‫‪Print‬‬

‫‪Page 1 of 3‬‬

‫‪www.haaretz.co.il‬‬

‫עודכן ב‪26/01/2005 11:40 -‬‬

‫ראש השנה לאילן‪ ,‬הלא הוא שבתי צבי‬
‫רק במאה ה‪ 18-‬החל ט"ו בשבט להיחשב מועד חשוב בלוח השנה היהודי‪.‬‬
‫הסיבה היא ש"ראש השנה לאילן" נתפש על יד השבתאים כחגו של משיחם‬
‫שבתי צבי‪ ,‬והם המציאו טקסים מיוחדים למועד זה‪ ,‬ובהם אכילת פירות‪,‬‬
‫שירות ותפילות‪ ,‬שנועדו להשלים את התיקון ששבתי צבי החל בו‪ ,‬ולקרב את‬
‫הגאולה השלמה‬
‫מאת בועז הוס‬

‫רק במאה ה‪ 18-‬נקבע ט"ו בשבט כמועד חשוב בלוח השנה היהודי‪ ,‬בהשפעת ספר "חמדת‬
‫ימים"‪ ,‬שנדפס באיזמיר בשנים תצ"א‪-‬תצ"ב )‪ .(1732-1731‬בספר מופיע תיאור של סדר ט"ו‬
‫בשבט‪ ,‬ובו אכילת פירות‪ ,‬תפילות‪ ,‬כוונות קבליות וקריאת פסוקים ומאמרי זוהר‪ .‬על פי‬
‫התיאור הזה נערך ספר "פרי עץ חיים"‪ ,‬שנדפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקי"ג )‪(1753‬‬
‫ונדפס במהדורות רבות במאות ה‪ 18-‬וה‪ .19-‬בהשפעת שני הספרים התחבבו מנהגי ט"ו‬
‫בשבט בקרב קהילות רבות ‪ -‬בעיקר קהילות ספרדיות‪ ,‬אך גם חסידי מזרח אירופה‪ .‬מאז‬
‫צבר החג תאוצה‪ :‬בשלהי המאה ה‪ 19-‬אימצו המתיישבים הציונים בארץ ישראל את ט"ו‬
‫בשבט ונתנו לו משמעות לאומית‪-‬חקלאית; בשנת ‪ 1908‬קבעה הסתדרות המורים את ט"ו‬
‫בשבט כחג הנטיעות לילדים‪ ,‬ובאחרונה נפוץ החג בשילוב חומרים ישראליים מודרניים‪.‬‬
‫ט"ו בשבט נזכר במשנה )ראש השנה א‪ ,‬א( כ"ראש השנה לאילן"‪ .‬חכמים קבעו שאין לגזור‬
‫ביום זה תענית ולומר תחינות‪ ,‬ועדויות מן המאה ה‪ 16-‬וה‪ 17-‬מלמדות שהאשכנזים נהגו‬
‫לשחרר בו את התלמידים ולהרבות באכילת פירות‪ .‬אולם מעבר לכך לא נהגו עד המאה ה‪-‬‬
‫‪ 18‬מנהגים מיוחדים‪ .‬אזכור ראשון של סדר לימוד לט"ו בשבט מופיע בדברי ר' משה חגיז‪,‬‬
‫המובאים בספר "ברכת אליהו" לר' אליהו מאולינוב‪ ,‬שנדפס בוואנזבק בשנת תפ"ח‪1728-‬‬
‫)על כך למדתי מיהודה ליבס(‪ .‬לדברי חגיז‪ ,‬מנהג רבותיו וסבו‪ ,‬ר' משה גאלנטי‪ ,‬היה לאכול‬
‫ט"ו פירות בליווי קריאת ט"ו הפרקים של מסכתות פאה‪ ,‬ביכורים וראש השנה‪.‬‬
‫ספר "חמדת ימים"‪ ,‬שנדפס שלוש שנים מאוחר יותר‪ ,‬מכתיב טקס מורכב יותר‪ ,‬ומעניק‬
‫משמעות קבלית לט"ו בשבט‪ .‬לדבריו‪" ,‬ראש השנה לאילן" מכוון ל"אילן הקדוש"‪" ,‬עץ החיים"‬
‫הוא ספירת תפארת‪ .‬ספר "חמדת ימים"‪ ,‬שזהות מחברו אינה ידועה‪ ,‬מציג טקס מיוחד לט"ו‬
‫בשבט‪ ,‬שיש בו אכילת פירות ותפילות‪ ,‬כוונות קבליות וקריאת פסוקים‪ ,‬משניות ומאמרי‬
‫זוהר‪ .‬תכלית סדר ט"ו בשבט‪ ,‬על פי ספר "חמדת ימים"‪ ,‬הוא תיקון החטאים שפגמו בעולם‬
‫העליון ‪ -‬אכילת פירות בלא ברכה‪ ,‬שפיכת זרע לבטלה‪ ,‬ובעיקר אכילת פרי עץ הדעת על ידי‬
‫אדם הראשון‪ .‬תיקון ט"ו בשבט מכוון להעלות את ניצוצות הקדושה שנתפזרו על ידי חטאים‬
‫אלה‪ ,‬לכלול אותם חזרה ב"הדר עץ החיים" ולהביא בכך לגאולה‪.‬‬
‫הופעתו של סדר ט"ו בשבט בספר "חמדת ימים" מעלה את האפשרות שמקור המנהג הוא‬
‫שבתאי‪ .‬כבר במאה ה‪ 18-‬זיהה ר' יעקב עמדן‪ ,‬אויבם הגדול של השבתאים הנסתרים‪ ,‬את‬
‫אופיו השבתאי של הספר‪ .‬לדבריו‪" ,‬הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי‪ ,‬אז ידעתי מה‬
‫טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י )=שבתי צבי שם רשעים ירקב( המובלעת בתוכו בשקוצים‬
‫ורמזים אין מספר"‪ .‬למרות הניסיונות השונים ל"טהרו"‪ ,‬אין ספק שספר רב השפעה זה‪,‬‬
‫הכולל רמזים שבתאיים רבים‪ ,‬מנהגים המיוסדים על תקנותיו של נתן העזתי ואף שלושה‬
‫שירים מפרי עטו‪ ,‬נכתב על ידי שבתאים )ככל הנראה בני החוג שהביאו אותו לדפוס‬
‫באיזמיר(‪ ,‬ששאפו לרפורמה קבלית של אורח החיים היהודי‪ ,‬בתקווה לקרב את הופעתו‬
‫השנייה של שבתי צבי ולהשלים את משימתו המשיחית‪.‬‬

‫‪04/01/2007‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=532308‬‬

‫‪Print‬‬

‫‪Page 2 of 3‬‬

‫עצם הופעתו של סדר ט"ו בשבט בספר "חמדת ימים" אינו קובע בהכרח את אופיו השבתאי‬
‫של המנהג‪ ,‬שהרי מחבר הספר מביא מנהגים וריטואלים רבים שנוסדו קודם השבתאות‪.‬‬
‫אולם העובדה שט"ו בשבט לא נזכר בספר הזוהר ובכתבי האר"י מעלה את האפשרות‬
‫שמדובר במנהג שמקורו שבתאי‪ .‬ר' משה חגיז‪ ,‬שהוא הראשון שהזכיר סדר לימוד לט"ו‬
‫בשבט‪ ,‬אמנם היה מן הלוחמים בשבתאות‪ ,‬אולם הוא מציין שלמד מנהג זה מסבו‪ ,‬ר' משה‬
‫גאלנטי‪ ,‬שהיה ממאמיני שבתי צבי‪ .‬עדות לציון ט"ו בשבט בקרב השבתאים מצא החוקר‬
‫מאיר בניהו‪ ,‬שגילה שט"ו בשבט נזכר בלוח מועדים שבתאיים של ר' אליהו מוג'אג'ון‪ ,‬חכם‬
‫שבתאי מחוגו של נתן העזתי‪ ,‬ובסידור של המאמינים שהמירו בעקבות משיחם את דתם‬
‫לאיסלאם‪ ,‬שכונו בשם "דונמה"‪.‬‬
‫עדות נוספת לציון ט"ו בשבט בקרב "המאמינים" נחשפה באחרונה במאמר של יוסף פנטון‬
‫)אשר נתפרסם בקובץ ה"חלום ושברו"‪ ,‬בעריכת רחל אליאור(‪ ,‬הדן בכתב יד של אוסף‬
‫שירים שבתאיים שרובם כתובים בלדינו )ומיעוטם בטורקית(‪ ,‬המצוי בספריית הרווארד‪.‬‬
‫סטודנט טורקי ממוצא שבתאי מסר את קובץ השירים לפרופ' גרהרד קסלר‪ ,‬שלימד‬
‫סוציולוגיה באוניברסיטת איסטנבול בשנים ‪ .1955-1933‬לאחר מותו תרם בנו את הקובץ‬
‫לאוניברסיטת הרווארד‪ .‬פנטון מציין שבקובץ השירים יש מדור המוקדש לשירי חג ומועד‬
‫ובכללו שני שירים המיועדים לט"ו בשבט‪ .‬פנטון אינו מביא שירים אלה‪ ,‬אולם הוא מציין‬
‫שאחד מהם נדפס כבר בקובץ "שירות ותשבחות של השבתאים"‪ ,‬שיצא לאור בתש"ח‪.‬‬
‫ספר "שירות ותשבחות של השבתאים" נדפס על פי כתב יד שנמסר ליצחק בן צבי בעת‬
‫ביקור באיזמיר‪ ,‬בשנת תש"ג‪ ,‬על ידי בני המאמינים שהיגרו לשם משלוניקי‪ .‬את כתב היד‬
‫שהועתק במאה ה‪ 18-‬הכינו לדפוס משה אטיאש‪ ,‬שפיענח ותירגם את השירים‪ ,‬וגרשם‬
‫שלום‪ ,‬שהוסיף להם הערות‪ .‬לדברי פנטון‪ ,‬שיר מספר רכ"ז בקובץ‪ ,‬שפורסם על ידי שלום‬
‫ואטיאש‪ ,‬מופיע בכ"י הרווארד‪ ,‬תחת הכותרת "קאנטי די ראש השנה די אילן"‪ .‬ב"שירות‬
‫ותשבחות של השבתאים" מופיע השיר ללא כותרת‪ ,‬וגרשם שלום‪ ,‬שלא צירף הערות לשיר‬
‫זה‪ ,‬לא עמד ככל הנראה על זיקת השיר לט"ו בשבט‪ .‬אלא שעיון בשיר מצביע ללא ספק על‬
‫כך שעיסוקו בסדר ט"ו בשבט‪.‬‬
‫שיר רכ"ז ב"שירות ותשבחות של השבתאים" הוא תפילה‪ ,‬בלדינו‪ ,‬העוסקת בשבתי צבי‬
‫ובתקווה לחזרתו והשלמת הגאולה‪ .‬בין בתי השיר נזכרים פירות שונים‪ ,‬בלדינו ובטורקית‪,‬‬
‫ובכללם זית‪ ,‬דובדבן‪ ,‬תמר‪ ,‬אגוז‪ ,‬תפוח ותאנה‪ .‬אין קשר בין בתי השיר לבין שמות הפירות‪,‬‬
‫ומכאן מתברר שמדובר בפירות ט"ו בשבט שאת אכילתם מלווה השיר‪ .‬את סדר ט"ו בשבט‬
‫השבתאי מסיים הבית הבא‪:‬‬
‫ישראיל אישפירארה אישטי אליגרייה‬
‫אה ש"ץ קיש לה לוס דיל דייה‬
‫אי אנוס ייב'ארמוס אינ אהרב'ול די בי'דה‬
‫איי איש שוב'ידה נו איי מאז קאיידה‬
‫ותרגומו‪ ,‬על פי משה אטיאש‪:‬‬
‫קוה ישראל לזאת השמחה‬
‫לש"ץ )=שבתי צבי( כי הנהו אור היום‬
‫אל עץ החיים אותנו ישא‬
‫שם זאת עלייה‪ ,‬אין עוד ירידה‪.‬‬
‫עדות זו מוכיחה שט"ו בשבט אכן נחוג כחג שבתאי‪ ,‬לכבודו של שבתי צבי ובתקווה להשלמת‬
‫הגאולה על ידו‪ .‬נראה לפיכך שזו גם משמעותו של סדר ט"ו בשבט שבספר "חמדת ימים"‪.‬‬

‫‪04/01/2007‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=532308‬‬

‫‪Print‬‬

‫‪Page 3 of 3‬‬

‫כדרכו של הספר‪ ,‬הוא אינו מזכיר במפורש את שבתי צבי‪ .‬אולם קשה שלא לזהות משמעות‬
‫שבתאית בתפילה המקדימה את סדר אכילת הפירות שבסדר ט"ו בשבט‪" :‬וכל הניצוצות‬
‫שנתפזרו על ידינו או על ידי אבותינו ובעון אדם הראשון אשר חטא בפירות האילן עתה ישובו‬
‫להתכלל בעוז הדר עץ החיים ויוסר מהם כל רע בכח שמך הגדול היוצא מפסוק 'חיל בלע‬
‫ויקיאנו' )איוב‪ ,‬כ‪ ,‬טו( ובשוב הכל לאיתנו הראשון ולא ידח ממנו נדח )שמואל ב‪ ,‬יד‪ ,‬יד( כי‬
‫אתה ה' לבדך מקבץ נדחי ישראל‪ .‬ובכן את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ואת קרנו תרום‬
‫בישועתך וירום הודו ותנשא מלכות על כל העולם כולו"‪.‬‬
‫השם הגדול היוצא מפסוק "חיל בלע ויקיאנו"‪ ,‬הוא שם "חב"ו"‪ ,‬אחד מ‪ 72-‬שמות האל‬
‫שסגולתו‪ ,‬על פי קבלת האר"י )בשער העמידה שבספר "פרי עץ חיים"( היא להוציא ניצוצות‬
‫קדושה מן הקליפות‪ .‬התקווה שבכוח שם זה‪ ,‬הניצוצות "ישובו להתכלל בעוז הדר עץ החיים"‬
‫ומלכותו של המשיח תינשא על כל העולם כולו‪ ,‬אינה אלא התקווה להשלמת הגאולה על ידי‬
‫שבתי צבי; גם בעל השיר השבתאי לט"ו בשבט מייחל לה ומקווה ששבתי צבי ישא אותנו‬
‫לעץ החיים‪ ,‬לשם עלייה‪ ,‬שאין אחריה ירידה‪.‬‬
‫רמזים שבתאיים רבים נוספים נמצאים בסדר ט"ו בשבט שבספר "חמדת ימים"‪ ,‬ובכללם‬
‫ההמלצה לכוון ל"עץ הנחמד בן ישי חי על האדמה"‪ .‬דומה שגם כאן‪ ,‬בדומה לשיר השבתאי‬
‫המציין כי "חי וקים הוא מלכנו הקדוש"‪ ,‬הכוונה היא לשבתי צבי‪ .‬וכבר ציין יום טוב לוינסקי‬
‫ב"ספר המועדים"‪ ,‬שהביטוי "העץ הנחמד בן ישי חי על האדמה" עולה בגימטריה‪" ,‬שבתאי‬
‫צבי" )בתוספת שתיים‪ ,‬לציון שתי התיבות של המלים שבתאי צבי(‪ .‬השם "אילן" אף הוא‬
‫כינוי לשבתי צבי‪ ,‬החוזר פעמים אחדות בשירים השבתאיים )שם הוא נדרש גם כסופי‬
‫התיבות של הפסוק "בכל ביתי נאמן הוא" במדבר יב‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫"ראש השנה לאילן" נתפש אם כן על יד השבתאים כחגו של שבתי צבי‪ ,‬והם המציאו טקסים‬
‫מיוחדים למועד זה‪ ,‬ובהם אכילת פירות‪ ,‬שירות ותפילות‪ ,‬שנועדו להשלים את התיקון‬
‫ששבתי צבי החל בו‪ ,‬ולקרב את הגאולה השלמה‪ .‬בהשפעת ספר "חמדת ימים" וספר "פרי‬
‫עץ הדר"‪ ,‬שזכו לתפוצה רבה‪ ,‬נתפשט חגו של שבתי צבי בקהילות רבות‪ .‬מקורו השבתאי‬
‫של סדר ט"ו בשבט לא נעלם מעיניהם של כמה ממפיצי מנהגי ט"ו בשבט‪ ,‬אולם עובדה זו‬
‫לא פגמה בעיניהם בערכו‪ .‬המהדיר של ספר "פרי עץ הדר" שיצא לאור באמשטרדם תרי"ט )‬
‫‪ ,(1859‬המליץ בהקדמתו‪" :‬ועתה אחי‪ ,‬מקיימי דת‪ ,‬אם יקרו בעיניך דברי בעל חמדת ימים‪,‬‬
‫הנה הבאתי לפניך מנחה חדשה להיות לך לריח ניחוח‪ .‬ואם תמצא בו פרי שאינו נחמד‬
‫למראה‪ ,‬השלך הקליפה ואכול תוכו"‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ‪",‬הארץ" ©‬

‫סגור חלון‬

‫‪04/01/2007‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=532308‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful