Philip Rousseau, Ascetics, authority and the church in the age of Jerome and Cassian

, ,
Oxford University Press, 1978, Oxford.

Philip Rousseau suggests ways in which the
contemporary

situation

in

Gaul

had

influenced Cassian's thought.
Conference 19, as Philip Rousseau has pointed out, indicates that Cassian appears to
have realized that a pure eremitical life was not advisable and that both the solitary and
the community forms of monasticism mix action and contemplation, though in differing
ways.

‫ עם ביקורת על ההתפתחות‬,["‫ של גרהם גולד]"אבות המדבר על קהילה מונסטית‬,‫הנה ציטוט מספר אחר שלי‬
‫הכרונולוגית שרוסו מזהה בנזירות וגם על טענתו שבשלב המוקדם הפרטיות היתה חשובה יותר‬:
Rousseau [in Ascetics, Authority... p 45] suggested that the view of the Desert Fathers
underwent a chronological development: the literal privacy of the desert gave place to
privacy more fragile and intense within the group in the course of the fourth century
and the value of the cell as a private resort came to be increasingly emphasized. His
main support for this is a comparison between a passage in the Life of Antony and its
parallel in the Apophthegmata.[VA 85; Antony 10]. Rousseau writes that "the
Apophthegmata have harnessed the reputation of Antony to a new emphasis on staying
in one's cell". However, Gould thinks that "solitude is not of overwhelming importance
in the Life " [...] Antony is ... committed both to solitude and to interaction, "not to an
earlier, more isolated, form of monastic life which was superseded when numbers
grew...and communities became more stable" [p 155] Gould suggests that the change in
wording from the Life to the Apophthegmata "may be due more to the removal of the
saying from its context in the Life...than to any change in the outlook of the communities
over time" [p 156]1. Rousseau tries to illustrate the earlier 'literal privacy' phase .
however, Gould thinks that although the cell played an important role in the routine of
the monastic life, "it did not function as a means of enforcing 'privacy' at all, either in
an earlier or later phase of monastic development 2" [p 156]
))))))))))))))))))))))))00
‫כעת רוסו‬:
‫ אנטוני‬.4 ‫ בעשורים הראשונים של מאה‬,‫ כמו אנטוני‬, ‫ הכי מוקדמים היו מתבודדים‬: 4 ‫הסגפנים במצרים במאה‬

‫ גרהם גולד לא מסכים ואומר שלא היה שינוי כזה‬.‫ לפי רוסו היה שינוי מפרייבט מנטליטי לגרופ מנטליטי‬1
..‫ ושאין עוד ראיות לכך‬,'‫ושהראיה היחידה שרוסו מתבסס עליה היא ההבדל בניסוח בין החיים לאפופ‬
‫ אלא‬,‫סוציאליות‬-‫ הישיבה בתא כלל לא קשורה לצורך בפרטיות ולמטרות אנטי‬,‫ בניגוד לרוסו‬,‫ לפי גולד‬2
‫האינטראקציה החברתית כן חשובה לנזזירים‬

‬החיזיונות מעידים שהיה זה חלק מתהליך שינוי מודע ומכוון לעבר קנוביטיות‪ .‬כלומר‪ .‬אולי‬ ‫התקנון התפתח מתוך חיקוי אורח חייו של הקדוש‪ .‬שם הפך למורה במסורת אוריגנס ופלדיוס היה בין‬ ‫תלמידיו‪ .251‬ו"חייו הציבוריים" כסגפן החלו ב ‪ 306‬ולמשך ‪ 50‬שנה עד מותו‪ .‬‬ ‫בהמשך הדגש עבר‬ ‫התא‪ .‬הסיבה היא ששינוי רוחני מצריך תנועה מעשית בחלל למקום אחר‪ .‬כמו שטרומזה[‪ .‬הסגפן לא‬ ‫יכול להציע לתלמידיו את "מילת החוכמה" הקלאסית‪ .‬והיו שם ‪ 4‬קהילות נפרדות של סגפנים – ובכל זאת קהילות‬ ‫אלה לא איבדו את אופיין הארמיטי‪ .‬וכך גם קאסיאן‪ .‬סביר לשער שהקבוצה הקטנה‬ ‫של מורה עם תלמיד אחד או יותר היוותה את השלב הפרימיטיבי בתולדות המונסטיציזם‪ .‬דגש על האיש הפנימי כבר‬ .‬אך בד"כ הנזירים נמצאים בנפרד זה מזה‪.‬שיצרו יריבויות והשוואות‪ .‬בהמשך‪ .‬הושפע מחיי אנטוני‪ .‬לאנטוני‬ ‫ולפכומיוס שורשים משותפים‪ .‬‬ ‫] רוסו טוען שארמיטים לא קדמו לקנוביטים‪ .‬במהלך תקופה זו הוא לא‬ ‫ארגן גוף נרחב של תלמידים‪ .‬‬ ‫שנוסדה עי אמון ב ‪ (338‬גדלו במהלך מאה ‪ .‬כשצעיר מצא לעצמו אב‬ ‫רוחני לטעמו‪ .‬גם ארסניוס היה זר שהגיע למצרים ב ‪ 394‬מסקטיס‪.‬מידע ראשון לגבי נזירות מצרית הגיע ממצרים אולי במהלך‬ ‫גלותו של אתנסיוס‪ .‬במקום פרישה למדבר ]במעבר בין חיי אנטוניוס לציטוט מאנטוניוס‬ ‫להישארות בתוך‬ ‫באפופטגמטה[‪ .‬קאסיאן היה בסקטיס בזמן זה‪ .‬‬ ‫בתחילת מאה ‪ 4‬היה דגם שבו אנשים באו בהזדמנויות מיוחדות אל הסגפן עם שאלות ובקשות‪ .‬התאים"‪.‬שכן בשלבים המוקדמים –‬ ‫בימי אבגריוס מפונטוס למשל‪ .‬ויותר ויותר התפתח דגש על דןגמה אישית‪] .‬לאחר הארוחה המשותפת חלק מהנזירים היו יוצאים למדבר למשך‬ ‫הלילה ‪ .‬אנטוני ופכומיוס חיו באותו זמן‪ .370‬מרטין מטור מת ב ‪.‬לא היו אלה יחסים‬ ‫קבועים‪ .‬אך היו גם סגפנים מתבודדים שלבסוף הקימו מנזר‪ .‬הניבו תקשורת – ותחושה שמדובר בתנועה סגפנית נרחבת‪ .‬בשלבים הראשונים היה מגוון רב של סגנונות סגפניים‪ .‬בזמן שבו בניטריה הקהילות החלו להתפשט וגם בסקטיס‪ .‬פכומיוס ייסד עוד מנזר בשנת ‪ 337‬בערך‪. .‬כלומר היה שלב מתבודד‪.‬הניידות הזו‪ .‬ב ‪ 383‬הוא בא למצרים והתיישב ב"תאים"‪ .‬בסוף המאה – עדיין אנשים חיפשו את מילתו ועצתו של הקדוש‪ .352‬‬ ‫ומקריוס המצרי שהתיישב בסקטיס ב ‪ .‬דבר שהצריך מהם לחשוף את נפשם בפניו ‪ .‬זהו אתר סגור של מודעות‪-‬עצמית שבו הסגפן נלחם כעת‪ .‬גם הנזירים‪ .346‬במותו כבר היו‪ .‬‬ ‫סולפיקיוס כתב את חיי מרטין‪ .‬רק בהמשך‬ ‫התפתחו חיים קנוביטיים וסמי‪-‬קנוביטיים‪.‬אך היה זה תהליך שינוי הדרגתי‪ .‬לא הגיוני שאנטוני מייצג מסורת ארמיטית מוקדמת יותר‪ .‬סמי‪-‬ארמיטיים וקנוביטיים‪ .‬לפי פלדיוס‪ 3000 .‬והאחרים נותרו בקהילה‪ .5‬המעבר מדגש על מילה לדגש על‬ ‫התנהגות וכריזמה הוא חלק משינוי חברתי‪ .‬והמספר‬ ‫ההולך וגדל של סגפנים‪ .‬היה שלב של חרדה פן החיים במנזר בקרבת עיר הם‬ ‫"חילוניים" מדי‪ .‬המגוון הרחב של‬ ‫סגפנויות והנכונות לעבור משיטה אחת לאחרת הניבו בלבול‪ .‬הפרטיות של המדבר פינתה מקומה לפרטיות במסגרת‬ ‫הקבוצה )בתא במנזר(‪ .‬שבסוף תיכשל לטובת החיים הקנוביטיים ‪ .‬ג'ון‬ ‫מליקופוליס‪ :‬החל קריירה סגפנית כשפכומיוס מת[‪ .‬היו שלבים ארמיטיים‪ .‫נולד בערך ב ‪ .‬‬ ‫בתהליך השינוי‪ .‬אלא שיוחס ערך רוחני רב יותר לחיים ארמיטיים‪.‬מהחיים המוקדמים של מורה ותלמיד היה מתבקש‬ ‫שיתפתחו חיים קנוביטיים‪ .‬רק בהמשך‬ ‫זה התחלף בדוגמה אישית – והחיקוי הפך לשיטת ההוראה הנפוצה‪ .‬בחיים קנוביטיים‪ .‬החלה תחושה של אחדות בין‬ ‫הסגפנים‪ :‬ברוחם ובאמונתם הם קשורים זה לזה‪ .‬הוא נותר בחברתו ובחברת שאר תלמידיו למשך זמן ניכר ואף עד מוות‪ .‬חברתו של‬ ‫הירונימוס‪ .‬לאחר שקיבלו חיזיון מהאל והוראה לעשות‬ ‫זאת‪ .‬‬ ‫בסוף מאה ‪ 4‬כבר לא די לשבת בתא ולהתבודד – אלא מודגש גם ההתקדמות הרוחנית שמתרחשת בתוך התא‪ .370‬ולפי פלדיוס ‪5000‬‬ ‫חיו כעבור ‪ 2‬עשורים‪ .‬השתיקה במנזרי פכומיוס נכפתה כדי לוודא שתהיה במנזר אווירת שלווה ‪ .‬יורשו של פכומיוס הוא תאודורה )מת ‪ (368‬וגם‬ ‫אורסיסיוס )מת ‪(395‬‬ ‫אבגריוס מפונטוס היה בן טיפוחם של באזיל וגרגורי נציאנצן היה סגפן בהר הזיתים בתמיכת מלניה‪ .‬פכומיוס החל לארגן את הסגפנים בערך ב ‪ .‬החיים של אנטוני תורגמו ללטינית בשנת ‪ .‬גם אם חיים בנפרד‪.‬שינוי זה ניכר כשמשווים בין טקסטים מתחילת המאה ומסופה‪.‬היו גם‬ ‫קבוצות של תאים נפרדים‪ .‬שאיפשרו בדידות ובו בזמן הניבו תחושת קהילה מסוימת‪ .‬‬ ‫לבד‪ .320‬קהילתו הראשונה בטבנסיס‬ ‫שבעמק הנילוס )בניגוד לבידוד של אנטוני בניטריה וסקטיס(‪ .‬ב ‪ .‬‬ ‫שלב מתווך ושלב קנוביטי‪ .‬‬ ‫טקסטים סגפניים מתארים המון תנועה בחלל‪ .‬שעמום‬ ‫או חוסר‪-‬אתגר מצריכים תנועה‪ .‬שלב מתווך זה מכונה פרוטו‪-‬קנוביטי‪.‬נאמנות ותלות גוברת‬ ‫בדוגמה אישית של הקדוש – יותר מאשר במילה ובעצה שלו – הובילו להתפתחות קהילות יציבות יותר‪ .‬בתוך המנזר עצמו היו אפוא סוגים שונים של אורח חיים סגפני‪ .‬כך‪.‬נתפסו כ"אנשים נטולי‬ ‫שורשים"‪ .‬לכן האמינו ש"המשוטט" עדיף על פני נזיר במנזר קבוע‪ .397‬‬ ‫פכומיוס החל את המנהג המנזרי של ארוחות משותפות ורכוש משותף‪ .‬בעלי השאלות הללו החלו כנראה‬ ‫לחפש עצות מפורטת יותר מן הסגפן‪ .‬לבסוף‪ .‬הוא מת ב‬ ‫‪ .‬אמון מניטריה מת ב ‪.‬אך רבים חיקו אותו ומשכו אל עצמם תלמידים משלהם‪ : .‬מגוון‬ ‫האפשרויות הללו יכלו ליצור בלבול וחרדה בסגפנים ‪ .‬ולא רק המתבודדים‪ .4‬לפי רופינוס ‪ 3000‬סגפנים חיו בניטריה‪ .‬זה המצב בתחילת מאה ‪ .‬כלומר‪ .‬הלב‬ ‫האנושי עצמו הפך לתא‪ .‬כלומר כריזמה‪] .‬כך‪ .‬נזירים בהנהגתו‪ .‬זה לא שאנטוני היה הראשון‪ .‬הסגפנים החלו לשנות את דגם חייהם‬ ‫לכדי קנוביטים‪ .330‬סקטיס וניטריה )לאחרון שבהם היתה קהילת‪-‬משנה בקליה‪" .

‬אך תהליך השינוי הושג לא רק על ידי הגבלת החופש והניידות של הנזירים‪. the century ended with a drastic‬‬ ‫‪demonstration of misunderstanding between bishops and monks[…].‬פכומיוס עצמו לא עבר‬ ‫‪ ORDINATION‬רשמי בכנסיה‪ .‬הפתיחות היחידה שמותרת היא בעת ההודאה של אדם על חטאיו‪ .‬אך הוא נבע מתחושה שלפיה כל סגפן יצר סביב עצמו זירה או‬ ‫אתר רוחני שאליו השדים לא יכולים לחדור‪ .‬אך אינו מתכוון לכומר‪.‬גם אבות המדבר ראו את העולם החילוני באור שלילי‪] .‬לשם הגנת הקבוצה‪ . the exile of the Tall Brothers and their companions.‬‬ ‫המילה הכתובה‪:‬‬ ‫‪In the condamnation of Origen.‬באווירת רשמיות זו‪. and the departure of Palladius and Cassian.5‬השינויים שתוארו עד כה‪ :‬הסטת הדגש ממילת הסגפן לדוגמה‬ ‫אישית‪ .‬בשלב הסופי‪ .‬אך בשלב מסוים החלה נכונות להיפתח לעולם החיצוני ולכנסייה כולה‪ .‬ויציבות הולכת וגוברת במקום נדודים‪ .‬‬ ‫הסמכות הפכה ממוסדת יותר‪ .‬מתחילות‬ ‫להתפתח סנקציות חברתיות‪ .‬גם חיזק דגש על עולם פנימי‪ .‬נוצר צור ך להוקיע מהחברה אנשים שחטאו ‪ .‬פכומיוס מדגיש אהבה לכל האנשים‪ .‬דבר שמשקף מערכת יחסים מורכבת יותר בין הסגפנים‪ :‬היה עליהם להדגיר את המידה‬ ‫שבה הם יכולים לפנות זה לזה‪ .‬כעת נמנעת התנהגות גלויה‬ ‫מדי ויש לשמור על רשמיות‪ .‬הפך לדבר שיש לעבוד עליו ולטפחו‪ .‬נאמנות וחיקוי‪ .‬גם אנטוני מכנה עצמו פרסביטר‪ .‬המיקום הקבוע‬ ‫בפרטיות‪ .‬תהליך זה קרה עד אמצע מאה ‪ .‬בפרט כששולבו עם מנהג השתיקה‪ .‬החלה גפ נטייה לנסות להביא להפיכת לב אצל אנשים נוספים‪.‬במסגרת זו הוגדרו גם חוקי ה ‪ . the death‬‬ ‫‪of Evagrius.‬הסמכות הופכת אבסולוטית יותר‪.‬יש לפתח כוח פנימי‬ ‫ויציבות פנימית‪ .‬כתוצאה משינויים אלה‪ .‬דווקא החיים המשותפים חיזקו את פיתוח הדגש‬ ‫במנזר‪ .‬‬ ‫חדורת שדים‪ .‬במקום נדודים וחוסר מנוחה‪ .‬המילה "אח"‬ ‫שימשה לתיאור הסגפנים[ הסגפנים ידעו שהם מהווים קהילה נפרדת וייחודית‪ .‬גישה זו מבטאת את העולם הבודד‬ ‫והחשוף של הסגפנים המוקדמים‪ .‬‬ ‫סגפנות במסגרת הכנסיה‪ :‬עמ ‪56‬‬ ‫הגענו כעת לשלב של ‪ .‬עולמו הפנימי הוא מבצרו‪ .‬‬ ‫]הילריון[‪ .‬הלחץ והקשיים שנוצרו בשל החיים‬ ‫המשותפים‪ .‬מאידך‪ .DESCIPLESHIP‬הקבוצות הרופפות של מורה‬ ‫ותלמיד הצריכו לבסוף מסגרת קשיחה יותר‪ .‬אך לבסוף החליפה אותה‪.CORPORATE ASCETICISM‬לקראת סוף מאה ‪ 4‬שמעה של הסגפנות כבר יצא‬ ‫מגבולות המדבר‪ .‬והיו‬ ‫חרדים לזהות קבוצתם ולשימורה‪ .‬אלא על ידי שימת דגש על יציבות ‪ .‫מזמן היה קיים בחיים אסקטיים‪ .‬אך הכיר בקשר שבין הכמורה והסגפנים המקצועיים‪ .‬זו דאגה לתזונתן הרוחנית של עוד‬ ‫נפשות‪] .‬השינוי‬ ‫ההדרגתי הזה חל לצד התרחבות בהגדרת ה ‪DESCIPLESHIP‬‬ ‫זוהי התקדמות שחלה לצד המעבר לחייים קנוביטיים‪ .‬השדים הם הדיירים היחידים של הנוף השומם הזה‪ .‬מושם כעת יותר דגש על‬ ‫פרטיות‪ .‬בעלת סטנדרטים משלה‪ .‬חלה‬ ‫גם עלייה בפורמיוליות‪ .‬דגש על בידוד פנימי ולא חיצוני ‪ .‬הפכו לבעיות פנימיות – בתוך המיינד‪ .‬תלמידי אבות המדבר השתנו והסכימו‬ ‫לקחת על עצמם תפקידים קהילתיים‪ .‬אבל‬ ‫סגפנות יציבה יותר בקהילות צפופות הצריכה הרבה שליטה עצמית‬ ‫וכניעות‪ .‬נוצר‬ ‫צורך לשתף פעולה עם קבוצה גדולה‪ .‬בניגוד לאנטוניוס‪ .‬במקום שיהווה‬ ‫נווה מדבר של ביטחון שממנו יוכל הסגפן לצאת החוצה בהמשך ולהתמודד‬ ‫עם השדים‪ .‬שפלות רוח ואהבה הוסיפו למלא את מקומן של תקנות לאורך זמן רב‪ . By the end of the‬‬ ‫‪ 3‬גרהם גולד בספר שלו שסיכמתי מתנגד לטענה זו וטוען שכבר צל האבות המוקדמים היה דגש על תפקידיו‬ ‫החברתיים של האנקורט וזה ניכר כבר אצל אנטוניוס‬ .‬בדורות‬ ‫הבאים המודעות הפנימית של הסגפן הייתה שונה‪ :‬העצמי‪ .3‬יש כעת יותר ויותר הופעות של הכינוי "פרסביטר" בין הקהילות‬ ‫הסגפניות‪ .‬אחרים ראו את‬ ‫הסגפני ואת החילוני כשתי ספירות נפרדות‪ .‬הדמיון של הסגפן עצמו היה טריטוריה מסוכסכת‪.‬שנבחנות ונפתרות‬ ‫הפנימי‪ .‬בתוך דור אחד‪ .‬‬ ‫הקבלה החדשה של תפ'ידי כמורה על ידי סגפנים השפיעה על תפיסת הסמכות במעגלים סגפניים‪ :‬תחילה הכמורה‬ ‫באה כתמיכה לצד ההוראה הרוחנית‪ .‬שבה לכל אחד מהצדדים יש תפקיד מוגדר‪ .‬במקום הנדודים במדבר‪ .‬לפי רוסו(‪ .‬בהדרגה חלה הקשחה של הגישות‪ .

By the end of the century. and many of his statements about the contemplative life appear to imply also a distinction between coenobite and hermit[…]. who always thought of themselves as disciples.in this case by writting [p 68] The move from an oral to written culture was made easier by the sense among ascetics that their true masters were now dead….[180 ‫]עמ‬ It is possible to trace a development in Cassian's thought.century. counsel. He was compelled to recognize and accept …an ascetic movement that was becoming increasingly coenobitic in character [p 177] [however.‫משנה את עמדתו‬ more social asceticism ‫ אך בפועל הוא מציג‬.‫הארמיטיים‬ . he surrendered to the historical development of asceticism. Finally. [p 183] It was the instability of asceticism in Gaul that made him [cassian] most anxious […] a love of wandering eventually aroused anxiety in others besides Cassian […]. in its development…the pace and pattern of change had encouraged. persuing their ideals side by side. several spiritual qualities proper…to hermits have their place also in community life (p 177] [for cassian]. which only community life could provide. in spite of its theoretical excellence. Subsequently. one individual might engage in both 'the active life' and 'the contemplation of God'. and discipline. [p 179] ‫בשני החלקים הראשונים של הקונפרנסז קסיאן מהלל את החיים‬ ‫מה מאוחר יותר – הוא‬-‫ אך בחלק השלישי – שנכתב זמן‬. dependant for their teaching on the insights of the past. and agreed that the solitary life might not be practical. or example of their predecessors [and this is how the Apophthegmata was collected] [p 71] ‫ – פרק על קסיאנוס‬170 ‫דילגתי לעמ‬ ???‫ הוא טוען שקסיאן חי כסגפן במצרים לפחות שנתיים‬:169 ‫עמ‬ Established in Gaul. leadership had passed to a new generation of men. he suggested that the two modes of life might be more accurately considered as possible stages in the lives of individuals. nor even desirable. as well as a new stage. encouragement. and he felt that they needed protection. but as a teacher sensitive to the needs and expectations of his readers.] Cassian is regarded as a 'contemplative' writer. in the tradition of Origen and Evagrius. indeed compelled. Cassian was called upon to share his experience of eastern asceticism with a new audience…he did so not as mere raconteur. he appears to have in mind two distinct groups of people.‫האנקורטיים‬ ‫ הוא עדיים מדגיש תאורטית את המצוינות של החיים‬. those in authority to exercise power and protect their leadership in new ways. In the early stages. their aspirations and their failings. [p 182] Cassian knew his audience. His writing recalls much of the eremitic heroes of Egypt of the earlier period [p 177] [for cassian]. They appealed to the words. It was within such a situation that Cassian formulated his own ideas about solitude and . asceticism in Egypt had reached a new level.

and structural change. the formality of an art. and his successors. by mounting an attack on the authority of the individual. and ‫ קסיאן חש‬. [p 189] [. was to be the safeguard of virtue: the scrutiny of others would prevent backsliding [p 186] ‫רלוונטי לדגש של קסיאן על יציבות פיזית והישארות בתא‬: ‫זה אולי לקשור לחרדה כללית שלו לגבי חוסר היציבות של התנועה האסקטית בימיו בגליה – היו שם כמה מסורות‬ ‫מתחרות‬ ‫זה רלוונטי גם לכך שתורת קסיאן מושפעת ממצב חברתי והיסטורי – כלומר מפוליטיקה‬ Cassian… developed an interpretation of spiritual authority that responded to the needs of coenobitic society [p 189][…] the emphasis on example.[…] gone was the pleroforia. [p193] ‫רלוונטי‬ ‫ קסיאן וברס' – אך לא‬.] it could no longer be taken for granted that masters would reproduce in their own behavior the discipline and insight that the bible contained [as opposed to the word in the desert of Egypt]. Cassian not only reflected but strengthened this process. therefore. But Cassian raised other points about authority that show that he moved into a world of doubt. for Cassian. 2) [p 192] ‫ הדגש עבר לוויתור‬.. the self-assurance of the inspired ascetic…: "this was considered to be the sole cause of man's downfall: lacking formation by the elders. as well as on insight. emerge as his [cassian's] arguments proceed. 'Scientia'. Almost all of Cassian's teaching on the eremitic life was a response to this saituation[p 184] [this is a] combination of pessimism and anxiety [cassian thought he saw around him spiritual weakness][…] Sheer publicity. ii. Scripture. more drab.‫פוליטית לכך שקסיאן ממליץ על בידוד – לא רק סיבות פסיכולוגיות‬-‫ לציין זאת כסיבה מעשית‬4 ‫פסימיזם וחרדה לגבי מצב הנזירות בימיו‬ . they were totally unable to acquire the balabce of mind that comes with inspired judgment" (Con. [p 194] Asceticism had also acquired. and refused to submit themselves to the judgment of others.‫במקום הביטחון העצמי של הארמיט‬ ‫על הרצון‬: This is a "transition from privilege to humility [p 204] The charismatic brilliance of the pioneer had therefore faded.‫לנזירים ה"אפורים" שמתוארים אצל קלימקוס‬ ‫אצל אבגריוס‬ Elements of doubt and inquiry. 'ars'. inspiration.community discipline 4[…] it seemd to him that… men seized upon solitude for its own sake. compromise. stood out less clearly against the background of monastic history.. and experience recalls the development of monasticism in Egypt. and the need for adaptation.

involved himself in even greater danger[…]. of vice indeed an emptiness. [p 202] Cassian tried to incourage an interior attitude of humility [instead of external one= renounciation of all possessions]… . [p 197]. and more on a sense of corporate tradition. watching a skillful craftsman…. and then turned away.… and this the demons might easily turn to their own advantage. […] imitation of the fathers. In Cassian's eyes. regaining possession of the complacent converts. brought The with it initial an expulsion openess. of the self . custom and experience [p 198] [ ‫בניגוד‬ ‫]לברס' ויוחנן‬ What set the monks apart [from Christians living in the world]. was not so much ability as nurve […]. [for Cassian].…implies the concentration of the apprentice.'disciplina' are terms that occur again and again in his text. [this emphasis] shows how the disciples of the spiritual life had come to depend less on insight and authority of the holy men. The true miracle. purity of motive was the important consideration . therefore. [p 208-9] Cassian doubted the value of spectacular power […]. Behind this scepticism lay a fear of backsliding: the man who had once embraced the ascetic life. for Cassian… . The substitution of virtue for vice in the soul was a precarious an enterprise as the conquest by the Jews of the Promised Land […].

by which to encapsulate in the memorable form the more extended teaching of the fathers. . and to demand instead a formula.ay a sufficient part in the formulation of theological positions [p 231] [cassian's] most characteristic contribution [in his discussion in Conf.was the ability of the ascetic to remain unmoved. Sanctity was at once the fruit and the basis of such inner strength and selfreliance. In this way Cassian brilliantly translated his own psychological insight into scriptural terms [pp 232-3l. [he also disscusses] this inner tension in the context of the Fall[…]. 13]] […] [was to say that] the apparent conflict between human freedom and the power of God is not a conflict between integrity of the human will and some force outside itself. and had seen these men [pp 221-2] Germanus… is often made to betray impatience with these long exhortations. [p 223-4] His [cassian's] great fear was that experience would not p. Whatever conflict there may be is interior to each individual: a conflict between the undoubted power of the will and its no less evident weakness. a rule of thumb. Only in the light of these [all the above] developments is it possible to assess Cassian's more theoretical anxieties [ p 217] [in cassian's days] to write for instruction of others was still not taken for granted as the proper task of the ascetic teacher [p 221] Cassian's own chief claim for authority was that he had been in the east.

and dependence upon literary forms [237] .The author recognises in the texts he analyzed some general trends: towards social complexity. pastoral involvment.

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful