You are on page 1of 377

‫מעוז אביב‪ :‬בת ששים‪.

‬‬
‫סיפורה של שכונה עירונית‬
‫כאגודה שיתופית )‪(2014 – 1954‬‬
‫דן יהב‪.‬‬

‫עריכה והקלדה‪ :‬מירי לימון‬
‫דן יהב ויהודה סרוק‬
‫צילום‪:‬‬
‫עינב ועידו ניר‬
‫עיצוב ועימוד‪:‬‬
‫מהדורה דיגיטלית‪ :‬מרדכי טיטלמן‬
‫© כל הזכויות שמורות למחבר‪.‬‬

‫לזכר הנופלים במערכות – ישראל‬
‫ולזכרם של דור הראשונים שאינם עמנו‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ולהבדיל‪:‬‬
‫למען "הדור הבא שלא ידע את יוסף"‪.‬‬
‫***‬

‫"יספר נא פלאה ויושר בשירים‬
‫יזמר בעוגב ומנים‪,‬‬
‫איך בשתי כפותיה תפשה בחולות‬
‫השכונה שזופת הפנים‪,‬‬
‫איך פרץ למרחב רחובה האמיץ‬
‫מלפני חמישים בשנים!‪"....‬‬
‫)יצחק שליו‪" .‬שיר היובל" מתוך‪:‬‬
‫אליהו הכהן‪ .‬בכל זאת יש בה משהו‪.‬‬
‫ת"א‪ :‬דביר‪ ,1985 ,‬עמ' ‪.(155‬‬

‫ניתן לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או‬
‫לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני‪ ,‬או אחר – כל חלק‬
‫שהוא מן החומר שבספר זה‪.‬‬
‫שימוש פרטי או ציבורי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה מותר‬
‫בהחלט‪ ,‬רצוי בידיעת המחבר‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫הקדמה)‪4......................................................................................... (1‬‬
‫אגודה שיתופית מהי? ‪8.......................................................................‬‬
‫השיכון העירוני השיתופי‪9................................................................... .‬‬
‫הסגנון הבינלאומי )"באוהאוס"( באדריכלות‪12...................................... .‬‬
‫ה"ביחד" – יחסים בין "פרטי לציבורי"‪14................................................ .‬‬
‫אדריכל השכונה‪ :‬זאב רכטר‪ 2) .‬באפריל ‪ 18 – 1899‬דצמבר ‪19.......(1960‬‬
‫גיאוגרפיה – היסטורית של השכונה‪37................................................... .‬‬
‫שיטות המחקר ‪68..............................................................................‬‬
‫מבני ציבור ‪69........................................................................................‬‬
‫בית – הספר הקהילתי "מגן")‪69........................................................ (1‬‬
‫שבט הצופים "הנשיא")‪87................................................................ (1‬‬
‫"מרכז גליקמן"‪ :‬לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה‪92..........................(1).‬‬
‫בתי – הכנסת)‪95............................................................................ (1‬‬
‫רחובות השכונה)‪117....................................................................... (1‬‬
‫שמות הרחובות בשכונה ‪118.................................................................‬‬
‫תכנית אב לתחבורה‪119................................................................ (1).‬‬
‫מגרשי‪-‬חנייה‪.‬‬
‫‪128...............................................................................................‬‬
‫גינון וגינות)‪145.................................................................................. (1‬‬
‫שטחי גינון ב"מעוז – אביב" ‪156............................................................‬‬
‫גינה קהילתית)‪178.......................................................................... 2‬‬
‫גבעת הכפירים" ופינת "הנופלים במערכות ישראל")‪225..........................(1‬‬
‫חללי מערכות ישראל‪) .‬במעוז אביב( ‪226.................................................‬‬
‫אוכלוסיית השכונה‪242....................................................................... (1).‬‬
‫"חברים מספרים" ‪265........................................................................‬‬
‫אמנים‪ ,‬סופרים ועיתונאים‪296............................................................ .‬‬
‫סקרים ‪297......................................................................................‬‬
‫מפעולות הועדים‪333......................................................................... (1).‬‬
‫ועד מעוז אביב ‪341............................................................................‬‬
‫אגודה שיתופית במפנה המאה‪345................................................... (1).‬‬
‫סימוכין והערות ‪348................................................................................‬‬
‫נספחים‪359................................................................................... .‬‬

‫‪3‬‬

‫הקדמה‬

‫)‪(1‬‬

‫מעוז – אביב מהווה יחידת שכנות )‪ ,(Neighbourhood‬ייחודית בנוף‬
‫העירוני של ארצנו‪ .‬השכונה מוגדרת כאגודה שיתופית )‪Cooperative‬‬
‫‪ ,(Association‬למטרות דיור‪ ,‬מיסודם של אנשי צבא בשירות קבע‪ .‬כך‬
‫שהאוכלוסייה הראשונית שאכלסה את השכונה היוותה מעין קהילה‬
‫"שוויונית"‪ ,‬בסטאטוס הכלכלי – חברתי ותרבותי שלה‪.(Community) .‬‬
‫כשכונה שיתופית היא זכתה לתכנון פיסי מוקפד ומיוחד ולשיתוף‬
‫פעולה בין המתכנן הראשי‪ :‬זאב רכטר‪ ,‬אגף אכ"א במטכ"ל והמתיישבים‬
‫עצמם‪ ,‬שהיו שותפים לתכנון ולביצוע הרצוי‪.‬‬
‫התכנון ההנדסי של השכונה החל בשנת ‪ .1951‬ביצוע התוכניות‬
‫האדריכליות בשנת ‪ ,1952‬רישום השיכון כאגודה שיתופית בשנת ‪1953‬‬
‫ותחילת האכלוס בשנת ‪ .1954‬כך שכל אחת מהשנים ‪ 2014 – 2011‬יכולה‬
‫להימנות עם שנת הששים להקמת השכונה ומכאן שנת היובל‪) .‬המאוחר(‪.‬‬
‫בשכונה בשנותיה הראשונות הייתה אווירה מיוחדת‪ .‬לאנשיה‬
‫הראשונים היה חזון ורוח אחרת‪ ,‬ליצור קהילה אורגנית‪ ,‬מעין "קיבוץ" עירוני‬
‫בזעיר – אנפין‪ .‬היחסים בין החברים היו אינטימיים ונוצרה אווירה של שיתוף‬
‫פעולה בקרב המשפחות בחיי היום ‪ -‬יום‪.‬‬
‫קצינים בכירים ופחות בכירים ירדו עם מלקחיים לקנות את בלוק הקרח‬
‫מבעל – העגלה‪ ,‬חיים בר – לב פסע נינוחות עם כלבו דוגי‪ ,‬ונתן לו פקודות‬
‫שונות‪ .‬הכלב כמובן נשמע רק לו‪ .‬וכך גם קניית נפט וחלב‪.‬‬
‫מכיוון שלא לכולם היה רכב צמוד‪ ,‬חלק מהקצינים הוסעו לבתיהם על – ידי‬
‫נהגי צה"ל‪ ,‬וגנדי ובר – לב נתנו לילדים טרמפים לים‪ ,‬בשבתות וחגים‪.‬‬
‫בימי שישי היו יורדים לדשא המרכזי‪ ,‬מדברים‪ ,‬מתכבדים ושרים‪.‬‬
‫מנהלת בית – הספר המיתולוגית‪ ,‬סימה יזרעאלי השפיעה רבות על חיי‬
‫התרבות והחברה בשכונה ו"הרביצה ציונות" בכל הזדמנות‪ :‬בחגים‪ ,‬במתן‬
‫הרצאות שכונתיות‪ ,‬במשיכת הורים לעשייה בביה"ס‪ ,‬תרומות וחגיגות בר –‬
‫מצווה ובת – מצווה בבית – הספר‪.‬‬
‫חברי השכונה מצידם התנדבו במלאכת השמירה ועבדו בגינת בית –‬
‫הספר‪ .‬כמו כן התקיימו ישיבות וועד עם הנהלת ביה"ס‪.‬‬
‫גנדי ארגן את הכיתות ואת הורי התלמידים לטיולי מצדה‪ .‬בעיקר למחזורי‬
‫הבר – מצווה‪.‬‬
‫כך נוצרו יחסים אינטימיים בין המשפחות‪ ,‬ילדיהם ובית – הספר ונוצרה‬
‫אווירה של "משפחה מאוחדת"‪.‬‬
‫מכיוון שהיו בשכונה בתחילתה רק ארבעה טלפונים‪ ,‬הסתייעו רבים בבעלי –‬
‫הטלפונים ופקדו את דירותיהם חדשות לבקרים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫גם הרכב הוועדים השונים וחלוקת התפקידים והסמכויות מצביע על‬
‫מעורבות ואכפתיות רבה של דור הראשונים‪ .‬בנוסף לוועד נבחרו וועדות‬
‫רבות‪ ,‬כוועדת האתיקה )מאיר שמגר(‪ ,‬וועדת ספורט‪ ,‬וועדת חגים ווועדת‬
‫ביקורת‪.‬‬
‫הוועד קבע גם את תמהיל החנויות שתשרתנה את המשתכנים ולא‬
‫אפשר חדירת חנויות רק לצרכי רווח‪ .‬לדוגמה‪ :‬טיפת – חלב‪ ,‬מכולת‬
‫וצרכניה‪") .‬קו – אופ"(‪ .‬מכבסה‪ ,‬מספרה‪ ,‬כלי – כתיבה וכו'‪...‬‬
‫הוועדים הראשונים יצרו גם קשרים הדוקים עם מוסדות העירייה‪.‬‬
‫נוצרו מגעים הדוקים עם ראשי – הערים‪ ,‬יהושע רבינוביץ ומרדכי נמיר‪.‬‬
‫הסוגיות העיקריות שלובנו‪:‬‬
‫♦ שמירה על השטחים הפתוחים המגוננים‪ :‬דשאים‪ ,‬ערוגות פרחים‪,‬‬
‫שיחים‪ ,‬עצים ושטחי החורשות‪.‬‬
‫♦ שמירה על רמת נקיון גבוהה‪ ,‬בעיקר תדירות פינוי פחי – האשפה‪.‬‬
‫♦ ריצוף מדרכות ושבילים לבית – הספר‪.‬‬
‫♦ קייטנות בחופשות עם האימהות בהתנדבות‪.‬‬
‫אורה נמיר שהייתה רגישה מאוד לנושא סייעה רבות לאימהות הצעירות‬
‫שבעליהן היו בצבא ולעתים נעדרו מבתיהם במשך תקופות ארוכות‪.‬‬
‫מרבית המרואיינים שהיו קצינים בצבא קבע ציינו את התחושה שהייתה גאווה‬
‫רבה לגור ולחיות בשכונה והביעו צער על עזיבתם‪ .‬חלקם חיו במקום במשך‬
‫עשרות שנים‪.‬‬
‫ילדיהם של הראשונים שומרים על קשרי חברות עד היום‪.‬‬
‫עוד על ייחודיות השכונה‪ ,‬בפרקי הספר השונים‪.‬‬
‫במובן הסוציולוגי‪ ,‬קהילה היא‪ :‬יחידה גדולה יותר או פחות על בסיס‬
‫מקומי‪ ,‬אשר בה אנשים משתפים פעולה כדי להתקיים מבחינה כלכלית‬
‫)דיור(‪ ,‬חברתית‪) ,‬מוסדות וולונטריים(‪ ,‬ותרבותית )אירועים וטכסים‬
‫משותפים(‪.‬‬
‫הקהילה היא אחת התופעות החברתיות החשובות ביותר‪ ,‬מכיוון‬
‫שנוצרים במסגרתה סדרים יציבים ומוגדרים היטב‪) .‬תקנון האגודה(‪.‬‬
‫מתוך גוף כזה צומחים באופן ספונטאני ומתוכנן חיים חברתיים‬
‫עשירים יותר )אספות‪ ,‬ימי – זכרון‪ ,‬בזארים‪ ,‬גינה קהילתית‪ ,‬מוסדות‬
‫קהילתיים(‪.‬‬
‫ניתן לראות בקהילה את התופעה הכלל – חברתית הראשונה‪ ,‬אשר בה כלול‬
‫מכלול של החיים ולא רק שורה של משפחות ויחידים‪.‬‬
‫במידה רבה לקהילה גם משק כלכלי אוטרקי וסיפוק עצמי חלקי של הצרכים‬
‫הכלכליים‪ ,‬בתקציב של הקהילה המספק שירותים שונים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫המשותף לכל אוכלוסיית הקהילה שהאנשים החיים בה חשים עצמם‬
‫כיחידה אחת‪ ,‬כאשר הם רואים את קהילתם כשונה מקהילות אחרות ולרוב‬
‫אינם מעוניינים לעזוב את שכונתם ואת קהילתם)‪.(2‬‬
‫כיום‪ ,‬בתפיסה של סוציולוגיית הקהילה במובנה של יחידת – השכנות‪,‬‬
‫נראה כי נוצרים בה יחסים חיוביים לצד יחסים שליליים‪ ,‬כמתחים וסכסוכים‪,‬‬
‫עד לניסיונות לפרק את האגודה השיתופית )ראה בתקנון ובסקר שבספר(‪.‬‬
‫בקהילה נוצרים יחסים הדוקים בין השכנים‪ ,‬בעיקר בגיל הרך‪ :‬גן‬
‫ובית – הספר היסודי‪ .‬אך גם בין המבוגרים‪ ,‬כהורים לילדים וכחברים באגודה‬
‫השיתופית‪.‬‬
‫בני – אדם לעתים משייכים עצמם למקום דרך הזדהות עם הקהילה‪ ,‬בפרט‬
‫כאשר כאן מקום לידתו של התושב‪ ,‬או בילה בקהילה את מרבית שנות חייו‪.‬‬
‫ליחידת השכנות ולאוכלוסייתה יש גם היבטים פיסיים רבים‪ .‬התכנון‬
‫המודרני והמדוקדק של הבניינים‪ ,‬הדירות והמרחבים המגוננים שבין‬
‫המבנים‪ ,‬מנעו במשך עשרות בשנים את בניית התוספות למיניהן‪ ,‬שרווחו‬
‫בשכונות שונות בשנות החמישים‪") .‬העלייה ההמונית"(‪ .‬כך לא התבצעו‬
‫הרחבת הדירות‪ ,‬או כל תוספת חיצונית כחוק או שלא כחוק‪ .‬וכך לא נפגעו‬
‫חזיתות הבתים ולא הוצר ה"שטח הפתוח"‪ .‬השכונה שמרה לאורך השנים‬
‫על מראה אחיד בסגנון הבינלאומי )ואריינט של ה"באוהאוס"( כיד התכנון‬
‫המעולה של זאב רכטר‪.‬‬
‫"השטחים הפתוחים" הכילו חורשות רבות של עצי – נוי ועצי – פרי‬
‫והותירו שטחים גם למבנים ציבוריים )שבט הצופים‪" ,‬בית ונצואלה –‬
‫קלישר"‪ ,‬מרכז גליקמן‪ ,‬בית – הספר ""מגן""‪ ,‬גן – הילדים ועוד‪ (....‬ומגרשי –‬
‫משחקים‪.‬‬
‫רוב הכבישים בשכונה הם היקפיים )בני – אפרים‪ ,‬מבצע קדש ורפידים( ורק‬
‫קטעים קצרים חוצים את השכונה‪) .‬קדש ברנע(‪.‬‬
‫מראהו ואופיו של אזור מגורים נקבע במידה רבה על – ידי אופן‬
‫אחזקת המבנים והשירותים שבידי התושבים – ברובם‪ ,‬חברי – האגודה‪ .‬וכך‬
‫הם עצמאיים חלקית‪ ,‬בעלי רמת שאיפות גבוהה ובעלי יכולת לקבל החלטות‬
‫ותקציבים בצידן )משק אוטרקי( וכמו כן הרמה הסוציו‪ -‬הכלכלית הגבוהה‬
‫יחסים מהווים קבוצת לחץ לגבי דרישות מהרשות העירונית המרכזית )עיריית‬
‫תל – אביב – יפו(‪ ,‬לאחזקה‪ ,‬שימור וטיפוח הנושאים הפיסיים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אוכלוסיית השכונה נחשפה גם לניידות רבה‪ .‬דור‬
‫הראשונים בחלקו הגדול עזב את השיכון‪ ,‬אם בשל הזדקנות ומעבר ל"דיור‬
‫מוגן"‪ ,‬ואם בשל מעבר לשכונות יוקרתיות יותר כמו‪ :‬צהלה‪ ,‬אפקה‪ ,‬תל –‬
‫ברוך‪" ,‬נווה –מגן" ברמה"ש וכד'‪ ,‬בשל הרצון לחיות בבית צמוד קרקע‪ ,‬גינה‬
‫וחנייה צמודים לבית‪.‬‬
‫התחלופה של התושבים לא פגעה במבנה החברתי‪ ,‬בשל וועדת –‬
‫הקבלה המקומית‪ ,‬הצטרפות בניהם ובנותיהם של "דור הראשונים"‬
‫‪6‬‬

‫והתופעה של "חבר מביא חבר"‪ .‬גם היוקר והיוקרה מנעו את התדרדרות‬
‫השכונה‪.‬‬
‫גם עצם מיקומה של שכונת – המגורים בתוך המערכת העירונית גרם‬
‫לשמירת מעמדה הגבוה במדרג השכונות בעיר‪ .‬היותה מעין פרבר בשוליים‬
‫הצמ"ז‪ ,‬אך בתוך גבולות העיר‪ ,‬קרבה לנחל הירקון‪ ,‬לפארק הירקון‪ ,‬לגני –‬
‫התערוכה‪ ,‬לאוניברסיטה‪ ,‬לבתי – ספר רבים‪ ,‬למרכזי ספורט ועוד‪ ....‬וכל‬
‫זאת במרחק ק"מ ספורים ממרכזים עירוניים גדולים בתל – אביב‪ ,‬רמת – גן‪,‬‬
‫בני – ברק‪ ,‬רמת – השרון והרצליה‪.‬‬
‫שימושי הקרקע בתחומי השכונה מיועדים ברובם למגורים‪ ,‬שירותים‬
‫וגינון ומנעו במשך שנים רבות חדירת שימושי – קרקע עוינים כמרכזי –‬
‫וכד'‪ .‬כך נשמרה תכנית המתאר‬
‫מסחר‪ ,‬תעשייה‪ ,‬מרכזי בילוי רועשים‪,‬‬
‫המקומית‪ ,‬והמתווה החיצוני של המבנים‪.‬‬
‫מן הראוי לציין שחלק מהבניינים אינו שייך לאגודה )רפידים ‪ ,6 ,4‬ו – ‪.8‬‬
‫הבניין בן ‪ 12‬הקומות‪ ,‬והבניינים שלידו וכן מעוז – אביב ב' שמעבר לכביש בני‬
‫אפרים(‪ .‬אך גם הם מיתארם החיצוני זהה וכך נשמר התכנון המקורי הכולל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות בשל שינויים בהרכב האוכלוסייה‪ ,‬ובעיקר בתהליך‬
‫הצערתה ושינויים באופנות המגורים נוצרה תופעת התרחבות הדירות‪ :‬נבנו‬
‫חדר נוסף בחזית הבית‪ ,‬מרפסת פתוחה או סגורה בכיוון דרום ומעליות‪.‬‬
‫השכונה איבדה במעט את צביונה הראשוני‪ .‬כמחצית ממשקי – הבית בנו‪.‬‬
‫)לא תמיד באחידות מלאה( והשכונה סובלת מבנייה ממושכת‪) .‬ראו פרק‪:‬‬
‫סקר עמדות התושבים(‪.‬‬
‫הספר מנסה לגעת בנושאים רבים ומגוונים הן הסטורים והן עכשוויים‬
‫ועתידיים‪ .‬הגדרות האגודה‪ ,‬מטרותיה וארגונה‪ ,‬גיאוגרפיה – היסטורית של‬
‫השכונה‪ ,‬מבני – הציבור‪ ,‬גנים ועצים‪" ,‬יד לנופלים"‪ ,‬דור הראשונים‪ ,‬סקר‬
‫עמדות התושבים‪ ,‬יחסי האגודה – עירייה‪ ,‬מבנה כלכלי ופעולות חברה‬
‫ותרבות‪.‬‬
‫רבים נעתרו לבקשותי והקדישו לי שעות רבות במילוי שאלונים‬
‫ובראיונות פתוחים‪ ,‬ביניהם דור הוותיקים‪ ,‬קציני צה"ל ואנשי ביטחון שונים‬
‫ומשפחותיהם‪ ,‬מנהלי מוסדות הציבור שבשכונתנו ורבים מתושבי השכונה‪.‬‬
‫ועד השכונה שבמשרדו תיקים רבים שגנוזים בהם אוצרות מידע רבים‪ .‬כמו כן‬
‫ארכיונים כגנזך אגף הנדסה של עיריית תל – אביב – יפו‪ ,‬ארכיון היסטורי של‬
‫העיריה וארכיון משרד רכטר – אדריכלים‪.‬‬
‫יבואו כולם על הברכה‪ ,‬כי בלעדיהם לא היה ספר זה יוצא לאור‪.‬‬
‫מחבר הספר אינו מתיימר להציג את "כל העושים במלאכה" ואת כל‬
‫האירועים וההתרחשויות במשך ששים שנות קיום השכונה‪ .‬על הממשיכים‬
‫מוטלת המשימה להוסיף ולהשלים‪ .‬על החסר אני מצר מראש‪.‬‬
‫יהיה ספר זה מעט מזעיר לדורות הבאים "שלא הכירו את יוסף‪."...‬‬
‫‪7‬‬

‫ד‪.‬י‪.‬‬
‫‪2014– 2012‬‬

‫אגודה שיתופית מהי?‬
‫הגדרת הקואופרטיב על – פי "ברית הקואופרציה הבינלאומית )‬
‫‪ (I.C.A‬משנת ‪ 1995‬היא‪:‬‬
‫"התאגדות של בני – אדם מרצונם החופשי‪ ,‬על מנת לספק את‬
‫צרכיהם ו‪/‬או שאיפותיהם הכלכליות‪ ,‬החברתיות והתרבותיות‬
‫באמצעות מערכת עסקית‪ ,‬שהיא בבעלותם המשותפת‪ ,‬בניהולם‬
‫הדמוקרטי ובשליטתם העצמאית"‪.‬‬

‫התנועה הקואופרטיבית כוללת כמיליון חברים וכוחה רב בחקלאות על‬
‫צורותיה השונות‪:‬‬
‫כ – ‪ 75%‬מהתוצר החקלאי בישראל‪ ,‬כ ‪ 38% -‬ממערך התובלה‪ ,‬כ – ‪90%‬‬
‫מהתחבורה הציבורית‪ ,‬וכ – ‪ 15%‬מאפיית הלחם‪ .‬בנושא הדיור חלקה קטן‬
‫ביותר‪.‬‬
‫אגודה שיתופית היא סוג של קואופרטיב‪ :‬יישות משפטית עצמאית‪,‬‬
‫שבאופן היסטורי אינה מיועדת למטרות רווח לאגודה עצמה אלא לחבריה‪.‬‬
‫מבוססת על ניהול עצמי בדרך דמוקרטית‪ ,‬לרווחת החברים‪ ,‬לפי עקרונות‬
‫הקואופרציה‪ ,‬ללא בעלי מניות פאסיביים‪.‬‬
‫אגודה שיתופית הוקמה לראשונה באנגליה במאה ה – ‪ ,19‬והובאה לארץ‬
‫כחלק מהחשיבה הסוציאליסטית‪ .‬האגודה תמנה לפחות ‪ 7‬חברים‪.‬‬
‫על – פי "פקודת האגודות השיתופיות" מ‪ ,1933 -‬כל חבר רשאי להתאגד‬
‫כאגודה שיתופית שהיא אחת מבין ארבעת צורות ההתאגדות האפשריות‬
‫בתחום המשפט הפרטי בישראל‪) .‬עמותה‪ ,‬שותפות וחברה(‪ .‬חברי האגודה‬
‫הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה‪ .‬אגודה שיתופית לרוב תאגד פרטים‬
‫ממעמד דומה או בעלי תכונה משותפת על מנת לנהל עבורם נושאים‬
‫כלכליים באמצעות פעולות משותפות )בדומה ליישוב קהילתי‪ ,‬או קיבוץ‬
‫‪8‬‬

‫ומושב(‪ .‬דוגמאות לאגודות שיתופיות למטרות שונות‪" :‬אגד"‪ ,‬צרכניות‪,‬‬
‫רשתות מרכולים‪" ,‬הארגז" )עד שנת ‪" ,(2000‬עוף העמק"‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫האגודה השיתופית כפופה לרשם האגודות השיתופיות שבין תפקידיו‬
‫וסמכויותיו‪:‬‬
‫בקרה ופיקוח על האגודה השיתופית‪.‬‬
‫♦‬
‫הוצאת צווי חקירה לבדיקת פעולות האגודה השיתופית‪.‬‬
‫♦‬
‫רישום אגודה שיתופית חדשה‪.‬‬
‫♦‬
‫יישוב סכסוכים בין חברי האגודה לאגודה בדרך של פישור‪ ,‬גישור או‬
‫♦‬
‫בירורים‪.‬‬
‫פירוק אגודה שיתופית‪.‬‬
‫♦‬
‫הגשת תביעות משפטיות כנגד אגודה שיתופית בגין אי הגשת מאזנים‪,‬‬
‫♦‬
‫או אי קיום או אי דיווח על אסיפות כלליות ובחירת ועד לאגודה‬
‫קיימת‪.‬‬
‫ניהול פעולות הסברה‪ ,‬ימי – לימוד‪ ,‬הרצאות ופרסום מאמרים‬
‫♦‬
‫ומחקרים‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫בדיקת מאזני אגודה שיתופית ומערכת ניהול חשבונות‪.‬‬
‫♦‬

‫השיכון העירוני השיתופי‪.‬‬
‫שכונת מעוז – אביב מוגדרת כ"אגודה שיתופית למטרות דיור"‪" ,‬שיכון‬
‫מייסודם של אנשי צבא בשרות קבע"‪.‬‬
‫ואומנם כל התושבים שייסדו את השכונה‪ ,‬היו קציני – צבא ואנשי משרד‬
‫הביטחון‪.‬‬

‫הבנייה הציבורית בארץ מאז שנות השלושים התבססה על הקמת‬
‫אגודות שיתופיות עירוניות לצרכי שיכון‪ .‬האגודות דאגו להקצאת קרקע‪,‬‬
‫לאשראי לבנייה‪ ,‬לבחירת הדיירים )ועדת קבלה(‪ ,‬תחזוקה שוטפת של‬
‫המבנים והשטחים הפתוחים שביניהם )דשאים‪ ,‬גינות‪ ,‬שדרות שיחים‪,‬‬
‫חורשות‪ ,‬מגרשי – משחקים ועוד‪.(....‬‬
‫האגודות השיתופיות‪ ,‬העניקו לחבריהן זכויות קניין על דירות מגוריהם‪ ,‬אם כי‬
‫חברי האגודות היו כפופים למינהל המקרקעין ושילמו דמי חכירה על‬
‫הקרקע‪ ,‬או לחילופין היוונו את התשלומים‪.‬‬
‫ההסדר המשפטי – קנייני והחברתי – כלכלי‪ ,‬קיבל את בסיסו‬
‫בהחלטת ועידת ההסתדרות מ – ‪ ,1934‬להקים שיכונים עירוניים‬
‫קואופרטיביים לפועלים‪) .‬מעונות עובדים‪ ,‬שיכוני פועלים וכו'‪ .(...‬בפועל‬
‫‪9‬‬

‫הוקצאו רוב הקרקעות לשיכונים עירוניים שיתופיים של וותיקים לאחר קום‬
‫המדינה‪.‬‬
‫תוכניות השיכונים מומשו בעיקר לאחר חקיקת חוק נכסי נפקדים ב –‬
‫‪ ,1950‬שהפקיעו קרקעות רבים ברחבי הארץ ובשכונות עירוניות רבות‬
‫)ביניהן קרקעות הכפר הערבי שייח' מואניס( והתחלת הגשמתו של התכנון‬
‫הפיסי הכולל לישראל‪ ,‬על – ידי תכנית האב של האדריכל אריה שרון ב –‬
‫‪.1951‬‬
‫למעשה‪ ,‬תהליכים אלה קיבעו את קבוצות האוכלוסייה השונות‬
‫ובעקיפין אף דרגו את מעמדן הכלכלי – חברתי‪ :‬הוותיקים )דור המייסדים‪,‬‬
‫החלוצים‪ ,(...‬המהגרים )מזרחיים‪ ,‬עלייה המונית של שנות ה‪ 50 -‬והעלייה‬
‫הרוסית של שנות ה – ‪ (90‬והאוכלוסייה הערבית )"הילידים"‪,‬‬
‫הפלשתינאים‪.(...‬‬
‫ההתפתחות המהירה בתפוצה המרחבית של השיכון העירוני‬
‫השיתופי התקיימה‪ ,‬כאשר התברר שרוב הוותיקים והמהגרים מעדיפים את‬
‫החיים העירוניים על פני החלוציות בישובים כפריים שיתופיים ולא שיתופיים‪.‬‬
‫)קיבוץ‪ ,‬מושב שיתופי‪ ,‬מושב עובדים‪ ,‬מושבה וכד'‪ .(...‬הנהגת ההסתדרות‬
‫דחפה להתיישבות עירונית שיתופית במקביל להתיישבות הכפרית וכפי‬
‫שהגדירה דוד רמז‪:‬‬
‫"יצירת ארגון של משתכנים במסגרת חברתית לציבור הפועלים‪ ,‬בה ישררו‬
‫עזרה הדדית ושירות הדדי‪ .‬הקמת שכונות עובדים‪ ,‬שיהיו תאים גיאוגרפיים‬
‫וחברתיים של ההסתדרות"‪.‬‬
‫כך הוקם המרכז ל"שכונות עובדים" ב – ‪" ,1928‬חברת שיכון" ב – ‪,1934‬‬
‫ו"חברת שיכון עובדים" בשנות החמישים‪.‬‬
‫בהגדרות תפקידיהן נמצא‪:‬‬
‫"קניית קרקע לבנייה‪ ,‬תכנון ערים ותכנון פרברי מגורים‪ ,‬פעולות פיתוח‪,‬‬
‫בניית בתים ובנייני ציבור‪ ,‬וארגון המשתכנים כאגודות שיתופיות‪ ...‬הדייר‬
‫האינדיבידואלי מקבל ביתו בחכירה העוברת בירושה לתקופה של ‪99‬‬
‫שנה‪."....‬‬
‫אגודות שיתופיות עירוניות לשיכון נוסדו לרוב כתוצאה של יוזמות‬
‫ארגונים כלכליים ופוליטיים‪ .‬כך התארגנו פועלי "דבר"‪ ,‬בנין וסיליקט‪,‬‬
‫"ליבר"‪ ,‬פועלי ופקידי עיריית תל – אביב‪ ,‬חברת החשמל‪" ,‬המעביר"‪,‬‬
‫"אגד"‪" ,‬קופת חולים"‪ ,‬הקק"ל‪ ,‬ותיקי הצבא הבריטי‪ ,‬עובדי עיריות שונות‪,‬‬
‫מפעל המים‪ ,‬בתי – הזיקוק‪ ,‬חברי מפ"ם‪ ,‬הפועל המזרחי והוועדה לשיכון‬
‫אנשי צבא קבע במשרד הביטחון‪.‬‬
‫מיקומן של רוב השכונות הגדולות של הדיור העירוני השיתופי מצוי‬
‫בערים הגדולות‪ :‬תל – אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬וירושלים‪ .‬הן גם זכו לרוב ברמת תכנון‬
‫אדריכלי גבוהה‪ ,‬בנייה משופרת‪ ,‬תוך התחשבות בצרכי תושבי השכונה ולרוב‬
‫‪10‬‬

‫תוך התייעצות תכנונית עמם‪ .‬סגנון התכנון והבנייה‪ ,‬קיבל השראתו משיכוני‬
‫פועלים מודרניים בערי אירופה‪") .‬וינה האדומה"(‪ ,‬הסגנון הבינלאומי‬
‫)"הבאוהאוס"(‪ ,‬דירות גדולות‪ ,‬מרחבים פתוחים רבים‪ ,‬דגש על גינון ומוסדות‬
‫ציבור בסיסיים‪) .‬בתי – ספר‪ ,‬מרכז תרבות‪ ,‬צרכניה‪.(...‬‬
‫חלק מהשיכונים העירוניים השיתופיים נעלמו מהנוף העירוני והפכו‬
‫לשכונות פרבריות רגילות ובחלקן המזערי‪ ,‬נותרו וקיבלו על עצמן משימות‬
‫נוספות כפיתוח ותחזוקה מרכזית הן במבנים והן בגינות‪ .‬בחלקן יש להן‬
‫נכסים‪ ,‬כחנויות במרכז המסחרי‪ ,‬ומבנים ציבוריים המשלמים שכר – דירה‬
‫שמסייע בתקציב השנתי של האגודה‪.‬‬

‫לשיכון העירוני השיתופי היה גם חלק בעיצוב הפיסי של המרחב הלאומי‪.‬‬
‫בתכנונו העירוני )והכפרי( לקחו חלק אדריכלי נוף‪ ,‬ערים ואזורים בעיקר‬
‫מחסידי הסגנון הבינלאומי כאריה שרון‪ ,‬זאב רכטר‪ ,‬זרחי ודב כרמי‪ ,‬שגם‬
‫הרבו להתבטא בכתב העת שלהם‪" :‬הבניין במזרח התיכון" ומאוחר יותר‪:‬‬
‫"הבניין"‪ .‬לצדם פעלו אנשי מקצוע במשרד התכנון כאריאל כהנא‪ ,‬ארתור‬
‫גליקסון‪ ,‬יצחק פרלשטיין‪ ,‬ציון השמשוני‪ ,‬ויעקב בן – סירא ששימש כמהנדס‬
‫העיר תל – אביב במשך שנים רבות‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫השכונה כיחידת מגורים‪ ,‬היא יחידת עבודה בסיסית בעיצוב המרחב הבנוי‪.‬‬
‫היא צורת התארגנות מרחבית שקושרת בין המקום הפיזי לקהילה‪ .‬השכונה‬
‫יוצרת מרחב של רשתות חברתיות מגוונות‪ ,‬של ניצול הזמן הפנוי ועיסוקים‬
‫)‪(1‬‬
‫שונים‪ :‬יזמות‪ ,‬גננות‪ ,‬ספורט ועוד‪...‬‬

‫הסגנון הבינלאומי )"באוהאוס"( באדריכלות‪.‬‬
‫אדריכל השכונה‪ :‬זאב רכטר‪.‬‬

‫)‪(2‬‬

‫בראשית שנות העשרים החלה להתפתח שפת אדריכלות חדשה‬
‫באירופה‪ ,‬שנגדה בעקרונותיה את העיצוב האדריכלי הלקטני וההיסטורי‬
‫שקדם לה‪ .‬השפה החדשה התגבשה במהלך שנות השלושים ומכיוון‬
‫שעקרונותיה ומאפייניה נקלטו ברחבי העולם כונתה בשם‪" :‬הסגנון‬
‫הבינלאומי"‪ .‬אותו סגנון כונה גם‪" :‬התנועה המודרנית"‪" ,‬הסגנון המודרני‬
‫הבינלאומי" ו"סגנון הבאוהאוס"‪").‬בניית בית"(‪.‬‬
‫בניגוד לסגנונות קודמים שבעזרתם ניסו אדריכלים לסמל ייחודיות לאומית‪,‬‬
‫תרבותית והיסטורית‪ ,‬הרי שבסגנון הבינלאומי נתגלמה השאיפה לבטא את‬
‫רוח העידן המודרני ולהציע פיתרונות אדריכליים החוצים גבולות מדיניים‬
‫ותרבותיים‪.‬‬
‫שני אירועים עיקריים היפנו את תשומת הלב הציבורית והמקצועית‬
‫אל שפת האדריכלות החדשה‪ :‬ב – ‪ 1927‬נערכה תערוכת "וויסנהופזידלונג"‬
‫בשטוטגרט גרמניה‪ ,‬אותה אירגן מיס דה רוהה‪ ,‬מ"האבות היוצרים" של‬
‫הסגנון הבינלאומי‪.‬בתערוכה בלטו קווים סגנוניים דומים בעבודותיהם של‬
‫אדריכלים מגרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬הולנד ובלגיה‪.‬‬
‫ב – ‪ 1932‬הוצגה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו – יורק תערוכה שהציגה את‬
‫שפת האדריכלות החדשה; בספר שפרסמו מארגניה‪ ,‬הנרי – רסל היצ'קוק‬
‫ופיליפ ג'ונסון‪ ,‬ניטבעו לראשונה המינוח "סגנון בינלאומי"‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫מאפיינים חזותיים ועקרונות רעיוניים‪:‬‬
‫היצ'קוק וג'ונסון הגדירו בספרם שלושה מאפיינים עקרוניים לסגנון‬
‫הבינלאומי‪:‬‬
‫‪ .1‬תפיסת האדריכלות כחלל ולא כמסה; המרחב ותנועת האדם בו הם‬
‫הבסיס לעריכת הקומפוזיציה‪ ,‬וזאת בניגוד לבניינים בהם מושקע רב‬
‫המאמץ התכנוני בחזית ייצוגית‪.‬‬
‫‪ .2‬רגולריות )סדירות( במקום סימטריה; סגנונות העבר )קלאסי‪ ,‬גותי‪,‬‬
‫הבארוק וכו'( וסגנונות לקטניים של המאה ה – ‪ 19‬ותחילת המאה ה –‬
‫‪ ,20‬התבססו על מערך קומפוזיציה סימטרית; במקרים רבים מחצית‬
‫אחת של החזית היא תמונת ראי של המחצית השנייה ללא התייחסות‬
‫לצרכי אור ואוורור ייחודיים הדרושים לתפקודי הבניין השונים‪ .‬עקרון‬
‫הסימטריה מצדיק למשל עיצוב חלונות זהים לחדר השינה ולחדר‬
‫המגורים‪ .‬הסגנון הבינלאומי השתחרר מעיקרון הסימטריה הכפויה‬
‫והציע לערוך את מרכיבי הבניין על פי הצורך וכללי הסדר המשרתים את‬
‫התפקודים השונים‪.‬‬
‫‪ .3‬הימנעות מקישוטים לא תפקודיים; הכלל הזה יכול להתייחס בעברית‬
‫לביטוי‪" :‬כל המוסיף גורע"‪ .‬אדריכלי הסגנון הבינלאומי שאפו ליצור‬
‫בניינים שבהם כל מרכיב יהיה "שימושי" וישרת את "תפקודי" הבניין‪.‬‬
‫הסגנון הבינלאומי התבסס על ניצולן של טכנולוגיות בנייה חדישות‪.‬‬
‫הצורות החדשות באדריכלות נבעו מהתפתחויות הנדסיות‪ ,‬שאפשרו את‬
‫בניית שלד הבניין מבטון מחוזק בברזל‪ ,‬או מפלדה‪ ,‬ושימוש חופשי יותר‬
‫בזכוכית‪.‬‬
‫לה קורבוזיה‪ ,‬אחד מהאדריכלים החשובים ביותר במאה ה – ‪ ,20‬הגדיר‬
‫חמישה מרכיבים המאפיינים את ה"סגנון החדש"‪:‬‬
‫בנייה על עמודים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫חזית חופשית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חלון פס‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫גינות גג‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫שיקולים תפקודיים בעיצוב הבניין‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫אחת מסיסמאות "הסגנון הבינלאומי" הייתה‪" :‬אדריכל שיש לו‬
‫תחושת אחריות חברתית חייב לתרום מעבודתו לתיקון מצב החברה"‪.‬‬
‫ה"באוהאוס" כלל בנוסף לאדריכלות הבנייה גם שטחי אומנות‪ ,‬לימוד‪ ,‬מדע‪,‬‬
‫מוצרים שימושיים והוראה‪ ,‬ביניהם‪ :‬תכנון ערים‪ ,‬ריהוט‪ ,‬כלי – בית‪ ,‬קרמיקה‪,‬‬
‫ציור‪ ,‬פיסול בעץ‪ ,‬אבן וברזל‪ ,‬אריגה‪ ,‬עיצוב תערוכות‪ ,‬קולנוע‪ ,‬עיצוב‬

‫‪13‬‬

‫טכנולוגי‪ ,‬כלי נגינה‪ ,‬צילום‪ ,‬גרפיקה‪ ,‬תיאטרון ועיצוב תפאורות‪ ,‬עיצוב כרזות‬
‫ועוד‪....‬‬
‫בין המנהלים המרכזיים של "הבאוהאוס" היו‪:‬‬
‫וולטר גרופיוס ‪ -‬מייסד האסכולה מ – ‪ 1919‬בדסאו‪ .‬הוגה רעיון‬
‫♦‬
‫"האדם החדש"‪ ,‬שינוי פני החברה‪.‬‬
‫לודוויג מיס ואן דה – רוהה – מנהל ומורה מרכזי‪.‬‬
‫♦‬
‫האנס מאייר – מנהל המחלקה האדריכלית של ה"באוהאוס"‪,‬‬
‫♦‬
‫בשנים ‪ .1930 – 1928‬בין השאר מורהו של אריה שרון שעמד‬
‫בראש התכנון הפיסי בישראל ב – ‪.1951‬‬

‫ה"ביחד" – יחסים בין "פרטי לציבורי"‪.‬‬
‫האדריכלים‪ ,‬שהתחנכו ועבדו באירופה‪ ,‬הגיעו ארצה נושאים עימם‬
‫את "בשורת הסגנון הבינלאומי"‪ .‬אריה שרון‪ ,‬זאב רכטר‪ ,‬יוסף נויפלד‪ ,‬דב‬
‫כרמי‪ ,‬בנימין צ'לנוב‪ ,‬קרל רובין‪ ,‬שמואל ברקאי‪ ,‬ישראל דיקר‪ ,‬ואדריכלים‬
‫נוספים‪ ,‬התיישבו בתל – אביב ולקחו חלק פעיל בתנופת הבנייה של שנות‬
‫השלושים‪ .‬למרות שעבדו בנפרד‪ ,‬הם שיתפו פעולה והתארגנו יחד לחוג‪,‬‬
‫שמטרתו הייתה לקדם את האדריכלות בארץ ולהפיץ את נושא האדריכלות‬
‫החדשה‪ .‬הם פרסמו מספר כתבי – עת והצליחו להשתלב במנגנון העירוני‬
‫המטפל בנושאי בנייה‪ .‬הדמיון בין בניינים‪ ,‬שנבנו על ‪ -‬ידי אדריכלים שונים‪,‬‬
‫מעיד אף הוא על שיתוף הפעולה בין האדריכלים‪.‬‬
‫תהליך התיכנון האדריכלי בתל – אביב של שנות השלושים‪ ,‬התאפיין‬
‫לא רק בשיתוף הפעולה הפורה בין האדריכלים לבין עצמם‪ ,‬אלא גם ביניהם‬
‫לבין קהל הלקוחות אותו שרתו‪ .‬בספרו "קיבוץ ‪ +‬באוהאוס"‪ ,‬מספר‬
‫האדריכל אריה שרון שחברי הקבוצות השיתופיות‪ ,‬אשר עבורן תיכנן את‬
‫מעונות העובדים‪ ,‬היו דנים ומבקרים את התוכניות והתקיים איתם קשר פעיל‬
‫ועירני‪.‬‬
‫בנייני המגורים ניבנו בחלקם מורמים על גבי קומת עמודים‪,‬‬
‫שהמשיכה את חלל הרחוב – שהוא עורק החיים הציבוריים‪ .‬כך נוצר "מקום‬
‫ביניים" בין חיי הרחוב הציבוריים לחיי הדיירים הפרטיים‪ .‬יותר משהתייחסו‬
‫הבניינים לחצרות האחוריות או הצדדיות‪ ,‬ניתנה תשומת לב עיצובית לחזיתות‬
‫ולחצרות הפונות לרחוב‪ .‬המרפסות שימשו כמרכיב ראשוני המאפיין את‬
‫הקומפוזיציות החזיתות של בנייני הסגנון הבינלאומי בתל – אביב‪.‬‬
‫אין ספק שהן היוו פתרון יעיל להתאווררות בלילות הקיץ החמים‪ ,‬אך ברמה‬
‫האדריכלית גם הן מהוות מעין "מקום ביניים"‪ ,‬או "שלוחה" של הדירה‪,‬‬

‫‪14‬‬

‫שהיא "רשות הפרט" לתוך חלל הרחוב שהוא "רשות הציבור"‪ .‬בנייני הסגנון‬
‫הבינלאומי יצרו את חוויית "המרפסת מול מרפסת" האופיינית לתל – אביב‪.‬‬
‫הסגנון הבינלאומי מהווה פרק חשוב ומרתק בהתפתחות האדריכלות‬
‫המודרנית בארץ ובעולם‪ .‬בסגנון זה נבנו ברחבי הארץ בניינים רבים בלב‬
‫וצפון – מערב תל – אביב‪ ,‬בשכונת רחביה ובמרכז ירושלים המערבית‪ ,‬בהדר‬
‫ובשכונות נוספות בחיפה‪ .‬גם בקיבוצים בנו באותה תקופה על פי עקרונות‬
‫הסגנון הבינלאומי‪.‬‬
‫בתל – אביב קיים מוזיאון ה"באוהאוס" ברחוב ביאליק ‪) 21‬הכניסה‬
‫מרחוב אידלסון(‪ .‬אדריכל הבניין‪ :‬שלמה גפשטיין משנת ‪ .1935‬הבניין עבר‬
‫שיפוץ ושימור על – ידי האדריכל נחום כהן ב – ‪.1999‬‬
‫בשכונת מעוז אביב ניכרים אלמנטים רבים של ה"סגנון הבינלאומי"‬
‫אותו התווה זאב רכטר אדריכל השיכון‪ :‬מעברים פתוחים לאוורור ומפגש בין‬
‫התושבים‪ ,‬בינות הבתים‪ ,‬עמודים‪ ,‬חזיתות פשוטות וסדירות‪ ,‬בנייה‬
‫פונקציונאלית‪ ,‬חסרת קישוטיות‪ ,‬גגות שטוחים‪ ,‬אחידות במבננים )בלוקים(‪,‬‬
‫)‪(1‬‬
‫מרחב גדול בין הבניינים ועוד‪...‬‬
‫בית מקס ליבלינג )אידלסון ‪ 29‬תל ‪ -‬אביב יפו( האדריכל‪ :‬דב כרמי‪1936 ,‬‬

‫בתי דיור בסגנון הבינלאומי‬

‫בית הספר "באוהאוס" בדסאו‪.‬‬

‫‪15‬‬

16

17

18

‫אדריכל השכונה‪ :‬זאב רכטר‪ 2 ) .‬באפריל ‪18 – 1899‬‬
‫דצמבר ‪.(1960‬‬
‫לדמותו של האמן‪:‬‬
‫אמן הוא מי שיודע ליצור בחומר הנתון לו – אם אלה מילים‪ ,‬צלילים‪,‬‬
‫או חומרי בניין – עולם משלו‪ .‬אם האמן הינו אדריכל‪ ,‬הוא יוצר עולם חדש‬
‫זה‪ ,‬כבית‪ ,‬שהאדם החי בתוכו‪ ,‬מוצא בו הדים למצב רוחו‪ ,‬ליחסיו ולקשריו‬
‫הרגשיים עם העולם‪.‬‬
‫הארכיטקטורה כאמנות הינה אינוש המבנה‪ ,‬הפיכתו ממכשיר טכני ‪-‬‬
‫תועלתי גרידא‪ ,‬מאובייקט חיצוני וזר‪ ,‬לחלק מעולמו הפנימי של האדם‪ .‬יש‬
‫אולי משום פרדוקס באימרה עצמה "אינוש המבנה"‪ :‬מלכתחילה‪ ,‬מה יכול‬
‫להיות אנושי באשר הוא בית? ואף על פי כן‪ ,‬ללא אותו "אינני יודע מה" של‬
‫האסתטיקאים מימי הרנסאס ועד היום‪ ,‬אין הבית שותף לחייו הנפשיים של‬
‫האדם וממילא חסר הוא רוח חיים‪.‬‬
‫היכן היא אותה הנקודה בה חלה המטמורפוזה‪ ,‬ההופכת מבנה‬
‫ליצירת אמנות‪ ,‬אותו "אה‪ ,‬זה יפה!" של לה – קורבוזיה )שעל שייכותו‬
‫לאמנות‪ ,‬שלא כדוגמת הפסל והצייר יש חולקים(‪ ,‬אלא אמן בתחום‬
‫האדריכלות; שכן האמן במובן זה עומד כביכול מעל לתחומיה השונים של‬
‫האמנות‪ ,‬ומגלם בתוכו את המשותף לכולם‪.‬‬
‫הסגנון‪) .‬ראה נספח מס' ‪.(1‬‬
‫יצירתו של זאב רכטר משתרעת על פני תקופה של למעלה‬
‫משלושים שנה‪ .‬בפרק זמן זה חלו תמורות עמוקות בארכיטקטורה‪ :‬למן‬
‫"הניהליזם הצורני" של שנות העשרים המוקדמות ועד לזרמים החדשים‪,‬‬
‫הנאו – בארוקים המתגברים והולכים בעשור האחרון‪ .‬בתקופה זו נוצר סגנון‪,‬‬
‫וכמעט בטל מן העולם; בא אחר‪ ,‬ואולי יש להגיד אחרים – במקומו‪ ,‬אשר עם‬
‫היותו נעוץ בשורשיו בקודמו‪ ,‬הוא שונה ממנו תכלית שינוי‪.‬‬
‫זאב רכטר לא ניסה מעולם להעמיד את עצמו מחוץ או נגד הזרמים‬
‫השולטים‪ .‬אך בכל החליפות והתמורות‪ ,‬הוא שומר על זהותו‪ .‬לעולם אין הוא‬
‫סתם נציג מובהק של אסכולה סגנונית מסוימת; הוא מקיים את הנוסח שלו‬
‫ומהו נוסח זה? זהו קודם כל קנה מידה אנושי‪,‬‬
‫במסגרתה של האסכולה‪.‬‬
‫שאינו רק עניין של כמות‪ .‬זוהי רוח של ליריזם האופפת את בנייניו‪ ,‬גם‬
‫הבניינים הציבורים; פרט לאלה המעטים בהם ניסה להיות מונומנטאלי‪,‬‬
‫ודווקא זה לא ניתן לו‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫בראשית דרכו‪ ,‬הוא מנסה להשתמש באלמנטים מזרחיים‪ ,‬משהו‬
‫נוסח ברוואלד‪ .‬אולם ניסיון זה נשאר בבחינת חטא נעורים‪ ,‬זכר לאותו זמן‪,‬‬
‫כשנדמה היה לו‪ ,‬כלרבים אחרים‪ ,‬שאת הלירי והרומנטי אין להביע אלא‬
‫באמצעים המקובלים כרומנטיים )בית אבועלפיה(‪ .‬בתחילת שנות השלושים‬
‫עוד מבצבץ אצלו פה ושם משחק בצורות מורכבות כזכר לאותה רומנטיקה‬
‫מסורתית בלבוש חדש )בית סוסקין(‪ .‬אך מיד אחרי זה בא שחרור גמור‪ ,‬והוא‬
‫קובע את מקומו בתחום "הפונקציונליזם" המזוקק‪.‬‬
‫כוונתי לא לזיקוק במובן של חישוף גמור והשלטה החלטית של‬
‫הפונקציה כחזות הכל‪ .‬אדרבא‪ .‬זהו נוסח המשוחרר מאותה נוקשות‬
‫טכנולוגית‪ ,‬המאפיינת כל כך הרבה מהבניינים של שנות העשרים‪ ,‬והשוללת‬
‫מרבים מהם את חן ההזדקנות‪ .‬שולט בבניינו חסכון בצורות; את אשר הוא‬
‫שואף להשיג‪ ,‬הוא משיג על ידי עידונן של הצורות הפשוטות‪ ,‬המקובלות‪ ,‬ועל‬
‫ידי הפרופורציות המיוחדות לו‪ .‬וזה לא רק בחזית אלא גם בתכנית עצמה‪.‬‬
‫ההימנעות מצורות יוצאות דופן‪ ,‬השימוש מדעת בצורות כלליות‪ ,‬מקובלות‪,‬‬
‫מבליט את המיוחד לו‪ .‬לרוב בנייניו פרצוף מובהק‪ ,‬כמעט ואמרתי אישי‪ .‬הם‬
‫גם מזדקנים יפה‪ .‬כוונתי כאן לבנייניו משנות השלושים‪ ,‬שלגביהם אפשר‬
‫להשתמש במונח "הזדקנות" בתקופתנו מהירת ההתבלות‪ .‬ברחובות תל‬
‫אביב מושכים עד היום כל עין בוחנת בתי המגורים שלו מאותן שנים )שדרות‬
‫רוטשילד‪ ,‬רחוב ריינס‪ ,‬רחוב אסתר המלכה‪ ,‬רחוב אחד העם וכיו"ב(‪.‬‬
‫שנות השלושים‪.‬‬
‫הרעיונות שנוסחו בשנות העשרים‪ ,‬עוד לא הגיעו אז להגשמתם‬
‫הצורנית המלאה וודאי שרחוקים היו מאותן מסקנות קיצוניות‪ ,‬שאנו עדים‬
‫להן כיום‪.‬‬
‫הקונסטרוקציה אינה מוסווית אך היא גם אינה מנותקת מהתכנית ומהדמות;‬
‫היא מובלעת בתוכן‪ .‬האלמנטים של המבנה אינם נתפשים כמשהו העומד‬
‫בפני עצמו‪ ,‬אלא מהווים כעין שלד הקובע‪ ,‬כבגוף האדם‪ ,‬את הדמות מבלי‬
‫להיות נראים לעין‪.‬‬
‫בנייניו של זאב רכטר בתקופה זו – קירות שלמים להם ועובדת היותם‬
‫מילוי אינה באה לידי גילוי בצורתם‪ .‬החלונות קרועים בקירות ‪ ,‬ואינם‬
‫מבטלים אותם‪ .‬הם משמשים על ידי כך אלמנט ארכיטקטוני‪ .‬הפרופורציות‬
‫שלהם מהוות את אחד האלמנטים החשובים ביותר לעיצוב דמותם של‬
‫הבניינים‪.‬‬
‫התכנית "החופשית" והחל "הזורם" ) ‪ (plan liber, flowing space‬עוד‬
‫לא יצאו מגדר ניסיונות והתחלות )לה קורבוזיה‪ ,‬מיס ואן דה רוה(‪ ,‬בבתי‬
‫המגורים וגם בבניינים הציבוריים של רכטר מתקופה זו שולט החלל המוגדר‬
‫והמוגבל )מלון קליה(‪ .‬אך בצירופי החללים ובמעברים מאחד למשנהו‪,‬‬
‫מורגשים חיפושי הדרך לשחרור מהקיר המבדיל‪ ,‬הקשיח )מלון השרון החלק‬
‫‪20‬‬

‫הישן(‪ .‬במלון קליה למשל‪ ,‬המדרגות הן עדיין "חדר המדרגות"‪ ,‬במלון השרון‬
‫הן כבר פורצות לתוך החלל של אולם הקומה העליונה‪.‬‬
‫החלל החיצוני עדיין לא פלש לתוך הבניין‪ .‬בבנייניו הציבוריים‬
‫)ובמקום שזה ניתן גם בבנייני המגורים(‪ ,‬הוא משתדל לארגן את החלל‬
‫החיצוני בעזרת הקונפיגורציה של גופי הבניין; זאת עדיין דרך אוסטנדורפית‪.‬‬
‫באמצע שנות השלושים‪ ,‬הוא צועד בשטח זה צעד חשוב קדימה‪ .‬כוונתי לבית‬
‫שבפינת שדרות רוטשילד ורחוב מאז"ה‪ .‬כאן נוצר חלל חיצוני – אדריכלי ללא‬
‫גג בין אגפי הבניין‪ ,‬ועל ידי העמדת אחד האגפים על עמודים נוצר חלל‬
‫המוגדר על ידי גג בלבד‪ .‬החלל החיצוני לא רק שהוא נכנס בין האגפים‪ ,‬אלא‬
‫צולל כאילו מתחת לבניין ויוצר קשר "זורם" בין החוץ והפנים‪ .‬רעיון פורה זה‬
‫הטביע כידוע‪ ,‬את חותמו על הבנייה בארץ ובמיוחד בתל אביב בה קבע את‬
‫דמותם של רחובות שלמים כמעט‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הצליחה הספקולציה‬
‫הקרקעית להתגבר עליו ומ"החלל הזורם" לא נותר לפליטה אלא שריד בעל‬
‫אופי דקורטיבי בעיקר‪.‬‬
‫דרך אגב‪ ,‬באותו בניין שונה גם היחס בין החלון והקיר‪ :‬מופיע חריץ‬
‫האופקי הרצוף‪ .‬זוהי שאיפה אל השלמות‪ :‬קיומו של אחד מעקרונותיו של‬
‫לה קורבוזיה – העמדת הבניין על עמודים כאילו גרר אחריו את העיקרון השני‬
‫– "החלון לאורך"‪.‬‬
‫העשור האחרון‪.‬‬
‫מסוף שנות הארבעים מתחילה תקופה חדשה בארכיטקטורה‬
‫המודרנית שמאפיינת אותה התרוצצות של גישות ועקרונות‪ ,‬לעתים מנוגדות‪.‬‬
‫ניכר שינוי גם בגישתו של רכטר‪.‬‬
‫את התחלותיה של הדרך החדשה רואים כבר בבית החולים מאיר‪.‬‬
‫החלונות מצטרפים לשטחי זכוכית רצופים עד כדי ביטול הקיר כמעט‪ .‬בניגוד‬
‫לנוסח שלו של חלון כחור בקיר‪ .‬באגף הנמוך )בחדר האוכל( הקירות‬
‫נעלמים לחלוטין‪ ,‬במקומם בא זיגוג מלא‪ .‬עמודי הקונסטרוקציה לא רק‬
‫שהם מתגלים על ידי כך‪ ,‬הם מנתקים את קשרם עם הקיר‪ ,‬שהלך לעולמו‪.‬‬
‫אולם פרט לאותו אגף נמוך‪ ,‬אין לנו עדיין קיר מסך‪ .‬בפנים‪ ,‬במידה‬
‫שהדרישות הפונקציונליות מאפשרות את הדבר – באולמי הכניסה‪,‬‬
‫הפרוזדורים והמעברים‪ ,‬אין חלוקה ברורה לחללים מובדלים‪ .‬חופש זה‬
‫מופגן לפעמים באמצעים מלאכותיים למדי‪ ,‬כמו למשל בהפרדת ובהרחקת‬
‫מהלכי המדרגות מהקירות בתוך חדרי מדרגות‪ .‬חלוקת הבניין לאגפים אינה‬
‫יוצרת גוף גיאומטרי מורכב‪ ,‬כדרך שנעשה הדבר בשנות השלושים‪ .‬הבניין‬
‫מצטרף מחלקים‪ ,‬שלכל אחד מהם הינו גוף גיאומטרי חופשי ומשוכלל‪,‬‬
‫שצורתו אינה מופרעת על ידי חדירת גופים אחרים‪ .‬הקשר בין הגופים הינו‬
‫רופף‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫חושבני שדרך זו של צירוף והפרדה הינה אחד הקווים האופיינים‬
‫ביותר לגבי הארכיטקטורה של ימינו‪ .‬מגמה זו הלכה והתגברה עד להפרדה‬
‫גמורה של בניינים לחלקים הקשורים ביניהם על ידי אלמנטים שקלותם‬
‫ורופפותם מודגשים על ידי שקיפותם‪ ,‬עד להזנחת כל התאמה בין החלקים‪,‬‬
‫לביטול כל אחדות )למשל בניין האונסק"ו בפריס(‪.‬‬
‫כשבא זאב רכטר להוסיף אגף חדש למלון השרון אחרי מלחמת‬
‫עולם‪ ,‬נעשה הדבר על דרך זו‪ :‬קשר רופף ושקוף אל אגף בעל אופי שונה‬
‫לחלוטין מזה של האגף הישן‪ .‬לקורבן נפלה שלמות דמותו של הבניין‪.‬‬
‫בצורה ברורה יותר מופיעה בבנייניו "התכנית החופשית" בוילות‬
‫ואפילו בבתים משותפים‪ .‬באלה מתבטא הדבר בשאיפה להפוך ככל האפשר‬
‫את כל שטח הדירה לשטח מגורים ולהשתחרר מפרוזדורים )בית קינן‪ ,‬שיכון‬
‫שייח מוניס(‪ .‬אך גם אם נתבונן היטב נראה את ההתאפקות‪ ,‬את ריסון‬
‫המגמה‪ .‬הגדרת החללים נהפכת בחלקה מחומרית לגיאומטרית – ויזואלית‬
‫)המחיצות המגדירות הן חלקיות‪ ,‬אינן נוגעות בתקרה‪ ,‬שקופות בחלקן( –‬
‫אבל לא ניתנת שליטה לחלל הגדול הבולע את הכל‪.‬‬
‫כאן קו חשוב בנוסח של זאב רכטר המתבלט במיוחד בעשור‬
‫האחרון‪ ,‬עשור התכנית החופשית‪ .‬הוא שואף תמיד ליצור הרבה מקומות‬
‫מוגבלים בתוך המקום הגדול; כי לאדם‪ ,‬לפרט‪ ,‬קשה "למצוא את עצמו"‬
‫במקום גדול מאוד‪ ,‬גדול ללא גבול לגבי הישג ראייתו והרגשתו‪.‬‬
‫המונומנטאליות זרה לרוחו‪ ,‬הישגיו הגדולים ביותר – במקום שחי אותה‪ .‬הוא‬
‫לא דחה אותה בבנייני האומה‪ .‬אבל יש להגיד‪ ,‬שהגדלות המאפיינת את‬
‫הבניין הזה אינה משל זאב רכטר בלבד‪ ,‬אלא שמול הימים ההם‪ ,‬משל אותה‬
‫רוח של "בפעם הראשונה מזה אלפיים שנה" שנתפשה לה החברה‬
‫הישראלית כולה‪.‬‬
‫דומני‪ ,‬שבנייני האומה זהו ניסיונו הראשון של רכטר ללכת בדרך‬
‫חדשה‪ ,‬שרק נסתמנה אז ונתבררה רק כעבור עשר שנים‪ ,‬בסוף העשור‬
‫החמישי‪ .‬סימניה העיקריים של דרך חדשה זו הם‪ :‬קיר המסך‪ ,‬הניתוק‬
‫הגמור‪ ,‬כביכול של השלד הקונסטרוקטיבי מהתכנית הפונקציונאלית‪ ,‬שלטון‬
‫החלל הבלתי מוגדר‪ .‬אם בתקופה הקודמת הובלעה הקונסטרוקציה בתוך‬
‫התכנית‪ ,‬הרי עכשיו מופיעים אלמנטים של מבנה – עמודים העומדים קודם‬
‫כל לא רק במערומיהם אלא בבידודם הגמור; אין הם מקבלים על עצמם כל‬
‫תפקיד של ארגון‪ ,‬של חלוקת החלל הגדול‪ ,‬הם עומדים בתוכו ותובעים‬
‫הסתגלות לעצמם והופכים לעתים את התכנית החופשית לתכנית משועבדת‬
‫לעמודים הנצבים במקום שבעצם אינם רצויים‪ .‬כל האלמנטים שמנינו‪,‬‬
‫מצויים בבנייני האומה‪ .‬אולם הם מופיעים באופן לא עקבי‪ ,‬הססני‪ .‬התפישה‬
‫הישנה והחדשה משמשות בערבוביה‪.‬‬
‫ערבוביה זו נובעת אולי מכוחו של רכטר‪ ,‬מהנוסח המיוחד לו‪ ,‬שעליו‬
‫עמדנו קודם‪ .‬אך היא חולשתו של הבניין‪ .‬רכטר בתקופתו הקודמת‪ ,‬לא היה‬
‫‪22‬‬

‫נותן לעקרון סגנוני להכתיב לו מלכתחילה את הדרך להשתלט על בנייניו עד‬
‫לטשטוש פרצופם‪ ,‬אלא ביקש תמיד להגיע לביטוי עצמי באמצעותו‪ .‬כאן‬
‫הוא ניסה לעשות את הדבר באלמנטים של התפישה החדשה‪ ,‬אך הדרך עוד‬
‫לא הייתה ברורה לו‪ ,‬לא מצד התכנון ולא מצד הביצוע‪ ,‬בחירת החומרים‪.‬‬
‫הייתה זו כעין גיחה לארץ לא נודעת בחשיכה ובציוד לקוי‪.‬‬
‫שירת הברבור‬
‫ביצירותיו האחרונות‪ ,‬קודם כל ובעיקר במכון לארכיאולוגיה‬
‫בירושלים ובבית ההבראה בנצרת‪ ,‬מצא זאב רכטר את דרכו בתוך הזרם‬
‫החדש‪ ,‬לא על ידי פשרה וערבוב תחומים‪ ,‬אלא על ידי שימוש חופשי וריבוני‬
‫בגורמי התפישה החדשה – שימוש‪ ,‬שיש עמו שאר רוח ומלוא השליטה‬
‫באמצעים‪.‬‬
‫יש בבניינים אלה קירות מסך מזכוכית שקופה ודהה‪ ,‬אך אין הם מהווים‬
‫עקרון מופשט‪ ,‬השולט בכיפה בכל מקום‪ :‬הם מופיעים במקום שהתכנית‬
‫מצדיקה את מציאותם מבחינה פונקציונאלית ואסתטית כאחד‪ .‬את שניהם‬
‫מציין איזון מופלא של שטחי זכוכית וקירות אטומים‪.‬‬
‫ראוי לציין כאן פרט מעניין‪ ,‬הקיר מסך לאורך המסדרונות של אגף‬
‫המגורים בבית ההבראה בנצרת‪ ,‬משנה את אופיו כשהוא מגיע למדרגות‬
‫וסוגר עליהם מהחוץ‪ .‬לדבר הזה ערך פרינציפיוני‪ :‬רב – גוניותם של החיים‬
‫נגד חד – גוניותם של העקרון בהפשטתו‪.‬‬
‫במכון הארכיאולוגי מופרדים העמודים מהקירות העוטפים‪ ,‬אבל הם‬
‫נשארים כפופים לתכנית‪ :‬המודול התכנוני והמודול הקונסטרוקטיבי זהים‪.‬‬
‫הוא הדין בבית ההבראה בנצרת‪ :‬כאן משתנה אפילו המודול‬
‫הקונסטרוקטיבי )מוכפל( בהתאם למודול של התכנית‪ .‬עמודים מבודדים‬
‫בתוך השטח מופיעים רק במקום ש"הורשה" להם הדבר‪.‬‬
‫אך נראה לי שהעיקר בשני הבניינים האלה הוא שילוב החלל הפנימי‬
‫והחיצוני‪ .‬במכון הארכיאולוגיה שכלפי חוץ הנו כעין גביש סגור ומסוגר‪ ,‬שאין‬
‫להדביק אליו דבר‪ ,‬בתוכו הנהו פנים וחוץ לסירוגין‪ .‬החצרות הפנימיות‬
‫והאולמות שעל ידן ממשיכים ומגבילים אלה את אלה‪ .‬אותו דבר אנו מוצאים‬
‫גם בבית ההבראה בנצרת שאגף של אולמי הבילוי וחדר האוכל‪ .‬מובן‬
‫שהכנסת חללים חיצוניים לתוך גוף הבניין פוגעת‪ ,‬במובן ידוע‪ ,‬בפונקציה‪ ,‬וזה‬
‫במובן המצומצם של המילה‪ :‬היא מגדילה את המרחקים על כל הכרוך בזה‪.‬‬
‫אבל כאן אותם מרחקים הם דרכים שכדאי לעבור בהן‪ ,‬שההליכה בהן יש בה‬
‫משום עניין וחוויה אסתטיים‪.‬‬
‫בבית ההבראה בנצרת התפישה החללית היא מקיפה ורבגונית יותר‬
‫מאשר במכון הארכיאולוגי‪ .‬כאן לא הסתפק רכטר ביצירת חצרות פנימיות‬
‫לגוף הבניין‪ .‬השילוב מתחיל ממש בחוץ‪ ,‬מעבר לתחומי הבניין עצמו‪.‬‬
‫הקונפיגורציה של הבניין – שני אגפים ניצבים זה לזה וקשורים על ידי מעבר‬
‫‪23‬‬

‫שקוף – תופשת ומארגנת‪ ,‬קושרת אל הבניין את כל חללה של הכיכר‬
‫שלפניו‪ .‬הקשר מקבל תוספת כח על ידי ניצול הטופוגרפיה‪ :‬חלל הכיכר‬
‫צולל לבין הקיר התומך הניצב לאגף הראשי והמקביל לאגף המגורים ועובר‬
‫מתחתיו‪ .‬התנועה נמשכת הלאה וכלפי מטה‪ ,‬עד שהחלל מתפצל לחצרות‬
‫המגורים הקטנות‪.‬‬
‫ערכו המיוחד של בניין זה הוא באחדות הפתרון הארכיטקטוני‬
‫והאורבניסטי‪ ,‬ביצירת האנסמבל המושלם של חוץ ופנים‪ ,‬של גוף וחלל‪ .‬כל‬
‫הבניין‪ ,‬הן בחוץ והן בפנים‪ ,‬הוא שרשרת ארוכה של מקומות‪ ,‬של חללים‬
‫שאינם מוגדרים בגבולות קשיחים‪ ,‬אך גם אינם חסרי צורה‪ ,‬יותר מבכל בניין‬
‫אחר של זאב רכטר‪ ,‬שולטת כאן אותה אווירה לירית – רומנטית האופיינית‬
‫לנוסח שלו‪ .‬זהו בלי ספק אחד מהישגיו הגדולים ביותר‪ ,‬אולי הגדול ביותר‪.‬‬
‫כאן מתגשם במלואו כל האופייני לרכטר‪ .‬מה שקובע לו את מקומו המיוחד‬
‫בתולדות האדריכלות שלנו; ויש בכך אולי משום התווית דרך‪.‬‬

‫תולדות ועבודות אדריכליות‪.‬‬
‫זאב רכטר עלה ארצה באוניה "רוסלאן" ב – ‪ 12‬בדצמבר ‪1919‬‬
‫וכך היה מראשוני "העלייה השלישית"‪ .‬בעבודתו האדריכלית המונומנטלית‬
‫יצר מהפכה‪ .‬מסגנונות אקלקטיים‪ ,‬מזרחיים‪ ,‬תנכ"יים ומצועצעים משל‬
‫בוריס שץ "בבצלאל"‪ ,‬אלכסנדר ברוולד‪ ,‬ברסקי‪ ,‬מינור )"בית ביאליק"(‪,‬‬
‫טבצ'ניק‪ ,‬מגידוביץ ואחרים‪ ,‬לסגנונות מודרניים בינלאומיים מבית – מדרשו‬
‫של בית – הספר "הבאוהאוס" וכשמה הפרסומי "העיר הלבנה"‪.‬‬
‫"בית אנגל" היה אב טיפוס לבית התל – אביבי )הישראלי( הניצב על‬
‫עמודים‪ ,‬חזיתו הישרה והסדורה ותכנונו הפונקציונלי – הקפדני‪.‬‬
‫זאב רכטר נולד באוקראינה בשלהי המאה ה – ‪ 19‬אך את עיקר‬
‫השפעתו האדריכלית קיבל מערי אירופה המרכזית‪.‬‬
‫הוא החל לעבוד במשרד האדריכלים של המהנדס סשה חיסין‪.‬‬
‫עבודתו הראשונה הייתה מדידת רחוב אלנבי לצורך תכנונו ובנייתו‪ .‬עבר‬
‫לירושלים‪ ,‬שם עבד כשרטט במשרדו של האדריכל בנימין חייקין‪ .‬במאורעות‬
‫תרפ"א )‪ ,(1921‬חזר עם בני משפחתו לתל – אביב‪ .‬בעיר העברית‬
‫הראשונה תכנן בנין מגורים בפינת נחלת – בנימין ורמב"ם‪" ,‬בית הכדים"‬
‫בסגנון אקלקטי )לקטני(‪ .‬עד שנת ‪ ,1926‬בנה עשרה מבנים נוספים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1927‬המשיך את לימודי האדריכלות ברומא ולימודי המשך בפריז‪,‬‬
‫בשנים ‪.1932 – 1929‬‬
‫זאב רכטר חזר ארצה ב – ‪ 1932‬ועבד במשרדו ב"בית – אנגל"‬
‫ומאוחר יותר בכיכר מלכי – ישראל )"כיכר רבין"(‪.‬‬
‫זאב רכטר היה אחד מראשיה של "התנועה המודרנית באדריכלות"‬
‫בארץ וייבא תפיסה חלוצית זו מבית מדרשו של אבי השיטה לה – קורבוזיה‪.‬‬
‫‪24‬‬

‫הוא היה הראשון "שהרים" את בנייניו על עמודים‪ ,‬כדי ליצור זרמי אוויר‬
‫חופשיים לצורך אוורור‪ .‬מבנים מעין אלה ניתן לזהות גם במעוז – אביב‪.‬‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬בשנות ה – ‪ 50‬גאה בשנית הסגנון האדריכלי‬
‫הבינלאומי בעבודות של גרופיוס – מייסד ה"באוהאוס" ומיס ואן – דה – רוהה‬
‫שהיגרו לארה"ב והשפיעו עמוקות על האדריכלות האמריקאית‪.‬‬
‫הבניינים החדשים נקיי – קו‪ ,‬נשענים על קוביות אנכיות‪ ,‬קיר ‪ -‬מסך‬
‫מזכוכית‪ ,‬חומרים מפלדה ורכטר שביקר פעמיים בארה"ב מושפע עד מאוד‬
‫מסגנונם‪ ,‬אם כי יחד עם כרמי ושרון הם מעצבם וריאנט ישראלי שיתאים‬
‫לאקלים המקומי‪ .‬חומרי הבניין המקומיים הם בעיקר בטון ולבנים‪.‬‬
‫קירות ישרים‪ ,‬שורות סימטריות ורגולריות של חלונות‪ ,‬הבלטת‬
‫הקונסטרוקציה‪ ,‬מרפסות שקופות ללא מעקי – בטון‪ ,‬שימוש מרובה בתריסי‬
‫עץ נגררים לכל מלוא גובה ורוחב המרפסת‪ ,‬עיצוב הבניין כמסה פשוטה‪,‬‬
‫קובייתית‪.‬‬

‫מעוז אביב – ‪.1952‬‬
‫בשיכון זה הוכח כי כל הטעויות שנעשו אינן בחינת גזירה שאין לעמוד‬
‫בה‪ .‬כי ניתן גם באמצעים זולים ופשוטים לבנות סביבה איכותית‪.‬‬
‫רכטר מציין‪" :‬כשאנו מדברים על יחידת דיור – יש לדבר על קומפלקס גדול‬
‫מאוד‪ ,‬על יחידת נוף‪ .‬בבית האדם ישן‪ ,‬נע ‪ ,‬פועל – ההמשך לפעולה זאת‬
‫הוא סביבת הבית‪ .‬נוף הסביבה והשירותים הציבוריים הם ההמשך הטבעי‬
‫לדירתו‪ .‬יש לכן לכלול את הטבע בתכנון"‪.‬‬
‫רעיונות אלה הושמו במעוז – אביב‪.‬‬
‫השיכון משתרע על שטח של ‪ 270‬דונם וכולל ‪ 750‬יחידות‪ ,‬כ – ‪11,000‬‬
‫מ"ר‪ .‬הבניינים טוריים‪ ,‬בני ארבע קומות‪ .‬רוב הדירות בנות שלושה חדרים‪,‬‬
‫חלקן בנו שני חדרים‪ .‬מהלך – מדרגות מקשר בין כל שתי דירות במפלס‪.‬‬
‫לכל דירה שתי מרפסות ומרפסת שירות קטנה‪ .‬החדרים הם בני ‪ 17.20‬ו –‬
‫‪ 12‬מ"ר‪ ,‬וכל דירה נפתחת לחזית הקדמית והאחורית‪ .‬חדר – המדרגות‬
‫מאוורר על – ידי סבכת – בטון מחוררת‪ .‬תשומת – לב מירבית הוקדשה‬
‫לסביבת הבית‪ ,‬להמשכו בנוף‪ .‬השיכון כולו טובל בירק‪ ,‬מדשאות‪ ,‬עצים‬
‫וגינון‪ .‬קיימת הפרדה בין תנועת רכב לתנועת הולכי – רגל‪ .‬הכביש אינו חודר‬
‫לשיכון‪ ,‬אלא מקיפו‪ ,‬והמעבר בתוך השטח הוא בשבילים‪ .‬בשטח מוקמו בית‬
‫– ספר‪ ,‬מרכז – מסחרי‪ ,‬מרכז – נוער‪ ,‬מגרשי – משחקים‪ ,‬בית – כנסת ובנייני‬
‫– ציבור‪ .‬כך הורחב חדר – המגורים הביתי לעבר המרחב הנופי כולו‪,‬‬
‫כשהתושב מקבל את מירב השירותים בקירבה מיידית‪ ,‬ובד בבד נשמרת‬
‫פרטיות הדירה וניתוקה מהרחוב הסואן‪.‬‬
‫על הישג זה זכה משרד רכטר – זרחי – רכטר ‪ -‬בפרס ישראל רוקח‬
‫של עירית תל – אביב למפעלי הנדסה‪ ,‬בחלוקתו הראשונה ביום ‪.3.1.1957‬‬
‫‪25‬‬

‫ועדת – השיפוט ציינה את רמת התכנון המעולה‪ ,‬את הגימור המשובח‪ ,‬אף –‬
‫על – פי שהוא עשוי אלמנטים סטנדרטיים‪ ,‬ואת השילוב המעולה של שטחי‬
‫מגורים בשטחי ירק‪) .‬ראה נספח ‪ :1‬הרצאה עם קבלת פרס רוקח(‪.‬‬
‫על דמותו הייחודית של זאב רכטר‪ ,‬ניתן להתרשם מהתיאור הבא‪:‬‬
‫כל המצבות בבית – הקברות של קיבוץ נגבה אופקיות הן‪ .‬מצבה אחת שונה‬
‫מכל האחרות ‪ -‬היא אנכית‪ ,‬דמויית חרוט‪ ,‬קטומת צמרת ובחלקה העליון‬
‫במקום השפיץ ישנה טבלה מלבנית אופקית ועליה חרוטות המילים‪:‬‬

‫גרשון רוגוז'ינסקי – בן ישראל ודבורה‪,‬‬
‫נולד בתרע"ד – ‪,1.10.1914‬‬
‫נפל ב‪ -‬ט"ז אלול תרצ"ט‪(30.8.1939) ,‬‬
‫ההרוג הראשון של נגבה‬

‫גרשון וקובה וילן )אביו של אבשלום וילן( מראשי הגרעין של "השומר הצעיר"‬
‫שישב ב"גבעת בנים" שבנחלת – יהודה‪ ,‬עלו לנגבה )באדמות בית – עפה(‪ ,‬ב‬
‫– ‪ ,12.7.1939‬והקימו את הקיבוץ בשיטת "חומה ומגדל"‪.‬‬
‫ב – ‪ 28.8.1939‬נהג גרשון במיכלית להביא מים לנקודה החדשה מבאר‬
‫בבאר – טוביה‪ .‬המיכלית עלתה על מוקש‪ .‬גרשון הנהג וצבי שק‪ ,‬נוטר‬
‫מחיפה – נהרגו‪.‬‬
‫קובה וילן פנה לידידו‪ ,‬המהנדס לינדר‪ ,‬שהיה מורו בלודג' וזה פנה‬
‫לאדריכל זאב רכטר ושניהם באו לנגבה‪ .‬קובה ביקש מרכטר שיתכנן להם‬
‫מצבה‪ .‬רכטר שירבט במקום את הציור של המצבה האנכית והקטומה‪,‬‬
‫העשויה מאבן ירושלמית‪.‬‬
‫)מאיר מינדל‪" .‬המצבה הניצבת בניצב"‪" .‬הזמן הירוק"‪ ,‬מס' ‪,1306‬‬
‫‪.(24.11.2011‬‬

‫‪26‬‬

‫בית אנגל ‪1933‬‬
‫)לפי רן שחורי‪ .‬זאב רכטר‪ ,‬עמ' ‪(82‬‬

‫‪27‬‬

‫סקיצה ראשונית של השכונה‪.‬‬
‫)באדיבות משרד אדריכלים רכטר‪ .‬אמנון רכטר ורוי גורדון)‬

‫‪28‬‬

‫בית ‪ ,7‬צד דרומי )‪(1965‬‬

‫‪29‬‬

30

‫שכון לאנשי צבא בשירות קבע בשיך מונס‪ -‬מראה פרספקטיבי של בנין‬

‫‪31‬‬

32

‫בין הפרוייקטים הרבים של זאב רכטר היו‪:‬‬
‫♦ "בית הכדים" – רחוב נחלת בנימין ב – ‪) .1924‬שוקם(‬
‫♦ בית אבולעפיה וחד – גדיא‪1925 .‬‬
‫♦ בית אסתר ראב – רחוב הגליל ב – ‪) 1927‬נהרס(‬
‫♦ בית אנגל – רחוב אנגל פינת שד' רוטשילד ב – ‪.1933‬‬
‫♦ בית סוסקין – רח' יהודה הלוי ב – ‪1935 – 1933‬‬
‫♦ מעונות "הבימה" – רח' הוז – גורדון – פרוג‪ .‬ב – ‪.1936 – 1934‬‬
‫♦ בית דבוילייצקי – רח' הירקון ‪ ,70‬תל נורדוי ב – ‪1934‬‬
‫♦ בית גוטמן ‪ -‬רחוב בן יהודה ב – ‪1935‬‬
‫♦ בית פרידמן – רחוב זמנהוף ‪ 15‬ב – ‪.1936‬‬
‫♦ בית מני – שד' רוטשילד ב – ‪1938‬‬
‫♦ בית רכטר – כיכר המדינה ב – ‪.1958‬‬
‫♦ בלוק מגורים – רח' איינשטיין ‪ 69‬פינת בארט‪ ,‬ב – ‪.1959‬‬
‫מבני ציבור ושיכונים‪:‬‬
‫♦ בית מלון קל"יה ב – ‪.1934‬‬
‫♦ בית – הבראה‪ ,‬מעלה החמישה‪ ,‬ב ‪.1947‬‬
‫♦ בניית חדרי אוכל בקיבוצים ‪.1947 – 1940‬‬
‫♦ בית – חולים בכפר סבא‪ .‬ב ‪1953 – 1947‬‬
‫♦ בית – חולים "קפלן" ברחובות ‪.1953 – 1947‬‬
‫♦ שיכון לחיילים משוחררים ב ‪1947 -‬‬
‫♦ בית – חולים "אלישע" ב – ‪1949‬‬
‫♦ מרפאה עירונית בפ"ת ב – ‪1950‬‬
‫♦ בנייני האומה בירושלים ב – ‪.1960 – 1950‬‬
‫♦ "היכל התרבות" ת"א‪ .‬ב – ‪) .1957 – 1951‬עם דב כרמי(‪.‬‬
‫♦ שיכון קציני צה"ל ב – ‪1951‬‬
‫♦ בית – הלנה רובינשטיין ב – ‪) 1959 – 1952‬עם דב כרמי(‪.‬‬
‫♦ שכונת מעוז – אביב ב‪.1952 -‬‬
‫♦ ביתן ישראלי בוונציה‪ .‬ב – ‪.1952‬‬
‫♦ שיכון "נווה – "מגן"" ברמה"ש‪ .‬ב – ‪.1953‬‬
‫♦ בית – ספר לארכיאולוגיה בגבעת – רם בירושלים‪ .‬ב – ‪.1956‬‬
‫♦ בית – הבראה ע"ש שפרינצק בנצרת – ב – ‪.1958‬‬
‫♦ שיכון לדוגמא ברמת – אביב )רח' איינשטיין( ב – ‪.1958‬‬
‫♦ בית – המשפט בת"א‪ .‬ב – ‪) 1960 – 1959‬עם בנו‪ ,‬יעקב רכטר(‪.‬‬
‫♦ מבני ציבור בקיבוצים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬בניר דוד‪ :‬חדר האוכל‪ ,‬שני בתי ‪ -‬ילדים‬
‫ו"בית רכטר" )‪.(1932‬‬
‫‪33‬‬

‫משה זרחי‬

‫)‪(3‬‬

‫נולד בירושלים ב‪24.11.1923 -‬‬
‫השכלה‪ :‬מוסמך לארכיטקטורה – הטכניון מכון טכנולוגי לישראל חיפה ‪1945‬‬
‫תואר שני –‪.Ecole d'Urbanism,Paris 1950-1949 -‬‬
‫החל בעבודתו המקצועית בשנת ‪ ,1950‬תכנן מספר רב של פרוייקטים גדולים‬
‫בתחומים שונים‪ .‬נוטל חלק פעיל בחיים הציבוריים והמקצועיים בארץ ובחו"ל‪ .‬נבחר‬
‫בשנת ‪ 1993‬ושנית ב‪ 1996 -‬לכהן כסגן נשיא איגוד האדריכלים הבינלאומי )‪.(UIA‬‬
‫משה היה ממייסדי חיל המדע ב‪ 1946 -‬והיה סגן מפקד החיל‪ .‬שרת בצבא הבריטי‬
‫והוצב בחיפה וכך סיים את חוק לימודיו בטכניון‪ .‬אחרי ‪ 1948‬השתלם בסורבון בפריז‬
‫ועבד במשרדי אדריכלות בצרפת תוך תכנון שיקום ערים שנהרסו במלחה"ע השנייה‪.‬‬
‫הוא נשא לאשה את בתו של האדריכל זאב רכטר והצטרף למשרד האדריכלים של‬
‫חותנו יחד עם גיסו ושותפו‪ ,‬יעקב רכטר‪ ,‬והמהנדס מיכה פרי‪ .‬גם כאשר נפרדו‬
‫דרכיהם שכנו משרדיהם באותו בניין ברחוב ארלוזרוב בתל‪ -‬אביב‪.‬‬
‫מבנה זה שניתן למשרד לפני שנים רבות ע"י קופ"ח כללית כשכר טירחה עבור‬
‫תכנונים שונים‪ ,‬עבר שיפוץ נרחב וחזר לייעודו השימושי הראשוני‪ ,‬בית מגורים‪.‬‬
‫משרדו "זרחי אדריכלים" אותו הוא ניהל עד שנת ‪ 2008‬בשותפות עם בנו דודי וכלתו‬
‫ענת‪ .‬המשרד הוא בין עשרת משרדי האדריכלים הגדולים בישראל בשנת ‪.2005‬‬
‫)לפי ‪ (D/B‬בשנת ‪ 2009‬הוא ירד למקום ה‪.14 -‬‬
‫משה זרחי התמקד באדריכלות מבנים למדע‪ ,‬תעשייה ובתי‪ -‬חולים והיה חלוץ תכנון‬
‫מבנים לתעשיית ההיי‪ -‬טק‪ .‬התמקדותו היא ב"צד הפונקציונלי‪ ,‬הטכני והארגוני"‬
‫ולא ב"צד הסגנוני והצורני"‪ ,‬בנייניו בנויים בקווים פשוטים נקיים ו"נזיריים"‪,‬‬
‫"מרובעים ורציניים"‪.‬‬
‫חברות באיגודים מקצועיים‪:‬‬
‫‪ – UIA‬איגוד הארכיטקטים הבינלאומי – חבר מועצה ‪.1993 -1990‬‬
‫‪1999. -1993‬‬
‫סגן נשיא‬
‫‪.1999 -1993‬‬
‫נשיא אזור ‪2‬‬
‫‪ - P.H.G‬חבר בקבוצת עבודה בנושאי בריאות‪.‬‬
‫יו"ר קבוצת עבודה‪.Science and Hi-Tec Facilities -‬‬
‫‪ -I.H.F‬חבר בפדרציה הבינלאומית לבתי חולים‪.‬‬
‫חבר באגודת המהנדסים והאדריכלים הישראלית‪.‬‬
‫חבר בעמותת האדריכלים הישראלית‪.‬‬
‫פרסים והערכות‪:‬‬
‫פרס ראשון‪ -‬תחרות לתכנון בית חולים מאיר‪.‬‬
‫פרס ראש עיריית תל‪ -‬אביב– תכנון שכונת מעוז‪ -‬אביב )כשותף לזאב רכטר ב‪-‬‬
‫‪.(1973 -1951‬‬
‫פרס ראשון‪ -‬בית חולים ע"ש רבקה זיו‪ -‬צפת‪ ,‬גליל עליון‪.‬‬
‫‪34‬‬

‫פרס שני‪ -‬תחרות לתכנון בית חולים תל‪ -‬גיבורים‪.‬‬
‫תעודת הערכה מאגודת המהנדסים והאדריכלים הישראלית‪.‬‬
‫חברות כבוד באיגוד האדריכלים הרוסי‪.‬‬
‫חברות כבוד באקדמיה הרוסית לאדריכלות‪.‬‬
‫חברות כבוד באיגוד האדריכלים הפולני‪.‬‬
‫מדליית זהב מאיגוד האדריכלים הספרדי‪.‬‬
‫פעילות מקצועית‪:‬‬
‫• סגן נשיא ‪) U.I.A‬לשעבר(‪.‬‬
‫• נשיא אזור ‪) 2‬לשעבר(‪.‬‬
‫• חבר ב‪ – I.H.F -‬הפדרציה הבינלאומית לבתי חולים‪.‬‬
‫• חבר ב‪ P.H.G - -‬קבוצת עבודה על בתי חולים של ה‪.U.I.A -‬‬
‫• יו"ר קבוצת עבודה – אדריכלות בשרות המדע וההי‪ -‬טק‪.‬‬
‫• ‪ – 1960‬יועץ לשרותי הבריאות של סיירה‪-‬לאון – באשר להקמת מרכז‬
‫בריאות בפריי‪ -‬טאון‪.‬‬
‫• יועץ לנשיא צ'אד ונשיא אפריקה המרכזית במסגרת "עזרה טכנית של‬
‫האומות המאוחדות" באשר להקמת מרכזים אורבניים‪.‬‬
‫• ‪ – 1985‬שופט בתחרות לתכנון בית חולים מרכזי בדבלין‪ -‬אירלנד‪.‬‬
‫• לקח חלק פעיל בכנסים בינלאומיים והרצה על נושאים שונים‪:‬‬
‫בזל ‪" – 1976 -‬בניית מעבדות רפואיות"‪.‬‬
‫לוזאן – ‪" – 1978‬שלבים בתכנון בתי‪ -‬חולים"‪.‬‬
‫מוסקבה – ‪ – 1988‬ישראל והתכנית של אגוד הבריאות הבינלאומי –‬
‫בריאות בשנת ‪.2000‬‬
‫וושינגטון – ‪ – 1991‬פערים בשרות לפציינטים של בתי‪ -‬חולים‪.‬‬
‫לונדון‪ – 1992 -‬בית החולים העתידי‪.‬‬
‫קהיר – ‪ – 1999‬תכנון להרחבה ופיתוח בתי‪ -‬חולים‪.‬‬
‫הונג‪ -‬קונג – ‪ – 2001‬התאמת בתי‪ -‬חולים קיימים לדרישות העתיד‪.‬‬
‫פרסם מספר רב של מאמרים בעתונות מקצועית‪ ,‬חלקם קובצו לספר – "מבני‬
‫בריאות בישראל" שפורסם בשנת ‪.1980‬‬
‫שימש כיו"ר וחבר במספר תחרויות אדריכלות‪:‬‬
‫‪ – 1989‬איטליה – כפרי – אתר זכרון לקורבנות מחנות הריכוז – מלחמת העולם ה‪-‬‬
‫‪.2‬‬
‫ארגן מספר רב של סמינרים בינלאומיים על נושאים שונים‪:‬‬
‫תכנון לגיל הזהב – בשיתוף עם הפדרציה הבינלאומית לבתי חולים – ‪I.H.F‬‬
‫ארגן מספר תערוכות – מוזיאון תל אביב – סביבת מתוכננת‪.‬‬
‫מוזיאון תל‪ -‬אביב – אדריכלות בישראל ובארצות מתפתחות‪.‬‬
‫ירושלים – תערוכת העשור לישראל‪.‬‬
‫‪35‬‬

‫רשימה חלקית של פרויקטים‪.‬‬
‫עתידים – קריה לתעשיות עתירות מדע‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫מרכז ויצמן – מרכז שירות כללי ליד בי"ח איכילוב‪ -‬ת"א‪ .‬היזם‪ :‬חב' אביב‪.‬‬
‫פארק המדע קרית ויצמן‪ ,‬נס ציונה‪ .‬היזם‪ :‬אפריקה ישראל‪.‬‬
‫רפא"ל – מפעלים ומתקני היי‪ -‬טק‪.‬‬
‫מפעלי ישקר בתפן‪.‬‬
‫גן תעשיה תל חי )תפן ג' – סטף ורטהיימר(‪.‬‬
‫גן תעשיה עומר )תפן ג' – סטף ורטהיימר(‪.‬‬
‫גן תעשיה לבון )תפן ג' – סטף ורטהיימר(‪.‬‬
‫מפעל לייצור להבים )ישקר נהריה(‪.‬‬
‫מפעל לייצור להבים‪ -‬תפן )"טק ז'ט"(‪.‬‬
‫טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ – מפעל בכפר סבא‪.‬‬
‫טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ – מפעל בירושלים‪.‬‬
‫טבע – סלא מרכז לוגיסטי בפארק תעשיה בחבל מודיעין‪.‬‬
‫מכון ויצמן למדע – מרכז למחקר תת מיקרון‪.‬‬
‫מכון ויצמן למדע – ספרית המחלקה לפיסיקה‪.‬‬
‫הטכניון – בניין הנדסת הפיסיקה של המצב המוצק‪.‬‬
‫הטכניון – מרכז מחקר מיקרו‪ -‬אלקטרוניקה‪.‬‬
‫הטכניון – הפקולטה להנדסה גרעינית‪.‬‬
‫הטכניון – מרכז הספורט‪.‬‬
‫מפעל דימר לייצור כלי עיבוד לעץ – שלומי‪.‬‬
‫מפעל נשיונל סמיקונדוקטור – מגדל העמק‪.‬‬
‫מפעל המלט – אזור תעשיה ציפורית – נצרת‪.‬‬
‫מפעל סומת – קדימה‪.‬‬
‫מרכז רפואי שיבא‪ :‬בי"ח כללי )כולל מגדל האשפוז‪ ,‬שרותי רפואה ואספקה‪,‬‬
‫מרפאות חוץ‪ ,‬מכונים ומעבדות(‪ ,‬בית יולדות‪ ,‬מערך פסיכיאטרי‪ ,‬מערך שיקום‬
‫)חדש(‪ ,‬מבני הנהלה ומדיניות הבריאות‪.‬‬
‫מרכז רפואי ספיר‪ :‬כולל מבני האשפוז הישן והחדש‪ ,‬שרותי רפואה ואספקה ובי"ס‬
‫לאחיות‪.‬‬
‫בי"ח זיו – צפת‪ :‬כולל אשפוז‪ ,‬שרותי רפואה ואספקה ובי"ס לאחיות‪.‬‬
‫בית הרופאים – ת"א‪ :‬מרפאות פרטיות‪.‬‬
‫בית ספר לרפואת שיניים – אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫מכון למדעי החיים – אוניברסיטת ירושלים‪.‬‬
‫מעבדות "חמות" – מרכז למחקר‪ ,‬אזור המרכז‪.‬‬
‫בנייני האומה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫הארכיון הציוני‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫בית כנסת וישיבת "החצר"‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫מוזיאון ינקו‪-‬דאדא‪ ,‬עין הוד‪.‬‬
‫‪36‬‬

‫מרכז מסחרי כפר הוורדים‪ ,‬גליל עליון )ישקר(‪.‬‬
‫בית גוויל‪ ,‬תל אביב )חב' ציון(‪.‬‬
‫בית כנסת ומוזיאון – מוסקבה‪.‬‬
‫מלון "קראון פלזה"‪ ,‬ירושלים )"הילטון(‪.‬‬
‫הקריה למחקר גרעיני בנחל שורק‪.‬‬

‫גיאוגרפיה – היסטורית של השכונה‪.‬‬
‫בשלהי שנת ‪ 1948‬החליט משרד הביטחון ואכ"א )אגף כח אדם(‪,‬‬
‫פרט להקים שכונות ושיכונים לאנשי צבא קבע ועובדי משרד הביטחון‪ .‬כדי‬
‫לייעל את גיוסם בשעת חירום‪) .‬ראה‪ :‬דוד הלר‪" ,‬חברים מספרים"(‪.‬‬
‫הצבא "תפס" והחרים דירות בשכונות עירוניות פריפריאליות ובפרברים‬
‫וכפרים ערביים שננטשו לאחר מלחמת העצמאות‪ .‬אלה הוקצאו לקצונה‬
‫הבכירה בצה"ל ולפקידות הבכירה במשרד הביטחון‪ .‬כך בצהלה‪ ,‬קרית – ים‪,‬‬
‫בנווה – "מגן" ברמה"ש‪ ,‬ביד‪ -‬אליהו‪) ,‬ז'בלאוי(‪ ,‬ביפו‪ ,‬בגבעתיים‪ ,‬קריית‬
‫שלום‪ ,‬ובמעוז – אביב בשלב האחרון‪ ,‬אחרי ‪.1949‬‬
‫כל השטח היה נטוע בפרדסים של הכפר שייח' מואניס )מוניס(‪,‬‬
‫ששרידיהם מצויים עד היום בגינות הבניינים‪ .‬כמו כן נותרו משוכות צברים‬
‫ברחוב רפידים ועצי שקמה‪.‬‬
‫הגרלת הדירות נעשתה על – ידי הוצאת פתקאות מתוך כובע‬
‫קצינים‪ .‬בכל פתק היה רשום מספר הבית‪ ,‬הקומה והדירה – מזכיר מאוד את‬
‫הגרלת הבתים ב"אחוזת בית" שהונצחה ע"י הצלם אברהם סוסקין והסופר‬
‫והצייר נחום גוטמן‪.‬‬
‫בקבוצה הראשונה של משתתפי ההגרלה היו כארבעים איש‪ .‬לרוב‬
‫המתיישבים לא היו מקררים‪ .‬בימי – חול‪ ,‬הייתה עוברת בשכונה עגלת – קרח‬
‫ובימי שבת וחג‪ ,‬היו קונים את הקרח בהדר – יוסף‪ .‬הקצינים ומפקדי צה"ל‬
‫קיבלו הלוואות ובכספים אלה קנו את המקררים הראשונים‪.‬‬
‫במגרש הכדורסל )ליד בתים ‪ 10‬ו – ‪ ,(11‬שיחקו כדורעף וכדורסל‬
‫ראשוני החברים‪ .‬ביניהם‪ :‬חיים בר – לב‪ ,‬אלברט מנדלר‪ ,‬מאיר שפי ואחרים‪.‬‬
‫)ראה גם בהקדמה(‪.‬‬
‫על מעוז ‪ -‬אביב בימיה הראשונים כתב צביקה לבנון בספרו‪:‬‬
‫באפיקי נחל חיי‪ :‬נחלאי‪ ,‬מפקד‪ ,‬לוחם‪ ,‬מחנך‪)) ,‬הרצליה‪ :‬מילוא‪,‬‬
‫‪ ,2006‬עמ' ‪ ;84 ;69 – 68 ;56‬ו – ‪:(248‬‬
‫‪37‬‬

‫"‪ .....‬אבי שאל אותי – האם חשבנו איפה נגור ונבנה את חיינו בעתיד והציע‬
‫לנו להירשם לדיור כדי לרכוש דירה‪ ,‬ואכן נרשמנו לדיור במעוז – אביב‪,‬‬
‫שהייתה בשלבי בנייה‪ ,‬באותה העת‪ ,‬ועברנו לגור בה כעבור כשנה וחצי‪....‬‬
‫‪ ....‬משפחתי ואני ניצלנו אותם )עד קבלת הפיקוד על קורס המכי"ם(‬
‫להתארגנות בדירתנו החדשה במעוז – אביב – בדירה זו שבה חיינו שש –‬
‫עשרה שנה‪ ,‬ובה נולדו איילה‪ ,‬ואורי‪ .‬למדו וגדלו למופת‪.‬‬
‫זו הייתה שכונה חדשה‪ ,‬מוקפת ירק‪ ,‬בפרברי תל – אביב‪ ,‬שהייתה אחת‬
‫השכונות הראשונות‪ ,‬שנבנו בשביל אנשי הקבע‪ ,‬שרובם קנו את דירותיהם‪,‬‬
‫וקצתם גרו בשכירות‪ .‬בשנות החמישים הראשונות היתה השכונה מאוכלסת‬
‫כולה משפחות של אנשי קבע‪ .‬הדירות היפות היו בנות שלושה חדרים גדולים‬
‫ובנויות היטב‪ .‬באותם ימים היה צה"ל קטן – כולם הכירו את כולם‪ ,‬והשכונה‬
‫עם הרבה שיחות על‬
‫הצטיינה בהווי מיוחד‪ ,‬באווירה נהדרת וחברית‪,‬‬
‫בערבי שבת )לא הייתה טלויזיה(‪ ,‬טיולים בצוותא ברחבי‬
‫הדשא‪ ,‬בייחוד‬
‫ארצנו היפה‪ ,‬ועד פעיל ורוח התנדבות‪ .‬הוקמו בית – ספר חינוכי – ערכי‬
‫למופת ""מגן"" – וגני ילדים‪ ,‬שבט צופים – שלי )כצופה לשעבר(‪ ,‬היה חלק‬
‫רב בהקמתו ובניהולו – היו פעולות תרבות‪ ,‬הורים תרמו לקידום בית – הספר‬
‫בארגון‪ ,‬בהרצאות‪ ,‬בטיולים‪ .‬היה נהדר לגדל ולחנך ילדים בשכונה מעין זו‪,‬‬
‫ונוצרו חברויות אמת הנמשכות שנים רבות‪ ,‬כמו עם דני מט ורעייתו נדיבה‬
‫ודרורה ויונה אפרת שנפטר לאחר שירותו הצבאי"‪.‬‬
‫ועם‬
‫"‪ ....‬באותו פרק זמן ניתן לי לבלות ולטייל עם החברים הטובים‬
‫הילדים‪ .‬לראות סרטים‪ ,‬לאכול פלאפל וקבאב‪ ,‬להיות קצת בוועד ההורים‬
‫של בית – הספר‪ ,‬ולהשתתף בימי הורים‪ .‬להיות ראש שבט "הנשיא" של‬
‫הצופים ב"מעוז – אביב"‪ ,‬לצאת למסעות ולמחנות עם השבט‪ ,‬להשתתף‬
‫בטכסי השבעה‪ .‬היה כיף‪."...‬‬
‫כביש רפידים ומסילת הברזל לרכבת לא היו והנסיעה התנהלה דרך‬
‫בני – ברק ורמת – גן‪ .‬כך ללוד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ושאר חלקי הארץ‪.‬‬
‫השכונה הוקמה על אדמות שרכשה הקק"ל בתקופת מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬ממזרח לכפר שייח' מואניס‪ ,‬סמוך למרכז הירידים החדש‬
‫ופארק הירקון ע"ש יהושע רבינוביץ'‪.‬‬
‫המיקום הגיאוגרפי‪ ,‬כארבעה ק"מ משכונות והרחובות הצפוניים של‬
‫העיר‪ ,‬בלב אזור נטוש וריק מאוכלוסייה להוציא כמה בתים ערבים ריקים‪.‬‬
‫הגישה לשכונה התנהלה ע"י תחבורה ציבורית דרך הדר – יוסף‪ ,‬רמת – גן‪,‬‬
‫ותל – אביב‪.‬‬
‫התכנון ההנדסי התבצע בשנת ‪ ,1951‬בראשות משרד האדריכלים‬
‫של זאב רכטר ‪ .‬את התכנון המפורט ביצע אדריכל אמריקאי‪ .‬בעת ביצוע‬
‫הבנייה‪ ,‬ויתרו על עמודי הבטון בחלק מהבתים והאגפים ויצקו קירות בטון‪,‬‬
‫בפיקוח חיל – ההנדסה‪ .‬החברה הבונה היתה "נווה" שמנהלה היה צבי‬
‫אברבוך‪.‬‬
‫‪38‬‬

‫השכונה נוהלה על – ידי משרד הביטחון בתיאום עם אכ"א פרט‪,‬‬
‫כאשר מנגד היה נציג הצבא‪ ,‬מטעם משרד הביטחון לתיכנון השכונה‪ ,‬וחלק‬
‫מתושביה הראשונים היו‪ :‬חיים בר – לב‪ ,‬רחבעם זאבי‪ ,‬צביקה לבנון‪ ,‬חיים‬
‫ספיר‪ ,‬משה )בריל( בר – כוכבא‪ ,‬אלברט מנדלר‪ ,‬מאיר שמגר‪ ,‬עמוס חורב‪,‬‬
‫קלמן מגן‪ ,‬מאירקה פעיל‪ ,‬קצינים בכירים מחיל – האוויר ועוד‪ ( ...‬ראה‬
‫פרק‪ :‬אוכלוסיית השכונה(‪.‬‬
‫האגודה השיתופית‪ ,‬נוסדה כארגון רשום ומוכר כחמש שנים מאוחר‬
‫יותר‪ .‬ההתארגנות הממוסדת והמשותפת לרכישת הקרקעות ע"י הקק"ל‪,‬‬
‫והעברת זכויות מסויימות בקרקע‪ ,‬ברכישת הבתים וארגון החיים היום –‬
‫יומיים‪ ,‬כחברים באגודה שיתופית הכתיבו מחיר קרקע נמוך מאוד‪ ,‬וכך גם‬
‫מחירה של הדירה‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫להקמת אגודה שיתופית דאג משרד הביטחון‪) ,‬שמה המקורי‪ ,‬ירקון‪ ,‬שונה‬
‫אחר כך למעוז אביב – שיכון מיסודם של אנשי צבא קבע – אגודה שיתופית‬
‫בע"מ(‪ .‬העמיד לרשות האגודה השיתופית קו אשראי למימון הבנייה ‪ ,‬וליווה‬
‫את כל שלבי האכלוס ובחירת המועמדים לאגודה מקרב אנשי צבא הקבע‪.‬‬
‫הבנייה המתקדמת לזמנה‪ ,‬גודל הדירות שעלה על הממוצע הארצי של‬
‫התקופה‪ ,‬המרווחים הגדולים בין הדירות והמיקום המוצלח הוכיחו את עצמם‬
‫היטב‪ :‬בתוך עשר שנים ידע האזור תנופת פיתוח חסרת תקדים‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫הוקמה אוניברסיטת תל – אביב ונבנו שכונות מגורים יוקרתיות‪ .‬ההשקעה‬
‫הראשונית של המשתכנים נשאה פירות‪ ,‬ופתחה בפני משפחות דור המייסדים‬
‫כניסה משתלמת ביותר לשוק הנדל"ן‪.‬‬
‫הקרקע נרכשה כאדמה חקלאית או כאדמת בור שמחוץ לעיר‪ ,‬במחיר נמוך‪.‬‬
‫הפשרת הקרקע לבנייה‪ ,‬והעברת תוכניות הבנייה והמכירה לדיירים בוצעו‬
‫כולם במהלך אחד‪ ,‬תוך כדי מניעת הגישה של קונים פרטיים פוטנציאליים‪.‬‬
‫הדירות נמכרו במחירים קבועים המוותרים מראש על רווח יזמי שלא עניין את‬
‫הגופים הלאומיים‪.‬‬
‫העברת זכויות החכירה המשניות לידי חברי האגודות השיתופיות נעשתה‬
‫בדרך מקילה‪ ,‬כמעט בלא הכבדה על המשתכנים‪ .‬דמי הכניסה כחבר‬
‫באגודה השיתופית חושבו בדרך כלל כמרכיב האמור לכסות הוצאות‬
‫מנהליות שונות‪ ,‬ולא העלו באופן מהותי את עלות הנכס לחבר‪ .‬גם דמי‬
‫ההסכמה – כחצי אחוז מערך הנכס‪ ,‬שהאגודות גבו בתמורה לאישורי‬
‫העברת הזכויות בעת כל מכירה – לא היו תוספת ממשית למחיר הרכישה‪.‬‬
‫האגודה השיתופית העירונית לצרכי שיכון נתנה בידי הדור הראשון של חבריה‬
‫הזדמנות כלכלית חד – פעמית‪ .‬במחיר מסובסד‪ ,‬ובתנאי אשראי נוחים‪ ,‬הם‬
‫רכשו דירות טובות במיקום אטרקטיבי‪ ,‬וקיבלו כרטיס כניסה מן המוכן לשוק‬
‫הנדל"ן‪.‬הזדמנות כזו‪ ,‬משנקרתה למשפחה בארץ בשנת הארבעים‪,‬‬
‫החמישים או השישים – שיפרה מאוד את מצבה הכלכלי‪ .‬המשאבים שעמדו‬
‫לרשות המשתכנים – הקרקע שאותרה ונרכשה בזול בידי המוסדות‬
‫הלאומיים והועברה לרשות ארגון – האם המיישב‪ ,‬רצונן הטוב של העיריות‪,‬‬
‫הסבסוד‪ ,‬האשראי‪ ,‬הידע האדריכלי וחידושי – הבנייה תורגמו לנכסים‬
‫שערכם הכלכלי הפרטי גדול‪.‬‬
‫‪40‬‬

‫אחת הזכויות החשובות של האגודה השיתופית העירונית לצורכי שיכון‬
‫היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬זכות הווטו בכל עסקת נדל"ן‪ ,‬המתבצעת ברכוש חבריה‪ .‬זו‬
‫נתונה לה בתוקף זכות החכירה הראשית שלה בקרקע‪ .‬מצב זה מאפשר‬
‫לאגודה ולמוסדותיה‪ ,‬לבחור את המבקשים לרכוש דירה או בית בתחומה‪.‬‬
‫בהיסטוריה של האגודה השיתופית היו שלושה מקרים של אי – קבלה‬
‫והפסקת החברות באגודה‪ ,‬בשל אי – התאמות חברתיות וכלכליות והשכרת‬
‫דירות לבני – המשפחה ולפקידות ממדינות קומוניסטיות שבאו לגור במקום‬
‫הקצינים הבכירים שנדדו לצהלה ולנווה – "מגן"‪ .‬בתקופה מאוחרת יותר‬
‫נוצר לחץ על בעלי – הדירות חברי האגודה ורק במקרים מעטים מאוד דחה‬
‫ועד האגודה מועמדים בשל חוסר בממליצים‪ ,‬או אי – יכולת כלכלית‪.‬‬
‫מקרה ייחודי הוא של דיירת בעלת כלב גדול שהטריד את ילדי השכונה והיא‬
‫אולצה לעזוב לאחר שהסתכסכה עם שכניה‪.‬‬
‫בתכנון השכונה נבנו בניינים שדייריהם לא השתייכו לאגודה‪ .‬הבתים‬
‫ברחוב רפידים‪ 6 ,4 ,‬ו – ‪ 8‬וכמו – כן מעוז אביב ב' הממוקם ממזרח לרחוב‬
‫בני – אפריים‪ .‬שלושה בניינים מעבר לכביש וכן הבניין בן ‪ 12‬הקומות והבתים‬
‫הסמוכים לו‪.‬‬
‫בשכונה כ – ‪ 540‬משקי – בית‪ 2,000 ,‬נפש כמחציתם היו בגילאי‬
‫‪ + 65‬וכ – ‪ 30%‬ילדים‪ .‬הרכב דמוגרפי זה הצריך שירותים ייחודיים מגוונים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלה הצערה ניכרת של האוכלוסייה‪ .‬הגיעו זוגות צעירים‬
‫רבים‪ ,‬הגנים‪ ,‬בית – הספר וגני – המשחקים התמלאו בילדים בגיל הרך‪.‬‬
‫בתחילה )‪ ,(1952‬נטעו בכל השכונה כ – ‪ 70‬דונם עצי – פרי‪ ,‬מתוך‬
‫מגמה לשפר את המאזן הכספי של המשתכנים בתקופת הצנע והמיתון‬
‫הכלכלי‪ .‬הכוונה הייתה למכור את הפירות לצרכניה המקומית או בשוק‬
‫החופשי‪ ,‬אך הרעיון של שילוב אסתטיקה‪ ,‬איכות חיים ורווח כלכלי לא עלה‬
‫יפה‪ .‬עצי – הפרי נעקרו עד מהרה ובמקומם ניטעו חורשות ועצי – נוי בכל‬
‫רחבי השכונה וכן נשתלו מדשאות נרחבות בין המבנים ובתוכן עצים לצל‪.‬‬
‫בשכונה כ – ‪ 50‬דונם של "שטחים פתוחים" מגוננים‪ ,‬כ – ‪ 50‬ק"מ שדרות‬
‫כ ‪ 1,000 -‬עצים וכ – ‪ 250‬ורדים‪ .‬כמו כן בשכונה כ ‪300 -‬‬
‫שיחים‪,‬‬
‫עצי פרי‪.‬‬
‫לימים התברר‪ ,‬כי הנטיעות הראשונות היו צפופות ביותר‪ ,‬חלק נכבד‬
‫מהעצים הזדקן ויש צורך בדילול וכריתה רבה‪ .‬הדשאים הנרחבים גם הם‬
‫דורשים טיפול אינטנסיבי וכן אלפי השיחים שגיוונם אינו מספק‪- 60% .‬‬
‫‪ 70%‬מתקציב השכונה )המתקבל בהצבעת החברים(‪ ,‬מוקדשים לנושאים‬
‫הקשורים באחזקת הפיתוח של "השטחים הפתוחים"‪) .‬ראה פרק‪" :‬גינון‬
‫וגינות"(‪.‬‬
‫הרעיון המרכז היה לפתח משקי – עזר הן כמקור הכנסה משני והן‬
‫כתחביב‪ .‬אך הניסיון נכשל באיבו‪ ,‬בשל חוסר טיפול מתאים וקטיף לא‬
‫מבוקר של ילדים‪ .‬השטחים הללו לא היו מגודרים‪.‬‬
‫‪41‬‬

‫בשנות ה – ‪ 70‬וה – ‪ 80‬האחראי על הגינון היה רודי הילר‪ ,‬שהיה חסר‬
‫הכשרה מקצועית‪ ,‬אך נלהב ומסור ומתוך אינטואיציה‪ ,‬תיכנן‪ ,‬ביצע ושמר על‬
‫גן ציבורי מגוון‪ ,‬תוך חיסכון מירבי במים‪ .‬העבודות הגנניות היו בעיקר‪ :‬כיסוח‬
‫וגיזום השיחים‪ ,‬בעיקר היביסקוס והרדופים‪ .‬השתילות היו של צמחים רב –‬
‫שנתיים‪ ,‬כדי לחסוך בשתילה חוזרת ועבודה רבה‪ .‬ניטעו גם אקליפטוסים‬
‫וכיום ניתן לזהות כמה מ"ענקי – הדור" ההוא‪ ,‬כדי לעצור את שטיפת המים‬
‫לכיוון המרתפים והשבילים‪ ,‬כך גם שיחי ההיביסקוס כגדרות נגד סחף‬
‫ושטפונות בעיקר מ"גבעת הכפירים"‪.‬‬

‫גבולות ומאפיינים‪:‬‬
‫מעוז – אביב מוקפת בשכונות מגורים רבות כהדר – יוסף‪ ,‬תל –‬
‫ברוך‪ ,‬נאות אפקה א'‪ ,‬ורחוק יותר‪ :‬שיכון דן‪ ,‬האגודה השיתופית – צהלה‪,‬‬
‫המשתלה‪ ,‬נווה – "מגן"‪ ,‬קרית – שאול‪ ,‬תל – ברוך צפון‪...‬‬
‫בצילום אוויר נראית השכונה כ"חצי לב"‪ .‬נעשה ע"י טייס תושב השכונה‪.‬‬
‫גבולות השכונה מותווים על – ידי מערכת כבישים‪ :‬רחוב רפידים במערב‪,‬‬
‫במקביל למסילת – הברזל ונתיבי – איילון‪ ,‬רחוב בני – אפרים במזרח‪ ,‬ורחוב‬
‫מבצע – קדש בצפון‪ .‬וקדש ברנע‪) .‬ראה פרק‪ :‬רחובות השכונה(‪.‬‬
‫כל הבתים‪ 14 ,‬במספר‪ ,‬הם בניינים מוארכים )"רכבת"( בעלי ‪ 4‬ו –‬
‫‪ 6‬כניסות‪ .‬כמאה מטר אורכם עם מעבר אמצעי על עמודים לצורך אוורור‪.‬‬
‫כולם בני ‪ 4‬קומות‪.‬‬
‫‪ 12‬בתים במרחב הטריטוריאלי של השכונה‪ ,‬לא שייכים לאגודה‪.‬‬
‫ברחבי השכונה מבני ציבור ושירות רבים‪ :‬בית – הספר הקהילתי‬
‫""מגן""‪ ,‬גן – הילדים צ"ב ופיקוס‪ ,‬בית – הספר‪" :‬ונצואלה – קאלישר‪,‬‬
‫לילדים בעלי ליקויים התפתחותיים שונים‪ ,‬שבט הצופים "הנשיא"‪ ,‬מרכז‬
‫גליקמן לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ומרכז מסחרי )ראה פרק ייחודי‬
‫לנושא(‪ .‬בתים ‪ 10‬ו – ‪ 11‬היו של משרד הביטחון ודירותיהם הושכרו לאנשי –‬
‫הצבא‪.‬‬
‫השלמת בניית הבתים התבצעה ב – ‪ .1956‬עד אז קיבלו את מירב‬
‫השירותים בהדר – יוסף‪ .‬הדיירים הראשונים נכנסו לבתים ‪ 6 – 1‬ב – ‪.1954‬‬
‫בית – הספר בתחילתו היה צריף אחד שקיבלו כשי מדוד הלר שהיה‬
‫רב – סרן ב"קצין העיר"‪ .‬היו בו ארבע כיתות לא מלאות )א' – ד'(‪ .‬ב –‬
‫‪ 1960‬נבנה בית – הספר‪ ,‬בניין ההנהלה והמזכירות‪ ,‬ב – ‪ 1970‬נבנה‬
‫המבנה השני )הצפוני(‪ ,‬ב – ‪ 1990‬נבנה אולם ההתעמלות‪ .‬סימה יזרעאלי‬
‫המנהלת האגדתית הראשונה ניהלה את בית – הספר עשרות שנים‪.‬‬
‫מחליפתה הייתה אורנה ניר וכיום מנהלת אותו שוש קיפר‪.‬‬
‫בבית – הספר פינת – זיכרון לחללי מלחמות – ישראל אותה תכנן האדריכל‬
‫יו"ר וועד ההורים השכולים‪ ,‬היה במשך שנים ארוכות ‪ -‬זאב פאלק‪.‬‬
‫מלר‪.‬‬
‫‪42‬‬

‫גם בתוך בית – הספר‪ ,‬קיים חדר – זיכרון‪) .‬חדר עיון(‪ .‬ואנדרטה לזכר‬
‫הנופלים בשבט "הנשיא"‪.‬‬
‫השכונה נוהלה על – ידי מזכירים‪ :‬קופל ‪ ,‬שהיה מנהל משרד הרישוי‬
‫הצבאי ושאול‪ .‬הוועדים מתחלפים מדי שנה עד שנתיים בבחירות‪ ,‬והם‬
‫משרתים וולונטרית את האוכלוסייה וצרכיה‪ .‬בתחילה נוהלה השכונה ע"י‬
‫אפוטרופוס מטעם אכ"א‪.‬‬
‫את תחזוקת הגינון החזיקו בתחילה עובדי "המשקם" עד שנות הששים‪.‬‬
‫וכשלא עמדו בתנאים‪ ,‬ניהל שאול עם צוות עובדים ערבים וכיום מסתייעים‬
‫בקבלן גינון ועובדיו‪ .‬הנטיעות הראשונות בוצעו ע"י משרד הביטחון‪.‬‬
‫במעוז אביב ב' נמצאים שלושה בתי – כנסת‪" :‬יוסף הצדיק" ‪,‬‬
‫ברחוב הדר יוסף ‪) ,1‬ספרדי(‪" ,‬עץ חיים" ברחוב בני אפרים ‪) 202‬תימני(‬
‫ו"זיכרון קדושים" בבני אפרים ‪) 204‬אשכנזי(‪.‬‬
‫במרחב הגיאוגרפי הסמוך לשכונה מצויים מבנים ציבוריים רבים‪,‬‬
‫המעלים את דירוג השכונה‪ ,‬חשיבותה ויוקרתה‪:‬‬
‫מרכז קהילתי "בית פרנקפורט" בהדר – יוסף ברחוב קיציס ‪.22‬‬
‫♦‬
‫המכללה האקדמית להנדסה‪ ,‬בנאות אפקה א' ברחוב בני אפרים‬
‫♦‬
‫‪.218‬‬
‫"בית בסרביה" ברחוב בני – אפרים פינת שלונסקי‪.‬‬
‫♦‬
‫בית האבות היוקרתי "משען" בנאות אפקה א' ברחוב שלונסקי‪.‬‬
‫♦‬
‫מרכז הספורט הלאומי ואצטדיון האתלטיקה ומגרשי טניס בהדר –‬
‫♦‬
‫יוסף רחוב שטרית‪.‬‬
‫מכון לכושר גופני "‪ "Great – Shape‬בנאות אפקה א' בני – אפרים ‪.228‬‬
‫♦‬
‫בית – הספר הקהילתי ע"ש ליידי דיוויס‪ ,‬חטיבת ביניים וחטיבה עליונה‬
‫♦‬
‫המשרת את תלמידי כל השכונות באזור‪.‬‬
‫"גני התערוכה"‪ ,‬מרכז הירידים‪ ,‬גן האירועים העירוני והארצי‪.‬‬
‫♦‬
‫פארק הירקון ע"ש יהושע רבינוביץ‪.‬‬
‫♦‬
‫הלונה פארק‪.‬‬
‫♦‬
‫מקווה טהרה ובית חב"ד בהדר – יוסף‪ ,‬ברחוב מרק ‪.3‬‬
‫♦‬
‫מרפאות קופ"ח ברחוב שלונסקי )מכבי( וברחוב יד – המעביר‬
‫♦‬
‫)"הורוביץ" – שרותי בריאות כללית(‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עוברת השכונה "מתיחת פנים"‪ .‬שתילה חדשה של‬
‫"הדשא המרכזי"‪ ,‬נטיעת עצי – פרי‪ ,‬גינה קהילתית‪ ,‬טיפול במדשאות‬
‫הרחבות בין הבתים‪ ,‬הרחבות בנייה בחלק ניכר מהבתים‪ ,‬לכיוונים צפון ודרום‬
‫והתקנת מעליות‪.‬‬
‫מכיוון שמעוז – אביב נתפסת כשכונה עם "משק תקציבי סגור"‪,‬‬
‫נמנעת העירייה מלתקצב ולתחזק נושאים רבים‪ ,‬המבוצעים בשכונות‬
‫‪43‬‬

‫אחרות‪ :‬כגינון‪) ,‬להוציא את החורשות החיצוניות ברחוב רפידים(‪ ,‬מערכת‬
‫ביוב והשקייה‪ ,‬צביעה‪ ,‬מעקות‪ ,‬מדרכות ועוד‪ .‬מפעם לפעם ניכרות פעולות‬
‫עירוניות‪ ,‬אך "אין הקומץ משביע את הארי"‪.‬‬
‫מעוז – אביב היא שכונה יפה‪ ,‬עשירה ב"שטחים פתוחים"‪ ,‬שילוב של שיכון‬
‫עירוני ברעיון חברתי‪ ,‬אך היא בת ‪ ,60‬בתיה התכערו‪ ,‬אוכלוסייתה בגרה‬
‫והזדקנה‪ ,‬היא חסרת שירותים חיוניים‪ ,‬והוועד המקומי מתקשה לטפל בכל‬
‫תחלואיה‪ ,‬כי עיקר העול הכספי מוטל על כתפי החברים‪ .‬כל שיפור‬
‫משמעותי בתשתית הפיסית‪ ,‬דורש גיוס כספים רבים מחברי האגודה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שיקום הגגות כפרוייקט ייחודי‪.‬‬
‫השכונה זקוקה לשיפוץ כללי של בנייניה‪ .‬השיפוץ האחרון התבצע‬
‫בקיץ ‪ 1967‬ונמשך עד תחילת ‪ .1968‬הוא כלל בעיקר‪ ,‬צבע ושפריץ‬
‫בקירות החיצוניים‪ .‬בנושא זה טיפל חיים ספיר )סא"ל ספירשטיין(‪ ,‬שהיה‬
‫חבר בוועד והיה איש הקשר לעו"ד שניהל את נושאי השכונה‪.‬‬

‫‪44‬‬

45

46

47

48

‫נושא נוסף שמכביד על חברי האגודה הוא הגגות שבמשך עשרות שנים טופל‬
‫במקוטעין‪ .‬הדיירים בקומות העליונות סבלו מדליפות ומדי שנה בשנה זיפתו‬
‫את הגגות‪ .‬הוועד פנה לטכניון לייעוץ וחלפין טיפל בנושא כחבר ועד‪.‬‬
‫בשנים הראשונות סבלה השכונה ממכת נחשים‪) .‬ליד בית ‪ .(7‬בתקופה‬
‫מסוימת היה חשש מקרינת ראדום‪ ,‬בעיקר בבית מס' ‪ .3‬מומחי – עיריה‬
‫בדקו את הנושא והתברר כי כל הבתים עמדו בתקן‪ .‬בית ‪ 3‬נמצא על גבול‬
‫התקן המותר והתברר כי בשנות ה ‪ 6 – 5 70-‬חברים נפטרו מסרטן בגיל‬
‫צעיר יחסית‪ .‬השכונה סובלת במידת מה מרעשים שונים‪ .‬במשך השנים‬
‫ניסתה העירייה וגופים ציבוריים שונים לשנות את שימושי – הקרקע וייעודי‬
‫תיפקודים שונים בשטחי השכונה‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה – ‪ 80‬התנהלו דיונים בדבר הקמת מרכז ספורט של אגודת‬
‫"מכבי – ת"א"‪:‬‬
‫מרכז ספורט – רווחה או מצוקה‪.‬‬
‫חקר אירוע‪ :‬מתקני ספורט של מכבי תל – אביב בשיכון מעוז אביב‪.‬‬
‫במשך השנים )‪ ,(1981-2‬התנהלו דיונים על הקמת מרכז ספורט‬
‫עירוני בשכונת מעוז אביב‪ .‬במהלך האירועים ניכרו מגמות שלכאורה‬

‫‪49‬‬

‫סותרות‪ .‬מול המודעות לנחיצות בפיתוח חיי הספורט והבילוי בעיר‪ ,‬נסתמנו‬
‫)‪(1‬‬
‫מגמות של רצון לשמירה על איכות הסביבה והחיים באזור מגורים מובהק‪.‬‬
‫האתר המיועד היה ממוקם בצפון – מזרח העיר )רובע ‪ ,(2‬כאשר סביבו‬
‫ממוקמות שכונות מגורים רבות‪ :‬תת רובע ‪ – 12‬רמת – אביב‪ ,‬נווה – אביבים‬
‫ואפקה – כ – ‪ 32,000‬תושבים‪.‬‬
‫תת – רובע ‪ – 22‬נווה דן‪ ,‬רמת – החייל‪ ,‬צהלה‪ ,‬רמות – צהלה‪ ,‬גני – צהלה‪,‬‬
‫נווה – שרת‪ ,‬רביבים וקרית – שאול ‪ 18,000 - -‬תושבים ובסך הכל כ –‬
‫)‪(2‬‬
‫‪ 64,000‬תושבים‪.‬‬
‫זהו אזור מושך אוכלוסייה ואליו מתכוונת ההגירה העיקרית של‬
‫אוכלוסיית מרכז ודרום העיר‪ .‬בחלק משכונות האזור האוכלוסייה צעירה‪ ,‬כך‬
‫)‪(3‬‬
‫שהריבוי הטבעי גבוה יחסית‪.‬‬
‫‪ .1‬תיאור מתקני הספורט‪.‬‬
‫התכנית שהוגשה על – ידי הנהלת מכבי תל ‪ -‬אביב לוועדת בנין ערים‬
‫במינהל ההנדסה‪ ,‬כוללת‪:‬‬
‫‪ .1‬אולם סגור ומקורה בגובה ‪ 9‬מטר למשחקי כדורסל בצד הצפוני‬
‫של המגרש‪) .‬ראה שרטוט(‪ ,‬קרוב לרחוב רפידים ובו ‪2,000‬‬
‫מקומות‪.‬‬
‫‪ .2‬מגרש חנייה בשטח של כ – ‪ 12‬דונם‪ ,‬המיועד ל – ‪ 300‬כלי – רכב‪,‬‬
‫בחלק המזרחי של המגרש‪ ,‬עם כניסה ויציאה מרחוב רפידים‪.‬‬
‫‪ .3‬מספר מגרשי – טניס‪ ,‬בחלקו הדרומי של המגרש‪ ,‬קרוב לפסי‬
‫הרכבת‪.‬‬
‫‪ .4‬מבני – שירותים בחלק המערבי של המגרשים‪ ,‬בקרבת אולם‬
‫)‪(4‬‬
‫המשחקים‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪50‬‬

‫ההיבטים הסביבתיים‬
‫"שכונותינו הוקמו הרחק מן המרכז הסואן של העיר בכוונה כי ישמשו‬
‫מרכזי מגורים שקטים‪ ,‬נוחים ונעימים לאזרחי תל – אביב‪ ,‬אשר לא רצו‬
‫)‪(5‬‬
‫לעזוב את העיר ולעבור לישובים שמסביב"‪.‬‬
‫‪ .1‬באזור מגורים מובהק זה‪ ,‬מתרחשת "זחילה" של מרכזי בידור‪,‬‬
‫נופש‪ ,‬בילוי וספורט‪ ,‬ללא יחס לצרכים המקומיים והאזוריים‪ ,‬כך‬
‫ששכונות – מגורים שקטות עומסות על גבן "יחידה תפקודית"‬
‫מטרופוליטנית העומדת בסתירה לתפקוד הראשוני שיועד לאזור‪.‬‬
‫‪ .2‬אתרי – הבילוי הקיימים כיום אינם יכולים לשרת באורח תקין את‬
‫הבאים בשעריהם‪ :‬פארק הירקון‪ ,‬גני – התערוכה‪ ,‬לונה – פארק‪,‬‬
‫מרכז – הטניס‪) ,‬הדר – יוסף החדשה(‪ ,‬אולמי השמחות "גן –‬
‫אורנים" ועוד‪ ....‬לכן אין להוסיף מעמס נוסף על כל אלו‪.‬‬

‫‪ .3‬באזור האמור מגרשי – טניס לרוב ואין ניצולם מושלם‪ :‬מגרשי‬
‫"הפועל" ו"מכבי" )שד' רוקח(‪ ,‬המרכז העירוני החדש )ברח'‬
‫שטרית כ – ‪ 300‬מטר מהאתר הקודם(‪.‬‬
‫‪ .4‬הוכרה הנחיצות בדבר הרחבת רחוב רפידים לפחות בעוד ‪ 3‬מטר‪,‬‬
‫כך שרוחבו יהיה ‪ 7‬מטר‪ ,‬אך אין אפשרות לממש תכנית זו בשל‬
‫בעיות תקציב‪ .‬כבישי השכונה האחרים אינם מתוכננים לעומס‬
‫התחבורתי שיווצר עם הפעלת מתקני – הספורט הללו‪.‬‬
‫‪ .5‬יווצרו מוקדי זיהום רבים‪ ,‬שיגרמו לנטישת האזור‪ ,‬לירידת ערך‬
‫הנכסים ולפגיעה חמורה באיכות הסביבה והחיים‪ ,‬שכיום נשמרים‬
‫בשל ריבוי "ריאות ירוקות"‪:‬‬
‫זיהום רעש בשל ההתקהלות הרבה והפעילות הכרוכה‬
‫‪5‬א'‪.‬‬
‫בתחרויות‪.‬‬
‫ריכוז של רוכלות שתגרום לאשפה רבה‪.‬‬
‫‪5‬ב'‪.‬‬
‫סכנה למעשי – השחתה המלווים לתחרויות ספורט‬
‫‪5‬ג'‪.‬‬
‫המוניות‪ :‬גדרות‪ ,‬שיחים ופרחים‪,‬‬
‫ולהתקהלויות‬
‫מדשאות‪ ,‬מדרכות וכו'‪....‬‬
‫תאורה חזקה )למגרשי הטניס(‪ ,‬אשר תאיר את השטח‬
‫‪5‬ד'‪.‬‬
‫לכל הכיוונים‪ ,‬ובעוצמה רבה‪ ,‬תהפוך למטרד‪,‬‬
‫מגובה רב‪,‬‬
‫לתושבים‬
‫חמור‬
‫בסביבה )בעיקר למבנים ‪.(23 – 21‬‬
‫המתקנים יצמצמו את אפשרויות החנייה לתושבי –‬
‫‪5‬ה'‪.‬‬
‫השכונות‬
‫שממילא הצטמצמו עד למאוד בימי חג ומועד‪ ,‬בשל‬
‫הרבה במוקדי – הבידור והבילוי שבסביבה‪.‬‬
‫הפעילות‬
‫קונצרטים‬
‫)ירידים‪,‬‬
‫ומופעים המוניים(‪ .‬תוספת ‪ 300‬כלי – רכב תגרום‬
‫שבילי – הגישה‪ ,‬המדרכות ומגרשי‬
‫לזחילתם לתוך‬
‫שבשכונות‬
‫הקטנים‬
‫החנייה‬
‫הסמוכות‪.‬‬
‫הנגישות למתקני הספורט‪ ,‬קשה ביותר‪ .‬יציאה וכניסה‬
‫‪5‬ו'‪.‬‬
‫בני‬
‫לרחוב‬
‫אפריים‪ ,‬המשמש עורק תחבורתי ובינעירוני ראשי‪ ,‬יהוו‬
‫מקור‬
‫למפגע תחבורתי ממדרגה ראשונה‪.‬‬

‫‪51‬‬

52

‫‪.3‬‬

‫‪53‬‬

‫"שיפורים ופתרונות"‪.‬‬
‫במהלך הדיונים בין תושבי – האזור‪ ,‬הנהלת מכבי – תל – אביב ונציגי –‬
‫העירייה‪ ,‬נסתמנו הצעות חילופיות‪ ,‬שאמורות היו לפתור חלק‬
‫מהבעיות‪:‬‬
‫‪ .1‬דעת מיעוט‪ .‬התנגדות סלקטיבית ואי – דחיית התכניות על הסף‪.‬‬
‫ועד השכונות )"האגודה השיתופית" – מעוז – אביב‪ ,‬ותל – ברוך(‪,‬‬
‫שיבח את העירייה על עזרתה הרבה בפיתוח האזור ובנסיונות‬
‫להקים בריכת שחיה אזורית )על הגבעה‪ ,‬במרכז השכונה?(‪,‬‬
‫מאוחר יותר אותר שטח חלופי‪ ,‬באזור המגרש הנדון‪ ,‬ורק בשל‬
‫בעיות מימון‪ ,‬אי – הקמת חברת – בת ובעיות ברכישת מניות – יסוד‬
‫נמנעה הקמתה‪ (7).‬לאורך הגזרה המערבית של השכונות קיימת‬
‫"חגורה ירוקה" ב"עמק רפידים" )פסי – רכבת(‪ ,‬שאסורה בבנייה‬
‫ומיועדת לצרכי ציבור‪ .‬בצפון רצועה זו הוקם שבט הצופים‬
‫)"הנשיא"(‪ ,‬על מבניו ומתקניו השונים‪ .‬כמו כן אין התנגדות‬
‫להקמת מרכז אימונים לכדורסל במגרש האמור‪ ,‬אך לא את כל‬
‫הקומפלקס‪ ,‬כי השטח המיועד לא יוכל להכיל את כל המתקנים‪.‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪ .2‬עמדתה של הנהלת מכבי‪.‬‬
‫המגרשים ישמשו רק את משחקי – הליגה ואלה עונתם‬
‫‪.1‬‬
‫מתפרסת על חודשיים בלבד‪.‬‬
‫קהל הצופים ימנה לכל היותר ‪ 300‬איש למשחק‪) .‬מתוך‬
‫‪.2‬‬
‫ניסיון העבר?(‬
‫כל המשחקים מסתיימים בשעות הערב המוקדמות‪) .‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ ( 22:00 – 21:30‬כך שלא יהיו כל מפגעי – רעש‪,‬‬
‫תאורה וחנייה‪.‬‬
‫נערכו שינויים בתכנית‪ :‬מגרש הכדורסל ומגרשי – החנייה‪,‬‬
‫‪.4‬‬
‫יועתקו מזרחה לכיוון רחוב בני – אפרים‪ ,‬וכך יורחקו ממבני‬
‫– המגורים‪.‬‬
‫תוקם גדר גבוהה וסגורה )מאבן?( לכל אורך רחוב‬
‫‪.5‬‬
‫רפידים‪ ,‬שתחצוץ בין מגרשי – הספורט לכביש ולבתי –‬
‫המגורים‪.‬‬
‫)‪(9‬‬
‫‪ .3‬עמדת ועד – השכונות‪.‬‬
‫הועד קיבל את ה"שיפורים" בהסתייגות רבה‪ .‬נדרשו אישורי‬
‫מחלקת – התנועה של משטרת תל – אביב לגבי תקינות וחוקיות‬
‫סידורי התחבורה והחנייה‪ .‬הנהלת מכבי נדרשה להציג לוח‬
‫פעילויות מפורט וכן לצמצם את מספר מגרשי הטניס‪.‬‬

‫באסיפה כללית מיוחדת ‪ ,(10‬הוחלט פה אחד‪ ,‬לדחות את התכניות‪,‬‬
‫לאחר שהתושבים השתכנעו שהקמת מרכז – ספורט )עם‬
‫השיפורים(‪ ,‬יגרום בהכרח לירידה משמעותית באיכות הסביבה‬
‫והחיים‪ ,‬כמו כן האזור "רווי" במרכזי ספורט‪ ,‬בילוי ונופש‪ ,‬ו"כל‬
‫המוסיף גורע"‪.‬‬

‫תוכנית נוספת לבינוי ציבורי על המגרש ברחוב רפידים פינת בני –‬
‫אפרים‪ ,‬היתה הקמת שכונת קרוואנים לעולים חדשים ומחוסרי – דיור‪.‬‬
‫הוועדה להצבת קרוואנים בראשות מנכ"ל עמידר‪ ,‬איתן סולמי‪ ,‬החליטה‬
‫באוקטובר ‪ ,1990‬למקם שכונה זו במעוז ‪ -‬אביב‪.‬‬
‫הוועדה‪ ,‬המורכבת מחברי מועצת העירייה‪ ,‬מהפקידות הבכירה‬
‫בעירייה וממנכ"ל "חלמיש" הנרי אזולאי‪ ,‬קיבלה את החלטותיה בתום סיורים‬
‫מפרכים בכל שבעת האתרים שהוצעו להצבת הקרוואנים‪ 250 .‬יפוזרו‬
‫בקרוב שלושת המוקדים שסוכמו‪ ,‬ו"חלמיש" תדאג להעברת העולים‬
‫החדשים ומחוסרי הדיור‪ .‬אוכלוסיית הקרוואנים הוחלט‪ ,‬תורכב מ – ‪ 75‬אחוז‬
‫עולים חדשים ו – ‪ 25‬אחוז מחוסרי דיור‪ .‬מחוסרים שיסרבו לנטוש את‬
‫האוהלים‪ ,‬יפונו‪.‬‬
‫על – פי החלטה נוספת‪ ,‬אם יאוכלסו ‪ 200‬קראוונים בלבד‪ ,‬הם ישוכנו בצפון‬
‫העיר וביפו‪ .‬הוועדה קיבלה את המלצתו של מהנדס העיר‪ ,‬שמאי אסיף‪,‬‬
‫לבדוק אפשרות לפיה יקים יזם פרטי‪ ,‬שכונת מגורים זמנית באתר קרית‬
‫חינוך‪ ,‬ליד בית – הספר "ויצו צרפת"‪ .‬השכונה אמורה לקום לפרק – זמן של‬
‫שבע עד עשר שנים‪ ,‬ולספק פיתרון זמני לעולים ולמחוסרי הדיור‪ .‬היזם אמור‬
‫לדאוג לפינוי התושבים בתום פרק – זמן זה‪.‬‬
‫יו"ר הוועדה‪ ,‬איתן סולמי‪ ,‬הגיש השבוע את החלטותיה לראש‬
‫העירייה‪ ,‬שלמה להט‪ ,‬שיביא את ההחלטות לאישור הנהלת העירייה‪.‬‬
‫לבסוף ירדה תכנית זו מהפרק‪.‬‬
‫במשך שנים רבות התנהל משא ומתן על הקמת בריכת – שחיה‬
‫בשיכון‪ .‬לאחר הבטחה של ראש – העיר – יהושע רבינוביץ' כפיצוי על הקרבה‬
‫למסילת – הברזל‪ ,‬סוכם שהעירייה תממן את מלאכת החפירה והוועד יהיה‬
‫אחראי להקמת עמותה לניהול הבריכה‪ ,‬כ"חברת בת" עם שכונות תל – ברוך‬
‫והדר – יוסף‪ .‬התחשיב הכלכלי היה ל – ‪ 400‬מינויים‪ .‬נערך סקר והגיעו רק ל‬
‫– ‪ 150‬חברים‪ ,‬שהיו מוכנים להצטרף לעמותה‪ ,‬וכך נפלה התכנית‪.‬‬
‫מבט לעתיד‬
‫במפגש בין תושבי שכונות עבר – הירקון עם מהנדס העיר אדר' חזי‬
‫שהתקיים ב"בית‬
‫ברקוביץ וצוות מתכננים מעיריית תל – אביב – יפו‪,‬‬
‫פרנקפורט" ב – ‪ ,19.2.2012‬הוצגו עיקרי תכנית המתאר העירונית‬
‫‪54‬‬

‫החדשה‪" :‬ת"א‪ – 5000/‬תכנית מתאר מקומית לתל – אביב – יפו"‪) .‬ת‪.‬מ‪.‬‬
‫‪.(2025‬‬
‫תכנית זו גובשה בשלוש השנים האחרונות והיא מציגה את פניה‬
‫האורבניים של העיר על רובעיה ושכונותיה לעתיד הקרוב‪.‬‬
‫תוכנית המתאר העירונית שמה לה כמטרות – על ‪:‬‬
‫עיר לכל תושביה – עיר אטרקטיבית למגורים לכל הגילים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫שמירת העיר‪ ,‬כמרכז כלכלי ותרבותי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יצירת סביבה עירונית אטרקטיבית )שימור מורשת אדריכלות‪ ,‬ערוב‬
‫‪.3‬‬
‫שימושי – קרקע; מרחב ציבורי מפותח; תחבורה מגוונת ויעילה; שיפור‬
‫איכות הסביבה ועוד‪.(....‬‬
‫ממשל עם הפנים לאזרח‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הצעות תכנית המתאר בצפון העיר‪.‬‬
‫רובע צפון העיר הוא הרובע החדש ביותר של העיר מבחינת תכנונו‪,‬‬
‫וניתן לראות זאת במבנה הרחובות ובמרקם השכונות‪ .‬תכנית המתאר‬
‫מבקשת להרחיב את מגוון אפשרויות הדיור בו‪ ,‬לצופף את הבנייה באמצעות‬
‫תוספת קומות ו"פינוי – בינוי"‪ ,‬לחזק את הקשר בין השכונות לבין עצמן ובינן‬
‫לבין מרכז העיר וכן להפוך מספר צירי תנועה לרחובות פעילים ושוקקי‬
‫אדם‪.‬‬
‫לגבי שכונתנו‪ ,‬אין כמעט כל שינויים מהותיים והמרחב הבנוי מוגדר‪:‬‬
‫כ"מרקם בנוי לשימור"‪ .‬יחד עם זאת יש בהצעות אופציה לבניית עוד שתי‬
‫קומות‪ ,‬הצעה שהועלתה לפני שנים ונדחתה בשל גידול כ – ‪ 25%‬בצפיפות‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬בעיות חנייה וצפיפות במוסדות החינוך שיצוצו‪.‬‬
‫הצעה נוספת שהועלתה לבניית בניין מגורים רב – קומות‪ ,‬עד ‪15‬‬
‫קומות בפינת הרחובות בני – אפרים ומבצע קדש‪ ,‬שבודאי ילווה‬
‫בהתנגדויות רבות מהטעמים שצויינו קודם וכמו כן בשל בעיות השתלבות עם‬
‫צירי התחבורה הקיימים כיום‪.‬‬

‫הרחבת הדירות‪:‬‬
‫דרומה‪ ,‬צפונה ומעלית‪.‬‬

‫‪55‬‬

56

57

58

59

60

61

62

63

64

‫העיר‪05.08.2005 ,‬‬

‫‪65‬‬

66

‫מתוך‪ :‬הנדסה ואדריכלות‪ ,‬שם )באדיבות משרד אדריכלים רכטר(‬

‫‪67‬‬

‫שיטות המחקר‬
‫בכתיבת ספר זה ננקטו שיטות עבודה ומחקר מגוונות‪ .‬בסקר עמדות‬
‫חברות וחברי האגודה נבנה שאלון שמולא על – ידי ראיון אישי‪ .‬בטופס‬
‫השאלון היו שאלות "סגורות" ו"פתוחות" וכמו כן התנהלה שיחה ולעיתים‬
‫מספר שיחות בעיקר עם האוכלוסייה הוותיקה‪ .‬כך שבוצעה השיחה הבלתי‬
‫פורמאלית והשאלון המבונה‪.‬‬
‫ראיונות העומק התנהלו בצורת שיחה חופשית‪ ,‬לרוב בביתם של‬
‫המרואיינים‪ .‬חלק מהמרואיינים גם מסר מסמכים‪ ,‬יומנים ומכתבים הקשורים‬
‫לביוגרפיה שלהם ולהיסטוריה של חייהם בשכונה במשך יותר מיובל שנים‪.‬‬
‫תצפית ‪) -‬הסתכלות(‪ .‬במספר נושאים נערכו תצפיות כדי לעמוד על‬
‫♦‬
‫תופעות שונות‪ ,‬הן מהבחינה הכמותית‪ ,‬והן מהבחינה האיכותית‪ .‬כך‬
‫לגבי מספר המשתמשים בגני – המשחקים‪ ,‬מספר כלי – הרכב‬
‫הנכנסים וחונים בשכונה‪ ,‬מקומות התכנסות שונים של אוכלוסיות שונות‬
‫ועוד‪....‬‬
‫ארכיונים ‪ -‬לצורך איסוף מידע ונתונים‪ ,‬נותחו מסמכים שונים המצויים‬
‫♦‬
‫בארכיונים של עירית תל – אביב – יפו‪ ,‬גינזך אגף ההנדסה‪ ,‬מסמכי‬
‫ועוד‪...‬‬
‫הוועד‬
‫חלק מהמסמכים הם בבחינת מקור ראשוני וחלקם מקור משני‪ ,‬דהיינו‬
‫מסמכים ותכתובת שונה שעברו עיבוד‪ ,‬עריכה ופירוש ע"י גופים שונים‪.‬‬
‫עיתונות – נסקרו מרבית העיתונים מאז שנות החמישים המוקדמות‬
‫♦‬
‫ולוקטו הידיעות אודות האגודה השיתופית "מעוז אביב"‪ .‬אלו הופיעו‬
‫בעיקר במוספים שעסקו בנושאים עירוניים – מוניציפאליים כ"העיר"‪,‬‬
‫"זמן תל ‪ -‬אביב"‪" ,‬ידיעות תל – אביב" ודומיהם‪.‬‬
‫סקרי – שדה‪ .‬בכמה מנושאי הספר נבדקו התכנים ב"שדה" עצמו‪.‬‬
‫♦‬
‫דהיינו‪ ,‬בסיורי – שטח‪ ,‬תוך כדי ספירה‪ ,‬מיון ורישום התפוצה‬
‫הגיאוגרפית של הנושא‪ ,‬בעיקר לגבי מקומות ריכוז של פעילויות שונות‬
‫בית – הספר‪ ,‬פעולות הצופים וכו'‪ ....‬וכמו כן נספרו‬
‫כתלמידי‬
‫ו"מוקמו" עצי – פרי לסוגיהם‪ ,‬ותנועת אוכלוסיות שונות‪ .‬מגרשי חנייה‬
‫)‪(1‬‬
‫וצפיפות המכוניות בהם‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫מבני ציבור‬
‫) ‪(1‬‬

‫בית – הספר הקהילתי "מגן"‬

‫בית הספר הוקם ב – ‪ .1958‬בתחילה למדו ופעלו במקום כיתות א'‬
‫– ד' ואחר כך כיתות א' – ו'‪ .‬המבנה הראשון היה צריף וברבות הימים הפך‬
‫לבניין‪ .‬נבנה בניין שני ב – ‪ 1970‬ואולם התעמלות מקורה ב – ‪.1990‬‬
‫סימה יזרעאלי המנהלת הראשונה ניהלה את בית – הספר במשך‬
‫עשרות בשנים ביד רמה‪ ,‬כשלידה משרתת בקודש סגניתה – רותי אפשטיין‪.‬‬
‫החליפה את המנהלת אורנה ניר שהסתייעה בדרורה לוי‪ ,‬כרכזת חברתית‬
‫ומרים המזכירה‪ .‬המנהלת הנוכחית היא שוש קיפר‪.‬‬
‫בית – הספר הקהילתי מגשים עצמו בדרכים רבות ומגוונות‪ :‬ועדות‬
‫קשר עם השכונה בעיקר בקשר להנצחה‪ ,‬טכס יום הזיכרון‪ ,‬ימי ספורט‬
‫וחגים‪ .‬קיום וועדות שונות בתוך בית – הספר‪ ,‬אחריות על התמחויות בשפות‪,‬‬
‫טלוויזיה קהילתית‪ ,‬קיום ערכי היהדות דרך לימוד "פרשת השבוע"‪ ,‬קשר עם‬
‫בתי – הספר הדרוזיים בעוספיא ודלית אל – כרמל‪ ,‬הדרכת המורות‬
‫לפרוייקט הניסויי לשפות‪ .‬קיום מקהלה‪ ,‬פרוייקט "השכונה שלי"‪ ,‬טיפוח‬
‫חדר – הזיכרון‪ ,‬ניהול ביוגרפיות של הנופלים במערכות – ישראל‪) .‬ראה גם‬
‫פרק‪ :‬גיאוגרפיה – היסטורית ונספח מס' ‪.(2‬‬
‫בבית – הספר מתנהל פרוייקט "שותפות ‪ ,"2000‬בשיתוף הסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬קשר עם קהילות יהודיות בעולם‪ ,‬תוך נתינה וקבלה‪ .‬קשר עם בתי‬
‫– ספר והקהילה היהודית בלוס – אנג'לס‪ .‬בין הפרוייקטים‪ :‬חגים משותפים‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬אומנות‪ ,‬כלכלה ורווחה‪.‬‬
‫באומנות‪ :‬סדנאות אומן‪ ,‬קולנוע‪ ,‬בזארים של תסריטים‪.‬‬
‫נדל"ןי‪.‬‬
‫כלכלה‪:‬‬
‫זכרון השואה‪" :‬קפה אירופה"‪ ,‬מועדון משותף וסיורים במחנות – השמדה‪.‬‬
‫רווחה‪ :‬עזרה עצמית והתרמות שונות‪.‬‬
‫הקשר הישיר הוא עם ביה"ס "פרסמן"‪ ,‬השייך לזרם היהודי השמרני‬
‫בברלי – הילס‪ .‬הנושא המרכזי הוא קשר בין תלמיד לתלמיד וזהות יהודית –‬
‫ישראלית‪ .‬הקהילות דומות במאפייניהן הסוציו – כלכליים‪.‬‬
‫קהילת "פרסמן" היא חמה ופעילה‪ ,‬עם זיקה ציונית חזקה‪ ,‬סגנון חיים דומה‪.‬‬
‫רוב האוכלוסייה היא אקדמאית‪ .‬עובדו וקויימו תכניות לימוד משותפות‪,‬‬
‫טכסטים ספרותיים‪ ,‬השתלמויות מורים של פרוייקט "שותפות"‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫מורי "פרסטמן" ומורי ""מגן"" נפגשים מפעם לפעם‪ .‬משלחות הדדיות ל –‬
‫‪ 12‬יום‪ ,‬מתארחות בבתי – המורים ובבתי – מלון‪ ,‬מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫נערכים משובים של בתי – הספר והפרוייקט הזה נחקר על – ידי חברה‬
‫אמריקאית‪.‬‬
‫נבחרת בית – הספר בכדורסל זכתה במקום הראשון באליפות בתי –‬
‫הספר‪ .‬כל תלמידי ביה"ס למדו על כלבי נחייה ב – ‪.2010‬‬
‫פרוייקטים נוספים‪:‬‬
‫"אני ילד ירוק"‪ .‬במסגרת פרוייקט מיחזרו אשפה ופסולת‪ .‬התלמידים‬
‫♦‬
‫אספו מיכלי שתייה במשך כל שנת הלימודים‪.‬‬
‫תרומת מצרכים ופריטי לבוש חורפיים למשפחות נזקקות‪ ,‬באחריות‬
‫♦‬
‫מועצת התלמידים‪ .‬נערך שוק ספרים לכבוד "שבוע הספר"‪.‬‬
‫מבצע מכירת עוגות וקניית מסך מחשב ותרומתו לבית – חולים‬
‫♦‬
‫"דנה"‪.‬‬
‫בבית – הספר מתקיימים חוגים לאוכלוסייה המבוגרת בשכונה‪.‬‬
‫♦‬
‫)"פינה חמה"( וקייטנות בקיץ ובחופשות החגים‪ .‬וכמו כן חוגי ספורט‬
‫רבים במגרש הכדורגל והכדורסל ובאולם הספורט‪.‬‬
‫בבית – הספר כ – ‪ 400‬תלמידים ב – ‪ 12‬כיתות א' – ו'‪ ,‬בחלקם ילדי‬
‫השכונה ובחלקם ילדי השכונות הסמוכות‪.‬‬
‫חוגי הספורט בביה"ס ""מגן""‬

‫)‪(2‬‬

‫‪ (1‬חוג ג'ודו – מיועד לגילאי ‪ 4‬ומעלה )ג'ודוקיד פעם בשבוע לגילאי ‪(4‬‬
‫בהנהלת משה פונטי ובהדרכת מיכל אפרת‪.‬‬
‫‪ (2‬חוג כדורגל – בהדרכת עדי פסח‪ ,‬מדריך מוסמך ומומחה לגיל הרך‪.‬‬
‫‪ (3‬חוג כדורסל – קבוצת תלמידים המשתתפים בטורנירים בין בתי – הספר‬
‫ובליגה לילדים‪ ,‬בהדרכת גילי טורק‪" .‬הפועל תל – אביב" מקיים בי"ס‬
‫לכיתות א' – ו' באולם הספורט של ""מגן""‪ ,‬בימים‬
‫לכדורסל‬
‫ג' ו – ה'‪.‬‬
‫‪ (4‬חוג התעמלות קרקע ‪ -‬בהדרכת שירה ויסמן‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫ארון הגביעים בבית ספר "מגן"‬

‫‪71‬‬

72

‫פעילות קהילתית למבוגרים בביה"ס‪.‬‬

‫)‪(1‬‬

‫גן – הילדים‬

‫‪73‬‬

74

75

‫"עדלאידע"‪2013 -‬‬

‫‪76‬‬

‫פעילות קהילתית למבוגרים בבית הספר‬

‫‪77‬‬

78

79

‫גן – הילדים "צב – פיקוס" הוקם מיד לאחר בניית הבתים הראשונים‪ .‬שרה‬
‫אנוך‪ ,‬הגננת הראשונה הגיעה לשכונה ב – ‪ ,1955‬יחד עם בעלה זבולון‬
‫ששרת בצבא קבע‪ ,‬כרס"ר בחיל – חימוש‪ .‬בשנת ‪ 1957‬היו ‪ 4‬כיתות וכיתת‬
‫– גן אחת‪ ,‬סך הכך ‪ 43‬ילדים‪.‬‬
‫הגן מוקם בשכונה בתחילה בבית ‪ 2‬והתנהל שם במשך שנתיים )‪– 1958‬‬
‫הגן החדש נפתח בשנים‪ 1961 – 1960 ,‬והיו בו שתי כיתות‬
‫‪.(1960‬‬
‫שנחצו על – ידי חצר וצמחיה‪ .‬הגננת השנייה היתה מרגלית‪ .‬פסיה כרמי‬
‫‪80‬‬

‫הצטרפה לצוות ב – ‪ 1965‬וניהלה את הגן עד צאתה לגמלאות‪ .‬ילדי הגן‬
‫משתתפים כמובן בכל חגי – ישראל ומסייעים בשתילה ונטיעות בט"ו בשבט‪.‬‬
‫גן ילדים פרטי נוהל בשנות ה ‪ 60 -‬על ‪ -‬ידי חסידה פעיל‪ ,‬במעבר בבית ‪.5‬‬
‫גן ילדים של לוסי דהרי ויעל אל‪-‬עמי‪:‬‬
‫"בית ונצואלה קלישר"‬
‫ראשיתו בהתארגנות שמונה הורים עם ילדים בעלי ליקויים פיסיים קשים וכך‬
‫גם פיגורים בלמידה‪ .‬הם החלו לפעול ב ‪ 1978 -‬בגבעת – עלייה בבית ערבי‬
‫קנדי"‪.‬‬
‫"בית‬
‫משופץ‬
‫נעשתה פנייה לשלמה להט )צ'יץ( ראש העיר ולעוזרו אלי עשת‬
‫ודרכם קיבלו את המגרש במעוז – אביב‪ ,‬ליד שבט הצופים "הנשיא"‪.‬‬
‫בתחילה נבנה מבנה טרומי ולאחר שסבל מהצפות רבות בשנים‬
‫‪ ,1985 – 1984‬נבנה הבית הנוכחי‪ .(1996) .‬התכנון של הבניין וסביבתו‬
‫נעשה ע"י "אליקים – אדריכלים"‪ ,‬יסוד ובעלות של איל"ן ת"א‪ .‬כיום בית –‬
‫הספר שייך לעירייה ואיל"ן תומך בתקציב ובצוות מתנדבים‪ .‬ביה"ס נמצא‬
‫בפיקוח משרד החינוך‪ .‬בביה"ס לומדים ‪ 90‬תלמידים בגילאי ‪ 6‬עד ‪,21‬‬
‫כיתות א' – ט'‪ 8 – 6 ,‬תלמידים בכיתה‪ .‬הלימודים נמשכים מ – ‪ 08:00‬ועד‬
‫‪ .14:30‬קיימת גם מועדונית הפועלת בשעות ‪ .18:00 – 14:30‬התלמידים‬
‫מגיעים מגדרה עד חדרה‪ .‬מימון ותחזוקת המוסד ע"י "קרן ת"א לפיתוח"‪,‬‬
‫ביטוח לאומי‪ ,‬איל"ן‪ ,‬משרד החינוך ומשרד הרווחה‪.‬‬
‫בצוות העובדים ‪ 80‬מורים ומסייעים חינוכיים‪ ,‬פסיכולוג ויועץ חינוכי‪.‬‬
‫אנשי הצוות היו שותפם מלאים בתכנון הקפדני של ביה"ס על חדריו ומבניו‬
‫השונים‪.‬‬

‫‪81‬‬

82

83

‫"בית ונצואלה – קלישר"‬

‫‪84‬‬

85

86

‫"קלישר" היה בית – ספר דומה בתפקודיו לתלמידים ולאחר האיחוד‪ ,‬קיבל‬
‫את השם‪" :‬בית – ונצואלה – קלישר"‪ ,‬בשנת ‪ .2008‬תעסוקות התלמידים‬
‫כוללות‪ :‬עבודת קרטונג'‪ ,‬ציור ועיסות נייר‪ .‬בית – הספר קיבל פרס חינוך‪.‬‬
‫חלק מתלמידיו משולבים בלמידה בבי"ס ""מגן""‪ .‬מנהלת ביה"ס‪ :‬אסנת‬
‫ברגר‪ .‬בין תורמי איל"ן גם ל"בית – ונצואלה"‪ ,‬ידידים בישראל‪ ,‬בארה"ב‪,‬‬
‫בונצואלה ואוסטרליה‪.‬‬
‫) ‪(1‬‬

‫שבט הצופים "הנשיא"‬

‫השבט הוקם ב – ‪ ,1959‬חמש שנים אחרי הקמת השכונה‪ ,‬על – ידי‬
‫צבי לבנון‪ ,‬יו"ר ארגון חברי "ההגנה"‪ ,‬איש תל – קציר לשעבר‪ ,‬שכיהן כנשיא‬
‫"הצופים"‪ .‬משה וייצמן חניך "הצופים"‪ ,‬ממייסדי קיבוץ גונן וחבר האגודה‬
‫השיתופית "מעוז – אביב"‪ ,‬קיבל את ראשות השבט ב – ‪ ,1967‬לאחר‬
‫שהומלץ ע"י צביקה לבנון‪ .‬שרת בקודש במשך כ – ‪ 30‬שנה בהתנדבות‪.‬‬
‫בתחילה היה במקום צריף קטן שנשרף‪ ,‬ואט‪ ,‬אט נבנו המבנים הקיימים‪,‬‬
‫מגרש הכדורסל ופיתוח החצר והגדרות שמסביב‪.‬‬
‫משה וייצמן פרש ב ‪ ,1997 -‬אך המשיך לכהן כגזבר השבט‪ .‬את מקומו‬
‫תפסה מיכל בר )אחותה של יולי תמיר(‪ .‬משה היה מעורב ומעורה בכל‬
‫הפעילויות‪ :‬ישיבות הנהלה‪ ,‬טיולים‪ ,‬פעולות חינוכיות ועוד‪.....‬‬
‫ב – ‪ 1967‬היו בשבט כ – ‪ 60‬חניכים מכל הגילאים‪ .‬רוב המדריכים היו‬
‫מ"בחוץ" מהכשרת שדה – בוקר‪ ,‬מדריכים משבטים אחרים ונוצר צורך דחוף‬
‫לקורסי הדרכה‪ .‬ב‪ 2011 -‬היו בשבט כ – ‪ 1,400‬חניכים ושבט "הנשיא"‬
‫היה הגדול בשבטי "הצופים"‪ .‬בשלהי שנה זו מנה השבט כ ‪ 1,500-‬חניכים‬
‫השבט נתפס כשבט קהילתי‪ .‬דהיינו‪ :‬כל חניכיו מגיעים מהשכונה‬
‫ושכונות סמוכות‪ .‬כיתות שלמות מצטרפות החל מכיתה ד'‪ .‬מתקיימים "ימים‬
‫פתוחים" בביה"ס ""מגן""‪" ,‬יום שבט הנשיא" ב"ליידי דיוויס"‪ ,‬ושעורי‬
‫אזרחות מועברים ע"י החניכים‪ .‬ההצטרפות לשבט והפעילות בו הם חלק‬
‫מ"טכס ההתבגרות" של הילדים והנוער‪ .‬את הדרגות‪ ,‬העניבות והסמלים‬
‫מקבלים לאחר טיולים ומסעות למוחרקה‪ ,‬לתבור וכו‪ .....‬תכנון הפעילות‬
‫נעשה יחד עם בתי – הספר המקומיים‪ .‬תכנון הטיולים מבוצע בתיאום עם‬
‫זמני הבחינות של בתי – הספר‪ .‬ביום שלישי‪ ,‬יום הפעילות‪ ,‬לא ניתנים שיעורי‬
‫– בית‪.‬‬
‫שבט "הנשיא" מייצא גרעינים לנח"ל ובין השאר הקים את קיבוץ‬
‫אורטל ברמת – הגולן‪ .‬בין הפעילויות‪ :‬פעולות קהילתיות עם "בית‬
‫ונצואלה"‪" ,‬עופרים" בקרית שאול‪ ,‬אימוץ מדריכי קרית – שלום‪ ,‬קורסי –‬
‫הדרכה בשבט‪ ,‬החל מכתה ט' בכל שנה‪ ,‬וקורסי מדריכים לכיתות י"ב‪– 80 ,‬‬
‫‪ 100‬ילדים‪ ,‬הצגת נושא מרכזי‪ ,‬שירה לפני הפעולה‪ ,‬הרקדה ועוד‪.‬‬
‫‪87‬‬

‫פעילויות מקיפות‪" :‬יום הצופה" של כל השבט בירקון‪ .‬קבלת דרגות‪ ,‬ג'מבורי‬
‫– פעם בשנה של כל השבטים‪ ,‬מסע "מים אל ים"‪ ,‬מסע שביעיות לנגב‪ ,‬מסע‬
‫לערבה של השמיניות‪ .‬בערב יום הזיכרון מתכנסים לערב שירה וזיכרון לזכר‬
‫שבעה חניכים מהשבט שנפלו במלחמות – ישראל ובתאונת דרכים‪ .‬פעם‬
‫בשנה מתקיים טכס – אש ייחודי לפתיחת שנת הפעילות‪ .‬חלק מהבוגרים‬
‫יוצאים לשנת שרות ‪ ,‬כקומונות משימתיות‪ 6 – 3 ,‬חניכים בכל שנה )"קיבוץ‬
‫עירוני – משימתי"(‪ .‬השבט מוציא משלחות לפולין למחנות ההשמדה‬
‫ולמחנות קיץ של הצופים בארה"ב‪.‬‬
‫בין הערכים המוצהרים של השבט‪ :‬תרומה לחברה‪ ,‬אהבת הארץ‪ ,‬חינוך‬
‫לערכים‪ ,‬הומניזם‪ ,‬מאבק לשלום‪.‬‬
‫בין החניכים הבוגרים "הידוענים"‪ :‬עודד תאומי שריכז את השבט‪ ,‬רון לוינטל‬
‫– חבר מועצת העיר‪ ,‬עפרה וינגרטן – שחקנית תיאטרון‪ ,‬דן להט ועוד‪....‬‬
‫כאמור‪ ,‬מיכל בר החליפה את משה וייצמן ב – ‪ .1988‬לפני כן הייתה‬
‫ראש ועד ההורים‪ ,‬שמתפקידיו‪ ,‬פיקוח על תקציב משרד החינוך‪ ,‬וקשר עם‬
‫מחלקת הצופים בעירית תל – אביב – יפו‪ .‬במשך ‪ 11‬שנה כיהנה כראש‬
‫שבט‪ .‬בזמנה התנהל פרוייקט "צמיד" )צרכים מיוחדים(‪ .‬הייתה יו"ר התכנית‬
‫ברמה ארצית‪ .‬כמו כן פרוייקט "שקמה" – שיקום קהילות מיוחדות‪.‬‬
‫"הנשיא" איתרו ילדים מהחינוך המיוחד והביאו אותם לשבט‪ .‬כעובדת‬
‫סוציאלית הנחתה מיכל את הפרוייקטים הארציים‪ .‬ילדי "בית ונצואלה"‬
‫שיחקו בשבט "הנשיא" בפינת החי‪ ,‬עד שנסגרה בשל בעיות תברואה‪ .‬הקימו‬
‫גדר מפרידה בן הצופים ל"ונצואלה" אך נשמרו קשרים מסוימים‪.‬‬
‫קיים קשר אמיץ עם בתי ‪ -‬הספר‪ :‬ליידי דיוויס‪" ,‬מגן"‪ ,‬אלחריזי‪ ,‬דוד ילין‬
‫ונעמי שמר‪ .‬המטרה לפתוח שבט נוסף בנאות אפקה )תל – ברוך צפון(‪ ,‬כדי‬
‫להקל על הגעת חניכים משכונות סמוכות וכדי לשמור על גודל אופטימלי של‬
‫"הנשיא"‪.‬‬
‫מתקיימת פעילות עם האוכלוסייה המבוגרת בהדר – יוסף וסיוע בניקוי גינות‪,‬‬
‫צביעת בתים ועוד‪ .‬חלק מהמדריכים יוצאים להדרכה בשכונות דרומיות‪30 ,‬‬
‫– ‪ 40‬מדריכים מתוך ‪) .180‬כ – ‪.(16%‬‬
‫לסיכום ארבעים שנות פעילות )‪ ,(1999 – 1959‬הוציאה העירייה‬
‫והסתדרות הצופים מעין סיכום פעילויות‪ .‬בין השאר נכתב‪:‬‬
‫"במשך ‪ 15‬השנים האחרונות אימץ השבט ילדים מהשירות הפסיכולוגי בהדר‬
‫– יוסף ובכל שנה כ – ‪ 25‬מחניכי כיתות ט' עוזרים לילדים בעלי קשיים‬
‫לימודיים והתנהגותיים‪ .‬בעיות חברתיות ומשפחתיות"‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫בשבט מתקיימים מפקדי – אש בעיקר בפתיחת שנת – פעילות חדשה‬
‫ומופיעה להקת החניכים "נשיר נשיא"‪ .‬מתקיימים טיולי קבלת עניבות‪ ,‬טכס‬
‫פורימון הכולל תהלוכת תחפושות ברחובות השכונה וביתני שעשועים בשבט‪.‬‬

‫‪89‬‬

90

91

‫"מרכז גליקמן"‪ :‬לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה‪.‬‬

‫) ‪(1‬‬

‫המרכז מנוהל ונמצא באחריות נעמ"ת‪ :‬המחלקה לטיפול ולמניעת‬
‫אלימות במשפחה‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ :‬השירות לפרט‬
‫ולמשפחה‪ ,‬השירות לנשים ונערות ועיריית תל – אביב – יפו האגף לשירותי‬
‫רווחה‪ ,‬קרן תל – אביב ונעמ"ת קנדה‪.‬‬
‫"אז גם אנו פה‪ .‬מבנה לבן‪ ,‬מסתורי‪ ,‬מוקף בגדר – מרכז גליקמן‬
‫– נעמת לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה‪.‬‬
‫תחילת הדרך לא היתה פשוטה‪ .‬בשנת ‪ 1993‬הקצתה עבורנו‬
‫העירייה את השטח ברפידים‪ .‬התושבים חששו‪ ,‬קולות שונים‬
‫התנגדו ומחו ואף פנו לבית המשפט כדי להרחיק מקרבתם את‬
‫"המוסד" שיפגע באיכות חייהם ויוריד את ערך דירותיהם‪.‬‬
‫אנו בנעמ"ת הרמנו גבה‪ .‬הכיצד דווקא שכונה שתושביה ידועים‬
‫כבעלי מצפון חברתי ומעורבות בחיי הקהילה ובעירנו‪ ,‬דווקא הם‬
‫נוקטים גישה כה מאכזבת‪ :‬שזכתה לכינוי‪:‬‬
‫" ‪ ."not in my back yard – nimby‬כלומר‪ :‬זה חשוב למנוע‬
‫אלימות‪ ,‬זה חשוב לטפל בנשים ובילדים נפגעי – אלימות – אך‬
‫לא אצלנו‪ .‬לא בשכונתנו‪.‬‬
‫לשמחתנו‪ ,‬בית המשפט אמר את דברו וגם הקולות האמיצים‬
‫והערכיים של אנשי השכונה הם שגברו‪ .‬הקול של המחוייבות‬
‫לקהילה‪ ,‬של היכולת לקבל ולהכיל את האחר‪ ,‬קולה של‬
‫הסובלנות‪ ,‬הלכה למעשה‪.‬‬
‫כשנפתח המרכז‪ ,‬חיכה לנו בכניסה דב חום פרווה עצום מימדים‬
‫ועל צווארו פתק בצורת לב‪" :‬באהבה – מתושבי השכונה"‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המוטו של מרכז גליקמן – נעמ"ת – "עם הפנים לקהילה"‪,‬‬
‫אינו רק סיסמה ריקה‪ .‬המרכז שלנו נטוע היטב בשכונה‬
‫ולשמחתנו התושבים‪ ,‬ביה"ס השכונתי ושאר המוסדות בשכונה‬
‫מסבירים לנו פנים ומגלים אכפתיות ומעורבות‪.‬‬
‫על כל אלו אנו מודים לכם‪ ,‬תושבי השכונה‪ ,‬ומקווים שגם אנו‬
‫מוסיפים לכם קורטוב של גאווה על היותנו חלק מקהילתכם‪."...‬‬
‫‪92‬‬

‫עיקר הפעילות השוטפת של נעמ"ת )המפעילה את הבית(‪ ,‬בתחום‬
‫המאבק באלימות במשפחה‪ ,‬נעשה דרך מרכז גליקמן המהווה מודל ייחודי‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬המרכז הטיפולי כולל מגוון שירותים לנשים‪ ,‬גברים וילדים‬
‫החיים תחת טרור ופחד בביתם וחשופים לאלימות על סוגיה השונים‪.‬‬
‫המרכז מפעיל‪:‬‬
‫♦‬

‫קבוצות תמיכה והעצמה לנשים נפגעות אלימות במשפחה‪.‬‬

‫♦‬

‫קבוצות טיפוליות לגברים שמטרתן גמילה מאלימות ולמידת‬
‫תקשורת חלופית‪.‬‬

‫♦‬

‫ייעוץ‪ :‬ליווי משפטי ועריכת הסכמים‪.‬‬

‫♦‬

‫הרצאות וסדנאות לאנשי מקצוע ולקהלי יעד שונים‪.‬‬
‫המרכז מופעל ע"י צוות רב מקצועי‪ ,‬בפיקוח משרד הרווחה‬
‫והשרותים החברתיים ומקיים שיתוף פעולה הדוק עם המינהל‬
‫לשרותים חברתיים בעיריית ת"א – יפו‪ ,‬עם מערכת האכיפה‪ ,‬מערכת‬
‫הבריאות ומערכת החינוך‪.‬‬

‫‪93‬‬

94

‫בתי – הכנסת‬

‫) ‪(1‬‬

‫בהדר ‪ -‬יוסף בסמוך למעוז אביב ב'‪ ,‬מעבר לכביש בני – אפרים‪,‬‬
‫ממוקמים שלושה בתי – כנסת‪ ,‬מקווה – טהרה ובית – חב"ד‪) .‬רחוב מרק‬
‫‪.(3‬‬
‫"זיכרון קדושים" שהוקם ב – ‪ ,1957-8‬משרת בעיקר את המתפללים‬
‫האשכנזים‪.‬‬
‫"יוסף הצדיק" שהיה קיים בהדר – יוסף כבר מ – ‪ ,1949‬עוד לפני הקמת‬
‫מעוז – אביב‪ ,‬וכך בית – הכנסת הוותיק ביותר‪ ,‬משרת את המתפללים‬
‫הספרדיים‪ ,‬באתר הנוכחי הוקם לאחר בניית הצריף והמבנה של "זיכרון‬
‫קדושים"‪.‬‬
‫בית – הכנסת "עץ החיים" משרת את האוכלוסייה התימנית והוקם במקביל‬
‫ב – ‪.1958‬‬
‫בנוסף לפעילות הדתית השגרתית‪ ,‬שלושת התפילות היומיות‪:‬‬
‫שחרית‪ ,‬מנחה וערבית‪ ,‬מתקיימות בבתי – הכנסת חגיגות עם שירה וריקודים‬
‫בחגים הדתיים‪ ,‬ובשעת הכנסת ספרי – תורה‪ ,‬הרצאות‪ ,‬ימי עיון וטכסים‬
‫שונים‪ .‬בית חב"ד בראשות הרב גדי מקיים בכל שבת אחרי הצהריים פעילות‬
‫שבת לילדים ובליל הסדר – סדר מרכזי לתושבי השכונות‪.‬‬
‫הצורך בהקמת בית – כנסת התעורר על ‪ -‬ידי כמה חברים באגודה‪,‬‬
‫כבר בשנות השיכון הראשונות‪ .‬פנחס רובין‪) ,‬בית ‪ ,(10‬פנה לוועד בבקשה‬
‫להקים בית – כנסת‪ .‬מרבית התושבים הראשונים באו מבתים מסורתיים‬
‫ונזקקו למוסד זה בעיקר בימי חג‪ ,‬בר – מצווה‪ ,‬ותפילות במניין‪.‬‬
‫מבין התושבים קמו מתנגדים‪ .‬בעיקר אנשי צבא חילוניים‪ .‬אך עשרה‬
‫מתוכם הסכימו‪ .‬יהודה לנדאו היה הרוח החיה ביוזמה זו‪ .‬היוזמים קנו צריף‬
‫שבדי ונמצא מגרש ציבורי באתר הנוכחי‪ .‬צבעו את הצריף בצבעי כחול –‬
‫לבן‪ ,‬לסירוגין ותלו שלט לכיוון הכביש הראשי‪ .‬היוזמים ננזפו‪ ,‬נקראו למשפט‬
‫ונקנסו בלירה אחת‪ .‬המגרש המיועד כלל גם מקווה – טהרה‪ .‬היוזמים אספו‬
‫תרומות והגיעו ל – ‪ 13‬ל"י‪ .‬גם ציבור המתפללים נידב כסף וכבר בשנת‬
‫‪ 1957-8‬באו רבים לחגיגות "שמחת – תורה"‪ ,‬שרו ורקדו‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫ב – ‪ 1960‬נבנה בית – הכנסת בבנייה קשיחה‪ ,‬בחלק הקדמי שבו‬
‫נמצא בית הכנסת היום‪ .‬ב – ‪ 1967‬הרחיבו את מיתאר בית – הכנסת בעזרת‬
‫תרומות נדבן מארה"ב‪ .‬כנגד כל דולר תרומה‪ ,‬נתנו התושבים דולר משלהם‬
‫ונתנו גם שם‪ ,‬לבית –הכנסת "זכרון קדושים"‪ ,‬על שם הנספים בשואה וחללי‬
‫מערכות – ישראל‪) .‬מלחמת העצמאות ב – ‪ ,1949‬ומלחמת סיני ב –‬
‫‪.(1956‬‬
‫הנדבן – יעקב הוכמן ורעייתו בילה מברוקלין ניו – יורק רצה ששם‬
‫בית – הכנסת ייקרא על שמו‪ ,‬אך התושבים התעקשו לשמר את השם‬
‫הנוכחי‪ .‬בחזית ביה"כ לוח שיש להנצחה‪.‬‬
‫הוקמה וועדת בנייה יחד עם אנשי הדר – יוסף ובו בעת בנו גם את המקווה‬
‫שבאותה העת היה מהמפוארים ביותר‪.‬‬
‫התכנית המקורית הייתה להרחיב את בית – הכנסת ולבנות גם אולם שמחות‪,‬‬
‫אך עדת – הספרדים‪ ,‬דרשו הקצאות שטח והקמת בית – כנסת משלהם‪.‬‬
‫מאוחר יותר הוקם גם "עץ החיים" לתימנים על אותו מגרש‪.‬‬
‫שניים מהתומכים החשובים במפעל זה היו‪ :‬דוד זכאי מעורכי "דבר"‪.‬‬
‫הוותיקים זוכרים שזכאי הגיע לבית – הכנסת לאזכרה‪ ,‬עלה לתורה ובצורה‬
‫נפלאה קרא את "המפטיר"‪ .‬הוא הקפיד להגיע לתפילות וסייע להשיג‬
‫נדבנים נוספים לבנייה‪ ,‬הרחבה ושיפוץ בית – הכנסת‪.‬‬
‫השני היה ג'ימי )עמנואל( שפירא‪ ,‬ששכל את בנו במלחמת "יום‬
‫הכיפורים"‪ .‬הוא קנה משאית מלט ותרמה לבית – הכנסת‪ .‬שפירא קנה ‪25‬‬
‫מקומות כבוד עבור אנשים חסרי – כל‪ ,‬קנה גם ארון קודש קטן‪ .‬במשך‬
‫השנים תרמו מתפללים נוספים ספרי – קודש‪ ,‬ופרוכת לארון – הקודש‪.‬‬
‫הרב המרכזי בבית – הכנסת הוא דוד יודסין‪ ,‬שאף מעביר שיעורי –‬
‫דת שונים‪ :‬פרשת השבוע‪ ,‬אמירת תהילים‪ ,‬לימוד משניות ועוד‪.‬‬
‫בית – הכנסת "יוסף הצדיק" הוקם גם הוא ב – ‪ ,1958‬כאשר מבנה‬
‫בי"כ לספרדים היה בשכונת הדר – יוסף כבר משנת ‪ .(2) 1949‬מתווה הבניין‬
‫הוא העתק של בביה"כ בקהיר‪ .‬עורך הבקשה‪ ,‬היה הנדסאי – אדריכל י‪.‬‬
‫חלבי והמהנדס שאישר את התוכניות היה משה ברדה‪.‬‬
‫את מלאכת הבנייה ביצעו שמואל מזרחי‪ ,‬שהוא חבר הועד מאז‬
‫‪ 1949‬ושני אחיו‪ ,‬שעבדו ב"סולל בונה"‪ .‬לא היה כסף לבנייה‪ ,‬וזה נאסף‬
‫בתרומות מהציבור‪ .‬אחיותיו של מזרחי תרמו את הנדוניה שלהן‪, ,‬למטרה‬
‫נאצלה זו‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫הוועד מתנדב ונבחר בבחירות שנתית האירועים המיוחדים הם בימי‬
‫חג ומועד‪ :‬שמחת – תורה והקפות‪ ,‬תפילות ראש – השנה ויום הכיפורים‪,‬‬
‫שבתות‪ ,‬הכנסת ספרי – תורה‪ ,‬ועוד‪ ...‬מספר המתפללים בימי – חול ‪- 20‬‬
‫‪ ,25‬בתפילת שחרית‪ 60 – 30 ,‬במנחה וערבית‪ ,‬בימי – שבת – ‪80- 50‬‬
‫גברים וכעשר נשים‪.‬‬
‫בחגים מתפללים כ – ‪ 600‬איש ואישה‪.‬‬
‫בבית – הכנסת "יוסף הצדיק" מתקיימות פעולות דת רבות‪ ,‬בעיקר‬
‫מתן שיעורי – דת על – ידי ר' ישראל יפרח‪ ,‬מאיר גבאי‪ ,‬ומרדכי פרידריך‪.‬‬
‫בבית – הכנסת ארון קודש מפואר ובו ‪ 22‬ספרי תורה מפוארים‪.‬‬
‫בית – הכנסת "עץ – החיים" )התימני(‪ ,‬נוסד אף הוא ב – ‪.(3) 1958‬‬
‫גם הוא נבנה בעיקר מתרומות‪ .‬בקהילה הזו‪ ,‬שלושה חברי – ועד ושלושה‬
‫חברי ועדת – ביקורת‪ .‬גם כאן ניתנים שיעורי – דת על – ידי רב מבני – ברק‬
‫ורב השכונה – עובדיה יפעי‪ ,‬בכל יום‪ .‬מספר המשתתפים בתפילות‪ :‬יום חול‬
‫בשחרית – כ – ‪ ,20‬בערב ‪ ,30 – 10‬בימי שבת‪ ,60 – 50 ,‬ובימי חג‪– 80 ,‬‬
‫‪.90‬‬
‫שערי בית – הכנסת נתרמו ע"י גברת דבורה סירי לזכר בעלה ר' אהרון בן‬
‫יחיא סירי ז"ל‪ ,‬ממקימי ביה"כ ובוניו‪ .‬בכתלי ביה"כ‪ ,‬החלונות והשיש הוקדשו‬
‫לזכרון עולם של ר' טוב בן ר' אהרון בן ר' יחיא עוזרי ז"ל‪ ,‬ואמו חמאמה בת‬
‫ר' עמרם קורח ז"ל ואשתו שמחה בת רבי יוסף ויונה קודעי ז"ל‪.‬‬

‫‪97‬‬

98

99

‫מרכז מסחרי‬

‫‪100‬‬

‫)‪(1‬‬

‫מבנה המרכז המסחרי הוקם מיד לאחר הקמת בתי – המגורים‪.‬‬
‫צורת המבנה מלבנית‪ ,‬כאשר חזיתות החנויות פונות לרחוב בני – אפרים‬
‫במרכז המלבן מצויה חצר פנימית ובה חנות אחת‬
‫ולמבצע – קדש‪.‬‬
‫בבעלות ועד השכונה‪.‬‬
‫שמונת החנויות נמכרו לאנשים פרטיים ולמוסדות ציבור )דואר‪ ,‬בנק(‪ .‬הן‬
‫משרתות את תושבי השכונה והשכונות הסמוכות‪ ,‬להוציא בית – הקפה‬
‫והמסעדה )"נקטר"‪" ,‬מתילדה"‪ (...‬שאליו באים גם משכונות מרוחקות יותר‬
‫ואף מלב העיר‪.‬‬
‫החנויות הגדולות יותר קיבלו אישור מיידי לאחר בנייתן‪ ,‬מטעם‬
‫העירייה‪ .‬והחנויות הקטנות‪ ,‬אישורן התמהמה בשל דרישות שונות של הועדה‬
‫המקומית לבניין בעירית תל – אביב – יפו‪ ,‬הן בשל חלוקתן והן בשל חוסר‬
‫בתנאים סניטרים מסוימים‪ ,‬עד שנבנה גם חדר – שירותים במבנה המרכז‬
‫המסחרי‪.‬‬
‫נקנו ונוהלו לרוב על – ידי חברי האגודה הוותיקים‪ ,‬אך‬
‫החנויות‬
‫ברבות הימים‪ ,‬הן עברו ידיים רבות ובעליהן היו גם מחוץ לשכונה‪ .‬בין היחידות‬
‫התפקודיות בשכונה היו‪ :‬תמרוקים )גלנטריה(; סדקית; )כפתורים וחוטי‬
‫צרכניה; סלון לתסרוקות; ספרים ומכשירי – כתיבה‪ ,‬עיתונים‬
‫תפירה(;‬
‫וכתבי – עת; קונפקציה )בדים ובגדים(; קיוסק; חנות ירקות; אטליז;‬
‫מתפרה; דגים; דואר; סוכנות רדיו; טלביזיה ותיקוני – חשמל; בית –קפה‬
‫ומסעדה; מכבסה; מרפאת שיניים; שען; סנדלריה; משרדי הועד ועוד‪....‬‬
‫כיום מצויות במקום ‪ 8‬חנויות ויחידות תפקודיות‪ :‬בית – קפה;‬
‫מספרה; אופטיקה; בגדים; דואר; סופרמרקט "מגה"‪ ,‬משרד תיווך ‪.‬‬
‫לפי סקר עמדות של חברי האגודה‪ ,‬הדעות חלוקות בהקשר למצבו‬
‫הפיסי והתפקודי של המרכז המסחרי‪ .‬מחצית הנשאלים מסתפקים בקיים‬
‫ומתנגדים להרחבת המרכז‪ ,‬בטענה שהוא יגדיל את הצפיפות במקום בשל‬
‫בעיית חנייה ויפגע באיכות הסביבה במקום‪ :‬רעש‪ ,‬לכלוך וכו'‪ .....‬בעבר‬
‫הוצגו תוכניות להגדיל את המרכז על ‪ -‬ידי בניית קומה נוספת וחנייה תת –‬
‫קרקעית אך התוכניות נפסלו‪.‬‬
‫הנשאלים האחרים מצדדים בהגדלת המרכז המסחרי ומצביעים על‬
‫מחסור בחנויות שונות כמו בנק‪ ,‬חנות בשר ודגים‪ ,‬פלאפל ‪ ,‬פיצוחים וגלידות‪,‬‬
‫בית – קפה נוסף וכו'‪ ...‬מרבית הנשאלים מצביעים על הצורך בשיפור מראהו‬
‫כיום רבים מהתושבים מבצעים את הקניות‬
‫של המרכז המסחרי‪.‬‬
‫והסידורים השונים מחוץ לשכונה‪ ,‬כך שמעורבותם וציפיותיהם מהמרכז‬
‫המסחרי נמוכות יחסית‪) .‬ראה ניתוח‪ :‬סקר עמדות(‪ .‬בשכונה מצוי גם‬
‫מינימרקט‪ ,‬ברחוב קדש ברנע ‪ 1‬שמשרת את תושבי השכונה‪.‬‬

‫‪101‬‬

102

‫המרכז המסחרי בשנות השישים‪) .‬מתוך‪ :‬הנדסה ואדריכלות‪ ,‬דצמבר ‪ 1961‬עמ'‬
‫‪(351‬‬

‫‪103‬‬

‫חוכרי משנה ומפעילי החנויות בשנת ‪:2006‬‬
‫קו – אופ תל – אביב דן – השרון‪ ,‬אגודה צרכנית ש*‬
‫בנכס‪:‬‬
‫חלק‬
‫משנה‬
‫רמה‪:‬‬
‫הערות‪ :‬רבוע כחול – ישראל בע"מ‪.‬‬

‫בשלמות‪.‬‬
‫בשלמות‪.‬‬

‫זאב ‪1/2‬‬
‫הרמן‬
‫מלכה ‪1/2‬‬
‫הרמן‬
‫רמה‪ :‬משנה תקופה ‪ 40 :‬שנים ‪ .‬חלק בנכס בשלמות‪.‬‬
‫בשלמות‪.‬‬

‫בז'רנו דבורה‬

‫)חיים( ‪1/2‬‬
‫וילהלם‬
‫היינול‬
‫)חיים( ‪1/2‬‬
‫וילהלם‬
‫היינול‬
‫רמה‪ :‬משנה תקופה‪ 40 :‬שנים חלק בנכס‪ :‬בשלמות‪.‬‬
‫יחיאל‬
‫מימון‬
‫שושנה‬
‫נעם‬
‫–‬
‫בר‬
‫יחיאל‬
‫מימון‬
‫שושנה‬
‫נעם‬
‫–‬
‫בר‬
‫רמה‪ :‬משנה תקופה‪ 49 :‬שנים‪ .‬ת‪ .‬סיום‪31.3.2023 :‬‬
‫בשלמות‪.‬‬
‫בנכס‪:‬‬
‫חלק‬
‫הערות‪ :‬חאני ג'ניפר‪.‬‬

‫‪1/4‬‬
‫‪1/4‬‬
‫‪1/4‬‬
‫‪1/4‬‬

‫יהודית‪ .‬בשלמות‪.‬‬
‫חזנוביץ‬
‫רמה‪ :‬משנה תקופה‪ 49 :‬שנים‪ .‬חלק בנכס‪ :‬בשלמות‪.‬‬
‫יהב‬
‫יהב‬
‫רמה‪ :‬משנה תקופה‪ 40 :‬שנים‪ .‬חלק בנכס‪ :‬בשלמות‪.‬‬

‫רחל ‪1/2‬‬
‫דן ‪1/2‬‬

‫משה בשלמות‪.‬‬
‫טנא‬
‫רמה‪ :‬משנה תקופה‪ 49 :‬שנים‪ .‬חלק בנכס‪ :‬בשלמות‪.‬‬
‫מקס ‪1/2‬‬
‫לוי‬
‫מכס ‪1/2‬‬
‫לוי‬
‫רמה‪ :‬משנה ‪ .‬ת‪ .‬סיום ‪ 31.3.2052‬חלק בנכס בשלמות‪.‬‬
‫שוריקה בשלמות‪.‬‬
‫צובוטארו‬
‫רמה‪ :‬משנה תקופה‪ 49 :‬שנים‪ .‬חלק בנכס‪ :‬בשלמות‪.‬‬
‫הערות‪ :‬צובוטארו ינקו‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫סוגיות שונות שעמדו על הפרק‪.‬‬
‫)"ריבוע כחול" ו"מגה" ב – ‪(2007/11‬‬
‫‪.1‬‬

‫להלן הנושאים שיועלו מטעם ועד – האגודה מעוז אביב בפגישה‬
‫שתתקיים בתאריך ‪ 21.2.07‬בשעה ‪ 16:00‬במשרד האגודה רח' בני‬
‫ת"א‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫אפרים‬
‫זכויות‪.‬‬
‫לרישום‬
‫הסכמה‬
‫דמי‬
‫תשלום‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬פתרון לאשפה במרכז המסחרי בכלל זה תשלום מיסים בהתאם‬
‫לגודל‬
‫שטח הקואופ – תשלום ע"פ שטח – ‪ ₪ 5,000 – 4,000‬לחודש‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪105‬‬

‫שימוש בשטחים לאורך הקיר הצפוני של המרכז המסחרי‪.‬‬
‫השבת המבנה שבו הינכם מאפסנים קרטונים‪ ,‬לשימוש האגודה‪.‬‬
‫נקיון שוטף במתחם החניה בעקבות פריקת סחורה וכד'‪.‬‬
‫שונות – מחירים גבוהים‪.‬‬

‫‪14.3.07‬‬
‫היום‬
‫הקואופ‬
‫עם‬
‫פגישה‬
‫‪ .1‬תשלום מסים ע"פ מפתח חישוב לכלל החנויות – ‪ 25‬מ"ר ‪X 423‬‬
‫‪.₪‬‬
‫‪ .2‬צפרדע האשפה – אנו לוקחים את האחריות עלינו‪.‬‬
‫‪ .3‬ביתן הקרטונים – לרשותנו או לפרק‪ .‬משמש מחסן מזון‪.‬‬
‫‪ .4‬נקיון שוטף – באזור החניה – מאריזות וניילונים‪.‬‬
‫בחניה‪.‬‬
‫המוצב‬
‫הארון‬
‫פינוי‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .6‬בעקבות הפחתת פינויים משלש לפעמיים בשבוע מלפני שנה וחצי‬
‫–‬
‫אנו מפעילים אנשי אחזקה לנקיון לפני ואחרי פינוי המכולה‪.‬‬
‫כספי‪.‬‬
‫החזר‬
‫מבקשים‬
‫‪ .7‬בניית משרד – ושימוש בשטחים בצמוד לקיר הצפוני של המבנה‪.‬‬
‫זכויות‪.‬‬
‫להעברת‬
‫הסכמה‬
‫דמי‬
‫תשלום‬
‫‪.8‬‬
‫‪ .9‬שיפוצים ברחבת המרכז – תאורה‪ ,‬החלפת מדרכות‪.‬‬

106

‫‪.3‬‬

‫הנדון‪ :‬פיצוציה – מרכז מסחרי – מעוז אביב – תל אביב‪.‬‬
‫סמוכין‪ :‬מכתבנו מיום ‪ 17.8.2008‬ופגישת הועד מיום‬
‫‪.27.10.2008‬‬
‫בנושא‪:‬‬
‫ולשיחתנו‬
‫למכתבנו‬
‫בהמשך‬
‫‪ .1‬כפי שהודענו במכתבנו ובפגישתנו שבסימוכין אנו מתנגדים‬
‫נמרצות‬
‫לפתיחת חנות "הפיצוציה" העוסקת במוצרים המתחרים בנו באופן‬
‫ישיר‪.‬‬
‫‪ .2‬פתיחת חנות שכזו תפר את התמהיל המסחרי העדין הקיים‬
‫מזה‬
‫במקום‬
‫כולם‪.‬‬
‫רצון‬
‫לשביעות‬
‫ועובד‬
‫רבות‬
‫שנים‬
‫‪ .3‬עיון בהסכם הרכישה‪ ,‬הסכם מיום ‪) 13.10.1955‬להלן‪:‬‬
‫שנערך‬
‫"ההסכם"(‬
‫בין‪:‬‬
‫שיכון אנשי צבא קבע "מעוז אביב ‪ -‬אגודה שיתופית בע"מ"‪.‬‬
‫לבין‪ :‬אגודה צרכנית שיתופית "תל אביב" בע"מ‬
‫שהפכה ברבות הימים לחלק מחברת רבוע כחול נדל"ן בע"מ שהיא‬
‫בעלת‬
‫כיום‪.‬‬
‫הנכס‬
‫‪ .4‬על פי הסכם זה‪ ,‬סעיף ‪ ,2‬ואני מצטט‪" :‬צד ב' מתחייב להשתמש‬
‫בחלקה‬
‫הנ"ל למטרות הבאות‪ ,‬ולמטרות אלו בלבד והן‪ :‬מכירת מוצרים‬
‫הנמכרים‬
‫בחנות מכולת‪ ,‬מזון‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬בשר ומוצרי בשר‪ ,‬דגים ועוף‪,‬‬
‫חלב‪,‬‬
‫מעדנים ומשקאות‪ ,‬בלי לפגוע באמור‪ ,‬אין המטרות הנ"ל כוללות‬
‫או‬
‫מזנון‬
‫קפה"‪.‬‬
‫בית‬
‫אנחנו!‬
‫זה‬
‫ב'‬
‫צד'‬
‫‪ .5‬על פי סעיף ‪ 9‬להסכם‪ ,‬ואני מצטט‪" :‬צד ב' יהיה בעל זכות‬
‫לשווק‬
‫בלעדית‬
‫המצרכים הנזכרים בסעיף ‪ 2‬הנ"ל בכל שטח השיכון של צד' א'"‪.‬‬
‫אנחנו!‬
‫זה‬
‫ב'‬
‫צד‬
‫לעיל‪:‬‬
‫כאמור‬
‫‪ .6‬מתן הרשאה לפתיחת פיצוציה מהווה הפרה יסודית של הסכם‬
‫הרכישה‪,‬‬

‫‪107‬‬

‫הפרה‬

‫שיש‬

‫בה‬

‫כדי‬

‫לפגוע‬

‫קשות‬

‫בזכויותינו‪.‬‬

‫‪ .7‬אתם מתבקשים לעמוד בהתחייבותכם כאמור בהסכם ולהמנע‬
‫מהפרתו‬
‫ולמנוע באופן מיידי את פתיחת חנות הפיצוציה!‬
‫‪ .8‬היה ותפתח חנות שכזו אנו נראה אתכם אחראים לנושא על כל‬
‫המשתמע‬
‫מכך וננקוט בכל דרך העומדת לרשותנו על מנת לשמור על זכויותינו‬
‫‪.4‬‬

‫ולקבל‬

‫שיפוי‬

‫ופיצוי‬

‫על‬

‫נזקנו‪.‬‬

‫‪ .9‬אין במכתבי זה כדי למעט ו‪/‬או לגרוע מכל טענה ו‪/‬או זכות‬
‫לנו‪.‬‬
‫העומדת‬

‫‪108‬‬

109

‫‪.5‬‬

‫הנדון‪" :‬מגה בעיר" סניף מעוז אביב – פנייה מס'‬

‫‪.'2‬‬

‫רב‪,‬‬
‫שלום‬
‫ביום ‪ 22.2.2011‬פנינו אליך אישית‪ ,‬בשם דיירי האגודה השיתופית‬
‫מעוז אביב‪ .‬בפנייתנו זו העלינו מספר טענות על סניף "מגה – בעיר"‪,‬‬
‫בניהולך‪.‬‬
‫אשר‬
‫אבי‬
‫מעוז‬
‫עיקר הטענות עסקו במחירי המוצרים היקרים עד להחריד )!!!(‬
‫ועל חוסרים במוצרים בסיסיים‪ ,‬כגון‪ :‬מארזי חלב טרי ועמיד‬
‫טריות‪.‬‬
‫לחמניות‬
‫קטנים‪,‬‬
‫ביצים‬
‫מארזי‬
‫קטנים‪,‬‬
‫לצערנו הרב‪ ,‬לא זכינו לכל תגובה‪ ,‬למרות שהזמנו אותך אישית‬
‫להיפגש עם הוועד כדי להכירך ולהציג לפניך מאפייני השכונה‬
‫לפנייה‪.‬‬
‫והסיבות‬
‫התעלמותך מהזמנתנו זו מתקבלת באכזבה ומתפרשת כל חוסר‬
‫אכפתיות –זלזול בלקוחות נאמנים למגה בעיר‪ ,‬מעוז אביב כיובל‬
‫ויותר‪.‬‬
‫שנים‬
‫לנוכח מצוקות העיתים – אנו פונים אליך שוב ומבקשים‪:‬‬
‫‪ .1‬הוזלות משמעותיות בכל המוצרים‪ ,‬כפי שעושות רשתות רבות )גם‬
‫בסניפים‬
‫שכונתיים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬פרסום רבעוני של מחירון מוצרים לטובת‬
‫שוטף‬
‫מעקב‬
‫באגודה‪.‬‬
‫הלקוחות‬
‫של‬
‫‪ .2‬מענה מיידי לחוסרים הרבים – המונעים מקשישים וצעירים‬
‫ממגוון‬
‫ליהנות‬
‫גדלים של מארזים הקיימים השוק וכן‪ ,‬מוצרים נוספים‪.‬‬
‫במידה והזמנתו זו לשיתוף פעולה לא תענה תוך שבוע ממועד‬
‫משלוח פנייה זו‪ ,‬לא תהייה לנו כל ברירה אלא לפנות באופן רשמי‬
‫ומאורגן לכל חברי האגודה ולקרוא להם להפסיק לערוך קניותיהם‬
‫המקומי‪.‬‬
‫בסניף‬
‫כל חברי הוועד מקווים‪ ,‬כי הפעם תתקבל התייחסות מעשית ונוכל‬
‫ליהנות מסניף עשיר ומגוון במחירים סבירים והוגנים ולאורך שנים‬
‫ארוכות‪.‬‬

‫‪110‬‬

111

112

113

114

115

116

‫רחובות השכונה‬

‫) ‪(1‬‬

‫שמות רחובותיה של שכונה‪ ,‬רובע ועיר מהווים יסוד תרבותי המעביר‬
‫שדרים סמליים רבים‪ ,‬וביכולתם לשקף העדפות רעיוניות של מקבלי‬
‫מהות השמות‪ ,‬עשויה ללמד על המערכת החברתית‬
‫ההחלטות‪.‬‬
‫והתרבותית בעיר‪ ,‬ועל התפתחותה במרוצת הזמן‪ .‬מחקר שמות במרחב‬
‫העירוני הוא תחום בענפי הגיאוגרפיה ההיסטורית והחברתית וכמו כן היבטים‬
‫שמות רחובות השכונה מושפעים מחבריה‬
‫תרבותיים ופוליטיים‪.‬‬
‫הראשונים‪ ,‬דור המייסדים‪ ,‬שהם קציני צבא‪ ,‬ואנשי משרד הביטחון‪ .‬כך שכל‬
‫השמות קשורים למקומות ומושגים תנכ"יים שניתן לקשרם גם למסעות‬
‫ולמהלכי קרבות ומבצעים צבאיים בתקופת המדינה‪.‬‬
‫ועדת השמות של עירית תל – אביב‪.‬‬
‫בישיבתה מיום כ"ח אייר תש"א‪ ,(25.5.1941) ,‬הטילה מועצת‬
‫העירייה של תל – אביב על ועדת השמות להציע תקנון לעבודתה‪ .‬ועדת‬
‫השמות עיבדה תקנון והגישה אותו למועצת העירייה‪ .‬המועצה‪ ,‬בישיבתה‬
‫מיום ד' ניסן תש"ב )‪ ,(22.3.1942‬אישרה את התקנון‪.‬‬
‫ואלה הם התקנות לקביעת שמות רחובות בתל – אביב – יפו‪:‬‬
‫ותפקידיה‪.‬‬
‫השמות‬
‫ועדת‬
‫קביעת‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרכב הועדה – מועצת העירייה בוחרת לפחות שלושה חברים לוועדה וזו‬
‫מצרפת‬
‫ציבור‪.‬‬
‫–‬
‫אנשי‬
‫אליה‬
‫ההחלטות‪.‬‬
‫וחוקיות‬
‫הדיון‬
‫אופני‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬קביעת שמות סמליים של מאורעות הקשורים בדברי ימי – ישראל וארצו‪,‬‬
‫שמות‬
‫שונים‪.‬‬
‫ואתרים‬
‫נוף‬
‫טבע‪,‬‬
‫ה‪ .‬הדיון על שמות זכרון לאישים‪) .‬רק שנתיים מיום הפטירה(‪.‬‬
‫ו‪ .‬מיון הרחובות לפי סוגים וקבוצות וכו'‪...‬‬
‫כדי להדגים את עקרונות ועדת השמות של רחובות בשכונות העיר‪,‬‬
‫רצ"ב מספר דוגמאות מתשובת ראש העיר – חיים לבנון להצעות ותיקי‬
‫"ההגנה" למתן שמות בשכונתם "אפקה" – שיכון מפקדי "ההגנה"‪ ,‬אגודה‬
‫שיתופית בע"מ;‬

‫‪117‬‬

‫שמות הרחובות בשכונה‬
‫רח' בני – אפרים‪.‬‬
‫אפרים‪ ,‬הגדול בשבטי – ישראל ומקומו במערב הרי – שומרון )הרי‬
‫אפרים( במרכז הארץ עד גבולה המזרחי של העיר‪ .‬השבטים נשאו את שמות‬
‫שנים – עשר בני יעקב‪ ,‬אבל הנחלות חולקו בין עשרה מהם‪ ,‬ללא יוסף ולוי‪.‬‬
‫במקום יוסף‪ ,‬צצו שני שבטים מבניו‪ ,‬מנשה ואפרים‪ .‬ברחובות תל – אביב‬
‫על – שם השבטים נמצאו גם יוסף ובני – אפרים‪.‬‬
‫"דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים‪) "....‬במדבר‪ ,‬ב' ‪(18‬‬
‫"ויהרג זכרי גבור אפרים את – מעשיהו בן – המלך‪) "...‬דבה"י‪ ,‬ב'‪ ,‬כ"ח‪.(7 ,‬‬
‫רחוב מבצע קדש‪.‬‬
‫פעולה צבאית רחבת היקף מ – ‪ 29‬באוקטובר עד ‪ 5‬בנובמבר‬
‫‪ ,1956‬הקרוייה גם "מלחמת סיני" שנועדה לפרוץ את המצור הימי שהטילה‬
‫מצרים על ישראל )מיצרי טיראן( ולשים קץ לחדירת מבצעי גניבות‪ ,‬שוד ורצח‬
‫של מסתננים שכונו‪" :‬פדאיון"‪ .‬המבצע תואם עם בריטניה וצרפת שהנחיתו‬
‫צנחנים בתעלת – סואץ כדי לבטל את הלאמתה על – ידי נאצר‪ ,‬נשיא‬
‫מצרים‪ .‬המבצע הבריטי – צרפתי נכשל‪ ,‬ואילו צה"ל הכה את צבא מצרים‬
‫והשתלט על חצי – האי סיני ורצועת – עזה‪ .‬ארה"ב אילצה את ישראל להודיע‬
‫על נסיגה‪ ,‬לאחר שדוד בן – גוריון הכריז על "מלכות ישראל השלישית"‪,‬‬
‫ובתמורה קיבלה ישראל הבטחה כי ים – סוף יהיה פתוח לשיט‪ ,‬כי מצרים לא‬
‫תכניס צבא לסיני וכי פעולת ה"פדאיון" מהרצועה תופסק‪ .‬ההבטחות החזיקו‬
‫מעמד במשך עשר שנים‪ .‬במאי ‪ 1967‬נכנס הצבא המצרים לסיני ופרצה‬
‫מלחמת "ששת הימים"‪.‬‬
‫חרב דרך הר – שעיר עד קדש ברנע"‪) .‬דברים‪ ,‬א' ‪. (2‬‬
‫"אחד עשר יום מ רֹ‬
‫"ויכם יהושע מקדש ברנע ועד – עזה‪) "....‬יהושע‪ ,‬י' ‪.(41‬‬
‫רחוב קדש ברנע‬
‫נוה מדבר בחצי – האי סיני‪ ,‬סמוך לגבול הבין – לאומי בין ישראל‬
‫למצרים‪ .‬מהתחנות האחרונות של בני – ישראל ב – ‪ 40‬שנות נדודיהם‪.‬‬
‫מקום פטירתה של מרים אחות משה‪ .‬בו הכה משה בסלע והוציא ממנו מים‪,‬‬
‫וממנו יצאו המרגלים‪ .‬נחשב לנקודה הדרומית ביותר בנחלת שבט יהודה‬
‫וייתכן שגם בה הקים המלך עוזיהו מגדלים‪) .‬דבה"י‪ ,‬ב' כ"ו(‪ .‬נקרא גם‬
‫קדש ומדבר קדש‪.‬‬
‫‪118‬‬

‫"והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע"‪) .‬במדבר‪,‬‬
‫"בשלח‪ ...‬מקדש ברנע לרגל"‪) .‬יהושע‪ ,‬י"ד‪.(7 ,‬‬

‫ל"ד‪,‬‬

‫‪.(4‬‬

‫רחוב רפידים‪.‬‬
‫מהתחנות החשובות בדרך הנדודים של עם – ישראל במדבר‪ .‬לימים‪,‬‬
‫מחנה צבאי עיקרי של צה"ל בסיני‪ .1975 – 1967 ,‬ביר – גפגפה בפי‬
‫המצרים‪.‬‬

‫מפת הרחובות והשכונות‬

‫תחבורה‬

‫) ‪(1‬‬

‫תכנית אב לתחבורה‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫בעקבות הנעשה בארה"ב ובאירופה‪ ,‬החלו כבר בראשית שנות‬
‫השישים להופיע יוזמות להכנת תוכניות אב לתחבורה בתל – אביב‬
‫ובירושלים‪) .‬קולין זהבי בשיתוף ‪ Wilbur Smith‬מניו הייבן וחברת ‪ OTU‬מפריס‬
‫ב‪.(1962 -‬‬
‫תוכנית אב לתחבורה ת"א‪.‬‬
‫הכנת תוכנית האב התחבורתית לת"א התפתחה כהמשך לסקר‬
‫מוצא ויעד שנערך בשנת ‪ .1964‬חברת קולין – זהבי נבחרה להכין תוכנית אב‬
‫לתחבורה עבור עירית ת"א‪ ,‬בשיתוף משרד התחבורה וחברות דן ואגד‪.‬‬
‫בראש הוועדה המקצועית עמד אינג' בולי פרנקל ממשרד התחבורה ולידו‬
‫אינג' שמחה קליוסקי מעירית ת"א‪.‬‬
‫אורי מרץ מאגף המפקח על התעבורה שימש כממונה על הפרויקט‬
‫מטעם משרד התחבורה‪ ,‬ואילו מהנדס התחבורה גדעון השמשוני מונה להיות‬
‫המפקח על הפרויקט מטעם עירית ת"א ומשרד התחבורה‪ .‬התוכנית‬
‫פורסמה בשנת ‪ 1968‬וכללה את הערים תל אביב‪ ,‬רמת גן‪ ,‬בני ברק‪,‬‬
‫גבעתיים‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬ראש העין‪ ,‬חולון ובת ים‪ .‬התוכנית נערכה בשיטה‬
‫האמריקאית הקלאסית המבוססת על סקרי מוצא ויעד והפעלת סידרת‬
‫המודלים )יצירת נסיעות‪ ,‬התפלגות והצבה( לקבלת התחזיות לשנת היעד‪.‬‬
‫התוכנית התייחסה בעיקר לרשת הדרכים שתצטרך לענות על ביקושי‬
‫הנסיעה בשנת היעד )‪ ,(1985‬אך כללה גם הצעות לתחבורה ציבורית‬
‫מהירה‪ ,‬למערכת חניה ולרשת הליכה ברגל‪.‬‬
‫לרשת הדרכים הוצעו בתוכנית האב שתי דרכים מהירות‪:‬‬
‫לאורך נתיבי איילון‪ ,‬בציר מסילות הברזל‪ ,‬מהרצליה ועד אזור נתב"ג‪ ,‬מפתח‬
‫תקווה במזרח בציר מסילת הברזל‪ ,‬והמשכו מערבה בציר דרך רוקח‬
‫הנוכחית‪ ,‬ומשם דרומה לאורך שפת הים וחיבור לציר איילון דרום הנוכחי‪.‬‬
‫לרשת התחבורה הציבורית הוצעו שלושה קווי רכבת תחתית‪:‬‬
‫מפתח תקווה ועד בת ים‪ ,‬בתואי הדומה לקו האדום המוצע כיום ע" נ‪.‬ת‪.‬ע‪.‬‬
‫מצפון ת"א לחולון בתוואי המקורב לקו הירוק של נ‪.‬ת‪.‬ע‪.‬‬
‫מאזור קק"ל‪ ,‬לאורך דרך נמיר‪ ,‬ועד להתחברותו אל הקו הראשון‪.‬‬
‫ת"א‪:‬‬
‫תוכנית אב לכבישים בינעירוניים במטרופולין‬
‫בשנת ‪ 1966‬ערכה מע"צ תוכנית אב למערכת הכבישים הבין –‬
‫עירוניים במטרופולין ת"א‪ ,‬אשר כונתה "היציאות מתל אביב"‪ .‬התוכנית‬
‫נערכה באמצעות צירוף שתי חברות צרפתיות ) ‪ BCEOM‬ו – ‪ ( SETEC‬ונוהלה‬
‫ע"י המהנדס משה שוהמי אשר היה אז מנכ"ל מע"צ‪ ,‬ש"השתייכה" למשרד‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪120‬‬

‫התוכנית הגדירה לראשונה רשת דרכים מהירות למטרופולין‬
‫והתמקדה ביצירת שני צירי אורך ומיקום המחלפים בהם‪:‬‬
‫דרך מס' ‪ 20) 2‬הנוכחית( מגלילות בצפון ועד ראשון לציון בדרום לאורך‬
‫האיילון ואיילון ‪ -‬דרום‪ ,‬עם מחלפים בגלילות‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רוקח‪ ,‬ארלוזורוב‪ ,‬לה‬
‫גרדיה ותל גיבורים‪ .‬המחלפים בצומת ההלכה ובצומת השלום הוספו מאוחר‬
‫יותר בתוכנית האב של משרד התחבורה‪ .‬המחלפים באיילון – דרום הוספו‬
‫בתכנית חברת נתיבי איילון בשנת ‪.1971‬‬
‫דרך מס' ‪) 4‬כביש גהה(‪ ,‬מרמת השרון בצפון ועד אשדוד בדרום‪ ,‬עם רוב‬
‫המחלפים שהוקמו לאורכה‪ .‬באותה עת ראתה מע"צ את ציר האיילון כדרך‬
‫בין – עירונית וכללה אותה ברשת הדרכים עליה היא מופקדת‪ .‬רק עם הקמת‬
‫צוותי תוכנית אב מטרופולים ע"י משרד התחבורה במחצית השנייה של שנת‬
‫הששים )ראו להלן(‪ ,‬הוגדרו למעשה תחומי האחריות בין משרד העבודה‬
‫והתיקצוב‪.‬‬
‫התכנון‬
‫מכוח‬
‫התחבורה‪,‬‬
‫למשרד‬
‫מעניין לציין כי בעקבות השיטפונות של ראשית שנות החמישים‪ ,‬אשר‬
‫הציפו את שכונות דרום ת"א‪ ,‬הוכנה תכנית מתאר להסדרת נחל איילון )ואדי‬
‫מוסררה(‪ ,‬ולהקמת פרודזור תחבורתי לאורכו‪ ,‬הכולל דרך מהירה ומסילות‬
‫ברזל )‪.(1958‬‬
‫תכנית אב לתחבורה באזור ת"א רבה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1966‬הוקם צוות תוכנית אב לתחבורה באזור ת"א רבה‬
‫בראשות ביל )בר עתיד( ארד‪ .‬הצוות כלל ‪ 12‬אנשי מקצוע‪ ,‬ביניהם שני‬
‫מהנדסי תחבורה )שמואל שריר ויורם בן יעקב(‪ .‬תחום התכנית השתרע‬
‫מהרצליה בצפון ועד ראשל"צ בדרום‪ .‬לעומת "תוכנית זהבי" היא כללה גם‬
‫את הערים הרצליה‪ ,‬הוד השרון‪ ,‬רמת השרון‪ ,‬קרית אונו‪ ,‬אור יהודה‪,‬‬
‫ראשל"צ והישובים שממערב לכביש גהה‪) .‬דרך מס' ‪.(4‬‬
‫תחזית התפלגות הביקוש לנסיעות נערכה על בסיס מודל הסתברותי ) ‪penn-‬‬
‫‪ .(jersey‬תהליך התכנון בחן שלוש חלופות הקצאת שרותי תחבורה ושלוש‬
‫אופציות טכנולוגיות‪ ,‬מהן נגזרו שלוש חלופות של מערכות תחבורה‪.‬‬
‫החלופות שנותחו כללו מערכות תחבורה ציבוריות‪ ,‬ורשת דרכים ‪ ,‬על רקע‬
‫הנחות של פריסת האוכלוסייה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬הפיץ צוות תכנית האב לתחבורה באזור ת"א‪ ,‬הצעה‬
‫להקמת רשות תחבורה מטרופולין באזור ת"א‪ .‬גבולות הרשות המוצעת‬
‫חפפו את תחומי תוכנית האב‪ ,‬והיא כללה פעילות של‪:‬‬
‫♦ קביעת מדיניות שימוש ברכב פרטי ורמת שרות בתחבורה ציבורית‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫♦ תכנון מערכתי‪ ,‬מתארי ופרויקטאלי ‪ ,‬עד לרמת מסמכי מכרז‪.‬‬
‫♦ פיקוח על הסדרי התנועה ושירות התחבורה הציבורית‪.‬‬
‫♦ סלילת דרכים והקמת מתקני תחבורה וחניה‪.‬‬
‫יישום ההצעה לא צלח מסיבות של חוסר יכולת פוליטית וקרבות אגו‬
‫בין האישים שחששו לאבד מכוחם‪ .‬מאז‪ ,‬חוזרת מדי כמה שנים הצעה‬
‫להקמת רשות מטרופולית‪ ,‬בצורה זו או אחרת‪ ,‬ולא ממריאה‪ ,‬כנראה מאותן‬
‫סיבות‪.‬‬
‫קווי ‪ -‬אוטובוסים; מגרשי ‪ -‬חנייה‪.‬‬

‫)‪(2‬‬

‫הנושא המרכזי העולה בשיחות עם ותיקי השכונה‪ ,‬הוא חוסר‬
‫בכבישים ראשים וכבישי – גישה לשיכון‪] .‬בזמנם[‪ .‬התחנה שממנה נסעו‬
‫התושבים הייתה ממוקמת בתל – ברוך הקו שהיה פעיל אז היה מספר ‪,95‬‬
‫של "אגד" שיצא מהתחנה המרכזית הישנה‪ ,‬דרך רמת – גן להדר – יוסף‬
‫ולתל – ברוך‪.‬‬
‫במכתב לראש – העיר חיים לבנון פונים יו"ר ועדי השכונות‪ :‬מעוז –‬
‫אביב‪ ,‬הדר – יוסף‪ ,‬שכון דן‪ ,‬תל – ברוך‪ ,‬וצהלה‪ ,‬בבקשה לזרז את סלילת‬
‫כביש ‪ ,801‬הוא רחוב בני – אפרים‪ ,‬שיאפשר הגעה מהירה לצפון העיר‬
‫ומרכזה‪ ,‬וכמו כן יהווה חוליה מקשרת לרמת – השרון והרצליה‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫בשנת ‪ 1994‬שונתה תכנית מתאר ארצית לדרכים )תמ"א‪ ,3/‬שינוי‬
‫מס' ‪ ,(23‬המטפלת בכביש "אילון מזרח" ותכנית הטיה של קטע מהכביש‬
‫וקביעת תוואי חדש בדרך הפרברית המהירה מס ‪") 491‬איילון מזרח"(‬
‫המקשרת את דרך מס' ‪ 2‬א' )"נתיבי איילון"( לדרך מס' ‪.4‬‬
‫הקטע החדש שבין שדרות רוקח )"גני התערוכה"( לדרך מס' ‪4‬‬
‫)כביש גהה(‪ ,‬אמור לחצות את "גני יהושע" )פארק הירקון(‪ ,‬במקביל לפסי‬
‫הרכבת ועורר תרעומת קשה ומאבקים של תושבי השכונות כנגדו‪ ,‬בשל‬
‫קרבתו לשכונות מעוז – אביב והדר – יוסף וכך עלול לגרום למפגעים‬
‫תעבורתים ואקולוגיים‪ .‬בינתיים הוקפאה התכנית‪.‬‬
‫מרבית אוכלוסיית השכונה הביעה שביעות רצון רבה מקווי התחבורה‬
‫הציבורית העוברים בסמיכות לשכונה‪ ,‬ביניהם‪:‬‬
‫קווי "מטרופולין"‬
‫"דן"‬
‫קווי‬
‫קווי "אגד" ‪.570 ;521‬‬

‫‪123‬‬

‫‬‫‪-‬‬

‫‪;48;47‬‬
‫‪;6‬‬

‫‪;247‬‬
‫‪;89‬‬

‫ו –‬
‫‪.404‬‬

‫‪.;230‬‬

‫קו ‪ 40‬ששרת את אוכלוסיית מעוז – אביב והדר – יוסף הועתק‬
‫בעקבות הרפורמה בתחבורה וגרם לתרעומת רבה ולקשיים בעיקר‬
‫לאוכלוסייה המבוגרת שצריכה להגיע ליעדים במזרח העיר‪ ,‬כבני – ברק‪,‬‬
‫גבעתיים‪ ,‬רמת ‪ -‬גן‪ ,‬הקריה והתחנה המרכזית‪ .‬התארגנה הפגנה באוקטובר‬
‫‪ ,2011‬ובעקבותיה‪ ,‬לאחרונה‪ ,‬התקבלה תכנית "רה – ארגון" )"מיני –‬
‫‪ 40‬יחזור‬
‫רפורמה"(‪ .‬בעקבות הרפורמה הגדולה מ – ‪ 1.7.2012‬קו‬
‫למסלולו הקודם ויסע דרך פנחס רוזן‪ ,‬שלונסקי ובני – אפריים‪ ,‬במקום רחוב‬
‫שטרית ובכך יתוקן המעוות ותושבי הדר – יוסף ומעוז –אביב יזכו לשרות‬
‫הסעה ציבורי משופר‪) .‬בתכנון) ‪.‬‬

‫‪124‬‬

‫מכתבו של יו"ר הועד לראש העיר – רוני מילוא‪ ,‬מ – ‪.20.5.1997‬‬

‫‪125‬‬

‫מכתב יו"ר הועד‪ ,‬למועמד לראשות עירית ת"א – רון‬
‫‪7.8.1998‬‬

‫‪126‬‬

‫חולדאי‪ ,‬מ –‬

‫חוזר הוועד מס' ‪ ,534‬מ – ‪22.4.2001‬‬

‫‪127‬‬

‫מגרשי‪-‬חנייה‪.‬‬
‫בשנים הראשונות היו מעט מאוד כלי – רכב בשכונה‪ ,‬בעיקר כלי –‬
‫רכב השייכים לצבא ולמשרד הביטחון‪ .‬ברבות השנים התרבו הרכבים וניתנה‬
‫תשומת – לב לנושא החנייה‪ .‬זו התבצעה בעיקר לאורך שפת הרחובות‪:‬‬
‫רפידים‪ ,‬בני – אפרים‪ ,‬מבצע – קדש וקדש ברנע ופחות במגרשים ריקים בין‬
‫הבניינים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נוצרה צפיפות רבה יותר‪ ,‬בעיקר בשל בעלות‬
‫משפחות רבות על יותר מכלי – רכב אחד‪ .‬לפני מספר שנים הוכשר מגרש‬
‫חנייה גדול למרגלות "גבעת הכפירים"‪ ,‬לכיוון מערב ודרום וכך נפתרה בעיית‬
‫הצפיפות באזור זה‪ .‬כמו כן הוכשר מגרש חנייה רחב ממדים )"חניון רפידים"(‬
‫שמקבל את החנייה על בניינים ברפידים‪ 4 ,‬ו – ‪) 6‬לא באגודה(‪" ,‬מרכז‬
‫גליקמן"‪ ,‬גן – הילדים צ"ב‪ ,‬ובנייני האגודה ברחוב רפידים‪ .‬בכניסות שונות‬
‫לבנייני השכונה קיימים מפרצי חנייה ומשטחים לאופנועים‪ ,‬הן ברחוב רפידים‬
‫והן בבני – אפרים וקדש ברנע‪.‬‬
‫מצ"ב תרשים החניון על גבי מוצג מצאי החנייה על פי אזורים בחניון‬
‫)"גבעת הכפירים"‪ ,‬כפי שנתקבל במספר ספירות שנערכו בשעות הערב‪,‬‬
‫)‪(3‬‬
‫בשנת ‪.2001‬‬

‫‪128‬‬

‫אזור ‪:1‬‬

‫רחוב קדש ברנע בקטע באזור כביש הכניסה והצומת המוגבה‬
‫העתידי‪.‬‬
‫סה"כ כלי רכב חונים – ‪.11‬‬

‫אזור ‪:2‬‬

‫מתחם הכורכר ממזרח לחניון "גבעת הכפירים" באזור הסמוך‬
‫לרחוב קדש ברנע‪.‬‬
‫סה"כ כלי רכב חונים – ‪.12‬‬

‫אזור ‪:3‬‬

‫חניון "גבעת הכפירים" בקטע שבין רחוב קדש ברנע ועד‬
‫למכולת האשפה )בסמוך לכניסה לחניון(‪.‬‬
‫סה"כ כלי רכב חונים – ‪.18‬‬

‫אזור ‪:4‬‬

‫חניון "גבעת הכפירים" בקטע שבין מכולת האשפה ועד לשער‬
‫חירום ביה"ס )בסמוך ליציאה מהחניון לכביש ההיקפי(‪.‬‬
‫סה"כ כלי רכב חונים – ‪.58‬‬

‫אזור ‪:5‬‬

‫חניון "גבעת הכפירים" בקטע שבין שער חירום ביה"ס ועד‬
‫לכביש ההיקפי )לכיוון צפון(‪.‬‬
‫סה"כ כלי רכב חונים – ‪.22‬‬

‫אזור ‪:6‬‬

‫כביש ההיקפי הצפוני בקטע שבין שער חירום ביה"ס וחניית‬
‫הנכה‪.‬‬
‫סה"כ כלי רכב חונים ‪.22 -‬‬

‫אזור ‪:7‬‬

‫הכביש ההיקפי משער חירום ביה"ס ועד לכניסה לחניון‪.‬‬
‫סה"כ כלי רכב חונים – ‪.12‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫‪ 155‬כלי רכב‪.‬‬
‫סה"כ מצאי חנייה‬
‫תוכנית הסדרי חנייה מקסימלית )חנייה בניצב(‪ 203 :‬מקומות חנייה‪.‬‬
‫‪ 157‬מקומות חנייה‪.‬‬
‫תוכנית הסדרי חנייה מינימלית )חנייה בזוית(‪:‬‬

‫מצאי חנייה שעה ‪21:00‬‬
‫‪129‬‬

130

‫בסקר חניות עדכני שבוצע במספר ספירות בשעות הערב )‪– 19:30‬‬
‫‪ ,(21:30‬בדצמבר ‪ 2011‬ובינואר – מרץ ‪ ,2012‬נמצא‪:‬‬
‫מספר‬
‫מכוניות‬
‫‪224‬‬
‫‪91‬‬

‫מקומות‬
‫פנויים‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬

‫המקום‬

‫מגרש חנייה של‬
‫מבצע קדש‬
‫מגרש חנייה דרומי‬
‫רפידים ‪ +‬מגרש‬
‫החניון‬
‫בני ‪ -‬אפרים‬
‫בני – אפרים‬
‫מרכז מסחרי‬

‫‪55‬‬

‫‪-‬‬

‫‪85‬‬
‫‪225‬‬

‫‪10‬‬
‫הרבה‬

‫‪30‬‬
‫‪27‬‬
‫‪50‬‬

‫הרבה‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫סה"כ‬

‫‪787‬‬

‫מגרש חנייה "חדש"‬
‫קדש ברנע‬

‫הערות‪.‬‬
‫למרגלות "גבעת הכפירים"‪.‬‬
‫מהכניסה לשכונה עד מבצע‬
‫קדש‪.‬‬
‫מלא‬
‫ליד בתים ‪.11 ,10 ,9‬‬
‫המדרכות‬
‫לאורך‬
‫כולל‬
‫ומגרשים קטנים פנימיים‪.‬‬
‫פינת רפידים‬
‫מבצע קדש עד קדש ברנע‪.‬‬
‫צפון ‪ +‬דרום‪.‬‬

‫הממוצע במספר ספירות – ‪ 1.45‬מכוניות למשק – בית‪.‬‬
‫בשולי השכונה נמצאו מקומות חנייה ריקים )החניון ברפידים‪ ,‬בני – אפרים‪,‬‬
‫פינת רפידים ומגרש החנייה "החדש" למרגלות "גבעת הכפירים"(‪.‬‬
‫לאורך הרחובות והמדרכות התפוסה הייתה כמעט מלאה‪.‬‬
‫מן הראוי לציין שבשעות הבוקר ובמשך כל היום‪ ,‬נכנסות מאות מכוניות‬
‫ומשאיות לשכונה‪ ,‬אך ברובן יוצאות לאחר זמן קצר )פריקת סחורות; הסעות‬
‫תלמידים וכו'‪ .(...‬במקביל יוצאות מהשכונה מאות מכוניות )עבודה‪,‬‬
‫סידורים‪ ,‬קניות(‪ ,‬כך שבמשך היום אין מחסור במקומות חנייה‪.‬‬
‫בהכנת פרוייקט חניות הכפירים‪,‬הועלו בעיות העתקת עצים‪ ,‬שיחים‬
‫וגינות – נוי‪ .‬בחוזר מתאריך ‪) 1.7.2003‬מס' ‪ ,(86/03‬אנו קוראים על סיכום‬
‫סיור עם האגרונום‪ ,‬קבלן הביצוע‪ ,‬נציג חברת "אחוזות חוף"‪ ,‬משרד אדריכלי‬
‫נוף – כהנוביץ ונציגי ועד מעוז – אביב‪:‬‬

‫‪131‬‬

132

‫גבעת הכפירים ומגרש החנייה‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫גבעת הכפירים ומתקני השעשועים‬

‫תחנת "תל – אופן"‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2012‬הותקנה תחנת "תל – אופן" למרגלות "גבעת‬
‫הכפירים"‪ .‬אופניים להשכרה יכולים להקל קמעא על צפיפות וביקוש‬
‫לנסיעות ברכב פרטי‪.‬‬
‫באתר ‪ 17‬עמדות אופניים‪.‬‬
‫רכב להשכרה‪.‬‬
‫ב – ‪ 2011‬הוקצו שני מקומות חנייה לרכב להשכרה‪."Car 2 go" :‬‬
‫האחד – במגרש החנייה הגדול למרגלות "גבעת הכפירים" והשני – במגרש‬
‫החנייה שליד "מגה" )צד צפוני(‪.‬‬

‫‪134‬‬

‫חזית ביה"ס ""מגן""‬

‫‪135‬‬

136

‫חזית גן הילדים – פיקוס צב‬

‫‪137‬‬

‫חזית בית – הספר ברחוב רפידים‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫הכניסה לשבט "הנשיא" )רח' רפידים(‬

‫‪139‬‬

‫מתקנים צופיים‪.‬‬
‫האנדרטה בחצר שבט "הנשיא"‬

‫מרכז גליקמן טבול בחורשות וצמחייה רבה‬
‫חזית ביה"כ "יוסף הצדיק"‬

‫‪140‬‬

141

‫שעת תפילה‪.‬‬
‫בית – הכנסת "הספרדי" ‪.‬‬

‫‪142‬‬

‫ארון הקודש בתוך בית – הכנסת‪.‬‬
‫)"עץ החיים"(‪.‬‬
‫"המגדל " האדריכלי בחזית בית –‬
‫הכנסת )"זכרון קדושים"( ‪.‬‬

‫‪143‬‬

‫"שער השבטים" כדלת הכניסה )"יוסף הצדיק"(‬
‫חזית המרכז המסחרי ברח' בני – אפרים‪.‬‬

‫‪144‬‬

‫גינון וגינות‬

‫)‪(1‬‬

‫עצי – פרי ונוי; מדשאות; גני – משחקים‪ ,‬גינה קהילתית‪.‬‬
‫גנים ציבוריים – שכונתיים‪ :‬ההיצע והביקוש‪.‬‬
‫מוסכמה נפוצה היא שגנים ציבוריים – שכונתיים או מרחבים פתוחים‬
‫דמויי – גן ) )"‪ ,"Open Spaces‬הם תמיד לתועלת האוכלוסייה הגרה בסמיכות‬
‫להם‪ ,‬או המשתמשת בהם‪ ,‬בעיקר לאוכלוסייה מקופחת מהמעמד הבינוני‬
‫והנמוך‪.‬‬
‫מוסכמה זו‪ ,‬נזקקת לעתים לבדיקה מעת לעת בכלים מדעיים – כמותיים‪,‬‬
‫ובבדיקות עתיות בשטח‪ .‬שכן‪ ,‬לעתים כמות המשתמשים בגנים הופכת אותם‬
‫לשימושי – קרקע מוצלחים ולעתים‪ ,‬הם שוממים‪ ,‬מוזנחים ומהווים אף‬
‫מוקדי עזובה ופשע‪.‬‬
‫גנים ציבוריים כסיפורי הצלחה או כשלון‪.‬‬
‫גנים ציבוריים מהווים אחד משימושי – הקרקע המרובים והמגוונים‬
‫בעיר‪ .‬הם אתרים בלתי צפויים‪ .‬קשה ביותר לחזות את הצלחת או אי –‬
‫הצלחת תפקודם‪ .‬הם עשויים לשפר מאוד את איכות הסביבה הפיסית‪ ,‬את‬
‫איכות החיים ולהעלות את הערך הכלכלי של הדירה והשכונה‪ ,‬אך גם לזרז‬
‫את התדרדרותם ולהוות מטרד פיסי ואנושי‪.‬‬
‫ישנם בערים השונות גנים ציבוריים משובבי – נפש‪ ,‬המעלים את ערך‬
‫הסביבה‪ ,‬אך ישנם גם גנים‪ ,‬ריקים ומדכאים‪ ,‬המזרזים את התנוונות‬
‫סביבתם‪.‬‬
‫המתכננים העירוניים וראשי – הערים‪ ,‬נוטים להרבות בשיבוץ גנים ציבוריים‬
‫בעיקר באזורי – מגורים‪ ,‬מתוך תפיסה סטיכית ש"כתמי ירק" ו"שטחים‬
‫פתוחים מגוננים" מרצים אוכלוסיות שונות בכל נושא ועניין‪ ,‬ולא היא‪.‬‬
‫גן ציבורי בכל מקום‪ ,‬לשם מה?‬
‫מה תוכנו? מה גודלו? מהו מיקומו? מהם יחסיו עם סביבתו? האם ההיצע‬
‫תואם לביקוש? ועוד‪...‬‬
‫על מפות המתכנן "הכתמים הירוקים" נראים יפה‪ .‬אך כיצד הם מתפקדים‬
‫בחיי היום – יום?‬
‫מעט מדי מחקרים יישומיים עוקבים אחרי השימוש בגנים ציבוריים‪ ,‬במקומות‬
‫שונים ולאורך זמן‪) .‬ראה רשימת מקורות(‪.‬‬
‫כל גן ציבורי וסיפור הצלחתו או כישלונו מחייב מחקר ומעקב בפני עצמו ואין‬
‫לעשות הכללות גורפות‪.‬‬

‫‪145‬‬

‫עקרונות בסיסיים המשפיעים על הגנים השכונתיים‪:‬‬
‫הגנים הציבוריים – שכונתיים מושפעים בצורה שונה במיקום שונה‬
‫ביחס לחלקי העיר השונים שבהם הם גובלים‪.‬‬
‫תפקודי הגן‪ ,‬תכולתו והנגישות אליו מושפעים משימושי – הקרקע העירוניים‬
‫כאזורי מגורים )שיכונים‪ ,‬גורדי – שחקים‪ ,‬ווילות וכו'‪ ,(.....‬אזורי משרדים‬
‫ועבודה שונים‪ ,‬או מיזוג בין שימושי ‪ -‬קרקע שונים‪.‬‬
‫היחסים בין הגנים הציבוריים לשכונות המגורים שהם נמצאים בהן‪ ,‬עשויים‬
‫להיות הפכפכים‪ ,‬מפופולריות רבה ועד התעלמות מוחלטת‪.‬‬
‫גנים מסויימים מאוכלסים מרבית שעות היום )"גן מאיר"‪" ,‬פארק‬
‫וולפסון"‪ ...‬בתל – אביב( וגנים אחרים שוממים בעיקר ביחס לגודלם‪") .‬גן‬
‫התקווה‪" ,‬גן העצמאות"(‪.‬‬
‫גורלם השונה של הגנים בעיר‪ ,‬הוא דוגמה חיה להתנהלות המשתנה‬
‫האופיינית לגנים העירוניים‪:‬‬
‫הנושאים העיקריים המשפיעים על השימוש בגנים‪ ,‬כפי שנחשף במחקר‪,‬‬
‫הם‪:‬‬
‫מיקומם – באזורים בעלי צפיפות אוכלוסייה גבוהה‪.‬‬
‫♦‬
‫נגישות – מכסימלית‪ .‬מרחק של כ – ‪ 500 – 100‬מטר ממקום‬
‫♦‬
‫המגורים‪) .‬תלוי בגודל הגן ובאטרקטיביות שלו(‪.‬‬
‫גנים מושכי מבקרים הם גנים שתכולתם רבה ומגוונת‪) .‬מתקני‬
‫♦‬
‫שעשועים‪ ,‬צמחייה מגוונת‪ ,‬ספסלים‪ ,‬תאורה‪ ,‬מגרשי – חניה‬
‫בסמיכות ועוד‪.(...‬‬
‫חשיפה‪ -‬כך שהגן ייראה בצורה מקסימלית מכל קצוות השכונה או‬
‫♦‬
‫הרובע וכמו כן חשיפה מבחינה תקשורתית )"סיפורי הגן"‪ ,‬בעיתונות‬
‫המקומית(‪.‬‬
‫גודל הגן – גן שכונתי גדול מדי ביחס לאוכלוסייה הגרה בקרבתו‪,‬‬
‫♦‬
‫ימנע את ניצולו האופטימלי‪ .‬גן קטן מדי‪ ,‬לא יענה על צרכי‬
‫האוכלוסייה המשתמשת‪.‬‬
‫גנים ציבוריים לא מנוצלים‪.‬‬
‫‪146‬‬

‫אם אין בגנים הציבוריים את הנתונים הבסיסיים‪ ,‬הם עלולים להפוך‬
‫לאזורים מוזנחים והביקוש להם יהיה בעיקרו שלילי‪ .‬הם יהוו בזבוז קרקעי‬
‫והחמצת הזדמנויות‪ .‬השפעתם תהיה שלילית בעיקרה ויתכנו גם ריבוי של‬
‫מעשי הרס וריכוז פעילות עבריינית וסוטה שתרחיק עוד יותר אוכלוסייה‬
‫משימוש בהם‪.‬‬
‫הסכנות הטמונות בגנים מעין אלו יכולות לגלוש גם לעבר האזורים‬
‫הסמוכים להם‪ ,‬ויקשה ביותר לשקמם בשל הדימוי השלילי שלהם‪") .‬גן‬
‫החשמל"‪" ,‬גן הכובשים"‪ .(...‬גנים מוזנחים מכתימים באורח שלילי את‬
‫סביבתם‪") .‬גן העיר" בלוד(‪.‬‬
‫הציפיות מגנים ציבוריים בערים גבוהות מדי‪ ,‬לרוב אין ביכולתם לשנות את‬
‫סביבתם ולשפר את רמת שכונתם‪ .‬הם עצמם מושפעים ישירות ובקיצוניות‬
‫מהשכונה בה הם ממוקמים‪.‬‬
‫גנים ציבוריים מנוצלים‪.‬‬
‫גנים ציבוריים מוצלחים הם לרוב כאלה שיש להם עורף שכונתי מגוון‬
‫ו"תחום השפעה" נרחב‪ .‬שולי הפארק והגן הציבורי מגוונים והם נגישים‬
‫וזמינים לאוכלוסייה המקומית והעירונית כולה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬פארק או גן – ציבורי מוצלח‪ ,‬סביר שיהיו בו‪ ,‬או לידו‪ :‬מתקני –‬
‫הרפתקאות‪ ,‬מדשאות רחבות – ידיים‪ ,‬עצים מצילים‪ ,‬עצים אטרקטיביים‪:‬‬
‫כשקמה‪ ,‬חרוב‪ ,‬דקלים‪ ,‬אלונים ואלות‪ ....‬מזרקה ובריכת – מים‪ ,‬מתקני‬
‫ספורט שונים‪ ,‬מסלולי – החלקה מגוונים‪ ,‬מסעדה ומזנונים‪ ,‬גלריות ומועדון‬
‫אמנות‪ .‬חנות ספרים‪ ,‬מרכז תרבות‪ ,‬אולם כנסים שירותים שונים ועוד‪...‬‬
‫גן ציבורי מוצלח תלוי גם במבנה המגוון של השכונה‪ :‬שימושי –‬
‫קרקע שונים‪ ,‬יוצרים ביקוש מוגבר לשימוש בגן‪:‬‬
‫משכימי – קום היוצאים לטיול שכונתי קצר‪ ,‬תושבי – השכונה המבקרים בגן‬
‫בדרכם לעבודה‪ ,‬תוך שהייה לקריאת עיתון בוקר‪ ,‬או שתייה של קפה‪,‬‬
‫אוכלוסייה מחוץ לאזור החוצה את הגן בדרכה לעבודה‪ ,‬אוכלוסייה מקומית‬
‫בדרכה לסידורים מינהליים שונים )משרדים‪ ,‬בנקים‪ ,‬דואר וכו'‪.(....‬‬
‫מאוחר יותר אימהות עם ילדים בגיל הרך‪ ,‬בדרכם לגן – הילדים או לבילוי בגן‬
‫– הציבורי עצמו‪ ,‬אוכלוסיית עובדים בהפסקת הצהריים השוהים בגן לאכילה‪,‬‬
‫מנוחה וקריאה‪ ,‬ביקורים במוסדות התרבות השונים שליד הגן‪ ,‬ילדי בית –‬
‫הספר בדרכם הביתה‪ ,‬העובדים בגמר יום – עבודתם‪ ,‬בני – נוער המתכנסים‬
‫למפגשים שונים לצורך בילוי‪ ,‬פעילויות ספורט שונות‪ ,‬וחברי תנועות – נוער‬
‫הבאים ל"פעולה"‪.‬‬
‫בנוסף לכל אלה נמצא‪ ,‬כמעט תמיד‪ ,‬אוכלוסייה קשישה‪ ,‬אוכלוסייה‬
‫"בטלנית" )חסרי – עבודה וחסרי כל‪ ,‬שיכורים‪ (....‬ולעתים גם אנשי – רוח‪,‬‬
‫בבתי – הקפה שבפארק וסביבתו‪.‬‬
‫כך שניתן לסכם שגן ציבורי מוצלח‪ ,‬הוא גן שהומה מרבית שעות היום‬
‫והערב‪ ,‬בשל מגוון השירותים ומגוון לוחות הזמנים שלהם ושל האוכלוסייה‬
‫הפוקדת את הגן‪.‬‬

‫‪147‬‬

‫"גן ציבורי שכונתי הוא יציר סביבתו ושל הדרך שבה הסביבה מחוללת תמיכה‬
‫הדדית בשימושים מגוונים או מתקשה לחולל תמיכה כזאת"‪.‬‬
‫גן ציבורי המצוי בסביבה חדגונית‪ ,‬מכל צורה שהיא‪ ,‬הוא מרחב פיסי‬
‫ריק מרבית שעות היום‪ .‬רק פקידים או רק אימהות עם ילדיהן‪ ,‬או רק‬
‫קשישים אינם יכולים "למלא" את הגן ולהשתמש בכל מרחביו ותפקודיו‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית בתכנון גן ציבורי שכונתי הוא יצירת שכונות‬
‫מטופחות ומגוונות המסוגלות להשתמש בגנים הציבוריים ולתמוך בהם‪.‬‬
‫)"גבעת הכפירים" במעוז – אביב‪" ,‬גן צהלה"‪" ,‬גן ברלין" ועוד‪.(.....‬‬
‫גנים שכונתיים אינם תחליף לרב גוניות עירונית‪ ,‬אלא הם מסייעים לארוג יחד‬
‫פעילויות מגוונות של הסביבה‪.‬‬
‫יסודות חיוניים לשימוש אינטנסיבי בגנים‪.‬‬
‫את היסודות שמרבים לבקשם בגנים הציבוריים השכונתיים הם‪:‬‬
‫♦ המורכבות – האוכלוסייה המבקרת בגן סיבותיה מורכבות ומגוונות‪:‬‬
‫מנוחה‪ ,‬משחק‪ ,‬קריאה‪ ,‬עבודת – ניירת‪ ,‬להיראות‪ ,‬להתאהב‪,‬‬
‫להתבודד‪ ,‬פגישה‪ ,‬כינוס‪ ,‬אהבת טבע‪ ,‬הנוף והצמחייה‪ ,‬שמירה על‬
‫ילד או כלב‪ ,‬בידור ועוד‪.‬‬
‫♦ המרכוז – גנים ציבוריים קטנים ובינוניים מוצלחים מתאפיינים‬
‫במקום מסויים שהכל תופסים אותו כמרכז הגן‪ ,‬או כמרכזי – משנה‪.‬‬
‫הצטלבות מרכזית שכדאי לשהות בו‪ ,‬מעין שיא הביקור והשהייה בגן‪.‬‬
‫)‪ .("climax; "peak point‬שימוש שכזה יכול להיות‪ :‬הדשא המרכזי‪,‬‬
‫אגם‪ ,‬רחבת ריקודים‪ ,‬בימה עגולה )פארק יהושע‪ ,‬פארק דרום‪ ,‬גן –‬
‫מאיר( שאותם ניתן לנצל להופעת אמנים‪ ,‬משוררים‪ ,‬תיירים וצלמים‪.‬‬
‫♦ שמש ותאורה‪ :‬האוכלוסייה המבקרת בגן מחפשת חום‪ ,‬תרתי‬
‫משמע‪ .‬מקומות חסויים מקרני – השמש מרחיקים את המשתמשים‬
‫בגן‪ .‬כמובן שבחודשי הקיץ החמים שלנו‪ ,‬יש צורך גם במקומות‬
‫מוצלים‪ ,‬אך מוארים היטב על – ידי השמש ביום ועל ‪ -‬ידי תאורה‬
‫מתאימה בשעות הערב והלילה‪ .‬מקומות חשוכים יוצרים ריקנות‪.‬‬
‫♦ סגירות‪ :‬לכאורה יסוד שעומד בסתירה לפתיחות הגן לציבור הרחב‪.‬‬
‫אך הכוונה שהגן הציבורי יוגדר במדוייק בשימושי הקרקע שלו הוא‬
‫נועד‪ .‬יש להבדילו משימושי – קרקע אחרים‪ ,‬וכך ייהפך לגן ציבורי‬
‫שכונתי ייעודי‪ .‬פיסות קרקע לא מוגדרות ולא מטופחות‪ ,‬לא‬
‫תמשוכנה אליהן משתמשים רבים ולעיתים אף תרחקנה אותם‪) .‬איי‬
‫– תנועה‪ ,‬כיכרות‪ ,‬חורשות‪ ,‬מגרשי – חנייה‪.(....‬‬
‫לעיתים מתכננים גנים ציבוריים ל"קישוט"‪ ,‬מטעמים אסתטיים‪ ,‬או‬
‫אפילו כדי ל"שמור" על משבצות קרקע עתידיות‪ .‬גנים ציבוריים שנועדו‬
‫בעיקר להרהיב עין‪ ,‬ללא שימושים מעשיים‪ ,‬דינם נדון לכישלון‪.‬‬
‫הגן הציבורי כ"סחורה מבוקשת"‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫אם נקבל את ההנחה שהגן הציבורי השכונתי חיוני לאוכלוסייה‬
‫ולמרקם הבריא של העיר‪ ,‬הוא צריך להציע "סחורה מבוקשת" שתמשוך את‬
‫הצרכן לבקשו‪.‬‬
‫"סחורה" כזו יכולה להיות‪:‬‬
‫בריכת שחייה‪ ,‬מגרש גולף‪ ,‬טניס‪ ,‬כדורסל וכדורגל‪ ,‬משטחי גלישה והחלקה‪.‬‬
‫קונכייה לתזמורת‪ ,‬במה למופעים‪ ,‬אגם לשיט ולדיג‪ ,‬מתקני באולינג‪ ,‬קליעה‬
‫למטרה‪ ,‬משטחי ריקודים‪,‬גני הרפתקאות‪ ,‬רחבה לקרנבלםי‪ ,‬מסלולי רכיבה‬
‫על אופניים וסוסים‪ ,‬פינות לפעילויות מחנאות‪ ,‬הטסת עפיפונים‪ ,‬חדרי –‬
‫חוגים ועוד‪...‬‬
‫ככל שהעיר והשכונה ייטיבו לשלב מגוון יומיומי של שימושים‬
‫ומשתמשים‪ ,‬כן יצליחו התושבים להחיות את הגנים הציבוריים הממוקמים‬
‫היטב ולתמוך בהם‪.‬‬
‫מתוך מעקב רב – שנים ומחקר בנושא זה נראה שהשימוש הרב‬
‫ביותר בגנים הציבוריים הוא כאשר הם מכילים אטרקציות כגן – חיות‪,‬‬
‫מוזיאונים ייחודיים‪ ,‬פעילויות ותחרויות ספורט‪ ,‬אגמי רחצה‪ ,‬ומועדונים שונים‬
‫בשולי הגן ובסמיכות אליו‪.‬‬
‫גנים ציבוריים חייבים ב"אימוץ" האוכלוסייה ובעיקר בתי – הספר על‬
‫תלמידיהם וסטודנטים שינצלו את הגן בלימודיהם ובהכשרתם‪) .‬הרצאות חוץ‪,‬‬
‫לימודי דרמה ומשחק‪ ,‬סקרים ומחקרים(‪.‬‬
‫הגן הציבורי הוא חלק אינטגרלי של שימושי הקרקע העירוניים – יש להתייחס‬
‫אליו ככזה‪.‬‬
‫התפתחות הגינון השכונתי‪.‬‬
‫השכונה מונה כ – ‪ 2,452‬חברי אגודה ב – ‪ 640‬משקי ‪ -‬בית ו –‬
‫‪ 100‬משפחות מחוץ לאגודה השיתופית‪ .‬כ – ‪ 50%‬מהאוכלוסייה גילם מעל‬
‫‪ .65‬כ – ‪ 30%‬מהאוכלוסייה – ילדים‪.‬‬
‫שתי קבוצות אוכלוסייה זו‪ ,‬הם הצרכנים של הגינות והגנים הציבוריים‪.‬‬
‫בחלק משטח השכונה היו עצי – פרי‪ ,‬בעיקר פרדסים עזובים )עצי‬
‫חושחש( של שייח' מואניס‪ ,‬משוכות צברים‪ ,‬עצי – זית ושקמה וכמו כן –‬
‫גדרות שיחים‪.‬‬
‫כאמור התכנון הראשוני של השכונה החל בשנים ‪.1951 – 1949‬‬
‫השתילות הראשונות החלו עם האכלוס הראשוני ב – ‪.1954‬‬
‫בתחילה נטעו עצי – פרי בכל רחבי השכונה‪ .‬המגמה הייתה לשפר את המאזן‬
‫הכספי של משפחות המשתכנים בתקופת הצנע והמיתון הכלכלי‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫למכור את הפירות לצרכניה המקומית או בשוק החופשי‪.‬‬
‫ניטעו כ – ‪ 70‬דונם עצי – פרי‪ ,‬אך הרעיון ששילב יופי‪ ,‬איכות – חיים ורווח‬
‫כלכלי‪ ,‬נגדע באיבו‪ ,‬כי לא נפתרו בעיות האחזקה והטיפול השוטף וכן לא‬
‫נמצא מי שיקטוף את הפרי‪ ,‬בשל חוסר ידע ותעסוקות חוץ – עירוניות‪.‬‬
‫היה חשש נוסף‪ ,‬כי אוכלוסייה מחוץ לשכונה תנצל את הפרי‪ ,‬ובעיקר ילדים‬
‫שיתאוו לפירות העצים‪.‬‬

‫‪149‬‬

‫לאחר עקירת עצי – הפרי הוזמן התכנון הראשוני אצל אדריכל גנים‬
‫וניטעו חורשות ועצי – נוי בכל רחבי השכונה‪ .‬נשתלו דשאים רחבי – ידיים בין‬
‫הבניינים ובעיקר ב"דשא המרכזי" ובתוכם עצים ושיחים רבים לגיוון וליצירת‬
‫צל‪.‬‬
‫הוועדים הראשונים שהיו שותפים לכל מלאכת תכנון הגינון‪ ,‬היו חסרי‬
‫ידע ומיומנויות גנניות ונעזרו בגנני "המשקם"‪ .‬בשלב מאוחר יותר נוספו‬
‫גדרות חיות ושיחים לאורך הבתים‪ ,‬כדי לבלום סחף קרקעות ובעיית הצפות‪.‬‬
‫בשנים הראשונות נתגלו שגיאות תכנוניות וביצועיות לא מעטות‪.‬‬
‫באזורים שונים בשכונה‪ ,‬נתגלתה שכבת אבן – גיר וכורכר קשה )רכס הכורכר‬
‫מספר שניים של מישור החוף( וצמחייה רבה לא נקלטה‪.‬‬
‫בעת הנחת צנרת הביוב על – ידי העירייה כ – ‪ 15‬שנה לאחר תחילת‬
‫ההשתכנות‪ ,‬נהרסה כל הצמחייה והיה צורך לחדשה‪.‬‬
‫צוותי העבודה התחלפו חדשות לבקרים‪" :‬המשקם"‪ ,‬קבלני – משנה‪ ,‬חברי‬
‫הוועד‪ ,‬מנהלי – העבודה‪ ,‬וכן העובדים היומיומיים‪.‬‬
‫הנטיעות הראשונות היו צפופות מדי ומלאכת הדילול מבוצעת עד‬
‫היום וכך מונעים הפצת מחלות‪ ,‬בעיקר בעצי – האורן והברוש‪.‬‬
‫בשלבי הפיתוח המאוחרים יותר‪ ,‬התקיימה יוזמה ציבורית ופרטית של‬
‫הוועדים והמשתכנים‪ ,‬נדחו הצעות של אדריכל – גנים שהיו דראסטיות‬
‫)"מהפכות גנניות"( שלא תאמו לרצון חברי – האגודה‪.‬‬
‫הרעיונות הגנניים שהנחו את בעלי היוזמה בשכונה היו‪:‬‬
‫כיסוי ירוק של "השטחים הפתוחים" הנרחבים בין בית לבית )כ – ‪30‬‬
‫‪.1‬‬
‫מטר(‪.‬‬
‫שמירת הצורה הסימטרית‪ ,‬על – ידי נטיעת עצים‪ ,‬שיחים וגינות – נוי‬
‫‪.2‬‬
‫בשולי המדשאות ובעיבורן‪.‬‬
‫יצירת צל והסתרת חלקים מהדירות‪ .‬בעיקר מקומות הקרקע‪ ,‬כדי‬
‫‪.3‬‬
‫ליצור אינטימיות מסוימת‪.‬‬
‫ספיגת מים ומניעת – סחף‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫גדרות – חיות‪ ,‬כדי ליצור שבילים "טבעיים" ומניעת הליכה ומשחק על‬
‫‪.5‬‬
‫המדשאות הצעירות‪.‬‬
‫פיתוח גינות צמודות לבתים‪ ,‬להסתרת מיכלי – הגז ומערכת – הביוב‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫ה"שטחים הפתוחים" בשיכון בנויים מאלמנטים גנניים מגוונים‪ :‬גינות‬
‫ביתיות‪ ,‬מדשאות רחבות – ידיים‪ ,‬גן – מרכזי עם מגרש משחקים )"גבעת‬
‫הכפירים"( ומגרש משחקים נוסף ליד בתים ‪ 10‬ו – ‪ .11‬ופינת זיכרון‬
‫מטופחת‪ .‬המדשאות תופסות כ – ‪ 57%‬מהשטח‪ .‬החורשות – כ – ‪.15%‬‬
‫סה"כ ה"שטחים הירוקים" תופסים כ – ‪ 80%‬משטח השכונה‪.‬‬

‫‪150‬‬

151

‫שימושי – קרקע בשכונת "מעוז – אביב"‪.‬‬
‫שימוש‬
‫י‬
‫קרקע‬

‫שטח‬
‫השכונ‬
‫ה‬

‫השטח‬
‫בדונם‬
‫אחוז‬
‫השטח‬

‫‪128.1‬‬
‫‪00‬‬
‫‪100‬‬

‫שטחים מבונים‬

‫‪18,0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪5‬‬

‫‪2,60‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2.03‬‬

‫בניינ‬
‫י‬
‫מגור‬
‫ים‬
‫‪2,6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1‬‬

‫מרכז‬
‫מסחר‬
‫י‬

‫בית‬
‫הספר‬

‫‪3,10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2.41‬‬

‫‪25,9‬‬
‫‪00‬‬
‫‪20.2‬‬
‫‪0‬‬

‫שטחים "פתוחים"‬
‫כבישים סה"כ‬

‫‪73,58‬‬
‫‪0‬‬
‫‪57.43‬‬

‫‪19,7‬‬
‫‪00‬‬
‫‪15.3‬‬
‫‪7‬‬

‫מדש‬
‫אות‬

‫חורשות‬

‫גינות‬

‫‪4,3‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪7‬‬

‫‪4,600‬‬

‫‪102,‬‬
‫‪200‬‬
‫‪79.7‬‬
‫‪6‬‬

‫‪3.59‬‬

‫התכנון והפיתוח לעתיד כוללים‪:‬‬
‫‪ .1‬שיפור והרחבת המדשאות‪ ,‬כולל חידושן לאחר "תקופת בצורת" וייבושן‪.‬‬
‫‪ .2‬השלמת נטיעות‪ ,‬עצי – פרי‪ ,‬עצי נוי וגדרות חיות‪.‬‬
‫‪ .3‬גינון נוסף לאורך שפת המדרכות‪ ,‬איי – תנועה‪ ,‬ורחבת המרכז המסחרי‪.‬‬
‫‪ .4‬מעבר להשקייה בעזרת טפטפות ברוב השטחים המגוננים‪.‬‬
‫‪ .5‬גיזום וטיפול מונע בעצים‪.‬‬
‫בשכונה קיימת מודעות גבוהה ביותר לאיכות הסביבה בכלל ולנושאי‬
‫הגינון בפרט‪ .‬מאבק בלתי מתפשר על שימור הקיים‪ ,‬נטיעות ושתילה בט"ו‬
‫בשבט‪ ,‬ועוד‪...‬‬

‫‪152‬‬

‫הוצאות לנושאי הגינון והפיתוח השונים‪ (2011 – 1983) .‬באלפי‬
‫שקלים‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪983‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.83‬‬
‫‪532‬‬

‫‪1.1.1‬‬
‫‪984‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.84‬‬
‫‪284‬‬

‫‪1.1.1‬‬
‫‪985‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.85‬‬
‫‪419‬‬

‫‪1.1.1‬‬
‫‪986‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.86‬‬
‫‪649‬‬

‫‪1.1.1‬‬
‫‪994‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.94‬‬
‫‪111‬‬

‫‪1.1.1‬‬
‫‪995‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.95‬‬
‫‪115‬‬

‫‪1.1.1‬‬
‫‪996‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.96‬‬
‫‪94‬‬

‫‪1.1.19‬‬
‫‪97‬‬
‫‪31.12.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪79‬‬

‫הנושאי‬
‫ם‬

‫‪1,100‬‬

‫‪524‬‬

‫‪736‬‬

‫‪1,650‬‬

‫‪260‬‬

‫‪486‬‬

‫‪496‬‬

‫‪469‬‬

‫‪165‬‬

‫‪24‬‬

‫‪44‬‬

‫‪60‬‬

‫‪14‬‬

‫‪26‬‬

‫‪24‬‬

‫‪17‬‬

‫‪141‬‬

‫‪36‬‬

‫‪23‬‬

‫‪50‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪87‬‬

‫‪30‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪15‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1,968‬‬

‫‪873‬‬

‫‪1,228‬‬

‫‪2,424‬‬

‫‪387‬‬

‫‪630‬‬

‫‪614‬‬

‫‪652‬‬

‫‪%‬מסה"‬
‫כ‬
‫הוצאות‬
‫הוועד‬

‫‪62.5%‬‬

‫‪68.7%‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪71.7%‬‬

‫‪56.9%‬‬

‫‪68.5%‬‬

‫‪57.2%‬‬

‫‪60.3%‬‬

‫הנושאי‬
‫ם‬

‫‪1.1.1‬‬
‫‪998‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.98‬‬
‫‪113‬‬

‫‪1.1.1‬‬
‫‪999‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.99‬‬
‫‪107‬‬

‫‪1.1.2‬‬
‫‪000‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪135‬‬

‫‪1.1.2‬‬
‫‪001‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪146‬‬

‫‪1.1.2‬‬
‫‪002‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪154‬‬

‫‪1.1.2‬‬
‫‪003‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪160‬‬

‫‪1.1.2‬‬
‫‪004‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪131‬‬

‫‪1.1.20‬‬
‫‪05‬‬
‫‪31.12.‬‬
‫‪05‬‬
‫‪152‬‬

‫‪488‬‬

‫‪319‬‬

‫‪436‬‬

‫‪421‬‬

‫‪344‬‬

‫‪306‬‬

‫‪381‬‬

‫‪351‬‬

‫‪19‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪8‬‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫‪33‬‬

‫‪143‬‬

‫‪201‬‬

‫‪168‬‬

‫‪154‬‬

‫‪94‬‬

‫‪99‬‬

‫‪131‬‬

‫‪126‬‬

‫משכורו‬
‫ת‬
‫עובדים‬
‫הוצאו‬
‫ת‬
‫גינון‬
‫הוצאו‬
‫ת‬
‫פיתוח‬
‫מי –‬
‫גינון‬
‫תאורת‬
‫גינון‬
‫סה"כ‬
‫הוצאו‬
‫ת‬

‫משכורו‬
‫ת‬
‫עובדים‬
‫הוצאו‬
‫ת‬
‫גינון‬
‫הוצאו‬
‫ת‬
‫פיתוח‬
‫מי –‬
‫גינון‬

‫‪153‬‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫‪4‬‬

‫תאורת‬
‫גינון‬
‫סה"כ‬
‫הוצאו‬
‫ת‬

‫‪766‬‬

‫‪641‬‬

‫‪753‬‬

‫‪736‬‬

‫‪609‬‬

‫‪588‬‬

‫‪664‬‬

‫‪666‬‬

‫‪%‬מסה"‬
‫כ הוצ'‬
‫הוועד‬

‫‪66.6%‬‬

‫‪45.3%‬‬

‫‪43.8%‬‬

‫‪44.6%‬‬

‫‪36.6%‬‬

‫‪33.5%‬‬

‫‪38.7%‬‬

‫‪36.3%‬‬

‫הנושאי‬
‫ם‬

‫‪1.1.2‬‬
‫‪009‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪185‬‬

‫‪1.1.2‬‬
‫‪010‬‬
‫‪31.12‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪167‬‬

‫‪1.11.2‬‬
‫‪011‬‬
‫‪31.12.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪170‬‬

‫‪398‬‬

‫‪617‬‬

‫‪669‬‬

‫‪395‬‬

‫‪20‬‬

‫‪676‬‬

‫‪665‬‬

‫‪230‬‬

‫‪90‬‬

‫‪102‬‬

‫‪117‬‬

‫‪120‬‬

‫‪180‬‬

‫‪1,591‬‬

‫‪1,641‬‬

‫‪935‬‬

‫‪700‬‬

‫‪86.5‬‬
‫‪%‬‬

‫‪85.0‬‬
‫‪%‬‬

‫‪46.0%‬‬

‫‪35.0‬‬
‫‪%‬‬

‫משכורו‬
‫ת‬
‫עובדים‬
‫הוצאות‬
‫גינון‬
‫הוצאות‬
‫פיתוח‬
‫מי –‬
‫גינון‬
‫תאורת‬
‫גינון‬
‫סה"כ‬
‫‪%‬‬
‫מכלל‬
‫ההוצאו‬
‫ת‪.‬‬

‫תכנון‬
‫‪201‬‬
‫‪2‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫‪ .1‬ממוצע רב – שנתי לגינון‪ ,‬השקיה ופיתוח גנני הוא כ – ‪!!!! 55%‬‬
‫מכלל הוצאות התקציב‪ .‬הנתונים הכמותיים באלפי שקלים‪.‬‬
‫‪ .2‬המספרים עוגלו כלפי מעלה ומטה ולעתים לא מתמקדים רק בגינון‬
‫עצמו‪ ,‬אלא במערכת תומכת‪ ,‬בפיתוח סביב הדשאים‪ ,‬הגינות‪,‬‬
‫השיחים והחורשות וכך גם המשכורות בהתאם‪.‬‬
‫‪ .3‬מרכיב עיקרי בהוצאות הוא‪ :‬מי –הגינון בשל עלותם הגבוהה‪.‬‬
‫במשך שנים רבות הייתה התנגדות נמרצת לתוספת בנייה להרחבת‬
‫הדירות‪ .‬אחת הטענות שנשמעו הייתה‪ :‬מניעת כריתת עצים ועקירת שיחים‬
‫ומדשאות‪ .‬וכך צמצום "השטחים הירוקים" הציבוריים ויצירת צפיפות‬
‫גבוהה יותר של שטחי הבינוי‪ .‬בשנים האחרונות התקבלה החלטה לאפשר‬
‫הרחבה צפונה ומאוחר יותר גם בכיוון דרום וגם התקנת מעליות‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫המאבק המתמשך הוגדר בפי חלק מהתושבים כ"מלחמה בין ותיקים‬
‫לצעירים"‪ .‬בין שמירה על "שטחים פתוחים"‪ ,‬אסתטיקה וארכיטקטורה‬
‫ראשונית לבין הרצון להגדיל את הדירות לרווחת המשפחות על – פי‬
‫האופנה והדרישות העכשוויות וכמו כן משיקולים כלכליים‪ ,‬של השקעה‬
‫כדאית בבנייה‪.‬‬
‫עמדת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הייתה עמומה ולא ברורה דיה‪.‬‬
‫בתחילה קיבלה את התנגדויות הוותיקים וקבעה כי התכנית תאושר לבניין‬
‫שלם ולא לאגפים )כניסות( בודדות‪ .‬כך נקבע ב – ‪ 1985‬ואושר בוועדה‬
‫המחוזית ב – ‪ .1987‬אך בסוף שנה זו החליטה הוועדה לקבל את תוכניות‬
‫ההרחבה כפי שהופקדו‪ ,‬המאשרות בנייה גם באגפים בודדים ובחלק‬
‫מהמקומות‪.‬‬
‫החברות לגננות והשקייה התחלפו חדשות לבקרים במשך שישים‬
‫השנים האחרונות‪ .‬לאחרונה‪ ,‬ב – ‪ ,2004‬התקבלה חברת "נויה"‪,‬‬
‫שהחליפה את חברת "בת – אל ‪ "2000‬בניהול אלי רחמים‪.‬‬
‫מתוך עיון בהסכם "גינון והשקייה" בין החברה לוועד השיכון‪ ,‬ניתן ללמוד על‬
‫תחומי אחריותה ועבודותיה השונות‪:‬‬
‫הגינון יתבצע ב – ‪ 14‬בתי – השכונה‪ ,‬המרכז המסחרי ומגרשי‬
‫♦‬
‫החנייה‪.‬‬
‫העבודות יכללו כיסוח כל שטחי – הדשא‪ ,‬פעם בשבוע בחודשי‬
‫♦‬
‫הקיץ‪.‬‬
‫החברה תבצע עבודות נוספות‪ ,‬כגיזום עצים‪ ,‬פינוי גזם‪ ,‬נטיעת‬
‫♦‬
‫עצים‪ ,‬פרחים ושיחים‪.‬‬
‫החברה תמנה מנהל עבודה מיומן בתחום הגינון‪.‬‬
‫♦‬
‫החברה תספק כלי – עבודה וציוד לצורך ביצוע העבודות‪.‬‬
‫♦‬
‫החברה תנהל את מערכת ההשקייה‪ ,‬ואת תעלות הניקוז שלא‬
‫♦‬
‫תיסתמנה בסחף ובפסולת צמחייתית ואחרת‪.‬‬
‫כל בניין יקבל טיפול אחת לשבוע‪ ,‬בימים קבועים‪ .‬חורשות השכונה‬
‫♦‬
‫יקבלו טיפול יסודי פעם בחודש‪ .‬גירוף ואיסוף עלים מכל השטח‬
‫המגונן – אחת לשבועיים‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫שטחי גינון ב"מעוז – אביב"‬
‫מיקום הגן‬

‫דשא‬
‫)במ"ר(‬

‫חזית מאחורי בית‬
‫‪1‬‬
‫בית ‪ 2‬ומעברים‬
‫בית ‪) 3‬אחור(‬

‫‪5,100‬‬

‫שיחים‬
‫)במ"ר‬
‫(‬
‫‪275‬‬

‫עצים‬
‫)מס'‬
‫פריטים(‬
‫‪32‬‬

‫‪2,625‬‬
‫‪2,500‬‬

‫‪110‬‬
‫‪120‬‬

‫‬‫‪30‬‬

‫‪5,600‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪5,250‬‬
‫‪1,250‬‬
‫‪1,875‬‬

‫‪390‬‬
‫‪370‬‬
‫‪200‬‬
‫‬‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪160‬‬

‫‪70‬‬
‫‪68‬‬
‫‪50‬‬
‫‪35‬‬
‫‪120‬‬
‫‪47‬‬
‫‪35‬‬

‫‪1,750‬‬

‫‪125‬‬

‫‪45‬‬

‫‪750‬‬
‫‪4,500‬‬

‫‪80‬‬
‫‪150‬‬

‫‪22‬‬
‫‪66‬‬

‫‪750‬‬

‫‪75‬‬

‫‪75‬‬

‫‪2,500‬‬

‫‪100‬‬

‫‪80‬‬

‫‪1,050‬‬
‫‪-‬‬

‫‪70‬‬
‫‪1,500‬‬

‫‪85‬‬
‫‪135‬‬

‫‪500‬‬

‫‪-‬‬

‫‪12‬‬

‫אחורי ‪ 2‬וחזית ‪3‬‬
‫אחורי ‪ 4‬וחזית ‪5‬‬
‫אחורי ‪ 5‬וחזית ‪6‬‬
‫אחורי ‪6‬‬
‫חזית ואחורי ‪7‬‬
‫חזית ואחורי ‪8‬‬
‫אחורי ‪ 9‬וחזית‬
‫‪10‬‬
‫אחורי ‪ 10‬וחזית‬
‫‪11‬‬
‫אחורי ‪11‬‬
‫דשא מרכזי בית‬
‫‪15‬‬
‫חזית ‪ ,15‬ואחורי‬
‫‪16‬‬
‫חזית ‪ 16‬ואחורי‬
‫‪17‬‬
‫חזית ‪17‬‬
‫מאחורי‬
‫חזית‬
‫השיכון‬
‫המרכז‬
‫חזית‬
‫המסחרי‬

‫‪156‬‬

‫גינות‬
‫ורדים‬
‫)פריטים(‬
‫‪-‬‬

‫הערות‪.‬‬
‫כולל צמחיה במעברים‬
‫כולל‬
‫החנייה‪.‬‬

‫צמחיה‬

‫במגרש‬

‫‪64‬‬

‫כולל חורשות בשולי הבית‪.‬‬
‫‪60‬‬

‫מאחורי‬
‫המסחרי‬

‫המרכז‬
‫סה"כ‬

‫‪157‬‬

‫‪130‬‬
‫‪45,50‬‬
‫‪0‬‬

‫‪4,275‬‬

‫‪997‬‬

‫‪254‬‬

‫במידה‬
‫הסופרמרקט‬
‫ערוגת הוורדים‪..‬‬

‫ויורחב‬
‫תבוטל‬

158

‫"גן עדן" של פירות ארצנו‪.‬‬
‫"תדשא הארץ‪ ,‬דשא עשב‪ ,‬מזריע זרע‪,‬‬
‫שה פרי למינו‪ ,‬אשר זרעו –‬
‫עץ פרי ע ֶ‬
‫בו על הארץ ויהי – כן"‪.‬‬
‫)בראשית‪ ,‬א'‪(11 ,‬‬

‫וה‬
‫"‪ ..‬גן – בעדן מקדם‪ ....‬ויצמח יה ָ‬
‫אלהים מן – האדמה‪ ,‬כל – עץ נחמד למראה וטוב למאכל‪"...‬‬
‫)בראשית‪ ,‬ב' ‪.(9‬‬

‫הקדמה‬
‫במרחבי שכונתנו נטועים כאלף עצי – נוי ‪ .‬בין הבתים‪ ,‬בשוליהם‪,‬‬
‫ולאורך הדרכים המקיפות את השכונה וחוצים אותה‪.‬‬
‫מבין העצים כ – ‪ 300‬הם עצים נושאי פרי‪ ,‬ביניהם‪ :‬משמש‪ ,‬עצי – הדר‪:‬‬
‫לימונים‪ ,‬מנדרינות‪ ,‬אשכוליות‪ ,‬עצי – זית‪ ,‬עצי – תמר‪ ,‬חרובים‪,‬‬
‫‪159‬‬

‫שקמה‪ ,‬מנגו‪ ,‬שסק‪ ,‬שקד‪ ,‬רימון‪ ,‬עצי – תות‪ ,‬תאנה‪ ,‬וכמו כן‪ :‬גפן‪,‬‬
‫משוכות צבר‪ ,‬מקדמיה‪ ,‬פאפיה‪ ,‬ואבוקדו‪....‬‬
‫היסטוריה וגיאוגרפיה‪) :‬על "קצה המזלג"(‪.‬‬
‫מקצת מהעצים מהווים "עצי משאר" )שרידים(‪ ,‬לפרדסים ולמטעים‬
‫של הכפר הערבי שייח' מואניס )מוניס(‪ ,‬ששכן על גבעת הכורכר‪ ,‬כיום קריית‬
‫האוניברסיטה ומוזיאון ארץ – ישראל‪) .‬רמת – אביב(‪ .‬ואדמותיו השתרעו‬
‫למרגלות הגבעה‪ ,‬בפשט נחל הירקון‪) ,‬עמק הנחל(‪ ,‬ומקצתם זכר לניסיונות‬
‫לנהל ולעבד משקי – עזר חקלאיים‪ ,‬על – ידי תושבי השכונה הראשונים‪,‬‬
‫משנות החמישים‪ ,‬שהיו ברובם‪ ,‬קציני – צבא ובשעות הפנאי עסקו מעט‬
‫בחקלאות‪ .‬הן לצורך הפגה ותחביב והן לצורך הכנסה נוספת‪ ,‬על – ידי‬
‫מכירת פירות העצים לסופר המקומי‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬עצי – הפרי הם גם תעודות גיאוגרפיות והיסטוריות‬
‫לתולדות שכונתנו‪ ,‬מיקומה ותפקודיה במרחב העירוני וסביבותיו‪.‬‬
‫העץ שימש בתקופות השונות לצרכי דת ופולחן וקשורים בו מסורות וסיפורי‬
‫פולקלור רבים‪ .‬מפירות ופרחי העצים הכינו תרופות ומשקאות חריפים‪ .‬העץ‬
‫שימש לבניית ארונות מתים וכמו כן היה מקודש לאיזיס – אלת – החכמה‬
‫ולנפתיס אלת הדמדומים המגינה על המתים וכן שימש כבמות מזבח‪.‬‬
‫עצי הפרי היוו חלק מ"סל המזון" של אוכלוסיות קדומות ועניות )עד‬
‫ימינו(‪ :‬תאנים‪ ,‬רימונים‪ ,‬זיתים‪ ,‬תמרים‪ ,‬שקמים‪),,‬ג'ומעס( ועוד‪....‬‬
‫העץ שימש גם כחומר בנייה פשוט‪ .‬לקרוי גגות‪ ,‬סמוכות להדליית –‬
‫גפנים‪ ,‬לבניית קברים‪ ,‬כלונסאות לסוכות ומלונות ועוד‪....‬‬
‫העץ שימש כחומר – גלם לביצורים‪ ,‬וכלי – מלחמה‪ ,‬שערים בחומות‬
‫ננעלו במוטות עץ‪ ,‬מחסומי – עץ‪ ,‬בריחים מעץ‪...‬‬
‫העץ משמש כסמל חברתי ואנושי‪ :‬מקום מפגש לאוהבים‪" ,‬צדיק‬
‫כתמר יפרח"‪ ,‬משל יותם המפורסם‪" :‬הלוך הלכו העצים למשח עליהם‬
‫)שופטים‪ ,‬ט' ‪ ,(8‬ועצים מקודשים בבתי – קברות וליד קברי‬
‫מלך"‪...‬‬
‫שייח'‪ .‬כיום מתקיימות פעולות צופיות ליד עצים ייחודים‪) .‬שקמה(‪.‬‬
‫עצים ייחודיים שימשו כסמנים גיאוגרפיים לזיהוי מקומות‪" :‬כשקמים‬
‫אשר בשפלה לרוב"‪) ,‬מלכים א'‪ ,‬י' ‪ ,(27‬וכחומרי בעירה )אנרגיה זולה(‪.‬‬
‫לעץ גם שימושים רבים באומנות ובאמנות‪ ,‬בגילוף עץ‪ ,‬בציורי – עץ )איקונין(‪,‬‬
‫בעבודות נגרות וריהוט‪ ,‬בפיסול‪....‬‬
‫"שיווי משקל ביולוגי ואקולוגי"‬
‫חשיבות העצים לא תסולא בפז‪ .‬אנו חיים בשכונה עירונית‪ ,‬באחת‬
‫הערים הגדולות והצפופות ביותר וככזו היא מייצרת בעיות מבחינת איכות‬
‫הסביבה‪ :‬מטרדי – רעש‪ ,‬זיהום אוויר ומים‪ ,‬ריבוי מי – שפכים‪ ,‬אשפה נוזלית‬
‫ומוצקת‪ ,‬בעיות ניקוז מי – גשמים‪ ,‬זיהומי קרקע‪ ,‬ריחות‪ ,‬אבק רב ועוד‪.....‬‬
‫עצים בריכוזים גדולים ובעיקר בעלי נוף רחב‪ ,‬מהווים חלק‬
‫מ"הריאות הירוקות" ותפקידיהם החיוביים בחיינו היום – יומיים הוא רב‪.‬‬

‫‪160‬‬

‫העצים יוצרים צל רב‪ ,‬מפחיתים במידה ניכרת את הרעש‪ ,‬מסננים את האבק‬
‫הנישא באוויר‪ ,‬מפיצים ריחות נעימים‪ ,‬פולטים חמצן וקולטים את חד –‬
‫תחמוצת הפחמן‪ .‬שורשיהם מתחחים את הקרקע ועוצרים את סחף‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫העצים מפרידים בין שימושי – קרקע סותרים‪ ,‬כבנייני – מגורים‬
‫ומוסדות ציבור ובתי – ספר‪ ,‬מרכז מסחרי‪ ,‬מעון לנשים‪ ,‬בית – ונצואלה‬
‫ועוד‪...‬‬
‫העצים בשכונתנו בכלל ועצי – הפרי בפרט יוצרים "שיווי משקל‬
‫ביולוגי ואקולוגי‪ ,‬שומרים על איכות הסביבה ברמה הגבוהה ביותר והופכים‬
‫את השכונה ל"גן עדן" לפחות בנושא הצמחייתי והעצי מבחינת הכמות‬
‫והמינים המגוונים‪.‬‬
‫שומה עלינו לשמור על עצים אלה‪ ,‬להוסיף עליהם‪ ,‬לגוונם ולטפחם‪.‬‬
‫כאן המקום להודות לוועדי – השכונה לדורותיהם על טיפוח העצים‪.‬‬
‫מטרות פרק זה‪:‬‬
‫להכיר את עצי – הפרי בשכונתנו‪ .‬ללמוד אודותם ולטפח אותם‪.‬‬
‫♦‬
‫להגן על העצים‪ ,‬המוגנים על פי חוק‪) .‬תיקון ‪ 89‬לחוק התכנון‬
‫♦‬
‫והבנייה – ‪ .(2008‬כל עץ בוגר )שגובהו מעל ‪ 2‬מטר‪ ,‬וקוטר גזעו‬
‫בגובה ‪ 1.3‬מ' מעל הקרקע‪ ,‬הוא ‪ 10‬ס"מ לפחות(‪ .‬התיקון אינו‬
‫מבחין בין עצים בוגרים בשטחים ציבוריים ועצים ב"שטחים פרטיים"‬
‫‪) .‬גינות צמודות לדירות(‪.‬‬
‫כריתת עץ ללא היתר היא עבירה פלילית!!‬
‫"לנצל" את העצים לשימושי רווחתנו‪ :‬האסתטית‪ ,‬לנוחיותנו )צל‪,‬‬
‫♦‬
‫ריח‪ ,‬נופש(‪ ,‬ואם אפשר גם לטעום מפירותיהם בעונות השנה‬
‫השונות‪.‬‬

‫אבוקדו‪(Americana Persea Acvacate) .‬‬
‫מיקום‪ :‬ליד בית ‪.4‬‬
‫פרי מאכל סובטרופי וטרופי‪ .‬ירוק עד‪ .‬עשיר בשומנים ובוויטמינים ‪-‬‬
‫ריים‪ .‬שיח או עץ‪ .‬דו – ביתי וחד – ביתי‪.‬‬
‫ע ייִ‬
‫)‪ ,A, B‬ו – ‪ .(C‬ממשפחת ה רָ‬
‫שם הפרי הלטיני בא מהשפה האצטקית וקיימת אמונה שהפרי מייצר‬
‫סגולות מיניות מועילות‪ .‬מוצא העץ ממקסיקו ומרכז אמריקה‪ .‬הספרדים‬
‫הפיצוהו לארה"ב‪ ,‬ספרד‪ ,‬קניה – ומאוחר יותר הופץ לדרא"פ וישראל‪.‬‬
‫גובהו של העץ יכול להגיע ל – ‪ 15‬מטר‪ .‬ההפרייה נעשית לרוב ע"י דבורים‪:‬‬
‫קליפת האבוקדו היא בשרנית וצבעה ירוק עד שחור‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫המאכל המקסיקני גווקמולי – מקורו אינדיאני ועשוי מפרי האבוקדו‪.‬‬
‫האבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה‪ ,‬לייצור תכשירי שיער )שמפו‬
‫ומסכות שיער(‪ ,‬וקרמים טבעיים לעור‪ .‬הכל בשל אחוז השומן הגבוה בפרי‪.‬‬
‫בישראל נפוצים מספר זנים‪ :‬ארדיט‪ ,‬אטינגר‪ ,‬פוארטה‪ ,‬נבאל‪,‬‬
‫האס‪ ,‬פינקרטון וריד‪ .‬עצי – האבוקדו הראשונים הובאו לישראל על – ידי‬
‫נזירים מ"מנזר השתקנים" בלטרון‪ .‬עצים מורכבים ראשונים הובאו בתחילת‬
‫שנות העשרים וניטעו בביה"ס החקלאי "מקווה ישראל"‪.‬‬
‫בארץ נטועים כ – ‪ 55‬אלף דונם אבוקדו והיבול השנתי הוא בין ‪ 60‬ל ‪120 -‬‬
‫טון‪.‬‬
‫פרי הייצוא השני בחשיבותו אחרי ההדרים‪.‬‬
‫גפן‪(Vitis) .‬‬
‫מיקום‪ :‬מאחורי בית ‪.8‬‬
‫"‪ ....‬בחלומי והנה ‪ -‬גפן לפני‪:‬‬
‫גים והיא‬
‫שר ַ ייִ‬
‫רָ‬
‫ובגפן שלושה‬
‫עלתה‬
‫פרחת ַ‬
‫כ רֹ‬
‫אשכלתיה‬
‫הבשילו‬
‫צה‬
‫נ ייִ ַ‬
‫ענבים"‬
‫)בראשית‪ ,‬מ' ‪(10 – 9‬‬

‫שיח מטפס ממשפחת הגפניים‪ .‬בעל קנוקנות )שלוחות( הצומחות‬
‫ממול העלים‪ .‬צמח תרבותי ופליט תרבות )צמח מעזבות(‪ .‬מולדתו בקדמת –‬
‫אסיה‪ ,‬מזרח הים – התיכון‪ ,‬ועד הודו ומשם נפוץ לאירופה‪.‬‬
‫בארץ נפוץ ביותר בחבל לכיש‪ ,‬בשומרון בהרי – מנשה ובגליל‪ .‬פותחו‬
‫זנים רבים לתעשיית היין ולענבי מאכל‪.‬‬
‫פרחי הגפן אנדרוגיניים או חד – מיניים וערוכים במקבצים היוצאים ממול‬
‫העלים‪ .‬עלי הכותרת נושרים כחטיבה אחת‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפתחה תרבות שתיית – היין‪ ,‬ונפתחו יקבים פרטיים‬
‫ומשפחתיים רבים לצד היקבים ההיסטוריים בזכרון יעקב ובראשון לציון‪.‬‬
‫בסוג זה כמה מאות זנים‪ .‬ביניהם ענבי יין וענבי פרי מאכל‪ .‬הגפן‬
‫מלבלבת ופורחת באביב‪ .‬ענפיה הצעירים נקראים זמורות המתעצים בסוף‬
‫הקיץ‪ .‬האבקה נעשית על – ידי הרוח‪.‬‬
‫הגפן מתחילה להניב פרי בשנה השלישית או הרביעית לנטיעתה‪.‬‬
‫קטיף הענבים נקרא בציר והוא נמשך כל הקיץ‪ .‬ריבוי הגפן נעשה ע"י ייחורים‬
‫ומרכיבים אותם על כנות‪ .‬אלה מותאמות לפי זן הרוכב‪ ,‬האקלים והקרקע‪.‬‬
‫זני גפן היין האדומים העיקריים‪ :‬קברנה סוביניון )מבורדו(; מרלו –‬
‫)בורדו(; קריניאן )ספרדי(; סירה – שיראז )עמק – הרון – צרפתי(; צוריף;‬
‫קברנה פראן )צרפתי(; פינו נואר )צרפתי לשמפניה( ארגמן )ישראלי(‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫זנים לבנים‪ :‬שרדונה‪ ,‬סוביניון בלאן; פינו דה – לואר; ריזלינג )גרמני(; מוסקט‬
‫לבן; מוסקט אלכסנדרוני )אפריקני(; אמרלד ריזלינג )קליפורני(; פרנץ‬
‫קולומבר )לזיקוק קוניאק(‪.‬‬
‫במסורת היהודית הגפן היא אחת משבעת המינים‪ .‬היא מופיעה פעמים רבות‬
‫במקרא‪ 55) .‬במספר(‪ ,‬בשירה ובמשלי – עם‪.‬‬
‫הגפן הפכה לסמל פוריות‪" :‬אשתך כגפן פורייה" )תהילים ‪ ,‬קכ"ח‪,‬‬
‫‪ (3‬וסמל לשלום ולשלווה‪" :‬איש תחת גפנו ותחת תאנתו"‪) .‬מלכים א'‪ ,‬ה'‪,‬‬
‫‪.(5‬‬
‫עצי הדר )‪(Citrus‬‬
‫מיקום‪ :‬ליד בית ‪ 6) 1‬עצים(‬
‫ליד בית ‪) 2‬אשכולית(‬
‫ליד בית ‪4‬‬
‫רפידים ‪ 10) 18‬עצים(‬
‫בדשא המרכזי )‪ 14‬עצים(‬
‫בני אפרים ‪ 3) 213‬עצים(‬
‫לכם‬

‫ביום‬

‫"ולקחתם‬
‫הראשון‬
‫פרי עץ – הדר‪ ,‬כפת‬
‫תמרים‬
‫עץ עבת‪"....‬‬
‫)ויקרא‪ ,‬כ"ג‪(40 ,‬‬

‫עץ תרבות ממשפחת הפיגמיים‪ ,‬שמולדתו בעיקר באסיה הטרופית‬
‫והסובטרופית‪ .‬נפוץ מאוד סביב אגן הים – התיכון‪ .‬ישראל‪ ,‬לבנון‪ ,‬תורכיה‪,‬‬
‫דרום יוון‪ ,‬צרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬וארצות צפון אפריקה‪.‬‬
‫בארץ פיתחו זנים שונים‪ ,‬קליפים יותר‪ ,‬ללא גרעינים‪ ,‬טעמים שונים‬
‫וכו'‪ ...‬התפוצה העיקרית לאורך מישור החוף המרכזי והדרומי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות בשל חוסר במים שפירים‪ ,‬נדדו פרדסי – ההדר דרומה עד‬
‫לרצועת – עזה והם מעובדים ע"י מספר יישובים במשותף‪ .‬הגזע מושקה‬
‫לעתים גם במי – קולחין מושבים‪.‬‬
‫במקור מופיעים חמישה מיני הדר‪ :‬פומלו‪ ,‬אתרוג‪ ,‬קי ליים‪ ,‬מנדרינה‬
‫ו ‪ .Citrus Halimii -‬כל השאר נוצרו ע"י הכלאות‪ :‬לימון‪ ,‬תפוז‪ ,‬אשכולית‪,‬‬
‫קלמנטינה‪ ,‬פומלית ועוד‪...‬‬
‫עצי ההדר נוחים להרכבה‪ .‬ניתן להרכיב זנים שונים של הדרים באותו העץ‪.‬‬
‫גובה העץ נע בין ‪ 5‬ל – ‪ 15‬מטר‪.‬‬
‫עץ אשכוליות אחד מצוי בבית מס' ‪ 10 .2‬עצי הדר ממוקמים ב"גן הנעול"‬
‫ברפידים ‪ .18‬בהם‪ :‬אשכולית‪ ,‬מנדרינות‪ ,‬תפוז סיני‪ ,‬ולימון‪.‬‬

‫‪163‬‬

‫במשך עשרות שנם היוו פירות ההדרים‪ ,‬פרי הייצוא מספר אחד של ארץ –‬
‫ישראל ומדינת – ישראל ו"תפוזי – ג'אפה" היו מסמלי הארץ‪.‬‬
‫עוד עשרים עצי לימון ניטעו ברחבי השכונה בפבואר ‪.2014‬‬

‫עצי זית )‪(Olea‬‬
‫מיקום‪ :‬רפידים – ‪ 75‬עצים‪.‬‬
‫בני אפרים – ‪ 10‬עצים‪.‬‬
‫חצר "הצופים" – ‪ 5‬עצים‪.‬‬
‫חצר ""מגן"" ‪ 4 -‬עצים‪.‬‬
‫ליד בתים ‪ ,3 ,2 ,1‬ו – ‪ 4 ,9‬עצים‪.‬‬
‫בית ‪ – 211‬עץ אחד‪.‬‬
‫רפידים ‪ – 20‬עץ אחד‪.‬‬
‫"‪ ....‬הלוך הלכו העצים למשח עליהם‬
‫מלך‬
‫ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר‬
‫בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על‬
‫– העצים"‬
‫)שופטים‪ ,‬ט'‪(9 – 8 ,‬‬

‫כמאה עצי – זית בשכונה‪ .‬הם נושאי פרי ולקראת החורף אף‬
‫מגיעים אלינו מכל קצווי – הארץ לקוטפו‪.‬‬
‫עץ תרבותי ומקורו בזית – הבר‪ .‬נפוץ בכל רחבי – הארץ‪ .‬לפרי זנים שונים‪,‬‬
‫לתעשיית השמן ולזית המאכל‪.‬‬
‫עץ ייחודי הוא בר – זית )‪ ,(Phillyre'a‬שפירותיו הם בית – גלעין‬
‫שציפתם דקה‪ .‬מוריק עד ומצוי בכרמל‪ ,‬בשומרון‪ ,‬גליל תחתון‪ ,‬גליל עליון‪.‬‬
‫פריחתו במרץ – אפריל‪ .‬גזעו מסוקס‪ ,‬בעל צורות מגוונות וחלקו העצי‬
‫משמש לגילוף חפצי – נוי‪.‬‬
‫זית הבר העתיק ביותר נמצא בחפירות ארכיאולוגיות בנחל אורן‬
‫שבכרמל‪ .‬בשומרון ובבקעת – הירדן‪ ,‬לפני כ ‪ 10,000 -‬שנה‪ .‬תרבות העץ‬
‫החלה לפני כ – ‪ 4,000‬שנה‪.‬‬
‫הזית מוזכר בתנ"ך כ – ‪ 40‬פעם‪) .‬משל יותם‪ ,‬תיבת נוח(‪ .‬הוא סמל‬
‫השלום‪ .‬סמלה של מדינת – ישראל והאו"ם‪ ,‬אחד משבעת המינים של א"י‪.‬‬
‫זני הזית הנפוצים‪ :‬סורי )גליל(‪ ,‬נבאלי בלאדי )יהודה ושומרון(‪,‬‬
‫מוחסן )יהודה ושומרון(‪ ,‬ברנע )יציר הכלאה(‪ ,‬מעלות )הכלאה(‪ ,‬אסקל‪,‬‬
‫מנזילו )ספרדי(‪ ,‬פיקואל )ספרדי(‪ ,‬פישולין )צרפת(‪ ,‬לצינו )איטלקי(‪,‬‬
‫קורוניקי )יוון(‪ ,‬ארמקינה )ספרדי(‪.‬‬
‫עץ חרוב )‪(Cerato'nia‬‬
‫מיקום‪ :‬בחצר ביה"ס ""מגן""‪.‬‬
‫רפידים ‪) 18‬ב"גן הנעול"(‬
‫‪164‬‬

‫בין בית ‪ 213‬ל – ‪) 215‬ליד תחנת האוטובוסים(‪ 2 ,‬עצים‪.‬‬
‫ליד שבט "הנשיא"‪.‬‬
‫עץ הגדל בר בחורשים‪ ,‬בשרון‪ ,‬בשומרון‪ ,‬בכרמל‪ ,‬בתבור‪ ,‬בגליל‬
‫ובהרי – ירדן‪ .‬עץ פרי ועץ – יער‪ .‬עץ נוי ועץ נוי תרבותי‪ .‬ירוק עד‪.‬‬
‫הפרי מתוק ואכיל‪ .‬נמכר בשווקים כ"פרי יבש"‪ ,‬בעיקר בט"ו בשבט‪.‬‬
‫משמש גם כמאכל לבהמות‪ ,‬לתעשיית השוקולד‪ ,‬הטכסטיל‪ ,‬תרופות‪ ,‬עור‬
‫וקוסמטיקה‪ .‬העץ מתנשא לגובה של ‪ 15 – 10‬מטר‪.‬‬
‫תנובת עץ אחד יכולה להגיע ל – ‪ 120‬ק"ג פרי‪.‬‬
‫החרוב נזכר פעמים רבות בתלמוד ובמדרשים‪ .‬האגדה המפורסמת‬
‫ביותר מספרת‪:‬‬
‫בכפר פקיעין‪ ,‬במערת דבקע הסתתרו רבי שמעון בר – יוחאי ובנו אלעזר‬
‫מאימת הרומאים בתקופת מרד בר – כוכבא‪ 12 .‬שנה ישבו יחדיו במערה‪.‬‬
‫נעשה להם נס וצמח לידם עץ חרוב ולצידו מעיין מים מתוקים‪ .‬שניהם עסקו‬
‫כל היום בלימוד תורה‪.‬‬
‫עץ לימון )‪(C. Limo'n‬‬
‫מיקום‪ :‬ליד בתים ‪ ;8 ;6 ;4‬ו – ‪7,11,10,5,3,1,2 ,15.17 .16‬‬
‫המרכזי‪.‬‬
‫רפידים ‪") 18‬בגן הנעול"(‪.‬‬

‫ובדשא‬

‫שייך למשפחת עצי – ההדר‪ .‬קליפת הפרי הבשל קלוטה אל ציפת‬
‫הפרי‪ .‬הפרי אינו נבוב במרכזו‪ .‬ציפת הפרי חמצמצה‪ .‬העלה בעל מפרק בין‬
‫הטרף והפטוטרת‪ .‬הקליפה דקה וקליפה‪ .‬לעץ זנים שונים והוא משמש‬
‫בעיקר כתוספת לסלט‪ ,‬לתה‪ ,‬ולמאכלים שונים‪ ,‬כתבלין ותיבול מרקים‪.‬‬
‫עץ לימון מתוק משמש ככנה להרכבת רוב מיני ההדר התרבותיים‪.‬‬
‫)תפוח – זהב‪ ,‬מנדרינה‪ ,‬קלמנטינה‪ ,‬אתרוג‪ ,‬פומלה‪ ,‬אשכולית ועוד‪.(.....‬‬
‫הלימונים מבוייתים בעיקר לשם הפקת מיץ‪ .‬החרצנים‪ ,‬הציפה והקליפה‬
‫משמשים בבישול‪ ,‬אפייה ושימורים‪.‬‬
‫עץ קטן‪ .‬מגיע עד לגובה של ‪ 6‬מטר‪.‬‬
‫עץ מנגו )‪(Mangifera indica‬‬
‫מיקום‪ :‬ליד בית ‪.8‬‬
‫מנגו הוא עץ טרופי‪ .‬מוצאו בהודו וסין‪ .‬קיימים כ – ‪ 35‬זנים‪ .‬גובה‬
‫העץ יכול להגיע ל – ‪ 40 – 35‬מטר וקוטרו עד ‪ 10‬מטר‪ .‬פרי המנגו‪ :‬צהוב‪,‬‬
‫כתום ואדום‪ .‬טעמו מתוק‪.‬‬
‫‪165‬‬

‫יש לו גלעין גדול באמצע בצורת אליפסה מחודדת בקצוות‪ .‬נמכר בכמויות‬
‫מסחריות‪.‬‬
‫מאכל העמבה האהוב על רבים ומופיע לרוב במאכלים הודיים‪ ,‬עשוי ממנגו‬
‫מוחמץ‪.‬‬
‫מנדרינה‪ ,‬קלמנטינה‪(Mandarina) .‬‬
‫‪ 2‬עצים‬
‫מיקום‪ :‬ליד בתים ‪ 4‬ו – ‪6‬‬
‫‪ 2‬עצים‪.‬‬
‫ברפידים ‪ 6‬ו – ‪18‬‬
‫‪ 3‬עצים‪.‬‬
‫בני – אפרים ‪217‬‬
‫‪ 2‬עצים‪.‬‬
‫בני – אפרים ‪215‬‬
‫בחזית בית ‪ 2 17‬עצים‪.‬‬
‫עץ ממשפחת ההדר‪ .(Citrus) .‬ציפת הפרי מתוקה – חמצמצה‬
‫וריחנית מאוד‪ .‬הזרעים ירוקים‪ .‬גדל בפרדסים כפרי מסחרי‪ ,‬אך גם בגינות‬
‫כעץ – נוי‪ .‬בתוך הזן הזה נכללת גם קלמנטינה ‪ .‬ארץ המוצא‪ ,‬סין‪ .‬הפרי קטן‬
‫ומתוק‪ .‬צבעו כתום והוא נוח לקילוף‪ .‬הפרי עגול ופחוס בקטבים‪ .‬זני‬
‫המנדרינה‪ :‬קלמנטינה‪ ,‬הטנז'ריה‪ ,‬הטנגור‪ ,‬הטמפל והסאטסומה‪) .‬מיקאן(‪.‬‬
‫כיום קיימים פיתוחים תרבותיים – פרי מחקר מדעי‪ ,‬כדי לשפר את‬
‫הטעם‪ ,‬כמות המיץ והקליפה הדקה‪.‬‬
‫פיטנגו‪(Eugenia Uniflora) .‬‬
‫מיקום‪ :‬ליד בית ‪) 7‬רפידים ‪ 2 – (14‬שיחים‪.‬‬
‫בית ‪ – 4‬שיח אחד‪.‬‬
‫בית ‪ – 1‬שיח אחד‪.‬‬
‫פיטנגו או פיטנגה הוא כינוייה של איגניה חד – פרחית שהיא צמח‬
‫טרופי שמוצאו בברזיל‪ .‬הוא משמש בעיקר בגינון כגדר חיה‪ ,‬הניתנת לגיזום‬
‫בנקל‪ .‬ירוק כל השנה‪ .‬פורח באביב ונותן פירות בקיץ‪ .‬פורח מספר פעמים‬
‫בשנה ונותן ‪ 3 – 2‬יבולים‪ .‬הפירות עדינים בטעם חמצמץ בצבעי כתום‬
‫ואדום‪ .‬בכל פרי ‪ 3 – 1‬גלעינים‪.‬‬
‫פרי ייחודי נקרא "גתית" וצבעו כתום‪ .‬בעל טעם ייחודי‪ .‬משתמשים‬
‫בעלי הפרי ומעיכתם להרחקת חרקים‪ ,‬בשל ריחם העז הדוחה חרקים‪.‬‬
‫משמש‪(.P. Armeniaca L) .‬‬
‫מיקום‪ :‬בית ‪ 1‬כניסה ‪) .6‬מבצע קדש ‪.(24‬‬
‫רפידים בין בית ‪ 4‬ל – ‪.6‬‬
‫רפידים ‪.8‬‬
‫עץ – פרי תרבותי נפוץ‪ .‬פריחה באביב‪ .‬העץ שייך לסוג פרונוס )גם‬
‫שזיף(‪ .‬גדל בר באסיה המרכזית‪ ,‬מנג'וריה‪ ,‬וסין‪ ,‬בגבול רוסיה‪ .‬גובהו יכול‬
‫להגיע ל – ‪ 12 – 8‬מטר‪.‬‬
‫‪166‬‬

‫צבע פרחיו נע בין לבן לוורדרד‪ .‬צבע הפרי צהוב‪ ,‬כתום‪ .‬את הפרי אוכלים‬
‫טרי‪ ,‬מיובש או משומר‪ .‬ניתן להכין ממנו ריבות וליפתנים‪.‬‬
‫בגלעינו שיחקו הילדים ב"גוגו" וברבים‪" :‬גוגואים"‪ .‬היו משפשפים‬
‫את עטיפתו ויוצרים משרוקיות‪.‬‬
‫הפרי הופץ במשך כ – ‪ 3,000‬שנה ממרכז אסיה למערבה ומשם‬
‫לאירופה דרך אנטוליה שבתורכיה בסביבות שנת ‪ 70‬לפנה"ס‪ .‬טורקיה‬
‫היום‪ ,‬היא היצואן המרכזי של משמשים מיובשים‪ ,‬כ – ‪ 85%‬מכלל הייצוא‬
‫העולמי‪ ,‬בעיקר מהעיר מלטיה‪.‬‬
‫בארה"ב מתרכז הגידול בקליפורניה‪ ,‬באורגון וביוטה‪ .‬בישראל‬
‫מגדלים זנים מקומיים‪ ,‬אך גם זנים אמריקאים‪.‬‬
‫בגלעין המשמש מצוי ריכוז גבוה של הסם לאטריל המשמש גם‬
‫בטיפול בסרטן‪ .‬שמן המשמש שימש בעבר נגד אולקוס‪.‬‬
‫הביטוי‪" :‬בוכרה – פי – ל – משמש" הלקוח מהשפה הערבית ובעברית‪:‬‬
‫"מחר ב)עונת ( המשמש"‪ ,‬פירושו‪ :‬מועד שלא יחול לעולם‪ .‬כלומר‪ :‬דברים‬
‫בטלים וסתמיים )"בלאם – פאדי"(‪.‬‬

‫צבר )‪(Opu'ntia Ficus‬‬
‫מיקום‪ :‬רפידים פינת בני – אפרים‪) .‬ליד החורשה(‪.‬‬
‫רפידים מול גן – הילדים‪) .‬מעבר לכביש(‪.‬‬
‫משוכות צבר הם לרוב צמחי מעזבות בשולי כפרים עזובים‪ ,‬או‬
‫כמסמני גבולות בפרדסים וחלקות חקלאיות‪ .‬ממיני הקקטוס‪.‬‬
‫סוגי צבר שונים גדלים בארץ‪ ,‬חלקם אף כצמחי – נוי בגינות‪ ,‬בפארקים‬
‫ובעציצים‪.‬‬
‫צבר מצוי ) ‪ , (O. Ficus – indica‬צמח תרבותי הובא לארצות הים – התיכון‬
‫ממקסיקו‪ .‬מצוי בכל אזורי הארץ‪ .‬הפריחה במאי – יוני‪ .‬ציפת הפרי צהובה‪.‬‬
‫צבר אדום‪ ,‬ציפת הפרי סגול – אדמדם‪ ,‬הובא לארץ מאמריקה‪ .‬מצוי לרוב‬
‫בשפלה‪ .‬פריחה במאי – יוני‪ .‬טעמו של הפרי מתוק‪ ,‬הוא עשיר בגלעינים‪,‬‬
‫נמכר בשווקים בעונת הקיץ‪.‬‬

‫‪167‬‬

‫הצבר הפך לסימן היכר לתרבות הערבית והיווה גדר וסימון גבולות‬
‫לחלקות חקלאיות ולכפרים‪ .‬מאוחר יותר הפך סמל לילידי הארץ –‬
‫"הצברים"‪.‬‬
‫ריבוי הצבר באמצעות רבייה וגטטיבית‪ ,‬ענפים נופלים ומשתרשים בקרקע‪.‬‬
‫הצבר יכול להגיע לגובה של ‪ 5‬מטר‪ .‬מייחסים לפירות הצבר תכונות‬
‫מרפא לזירוז קרישת הדם‪.‬‬
‫בישראל פיתחו זן חסר קוצים בשם‪" :‬עופר" וצבר אדום לנוי ולמאכל‪ .‬ניתן‬
‫לגדלו גם בכמויות מסחריות‪ .‬הפרי עשיר בוויטמין ‪ C‬ומכינים ממנו‪ :‬ריבות‪,‬‬
‫קרישים‪ ,‬סירופים ושימורים‪ .‬בסדרות צבאיות‪ ,‬בתנאי שדה‪ ,‬אוכלים גם את‬
‫החלק הירוק של הצבר‪ ,‬לאחר הסרת הקליפה הקוצנית‪.‬‬
‫עץ הרימון‪(Pu'nica Granatum) .‬‬
‫מיקום‪ :‬ליד בית ‪.8‬‬
‫"הגפן הובישה והתאנה אמללה‬
‫רמון‬
‫גם תמר ותפוח כל עצי –‬
‫השדה‪"...‬‬
‫)יואל‪ ,‬א' ‪(12‬‬

‫"ושאול יושב תחת הרמון‬

‫אשר במגרון‪) "...‬שמואל א'‪ ,‬י"ד‪,‬‬
‫‪(2‬‬

‫עץ – פרי תרבותי ממשפחת הרימוניים‪ ,‬שמולדתו באסיה הקטנה‬
‫ובאיראן‪ .‬למרות מילות השיר‪" :‬עץ הרימון נתן ריחו מים –המלח ועד‬
‫יריחו‪ ,"...‬הוא מצוי לרוב במישור החוף ובשפלה‪ .‬עץ או שיח בגובה כשלושה‬
‫מטר‪.‬‬
‫הפרי ענבה גדולה‪ ,‬הקליפה החיצונית של הזרע עסיסית בטעם חמוץ –‬
‫מתוק‪ .‬פרחים אדומים ויפים‪ .‬מגדלים את העץ למסחר בפירותיו‪ ,‬וכעץ – נוי‬
‫בגינות‪.‬‬
‫הרימון הוא אחד משבעת המינים ומסמל בתרבויות השונות שפע‬
‫ופריון‪ ,‬יופי וחכמה‪ .‬משתמשים בצורתו לעיטורי מבנים‪ ,‬מטבעות‪ ,‬פריטי‬
‫לבוש ושמות מקומות‪) .‬רימונים‪ ,‬גת רימון‪ ,‬בית – רימון‪ ,‬רומאנה(‪ .‬הפרי‬
‫כאמור‪ ,‬משמש למאכל ולהכנת יין‪ ,‬במאכלים שונים‪.‬‬

‫הרמב"ם מציין כי ניתן להשתמש בקליפת הרימון לעצירת דם‪ .‬ובמיץ‬
‫הרימון לעצירת שלשול ולהקלת בחילות וכאבי – ראש לאחר שכרות‪ .‬מהפרי‬
‫‪168‬‬

‫וקליפתו מכינים תרופות שונות‪ .‬בפרי הרימון ויטמינים ומינרלים רבים‪ :‬ויטמין‬
‫‪ ,C‬ויטמין ‪ ,B5‬ויטמין ‪ ,A‬ויטמין ‪ ,E‬אשלגן ונחושת‪.‬‬
‫בתקופות שונות הכינו מקליפת הרימון‪ ,‬חומר גלם לצביעה‪ ,‬דיו‪ ,‬עיבוד‬
‫וצביעה של עורות‪.‬‬
‫בתרבות היהודית מסמל הרימון ברכה‪ ,‬שפע ויופי‪ .‬חז"ל חיברו שפע‬
‫של אגדות הכרוכות ברימון וכך גם אצל עמים אחרים בעת העתיקה‬
‫והחדשה‪.‬‬
‫בתנ"ך מופיע ‪ 32‬פעמים לרוב יחד עם הגפן והתאנה‪.‬‬
‫עצי שסק‪(Eriobo'trya Japonica) .‬‬
‫מיקום‪ :‬ליד בתים ‪ 213 ,211 ,203‬ו – ‪ 8 - 217‬עצים‪.‬‬
‫‪ 7‬עצים‪.‬‬
‫ליד בית ‪ 16‬ו – ‪17‬‬
‫‪ 4‬עצים‪.‬‬
‫ליד בית ‪3‬‬
‫‪ 2‬עצים ליד כל בית‪.‬‬
‫ליד בית ‪18 ,14 ,4 ,2 ,1‬‬
‫‪ 20‬ו – ‪22‬‬
‫עץ – פרי תרבותי‪ .‬מולדתו בסין ויפן‪ .‬פורח בסתיו‪ .‬הגביע בעל ‪5‬‬
‫אונות בלתי נשירות‪ .‬עלי – כותרת לבנים‪ .‬כ – ‪ 20‬אבקנים‪ .‬העץ בעל עלים‬
‫מסורגים‪ ,‬מוארכים‪ ,‬או דמויי – איזמל‪.‬‬
‫הפרי בעל צבע צהוב – כתום‪ ,‬אכיל ובעל טעם מתקתק‪ .‬גידול העץ במטעים‬
‫מסחריים וכעץ – נוי בגינות‪ .‬גובהו‪ 10- 5 :‬מטר‪ .‬הפרי גדל באשכולות וגודלו‬
‫נע בין ‪ 5- 3‬ס"מ והוא נמכר תחת השם‪'" :‬קוושקו"‪.‬‬
‫בארץ פיתחו כמה זנים מסחריים‪" :‬עכו ‪" ,"13‬עכו ‪" ,"1‬צריפין"‪,‬‬
‫זיקים" ו"ביג ג'ים"‪ .‬תפוצת מטעי – השסק בעיקר בשפלה ובשומרון‬
‫המערבי‪ .‬בהרי – ירושלים‪ ,‬בגליל העליון‪ ,‬במישור החוף ובנגב הצפוני‪.‬‬
‫היבול קרוב ל – ‪ 3‬טון לדונם‪.‬‬

‫שקד‪(Prv'nus Amygdalus Stockes) .‬‬
‫עץ אחד‪.‬‬
‫מיקום‪ :‬רפידים ‪.18‬‬
‫"גן נעול"‪ ,‬רפידים ‪ 2 22‬עצים‪.‬‬
‫"‪ .....‬והנה פרח מטה‪ .‬אהרן לבית‬
‫לוי‬
‫ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים"‬
‫)במדבר‪ ,‬י"ז‪(23 ,‬‬

‫"‪ ....‬מה אתה ראה ירמיהו ואמר‬
‫מקל שקד אני ראה"‬

‫)ירמיה‪ ,‬א'‪.(11 ,‬‬
‫‪169‬‬

‫עץ או שיח בעל עלים פשוטים‪ .‬עלי ‪ -‬הגביע מפורדים‪ ,‬השחלה‬
‫עלית‪ .‬הפרי בית – גלעין‪ .‬הגלעין חלק או מקומט‪ ,‬נפתח מעט‪ .‬ציפת הפרי‬
‫מתייבשת ומתקשה בזמן ההבשלה‪ .‬צבעה ירוק‪ .‬עץ פרי תרבותי‪ ,‬מופיע בכל‬
‫אזורי הארץ‪ ,‬גדל בר בחורשים‪ ,‬ביהודה‪ ,‬בשומרון‪ ,‬בכרמל‪ ,‬בגליל בהרי ירדן‪.‬‬
‫הפרח פורח בפברואר – מרץ‪ ,‬והפרי מבשיל באוגוסט‪.‬‬
‫שייך למשפחת הוורדיים‪ .‬יחד עם האפרסק‪ .‬גובהו עד ארבעה מטרים‪ .‬מקור‬
‫הזן באסיה המערבית והוא תורבת לפני אלפי שנים‪ .‬הפרחים לבנים ולעיתים‬
‫ורדרדים ומפרישים צוף‪ .‬זרעי השקד התרבותי מכילים כמויות גדולות של‬
‫שומן‪ ,‬חלבון ויטמינים ומינרלים שונים‪ ,‬ולכן יש להם ערך תזונתי רב‪.‬‬
‫עץ השקד מגיע למלוא תנובתו רק בהיותו בן עשר שנים‪ .‬הוא מכונה גם‬
‫"שקדיה"‪ ,‬כנראה על – פי שירו של לוין קיפניס "השקדיה פורחת" )"לשנה‬
‫טובה שקדיה"( והוא הפך לסמלו של חג ט"ו – בשבט – חג האילנות‪.‬‬
‫השקד נזכר במקרא ארבע פעמים‪ ,‬כסמל לשקידה ולחריצות‪.‬‬
‫הפרי אכיל כפרי יבש‪ ,‬כתוספת למאכלים שונים‪ ,‬ממנו מכינים את המרציפן‪,‬‬
‫וכמו כן שימוש בארומתרפיה‪.‬‬
‫עץ שקמה‪(.F. Sycmo'rus L) .‬‬
‫מיקום‪ :‬רפידים ‪ ,18‬מול גן ‪ -‬הילדים מעבר לכביש‪.‬‬
‫למרגלות גבעת – הכורכר של האוניברסיטה‪.‬‬
‫"‪ ....‬ואת הארזים‪ ,‬נתן כשקמים אשר‬
‫– בשפלה לרב"‬
‫)מלכים א'‪ ,‬י' ‪(27‬‬

‫"‪ ...‬לא ‪ -‬נביא אנכי ולא בן – נביא‬
‫אנכי‬
‫כי בוקר אנכי ובולס שקמים"‪.‬‬
‫)עמוס‪ ,‬ז‪(14 ,‬‬

‫עץ השייך למשפחת התותיים )‪ , (Moraceae‬אליו משתייכים התות‪,‬‬
‫הפיקוס‪ ,‬התאנה ופיקוס בת – שקמה‪.‬‬
‫עץ תרבותי המתרבה מינית ע"י עקיצת צרעה ייחודית‪ .‬בארץ ע"י ייחורים‪.‬‬
‫מצוי בכל חלקי הארץ אך בעיקר בשפלה‪ ,‬בנגב בשרון ולאורך מישור החוף‬
‫הדרומי‪") .‬פארק השקמים" בדרום אשדוד(‪.‬‬
‫הפגות נמצאות בקבוצות על ענפים קצרים עקומים‪ ,‬היוצאים מהגזע או‬
‫מבדים )ענפים( עבים‪ .‬העלים קרחים כמעט‪ .‬העורקים שבצדו התחתון של‬
‫העלה שעירים‪ .‬עצים גדולים‪ ,‬בעלי סדן )גזע( רחב ביותר‪ ,‬המשירים את‬
‫עליהם רק בסוף החורף‪ ,‬או אינם משירים כלל‪ .‬מגדלים בארץ בתור צמח –‬
‫נוי לרוב בשדרות‪ ,‬לאורך הכבישים ובגנים ציבוריים‪ .‬הפרי אכיל – הג'ומעס‪,‬‬
‫טעמו דומה לתאנה‪ .‬בעבר נקטף ונמכר בשווקים‪") .‬תאנים לעניים"(‪.‬‬
‫‪170‬‬

‫לשקמה כ – ‪ 1,000‬מינים‪ .‬מוצאו במזרח אפריקה והופץ ע"י האדם‬
‫למזה"ת וצפון אפריקה‪.‬‬
‫בתל – אביב – יפו‪ ,‬מצויים כ – ‪ 300‬עצי שקמה‪ .‬המפורסמים ביותר‪ :‬ברחוב‬
‫המלך ג'ורג' מול "גן מאיר"‪ ,‬ב"גן יעקב"‪ ,‬בפארק וולפסון‪ ,‬לאורך רחוב‬
‫שטרית‪ ,‬נמיר )מול "סמינר הקיבוצים"(‪ ,‬בגינות ציבוריות‪ ,‬ברחוב יפת‪ ,‬שד'‬
‫הבעש"ט ועוד‪.....‬‬
‫השקמה מופיעה לרוב במשנה‪ ,‬באגדה‪ ,‬בסיפורים ובכ‪ -‬עשרים שירים‪.‬‬
‫עץ תאנה‪(Ficus Ca'rica L) .‬‬
‫מיקום‪ :‬רפידים ‪ ,22‬ליד בית ‪ 4‬ובית ‪.7‬‬
‫רפידים ‪ 18‬ב"גן הנעול" – שני עצים‪.‬‬
‫"‪....‬ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרית"‬

‫)בראשית ג'‪(7 ,‬‬

‫"ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון‬
‫ארץ – זית שמן ודבש"‬
‫)דברים‪ ,‬ח' ‪(8‬‬

‫עץ בר ותרבות ממשפחת התותיים‪ .‬מצוי בכל חלקי – הארץ‪ ,‬לעתים‬
‫מובר או פליט תרבות‪ .‬שריד של כפרים ערביים שנעזבו‪ .‬הפרי מבשיל בקיץ‪,‬‬
‫טעמו מתוק‪ .‬מוצאו באסיה הקטנה‪ .‬הפרי נמכר בשווקים הן כפרי טרי‬
‫)בעונה( והן כ"פירות יבשים"‪) .‬דבלות(‪.‬‬
‫מגדלים אותו גם כצמח – נוי בעיקר בשל עליו הגדולים והיפים ופריו הטעים‪,‬‬
‫שמבשיל בסוף הקיץ‪.‬‬
‫העץ נשיר‪ ,‬מגיע לגובה ‪ 10 – 3‬מטר‪ .‬אחד משבעת המינים‪ .‬העץ גדל בר‬
‫ליד מעיינות ונחלים‪ ,‬לאורך בקעת – הירדן ובקעת ים – המלח‪ .‬נמצאו‬
‫מאובני העץ ליד עין – גדי מלפני ‪ 5,000‬שנה‪ .‬התאנה ידועה מסיפור "גן‬
‫עדן"‪ .‬אדם וחווה תפרו לעצמם חגורות מעליו‪ .‬התאנה מופיעה פעמים רבות‬
‫במקרא‪ ,‬במשנה ובתלמוד‪.‬‬
‫עץ תות‪(Mo'rus) .‬‬
‫‪ 3‬עצי תות )שחור ולבן(‪.‬‬
‫מיקום‪ :‬רפידים ‪ 18‬ב"גן הנעול"‪.‬‬
‫בחזית ביה"ס ""מגן"" עץ תות ענק‪.‬‬
‫עץ אחד‪.‬‬
‫ליד מרכז גליקמן‬
‫עץ פרי תרבותי ממשפחת התותיים‪ .‬מצוי בכל חלקי הארץ‪ .‬מוצאו‬
‫מאיראן והארצות הסמוכות‪ .‬פריחה באביב‪ 15 – 10 .‬זנים ידועים‪.‬‬
‫עץ חד – ביתי ודו – ביתי‪ .‬הפרחים ערוכים בשיבולים או בקרקפות‪ .‬הפרחים‬
‫העליוניים בעלי ‪ 5 – 4‬עלי עטיף ההופכים בשרניים בזמן הבשלת הפרי‪.‬‬
‫הפרי – תות‪ ,‬ענבה מדומה העשויה קבוצות אגוזיות בעלות עטיף בשרני‪.‬‬
‫‪171‬‬

‫צבע הפרי – ארגמן – כהה או שחור‪ .‬קיים גם תות לבן‪ ,‬שמוצאו מסין‪ .‬הפרי‬
‫נמכר גם בשווקים‪ .‬העץ גדל גם כעץ – נוי בשדרות ובגינות ובסיוע עליו‬
‫מגדלים גם תולעי – משי‪ .‬נסיון לייצור תעשייתי נעשה בראש – פינה במאה‬
‫הקודמת‪ .‬העץ יכול להגיע לגובה של ‪ 15 – 10‬מטר‪.‬‬
‫עצי תמר )‪(Pho'enix‬‬
‫"אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו‪"...‬‬
‫)שיר השירים‪ ,‬ז' ‪(9‬‬
‫"זאת קומתך דמתה לתמר‪."....‬‬
‫)שיר השירים‪ ,‬ז'‪(8 ,‬‬
‫מיקום‪6 :‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫עצי – תמר מאחורי בית ‪") 211‬בדשא הגדול"(‪.‬‬
‫עצי – תמר ברפידים פינת בני ‪ -‬אפרים‪.‬‬
‫עצי – תמר מאחורי הסופר‪ ,‬בערוגה‪.‬‬
‫עצי – תמר ב"דשא הגדול" )"גבעת הכפירים"(‪.‬‬
‫עצי – תמר בבני – אפריים‪.217 ,‬‬
‫עצי – תמר בקדש ברנע ‪.1‬‬
‫עץ ‪ -‬בקדש ברנע ‪.3‬‬
‫עצים – ברפידים ‪ 4‬ו – ‪.6‬‬
‫‪ ,1‬רפידים ‪ ,18‬ובית ‪.8‬‬
‫עץ – ליד בית‬
‫עצים ברחוב בני אפרים‪ ,‬באי – התנועה‪.‬‬

‫עץ השייך למשפחת הדקליים‪ .(Palmaceae) ,‬עץ דו – ביתי‪ .‬העלים‬
‫דמויי נוצה‪ .‬עץ פרי תרבותי או פליט חורבות‪ .‬מצוי בכל חלקי הארץ ובעיקר‬
‫באזורים טרופיים חמים‪ ,‬כמו בקעת – הירדן והערבה‪ ,‬ליד מקור מים‪ :‬מעיין‬
‫או מי – תהום גבוהים בנאות – מדבר‪.‬‬
‫מולדת העץ בצפון אפריקה ובדמ"ע אסיה‪ ,‬בשאט – אל ‪ -‬ערב )חיבור‬
‫הפרת והחידקל בעיראק(‪ ,‬הריכוז הגדול בעולם של עצי – תמר‪.‬‬
‫במשפחה זו מצויים גם‪ :‬התמר הקנרי‪ ,‬ושינגטוניה והדום המצרי‪ .‬הפרי‬
‫טעים‪ .‬מתקתק – חמצמץ בצבע צהוב – חום‪ .‬נמכר בשווקים כתמרים‬
‫רטובים ויבשים‪ .‬מהפרי מכינים מרקחות וממרחים‪ .‬מהגזע מפיקים יין וסוכר‬
‫תמרים‪.‬‬
‫בטבע האבקה מועברת ע"י הרוח מעצי הזכר לעצי הנקבה‪ .‬בגידול תרבות‬
‫מתבצעת האבקה מלאכותית בידי האדם‪.‬‬
‫פרי התמר – ענבה‪ .‬חלקי הפרי הם‪ :‬קליפה‪ ,‬ציפה‪ ,‬וזרע‪ .‬קטיף התמרים‬
‫נקרא‪" :‬גדיד"‪ .‬העץ מסמל ביהדות‪ ,‬זקיפות קומה‪ ,‬יושר‪ ,‬כבוד וצדיקות‬
‫רבה‪.‬‬

‫‪172‬‬

173

‫עצי פרי צעירים בבוסתן שבגינה האקולוגית‪.‬‬
‫אשכולית‪ ,‬מקדמיה‪ ,‬מנגו מאיה‪ 2 ,‬עצי לימון‪ ,‬שקד‪ 7 ,‬עצי – זית‪ .‬קלמנטינה‬
‫מיכל‪ ,‬רימון‪.‬‬
‫בשטח הגינה‪.‬‬
‫רימון‪ ,‬שסק‪ ,‬משמש‪ ,‬פאפיה‪ ,‬גויאבה‪.‬‬
‫בהמשך השנה ינטעו‪:‬‬
‫תות לבן ושחור‪ ,‬תאנה‪ ,‬פאפיה ועוד‪...‬‬
‫סיכום עצי הפרי‬
‫שקמה‬
‫אבוקדו‬
‫אשכולית‬
‫גפן‬
‫הדרים‬
‫זית‬
‫חרוב‬
‫לימון‬
‫מנגו‬
‫מנדרינה‬
‫וקלמנטינות‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪25‬‬
‫‪118‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬

‫‪3‬‬
‫משמש‬
‫‪1‬‬
‫פאפיה‬
‫‪3‬‬
‫פיטנגו‬
‫‪ 2‬משוכות‪.‬‬
‫צברים‬
‫‪2‬‬
‫רימון‬
‫‪4‬‬
‫תאנה‬
‫‪4‬‬
‫תות‬
‫‪29‬‬
‫תמר‬
‫‪20‬‬
‫בגינה האקולוגית‬

‫סה"כ ‪260‬‬
‫נטיעות חדשות ב"שדה והיער שלנו" )אוגוסט ‪(2013‬‬
‫זית‬
‫רימון‬
‫שקד‬
‫‪4‬‬

‫שקמה‬
‫שיזף מצוי‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬

‫סה"כ ‪20‬‬
‫סה"כ כללי ‪280‬‬
‫עוד עשרים עצי לימון ניטעו ברחבי השכונה בפבואר ‪.2014‬‬

‫‪174‬‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫חרוב‬

‫סכ"ה כללי ‪320‬‬

‫עצי נוי בשכונה‪.‬‬
‫ברחבי השכונה מצויים כאלף עצי – נוי ובמספר זהה גם שיחים שונים‪.‬‬
‫בצמתים‪ ,‬ובכניסות לבתים‪ ,‬גינות נוי עם שפע של צמחים‪ ,‬זוחלים ומטפסים‪.‬‬
‫נציג כמה מהאופינים ביותר‪:‬‬
‫אקליפטוסים – מספר סוגים‪) .‬חלקם בעיקר באזור רפידים‪ .‬קדמו‬
‫♦‬
‫לשכונה והיו חלק מעצי שייח' מואניס‪.‬‬
‫ מספר סוגים‪.‬‬‫ברוש‬
‫♦‬
‫אורן ירושלמי‬
‫♦‬
‫אורן קנארי‬
‫♦‬
‫עץ עם נוף סוככני‪.‬‬
‫אזטרילידיום ‪-‬‬
‫♦‬
‫פריחה בצבע ורוד ולבן‪.‬‬
‫בוהיניה ‪-‬‬
‫♦‬
‫פריחה בסגול ‪.‬‬
‫ג'קרנדה ‪/‬סיגלון‬
‫♦‬
‫גרוילאה חסונה – פריחה בצבע כתום‪ ,‬ענפים שבירים‪.‬‬
‫♦‬
‫פריחה באשכולות צהובים‪.‬‬
‫כסיה אבובית ‪-‬‬
‫♦‬
‫מילה ירוקת עד‬
‫♦‬
‫מיש דרומי‬
‫♦‬
‫מכנף נאה ‪ -‬פריחה בצבע צהוב‪.‬‬
‫♦‬
‫ספטודיאה ‪ -‬עץ הצבעוני פורח באדום‪.‬‬
‫♦‬
‫סוסם הודי‬
‫♦‬
‫פיקוס השדרה‬
‫♦‬
‫פלטופורום ‪ -‬פריחה בצבע צהוב‪.‬‬
‫♦‬
‫קולרוטריה ‪ -‬פרי בצבע אדום‪ ,‬פריחה בצהוב‪.‬‬
‫♦‬
‫בינות העצים חיים ומקננים בעלי – כנף רבים‪ ,‬בולבולים‪ ,‬עורבים‪,‬‬
‫דוכיפת‪ ,‬שלדגים‪ ,‬יונים‪ ,‬דרורים נחליאלי‪ ,‬חוחית‪ ,‬דררות‪ ,‬שחרורים‪ ,‬צופית‪,‬‬
‫שחפים‪ ,‬חוגלות ועוד‪.‬‬
‫ב"עמק רפידים" )שלפני נתיבי איילון(‪ ,‬צמחו לרוב‪ :‬מרגניות‪ ,‬צבעונים‪,‬‬
‫תורמוסים‪ ,‬חרציות‪ ,‬פרגים‪ ,‬סביונים‪ ,‬פטריות‪ ,‬נרקיסים‪ ,‬חצבים ועוד‪...‬‬
‫וביניהם התרוצצו ארנבות‪ ,‬צבים ונחשים‪.‬‬
‫ניתן היה לזהות תעלות בטון להשקיה‪ ,‬שרידי פרדסים‪ ,‬משוכות צברים‬
‫ועוד‪....‬‬
‫‪175‬‬

176

‫תכנית הגינון בדשא המרכזי‪.‬‬

‫‪177‬‬

‫גינה קהילתית‬

‫)‪2‬‬

‫יותר מ – ‪ 20‬גינות קהילתיות פועלות כיום ברחבי תל – אביב – יפו‪,‬‬
‫במרחק הליכה כמעט מכל שכונה בעיר‪ :‬אפקה‪ ,‬כוכב הצפון‪ ,‬הדר יוסף‬
‫ומעוז אביב‪ ,‬דרך כרם התימנים‪ ,‬נווה צדק והגינה המתפתחת בקריית ספר‬
‫עד כפר שלם‪ ,‬יד אליהו ויפו‪.‬‬
‫חלק מהגינות חוגגות כבר שבע שנים )פלורנטין(‪ ,‬ואחרות רק הוקמו‪) .‬תל‬
‫ברוך( או בהליכי הקמה )כמו הגינה של יוצאי אתיופיה במרכז הקליטה‬
‫ביפו(‪ .‬רובן פועלות בתיאום מלא עם העירייה ובתמיכתה‪ .‬חלקן בנפרד‬
‫ממנה )בתחנה המרכזית הישנה‪ ,‬בבית העם ‪ ,(69‬ואחרות אף מצאו את‬
‫עצמן מתנגשות עמה )ניסיונות להקים גינות בחצר בית צעירות המזרחי בדב‬
‫הוז ובשדרות רוטשילד‪ ,‬במסגרת מחאת החודשים האחרונים(‪ .‬יש גינות‬
‫מבוססות ומתוקצבות‪ ,‬ויש שמקוששות תרומות‪ .‬יש עם ערוגות פרטיות‪ ,‬ויש‬
‫שמתרכזות בגידול ציבורי משותף‪ .‬יש המניבות פרי ויש המתמודדות עם‬
‫ונדליזם קשה וגניבות‪ .‬אך מה שמשותף לכולן הוא הרעיון והתשוקה‪ :‬שילוב‬
‫בין פעילות קהילתית על בסיס קרבה גיאוגרפית לבין יצירת פינות חמד של‬
‫טבע עירוני‪ ,‬של קצת ירוק וחי‪ ,‬בין הבטון והאספלט‪(2010) .‬‬
‫מיקום הגינה במעוז אביב‪ ,‬ברחוב רפידים מאחורי בית ‪ ,12‬בצמוד‬
‫ל"מרכז גליקמן"‪ .‬תחילתה בשנת ‪ .2007‬חלוקת ערוגות ב – ‪ .2008‬היוזמות‬
‫הן חדוה יערי – אדריכלית‪ ,‬קרן יעבץ – חינוך סביבתי‪ ,‬ושלי סגל – שקד‪.‬‬
‫רופאה‪ .‬שלושתן נפגשו בכנס לגינון קהילתי‪.‬‬
‫משבצת הקרקע היא עירונית בינות לחורשה‪ .‬פנו לעירייה לאגף‬
‫שפ"ע )שיפור פני העיר(‪ ,‬שבאותה העת עדיין לא התנהלו נהלים ברורים‬
‫בהקשר לגינות קהילתיות‪ .‬הבקשה אושרה‪.‬‬
‫הצוות היוזם שמנה כבר שש נשים‪ ,‬יצא לסיור לימודי בגינות וותיקות‬
‫יותר בירושלים‪ .‬הוחלט לקיים ערוגות משותפות וערוגות משפחתיות פרטיות‪.‬‬
‫שטח הגינה בין ‪ 2.0 – 1.5‬דונם‪ .‬בחלקו הערוגות ובחלקו שטח בר‪ ,‬שבילי‬
‫גישה‪ ,‬מתקן קומפוסט למשתמשים בגינות‪ .‬קיימות כ – ‪ 60‬ערוגות אישיות‬
‫מהן ‪ 40‬משפחות ויחידים והשאר משותפות‪.‬‬
‫בערוגות הפרטיות מגדלים ירקות לשימוש ביתי וקצת פרחים‪ ,‬כובע נזיר‪,‬‬
‫ואפונה ריחנית ובערוגות המשותפות מגדלים בעיקר צמחי תבלין וגידולים רב‬
‫– שנתיים‪.‬‬
‫בשטח הגינה נבנית סוכת הנבטה כדי לצמצם הוצאות על שתילים‪ .‬מקיימים‬
‫מפעם לפעם מסיבות החלפת זרעים‪ ,‬אירועים בט"ו בשבט ושבועות‪,‬‬
‫באזארים כשוק "קח – תן" )בגדים‪ ,‬ספרים‪ ,‬צעצועים‪ .(....‬כמו כן מתקיימים‬
‫בגינה חוגים‪ .‬שירה בציבור‪ ,‬חוג אקולוגיה לילדים )שנה שלישית( בחינוך‬
‫ביתי ומשתתפים בו מכל גוש דן‪ ,‬כ – ‪ 20‬משתתפים‪ .‬קרן משמשת כמדריכה‬
‫המקצועית של הנושא‪ .‬פעם עד פעמיים בשבוע‪.‬‬
‫‪178‬‬

‫נגבים ‪ 50‬שקל לחודש כדמי – חבר‪ .‬בכסף זה ממנים פעולות שונות‬
‫כקניית אביזרי – עזר‪ :‬טפטפות‪ ,‬מחשב השקייה‪ ,‬כלים‪ ,‬ציוד‪ ,‬שתילים ועוד‪...‬‬
‫כאמור‪ ,‬בגינה קיים מתקן קומפוסט‪ .‬הערוגות מחופות בעלים‪ ,‬כדי לצמצם‬
‫את התאיידות מי – ההשקייה וקיימת גם תיבת האכלה לציפורים‪.‬‬
‫בימי שני מתקיימת פגישת עבודה עם קרן לצורך הדרכה‪ .‬פעם בחודש‬
‫אחה"צ מתקיים מפגש קבלת – שבת‪ .‬משתתפות כעשר משפחות‪ .‬בט"ו‬
‫בשבט השתתפו כמאתיים איש‪ ,‬בשיתוף עם האגודה‪.‬‬
‫בין הגידולים המתחלפים בגינות‪ :‬מלון‪ ,‬גמבה‪ ,‬תירס‪ ,‬מלפפון‪ ,‬עגבניה‪,‬‬
‫חומוס‪) ,‬חמצה(‪ ,‬לוביה )שעועית תאילנדית(‪ ,‬חמניות ועוד‪....‬‬

‫בין האירועים המרכזיים בגינה האקולוגית‪:‬‬
‫‪12.3.20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪22.3.20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪26.3.20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪25.6.20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪28.6.20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9.7.201‬‬
‫‪0‬‬
‫‪24.10.2‬‬
‫‪010‬‬
‫‪13.11.2‬‬
‫‪010‬‬
‫‪28.12.2‬‬
‫‪010‬‬
‫‪21.1.20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3.6.201‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17.9.20‬‬
‫‪11‬‬

‫‪179‬‬

‫‪-‬‬

‫מסיבת החלפות עונתיות בסימן פורים ומכירת עוגות‬
‫ביתיות‪.‬‬
‫הג'ם הסשן חודשי‪ .‬הופעות מוסיקליות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מסיבת החלפות אביבית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ביקרו בגינה פעילי הגינות הקהילתיות החדשות בקרית –‬
‫אונו‪ .‬הם התעניינו בנושאי הפעלה שונים‪ :‬חלוקת – מים‪,‬‬
‫גידולים שונים‪ ,‬אביזרי – השקיה‪ ,‬ריהוט וכד'‪.‬‬
‫הג'ם החודשי‪ .‬הופעות מוסיקליות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מסיבת החלפות קיצית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫נערך מפגש לימוד תחת הכותרת‪" :‬שבת נח בראי מודעות‬
‫לעצמנו ולסביבה" בהנחיית חיים לוי‪.‬‬
‫נערך מפגש בגינה בסימן‪" :‬שירת העגבנייה"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הג'ם הסשן חודשי‪ .‬הופעות מוסיקליות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫חגיגת ט"ו בשבט‪ :‬פיקניק‪ ,‬סדנאות‪ ,‬הופעה מוסיקלית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫חגיגת שבועות‪ :‬פינות יצירה‪ ,‬שירה בציבור‪ ,‬קבלת שבת‬
‫וארוחת ערב חגיגית ומשותפת‪.‬‬
‫באזאר החלפת חפצים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫יצאה קריאה בכרוז פומבי לרכז אשפה אורגנית ולהביאה‬
‫לקומפוסטר בגינה הקהילתית‪.‬‬
‫הגינה הקהילתית – אקולוגית קיבל אישור‪ ,‬ייעוץ וליווי צמוד של‬
‫העירייה‪ .‬במסמך מדיניות רשמי של העירייה בנושא נכתב בין היתר כי עירנו‬
‫היא "מהערים הצפופות בעולם‪ ,‬ולפיכך יש חשיבות מיוחדת לשמור ולטפח‬
‫את השטחים הפתוחים בעיר וליצור בהם סביבות תומכות חיים‪ ,‬עם מגוון‬
‫מינים של צומח ובעלי חיים"‪.‬‬
‫עוד נכתב כי הקמת הגינות מהווה "מסגרת עבודה משותפת שמזמנת קשרי‬
‫גומלין ומצמיחה פעילות קהילתית סביב מטרה משותפת"‪ .‬וכן מעודדת‬
‫אזרחות פעילה‪ ,‬משפרת את פני השכונה ותורמת לגידול מזון‪.‬‬
‫בהמשך המסמך מתואר התהליך בדרך להקמת גינה‪ ,‬שכולל‬
‫התבססות של גרעין פעילים שכונתי‪ ,‬תיאום עם העירייה ואיתור שטח‬
‫מתאים‪ ,‬ובהמשך – קבלת מים מאגף שפ"ע וסיוע של אגף התברואה בפינוי‬
‫פסולת עם עדיפות להקמת קומפוסטרים‪ .‬לאחר מכן מוצעים לפעילים‬
‫המקומיים כלים לתחילת העבודה וטיפים לתחזוקת הגינה‪.‬‬
‫את המאמצים העירוניים לסייע וללוות את הגינות הקהילתיות מובילה הרשות‬
‫לאיכות הסביבה בעירייה שתומכת ביוזמות מקומיות כאלה כבר שבע שנים‪.‬‬
‫"בניגוד לערים אחרות המדיניות שלנו בתל אביב היא שמי שאחראי ליזום‬
‫הגינות זה התושבים עצמם‪ ,‬כשהעירייה רק מלווה ותורמת"‪ ,‬מסבירה יהודית‬
‫ווסט‪ ,‬אחראית חינוך והסברה ברשות‪ ,‬שהטיפול נמצא בתחומה‪" .‬זה מבטיח‬
‫המשכיות ומבטיח שלתושבים יהיה ראש גדול בעבודה על הגינה‪ .‬כדי לבדוק‬
‫אם גרעין שמתגבש בשכונה כלשהי הוא רציני אנחנו קצת בוחנים אותם‪:‬‬
‫קובעים איתם פגישה שבועית בקרקע שנבחרה‪ ,‬מתחילים בדברים בסיסיים‬
‫כמו בניית קומפוסטר והכנת הקרקע‪ ,‬ומושכים חודשיים – שלושה‪ .‬אם הם‬
‫רציניים‪ ,‬אנחנו נותנים אור ירוק לאגף שפ"ע לחבר אותם למים"‪.‬‬
‫"מה שיפה במודל העבודה שלנו הוא שמדובר לגמרי ביוזמה מלמטה‪,‬‬
‫שמקבלת תקציב ועידוד מלמעלה"‪ ,‬מוסיפה לימור בייגל‪ ,‬רכזת הגינות‬
‫ברשות‪ ,‬שאותה מזכירים כל רכזי הגינות כמי שליוותה אותם לכל אורך הדרך‪.‬‬
‫"זה אומר שצריך לדאוג לתקציב ייחודי‪ ,‬שעדיין אין‪ ,‬וליצור קשר עם‬
‫מחלקות אחרות בעירייה‪ .‬אפשר למשל לעבוד עם מינהל השירותים‬
‫החברתיים ולעודד הגעה של קבוצות רווחה‪ ,‬נוער בסיכון‪ ,‬גיל הזהב ואחרים‬
‫– שיבואו לגינות בשעות שבהן הן עומדות ריקות‪ .‬זה נכס ציבורי מהמעלה‬
‫הראשונה שצריך להיפתח לציבור ולקבל תמיכה משמעותית עוד יותר"‪.‬‬
‫עד כה תרמה העירייה שני ספסלים )שניים נתרמו ע"י האגודה(‪,‬‬
‫שתילים מהמשתלה העירונית‪ ,‬ציוד השקייה ועוד‪.....‬‬
‫"הגינה היא הרבה מעבר לסך כל הערוגות האישיות שבה‪ .‬אנשים‬
‫באים לשבת פה גם בלי קשר לגינה‪ ,‬פשוט כדי להירגע‪ ,‬והאלמנט הקהילתי‬
‫הוא הכי משמעותי פה‪ .‬הכרתי כאן שכנים שגם בעשר השנים של ישיבה על‬
‫ספסל בגן המשחקים לא הייתי מכירה‪ .‬במעגל הקרוב‪ ,‬מגיעים בעיקר בימי‬
‫שני בשביל להכיר וללמוד ולבלות יחד‪ ,‬אבל גם שאר תושבי השכונה מגיעים‬
‫‪180‬‬

‫בשביל חברה‪ ,‬או סתם כדי לזרוק זבל אורגני בקומפוסטר שבנינו‪ .‬הגינה‬
‫הפכה למקום יש מאין‪ ,‬למתנ"ס מתחת לכיפת השמיים‪ ,‬לאתר למפגש יצרני‬
‫ולא צרכני בין אנשים ומשפחות‪ .‬לא עניין של מה בכך בעולם שאנו חיים בו"‪.‬‬
‫הגיעה לגינה משלחת שהובילו משרד החוץ ומרכז הש"ל‪ ,‬ושהורכבה‬
‫מ – ‪ 30‬אנשים ממדינות עולם שלישי – אפריקנים‪ ,‬פיליפינים ואחרים‪ .‬הם‬
‫באו ללמוד על התרומה של גינות קהילתיות לסביבה ולציבור במישור‬
‫השלטון המקומי‪.‬‬
‫על הימים הראשונים מספרת חדוה יערי מיוזמי ומתכנני הגינה‬
‫הקהילתית‪(22.3.2012) :‬‬
‫אי קסום של טבע עירוני‪.‬‬
‫"מטרתנו הראשונית הייתה לייצר אפשרות לנו ולילדינו ולשכנינו‬
‫לגדל בקרבת הבית קצת ירקות‪ ,‬להתקרב ולהיחשף קצת יותר לנושאים‬
‫אקולוגיים ולחזק את תחושת הקהילתיות כאן‪.‬‬
‫איתרנו שטח עירוני בחורשת השצ"פ הדרומי וקיבלנו מהעירייה אישור‬
‫להשתמש בו לצורך הקמת גינה קהילתית‪ .‬קיבלנו גם הבטחה לחיבור למים‬
‫על חשבון העירייה‪.‬‬
‫בשלב זה היינו קבוצה של כשש נשים‪ .‬התחלנו להיפגש כל יום שני‬
‫אחה"צ בחורשה‪ ,‬במיקום המיועד לגינה‪ ,‬ושם תכננו יחדיו את הגינה‬
‫העתידית‪ ,‬והתחלנו להכין את השטח‪.‬‬
‫כעבור שישה חודשים התבשרנו כי חוברנו למים ואפשר להתחיל עם‬
‫הגינה עצמה‪ .‬התכנון היה ליצור ערוגות אישיות וגם ערוגות משותפות‪ .‬כל מי‬
‫שירצה לטפח ערוגה אישית ישלם דמי חבר לגינה והגינה תספק באופן מרוכז‬
‫לחבריה‪ ,‬שתילים‪ ,‬כלי –עבודה‪ ,‬מערכת השקייה וכן הדרכה מקצועית‪.‬‬
‫הניהול של הגינה הינו מאז ועד היום – קהילתי ומשותף"‪.‬‬

‫‪181‬‬

182

183

184

‫תכנית פארק גבעת הכפירים‬

‫‪185‬‬

186

187

188

189

‫"השדה שלנו"‪ :‬השבת שטחי בר לעיר‪.‬‬
‫‪190‬‬

‫)‪(1‬‬

191

192

193

194

195

196

‫מתקני משחקים ב"גבעת הכפירים"‬

‫‪197‬‬

‫חורשות מצילות בין הבתים‬

‫‪198‬‬

‫עלי – הגפן הייחודיים‪.‬‬

‫‪199‬‬

‫פינת נוי בדשא המרכזי‪.‬‬

‫‪200‬‬

‫‪ 3‬עצי קלמנטינות‬

‫עץ הלימון נותן פריו‪.‬‬

‫‪201‬‬

202

‫פירות האשכוליות‪.‬‬

‫‪203‬‬

‫פרי הזית‬

‫‪204‬‬

205

‫שיח הפיטנגו‪ ,‬כצמח מסתור וגדר חיה‪.‬‬

‫‪206‬‬

207

208

‫עצי – שקד )"שקדיות"(‬

‫‪209‬‬

‫עץ השקמה ברחוב רפידים‬

‫‪210‬‬

‫עץ תות ב"גן הנעול" )"השמורה"(‬

‫‪211‬‬

‫תמר – העץ ופריו‬

‫‪212‬‬

213

‫ת תכנית הגינון בשכונה‬

‫‪214‬‬

‫פריחה מרהיב בינות לבתי "מעוז אביב"‪.‬‬

‫פסלי – גן‪) .‬הפסלת‪ :‬רחל יהב(‬

‫‪215‬‬

216

217

‫ערוגות משפחתיות בגינה האקולוגית‪.‬‬

‫‪218‬‬

219

220

221

222

‫פ‬

‫‪223‬‬

224

‫) ‪(1‬‬

‫גבעת הכפירים" ופינת "הנופלים במערכות ישראל"‬

‫חנוכת "גבעת הכפירים"– מעוז אביב‬
‫חיים וייצמן‪ ,‬נשיאה הראשון של מדינת ישראל‪ ,‬הוא שאמר בימי‬
‫מלחמת השחרור כי אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף בהשראת‬
‫המימרה הזאת כתב נתן אלתרמן את שירו המפורסם "מגש הכסף"‪ .‬וייצמן‬
‫אמר דברים אלה כשפרצה מלחמת הקוממיות והנבואה המרה הזאת‬
‫התגשמה בכל אימתה‪ .‬את מדינת ישראל לא קיבלנו על מגש של כסף‪.‬‬
‫הגורל והמציאות תבעו מאתנו לשלם בעד קיומנו הלאומי מחיר כבד מאוד‪,‬‬
‫שאין יקר ממנו עלי אדמות‪ .‬והרי כל נפש אצלנו היא בבחינת עולם מלא‪ ,‬לא‬
‫רק לבני המשפחה ולקרובים אלא לאומה כולה‪.‬‬
‫הקרבן הזה‪ ,‬החיים שהיקרים לנו נתנו למען נחיה אנחנו ותחיה‬
‫המדינה‪ ,‬מטיל חוב כבד על כולנו ביחד ועל כל אחד מאתנו לחוד‪ .‬הרי לא‬
‫ייתכן שנקבל את הקרבן הזה סתם כך‪ ,‬כאילו הוא מגיע לנו‪ .‬את החוב הזה‪,‬‬
‫במלואו‪ ,‬לא נוכל לפרוע לעולם‪ .‬אבל אין אנו פטורים מלחשוב מה יש‬
‫ביכולתנו לעשות כדי להיות ראויים לפחות במידת מה לאותם גיבורים שמסרו‬
‫את חייהם על קיומנו וקיום המדינה‪.‬‬
‫ותשובתי לכך היא פשוטה‪ :‬יש רק שתי דרכים שבהן נוכל לעמוד בחובנו זה‪.‬‬
‫הדרך האחת היא ההנצחה‪ .‬אם נגזר על יקירינו שלא להיות איתנו‪ ,‬עדיין הם‬
‫בזכרוננו הלאומי והאישי‪ ,‬אולי עוד ביתר שאת מאשר לפני שהלכו מאיתנו‪.‬‬
‫אנו עושים ונמשיך לעשות ככל שניתן‪ ,‬כדי לשמור ולטפח את הזכרון הזה‬
‫ואחת העדויות לכך היא הגבעה הזאת‪ ,‬גבעת הכפירים‪ ,‬שתנציח לדורי דורות‬
‫את זכרם האהוב והכאוב של בני שכונת מעוז – אביב‪ ,‬שהיו דור שני ללוחמים‬
‫את מלחמת קיום ישראל‪.‬‬
‫אולם הדרך השנייה שבה מוטל עלינו לפרוע את חובנו ליקירנו‬
‫נראית לי עוד יותר חשובה‪ .‬דרך זו נוגעת לעצם מהותנו‪ .‬מדינה שכל – כך‬
‫רבים וטובים מסרו את נפשם על קיומה‪ ,‬חייבת להיות ראויה להם באיכותה‬
‫וברמתה‪ .‬חובתו של כל אחד מאתנו לחיות כך‪ ,‬כפי שהם‪ ,‬שאינם איתנו‪ ,‬היו‬
‫מצפים מאתנו להיות‪ ,‬כדי שהקרבן לא יהיה לשווא‪ .‬חובתנו לבנות ולטפח‬
‫מדינת מופת וחברת מופת‪ .‬חובת כל אחד מאתנו לשקוד על עבודתו ועל‬
‫איכות החיים ותרבויות החיים‪ ,‬על עזרה לזולת‪,‬על‬
‫לימודיו‪ ,‬על שכלול‬
‫הגינות ויושר‪ ,‬על נימוסים ושכנות טובה‪ ,‬על מיצוי היפה והנכון שבחיי האדם‪.‬‬
‫רק אם ננהג כך – ננהג בכבוד של אמת כלפי זכרם של אלה שאינם עוד‬
‫איתנו‪ .‬ובכך אני רוצה לברך את האירוע הנכבד הזה ‪ -‬הבה נשמור וננצור‬
‫את זכר הנופלים על – ידי – כך שנחיה כפי שצריך לחיות ציבור שרבים כל –‬
‫כך הקריבו בשבילו כל – כך הרבה‪.‬‬

‫‪225‬‬

‫חללי מערכות ישראל‪) .‬במעוז אביב(‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫יחזקאל )חזי( אושינסקי‬
‫צחי אלעזרי‬
‫דן ביאטוס‬
‫יורם גור‬
‫מיקי )רמי( גלין‬
‫שבתאי )סבי( הורן‬
‫מרדכי לבון‬
‫אורי להט‬
‫דוד לוין‬
‫מרדכי לוסטיג‬
‫אלעזר ליאון‬
‫קלמן "מגן"‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלברט מנדלר‬
‫דודי סגל‬
‫בועז עמידן‬
‫גדליהו פלג )פופלוביץ(‬
‫שאול )שולי( פלק‬
‫שחר קופרשטייין‬
‫עמיר רון )לזרוביץ(‬
‫יחזקאל יהודה ריימונד‬
‫נעמן שני‬
‫עירית שני‬
‫יגאל יעקב שפירא‬
‫רחל תמרי‬

‫במת טכסי ההנצחה בחצר ביה"ס "מגן" ובסמיכות ל"גבעת הכפירים"‪.‬‬
‫האדריכל‪ :‬שמעון גלר ז"ל‪ ,‬חבר האגודה‪ ,‬תשל"ד )‪(1974‬‬

‫‪226‬‬

‫יחזקאל )חזי( אושינסקי‬
‫בן רוזה ויוסף‪ .‬נולד בי"א בתמוז – ‪.24.6.1953‬‬
‫חזי למד ב"דוד ילין" ולימודיו התיכוניים בסמינר לוינסקי ושנתיים‬
‫ב"סמינר הקיבוצים"‪ .‬היה פעיל בוועדות שונות והתנדב לסייע בלימודים‬
‫לתלמידים מתקשים וגם שימש כמורה מחליף‪.‬‬
‫בגיל ‪ 15‬הצטרף חזי לתנועת "הצופים" בשבט "הנשיא" במעוז – אביב‪.‬‬
‫תחילה כחניך ואחר – כך כמדריך וכראש גדוד‪.‬‬
‫הצטיין במסירותו הרבה‪ ,‬היה ישר וגלוי – לב ונכון תמיד לסייע‪ .‬כתב שירים‬
‫בסתר ויומן אישי‪ ,‬על מלחמה‪ ,‬קרבות ושכול‪.‬‬
‫בגמר התיכון יצא עם חבריו לגרעין "אלמוג" לשל"ת בקיבוץ גשר‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1971‬התגייס ובסיום הטירונות נשלח לשל"ת בקיבוץ אלרום‪ .‬סיים‬
‫קורס חובשים ושרת במרפאות ובמפקדת קצין רפואה ראשי‪ .‬את ייעודו ראה‬
‫כרופא‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים שרת חזי במחנה ‪ .80‬נשלח לסיני והוצב בבי"ח‬
‫ברפידים‪.‬‬
‫ב – ‪ 24.10.1973‬התנדב לעלות למסוק לפינוי פצועים מהעיר סואץ‪.‬‬
‫המסוק נפגע והתפוצץ‪ .‬כל אנשי הצוות נהרגו‪ .‬גופת חזי נמצאה לאחר ‪10‬‬
‫ימים והוא נקבר בקיבוץ חצרים ולאחר חצי שנה הובא למנוחות בקרית –‬
‫שאול‪.‬‬
‫השאיר הורים ואחות‪.‬‬
‫הוריו וחבריו לגרעין שנפל במלחמה‪ ,‬הוציאו לאור חוברת לזכרו בשם‪:‬‬
‫"לזכרם של השניים"‪.‬‬
‫צחי אלעזרי‬
‫צחי נולד בתל ‪ -‬אביב‪ ,‬בי"ח בכסליו תשי"ז )‪.(22.11.56‬‬
‫הלך לגן ולכיתות א' – ב' בבי"ס ""מגן""‪ .‬כתה ג' בירושלים‪ ,‬ד' שוב‬
‫בבי"ס ""מגן""‪ .‬אח"כ נדד עם משפחתו לסינגפור בשל עבודת אביו שהיה‬
‫קצין בכיר בצבא הקבע‪ .‬כיתה ח' למד בטבריה‪ ,‬ותיכון ברמת – השרון‪.‬‬
‫צחי שאף להיות טייס אולם בשל פגם בראייתו התגייס לבסוף לחיל השריון‪.‬‬
‫שם השתדל להיות מפקד ומוביל בחיל‪.‬‬
‫צחי שירת שלוש וחצי שנים בשריון‪ .‬אהב את הטנק‪ ,‬האמין בו והיה‬
‫חדור בצורך להגיע לשלמות מקצועית‪ .‬הוא היה מפקד מחלקה‪ ,‬קמב"ץ‬
‫גדודי‪ ,‬ועוזר קצין אג"ם חטיבתי‪.‬‬
‫עם שחרורו‪ ,‬למד הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת באר – שבע‪.‬‬
‫חלומו היה להצטרף לצוות פרוייקט טנק המרכבה – כמהנדס‪.‬‬
‫ארבע שנים למד צחי באוניברסיטה עד ליוני ‪ ,1982‬אז קיבל צו – קריאה‬
‫למילוי חובתו במבצע שלום – הגליל‪.‬‬
‫הטנק של צחי נפגע תוך התקדמות הגדוד לכיבוש הכפר חוש – א – דנובה‪.‬‬
‫צחי נפל והוא בן עשרים וחמש ומחצית השנה‪.‬‬
‫‪227‬‬

‫דן ביאטוס‬
‫נולד בז' באב תשי"ג‪ 19) .‬ביולי ‪.(1953‬‬
‫נקרא על שם גדוד ‪ 54‬שבו שרתו הוריו במלחמת השחרור‪ .‬נפל ביא'‬
‫בתשרי תשל"ד‪ 7) ,‬באוקטובר ‪.(1973‬‬
‫בן עשרים שנה היה כאשר נפל‪ .‬בוגר מחזור ה' בבי"ס "מגן" בו למד מכיתה‬
‫א' עד ו'‪ .‬אהב את ביה"ס‪ ,‬היה חניך בצופים בשבט "הנשיא" ופעיל בו עד‬
‫לגיוסו לצבא‪.‬‬
‫כהמשך לפעילותו בצופים התגייס לגדוד ‪ 50‬והיה גאה בכנפיים שקיבל‪.‬‬
‫היה שקט‪ ,‬ביישן‪ ,‬עניו‪ ,‬לא אהב להתבלט‪ ,‬הרבה לקרוא ולחלום‪ .‬ישר‬
‫מאוד‪ .‬כל תפקיד שהוטל עליו מילא במלוא האחריות וכמיטב יכולתו‪.‬‬
‫אספן נלהב של מטבעות ובולים‪ ,‬אהב לימודי טבע‪ ,‬ידיעת הארץ החי‬
‫והצומח‪.‬‬
‫יורם גור‪.‬‬
‫נולד בתל אביב ב – ‪.1954‬‬
‫נפל באזור החווה הסינית בחצי האי סיני בליל ה – ‪ 15‬או ה – ‪16‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1973‬ביט' או בכ' בתשרי תשל"ד‪ .‬נעדר תקופה ממושכת ורק‬
‫כעבור חדשים נודע כי נפל בקרב‪.‬‬
‫למד בבי"ס "מגן" מכתה א' עד ח'‪ .‬בוגר מחזור ו' בן – ‪ 19‬בנופלו‪.‬‬
‫סיים את הפנימייה הצבאית בחיפה שליד בית הספר הריאלי בחיפה‪ .‬בהיוודע‬
‫לו כי התקבל לפנימייה הביע את שמחתו‪" :‬זהו היום הגדול בחיי‪ "!!...‬היה‬
‫ספורטאי מילדות‪ .‬שחק טניס והצטיין במיוחד בכדורגל‪ .‬נער ישר‪ ,‬עליז‪,‬‬
‫וחריף תפיסה‪ .‬בעל חוש הומור מפותח‪ .‬בלט כחבר טוב‪ ,‬אהוב על הכל ומוכן‬
‫לעזור בכל עת‪ .‬מתחשב בזולת‪ .‬רגיש ועדין נפש‪ .‬אהב את ארצו ומולדתו‬
‫והיה מוכן לכל משימה‪ .‬ערב פריצת מלחמת הכיפורים‪ ,‬היה בשלב סיום‬
‫קורס קצינים‪ .‬עם הכרזת הכוננות צורף לגדוד שריון יחד עם שלושה חברים‬
‫מהפנימייה הצבאית‪ .‬הטנק שלהם נקרא‪" :‬טנק הצוערים"‪ .‬השתתף בכל‬
‫קרבות הבלימה בסיני וביום ‪ 15‬באוקטובר היה בכח הפורץ אל תעלת סואץ‪.‬‬
‫בליל ‪ 16 – 15‬באוקטובר הקרוי בפי כל "ליל הגיהנום" נפגע הטנק‪ .‬הצוות‬

‫‪228‬‬

‫נפגע אך המשיך בלחימתו עד שאזלה התחמושת ויורם וחבריו "הנאהבים‬
‫והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו‪"...‬‬

‫מיקי גלין )רמי(‬
‫בן חנה וצבי‪ .‬נולד ביום א' באייר תשמ"ח‪ .(18.4.1988) .‬אח למתן‪.‬‬
‫גדל והתחנך בביה"ס היסודי ""מגן"" ובביה"ס התיכון הקהילתי "ליידי‬
‫דוויס"‪.‬‬
‫השתייך ל"חבורת התשעה"‪ .‬חבר'ה ששמרו על קשרים גם בצבא‪ .‬לאחר‬
‫הטירונות עבר קורס משק"ים ביחידה ושובץ כמש"ק תיאום וקישור בענף‬
‫ארב"ל )ארגונים בין לאומיים( שבמנהל האזרחי‪ .‬עסק בתקשורת ומונה‬
‫לעוזרו של דובר המנהל האזרחי‪ .‬עבר הכשרה כמש"ק דוברות ביחידת דובר‬
‫צה"ל‪ .‬מיקי זכה להערכה רבה מעמיתיו בצבא ובאזרחות‪.‬‬
‫כעבור שנה ומחצה‪ ,‬שימש כמ"מ לדובר המנהל‪ ,‬תפקיד שמאייש‬
‫קצין בדרגת סרן‪ .‬ביום העצמאות ה – ‪ 61‬למדינת – ישראל‪ ,‬קיבל מיקי אות‬
‫הצטיינות מראש המנהל האזרחי‪.‬‬
‫ביום ט"ז באייר תשס"ט‪ ,(10.5.2009) ,‬בעת שחזר מבילוי עם‬
‫חבריו נהרג מיקי בתאונת – דרכים מחרידה ב"נתיבי – איילון"‪ ,‬סמוך למחלף‬
‫קק"ל‪ .‬עמו נהרג חברו‪ ,‬סמ"ר בר לייכטר‪ .‬שני חברים נוספים נפצעו‪.‬‬
‫מיקי בן ‪ 21‬בנופלו הובא למנוחות בקרית – שאול‪.‬‬
‫הספיד אותו מפקדו תא"ל יואב )פולי( מרדכי‪.‬‬

‫שבתאי )סבי( הורן‬
‫נולד ביפו ב – ‪ 22‬בדצמבר ‪1952‬‬

‫‪229‬‬

‫למד מכתה ג' בבית ספר ""מגן""‪ ,‬בוגר מחזור ד'‪ .‬למד בתיכון עירוני‬
‫ד' וסיים אותו בציונים טובים מאוד‪ .‬התקבל לאוניברסיטת תל – אביב‬
‫לפקולטות פסיכולוגיה וספרות‪ .‬היה על סף שחרור מצה"ל‪.‬‬
‫חניך ומדריך בשבט הצופים "הנשיא" במעוז אביב‪ .‬אהב קולנוע‪ .‬הכין סרט‬
‫קולנוע‪ :‬אירועים בבית הספר‪ .‬היה שחקן חובב והשתתף בהצגות ביה"ס‪.‬‬
‫כתב שירים ופרוזה‬
‫אהב מוסיקה‪ .‬הרבה לטייל בארץ‪.‬‬
‫בעל משמעת‪ ,‬נימוסים טובים‪ ,‬חבר טוב שקדן ובעל אמביציה להצליח‪.‬‬
‫נפל ב – ‪ 6‬באוקטובר ‪) 1973‬י' בתשרי תשל"ד( במלחמת יום‬
‫הכיפורים‪.‬‬
‫בן ‪ 21‬היה בנפלו‪.‬‬

‫מרדכי לבון )סרן(‬
‫בן אליהו ז"ל וחיה‪ .‬נולד ביום כ"ט בשבט תרצ"ב )‪ (6.2.1932‬בבודפשט‪.‬‬
‫עלה ארצה בשנת ‪ ,1948‬בן למשפחה דתית‪.‬‬
‫למד בבי"ס יסודי דתי ותיכון "תרבות" בבודפשט במגמה ריאלית‪ .‬היה חבר‬
‫ב"בני עקיבא" וחי פרק זמן בקיבוץ‪.‬‬
‫מרדכי התגייס לצה"ל במאי ‪ 1950‬והוצב בחיל – התותחנים‪ .‬לאחר הטירונות‬
‫סיים קורס מפקדי מרגמות‪ ,‬וקורס מכי"ם ושירת בגולני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1952‬התנדב לקורס טייס וסיימו בהצלחה‪.‬‬
‫היה בצבא קבע עד ‪ 1967‬ובמסגרת שירות מילואים לקח חלק פעיל‬
‫בקרבות הגדולים של חיל – האוויר‬
‫במלחמת "ששת הימים" נטל חלק בהפצצות שדות – התעופה במצרים‪ .‬ביום‬
‫הראשון למלחמה נפל בשבי המצרי כשהופל מטוסו )אוראגן ‪ (74‬מול חוף‬
‫עזה‪ .‬כעבור עשרה ימים שב לישראל בהתערבות ה"צלב האדום"‪.‬‬
‫בתום שירות הקבע‪ ,‬עבד כטייס ב"כימאויר" ואח"כ ב"ארקיע" והיה‬
‫חבר ועד העובדים של צוות – האוויר‪.‬‬
‫‪230‬‬

‫במלחת יום – הכיפורים שימש כטייס תובלה ואח"כ המשיך לשרת‬
‫כחייל מילואים בביה"ס לטיסה‪.‬‬
‫ביום כ"ט באב תשל"ו )‪ (25.8.1976‬נפל בעת מילוי תפקידו בשירות‬
‫מילואים פעיל‪.‬‬
‫נקבר בקרית – שאול‪.‬‬
‫הותיר אחריו אישה‪ ,‬שני בנים ובת‪ ,‬אם ושלוש אחיות‪.‬‬
‫אורי להט )רב"ט(‬
‫בן מנחם ויהודית )אידה(‪ .‬נולד בי"ב באב תשט"ז )‪ (20.7.1956‬בת"א‪.‬‬
‫למד ב""מגן"" ובגימנסיה "הרצליה"‪ ,‬במגמה סוציולוגית והשלים‬
‫בביה"ס מישלב‪ ,‬במגמה הומנית כללית‪.‬‬
‫אורי היה חניך ב"צופים" בשבט "הנשיא"‪ ,‬ספורטאי בענפי הטניס והריצה‪.‬‬
‫גוייס לצה"ל בראשית מאי ‪ 1974‬והוצב בחיל – האוויר‪ .‬לאחר הטירונות רכש‬
‫שני מקצועות צבאיים‪ :‬מטאורולוג ופקיד – מטה‪ .‬במהלך שירותו הצטרף‬
‫לתזמורת חיל – האוויר‪.‬‬
‫ביום י"ז בסיוון תשל"ז )‪ (3.6.1977‬באזור כביש בית – אורן נהרג אורי‬
‫בתאונת דרכים‪ .‬נקבר בקרית – שאול‪ .‬השאיר אחריו הורים ואחות‪.‬‬

‫דוד לוין‪(9.6.1967 - 1930) .‬‬
‫דוד היה בן ‪ 11‬כאשר פלשו הגרמנים לסביבת סטויבץ‪ .‬בזכרונותיו‬
‫כתב הרבה על היודנרט ששרתו את הגרמנים ואת אנשי הקהילה‪.‬‬
‫לאחר שעיירתו נכבשה ב – ‪ 27‬ביוני ‪ 1941‬ובקיץ ‪ 1942‬את המרד והנעשה‬
‫בגטו‪ .‬בחורף ‪ ,1942‬פרצו מהגטו וברחו ליערות‪ ,‬לאחר השחרור חזרה‬
‫המשפחה לעיירתם סטויבץ שהייתה הרוסה מהיסוד‪.‬‬
‫דוד שכונה דוידק'ה עלה לארץ ב – ‪ 1947‬בגיל ‪ 17‬וניסה בכל כוחו‬
‫להתערות במנהגי הארץ‪ ,‬שפתה ובגדיה‪ .‬דוד הגיע לעמק – הירדן ולמד בבית‬
‫– ירח‪ .‬שהה בדגניה ב' ומשם נדד לקבוצת אורים‪.‬‬

‫‪231‬‬

‫ב – ‪ 1949‬התחתן עם אורית ויחד עוזבים את הקבוצה‪ .‬חיים בירושלים ומשם‬
‫עוברים לת"א‪ .‬הורים לדורית ואורנה‪.‬‬
‫בהיותו בדגניה ב' עבד דוד ב"תנובה" בחיפה ואח"כ בחברת‬
‫"מיטווך" כמומחה למחשבים‪ .‬עסק בשיווק ומכירה וכמו כן הרצה‬
‫בהשתלמויות שונות‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1952 – 1950‬למד דוד בסמינר הרעיוני בבית – ברל ובשנים ‪1955‬‬
‫– ‪ 1957‬למד ולימד במכון להשכלה ומחקר בבית – ברל‪.‬‬
‫ב – ‪ 1961‬יצא למסעי השתלמויות באירופה במסגרת עבודתו‬
‫בעיבוד נתונים אלקטרוני‪ .‬הוא שולח מכתבים רבים לבני משפחתו בהם הוא‬
‫מתאר את לונדון‪ ,‬ציריך‪ ,‬אמסטרדם ופריס על רחובתיהם והמוזיאונים‬
‫הרבים שביקר‪.‬‬
‫במלחמת "ששת הימים" דוד וחבריו היו הראשונים מקרב חיילי צה"ל‬
‫שפרצו את הגבול הסורי‪ .‬ההפגזה שספגו וקרב האש שניהלו איפשר לשריון‬
‫לפרוץ אל מורדות הגולן ולסיים את הקרב הקשה במהירות וביעילות‪.‬‬
‫רס"ן חיים כץ‪ ,‬מג"ד ‪ 33‬מפקדו של דוד כתב‪ " :‬דוד לחם בגבורה‬
‫דרדרה ותל – הלאל‪ .‬היה מהנחשונים‬
‫בקו – האש הראשון‪ ,‬בגיזרת‬
‫שהעפילו לגולן‪ .‬גבורתו של דוד יחד עם חבריו אפשרו את הצלחת המשימה‪.‬‬
‫מרדכי לוסטיג )רס"ן(‬
‫בן משה וברטה‪ .‬נולד ביום ב' בכסלו תר"ץ )‪ (4.12.1929‬בברטיסלבה‬
‫בצ'כיה‪.‬‬
‫הוריו נלקחו למחנה ריכוז ומשפחה נוצרית אספה אותו‪ .‬מפחד‬
‫הלשנה הוסגר ונלקח למחנה ריכוז‪ .‬לאחר שחרורו מהמחנה הצטרף‬
‫ל"עליית הנוער" ועלה ארצה‪.‬‬
‫למד ב"מקווה ישראל"‪.‬‬
‫התגייס באוגוסט ‪ 1949‬ובפברואר ‪ 1950‬הצטרף לצבא הקבע‪.‬‬
‫סיים קורס קצינים וקורס מ"פ והשתתף בקורס פיקוד ומטה והגיע לדרגת‬
‫רס"ן‪ .‬שירת בחיל – האוויר‪ ,‬לאחר שהשתתף במבצעים צבאיים בחטיבות‬
‫"גבעתי" ו"גולני"‪.‬‬
‫ביום כ"ה בניסן תשל"א )‪ ,(20.4.1970‬נפל בעת מילוי תפקידו‬
‫בעלות רכבו על מוקש בתל ‪ -‬מרשה‪ ,‬בעת סיור הכנה לשטחי – אימונים‪ ,‬יחד‬
‫עמו נהרג מרדכי נדיבי )"מוטקה"( ונפצע שלום הררי‪.‬‬
‫הניח אשה ושתי בנות תאומות‪ .‬נקבר בקרית שאול‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫אלעזר ליאון‬
‫נולד בי"ז בטבת תשי"ג‪ 4) ,‬בינואר ‪(1953‬‬
‫למד בבי"ס "מגן" מכתה א' עד ח'‪ ,‬בוגר מחזור ה'‪ .‬לאחר מכן למד‬
‫בבי"ס תיכון ברחובת והיה מהתלמידים הטובים ביותר בביה"ס – רב גווני‬
‫בכשרונותיו‪.‬‬
‫המוסיקה הייתה עבורו יותר מתחביב‪ .‬ניגן בגיטרה‪ ,‬אבל אהב לשמוע מוסיקה‬
‫קלאסית והיה לו אוסף של תקליטי ג'ז‪.‬‬
‫הצטיין בידיעת הארץ‪ ,‬השתתף בחידון צה"ל בידיעת הארץ והגיע בו לשלבים‬
‫הסופיים‪ ,‬אהב את הארץ ונופיה‪ ,‬ציפוריה ופרחיה והתעניין בזיהוי פרחים‬
‫וציפורים‪.‬‬
‫בנגמ"ש שלו אהב לנסוע במהירות ולשאוף את הרוח המדברית‪ .‬אבל‪,‬‬
‫בעיקר אהב את האדם‪ .‬היו לו חברים מכל שכבות העם‪ .‬הקשיב ועזר להם‪.‬‬
‫נפשו הייתה פיוטית‪ .‬שאף לצדק ויושר ואהב את החיים‪.‬‬
‫נפל ב – כ"ט באב תשל"ד )‪ 17‬באוגוסט ‪ ,(1974‬בתאונה בזמן‬
‫הורדת נגמ"ש ממוביל‪.‬‬
‫בן ‪ 20‬וחצי היה בנפילתו‪.‬‬
‫קלמן "מגן" )מנגל(‪ ,‬אלוף‪.‬‬
‫נולד בוינה ב – ‪ 6‬בנובמבר ‪ .1929‬בתעודת הלידה נרשם כקורט מנגל‪.‬‬
‫ב – ‪ 1933‬עלה ארצה‪ .‬אמו נהרגה בתאונת דרכים‪ .‬האב‪ ,‬פועל‬
‫קשה – יום נאלץ לטפל בעצמו בשלושת ילדיו‪.‬‬
‫קלמן למד בבית ‪ -‬הספר הטכני שליד הטכניון‪ .‬התגלה כספורטאי מחונן‪ .‬בין‬
‫השאר זכה לשיא צה"ל בקפיצה משולשת‪.‬‬
‫בתקופת המנדט הצטרף לאצ"ל ובמלחמת העצמאות‪ ,‬לחם בחטיבת גבעתי‬
‫בחזית הדרום‪ .‬תפקידו היה סמל קשר‪.‬‬
‫שירת כקצין – קשר ראשון של הצנחנים‪ .‬מפקד פלוגה ב"גולני"‪ .‬השתתף‬
‫בפעולת הגמול הגדולה בסבחה )צ'בחה(‪ ,‬ליד גבול ישראל – מצרים‪ .‬נפצע‬
‫וזכה בציון לשבח של הרמטכ"ל ובעיטור העוז‪ .‬השתתף במלחמת סיני –‬
‫‪ 1956‬וב ‪ 1957 -‬הצטרף לגייסות השריון ומילא תפקידים פיקודיים שונים‪:‬‬
‫מ"פ‪ ,‬סמג"ד‪ ,‬וקצין הדרכה‪ .‬היה מפקד קורס קציני שריון‪ ,‬מג"ד וסמח"ט‪.‬‬
‫במלחמת ששת הימים היה קצין אג"ם של גייסות השריון‪.‬‬
‫אחרי המלחמה ב – ‪ ,1968‬מונה למח"ט שריון‪ .‬את רוב שרותו עשה בקו‬
‫תעלת – סואץ כמפקד חטיבה במלחמת ההתשה‪ .‬במאי ‪ 1969‬נפצע בציר‬
‫הצפוני של תעלת – סואץ‪ ,‬כאשר פגז פגע בזחל"ם‪ .‬משהחלים היה לסגן‬
‫מפקד הכוחות המשוריינים בסיני‪ .‬בתפקידו זה היה ממפקדי מלחמת‬
‫ההתשה‪ ,‬מהאחראים למבצעי הביצורים הגדולים בקו החזית ובתוככי סיני‪.‬‬
‫מונה למפקד בית הספר הבין זרועי לפיקוד ומטה )‪ .(1972‬למחרת פרוץ‬
‫‪233‬‬

‫מלחמת יום הכיפורים )‪ 7‬באוקטובר ‪ (1973‬עמד לקבל את הפיקוד על‬
‫הכוחות המשוריינים בסיני‪ .‬במלחמת יום הכיפורים הופקד על הכוח שפעל‬
‫בגזרה הצפונית של תעלת סואץ‪.‬‬
‫עם מותו של אלוף אברהם )אלברט( מנדלר‪ ,‬הוזעק להיות מפקד האוגדה‪.‬‬
‫האוגדה שבפיקודו ניהלה קרבות בלימה‪ ,‬צלחה את תעלת סואץ והגיעה‪,‬‬
‫ביום הפסקת – האש‪ ,‬עד לנמל עדביה וקילומטר ‪.101‬‬
‫הועלה לדרגת אלוף בעיצומה של המלחמה‪.‬‬
‫אחרי חתימת הסכם הפרדת – הכוחות בסיני הופקד על בניית קו ההגנה‬
‫החדש‪.‬‬
‫נפטר מהתקף לב‪.(1974) .‬‬
‫)סריקה כתב מינוי(‪.‬‬

‫‪234‬‬

‫מנדלר אברהם )אלברט(‪ ,‬אלוף‪.‬‬
‫נולד ב – ‪ 1929‬בלינץ‪ ,‬בירתו של חבל אובראוסטריך למרגלות האלפים‪.‬‬
‫בילדותו עבר את מלחמת האזרחים שהתחוללה בוינה‪ .‬ב ‪ 1939-‬סופחה‬
‫אוסטריה לרייך ב"אנשלוס" ואלברט גורש מביה"ס‪ .‬הוא כיהודי‪ ,‬נודה מכל‬
‫חבריו וסביבתו‪ .‬אחיו יחזקאל עלה ארצה במסגרת "עליית הנוער" בגיל ‪.14‬‬
‫אלברט נשאר עם אמו‪ ,‬מאחר שאביו מת מהתקף לב‪.‬‬
‫הם הפליגו בספינת נהר "סאטורנוס" לנמל סולינה ברומניה‪ ,‬בשפך הדנובה‪.‬‬
‫שם הועברו לאניית – פחם "סקריה" והפליגו לארץ‪ .‬ב – ‪ 13.2.1940‬עגנו‬
‫בחיפה‪.‬‬
‫הועברו למחנה עתלית ושוחררו אחרי שבועיים‪ .‬כאן נפגשו עם האח הבכור –‬
‫יחזקאל‪.‬‬
‫התגוררו בשכירות בנחלת – גנים שבשולי רמת – גן‪.‬‬
‫אלברט סיים את חוק לימודיו ב"ביה"ס לילדי עובדים" בנחלת – גנים‪ .‬בשנים‬
‫‪ 1945-6‬למד חשמלאות ב"מכס פיין"‪.‬‬
‫התגייס ל"הגנה" במיסדר סודי ליד סביון‪ .‬עבר קורס מכ"ים של הגדנ"ע‪.‬‬
‫השתתף ב"מבצע נחשון"‪ ,‬בקרב על בית – ג'יז‪ ,‬בקרב בית – דראס‪ ,‬קרב‬
‫נגבה‪ ,‬מוצבי הצומת‪ ,‬פאלוג'ה ועוד‪" ....‬מבצע יואב"‪ ,‬יוסק'ה גבע היה‬
‫המפקד הבכיר‪.‬‬
‫ב – ‪ 1950‬התמנה למ"פ ב"גבעתי" במסגרת "שועלי שמשון"‪ .‬קצין‬
‫מבצעים בגדוד ‪ ,52‬מ"פ מסייעת ומ"פ פלוגה רובאית‪ .‬מפקד פלוגת הסיור‬
‫החטיבתית ‪.57‬‬
‫ב – ‪ 1958‬שהה בקורס לפיקוד ומטה‪ .‬מג"ד ‪ 51‬שהועבר מגבעתי לגולני‪ .‬ב‬
‫– ‪ 1959‬ביצע הסבה לשריון‪ .‬ב – ‪ 1965‬מח"ט ‪.8‬‬
‫ב – ‪ 23.5.1967‬נקרא לפיקוד דרום וחטיבתו התבססה באזור הר צניפים‪.‬‬
‫הקרב העיקרי באזור כונתילה‪ .‬משם עבר לכיבוש רמת – הגולן‪ .‬ניהל את‬
‫קרב הבקעה והגיע עד קוניטרה‪.‬‬
‫ישראל טל מינה את אלברט כסגן מפקד גייסות השריון ב – ‪.1968‬‬
‫ב – ‪ 29‬בספטמבר ‪ 1972‬מונה ע"י רא"ל דוד אלעזר )דדו( לאלוף ומפקד‬
‫אוגדת סיני‪ .‬במלחמת יום – הכיפורים נמצא מנדלר וכוחותיו בחזית המעוזים‬
‫שבתעלה‪ .‬ניהל את קרב הבלימה‪.‬‬
‫‪235‬‬

‫אלברט נהרג מפגיעה ישירה בנגמ"שו בעת שצפה בשדה – הקרב‪ ,‬ב –‬
‫‪.13.10.1973‬‬

‫דודי סגל‬
‫דודי נולד ביום ‪ 26.6.1957‬להוריו שרה ומאיר‪.‬‬
‫במשך כל שנות ילדותו גר עם הוריו ואחותו טלי במעוז – אביב‪ ,‬שם‬
‫הלך לגן העירוני ואח"כ לבית הספר היסודי ""מגן""‪ .‬בתיכון למד בבי"ס‬
‫"עמל" במגמת מסגרות‪ .‬היה בתנועת הצופים‪ ,‬אחר – כך פנה לזבולון – צופי‬
‫ים‪ ,‬ומטעמם יצא לשליחות בגרמניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬התגייס לצה"ל ושירת בהנדסה קרבית כקצין‪ .‬היה שנה‬
‫בצבא – קבע‪ ,‬והשתחרר ביולי ‪.1979‬‬
‫עם שחרורו בא לחיות עם איריס‪ ,‬אותה הכיר בבסיס בסיני‪ ,‬בשער העמקים‬
‫והשתלב בענף השפ"ם )גידולי – שדה(‪.‬‬
‫ב – ‪ 27.11.1979‬נישאו איריס ודודי ובמאי ‪ 1980‬נסעו לטיול באירופה וחזרו‬
‫לאחר כשנה‪ .‬נגה הבת הבכורה נולדה בפברואר ‪.1982‬‬
‫ב – ‪ 11.7.1983‬בעת שירותו במילואים בלבנון נפצע ואיבד את עינו‪.‬‬
‫בעקבות הפציעה‪ ,‬כשבעה חודשים לאחריה‪ ,‬התפרצה אצלו מחלת הסכרת‪.‬‬
‫עומר נולד לדודי ולאיריס בפברואר ‪ .1985‬בחודש יוני באותה השנה יצאה‬
‫המשפחה לשנת – חופש במושב בקעות‪ .‬שם התפרנסו ממשק חקלאי אותו‬
‫עיבדו‪.‬‬
‫ב – ‪ 1986‬שבו לשער – העמקים ובחודש ספטמבר יצא דודי עם משלחת של‬
‫נכי צה"ל לשלושה שבועות לארצות – הברית‪.‬‬
‫בקיבוץ עבד דודי במטע האבוקדו‪ ,‬עד צאתו למכינה ללימודי תעשייה וניהול‬
‫בטכניון באוקטובר ‪.1988‬‬
‫ביום שישי‪ ,17.3.1989 ,‬בשעה ‪ 14:00‬פסק ליבו לפעום‪.‬‬

‫בעז עמידן‬
‫נולד בחיפה בט"ז תמוז תשי"ד )‪ 17‬ביולי ‪.(1954‬‬
‫למד בבי"ס "מגן" והמשיך את לימודיו בתיכון‪ .‬היה חבר בתנועת‬
‫נוער‪ ,‬טייל והכיר את הארץ‪ .‬היה עליז והחיוך המקסים לא מש מפניו‪ .‬חבר‬
‫טוב ואהוב על הכל‪.‬‬
‫בין תחביביו‪ :‬ים‪ ,‬שיט במפרשיות‪ ,‬רכיבה על סוסים‪.‬‬
‫התגייס לצה"ל ליחידה קרבית – גולני‪ .‬נפגע מאד כאשר הורידו לו את‬
‫"הפרופיל" ובשל כך נשלח לאבו – רודס לתחנה המטאורולוגית‪ .‬התאמץ‬
‫מאד להעלות את הפרופיל על מנת לחזור ליחידה קרבית‪.‬‬
‫‪236‬‬

‫נפל במלחמת "יום הכיפורים" ב – ‪ 10‬באוקטובר ‪ 1973‬באבו – רודס‪.‬‬
‫בן ‪ 19‬היה בנפלו‪.‬‬
‫גדליהו פלג )פופלוביץ( סמל‪.‬‬
‫בן רחל ומשה‪ .‬נולד ביום ל' בשבט תרצ"ב )‪ (7.2.1932‬בעיר פולטוסק‬
‫שבפולין‪.‬‬
‫המשפחה נדדה לרוסיה עם פרוץ מלחה"ע השנייה‪ .‬אביו התנדב‬
‫לצבא הרוסי ונהרג בחזית‪ .‬האם עם ארבעת ילדיה נדדה בערבות רוסיה‪.‬‬
‫גדליהו הצטרף ל"עליית הנוער" ועלה לארץ דרך צרפת באוניית המעפילים‬
‫"אקסודוס" בתש"ז )‪ .(1947‬בגיל ‪ 16‬התנדב לחטיבת "הראל" והשתתף‬
‫בקרבות בהרי – ירושלים‪ .‬כאשר התגלה למפקדו‪ ,‬גילו הצעיר העבירו מיד‬
‫לקיבוץ חפצי – בה‪ .‬שם עבד בפלחה‪.‬‬
‫התגייס לצה"ל בשנת ‪ 1950‬ושירת בנח"ל‪ .‬עבר קורס מכ"ים‪ .‬ב –‬
‫‪ 1952‬השתחרר ועזב את הקיבוץ כדי לעזור למשפחתו שעלתה אז לארץ‪.‬‬
‫חי בת"א והתקבל כחבר בקואופרטיב "דן"‪ .‬התחתן עם חברתו –‬
‫לאה‪ ,‬ונולדו להם שלושה בנים‪ :‬עדי ערן ועופר‪.‬‬
‫כ – ‪ 15‬שנה עבד בקו ‪ 22‬והיה מוכר וחביב על תושבי הדר – יוסף ומעוז –‬
‫אביב‪ .‬גדליהו היה שחקן נבחרת הכדורעף של "דן"‪ ,‬הרבה בטיולים ‪ ,‬צעדות‬
‫תחרויות ספורט ודיג‪.‬‬
‫ביום י"ד בתשרי תשל"ד ) ‪ (10.10.1973‬יצא באמבולנס להעביר‬
‫פצועים משדה הקרב לבי"ח "פוריה"‪ .‬ליד מושב אל – על נפגע האמבולנס‬
‫מהפגזה כבדה‪ .‬בניסיונו להציל את נוסעיו‪ ,‬נפגע ונפל‪.‬‬
‫הובא לקבורות בקרית – שאול‪ .‬השאיר אחריו אשה ושלושה בנים‪ ,‬הורים‬
‫ושלושה אחים‪ .‬לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל‪.‬‬

‫שאול )שולי( פלק‪.‬‬
‫נולד בתל – אביב בד' באדר א' תשי"ד )‪ 7‬בפברואר ‪.(1954‬‬
‫למד בבי"ס "מגן" מכיתה א' עד ח' ואח"כ בתיכון עירוני כי"ח שם‬
‫נמנה על תלמידיו המצטיינים‪ .‬היה עדין נפש וישר ללא סייג‪ .‬אהבתו ונאמנותו‬
‫לחברים וקרובים הייתה רבה מאד‪ .‬אדיב ובעל רצון לעזור ולכן בצדק כונה‬
‫בפי כל‪" :‬בן אדם"‪ .‬מוכשר ומבריק בכשרונותיו ותמיד חיפש את השלמות‪.‬‬
‫תחביביו‪ :‬ספרות וקריאת ספרים‪ .‬בנפשו היה אמן‪.‬‬

‫‪237‬‬

‫מסבו ר' יוסף פלק שהיה סופר ומשורר ירש את כשרון הכתיבה שלו ואמנם‬
‫חיבוריו ועבודותיו היו יצירות ספרותיות‪ .‬היה חבר מערכת עיתון ביה"ס "ניב‬
‫"מגן""‪.‬‬
‫התגייס לחיל השריון ובתום שנת שרות סיים בהצטיינות קורס למדריכי‬
‫תותחנות בשריון‪ .‬ואכן נאה היה דורש ונאה מקיים‪ :‬וכך כתב באחד מחיבוריו‪:‬‬
‫"אל לה למדינתנו לקוות לעזרה מבחוץ אלא עליה ללחום על קיומה"‪.‬‬
‫נפל בחזית הדרום בחצי האי סיני ביום י"ב בתשרי תשל"ד )‪ 8‬באוקטובר‬
‫‪ (1973‬כאשר בגבורה עילאית‪ ,‬ומסירות נפש הציל את חברו לטנק שנפל‬
‫בשבי‪.‬‬
‫במשך חודשים רבים נמנה על נעדרי צה"ל ורק כעבור ‪ 10‬חודשים הובא‬
‫לקבר ישראל‪.‬‬
‫בן ‪ 19‬היה בנפלו‪.‬‬
‫שחר קופרשטיין )סא"ל(‬
‫בן פנינה ואליעזר‪ .‬אח לצפרירה‪ .‬נולד ביום ח' באלול תשט"ו )‪(26.8.1955‬‬
‫בחולון‪.‬‬
‫למד בביה"ס היסודי "כצנלסון" ובתיכון "קוגל"‪ .‬היה פעיל ב"תנועה‬
‫המאוחדת"‪ ,‬כחניך וכמדריך‪ .‬התעניין בספרות צבאית וריגול‪ ,‬שיחק בקבוצת‬
‫הכדוריד של הפועל חולון‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 1975‬התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים כחובש קרבי‪.‬‬
‫לאחר קורס קצינים שירת כמפקד קורס חובשים בבה"ד ‪.10‬‬
‫באוגוסט ‪ 1977‬התגייס לשירות קבע בחיל האוויר‪ .‬סיים לימודים במכללה‬
‫לפיקוד ומטה‪ .‬בתפקידו האחרון שימש כראש ענף ארגון והדרכה במפקדת‬
‫קצין הרפואה של החיל‪.‬‬
‫בתחילת דצמבר ‪ 1978‬נישא שחר לעידית‪ ,‬אותה פגש במהלך‬
‫השירות הצבאי בבה"ד ‪ . 10‬ב – ‪ 1980‬נולדה בתם הבכורה – ליהי וב –‬
‫‪ 1986‬בתם לירון‪.‬‬
‫ביום כ"ט בתשרי תשכ"ז )‪ ,(12.10.1996‬נפטר שחר מדום לב‪ .‬נקבר בקרית‬
‫– שאול‪.‬‬
‫בן ‪ 41‬במותו‪ .‬הותיר אחריו אשה‪ ,‬שתי בנות אם ואחות‪.‬‬
‫עמיר רון )לזרוביץ(‬
‫נולד בתל – אביב ב – ‪ 16‬באפריל ‪.1951‬‬
‫למד בבי"ס ""מגן"" מכיתה א' עד ו' ואז עבר לנווה – "מגן"‪ .‬והמשיך‬
‫את לימודיו בביה"ס הממלכתי ד' ואח"כ בתיכון‪ .‬בעל רוח טובה ושמחה‪.‬‬
‫אהב מאד סקי מים‪.‬‬

‫‪238‬‬

‫התגייס לצה"ל לחיל – השריון ועם סיום שרותו הסדיר ב – ‪ 1‬בספטמבר‬
‫‪ 1973‬יצא לטייל בחו"ל‪ .‬כאשר נודע לו על פרוץ המלחמה חזר מיד ארצה‬
‫והצטרף ללוחמים‪.‬‬
‫נפל במלחמת "יום הכיפורים" בכ' בתשרי תשל"ד‪ 16) ,‬באוקטובר ‪.(1973‬‬
‫בן ‪ 22‬וחצי היה בנפלו‪.‬‬
‫יחזקאל יהודה ריימונד‪) .‬סמ"ר(‬
‫בן לילי והרב דוד‪ .‬נולד ביום כ' בתשרי תשי"ב )‪ (20.10.1951‬בת"א‪.‬‬
‫למד באלשייך במעוז אביב ב'‪ ,‬ואח"כ בישיבת "מרום ציון" בבית וגן‬
‫בירושלים‪ .‬סיים את לימודיו התיכוניים בעירוני ‪ -‬דתי ח' במגמה הכלכלית‪.‬‬
‫היה חבר ב"חברה להגנת הטבע" והרבה לכתוב דברי שירה והגות‪.‬‬
‫התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט ‪ 1970‬והוצב בחיל השריון‪ .‬לאחר‬
‫הטירונות‪ ,‬השתלם בקורס מקצועות הטנק "פאטון" ובקורס למדריכי‬
‫מקצועות השריון‪.‬‬
‫על חלקו בפעילות המבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי"‪ .‬במלחמת‬
‫יום הכיפורים‪ ,‬השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני‪.‬‬
‫ביום י"ב בתשרי תשל"ד )‪ ,(8.10.1973‬נפל יחזקאל בקרב בפתח‬
‫קנטרה‪ .‬טיל "סאגר" פגע בטנק שלו‪ ,‬והוא חולץ ממנו והועבר לטנק אחר‪.‬‬
‫לאחר מספר שעות פגע טיל בטנק השני ויחזקאל נהרג במקום‪.‬‬
‫יחזקאל נקבר בקרית שאול‪ .‬השאיר אחריו הורים ושלושה אחים‪ .‬לאחר מותו‬
‫הועלה לדרגת סמל ראשון‪.‬‬
‫הוריו תרמו לזכרו ספר תורה ופרוכת להיכל הקודש בביה"כ במעוז – אביב‪.‬‬
‫נעמן שני )סג"מ(‪.‬‬
‫נולד ביום ז' באדר תשי"ג‪ 22) .‬בפברואר ‪(1953‬‬
‫למד בביה"ס "מגן" מכתה א' עד ח'‪ .‬בוגר מחזור ה'‪ .‬המשיך בתיכון‬
‫עירוני ד' במגמה ביולוגית וסיים אותה בהצלחה‪.‬‬
‫חבר טוב פיקח וחריף ומעל לכל ישר וכן‪ .‬רציני מאוד‪ ,‬אינדיבידואליסטן‬
‫מבריק בכשרונותיו‪ ,‬איש קצוות‪.‬‬
‫תחביביו היו חשמל וכימיה‪ .‬הוא בנה והרכיב מכשירים שונים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫מרחפה שפעלה והתרוממה באוויר‪ .‬ניכרה בו נטייה ברורה ליצירתיות ואהבת‬
‫אלקטרוניקה‪.‬‬
‫התנדב לחטיבת "גולני" והיה גאה בה‪ .‬כבר בטירונות התגלה כמנהיג‬
‫המחלקה ותמיד נסה להרים את מצב הרוח של החבר'ה‪ .‬התחבב מאוד על‬
‫מפקדיו‪ .‬סיים קורס מכי"ם וקורס קצינים בעל כושר מנהיגות שהסתיר מתוך‬
‫צניעות‪.‬‬
‫נפל במלחמת "יום הכיפורים" ברמת – הגולן‪ ,‬ביום יד' בתשרי תשל"ד )‪8‬‬
‫באוקטובר ‪.(1973‬‬
‫‪239‬‬

‫עירית שני‬
‫נולדה ב – ‪ 11‬במרץ ‪ 1956‬בפריז‪.‬‬
‫למדה בבי"ס "מגן" ‪ 8‬שנים ואח"כ בגמנסיה הרצליה‪.‬‬
‫פר – נווה – אטיב במשך ‪ 6‬חודשים‪.‬‬
‫ס ַ‬
‫עם גיוסה לצה"ל התנדבה למושב ְ‬
‫אהבה את הטבע‪ ,‬לצייר לנגן ולשיר‪ .‬אהבה להחליק על השלג וניצלה אהבה‬
‫זו במושב נווה – אטיב הנמצא על הר החרמון‪.‬‬
‫בטרם סיימה את תקופת התנדבותה במושב נקטפה באיבה‪.‬‬
‫נפלה על משמרתה )בתאונת דרכים קטלנית( ביום ‪ 27‬במרץ ‪) 1975‬כט'‬
‫בניסן תשל"ה(‪.‬‬
‫בת ‪ 19‬הייתה במותה‪.‬‬
‫יגאל יעקב שפירא‪.‬‬
‫נולד בתל – אביב בכ' בתשרי תש"ט‪ 13) .‬באוקטובר ‪.(1949‬‬
‫למד מכתה ג' בבי"ס ""מגן""‪ .‬בוגר מחזור א'‪ .‬סיים את הלימודים‬
‫התיכוניים בבי"ס תיכון חדש בתל – אביב‪ .‬כתלמיד בי"ס "מגן" היה "מנהיג"‬
‫חברת הילדים והמשיך כמדריך בצופים‪ .‬אהב מאד את הטבע ונופי הארץ‬
‫וטייל בה בכל הזדמנות‪ .‬היה מדריך ב"חברה להגנת הטבע"‪ .‬בין תחביביו‪:‬‬
‫כתיבת שירים‪ ,‬בוטניקה אסוף בולים וקולאז'ים‪.‬‬
‫בצה"ל שרת בחיל התותחנים‪ .‬בסיום קורס קצינים עסק מספר‬
‫חודשים בהדרכה‪ .‬לאחר מכן הוטל עליו במלחמת ההתשה תפקיד בקו‬
‫הראשון‪ :‬מפקד מוצב "טמפו" בסיני‪.‬‬
‫בסיום השרות הסדיר הקים עסק עצמאי וניהל אותו בהצלחה רבה‪ .‬במקביל‬
‫למד בחוג לכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל – אביב‪ .‬היה סמל של‬
‫יושר‪ ,‬בעל מחשבה עמוקה‪ ,‬יסודי‪ ,‬אהוב ונאהב על כולם‪.‬‬
‫נפל במלחמת "יום הכיפורים" בכט' בתשרי תשל"ד‪) .‬‬
‫‪ (25.10.1973‬בקרב על העיר סואץ‪.‬‬
‫רחל תמרי‬
‫ילידת הארץ‪ .‬נולדה ב – ‪ ,1934‬יוצאת קיבוץ יגור‪.‬‬
‫תושבת מעוז אביב משנת ‪ 1954‬וגרה ברחוב בני – אפרים ‪.219‬‬
‫עבדה כגננת במיח"א‪ .‬בעלה משה היה נהג ב"דן"‪.‬‬
‫רחל נהרגה בפעולת איבה‪ .‬פיגוע חבלני בקו אוטובוס מס' ‪ ,20‬ליד‬
‫כיכר עלית ברמת – גן ב – ‪ ,24.7.1995‬כאשר הייתה בדרכה לביקור‬
‫משפחתה בחיפה‪.‬‬
‫בעלה גמלאי "דן" נפטר זמן מה לאחר שנהרגה מדום לב בעת טיול ברוסיה‪.‬‬
‫‪240‬‬

‫בפיגוע נהרגו שישה נוסעים‪ ,‬כאשר מחבל פוצץ עצמו בתוך‬
‫האוטובוס‪ .‬באותה שנה היו ארבעה פיגועים שונים באוטובוסים‪ ,‬שכולם‬
‫בוצעו על – ידי ה"חמאס"‪.‬‬
‫בת ‪ 61‬במותה‪ .‬הותירה אחריה שלושה ילדים‪ :‬שי‪ ,‬מיכל וטל‪.‬‬

‫‪241‬‬

‫אוכלוסיית השכונה‪.‬‬

‫)‪(1‬‬

‫דור הראשונים – קציני צבא‪.‬‬
‫אייל אחיקר טייס‪ ,‬נווט‪ ,‬סא"ל‪.‬‬
‫השתתף ב"מבצע קדש" )‪ .(1956‬הוביל את כוחות הצנחנים‬
‫במיתלה‪ .‬התגייס ב – ‪ .1950‬עבר קורס טייס‪ .‬היה מפקד טייסת צילום‬
‫במטוסי הווטור‪ .‬ב – ‪ 1969‬נשלח לארה"ב‪ ,‬ללמוד את מטוסי הפנטום‪.‬‬
‫ב – ‪ 30.6.1970‬נקרא לטייסת‪ .‬המטרה הייתה פגיעה בסוללת טילים‪.‬‬
‫לאחר פגיעה במטרות‪ ,‬בדרך חזרה נפגע מטוסו ואייל נאלץ לנטוש את‬
‫מטוסו‪ .‬בצניחה קיבל מכה מהקרקע וכנראה שבר חוליות בעמוד השדרה‪.‬‬
‫עבר בשבי חקירות רבות‪ .‬שבוע ללא אוכל ומים‪ .‬העבירו אותו‬
‫לבי"ח‪ .‬חזר לארץ לאחר שנה ומחצה ואושפז בבי"ח "שיבא"‪ .‬חזר לטוס‬
‫במלחמת יום הכיפורים והמשיך בטיסות עוד ‪ 12‬שנה – כולל ב"מבצע משה"‪.‬‬
‫לאחר שחרורו‪ ,‬עבד במערכת החינוך‪ ,‬ריכז את שכבת י"ב בתיכון "רוטברג"‬
‫ברמה"ש‪ .‬מלמד טאי – צ'י לבני – נוער וקשישים‪.‬‬
‫יונה אפרת )הופרט( – אלוף‪.‬‬
‫יליד פולין‪ ,(1928) .‬איש ה"הגנה"‪ .‬לחם בחטיבת "גולני" במלחמת‬
‫"העצמאות" )‪ ,(1948‬בצפון ובדרום‪ .‬והיה בין משחררי אילת‪ .‬נפצע‬
‫פעמיים‪ .‬שירת בתפקידי הדרכה‪ ,‬פיקוד ומבצעים‪ .‬השתתף בכיבוש שארם‬
‫א‪-‬שייח' במערכת סיני‪ .‬היה מפקד גדוד בחטיבת "גולני" )‪ ,(1957‬הדריך‬
‫בבית – ספר לפיקוד – ומטה‪ ,‬השתלם בבית‪ -‬ספר לפיקוד ומטה בארצות –‬
‫הברית ושירת בתפקידים מבצעיים במטה הכללי‪ .‬במלחמת ששת הימים )‬
‫‪ (1967‬פיקד על חטיבת "גולני" בקרבות רמת – הגולן‪ .‬שירת בתפקידים‬
‫בכירים במטה הכללי ובפיקוד המרכז‪ ,‬בין השאר במלחמה נגד ארגוני‬
‫המחבלים‪ .‬היה עוזר ראש אג"ם )‪ (1973‬ובאותה שנה מונה לאלוף פיקוד‬
‫המרכז‪.‬‬
‫דן ושרה בוהם‪.‬‬
‫דן נולד ב – ‪ 1921‬ושרה בשנת ‪ .1926‬דן היה מנהל גלי – צה"ל‬
‫השני‪ ,‬בשנים ‪) .1967 – 1950‬הראשון היה בנו צור‪ ,‬גם הוא היה חבר‬
‫באגודה(‪.‬‬

‫‪242‬‬

‫היה שליש באכ"א‪ ,‬שרת בקריה ובמודיעין‪ ,‬במפקדת גליל צפון )"נחלת‬
‫לבנוני"(‪ ,‬עבר הסבה לחי"ש ושרת בגולני בגדוד ‪") 12‬ברק"( שמפקדתו‬
‫בכנרת‪.‬‬
‫משרת במערכת הביטחון החל משנת ‪ ,1946‬במנגנון הקבע של "ההגנה"‪.‬‬
‫לשעבר חבר קיבוץ מרחביה‪.‬‬
‫בפלישה הסורית ב – ‪ ,1948‬משה דיין היה מפקד הגזרה‪ .‬הביאו‬
‫תותח לקיבוץ אלומות‪ .‬דן העמיד אותו וטיווח לכנרת וכך איפס את התותח‬
‫וכיוונו את נפילת הפגזים למשטרת צמח‪.‬‬
‫שרה שרתה כסא"ל‪ ,‬קצינת חן של חיל ‪ -‬האוויר‪ .‬סגנית קצינת חן ראשית‪,‬‬
‫ילידת תל אביב‪.‬‬

‫אורי בן – ארי‪ .‬תא"ל ‪(2009 – 1925) .‬‬
‫נולד בשם היינץ בנר ב – ‪ 1925‬ברובע שנברג בברלין‪ .‬כילד חווה את‬
‫עליית היטלר והנאציזם‪ .‬גורש מביה"ס בטקס פומבי משפיל‪.‬‬
‫במרץ ‪ 1939‬עלה לארץ בגפו במסגרת "עליית הנוער" והתחנך בקיבוצים‬
‫עין – גב ומעגן‪-‬מיכאל‪ .‬אביו ומרבית בני משפחתו נספו בשואה‪.‬‬
‫התגייס לפלמ"ח ב – ‪ .1946‬השתתף במערכה על ירושלים‪ ,‬ב –‬
‫‪ 1948‬מ"פ א' בגדוד "הפורצים" של חטיבת "הראל"‪ .‬כונה "מלך‬
‫הפורצים"‪ .‬השתתף בשיירת חולדה‪ ,‬בקרב נבי סמואל‪ ,‬בכיבוש קלוניה‪,‬‬
‫במנזר סן – סימון‪ ,‬בכיבוש "המסרק"‪ ,‬בית – מחסיר והר – ציון‪.‬‬
‫הסמג"ד השביעי של הפלמ"ח בחטיבת הנגב‪ .‬השתתף ב"מבצע יואב"‪,‬‬
‫"מבצע חורב" וב"מבצע עובדה"‪ .‬הדריך בקורסי מגד"ים ומחט"ים‪ .‬סמח"ט‬
‫חטיבה שבע ב – ‪.1951‬‬
‫ב – ‪ 1955‬מונה למח"ט חטיבה שבע‪ .‬פיתח את תורת השריון‪ .‬ב – ‪1956‬‬
‫עמד בראש "מבצע יונה" )פריקת טנקים צרפתיים ותחמושת( ב"מבצע‬
‫קדש" כבש עם חטיבתו את המתחמים המצריים באום – כתף ואבו – עגילה‪.‬‬
‫ב – ‪ 23.12.1956‬מונה למפקד גייסות שריון‪ .‬נאלץ לפרוש מצה"ל בשל‬
‫חייל שנשפט על גניבה וטען שבן – ארי ידע על כך‪.‬‬
‫לאחר הפרישה כיהן כמנכ"ל הוצאת א‪ .‬לוין – אפשטיין‪.‬‬
‫במלחמת "ששת הימים" פיקד על "חטיבת הראל" והשתתף בקרבות‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫במלחמת "יום – הכיפורים" שרת בדרגת תא"ל כסגנו של אלוף פיקוד דרום‬
‫שמואל גונן )גורודיש(‪.‬‬
‫כיהן כקונסול ישראל בניו – יורק‪.‬‬
‫נפטר ממחלה בתל – אביב ב – ‪.15.1.2009‬‬

‫‪243‬‬

‫כתב את‪" :‬אחרי" )מלחמת העצמאות(; "נוע‪ ,‬נוע סוף" )מבצע קדש ותורת‬
‫השריון(‪ ,‬ו"בטבעת חנק" )על ילדים יהודים בברלין(‪.‬‬
‫משה בר ‪ -‬כוכבא‪) .‬בריל( ‪ -‬אלוף‪.‬‬
‫נולד ב – ‪ 1930‬בפולין ועלה ארצה ב‪ .1942 -‬ב ‪ 1946 -‬הצטרף‬
‫לאצ"ל וב – ‪ 1947‬התגייס לצה"ל‪ .‬בוגר המכללה הבין – זרועית לפיקוד‬
‫ומטה )פו"מ(‪.‬‬
‫מילא שורה ארוכה של תפקידים בתחומי הפיקוד‪ ,‬המבצעים‪ ,‬ההדרכה‬
‫והמטה בעיקר בגייסות השריון‪ .‬בין השאר‪ ,‬בהיותו מ"פ חרמ"ש‪ ,‬ביצע‬
‫פעולות – גמול בגזרת מצרים וירדן‪ ,,‬היה מ"מ סיור‪ ,‬מ"פ טנקים‪ ,‬קצין‬
‫מבצעים הדרכה ואג"מ של גייסות השריון‪ ,‬מפקד קורס מ"כים קציני שריון‪,‬‬
‫מדריך במכללה הבין – זרועית לפיקוד ומטה‪ ,‬מח"ט טנקים‪ ,‬מפקד אוגדה‬
‫משוריינת ומפקד קורס מג"דים ומח"טים בין – חייליים‪ ,‬מהראשונים בצה"ל‪.‬‬
‫במבצע "קדש" לחם כמ"פ בחטיבה ‪ 7‬ועל הצטיינותו בקרב על‬
‫הרואיפה‪ ,‬שהפך לקרב מופת בחיל השריון זכה בצל"ש‬
‫הסכר –‬
‫הרמטכ"ל שהפך אח"כ לעיטור "העוז"‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬זכתה פלוגת הטנקים‬
‫שבפיקודו‪ ,‬בציון לשבח יחידתי מטעם מפקד גייסות השריון על הצטיינותה‬
‫בקרב‪.‬‬
‫במלחמת ששת – הימים פיקד על חטיבת שריון )מילואים(‪ ,‬שלחמה וגברה‬
‫על עוצבות שריון וחי"ר של הצבא הירדני‪ ,‬בקרבות עמק – דותן‪ ,‬ג'נין‪,‬‬
‫קבטיה‪ ,‬וגשר – אדם )דמיה(‪ .‬כן השתתף בפריצה לרמת – הגולן בגיזרת‬
‫בניאס – מסעדה‪ .‬בג'נין נפצע‪ ,‬אך סירב להתפנות עד לאחר כיבוש רמת –‬
‫הגולן‪.‬‬
‫לאחר המלחמה פיקד על חטיבת "ברק"‪ ,‬עוצבה משוריינת סדירה‪,‬‬
‫שהשתתפה בפעולות גמול ובתקריות – אש בגזרת הצפון‪ .‬החטיבה בפיקודו‬
‫צויינה לשבח על – ידי אלוף פיקוד צפון‪ ,‬על הישגיה המבצעיים‪.‬‬
‫בתפקיד סגן מפקד אוגדה בפיקוד מרכז‪ ,‬ניהל רצף של תרגילים אוגדתיים‬
‫שילדיים ועם גייסות וביניהם תרגיל דו – צדדי מלא של אוגדה נגד אוגדה‬
‫ותרגיל אש אוגדתי עם גייסות בתנאי פתע – כאשר שניהם מראשונים בצה"ל‪.‬‬
‫במלחמת יוה"כ בשמשו כסגן מפקד אוגדה בצפון‪ ,‬פיקד על כח שריון‬
‫חטיבתי בקרבות הבלימה ובהתקפת הנגד‪ .‬בהתקדמות האוגדה לדמשק‬
‫פיקד על קרב שריון אוגדתי נגד העיראקים והכוחות הסוריים‪.‬‬
‫ב – ‪ 1976‬מונה לסגת מפקד גייסות השריון ועסק בעיצוב תורת – הלחימה‬
‫של השריון ובתכנונם וניהולם של תרגילים גיסיים‪ ,‬הראשונים בצה"ל‪.‬‬
‫תוך כדי שרותו הצבאי עסק רבות בהקמתן וארגונן של עוצבות שריון חדשות‪.‬‬
‫ב – ‪ 1979‬מונה לתפקיד מפקד גייס משוריין ובו עסק באימון ופיתוח תורת‬
‫הפעלה מבצעית של עוצבות גדולות‪ .‬השתתף באין ספור תרגילים אוגדתיים‬
‫– גייסים ומבצעיים‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 1982‬מונה למפקד גייסות השריון‪.‬‬
‫‪244‬‬

‫במבצע של"ג פיקד על גייס משוריין אשר הגן על רמת הגולן‪ .‬מחודש יולי היה‬
‫מפקד הכוחות הצה"ליים בגזרה המזרחית של לבנון כאשר הכוחות מבצעים‬
‫פעולות לחימה איכותיות נגד הסורים והמחבלים שסייעו למימוש וחידוש כוח‬
‫ההרתעה הישראלי נגד הסורים‪.‬‬
‫ב – ‪ 7.10.1983‬מונה לאלוף פקוד הדרום ובמסגרת תפקיד זה תכנן וניהל‬
‫את התרגיל הראשון הצה"לי הגדול ביותר‪" :‬ראשית חכמה"‪ ,‬ועסק בהפקת‬
‫לקחיו‪.‬‬
‫ב – ‪ 18.10.1987‬מונה לעוזר הרמטכ"ל לנושא לקחי מלחמה ‪ .‬בתפקיד זה‬
‫המשיך בתכנון וניהול תרגילים אסטרטגיים צה"ליים ומשחקי מלחמה‬
‫למפקדות הבכירות‪.‬‬
‫ב – ‪ 1.1.1991‬השתחרר מצה"ל‪.‬‬
‫כתב מאמרים רבים ב"מערכות" ו"במערכות שריון(‪.(1982 – 1961) .‬‬
‫משה ונחמה רעייתו יזמו את הקמת האתר למורשת השריון בלטרון‪.‬‬
‫אישור תכנוני התקבל אחרי ‪ .1956‬עירית ת"א – יפו אימצה את "יד לשריון"‬
‫מ – ‪.1953‬‬
‫ב – ‪ 1982‬כמפקד אוגדת שריון פתח את האתר‪.‬‬
‫נחמה המשיכה את הפעילות באתר‪ :‬הנהלה‪ ,‬ועדות‪ ,‬אירוח בתי"ס‪ ,‬הנצחה‪,‬‬
‫הרצאות על מנהיגות‪ ,‬גבורה ומסירות‪ .‬הקמת קרית חינוך באתר‪ ,‬תערוכת‬
‫טנקים‪ ,‬קיר נופלים של חיילי השריון‪.‬‬
‫משה נפטר מדום לב בכ"ב חשוון תשכ"ג )‪.(19.11.1992‬‬
‫חיים בר –לב‪,‬‬

‫רב ‪ -‬אלוף‪.‬‬

‫יליד אוסטריה )‪ .(1924‬עלה ארצה )‪ (1939‬לאחר כמה שנים‬
‫שעשתה המשפחה ביוגוסלביה‪ .‬בוגר בית – הספר החקלאי במקווה – ישראל‬
‫)‪ .(1942‬שם התגייס ל"הגנה"‪ .‬התגייס לפלמ"ח )‪ (1942‬למחלקה בקיבוץ‬
‫נען‪ ,‬מטעם הכשרתו בקיבוץ שריד‪ .‬סיים קורס מפקדי מחלקות‪ .‬פיקד על‬
‫מחלקת פלמ"ח בבית – הערבה )‪ (1945‬שבצפון ים המלח‪ .‬היה מפקד‬
‫פלוגה ד' בפלמ"ח )‪ ,(1946‬שרוב חבריה ממשקי עמק יזרעאל‪ .‬השתתף‬
‫בפעולות המאבק והמרי נגד הבריטים‪ .‬היה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מפקד הפעולה‬
‫לפיצוץ גשר אלנבי )‪ ,(1946‬סמוך ליריחו‪ .‬בלט כמפקד קרבי בעל כושר‬
‫מנהיגות‪ .‬מונה )‪ (1946‬למפקד קורס המ"פים הראשון בפלמ"ח )בדליה(‪.‬‬
‫בפרוץ מלחמת העצמאות )‪ (1947‬היה מפקד הגדוד השמיני של פלמ"ח‬
‫בחטיבת "הנגב"‪ .‬פיקד על פעולות לאבטחת ישובי הדרום וקו – המים בנגב‪.‬‬
‫השתתף בקרבות הבלימה נגד הצבא המצרי שפלש לארץ – ישראל ב – ‪15‬‬
‫מבאי ‪ .1948‬מנע את פריצת המצרים לאזור קיבוץ נירים והנגב המערבי‪.‬‬
‫מונה לקצין המבצעים של חטיבת "הנגב"‪) .‬יוני ‪ .(1948‬קיבל את הפיקוד‬
‫על הגדוד התשיעי )פשיטה‪ ,‬משוריין‪ -‬ממוכן(‪ ,‬וכך החלו קשריו עם גייסות‬
‫השריון‪) .‬אוקטובר ‪ .(1948‬השתתף בקרבות רבים בדרום‪ .‬במבצע "חורב"‬
‫גבר הגדוד שלו על האוייב שלמולו – בקרב שבו מוצו‪ ,‬לדברי מפקד החטיבה‬
‫‪245‬‬

‫נחום שריג‪ ,‬כישרונותיו של בר – לב בניצול הזמן‪ ,‬הערכה מדויקת על כוונות‬
‫האויב ואפשרות הנסיגה שלו‪.‬‬
‫במהלך "חורב" כבש את אבו – עגילה והגיע למבואות אל – עריש בחצי –‬
‫האי סיני‪ .‬בתום המלחמה היה בר – לב מן המפקדים הבולטים בצה"ל‪ .‬היה‬
‫מפקד קורס מפקדי – גדודים שממנו יצאו רבים מאנשי הקצונה הבכירה של‬
‫צה"ל‪ .‬מונה לראש מטה פיקוד הצפון )‪ (1952‬ולמפקד חטיבת "גבעתי" )‬
‫‪ .(1954‬היה אחראי בין השאר‪ ,‬למבצע "ירקון" שנועד לגלות דרך מאילת‬
‫אל שארם א‪ -‬שיח'‪.‬‬
‫מונה למפקד כוח שנועד לפרוץ לחצי ‪ -‬האי סיני ולכבוש את שארם א‪-‬‬
‫שייח' במבצע שנקרא בצופן "עומר" על שם בנו )‪ .(1955‬המבצע בוטל‪.‬‬
‫לפני מערכת סיני‪ (1956) ,‬היה בר – לב בקורס בבריטניה ובמחלקת‬
‫ההדרכה במטכ"ל‪ .‬במלחמה פיקד על חטיבת השריון ‪ 27‬שהבקיעה דרך‬
‫רצועת עזה וכבשה את רפיח ואל – עריש‪ ,‬עד שהגיעה לקרבת תעלת סואץ‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1957‬מונה למפקד גייסות השריון‪ .‬בתקופת כהונתו קיבלו גי"ש‬
‫דחיפה גדולה קדימה‪ ,‬הן בכלים ובכוח – אדם והן במיקום במערך צה"ל‪ .‬בר‬
‫– לב גאל את הטנק הישראלי מתפקיד של ארטילריה מתנייעת המסייעת‬
‫לחיל –הרגלים והעניק לו את התפקיד של נשק – ההסתערות העיקרי‪.‬‬
‫עקרונותיו בבנין הכוח היו‪ :‬התבססות על ריכוזי – כוחות משוריינים גדולים‬
‫והעתקתם המהירה לנקודות תורפה בשילוב עם חי"ר וסיוע אווירי‪.‬‬
‫בהיות מפקד גי"ש בוצע התרגיל האוגדתי הגדול הראשון בצה"ל‪ ,‬והלקחים‬
‫שהופקו ממנו שירתו את צה"ל לאורך ימים‪.‬‬
‫ב ‪ 1961-‬סיים את תפקידו כמפקד גי"ש ויצא לארצות – הברית‪ ,‬ששם סיים‬
‫את לימודיו כמוסמך למינהל ולכלכלה באוניברסיטת קולומביה‪ .‬בתחילת‬
‫‪ 1964‬מונה לראש אג"ם במטכ"ל והיה יד ימינו של הרמטכ"ל יצחק רבין‬
‫בנושאים כהגנה על המוביל הארצי והמלחמה על המים‪ .‬כן עסק בתכנון‬
‫ארוך – טווח ופיקח על קליטת כלי – נשק חדשים‪ .‬במאי ‪ 1966‬סיים את‬
‫תפקידו ויצא ללימודים בצרפת‪ .‬ערב מלחמת ששת הימים בתקופת ההמתנה‬
‫הוזעק ארצה‪ .‬במאי ‪ 1967‬מונה לסגן רמטכ"ל והיה שותף להכרעות‬
‫הגורליות של מלחמת ששת הימים ולאחריה‪ .‬היה מן הדוחפים לכיבוש‬
‫ירושלים המזרחית לרבות הר –הבית‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1968‬מונה לראש המטה הכללי‪.‬‬
‫פיקד על צה"ל בתקופת מלחמת ההתשה )‪ ,(1970 - 1968‬שנוהלה‬
‫במיוחד לאורך קו תעלת – סואץ‪ .‬לפי תפיסתו הוקם קו הגנה על גדתה‬
‫המזרחית של התעלה‪ ,‬שזכה לכינוי "קו בר – לב"‪.‬פיקח על תכנן וביצוע‬
‫עשרות פשיטות בתוך מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן ולבנון‪ .‬ניהל את המלחמה בארגוני‬
‫המחבלים לאורך הגבולות ובשטחים המוחזקים‪ .‬ארבע שנות כהונתו‬
‫כרמטכ"ל הצטיינו באינטנסיביות הפעילות המבצעית )בין השאר‪ ,‬פעולות‬
‫נגד חמאדי‪ ,‬ביירות‪ ,‬המכ"ם הרוסי‪ ,‬האי גרין‪ ,‬שדואן‪ ,‬הפשיטה המשוריינת‬
‫לגדה האפריקנית של מפרץ סואץ‪ ,‬פשיטות ל"פתחלנד" והקרבות נגד‬
‫סוללות הטילים המצריות והטייסים הסובייטים(‪.‬‬

‫‪246‬‬

‫על התפיסה שמאחורי קו בר – לב נמתחה ביקורת מצד אישים במערכת‬
‫הביטחון‪ ,‬אך‬
‫בר – לב טען כי זו הייתה הדרך הטובה ביותר להיערך כדי לוודא את השגת‬
‫המטרה‪ ,‬שהוגדרה בצה"ל‪ :‬אחיזה בקו המים‪.‬‬
‫ב – ‪ ,1972‬אחרי שפרש מכהונתו כרמטכ"ל‪ ,‬מונה לשר המסחר והתעשייה‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים היה יועץ צבאי לרמטכ"ל דוד אלעזר‪ .‬שוגר תחילה‬
‫לחזית הצפון‪ ,‬על מנת להגיש את הערכתו לראש הממשלה‪ .‬המליץ שלא‬
‫לסגת מהרמה‪.‬‬
‫ב – ‪ 10‬באוקטובר נשלח לחזית הדרום והיה למעשה מפקד החזית עד גמר‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫אהרון ברק‪ ,‬אל"מ‪ .‬יועץ משפטי‪.‬‬
‫נולד בשם אריק בריק ב – ‪ 1936‬בקובנה שבליטא‪ .‬עבר את השואה‬
‫כילד בגטו קובנה‪ .‬ב – ‪ 1947‬עלה עם הוריו לארץ – ישראל‪ .‬למד בביה"ס‬
‫התיכון שליד האוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית‪ .‬ב – ‪1958‬‬
‫הוענק לו תואר מוסמך‪ .‬במקביל‪ ,‬למד כלכלה ויחסים בינלאומיים‪.‬‬
‫בשנים – ‪ 1960 – 1958‬שירת בצה"ל וגר במעוז – אביב‪ .‬שירת בלשכת‬
‫בשנת ‪ 1963‬סיים בהצטיינות את עבודת‬
‫היועץ הכספי לרמטכ"ל‪.‬‬
‫הדוקטורט‪ .‬עבד בפרקליטות המדינה והוסמך כעורך – דין‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1967 – 1966‬שהה בבי ת – הספר למשפטים באוניברסיטת‬
‫הרווארד‪.‬‬
‫ב – ‪ 1968‬התמנה כפרופסור באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫שירת כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ב – ‪.1974‬‬
‫חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת ‪ .1975‬באותה שנה נבחר כחבר‬
‫האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשנת ‪ 1987‬נבחר כחבר זר של‬
‫האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים‪.‬‬
‫ב – ‪ 1978‬החל לכהן כשופט בבית – המשפט העליון‪ .‬בשנים ‪1983 – 1982‬‬
‫היה חבר בוועדת כהן‪ .‬ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה בעקבות טבח‬
‫סברה ושתילה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1993‬מונה ברק כמשנה לנשיא בית – המשפט העליון‬
‫וב – ‪ 1995‬מונה כנשיא בית – המשפט העליון‪.‬‬
‫כתב ספרי משפט רבים‪ ,‬מאמרים בכתבי –עת ובעיתונות‪.‬‬

‫יוחנן גור‪ .‬אלוף ‪ -‬כיהן כראש אגף אפסנאות‬

‫‪247‬‬

‫נולד ב – ‪ ,4.3.1925‬בפולין‪ .‬לאחר מלחה"ע השנייה ניסה להעפיל‬
‫לא"י אך גורש ע"י שלטון המנדט למחנות המעצר בקפריסין בהם שהה‬
‫כשנה וחצי ואז הגיע לארץ והצטרף לארגון "ההגנה"‪.‬‬
‫ב – ‪ 1940‬התגייס לצה"ל ושירת בתפקידים שונים במפקדת קצין ציוד‬
‫וחימוש ראשי ובאגף אפסנאות )אג"א(‪ .‬במבצע קדש היה קצין אפסנאות‬
‫בחטיבת חי"ר‪ .‬בשנת ‪ 1960‬מונה לקצין אפסנאות בחטיבת שריון‪ ,‬ובשנים‬
‫‪ 1966 – 1963‬כיהן כקצין אפסנאות של פיקוד דרום‪.‬‬
‫לאחר מלחמת "ששת הימים" שימש כמפקד יחידת פינוי שלל בח"א סיני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬שימש כראש מחלקת תחזוקה באג"א ובשנת ‪ 1973‬מונה‬
‫לקצין אספקה ראשי – תפקיד בו כיהן בתקופת מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬מונה ליועץ הכספי של הרמטכ"ל ולראש אגף התקציבים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1978‬קודם לדרגת אל"מ ומונה לראש אגף אפסנאות – תפקיד בו‬
‫כיהן עד ‪.1984‬‬
‫במהלך שירותו הצבאי סיים גור לימודים במכללה לפיקוד ומטה ובמכללה‬
‫לביטחון לאומי‪.‬‬
‫לאחר שחרורו כיהן גור כמנכ"ל השק"ם‪ ,‬בין השנים ‪- 1993‬‬
‫‪ .2005‬כיו"ר הוועד הפועל של "מגן דוד אדום" וכממלא מקום נשיא הארגון‪.‬‬
‫היה יו"ר ועדת האנדרטאות והקים אנדרטה לזכר בנו ב – ‪ 1975‬בצריפין‪.‬‬
‫בנו של גור נהרג במהלך מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬כששירת בצוות‬
‫"טנק הצוערים" שנפגע בקרב בחווה הסינית וצוותו נעדר‪ .‬לאחר הקרבות‬
‫יצא יוחנן גור למסע חיפושים ממושך של מספר חודשים שהסתיים רק‬
‫לאחר מציאת שרידי בנו ושניים מחבריו לצוות בחולות סיני‪) .‬ראה פרק‬
‫קודם(‪.‬‬
‫אלעזר דוד )"דדו"(‪ .‬רב ‪ -‬אלוף‪.‬‬
‫יליד יוגוסלביה )‪ .(1925‬בן לאב ששירת כפרטיזן בכוחותיו של טיטו‬
‫והיה רב – סרן בצבא היוגוסלבי‪ .‬עלה ארצה בנעוריו ב"עליית הנוער"‪.‬‬
‫הצטרף לקיבוץ שער – העמקים‪ ,‬אחר – כך לעמיר וכעבור זמן לעין – שמר‪.‬‬
‫ביקש להצטרף לפלמ"ח אך אסיפת חברים של הקיבוץ אסרה עליו לעשות‬
‫כן‪ .‬הוא הפר את ההחלטה‪ .‬התנדב לפלמ"ח ועזב את הקיבוץ‪ .‬השתתף‬
‫בקורס מפקדי כיתות והוצב לפלוגה ז'‪ ,‬פלוגת – הסיור של הפלמ"ח‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,1947‬אחרי שפרצה מלחמת העצמאות‪ ,‬השתתף מחופש במדי‬
‫חייל בריטי‪ ,‬בפשיטה של הפלמ"ח על מכונית ברמלה‪ ,‬בתגובה להתנכלויות‬
‫לכלי – רכב יהודים שחצו את העיר בדרכם מירושלים לשפלת החוף‪ .‬בפעולה‬
‫אחרת פרץ עם חבריו לתוך מחנה הצבא הבריטי בתל – ליטוינסקי )תל –‬
‫השומר(‪ ,‬כדי להעביר נשק לסליקים של פלמ"ח‪ .‬בסיומו של קורס מפקדי‬
‫מחלקות נקרא להשתתף במבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים‪ .‬נפצע‬
‫בקרב במנזר סן – סימון בקטמון )‪ 30‬באפריל ‪.(1948‬‬

‫‪248‬‬

‫מונה למפקד פלוגה ועמד בראשה בניסיון הפריצה לעיר העתיקה בירושלים‪.‬‬
‫השתתף כמפקדת פלוגה וכמפקד גדוד "הפורצים" בקרבות בהרי ירושלים‪,‬‬
‫משלט הרדאר‪ ,‬לטרון וקרבות "מבצע חורב" בפריצה לחצי –האי סיני‬
‫ושבירת הצבא המצרי‪ .‬אחרי מלחמת יום העצמאות סיים קורס מפקדי‬
‫גדודים‪ ,‬שירת כמדריך בקורס זה ועבר לשרת כמדריך ראשי בבית – הספר‬
‫למפקדי חטיבות‪ .‬שירת כקצין אג"ם בפיקוד מרכז‪(1952) .‬‬
‫למד באוניברסיטה העברית והצטרף למטה הכללי‪ ,‬כראש מחלקת תורת‬
‫לחימה‪ .‬כמפקד בית הספר לחיל – הרגלים יצא עם יחידות הצנחנים‬
‫לפעולות גמול שהיו לפני מערכת סיני )‪ .(1956 - 1955‬במערכה עצמה‬
‫היה מפקד חטיבת חיל – רגלים בגבול רצועת עזה‪ .‬אחרי המערכה הצטרף‬
‫לגייסות השריון‪ .‬החל דרכו כשריונאי בקורס נהגי טנקים וכעובד בסדנת –‬
‫השריון‪.‬‬
‫ב – ‪ 1958‬מונה למפקד חטיבת – שריון והשתתף בתקריות בגבול סוריה‪.‬‬
‫כעבור שנה‪ ,‬היה סגן מפקד גייסות השריון‪ .‬מונה למפקד גייסות שריון‪.‬‬
‫בשלוש וחצי שנות כהונתו גיבש את תורת הלחימה ושיטות ההדרכה של‬
‫השריון‪ ,‬בעיקר בלוחמת הלילה‪ ,‬לוחמה בשטחים מדבריים והרריים‪ ,‬פיתוח‬
‫הקרב הנייד והבקעת יעדים וקווי – הגנה מבוצרים על פי הדוקטרינה‬
‫הסובייטית‪ .‬ב – ‪ 2‬בנובמבר ‪ 1964‬היה לאלוף פיקוד הצפון‪ .‬בתוך זמן קצר )‬
‫‪ 13‬בנובמבר ‪ (1964‬פרצו תקריות גדולות בגבול סוריה‪ .‬הופקד על סיכול‬
‫התכנית הסורית להטות את מקורות הירדן‪ .‬במסגרת מאבק זה הופעלו‬
‫טנקים‪ ,‬תותחים ומטוסים‪ .‬בצד פעילות למניעת פיגועי המחבלים בצפון‪,‬‬
‫ביצור קו הירדן ופעולות – גמול בסוריה‪ ,‬ירדן ולבנון‪ ,‬טיפח כאלוף פיקוד‬
‫הצפון את הקשרים עם הישובים במרחב הפיקוד‪.‬‬
‫במלחמת ששת הימים הופקד על המערכה בחזית הצפון ופיקד על הכוחות‬
‫אשר פרצו לשומרון בצפון הגדה המערבית )ג'נין‪ ,‬ושכם( וכבשו את רמת‬
‫הגולן‪ .‬אחרי מלחמת ששת הימים פעל בעיקר בלחימה בארגוני המחבלים‬
‫בירדן‪ ,‬סוריה ולבנון‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 1969‬עבר למטה הכללי כראש אג"ם‪ .‬בתפקיד זה היה שותף‬
‫להחלטות ולפעולות מלחמת ההתשה )‪.(1970 – 1968‬‬
‫ב – ‪ 1‬בינואר ‪ 1972‬מונה לרמטכ"ל התשיעי של צה"ל‪.‬‬
‫ב – ‪ 1973‬העריך כי עלולה לפרוץ מלחמה בין ישראל לבין צבאות מצרים‬
‫וסוריה ואף נקט אמצעים לקדם פני מלחמה בחודש מאי ‪.1973‬‬

‫היה רמטכ"ל צה"ל ביום שפרצה מלחמת יום הכיפורים‪ .‬אף כי זכה‬
‫בשבחים על דרך ניהול המלחמה‪ ,‬מצאה ועדת אגרנט בדו"ח החלקי‬
‫שפירסמה ב – ‪ 18‬בנובמבר ‪ ,1974‬כי הוא "נושא באחריות אישית למה‬
‫שקרה ערב המלחמה גם בעניין הערכת המצב וגם בעניין כוננתו של צה"ל"‪.‬‬
‫הוועדה המליצה על סיום כהונתו כראש המטה הכללי‪.‬‬
‫‪249‬‬

‫פרש מתפקידו )‪ 2‬באפריל ‪ (1974‬ובמכתב שהגיש לראש הממשלה‬
‫בעקבות פרסום דו"ח ועדת אגרנט טען כי נעשה לו עוול אישי‪ .‬הוא גולל‬
‫במכתב שורה של סתירות שנתגלו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬בנימוקי הוועדה‪ .‬במועד מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬כאשר פורסם הדו"ח המלא‪ ,‬הגיש תזכיר לשרי הממשלה ובו השגותיו‬
‫על הנאמר בדו"ח‪.‬‬
‫שלום הררי‪ .‬סא"ל‪.‬‬
‫נולד בקושיצר בסלובקיה ב – ‪ .1928‬בגיל ‪ 15‬חי כשנה במחנה‬
‫אשוויץ‪ .‬לאחר השחרור חלה בטיפוס הבהרות וכשחזר למקום הולדתו מצא‬
‫בביתו את שלושת אחיותיו ואחיו‪ .‬הוריו נספו בשואה‪.‬‬
‫שלום עלה לארץ ב ‪ .1948‬הגיע דרך תנועת הנוער "השומר הצעיר"‬
‫באיטליה‪ ,‬שם עבר קורס מדריכים מטעם "ההגנה"‪ ,‬ב ‪.1947‬‬
‫הדריך מספר מחזורים והשתתף בעליה ב' )"הבלתי לגאלית"(‪ .‬קיבל דרגת‬
‫מ"כ וסמל בארץ‪ .‬ב – ‪ 1950‬סיים קורס קצינים‪ ,‬שרת בגולני‪ ,‬מ"פ בגולני‬
‫וקצין כוח אדם בפיקוד מרכז‪.‬‬
‫ב – ‪ 1955‬עבר לגור במעוז – אביב ובשכונה זו גר עד היום‪ .‬שרת כמפקד‬
‫מחוז איילון וחבל לכיש‪ .‬מפקד בחיל ההנדסה בבקעת הירדן במשך שנתיים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1971‬עלה על מוקש ונפצע בעת שהשתתף בסיור אימונים בתל –‬
‫מרשה‪ ,‬ב"ציר מכסיקו"‪ .‬השתחרר מהצבא ב – ‪.1973‬‬
‫כאזרח עבד בעירית תל – אביב – יפו‪ .‬סגן מנהל ומ"מ מנהל אגף‬
‫הרווחה‪ .‬מנהל אגף הביטחון ושירותי הביטחון בעיריה‪ ,‬עוזר ראש העיר‬
‫לתפקידים מיוחדים בתקופת שלמה להט )"צ'יץ"(‪ .‬עבד בעירייה במשך ‪21‬‬
‫שנה‪.‬‬
‫לאחר מכן עבד כיזם בפרוייקט בנייה גדול )רחוב הברזל(‪ .‬הצטרף ל"בית‬
‫הלוחם" וניהל חוגי ספורט רבים‪ :‬קט – רגל‪ ,‬ליגה למקומות עבודה‪ ,‬אימן‬
‫וניהל חוג בדמינגטון כעשרים שנה‪ .‬ניהל קבוצות ספורט כמכבי תל – אביב‬
‫במשך עשרים שנה וקבוצות אחרות בליגה הלאומית‪.‬‬
‫אבי הררי ‪ .‬אל"מ‪.‬‬
‫נולד ב – ‪ 1955‬ולמד בביה"ס "מגן" כאחיו אילן‪ .‬המשיך את לימודיו‬
‫ב"תיכון חדש"‪ .‬התגייס לחיל – האוויר והיה בקורס טיס במשך ‪ 4‬חודשים‪.‬‬
‫עבר לשריון ובחיל זה עבר את כל מסלולי הפיקוד‪ :‬קורס מטק"ים‪ ,‬קצינים‪,‬‬
‫מ"פ‪ ,‬מג"ד בקורס מטק"ים‪.‬‬
‫למד בביה"ס לפיקוד ומטה בארה"ב‪ .‬סיים תואר ראשון בכלכלה‬
‫באוניברסיטת בר – אילן ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בן – גוריון‪.‬‬
‫בחיפה למד לתואר שני ביחסים בינלאומיים‪.‬‬
‫עבד כמרצה במכללה של פרופ‪ .‬פוירשטיין‪ .‬שנה וחצי ניהל בית – ספר‬
‫ברואנדה‪ ,‬מרצה בקורסים שונים בדרום אפריקה ודרום אמריקה‪.‬‬
‫‪250‬‬

‫אילן הררי‪ .‬תא"ל‪.‬‬
‫נולד ב – ‪ .7.1.1959‬כיהן כמפקד אוגדה וקצין חינוך ראשי‪ .‬יו"ר‬
‫הוועדה הקרואה בלוד בשנים ‪.2011 - 2007‬‬
‫התגייס לצה"ל ב – ‪ 1977‬ושרת בחט' גולני‪ .‬סיים קורס מכי"ם השתתף‬
‫כחייל במבצע ליטני‪ ,‬קורס קצינים‪ ,‬מ"מ‪ ,‬מ"פ‪ ,‬מפקד הפלנ"ט וסמג"ד ‪.13‬‬
‫סיים את המכללה הבין – זרועית לפיקוד ומטה ומונה לקצין אג"מ של גולני‪.‬‬
‫ב – ‪ 1986‬מג"ד ‪.51‬‬
‫בשנים ‪ 1989 – 1988‬שירת כסגן מפקד עוצבת חירם‪ ,‬חט' מרחבית בגזרה‬
‫המזרחית של גבול הצפון‪ .‬מפקד בסיס האימונים החטיבתי‪.‬‬
‫ב – ‪ 1991‬מפקד חטמ"ר אפרים‪ ,‬יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי‪.‬‬
‫ב – ‪ 1993‬מפקד עוצבת ברעם‪.‬‬
‫ב ‪ 1995 -‬סגן מפקד אוגדת אזור יו"ש‪.‬‬
‫ב – ‪ 1996‬מפקד חטיבת הנח"ל‪.‬‬
‫ב – ‪ 1998‬ראש מטה פיקוד העורף‪.‬‬
‫ב – ‪ 2001‬מפקד אוגדה משוריינת‪ ,‬עוצבת "עמוד האש"‪.‬‬
‫‪ 2004-7‬קצין חינוך ראשי‪.‬‬
‫ב – ‪ 2011 – 2007‬יו"ר הוועדה הקרואה בלוד‪.‬‬
‫מספטמבר ‪ 2011‬מכהן בהתנדבות כראש שבט הצופים בראש – העין‪.‬‬
‫כיום משמש כמבקר הפנים בצה"ל‪ ,‬הכפוף לרמטכ"ל‪.‬‬
‫רחבעם זאבי‪) .‬גנדי(‪ .‬אלוף‬
‫יליד ישראל‪ .(1926) .‬דור חמישי בירושלים‪ .‬גדל והתחנך בגבעת –‬
‫השלושה ובגימנסיה העברית רחביה‪ .‬מוותיקי הפלמ"ח‪ .(1944) .‬היה קצין‬
‫מודיעין מעולה‪ ,‬בקיא בשבילי הארץ ובדרכיה‪ .‬היה קצין מבצעים בחזית‬
‫הצפון וקצין מודיעין בפיקוד הדרום‪ .‬כמפקד גדוד ב"גולני" השתתף בקרב‬
‫על תל ‪ -‬אל – מוטילה‪ .‬היה ראש ענף מבצעים במטכ"ל ומאז ועד לפרישתו‬
‫מהשרות‪ ,‬כעבור ‪ 20‬שנה‪ ,‬היה קשור לפעילות המבצעית של צה"ל‬
‫בפעולות הגמול‪ ,‬במערכת סיני‪ ,‬בתקריות בגבול הצפון‪ ,‬במלחמה על המים‪,‬‬
‫במלחמת ששת הימים‪ ,‬במרדפים ובמלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫שירת כקצין אג"ם וראש – מטה פיקוד הדרום‪ .‬שמו נקשר בפרשת הקרב על‬
‫המיתלה במערכת סיני‪ ,‬כאשר העביר לאריאל שרון את אישור הפקודה‬
‫להכניס סיור למיצר – עניין ששימש נושא לוויכוחים קשים‪ .‬לאחר "קדש" היה‬
‫ראש מטה בפיקוד "המרכז" ועוזר ראש אג"ם בתקופת שירותם של האלופים‬
‫חיים בר – לב ועזר וייצמן‪.‬‬
‫‪251‬‬

‫כאלוף פיקוד המרכז )‪ ,(1968‬ניהל את המלחמה במחבלים שחצו את הירדן‬
‫והשתתף אישית ביותר מ – ‪ 120‬מירדפים‪ .‬גיבש את תורת הלחימה‬
‫במחבלים‪ ,‬חסם את קו הגבול ובנה קו הגנה לאורך הנהר‪ .‬שבוע לפני‬
‫מלחמת יום הכיפורים‪ (1973) ,‬פרש מתפקידו‪ ,‬אך כשפרצה המלחמה‬
‫נקרא לשרת כעוזר מיוחד לרמטכ"ל‪ .‬אחרי המלחמה היה תקופה קצרה‬
‫ראש אג"ם‪.‬‬
‫עם פרישתו מונה ליועץ ראש הממשלה‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬למלחמה בטרור ואחר –‬
‫כך יועצו לענייני מודיעין‪) .‬מאי ‪.(1975‬‬
‫לאחר פרישתו התמסר ללימודי מחקרי א"י‪ .‬ב – ‪ 1981‬מונה ליו"ר‬
‫הנהלת מוזיאון א"י‪ .‬עד ‪.1991‬‬
‫ערך והפיק ‪ 72‬ספרים בנושאי א"י‪ .‬ב – ‪ 1988‬הקים את תנועת "מולדת"‪.‬‬
‫ב – ‪ 2001‬נרצח בבית מלון "היאט" בירושלים‪.‬‬
‫זלמן זמיר‪ .‬סא"ל‪.‬‬
‫לוחם‪ ,‬מייסד ומפקד ביה"ס לצניחה‪ .‬מדריכו האישי של הרמטכ"ל‬
‫משה דיין‪ .‬גדוד ‪ 890‬נוסד בינואר ‪ 1952‬עד ‪ .1953‬היה מ"פ הגדוד אייש את‬
‫הקו העירוני ופלוגה שנייה את הקו הכפרי בפרוזדור ירושלים‪.‬‬
‫הגדוד עסק בסיורים‪ ,‬תצפיות וחדירות מעבר לגבול‪ .‬צליפות‪ ,‬מארבים‬
‫והיתקלויות‪.‬‬
‫ב – ‪ 1953‬הגדוד לקח חלק פעיל בפעולות התגמול‪.‬‬
‫ינואר ‪ – 1953‬מבצע "עפרה" בכפר אידנה‪.‬‬
‫מבצע "עפר ואפר" בכפר רנטיס‪.‬‬
‫פברואר ‪– 1953‬‬
‫"שפיפון עלי דרך" בית – סירא‪ ,‬משטרת חוסאן‪ ,‬בית – נובא‪,‬‬
‫מאי ‪- 1953‬‬
‫ובית‬
‫ליקיא‪.‬‬
‫"נקם ושילם" בכפר אידנה‪.‬‬
‫אוגוסט ‪- 1953‬‬
‫בכפר קיביה‪) .‬יחד עם יח' ‪.(101‬‬
‫אוקטובר ‪- 1953‬‬
‫נפטר ב ‪ 2005 -‬והוא בן ‪.80‬‬
‫עמוס חורב‪ .‬אלוף‪.‬‬
‫יליד ישראל‪ .(1924) .‬מראשוני פלמ"ח‪ .(1941) .‬היה מפקד פלוגה‬
‫‪ 1944‬ומפקד פלוגה ח'‪ ,(1945) .‬שהייתה גרעין הגדוד השישי של פלמ"ח‪.‬‬
‫במלחמת העצמאות )‪ (1948‬השתתף בקרבות ירושלים‪ .‬בגילוי "דרך‬
‫בורמה" ובפריצתה‪ .‬בהפוגה השנייה‪ ,‬הועבר למטה חזית הדרום והיה עוזר‬
‫של קצין – המבצעים החזיתי‪ ,‬יצחק רבין‪ .‬השתתף בקרבות שחרור הנגב‪ .‬ב‬
‫– ‪ 1949‬היה קצין מבצעים של חזית הדרום‪.‬‬
‫אחרי המלחמה )‪ ,(1950‬נשלח מטעם צה"ל ללימודי הנדסה בארצות –‬
‫הברית וסיים תואר מוסמך למדעים בהנדסת מכונות‪ .(1952) .‬הקים את‬
‫מחלקת אמצעי לחימה במטכ"ל ועמד בראשה‪ .(1953) .‬מונה )‪(1954‬‬

‫‪252‬‬

‫לקצין חימוש ראשי בצה"ל‪ .‬בתפקיד זה פיתח את חיל החימוש‪ ,‬היה אחראי‬
‫לפיתוח נשק וארטילריה מתנייעת ושיפוץ שריון‪.‬‬
‫ב – ‪ 1962‬חזר ללימודים בארצות הברית‪ .‬בשובו‪ ,(1964) ,‬היה שנית קצין‬
‫חימוש ראשי בדרגת אלוף‪.‬‬
‫ב – ‪ 1966‬פרש מצה"ל והיה לסגן המדען הראשי במערכת הביטחון‪ .‬ב –‬
‫‪ 1968‬חזר לצה"ל כראש אגף האפסנאות במטכ"ל‪ .‬בסוף ‪ 1972‬מונה‬
‫למדען הראשי במערכת הביטחון‪.‬‬
‫פרש משירות צבאי באוקטובר ‪ 1973‬ונבחר לנשיא הטכניון‪ .‬המשיך‬
‫לשרת בתפקיד המדען הראשי למערכת הביטחון עד ‪.1975‬‬
‫דן חירם‪ .‬אל"מ‪.‬‬
‫יליד צ'כוסלובקיה )‪ .(1925‬עלה ארצה )‪ (1934‬והצטרף לצה"ל‪.‬‬
‫התגייס לצבא הבריטי כתותחן‪ .‬במלחמת העצמאות )‪ (1948‬היה תותחן‬
‫בפיקוד הצפון‪ .‬היה איש צוות ההקמה של בית – הספר הבין – זרועי לפיקוד‬
‫ומטה של צה"ל‪ .‬ב – ‪ 1958‬מונה לקצין תותחנים ראשי‪ .‬אחר כך מונה‬
‫לנספח צבאי באנגליה ובסקנדינביה‪.(1961) .‬‬
‫ב – ‪ 1965‬מונה ליועץ שר הביטחון לענייני חימוש‪ .‬ב – ‪ 1967‬נקרא לנהל‬
‫את המשק והמנהל בשטחים הכבושים‪.‬‬

‫זכריה חלפין‪) .‬אל"מ(‪.‬‬
‫עלה לארץ מרומניה בינואר ‪,1949‬לאחר שהיה עצור במחנות‬
‫בקפריסין‪ .‬גוייס לחיל ‪ -‬החימוש‪ .‬התמחה בנשק ותחמושת‪ .‬עבר הסבות‬
‫רבות בחימוש‪ ,‬בסדנאות ביחידות – השדה‪ .‬במלחמת "ששת הימים" שרת‬
‫באוגדה ‪ 38‬של אריק שרון‪ .‬היה קצין חימוש של האוגדה‪ ,‬תחת פיקודו של‬
‫יוחנן גור‪ ,‬כקצין לוגיסטי של האוגדה‪ .‬שרת ולחם בחזית שבטה‪ ,‬בארותיים‪.‬‬
‫השתתף בקרב אבו – עגילה‪ ,‬נחל כונתילה‪ .‬בשנות ה – ‪ 70‬מפקד גדוד‬
‫חימוש אוגדתי‪.‬‬
‫מאוחר עשה הסבה לשריון ושרת בחטיבה ‪.7‬‬
‫במלחמת "שלום הגליל" ‪ ,1982‬עסקו אנשי היחידה לאיסוף השלל באיסוף‬
‫הנשק והתחמושת אותם השאירו המחבלים‪ .‬חיל החימוש‪ ,‬במערך המילואים‬
‫שלו‪ ,‬בראשות זכריה חלפין‪ ,‬שהיה אז‪ ,‬ראש ענף האחזקה במרכז ההובלה‪,‬‬
‫בסיס מצל"ח בפיקוד צפון קלט את כל השלל‪.‬‬
‫כאזרח היה זכריה מנהל מחלקת פירוק תחמושת‪ ,‬הכשרתה‪ ,‬ניקוייה‬
‫ומכירתה‪ .‬המפעל היה ביבנה‪.‬‬

‫‪253‬‬

‫אריך טייך – סא"ל‪.‬‬
‫נולד ב – ‪ 1908‬בהמבורג גרמניה‪ .‬עם עליית הנאצים לשלטון עלה‬
‫לארץ‪ .‬בסרטיפיקט שלו נרשם בתיאור המקצוע‪" :‬חלוץ – מוסיקאי"‪.‬‬
‫עם בואו ארצה ארגן תזמורת שרוב נגניה היו כמוהו – פליטים מאירופה‪.‬‬
‫ב – ‪ 1941‬החל להופיע עם תזמורתו במסגרת ענף ההווי והבידור‬
‫של הצבא הבריטי וקיבל דרגת "קפטן"‪) .‬סרן(‪ .‬ההופעות נערכו במועדון‪" :‬‬
‫‪ "The Ark‬ברחוב הירקון בתל‪ -‬אביב‪ ,‬שכונה בעברית "תיבת נוח"‪.‬‬
‫מ – ‪ 1944‬שודרו ההופעות ברדיו אחת לשבוע וכך נולדה התכנית‪" :‬תיבת‬
‫נוח" ששודרה במשך ‪ 31‬השנים הבאות‪.‬‬
‫במאי ‪ 1948‬גוייס אריך טייך לצה"ל והתבקש להקים תזמורת לחיל –‬
‫האוויר‪ .‬בשנותיה הראשונות גיבשה התזמורת את סגנונה‪ :‬הרבה ג'אז‪,‬‬
‫מוסיקה קלה‪ ,‬שירי לכת ואלתורים‪ .‬התזמורת ליוותה את חיל – האוויר בכל‬
‫האירועים והשמחות ובמהלך כל המלחמות‪ .‬חברי התזמורת נסעו לא אחת‬
‫בטרמפים‪ ,‬במקום בהסעות מסודרות‪ ,‬הופיעו על משאיות במקום על במות‪,‬‬
‫וכך עברו מבסיס לבסיס בכל רחבי הארץ והופיעו בכל החזיתות‪.‬‬
‫תזמורת חיל – האוויר בניצוחו של טייך הוציאה מתוכה כשרונות‬
‫רבים‪ .‬ביניהם‪ :‬פרדי דורה‪ ,‬דני גוטפריד‪ ,‬כרמלה קורן‪ ,‬עדנה גורן‪ ,‬אהרל'ה‬
‫קמינסקי‪ ,‬איתן מסורי‪ ,‬אודי שפילמן‪ ,‬דוד קריבושה ועוד רבים וטובים‪.‬‬
‫התזמורת הופיעה בכל "מסדרי הכנפיים" ובפני כל ראשי החיל‪.‬‬
‫אריך טייך ניצח על התזמורת במשך ‪ 35‬שנה‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1982‬נסעו אריך ואשתו לדרום ובצומת בית – קמה איבד את‬
‫השליטה על ההגה ופגע באוטובוס חונה‪ .‬אשתו נהרגה במקום ואריך נפצע‬
‫קשה ואושפז במשך שנה במרכז השיקום "בית לווינשטיין"‪.‬‬
‫ב – ‪ 1983‬נפטר‪.‬‬

‫יעקב ינאי‪ .‬אל"מ‪.‬‬
‫נולד בפולין ב – ‪ 1911‬למשפחת ינובסקי‪ .‬עלה ארצה ב – ‪.1934‬‬
‫עם עלייתו ארצה הצטרף ל"הגנה" ובמהלך "המרד הערבי" )‪– 1936‬‬
‫‪ (1939‬שרת ביחידה "הנודדת"‪ ,‬יחידה מיוחדת ללחימה בערבים‪.‬‬
‫לאחר פציעתו במאורעות‪ ,‬מונה ינאי לעוזר מפקד "ההגנה" במחוז ירושלים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1940‬הועבר לתל – אביב ושרת במחלקת ההדרכה של המפקדה‬
‫הארצית ובמשך כארבע שנים שימש עוזרו של ראש המפקדה הארצית משה‬
‫סנה‪) .‬הרמ"א(‪.‬‬
‫בסוף ‪ 1945‬מונה לקצין קשר ראשי של "ההגנה"‪.‬‬
‫‪254‬‬

‫תחנת השידור הראשונה של "קול ישראל" הוקמה בתקופתו ורשתות קשר‬
‫הוקמו ב – ‪ 24‬מדינות באירופה ובארה"ב‪.‬‬
‫עם קום המדינה נשאר בתפקידו במסגרת צה"ל ושרת כקצין קשר‬
‫ראשי עד להחלפתו ע"י יצחק אלמוג בסוף ‪.1949‬‬
‫ב – ‪ 1951‬פרש מצה"ל בדרגת אל"מ ועבר לעבוד במשרד הביטחון‪.‬‬
‫נפטר בשנת ‪.1996‬‬
‫צבי‪) ,‬צביקה( לבנון )ביאלוקמיין(‪ .‬אל"מ‪.‬‬
‫נולד בוורשה ב – ‪ ,8.3.1931‬ועלה לארץ עם הוריו ב – ‪ .1938‬אביו‬
‫יעקב‪ ,‬היה מראשי התנועה הציונית בפולין‪ ,‬ואמו צילה‪ ,‬סופרת יידיש‪ .‬גדל‬
‫בתל ‪ -‬אביב‪ ,‬למד בביה"ס העממי "כרמל" והגימנסיה העברית "הרצליה"‬
‫במגמה חקלאית‪ ,‬שנוהלה אז ע"י דר' חיים בוגר‪) .‬בוגרשוב(‪ .‬היה חניך‬
‫"הצופים הקשישים" בת"א‪ .‬בגיל ‪ 14‬הצטרף ל"הגנה" במסגרת הגדנ"ע‬
‫וגוייס לצה"ל עוד בכיתה י"א‪") .‬גיוס הילדים"(‪.‬‬
‫היה בין מקימי הנח"ל‪ .‬השתייך לגרעין המייסד של קיבוץ תל – קציר‪ .‬ב –‬
‫‪ 1954‬מונה למפקד סיירת הנח"ל‪ .‬בשנים ‪ 1955-6‬השתתף בפעולות‬
‫התגמול במסגרת הצנחנים‪ .‬סיים את ביה"ס לפיקוד ומטה )פו"ם(‪ .‬מונה‬
‫למפקד גדוד ‪ 51‬בחטיבת גולני‪.‬‬
‫ב – ‪ 1966‬מונה לסגן מפקד הנח"ל‪.‬‬
‫במלחמת "ששת הימים" פיקד על גדוד מילואים ‪ 54‬של חטיבה ‪ .11‬השתתף‬
‫בכיבוש מוצבי עזה והעיר עזה‪ .‬לאחר המלחמה מונה למפקד מרחב שלמה‬
‫)שארם – א – שייח'(‪.‬‬
‫ב – ‪ 1969‬מפקד פיקוד הנח"ל‪.‬‬
‫ב – ‪ 1973‬מפקד פיקוד הדרכה ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדת‬
‫"ההונאה" שפעלה בחזית הצפון‪ .‬ב – ‪ 1974‬יצא לשליחות הסברה‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫השתחרר ב – ‪ 1976‬כאל"מ‪ .‬בשנים ‪ 1976-9‬שימש שליח עלייה‬
‫בקנדה מטעם הסוכנות היהודית‪ .‬עם שובו מונה למנכ"ל הקריה לחינוך‬
‫ומדע בשדה – בוקר‪ .‬כיהן כמנהל הרשות לחינוך רעיוני של ההסתדרות‬
‫ומנהל המחלקה לחינוך משלים במכללת בית – ברל‪ .‬מנהל פרוייקט שיקום‬
‫שכונות בבית – דגן‪ ,‬חבר הנהלת האגודה למען החייל‪ ,‬הקרן למען ביטחון‬
‫ישראל )לב"י( ובעל עיטור "יקיר לב"י זה"ב" שהוענק לו ע"י נשיא המדינה‪.‬‬
‫כתב את הספר‪ :‬באפיקי נחל חיי‪ :‬נחלאי‪ ,‬מפקד‪ ,‬לוחם‪ ,‬מחנך‪ .‬ת"א‪:‬‬
‫מילוא‪.2006 ,‬‬
‫מרדכי לימון‪) .‬מוקה(‪ .‬אלוף‬
‫‪255‬‬

‫יליד פולין‪ .(1924) .‬עלה ארצה בגיל ‪ .8‬הצטרף לפלוגה הימית של‬
‫"הפועל"‪ .‬התנדב לפלמ"ח ושירת כמדריך בשני הקורסים הראשונים של‬
‫פלי"ם‪ .‬הצטרף לצי הבריטי לפי הוראת "ההגנה" )‪ (1940‬והוסמך לקצין‬
‫ראשון‪ .‬השתתף עם הצי הבריטי בקרבות בנגזי‪ ,‬טוברוק‪ ,‬מלטה והאוקיינוס‬
‫ההודי‪ .‬לאחר שהשתחרר מהצבא הבריטי‪ ,‬בתום מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫חזר לשורות פלמ"ח‪ ,‬פיקד על שלוש אניות – מעפילים שהעלו לארץ מאות‬
‫משארית הפליטה מאירופה‪ .‬בהפלגה האחרונה באניית – המעפילים‬
‫"גאולה" נתקל בבריטים‪ ,‬קפץ לים ולאחר עשר שעות – שחייה הגיע לעכו‪.‬‬
‫נטל חלק פעיל בהקמת חיל – הים הישראלי ובמלחמת העצמאות )‪(1948‬‬
‫פיקד על אחת מאניות החוט‪ .‬נפצע ליד חופי עזה כאשר התקיפו את אנייתו‬
‫מטוסים מצריים‪.‬‬
‫אחרי המלחמה שירת כמפקד שייטת‪.‬‬
‫בתום מלחמת העצמאות‪ ,‬היה קצין – מבצעים של חיל – הים‪ .‬אחר – כך‬
‫מונה למפקד חיל – הים )‪ .(1950‬שירה בתפקיד זה ארבע שנים‪.‬‬
‫יצא להשתלמות בארצות – הברית )‪ (1954‬וב – ‪ 1957‬נקרא למשרד –‬
‫הבטחון‪ ,‬כסמנכ"ל לתפקידים מיוחדים‪.‬‬
‫היה ראש משלחת משרד הבטחון בצרפת ובין השאר‪ ,‬היה אחראי למילוטן‬
‫של חמש ספינות – הטילים משרבורג‪ .‬בשל כך הכריזה עליו ממשלת צרפת‬
‫כ"אישיות בלתי רצויה" והוא חזר ארצה‪) .‬ינואר ‪.(1970‬‬
‫קלמן מגן‪ .‬אלוף‬
‫ראה פרק קודם‬
‫דני מט ‪ -‬אלוף‪.‬‬
‫יליד גרמניה‪ .(1928) .‬התנדב לפלי"ם ולצבא הבריטי במסגרת‬
‫הבריגדה במלחמת העצמאות‪ .(1948) .‬נלחם בגוש עציון ונפל בשבי‪.‬‬
‫אחרי המלחמה מונה למפקד יחידת – סיור בדרום‪ ,‬שהיה אז בבחינת "מערב‬
‫פרוע"‪ .(1949) .‬אחר – כך היה למפקד היאחזות הנח"ל הראשונה‪ ,‬נח"ל‬
‫עוז )‪ .(1951‬התנדב לצנחנים )‪ (1954‬כמפקד – פלוגה והשתתף ברוב‬
‫פעולות – הגמול שקדמו למערכת סיני‪ .‬היה מפקד בית הספר לצניחה‬
‫ומפקד קורס קומנדו‪ .‬במערכת סיני‪ (1954) ,‬היה סגן מפקד גדוד ונפצע‬
‫בקרב המיתלה‪ .‬אחרי החלמתו היה למפקד – גדוד‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫היה מפקד חטיבת – צנחנים אשר פעלה במסגרת אוגדת האלוף אריאל שרון‬
‫והונחתה ממסוקים בכיבוש אום – כתף‪ .‬מחזית הדרום הועברה החטיבה‬
‫לדרום רמת – הגולן ונטלה חלק בשחרורו‪.‬‬
‫מונה למפקד בית – הספר לחיל – רגלים )‪ (1970‬ובמלחמת יום הכיפורים‬
‫פיקד על חטיבת – הצנחנים אשר צלחה ראשונה את תעלת – סואץ וכבשה‬
‫את ראש הגשר‪.‬‬
‫‪256‬‬

‫מונה לנשיא בית הדין לערעורים‪ .(1974) .‬ב‪ 1979 -‬מונה למתאם פעולות‬
‫הממשלה בשטחים והועלה לדרגת אלוף‪ .‬פרש מצה"ל ב‪ .1982 -‬כיהן‬
‫כנציב קבילות החיילים‪.‬‬
‫אברהם מנדלר )אלברט( ‪ .‬אלוף‬
‫ראה פרק קודם‪.‬‬

‫מרדכי נדיבי )"מוטקה"( ‪ -‬אל"מ‪.‬‬
‫בן אלימלך ונחמה‪ .‬נולד בכ"ג בחשוון תרפ"ה )‪ (20.11.1924‬בבן –‬
‫שמן‪ .‬אביו היה בן מעצבי "ההגנה" ומראשוני האלופים בצה"ל‪.‬‬
‫מרדכי גדל בקיבוץ גבע‪ ,‬למד בבית ‪ -‬החינוך בצפון ת"א‪ ,‬במחזור הראשון‬
‫ובביה"ס "תיכון חדש" בת"א‪.‬‬
‫התגייס לחי"ש והגיע לדרגת מ"מ‪ .‬החל ללמוד בטכניון בחיפה וגוייס לתפקידי‬
‫אימון והדרכה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1946‬לאחר סיום מלחה"ע השניה הוא נשלח לגרמניה מטעם‬
‫"ההגנה" במסגרת "עלייה ב'"‪ ,‬שם שהה כשנתיים‪.‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העצמאות חזר לארץ‪ ,‬שרת כמ"פ בחטיבת "גבעתי"‪.‬‬
‫השתחרר אך מיד נקרא לשרות בצבא קבע‪.‬‬
‫ב – ‪ 1951‬עבר קורס מגד"ם ומילא תפקידי הדרכה וחינוך‪ .‬הוא עסק‬
‫בקליטת עולים חדשים בצבא‪ ,‬היה מדריך בבה"ד ‪ 1‬ו – ‪.4‬‬
‫ב – ‪ 1955‬שירת במחלקת ההדרכה במטכ"ל‪.‬‬
‫ב – ‪ 1958‬סיים את ביה"ס לפיקוד ומטה ואח"כ היה קצין מבצעים בחטיבת‬
‫ירושלים ומג"ד בחטיבה זו‪ .‬בדרגת סא"ל עבר לביה"ס לקצינים‪.‬‬
‫במלחמת "ששת הימים" היה מג"ד והשתתף בכיבוש השומרון‪.‬‬
‫לאחר המלחמה מונה כמדריך ראשי בביה"ס לפיקוד ומטה‪.‬‬
‫במאי ‪ 1970‬קיבל דרגת אלוף משנה ומונה למפקד מחוז דן‪.‬‬
‫ביום כ"ה בניסן תשל"א )‪ ,(20.4.1971‬נהרג בעת שרכבו עלה על מוקש‬
‫בסיור מוקדם לאיתור שטחים לאימון‪ .‬יחד עמו נהרג לוסטינג ונפצע שלום‬
‫הררי‪) .‬בציר "מכסיקו"(‪.‬‬
‫היה בין ראשוני "מעוז – אביב"‪.‬‬
‫באפקה הוקם בית על – שם אביו‪ ,‬האלוף "אבנר"‪.‬‬
‫"בית אבנר" משמש את החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל ‪ -‬אביב‪.‬‬
‫מאיר פעיל‪ .‬אל"מ‪.‬‬
‫נולד בירושלים ולמד בבי"ס "תחכמוני"‪" ,‬בבית חינוך" בחולון‬
‫ובגימנסיה בלפור בתל – אביב‪ .‬היה חבר בתנועת הנוער העובד‪.‬‬
‫‪257‬‬

‫בשנים ‪ 1948 - 1943‬שרת בפלמ"ח‪ .‬מדריך ומפקד בקורסי פיקוד של‬
‫"ההגנה" והפלמ"ח‪ .‬השתתף בהברחת עולים מלבנון וסוריה‪ ,‬בהתקפה על‬
‫משטרת הר – כנען‪ ,‬ב"סזון" נגד האצ"ל בירושלים‪ ,‬ב"ליל הגשרים" בפיצוץ‬
‫גשר בנות – יעקב‪ .‬היה מפקד יחידה מטעם הש"י )שירות ידיעות( בירושלים‬
‫שפעלה נגד "הפורשים"‪) .‬אצ"ל ולח"י(‪.‬‬
‫סמג"ד בחטיבת הנגב‪ ,‬קצין אג"ם של החטיבה‪ .‬לחם בשכונת ממילא בקרב‬
‫על משטרת עיראק סואידן‪ ,‬בכיבוש באר – שבע‪ ,‬במבצע "חורב" לוט‬
‫ועובדה‪.‬‬
‫שרת בצה"ל בשנים ‪ ,1971 – 1948‬קורס מפקדים ושימש כקצין אגף‬
‫המבצעים ב"מבצע קדש"‪ ,‬היה מג"ד בחטיבת גולני ולחם בצומת רפיח‬
‫ובביר לחסן‪ .‬מדריך בביה"ס לפיקוד ומטה‪ ,‬מח"ט ‪ ,11‬מפקד ביה"ס‬
‫המרכזי לקצינים‪ ,‬ראש מחלקת תורת הלחימה במטכ"ל ועוזר מפקד אוגדת‬
‫השריון במלחמת "ששת הימים"‪ .‬היה ממייסדי עמותת "דור הפלמ"ח"‬
‫ואגודת "אוהלי פלמ"ח"‪ .‬ב – ‪ 1973‬ייסד את תנועת "תכלת – אדום"‪,‬‬
‫"מוקד"‪" ,‬מחנה של"י"‪.‬‬
‫נבחר לכנסת ב ‪ 1973-‬וב – ‪ .1977‬חבר בוועדת החינוך והקליטה‪ .‬ממייסדי‬
‫המועצה הישראלית לשלום ישראלי – פלסטיני‪ .‬בעל תואר דוקטור‬
‫בהיסטוריה צבאית‪ ,‬כללית ומזרח – תיכונית‪.‬‬
‫משמש כרכז אקדמי בעמותה לחקר "כוח המגן העברי" באפע"ל במכון ע"ש‬
‫ישראל גלילי‪ .‬כתב ‪ 9‬ספרים בנושאים צבאיים ומדיניים‪.‬‬
‫צבי )צ'רה( צור )צ'רטנקו(‪ .‬רב – אלוף‪.‬‬
‫יליד רוסיה )‪ .(1923‬עלה לארץ עם הוריו )‪ .(1925‬הצטרף‬
‫ל"הגנה" בגיל ‪ ,16‬בשלהי מאורעות ‪ .1936‬בוגר קורסים למפקדי כיתות‬
‫ומפקדי מחלקות )‪ .(1942‬נעצר על ידי הבריטים בשעת חיפוש בקיבוץ‬
‫אפיקים ב"שבת השחורה" )יוני ‪ .(1946‬היה עצור ברפיח משך חודשיים‪ .‬עם‬
‫שחרורו חזר לפעילות ביטחונית‪ .‬עם החלטת החלוקה )‪ 29‬בנובמבר‬
‫‪ ,(1947‬היה למפקד גדוד בחטיבת "גבעתי"‪ .‬בגדודו כונן פלוגת ג'יפים‬
‫שנתפרסמה בכינוי "שועלי שמשון"‪ ,‬אשר הוענק לה בעקבת קרב מר על‬
‫גבעה ‪ 105‬בדרך לנגבה‪ .‬הגדוד השתתף בקרבות רבים‪ ,‬בין השאר בעיבדיס‪,‬‬
‫בית – עפה‪ ,‬אשדוד וחוליקאת‪ .‬על היקף הפעילות הקרבית של הגדוד מעיד‬
‫מספר ההרוגים והפצועים )הגדול ביותר בגדוד כלשהו במלחמת העצמאות(‪.‬‬
‫עם שוך קרבות מלחמת העצמאות היה לראש מטה פיקוד הדרום‪ ,‬שמפקדו‬
‫היה משה דיין‪ .‬ב – ‪ 1951‬נסע לארצות – הברית והשתלם שם במינהל‬
‫ציבורי‪ .‬בשובו ארצה מונה לראש אגף כח – אדם‪ .‬בתפקיד זה )שמילא ‪4‬‬
‫שנים(‪ ,‬הנהיג תכנית לקידום הקצין ופירסם את חוקת השיפוט הצבאי‬
‫החדשה ואת חוק הגימלאות‪ .‬ב – ‪ 1956‬היה לאלוף פיקוד המרכז‪.‬‬
‫ב – ‪ 1958‬מונה לסגן הרמטכ"ל ולראש אגף – מטה‪) .‬אג"ם(‪ .‬באותה שנה‬
‫יצא להשתלמות בצרפת‪ ,‬עד ספטמבר ‪.1960‬‬

‫‪258‬‬

‫בינואר ‪ 1961‬מונה לראש המטה הכללי של צה"ל )רמטכ"ל(‪ ,‬בדרגת רב –‬
‫אלוף‪.‬‬
‫שלוש שנות כהונתו כרמטכ"ל השישי של צה"ל היו שנים של רגיעה יחסית‬
‫בגבולות‪ ,‬והתעצמות צבאית ערבית ניכרת‪ .‬באותה עת היו מספר תקריות‬
‫בירושלים‪ ,‬רצח שני נחל"אים באלמגור ותקרית אש בכינרת‪ .‬אלה הביאו‬
‫לפעולת – גמול‪ ,‬היחידה שנעשתה בימי כהונתו‪ :‬נגד הסורים בנוקייב‪ .‬כיוון‬
‫שלא היה טרוד כל – כך בבעיות ביטחון שוטף התפנה לבנייתו של צה"ל‪.‬‬
‫רואים בו את אחד ממניחי היסוד לצבא גדול ומודרני יותר‪ .‬בשנות כהונתו‬
‫כרמטכ"ל נקלטו ה"מיראז'ים" בחיל – האוויר‪ .‬נמשכה קליטת הטנקים‬
‫מדגם "צנטוריון" ונעשו מאמצים גדולים לשיפור כח האש והתנועה של‬
‫טנקים מיושנים‪.‬‬
‫נערכו תרגילים נרחבים ופותחה תורת לחימה ישראלית‪ ,‬בתשובה‬
‫לדוקטורינה הסובייטית שאימצו לעצמן מדינות ערב‪ .‬בתקופתו החל גם עידן‬
‫הטילים בצה"ל‪ .‬נעשו גם מאמצים גדולים להרחיב את ההתנדבות לשירות –‬
‫קבע‪ ,‬בעקבות שפל בתחום זה‪ .‬שלוש שנות שירותו כרמטכ"ל תמו ב – ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪.1963‬‬
‫יותר משלוש וחצי שנים היה מנכ"ל חברת המים "מקורות"‪ .‬ערב‬
‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬ביום האחרון של חודש מאי ‪ ,1967‬קרא לו משה דיין‪,‬‬
‫שמונה אז לשר – הביטחון‪ ,‬לשמש עוזר שר – הביטחון‪ .‬בתפקיד זה כיהן שבע‬
‫שנים‪ ,‬לרבות מלחמת יום הכיפורים )‪ ,(1973‬והיה אחראי למערכת הסבוכה‬
‫של הכספים‪ ,‬המשק‪ ,‬הרכש‪ ,‬הפיתוח המדעי והייצור העצמי‪.‬‬
‫פרש ב – ‪ 1‬באפריל ‪.1974‬‬
‫זלמן שלו‪ .‬אל"מ‪.‬‬
‫יליד ישראל‪ .(1923) .‬בוגר בית הספר הריאלי בחיפה‪ .‬הצטרף‬
‫ל"הגנה" )‪ .(1938‬מדריך קשר במשטרה המנדטורית‪.(1942 -1941) .‬‬
‫בצבא הבריטי )‪ (1946 – 1942‬שימש בתפקידי קשר שונים‪ .‬עם שחרורו‬
‫מהצבא הבריטי‪ ,‬חזר למנגנון – הקבע של ה"הגנה"‪ .‬במלחמת העצמאות )‬
‫‪ ,(1947‬שירת כסגן קצין קשר של חטיבת "כרמלי"‪ .‬אחר – כך היה קצין –‬
‫קשר פיקוד צפון‪ .‬בוגר קורס מפקדי – גדודים וקורס מתקדם לקשר‬
‫ואלקטרוניקה‪ .‬קצי ן – מטה במפקדת קצין – קשר ראשי במערכת סיני‪) .‬‬
‫‪.(1956‬‬
‫מונה לסגן קצין קשר ראשי )‪ .(1957‬ב – ‪ 1959‬היה חבר במשלחת שיצאה‬
‫לז'נבה לוועידה בין – לאומית בנושא טלקומוניקציה‪.‬‬
‫עם שובו בקיץ ‪ 1962‬מונה לקצין קשר ואלקטרוניקה‪ .‬במאי ‪ 1963‬הוענקה‬
‫לו דרגת אל"מ‪.‬‬
‫פרש מצה"ל ב – ‪.1967‬‬
‫לאחר השחרור הקים את חברת "אלישרא" – תקשורת‬
‫ואלקטרוניקה והיה מנהלה הראשי‪.‬‬
‫ב – ‪ 1977‬קיבל את פרס התעשייה מטעם התאחדות התעשיינים‪.‬‬
‫‪259‬‬

‫שימש כיו"ר דירקטוריון "אורט ישראל" בשנים ‪.2000 – 1993‬‬
‫מאיר שמגר‪) .‬שטרנברג(‪ .‬אל"מ‪.‬‬
‫יליד דנציג )‪ .(1925‬עלה ארצה )‪ (1939‬ולמד בגימנסיה "בלפור"‬
‫בתל – אביב‪ ,‬באוניברסיטה העברית )היסטוריה‪ ,‬פילוסופיה ומשפטים(‬
‫ובאוניברסיטת לונדון )משפטים(‪ .‬כאיש אצ"ל הוגלה על – ידי הבריטים )‬
‫‪ (1944‬לקניה ולאריתריאה‪.‬‬
‫במלחמת העצמאות ) ‪ ,(1948‬שירת בירושלים‪ .‬מאז ‪ 1950‬עשה‬
‫בפרקליטות הצבאית‪.‬‬
‫היה תובע‪ ,‬אב בית – הדין‪ ,‬יועץ משפטי‪ ,‬קצין חקיקה‪ ,‬סגן פרקליט צבאי‬
‫ראשי‪.‬‬
‫היה ממחברי ומנסחיו של חוק השיפוט הצבאי‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 1967‬מונה לפרקליט צבאי ראשי‪ .‬הכין את המערך המשפטי‬
‫למקרה של כיבוש שטחים ואחזקתם‪.‬‬
‫פרש מצה"ל ומונה ליועץ המשפטי לממשלה ואחר – כך לשופט עליון ונשיא‬
‫בית – המשפט העליון‪.‬‬
‫עמד בראש וועדות חקירה ממלכתיות ובהן‪ :‬בדיקת הטבח במערת –‬
‫המכפלה‪ ,‬חקירת רצח ראש הממשלה יצחק רבין‪ ,‬בדיקת השלכות‬
‫הפעילות בנחל קישון על לוחמי – השייטת‪ ,‬קביעת עקרונות חדשים לניהול‬
‫מו"מ בעסקות שבויים‪.‬‬
‫עמד בראש הפורום לתיקון שיטת הממשל של המכון הישראלי לדמוקרטיה‬
‫ועוד‪....‬‬
‫אסף שמחוני ‪ -‬אלוף‪.‬‬
‫יליד ישראל‪ .(1922) .‬בגיל ‪ 14‬הצטרף ל"הגנה"‪ .‬היה אחראי על‬
‫הקשר באזור עין – חרוד‪ .‬נעצר בידי הבריטים‪ (1940) .‬בעקבות קטטה‬
‫בענייני קרקעות‪ .‬לאחר שחרורו מהכלא הצטרף לפלמ"ח‪ .‬השתתף‬
‫בפעולה בסוריה‪) ,‬מאי ‪ (1941‬וחיבל במערכות – הקשר של הסורים‪.‬‬
‫בפלמ"ח שירת בתפקידי פיקוד והדרכה‪ .‬סיים קורס מפקדי מחלקות )‬
‫‪ .(1943‬מונה למפקד ההיאחזות הראשונה בבית – קשת )‪.(1945‬‬
‫עבר לחיפה כדי להיות מפקד הגדנ"ע באיזור‪ .‬עסק בתפקידי רכש עד‬
‫למעצרו ב"שבת השחורה" )‪ (1946‬והיה בין המשוחררים האחרונים‪.‬‬
‫בעקבות הכרזת החלוקה )‪ (1947‬הוחזר לפלמ"ח ופיקד על פלוגה בגדוד‬
‫הראשון‪ .‬השתתף בטיהור הגליל מצבא קאוקג'י‪.‬‬
‫לאחר קרבות לטרון היה לסגן מפקד גדוד בפלמ"ח‪ .‬בתום הקרבות‬
‫עבר לצפון‪ .‬מונה למפקד חטיבת "גולני"‪ .‬אחר – כך שירת כמדריך בבית –‬
‫הספר למג"דים‪ .‬נקרא למטכ"ל כעוזרו של ראש אגף מבצעים‪ .‬נשלח‬
‫לקורס קצינים בכירים בבריטניה‪ .‬בשובו מונה לאלוף פיקוד הדרום‪ .‬פיקד‬
‫על מערכת סיני )‪ (1956‬שהיתה בתחום פיקודו‪.‬‬
‫‪260‬‬

‫בתום המלחמה‪ 6) ,‬בנובמבר ‪ (1968‬נספה בתאונת מטוס שנפל‬
‫בשטח ירדן‪.‬‬
‫‪ 13‬שנים אחר – כך נהרג בנו‪ ,‬אבנר בעלות רכבו על מוקש בסיני‪.‬‬
‫מאיר שפי – רס"ן‪.‬‬
‫יליד ‪ 1928‬רדאוץ – בוקובינה רומניה‪ .‬ב ‪ 1941 -‬מגורשת‬
‫המשפחה לגיטאות )ברשאד( טרנסרז'סטרה באוקראינה‪ .‬כ – ‪40,000‬‬
‫ניספו‪ .‬ההורים והאחות מתו מטיפוס‪.‬‬
‫מאיר נכנס לבית יתומים ברומניה ובמסגרת הסכם בין שלטונות רומניה‬
‫לנציגות יהודית‪ ,‬יוצא ממנו ועולה לארץ ב ‪ .1944-‬בחנוכה הגיע למחנה‬
‫עתלית‪ .‬במסגרת "עליית הנוער" פוזרה קבוצת היתומים בקיבוצים שונים‪.‬‬
‫הוא נקלט בבית דודתו בחדרה ושם מצא את תמונות הוריו‪ .‬עד ‪ 1948‬עבד‬
‫בפרדסי חדרה ולמד‪.‬‬
‫ב – ‪ 1948‬התגייס לצה"ל ושרת בו עד ‪ .1972‬בגדול נח"ל ‪,908‬‬
‫בבה"ד ‪ 11‬בצריפין‪ ,‬כקצין מטה בכיר באכ"א‪ ,‬שליש גדודי‪ ,‬ראש מדור כ"א‬
‫בשלישות הראשית‪ ,‬קצין שלישות מחוז דן‪.‬‬
‫אחרי השחרור עבד במשרד הביטחון – כאחראי משק משרד הביטחון –‬
‫מל"ח והכנת המשק החקלאי לשעת חרום‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים תיפעל את מערך המל"ח‪ :‬שחרור חיילים למשק‬
‫בשעת מלחמה‪.‬‬
‫הקים עמותה של ניצולי טרנסריסטיה – כ – ‪ 500‬איש‪ .‬חבר במועצת "יד‬
‫ושם"‪ ,‬מארגן כנס ארצי בשיתוף עם עיריית פתח – תקווה ומקים גן ורחוב‬
‫ע"ש הניצולים‪.‬‬
‫נשוי לאביגיל – דור חמישי בארץ‪.‬‬
‫קיבל פרס על מפעל חיים ע"ש יעקב פיכמן‪.‬‬
‫צבי שפיר )אל"מ( ויפה‪.‬‬
‫עלה לארץ במסגרת עליית הנוער לאחר שכל בני משפחתו נספו‬
‫בשואה‪ .‬נולד בעיירה ‪ Svaljava‬שבמחוז הקרפטים‪ ,‬באווירה יהודית – ציונית‪.‬‬
‫למד בבי"ס עברי‪.‬‬
‫ב – ‪ 1948‬עם פרוץ הקרבות התנדב לפלמ"ח במסגרת גדוד ‪ .7‬לחם בכל‬
‫הקרבות בדרום‪ .‬עם פירוק הפלמ"ח עבר לחייל התותחנים ושרת בצבא‬
‫הקבע‪.‬‬
‫ב – ‪ 1955‬התקבל כחבר "אגודת המשתכנים ב‪ -‬שייח' מוניס – הירקון –‬
‫מעוז אביב‪.‬‬

‫‪261‬‬

‫מאיר שפר‪ .‬סא"ל‪.‬‬
‫נולד ב – ‪ 1922‬בהרי הקרפטים שבצ'כיה בעיר בשם הוקליווה‬
‫)צ'כיה‪ ,‬הונגריה וכיום‪ :‬אוקראינה(‪ .‬בן למשפחה דתית‪ .‬בגיל ‪ 15‬למד את‬
‫מקצוע השענות‪.‬‬
‫ב – ‪ 1939‬סופח אזור הקרפטים להונגריה וב – ‪ 1943‬גוייס לצבא ההונגרי‪.‬‬
‫בשל היותו יהודי גוייס לעבודות כפייה‪.‬‬
‫עבד במכרה פחם בעיירה וורפולוטה‪ ,‬בעבודת – פרך עד שעשה "הסבה‬
‫מקצועית" לשענות‪.‬‬
‫נשלח לפולין לניקוי שלג מהכבישים‪ ,‬אך המשיך בתיקון השעונים‪ .‬ב –‬
‫‪ 1944‬נתפס ע"י אנשי האס‪ .‬אס‪ .‬ההונגרי ונשלח לחזית הרוסית שם עבד‬
‫בחפירת בונקרים‪ .‬ב – ‪ 1945‬הועבר למחנה מטהאוזן וגם שם עבד בעבודות‬
‫כפייה‪ .‬במחנה הורעבו עד מוות‪.‬‬
‫הצבא האמריקאי שחרר אותם ב – ‪.5.5.1945‬‬
‫ביולי ‪ 1945‬הועבר לבודפשט למחנה עקורים של הג'וינט ושם פגש את אביו‬
‫שניצל ממוות בשל עבודתו כשען אצל מנגלה‪ .‬אחרי המלחמה הגיע לפראג‪.‬‬
‫קיבל אזרחות צ'כית ודירה ועבד כשען‪.‬‬
‫במאי ‪ 1948‬שמע הרצאה של שליח מפלשתינה‪ ,‬קיבל זימונים למבדקים של‬
‫חיל – האוויר הצ'כי ועבר קורס טייס‪ .‬למד על מטוס "אראדו" ובארץ היה‬
‫מיועד להטיס מסרשמיטים ו – ‪.B-17‬‬

‫‪262‬‬

‫ב – ‪ 26.2.1949‬עלה ארצה‪ ,‬נלקח למחנה צבאי בית – ליד ונשלח‬
‫לתל – נוף‪ .‬בינואר ‪ 1950‬נפתח ביה"ס לטיסה בכפר – סירקין ושם למד‬
‫לטוס על מטוס ה"קונסול" הדו – מנועי‪ .‬קורס מדריכים על מטוס "הארורד"‬
‫והפך מדריך על ה"סטירמן"‪ .‬פעם אחת הציל חניך מהדחה‪ .‬היה זה עמוס‬
‫לפידות‪.‬‬
‫היה מפקד טייסת ראשוני בבי"ס לטייס‪ .‬במבצע קדש פיקד על טייסת‬
‫מילואים ‪ .147‬ממונה על טייסת ‪ .177‬ב – ‪ 1961‬מפקד טייסת "הגמל‬
‫המעופף" ומפקד בסיס שדה – דב‪ .‬במלחמת ששת הימים גוייס כמפקד‬
‫טייסת תעופה בבסיס אל – עריש ומפקד הבסיס‪.‬‬
‫מפקד יחידת שט"ל‪ :‬צילום ופיענוח תצ"א‪.‬‬
‫עבר למינהל תעופה אזרחית כמנהל מחלקת תעופה‪.‬‬
‫ב – ‪ 1968‬הקים את ביה"ס לטיסה של חיל – האוויר הסינגפורי ופיקד עליו‪.‬‬
‫ב – ‪ 1973‬הקים את מרכז ההדרכה ב"ארקיע" והיה טייס בחברה‪.‬‬
‫בפראג קיבל עיטור מהממשלה הצ'כית‪.‬‬
‫נפטר במאי ‪.2012‬‬

‫‪263‬‬

‫חברים נוספים מ"דור הראשונים"‪ :‬קציני צה"ל ואנשי – ביטחון‪.‬‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬

‫‪264‬‬

‫אלון אמנון‬
‫יהודה אפעל )תפוחי(‬
‫שאול אפק‬
‫‬‫גדעון בדש‬
‫יהושע בהר‬
‫נחמה בר כוכבא ‪-‬‬
‫אברהם ברון )בראון(‪-‬‬
‫‬‫יוסף ברסלר‬
‫‬‫אהרון גל‬
‫‬‫אביב דור‬
‫יהושע וינטראוב ‪-‬‬
‫‬‫נתן להב‬
‫יהודה מסד‬
‫‬‫שמואל סוחר‬
‫‬‫חיים ספיר‬
‫אליעזר פרנקל ‪-‬‬
‫‬‫אדם ציוני‬
‫‬‫אהרון שטנגל‬
‫‬‫יוסקה שיינר‬
‫‬‫אלקנה הרנוף‬

‫אל"מ‬
‫‬‫סא"ל‬
‫‬‫שליש צבאי של דוד בן – גוריון‬
‫‬‫טייס – נווט – סרן‪.‬‬
‫אל"מ בתותחנים‬
‫‬‫קצינת ח"ן וחינוך‬
‫טייס‪ ,‬סא"ל‬
‫קצין בחיל – האוויר‪.‬‬
‫אל"מ‪.‬‬
‫אל"מ בחיל – האוויר‪ .‬נספח צה"ל בלונדון‪.‬‬
‫סא"ל‬
‫סא"ל בחיל חימוש‬
‫רס"ן בחיל ‪ -‬האוויר‬
‫‬‫אל"מ‬
‫אל"מ‪ ,‬טייס‪ ,‬קצין ביטחון בחיל ‪ -‬האוויר‬
‫סא"ל‬
‫סא"ל‪ ,‬טייס‪.‬‬
‫מח"ט‬
‫שב"כ‪ .‬מאבטח של דוד בן – גוריון‪.‬‬
‫תא"ל בלוט"ר )לוחמה בטרור(‪.‬‬

‫"חברים מספרים"‬
‫בשכונתנו חיו וחיים אנשים מופלאים‪ ,‬הן אנשי צבא מפוארים‬
‫)לשעבר(‪ ,‬והן אזרחים שעשו רבות בחייהם ומן הראוי שנושא זה יחקר ויכתב‪,‬‬
‫אך במסגרת זו תקצר היריעה מלהכיל‪.‬‬
‫מצאנו לנכון להציג מספר סיפורי חיים‪ ,‬דווקא של חברים צנועים‬
‫ופחות מפורסמים‪ ,‬שמייצגים את תולדות העם היהודי וההתיישבות בא"י‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬נשמר הסגנון והתוכן כפי שסופרו על – ידי החברים‪.‬‬
‫‪ ‬דב אל – עמי ויעל‪) .‬בית ‪.(15‬‬
‫ממייסדי השכונה ב – ‪ .1954‬הגיעו למקום בשלבי גמר הבנייה‪,‬‬
‫כאשר לא היה עדיין חשמל‪ .‬הכל מסביב רק חול וחול‪ .‬ללא כבישים ושבילים‪.‬‬
‫שני ילדיהם נולדו במקום‪ .‬דב השתתף בהגרלת הדירות‪ ,‬כרס"ר בצבא‬
‫הקבע‪ ,‬בחיל הרפואה‪.‬‬
‫יליד ‪ ,1924‬שהגיע מצ'כיה שם שרת כצנחן בשרות סדיר‪ ,‬ובארץ השתתף‬
‫בקורסים שונים‪.‬‬
‫ילד שביעי במשפחה‪ .‬שכולם עלו ארצה‪ .‬כעלם מתבגר הגיע לבודפשט ועבד‬
‫בבי"ח יהודי בעיר‪ .‬הגעגועים למשפחה ולעירו קושיצה היו עזים‪ .‬העיר‬
‫הופצצה ע"י האמריקאים ורבים הועסקו בפינוי ההריסות של הבתים שקרסו‪.‬‬
‫דב קיבל צו – גיוס לעבודות כפייה )"שרות לעבודה"(‪ .‬הגיוס התרחש ליד‬
‫העיר מישקולץ‪ .‬מפקד היחידה היה אלוף משנה‪ .‬בתחילה הועסקו בתרגילי‬
‫– סדר ומאוחר יותר שובצו לעבודות שדה אצל איכרי הכפר‪ .‬סחבו ערמות‬
‫חציר‪ ,‬גרפו תבואה שנקצרה וכו'‪....‬‬
‫משם הועברה המחלקה לעיירת כורים בשם אוזד‪ ,‬ומשם לעבודות במכרות‬
‫הפחם‪ .‬החיים במכרות היו קשים מאוד‪ .‬כל משמרת כללה שמונה שעות‬
‫עבודה‪.‬‬
‫העבודה כללה‪ :‬סחיבת קורות – עץ לחיזוק קירות המנהרות‪ ,‬העמסת‬
‫המחצבים ושמירה על העגלות שהוסעו על מסילות צרות‪.‬‬
‫לאחר עבודות המכרה‪ ,‬הועברו לבניית שדה – תעופה לגרמנים‪ .‬משם‬
‫הועמסו על רכבת – משא בדרכם לקרפטו – רוס‪ ,‬שרשרת הרים במרכז‬
‫אירופה‪ ,‬מקום שהיה שייך לצ'כיה ומשנת ‪ 1939‬סופח להונגריה עד ‪.1945‬‬
‫בפי הרוסים נקרא‪ :‬זקרפטשקיה‪.‬‬
‫שלוש פלוגות של עובדי כפייה הגיעו למחנה קסרקטיני שכלל מספר‬
‫צריפים‪ .‬הסגל הפיקודי היה עויין והשמיע פקודות צבאיות מטרטרות‬
‫כ"יהודים מכונמים" או "כלבים יהודיים"‪ .‬שעות העבודה היו משעה ‪06:00‬‬
‫ועד ‪ , 18:00‬למעט ימי ראשון‪ .‬שהוקדשו לכביסה‪ ,‬רחצה בנהר‪ ,‬ובידור ע"י‬
‫האמנים שביניהם‪.‬‬

‫‪265‬‬

‫העבודה‪ ,‬שמטרתה הייתה‪ ,‬הכשרת קרקע לשדה – תעופה‪ ,‬כללה‪ :‬חפירה‬
‫והעמסת אדמה על עגלות שהוסעו על מסילה צרה‪ .‬מפעם לפעם הסתננו‬
‫ידיעות על השמדת יהודים שגרמו לייאוש ואיבוד תקווה‪.‬‬
‫באחד מימי המנוחה הוזעקו ליציאה לעבודה‪ .‬הגיעו כמה קרונות‬
‫משא עמוסים שקי מלט‪ .‬כל שק שקל ‪ 50‬ק"ג ומדי פעם סחבו גם שני שקים‬
‫על גבם‪.‬‬
‫ביום הכיפורים אופשרה להם תפילה בציבור "כל נדרי"‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1944‬הגיעו שמועות בדבר התמוטטות החזית ושהגרמנים‬
‫נמצאים בנסיגה‪ .‬התחיל מסע רגלי ממקום למקום‪ .‬את הלילות בילו‬
‫באורוות או מתחת לכיפת השמיים‪ .‬הצעידה הייתה לכיוון מרכז הונגריה‪.‬‬
‫הביאו אותם ליישוב בשם טיסה – אסלאד‪ ,‬שקשור לעלילות דם רבות‪.‬‬
‫באביב ‪ ,1882‬נעלמה נערה נוצריה בכפר וארבעה יהודים הואשמו‬
‫ברציחתה‪ .‬המשפט היכה הדים בעולם ורק בזכות הגנתו האמיצה של‬
‫הסניגור‪ ,‬קרול אטויש – זוכו‪.‬‬
‫בהמשך המסע הגיעו לאזור כרמים בסביבות טוקאי‪ ,‬שמייצר יין הידוע בכל‬
‫העולם‪.‬‬
‫באמצע אוקטובר‪ 1944 ,‬הכריז האוצר )מנהיג( ההונגרי‪ ,‬האדמירל הורטי‬
‫על הצעתו לבריה"מ לשביתת נשק ולפרישתו מהברית הגרמנית‪ .‬אך מיד‬
‫הודח הורטי מיקלוש ע"י הגרמנים‪.‬‬
‫ממשלה נאצית מקומית בהנהגתו של פרנץ סלשי‪ ,‬בעבר קצין צבא‪ .‬ב –‬
‫‪ 1930‬הצטרף ל"ליגת החיים ההונגריים"‪" ,‬צלב החץ" שהיה ארגון ימני‬
‫קיצוני של "מגיני הגזע" ומראשוני האידיאולוגיים בו‪.‬‬
‫ב – ‪ 15.10.1944‬הוכתר כראש ממשלת הונגריה‪ .‬תחת שלטונו סבלה‬
‫יהדות הונגריה ובודפשט בפרט וחלקם נלקח לטרנספורט‪.‬‬
‫הקבוצה מגיעה למקום הקרוי "קירל הלמץ"‪ .‬צומת רכבות מרכזי‪ ,‬שם חטף‬
‫דב סטירת לחי מקצין גרמני בעוון היותו יהודי‪ .‬משם נדדו להרי מטרה‬
‫והתאכסנו בבית אירוח‪ ,‬שלא בעונה‪.‬‬
‫דב נשאר בכפר בשם מטרה קרסטש והתאכסן בבית אלמנה מבוגרת‪ .‬רעמי‬
‫יריות ופגזי מרגמות נשמעו כל העת‪ .‬החזית קרבה‪ .‬דב חטף רסיסים בפנים‬
‫ובגב ופצוע ושותת דם עבר לצד הרוסים‪.‬‬
‫דב נחקר ע"י קצין יהודי ונשלח לבית – חולים‪ .‬אחרי טיפול קצר נכלא כשבוי‬
‫גרמני‪ .‬דב ששלט בשפות הרוסית‪ ,‬הגרמנית‪ ,‬וההונגרית שימש כמתורגמן‪.‬‬
‫מסע ברכבת מגיע לארד‪ .‬שכיום ברומניה‪ .‬למצודה מקומית‪ ,‬ששימשה‬
‫כמחנה שבויים ובי"ח לצבא הרוסי‪ .‬דב כנתין צ'כיה שוחרר בתנאי שיתנדב‬
‫לצבא להילחם בנאצים‪.‬‬
‫דב מגיע לבי"ח בבודפשט המצוי במצב איום‪ ,‬כשאר אזורי העיר ההרוסים‪.‬‬
‫מבודפשט נודד לעיר הולדתו – קושיצה‪.‬‬
‫בביתו גרה משפחה של גויים ודב הסתלק מהמקום‪.‬‬
‫התגייס לצבא הצ'כי‪ .‬מבלי שידע דבר על גורל משפחתו‪ .‬הגיע ללבוצ'ה‪ ,‬שם‬
‫היה בסיס האימונים‪ .‬עבר טירונות וקורס חובשים‪ .‬בחופשה נפגש עם אחיו‬
‫ואחותו שחזרו ממחנות הריכוז‪ :‬ברקנאו ואושוויץ‪.‬‬
‫‪266‬‬

‫בעיצומה של מלחמת השחרור‪ ,‬התנדב לצה"ל במסגרת המח"ל –‬
‫מתנדבי חו"ל‪ .‬הוא הגיע מפראג והופנה לבדיקות ולקורס צניחה שהתקיים‬
‫בסודטים‪ ,‬ליד גבול גרמניה‪ .‬בקורס השתתפו גם ישראלים‪ .‬עוד בטרם הגעתו‬
‫לארץ‪ ,‬השתתף בחטיבה היהודית )ח"יל( ושימש כמדריך מחלקתי בדרגת‬
‫סמל‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1948‬עלה לארץ ופגש את אחיו יהודה שעלה שנתיים קודם‪ .‬יתר בני‬
‫משפחתו עלו בשנת ‪ .1949‬המשפחה הענפה יותר – נספתה באושוויץ‪.‬‬
‫‪ ‬מלכה ליברמן ואהרון‪) .‬בית ‪(9‬‬
‫אהרון יליד פינסק ב – ‪ 1924‬ומלכה ילידת הארץ ב – ‪ .1929‬שניהם‬
‫נכנסו לשיכון בימיו הראשונים ב – ‪ .1954‬אהרון עבד בתע"ש ומלכה היתה‬
‫חברה בקיבוץ של "הצופים א'"‪ ,‬שישב ב"גבעת – הקיבוצים" בגבול רחובות‬
‫– נס – ציונה‪) ,‬ליד פסי הרכבת(‪ ,‬בשנים ‪.1949 – 1945‬‬
‫מלכה שזורה בסיפור המופלא של מפעל התחמושת )‪ 9‬מ"מ( שפעל‬
‫במקום ועבדה בו‪.‬‬
‫הגרעין הראשון של הקיבוץ נוסד במעין – חרוד בחג השבועות‪ .‬היה‬
‫זה ב – ‪ .1940‬חברי הגרעין היו מתנועת "הצופים"‪ .‬את הכשרתם קיבלו‬
‫החברים בבית – השיטה‪ ,‬גניגר‪ ,‬דגניה א'‪ ,‬דגניה ב'‪ ,‬איילת – השחר וכן‬
‫בפרדס – חנה וברחובות‪ .‬הקיבוץ ברחובות‪ ,‬שהתמקם ב"גבעת –‬
‫הקיבוצים"‪ ,‬על גבול נס – ציונה מנה כ – ‪ 130 – 120‬חברים‪.‬‬
‫הקיבוץ עיבד שטחי – פלחה‪ ,‬בחלקם ליד מפעל "נשר" ברמלה‪ ,‬הקים רפת‬
‫ולול ופיתח את ענף הדייג בספינות "צופיה" ו"דרור" שנקנו ועגנו בקיסריה‪,‬‬
‫בחיפה ובנמל תל – אביב‪ .‬לקיבוץ הצטרפו חברות נוער עולה מהכשרת עין –‬
‫גב ב – ‪ 1942‬ו – ‪ ,1945‬וכן הצטרפה אליהם קבוצה של "נוער עובד"‬
‫שהייתה בהכשרה ב"החותרים"‪ .‬הקיבוץ שלח שניים מחבריו ל"פלוגת‬
‫הקיבוץ" בסדום‪.‬‬
‫במרכז "ההגנה" נפלה החלטה להקים בית – חרושת לייצור כדורים‬
‫לנשק‪ ,‬בעקבות לקח המאורעות ב – ‪ ,1929‬ו – ‪.1936‬‬
‫בשנת ‪ 1931‬נשלח יחזקאל ברעם )חצ'קו( לגרמניה‪, ,‬ושם נפגש עם יוסף‬
‫אבידר ששהה אז בוינה ושניהם למדו את שלבי הייצור במוזיאון וינה‪ .‬חצ'קו‬
‫אף התקבל לעבודה בביח"ר לנשק שם עבד כשנה‪ .‬בחזרו ארצה הוקם‬
‫ביוזמתו מכון להבראת – כדורים בחצר היקב וביח"ר "יפאורה" ברחובות ב –‬
‫‪ 1938‬נשלח יהודה ארזי לאירופה‪ ,‬כאיש הרכש של "ההגנה" במטרה‬
‫לרכוש נשק ותחמושת להגנת היישוב בא"י‪ .‬בוורשה הם רכשו מכונות לייצור‬
‫כדורים‪ 12 .‬מכונות משופצות הועברו לדנציג‪ ,‬משם לאנטוורפן ומשם עמדו‬
‫להישלח לא"י‪.‬‬
‫"הסחורה" הורדה בנמל ביירות כדי להטעות את הבולשת הבריטית‪ .‬מאיר‬
‫ספקטור‪ ,‬איש "ההגנה" נשלח לביירות‪ ,‬ובעזרת סוחר ביירותי שעבד עם‬
‫"ההגנה" ‪ ,‬בשנת ‪ 1941‬הועברו המכונות לתל – אביב‪.‬‬
‫‪267‬‬

‫כדי להגיע לייצור המוני של כדורים אי – אפשר היה להסתפק ב"מפעלים"‬
‫הקטנים שהיו קיימים בפלוגות הקיבוצים במושבה‪" ,‬כמשאבים" בהרצליה‪,‬‬
‫והיה צורך במפעל רחב ידיים‪ .‬יוסף אבידר )רוכל( החליט להקים מפעל תת‬
‫– קרקעי באזור שולי‪ ,‬והפור נפל על "גבעת הקיבוצים"‪ .‬תוך כדי שיחות עם‬
‫פסח‪ ,‬מנהל המכון לעתיד‪ ,‬והמהנדס בלאו‪ ,‬המומחה לייצור‪ ,‬הוחלט לקשור‬
‫את המפעל עם קיבוץ שישב ב"גבעת הקיבוצים"‪ .‬לאחר התייעצות עם‬
‫ישראל גלילי ועם משה ברון‪ ,‬איש הש"י‪ ,‬נפל הפור על "קבוצת הצופים א'"‬
‫שישבה אז בפרדס – חנה‪ .‬חלק מחברי – הקבוצה עבדו כבר במפעלי תע"ש‬
‫במחתרת‪.‬‬
‫יוסף אבידר הציג את תכנית מפעל "איילון" בפני חברי הקיבוץ‪ .‬לאחר ויכוח‬
‫נוקב הסכימו החברים למעבר לרחובות ולמפעל‪ .‬השיקולים בעד היו‪:‬‬
‫תעסוקה רבה לחברי – הקיבוץ שעבדו בפרדסים בקבלנות‪ ,‬במשקי – בית‬
‫במושבה‪ ,‬עבודות – חוץ בקיבוצים אחרים וכאמור‪ ,‬גם במפעלי התע"ש של‬
‫"ההגנה"‪.‬‬
‫טענות המתנגדים היו‪ :‬גרימת נזק לחלום על קיבוץ ימי‪ ,‬דחיית מועד‬
‫התיישבות הקבע בקרקע שהוצעה ע"י פיק"א באדמות כברה וכן חשש מן‬
‫ההגבלה שתטיל "ההגנה" על קבלת חברים חדשים‪.‬‬
‫עם קבלת ההחלטה‪ ,‬החלו מיד בבניית "מכון איילון"‪ .‬לבצוע הבנייה גוייס‬
‫משה וינד מירושלים‪ ,‬המהנדס יוסף אידלמן מיגור‪ ,‬שהכין את התוכניות וארוין‬
‫בלאו‪ ,‬שהכין את הנתונים לתוכניות‪.‬‬
‫תחילה בנו את מבני ‪ -‬המשק‪ 2 :‬בנייני מגורים‪ ,‬חדר – אוכל‪ ,‬מבנה שירותים‪,‬‬
‫רפת ולול גדול‪ .‬בבניה נטלו חלק גם חברי קיבוץ ג' – השוה"צ מראשון –‬
‫לציון‪) .‬חצור(‪.‬‬
‫בעיבורי המשק חפרו בור ענק‪,‬‬
‫שהוסתר במחיצה מבד – יוטה‬
‫להסתרת כוונות בניית המבנה‪.‬‬

‫תוך כדי בניית המכון והבתים על הגבעה‪ ,‬הועברה קבוצת "הצופים א"י"‬
‫בהדרגה‪ ,‬מפרדס – חנה לרחובות‪ ,‬וב – ‪ 12.2.1946‬נמצאה ברובה‪ ,‬כולל‬
‫נשים וילדים ב"גבעת – הקיבוצים"‪ .‬העובדים ב"מכון איילון" היו חברי –‬
‫הקיבוץ הצעירים‪ ,‬ומיעוטם אנשי תע"ש וותיקים‪.‬‬
‫‪ 45‬איש נבלעו במכון תוך דקה וחצי דרך המכבסה שכסתה על פתח‬
‫הכניסה‪ .‬כדי להסוות את הרעש היה צורך להפעיל את מכונות הכביסה‬
‫באופן רצוף‪ .‬לצורך זה קיבלו אנשי הקיבוץ כבסים מאנשי המושבה ואף‬
‫פתחו שלוחה במושבה בשם "אביב"‪ .‬כן זכה הקיבוץ במכרז לכבס את בגדי‬
‫בית – החולים ליולדות ברחובות‪.‬‬
‫‪268‬‬

‫אחד ממארגני העבודה במכון היה מאיר זורע )"זרו"(‪ .‬חומרי הגלם והתוצרת‬
‫המוגמרת הובלו בטנדר שנרכש מעודפי הצבא הבריטי‪ .‬נהג הטנדר‬
‫)"הטרנספורטר"(‬

‫‪269‬‬

‫כונה‪ :‬מיכאל "טנדר"‪ ,‬ושמו‪ :‬מיכאל שור‪) .‬לימים מנכ"ל תע"ש(‪ .‬בטנדר‬
‫הותקנו "סליקים"‪ :‬כמיכלי – גז ומיכל ריסוס גדול שבתוכם ניתן היה להסתיר‬
‫"כלים"‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1947‬גוייסה קבוצת הכשרה מהפלמ"ח לסייע לקבוצת "הצופים א'"‬
‫בנטל העבודה במכון‪ .‬ההכשרה הורכבה משתי קבוצות שישבו באשדות –‬
‫יעקב ובקבוצת כנרת‪ .‬לאחר הגיוס לפלמ"ח עברו את "השבת השחורה" ב –‬
‫‪ 1946‬ביגור‪.‬‬
‫מרבית חברי – ההכשרה נאסרו והועברו ע"י הבריטים למחנות המעצר‬
‫בעתלית וברפיח‪ .‬אחרי שחרורם הגיעו כ – ‪ 30‬חברי ההכשרה לקיבוץ חפצי‬
‫– בה ואחרים הועברו לתפקידים אחרים בפלמ"ח‪ .‬ליד שער הכניסה ניצבה‬
‫סוכת – השומר‪ ,‬שבה מתקן שהזהיר את העובדים במכון מפני מבקרים לא‬
‫רצויים‪ .‬ב – ‪ 29.2.1948‬הופעל מתקן האזעקה למקרה חירום אמיתי‬
‫‪270‬‬

‫)בניגוד לתרגולת(‪ .‬רכבת צבאית בריטית‪ ,‬שעשתה דרכה מקהיר ללוד עלתה‬
‫על מוקשים ליד שער הכניסה לגבעה‪ .‬הייתה זו התקפה של הלח"י‪ ,‬כתגובה‬
‫לפיצוץ מלון "אטלנטיק" בירושלים‪ ,‬בו ניספו מעל ‪ 50‬איש‪ .‬בהתקפה זו‬
‫נהרגו ‪ 28‬חיילים ו – ‪ 35‬נפצעו‪ .‬מפקד הגבעה‪ ,‬אריה פלד )פלטניק(‪ ,‬רץ‬
‫יחד עם חובשת – חביבה‪ ,‬להגיש סיוע לנפגעים‪ .‬גוייסו עוד מספר אחיות‬
‫וניתנו כל התרופות שהיו בקיבוץ‪ .‬כך נמנע חיפוש בגבעה‪ .‬עם פרוץ קרבת‬
‫מלחמת – השחרור החלו צליפות של ערבים מכנופיית חסן – סלמה‪ ,‬מכיוון‬
‫ביר – סאלים )כיום‪ :‬נצר – סירני(‪ ,‬לעבר הגבעה‪.‬‬
‫התארגנה מחלקת חי"ש שרדפה אחר היורים‪ .‬חברת קיבוץ ואחד הלוחמים‬
‫מהחי"ש נפצעו‪ .‬הם הועברו ע"י משוריין ב"דרך הביטחון" לבית – החולים‪.‬‬
‫אנשי המשק ביקשו תוספת נשק להתגוננות‪ .‬נבנתה גדר עם עמדות בפינות‬
‫המשק‪ ,‬בריכת המים הפכה לעמדה מבוצרת‪ .‬חלק מן החברים רצה‬
‫להתגייס ולהצטרף לקרבות‪.‬‬
‫באסיפת – הקיבוץ הוחלט שבינתיים חשוב יותר להמשיך ולייצר כדורים‪.‬‬
‫ב"מכון" ייצרו כדורי ‪ 9‬מ"מ‪ ,‬כ ‪ 10,000‬עד ‪ 14,000‬כדורים ליום‪ .‬עד תום‬
‫הפעילות במכון יוצרו למעלה מ ‪ 2.2‬מיליון כדורי סטן‪.‬‬

‫שלמה הלל )"שמאי" ‪ -‬כינויו ב"מוסד"( גוייס ע"י משה כרמיל‬
‫)צ'רבינסקי( לעליה ב' ופעל בבגדד‪ .‬באוגוסט ‪ 1947‬הוא הביא ארצה ‪50‬‬
‫בחורים ובחורות‪.‬‬
‫התנועה הציונית בעיראק בשלוש זרועות‪:‬‬
‫‪ .1‬התנועה החינוכית – חלוצית‪.‬‬
‫‪ .2‬הזרוע להגנת עצמית "השורה" )"ההגנה"(‪.‬‬
‫‪ .3‬המערכת לעלייה בלתי – ליגאלית‪.‬‬
‫זו המערכת שנקבעה כבר ב – ‪ ,1942‬עם בואה של קבוצת השליחים‬
‫הראשונה‪ :‬חיים אנצ'ו סירני‪ ,‬שמריהו גוטמן ועזרא כדורי – )ממעוז חיים(‪.‬‬
‫שאול מאירוב )אביגור(‪ ,‬שעמד בראש המוסד‪ ,‬ביקר בעיראק במרץ ‪,1942‬‬
‫והגיע למסקנה כי בשל תנאי המחתרת הקשים "המוסד" יחלוש על כל‬
‫הפעילות שם‪ .‬ב ‪ 26.5.1946 -‬נתפס שליח "המוסד" עקיבא פיינשטיין‪,‬‬
‫‪271‬‬

‫איש המחלקה הסורית של הפלמ"ח שהוחדר לסוריה ב – ‪ 1942‬במסגרת‬
‫שיתוף פעולה עם הבריטים‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1946‬התחילה הכשרתו ומשימתו של חבר הקיבוץ "הצופים א'"‪,‬‬
‫שלמה הלל‪ .‬הוא ניסה להציל את עקיבא פיינשטיין וכן ירוחם כהן‪ ,‬שעסק‬
‫באותה עת בהקמת גרעינים להגנה עצמית‪ .‬שניהם כשלו במשימה ובראשית‬
‫‪ 1947‬הועבר עקיבא לדמשק שם המשיך את מאסרו‪ .‬מבצע "מייקלברג"‬
‫חזר על עצמו שלוש פעמים במשך שנת ‪.1947‬‬
‫ב – ‪ ,9.10.1947‬יציאה לביירות והמשך המאמצים לשחרורו של עקיבא‬
‫פיינשטיין‪ .‬בנובמבר ‪ 1947‬מתקיימים מפגשים עם ירוחם כהן בביירות‬
‫ואספקת נשק להגנת יהודי ביירות‪ .‬היו שם שני סטנים עם מעט כדורים ו –‬
‫‪ 40‬רימונים ללא נפצים שהושלכו לים‪ .‬במרץ ‪ 1948‬מתחדשת העלייה‬
‫מעיראק‪ ,‬ושלמה הלל יוצא לקדם את ההברחה ב – ‪ .10.3.1948‬בתחילת‬
‫‪ 1949‬פעולות עלייה מטהרן‪ .‬בחודשים פברואר עד מרץ עולים ‪ 120‬איש‪ .‬ב‬
‫– ‪ 25.8.1949‬עולים ‪ 130‬חברים וחברות להתיישבות הקבע במעגן –‬
‫מיכאל‪.‬‬

‫‪‬‬
‫דוד הלר ז"ל ‪ -‬בית ‪15‬‬
‫יליד ירושלים‪ 1922 ,‬דור שמיני בארץ‪ .‬בשנת ‪ 1950‬הוחלט להקים‬
‫צבא קבע‪ .‬דרבנו אותם באמצעות שיכון כי בעיית הדיור הייתה אז בעיה‬
‫‪272‬‬

‫רצינית מאוד‪ .‬הממשלה עצמה הקימה את השיכונים העממיים‪ .‬התחילו‬
‫להגיע העולים החדשים‪ .‬בחלקם הגדול הושיבו אותם במעברות או בבתים‬
‫מפונים על – ידי הערבים ביפו‪ ,‬בטבריה‪ ,‬בחיפה‪ .‬משרד הביטחון החליט‬
‫להקים משהו טוב‪ ,‬משהו מאסיבי ובעיקר אטרקטיבי‪ .‬והוא החליט להקים‬
‫את השיכונים‪ .‬נבחרו מספר מקומות‪ ,‬ביניהם גם השיכון שלנו‪ ,‬שיכון מעוז‬
‫אביב‪ ,‬שבזמנו נקרא שיכון שיח' מוניס‪ ,‬על שם השכונה הערבית שיח' מוניס‪.‬‬
‫הבנייה התחילה ב – ‪ .1951‬אני הייתי בין הראשונים שזכו לקבל את הדירה‬
‫ב‪ 1-‬לפברואר ‪ .1953‬הבתים ניתנו על פי הגרלה‪ .‬בדרך כלל אני לא זוכה‬
‫בהגרלות‪ ,‬לא בלוטו ולא בפיס‪ .‬אבל תודה לאל שהפעם זכיתי בבניין‬
‫המרכזי‪ ,‬במרכז השיכון‪ ,‬בית ‪ ,15‬כאשר דשא לפני ודשא מאחורי‪.‬‬
‫השיכון הלך והתפתח לאט לאט‪ .‬הייתה אווירה טובה‪ .‬אני זוכר שהיו לנו‬
‫הרבה בעיות‪ ,‬והיו דרכים להתגבר ולהקים ישוב לתפארת‪.‬‬
‫ב – ‪ 1958‬עברנו סופית לכאן‪ .‬סידרתי את אשתי כמורה באזור תל אביב‪,‬‬
‫ואת הילדים בבית – הספר‪ .‬מאז אני גר בשיכון‪ .‬ב – ‪ 1960‬נולדה גם הבת‬
‫הצעירה שגרה היום פה‪ .‬טוב לי כאן‪ ,‬נוח לי כאן‪ .‬אני לא מתכונן לעזוב‪,‬‬
‫למרות שיש לי כבר שיכון חדש על יד אשתי בבית הקברות הירקון‪ .‬זה השיכון‬
‫החדש‪ .‬תמיד כשאני עובר שם‪ ,‬אני מסתכל אם מישהו עוד לא תפס את‬
‫מקומי שמה‪ .‬ככה שאני בהחלט שבע רצון‪ .‬אני רואה כרגע איך השיכון‬
‫מתפתח יפה‪ .‬רק בנובמבר הוקם ועד חדש‪ .‬עכשיו אנחנו עומדים בפני‬
‫תכניות מאוד‪ ,‬מאוד גרנדיוזיות שנקראות מעוז אביב ‪ .2000‬שעיקרה שינוי‬
‫יסודי של כל תשתית השיכון מבחינת השקיה‪ ,‬מערכת החשמל‪ ,‬מערכת‬
‫השילוט והמדרכות‪.‬‬
‫לא ערכתי שינויים בדירה‪ .‬הסתדרנו‪ ,‬תודה לאל עם שלושה ילדים‪ .‬לדעתי‬
‫התכנון בהחלט עונה על הדרישות של בעלת בית‪ ,‬בעיקר במטבח‪.‬‬
‫שכשעקרת הבית נמצאת במקום מסוים במטבח יש לה גישה נוחה למקרר‬
‫ולתנור )אז עוד לא היה מקרוגל כמובן(‪ ,‬לברזים‪ ,‬למשטח העבודה במטבח‬
‫ובמקרה שיש ארונות גם לארונות‪ ,‬מה שקוראים נגישות לתחנות העבודה‬
‫שלה‪ .‬לדעתי‪ ,‬השיכון הזה עולה על הרבה מאוד שיכונים שנבנו באותו פרק‬
‫זמן‪ .‬זה דבר אחד‪ .‬דבר שני שימו לב לגובה התקרה‪ ,‬בשום שיכון עממי לא‬
‫תראו גובה כזה של תקרה‪ .‬קרוב ל‪ 3 -‬מטר‪ .‬לא תראה חדרים כאלה גדולים‬
‫כמו כאן‪.‬‬
‫השיכון הזה‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬נבנה על ידי סולל בונה עם הקבלן שראוי להזכיר את‬
‫שמו‪ ,‬צבי אברבוך ז"ל‪ .‬הבעלים של חברת נווה‪ ,‬שממשיכה היום את הבנייה‬
‫באזור גוש דן‪.‬‬
‫השיכון הזה קיבל את פרס רוקח‪ ,‬שהוא פרס מאוד‪ ,‬מאוד יוקרתי בענף‬
‫הבנייה‪ .‬לעומת שיכונים עממיים אחרים שהפכו לאחר זמן קצר לסלאמס‪.‬‬
‫השיכון הזה היה אטרקציה בעיני הרבה זוגות שביקשו לעבור לגור כאן‪ .‬גם‬
‫היום מבקשים לעבור לגור כאן‪ .‬הוא בסך הכל שמורת טבע מבחינת‬
‫הצמחייה שבין הבתים‪.‬‬
‫היום רואים את הדשאים החדשים ורואים את המדרכות הרחבות‪ ,‬ויש‬
‫אפשרות להרחבה גם מצפון וגם מדרום השיכון‪.‬‬
‫‪273‬‬

274

‫‪ ‬שלמה ואסנת גולדפינגר )בית ‪(3‬‬
‫שלמה יליד ‪ ,1927‬נולד בשלזיה‪ ,‬בעיר צ'שין‪ ,‬חציה עיר פולנית‬
‫וחציה צ'כית )טשן בגרמנית(‪ .‬ב – ‪ 1.9.1939‬ביום הראשון לפרוץ המלחמה‬
‫נפלה העיר‪.‬‬
‫הגרמנים פקדו על כל הגברים להתייצב במגרש הכדורגל בצד הצ'כי של‬
‫העיר‪ .‬העמידו אותם בשורה והסבירו להם שכל שלזיה צורפה לרייך השלישי‬
‫ובחודש אוקטובר‪ ,‬חייבים כל היהודים לעזוב לעיירה אושוונצים‪.‬‬
‫משפחתו של שלמה קיבלה פטור עד לחודש נובמבר‪ ,‬עת ביצעו את‬
‫האקציה השנייה‪ .‬שלמה למד עד כיתה ו' ושלט בשפות גרמנית ופולנית‪.‬‬
‫המשפחה הייתה רוויזיוניסטית ושלמה חבר בקן בית"ר‪.‬‬
‫המשפחה עלתה על רכבת ונסעה עד גבול סלובקיה‪ .‬ירדו בכפר צ'צה‪ .‬משם‬
‫המשיכו לז'לינה ולבסוף הגיעו לבירת סלובקיה ברטיסלבה‪ .‬במאי ‪1940‬‬
‫עלו על ספינת מעפילים בשם "פנצ'ו"‪ ,‬שהייתה ספינת נהרות ישנה ושטו על‬
‫נהר הדונאי – דנובה לים – השחור‪ .‬רוב המעפילים היו בית"רים ומפקדם –‬
‫יהושע ציטרון )הלוי(‪ .‬בגבול ההונגרי נעצרו ‪ 516‬הנוסעים‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים‬
‫וילדים‪ .‬לבסוף הגיעו ליוגוסלביה‪ .‬כל הדרך הסתייעו בקהילות יהודיות‪,‬‬
‫במיוחד בבולגרים‪ ,‬כי נגמרו להם המזון והסולר‪.‬‬
‫בסוף אוגוסט הגיעו לסולינה – נמל המוצא הרומני לים השחור‪ .‬הם יצאו‬
‫להפלגה ללא מי – שתייה ומים לקירור מנוע האניה‪ ,‬וגם הסולר אזל‪ .‬הגיעו‬
‫למיצרי הדרדנלים‪ .‬יהדות תורכיה סייעה להם‪ .‬שטו בים האגאי שנשלט על –‬
‫ידי האיטלקים‪ ,‬בני בריתם של הגרמנים‪ .‬האניה נתקלה באי סלעי שומם‬
‫והתרסקה‪ .‬המעפילים ניצלו ושהו באי כעשרה ימים‪ .‬שם האי‪ :‬קמליניסקי‪.‬‬
‫ספינת מלחמה איטלקית פינתה אותם‪ .‬בשלב הראשון את הנשים והילדים‬
‫ובשלב השני את הגברים והנערים יחד עם הציוד‪ .‬הם הגיעו לרודוס שם גרו‬
‫במחנה גדול‪ .‬האוכלוסייה היהודית אימצה את הילדים וטיפלה בהם‪.‬‬
‫ברודוס שהו מ – ‪ 1940‬עד ‪ .1942‬הוסעו במשאיות לנמל בארי והפליגו‬
‫לדרום איטליה‪ .‬כל יהדות רודוס שנותרה במקום הובלה לאשוויץ והושמדה‪.‬‬
‫שלמה הגיע למחנה ריכוז בשם‪ :‬קמפו קונצרטנה בקלבריה שבדרום‬
‫איטליה‪ .‬במחנה היה בית – ספר‪ ,‬קן בית"רי וקנים של תנועות נוער אחרות‪.‬‬
‫ב – ‪ 1943‬שוחררו ע"י כוחות הברית שפלשו לאירופה מאפריקה‪ .‬אנשי‬
‫הבריגדה הגיעו למחנה‪ ,‬הדריכו אותם והכינו אותם להכשרה חקלאית‬
‫ולעצמאות‪ .‬ב – ‪ 1944‬עלו ארצה באוניית מעפילים בשם‪" :‬סטפן בטורי"‪,‬‬
‫דרך אלכסנדריה‪.‬‬
‫הגיעו ברכבת למחנה המעפילים בעתלית‪ ,‬עברו בדיקות רפואיות והגיעו‬
‫לחיפה‪ .‬שם חיו באוהל‪ .‬משם נדדו לנתניה ולראשון לציון תוך שהם עובדים‬
‫למחייתם בכל סוגי העבודות‪.‬‬
‫שלמה מצטרף לכוחות האצ"ל‪ ,‬ומשתתף במיקוש פסי – הרכבת בוילהלמה‬
‫)כיום‪ :‬בני – עטרות(‪ .‬גיוס ל"גבעתי" ושרות כקשר בגדוד ‪ .51‬עבר קורס‬
‫ב – ‪ 1951‬קורס קציני חי"ר ושרת גם כצלף‪.‬‬
‫מורס‪ ,‬מכי"ם‪ ,‬סמלים‪.‬‬
‫‪275‬‬

‫קורס קציני קשר‪ ,‬שרת בפלוגת קשר מטכלית‪ .‬בה"ד ‪ 7‬בהדרכה‪ ,‬שלישות‬
‫חיל – הקשר‪ .‬ב – ‪ 1952‬השתלמות קשר באנגליה‪ .‬שרת בצבא הקבע‬
‫בדרגת סגן‪ .‬ב – ‪ 1953‬התחתן ונרשם להגרלת דירה בשיכון‪.‬‬
‫שלמה שרת בצבא עד ‪ 1955‬ונקרא כל העת לקורסים והדרכות לבסוף עבר‬
‫קורס קצינים חטיבתי‪ .‬שרת בפיקוד העורף והגיע עד לדרגת סגן – אלוף‬
‫במילואים‪.‬‬
‫במקביל עבד ב"קרגל" עד יציאתו לפנסיה‪.‬‬

‫‪ ‬אלה ולאון ירוחם‪) .‬בית ‪(5‬‬
‫לאון בן ‪ ,90‬יליד ‪ 1923‬ואלה בת ‪ ,82‬ילידת ‪ .1930‬אלה נולדה‬
‫בקרקוב ולאון בראדום‪ .‬הם הכירו באיטליה‪ ,‬בבית – הספר הימי‪ ,‬שם בנו‬
‫ספינות דיג‪ ,‬במסגרת "הנוער הציוני"‪ .‬לאון עבר מספר מחנות עבודה וריכוז‪,‬‬
‫בליז'ין‪ ,‬פלאשוב‪ ,‬ויליצקה )מכרות מלח(‪ ,‬מטהאוזן‪ ,‬מלק‪ ,‬ואבנזה‬
‫באוסטריה‪ .‬עבד בעיקר בכריית מחצבים ובתעשיות נשק‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1948 – 1945‬עבד כמכונאי של ספינות‪ .‬התמחה בטיפול במנועים‪.‬‬
‫שם שהה בנמל הדייגים‪ ,‬בביה"ס הימי‪" :‬מגדלור" בפאנו שלחוף הים‬
‫האדריאטי ליד אנקונה‪.‬‬
‫האמריקאים הגיעו למחנה ההשמדה ושיחחרו אותו‪ .‬לאון היה בן ‪ ,20‬אך‬
‫שהה במקום שלושה ימים בשל מצבו הבריאותי‪ .‬לאחר מכן הועבר למחנה‬
‫אמריקאי‪.‬‬
‫הגיע ללינץ באוסטריה‪ ,‬שם רוכזו פליטים רבים‪ ,‬ניצולי השואה‪ .‬משם עבר‬
‫לפרנקפורט והמשיך לאיטליה‪ .‬בכל התחנות סייעה אונר"א בחבילות מזון‬
‫וכסף‪.‬‬
‫מנאפולי הגיע בעלייה ב' )בלתי לגאלית( באוניית המעפילים "פאביו" בחסות‬
‫"ההגנה"‪ .‬על האוניה היה נשק והוטל על לאון לשמור עליו‪ .‬המעפילים ירדו‬
‫בקיסריה והאוניה הפליגה לחיפה‪ .‬לאון התייצב ביפו‪ ,‬במפקדת הפל"ים‪,‬‬
‫ברחוב בוסטרוס )כיום דוד רזיאל(‪.‬‬
‫אלה עברה קורס "הגנה" באיטליה‪ .‬שרתה במשך כשנה ליד בית –‬
‫החולים דג'אני‪ ,‬באגף נכי צה"ל‪.‬‬
‫אלה ולאון התחתנו בקיבוץ תל – יצחק שמשתייך ל"נוער הציוני"‪.‬‬
‫אלה הייתה חיילת‪ .‬לאון עבד כשומר רכוב על סוסה ושמר על בארות המים‪.‬‬
‫הם גרו בירח הדבש בלול תרנגולות ריק ושהו בקיבוץ כ – ‪ 9‬חודשים‪ .‬משם‬
‫עברו לגור ביפו בשכונה הגרמנית‪ .‬שם גוייס לאון לחיל החימוש ושרת עד‬
‫‪ 1953‬במקום‪ .‬שרת ביחידת ניסויים‪ ,‬במעבדת צילום והסרטות‪ .‬בתפקידו‬
‫כרס"ב )רב סמל בכיר( טיפל בהשמשת כלי – נשק‪ ,‬תחמושת ובעיקר היה‬
‫מעורב בפיתוח טנק המרכבה סימן ‪ ,2‬יחד עם הצוות בהנחיית ישראל טל‪.‬‬
‫הוא נסע מאות קילומטרים בנסיונות על זחל"מים‪ .‬כאיש צבא נכנסו בני הזוג‬
‫‪276‬‬

‫להגרלת דירות בשיכון‪ .‬ב – ‪ ,1954‬היו בין המשתכנים הראשונים וזכו בדירת‬
‫קרקע בת שני חדרים‪.‬‬
‫מסיפוריהם על הימים הראשונים‪ :‬לא היו דרכי גישה לבית והם התבוססו‬
‫בשלוליות ובבוץ תמידי‪ .‬סחבו קרח מהדר – יוסף‪ ,‬וכך גם קנו נפט מעגלון‬
‫שעבר בשכונה‪ .‬לאון סייע בחפירת תעלות לצינורות השקייה וכל זה לאחר‬
‫יום עבודה בצבא‪.‬‬
‫‪ ‬ברוך בליץ )בית ‪(2‬‬
‫יליד בודפשט – הונגריה ב – ‪ .1929‬לאביו הייתה חנות טכסטיל‪ .‬סבו‬
‫וסבתו גרו בקרבת מקום והוא ואחותו המבוגרת ממנו ביקרו אותם לעיתים‬
‫תכופות‪.‬‬
‫לאביו היו ארבעה אחים וארבע אחיות‪ .‬כולם גרו בבודפשט‪ .‬ברוך למד בבית‬
‫– ספר עממי‪ ,‬יהודי – אורתודוכסי‪ ,‬בעיקר כדי לכבד את סבתו‪ .‬גם אביו היה‬
‫אדם מאמין‪ ,‬אם כי לא ביקר בבית – הכנסת‪ .‬ברוך הלך עם סבו לבית –‬
‫כנסת "בינוני" )רפורמי( מהיפים באירופה‪ .‬בתיכון למד בבי"ס תיכון חילוני‪.‬‬
‫המורים היו בוגרי סמינר לרבנות אך גם ציונים נלהבים‪ ,‬שם למדו בין השאר‬
‫עברית וכולם כוונו לעלייה לפלשתינה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1944‬בחודש מרץ נכנסו הגרמנים וכבר בקיץ נדרשו כולם‬
‫לענוד טלאי צהוב‪ .‬היהודים רוכזו במרכז בודפשט ונוצרו דפוסי חיים בגטו‪.‬‬
‫הורטי‪ ,‬האוצר )השליט( ההונגרי‪ ,‬פנה לציבור הרחב ולצבא בדרישה להיכנע‬
‫לרוסים‪ .‬אך הפאשיסטים ההונגרים תפסו את השלטון בסיוע הגרמנים‪.‬‬
‫באחד הימים נעצר ברוך ברחוב על – יד איש ס‪.‬ס‪ ,.‬הונגרי – פאשיסט והלה‬
‫איים עליו שאם ינסה לברוח – יהרגו‪ .‬ברוך הצליח להשתחרר ולברוח על –‬
‫ידי כניסה מהירה לאחד הבניינים ברחוב לאחר שהשוער פתח את השער‬
‫בחזית הבניין‪ .‬ברוך ניסה להגיע לבית – ילדים ששכן על שפת הדנובה‪ ,‬בצד‬
‫פשט‪ .‬בית זה נוהל ומומן על – ידי ולנברג‪ ,‬חסיד אומות העולם השבדי‪ .‬כל‬
‫זאת לאחר שאביו נתפס ונלקח למחנה השמדה‪ .‬האב שהיה נכה מלחה"ע‬
‫הראשונה‪ ,‬נהרג ונשרף ליד גבול גרמניה‪ .‬אמו הוחבאה בגטו‪ ,‬אך לא‬
‫הצליחה להיחלץ ולהגיע לארץ‪.‬‬
‫ברוך נתפס על – ידי גדנ"עי הונגרי שהיה מעוטר בצלב קרס‪ ,‬שכן שרת את‬
‫הנאצים‪ .‬הכניסו אותו למפקדה של הפאשיסטים‪ ,‬אך הוא הצליח להימלט‬
‫והועבר לבודה הישנה ומשם ברח בעזרת חשמלית חזרה לגטו‪ .‬שם חי עד‬
‫ינואר ‪ .1945‬עד ששוחרר על – ידי הרוסים‪.‬‬
‫ברוך הצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר" וממנה עבר ל"נוער הציוני"‪.‬‬
‫הוא וקבוצה נוספת של חברי התנועה הוברחו לאוסטריה ומשם לבלגיה‪ ,‬שם‬
‫חיו במחנה של "הבריגדה" שנוהל ע"י איש "ההגנה"‪ .‬במחנה חי במשך‬
‫תשעה חודשים‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1947‬הועברו במשאיות מכוסות בברזנט לצרפת ועלו על אוניית‬
‫"תיאודור הרצל" שהיטלטלה בים במשך שבועיים‪ .‬הנוסעים היו ברובם יוצאי‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫‪277‬‬

‫כשהתקרבו לחופי – הארץ‪ ,‬ארבה ותפסה אותם אוניה בריטית‪ .‬הנוסעים‬
‫עמדו על המעקה ולא איפשרו לחיילים הבריטים לעלות על האוניה‪ .‬אלו ירו‬
‫פצצות גז מדמיע‪ ,‬התיזו סילוני – מים ואף ירו יריות להרתעה‪ .‬נהרגו ארבעה‬
‫ונפצעו כמה נוסעים‪.‬‬
‫המעפילים הועברו לקפריסין‪ ,‬לאחר שהועלו על שלוש אוניות צבאיות‪.‬‬
‫תשעה חודשים שהו באי ההסגר במסגרת "עליית הנוער"‪ .‬שם למדו עברית‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 1947‬הגיעו לארץ ועברו להכשרה חקלאית בבנימינה‪ .‬הצעירים‬
‫שבחבורה הצטרפו לקיבוץ כפר גליקסון של "הנוער הציוני"‪ .‬ברוך ועוד‬
‫שישה מחבריו שכרו דירה קטנה בבנימינה ועבדו למחייתם בפרדסי האיכרים‬
‫ובמחצבה המקומית‪.‬‬
‫האיכרים שניצלו אותם עד תום‪ ,‬הוציאו אותם גם לשמירות לילה ולבניית‬
‫עמדות וכל זה לאחר יום עבודה ארוך ומפרך‪.‬‬
‫ברוך מספר כי אחד מבני המושבה בדק את מצבו הגופני ובעיקר את שריריו‪,‬‬
‫כדי לבחון אם יוכל להתחרות בפועל הערבי‪ ,‬שכן אנשי המושבות העסיקו גם‬
‫פועלים ערבים והתנגדו לסיסמא "עבודה עברית"‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1948‬גוייס לצבא ועשה טירונות בשרונה )הקרייה(‪ .‬הוא‬
‫שרת בפלוגה מיוחדת )‪ ,(P.M‬ומשם הועבר לחטיבת "קרייתי"‪ .‬לחם‬
‫במשלטים שהיו במרחב לטרון ובבית – ג'וברין )עמק האלה(‪.‬‬
‫כאשר באחת היחידות נדרש חובש ברוך התנדב לחובשות‪ .‬רופא גדודי לימד‬
‫אותו את היסודות וגם עברית‪ .‬שרת בגדוד ‪ ,52‬גדוד ירושלמי‪.‬‬
‫ברבות הימים החליף את התברואן‪ ,‬הסניטר הראשי ומאז שובץ בחיל‬
‫הרפואה‪.‬‬
‫ברוך עבר קורסים רבים‪ ,‬בהצטיינות ושרת כתברואן חטיבתי‪ .‬הוא התקבל‬
‫לראיון אצל פרופ‪ .‬מר‪ ,‬מדביר המלריה מראש – פינה ונשלח כאחראי ראשי‬
‫על מחוז ירושלים‪ ,‬שם שרת במפקדה החטיבתית עד ‪ 1954‬הן בסדיר ואח"כ‬
‫בקבע‪.‬‬
‫לימים הועבר להדרכה בתל – השומר‪ ,‬בנושאי הרפואה המונעת‪ .‬את אשתו‬
‫מלכה )ז"ל(‪ ,‬הכיר‪ ,‬כאשר היא באה לקורס מזכירות רפואיות‪ .‬ברוך ששרת‬
‫כמדריך הירצה בפניהן ואירח אותן‪ .‬היה קצין תורן באחת השבתות ונודע לו‪,‬‬
‫כי מלכה הצברית‪ ,‬החמיאה לו על הרצאתו‪ .‬סיום קורס המזכירות הפך‬
‫להיות טכס האירוסין שלהם‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1954‬נכנס הזוג הצעיר לשיכון‪ .‬ברוך היה בן ‪ 25‬ומלכה בת ‪.24‬‬
‫ברוך‪ ,‬כרב – סמל בחיל – הרפואה‪ ,‬הכיר את מרבית אנשי – הקבע‬
‫המשתכנים הראשונים‪ .‬ב – ‪ ,1955‬השתחרר מצבא הקבע‪ .‬כאזרח עבד‬
‫במשרד הבריאות עד גיל הפנסיה‪ ,‬בתפקיד הנדסאי לבריאות הסביבה‪.‬‬
‫)"בריאות מונעת"(?‬
‫ברוך זוכר ימים ראשונים בשכונה ומציין בעיקר את צמחייתה‬
‫הראשונה והעשירה‪ .‬את קווי – האוטובוס הראשונים‪ 27 ,22 :‬ו – ‪.42‬‬
‫שתדירותם הייתה נמוכה ומשך נסיעתם ארוך‪.‬‬
‫עבור סלילת כבישי רפידים ומבצע קדש‪ ,‬נדרשו לשלם לעירייה‪.‬‬

‫‪278‬‬

‫הוותיקים התנגדו במשך שנים רבות לתוספות הבנייה מטעמים שונים‪ :‬אין –‬
‫צורך – משפחות קטנות‪ ,‬מיסים שיתייקרו‪ ,‬צורך בניקיון רב יותר‪ ,‬תפיסת‬
‫שטחים ציבוריים ופגיעה בצמחייה הקיימת‪ ,‬רעש ולכלוך לאורך זמן רב‬
‫וכו'‪......‬‬

‫‪279‬‬

‫‪ ‬רודי הילר )בית ‪(5‬‬
‫רודי )דניאל( הילר נולד ב – ‪ 6‬במרץ ‪ 1922‬בעיר ‪Schweidnitz‬‬
‫במחוז שלזיה התחתונה של גרמניה )בזמנו(‪ ,‬כ – ‪ 50‬ק"מ מערבית לעיר‬
‫הבירה המחוזית ברסלאו‪ .‬אחרי מלחה"ע השנייה עבר אזור זה לריבונות‬
‫פולין‪.‬‬
‫אביו‪ ,‬יליד ‪ 1879‬היה רופא מומחה לדרמטולוגיה וכך התמחה במחלות מין‪,‬‬
‫שתן ועור‪ .‬היה לו מעמד מכובד בקהילה וכך גם לכל המשפחה‪.‬‬
‫ההורים התחתנו שנתיים אחרי סיום מלחה"ע הראשונה ועברו לגור‬
‫ניץ‪ ,‬כשלאביו הייתה קליניקה פרטית‪ .‬האוכלוסייה‬
‫שַוויְד ייִ‬
‫בעיר העתיקה של ְ‬
‫המקומית הייתה ברובה ענייה או מהמעמד הבינוני‪ .‬המצב הכלכלי היה‬
‫קשה‪ ,‬אחרי האינפלציה שהשתוללה בשנת ‪ .1922‬אוכלוסיית העיר מנתה כ‬
‫– ‪ 35,000‬תושבים שרק ‪ 150‬מתוכם היו יהודים‪ ,‬רובם מבוגרים ומיעוטי‬
‫ילדים‪ .‬רודי טופל בעיקר ע"י אימו שלעזרתה עמד צוות לניהול הבית‬
‫ומטפלות צעירות להשגחה עליו‪ .‬הוא היה ילד בריא אך לכל אורך ילדותו‬
‫פקדו אותו מחלות ילדים שהיו מקובלות באותם ימים באירופה‪ :‬דלקת‬
‫כרונית של שקדים‪ .‬התחנך בגן – ילדים של נזירות ובגיל שש הוכנס לבי"ס‬
‫עממי של הזרם האנגליקני לנערים כשהוא משוחרר מהשתתפות בשיעורי‬
‫הדת שלהם‪.‬‬
‫רודי התעניין בילדותו בעיתונות היומית‪ ,‬בעיקר באקטואליה וזה הטביע את‬
‫חותמו במהלך כל חייו‪.‬‬
‫בתיכון למד בגימנסיה האנגליקנית ההומניסטית לנערים ולמד מקצועות כמו‬
‫לטינית‪ ,‬צרפתית וגרמנית‪.‬‬
‫בתחילת שנות השלושים‪ ,‬עברה המשפחה דירה‪ ,‬מקצה העיר העתיקה‬
‫לחלק המודרני‪ .‬האב הרחיב את פעילותו הרפואית ע"י פתיחת מכון רנטגן‬
‫לטיפול בקרינה עמוקה‪ ,‬נגד גידולים סרטניים )‪ .(Leucemia‬הדירה בת‬
‫שבעה חדרים‪ ,‬חדרי מגורים‪ ,‬וחדרי – חולים‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1933‬הגיעו הנאצים לשלטון‪ .‬מכיוון ששלטון "ויימר" לא הצליח‬
‫להתגבר על האבטלה ההמונית‪ ,‬ירידת ערך הכסף‪ ,‬אינפלציה גבוהה‬
‫והתמוטטות כלכלית‪.‬‬
‫היטלר מונה לקנצלר להרכבת ממשלה קואליציונית עם הימין המתון יחסית‬
‫)לא נאצי(‪ ,‬ונסללה דרכו של היטלר להיות הפיהרר של התנועה הנאצית‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1933‬החלו לפעול החוקים והוראות החירום ביחס ליהודי גרמניה‪.‬‬
‫היהודים הואשמו בכל המשברים הכלכליים‪ ,‬והפכו להיות אויבי המדינה‪.‬‬
‫גרמנים שסייעו ליהודים‪ ,‬הוענשו ונשלחו למחנות ריכוז‪ .‬רבים מהאליטה‬
‫היהודית – גרמנית – ברחה ועזבה את גרמניה לארה"ב ופלשתינה‪") .‬העלייה‬
‫החמישית"(‪.‬‬

‫‪280‬‬

‫פרנסת האב נשללה ממנו‪ .‬הוא יצר קשר עם התנועה הציונית‪ ,‬והמשפחה‬
‫הוכנסה ל"רשימת ההמתנה" לעלייה לא"י‪ ,‬תוך שהאב מודע לכך שבגילו‪,‬‬
‫‪ ,57‬סיכוייו להתפרנס כרופא בפלשתינה – אפסיים‪.‬‬
‫רודי למד לכתוב באותיות עבריות בעזרת חזן בית – הכנסת וכך כתב באידיש‪,‬‬
‫שפה שהייתה מוכרת לו מאז העלייה לתורה לקראת טכס הבר – מצווה‪,‬‬
‫במרץ ‪ ,1935‬שנה לפני העלייה לארץ‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 1935‬אישרה ממשלת המנדט הבריטי לאפשר ל – ‪ 400‬רופאים‬
‫מגרמניה לעלות ארצה‪ .‬האב ביקר בירושלים בחופשה חג המולד‪ ,‬והתאהב‬
‫בארץ‪ ,‬בתושביה ובעיקר בעיר העתיקה‪.‬‬

‫באפריל ‪ 1936‬עזבה המשפחה את גרמניה‪ ,‬דרך צ'כוסלובקיה‪ ,‬אוסטריה‬
‫לנמל טרייאסט בצפון איטליה‪ .‬מאיטליה הפליגו עם ‪ 400‬עולים מגרמניה‬
‫באוניית נוסעים וצוות יהודי‪ ,‬בשם‪" :‬תל – אביב"‪ ,‬דרך הים האדריאטי והאי‬
‫קורפו‪ .‬אחרי חמישה ימים בלב – ים‪ ,‬ירדו ברציף נמל חיפה‪ ,‬ברגשות של‬
‫התלהבות‪ ,‬של התחדשות‪ ,‬שנולדו מחדש‪.‬‬
‫אחרי חמישה ימים בחיפה‪ ,‬יצאו ברכבת בנסיעה של שש שעות לירושלים‪.‬‬
‫בירושלים נסעו במונית ערבית לבית – עולים מבוגרים מאירופה‪ ,‬ברחוב‬
‫החבשים‪ .‬רודי הרבה לטייל בחוצות העיר‪ ,‬והיה ער ליריות שנשמעו בעיר‬
‫בשל "המאורעות"‪") .‬המרד הערבי"(‪.‬‬
‫המשפחה החליטה לעבור לתל – אביב והתאכסנה במשך מספר חדשים‬
‫בבית – מלון בשם‪" :‬מלון ניו – יורק"‪ ,‬בשדרות רוטשילד‪.‬‬
‫ציוד רפואי של האב – הרופא‪ ,‬הגיע מגרמניה וכמו כן תשלומים מועטים‬
‫מכספי האב‪ .‬מה שאפשר למשפחה לעבור לדירה בת שלושה חדרים‪,‬‬
‫)פינת פרישמן(‪ .‬הבית שהיה בסגנון‬
‫דיזנגוף – בשכירות‪.‬‬
‫ברחוב‬
‫"הבאוהאוס" איכלס ברובו תושבים מהמעמד הבינוני‪ ,‬יוצאי גרמניה‪.‬‬
‫המשפחה הצטרפה כחברים ב"התאחדות עולי גרמניה" שנוהלה ע"י ד"ר‬
‫פליקס רוזנבליט וסגנו‪ :‬גיאורג לנדאואר‪ .‬הארגון נתן לעולים יוצאי גרמניה‬
‫גיבוי חברתי ורוחני‪ ,‬גורם מייעץ עם לשכת העבודה לעולי – גרמניה‪ ,‬בעיקר‬
‫לאקדמאים המבוגרים שביניהם‪ .‬המשפחה הרגישה בנוח באזור מגוריה‪ ,‬שכן‬
‫רוב האוכלוסייה דיברה גרמנית‪ .‬המשפחה התיידדה מאוד עם משפחת‬
‫הצלם המפורסם‪ ,‬מר קלוגר שפתח מעבדת צילום במרתף הבית‪.‬‬
‫רודי התקבל לעבודה לאחר חיפוש של כמה חודשים‪ ,‬כשליח ללקוחות‬
‫גדולים ומכובדים בחנות מעדניה חדשה ומעולה בשם‪" :‬טזט" ברחוב בן –‬
‫יהודה‪ .‬עבודתו הייתה לסדר ארגזים ולהעלות את הסחורה לקומת החנות‪.‬‬
‫במעדנייה אחרת מצא עבודה נוספת‪ :‬כשליח ללקוחות ומכירות בדלפק‬
‫וקליטת סחורות חדשות למקרר‪.‬‬
‫מאוחר יותר חיפש עבודה במקצוע הצילום‪ .‬הוא התקבל לעבודה אצל צלם‬
‫תעשייתי ופורטרטים – מר ארוין שטיינר‪ ,‬מרחוב פרישמן פינת בן – יהודה‪.‬‬

‫‪281‬‬

‫הוא למד את המקצוע ע"י הדרכה בעל – פה וקריאת חומר עיוני‪ .‬לאחר זמן‬
‫מה עבר לעבודה במעבדה מתפתחת ומתרחבת של אנגרס אט – רור‪.‬‬
‫דודו של רודי רכש בית ישן בן ארבע דירות ברחוב העבודה בבני – ברק‪ .‬הוא‬
‫הציע להוריו של רודי לעבור לדירה ללא תשלום בתנאי שיתחזקו את הבית‬
‫ויגבו שכר – דירה משאר הדיירים‪ .‬הוריו קיבלו את ההצעה ורודי נסע לעבודה‬
‫בתל – אביב‪ ,‬יום יום‪ ,‬באמצעות זוג אופניים – נסיעה של כ – ‪ 40‬דקות בכל‬
‫כיוון‪.‬‬
‫המשפחה מצטרפת מאוחר יותר ל"ארגון עולי מרכז אירופה" שחבריו היו‬
‫בעיקר עולי גרמניה‪ ,‬אוסטריה וצ'כיה‪ .‬רובם דוברי גרמנית חברים גם‬
‫במפלגת העולים "עלייה חדשה" רודי הופך להיות מזכיר וגובה המפלגה ורכז‬
‫הארגון בבני – ברק‪ .‬הכל בהתנדבות‪ .‬העבודה התבצעה בערבים אחרי יום‬
‫העבודה‪.‬‬
‫הוא מארגן ערבי הרצאות ואירועים חברתיים בבית – הקפה "הלברמן"‪ .‬בכל‬
‫ערב שכזה נכחו כ – ‪ 50‬חברים ואוהדים‪.‬‬
‫האב שרת במשך קדנציה אחת במועצת העיר שישיבותיה נוהלו ביידיש‪ .‬נציג‬
‫המפלגה‪ ,‬התעשיין בנו הירש‪ ,‬ייצג את המפלגה בהנהלת העיר במשך מספר‬
‫קדנציות‪.‬‬
‫רודי פעל במסגרת ארגון "ההגנה" ביחידת פל"ם‪ ,‬פלוגה מיוחדת של‬
‫תושבים בעלי משפחות‪ .‬ההתארגנות כללה שמירה בעמדות בכפרים‬
‫הסמוכים לעיר‪.‬‬
‫מפלגת "עלייה חדשה" נטמעת במפלגה הפרוגרסיבית‪ .‬רודי מפסיק את‬
‫פעילותו הפוליטית עם גיוסו לחיל – האוויר במאי ‪ 1948‬בתפקיד צילום ומיפוי‬
‫של החיל‪ .‬בהמשך הוצע לו מסלול בשירותי קרקע של שדות תעופה‪ ,‬תוך‬
‫כפיפות ליחידת אלקטרוניקה וקשר‪ .‬הוא הועבר למפקדת חיל – האוויר‬
‫ומתמנה לפקיד ראש יחידת קשר בדרגת רב"ט‪ .‬לאחר תקופת מה ולאור‬
‫הצטיינותו בתפקיד הועבר למחלקת – הקשר בבסיס חיל – האוויר בתל –‬
‫נוף‪ .‬תפקיד נוסף היה ב"בית – מלאכה לציוד אלקטרוני"‪ .‬מתמנה במסגרת‬
‫קידומו‪ ,‬לתפקיד פקיד ראשי של כל הגייס בשדה התעופה חצור‪ .‬מכאן‬
‫עובר‪ ,‬לאחר שהועלה בדרגה לתפקיד "סגן מדור הסגל" במסגרת ראש‬
‫מחלקת שלישות‪.‬‬
‫כאן קשר קשרים אמיצים עם סא"ל חיים ספיר )ספירשטיין( שהיה גם הוא‬
‫מראשוני המתיישבים בשיכון ועם חיים רותם‪) .‬רוטמן(‪.‬‬
‫רודי עבר קורס שלישות לרס"רים וותיקים והיה הממונה על "לשכת קישור‬
‫מילואים של חיל ‪ -‬האוויר"‪ ,‬ששכנה בבית הדפוס סטרוד ברחוב הגר"א‪,‬‬
‫בתחנה המרכזית הישנה של ת"א‪ .‬לקראת מלחמת "קדש" )"מבצע סיני"‬
‫‪ ,(1956‬תרם רבות לגיוס מזורז של חיילי מילואים וסייע להגעתם לבסיסים‬
‫השונים "כרפידים" ובסיס ח"א באל – עריש סיני‪.‬‬
‫אחרי עשר שנים בתפקיד זה‪ ,‬קיבל רודי את הכוכב השלישי ועבר לשרת‬
‫במפקדת חיל – האוויר‪ .‬כאן שרת במדור "חינוך חיילי" שכלל חלוקת עיתונות‬
‫יומית ליחידות השונות‪ ,‬מרצים להסברה‪ ,‬הופעת אמנים‪ ,‬תרבות ובידור‪,‬‬

‫‪282‬‬

‫לימוד עברית וידיעת – הארץ לחיילים עולים חדשים‪ ,‬טיולים וביקורים‬
‫באתרים שונים בארץ‪.‬‬
‫במרץ ‪ 1971‬עבד חצי יום בחיל – האוויר וחצי יום בעבודה אזרחית בקופ"ח‬
‫"מכבי"‪.‬‬
‫בסוף ‪ 1971‬השתחרר סופית מצה"ל ועבר לחיים האזרחיים‪.‬‬
‫במכבי עבד גם לאחר גיל הפרישה לגימלאות וזאת לאור בקשתו המיוחדת‬
‫של המנכ"ל‪ ,‬רוטר‪ .‬בשנת ‪ ,1992‬בגיל ‪ 70‬פרש לחלוטין‪.‬‬
‫פעילותיו ההתנדבותיות אחרי קום המדינה התמקדו בפעילות במסגרת‬
‫מפלגת מפא"י ופעילות לקירוב לבבות ויחסים עם גרמניה‪.‬‬
‫רודי ורעייתו נרשמו לשיכון במעוז – אביב כבר ב – ‪ ,1951‬כשראש אכ"א‬
‫פירסם את תכניותו לבנות באזורים שונים שכונות שמיועדות לנגדים ולקצינים‬
‫של צבא הקבע ומשרד הביטחון‪.‬‬
‫האיכלוס החל ב – ‪ 1954‬והסתיים ב – ‪ .1956‬רודי ורעייתו אידה קיבלו את‬
‫המפתח לדירתם ב ‪ ..1955-‬בתחילה נוהלה השכונה ע"י משרד הביטחון‬
‫ואכ"א ומאוחר יותר ע"י אגודה שיתופית רשומה‪.‬‬
‫במשך השנים הרבות שחלפו מימים ראשונים נבחר רודי לוועד השכונה‪ ,‬ניהל‬
‫את נושאי הגינון‪ ,‬היה חבר בוועדת ביקורת‪ ,‬מזכיר באסיפות כלליות‪ ,‬רישום‬
‫וניהול פרוטוקולים ומשתתף פעיל באסיפות המשתכנים עד ימים אלה‪.‬‬
‫‪ ‬רחל ומשה אברמוביץ )בית ‪(15‬‬
‫בשנת ‪ 1940‬משתלט צבא הונגריה על טרנסילבניה )חלק מרומניה‬
‫הגדולה(‪ .‬בשנים ‪ 1942 – 1941‬גוייסו מרבית היהודים לעבודות כפייה‬
‫משפילות‪ .‬השנים ‪ 1943 – 1942‬היו שנות חרדה וסבל‪ .‬אביו של משה‬
‫נרצח והוא נותר עם אמו ללא אמצעי מחייה מינימלים‪.‬‬
‫צבא הונגריה הוציא כרוז בפקודת הממשלה‪:‬‬
‫"על כל המשפחות היהודיות בעיר‪ ,‬להכין רישום מדויק של כל הרכוש ותכולת‬
‫הבית ובמיוחד חפצי – הערך‪ .‬את הרשימות המדויקות יש להעביר לעירייה‬
‫תוך שלושה ימים"‪.‬‬
‫לאחר כשבוע גורשו אל מחוץ לעיר ל"גטו" והשתכנו בבתים קטנים ורעועים‬
‫כשברשותם מעט חפצים אישיים ומעט מזון‪.‬‬
‫משה נאלץ להיפרד מאמו ולהתייצב במשטרה לגיוס לגדוד העבודה ‪,101‬‬
‫לתיקון מסילות – ברזל‪ .‬הם גרו בתוך קרונות הרכבת ונדדו בעקבות אתרי‬
‫העבודה‪ .‬בסוף ‪ 1943‬הגיעו לגבול האוסטרי‪ ,‬פינו את הקרונות והתייצבו‬
‫באוסטריה אצל מפקד בכיר‪ ,‬שהודיע להם כי הם יתאכסנו בבית – ספר מחוץ‬
‫לעיר‪ .‬הם יקבלו מרק חם‪ ,‬תפוח – אדמה ולחם תמורת עבודה קשה בבניית‬
‫תעלות – מגן נגד טנקים‪.‬‬
‫עם התקרבות צבאות הברית‪ ,‬נסוגו יחד עם הצבא האוסטרו – הונגרי ברגל‬
‫למחנה מאוטהאוזן – מחנה השמדה המוני‪ .‬בכל בוקר התנהל מסדר נוכחות‬

‫‪283‬‬

‫)"‪ .("Apel‬כל אדם עשירי צעד קדימה‪ ,‬עד שהגיעו למאה איש‪ .‬הם קיבלו‬
‫מגבת וסבון והובלו למשרפות‪ .‬כך בכל בוקר‪.‬‬
‫יום אחד הופיעו ארבעה מטוסים שהשמידו כליל את המשרפות‪ .‬יומיים לאחר‬
‫ההפצצה האווירית‪ ,‬הופיע קצין ס‪.‬ס‪ .‬שחילק אותם לקבוצות של ‪ 100‬איש‬
‫והצעידם קילומטרים רבים ללא מזון ומים‪ .‬לימים נודע מצעד זה בשם‪" :‬טור‬
‫המוות של אייכמן"‪ .‬בדצמבר ‪ 1944‬עברו גשר ענק מעל הדנובה שהיה חצי‬
‫קפוא‪ .‬אנשים רבים מרוב ייאוש קפצו לתוכו וניספו במקום‪ .‬משה היה‬
‫בקבוצה אחת של ‪ 100‬איש‪ ,‬שהלכה ביערות‪ ,‬בשלג בעומק של חצי מטר‪.‬‬
‫רובם היו תשושים‪ .‬מי שלא יכול היה להמשיך בצעדה‪ ,‬נורה במקום‪ .‬חלק‬
‫מחבריו‪ ,‬בני עירו‪ ,‬נרצחו לנגד עיניו‪.‬‬
‫ב – ‪ 24.12.1944‬הגיעו לאזור כפרים אוסטריים‪ .‬כשחצו את אחד הכפרים‬
‫התנפלו עליהם בני הכפר עם גרזנים‪ ,‬חרמשים ומקושים והיכו בהם עד זוב‬
‫דם‪ .‬לבסוף הגיעו לקרחת יער‪ .‬במקום היו צריפים ארוכים ולתוכם דחסו‬
‫בכוח את האנשים‪ .‬מסביב היו חיילים גרמניים עם כלבים‪ .‬נשמעו קללות‪,‬‬
‫צעקות ויריות בלי סוף‪ .‬מחנה איסוף זה נקרא‪" :‬גונסקירבן" ליד העיירה‬
‫גומל‪ .‬לכאן הובאו כל אסירי מאוטהאוזן ממרץ ‪ .1943‬בעיקר היהודים‪.‬‬
‫מפקד המחנה היה אוברשטורמפירר ס‪.‬ס‪ .‬ורנר‪ .‬כאן צופפו ‪- 17,000‬‬
‫‪ 20,000‬אסירים‪ .‬רוב האסירים לא עבדו כי היו תשושים לחלוטין‪ .‬הם חיו‬
‫ממנת לחם ומעט מים‪ .‬רבים חלו בטיפוס הבהרות ובדיזנטריה‪ .‬מיום ליום‬
‫גברה התמותה והגוויות הושלכו לבורות בתוך המחנה‪.‬‬
‫הקאפו‪ ,‬פקד עליהם ליפול למצב של שכיבה‪ .‬משה מצא עצמו מתחת‬
‫לערימות אנשים ערומים‪ ,‬ללא רוח חיים וכך זחל‪ ,‬השתחרר וניצל‪ .‬הגרמנים‬
‫ברחו והשאירו מחסן מלא בלחם ותפוחי – אדמה‪.‬‬
‫הצבא האמריקאי שיחרר את המחנה ב – ‪ .4.5.1945‬הניצולים הועברו‬
‫לבית – חולים‪ ,"Horshing" :‬שם עבר משה ניתוח ביד‪ .‬בהמשך אושפז בבתי –‬
‫חולים רבים בחו"ל ובארץ כשהוא סובל מטיפוס‪ ,‬דלקת ריאות‪ ,‬שלשולים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬יוסקה וחנה גרינוולד ‪ -‬בית ‪17‬‬
‫יוסקה נולד בשנת ‪ 1924‬וחנה בשנת ‪ ,1922‬שניהם בצ'כוסלובקיה‪,‬‬
‫בעיר ברגורו‪ ,‬כיום אוקראינה‪ .‬אזור המגורים עבר לשליטת הונגריה בעת‬
‫המלחמה‪ .‬יוסקה נסע לבודפשט ב – ‪ 1942‬לחפש עבודה‪ ,‬כי בבית הוריו היו‬
‫שבעה ילדים והיה צורך לסייע‪ .‬בבודפשט אומץ על – ידי משפחה‪ ,‬כשראש‬
‫המשפחה היה פרופסור לעבודה סוציאלית בשם ורטהיים‪.‬‬
‫הגרמנים פלשו לעיר ב – ‪ 1944‬והיהודים נלקחו לגיטאות ומשם‬
‫נשלחו במשלוחים לאושוויץ‪ .‬יוסקה קיבל צו עבודה והגיע למרכז רומניה‪.‬‬
‫הוא עבד בסלילת מסילות ברזל במחנות העבודה‪.‬‬
‫ההורים המאמצים ציידוהו ב"ניירות" תחת שם בדוי של גוי‪ .‬באותה‬
‫העת נכנסו הרוסים ושחררו את האזור וגם ראול ולנברג הציל יהודים רבים‪,‬‬
‫בגיוסיהם לעבודה במפעלים חרושתיים שונים‪.‬‬
‫‪284‬‬

‫הבית בו גר יוסקה עם הוריו המאמצים הופגז‪ ,‬האם נפצעה קשה ויוסקה‬
‫סייע רבות להבראתה‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1945‬נסע לגבול צ'כיה לעיר הולדתו ברגורו שם פגש את‬
‫אחותו שניצלה מאושוויץ‪ .‬הוא לקח אותה לטיול בבוקרשט‪ ,‬ולאחר מכן חזר‬
‫לבלרגורו ולבודפשט במאי ‪.1945‬‬
‫התגייס לצבא הצ'כי ושרת ביחידה מיוחדת שבין תפקידיה היו גירוש הגרמנים‬
‫מהסודטים‪ .‬הוא חי בעיר בסודטים וכאן קיבץ את בני – משפחתו‪.‬‬
‫בסוף ‪ 1946‬נסע כמהגר לפריז‪ ,‬בדרכו לפלשתינה‪ .‬בלגיה קיבלה‬
‫אותם במחנה של הבריגדה ושם חיו כ – ‪ 7‬חודשים‪.‬‬
‫חנה שהתה בהכשרה של "בני – עקיבא" ופגשה את יוסקה באקראי‬
‫במפגש של כל חניכי תנועות – הנוער‪.‬‬
‫הם נסעו דרך ליאון‪ ,‬מרסיי וסט‪ ,‬ששימש כנמל יציאה‪ .‬האח אירגן את‬
‫העלייה כי היה ציוני ושכנע את יוסקה וחבריו לעלות על אוניית המעפילים‬
‫"תיאודור הרצל"‪ ,‬בה נסעו כ ‪ 2,400 -‬מעפילים‪.‬‬
‫בהגיעם לחוף תל – אביב )מלון "דן"( נפתחה עליהם אש בריטית‪ .‬היו הרוגים‬
‫ופצועים‪.‬‬
‫המעפילים הועברו לקפריסין‪ ,‬שם שהו כשנתיים‪ .‬חנה שוחררה קודם לכן‬
‫ובהגיעה ארצה‪ ,‬ב – ‪ ,1948‬גוייסה למשטרה הצבאית‪.‬‬
‫יוסקה הגיע לחיפה וחנה קלטה אותו‪ .‬הוא הגיע לבית – ליד והתגייס‬
‫לפלמ"ח‪ .‬לחם במשלטי חברון‪.‬‬
‫חנה קיבלה דירה ברמלה והזוג התחתן ברבנות ב – ‪ .1949‬יוסקה במסגרת‬
‫שרותו מגיע לאום – רשרש ולנקב אל – יאהוד )אילת ועין – נטפים( ומשם‬
‫הועבר לקורס חובשים‪ .‬בחצור שמע על פירוק הפלמ"ח‪ .‬באותה העת‬
‫הקימו שלושה גדודי משמר – הגבול ויוסקה שרת בבאר – שבע‪ ,‬בגדוד ‪22‬‬
‫כמקלען מספר אחד‪ .‬הוא סייר לאורך משלטים רבים ולבסוף מכיוון שידע‬
‫קרוא וכתוב בעברית‪ ,‬נקלט כפקיד‪.‬‬
‫בינתיים חנה ילדה בת ויוסקה ביקש העברה להיות קרוב אליה‪ .‬הוא הוצב‬
‫בקסטינה‪ ,‬בגדוד שירותי חימוש )גש"ח( ומשם מונה כקצין אפסנאות בתקן‬
‫של סרן‪.‬‬
‫הוא מתגייס לצבא הקבע כקצין ניהולי במרכז תחמושת בגבעת – רמב"ם‬
‫)ליד תל – נוף( ובמע'אר ומשם עובר לבה"ד ‪ – 20‬חימוש‪.‬‬
‫במשך שנה למד בקורס טכני‪ ,‬קורס מ"פ ושרת בדרגת רס"ן וסא"ל בצפון‪,‬‬
‫כראש ענף מנהלה‪.‬‬
‫לאחר שחרורו עבד בחברת הביטוח "הסנה" עד לגיל הפרישה‪.‬‬
‫ב – ‪ 1953‬נכנסו להגרלת הדירות במעוז – אביב‪.‬‬
‫‪ ‬פנינה ומשה )ז"ל( רייכמן ‪ -‬בית ‪1‬‬
‫משה יליד ‪ 1928‬לודג'‪ .‬ניצול שואה‪ .‬היה בגטו לודג' ומשם נשלח‬
‫לאושוויץ‪ .‬קאפו הציל אותו‪ .‬עבר לגרמניה ושם שוחרר‪ .‬חזר ללודג'‬
‫‪285‬‬

‫ובאמצעות עליית הנוער של "תנועת הנוער הציוני"‪ ,‬הגיע לאיטליה ומשם‬
‫עלה לארץ‪ .‬גורש ע"י הבריטים לקפריסין‪.‬‬
‫ב – ‪ 1948‬חזר ארצה והתגייס מיד לצבא‪.‬‬
‫בצבא הקבע שרת כרס"ר מקצועי‪ .‬עם שחרורו בגיל ‪ ,40‬עבד ב"טלרד"‬
‫חברת טלפונים ותקשורת כקניין ראשי של החברה עד שמלאו לו ‪.60‬‬
‫פנינה ילידת ‪ 1936‬סרייבו‪ .‬בשל רדיפות היהודים ברחה עם‬
‫משפחתה לדוברובניק‪ ,‬עיר בירה ובה נמל גדול הנמצאת היום בין קרואטיה‬
‫למונטנגרו‪.‬‬
‫ב – ‪ 1949‬עלתה לארץ עם אמה ואחותה‪ .‬שהו בעתלית ולאחר – מכן בבית‬
‫– ליד‪ .‬משם עברה לקיבוץ מעברות‪.‬‬
‫עזבה את הקיבוץ ב – ‪ 1950‬כיוון שלא הייתה מוכנה להתגייס לנח"ל כפי‬
‫שעשו כל בני מחזורה בקיבוץ‪.‬‬
‫ב – ‪ 1955‬התחתנה עם משה לאחר שנכנסו לשיכון בהגרלה‪.‬‬
‫פנינה עבדה במחקר בתל – השומר‪ .‬עברה קורס מוסמכים – מיקרוביולוגיים‬
‫ועבדה במשך ‪ 40‬שנה כמנהלת מחלקה של מדור הסרולוגיה )בדיקות דם(‬
‫עד ליציאתה לגמלאות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פעילה מאוד בקאנטרי‪ ,‬צועדת‪ ,‬שוחה ושחקנית ברידג'‪.‬‬
‫משה נפטר ב – ‪ 2004‬מהתקף לב לאחר שבמשך ‪ 10‬שנים היה חולה‬
‫מאוד‪.‬‬
‫‪ ‬שסקה וגיזי בר )ברוניצקי(‬

‫‪ -‬בית ‪3‬‬

‫שסקה יליד ‪ 1928‬פולין‪ ,‬בעיר ברנוביץ'‪ .‬שרת בפרטיזנים ביערות‬
‫ביילו – רוס באזור גרוזני עד ‪ 1944‬עת שוחרר על – ידי הצבא הרוסי‪.‬‬
‫קיבל סרטיפקט בשם בדוי וכך הגיע לארץ בחסות בריטית באניה "התקווה"‬
‫שנשלחה לקפריסין‪ .‬שם עסק בהדרכת נשק וג'ודו במשך כעשרה חודשים‪.‬‬
‫ב – ‪ 1948‬הגיע לארץ והתגייס מיד לפלמ"ח‪ .‬עבר אימונים באזור תל ‪ -‬מונד‬
‫בביח"ר לספירט‪.‬‬
‫צורף לגדוד ‪ 7‬של הפלמ"ח‪ ,‬ירד לנגב‪ ,‬עבר קורס מכי"ם של הפלמ"ח‬
‫בדליה‪ .‬בהמשך השתתף בקרבות על עיראק – אל סוידאן יחד עם חברו‬
‫משה רייכמן‪ .‬השתתף בקרב איסדוד )אשדוד( ונסוג לניצנים‪.‬‬
‫מאוחר יותר השתתף במבצע "עובדה" באזור בקעת – הירח והגיע לאום –‬
‫רשרש )אילת(‪ ,‬יחד עם אברהם אדן‪) .‬ברן( ונכח במעמד הנפת דגל הדיו‪.‬‬
‫לאחר פירוק הפלמ"ח שרת בפיקוד דרום‪ ,‬עבר קורס קצינים שרת באילת‪,‬‬
‫בית – ג'וברין‪ ,‬בקרב באזור אמציה ונחושה )"המזרח הפרוע"(‪.‬‬
‫עבר לפיקוד מרכז ושרת ברמלה בדרגת סרן‪.‬‬
‫השתחרר ב – ‪.1958‬‬
‫גיזי שרתה בפיקוד דרום במרפאת שיניים ונסעה וטיפלה בכל‬
‫המרחב‪ .‬לאחר הצבא עבדה ביפו בבי"ח דג'אני וטיפלה בילדים ערבים‪.‬‬
‫שסקה נרשם להגרלה בשכונה ב – ‪ .1954‬ב – ‪ 1955‬התחתנו‪.‬‬
‫‪286‬‬

‫לאחר שרות ממושך כקצין תחזוקה בחטיבה ‪) 20‬חטיבת מילואים( ניהל‬
‫תחנת – דלק בירושלים‪ ,‬ועבד כמורה נהיגה עד ‪. 1999‬‬
‫‪ ‬בני )ז"ל( ושושנה רביד ‪ -‬בית ‪5‬‬
‫בנימין יליד ‪ 1930‬נולד בבודפשט וחי בילדותו בעיר סקשפהרוור‪.‬‬
‫אחת הערים העתיקות בהונגריה מהתקופה הרומאית‪ .‬בעיר הייתה קהילה‬
‫יהודית החל מהמאה השלישית לפני הספירה‪.‬‬
‫בני נולד למשפחה עשירה‪ .‬האב היה עורך –דין מפורסם‪ .‬בתחילת שנות‬
‫הארבעים רדפו אנשי "צלב החץ" הפאשיסטים את היהודים והחלו לחוקק‬
‫חוקים נגד היהודים‪ .‬הם לא גוייסו לצבא והוקמו עבורם "פלוגות עבודה"‪,‬‬
‫שעסקו בעבודות כפייה בחזית המזרחית ובתעשייה הגרמנית‪.‬‬
‫עם הכיבוש הגרמני של העיר הונחתו גזירות חדשות על היהודים‬
‫ויחידת אייכמן החלה לפעול‪" .‬הפתרון הסופי" התחיל להתבצע‪ .‬נסגרו‬
‫חנויות‪ ,‬הרכוש הוחרם והיהודים גורשו ורוכזו בגיטאות‪ .‬רכבת הגירוש יצאה ב‬
‫– ‪ 14‬ביוני ‪ 1944‬והגיעה לאושוויץ ב – ‪ 17‬ביוני‪.‬‬
‫בנימין הגיע למחנות בגיל ‪ (1943) 13‬כשהאחרון שבהם היה‪:‬‬
‫מטהאוזן‪ .‬בגיל ‪ 15‬שוחרר על – ידי האמריקאים‪ ,‬במשקל ‪ 30‬ק"ג ולא היה‬
‫מסוגל ללכת בכוחות עצמו‪.‬‬
‫ידיד המשפחה בשם לאצ'י אימץ אותו והביאו לבודפשט וכך ניצל‪ ,‬לאחר‬
‫ששלוש פעמים עמד בתור לקרמטוריום‪.‬‬
‫בני עלה לארץ דרך בלגיה בעליית – הנוער באמצעות תנועת "הנוער‬
‫הציוני"‪ ,‬שחניכיה עברו הכשרות חקלאיות ציוניות באחוזות בתנאים חצי‬
‫פיאודליים‪ .‬עבדו בכל ענפי החקלאות‪ ,‬מקטיף תירס וקציר חיטים ועד‬
‫פירוק דירי חזירים ישנים‪.‬‬
‫עושה את המסלול‪ :‬קפריסין‪ ,‬עתלית‪ ,‬כפר – גליקסון – קיבוץ של "הנוער‬
‫הציוני"‪ .‬שלושה חברים עוזבים אותו לתל ‪ -‬אביב‪ :‬גידי‪ ,‬לופי ובני‪.‬‬
‫התגייס לצבא והיה קצין שלישות בחטיבה ‪ 8‬מ – ‪ 1948‬עד ‪.1954‬‬
‫שם הכיר את שושנה שהייתה פקידה צבאית‪ .‬התחתנו ב"קטה דן" )מלון דן‬
‫היום( ב – ‪ .1962‬למד מינהל עסקים ומשפטים באוניברסיטת ת"א ועבד‬
‫במשרד מבקר המדינה‪.‬‬
‫שושנה נולדה בארץ ב – ‪ 1933‬בנווה – צדק וגדלה בקיבוץ "גבעות‬
‫זייד" )שייח' אבריק(‪ .‬בנם יואב‪ ,‬נולד ב – ‪ ,1964‬למד בביה"ס "מגן"‪ ,‬ליידי‬
‫דיוויס‪ ,‬ושירת כקצין ביחידת ממר"ן‪ .‬עובד באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫בני נפטר באוקטובר ‪ 2012‬בגיל ‪.82‬‬

‫‪287‬‬

‫‪ ‬שרה )ז"ל( ואברהם גרין ‪ -‬בית ‪5‬‬
‫אברהם נולד ב – ‪ 1927‬בפולין‪ ,‬בעיירה זגלמביה ליד גבול גרמניה‬
‫באזור קטוביץ'‪ .‬העיר נכבשה מיד בתחילת המלחמה )"הבליץ"(‪ ,‬ב – ‪.1939‬‬
‫בית – הכנסת נשרף על מתפלליו ב – ‪ 7‬בספטמבר‪.‬‬
‫אברהם בא ממשפחה חסידית‪ .‬שתי אחיות גדולות ממנו‪ .‬בגיל ‪ 5‬למד‬
‫ב"חדר" ובגיל ‪ 6‬השתתף במסיבת "חומש"‪ .‬למד בבית – הספר בבנג'ין עד‬
‫המלחמה‪ .‬למשפחה הייתה חנות מכולת‪ .‬הלקוחות היו עובדי מכרות הפחם‬
‫והנחושת שהיו באזור‪.‬‬
‫ב – ‪ 1942‬נתפסה האם והובלה לאושוויץ‪ .‬האב נשלח באקציה הגדולה ב –‬
‫‪ 1943‬וגם הוא נספה באושוויץ‪ .‬האחות הגדולה הייתה נשואה‪ ,‬בהריון וגם‬
‫היא נשלחה לאושוויץ‪ .‬האחות הצעירה עבדה כמזכירה במפעל גרמני‬
‫לקרמיקה‪ .‬עקבותיה לא נודעו‪.‬‬
‫אברהם עובד בגיל ‪ 16‬אצל פולני במפעל נגרות לבניין שהיה בבעלות‬
‫גרמנית‪ .‬משם הוא נוסע עם קבוצת צעירים לסוסנוביץ‪ .‬ב – ‪ 1943‬הוא‬
‫עובד במחנה עבודה בגרמניה במפעל לתותחים‪ .‬ב – ‪ 1944‬הם מועברים‬
‫למחנה ריכוז‪ .‬ב – ‪ 21.1.1945‬הרוסים מתקרבים והם נסוגים תוך צעידה‬
‫בשלג במשך ‪ 4‬ימים מרחק של כ ‪ 300 -‬ק"מ‪.‬‬
‫ב – ‪ 13.4.1945‬נפגשו עם הצבא האמריקאי‪ .‬אברהם מגיע לבית – יתומים‬
‫בביילסק )"בית – הילדים"( שם שהו כ – ‪ 400‬ילדים בגילאים ‪ .16 – 6‬שליחי‬
‫סוכנות בראשות הלל זיידל הובילו אותם למינכן‪ ,‬שם הוקם מחנה פליטים‬
‫יהודים והם חיים שם בשנים ‪.1947 – 1946‬‬
‫עולים לארץ באונייה "שער – ישוב"‪ ,‬בעליה ב'‪ .‬מגיעים לחיפה‪ ,‬מגורשים‬
‫לקפריסין ובתחילת ‪ 1948‬מגיע לקיבוץ אשדות – יעקב‪ .‬משמש כקשר בין‬
‫העמדות והתעלות בקיבוץ בזמן ההפגזות ולבסוף יחד עם שאר הקיבוץ‬
‫מפונה ליבנאל‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1948‬התגייס לצה"ל‪ .‬שרת בגדוד ‪ 51‬בגליל העליון באזור‬
‫"מצודות אוסישקין" )דן‪ ,‬דפנה ושאר – ישוב(‪ .‬שרת בצבא הקבע והגיע‬
‫לדרגת אלוף משנה )אל"מ(‪ .‬בין תפקידיו‪ :‬הקמת בסיסי אספקה באילת‬
‫ובבאר – שבע )ב – ‪" 1956‬מבצע סיני"(‪ ,‬ראש מדור אספקה בצה"ל ועוד‪.‬‬
‫עם שחרורו ב – ‪ 1960‬היה סגן מנהל מחלקה מסחרית ב"אמפא" ומנהל‬
‫שיווק ב"פטרוגז"‪.‬‬
‫שרה נולדה במרכז פולין‪ .‬ההורים עברו לרוסיה ושרה גדלה‬
‫בקזכסטן‪ .‬הכירה את אברהם בבסיס האספקה בו שרתה ונישאה לו ב –‬
‫‪.1957‬‬
‫ילדיהם למדו בביה"ס מגן‪.‬‬
‫בפעילותו הציבורית היה חבר בוועד השכונה‪ ,‬יו"ר ארגון עולמי של‬
‫יוצאי זגלמביה‪ ,‬וחבר במרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫לפני ‪ 25‬שנים היה בין מקימי אתר הזכרון ע"ש יוצאי זגלמביה‪ ,‬ביער בן –‬
‫שמן‪ .‬במקום אנדרטאות לזכר הערים והעיירות שנכחדו‪.‬‬

‫‪288‬‬

‫‪ ‬ברוך )ז"ל( וחיה אלפרוביץ ‪ -‬בית ‪3‬‬
‫חיה ילידת ‪ 1931‬נולדה באוסטריה בעיירה ליד וינה‪ .‬בילדותה עברה‬
‫את ליל – הבדולח‪ .‬האב ישב בבית – סוהר‪.‬‬
‫עלתה לארץ ב – ‪ 1939‬יחד עם ההורים וחמישה אחים‪ ,‬באוניית המעפילים‬
‫"ירושלים" שהייתה האוניה האחרונה שהגיעה לארץ לפני פרוץ המלחמה‪.‬‬
‫העלייה הייתה לגאלית‪ .‬קיבלו סרטיפיקטים לאחר תעמולה של "יהודים‬
‫לפלשתינה"‪ .‬הגיעו למחנה המעפילים בעתלית ומשם עברו לפתח – תקווה‬
‫ואח"כ לתל – אביב‪.‬‬
‫המשפחה הייתה בעלת מסורת רוויזיוניסטית‪ .‬חיה הייתה בתנועת‬
‫"בני – עקיבא" ובגיל ‪ 15‬כבר הייתה מגוייסת ללח"י‪ .‬עסקה במחתרת‬
‫בהדבקת כרוזי – קירות ומעקבים‪ .‬באחת הפעולות האנגלים זיהו אותה בעת‬
‫הדבקת הכרוזים וחיה ברחה לאחת הדירות ושם הסתתרה עד יעבור זעם‪.‬‬
‫בגיל ‪ 17‬התגייסה לצבא ושרתה כנהגת ג'יפ בחטיבה ‪ 8‬של יצחק‬
‫שדה‪ ,‬בגדוד ‪ 82‬שריון‪ ,‬שם שרתו מרבית יוצאי הלח"י‪.‬‬
‫בבקו"ם בעת השחרור הכירה את ברוך והם נישאו ב – ‪ .1951‬בתחילה גרו‬
‫ביפו בשכונת ג'בליה‪.‬‬
‫ברוך שרת בקבע בדרגת רב – סרן והיה מפקד בסיס הגיוס‪ .‬הם‬
‫נרשמו להגרלת הדירות במעוז אביב וחיו בשיכון מ – ‪.1954‬‬
‫לזוג שלושה בנים שכולם גרו בדירה הסטנדרטית במעוז אביב ולמדו בביה"ס‬
‫"מגן"‪.‬‬
‫ברוך נפטר ב – ‪.1988‬‬
‫‪ ‬שמואל )ז"ל( ומירה ברזילי ‪ -‬בית ‪5‬‬
‫מירה ילידת ירושלים‪ ,‬שנת ‪ 1929‬גרה עם משפחתה במרכז העיר‪,‬‬
‫ב"בית המעלות" ברחוב שמואל הנגיד עד ‪.1948‬‬
‫אחיה של מירה היה אחד מ – "כ"ג יורדי הסירה"‪.‬‬
‫עברה קורס קשר בחיפה ושרתה בחטיבת כרמלי כקשרית‪ .‬המח"ט היה‬
‫מרדכי מקלף‪ .‬שם הכירה את בעלה שמואל ששרת בנוטרות כגאפיר‬
‫ובבריגדה הוא היה נשק מומחה ושרת באיטליה‪ ,‬ובהולנד‪.‬‬
‫בצה"ל שרת שמואל בחיל החימוש כמומחה לנשק בדרגת רב – סרן‪.‬‬
‫נרשמו וזכו בהגרלה ל"מעוז – אביב" ב – ‪.1954‬‬
‫לפני כן גרו במחנה הצבאי בצריפין‪.‬‬
‫לזוג שני בנים שלמדו בביה"ס "מגן" ובעירוני ד'‪ .‬מירה עבדה בחינוך מיוחד‬
‫בביה"ס מצדה בת"א‪.‬‬
‫שמואל נפטר ב – ‪.1997‬‬

‫‪289‬‬

‫‪ ‬אדם )ז"ל( ויוכבד אלדר ‪ -‬בית ‪5‬‬
‫יוכבד נולדה בורשה ב – ‪ .1929‬כילדה חיה בגטו ורשה ולמדה עד‬
‫‪ 1942‬באופן פרטי בקבוצות למידה קטנות בבתים פרטיים‪ .‬האב עבד‬
‫בביח"ר לטכסטיל כאשר המנהלת הייתה אוסטרית שהעסיקה בעלי – מקצוע‬
‫יהודיים‪ .‬המפעל היה ממוקם בצד הארי מחוץ לחומות הגטו‪ .‬האם הייתה‬
‫עקרת בית‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1942‬התחוללה האקציה הגדולה ויוכבד והוריה נמלטו לצד הארי‪.‬‬
‫האב המשיך לעבוד בביח"ר אחר בחלק הארי והמשפחה גרה בתוך המפעל‪.‬‬
‫האם נלקחה בסלקציה והגיעה למחנה ההשמדה במיידנק‪ .‬האב עשה‬
‫מאמצים רבים לשחרר את האם אך איחר את המועד‪.‬‬
‫האב צירף את יוכבד לרביעיית גברים שיצאו לעבודה עם עלות השחר‬
‫ובחורף קשה‪ .‬בתמורה לכסף הועברה יוכבד לבית קטן ביער במרחק של כ –‬
‫‪ 15‬ק"מ מוורשה‪ .‬לאב היה חבר – שוטר פולני שהעבירם חזרה לגטו‪ .‬ומשם‬
‫נוצרו קשרים עם משפחה בצד הארי ויוכבד הועברה לכפר גליניאק על – יד‬
‫מינסק‪ ,‬כ – ‪ 40‬ק"מ מורשה משם ראתה את הגטו בוער‪.‬‬
‫האב הצליח לצאת מהגטו ומת כנראה בצד הארי ב – ‪ .1944‬יוכבד נדדה‬
‫מהכפר לורשה עד המרד הפולני וכניסת הרוסים בינואר ‪ .1945‬היא למדה‬
‫עד ‪ 1947‬ואז הכירה את בעלה‪ ,‬אדם‪ ,‬יליד ‪ 1921‬שהיה מבוגר ממנה ב – ‪8‬‬
‫שנים ובעל חנות למכשירי כתיבה‪.‬‬
‫ב – ‪ 1950‬עזבו את פולין‪ ,‬ויתרו על אזרחותם והפליגו כשבועיים באוניית‬
‫"פרוטיאה" שהייתה שייכת לצבא‪ .‬הגיעו לחיפה – לשער העלייה משם נדדו‬
‫לגבעתיים וגרו אצל אחותו של אדם ולאחר מכן עברו לבית שהיה שייך‬
‫למשפחת טייבר מגבעת רמב"ם‪.‬‬
‫יוכבד עבדה בהנהלת חשבונות במעבדה להדפסת תרגומים לסרטים עד‬
‫שנות התשעים‪.‬‬
‫אדם עבד כמנהל בקרת תחמושת בתעשייה הצבאית‪.‬‬
‫נפטר ב – ‪.1974‬‬
‫‪ ‬אימרה )ז"ל( ויוליאנה רץ‬

‫‪ -‬בית ‪7‬‬

‫יוליאנה ילידת הונגריה‪ ,‬בעיר מישקולד‪ .‬ילידת ‪ .1924‬למדה רפואה‬
‫במשך ארבע שנים‪ .‬אימרה יליד ‪ 1912‬למד רפואה והיה מנהל מחלקה‬
‫בבית – חולים בבודפשט‪ .‬עסק בעיקר בחקר ורפואת השחפת שהייתה‬
‫נפוצה אז‪ .‬לאחר מכן עבד במרפאה שהתמחתה ברפואת ריאות‪.‬‬
‫הכיר את יוליאנה במקום מגוריהם המשותף והתחתנו ב – ‪.1948‬‬
‫בסוף ‪ 1949‬נאלצו לעזוב את הונגריה‪.‬‬

‫‪290‬‬

‫הזוג עלה ארצה באוניית "קוממיות"‪ ,‬באמצעות הסוכנות‪ .‬בדרכם שהו בוינה‬
‫ובפראג‪ ,‬שם סיים אימרה את לימודיו והשתלם ברפואת המערב‪.‬‬
‫לארץ הגיעו ב – ‪ .1950‬אימרה שירת כרופא בצבא הקבע בדרגת רב – סרן‪,‬‬
‫במחלקת מחלות הריאה בתל – השומר‪) .‬אז תל ליטווינסקי(‪ .‬הם גרו‬
‫תחילה בשיכון הרופאים בביה"ח ואח"כ קנו את הדירה במעוז – אביב ועברו‬
‫לשיכון ב – ‪.1956‬‬
‫לזוג שתי בנות – תאומות שלמדו בביה"ס "מגן" ותיכון חדש‪.‬‬
‫אימרה היה חבר בוועדה הרפואית במשרד הביטחון ועבד כרופא עד פרישתו‬
‫לגמלאות‪.‬‬
‫נפטר ב – ‪.1997‬‬

‫‪ ‬חיים ויפה זוסמן‬

‫‪) -‬בית ‪(6‬‬

‫נולדתי בשנת ‪ 1921‬באוסטרוג )‪ (Ostrog‬עיירה הנמצאת בחבל ווהלין בפולין‬
‫)כיום נמצא באוקראינה( להורי אדלה ואברהם‪ .‬שמות סבי וסבתי מצד אבי‬
‫משה וחווה‪ ,‬כאשר מצד אמי סבתא אלקה וסבא חיים אשר על שמו אני קרוי‬
‫– חיים‪.‬‬
‫הייתה לי אחות קטנה – יוכבד שקראנו לה לולה‪ .‬המשפחה כולה נספתה‬
‫באקציות שהתרחשו באוסטרוג ע"י הנאצים ובשיתוף פעולה מלא של‬
‫האוקראינים‪.‬‬
‫בגיל צעיר עברה המשפחה להתגורר בעיר סמוכה – רובנו )‪ ,(Rowne‬ובהיותי‬
‫בן שמונה לערך חזרה המשפחה לאוסטרוג‪.‬‬
‫אבי היה פעיל בתנועת ה"בונד"‪ ,‬כך גם אימי‪ .‬נאמן להשקפותיו שלח אותי‬
‫אבא לבית ספר יידי כאשר גרנו ברובנו‪ ,‬ובהגיעי לאוסטרוג בשנת ‪1927‬‬
‫התקשיתי להשתלב בבית ספר פולני כי לא ידעתי את השפה‪ .‬אנשי הבונד‬
‫דגלו בהשתלבותם של היהודים במקום מגוריהם תוך שמירת ערכי תרבות‬
‫יהודיים‪ .‬בתנועה זו היו חברים גם רוסים ופולנים‪ ,‬שהיו אוהדי התנועה‪.‬‬
‫ביתנו היה בית חופשי‪ ,‬כך היו גם חבריהם של ההורים‪ .‬עם זאת הקפידו הורי‬
‫לשמר את המסורת ובעיקר זו הקשורה לחגים‪.‬‬
‫אבי ואני היינו הולכים בחגים לבית הכנסת שהיה בית כנסת של ה"זוסמנים"‬
‫כי זו הייתה משפחה מאוד עשירה )המשפחה תמכה בבית הכנסת ולכן כונה‬
‫כך בשם חיבה(‪ .‬בעיר היו תנועות נוער רבות ומתוכן אני הצטרפתי ל"שומר‬
‫הצעיר"‪ ,‬אבי לא תמך בכיוון הציוני שבחרתי‪ ,‬שהיה מנוגד לדעותיו‪ ,‬הוא הרי‬
‫היה חבר הבונד‪ .‬אבי התנגד גם לרצוני ללכת לבית הספר החקלאי של‬
‫"תרבות" כפי שהוזכר בעיקר משום שההכשרה החקלאית נועדה למען‬
‫עלייה לישראל‪ .‬אני הייתי מאוד עקשן‪ ,‬אך כיבדתי את אבי ונמנענו מחיכוכים‪.‬‬
‫לבסוף אבי השתכנע ואף תמך בי כלכלית כדי שאוכל להמשיך ללמוד ולסיים‬
‫‪291‬‬

‫את בית הספר ולהשתלם בוורשה בגינון‪ .‬אולי בשלב הזה היו כבר ספקות‪,‬‬
‫ולכן לא התנגד לכיוון הציוני אותו בחרתי‪.‬‬
‫הרצון לעלות לארץ היה בגדר שאיפה רחוקה‪ ,‬בכדי לעלות ארצה היה צריך‬
‫לקבל סרטיפיקט והיה צריך לשלם לפחות ‪ 1,000‬לירות סטרלינג‪ ,‬זה כמובן‬
‫לא היה אפשרי לנו כלכלית‪.‬‬
‫בימי מלחמה‬
‫באחד בספטמבר ‪ 1939‬פרצה מלחמת העולם השנייה‪ .‬אני הייתי בעיצומה‬
‫של ההתמחות החקלאית בוורשה‪ .‬את לימודי החקלאות בבית הספר של‬
‫"תרבות" סיימתי ולאחריה יצאתי לחווה של מר פוקס בוורשה‪ .‬שם התמחיתי‬
‫בגידול פרחים ובעיקר בגידול קקטוסים‪ .‬החווה ייצאה מיני קקטוסים‬
‫לצרפת‪ ,‬הולנד ובלגיה‪ .‬מאחר והבעלים היה יהודי הוא קיבל יהודים לעבודה‪.‬‬
‫הוא חיבב אותי וסמך עלי ולכן נתן לי עבודות אחראיות‪ .‬ב‪ 22 -‬ביוני ‪1941‬‬
‫הכל השתנה‪ .‬הגרמנים פלשו לאזור והמלחמה הגיעה אלינו‪ .‬אני זוכר את‬
‫התאריך עד היום‪.‬‬
‫הייתי בן עשרים והרוסים גייסו לצבא שלהם צעירים מגיל ‪ ,21‬אני הייתי לפני‬
‫גיל הגיוס ולכן לא קיבלו אותי‪ .‬ב‪ 26 -‬ביוני מספר ימים בטרם נכנסו הגרמנים‬
‫לעיר ברחתי מאוסטרוג‪ .‬בקרב הצעירים בעיר פשטה השמועה כי גרמנים‬
‫תופסים יהודים צעירים ומעקרים אותם‪ .‬השמועה גרמה לרבים מן הצעירים‬
‫לברוח‪.‬‬
‫המשפחה סירבה לבריחה‪ ,‬אימי אמרה לי והמשפט זכור לי עד היום "ווס איז‬
‫באשערט‪ ..‬מה שצפוי לנו שיקרה לי פה בבית" ולא הייתה מוכנה לעזוב את‬
‫הבית ולברוח‪ .‬זו היתה הפעם האחרונה בה ראיתי אותה ואת אבי ואחותי‬
‫הקטנה‪.‬‬
‫וכך בזרם הבורחים שהיו בעיקרם אנשים צעירים חציתי את הגבול אל רוסיה‪.‬‬
‫ממזרח לעיר היה יער גדול ומעברו כפר בו התגוררו אנשים ממשפחתי‪ ,‬אותם‬
‫ביקרתי כשנה וחצי קודם לכן‪ .‬הם הזמינו אותי להישאר עימם‪ ,‬אך אני‬
‫המשכתי בדרכי והלכתי ברגל כמו רוב הבורחים עד קייב‪.‬‬
‫בתחילה הייתי בעיר סרטוב‪ ,‬שהיא עיר על גדות נהר הוולגה‪ ,‬שם סללתי‬
‫כבישים‪ .‬כאשר המלחמה התקרבה חפרנו תעלות וחפירות נגד טנקים כדי‬
‫שניתן יהיה לעצור את התקדמות הכוחות‪ .‬העבודה נעשתה בידיים באדמה‬
‫הקפואה והיחס אלינו היה גרוע‪ ,‬לא היה אוכל כי ראו בנו גורם עוין‪.‬‬
‫השומרים היו חלקם רוסים וחלקם בעלי מוצא גרמני שחיו ברוסיה‪ .‬מן‬
‫השומרים הרוסים קיבלנו את היחס הגרוע ביותר‪ .‬הם התייחסו אלינו כאל‬
‫אנשים שלא שווים דבר "פולסקיה סוולוץ" )חלאה פולנית‪ /‬פולנים מנוולים(‪.‬‬
‫השומרים הגרמנים באו מן הסביבה‪ .‬מול סרטוב מצידה השני של הוולגה‬
‫התקיימה רפובליקה עצמאית של גרמנים‪ ,‬בהיות הגרמנים אויב ריכזו אותם‬
‫הרוסים‪ ,‬כמיליון תושבים בעיר הבירה אנגלס )ע"ש הפילוסוף הסוציאליסטי‬
‫הגרמני(‪ ,‬ובטענה כי הם חוששים מפיגועים הוציאו את כולם ברכבות לגלות‬
‫בסיביר‪ .‬זה היה מחזה נוראי לצפייה מכיוון שהיו זוגות מעורבים שהופרדו‪ ,‬מי‬
‫שלא רצה להצטרף נשאר אבל הרוב עזבו‪ .‬הגרמנים בתור נקמה השאירו‬
‫‪292‬‬

‫חורבן נוראי והרעילו את כל משקי החי‪ .‬במחנה התרכזו נמלטים פולנים‬
‫שלימים היו לאישים מרכזיים בהנהגה בפולין‪ .‬ביניהם היה אדוארד אוחב‬
‫שמונה לימים לנשיא פולין‪ ,‬חלקם מונו לתפקידים בכירים בפולין‬
‫הקומוניסטית‪ ,‬שרים וראשי ממשלה‪.‬‬
‫בשל המלחמה‪ ,‬המחנה הועבר דרומה לכיוון סטלינגרד שם התנהלו קרבות‬
‫כבדים‪ .‬עבדנו בהכנסת מכלי דלק ענקיים לתוך האדמה‪ .‬העבודה היתה‬
‫קשה מאוד ונאלצנו לחפור באדמה הקפואה‪ .‬בשלב זה אני ושני חברי )יוסף‬
‫מלצר ומוצי שרובשצ'יק( בהמשך עבדנו באזור קויבישוב‪ ,‬וכן בכפר‬
‫בורסקויה‪ ,‬שהיה קולחוז‪ ,‬אני הצטיינתי בעבודת החקלאות ולכן קיבלתי עוד‬
‫מזון‪ .‬בחורף לא היה מה לאכול כי לא עבדנו ולא נתנו לנו אוכל‪ .‬חיפשנו‬
‫תעסוקה אחרת ללא הצלחה‪ .‬חברנו מוצי שהיה נגר עבד בעשיית מזחלות‬
‫והוא לימד אותנו את המקצוע וכך התקיימנו בחורף‪ .‬לימים הקמנו מספרה‬
‫בתחנת הרכבת‪ ,‬שם עברו חיילים רבים בדרכם לחזית‪ ,‬יוסף סיפר וגילח את‬
‫החיילים הצעירים )אז כבר לקחו צעירים בני ‪ (18‬ואני גביתי את הכסף‪ .‬יחד‬
‫עם שני בני עירי נשארתי באזור כשנה וחצי‪ .‬ב‪ 1942 -‬לאחר יציאתו של צבא‬
‫אנדרס מרוסיה לדרכו‪ ,‬החלו לארגן יחידה פולנית בצבא הרוסי‪ .‬בהקמה‬
‫השתתפו ונדה וס'ולבסקה )סופרת ידועה וקומוניסטית רוסית( והמפקד גנרל‬
‫ברלינג‪ ,‬ששוחרר משביו למטרה זו‪ .‬היחידה היתה מורכבת מיהודים‪,‬‬
‫אוקראינים ופולנים‪ .‬נשלחתי לקורס טירונות ולאט לאט התקדמתי בדרגות‬
‫עד לדרגת סגן ולאחר שהקימו דיביזיה נוספת‪ ,‬שלחו אותנו למלחמה‪.‬‬
‫בכפר לנינו )‪ (Lenino‬ע"י העיר אורשה לא רחוק ממוהילב ברוסיה הלבנה‬
‫באזור מינסק היה הקרב הראשון של הדיביזיה הפולנית‪ .‬בצבא כל הקצינים‬
‫היו רוסים‪ ,‬חלקם רוסים דוברי פולנית‪ ,‬וכולם היו קומוניסטים עד שאנחנו גם‬
‫התחלנו להתקדם בדרגות כמפקדי מחלקה ופלוגה‪ .‬בקרב על לנינו ביומיים‬
‫של לוחמה ב‪ 12-‬וה‪ 13-‬באוקטובר ‪ 1942‬נפלו רבים מחברי‪ .‬אני יצאתי‬
‫בשלום ולא אשכח זאת‪ .‬התקדמנו לכיוון מערב והיטלר נתן פקודה להשמיד‬
‫את הצבא הפולני בעיקר מסיבות פוליטיות‪ ,‬מתוך פלוגתי נפלו אנשים רבים‪.‬‬
‫התקדמנו בלחימה ולאחר ההתקדמות הרוסים באו להחליפנו‪ .‬כך הגענו תוך‬
‫כדי לחימה עד לאזור וורשה ועצרנו בצד המזרחי של הוויסלה‪ .‬בפרבר‬
‫פראגה‪ ,‬אזור של וורשה‪ ,‬עוד היו גרמנים כך עברנו את התקוממות הפולנים‪.‬‬
‫הרוסים לא התערבו כי המורדים היו מן הצד הימני של הפוליטיקה והם רצו‬
‫בתבוסתם‪ .‬ב‪ 17 -‬בינואר ‪ 1945‬שחררנו את וורשה והתקדמנו לכיוון ברלין‪,‬‬
‫השתתפתי גם בכיבוש ברלין‪ .‬הלחימה הסתיימה בתחילת מאי ‪ 1945‬וכאשר‬
‫הפסיקו לירות כבר בימים הראשונים והיה מוזר להסתובב ללא יריות‪.‬‬
‫אחרי המלחמה‬
‫אחרי שהשתחררתי גרתי בעיר לודז' אצל דודי זיגמונד ומשם יצאתי בצורה‬
‫לגאלית עם פספורט קבוצתי פולני במסגרת משלחת סטודנטים צעירים‬
‫יהודים מטעם תנועה ציונית שנקראה "איחוד" – איגוד של כל התנועות‬
‫הציוניות‪ ,‬למעט גורדוניה שהוצאו ע"י בן גוריון‪ .‬אני נשארתי ב"נוער הציוני"‬
‫עד הגעתי ארצה‪ .‬הכנס התקיים בפריס‪ ,‬צרפת‪ .‬לאחר הכנס נשארתי‬
‫‪293‬‬

‫בפריס‪ ,‬שם הייתי פעיל כמדריך חקלאי במחנות של צעירים שהוצאו‬
‫ממנזרים וממקומות מסתור מגרמניה‪ .‬יום אחד פנו אלי והציעו לי להיות‬
‫פעיל במסגרת עליה ב'‪ ,‬בארגון "הבריחה" )תנועה שעסקה בהעלאת יהודים‬
‫אל ארץ ישראל מתחת לאפם של הבריטים(‪ .‬נשלחתי לבנדול ליד מרסיי‬
‫)בריביירה הצרפתית(‪ ,‬לפקד על מחנה עקורים‪ .‬העקורים שחיכו לעלייה‬
‫ארצה באוניות המעפילים רוכזו באזור במספר מחנות שהיו פזורים מסביב‬
‫למרסיי‪.‬‬
‫את אשתי יפה הכרתי במחנה‪ ,‬יפה ניצולת מחנות בשטוטהוף‪ ,‬אביה נשלח‬
‫לדכאו ואימא שלה נפטרה בזרועותיה ממש לפני השחרור‪ .‬יפה למדה את‬
‫מקצוע הסיעוד בגרמניה והוסמכה לאחות‪.‬‬
‫במחנה היו שליחים מטעם פלי"ם‪ ,‬ביניהם היה גם השליח דן בן אמוץ‪,‬‬
‫שהסתיר את היותו יליד העיר רובנו שהיתה שכנה לאוסטרוג והציג את עצמו‬
‫כ"צבר"‪ .‬לימים התברר כי היכרותנו במחנה היא זו שחשפה בפניו את כך‬
‫שבני משפחתו נספו בשואה‪.‬‬
‫העליה לארץ‬
‫בתקופה זו כבר רציתי לעלות ארצה‪ ,‬הגעתי למרסי ופגשנו את שולה‪ ,‬בתו‬
‫של חיים ארלוזורוב שהיתה אחראית על מחנה בו זייפו דרכונים מכל העולם‪.‬‬
‫רציתי להשתחרר מפיקוד המחנה‪ ,‬אולם הדבר קרה רק ביולי ‪ 1948‬שעד‬
‫אז לא הסכימו לשחרר אותי מתפקידי‪ .‬כך שלבסוף עלינו באופן לגאלי‬
‫באוניה הראשונה של מדינת ישראל ששמה "קדמה"‪.‬‬
‫רק ב‪ 1951 -‬הופנינו לשיכון של חיילים משוחררים בכפר אונו‪ .‬אחרי מגורים‬
‫בכפר אונו למשך שנתיים‪ ,‬מקום מבודד שאשתי לא הרגישה בו טוב‪ ,‬נרשמתי‬
‫למגורי צבא הקבע במעוז אביב‪ .‬בשק"ם הייתי בתחילה בתפקיד מפקח‬
‫ולאחר מכן הועברתי למחלקת חשבונות שם קודמתי עד להיותי סגן מפקד‬
‫היחידה‪ .‬ב‪ 1951 -‬הועברתי למחלקת החנויות בה השתתפתי בהקמת כל‬
‫החנויות בארץ שמנו ‪ 46‬חנויות כולל חנות הדגל באבן‪ -‬גבירול תל אביב‪.‬‬
‫לימים התמניתי לראש אגף החנויות עד לפרישתי בגיל ‪ 65‬בשנת ‪ .1986‬עד‬
‫היום אני קשור לשקם‪ ,‬אני יו"ר ארגון הגמלאים של השקם‪ .‬יש לי די הרבה‬
‫פעילויות כולל דאגה לרווחת הגמלאים‪ .‬כמו כן אני פעיל בארגון הווטרנים‬
‫הפולנים שם אני מכהן כסגן הנשיא‪ .‬במסגרת זו הקמנו אנדרטת הנצחה‬
‫לנופלים במלחמה ביער הרצל בירושלים‪ .‬הייתי גם פעיל בהנהלת בית ווהלין‪.‬‬
‫המרכז קשור ל"יד ושם" ונערכות בו הדרכות לצעירים‪ ,‬חיילים ופעולת‬
‫הנצחה‪ .‬הייתי גזבר אך בשל עומס הארגונים האחרים הפסקתי‪.‬‬

‫‪294‬‬

295

‫אמנים‪ ,‬סופרים ועיתונאים‪.‬‬
‫בשכונתנו חיים וחיו אמנים‪ ,‬סופרים‪ ,‬משוררים ועיתונאים רבים‬
‫שתקצר היריעה מלספר אודותם ואודות יצירותיהם‪ .‬נזכיר רק כמה מהם‪:‬‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬

‫‬‫שלמה ארצי‬
‫אורלי קסטל בלום‬
‫‬‫גדי בלום‬
‫‬‫שלמה בר‬
‫ירדן בר – כוכבא‬
‫אבי דור‬
‫‬‫חנה הספרי‬
‫שמוליק הספרי ‪-‬‬
‫איציק וינגרטן ‪-‬‬
‫עפרה וינגרטן ‪-‬‬
‫‬‫עירית לינור‬
‫‬‫יואב קוטנר‬
‫ח"כ רות קלדרון‬
‫‬‫דני רבינוביץ‬
‫עדנה שבתאי ‪-‬‬
‫אריאל הורוביץ ‪-‬‬
‫‬‫רוברט הניג‬

‫זמר ובעל טור בעיתון‪.‬‬
‫סופרת‪.‬‬
‫עיתונאי‪.‬‬
‫זמר ומוסיקאי‪.‬‬
‫שחקנית תיאטרון‪.‬‬
‫‬‫שחקן ובמאי‪.‬‬
‫‬‫שחקנית‪.‬‬
‫במאי‬
‫שחקן ובמאי‪.‬‬
‫שחקנית‬
‫סופרת‪.‬‬
‫עורך‪ ,‬מוסיקאי‪.‬‬
‫חוקרת ומנהלת "עלמא"‪.‬‬‫חוקר‪ .‬פרופסור לאנתרופולוגיה‪.‬‬
‫סופרת‪.‬‬
‫מוזיקאי‪.‬‬
‫שחקן תאטרון‬

‫ועוד רבים אחרים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬עורכי – דין‪ ,‬בנקאים‪ ,‬מתכנתים‪ ,‬אדריכלים‬
‫ועוד‪.....‬‬

‫‪296‬‬

‫סקר עמדות התושבים‬

‫)‪(1‬‬

‫סקרים‬
‫בסקר דעת קהל שנערך בשנת ‪ ,2002‬התבקשו החברים לציין במספרים מ‬
‫– ‪ 1‬עד ‪ 10‬את עשרת הפרויקטים החשובים ביותר לביצוע בשכונה‪) .‬על – פי‬
‫סדר החשיבות‪ 1 :‬החשוב ביותר(‪.‬‬
‫התושבים התבקשו לציין את פרטי מגוריהם‪ :‬בית וקומה‪ ,‬גיל‪ ,‬מספר הנפשות‬
‫הגרות בדירה ובעלות או שכירות‪ .‬כל זה בעקבות פרויקט ש"שת‪ ,‬פרויקט‬
‫שיקום ושיפור תשתיות רב – שנתי שיזמה עירית תל – אביב יפו‪ .‬ביצוע תוכנית‬
‫ש"שת בשכונה אמור להתבצע בשכונת מעוז אביב ברבע האחרון של שנת‬
‫‪.2002‬‬
‫שם הפרוייקט‬
‫פיתוח גבעת הכפירים‪ :‬מתקני שעשועים‪ ,‬מדרכות‪ ,‬תאורה‪ ,‬נוי‪,‬‬
‫פינות ישיבה‪ ,‬מתקני שתייה וכד'‬
‫פיתוח השצ"פ הדרומי )אזור מגרש הכדור – סל הישן מערבית‬
‫לבתים ‪ :9 ,11‬מתקני שעשועים‪ ,‬מדרכות‪ ,‬תאורה‪ ,‬נוי‪ ,‬פינות‬
‫ישיבה‪ ,‬מתקני שתייה‪ ,‬פחי אשפה‪ ,‬שיפוץ מגרש הכדור – סל וכו'‬
‫הגברת התאורה בשטח השכונה כולה‬
‫סלילת כל הכבישים הפנימיים בשכונה והמדרכות הצמודות להם‬
‫)כולל שיפוץ המדרכה מול בית ‪ 8‬לאורך שדרת הפיקוסים שהיום‬
‫איננה ניתנת לשימוש(‬
‫סלילת סמטאות הגישה לבתים ‪ 6‬ו – ‪ 7‬מכיוון רחוב רפידים ‪ 14‬ו –‬
‫‪) 16‬היום דרכי עפר( כולל הסדרת החניות‬
‫סלילה והסדרת החנייה בחורשה ליד בית ‪) 8‬דרומית למרכז‬
‫המסחרי(‬
‫סלילה והסדרת החנייה ליד בית ‪ 17‬מול פתח בית ספר מגן )היום‬
‫שטח עפר(‬
‫סלילה והסדרת חנייה בשטח שליד הסופרמרקט )ליד בית ‪(15‬‬
‫‪297‬‬

‫דירוג‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬

‫כולל סידור מחודש של אזור איסוף האשפה של המרכז המסחרי‬
‫שיפוץ השביל המרכזי הרחב החוצה את השכונה מהמרכז המסחרי‬
‫עד בית ‪2‬‬
‫פיתוח וסידור שטח הכניסה לשכונה ברחוב קדש ברנע‬
‫שילוט מוסדר‪ ,‬מואר ואחיד ברחבי השכונה כולל מספרי הבתים‬
‫)בהתאם לחוק(‬
‫הוספת פחי אשפה‪ ,‬ספסלים ושולחנות גן ברחבי השכונה‬
‫ביצוע ניקוז מי גשמים מרכזי בשכונה‬
‫סוללת נוי ממזרח לבית ‪11‬‬
‫פרוייקטים אחרים )פרט(‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫בשקלול דירוג הפרוייקטים נמצא את הפרוייקטים המועדפים‪ :‬פיתוח שטח‬
‫ציבורי דרומי )שצ"פ(; פינוי אשפה לעתים תכופות יותר; שיפור מגרשי‬
‫ומקומות החנייה; שילוט אחיד וריהוט גן‪.‬‬

‫סקר עמדות התושבים הנוכחי התבצע בשנים ‪ .2012 – 2010‬נפקדו כמאה‬
‫משקי – בית )משפחות(‪ ,‬המהווים כ ‪ 18.5%‬מכלל אוכלוסיית השכונה‪.‬‬
‫האוכלוסייה שנסקרה מתפרשת בכל בנייני השכונה ובחלקה כקבוצת בקרה‪,‬‬
‫אוכלוסייה החיה בשכונה ולצידה‪ ,‬אך איננה חברה באגודה‪) .‬מעוז אביב ב'‪,‬‬
‫רפידים ‪ 6 ,4‬ו ‪ 8 -‬ו"הבית הגבוה"(‪.‬‬
‫האוכלוסייה שהשתתפה בסקר מויינה לארבע קבוצות‪:‬‬
‫קבוצה א'‬
‫קבוצה ב'‬
‫קבוצה ג'‬
‫קבוצה ד'‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫‪298‬‬

‫עד גיל ‪30‬‬
‫‪60 – 31‬‬
‫‪+ 60‬‬
‫‬‫לא שייכים לאגודה‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫שכירות‬

‫בעלות על‬
‫הדירה‬
‫‪8‬‬

‫‪4‬‬

‫‪26‬‬

‫‪6‬‬

‫‪38‬‬

‫‪1‬‬

‫)‪ 12‬תושבים(‪.‬‬
‫)‪ 36‬תושבים(‪.‬‬
‫)‪ 59‬תושבים(‪.‬‬
‫)‪ 9‬תושבים(‪.‬‬
‫__________‬
‫‪ 116‬תושבים‪.‬‬

‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫__________‬
‫‪79‬‬

‫__________‬
‫‪13‬‬

‫מספר הנפשות בדירה‬
‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪4‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪4‬‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬
‫‪-‬‬

‫‪6‬‬
‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪13‬‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪22‬‬

‫‪13‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫___‬
‫‪3‬‬

‫___‬
‫‪9‬‬

‫___‬
‫‪7‬‬

‫___‬
‫‪40‬‬

‫___‬
‫‪23‬‬

‫___‬
‫‪4‬‬

‫השכלה‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫תיכונית‬

‫תיכונית ‪+‬‬
‫קורסים‬
‫‪2‬‬

‫‪10‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪18‬‬

‫‪16‬‬

‫‪20‬‬

‫‪14‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫___‬
‫‪22‬‬

‫___‬
‫‪26‬‬

‫___‬
‫‪47‬‬

‫‪-‬‬

‫אקדמאית‬

‫בעלות על רכב‬
‫אין רכב‬
‫‪299‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫‪4‬‬

‫‪30‬‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫‪24‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪-‬‬

‫___‬
‫‪17‬‬

‫___‬
‫‪68‬‬

‫___‬
‫‪7‬‬

‫ותק בשכונה‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫עד‬
‫‪5‬‬
‫שני‬
‫ם‬
‫‪8‬‬

‫‪–6‬‬
‫‪10‬‬

‫‪-11‬‬
‫‪15‬‬

‫‪– 16‬‬
‫‪20‬‬

‫‪+ 20‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪6‬‬

‫‪9‬‬

‫‪7‬‬

‫‪4‬‬

‫‪10‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪38‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪6‬‬

‫___‬
‫‪16‬‬

‫___‬
‫‪15‬‬

‫___‬
‫‪10‬‬

‫___‬
‫‪8‬‬

‫___‬
‫‪54‬‬

‫כיצד הצטרפו לשכונה‪.‬‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫‪300‬‬

‫חברים‬

‫תקשורת ‪/‬‬
‫אקראי‬
‫‪3‬‬

‫צב‬
‫א‬
‫‪-‬‬

‫בני‬
‫משפחה‬
‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪-‬‬

‫‪15‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪25‬‬

‫‪5‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫ד'‬
‫___‬
‫‪27‬‬

‫___‬
‫‪24‬‬

‫___‬
‫‪23‬‬

‫___‬
‫‪26‬‬

‫סיבות לעזיבת השכונה‪.‬‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫הזדקנ‬
‫ות‬

‫מעבר‬
‫לשכונת‬
‫יוקרה‬
‫‪3‬‬

‫חוסר‬
‫במעלי‬
‫ות‬
‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪16‬‬

‫‪7‬‬

‫‪11‬‬

‫‪13‬‬

‫‪28‬‬

‫‪17‬‬

‫‪21‬‬

‫‪15‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫___‬
‫‪49‬‬

‫___‬
‫‪29‬‬

‫___‬
‫‪36‬‬

‫___‬
‫‪34‬‬

‫‪3‬‬

‫צפיפות‬
‫מגורים‬

‫עמדות לגבי שירותים שכונתיים‪:‬‬
‫חינוך ) גן – ילדים‪ ,‬ביה"ס‪ ,‬מועדון‪ ,‬צופים(‪.‬‬
‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫טוב‬
‫‪6‬‬

‫בינוני‬
‫‪1‬‬

‫נמוך‬
‫‪-‬‬

‫‪16‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪34‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫___‬
‫‪60‬‬

‫___‬
‫‪14‬‬

‫___‬
‫‪8‬‬

‫תשתיות‪) .‬חניה; כבישים; תאורה ומדרכות(‬
‫טוב‬

‫‪301‬‬

‫מחסור‬
‫במקומות‬

‫)‪(2‬‬

‫חנייה‬
‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫‪9‬‬
‫‪18‬‬

‫‪8‬‬

‫‪29‬‬

‫‪9‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫___‬
‫‪62‬‬

‫___‬
‫‪19‬‬

‫שרותי נקיון‬
‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫טובים‬
‫‪10‬‬

‫בינונים‬
‫‪-‬‬

‫גרועים‬
‫‪-‬‬

‫‪23‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪28‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫___‬
‫‪68‬‬

‫___‬
‫‪13‬‬

‫___‬
‫‪2‬‬

‫בעיקר בדרום השכונה‬

‫גינון‬
‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫‪302‬‬

‫נמוך‬

‫טוב‬
‫‪6‬‬

‫בינוני‬
‫‪3‬‬

‫‪17‬‬

‫‪7‬‬

‫‪3‬‬

‫‪26‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪7‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫___‬
‫‪56‬‬

‫___‬
‫‪15‬‬

‫___‬
‫‪7‬‬

‫הזנחת דשאים וטיפול‬
‫בעצים‬
‫דשאים ושיחים לא‬
‫מתאימים‬

‫הפרעות רעש‪) .‬גני – התערוכה‪ ,‬רכבת‪ ,‬כביש בני אפרים(‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫לא‬
‫מפריע‬
‫‪6‬‬

‫מפריע‬
‫במקצת‬
‫‪2‬‬

‫מפריע‬
‫מאוד‬
‫‪-‬‬

‫‪14‬‬

‫‪6‬‬

‫‪11‬‬

‫‪17‬‬

‫‪2‬‬

‫‪15‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫___‬
‫‪42‬‬

‫___‬
‫‪12‬‬

‫___‬
‫‪28‬‬

‫)‪(3‬‬

‫בעיקר מגני התערוכה‪,‬‬
‫מגרש הכדור – סל‪ ,‬ובני –‬
‫אפרים‪.‬‬
‫פארק יהושע‪ ,‬צופים‪,‬‬
‫מתילדה‪ ,‬בני – אפרים‪.‬‬
‫רכבת לונה ‪ -‬פארק‬

‫שיפוץ בתים‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫אין צורך‬

‫יש‬
‫צורך‬
‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪23‬‬

‫‪6‬‬

‫‪26‬‬

‫‪13‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫___‬
‫‪59‬‬

‫___‬
‫‪25‬‬

‫תחבורה ציבורית‪.‬‬
‫תקינה‬
‫קבוצה‬
‫א'‬
‫‪303‬‬

‫‪-‬‬

‫לא‬
‫תקינה‬
‫‪9‬‬

‫בעיקר אחרי הרפורמה‪:‬‬
‫ביטול קו ‪ 40‬ותדירות נמוכה‬

‫של קו ‪6‬‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫‪9‬‬

‫‪14‬‬

‫כנ"ל‬

‫‪22‬‬

‫‪11‬‬

‫כנ"ל‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫___‬
‫‪33‬‬

‫___‬
‫‪39‬‬

‫___‬
‫רבים לא משתמשים‪.‬‬

‫מרכז קהילתי )מועדון למבוגרים‪ ,‬בריכה‪ ,‬חדר – כושר(‪.‬‬

‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫נחוץ‬

‫לא‬
‫נחוץ‬
‫‪3‬‬

‫‪13‬‬

‫‪4‬‬

‫‪18‬‬

‫‪12‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫בעיקר בריכת – שחיה‬
‫בריכת – שחיה‬
‫מועדון למבוגרים‪ ,‬חדר כושר‬
‫בריכת – שחיה‬

‫___‬
‫___‬
‫‪23‬‬
‫‪42‬‬
‫הביקוש הרב ביותר הוא לבריכת – שחיה!!! ההתנגדות נובעת בעיקר‬
‫מטיעונים של רעש‪ ,‬עלות גבוהה וקהילת – ביקוש קטנה מדי‪.‬‬
‫מרכז מסחרי‬
‫מתפקד‬
‫היטב‬
‫‬‫קבוצה‬
‫‪304‬‬

‫בינוני‬

‫גרוע‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫חוסר במגוון חנויות‪.‬‬

‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪23‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪18‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫בעיות מגוון מצרכים‬
‫ב"מגה"‪ ,‬יקר מדי‪ ,‬חסרים‬
‫בנק‪ ,‬חנות ספרים‪,‬‬
‫מסעדה מתחרה‪.‬‬

‫___‬
‫___‬
‫___‬
‫‪48‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫חלק ניכר מהתושבים עורך את הקניות מחוץ לשכונה ומשלים מצרכים‬
‫ב"מגה"‪.‬‬
‫עיקר הטענות כלפי "מגה" הן שאין בה מיגוון מוצרים מספק‪ ,‬המחירים‬
‫יקרים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬השירות בה טוב‪.‬‬
‫הדעות חלוקות ביחס להגדלת המרכז המסחרי‪ .‬מול רצון להרחיבו ולהוסיף‬
‫חנויות‪ ,‬ישנם מתנגדים הטוענים לאינטימיות ומניעת רעש ומקומות חנייה‪.‬‬
‫רבים טוענים שיש צורך לשפץ את המרכז המסחרי‪.‬‬
‫דירוג השכונה‪.‬‬
‫קבוצה‬
‫א'‬
‫קבוצה‬
‫ב'‬
‫קבוצה‬
‫ג'‬
‫קבוצה‬
‫ד'‬

‫‪7–5‬‬
‫‪-‬‬

‫‪9–8‬‬
‫‪7‬‬

‫‪10‬‬
‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪16‬‬

‫‪10‬‬

‫‪7‬‬

‫‪23‬‬

‫‪15‬‬

‫‪-‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫___‬
‫‪11‬‬

‫___‬
‫‪52‬‬

‫___‬
‫‪32‬‬

‫קרוב ל – ‪ 90%‬מהנסקרים דרגו את השכונה בציון ‪ 8‬עד ‪.10‬‬
‫עמדות והערות ייחודיות‪.‬‬
‫‪ .1‬בקבוצות א' ו – ב' ציינו רבים שיש מחסור בפעוטונים בשכונה‪,‬‬
‫חוסר בנק ויוקר העמלה בכספומט‪ .‬באזורים שונים מורגש מחסור‬
‫במקומות חנייה‪) .‬בית ‪ .(...16 ,1‬רבים מציינים את התופעה‬
‫‪305‬‬

‫השלילית של בנייה מתמשכת באתרים שונים בשכונה במשך כ – ‪20‬‬
‫שנה עד כה והתחזית לעוד ‪ 20‬שנה‪ .‬רעש‪ ,‬לכלוך והרס הדשאים‪.‬‬
‫‪ .2‬בקבוצה ג' – מחסור בחנויות לצרכים יום – יומיים‪ :‬ספרים‪ ,‬כתבי –‬
‫עת ועיתונות‪ ,‬חסרה מכבסה‪ ,‬חנויות סדקית ועוד‪...‬‬
‫סיכום וניתוח הממצאים‪.‬‬
‫מרבית התושבים החיים בשכונה הם בעלי – הדירות וחברי האגודה‪.‬‬
‫)כ – ‪ .(80%‬ברוב המשפחות מספר הילדים ‪ 2‬עד ‪ 46.5%) .3‬ו – ‪26.7%‬‬
‫בהתאמה(‪ .‬ולמרבית החברים השכלה על – תיכונית ואקדמאית‪ 27.3%) .‬ו‬
‫– ‪ 49.4%‬בהתאמה(‪ .‬לחלק גדול מהתושבים יש רכב אחד או שניים‬
‫למשפחה )‪ (81.5%‬ושנות המגורים בשכונה הוא מעל ‪ 6‬שנים‪,(84.4%) .‬‬
‫כ – ‪ 67.8%‬מכלל‬
‫כאשר הוותיקים ביותר )מעל ‪ 16‬שנה( מהווים‬
‫הנסקרים‪.‬‬
‫מרבית החברים סבורים שמערכת החינוך בשכונה טובה‪) .‬כ – ‪.(73.0%‬‬
‫הבעיות העולות מתוך הסקר‪.‬‬
‫♦‬
‫♦‬

‫♦‬
‫♦‬

‫♦‬
‫♦‬

‫‪306‬‬

‫חניה – כ – ‪ 23.5%‬מאוכלוסיית השכונה מזהה בעיות חנייה באזורים‬
‫שונים של השכונה בפרט באזור בית – הספר ו"הצופים" בימי פעילותם‪.‬‬
‫בעיות – רעש‪ .‬נובעות בעיקר מהפעילות בגני – התערוכה‪ ,‬גני –‬
‫יהושע‪ ,‬הרכבת‪ ,‬כביש בני – אפרים‪ ,‬מגרש הכדור – סל הדרומי‪,‬‬
‫ומשאיות האספקה ל"מגה"‪" ,‬צופים" ובית – הקפה "מתילדה"‬
‫)בשעות הלילה עם הסגירה(‪ .‬כ – ‪ 48.7%‬מתלוננים על הפרעות רעש‬
‫גם מבנייה‪.‬‬
‫שיפוץ בתים‪ .‬בנושא זה ישנה הסכמה מירבית שיש צורך דחוף לבצע‬
‫שיפוצים חיצוניים של חלקי הבתים שלא הרחיבו‪ ,‬בעיקר באגפיהם‪) .‬כ‬
‫– ‪.(74%‬‬
‫תחבורה ציבורית‪ .‬חלק ניכר מהנסקרים מתלונן נגד הרפורמה‪ .‬ביטול‬
‫קו ‪ 40‬ושינוי בלוח הזמנים ותדירות קו ‪) .6‬כ – ‪ .(54%‬חלק גדול‬
‫מהתושבים אינו משתמש בתחבורה ציבורית ומכאן האחוז הנמוך יחסית‬
‫של הבעת עמדה בסקר – כמחצית‪.‬‬
‫מרכז קהילתי‪ .‬רבים חושבים שיש מקום להקים מרכז קהילתי בשכונה‬
‫ולא להסתפק בשירותי בית – הספר‪ ,‬או במרכזים חוץ שכונתיים‬
‫)אוניברסיטה‪ ,‬בית פרנקפורט‪ ,‬אפקה‪ ,‬צהלה‪ ,‬וכו'‪) .(....‬כ – ‪.(50%‬‬
‫מרכז מסחרי‪ .‬חלק ניכר מהתושבים מתלונן נגד "מגה" בשל חוסר‬
‫במגוון מוצרים ויוקר מחירים‪ .‬כ ‪ 80% -‬מדרגים את "מגה" כגרוע‬
‫ובינוני בשירותיו‪ .‬הציבור חלוק בדעתו באשר להגדלת המרכז המסחרי‬
‫וגיוון חנויותיו‪ .‬חלק ניכר מהתושבים עורך את קניותיו השונות בקניונים‬

‫וחנויות אחרות בעיר ומחוצה לה‪ .‬רבים חוששים מרעש‪ ,‬מחסור‬
‫במקומות חנייה וצפיפות אוכלוסין אם המרכז המסחרי יורחב‪.‬‬
‫נקודות ציון לשבח‪.‬‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬

‫מערכת החינוך‪ :‬רוב החברים ציינו לטובה את מוסדות החינוך בשכונה‬
‫כטובים – ‪ 71%‬ובינוניים – ‪.17%‬‬
‫התשתיות‪ :‬בעיקר ציינו את בעיות החנייה באזורים שונים ובשעות‬
‫אירועים מיוחדים‪ :‬פעולות הצופים‪ ,‬הגעה ויציאה מביה"ס‪ ,‬אירועים‬
‫בפארק יהושע וגני – התערוכה‪ .‬בסה"כ המצב טוב עד סביר‪76.5% .‬‬
‫שרותי הניקיון‪ 82% :‬ציינו שהניקיון בשכונה טוב ורק ‪ 16%‬ציינו את‬
‫דרגת הניקיון כבינונית‪.‬‬
‫הגינון‪ 73% :‬ציינו את מצב הגינון בשכונה כטוב ורק ‪ 18.2%‬ציינו‬
‫כבינוני בשל חוסר טיפול מספיק בדשאים‪ ,‬בעצים ואי בחירת צמחים‬
‫מתאימים שאינם זקוקים להשקייה מרובה‪.‬‬
‫דירוג השכונה‪ :‬הרוב המכריע אוהב את השכונה ומדרגה בציון גבוה‪:‬‬
‫כ – ‪ 54.7%‬וציון ‪ – 10‬כ – ‪.33.6%‬‬
‫‪.9 – 8‬‬

‫בהשוואה לסקר של שנת ‪ ,2002‬נמצאו הדגשים שונים‪ .‬בעיות הרעש‪,‬‬
‫התחבורה הציבורית‪ ,‬מרכז קהילתי ומרכז מסחרי‪.‬‬
‫נראה שפינוי האשפה‪ ,‬השילוט‪ ,‬ריהוט הגן והגינון השתפרו מאז ואינם מוצגים‬
‫יותר כפרוייקטים מועדפים‪.‬‬

‫)‪(1‬‬

‫דירוג השכונה‪ :‬תפיסת היוקרה של השיכון‪.‬‬

‫המחקרים על שביעות רצון התושבים משכונתם וכך מידרג השכונה‬
‫בין שכונות העיר השונות‪ ,‬מבוססים על קריטריונים רבים‪ :‬כזמן מגורים‬
‫בשכונה‪ ,‬גיל‪ ,‬מוצא‪ ,‬השכלה‪ ,‬מין‪ ,‬גודל הדירה וצפיפות המגורים בה‪ ,‬בעלות‬
‫או שכירות על הדירה‪ ,‬בעלות על רכב‪ ,‬נגישות שונה‪ ,‬חברים וקרובי משפחה‪,‬‬
‫‪307‬‬

‫רצון להישאר בשכונה‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬גודל המשפחה ושביעות רצון‬
‫)‪(2‬‬
‫מהשכונה בנושאים שונים‪.‬‬
‫נראה שכבר ב – ‪ 1978‬ב"מחקר השכונות בת"א – יפו" )"מחקרים‬
‫וסקרים מס' ‪ ,("51‬התברר שהשכונות הצפוניות‪ ,‬כולל עבר – הירקון‬
‫מקבלות את הדירוג הגבוה ביותר בין השכונות העירוניות‪ .‬יחד עם זאת ישנה‬
‫נטייה במיוחד בקרב צעירים לעזוב את השכונה בשל צפיפות הדיור‪ ,‬בעיקר‬
‫כאשר למשפחות יש יותר משני ילדים‪ .‬בשכונות רבות‪ ,‬כולל מעוז – אביב‬
‫בונים הרחבות )חדר נוסף ומרפסת( כדי לבלום את גל העזיבות‪.‬‬
‫המבוגרים‪" ,‬דור המייסדים" שיפר את רמת חייו בשנות השישים‬
‫והשבעים וחלקם עבר לצהלה‪ ,‬אפקה‪ ,‬נווה – מגן וכו'‪ ....‬לרוב לבתים חד –‬
‫קומתיים ודירות גדולות יותר עם גינה צמודה‪.‬‬
‫הנושאים המרכזיים הזקוקים לשיפור‪ ,‬כפי שהועלו במחקר זה היו‪:‬‬
‫מניעת רעש וזיהום אוויר‪ ,‬ניקוי מדרכות וגינות ומניעת חדירת עסקים לאזורי –‬
‫המגורים‪ .‬תחום שני בסולם העדיפויות היה שיפור השירותים במיוחד שרותי‬
‫תרבות וספורט‪.‬‬
‫מעוז – אביב הופיעה יחד עם תל – ברוך ‪ ,‬ברובע ‪ ,2‬תת – רובע ‪ .21‬מיקומה‬
‫במידרג השכונות הוא אמצעי‪ ,‬כאשר בשביעות רצון כולל מהשכונה הציון‬
‫הוא ‪) 1.6‬מתוך ‪ .(3.0‬בשביעות רצון מתנאי המגורים ‪ ,1.3‬שביעות רצון‬
‫מהתשתית ‪ 1.5‬ושביעות רצון מהשירותים ‪) .1.8‬הממוצעים בכלל שכונות‬
‫העיר בהתאמה היו‪ ;1.5 ;1.7 ;1.8 :‬ו – ‪ .(1.8‬הדירוג ‪ 1.0‬הוא הגבוה‬
‫ביותר‪ 13 .‬שכונות ותתי – רובע הקדימו את מעוז אביב ו ‪ 41 -‬שכונות דורגו‬
‫נמוך ממנה‪.‬‬
‫בבדיקת "הרצון להישאר בשכונה ‪ ,‬שביעות רצון מהשכונה והיקף הבעיות‬
‫בשכונה" – נמצאת מעוז – אביב )יחד עם תל – ברוך( במקום ‪ 10‬מתוך ‪55‬‬
‫שכונות‪.‬‬
‫נראה שהנושאים המרכזיים הבולטים בליקויים או בחסרונם‪ :‬מרכז מסחרי –‬
‫חנויות‪ ,‬תחבורה ציבורית; מעונות – יום; ספריות; מועדונים ומרכזים‬
‫קהילתיים‪.‬‬

‫‪308‬‬

309

‫במחקר שנערך ב – ‪" ,1986‬שכונות ואזורים בת"א – יפו" )מחקרים וסקרים‬
‫מס' ‪ ,(63‬נמצאו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫כ – ‪ 90%‬מהשטח משמש למגורים‪ ,‬השאר לשרותים ומסחר‪.‬‬
‫כ – ‪ 50%‬מיחידות הדיור נבנו בשנים ‪ .1959 – 1950‬רק ‪ 10%‬לפני קום‬
‫המדינה וכ – ‪ 43%‬בשנים ‪ 98% .+ 1980 – 1960‬מיחידות הדיור הן עד ‪4‬‬
‫קומות‪ .‬ממוצע נפשות למשק בית ‪ .2.8‬ממוצע ילדים – ‪.1.8‬‬
‫כ – ‪ 87%‬מהאוכלוסייה הם בעלי – הדירות וכ – ‪ 77%‬בעלי מכונית אחת או‬
‫שתיים‪.‬‬
‫כ ‪ 66% -‬שכירים‪ ,‬כ – ‪ 19%‬עצמאים‪ ,‬כ – ‪ 15%‬גימלאים ואינם עובדים‪.‬‬
‫מדד סוציו – אקונומי הוא ‪.82‬‬
‫רק ‪ 8‬שכונות מקדימות בדירוג את מעוז – אביב מבחינת המאפיינים הפיזיים‪,‬‬
‫דמוגרפים וחברתיים ‪ -‬כלכליים‪ :‬נווה – אביבים )‪ ;(94‬צהלה )‪ ;(94‬אפקה )‬
‫‪ ;(91‬תכנית הצפון החדש )‪ ;(87‬הצפון )‪ ;(86‬הצפון הישן )‪ ;(84‬נאות –‬
‫אפקה )‪ ;(83‬למד )‪.(86‬‬
‫‪ 47‬שכונות ממוקמות נמוך יותר בדירוגן ממעוז – אביב‪.‬‬

‫‪310‬‬

311

312

‫סקר שנערך בשנת ‪ ,2000‬נאספו מאות נתונים ושוקללו כדי לייצר את מדד‬
‫דירוג השכונות בעיר‪.‬‬
‫נלקחו בחשבון‪ :‬שטח כל שכונה ומספר התושבים בה‪ ,‬כדי להגיע לממדי‬
‫הצפיפות‪ ,‬מחירי הדיור‪ ,‬איכות האוכלוסייה‪ ,‬תחבורה )תדירות‪ ,‬מספר קווים‪,‬‬
‫מוניות‪ ,‬מספר תחנות‪ ,‬רמת – שירות‪ ,‬מקומות חנייה‪ ,‬שבילי אופניים ועוד‪.(...‬‬
‫חנויות ושירותים שונים‪ ,‬ביטחון אישי‪ ,‬מסעדות‪ ,‬חינוך )בתי"ס‪ ,‬גני – ילדים‪,‬‬
‫מעונות ויצ"ו ונעמ"ת‪ ,‬אחוז זכאות לבגרות(‪ .‬אדריכלות וחזות הבתים‪,‬‬
‫שטחים ירוקים‪ ,‬בריאות‪ ,‬תרבות הלילה‪) ,‬ברים‪ ,‬מועדונים‪ ,‬גלריות‪,‬‬
‫מוזיאונים‪ ,‬בתי – קולנוע ותיאטראות(‪.‬‬
‫על – פי דירוג זה‪ ,‬מעוז – אביב ממוקמת במקום הרביעי אחרי "עוטף‬
‫רוטשילד"‪ ,‬אלנבי – לב העיר‪ ,‬צהלה‪) .‬מתוך ‪ 30‬שכונות(‪.‬‬
‫בחינוך ובאיכות האוכלוסייה‪ ,‬השכונה מדורגת במקום השני‪ .‬שטחים‬
‫ירוקים ותחבורה ‪ -‬במקום החמישי‪ .‬ביטחון אישי – מקום שישי‪ .‬מחירי דיור‬
‫זולים – מקום ‪ ,12‬בריאות – ‪ ,21‬אדריכלות וחזות – ‪ ,16‬מסעדות – ‪,25‬‬
‫חנויות ושירותים – מקום ‪.26‬‬
‫במחקר מ – ‪ ,2005‬הבודק את השינויים בתפיסת היוקרה של‬
‫תושבי – העיר ביחס לשכונות בעיר‪ ,‬מהשנים ‪ 1983‬לעומת ‪ ,1998‬נמצאו‬
‫מספר שינויים מזעריים ביחס למדרוג השכונות‪.‬‬
‫מעוז – אביב יוקרתה ירדה קמעא בהשוואה בעיקר לשכונות הצפוניות‬
‫החדשות‪ ,‬כתל – ברוך צפון‪" ,‬המשתלה"‪ ,‬ואזורי – חן‪ .‬אך מיקומה במדרג‬
‫נשאר גבוה‪ .‬גם הערכת התושבים את שכונתם‪ ,‬גבוהה ביותר ומצויה במתאם‬
‫חיובי גבוה עם הערכות תושבי העיר כולה את מדרוג השכונות‪.‬‬
‫גם בסקר שנערך בשנים ‪ ,2012 – 2010‬הביעו רוב המשיבים בראיונות‬
‫אישיים‪ ,‬את הערכתם ושביעות רצונם הכללית מהשכונה‪ .‬נמצא קשר בין‬
‫הרצון להישאר לגור בשכונת המגורים לבין יוקרת השכונה‪ .‬למרבית‬
‫הנסקרים‪ ,‬ישנם חברים בשכונה ולחלקם אף בני משפחה‪) .‬הורים וסבים(‪.‬‬
‫יש לציין שהשכונה עוברת תהליך של בניית הרחבות מואץ‪ ,‬כך שקרוב לוודאי‬
‫שיוקרתה ודרוגה יעלה‪ .‬לכל זה יש להוסיף בניית מעליות ושיפורים רבים‬
‫בגינון השכונתי‪ ,‬בחניות בגני – המשחקים ועוד‪....‬‬
‫הירידה המזערית של השכונה נובעת בעיקר מתחרות עם השכונות החדשות‬
‫יותר‪ ,‬בעבר הירקון‪ .‬זהו תהליך קלאסי של השפעת "חלחול כלפי מעלה"‪.‬‬
‫בסקר שדה של עמדות חברי האגודה )ותושבים – שוכרים(‪ ,‬דרגו‬
‫מרביתם את השכונה בציון שנע בין ‪ 8‬ל ‪ 9 -‬מתוך הציון הגבוה ביותר – ‪.10‬‬

‫‪313‬‬

‫יחסי שכונה – עירייה ורשם האגודות השיתופיות‪.‬‬

‫)‪(1‬‬

‫כשכונה עירונית המגעים עם העירייה על אגפיה ומחלקותיה השונים‪,‬‬
‫היו רבים‪ ,‬מגוונים וממושכים‪ .‬בתחילה פעל הועד מתוך חנות במרכז‬
‫המסחרי‪.‬‬
‫נציג רק כמה "טעימות" לאורך השנים‪:‬‬
‫‪ .1‬פניית הוועד לראש העיר מיום ‪18.5.1971‬‬

‫‪314‬‬

‫‪ .2‬מפגש ראש העיר עם ועד האגודה מיום ‪23.6.1980‬‬

‫‪315‬‬

316

317

318

319

320

321

322

323

324

325

326

327

‫תכנית ההרחבה‬

‫‪328‬‬

329

‫‪ .5‬סיכום סיור עם דורון ספיר‪ ,‬סגן רה"ע‪ ,‬בהקשר להרחבה דרומית‬
‫כללי‬
‫ושיפוץ‬
‫מ – ‪11.5.2001‬‬

‫‪330‬‬

‫הרחבות בחזית הבתים )הצפונית(‬

‫‪331‬‬

‫ההרחבות הדרומיות )מרפסת וחדרים נוספים(‬

‫‪332‬‬

‫מן הראוי להדגיש שבראיונות האישיים בשאלות פתוחות‪ ,‬היה ציבור‬
‫המרואיינים חלוק בדעתו בהקשר להרחבה הצפונית‪ .‬מחצית מהמרואיינים‬
‫הביע שביעות רצון מהחזית הארכיטקטונית ומחצית הביע הסתייגות רבה‬
‫מצורת המבנה המצולע ומהאריחים המצפים את הקירות‪ .‬קיים גם קושי‬
‫מסוים בריהוט החדר הנוסף ששוליו הצפוניים קטומים‪ .‬ההרחבה הדרומית‪,‬‬
‫כמרפסת פתוחה או חדר סגור‪ ,‬שומרת על המתווה הקודם‪.‬‬

‫מפעולות הועדים‪.‬‬

‫)‪(1‬‬

‫תקצר היריעה מלתאר את פעולות הוועדים השונים במשך מעל‬
‫ליובל שנים‪ .‬יוצגו רק כמה נושאים בשנים נבחרות‪) .‬תקצירים(‪.‬‬
‫בדו"ח מישיבת הועד מ – ‪13.2.1985‬‬

‫‪333‬‬

334

335

336

337

338

339

‫דו"ח יו"ר ועד האגודה לשנת הפעילות ‪ 1997‬מ – ‪4.1.1998‬‬
‫)תקציר(‪.‬‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬

‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬

‫תכנון פרוייקט הפיתוח הסביבתי "מעוז – אביב ‪."2000‬‬
‫חידוש דשאים‪ ,‬מדרכות חדשות‪ ,‬תעלות ניקוז‪ ,‬מי – גשם‪ ,‬בחזיתות‬
‫הבתים‪.‬‬
‫מרבדי דשא בין הבניינים לבין המדרכות החדשות‪.‬‬
‫תיקוני שבילים‪ ,‬קירות תמך‪ ,‬והחלפת מדרגות‪.‬‬
‫תכנון החלפת מערכת ההשקיה בכל השיכון‪.‬‬
‫הכנסת מנכ"ל בשכר‪ ,‬בחצי משרה‪ .‬באחריותו‪ :‬ניהול צוות העובדים‬
‫השכיר‪ ,‬מענה לפניות חברים‪ ,‬ניהול המשרד‪ ,‬פיקוח על קבלנים‪ ,‬קשר‬
‫עם יועצים מקצועיים‪ ,‬ניהול פעולות פיתוח‪ ,‬קשר עם העירייה‪.‬‬
‫פרישת יפה שפיר לגמלאות לאחר ‪ 27‬שנות עבודה‪ .‬מחליפתה‪ :‬מזי כהן‪.‬‬
‫תכנית מתאר ‪ 2540‬ביזמת עיריית ת"א‪ ,‬בשיתוף עם חברת "מרכז‬
‫הירידים"‪ .‬במסגרת תכנית זו ייבנו ‪ 455,000‬מ"ר בגני – התערוכה‪ ,‬כולל‬
‫עיר שעשועים ב"דרייב – אין" וקטע ראשון של איילון מזרח‪ ,‬כביש ברוחב‬
‫עד ‪ 70‬מטר‪ ,‬שסעיף אחד שלו‪ ,‬יעבור במרחק ‪ 95‬מטר מבתי רפידים ‪;4‬‬
‫‪ ;6‬ו – ‪ 8‬והדירות המערביות ברפידים ‪ ;16 ,;14‬ו – ‪.20‬‬
‫הוגשו התנגדויות של שכונת מעוז – אביב‪) .‬השתתפות בישיבות הועד‬
‫המחוזי‪ ,‬הפגנות בישיבות מועצת העיר‪ ,‬פניות לשרי ממשלה‪ ,‬אסיפות‬
‫חירום ועוד‪ (....‬התכניות הללו הוקפאו בינתיים‪.‬‬
‫התבצע סקר מעוז – אביב‪ .‬תכנון מעליות והרחבת דירות‪ .‬סידור החניות‬
‫בבתים ‪ 6‬ו – ‪ 7‬וחיבורם לרחוב רפידים‪.‬‬
‫מפגשים עם מנכ"ל העירייה ומנכ"ל הרכבת בנושא רעש מרכבות בלילה‪.‬‬
‫כניסת המנכ"ל כרמל חכם לתפקיד וב"כ "בת – אל – ‪) "2000‬אלי‬
‫רחמים(‪ ,‬מקבלים אחריות על תחזוקה וניקיון‪.‬‬
‫בחירות לועד האגודה ב – ‪ 30‬בנובמבר‪.‬‬
‫דיונים בנושאי שימוש בשטח הצמוד לדירות בקומות – הקרקע‪) .‬עפ"י‬
‫חוזר מס' ‪ 282‬משנת ‪.(1992‬‬

‫‪340‬‬

‫ועד מעוז אביב‬

‫‪341‬‬

‫נושאים מרכזים מדו"ח ועדת – ביקורת‪(2012) .‬‬
‫‪ .1‬תעריפי ההשקיה של "מי אביבים" – שטחים פרטיים או ציבוריים?‬
‫‪ .2‬דיווח על התקדמות שיפוץ הגגות‪.‬‬
‫‪ .3‬מעורבות האגודה בסכסוכים בין החברים בנושא ההרחבות‪.‬‬
‫‪ .4‬ביטול הנחות בתשלומים שנתיים מראש‪.‬‬
‫‪ .5‬מאבקים להחזרת קו ‪) .40‬ראה פרק‪ :‬התחבורה(‪.‬‬
‫‪ .6‬סוגיות בנושאי התקציב‪.‬‬
‫‪ .7‬שימוש אפשרי במעברים‪.‬‬
‫‪ .8‬בנייה בסטייה מהיתרי התקן‪.‬‬
‫‪ .9‬קידום אישור מרפסות צפוניות‬
‫מבחר נושאים ופרויקטים – ‪2011 – 2010‬‬
‫‪.10‬‬

‫‪342‬‬

343

344

‫ההשקעה הכספית בתרבות‪) .‬שנים נבחרות(‪.‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪9,724‬‬
‫‪25,277‬‬
‫‪2,759‬‬
‫‪4,996‬‬
‫‪3,190‬‬
‫‪2,379‬‬
‫‪9,722‬‬
‫‪16,253‬‬
‫‪11,261‬‬
‫‪7,818‬‬
‫‪10,332‬‬
‫‪35,139‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪60,000‬‬

‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬

‫נראה שבהשוואה רב – שנתית ישנן עליות וירידות בהוצאות לתרבות‪ ,‬אך‬
‫המגמה הכללית היא עלייה בהוצאות‪ .‬ההוצאות הגדולות הן במעורבות וסיוע‬
‫הועד באירועים קהילתיים לכל תושבי השכונה‪) .‬ימי זיכרון‪ ,‬חגים‪ ,‬בזארים‬
‫וכו'‪.(....‬‬

‫אגודה שיתופית במפנה המאה‪.‬‬

‫) ‪(1‬‬

‫כפי שצויין בהקדמה‪ ,‬מעוז – אביב הוקמה כשכונה ייחודית לאנשי‬
‫צבא קבע ועובדים במשרד הביטחון והוגדרה כיחידת – שכנות קואופרטיבית‪.‬‬
‫דהיינו‪" :‬אגודה שיתופית למטרות דיור"‪.‬‬
‫ככזו האוכלוסייה הראשונית הייתה הומוגנית בעיקרה‪ ,‬והיוותה מעין קהילה‬
‫שוויונית‪ ,‬על – פי הסטאטוס הכלכלי – חברתי ותרבותי שלה‪.(Community) .‬‬
‫בשכונה‪ ,‬בשנותיה הראשונות הייתה אוירה מיוחדת ויחד עם התכנון‬
‫הפיסי המוקפד‪ ,‬הגינות‪ ,‬העצים והמדשאות הנרחבות‪ ,‬היא כונתה לרוב‬
‫"הקיבוץ"‪.‬‬
‫היחסים בין החברים היו אינטימיים ונוצרה אוירה של שיתוף פעולה בקרב‬
‫המשפחות ובעיקר נשות הקצינים ואנשי – הקבע השונים‪.‬‬

‫‪345‬‬

‫בית – הספר היה במתכונת קהילתית וכך גם שבט הצופים "הנשיא"‪.‬‬
‫פעולות תרבות שונות התנהלו בצוותא בחגים‪ ,‬בשבתות ובימי – זכרון‪.‬‬
‫ההורים היו מעורבים בכל הנעשה בשכונה‪ :‬ועד מתנדב‪ ,‬ליווי הילדים בטיולי‬
‫ביה"ס והצופים‪ ,‬הקמת וועדות ותת – וועדות שונות לארגון חיי היום – יום‬
‫כוועדות אתיקה‪) ,‬מאיר שמגר(‪ ,‬ועדת ספורט‪ ,‬ועדת חגים‪ ,‬ועדת – ביקורת‬
‫)שקיימת עד היום(‪.‬‬
‫הוועדים הראשונים יצרו קשרים הדוקים עם ראשי העיר ומוסדות‬
‫העירייה השונים ונוצרו דפוסי – עבודה משותפים )גינון‪ ,‬ניקיון‪ ,‬פיתוח פיסי‪,‬‬
‫קייטנות ועוד‪.(....‬‬
‫בשכונה הייתה "גאוות יחידה" ורבים מראשוניה מתגעגעים עד היום‬
‫לתקופת חייהם בשכונה‪ .‬חלקם אף הביע רצון לחזור ולגור בשכונה‬
‫באשמורת האחרונה של חייהם‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בהרכב האוכלוסייה‪.‬‬
‫בשנות ה – ‪ 80‬וה – ‪ 90‬חלה הזדקנות רבה ומשנת ‪ 2000‬התמעטה‬
‫האוכלוסייה המבוגרת בשל מעברה ל"דיור מוגן" ותמותה‪ .‬לשכונה הצטרפו‬
‫זוגות צעירים עם ילדים קטנים ובלעדיהם‪.‬‬
‫האוכלוסייה היום הטרוגנית יותר‪ ,‬מבחינות רבות‪ :‬תעסוקה‪ ,‬השכלה‪ ,‬גיל‪,‬‬
‫מוצא עדתי‪ ,‬מקום הלידה‪ ,‬רמה כלכלית וחתכים חברתיים – תרבותיים‪.‬‬
‫בסקר שנעשה בשנים ‪ – 2011‬ו – ‪ ,2012‬בקרב אוכלוסיית השכונה‬
‫ניכרים הבדלים משמעותיים ומובהקים ביחס למבנה הארגוני של אגודה‬
‫שיתופית‪.‬‬
‫המדגם הוא אקראי ונעשה בנקודות זמן "סוערות" בחיי – השכונה‪ ,‬אירועים‬
‫שפילגו עד מאוד את התושבים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תיקון הגגות בכל השכונה‪ ,‬בעלות‬
‫גבוהה מאוד‪ ,‬בניית תוספות לדירות‪ ,‬אישורי התקציב ועוד‪....‬‬
‫ותק בשכונה‬
‫מעל ‪ 10‬שנים‬
‫עד ‪ 10‬שנים‬
‫סה"כ‬

‫בעד‬
‫קיום האגודה‬
‫השיתופית‬
‫‪20‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬

‫נגד‬
‫קיום האגודה השיתופית‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪30‬‬
‫‪100‬‬

‫יש לציין שרבים מהנשאלים הביעו עמדה "ניטרלית"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מצאו‬
‫נקודות זכות וחיוב כאחד בארגון השיתופיות‪ ,‬ועוד רבים נמנעו מלהביע דעה‬
‫בטענה "שנושא זה לא עמד בראש מעייניהם ולא חשבו עליו‪."...‬‬
‫נראה שהרוח שפעמה בקרב דור הראשונים חלפה מן העולם‬
‫החברה והכלכלה עוברים תהליכי אינדיווידואליזציה‪ ,‬הפרטה‪ ,‬עדיפות‬
‫כלכלית – משפחתית על פני טובת החברה השיתופית שממילא לא הייתה‪ ,‬גם‬
‫בעבר‪ ,‬מושלמת‪.‬‬
‫הטיעונים העיקריים והשכיחים בעד המשך קיום האגודה השיתופית הם‪:‬‬
‫‪346‬‬

‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬

‫ניהול מרוכז ויעיל‪.‬‬
‫מתן שירותים טובים‪.‬‬
‫דמוקרטיה במיטבה )אסיפה‪ ,‬ועד נבחר‪ ,‬ועדת – ביקורת(‪.‬‬
‫ניהול טוב ומבוקר של תקציב האגודה‪.‬‬
‫קהילתיות – שיתופיות )חגים‪ ,‬בזארים‪ ,‬ימי – זיכרון‪ ,‬הרצאות‪.(....‬‬
‫קשיים רבים בפירוק האגודה )חלוקת נכסים משותפים וחשש‬
‫מהתדרדרות פיסית של השכונה(‪.‬‬
‫שחרור הפרט והמשפחה מדאגות וטרדות שונות‪.‬‬

‫הטיעונים העיקריים והשכיחים נגד המשך קיום האגודה השיתופית‬
‫הובעו בעיקר על – ידי האוכלוסייה המבוגרת יותר ופחות על – ידי‬
‫האוכלוסייה הצעירה‪..‬‬
‫לרוב מקבלים "תמונת ראי" של גישה שלילית לטיעוני "הבעד"‪:‬‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬
‫♦‬

‫תקציב מנופח ביחס לקהילה הקטנה‪.‬‬
‫בזבוזי כספים בנושאים שונים‪) ,‬מינהלה‪ ,‬חברת גינון‪ ,‬משכורות‪.(....‬‬
‫דמוקרטיה ייצוגית לקויה‪) .‬החלטות בהשתתפות מועטה באסיפות(‪.‬‬
‫קבלת החלטות מתוך אינטרסנטיות – פרטיקולרית‪.‬‬
‫אין תגמול מספיק עבור המסים הגבוהים‪.‬‬
‫הזנחה ממושכת של אזורים שונים בשכונה )שצ"פ‪ ,‬דרומי‪ ,‬מרכז‬
‫מסחרי(‪.‬‬
‫הזנחה רבת שנים של המראה החיצוני של הבתים‪) .‬חזיתות ואגפים(‪.‬‬

‫נראה שלהמשך קיום האגודה השיתופית ישנו רוב מכריע בקרב‬
‫תושבי השכונה‪ .‬בעיקר בקרב הצעירים‪ ,‬שתומכים בעיקר בריבוי פעולות‬
‫תרבות קהילתית‪) .‬גינה קהילתית‪ ,‬חגים‪ ,‬בזארים וכו'‪ .(....‬המשך הבנייה‬
‫והגדלת הדירות והשירותים החינוכיים המצויים בשכונה )בתי – הספר‬
‫הקהילתיים‪" :‬מגן" ו"ליידי – דיוויס" ושבט הצופים(‪.‬‬
‫יש לציין גם שנושא הגינון הוא אחד מהנושאים הבולטים בדעת‬
‫התושבים והטיפול בו במרוכז‪ ,‬הוא אחד הגורמים המכריעים בעד קיום‬
‫האגודה השיתופית‪.‬‬

‫‪347‬‬

‫סימוכין והערות‬
‫הקדמה‬

‫‪ .1‬אפרת אלישע‪ . .‬גיאוגרפיה עירונית‪ .‬ת"א‪ :‬אחיאסף‪ ,2002 ,‬עמ' ‪94‬‬
‫– ‪98‬‬
‫‪ .2‬קיניג רנה‪.....‬לקסיקון לסוציולוגיה‪ .‬ר"ג‪ :‬מסדה‪ ,1971 ,,‬עמ' ‪– 277‬‬
‫‪..282‬‬
‫על האווירה הקהילתית‪ ,‬ראיונות עם הוותיקים‪ ,‬יוחנן גור‪ ,‬צבי לבנון‪,‬‬
‫מאיר שפי‪ ,‬רודי הילר‪ ,‬נחמה בר –כוכבא ורבים נוספים‪ .‬שם השיכון ניתן‬
‫על ידי דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬ולפי גירסה אחרת של אמנון אלון )מראשוני‬
‫המתיישבים( ע"י המשורר אביגדור המאירי‪.‬‬
‫אגודה שיתופית מהי?‬
‫באטמן‪ .‬ת‪.‬ר‪ .‬קהילות והתפתחותן‪ .‬ת"א‪. 1967 :‬‬
‫‪.1‬‬
‫משוניס‪ .‬ג'ון ג'יי‪ .‬סוציולוגיה‪ .‬ת”א‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪,1998 ,‬‬
‫‪.2‬‬
‫עמ' ‪.780 – 767‬‬
‫פלמן אברהם‪ .‬אגודות שיתופיות בישראל‪ :‬הלכה למעשה‪ .‬ת"א‪ :‬נ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫טברסקי‪.1951 .‬‬
‫קיניג רנה‪ .‬לקסיקון לסוציולוגיה‪ .‬ר"ג‪ :‬מסדה‪ ,1971 ,‬עמ' ‪– 277‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.286‬‬
‫שפירא יונתן ואורי בן – אליעזר‪ .‬יסודות הסוציולוגיה‪ .‬ת"א‪ :‬עם – עובד‪,‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪,1994‬‬
‫עמ' ‪.98 – 92‬‬
‫ע"פ שלום בוסני ‪ ,‬מוותיקי השכונה ‪:‬שם השכונה ‪,‬מעוז אביב‪ ,‬ניתן ע"י‬
‫‪.6‬‬
‫שמעון אביזמר )פעיל ציבור ‪,‬שגריר לשעבר ומקורב לדוד בן גוריון( ‪.‬‬

‫השיכון העירוני השיתופי‪.‬‬

‫‪ .1‬אלימלך יובל ונח לוי – אפשטיין‪" .‬הגירה ושיכון בישראל‪ :‬מבט נוסף על אי –‬
‫שוויון אתני"‪ .‬מגמות‪ ,‬ל"ט‪ ,(1998) 3/‬עמ' ‪.269 – 243‬‬
‫גולן ארנון‪" .‬תפיסת קרקע ערבית על – ידי יישובי יהודים במלחמת‬
‫העצמאות"‪.‬‬
‫קתדרה‪ ,(1992) ,63 .‬עמ' ‪.154 – 122‬‬
‫גולן ארנון‪" .‬ממסד‪ ,‬פליטי מלחמה ועולים‪ :‬העיצוב מחדש של המרחב‬
‫העירוני‬
‫במלחמת – העצמאות ואחריה"‪ .‬מחקרים בגיאוגרפיה של א"י‪ .‬כרך‬
‫ט"ו‪,(1998),‬‬
‫עמ' ‪.46 – 28‬‬

‫‪348‬‬

‫גונן עמירם‪" .‬הגיאוגרפיה של השיכון הציבורי בערי – ישראל"‪ .‬ביטחון‬
‫סוציאלי‪.‬‬
‫‪ , (1979) ,21‬עמ' ‪.36 – 22‬‬
‫גונן עמירם‪" .‬השיכון הציבורי כאמצעי גיאוגרפי – פוליטי בערי – ישראל"‬
‫מדינה‪,‬‬
‫מימשל ויחסים בינלאומיים‪ ,(1981) ,18 .‬עמ' ‪.37 – 25‬‬
‫גיתאי עמוס‪" .‬מיצג השיכון הציבורי"‪ .‬בניין הארץ‪ :‬שיכונים בשנות‬
‫החמישים‪.‬‬
‫ת"א‪ :‬הקיבה"מ‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.43 – 32‬‬
‫גליקסון ארתור‪" .‬בעיות תכנון המגורים בערים ובשכונות החדשות"‪.‬‬
‫השיכון הציבורי‪ ,‬ת"א‪ :‬גדיש‪ ,1959 ,‬עמ' ‪.86 – 81‬‬
‫גרייצר איריס‪ .‬שכונת עובדים‪ :‬ניסויים בעידוד נוף עירוני על – ידי‬
‫אידיאולוגיה חברתית בא"י של תקופת המנדט‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה‪ ,‬עבודת ד"ר‪.1982 ,‬‬
‫דרין – דרבקין חיים‪ .‬השיכון הציבורי‪ :‬סקירות והערכות של השיכון‬
‫הציבורי בתקופת העשור ‪ .1958 – 1948‬ת"א‪ :‬גדיש‪.1959 .‬‬
‫טלי חתוכה וחובריה‪ .‬שכונה מדינה‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪ :‬רסלינג‪.2012 ,‬‬
‫טוביה מרים ומיכאל בונה‪) .‬עורכים(‪" .‬שיכונים בשנות החמישים"‪ .‬בניין‬
‫הארץ‪ :‬שיכונים בשנות החמישים‪ .‬ת"א‪ :‬הקיבה"מ‪) 1999 ,‬מבוא(‪.‬‬
‫יפתחאל אורן‪" .‬בינוי אומה וחלוקת המרחב ב"אתנוקרטיה הישראלית"‪:‬‬
‫התיישבות‪ ,‬קרקעות‪ ,‬ופערים עדתיים"‪ .‬עיוני משפט‪ ,‬כ"א‪,(1997) ,3/‬‬
‫עמ' ‪.663- 637‬‬
‫כרמון נעמי‪" .‬מדיניות השיכון של ישראל‪ 50 :‬השנים הראשונות"‪.‬‬
‫המדיניות הציבורית בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪,‬‬
‫‪.1999‬‬
‫לו – יון רוברט ורחל קלוש‪ .‬דיור בישראל‪ :‬מדיניות ואי – שוויון‪ .‬ת"א‪:‬‬
‫מרכז אדווה‪.1994 ,‬‬
‫פלמן אברהם‪ .‬אגודות שיתופיות בישראל‪ :‬הלכה למעשה‪ .‬ת"א‪ :‬נ‪.‬‬
‫טברסקי‪.1951 ,‬‬
‫קלוש רחל ויוברט לו – יון‪" .‬הבית הלאומי והבית האישי‪ :‬תפקיד השיכון‬
‫הציבורי בעיצוב המרחב"‪ .‬תיאוריה וביקורת‪ ,(2000) ,16 .‬עמ' ‪– 153‬‬
‫‪.180‬‬
‫רבינוביץ דני‪" .‬האופציה שנשכחה‪ :‬השיכון העירוני השיתופי"‪ .‬תיאוריה‬
‫וביקורת‪ ,(2000) ,16 ,‬עמ' ‪.127 – 101‬‬
‫שקד שמואל‪" .‬השיכון הציבורי בישראל"‪ .‬בניין הארץ‪ :‬שיכונים בשנות‬
‫החמישים‪ .‬ת"א‪ :‬הקיבה"מ‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.91 – 76‬‬
‫שרון אריה‪ .‬תכנון פיסי לישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד השיכון‪.1951 ,‬‬
‫הסגנון הבינלאומי )"באוהאוס"( באדריכלות‪.‬‬
‫אדריכל השכונה‪ :‬זאב רכטר‪.‬‬

‫‪349‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪. .Fiedler, J. & Peter Feierabend. (e.d). Bauhaus Germany: Kunemann 2000‬‬
‫אורגד לאה‪ .‬מעונות עובדים בתל – אביב )‪ .(1937 – 1931‬ת"א‪:‬‬
‫אוניברסיטת ת"א‪ .‬עבודת מוסמך ‪.1985‬‬
‫ויטפורד פרנק‪ .‬באוהאוס‪ .‬ת"א‪ :‬רסלינג‪.2012 ,‬‬
‫יבין שמואל‪) .‬עורך(‪ .‬התחדשות הבאוהאוס בתל – אביב‪ .‬ת"א‪.2003 :‬‬
‫יבין שמואל‪ .‬באוהאוס ביפו‪ :‬אדריכלות מודרנית בעיר יפת ימים‪ .‬ת"א‪:‬‬
‫מרכז באוהאוס ללא תאריך‪.‬‬
‫יפה‪ ,‬א‪.‬ב‪) .‬עורך(‪ .‬עשרים השנים הראשונות‪ ,‬ספרות ואמנות בתל –‬
‫אביב הקטנה‪ .1929 - 1909 ,‬ת"א‪.1980 :‬‬
‫מצגר – סמוק ניצה‪ .‬בתים מן החול‪ :‬אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל‬
‫– אביב‪,‬‬
‫‪ .1948 – 1931‬ת"א‪.1996 :‬‬
‫שביט יעקב וגדעון ביגר‪ .‬ההיסטוריה של תל – אביב‪ :‬משכונות לעיר‪) .‬‬
‫‪ .(1936 – 1909‬ת"א‪ :‬אוניברסיטת ת"א‪ 2001 ,‬עמ' ‪.253 – 220‬‬
‫ארליק אברהם‪" .‬זאב רכטר נסיון של הערכה"‪ .‬אא"אי )עיתון אגודת‬
‫‪.2‬‬
‫האינג'נרים‬
‫והארכיטקטים(‪.1961 ,‬‬
‫לוין מיכה‪ .‬עיר לבנה‪ .‬ת"א‪ :‬מוזיאון ת"א‪.1984 ,‬‬
‫קונדה ברכה‪ .‬אדריכלות הסגנון הבינלאומי‪ .‬ת"א‪ :‬המועצה לשימור‬
‫מבנים ואתרי התיישבות‪.1994 .‬‬
‫קרויאנקר דוד‪" .‬רכטר זאב"‪ .‬אדריכלות בירושלים‪ :‬הבנייה המודרנית‬
‫מחוץ לחומות‪ .1990 – 1948 ,‬ירושלים‪ :‬כתר‪ ,1991 ,‬עמ' ‪.447‬‬
‫רכטר זאב‪" .‬הרצאה עם קבלת פרס רוקח"‪ .‬הנדסה ואדריכלות‪ .‬כרך‬
‫י"ט‪ / ,‬י"א‪ ,(1961) ,‬עמ' ‪.351 – 350‬‬
‫שחורי רן‪ .‬זאב רכטר‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪ ,1987 ,‬עמ' ‪ ;62 – 57 ;11 – 7‬ו‬
‫– ‪.78‬‬
‫שרון אריה‪ .‬קיבוץ ‪ +‬באוהאוס‪ .‬ת"א‪ :‬מסדה‪.‬‬
‫שרון אריה‪" .‬תל – אביב מאז ועד עתה"‪ .‬גזית‪ .‬כרך ל"ג‪ .4/‬עמ' ‪.250‬‬
‫‪ .3‬משה זרחי שותפו של רכטר‪ ,‬ראיון אישי בביתו – ‪ .18.12.13‬חומר נוסף‬
‫נמסר לי באדיבותה הרבה של האדריכלית רותי זרחי – בתו‪.‬‬
‫גיאוגרפיה ‪ -‬היסטורית של השכונה‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪350‬‬

‫על – פי ראיונות עם הלר‪ ,‬רודי הילר‪ ,‬אברמוביץ משה ורחל‪ ,‬יוחנן גור‪,‬‬
‫דן בוהם‪ ,‬צבי לבנון‪ ,‬מאיר שפי‪ ,‬חיים ספיר‪ ,‬מאיר שפר‪ ,‬אמנון אלון‪,‬‬
‫נחמה בר – כוכבא‪ ,‬יפה וצבי שפיר )שפיצר(‪ ,‬חווה ויעקב אנצ'ל‪ ,‬שרה‬

‫אנוך‪ ,‬יהושע ולאה ויינטרוב‪ ,‬בני ושושנה רביד‪ ,‬יעקב ובלה רוזן‪ ,‬אליעזר‬
‫ורות מילר‪ ,‬עוזי הירש‪ ,‬רבקה ומרדכי אלקן – כולם מוותיקי השכונה‪.‬‬
‫מסמכים בארכיון עירית ת"א – יפו; בגנזך אגף ההנדסה של העירייה‬
‫ומסמכי ועד – האגודה; היחידה לתכנון אסטרטגי במנהל ההנדסה של‬
‫העירייה‪.‬‬
‫גינזך מינהל ההנדסה‪:‬‬
‫מס' מיכל‬
‫מס' פריט‬
‫מגרשי משחקים‬
‫ ‪8119‬‬‫‪48535‬‬
‫המחלקה לשכונות‬
‫ ‪8112‬‬‫‪48471‬‬
‫לשכות נבחרות‬
‫ ‪1980‬‬‫‪22451‬‬
‫מעוז אביב‬
‫ ‪2595‬‬‫‪67920‬‬
‫מעוז אביב‬
‫ ‪2595‬‬‫‪67919‬‬
‫מעוז אביב‬
‫ ‪3008‬‬‫‪74191‬‬
‫ועדת שמות‬
‫ ‪2618‬‬‫‪68133‬‬
‫הנצחה‬
‫ ‪2958‬‬‫‪73727‬‬
‫"גבעת הכפירים"‪.‬‬
‫ ‪21-3992‬‬‫‪25431‬‬
‫אברמוב אתי‪" .‬הקיבוץ"‪ .‬מוסף תל – אביב‪ ,5.10.2001 ,‬עמ' ‪.44‬‬
‫"היבטים סביבתיים של מגרש כדורגל עירוני המוקם בשכונת מגורים"‪.‬‬
‫הביוספרה י"א‪ ,(1982) 9/‬עמ' ‪.11 – 9‬‬
‫יהב דן‪" .‬עיר החלומות"‪ .‬אזור‪ :‬צ'ריקובר‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.511 – 510‬‬
‫יהב דן‪" .‬מרכז ספורט – רווחה או מצוקה?" הביוספרה‪ ,‬י"ב‪) ,4/‬‬
‫‪ ,(1983‬עמ' ‪.7 – 5‬‬
‫יהב דן‪" .‬שכונה כאגודה שיתופית – אליה וקוץ בה"‪ .‬שכנים‪.(1992) ,2 ,‬‬
‫פומרוק צבי אברהם‪ .‬שלוש התל – אביבי הראשון‪ .‬ירושלים‪ :‬כרמל‪,‬‬
‫‪ ,2007‬עמ' ‪.240 – 239‬‬
‫פרץ שאול‪" .‬הולכים על סלאמס"‪" .‬מוסף תל – אביב"‪ .‬ידיעות‬
‫אחרונות‪.19.10.1990 .‬‬
‫רבינוביץ דני‪" .‬האופציה שנשכחה‪ :‬השיכון העירוני השיתופי" תיאוריה‬
‫וביקורת‪ ,(2000) ,16 ,‬עמ' ‪.118 – 117‬‬
‫מרכז ספורט – רווחה או מצוקה‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪351‬‬

‫ברובע ‪ 2‬האמור ‪ 94%‬משימושי – הקרקע הוא למגורים‪ .‬חיים הר – פז‬
‫וחובריו‪ .‬שנתון סטטיסטי מס' ‪ .20‬עיריית ת"א – יפו‪ ,‬המרכז למחקר‬
‫כלכלי וחברתי‪ ,1980 .‬עמ' ‪.247 – 240‬‬
‫ראה גם‪ :‬דן יהב‪ .‬הביוספרה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫חיים הר – פז וא‪ .‬סיוון‪ .‬אוכלוסיית ת"א – יפו בשנות ה – ‪) .70‬כנ"ל(‪.‬‬
‫עמ' ‪.148 – 145‬‬

‫חיים הר – פז‪ ,‬מנשה חדד וז‪ .‬אלטרזון‪ .‬עמדות התושבים כלפי תנאי –‬
‫‪.3‬‬
‫החיים בשכונה‪) .‬כנ"ל(‪ .‬עמ' ‪.83 – 80‬‬
‫על פי סיכום פגישה בין הנהלת מכבי ת"א לועדי – השכונות מיום‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .26.4.81‬ההצעה החליפית מיום ‪.15.8.81‬‬
‫על – פי פניית ועדי השכונות אל ראש – העיר‪ ,‬שלמה להט מיום ‪.2.4.81‬‬
‫‪.5‬‬
‫תשובתו של יצחק כספי‪ ,‬ראש אגף הבינוי‪ ,‬התשתית ואיכות – הסביבה‬
‫‪.6‬‬
‫במינהל ההנדסה‪ ,‬מיום ‪.16.7.81‬‬
‫על פי מכתבו של משתכן )רודי הילר(‪ ,‬שייצג דעת מיעוט‪ ,‬בעקבות חוזר‬
‫‪.7‬‬
‫הוועדים למשתכנים‪ ,‬מיום ‪.21.4.81‬‬
‫ההצעה החליפית מיום ‪.18.5.81‬‬
‫‪.8‬‬
‫מכתב להנהלת מכבי ולמזכיר העיר‪ ,‬מיום ‪.10.1.82‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪ .10‬מכתב למזכיר העיר מיום ‪.10.3.82‬‬
‫בסקר שנעשה ב – ‪ ,1978‬ע"י המרכז למחקר כלכלי וחברתי בעירייה‪ ,‬הציגו‬
‫תושבי השכונות הקרובות לאתר המוצע עמדות של שביעות רצון רבה בנושא‪:‬‬
‫מגרשים‪ ,‬מתקנים ומועדוני – ספורט‪.‬‬
‫שיטות המחקר‬

‫‪ .1‬ברום ליאונרד ופיליפ סלזניק‪ .‬סוציולוגיה‪ :‬יסודות‪ ,‬עקרונות‪ ,‬גישות‪.‬‬
‫ת"א‪ :‬צ'ריקובר‪ ,1979 ,‬עמ' ‪;17 – 11‬‬
‫פרס יוחנן וגדי יציב‪ .‬מבוא לשיטות – מחקר במדעי – ההתנהגות‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬אקדמון‪.1973 ,‬‬
‫קיניג רנה‪ .‬לקסיקון לסוציולוגיה‪ .‬ר"ג‪ :‬מסדה‪ ,1971 ,‬עמ' ‪.213 – 187‬‬
‫שמואלי אבשלום‪ ,‬נפתלי קדמון ודן יהב‪ .‬מחקר וכתיבה‪ :‬ת"א‪ :‬צ'ריקובר‪,‬‬
‫‪ ,1976‬עמ' ‪.56 – 44‬‬
‫שקט זרח‪ .‬תכנון חיבור אוניברסיטאי וכתיבתו‪ .‬ת"א‪ :‬אוניברסיטת ת"א‪,‬‬
‫‪.1972‬‬
‫מבני ציבור‬
‫בית – הספר "מגן"‪.‬‬
‫‪ .1‬רוב החומר מעובד על – פי ראיון אישי עם מנהלת בית – הספר לשעבר‪ ,‬אורנה‬
‫ניר מ – ‪ ,7.1.2011‬והמורה‬
‫דרורה לוי‪ ,‬רכזת חברתית של בית ‪ -‬הספר‪.‬‬
‫ראה גם‪ :‬בנספחים על פרוייקטים שונים של בית – הספר‪.‬‬

‫‪ .2‬באדיבות מיכל אפרת‪ .‬מיום ‪.22.2.2012‬‬
‫גן הילדים‪.‬‬
‫‪ .1‬על – פי ראיון עם שרה אנוך מ – ‪.29.12.2010‬‬
‫"בית ונצואלה – קלישר"‪.‬‬

‫‪352‬‬

‫‪ .1‬על – פי ראיון עם מנהלת בית – הספר אסנת ברגר‪.‬‬
‫התכניות בגינזך מינהל ההנדסה של עירית ת"א – יפו‪.‬‬
‫ראיונות עם חנה לאור מההנהלה הראשית של "אילן"‪.‬‬
‫שבט הצופים "הנשיא"‪.‬‬
‫‪ .1‬ראיונות וסיורים עם משה ויצמן ב – ‪ 20.1.2011‬ומיכל בר ב – ‪7.3.2011‬‬
‫ששרתו כראשי – שבט שנים רבות‪.‬‬
‫תיעוד ארכיוני מגנזך מינהל ההנדסה‪.‬‬

‫"מרכז גליקמן"‬
‫‪ .1‬ראיון עם אורית עירון מנהלת "מרכז גליקמן" – נעמ"ת‪ .‬מ –‬
‫‪.28.12.2010‬‬
‫תיעוד מגינזך מינהל ההנדסה‪ ,‬ותכתובת עם המנהלת מ – ‪.30.4.2012‬‬
‫בית הכנסת‪.‬‬
‫‪ .1‬תלמי יעקב‪ .‬אבוא ביתך‪ :‬בתי – כנסת של תל – אביב – יפו‪ .‬ת"א‪ :‬המכון‬
‫לחזנות‬
‫ספרדית‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ע"ו‪ ,‬פ"ה‪ ,‬וקט"ז‪.‬‬
‫תיעוד גנזך מינהל ההנדסה‪.‬‬
‫ראיון עם פנחס רובין‪.(19.12.2011) .‬‬
‫ראיון עם אלדד מזרחי ראש המועצה הדתית‪.‬‬
‫‪ .2‬ראיון עם שמואל מזרחי מ – ‪.20.12.2011‬‬
‫‪ .3‬ראיון עם זכריה יפת ב – ‪.20.12.2012‬‬
‫מרכז מסחרי‪.‬‬
‫‪ .1‬על – פי ראיונות עם רודי הילר ובעלי – חנויות מוותיקי השכונה‪.‬‬
‫תכניות ותכתובת‪ :‬גנזך מינהל ההנדסה וארכיון ועד השכונה‪.‬‬
‫הדואר הראשון היה בשייח' מוניס‪.‬‬
‫תחבורה‪.‬‬

‫‪ .1‬פנחס בן – שאול‪" .‬לתולדות הנדסת התנועה והתחבורה"‪ .‬תנועה‬
‫ותחבורה‪ ,‬מס' ‪ ,101‬דצמבר ‪ ,2011‬עמ' ‪.18 – 16‬‬
‫‪Economic Transportation Survey – Schematic Master Plan, 1966, SETEC.‬‬
‫‪.BCEOM Ministry of Labour Public Works Dept. Israel‬‬
‫פרסומי רשימות צוות תוכניות אב לתחבורה באזור ת"א רבה‪.30.11.66 ,‬‬
‫‪353‬‬

‫פרסומי רשימות צוות תוכניות אב לתחבורה באזור ת"א רבה‪ ,‬אפריל ‪.1967‬‬
‫ההצעה להקמת רשות תחבורה מטרופוליטנית באזור ת"א )משרד התחבורה‬
‫וצוות תוכנית אב לתחבורה באזור ת"א רבה‪ ,‬ספט' ‪.(1969‬‬
‫קווי אוטובוסים‪ ,‬מגרשי חנייה‪.‬‬
‫‪ .2‬ארכיון עירית ת"א – יפו‪ .‬תיק מס' ה'‪/04/2212‬‬
‫תכנית מתאר ארצית בדרכים‪ .‬מס' תמ"א‪ 3/‬שינוי מס' ‪.23‬‬
‫‪ .3‬ביצוע הסקר‪ -‬רונן שכנר‪ .‬הנדסת תנועה ותחבורה‪ .‬רמה"ש‪ :‬סימוכין‪8- :‬‬
‫‪.2001 ,26-2‬‬
‫נועם דביר‪" .‬הדרך לגן – עדן רצופה מגרשי חנייה"‪ .‬הארץ‪" ,‬גלריה"‬
‫‪.13.7.2012‬‬
‫עמ' ‪.14 – 12‬‬
‫דן יהב‪" .‬שטחים פתוחים וגננות בשכונת מעוז – אביב"‪ .‬הביוספרה‪ ,‬י"ג‪.5/‬‬
‫)‪,(1984‬‬
‫עמ' ‪.5 – 4‬‬
‫גינון וגינות‬

‫‪ .1‬בן – ערב יוסף‪ .‬גנים ונוף בישראל‪ .‬ת"א‪ :‬הקיבה"מ‪ ,‬תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪– 44‬‬
‫‪ 49‬ו – ‪.125 – 111‬‬
‫בן – ערב יוסף‪" .‬גנים בשכונותיה של ת"א"‪ .‬גן ונוף‪ ,‬ל‪) .12- 11/‬תשל"ט(‪,‬‬
‫עמ' ‪.487 – 476‬‬
‫יהב דן‪" .‬גנים ציבוריים בתל – אביב"‪ .‬מדע‪ ,‬ל"ה‪ ,(1991) ,1/‬עמ' ‪– 33‬‬
‫‪.35‬‬
‫יהב דן‪ .‬תל – אביב – יפו‪ :‬עיר החלומות‪ .‬אזור‪ :‬צ'ריקובר‪ ,2005 ,‬עמ'‬
‫‪.106 – 23‬‬
‫יהב דן‪ .‬גנים וגננות בתל – אביב – יפו‪ .‬אזור‪ :‬צ'ריקובר‪.2006 ,‬‬
‫מוריה יעל וסיגל ברניר‪ .‬ברשות הרבים‪ .‬ת"א‪ :‬מוזיאון ת"א לאומנויות –‬
‫ביתן הלנה רובינשטיין‪.2003 ,‬‬
‫ראיונות עם רודי הילר וחדוה יערי – אדריכלית ומיוזמות הגינה הקהילתית‪.‬‬
‫‪ .2‬ראיון עם חדוה יערי‪ ,‬מ – ‪ 10.12.2010‬וצוות הגינה הקהילתית ופרוייקט‬
‫פרחי – הבר‪ ,‬שלי סגל ונועה רגב מ – ‪3.5.2012‬‬
‫חגי מטר‪" .‬נדחקים לגינה"‪" .‬מעריב" מוסף זמן ת"א‪ .13.10.2011 ,‬עמ'‬
‫‪.47- 40‬‬
‫"השדה שלנו"‪ :‬השבת שטחי בר לעיר‪.‬‬
‫‪ .1‬הפרוייקט נועד ליצירת שדות – בר פורחים במעוז – אביב‪ ,‬ולוקחים בה‬
‫חלק תושבים מתנדבים במסגרת‬
‫תוכנית "מובילי – קיימות" של הרשות לאיכות הסביבה‪ ,‬בעיריית ת"א –‬
‫יפו‪.‬‬
‫בין היוזמים המקומיים ‪ :‬פנינה טלמור‪ ,‬ערן ונועה רגב‪ ,‬עמוס רוזנבוים‪,‬‬
‫‪354‬‬

‫ברק בן – חנן‪ ,‬חדוה יערי‬
‫ועוד‪ ....‬החומר מעובד עפ"י דפי טיוטא של הגינה הקהילתית באדיבות‬
‫נועה רגב‪.‬‬
‫מפעל הקומפוסט בשכונה‪.‬‬
‫‪ .1‬החומר נמסר באדיבותה הרבה של נעה רגב – פרוייקטורית לחינוך‬
‫סביבתי‪ ,‬הרשות לאיכות הסביבה‪ ,‬עיריית ת"א – יפו ובהשתתפותה של‬
‫חדוה יערי – רכזת הגינה הקהילתית במעוז – אביב‪.‬‬
‫רחובות השכונה‪.‬‬

‫‪ .1‬ארכיון העיריה‪ .‬מס' תיק‪.9 ,(9) 10 ,‬‬
‫בן – ישי אהרון זאב‪" .‬שמות הרחובות בתל – אביב" ידיעות עיריית ת"א‪:‬‬
‫ה‪ ,(1934) , 7- 6/‬עמ' ‪.298 – 296‬‬
‫י"ח‪ ,(1948) ,2 – 1/‬עמ'' ‪ ,19 – 18‬ו – ‪.29‬‬
‫כ"ב‪ ,(1952) 3 – 1 /‬עמ' ‪.42 – 37‬‬
‫בר – גל יורם‪" .‬שמות לרחובות תל – אביב"‪ .‬קתדרה‪ ,(1988) ,47 ,‬עמ'‬
‫‪.131 – 118‬‬
‫יהב דן‪ .‬יפו ‪ ,‬כלת – הים‪ :‬מעיר ראשה לשכונות עוני‪ .‬דגם לאי – שוויון‬
‫מרחבי‪ .‬ת"א‪:‬‬
‫תמוז‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.254 – 250‬‬
‫ליאור אילן‪" .‬ועדת השמות וההנצחה בת"א"‪ .‬הארץ‪.24.11.2011 ,‬‬
‫פדן יחיעם‪ .‬תל – אביב – יפו‪ :‬מדריך רחובות‪ .‬הרצליה‪ :‬מלוא‪.2005 ,‬‬

‫"גבעת הכפירים" ופינת הנופלים במערכות ישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬החומר מעובד על – פי תיקי הנופלים בחדר – הזיכרון‪ ,‬בביה"ס "מגן"‪.‬‬
‫ראיונות אישיים עם בני המשפחות וספרי "יזכור"‪.‬‬
‫ארכיון עיריית ת"א – יפו‪ :‬תיקים‪ ; 25 – 4866 :‬ו – ‪.25 – 5748‬‬
‫הבר איתן וזאב שיף‪ .‬לקסיקון לבטחון ישראל‪ .‬ת"א‪ :‬זב"מ‪ ,‬תשל"ו‪,‬‬
‫ערכים נבחרים‪.‬‬
‫בר – זוהר מיכאל‪ .‬ספר הצנחנים‪ .‬ת"א‪ :‬א‪ .‬לוין – אפשטיין‪.1968 ,‬‬
‫פרלשטיין – נשר ועידית עמית‪) .‬ערכו(‪ .‬דודי סגל‪ .‬חוברת לזכרו‪ .‬שער –‬
‫העמקים‪ :‬יוני ‪.1989‬‬
‫לנדאו אלי‪ ,‬זאב שיף וישעיהו תדמור‪ .‬קלמן מגן‪ .‬בת – ים‪ :‬א‪ .‬לוין –‬
‫אפשטיין‪.1974 .‬‬
‫גולן אביעזר‪ .‬אלברט‪ .‬ת"א‪ :‬ידיעות אחרונות‪.1977 .‬‬
‫ברטי אוחיון‪ .‬נשארנו שם‪ :‬סיפורו של גדוד ‪ .89‬זב"מ‪.2009 ,‬‬
‫אוכלוסיית השכונה‪.‬‬
‫דור המייסדים‪ :‬קציני צבא‪.‬‬

‫‪355‬‬

‫‪ .1‬ראיונות עם רודי הילר‪ ,‬נחמה בר – כוכבא‪ ,‬צבי לבנון‪ ,‬אלון אמנון‪ ,‬יוחנן‬
‫גור‪ ,‬מאיר‬
‫שפר‪ ,‬צבי שפיר ועוד‪........‬‬
‫הבר איתן וזאב שיף‪ .‬לקסיקון לבטחון ישראל‪ .‬ת"א‪ :‬זב"מ‪ ,‬תשל"ו‪.‬‬
‫לנדאו אלי וחובריו‪ .‬קלמן מגן‪ .‬בת – ים‪ :‬א‪ .‬לוין – אפשטיין‪.1974 .‬‬
‫אורי בן – ארי‪ .‬נוע נוע סוף‪ .‬צה"ל‪" :‬מערכות"‪.1998 ,‬‬
‫‪ .2‬על – פי תקנון האגודה מ – ‪ 22.1.2006‬וראיונות עם וותיקי השכונה‪.‬‬
‫צבי )צביקה( לבנון‪ .‬באפיקי נחל חיי‪ :‬נחלאי‪ ,‬מפקד‪ ,‬לוחם‪ ,‬מחנך‪.‬‬
‫ת"א‪ :‬מילוא‪,‬‬
‫‪.2006‬‬
‫"חברים מספרים"‪ :‬סקר עמדות התושבים‬
‫‪ .1‬דגימת התושבים‪ .‬ראה‪" :‬שיטות מחקר"‪ .‬הסקר נערך בשנים ‪– 2010‬‬
‫‪ .2012‬סקר‬
‫קודם נערך בשנת ‪.2002‬‬
‫ראה שאלון בנספחים‪.‬‬
‫‪ .2‬בנושא החנייה‪ ,‬ראה גם פרק‪ :‬התחבורה‪.‬‬
‫‪ .3‬בבדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף מניעת רעש וקרינה ב –‬
‫‪ ,12.2006‬נמצא‬
‫כי מפלס הרעש הממוצע ביממה בנתיבי – איילון ובני – אפריים היה בעל‬
‫‪. d.BA 70‬‬
‫)דציבלים(‪.‬‬
‫יחסי שכונה – עירייה ורשם האגודות השיתופיות‪.‬‬

‫‪ .1‬ארכיון העירייה‪ ,‬תיק מס' ‪.25-4660 ; 110 – 28 ; 122 (16);7‬‬
‫ארכיון הועד‪.‬‬
‫המאבק להרחבת הדירות‪.‬‬
‫‪ .1‬המקורות‪ :‬גנזך העירייה‪ ,‬מינהל ההנדסה‪ ,‬תיק מס' ‪.25/4661‬‬
‫ארכיון ועד השיכון‪.‬‬
‫עד ינואר ‪ 2012‬נבנו בהרחבה ‪ 92‬אגפים‪) .‬כ – ‪ .(66%‬במשך השנה‬
‫נוספו עוד ‪ 12‬אגפים‪.‬‬
‫מפעולות הועד‪.‬‬
‫‪ .1‬מתוך ארכיון העירייה ‪ 25-4660‬וארכיון ועד השכונה;‬
‫חוזרי הועד ופרסומים שונים‪.‬‬
‫ראה גם פרק קודם‪ :‬יחסי שכונה – עירייה‪.‬‬
‫בנושאי תרבות‪ ,‬שעות הפנאי ועוד ראו גם בנספחים‪.‬‬
‫דירוג השכונה‪ :‬תפיסת היוקרה של השיכון‪.‬‬
‫‪356‬‬

‫‪ .1‬גינזברג יונה וציפי הורניק‪" .‬השינויים בתפיסת היוקרה של תושבי ת"א –‬
‫יפו‪ ,‬ביחס‬
‫לשכונות בעיר‪ 1983 :‬לעומת ‪."1998‬‬
‫בתוך‪ :‬דוד נחמיאס וגילה מנחם‪ .‬מחקרי ת"א – יפו‪ :‬תהליכים ומדיניות‬
‫ציבורית‪.‬‬
‫כרך ג'‪ .‬ת"א‪ :‬דיונון‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.269 – 249‬‬
‫גרינברג שי‪" .‬השכונה הכי טובה בתל – אביב"‪ .‬עכבר העיר‪ .‬גליון מס'‬
‫‪885‬‬
‫מ – ‪ ,16.12.2010‬עמ' ‪.42 – 32‬‬
‫הר – פז חיים‪ ,‬מנשה חדד וזולה אלטרזון‪ .‬עמדות התושבים כלפי תנאי‬
‫החיים‬
‫בשכונה‪ .‬ת"א‪ :‬עיריית ת"א – יפו‪ .1978 .‬מחקרים וסקרים ‪.51‬‬
‫הר – פז חיים‪ ,‬זולה אלטרזון‪ ,‬שרה גנני‪ ,‬מנשה חדד ומיכאל פדידה‪.‬‬
‫שכונות ואזורים‬
‫בת"א – יפו‪:‬‬
‫מאפיינים פיזיים‪ ,‬דמוגרפיים וחברתיים – כלכליים‪ .‬ת"א‪ :‬עיריית ת"א‬
‫ יפו‪.1986 ,‬‬‫מחקרים וסקרים ‪.63‬‬
‫שילה שני‪" .‬התחדשות בעיר ללא הפסקה"‪ .‬הארץ‪The Marker, .‬‬
‫‪ ,7.10.2011‬עמ' ‪55‬‬
‫– ‪.56‬‬
‫‪ .2‬הר – פז‪ .‬עמדות התושבים‪ .‬עמ' ‪ 51 – 42‬ו – ‪.91‬‬
‫הר – פז‪ .‬שכונות ואזורים‪ .‬עמ' ‪.46 – 44‬‬
‫אגודה שיתופית במפנה המאה‪.‬‬
‫‪ .1‬פרק זה הוא מעין סיכום הספר‪ .‬הוא מבוסס על עקרונות וחזון האגודה‬
‫השיתופית‬
‫כפי שתוכננו על – ידי‬
‫דור המייסדים וסקר עכשווי לאחר ‪ 60‬שנים שבוצע ב – ‪ 2011‬ו – ‪.2012‬‬
‫עידו אפרתי‪" .‬בלי טובות מאף אחד"‪ Marker Week. . 8.6.2012‬עמ' ‪– 30‬‬
‫‪.33‬‬

‫‪357‬‬

358

‫נספחים‪.‬‬
‫‪ .1‬מטרות האגודה‪ :‬חברות‪ ,‬כספים ונכסים‪.‬‬
‫על – פי תקנון האגודה מ – ‪) 22.1.2006‬ארכיון האגודה( וראיונות עם‬
‫ותיקי השכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬מוסדות האגודה ובעלי – תפקידים‪) .‬ארכיון האגודה(‪.‬‬
‫נספח מס' ‪:1‬‬
‫נספח מס' ‪:2‬‬
‫נספח מס' ‪:3‬‬
‫נספח מס' ‪:4‬‬
‫נספח מס' ‪:5‬‬
‫נספח מס' ‪:6‬‬
‫עו"ד; מנהל –‬
‫נספח מס' ‪:7‬‬
‫חכירה‪.‬‬

‫‪359‬‬

‫הרצאת זאב רכטר עם קבלת פרס רוקח‪.(1952) .‬‬
‫פרוייקטים לימודיים וחינוכיים בביה"ס "מגן"‪) .‬מדגם(‪.‬‬
‫פעילות חברתית ותרבותית‪) .‬מדגם(‪.‬‬
‫סקר עמדות‪ :‬השאלון‪) .‬נדגמו ‪ 100‬בתי – אב(‪.‬‬
‫מטרות האגודה‪ :‬חברות‪ ,‬כספים ונכסים‪.‬‬
‫מוסדות האגודה‪ :‬האסיפה הכללית; ועד; גזבר;‬
‫חשבונות; ועדת – ביקורת; ועדת קבלה‪.‬‬
‫הסכם בין הועד לבעל חנות במרכז המסחרי וחוזה‬

360

361

362

363

364

365

366

‫‪‬‬
‫‬‫יש‬
‫‪‬‬
‫‬‫אין‬
‫שביעות רצון מהשיכון‪-- + :‬‬
‫‪‬‬
‫יחסים בין השכנים‬
‫‪‬‬
‫הדירה‪:‬‬
‫רמה חברתית של הדיירים ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫חברה לילדים‬
‫‪‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫נכונות להישאר בדירה‪-- + :‬‬
‫‪‬‬
‫איכות הסביבה‪:‬‬
‫‪-‬‬‫הקמה ושיפור גנים‬
‫‪‬‬
‫ציבוריים‬
‫נקיון‪ :‬רחובות ומדרכות ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫זיהום אוויר‬
‫‪‬‬
‫זיהום רעש‬
‫חדירת בתי עסק‬
‫‪‬‬

‫שביעות רצון מהתשתית ‪-- +‬‬
‫‪‬‬
‫תאורה‬
‫‪‬‬
‫ניקוז מים‬
‫כבישים ומדרכות‬
‫‪‬‬

‫‪+‬‬

‫‪‬‬

‫שביעות רצון מהתשתיות‪-- + :‬‬
‫בתי ספר יסודיים‬
‫‪‬‬
‫מרפאות‪,‬‬
‫‪‬‬
‫תחנות לאם ולילד‬
‫‪‬‬
‫בתי ‪ -‬כנסת‬
‫‪‬‬
‫מרכז מסחרי חנויות‬
‫‪‬‬
‫תחבורה ציבורית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חנייה‬
‫‪‬‬
‫גני ‪ -‬ילדים‬
‫גנים ומגרשי משחקים ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫מעונות ‪ -‬יום‬
‫‪‬‬
‫ספריות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מועדון קשישים‬
‫מועדונים ובתי תרבות ‪ ‬‬
‫מגרשים ומתקני ספורט ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫מרכזים קהילתיים‬
‫‪‬‬
‫בית ‪ -‬ספר על יסודי‬
‫‪‬‬
‫בריכת שחייה‬
‫‪‬‬

‫תאי טלפון‬
‫מקלטים‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪-- +‬‬
‫תנאי המגורים‬
‫‪‬‬
‫שיפוץ בתים‬
‫‪‬‬
‫הרחבת הדירות‬
‫‪‬‬
‫בנייה על גגות‬
‫הרחבת המרכז המסחרי ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫בניית מוסדות ציבור‬
‫דירוג השכונה‪:‬‬
‫‬‫‪5-0‬‬
‫‬‫‪7-6‬‬
‫‬‫‪10 - 8‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הערות נוספות‪:‬‬
‫‪______________________.1‬‬
‫‪______________________.2‬‬
‫‪______________________.3‬‬
‫‪______________________.4‬‬
‫‪______________________.5‬‬
‫‪______________________.6‬‬

‫תודה‬
‫‪367‬‬

368

369

370

371

372

‫דן יהב הנו גיאוגרף‪ ,‬חוקר ארץ ‪ -‬ישראל‪ ,‬יישובה ותולדותיה‪.‬‬
‫מפרסומיו‪:‬‬
‫‪373‬‬

‫‪ .1‬מדריך למקורות‪ ,‬לכלי עזר ולכתיבה במחקר הגיאוגרפי‪ ,‬תל ‪-‬‬
‫אביב‪ :‬אוניברסיטת תל ‪ -‬אביב והוצאת צ'ריקובר‪.1976 ,‬‬
‫‪ .2‬מדריך ביבליוגרפי למאמרים בגיאוגרפיה וידיעת הארץ‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫משרד החינוך והתרבות‪ ,‬הפיקוח על הוראת הגיאוגרפיה‪ .‬כרך א' ‪-‬‬
‫‪ ;1976‬כרך ב' ‪ ;1979 -‬כרך ג' ‪ ;1986 -‬כרך ד' – ‪ 1992‬וכרך ה' ‪-‬‬
‫‪.1994‬‬
‫‪ .3‬מדריך ביבליוגרפי לכרכי "טבע וארץ"‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪ :‬החברה להגנת‬
‫הטבע"‪ 1976 ,‬ו ‪.1984 -‬‬
‫‪ .4‬אוגדן טיולים וחומר מתודי ודידקטי‪ :‬הטיול הקצר בת"א ‪ -‬יפו‬
‫וסביבותיה‪ .‬ת"א ‪ -‬יפו‪ :‬הוצאת העירייה‪ ,‬אגף תנו"ס‪.1980 - 1978 ,‬‬
‫‪ .5‬קומונות בתל ‪ -‬אביב ‪ -‬יפו בשנות השלושים והארבעים‪ .‬אפעל‪:‬‬
‫יד ‪ -‬טבנקין‪ .‬מחברות מחקר כ"ד‪.1990 ,‬‬
‫‪ .6‬בגובה דשא‪ :‬המילון העולמי הראשון לכדורגל מקומי‪ .‬ת"א‪:‬‬
‫"מעריב"‪.1990 .‬‬
‫‪ .7‬מפעל ההתיישבות ב"חבל ימית" ‪ -‬חלום שנגוז‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪ :‬ירון‬
‫גולן‪.1992 ,‬‬
‫‪ .8‬קיבוצים ברמת השרון בעלייה החמישית‪ .‬רמת השרון‪ :‬הוצאת‬
‫"מאה"‪.1992 ,‬‬
‫‪ .9‬הרצליה ‪ -‬אם הקיבוצים והקבוצות‪.‬תל ‪ -‬אביב‪ :‬ירון גולן‪.1996 .‬‬
‫‪ .10‬אלפיים שנות אוטופיה והתיישבות שיתופית בירושלים‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪:‬‬
‫ירון גולן‪. 1996 ,‬‬
‫‪ .11‬עבודה והגנה ‪ -‬קיבוצים בערים ובמושבות ב"הגנה" ‪- 1921‬‬
‫‪ ,1951‬אפעל‪" :‬מכון גלילי"‪ 1997 ,‬ו ‪2007 -‬‬
‫‪ .12‬כיבוש הניר והנמל ‪ -‬קיבוצים ופלוגות שיתופיות בנופה של חיפה‬
‫והמפרץ‪) .‬הוגש לעיריית חיפה‪ ,‬אגף תרבות וחינוך‪ .(1988 ,‬אפעל‪:‬‬
‫ו ‪.2007 -‬‬
‫"יד טבנקין" ‪1998‬‬
‫‪ .13‬מסע את צומת קבלת החלטות ‪ -‬בית קשת קיבוץ פלמחא"י‬
‫ראשון‪ .‬רמת ‪ -‬גן‪" :‬נשיא"‪.1999 ,,‬‬
‫‪ .14‬תנ"ך יום ‪ -‬יום‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪" :‬תמוז"‪.1999 ,‬‬
‫‪ .15‬טוהר הנשק ‪ -‬מיתוס‪ ,‬אתוס‪ ,‬ומציאות‪ ,‬תל ‪ -‬אביב‪" :‬תמוז"‪.2001 ,‬‬
‫)גם בערבית‪.(2004 ,‬‬
‫‪ .16‬איזה מלחמה נהדרת‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪" :‬תמוז"‪) .2002 ,‬גם בערבית‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫‪ .17‬בזיעת אפיך‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪" :‬תמוז" ‪.2003‬‬
‫‪ .18‬יפו ‪ -‬כלת הים‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪" :‬תמוז" ‪.2004‬‬
‫‪ .19‬מקורות הסכסוך הציוני ‪ -‬פלסטיני‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪ :‬עתון ‪.2004 ,77‬‬
‫‪ .20‬בעיטת עונשין‪ :‬שפת הכדורגל בתקשורת ההמונים‪ .‬ת"א‪" :‬תמוז"‪.‬‬
‫‪.2005‬‬
‫‪ .21‬תל ‪ -‬אביב ‪ -‬יפו‪ :‬עיר החלומות‪ .‬ת"א‪ :‬צ'ריקובר‪.2006 ,‬‬
‫‪ .22‬קיבוץ עירוני‪ :‬שלב מעבר או יעד סופי? ת"א‪" :‬תמוז"‪.2006 ,‬‬
‫‪374‬‬

‫‪ .23‬גנים וגננות בתל ‪ -‬אביב ‪ -‬יפו‪ .‬ת"א‪ :‬צ'ריקובר‪.2006 ,‬‬
‫‪ .24‬בעלי חיים בשירות הביטחון וההגנה‪ .(2006 - 1870) .‬צ'ריקובר‪.‬‬
‫‪.2007‬‬
‫‪ .25‬חיי התרבות והכלכלה ביפו‪) .‬לפני הנכבה ‪ .(1948 -‬צ'ריקובר‪,‬‬
‫‪.2007‬‬
‫‪ .26‬מולדת אחת לשני עמים‪ .‬תל ‪ -‬אביב‪ :‬צ'ריקובר‪.2007 ,‬‬
‫‪ .27‬בשבילי הדו‪ -‬קיום )‪ ,(2008 -1930‬שקד‪.2009 ,‬‬
‫‪ .28‬גם הם בגיבורים‪ :‬מתנדבים ארצישראליים ב"בריגדות‬
‫הבינלאומיות" בספרד‪ .(1938 - 1936) .‬אזור‪ :‬צ'ריקובר‪.2008 ,‬‬
‫‪ .29‬אלופי צה"ל ואנשי ‪ -‬רוח בפוליטיקה הישראלית‪ .‬ת"א‪ :‬צ'ריקובר‪,‬‬
‫‪.2008‬‬
‫‪ .30‬כיבוש העיר הנמל‪ .‬אזור‪ :‬צ'ריקובר‪.2008 ,‬‬
‫‪ .31‬חשמל זורם בעורקיה‪ .‬ת"א‪ :‬שקד‪.2009 ,‬‬
‫‪ .32‬בעקבות עצי השקמים הנכחדים‪ .‬ת"א‪ :‬שקד‪.2009 ,‬‬
‫‪ .33‬דמו בראשו‪ :‬רציחות והוצאות להורג בתקופת היישוב‪ .‬ת"א‪:‬‬
‫שקד‪.2010 ,‬‬
‫‪ .34‬דמו בראשו במקרא‪ :‬ת"א‪ :‬שקד‪.2010 ,‬‬
‫‪ .35‬קיבוצים וקבוצות שיתופיות שנשכחו מלב‪ .‬ת"א‪ :‬שקד‪.2011 ,‬‬
‫‪ .36‬חדרה‪ :‬אם הקיבוצים והקבוצות‪ .‬ת"א‪ :‬שקד‪.2011 ,‬‬
‫‪ .37‬התנ"ך בראי המדע‪ .‬ת"א‪ :‬שקד‪.2012 ,‬‬
‫‪ .38‬ההתיישבות במלחמה‪ .‬ת"א ‪.2013 :‬‬

‫‪375‬‬

‫מעוז אביב‪ :‬בת ששים‪.‬‬
‫סיפורה של שכונה עירונית‬
‫כאגודה שיתופית )‪(2014 - 1954‬‬
‫שיכון מיסודם‬
‫של‬
‫אנשי צבא בשירות קבע‪.‬‬

‫‪376‬‬

‫כשכונה עירונית שיתופית למטרות דיור‪ ,‬זכתה "מעוז אביב" לתכנון פיסי‬
‫ייחודי בסגנון ה"באוהאוס"‪ ,‬על ‪ -‬ידי האדריכל זאב רכטר‪ ,‬אגף אכ"א‬
‫במטכ"ל והמתיישבים הראשונים‪.‬‬
‫התכנון ההנדסי של השכונה החל ב ‪ ,1951 -‬ביצוע התכניות האדריכליות‬
‫ב ‪ ,1952 -‬ורכטר אף זכה בגינן בפרס ישראל רוקח‪.‬‬
‫הסתיים‬
‫ב ‪ ,1953 -‬נרשם השיכון כאגודה שיתופית ותחילת האיכלוס החלה ב ‪-‬‬
‫‪.1954‬‬
‫ראשוני החברים היו אנשי צבא קבע‪ .‬לימים היוו את הקצונה הבכירה של‬
‫צה"ל ואנשי משרד הביטחון‪ ..‬חלקם חברי האגודה עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫הספר מספר ומתעד נושאים מגוונים בחיי השכונה‪ ,‬חלקם חומרים ארכיונים‬
‫וחלקם עדויות בעל ‪ -‬פה של וותיקי השכונה וילדיהם‪.‬‬
‫סקרים‪ ,‬תמונות‪ ,‬תעודות‪ ,‬מסמכים ומקורות רבים מתארים את הגיאוגרפיה‬
‫וההיסטוריה של השכונה‪ ,‬את מצבה בהווה ותכניות פיתוח בעתיד‪.‬‬
‫דן יהב‪.‬‬

‫‪377‬‬