You are on page 1of 210

‫כוונות החגים‬

‫א‬

‫בס"ד‬

‫מקור הישועה‬

‫חלק‬
‫כוונות החגים‬

‫כוונות החגים‬

‫ב‬

‫כוונות החגים‬

‫ג‬

‫מבוא‬
‫מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי‪ ,‬כי גבר עלינו חסדו‪ ,‬וזיכני ללמוד תורה‪ ,‬בארץ ישראל‬
‫ובירושלים תובב"א‪ ,‬וגם זכיתי ללמוד ממגוון רבנים אשר זה נתן לי הבנה כללית וגם‬
‫ממגוון שיטות הלימוד‪ ,‬והיה לי קנה חבר וכתבתי וסיכמתי רוב הנלמד‪ ,‬וכל זה עזר לי‬
‫בהגיעי לחלק הנסתר להמשיך במנהגי לסכם ולסדר לפי נושאים‪ ,‬אשר בלעדי דבר זה‬
‫בלימוד הנסתר ספק אם זוכרים מה שהוא או מבינים משהו‪ ,‬מפני שהיא חכמה רחבה‬
‫מני ים‪ ,‬כולי הי ואולי‪ .‬יהי רצון שהדברים יהיו לעזר להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ולזכות‬
‫לחכמה אשר על ידה נזכה לבנין ירושלים ובית המקדש‪ .‬כי בחכמה יבנה בית‪ .‬ה'‬
‫בחכמה יסד ארץ‪ ,‬אבא יסד ברתה‪ .‬והכל תלוי בחכמה‪ .‬הן יראת ה' היא חכמה‪ ,‬ולא‬
‫מספיק הידע והלימוד שכן זה צריך להביא אותנו‪ ,‬לתיקון המידות ועל ידם לחכמה‪.‬‬
‫קראתי לספר "מקור הישועה"‪ ,‬מקור‪ ,‬שכן הבאתי מקורות‪ .‬הישועה‪ ,‬שנזכה בזכות‬
‫הלימוד הזה לישועה בקרוב‪ .‬וגם על שמי שניתן לי בברית המילה‪ .‬ישועה‪ ,‬ובבאי לארץ‬
‫רשמו בתעודת זהות יהושע‪.‬‬
‫לנוחות הלומדים סדרתי את הנלמד בישיבה בעיון כוונות החגים‪ ,‬הסדר לפי החגים‪,‬‬
‫ויש נושאים שהרב הוציא ספרים בנושא‪ ,‬ואין לסמוך עלי במקום ספרים שיצאו ויצאו‬
‫לאור ע"י רבי ומורי הרב מרדכי עטיה שליט"א‪ .‬והשארתי את הנושאים גם כאן מפני‬
‫שסדרתי בסדר של נושאים שנלמדו ולאו דווקא על החגים והכוונות בפועל אלא מה‬
‫שמסביב‪.‬‬
‫הדברים מסודרים לפי הנלמד והוא רק מקורות בנושאים הנלמדים בישיבה‪.‬‬
‫אין לסמוך על הסיכום הנכתב‪ ,‬בכל מקור כדי לעיין יש לפתוח הספרים עצמם‪ ,‬גם מה‬
‫שכתבתי רק סיכום קצר ועיקרי הנלע"ד‪ .‬הסיכומים לא נבדקו ע"י הרב‪ ,‬והם לפי מה‬
‫שאני הבנתי‪ ,‬אמנם המקורות הם הביאו אותנו למסקנות‪ ,‬וצריך עיון רב‪ .‬וגם אישור‬
‫מהרב אם הבננו נכון‪.‬‬
‫החלק האחרון על יום העצמאות ויום ירושלים אינו מהרב‪ ,‬והוא מה שסכמתי ממה‬
‫ששמעתי במשך השנים מרבותי‪.‬‬
‫יהי רצון שבזכות הלימוד הז נזכה בקרוב לבנין אריאל וביאת גואל‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫כוונות החגים‬

‫ד‬

‫תוכן העניינים‬
‫ראש השנה בענין סדר הכוונות ‪ ......................................................‬יא‬
‫למה יש ג' מערכות של תקיעות? ‪ ....................................................‬יב‬
‫בענין מנצפ"ך ‪ ...............................................................................‬יג‬
‫בענין הרפ"ח שאנו רואים בכל עלית מ"ן איך יש לראות אותם ? ‪ .....‬יד‬
‫נשמת יסוד דא"א שבבינה דז"א ‪ ...................................................‬יד‬
‫מה גורם מסירות נפשנו עק"ה ? ‪ ....................................................‬טו‬
‫אחר בירור הרפ"ח דפנים במילת באהבה לצורך השופר היכן הוא עומד ? ‪...‬טו‬

‫בענין דעת קל ‪..............................................................................‬טז‬
‫מתי לכוון הרי"ו ‪............................................................................‬כ‬
‫סדר כוונת הרי"ו ‪.........................................................................‬כב‬
‫שתי כוונות מיוחדות ברי"ו‪ ............................................................‬כג‬
‫כוונה נוספת באותו עיניין שם בסידור ‪............................................‬כד‬
‫מתי יומתקו הג' גבורות צפ"ך ‪ .......................................................‬כה‬
‫מפני מה ממתקים דווקא את המ"ן‪ ................................................‬כו‬
‫מיתוק המ"ן איך נעשה וע"י מי ‪ ....................................................‬כח‬
‫בענין כוונת התפילין ‪ ...................................................................‬כט‬
‫מתי הנסירה מתבצעת ועל ידי מה‪ ,‬בר"ה ובימי חול ‪ ......................‬לא‬
‫ממה ואיך נעשה השלמת חצי כותל ‪ ...............................................‬לב‬
‫בענין אור החדש ‪ .........................................................................‬לה‬
‫בענין חילוף השני ‪..........................................................................‬לו‬
‫יום א' דראש השנה דינא קשיא ויום ב' דינא רפיא ‪..........................‬לו‬
‫ו' לגבי ה' מי הנוק' ‪........................................................................‬לו‬
‫בענין הנוק' ‪ ..................................................................................‬לז‬
‫בעניין התמעטות בנסירת הכתר‪ ....................................................‬לח‬
‫מה שנלע"ד רמזים וטעמים על פי הכוונות ‪ ....................................‬לט‬
‫ע"ב בתיבין ובאתוון‪ .......................................................................‬מ‬
‫יום כיפור עליות יום כיפור ‪ ..............................................................‬מג‬
‫מה היא נקודה החמישית ‪ ..............................................................‬מד‬
‫האם עובדים בכל הנקודות‪ ...........................................................‬מה‬
‫מה שנלע"ד בעניין יום כיפור ‪ ..........................................................‬מו‬
‫נענועי לולב מקום דיבוק האתרוג ללולב ‪..........................................‬מז‬
‫הדר גלוי או בהסתר ‪ ....................................................................‬מט‬
‫חיוב לדבק האתרוג עם הלולב ‪ .....................................................‬מט‬
‫גם בלא דעת נפש לא טוב ‪ ................................................................‬נ‬
‫בנינא עמיקא ‪ ...............................................................................‬נא‬
‫פלגותא דשערי ‪ .............................................................................‬נב‬

.‬סה‬ ‫חנוכה בפרי עץ חיים מה ענין יחוד דרך לחנוכה ‪ ................................................................‬פה‬ ‫סוד זיהרא עילאה ‪ .............................................................................................‬צד‬ ..................................................................................................................‬סג‬ ‫מקורות נוספים לשיטת רבי שאול ‪ ........................................‬עג‬ ‫שיטת שפת אמת ‪ .......................................................................‬פט‬ ‫משקולות ומטבעות שנהגו בזמן הרמב"ם ‪ .......................................‬נז‬ ‫מה שנלע"ד בעניין שמיני עצרת‪ ........................................................................................................................‬עא‬ ‫בעניין הנה"י החדשים ויחוד התדירי‪ ..........................................................................................................‬צא‬ ‫אהרן בחסד או בהוד ‪..........................................................................................‬פט‬ ‫שש עגלות צב ‪ ..............................‬נו‬ ‫בענין דעת נוק' ‪...‬סד‬ ‫בענין סדר בחינת הימים והזמנים ‪ ......................................................................................‬פג‬ ‫כוונת הפתילה ‪ ........................................................................................................................................................................................‬נב‬ ‫האם התחלה ההתפשטות מהעורף או מהפנים ‪ ..................................................‬צב‬ ‫מה מקום יציאת הארות מן ענני כבוד ובאר ‪ .........‬נז‬ ‫חנוכה בשער הכוונות ‪ ....................................‬פ‬ ‫ח' ימים צורת הפתח ‪ .....‬עו‬ ‫אתי מפתחא דכליל שית וסתים פתחהא ‪ .......‬סו‬ ‫חנה אם שמואל בחינת אימא שם ס"ג ‪ ..........................................................................................................................................................................................................................................................................................‬נח‬ ‫חנוכה ופורים תרוייהו אינון בהוד ‪ ......‬סד‬ ‫מקורות נוספים בענין בחינת הימים והזמנים ‪ .....‬פב‬ ‫לסמוך החנוכה לפתח טפח ‪ ......................................‬ע‬ ‫את חנה אהב וה' סגר רחמה ‪ ..............................................................‬סח‬ ‫וגם נצח ישראל לא ישקר ‪ ...‬סא‬ ‫ענין תפילות ראש חודש ‪ .....................................................................................................‫כוונות החגים‬ ‫ה‬ ‫האם ההוא פלגותא דשערי מכלל הי"ג אורחין ‪ ..................‬פח‬ ‫משקל השמן‪ .............................................................................‬נט‬ ‫ענין צידוד של יעקב ורחל ‪ .....‬עו‬ ‫שיטת השמן ששון ‪.‬עו‬ ‫מקורות נוספים להבנת הסוגיא ‪..................................................................‬עד‬ ‫שיטת בית לחם יהודה ‪..................‬סב‬ ‫נחזור לענין תפילת ראש חודש ‪ .............................................................................‬סה‬ ‫שתי בחינות נר ‪ ..‬עח‬ ‫בענין שם טפטפי"ה ‪ ..............................‬עח‬ ‫מתי נעשים נה"י חדשים לבינה ‪ .......................................‬עז‬ ‫איך נעשים נה"י חדשים ‪ ...............................‬צג‬ ‫י"ב צירופי הוי"ה ‪.............‬עב‬ ‫שיטת יפה שעה ‪ ..............................................................................................................‬סט‬ ‫חנוכה בנהר שלום בענין כוונת חנ"ה כ"ו‪ ..............‬קשר תפילין דיד ‪ ...............

............................................................................................................................................................................................‬קכד‬ ‫בעניין זו"ן הגדולים ‪ ...................................‬קד‬ ‫כוונת לבת ‪ ...............................................................‬קיג‬ ‫כוונת נר ‪ ........................‬קד‬ ‫ס"ג בגי' שלהבת‪ ...............................‬קד‬ ‫ב"ן בגי' שלהבת‪ ..........................................‬תב"ל בנין הנוק' בשמן ‪ .....................................................................‬כנגד בריאה ‪ ........‬קב‬ ‫שלהבת השלישית דבריאה ‪ ............‬כנגד יצירה ‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫ו‬ ‫נ"ה דעתיק שורש הא' שברישא דעתיקא ‪ ..............‬קיד‬ ‫כוונת חנוכ"ה ‪ ................................‬צח‬ ‫כוונת השלהבת ‪ ......................‬קג‬ ‫שלהבת הרביעית דיצירה ‪ ................‬קב‬ ‫ביאור שלהבת י"ה ‪ ..........................................................................................‬קה‬ ‫בענין גווני השלהבת ‪ .................................................‬קי‬ ‫כוונת רג"ל בברכה ‪.......................................................‬קיח‬ ‫פרפראות לחכמה גימ' מר' מנחם פרג' נ"י ‪.........................................‬קיב‬ ‫מה ממשיכים לז"א נח"ל שלם מאימא או חצי נח"ל ? ‪..........................................‬קכ‬ ‫חלוקת השפע והחילוף הכללי ‪ ...................................................‬קד‬ ‫ע"ב בגי' שלהבת‪ ...............................................................................‬קי‬ ‫יחוד הנר בברכות ‪ ..................‬ק‬ ‫ביאור השלהבת הראשונה‪ ................‬קכ‬ ‫סדר חלוקת השפע באו"א והחילוף ‪ ............‬קכה‬ ................................................‬קג‬ ‫בלב"ת א"ש כנגד שת הבל ‪ ..............................................‬קז‬ ‫כוונת הזית ‪ ...............................................................................‬קכג‬ ‫מקורות נוספים בענין חלוקת השפע והחילוף ‪ ..............‬כנגד עשיה ‪ ............................‬קד‬ ‫מ"ה בגי' שלהבת‪ .......................................‬שת הבל ‪ .‬צז‬ ‫לבת‪ ....................................................................................................................................................................................................................‬קכא‬ ‫ממה נעשה החילוף ולמי נעשה החילוף ‪ ...............‬קח‬ ‫בענין ניקוד ההויות ‪ .............................................................................................................................................‬קטז‬ ‫בענין ניקוד בהוית ברכת שהחיינו ‪.........................................................................‬קיד‬ ‫ברכה שניה ‪ ..................................................................‬קג‬ ‫שלהבת חמשית בעשיה ‪ ......................‬קיא‬ ‫כוונת נח"ל ‪ ..........................‬קטז‬ ‫כוונת שהחיינו ‪ ................................................................................................................‬קה‬ ‫כוונת השמן ‪..‬קכא‬ ‫חילוף הפרטי‪ :‬זו"ן הקטנים ‪ ...............................‬כנגד אצילות ‪ .....................................................‬קיד‬ ‫כוונת נסים ‪ ...................‬קח‬ ‫כוונת הברכות בענין המכילין ‪ ...............................‬צה‬ ‫"לפניך בדרך" יחוד בדרך בחנוכה ‪ ................................................................................................................................................................................‬קיח‬ ‫פורים בענין הברכה האחרונה ‪ ..........................................................

................‬קנה‬ ‫כרפס‪ .........................................................................‬קסא‬ ‫כוונת הש"ך ‪ ................................‬קמט‬ ‫בענין באהבה‪ ....................................................................................‬קמב‬ ‫פסח כוונות תפילת ערבית ליל פסח ‪ ....................................‬קנג‬ ‫בענין קטנות וגדלות א' וב' ‪..‬קנב‬ ‫סדר כניסת המוחין בליל הסדר ‪....................‬קמט‬ ‫שים שלום ‪ ........................................‬קלח‬ ‫כוונת מגלה ‪ .............................‬קנד‬ ‫ר' שאול לא מחק הקדמה זו אלא עשאה עטרה לראשו ‪ ......................................................................................‬קכט‬ ‫שאלה בעניין יסוד דז"א בנוק' ‪ .............................‬קנג‬ ‫בענין פסח ושיטת רבי שאול ‪ .....................................................‬קכו‬ ‫זו"ן הגדולים הארות ונסירה ‪.........................‬קנא‬ ‫שמות המוחין ‪ ...........................................................................................................‬קמח‬ ‫עיונים ומקורות לסדר התפילה ‪ .......................................................................................................................................‬קלז‬ ‫כוונת מקרא ‪ ...........................................................................................................................................................................................................................................................................................................‬קמא‬ ‫חנוכה ופורים תרוייהו אינון בהוד‪ ........................‬קנד‬ ‫איזה בחינה באה בכח קדושת היום ‪..................................................................................................................................................‬קכז‬ ‫מה היא הארת מרדכי ‪ .........................................‬קנב‬ ‫בענין שם אכדט"ם ‪ ................................................................................................................‬קלד‬ ‫בענין ברכת על מקרא מגלה כוונת ברוך ‪ ...................................................................................................................................................‬קלח‬ ‫פירסומי ניסא ‪ .......‬קמ‬ ‫בענין חנוכה ופורים תרוויהו אינון בהוד ‪ ...........................................................................................................................................‬קמח‬ ‫בעניין לאה ‪ .‬קנו‬ ‫יומא דכולהו ‪..........................................‬קנח‬ ‫ספירת העומר ‪ ............‬קמח‬ ‫בעניין ההיכלות ‪ ....‬קמח‬ ‫שמע ‪ ...................................................‬קנ‬ ‫קטנות וגדלות ‪..........‬קלה‬ ‫כוונת אתה ‪ ...................................................................‬קל‬ ‫מה נעשה ע"י מצות הפורים ‪ ...........‬קסג‬ ................................‬קלא‬ ‫טבלת סיכום השיטות ‪ .................‬קמה‬ ‫סיכום שיטות בקיצור ‪ ..........................................................................................................................‬קס‬ ‫כוונת האותיות הקטנות בסוף הספירה ‪ ...............‬קלד‬ ‫מה היתה ההארה באותה השנה ואיך קבעו את היום פורים ‪ ...................................................‬קמט‬ ‫בעניין כריעות וזקיפות ‪ ...........................‬קלז‬ ‫כוונת ה' ‪ ........................‬קמ‬ ‫בעניין צריך אדם לביסומי עד דלא ידע ‪ ................................................‬סיכום שיטות ‪..............................................................‫כוונות החגים‬ ‫ז‬ ‫זו"ןהגדולים חילוף שני ונסירה ‪ ...................................

..‬קפג‬ ‫בענין סדר בחינת הימים והזמנים ‪ ..............................................................................................................................‬קעו‬ ‫ראש חודש ‪ ............................................................................‬קפד‬ ‫יום העצמאות ויום ירושלים ‪ ............................‬ר‬ ‫נספחים‪ ....................................................‬קסו‬ ‫מפני מה משה אמר אל רחוום ומיכה מי אל כמוך ‪ .........................................‬קצט‬ ‫לחזק הדברים על פי הקבלה ‪.......‬קעא‬ ‫אור מקיף אור פנימי ‪ .....................................................................................‬קע‬ ‫איך משפיע א"א לאו"א דרך הדיקנא ‪ .................................................................................................................................‬קעג‬ ‫הקדמה לאטב"ח ‪ ...............................................................................................................................................................................................‬קפב‬ ‫מקורות נוספים לשיטת רבי שאול ‪ .....................................................‬קעב‬ ‫טבילה במקוה ‪ ..................................................................................................‬קסז‬ ‫בעניין כלי ואור הויה דע"ב וקס"א‪ ....‬קסג‬ ‫בענין כ"ד קישוטי כלה ‪ ...‬קסד‬ ‫עיקר כוונת קישוטי כלה ‪..........‬קעה‬ ‫בענין הכתר דז"א ודנוק' ‪ ...............................‬קסט‬ ‫מקום תיקוני דיקנא בפנים‪ ..................................‬קפ‬ ‫נחזור לענין תפילת ראש חודש ‪ ...........‬קפה‬ ‫בענין יום ירושלים ‪.......................................................................‬רח‬ ...................‫כוונות החגים‬ ‫ח‬ ‫שבועות ‪ ..............................................................................................‬קפג‬ ‫מקורות נוספים בענין בחינת הימים והזמנים ‪ ..............................‬קעד‬ ‫דרוש אטב"ח‪ ......‬קסח‬ ‫ספירות דיקנא דא"א ‪ ...............................................................................................................

‫כוונות החגים‬ ‫ט‬ .

‫כוונות החגים‬ ‫י‬ .

‬במילת באהבה‪.‬שאר הבחינות שהם פנים דאח'‬ ‫דפנימיות ופנים דפנים דפנימיות יתוקנו ביום ב'‪.‬‬ ‫ביום א' מתחילת התפילה יש לברר כל הפנימיות ולהעלות הבירורים עד היכל ק"ק‬ ‫דבריאה‪ ) .‬צריך לברר רפ"ח דכללות כח"ב דז' מלכים של חכמה‬ ‫דהוד דהוד דיסודא ) שנת תשע"א (‪ .‬לצורך בחינות האח'‪:‬‬ ‫א בכל שנה כאן צריך לשנות הכתובת בכל זאת כתבתי את השנה בסגריים‬ .‬ראה שעה"כ דף ע"ו ע"ב הגוב"י ט' נ"ב א"מ נ"ל שהם הספירות‬ ‫המקוריות דאריך וכך זכיתי למצוא בשער תקיעת שופר שאמר שם כי לפי‬ ‫שמועד דר"ה בבחי' גבורה דא"א ולכן העליות הכל בבחינת גבורה‪ .‬א"ק‬ ‫ואבי"ע דגבורה כנזכר‪ .‬לפי העת‬ ‫והשעה‪..‬‬ ‫וכן יש להמשיך ולנסור ביום שני את החכמה של שש בחינות אלו‪ .‬סדורים בדיוק ובטוב טעם ודעת‪ ..‬וצריך עיון מה הבחינה שאנו מתקנים בפועל בכוונה‬ ‫ומה הבחינות הנתקנות ממילא‪ .‬שערי רחמים ב' ש'‬ ‫רפ"ט וכן תו"ח דף קמ"ה ע"ב עיין עוד שעה"כ דף ע"ו ע"ב בית מועד‪ .‬ראה קובץ ‪ 37‬למו"ר הרה"ג רבי מרדכי‬ ‫עטיה שליט"א‪ .‬או במלך עוזר )במנחה וערבית(‪ .‫כוונות החגים‬ ‫יא‬ ‫ראש השנה‬ ‫בענין סדר הכוונות‬ ‫בענין סדר הכוונות בב' ימים דראש השנה‪ .‬‬ ‫כללות הבחינות הנתקנות בראש השנה הם‪ :‬יום א' פנימיות ‪ .‬ולתקן את אח' דחיצוניות בתפילה‬ ‫עד באהבה וכן תשלום יום א' פנים דאח' דפנימיות נתקן וננסר בבאהבה‪..‬‬ ‫הבירורים מהיכל ק"ק דבריאה‪.‬חלוקה זו תלווה‬ ‫אותנו בכל עשרת ימי תשובה בהמשך הנסירה‪.‬עניין‬ ‫המועדים והזמנים אלו ולפי הזמן אם בחסד אם בגבורה או בת"ת‪.‬ואח' ופנים‬ ‫דפנים דפנימיות ביום ראשון‪ ....‬יום ב' חיצוניות ‪.‬כל זה בבחינת הכתר‪..‬ואת חכמות דאח' ופנים דפנים‬ ‫דפנימיות ופנים דחיצוניות בשופר‪ .‬חכמות דאח' ופנים‬ ‫דאח' דפנימיות ואח' דחיצוניות בזכרינו לחיים וכו'‪ .‬והו"ק‬ ‫דמלכים של השנה נתקן בהמשך י"ב חדשים בתפילות‪) .‬אח' ופנים דחיצוניות ביום שני‪ .‬‬ ‫וביום הכפורים‪ .‬לצורך השופר ) בחינות הפנים‪ ( .‬ע"ש‪.‬ואח' דפנים דפנימיות בשופר‪ .‬וכן ראה קובץ ‪ 44‬על כוונות מלך עוזר ומושיע ומגן‪ ..‬ושם הערות‬ ‫חשובות בעיון‪ .‬‬ ‫ביום ב' מתחילת התפילה יש לברר את כל החיצוניות לתקן את הבירורים‬ ‫ולהעלותם בהיכלות עד היכל ק"ק דבריאה‪ ..‬אח' ופנים דאח' דפנימיות‪ .‬אח' ופנים דפנימיות וחיצוניות דפנימיות הגמור‪ .‬‬ ‫ופנים דחיצונית ותשלום יום א' פנים דפנים דפנימיות בשופר‪ .‬‬ ‫הבירורים הנבררים והעולים בהיכלות בראש השנה הם כללות ז' מלכים של‬ ‫כח"ב דכללות השנה‪ .‬וראה גם סיכום בעניין הכוונה המיוחדת‬ ‫ברי"ו במילת אתה לפי רבי שאול (‪.‬‬ ‫א‪ .‬או"פ דאח' ואו"פ דפנים דפנימיות( אע"פ שמתקנים ביום א' רק אח' דאח'‬ ‫דפנימיות בתפילה‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬דחיצוניות‪.

‬ביום א' ‪ 2‬בחינות‪ .‬כתר‪ ..‬אך זה עבור אותם הבחינות ( ובהמשך עד ערב יום הכפורים‬ ‫מסיימים את כל הנסירה‪.‬‬ ‫למה יש ג' מערכות של תקיעות‬ ‫שאלה‪ :‬בתקיעות דמיושב כתב בסידור הגהה דף ס"ה ע"א‪ :‬תשר"ת ראשון‬ ‫הוא בפנימיות דחיצוניות‪ .‬‬ ‫ופנים דחיצוניות באותה עליה לע"ס דא"ק‪ .‬וביום ט' תשרי‪ .‬וזוכר חסדי אבות‪ .‬‬ ‫ומביא גואל‪ .‬‬ ‫ב כאן צריך להוסיף ולהבין שכל מה שדברנו הוא בפרצוף בינה דז"א אך במוסף אנחנו עובדים בפרצוף‬ ‫החכמה והכל חוזר ונעשה גם בחכמה ועל כן החשבון שונה לגמרי‪ .‬אם כן צריך גם בלחש וחזרה שחרית לראות ג'‬ ‫בחינות אלו?‪.‬וגם בבחינת חיצוניות דפנימיות יש‬ ‫בחינה כזו של בנין הנוק' באל עליון‪ ..‬‬ ‫יש רק שש בחינות של עליות עיקריות לע"ב ס"ג דא"ק‪ ) ..‬תשר"ת שני בחיצוניות דפנימיות‪ ....‬חיצוניות דפנימיות‪ .‬ע"ש‪.‬כנגד פנימיות דחיצוניות‪ .‬ערב יום כפור‪ ..‬שכן בניין הנוק' בא"ט ב"ח הוא רק לבחינת פנימיות דפנימיות וכאן זה‬ ‫מעין א"ט ב"ח ונבנית כך בפנימיות דחיצוניות‪ .‬זה השלב הקודם‬ ‫הנעשה באלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב וזוהי בחינת א"ט ב"ח של פנימיות‬ ‫דחיצוניות‪ .‬ופנימיות דפנימיות ואז‬ ‫החשבון הוא אחרב‪ .‬חו"ב‪ .‬חג"ת‪.‫כוונות החגים‬ ‫יב‬ ‫‪ (1‬בחינה של אותו יום ) יום א' אח' דאח' דפנימיות יום ב' אח' דחיצוניות(‬ ‫ב"שמע"‪.‬וכן כאן צריך להבין שיש נסירה של‬ ‫ג' בחינות‪ .‬בטובים‪ .‬פנים דפנים דפנימיות‪.‬מפני שבשופר יום ב' אנו מביאים שתי בחינות יחד‪ .:‬תיקון הנוק' בתיבת באהבה הוא לכל ג' בחינות פנימיות‬ ‫דחיצוניות‪ ..‬‬ ‫‪ (2‬בחינת השלמה ) לא של אותו יום ( במילת " באהבה"‪.‬תשר"ת‬ ‫שלישי הוא בפנימיות דפנימיות‪ ....‬ועיין פתח‬ ‫עינים דף ל"ז ע"ג ד"ה גם דע‪ :.‬חצוניות דפנימיות‪ .‬וכן בהמשך בעשרת ימי תשובה‬ ‫מתקנין בכל יום שני הפרצופים חו"ב ובשבת בשחרית ערבית ומנחה בינה ובמוסף חכמה ולזה צריך‬ ‫לעיין בסיכום של הרב בניהו בסידור לעשרת ימי תשובה‪.‬וכמו שכתב פתח‬ ‫עיניים דף ל"ז ע"ג ד"ה דע‪ .‬ג' ספירות הי"ם‪ ..‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ו ע"א‪ :‬כתב הרב בענין תיקון פנימיות דחיצוניות וז"ל‪ :‬והנה נתקנה‬ ‫ונבנית הנוק' בסוד פרצוף בהיותה אח' באח' ע"י ג' אלפי"ן אלו‪ ..‬‬ ‫והתשובה היא‪ :‬כן ודאי שצריך לראות בנסירה בבאהבה ג' בחינות‪ .‬נה"י‪ .‬ביום ב' ‪ 10‬בחינות‪ ...‬ולפי מה שאנו אומרים‪ ..‬אך צריך לעשות בשופר‪ .‬ובעשרת ימי תשובה כל יום נסירת שש‬ ‫בחינות‪ .‬‬ .‬כל בחינות הפנים‬ ‫שלש פעמים‪ .‬תיקון הנוק' ) הנסירה ( בתיבת באהבה הוא לכל ג'‬ ‫הבחינות‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ :‬יש שש בחינות עיקריות שצריך לתקן ולנסור בכתר‪ .‬ועיין פתח עינים‬ ‫דף ל"ד ע"ג סד"ה עוד‪ :‬בנין א"ט ב"ח הוא בפנימיות דפנימיות דווקא‪ .‬אך למעשה עליה בפועל יש‬ ‫רק חמש‪ .‬שתקיעות דמיושב‬ ‫הם כנגד שחרית לחש וחזרה‪ ..‬ולנסור שש בחינות‬ ‫בחכמה‪ .‬פנימיות דפנימיות‪ .‬אך הנסירה בבאהבה היא לשלושת הבחינות יחד‪ .‬שהם ח"י בחינות‪..‬אך בתיקון הנוק' בא"ט ב"ח אינו כן אלא רק פנימיות דפנימיות‪.

.‬‬ ‫חיצוניות דפנימיות‪ ..‬והרי ע"י התקיעה הא' שהוא‬ ‫אברהם ננסרו אלו הדינין דמנצפ"ך למטה‪) .‬אלא יסד ארץ‬ ‫)הגוב"י ו' מביא נוסחא אחרינה מפרי ע"ח‪ ..‬‬ ‫בענין מנצפ"ך‬ ‫סידור ג' דף ס"ד ע"ב‪ :‬בתקיעת שופר אחרי עליה לע"ס דא"ק ויורדים ד' צלמים ב'‬ ‫ישנים וב' חדשים דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דאו"א שהם סוד ב' מנצפ"ך‪.‬ולפי פריע"ח ועו"ת נראה שהם מלבד המוחין דפנים‬ ‫החדשים שהמוחין לז"א והמנצפ"ך הם לצורך הנוק'‪ .‬זכרונות‪ .‬תקיעה הוא תקע י"ה תקע לשון זיווג וע"י זיווג דאו"א נמשכים מן אבא‬ ‫למטה ב' מיני מנצפ"ך שהם עם האותיות גימ' תקע מנצפ"ך הא' נותנו אבא אל‬ ‫אימא בעת הזיווג לצורך נקודת היסוד שבה ומנצפ"ך הב' לצורך יסוד המלכות‬ ‫נוק' דז"א‪ .....‬‬ ‫שמן ששון ג' דף קכ"ט ע"ד ד"ה והנה‪ .‬נמצא דב' המנצפ"ך הן הם המוחין החדשים דפנים‪ .‬צריך לעשות נסירה אחת וגם תמורת השופר‪ ..:‬והנה צריך לידע איך עליית תקיעה זה גורמת ירידת‬ ‫אותן תרין מוחין בינה וגבורה למטה והענין הוא כי הנה"י דאימא עם תרין‬ ‫מוחין דבינה וגבורה שנכנסו בנוק' והגדילוה מסתלקין ממנה ואז חוזרין או"א‬ ‫להזדווג ע"י תקיעה זו ויורדין גם תרין מוחין הנז' למטה בסוד אור מקיף‬ ‫כנז'‪.‬נמשכים אותם ב' מנצפ"ך בב'‬ ‫מוחין דז"א א' לבינה דז"א וא' לעטרא דגבורה ועל ידו יורד מנצפ"ך הב' אל‬ ‫המלכות‪ .‬שהם כנגד שלוש בחינות‪ .‬ובספר עולת תמיד דף‬ ‫נ"ה סע"א ובשעה"ק דף ע"ו ע"ד )ישן(‪ ..‬משעה"כ כאן משמע שמוחין לחוד ומנצפ"ך לחוד‪(..‬ולא ברא ולא יצר‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫יג‬ ‫ועוד צריך להבין לפי זה שבמנחה וערבית שאנו עובדים רק בבחינת פנימיות‬ ‫דפנימיות‪ .(.‬וע"י מוח בינה יורד מנצפ"ך באימא וע"י‬ ‫מוח עטרא דגבורה יורד מנצפ"ך למלכות כנודע‪ .‬פנימיות דחיצוניות‪.‬ופנימיות דפנימיות‪ .‬אך מע"ח שער כ"ה ספ"א‬ ‫אין נראה כן אלא הם בחינת המ"ן דבינה ודנוק' מלבד המוחין שהם צ' דצלם יע"ש וכן‬ ‫נראה יותר שהם ב' בחינות‪ ..‬ותהיה רק בבחינת פנימיות דפנימיות‪ ) ..‬וצ"ע‪(.‬הגורם להביא את המנצפ"ך הם‬ ‫הבינות וגבורות‪ ....‬במלך עוזר ומושיע‬ ‫ומגן‪ .‬וז"ס ה' בחכמה יסד ארץ‪ .:‬והנה ענין שורש ב' מנצפ"ך אלו כתבו רבינו‬ ‫בכמה מקומות בע"ח שער כ"ט פ"א ושער ל"ד פ"ב כלל ח'‪ ..‬ושופרות‪ .‬אך מזה תהיה קושיא על תפילת‬ ‫מוסף שהיא רק פנימיות דפנימיות לשיטתנו ובכל זאת אנו תוקעים‬ ‫במלכויות‪ ..‬ובאמת ביום חול שאין מעלים את הבינות וגבורות בכוונת‬ ‫באהבה אין רואים מנצפ"ך‪ .‬‬ ‫והוא שכתב וז"ל ומזדווגים או"א ומוציאים ב' מנצפ"ך והם צלם גמור מחב"ד‬ ‫וכו'‪..‬ובכל אלו המקומות לא פירש מה ענינם אם‬ ‫הם עצמם המוחין החדשים דפנים היורדים עתה מזיווג זה או הם מנצפ"ך בפני עצמו‬ ‫מלבד המוחין דפנים החדשים ובספר נה"ש דף ל"ח אע"א משם נראה דהכל אחד‪.‬‬ ‫)ורואים ב' מנצפ"ך(‬ ‫שעה"כ דף צ"ח אע"ד‪ .‬אלא שכיוון שכל גדילתה אינה‬ .‬והנה ענין הורדת שני מנצפ"ך אלו הוא על ידי שני מוחין בינה‬ ‫וגבורה אשר נסתלקו למעלה כנז'‪ ..

‬שלא יסתור השמן ששון את הרש"ש‪(.‬ומן הימין שהוא סוד‬ ‫הזכר נמשך טפת ע"ב ממש דהויה דמילוי יודין‪..‬וההלבשה המיוחדת הזו היא‬ ‫הלבשה של יניקה‪ .‬ע"ח שכ"ט פ"ג‪(.‬לפי השמן ששון מוחין לחוד‬ ‫ומנצפ"ך לחוד וכמו שכן גם משמע משעה"כ אך כל זה לא לפי הרש"ש בנה"ש וכן‬ ‫בסידור‪ ....‬וכן כתב בפתח עינים דף ב' ע"ד ועיין אור הלבנה דף י"ג ע"א‪(.‫כוונות החגים‬ ‫יד‬ ‫אלא ע"י הגבורות הם לבדם נזכרים והבן זה מאד עכ"ל‪ ) .‬‬ ‫נשמת יסוד דא"א שבבינה דז"א‬ ‫בסדר עליית מ"ן בשופר‪ .‬וכן מוכרח מדברי‬ ‫מוהרח"ו בספר הכוונות דרוש ב' מדרושי הי"ג מידות כי תחילה נבררים ע"י זווג‬ ‫הסמ"ב ואח"כ נבררים בירורי הע"ב‪ ....‬נראה דלאו דווקא בשמע אלא‬ ‫בכל מקום שצריך עליית רפ"ח כגון בעמידה בתיבת באהבה ובמטבע ברכה שהכל ענין‬ ‫אחד‪ ..‬וכן הדבר באחד דשמע‪ :‬כתוב להעלות צלמים עם הרפ"ח עם‬ ‫נשמת יסוד דא"א שבבינה דז"א‪ ...‬ראה אוצרות דף כ"ו ע"ג אות ו' באש"ל‪ .‬‬ ‫אור הלבנה דף י"ג ע"א‪ .‬‬ .‬‬ ‫בענין הרפ"ח שאנו רואים בכל עלית מ"ן איך יש לראות אותם?‬ ‫ראה תורת חכם דף נ"ג ע"א‪ .:‬ובתחילה נבררו ג' התחתונות שהם ס"ג מ"ה ב"ן וכל אחת‬ ‫נעשה בבחינת ע"ב כמבואר אצלנו בדרוש הרפ"ח ניצוצין וג' ע"ב אלו הם רי"ו והם‬ ‫ניתנין עתה אל השמאל לצורך רי"ו שהוא כלי הנקבה כנודע‪ .‬ע"ש‪) .:‬ונבאר עתה תשלום מ"ן מה ענינו כמ"ש למעלה הנה כל‬ ‫עליית מ"ן צריך שתעלה מלמטה למעלה ממדריגה למדריגה וזה יעורר לזה עד רום‬ ‫המעלות ע"כ‪ ).‬שאנו מורידים יחד עם השפע הרגיל דמ"ה וב"ן‪ .‬והוא גורם גם לזיווג נה"י דעתיק וחג"ת דא"א‪ .‬הגהה שם‪ .‬וכן שם משמעון דף צ"ו‬ ‫ע"ב‪ ..‬‬ ‫שעה"כ דף מ"ג ע"ד‪ ..‬וצ"ע‪ .‬טיפה ממוחא סתימאה‬ ‫ויסוד דא"א שבבינה דז"א תפקידו כאן לעורר את המוחא סתימאה לזווג להורדת‬ ‫טיפה זו‪ ..‬וכן שער מאמ"ר דף נ"ג ע"ד‪ .‬‬ ‫פתח עינים דף ב' אע"ד‪ .‬להבין מה צורך כאן בנשמת יסוד דא"א ומה זה‬ ‫שהיא בבינה דז"א?‬ ‫והענין בכללות‪ .‬וכן אמת ליעקב דף ס"ד ע"ג‪.:‬והנה כפי מש"ל משם הרב ז"ל נראה שצריך לכוון‬ ‫בשמע הרפ"ח ניצוצין ממטה למעלה ב"ן ואחר כך מ"ה ואח"כ ס"ג ואח"כ ע"ב כי‬ ‫הב"ן הוא בחינת עיבור והמ"ה מוחין דו"ק והס"ג מוחין דאב"א והע"ב מוחין דפנים‪.‬‬ ‫וכמ"ש מוהרח"ו ז"ל בשער ל"ט שער מ"ן ומ"ד פרק י"א יע"ש‪ .:‬ונדע שקריאת שמע ומטבע ברכה שוים בסדר עליית רפ"ח‬ ‫והמשכת המוחין ודכוותא בעליית רפ"ח דעמידה בתיבת באהבה וירידת המוחין הכל‬ ‫שוה בזה‪.

‫כוונות החגים‬
‫מה גורם מסירות נפשנו עק"ה?‬

‫טו‬

‫נה"ש דף ל"ז ע"ד‪ ...:‬ובאהבה ע"י מסירת נפש מסתלקים המוחין מז"א וחכמות‬
‫וחסדים נשארים למקיף ‪..‬עיין עוד זמרת הארץ דף י"ב ע"א‪:‬‬

‫אחר בירור הרפ"ח דפנים במילת באהבה לצורך השופר היכן הוא עומד?‬
‫הנה הבירורים העולים מעלים אותם עד המקום שמתקנים באותה תפילה עד גבורה‬
‫דז"א וכד' והוא נשאר שם וכשמעלים את המוחין למ"ן הרפ"ח עולה יחד כמ"ש פת"ע‪.‬‬
‫פתח עינים דף צ"ד ע"ד‪ :‬ולהעלותם עם הבירורים‪....‬ע"ג רישא דז"א ‪ ...‬ועתה יכוון‬
‫להעלות הבירורים דפנים דפנים דפנימיות העומדים ע"ג רישא דז"א‪..‬‬
‫צריך להבין מפני מה מבררים את הרפ"ח לצורך השופר במילת באהבה לפני‬
‫סילוק המוחין‪ ,‬הנה כאן הז"א במצב של מוחין מלאים דאבא ודאימא וזה‬
‫הזמן לברר בירור דפנים שכן צריך עבור הבירור כח גדול‪ ,‬ויש כאן מה שצריך‬
‫לברור‪ .‬אחרי זה אין הזדמנות אחרת שיש ריבוי מוחין כמו כאן‪.‬‬
‫בעניין רמזי המוחין שרואים בנסירה במוחין דאבא ג' ע"ב‪ ,‬בחב"ד‪ ,‬גימ' קונה‬
‫הכל מורה שחב"ד נכנסו בקונה הכל‪ ,‬ג' הויות בחג"ת‪,‬גימ' גומל מורה שחג"ת‬
‫נכנסו בגומל‪ .‬וג' מ"ו בנה"י‪ .‬מ"ו מילוי ע"ב גימ' אלהי‪ ,‬מורה שנה"י דאבא‬
‫נכנסו באלהי אברהם וכו'‪ .‬ראה שעה"כ דף ל"א סע"ד‪.‬‬
‫סידור כוונת בעליית מ"ן והורדת השפע החדש באהבה יום ב' ) וכן הוא בתקיעת שופר‬
‫ובאחד של שמע( כתוב‪ :‬ויורדים המוחין דפנים דאח' דפנימיות )באהבה יום ב'( בנה"י‬
‫דעתיק‪ ...‬ולא הזכיר מוחין דאח' דאח' דפנימיות )שעלו בסוד ולא יראו פני ריקם(‬
‫ובהמשך אחרי זיווג או"א בזיווג נ"ר רואים את ‪ 2‬הצלמים אח' דאח' דפנימיות והחדש‬
‫פנים דאח' דפנימיות‪ .‬צריך להבין שצלם דאח' דאח' דפנימיות עלה רק עד או"א‪ ,‬ושם‬
‫מחכה עד שירד הצלם החדש‪ ,‬ואז מצטרפים ורואים שניהם‪.‬‬
‫סידור בכוונת נסירת פנים דאח' דפנימיות‪ :‬ביום ראשון במילת באהבה‬
‫בנסירת אח' דאח' דפנימיות‪ ,‬נסרנו את לאה השארנו בה רשימו והגבורות‬
‫עברו לכתר דרחל‪ .‬וכן ביום ב' במילת באהבה בנסירת אח' דחיצוניות נסרנו‬
‫את לאה השארנו בה רשימו והגבורות עברו לכתר דרחל‪ .‬והנה בסידור בנסירת‬
‫פנים דאח' דפנימיות לא כתוב לנסור את לאה? צריך לומר שגם בפנים דאח'‬
‫דפנימיות צריך להעביר את הגבורות ללאה‪ ,‬ואחר כך להשאיר בה רשימו‪,‬‬
‫ולנסור אותה ולהעביר את השפע לכתר דרחל‪.‬‬
‫בענין שאלה האם צריך לעשות זאת גם בבחינות של הפנים או רק בבחינות של האח'‬
‫ששם יש לאה מה שאין כן בפנים עיין שערי רחמים א' שאלה ר"כ‪ :‬תשובה‪ :‬ראה‬
‫זמרת הארץ אחר התקיעות גם לאה מקבלת בחינת הפנים וננסרת כמו רחל‪ ,‬אבל ר'‬
‫שאול דוויק הי"ו )זצ"ל( סברתו לאה אינה לוקחת מן הפנים אחר התקיעה יען הרב‬

‫כוונות החגים‬

‫טז‬

‫לא כתב‪ ,‬והשיב דבר שלא כתב הרב בעצמו לא יוכל לומר‪ ,‬ואינו יודע למה לאה לא‬
‫ננסרה בחינת פנים‪ .‬ה' יעב"א‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫בענין דעת קל‬

‫שעה"כ דף צ"ג ע"ב‪ ...:‬ברוך הנה בתפי' יוצר עד גאל ישראל העלינו את המל' עד היכל‬
‫ק"ק דבריאה והנה היא בבחי' נקודה אחת כלולה מעשרג ואינה עדיין בבחי' פר' כי היא‬
‫בסוד לכי ומעטי את עצמך מבלי היות בה בחי' פר' ועדיין ) אף( בהיותה בסוד נקו'‬
‫היתה חסרה ממנה בחי' הדעת שלה שהוא סוד ע"ב ק"ל כנודע‪ .‬ולכן עתה אנו רוצים‬
‫לתתו לה עתה במלת ברוך‪ .‬וזה כוונתו כי עתה ע"י ריבוייא דברכאן דאית בה בנקודה זו‬
‫שנכללה בכל היכלותיה כנז' בס"ה בפר' פקודי אשר לסיבה זו נקראת ברוך‪ .‬הנה גם‬
‫אנו רומזים במלת ברוך אל היסוד דז"א הנקרא ברוך לפי שיורד בריבוייא דברכאן‬
‫עילאיןד‪ ,‬ונותן לה בחינת הדעת הנז' אשר הוא שם הויה שהוא גימ' כ"ו‪ ,‬ובריבוע‬
‫הפשוט שהוא בגימ' ע"ב‪ ,‬ובריבוע המלא במילוי אלפי"ן כזה יוד יוד הא יוד הא ואו יוד‬
‫הא ואו הא העולה ק"ל אשר ג' בחי' אלו הם הדעת שבה והם בגימ' כמנין ברוך שהם‬
‫כ"ו ע"ב ק"ל‪.‬‬
‫שמן ששון ג' דף קכ"ג ע"ד אמצע אות א'‪ ...:‬שם ועדיין אף בהיותה בסוד‬
‫נקודה היתה חסירה ממנה בחי' הדעת שלה שהוא סוד ע"ב ק"ל כנודע ע"כ‪.‬‬
‫מילת אף בפע"ח ליתא‪.‬‬
‫‪ ...‬ועוד מאי שנה בחי' הדעת דצריך לתת לה עתה במילת ברוך כנז' מכל הט'‬
‫ספירות הנתנין לה בא"ב דאטב"ח כנז'‪ ...‬וי"ל דע"י הארת הנז' הנמשכים לה‬
‫בדעת שלה שהוא ע"ב ק"ל הנז' יש לה כח לעלות היא וכל היכלי בי"ע‬
‫לאצילות כנז'‪ ...‬והוא על דרך החסדים שבדעת דז"א המתפשטים בו"ק ועושים‬
‫הכנפים ומעופפים ומעלים הז"א עצמו עמהם‪) ...‬עוד י"ל הכי פירושו אפילו‬
‫שיש לה עשר נקודות בחי' נקודת הדעת שבה חסרה ממנה ואין בה רק ט'‬
‫נקודות ועתה צריך להשלים לעשרה נקודות עיין לקמן או' מ"א(‪ :‬ע"ש‬
‫באורך‪ .‬ועיין ע"ח ב' דף ז' ע"ג אות ט"ז‪ ,‬שם עניין הכנפיים‪.‬‬
‫שעה"כ דף צ"ג ע"ג ד"ה ונחזור‪ ...:‬ונודע כי הדעת ק"ל שבה היא בחי' עטרא דגבורה‬
‫מב' עטרין אשר בדעת דז"א כי עטרא דחסד נחלקת לה' חסדים המתפשטים בה' קצוות‬
‫ג מלכות דאצילות היא יורדת לראש הבריאה בעשר נקודות מה שאין כן בשאר העולמות שיורדת רק‬
‫נקודה אחת אחר התמעטות מלכות דמלכות ועל כן בעליות מעולם לעולם יש קדיש מה שאין כן בין‬
‫הבריאה לאצילות וזהו מדרש פליאה "אין אומרים קדיש אלא ביחיד" והכוונה רק במקום שהמלכות‬
‫יחידה רק מלכות דמלכות‪ .‬ולא אומרים קדיש בין בריאה לאצילות ששם ירדו ‪ 10‬נקודות‪ .‬עיין שעה"כ‬
‫דף י"ד ע"ד‪.‬‬
‫ד ענין היות היסוד דז"א בריבויא דברכאן הוא כמ"ש בשעה"כ דף כ"ח ע"ג באמצע בכוונת ברוך הוא‬
‫ומבורך ש"ברוך הוא" יסוד דאבא הנעלם ביסוד דאימא‪ ,‬אבל יסוד דז"א הוא מקבל ברכה ממנו נקרא‬
‫"ומבורך" כנ"ל כי להעלות את הכלה למעלה צריך להוריד הארת יסוד דאבא ביסוד דז"א ויסוד דז"א‬
‫הוא המעלה אותה מן הבריאה אל האצילות‪ ...‬ע"ש‪.‬‬

‫כוונות החגים‬

‫יז‬

‫דז"א מחסד עד הוד שבו ועיטרא דגבורה הנחלקת לה' גבו' המתפשטות בה"ק שבנקבה‬
‫מחסד עד הוד שבה‪ ...‬וצריך שתכוין כי הנה בתחילה ההיא עטרא דגבורה היא הויה‬
‫אחת פשוטה שהיא גימ' כ"ו וכשניתנה בדעת של הנקבה מתחלקת לה' הויות שהם ה'‬
‫גבורות והם בגימ' ק"ל הרי עתה כ"ו ק"ל וחסר ע"ב לתשלום ברוך וזה ענינם‪ ...‬והנה‬
‫ענין התפשטות הזה הוא כי מה שהיה עד עתה בדעת שבה בבחינת ד' אותיות הויה הם‬
‫עתה בדרך התפשטות הזה י' י"ה יה"ו יהו"ה שהוא ענין ריבוע הויה שהוא בגימ' ע"ב‪,‬‬
‫הרי עתה הם ג' בחינות כ"ו ע"ב ק"ל שהם בגימ' ברוך‪ ...‬ע"כ‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫שמן ששון ג' דף קכ"ד ע"ג אות ט"ז‪ ...:‬שואל על השינוי בשעה"כ דף צ"ג‬
‫ע"ב‪ .‬ובין צ"ג ע"ג‪ ,‬ושולח אותנו לשעה"כ דף כ"ט ע"ג בעניין הדעת קל של‬
‫יום חול‪ ,‬ומחלק בעניין ק"ל שפעם כתוב חמש הויות‪ ,‬ופעם אחרת ריבוע מ"ה‪,‬‬
‫ואומר שהדעת עצמו הוא ה' הויות‪ ,‬והמעבר דרך הוא אחוריים דמ"ה‪ .‬ע"כ‬
‫ע"ש‪.‬‬
‫כאן עסקנו בהבדל בעניין הק"ל‪ ,‬אך גם בעניין הע"ב יש הבדלי גירסאות מהו‬
‫הע"ב של הדעת ומהו של הדרך‪ .‬בעניין הע"ב של הדעת ק"ל הוא לכולי עלמא‬
‫ריבוע הויה פשוטה גימ' ע"ב‪ .‬אך בעניין הע"ב של המעבר דרך יש בזה‬
‫מחלוקת‪.‬‬
‫שעה"כ דף כ"ט ע"ג‪ :‬שורה אתוון‪ ...‬גם תכוין כנ"ל והוא להוריד הארת הה"ג דברישא‬
‫דז"א כי הגבורות עצמן הם ג"כ למעלה אמנם הארתם בלבד הוריד עד המלכות ע"י‬
‫הכריעה הנז' והנה הארה הזו היא בגימ' ברוך ע"ד שביארנו בר"ה שה"ס כ"ו ע"ב ק"ל‬
‫שהם בגימ' ברוך ושם נתבאר ביאורו‪ ) .‬כאן יש המשכה ראשונה של דעת ק"ל למלכות‬
‫הנמצאת באצילות ה' אחרונה אחרי היסוד‪ ,‬וזה ע"י הכריעה הראשונה‪ ,‬ובהמשך הרב‬
‫מביא את הדרך שהיא הויה והוי"ה ומ"ה וק"ל שהיא המשכת דעת ק"ל למלכות שהיא‬
‫בבריאה בהיכל ק"ק הדעת מרומז בהוי"ה ראשונה שהיא עטרא דגבורה כמו שכתב‬
‫המעיל אליהו בשם התורת חכם‪ ,‬והדרך היא הוי"ה ושם מ"ה שהם פנים דכתר ופנים‬
‫דחכמה וק"ל שהוא אחוריים דמ"ה‪ .‬וזה מה שכתוב בהמשך‪(.‬‬
‫גם תכוין כי הנה עתה המלכות צריכה לעלות בתחילה באחורי ז"א וצריך להמשיך כל‬
‫ההארות הנ"ל דרך אחור ז"א והנה הפנים דז"א הוא בחי' כ"ו שבמלת ברוך שהוא‬
‫בגימ' שם הויה אלא שהוא במלוי אלפי"ן שעולה מ"ה ואח"כ עובר דרך אחוריים דז"א‬
‫שה"ס ע"ב ק"ל שהם ריבוע האחוריים דהויה דמ"ה דאלפי"ן כנז' הרי נתבאר מלת‬
‫ברוך שהיא כ"ו ע"ב ק"ל בב' פירושיםה‪ ...‬ע"כ‪.‬‬
‫מעיל אליהו דף קל"ט ע"ב‪ ...:‬ודע גם בכאן נפל הפרש בין רבינו הרש"ש‬
‫זיע"א ובין רבינו הרד"ם ז"ל שרבינו הרש"ש זיע"א סידר הע"ב פשוט ומלא‬
‫ה ‪ .‬הנוסחא בפריע"ח דף נ"ג ע"ב האחוריים של שם כ"ו ושם מ"ה‪ ...‬ע"ש‪ .‬הרש"ש הוא לפי שעה"כ‬
‫בהבנת המעיל אליהו‪ ,‬והרד"ם הולך לפי פריע"ח ושעה"פ‪.‬‬

‫כוונות החגים‬

‫יח‬

‫דמ"ה‪ ,‬והרד"ם ז"ל סידר אחוריים דפשוט‪ ...‬כמו בשער הפסוקים‪ ...‬אבל רבינו‬
‫הרש"ש זיע"א מיאן בסדר זה לפי שלשון רבינו ז"ל בשעה"כ דף כ"ט ע"ג‬
‫משמע כן שהוא גימ' שם הוי"ה אלא שהוא במלוי אלפי"ן וכו' משמע שצריך‬
‫לכווין בהוי"ה דמ"ה ואחר כך עובר דרך אחור שהוא ק"ל‪ ...‬ע"ש‪.‬‬
‫הנה שצריך לקרא שורות אלו כך‪ ...‬וצריך להמשיך כל ההארות הנ"ל דרך אחור ז"א‬
‫והנה הפנים דז"א הוא בחי' כ"ו שבמלת ברוך שהוא בגימ' שם הויה אלא שהוא במלוי‬
‫אלפי"ן שעולה מ"ה ואח"כ עובר דרך אחוריים דז"א שה"ס ע"ב‪ ] ,‬עד כאן זה בחינת‬
‫הפנים שהם כ"ו ומ"ה ע"ה הרי ע"ב [ ק"ל שהם ריבוע האחוריים דהויה דמ"ה‬
‫דאלפי"ן ] זה הק"ל הוא לבד האחוריים [‬
‫שמן ששון ג' דף ל"ח ע"ג אות י"ג‪ ...:‬הנה הארה זו היא בגימ' ברוך ע"ד‬
‫שביארנו בתפילת ר"ה שה"ס כ"ו ע"ב ק"ל שהם בגימ' ברוך ושם נתבאר‬
‫ביאורו ע"כ‪ .‬לקמן שעה"כ דף צ"ג ע"ג ד"ה ונחזור וכו' והוא זה דבתחילה‬
‫בהיות אלו הה"ג ביסוד דז"א הם הויה פשוטה כ"ו ואח"כ יורד בדעת שלה‬
‫והם ה' הויות בגימ' ק"ל ואח"כ מתפשט בו"ק שלה ונעשים בריבוע והם ע"ב‪,‬‬
‫הרי כ"ו ע"ב ק"ל גימ' ברוך‪ ,‬אלא שאינם כסדר אלא תחילה כ"ו ואח"כ ק"ל‬
‫ואח"כ ע"ב‪ .‬ועיין בסידור בכוונת ברוך דכריעה א'‪ .‬עוד כתב רבינו כאן בסמוך‬
‫וצריך שהארות הנז' עוברים דרך כ"ו שהיא הויה פשוט פנים דמלכות דכתר‬
‫דז"א‪ ,‬ודרך רבוע הפשוט וריבוע דמ"ה וכן כתב בשע' הפסוקים דף כ"ו ע"ג‪...‬‬
‫ולקמן דרושי ר"ה ריש דרוש ו' )שעה"כ דף צ"ג סוע"ב(‪.‬‬
‫ע"כ מוכיח הרב על פי ג' מקומות ‪ (1‬דרושי ר"ה ריש דרוש ו' )שעה"כ דף צ"ג סוע"ב‪(2 .‬‬
‫בשע' הפסוקים דף כ"ו ע"ג‪ (3 .‬פרי ע"ח דרושי העמידה פ"ח‪ .‬לפי זה פוסק השמן‬
‫ששון שצריך להיות הדרך כ"ו ע"ב ) ריבוע פשוט( ק"ל ריבוע מלא‪ .‬אך הוא מודע שזה‬
‫סותר את הסידור עצמו ובהמשך אומר שצריך להבין שכך הפסק אע"פ שהסידור אחרת‬
‫על פי שלושה עדים דלעיל‪ ...‬ע"כ ע"ש‪.‬‬
‫שע' רוח הקודש דף ס"ז ע"ג‪ ...:‬זה פירוש היוס"ד‪ ...‬ומלבוש זה של הרמ"ח‬
‫הוא מ"ה‪ ,‬ור"ב דמ"ה‪ ,‬והנה לפי משמעות הלשון נראה דע"ב שעם ק"ל דקאמר‬
‫היינו רבוע הוי"ה פשוטה דמ"ה ולא כן שלחו לנו מתם תובב"א מהשמ"ש‬
‫זלה"ה שהוא כ"ו ומ"ה הנק' בכ"מ ע"ב דמ"ה וע"כ חל עלינו ביאורו כי‬
‫דבריו זלה"ה ניתן למרע"ה מסיני וזה ביאורו הביא הוא זלה"ה בכוונת ברוך‬
‫דברכת אבות‪ .‬ב' מיני ע"ב ק"ל א' ע"ב ק"ל דנוק' שהוא רבוע הוי"ה פשוטה‬
‫וה' הויו"ת‪ .‬ב' ע"ב ק"ל דז"א כ"ו מ"ה שהוא ע"ב דמ"ה כנו' )א"ה ע"ב מ"ש‬
‫הר' המחב' לעיל בסו' תי' כ"ז ומ"ש שם ולעי' יחוד י"ד ע"פ מלך ביופיו ומ"ש‬
‫שם וע' דב"ש שאלה נ"א(‪ ...‬ע"ש‪.‬‬

.‬כ"ו הוי"ה פשוטה ע"ב הוי"ה )בריבוע(‬ ‫]פשוטה[ ושם מ"ה שמבפנים דז"א‪ .‬וצריך‬ ‫להמשיך כל ההארות הנ"ל דרך אחור ז"א והנה הפנים דז"א הוא בחי' כ"ו‬ ‫שבמלת ברוך שהוא בגימ' שם הויה אלא שהוא במלוי אלפי"ן שעולה מ"ה‬ ‫ואח"כ עובר דרך אחוריים דז"א שה"ס ע"ב ק"ל שהם ריבוע האחוריים דהויה‬ ‫ו זה מסידור שהיה בידו וזה לא סידורנו וגם לא סידור היר"א‪.:‬ומ"ש כ"ו ע"ב ק"ל‪ .‬‬ ‫והק"ל אחור דחכמה‪ ..:‬והנה הדעת הזה‪ .‬ומהם לוקח בחינת הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן בבחי' פשוטה דרך פנים‪ .‬ובבחי' אחוריה‬ ‫המליאים באלפי"ן שהם בגימטריא ק"ל‪ .‬ובבחי' אחוריה הפשוטים‪ ..‬אחד לרמוז לעטרה דגבורה ואחד פנים דכתר‪.‬שהם‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫תורת חכם דף צ"ז ע"א‪ ..‬ומ"ש‬ ‫מורי הרב ז"ל כ"ו ביסוד דז"א ק"ל ה' הויו"ת בדעת דנוק' ע"ב ריבוע דפשוט בגופא‬ ‫דנוק' ע"כ‪.‬ע"ש‪.‬וג' בחי' אלו‪ .‬בעברם לדעת דנוק' שם נעשים‬ ‫ה' הויות גימ' ק"ל‪ .‬הרי כ"ו ק"ל ע"ב‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫מעיל אליהו דף קל"ט ע"ב‪ .‬ולפי זה מה שמסודר הויה פשוטה אחת בסידור יש‬ ‫לכוין בה שני פעמים תכופות‪ ..‬זו בחינת דעת ק"ל הנמשכת לנוק' בעולם‬ ‫האצילות ה' אחרונה העומדת אחורי היסוד‪..‬‬ ‫ע"כ‪ .‬אבל עיין תו"ח דף צ"ז ע"א שיטה ג' שפירש‬ ‫שהכוונה היא עטרא דגבורה‪ ..‬הם‬ ‫בגימטריא ברו"ך‪ .‬ק"ל‪ .‬הוא מכריע בין תרין מוחין‪ .‬בהתפשטותם בחג"ת מתפשטים בריבוע הויה פשוטה הרי‬ ‫ע"ב‪ .‬‬ ‫‪ (1‬ה"ג ביסוד דז"א נעשים הוי"ה אחת‪ .‬והכ"ו דפנים דכתר והפנים דחכמה הוא ע"ב‪.‬ועוברת דרך פנים דז"א‪ .‬‬ ‫ז כאן התיקון לפי מה שהביא הרב מעיל אליהו מכתב יד תו"ח‬ .‬לכאורה נראה שהכ"ו הפשוט נחשב שני פעמים אחד בפני‬ ‫עצמו ואחד בהתכללות עם המ"ה‪ .‬כ"ו‪ ..‬שהם בגימטריא ע"ב‪ .‬הרי כ"ו‪ .‬ע"ב‪ .‬כנרמז אצלינו בתחלת ברכת אבות דשחרית דחול‪ .‬כוונתו ז"ל שהוי"ה פשוטה היא עטרא דגבורה‬ ‫דנוק' שנקרא הוי"ה פשוטה כמ"ש בדרושי ר"ה ע"ש‪ .‬וז"ל שעה"כ דף כ"ט ע"ג‪ ..:‬ד"ה ויכוין להמשיך כל אורות אלו דרך מספר‬ ‫כ"ו וכו' ודרך מספר מ"ה וכו' הרי כ"ו מ"ה והכו' הם ע"ב וגם כ"ו ע"ב ק"ל‬ ‫גימ' ברוך וכו' ע"כו‪ ..‬שהוא‬ ‫בגימטריא כ"ו‪ .‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫דעת ק"ל הוא שפע הניתן לנוק' שבאצילות וגם לנוק' שבבריאה כדי שתוכל לעלות היא‬ ‫וכל היכלי בי"ע‪.‬‬ ‫‪ (2‬יש ברוך שמסמל את הדרך בה עובר השפע‪ .‫כוונות החגים‬ ‫יט‬ ‫שער הפסוקים דף כ"ו ע"ג‪ .‬גימ' ברוך‪ ..‬הנקרא‬ ‫חו"ב‪ .‬‬ ‫במילת ברוך בסידור יש שני מהלכים שמובילים לגימ' ברוך‪.

‬וזכור ב' אלה הדברים‬ ‫אשר הודעתיך‪.‬השפע מסומל‬ ‫בהוי"ה כ"ו שורה ראשונה עטרה דגבורה‪ .‬עיין הגוב"י אות ב' בשם‬ ‫הרש"ש צ"ע שכן יש שינוי נוסף והוא שהנוק' בראש השנה עולה רק בזקיפות מה שאין‬ ‫כן ביום חול שמתחילה לעלות כבר במילת ברוך‪( .‬בעניין הע"ב‪ ...‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫והשני הוא הדרך שבה עובר השפע שהוא דעת ק"ל לנוק' שבבריאה‪ .‬בספר הכוונות מפורש יוצא עכ"ל‪ .:‬גם צריך לדעת מה שהודיענו מורי ז"ל והוא כי ברכת אבות הזו שאנו מבארים עתה הוא בבחי'‬ ‫מוחין הפנימיים אבל עוד יש בה פי' ב' והוא בבחי' מוחין המקיפים‪ .‬ונלע"ד שהוא הכונה הב' דברכת‬ ‫אבות שכתבתיה לקמן אחר נוסח התפלה באותיותיה ) דרוש ד' דכוונות העמידה שעה"כ דף ל"ד ע"ב(‬ ‫וע"ש היטב מאד כי היא רבת התועלת אם תשים לבך ודעתך אליה גם שמעתי ממורי ז"ל כי אותו הפי'‬ ‫שביארנו בברכת אבות דר"ה )שעה"כ דף צ"ג ע"ב(היא ממש כברכת של תפלת החול דשחרית ואין הפרש‬ ‫ביניהם אלא בענין הרי"ו אשר נתבאר שם בתפלת ר"ה כי להיות ר"ה יום הדין והגבורה ונודע כי הגבורה‬ ‫גי' רי"ו ולכן צריך לעשות כל בחי' תפלת ר"ה בסוד רי"ו ולכן כל בחי' הרי"ו שביארנו שם בברכת אבות‬ ‫דר"ה איננו רק לאותו היום בלבד אבל כל שאר הביאור הוא על סדר של חול ממש‪ .‬‬ ‫גם בעניין הק"ל יש שתי צורות שהביא הרב והם א( ה' הויות ה' גבורות‪ .‬וזה פנים דכתר וחכמה‪ .‬וכן אנו נוהגים בק"ק מכוונים‬ ‫ישיבת רחובות הנהר תכב"ץ‪.‬‬ ‫מתי לכוון הרי"ו‬ ‫שעה"כ דף צ"ג ע"גט‪ ..‬ב( והרד"ם סובר שצריך לראות ריבוע‬ ‫פשוט‪.‬‬ ‫כאמור הראשון הוא השפע הנקרא דעת ק"ל לנוק' ה' אחרונה העומדת באצילות‪..‬ולפי הרד"ם‬ ‫ריבוע פשוט דהויה‪.‬‬ ‫סידור דף ט"ז ע"א‪ :‬בהגהה הביא מספר זמרת הארץ דף י"ט אע"א והנה ידוע‬ ‫ומפורסם הוא שאין לכוין בכוונות הרי"ו כי אם בשחרית של ימי ר"ה בלחש‬ ‫וחזרה‪ .‬‬ .‬לפי הרש"ש כ"ו ומ"ה ע"ה‪ .‬והשורה השניה שהשפע עובר דרך פנים‬ ‫דכתר הוי"ה‪ .‬הרי ע"ב‪ .‬‬ ‫ט דרוש זה הוא פנימיות דחיצוניות ושייך גם בכללות לכוונת תפילת החול חוץ מעניין הרי"ו שהם רק‬ ‫לראש השנה‪ .‬ע"כ ע"ש‪.‬ופנים דחכמה מ"ה‪ ..‬סובר שצריך להיות כ"ו ומ"ה‬ ‫ע"ה הרי ע"ב‪ .‬והק"ל שהוא השפע לנוק' דבריאה הוא ריבוע מ"ה‪..‬ומשם לאחוריים ק"ל אחוריים דמ"ה‪.‬האם‬ ‫מה שכתב לבד לאפוקי מנחה וערבית‪ .‬וצריך לדעת שיש ג' כוונות לתפילה והרב פיזר אותם בשער הכוונות‪ .‬או לאפוקי מוסף‪) ..‬‬ ‫ח ראה בהמשך את ההבנה ואיך צריך לקרא ולהבין את השורות האלה לפי המעיל אליהו והרב אליהו‬ ‫משען שמסביר בכך את הסידור לשיטת הרש"ש‪ .‬ראה שעה"כ דף ל' ע"ג‬ ‫למעלה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫כ‬ ‫דמ"ה דאלפי"ן כנז' הרי נתבאר מלת ברוך שהיא כ"ו ע"ב ק"ל בב' פירושיםח‪..:‬מה שראוי לכוון בה ביום ר"ה בתפילת שחרית לבד והנה‬ ‫בתחילה נקדים לך הקדמה א' והוא כי אין שינוי וחילוק בין כוונת ברכת אבות שבימי‬ ‫החול לימי ר"ה אלא בעניין כוונת הרי"ו‪ .‬‬ ‫משמע מסתמות שעה"כ כוונת הרי"ו היא רק בשחרית לחש וחזרה‪ .‬ב( ריבוע מ"ה‬ ‫שהוא גימ' ק"ל ראה שמן ששון לעיל שהק"ל שהוא השפע לנוק' דאצילות הוא ה'‬ ‫הויות‪ .‬‬ ‫ובעניין הע"ב יש בזה שתי שיטות א( הרש"ש‪ .‬והשאלה‪ .

‬‬ ‫עלי נהר דף נ"ד למטה‪ :‬הרב עלי נהר מנסה ליישב את לשון הרש"ש בדף ל"ז‬ ‫ע"ג ודף ל"ז ע"ד שסותרות זו את זו ומתרץ ליישב בדרך אפשר על פי ב' כוונות‬ ‫שיש במנחה וערבית‪ .‬ע"ש‪ .‬‬ ‫דעת רבי שאול בשערי רחמים ב' שאלה חצ"ר‪ :‬שיש לכווין רי"ו לחש וחזרה שחרית‪.‬ע"ש היטב‪ .‬ע"ש‪.‬ע"ש‪.‬ע"ש‪.‬‬ ‫לפי הרב פרירא בספר בגדי קודש אשר לאהרון דף נ"ב עד דף נ"ג ע"ב שם‬ ‫כתב שמה שכתוב בנה"ש דף ל"ז ע"ג אינו מהרש"ש‪ .‬‬ .‬עיין גם בשאלות חכמי המערב נה"ש דף שאלה מ"ה וכן שאלה כ"ט‪.‬‬ ‫וראה בפאת השדה ב' דף שי"ג הגהת ס"ה והיא להרב הלל שליט"א ע"ש‪..‬‬ ‫פתח עיניים דף צ"ב ע"ג‪ :‬שם מהרב היר"א מביא בשם הדב"ש והרד"ם‬ ‫מכוונים הרי"ו דכריעות וזקיפות בין בלחש בין בחזרה שחרית ע"ש‪ .:‬צ"ע בתפילת ר"ה שכתב הרב זלה"ה שהוא כסדר‬ ‫תפילת החול ממש ואין הפרש ביניהם אלא בחי' הרי"ו לבד‪ .‬וכן בדף ער"ב‪.‬ומנהגינו‬ ‫לכוין בק"ק בית אל יכב"ץ בתפילת שחרית לחש וחזרה‪ ..‬וראה גם בספרו מעיל קודש דף פ"א שכתב כן‪.‬ע"ש‪ .:‬שם מקשר כוונת הרי"ו עם כוונת אדני שפתי‬ ‫תפתח ע"ש‪ .‬אך הוא סובר שמה שכתוב בנה"ש דף ל"ז‬ ‫ע"ג וגם מה שכתוב בע"ד אינו מהרש"ש‪..‬ע"ש‪ ...‬‬ ‫והוא סובר שצריך לכווין הרי"ו בכל התפילות‪ .‬ואומר מה שכתב לעשות רי"ו במנחה וערבית במערכות‬ ‫הרגילות שהם בכלים אמצעיים וחיצוניים אך במערכת של חזרת המוחין‬ ‫דכלים פנימיים אין לעשות רי"ו‪ .‬ובע"ד כתב בערבית לכוין הרי"ו כמו‬ ‫בשחרית‪ ..‬‬ ‫י הרחבה בעניין המוחין דכלים פנימיים שחוזרים במנחה וערבית ראה בספר של מו"ר רבי מ‪ .‬עטיה‬ ‫שליט"א‪ ...‫כוונות החגים‬ ‫כא‬ ‫שמן ששון ג' דף קכ"ד ע"א אות ז'‪ .‬וכן בדף ע"ד‪ .‬שיש חזרת המוחין דכלים פנימייםי דאימא במנחה‬ ‫ודאו"א בערבית‪ .‬כתוב שם שכוונת הרי"ו בשני ימים דר"ה בתפילת שחרית לחש‬ ‫וחזרה‪.‬בעניין הכוונה הזאת לא‬ ‫סדרו אותה בסידורים וחלקה נמצאת בסידור של הרב עובדיה הדאיה היוצא לאור‪..‬וממשיך‬ ‫ומביא סיכום כל הדעות וכן דעת הרש"ש שיש סתירה בנה"ש ואומר שמה‬ ‫שכתוב שם אינו מהרש"ש‪ ..‬‬ ‫בע"ג כתב שלא לכווין ערבית מוסף ומנחה‪ ..‬עטרת מרדכי על הקדיש החל מעמוד רל"א עד עמוד רמ"ז‪ .‬ורבי שאול שם בהגהה אות ג' דחה‬ ‫אפשרות תירוץ זו וטוען שאין בראש השנה הסתלקות מוחין שהוא יומא‬ ‫אריכתא‪.‬‬ ‫לפי פשטות שער הכוונות‪ .‬‬ ‫והתשובות ראה בספר בגדי קודש אשר לאהרון דף נ"ב‪ .‬ע"ש‪ .‬וכמו זמרת הארץ‪ .‬ושם בע"ב ואם יש לכווין פסוק זה בכל תפילות דר"ה‪ .‬‬ ‫נה"ש דף ל"ח ע"ב ד"ה צ"ע‪ .‬‬ ‫ראה מנהגי בית אל בספר דברי שלום‪ .‬מהרב אג"ן הוא הרב גגי"ן חתנו של הדב"ש‬ ‫והוא היה ראשון לציון‪ ...‬וכן דף ער"ב ע"ש באורך‪ .‬ע"ש‪ ..‬וכן כתב בדף ע"ד‬ ‫שם‪ .‬וראה שלא כתב‬ ‫שחרית בלבד‪.‬‬ ‫נה"ש דף ל"ז ע"ג וכן שם ל"ז ע"ד‪ :‬יש סתירה בין שני המקומות ברש"ש באותו עמוד‪.

.‬הוא רק המתקה הגבורות‬ ‫ולא ביטולן‪ ..‬וזה לנוק'‬ ‫שבאצילות ה' אחרונה שתחת היסוד‪ .‬בכריעה‬ ‫ראשונה‪ .‬‬ ‫)כנודע שאנו מעלים את הנוק' בכריעות וזקיפות(‪ .‬‬ ‫נקודה השניה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫כב‬ ‫נה"ש דף ל"ג ע"א אמצע ד"ה ונחזור‪ .‬מתי לכוונה שיש‬ ‫חלק מהחכמים שסוברים שפסוק זה נקרא רי"ו‪ .‬‬ ‫בתיבת אתה אנו ממשיכים עוד ג' רי"ו‪ .‬ע"ש‪..‬ע"ש‪ .‬ועיין גם קנין פירות דף‬ ‫קס"ח אות כ"א וכן קס"ו אות ט"ז‪ ..‬ויש עוד ב' פעמים רי"ו בציור ובגימ'‪ .‬דעת ק"ל‪ .‬ואולי הרש"ש‬ ‫מצטט פריע"ח ולא שעה"כ וסובר שהרי"ו בכל התפילות וצריך עיון גדול‪.‬שהיא נקודה השניה מלמעלה‪.‬וכ"ב אותיות לבניין פרצופה‪ .‬ורי"ו עם י"ב אותיות אדנ"י מלא הרי ברוך‪ .‬בכריעה השניה‪ ..‬וזה במסגרת הדעת ק"ל הנ"ל שהמשכנו‬ ‫לה‪ .‬וזה‬ ‫הרי"ו השני‪ .:‬והוא כי כוונת העמידה של ר"ה הוא‬ ‫כמו בחול ואין שינוי כלל ביניהם אלא בעניין הרי"ו והנסירה כן נראה מפשט‬ ‫שעה"כ‪ .‬בעניין כוונת פסוק אדני שפתי תפתח‪ .‬‬ ‫ראשית על ידי כריעה ראשונה אנו ממשיכם שפע לו"ק דז"א‪ .‬אך אלו מורים על מקור‬ ‫המשכת ב' הרי"ו האלו הנ"ל‪ .‬ראה בסידור וכן‬ ‫בשעה"כ‪.‬שתחת היסוד באצילות‪ .‬‬ ‫סדר כוונת הרי"ו‬ ‫מה שאנו עושים בכוונת הרי"ו בתפילה שחרית דראש השנה‪ .‬הוי"ה צפ"ך הרי רי"ו והמ"ן מותקו‬ ‫במילת ופ"י‪.‬וצריך לכווין בחמש פעמים‬ ‫רי"ו‪ .‬תאיר לנוק' שבבריאה שהיא שם אדנ"י הארות אלו‪ .‬ואז אנו מציירים ה' פעמים רי"ו‪.‬‬ ‫השני כנגד ה' של אתה והם המנצפ"ך‪ .‬ואע"פ שבשעה"כ הם אחרי ב' הרי"ו העיקרים‪.‬וראה שגם כאן לא כתב שחרית לבד‪ .‬‬ ‫בדעת הרש"ש האם סובר רק בשחרית לפי גרסת שעה"כ או כוונתו לכל התפילות וכמו‬ ‫שכתב בפרי ע"ח דף קל"ג ע"ד ד"ה דע‪ .‬‬ ‫בסידור הם מסודרים לפני‪ .‬שתיים במילת ברוך ושלוש במילת אתה‪..‬ראה גם טוב שם דף כ"ג ע"ב אות כ"ה‪:‬‬ ‫ראה בכוונות החול‪ .‬‬ ‫בתיבת ברוך רי"ו ראשון הוא ג' ע"ב הנמשכים לחג"ת דנוק'‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ :‬הלכה למעשה יש לכוין הרי"ו לחש וחזרה שחרית בלבד‪.‬וזה אנו עושים בכריעות וזקיפות ראשונות‪ .‬ואנו מוסיפים בכריעות שהן‬ ‫ו' לגבי ה' ו‪ -‬י' לגבי ה' את הרי"ו‪ .‬לתת לה‬ ‫כח לעלות בזקיפות בשם הויה עד כנגד החזה‪ .:‬ודע כי ברכת אבות דר"ה הוא דומה לשל‬ ‫חול ממש חוץ כוונות הרי"ו‪ ..‬מפני שהם מקור ההמשכה שלהם‪ .‬‬ ‫יר"א ג' עמ' ‪ 259‬כתב רי"ו לחש וחזרה דשחרית‪ .‬וראה סיכום שם‪.‬הראשון כנגד א"ת של אתה‪ .‬ה' אחרונה של ההויה‪ .‬ואח"כ ממשיכים את אותו הרי"ו לנוק' שבבריאה ג"פ ע"ב הנ"ל לנוק'‬ ‫שבבריאה הנקראת אדנות‪ ..‬כ"ב‬ ‫אתוון כל אות י' פעמים הרי ר"ך פחות ד' שורשים של גיכ"ק הרי רי"ו‪.‬ואז הנוק' ה' תתאה‪.‬כדי שימשיך‬ ‫לנוק'‪ .‬‬ .

‬גימ' צ"א ומוסיפים קכ"ה ) מהחסדים‪ .‬וגם ע"י העצמות הויה אדנות הנ"ל‪ .‬וג' בזקיפה שניה‪ .‬וכמו בברוך נכוין את מקור‬ ‫ההמשכה לפני כן‪ .‬‬ .‬‬ ‫וגם ממשיכים הארות מהשורשים שלה בז"א להאיר בה כשתעלה שם הנוק' שבהיכל‬ ‫ק"ק דבריאה‪ .‬והם גימ' רי"ו‪ .‬וכן תו"ח דף קמ"ה ע"ב‪.‬והו"ק הם נתקנים‬ ‫בחודשי הקיץ והחורף‪ .‬ע"כ‪) .‬הנוק'‬ ‫שבבריאה עולה בז' מקומות עד אחורי קשר של תפילין שבכתר ממותקת‪ .‬אם כן עתה ביום ראש השנה‬ ‫נותן אבא לאמא‪ .‬יעוין שם‪ .‬‬ ‫ובזקיפות‪ .‬שמה שנתקן בר"ה‪ .‬וע"י זה‪ .‬עיין נה"ש דף ל"ט ע"ג וע"ד‪ .‬הארות אלו הן‬ ‫בחינות הויה אדנות‪ .‬ראה בסידור וכן בשעה"כ‪.‬וזה כנגד ה'‬ ‫אחרונה של ההויה‬ ‫ובמילת אתה כתב בסידור דף י"ז סע"ב‪:‬‬ ‫ויכוין להוריד אות י' דאבא לגבי ה' דאימא שבציור ר"ו‪ .‬ד' בברוך‪.‬כוונות אלו כתב הרב בשער הכוונות דף צ"ד ע"ב‪:‬‬ ‫הראשונה כנגד ה' אחרונה של ההויה והיא בכוונת ברוך‪ .‬ה' הארות אלו נמשכות‪ .‬וא' באתה‬ ‫בסידור דף י"ז ע"ב למטה‪ .‬מה שכתב רבי שאול הוא לגבי ה' ראשונה שנותן אבא כח לאימא להוציא את‬ ‫ז"א‪ .‬‬ ‫שתי כוונות מיוחדות ברי"ו‬ ‫יש בכוונות הרי"ו שתי כוונות מיוחדות א' בברוך בסידור דף ט"ז ע"ג‪ .‬וכך כתב בסידור בברוך‪:‬‬ ‫להמשיך מו"ק שהוא ו' ששה אורות מי"ו אורות דל"ב נתיבות דחלקו לאות ה'‬ ‫שבציור ר"י ] ד"י כך כתב היר"א וכן משמע מרבי שאול פאת השדה דף שס"ג[‬ ‫שהם ) ונעשה ( ב' ווין ויו"ד‪ .‬ובזה מתורצת קושית השמן ששון בפירקין‪ .‬והיוצא‬ ‫מדבריו דשם‪ .‬‬ ‫ונתיב לא ידעו עיט‪ .‬וכאן מסדר ציור הכוונה [‬ ‫עיין הגוב"י ט' בשעה"כ דף צ"ד ע"ב מה שהקשה השמן ששון‪ :‬וראה בהתחלת הספר‬ ‫בהגהות רבי שאול שכתב שם וז"ל‪ :‬נ"ב‪ .‬וכן כתב התו"ח דף קמ"ה ע"ב‪ .‬‬ ‫וא' באתה‪.‬מס' כ"ב שהם י"ו אורות דחלקה מל"ב נתיבות‬ ‫ושית אורות שנותן לה כח להוציא את שית היכלין שתחתיה‪.‬עיין‬ ‫שעה"כ דף צ"ג ע"ג עד צ"ד ע"ד ‪ .‬כדי שיהיה לה כוח לעלות באותם מקומות בזקיפות‪ .‬בענין ל"ב נתיבות‪.‫כוונות החגים‬ ‫כג‬ ‫ועוד שלישי כנגד שניהם במילת את"ה נצייר אהי"ה שהוא כ"א י' פעמים הרי‬ ‫ר"י ועוד ו' אותיות מילוי קס"א הרי רי"ו שלישי‪ .‬היא עולה ואנו ממשיכים לה הארות בבחינת הויה אהיה‪ .‬שהוא הכח"ב דז"א‪ .‬להמשיך לה מאבא ו'‬ ‫אורות מי"ו אורות דל"ב נתיבות דחלקו יותר על חלקה ואז נעשית בציור ג' ווין‬ ‫ויו"ד‪ .‬שהם חו"ב דז"א ו' אורות כדי להאציל את ז"א‪ .‬ולמל' שבבריאה ואדנ"י מלא ( והם גימ' רי"ו‪ .‬חוץ מהתפארת ששם זה ג'‬ ‫מ"ב‪ .‬ד'‬ ‫בזקיפה ראשונה‪ .‬שגימ' כ"ח‪ .‬וכן בסידור ט"ז ע"א עד כ"א סע"א‪.‬הוא השורש‪ .‬י"ו חלקה וששה שנותן לה אבא למתק הדינים שבה לתת‬ ‫לה כח להוציא הז"א שהוא וא"ו התלויה ‪ ].‬והשניה כנגד ה' ראשונה של‬ ‫ההויה בכוונת אתה‪ .‬הנתקן בחודשי הקיץ‬ ‫והחורף‪ .‬ראה שערי רחמים ב' שאלה ש"ב וכן שער מאמרי רשב"י דף כ"א‬ ‫ע"ב‪ (.‬עיין נה"ש דף ט"ל ע"ג שכתב‪ .

.‬אם כן עתה ביום ראש השנה נותן אבא לאימא שהם חו"ב דז"א‪.‬‬ ‫פאת השדה דף ס"ח‪ ..‬עדיין לא נאצלו‪.‬‬ ‫כוונה נוספת באותו עניין שם בסידור‬ ‫סידור דף י"ז סע"ב‪..‬‬ ‫ו' אורות כדי להאציל את ו"ק דז"א הנתקנים בחודשי הקיץ והחורף‪ .‬ובזה אתי שפיר בכריעה‬ ‫שניה שאנחנו ממשיכין ו' אורות מאבא לאימא כדי להאציל את ז"א‪ .‬וכנראה שצריך לומר שהוא הדין לגבי ה' אחרונה‬ ‫לתת לנוק' כח להוציא שית היכלין תתאין לכל השנה‪.‬רוצה‬ ‫לומר חו"ב דז"א‪ .‬וכל השנה ו"ק דז"א‬ ‫וו"ק דנוק'‪ .‬ע"ש‪..‬ראה שם‬ ‫אש"ל אות ט'‪ .:‬ד דע שיש חילוק בין ר"ה שהוא דוגמת מעת בריאת עולם‬ ‫לשאר ימות החול והוא שבעת בריאת עולם וכן בר"ה נמשכין בה ה"ג ע"י אמא עצמה‬ ‫בסוד ויבן ה' אלקים את הצלע‪ .‬‬ ‫ע"ח ב' דף ו' ע"ב כלל ד'‪ .:‬ויכוין להמשיך מיסוד דא"ק מאור החדש הנמשך בפנימיות‬ ‫מזיווג דע"ב ס"ג חו"ב דא"ק ניקוד שורוק שהם וי"ו ויו"ד כזה ו'י' לאבא ולהמשיך‬ ‫מאבא לאימא אות ו' שבשורוק להיות לה כח להוציא הז"א‪.‬ע"ש‪ .‬והו"ק הם נתקנים בחודשי הקיץ והחורף‪ .‬ועיין שעה"ק דף כ"ב ע"ג‪ -‬ע"ד‪..‬משמע מכאן שבכל יום יש להמשיך הבו"ג‬ ‫לנוק' ע"י ז"א ולכאורה זה לא מה שאנחנו עושים בסידור מסודר שם שזה נעשה ע"י‬ ‫אימא אם כן קשה‪ .‬אך בשאר ימות השנה אינן נמשכין לה הגבורות אלא‬ ‫ע"י זעיר אנפין לבד מאחוריו‪ .‬נולדו י'‬ ‫ספירות דב"ן פנימיותם בקעו הפרסה ויצאו דרך טבור יסוד וצפרני הרגליים‬ ‫והם בחינת יושר דנקודים‪ .‬וזה מלבד היושר היוצא מהמצח בתיקון‪ .‫כוונות החגים‬ ‫כד‬ ‫פאת השדה דף ר'‪ .‬וכן כתב התורת חכם דף‬ ‫קמ"ה ע"ב‪ ..‬‬ ‫שבירורם בכל חודש בחודשו ושבת בשבתו ויום ביומו‪ .‬הביא אותה הרש"ש כנראה‬ ‫מפני שהלשון להוציא ז"א היא נראת קוד שכאן מדובר באותו עניין‪ ..‬‬ ‫מכאן יוצא שבראש השנה אנו מתקנים את הג"ר של כל השנה‪ .:‬ולפי דרכנו אתי שפיר‪ .‬‬ ‫זו כוונה נוספת מקבילה ומקורה באוצרות חיים דף ז' ע"ד‪ ..‬‬ .‬ע"כ‪ ..‬והיא מתקנת את הו"ק דז"א הנתקנים בששה חודשי החורף‬ ‫והקיץ‪ .‬שמה שאנחנו מתקנים בראש‬ ‫השנה הוא כח"ב דז"א דכללות השנה והו"ק דז"א דכללות הנתקנים בו' חודשי‬ ‫הקיץ וו' חודשי החורף שתיקונם על ידי כח"ב דז"א‪ .‬ועו"ש‪.‬ומתר"ץ רבי שאול שמה שכתוב ע"י ז"א הכוונה ע"י בינה דז"א‬ ‫שנתקנה בראש השנה‪ ..‬ע"כ השד"ה‪.‬ע"כ‪ .‬וראה שערי‬ ‫רחמים ב' שאלה רפ"ט‬ ‫בעניין אור החדש ראה אוצרות חיים דף ז' ע"ד‪ :‬משם משמע שהוא האור‬ ‫שעלה מנה"י דא"ק לעשות זיווג עליון להוציא הנקודים דרך העיניים‪ ...‬וז"ל בסוף דבריו ע"ש‪.:‬מה שנתקן בראש השנה הוא השורש שהוא הכח"ב‬ ‫דז"א‪ .‬בחודשי הקיץ והחורף‪ .‬ונקראים אבא ואימא לגבי ו"ק דז"א הנתקנים בששה‬ ‫חודשי הקיץ והחורף‪ .‬‬ ‫ובזה נתרצת קושיית השמן ששון בפירקין‪ .

‬‬ ‫וגם אפשר לקיים את הגירסא והראשונים‪ .‬שזו הבחינה שיוצאת בתיקון בכל פעם היא קיימת מששת‬ ‫ימי בראשית‪ .‬ושם הם שוחקים מ"ן שהם ב' אותיות מה' גבורות מנצפ"ך הצריכות‬ ‫מיתוק גדול לפי שהם היותר חזקות ומהיותו כן בא המן הרשע ונתוסף בו אות ה' כי‬ ‫היה בו כח הסיגים של כל הגבורות והג' גבורות הנותרות ) צפ"ך ( לא ימתקו משלם עד‬ ‫לעתיד לבא כנז' שם בפר' פקודי‪ .‫כוונות החגים‬ ‫כה‬ ‫וחיצוניותם‪ .‬וכן נה"ש דף‬ ‫כ"ז ע"ג למעלה‪ ....‬ע"ש‪..‬ששוחקים מן לצדיקים כנזכר פר' פקודי שהם מ"ן‬ ‫דמנצפ"ך שהם צריך מיתוק גדול לפי שהם יותר חזקים מן הג' גבורות‪.‬‬ ‫הנה ברכת הלבנה יש בה כמה סגולות אם יש בעיות לאשתו במערכות האשה‪ .‬אך לפי מבו"ש משמע הג'‬ ‫האחרות צפ"ך יתמתקו לע"ל‪ .‬‬ ‫בעניין האם מה שנתן אבא לאימא זה נחסר ממנו והוא נשאר י' בלבד? אולי מכאן יש‬ ‫תשובה שכן לאבא ממשיכים י' וו' לאימא‪ ..‬‬ ‫ראה אש"ל דף ה' ע"א אות א' בסופה‪ :‬מפני מה נקרא חדש ה' סיבות‪...‬‬ ‫עיין עוד לשם שבו ואחלמה ביאורים ב' דף ק' ע"ג אות י"ח וכן שם דף ק"א ע"ב‬ ‫באמצע שיש בחינה כזו של הוצאת ו י מהיסוד בתיקון כמו בנקודים‪.‬‬ ‫יא נראה שכאן יש טעות סופר והיה כתוב והא' וכתבו והראשונות‪ .‬‬ ‫משמע מכאן שדווקא הראשונים שהם מ"ן יתמתקו לע"ל‪ ..‬‬ ‫פריע"ח דף ק"ח רע"ד‪ .‬הכוונה החג"ת‪ .‬מעל הפרסה ושם מ"ה בתיקון הוא נולד ברגע התיקון הרי שיש‬ ‫ביניהם הפרש של ששת אלפים שנה‪.‬וכאן משמע שמהיסוד נמשך י' לאבא וו'‬ ‫לאימא וצריך עיון‪.‬וצריך להיות והאחרונות וכמו שכתוב בשרף פריע"ח‪.‬ועוד שאלה הרי בשעה"כ כתוב שאבא נותן‬ ‫לאימא מהי"ו אורות דחלקו שקיבל מהכתר‪ .‬‬ ‫מ"ן מן מנצפ"ך‬ ‫מתי יומתקו הג' גבורות צפ"ך‬ ‫מבו"ש דף ס' ע"ב‪ .:‬ברא שחקים שהם היכל חסד וגבורה דבריאה‬ ‫שנקראים שחקים‪ .‬על שם ששוחקים מ"ן‬ ‫לצדיקים‪ .‬מפני שהמ"ן הם נ"ה‪ ..‬בשם הרב מ‪ .‬יכוין‬ ‫שלא ישנו את תפקידם ר"ת אשתי‪ ..‬אך צריך להיות והאחרות‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫והראשוניםיא יתמתקו משלם לעתיד לבא‪ .‬כמו שכתב‬ ‫המבו"ש‬ ..‬ברא שחקים‪ .‬המלכויות יוצאות דרך העיניים והט' ספירות נשארות מעל‬ ‫הפרסה ובלשון הרב הניחו שורשם‪ .:‬אשר במארו מאמר ו'‪ .‬נראה שיש כאן טעות סופר והיה כתוב והא' וכתבו‬ ‫והראשונים‪ .‬לכן‬ ‫הצפ"ך שהם הראשונים חג"ת‪ .‬אליהו )שליט"א( זצ"ל ומופיע בספרי‬ ‫החסידים‪..‬עיין כרם שלמה א' דף מ"א‪ .‬הם המתמתקים לע"ל‪.

‬משונה מכולם‪ ..‬‬ ‫וכאשר השפע והדינין יורדים מן או"א הנק' ע"ב וס"ג שבהן ז' יודין יורדין לז"א הם‬ ‫נטחנין תחילה ע"י השיניים הנז' שבפה העליון שהם סוד השחקים הטוחנים את המן‪.‬אך אלו הב' שהם‬ ‫יותר גבורות חזקים הם צריכים שחיקה והוא ע"י נשמת הצדיקים אשר סבלו‬ ‫יסורים בשביל קוב"ה ושכינתא דאתתרכא מאתרא וגם אותם הנהרגים על‬ ‫קדושת השם וסבלו יסורין‪ .‫כוונות החגים‬ ‫כו‬ ‫שרף פריע"ח דף ק"ג ע"ד‪ ..‬‬ ‫מחברת הקודש דף מ"ד ע"ב‪ .‬ומתמתקים כל הזמן‬ ‫וגם לעת"ל‪ .‬או לעת"ל‪ ..‬‬ ‫שעה"כ דף ל"ה ע"ב ד"ה ופי‪ .‬ובאור חוזר שנים‬ ‫ושליש‪ .‬במילה שלוש גבורות‪ ..‬‬ ‫‪ (3‬והיכן ראינו מערכת מיתוק גבורות שתיים מתוך חמישה‪ ..:‬והעניין הוא כי שני יודין אלו של האלף עם הוא"ו‬ ‫שבאמצע הנחלקת לשתי ווין כנ"ל הם הי"ו שיניים העליונים וי"ו שיניים התחתונים‪.‬וצריך‬ ‫להבין‪ .‬ומשמע מכל זה שיש‬ ‫מערכת אחרת של הגבורות האלו וצריך עיון‪ ..‬בדרך כלל מיתוק נעשה ע"י‬ ‫חסדים‪.‬‬ ‫משמע מכאן שהג' צפ"ך יתמתקו מאליהם ומ"ן צריכים הרבה מיתוק גם כל זמן‬ ‫העוה"ז‪.‬‬ ‫)ראה לעיל בסיכום על העקדה( אך כאן במילת ופ"י‪ ..‬ולא רואים זה בתפילה וצריך עיון גדול‪ .‬‬ ‫‪ (2‬מה זה ענין הטחינה והשחיקה ע"י השיניים‪ .‬‬ ‫ע"ש‪ .‬‬ ‫מפני מה ממתקין דווקא מ"ן‬ ‫מתעוררות כמה שאלות‪:‬‬ ‫‪ (1‬מפני מה ממתקים רק מ"ן ממנצפ"ך‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫לפי כל הנ"ל צ"ע‪ .‬בברכת המזון כנ"ל בקונה הכל‪ .‬וגם בהמשך נדבר על מיתוקם ושהם‬ ‫בונים את הנוק'‪ .:‬על ידי נצח הוד הנקראים שחקים ששוחקים מ"נ‬ ‫לצדיקים לעתיד לבא שהם ב' אותיות מ"נ ממנצפ"ך שהם צריכים מיתוק‬ ‫ביותר כי הג' האחרים הם יומתקו מאליהם לעתיד לבא‪ .‬יש כמה מערכות של‬ ‫מיתוק גבורות בקונה הכל באור ישר שנים ושני שליש‪ .‬וצפ"ך לא מתמתקים כל השנה רק בר"ה‪ .:‬ושם שוחקים מן שהם ב' אותיות מה"ג‬ ‫מנצפ"ך הצריכים מיתוק גדול לפי שהם יותר חזקות ומהיתוכן ) ומהיותו כן‬ ‫ראה מבו"ש לעיל( בא המן הרשע וניתוסף בו ה' כי היה בו כח סיגים של כל‬ ‫הגבורות‪ .‬ועיין בהמשך‪.‬כאן מדבר דווקא על ג' גבורות מנצפ"ך שלא יתמתקו עד לעתיד לבא‪.‬מצד אחד הם חלק מהה"ג שבקונה הכל שכן מהם נעשה הבניין בלמען‬ ‫שמו‪ .‬ראינו‬ ‫לעיל במילת אדני ובהרבה מקומות שממתקים ה' גבורות מנצפ"ך‪.‬אך מה שברור מ"ן הם חזקים יותר שהם נ"ה‪ ..‬בציצית בעקדה‪..‬על ידי השיניים או על‬ ‫ידי תרי ביעי‪ ..‬‬ .‬וג' גבורות הנותרים לא ימתקו עד לעתיד לבא כנזכר בזוה"ק פקודי‪.‬הנה יש מערכת מיוחדת שממתקים רק ב' גבורות מ"ן דמנצפ"ך‪.‬אך מצד אחר המיתוק הוא עניין הגילוי וגם ע"י השחיקה‪ .‬למה לא ממתיקים את כולם‪ .

..‬ף‪ .‬‬ ‫ע"ח ב' דף ה' אע"א‪ ...‬קול באשה‪ .‬דטלנ"ת‪ .‬‬ ‫זסשר"ץ‪ .‬בפומא וכו'‪ ..‬חסד‪.‬גיכ"ק‪ .‬גם שם אדרא רבא דף קמ"ב ע"א אמרו ותאנא חמש עריין‬ ‫אתגליין בה וכו'‪ .‫כוונות החגים‬ ‫כז‬ ‫ע"ש‪ .‬והג' הראשונות שהם צפ"ך והם ג' הערוות‬ ‫שהזכירו במשנה שער‪ .‬וימטר עליהם מן לאכול‪... 2‬דע כי ה' מוצאות הפה הכוללות כל כ"ב אתוון שהם‬ ‫אחע"ה בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ כל מוצא כלול באות אחת של מנצפ"ך‪ .‬אחע"ה‪ .‬הנה‬ ‫מכאן משמע בבירור שהה"ג בחוטמא ופומא וכו' הם בז"א‪ .‬והם מתמתקים ע"י הטחינה כמבואר אצלינו‪.‬וכן בברכת הלבנה‪.‬והם נ"ה‪ .‬נמצא כי סדרן אחע"ה‪ .‬בומ"ף‪ .‬הנה יש מיתוק‬ ‫מיוחד למ"ן דמנצפ"ך וזה נעשה ע"י השיניים‪.‬כף‪ .‬ע"ש‪ ...‬למה נקראים מן לפי ששוחקים מן‬ ‫לצדיקים‪ ..‬‬ ‫והנה יש ג' מערכות של ה"ג‪ .‬גיכ"ק‪ .‬והה' ערוות הם‬ ...‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ח ע"ב‪ .‬והנה‬ ‫הם‪ .:‬שורה ‪ .‬זסשר"ץ‪ .‬אחע"ה‪ .‬‬ ‫ע"ח ב' דף ד' ע"ד‪ .‬ע"פ הפסוק תהילים פר' ע"ח ויצו שחקים ממעל‪ .‬והנה כבר ידעת כי בכמה מקומות נרשמות פעולות הגבורות כי‬ ‫מוצאות הפה ) אדרא זוטא דף רצ"ה ( הם סוד הה"ג‪ .:‬ונבאר עתה אלו הה"ג כי הלא הם סוד ה' מוצאות‬ ‫שבפה‪ ..‬וכן בשופר‪ ..‬שער באשה ערוה‪ .‬‬ ‫נצח‪ .‬ם‪ .‬הרי סוד מנצפ"ך בה' מקומות‪.:‬גם באדרא רבא דף קל"ז ע"ב אמרו‬ ‫ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי ז"א‪ .‬ך‪ ..‬שלא נמתקות והם ערוות‪ .‬אצבעות‪ .‬הם הגבורות של הנוק' והשניים מהם‬ ‫שמתמתקות הם מ"ן והם יד ורגל‪ .‬והנה הם מתחילין ממטה למעלה‪ .:‬שורה כזה \\ והם רמז אל שני שורות השיניים‬ ‫ששוכבות זה ע"ג זה והם טוחנים ומהדקים כחות הדין‪ ...‬גיכ"ק‪..‬ץ‪ ..‬שוק‪ .‬והכי תאנא קול באשה ערוה‪ .‬ך‪ .‬בומ"ף‪ .‬ץ‪ ..‬ן‪ .‬תפארת‪ ...‬‬ ‫ונבאר עתה ענין מוצאות הפה‪ ...‬חוטמא‪ ..‬‬ ‫גם עניין שלישי והוא קול באשה ערוה שער ושוק ורגל ויד הרי ה' ערוות שם‬ ‫באדרא רבא דף קמ"ב אמרו כי מארי מתניתין לא הזכירו רק ג' ראשונות‪ ....‬‬ ‫שער מאמרי רשב"י דף ס' סע"ב‪ .‬‬ ‫אלו הם ב' ערות אחרות אחרונות שהוא יד ורגל שלא הזכירו בעלי התלמוד‬ ‫לפי שאלו הם ב' גבורות הנמתקות שהם נ"ה כנודע‪ .‬ע"ש‪ ..‬בומ"ף‪ .‬ף‪ .‬והמערכת שלנו בכוונת ופי‪ .‬גם באדרא זוטא ) צ"ל‬ ‫אדרא רבא דף קל"ז ע"ב ( אמרו כי ה"ג נתפשטו בחוטמא בפומא בדרועין‬ ‫בידין באצבעין וכו' גם שם אמרו )אדרא רבא דף קמ"ב ע"א ( כי הה"ג הם נגד‬ ‫ה' ערות שיש באשה שער וכו'‪..‬‬ ‫ובכל מקום שמוזכר עניין השחיקה וטחינה‪ .‬גבורה‪ .‬דטלנ"ת‪ .‬ואתפשטאן בחוטמוי בפומא בדרועוי‬ ‫בידין באצבעין‪ .‬וסוד הדבר כי ב' גבורות דמנצפ"ך הראשונים הם ם"ן נתמתקו‬ ‫בסוד המ"ן שטוחנים ושוחקים‪ .‬מזכיר הרב מאמר חז"ל גמ' חגיגה י"ב ע"ב‪ .‬הנה בפה של ז"א‬ ‫הוא גם פ' של מנצפ"ך דז"א ושם נשחקים היודין שהם בז"א למתק את המ"ן‬ ‫דמנצפ"ך של הנוק'‪.‬זסשר"ץ‪ ...‬ע"ש‪.‬‬ ‫והנה עניין השני והוא התפשטות בחוטם‪ ..‬ולא‬ ‫ב' השניות‪ .‬דטלנ"ת‪.‬דרועין‪ .‬פומא‪..‬‬ ‫ן‪ .‬ם‪.‬הוד‪ .

‬ויש יוצאים מן הכלל‪ .‬ע"ש‪.:‬גם ענין הג' והוא קול באשה ערוה ושער ושוק ורגל‬ ‫ויד הרי ה' ערות ושם באדר"ז אמרו כי מארי מתניתין לא הזכירו רק ג'‬ ‫ראשונות ולא ב' השניות‪ ...‬משמע שהם הקשות‪ .‬עיין עוד אהבת ה' דף ק"ד ע"א‪.‬עיין מזכיר שלום מערכות‬ ‫מערכת המ' מנצפ"ך ע"ש‪.‬ע"ש‪.:‬תרין אלין‬ ‫יתיר מערוה אינון‪ ..‬אך כשפונים אל כללי החו"ג כלל י"א נראה שהשווה‬ ‫אותם לעניין שהם מגולים מכאן משמע שהמיתוק המדובר כאן הוא הגילוי‪....‬בדרך כלל הסופיות הם‬ ‫הגבורות והאמצעיות הם חסדים‪ .‬‬ ‫ראה המשך‪..‬כל האותיות‬ ‫הם ביסוד הנק' ברוך בסוד נגילה ונשמח' בך וזהו ענין מלת אתה א"ת ה' כי א"ת הם‬ ‫כ"ב אתוון שיש מן א' עד תי"ו בא"ב ואות ה' הם ה' אותיות מנצפ"ך היתירים‪ .:‬יא )ה"ח( הב' חסדים וב"ש ת"ת המגולין חוזרין‬ ‫ועולין ממטה למעלה ומגדילין את ז"א דרך עלייה‪ ..‬לכן יתיר אינון מג' אחרים אך להיותן‬ ‫מגולות ונמתקו לכן לא הוזכרו‪ ..‬והענין‬ ‫הוא כי כונתינו הוא להמתיק את המנצפ"ך של המל' ע"י הורדת זה המנצפ"ך הרמוז‬ ‫בה' של אתה כנז' ואמנם ב' הגבו' הנרמזות בב' אותיות מ"ן שבמנצפ"ך דמל' כבר‬ ‫נתמתקו במלת ופי יגיד תהלתך כנ"ל בתפלת שחרית דחוליב כי פי הוא בגי' מ"ן ולכן‬ ‫אין צריך עתה להמתיק ולבסם אלא ג' גבו' צפ"ך‪..‬וה"ג המתפשטים בנוקבא העומדת‬ ‫נגד נה"י דז"א ויסוד דז"א ארוך שהוא יסוד דזכר ומתפשט הרבה לכן אין מתגלות בה‬ ‫רק ב' גבורות תחתונות דנ"ה שבה לבד ואלו הב' בלבד הם עולין גו גופה דרך עלייה‬ ‫ומגדילין גופה‪..‬וסוד הדבר כי ב' גבורות דמנצפ"ך הראשונים שהם‬ ‫ם"ן נתמתקו בסוד המ"ן שטוחנין ושוחקים והם מתמתקים ע"י הטחינה‬ ‫כמבואר אצלינו אלו הם ב' ערות אחרות אחרונות שהוא יד ורגל שלא הזכירו‬ ‫בעלי התלמוד לפי שאלו הם ב' גבורות הנמתקות שהם נ"ה כנודע כי החסדים‬ ‫נמתקו ב' חסדים וב"ש אך הגבורות אינן נמתקות אלא ב' אחרונות לבד נ"ה‬ ‫לכן לא הזכירם אמנם יתיר אינון מן הראשונים והטעם כי אלו הם עיקר‬ ‫הגבורות שמהם נוצר תיקון פרצוף נוקבא ובפרט שהם יותר תחתונים והם‬ ‫דינין קשים כי רגלים יותר קשים כנודע‪ .‬‬ ‫בעניין המנצפ"ך יש הסופיות ויש פתוחות שבאמצע המילה‪ .‬‬ ‫הרב כאן משווה בין החסדים והגבורות ששניהם נמתקו וקשה לשון נמתקו‬ ‫שאמר על החסדים‪ .‬‬ ‫עץ חיים ב' דף ה' ע"ג‪ .....:‬אתה עתה צריך לכוין כי אחר שכבר נמשך בה בחי' דעת ק"ל‬ ‫בהיותו עדיין בסוד נקוד' אנו צריכין לתת בה כח לעשות פר' שלם אח"כ ‪ .‬ראה יין הרק"ח אדרא רבא דף קמ"ב ע"א‪ .‬‬ ‫עץ חיים ב' דף ז' ע"ב אות י"א‪ ....‬‬ ‫יב שעה"כ דף ל"ה ע"ג‪ .‬‬ .‫כוונות החגים‬ ‫כח‬ ‫באשה והם בנוק'‪ .‬‬ ‫מיתוק המ"ן איך נעשה וע"י מי‬ ‫שעה"כ דף צ"ג ע"ד‪ ...

.‬ואני הדל נלע"ד שאין כוונת רז"ל לומר דבחי' הגילוי הוא עצמו בחי' המיתוק‬ ‫כפירושם ז"ל דהא קתני והם נמתקים ע"י הטחינה וכו' נמצא שהמיתוק לחוד והגילוי‬ ‫לחוד‪ .‬‬ ‫יג נלע"ד מלשון הרב עצמו יש את ההבנה הזאת שכן לא שייך לומר בחסדים עניין מיתוק והרב השווה‬ ‫מיתוק החסדים ומיתוק הגבורות‪ .‬המשך בע"ד ד"ה ע"י הטחינה‪...‬ע"ש‪.‬‬ ‫דברי שלום דף מ"ה ע"ד‪ ..‬ע"ש‪ .....‬‬ ‫כוונתו לומר ששם מבואר שהטחינה היא ממתקת אע"פ דהתם קאי על טחינת השיניים‬ ‫ולא על טחינת התרי ביעי דהכא‪ .‬ושני שלישים‪..‬ולזהיג סיים כי בחסדים נמתקו ב' חסדים וב"ש וכו' הכוונה‬ ‫שבז"א שמקבל המוחין ע"י אימא‪ ...‬ק‪ ......‬ע"ש‪....‬‬ ‫שעה"ק דף פ"ב ע"ג‪ ...‬לפי‬ ‫קוצר דעתי אין הכוונה על המיתוק כפשוטן ]מ‪..‬לשון זה כולו‬ ‫מקשה במ"ש דהחסדים נמתקו דמה שייך מיתוק בתסדים והלא החסדים הם‬ ‫הממתקים את הגבורות‪ ....‬‬ .‬ע"ש‪.‬אלא מוכרחים אנו לומר שאין נמתקים ונטחנים כי אם בחי' המגולים בלבד‬ ‫כמבואר מלשונו ובזה יבואו כל דברי רז"ל על נכון‪ .‬‬ ‫וגם ראה לשון דומה בע"ח ב' דף נ"ד ע"ג ‪ 6‬שורות מלמטה‪ .:‬ומ"ש התם דנו"ה נמתקים ברדתם ביסוד אינם‬ ‫דברים כפשוטם כי הלא הג' ירדו מלמעלה למטה ומבואר בכ"מ בשביל כשיעלו‬ ‫בסוד או"ח לחזה להכנס בנוק' נכנסים כסדרן האמיתי בה שהיו חג"ת בחג"ת‬ ‫ונ"ה בנ"ה אלא עכ"ל דבריו זלה"ה על שהם במקומם בז"א דחג"ת מקום‬ ‫הכיסוי ונ"ה מקום הגילוי וטעה הכותב וכתב ברדתם ביסוד ותו ליכא‬ ‫מידי‪ .:‬דע כי שתי הערוות שהם יד ורגל הם שתי גבורות נצח והוד‬ ‫האחרונות לא הזכירום בעלי התלמוד לפי שנודע ששתי גבורות אלו נמתקו עם‬ ‫החסדים ברדתם ביסוד דז"א כנודע כי החסדים נמתקו שני חסדים‪ .‬‬ ‫אבל הגבורות לא נמתקו רק שתים האחרונות נצח והוד ואלו הם סוד שתי אותיות‬ ‫הראשונות של מנצפ"ך שהם מ"ן בסוד המ"ן שטוחנין בשחקים שהם נצח והוד‬ ‫ומתמתקות על ידי הטחינה‪..:‬וכתב הרב שפ"א דף ל"ב ע"ד על פרקין דהכא‬ ‫וז"ל נלע"ד שהמיתוק שזכר רז"ל כאן לאו מיתוק ע"י החסדים כשאר מיתוקים דעלמא‬ ‫בהיותם ביסוד רק כוונתו שהגילוי קרי מיתוק‪ ..‬‬ ‫בית לחם יהודה א' דף קכ"ב ע"ג‪ .:‬לפי שאלו הם ב' גבורות הנמתקות‪ .‬ע"ש‪ .‬עיין דברי שלום דף מ"ה ע"ד מה‬ ‫שהקשה‪ .:‬בעניין ד"ו בדעת‪ .‬‬ ‫שער מאמ"ר דף ס' ע"ג‪ .‬מה שהקשה עוד‪...‬ומיירי על זמן התפשטותם בנוק'‬ ‫שאין מתגלה אלא גבורות דנצח והוד לפי שהיסוד דזכר הוא ארוך ומתפשט עד‬ ‫יסוד הנוק' כידוע‪ .‬ע"ש‪.‫כוונות החגים‬ ‫כט‬ ‫מזכיר שלום על ע"ח דף קפ"ח‪ .‬כי בדעת יש ה' גבורות יחד‬ ‫מקובצות ובפרט כי אין בהם מיתוק לפי שהם מכוסות ואינם מגולות‪ .:‬ובפרט שאין‬ ‫מיתוק כלל בהם שם ואדרבה למטה הם יותר ממותקות שהם גלויות‪ .:‬שם כי החסדים נמתקו‪ .‬שנלמד שכשם שבחסדים הוא הגילוי כך בגבורות‪.‬ע"ש‪...‬‬ ‫אהבת ה' דף ק"ד עא‪ ......‬ביסוד[ אלא על גילוי האור‪....‬ומביא גם היפ"ש והוכחה משעה"ק‬ ‫ואומר‪ ....‬‬ ‫שגילוי האור נקרא מיתוק לערך אור הסתום‪ .

‬‬ ‫וכל ג' בחינות האלו הם בחינה אחת בלבד החמישית כנז' הנקראים מוחין פנימיים‬ ‫דז"א‪ .‫כוונות החגים‬ ‫ל‬ ‫משמע שאין מיתוק ביסוד וכאן מדברים על מיתוק שהוא גילוי והמיתוק‬ ‫שלהם הוא בטחינה במילת ופ"י שזה הכנה למה שנראה בלמען שמו שהגבורות‬ ‫נ"ה בונים את עיקר הפרצוף קו אמצעי וכתר‪.‬שעה"כ דף צ"ו ע"ג‪ .‬וכן‬ ‫פרי עץ חיים דף י"ט ע"ג‪ :‬והענין בקיצור‪ ..‬זה מבואר בפרי עץ חיים דף כ' ע"ב באמצע‪ ..‬‬ ‫הבחינה השלישית כשהם נכנסים לתוך הנה"י דאימא‪.‬‬ ‫ואלו הם שלושה בחינות הנז' אשר בזו הבחינה החמישית‪..‬ע"ש‪ .‬והרי נתבאר ג' בחינות שיש‬ ‫באלו המוחין הפנימיים דז"א הנקראים בחינה חמישית מן ששת בחינות הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ (2‬השנית הם בחינות שלשה כלים דנה"י דאימא אשר בתוכם מתלבשים האורות‬ ‫הנז' הנקראים ארבעה מוחין פנימיים‪.‬‬ ‫הבחינה השניה בכוח הארת המזלין יוצא האור בחוץ חב"ד ויורד להיות מקיפי דחג"ת‬ ‫על הת"ת דאימא‪ .‬‬ ‫משתלשלים מלמעלה ואנו מבחינים במסעם מהמוחין דאו"א ‪ 6‬בחינות‪.‬שורשי המוחין דז"א‪.‬‬ ‫‪ (3‬השלישית היא בחינת ז"א עצמו אשר בתוכו מתלבשין הג' כלים דנה"י דאימא‬ ‫אחר היות מתלבשין בתוכן האורות הנקראים מוחין כנז'‪.‬‬ ‫הבחינה החמשית היא בגבול ז"א בתוך חב"ד שלו‪.‬‬ ‫בענין כוונת התפילין‬ ‫בראש השנה אנו נפגשים עם כוונת התפילין‪ .‬מוחין דז"א בבחינת פנימיות דחיצוניות‪.‬והנה זה האור נשאר שם תמיד‬ ‫ונמשכה הארה ממנו מכל הארבעה המוחין אשר שם מקיפים ורצו להימשך‬ ‫ולהיכנס בסוד אור פנימי דמוחין דז"א והם עצמם נשארו למעלה ואז ירדו‬ ‫ונמשכו ונשתלשלו שלושה נה"י של אימא למטה והלבישו את המוחין‬ ‫הפנימיים האלו שנמשכו מן האור המקיף כנז' ובהיותם מלובשים אותם‬ ‫הארבעה מוחין חזרו להעשות שלושה בלבד‪ .‬‬ ‫בראש השנה אנו רואים את בחינות התפילין בארבע מקומות‪:‬‬ .‬מכאן משמע שהמעבר מארבעה מוחין להיותם שלושה בראש ז"א הוא‬ ‫בין המדרגה הרביעית לחמישית‪..:‬ששלושה‬ ‫מוחין שהיו בראש ז"א נהפכים לארבעה פרשיות בחוץ במצח מכוח הכאת הקוצה‬ ‫דשערי‪ ..‬‬ ‫הבחינה הרביעית כשהם יוצאים על נה"י‪.‬‬ ‫‪ (1‬האחת הם בחינת המוחין עצמם שהם הארות נמשכות מאור המקיף כנ"ל‪..‬בכוונת‬ ‫זכרנו לחיים מקור הכוונה‪ .‬זו בחינת תפילין דכתר‪ .‬‬ ‫והבחינה הששית מקיף על חב"ד דז"א וזו בחינת התפילין שיש לנו השגה בהם ועל כן‬ ‫הם התפילין שאנו מניחים‪ ..‬שע' מאמרי רשב"י דף נ"ד ע"א ‪ ...‬ע"ש‬ ‫שע' מאמרי רשב"י דף נ"ד ע"ב‪ :‬ד"ה ונבאר‪ .‬‬ ‫הבחינה הראשונה בתוך חב"ד דאו"א )אימא(‪.‬שהיא בחינת פנימיות דחיצוניות‪ ..

‬‬ ‫חיים‪ :‬כנ"ל אהיה הויה אהיה‪ .‬מ"ו ל"ז שהם ר"ת וס"ת של זכרנו לחיים‪.‬אשר דרך שם עובר השפע עד‬ ‫מקיפי הת"ת‪ .‬כנגד כ"א אזכרות‪ .‬לכאורה זה גם מה שכתוב בסידור בכוונת באהבה‪.‬ד' פרשיות‪ .‬ואחר כך מה שאנו עושים‬ ‫ביום חול דף ע"ג ע"ב להמשיך הארת ה' ספירות עליונות חב"ד ח"ג דז"א‪ .‬‬ ‫סידור יר"א א' דף ‪ :629‬לא כתוב שם שההארה עושה את הנסירה ולא כתוב מה עושה‬ ‫הארה זו ‪...‬ואחר כך‬ ‫כותב ולפי שאי אפשר לנסור את רחל לבוא לפנים אם לא תקבל הארת ה'‬ ‫ראשונות דז"א שהוא תשלום הנרנח"י כי לא היה בה רק נפש נה"י דצלמי כל‬ ‫המוחין‪ .‬‬ ‫בחיים‪ :‬כנ"ל אהיה הויה אהיה‪ ..‬‬ ‫מתי הנסירה מתבצעת ועל ידי מה‪ .‬וכאן אנו רומזים תפילין של ראש דרחל שהם בחינת‬ ‫תפילין של יד שלנו‪.‬‬ ‫יפה שעה בסוף שעה"כ דף כ"א ע"ג אות ח'‪ :‬משמע שהנסירה בראש השנה‬ ‫מתחילה אחרי העברת ‪ 5‬ספירות מלאה לראש רחל ‪).‬וזה מקביל למה שכתוב בסידור חול בכוונה באהבה דף ע"ג ע"א זה‬ ‫מקביל לר"ה העברת בינות וגבורות ללאה ורחל‪ ..‬זה‬ . :‬והרי איך נסתלקו הדינין והגבורות מז"א שהיו הולכות לצד‬ ‫אחוריו להכנס ולהתפשט בנקבה ועי"כ היו מחוברים אב"א ועתה בהסתלקם מתוכו‬ ‫ונכנסו בה שלא ע"י ז"א נפרדת וננסרת מאתו וניתנו בה כל הגבורה ההם נמצא כי‬ ‫נתינת הדינין והגבורות בה שלא ע"י ז"א היא גורמת אל הנסירה שתפרד ממנו‪..‬וכאן‬ ‫אנו רומזים גם זיווג או"א במילוי ע"ב ס"ג‪ ...‬על דרוש ג' דראש השנה (‬ ‫עץ חיים ב' דף נ"ה סע"א ‪ 4‬שורות מלמטה ועיין שם יפה שעה‬ ‫פתח עינים דף ל"ז ע"ג אות ג'‪:‬‬ ‫כרם שלמה ו' דף רפ"ג‪ .‬‬ ‫נה"ש דף ל"ג ע"ג‪ :‬באהבה חלוקת בינות וגבורות ללאה ורחל‪ .‬ובאה‬ ‫לפני המלך‪.‬‬ ‫לחיים‪ :‬חיים גימ' אהיה הויה אהיה‪ .‬וכאן נרמזת הבחינה הששית שהם התפילין שאנו‬ ‫מניחין שהם מקיף על ראש ז"א‪..‬נ' נ' שערי בינה‪ .‬‬ ‫וכאן הם התפילין בבחינה השניה ‪.‬ובהמשך מביא את נה"ש שלום ושכן‬ ‫בסידור יום חול דף ע"ג ע"ב וכן בסידור ראש השנה דף ל"ח ע"א‪ ..‬‬ ‫סידור חול דף ע"ג ע"ב ‪:‬שהנסירה כוללת גם נתינת הארה זו לרחל ואז ננסרת‪..‬ולפי סידור חול שלנו כתוב ובזה וכן משמע מנה"ש דף ל"ג רע"ב בענין ראש‬ ‫השנה‪.:‬ועתה כדי שתוכל רחל להנסר צריך שתקבל ג"כ‬ ‫הארת המוחין מכחב"ד חג"ת דז"א‪ ...‬‬ ‫נה"ש דף ל"ג רע"ב ‪ :‬כשמסביר העברת הספירות דלאה לרחל כתוב העברת ‪5‬‬ ‫ספירות דז"א לרחל ‪...‫כוונות החגים‬ ‫לא‬ ‫זכרנו‪ :‬זכור= ע"ב – קס"א זיווג או"א‪ .....‬וד' בתים‪ .‬בחינה שניה תפילין עליונים שבשורשי המוחין דכתר דז"א‪.‬וכמו‬ ‫שכתב הרב שאין שינוי בין יום חול ובין ראש השנה מלבד כוונת הרי"ו‪...‬בראש השנה ובימי חול‬ ‫שעה"כ דף צ"ב ע"א‪..

.‬כתוב מה שכתוב ביום חול‬ ‫בכוונת באהבה‪.‬ולהמשיך לרחל הארת ה' ספירות עליונות וגם להמשיך לה‬ ‫פרצוף דיניקה באופן זה ‪.‫כוונות החגים‬ ‫לב‬ ‫מקביל למה שעושים לפני זכרינו שמעבירים מלאה לכתר דכתר דרחל כחב"ד‬ ‫ח"ג ואז ננסרת‪..‬‬ ‫פתח עינים דף כ"ד ע"ד אות ל"א ‪:‬‬ ‫שמן ששון ב' דף ט"ו ע"א ‪:‬‬ ‫ממה ואיך נעשה השלמת חצי כותל‬ ‫צריך להבין את ענין הנסירה‪ .‬ואחר הנסירה יש מצב פב"פ‪ ..‬‬ ‫פתח עינים דף צ"ה ע"ג‪ :‬עיין שם‪..‬הכוונה שם שעדיין היתה אח' באח'(‬ ‫בגדי קודש אשר לאהרן דף מ"ג ‪ :‬מסביר את התירוץ של התורת חכם דף קמ"ג‪ .‬אשר לפני זה היה מצב אב"א‪ .‬ועיין עוד‬ ‫פתח עיניים דף צ"ה ע"ג‬ ‫שמן ששון ג' דף ע"ה סע"א‪ :‬מקשה שם האם זה שתי סוגיות או שזה אותו רומ"ח‪..‬ובאמת ע"י הארת ה' ראשונות דז"א‬ ‫שעוברים מלאה לכתר דרחל ננסרת ‪.‬‬ ‫וגם להבין היכן היינו רוצים לראות זאת‪.‬‬ .‬יש בסידור תפילה לימי חול של הרש"ש במילת באהבה‬ ‫נסירה‪ .‬‬ ‫סידור ראש השנה דף ל"ח ע"א‪ :‬משמע שלא נעשית נסירה עד שרחל מקבלת חלקה‬ ‫מלאה ה' ספירות עליונות וכן משמע שמה שלאה מעבירה לרחל זה ריבועים ולא בינות‬ ‫וגבורות‪.‬יכוון לנסור את לאה ולהעביר חלקי לאה לרחל ‪.‬‬ ‫נה"ש דף מ"ו רע"ג‪ :‬ביר"א חול א' לא מבואר שהנסירה ע"י ה' ספירות ראשונות‬ ‫דז"א אך ביר"א ג' תיקן ואומר זאת‪ .‬ונה"י הם נפש ניתן לרחל‪ .:‬הארת ה' ראשונות דז"א‪ ....‬וכן ביום חול שמעבירים הארת ה' ספירות עליונות‬ ‫מז"א הכוונה ע"י העברה דרך לאה ‪...‬‬ ‫סידור יר"א ג' ‪ :294‬בכוונת ראש השנה באהבה‪ .‬אך‬ ‫בנה"ש כתוב שגם הבינות וגבורות עוברים לרחל ולא רק הריבועים‪.‬ע"ש ‪..‬והם הן סוד הבינות וגבורות של מוחין דז"א‪.‬‬ ‫ונשאר שם בצ"ע‪ .‬‬ ‫תורת חכם דף קמ"ג‪ :‬השאלה מחכמי מערב מנה"ש דף ל' ע"א אות כ"ד‪.‬בסידור שלנו למדו מראש השנה גם לימי החול‬ ‫ועשו זאת ביום חול סוף באהבה דף ע"ג ע"ב‪ ..‬‬ ‫נה"ש דף ל"ג ע"ב‪ :‬כחב"ד חג"ת הם רנח"י‪ .....‬ע"ש‪..‬‬ ‫תורת חכם דף קמ"א‪ ..‬על אמר שמואל‪ ..‬אם לא תקבל הארת ה' ראשונות דז"א שהוא תשלום הנרנח"י‬ ‫שלא היה לה רק נפש‪ ..‬‬ ‫יר"א ג' עמ' ‪ :294‬בזכרינו‪ ..‬הם מס' הט' ריבועים פשוטים‬ ‫דהויה והם הן המלכויות דז"א‪ ..‬אך מה שהרב‬ ‫מזכיר בכמה מקומות ענין השלמת חצי כותל לז"א ולנוק' אין אנו רואים זאת בכוונה‪.‬ולפי‬ ‫שאי אפשר‪ ..‬‬ ‫אוצרות חיים דף נ"ב ע"ד אש"ל אות ב') השניה (‪ :‬לא היו מאירים בה ה'‬ ‫ספירות עליונות‪)..‬יוצא שמה שכתוב כאן זה מה שעושים בסידור‪ ..‬עיין שם וכן באות ז'‪ .

‬וזה לשון הרב‪:‬‬ ‫והנה בבוא חו"ג אלו ברישא דז"א כדין איהו נקיט החסדים ואשתלים אחור‬ ‫דידיה ואיהי נקטה גבוראן ואשתלים אחור דידה וכדין אתהדרו אנפין באנפין‪.‬יהיו להשלמת חצי‬ ‫הכותל‪ .‬ובהמשך עושה הרב ערכין בענין השלמה זו שבבחינה‬ ‫אחת היא נקראת פב"פ ומבחינה אחרת היא בחינת אב"א‪.‬ע"כ‪ .‬שאו"א נסרו את זו"ן והעלו אותם לחיקם ושם נזדווגו יחוד‬ ‫פב"פ ומזיווג זה נברא אדה"ר אך זיווג זה נקרא אב"א‪ ..‬‬ ‫משמע מכאן שכאשר נברא אדה"ר היה צריך לגרום זיווג עליון ע"י עבודתו‪ .‬ע"כ‪..‬‬ ‫שעה"כ דף צ"א סע"ב‪ :‬ונחזור לבאר ענין הנסירה הנה אחר שנברא אדה"ר‬ ‫והתפלל ועשה מצוות והיה כורת הקלי' ולא היה יכולת להם להתאחז באותם‬ ‫האחוריים אז בא ענין הנסירה‪ .:‬וכאשר נברא‬ ‫אדה"ר ועשה מצוות מעשיות החזירם פב"פ ואז לא היה פחד מן הקליפות כי‬ ‫כבר חפר ועזק וסקל וכרת קוצים מן הכרם‪ .‬והיא בבחינת‬ ‫דינים וגבורות שלה ושלו‪ .‬ע"ח ב' דף ס"ו ע"ב ( ‪ (2‬עליה לחיק או"א‬ ‫יד צריך להבין מפני מה הקדים כאן שהחזיר אותם פב"פ הרי לפני כן היה ענין השלמת הכותל כמו‬ ‫שכותב אחר כך וזה עשה כדי ללמדינו שהשלמת הכותל באה בזכות שעלו למ"ן להביא מוחין דפב"פ‬ ‫אשר בהמשך חלק מהם‪ .‬‬ ‫לכאורה כתב כאן שהנסירה אינה יכולה להתבצע מפני פחד הקלי'‪ .‬וצריך להבין‬ ‫שענין הנסירה הראשונה ועליה לחיק או"א קדמו להשלמת הכותל‪.‬שהם מספר עשרה ריבועים דעשרה ריבועים דעשר הויות פשוטות‪ .‬אלא אחרי בריאת‬ ‫אדה"ר‪ .‬אדם‬ ‫גורם יחוד עליון ויורדים טיפין עילאין למטה והם בחינת חו"ג‪ ...‬וע"י זה‬ ‫יורדין חו"ג‪ .‬מכאן נדייק שיש ד' שלבים בענין‬ ‫הנסירה‪ (1 .‬ומהם מן החסדים נעשה השלמת חצי כותל לז"א ומן הגבורות נעשה‬ ‫השלמת חצי כותל לנוק'‪ ..‬ומשתלמים אחור דזו"ן השלמת הכותלים‪ .‬וכאשר האדם החזירם פב"פיד ע"י מצוות‬ ‫ומעשים טובים אז נגמר ונשלם אחור א' שלם לזה ואחור א' שלם לזה ויכולים‬ ‫לחזור פב"פ‪ .‬הרב ממשיך ומלמדינו איך ע"י מעשים טובים‪ ..‬ע"ש‪ .‬ע"ש‬ .‬ולא על הנסירה‬ ‫הראשונה שהיתה ע"י או"א לפני שנברא אדה"ר‪ .‬אך כשנדייק בדברי הרב נראה שאמר וענינה הוא כי כל אותם האחוריים‬ ‫והדינים שהיו בזכר כולם ננסרו ונתפרדו מן הזכר וניתנו כולם באחוריים שלה משמע‬ ‫שמדובר כאן בהשלמת הכותל אשר זה היה תפקידו של אדה"ר‪ ..‬החו"ח שעלו למ"ן בסוד לא יראו פני ריקם ונתחדשו‪ ..‬אך‬ ‫כאן צריך להוסיף שאדם הראשון נברא מיחוד אב"א בחיק או"א כמו שמבואר בע"ח‬ ‫ב' דף ס"ו ע"ב – ע"ג‪ .‬כדי להחזיר את זו"ן פב"פ‪ .‬‬ ‫ע"כ‪ ..‬ע"ש‪ .‬הובא לעיל‪ ..‬ואז הז"א נשאר כולו בבחינת חסד‪ .‬נסירה ראשונה ע"י או"אטו‪ ) .‬ולכן המשיך בסדר הנכון ואמר ונשלם הכותל ויכולים לחזור פב"פ‪.‬וכתב ועתה יכוין לנסור את הפרצופים אלו דאח' ופנים דאח' דזו"ן באופן זה להמשיך לנוק' פרצוף‬ ‫דיניקה‪ .‬והנה בהיותם אב"א אין לזו"ן רק‬ ‫אחור א' בלבד לשניהם וכותל א' לבד מפסיק בין שניהם ושניהם משתמשים‬ ‫בכותל אחד חציו לז"א וחציו לנוק'‪ .‬וענינה הוא כי כל אותם האחוריים והדינים‬ ‫שהיו בזכר כולם ננסרו ונתפרדו מן הזכר וניתנו כולם באחוריים שלה ועי"כ‬ ‫נתפרדה ונתרחקה ממנו‪ .‬‬ ‫טו היר"א א' עמ' ‪ 631‬בכוונת באהבה מחלק בין כניסת המוחין לנוק' ע"י נה"י דאימא ונתינת הריבועים‬ ‫בנוק'‪ .‫כוונות החגים‬ ‫לג‬ ‫אוצרות חיים דף ח' ע"ד וכן הוא בע"ח א' דף ל"ט סע"א‪ .

‬ואז הבינות וגבורות נמשכים מלובשים בנה"י דאימא‬ ‫תוך לאה ורחל שבאחורי ז"א‪ .‬הנה נתבאר למעלה כי כוונתינו ביום זה הוא כי‬ ‫ז"א הוא בסוד השינה והתרדמה וכונתינו הוא לנסור את זו"ן להחזירם פב"פ‪ .‬וכן הענין בז"א כי בהיותו ישן‬ ‫נשאר בו ההוא קיסטא דחיותא כנז' אצלנו בברכת המפיל חבלי‪ .‬ונשמתו‬ ‫שנסתלקה למעלה היתה מושכת לו חיים מבחי' אותו החסד של אימא והיה‬ ‫מתפשט בו בכולו ואז הדינין אשר באחוריו היו נפרדים וננסרים מאליהן‬ ‫ונמשכין ונדבקין באחורי הנקבה וז"ס מ"ש באדרת נשא דף קמ"ב ע"ב ע"פ‬ ‫ויסגור בשר תחתינה ובאתראה שקיע רחמי וחסד כו' פירוש כי בהיות הדינין‬ ‫ננסרין מאחוריו אל אחורי הנקבה היה לסיבת התפשטות בחינת החסד בתוכו‬ ‫וכל מה שהיה מתפשט ויורד החסד היו הדינין מסתלקים מאחוריו ונשאר‬ ‫החסד והרחמים שקועים במקום שהיו שם הדינין בתחילה‪ .‬‬ ‫שם הגוב"י ב'‪ :‬כי הם החסדים שהיו בסוד מקיף שעלו לסוד מ"ן שנתחדשו ונמתקו‬ ‫ואלו יורדים בז"א ודוחין הגבורות לנוק' כך מ"כ בס"א‪ ) .‬וזה קשה שכן אדם‬ ‫הראשון היה צריך להחזיר אותם פנים בפנים והרי הוא נברא מזווג דאב"א‬ ‫וזיווג זה היה אחרי שננסרו‪..‬בינות וגבורות ע"י אימא ונגדלת בכל קומתו‪.‫כוונות החגים‬ ‫לד‬ ‫טז‬ ‫והזיווג שם‪ ) ..‬ואחר כך מקבלים‬ ‫מוחין דפנים‪ ..‬וחכמות וחסדים נשארים בסוד או"מ ע"ג רישא דז"א‬ ‫טז בכל יום נעשה בחיק או"א ההוא רוחא ונעשה בנוק' כלי ורוחא‪ ..‬ועל ידו‬ ‫ז"א מעביר לנוק' את הגבורות‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף צ"א ע"ג‪ ...:‬ופירוש הענין הוא כי נודע הוא שבהיות האדם ישן‬ ‫בלילה נשמתו עולה ושואבת לו חיים מלמעלה‪ .‬ע"כ‪...‬וכמו שנבאר לקמן שהם החו"ח שהיו בסוד או"מ ע"ג‬ ‫רישא דז"א ועלו בסוד לא יראו פני ריקם לע"ס דא"ק להביא מוחין דפנים ושם‬ ‫נתחדשו‪...‬‬ ‫הבאתם פב"פ‪.‬הכוונה לעו"ת דף נ"ה‬ ‫ע"ב‪ ..‬ע"ח ב' דף ס"ו ע"ב ( ‪ (3‬השלמת הכותלים ע"י עבודתו של אדה"ר ‪(4 ..‬‬ ‫סידור הרש"ש ב' דף ע"ב ע"א – ע"ג ע"א‪ :‬כאן אנו רואים בסידור את‬ ‫הנסירה והנוק' מקבלת עצמותה‪ ..‬דבתחילה נמשכים בז"א כל המוחין חלקו וחלקה‬ ‫שהם בינות וגבורות וחכמות וחסדים והם מוחין דאו"א ובעת הדורמיטא מסתלקים כל‬ ‫המוחין הנזכר מז"א ונשאר ישן‪ .‬וכתב ע"ז השמן ששון‪ .‬שיורד לז"א‪ .‬והענין‬ ‫הוא כי הנה נדע טעם דבוקם אב"א הוא‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ח ע"ב‪ :‬שורה לבאר‪ .‬שנשמתו עולה למעלה ומושכת לו חיים חסד מאימא‪ .‬משמע שהנסירה היא לפני עליה לחיק או"א‪ .‬אך בבריאת העולם נברא אדם‬ ‫הראשון מזיווג זה‪.(.‬ואז יש עליה‬ ‫של הרפ"ח עם החו"ח לע"ס דא"ק להביא מוחין דפב"פ‪ .‬ובעלות רצון המאציל להחזירם פב"פ הוצרך‬ ‫להפיל על ז"א תרדמה וע"י תרדמה זו ננסרים כל הדינין אשר באחורי ז"א וניתנים אל‬ ‫הנקבה ובמקום הדינין שבאחורי הזכר באים במקומו חסדים בסוד ויסגור בשר‬ ‫תחתינה ) כאן מקום הגוב"י ( ואז יהיה ז"א כולו חסדים ונוק' כולה דינין‪..‬‬ ‫ובהמשך אנו רואים בסידור שלנו את העליה של זו"ן לחיק או"א‪ .‬‬ ..‬‬ ‫נראה מכאן‪ ..

‬וגם‬ ‫החו"ח‪ .‬ולא אל האורות היוצאים לחוץ דרך הנקבים ואז ע"י מ"ן אלה העולים נזדווגו‬ ‫שם ע"ב שבגולגלתא של זה הא"ק עם בחי' הס"ג שבו שהם השרשים של אח"פ שהם‬ ‫טעמים‪ .‬‬ ‫‪ (4‬ואחר שגרמו זיווג ע"ס דא"ק‪ .‬והכל אמור להכנס לנוק' במלך‬ ‫עוזר‪ .‬‬ ‫הגהות הרמ"ז והרנ"ש אות ס"ה‪ :‬הקשה כמוהר"ר בנימין הכהן ז"ל )תלמידו‬ ‫של הרמ"ז‪ .‬יש נסירה ראשונה הנעשית בכניסת בינות וגבורות בנוק' על‬ ‫ידי נה"י דאימא‪ .‬והענין כי גם החסדים שהיו באור‬ ‫מקיף ועלו בסוד מ"ן גם הם נתחדשו יותר כנודע כי כל מוחין חדשין אינן‬ ‫הראשונים עצמן‪ ..‬וגם ניתנים בה המספר של הריבועים‪ .‬‬ ‫בענין אור החדש‬ ‫אוצרות חיים דף ו' ע"ב‪ :‬והנה ע"י עליית האור הזה שבחציו התחתון למעלה מהטבור‬ ‫כנז' אז נתרבה אור גדול ורב בחצי העליון של הגוף ואז נעשה זה האור בבחינת מ"ן אל‬ ‫הטעמים של ס"ג שהם אח"פ כנז"ל ר"ל אל השורשים הפנימיים שלהם שהם בתוך‬ ‫הגוף‪ .‬אך בבריאת‬ ‫העולם מזיווג זה נברא אדה"ר (‪..‬וזהו סוד אתא חסד‬ ‫ופריש גזעין הנז' במקום אחר והבן היטב מה שביארנו שם‪ .‬שלב ראשון של הנסירה‪.‬ע"ש‪.‬ואז מעלים את הרפ"ח דפב"פ‪ .‬‬ ‫‪ (1‬במילת באהבה‪ ..‬אך‬ ‫עדיין אינם יכולים לחזור פב"פ‪..‬ע"ש‪.‬יורדים המוחין החדשים או"פ דפנים‪ ..‬וזה גורם לנסירה‪ .‬וגם‬ ‫יורדים חזרה גם חו"ח שהיו על ראש ז"א‪ .‬שהשלמת הכותל‬ ‫נעשה ממש לפני כניסת המוחין החדשים דפנים לנוק'‪.‬‬ ‫עולת תמיד דף נ"ה ע"ב‪ :‬שורה האחור‪ .‬על כן נראה‪ ..‬שהיו לאור מקיף על גבי ראש הז"א‪ .‬ואחר הנסירהיז עולים החסדים שעל גבי רישא דז"א שהם החכמות‬ ‫וחסדים הנזכר בסוד מ"ן ומתחדשים ונמתקין ונמשכים עוד מוחין חדשים דפנים‬ ‫כנזכר לקמן בדרושינו לעיל דרוש ד' מהלילה‪ .‬ואז נמשך אור חדש מלמעלה מן הזיווג הזה ובקע וירד דרך הפרסא מן הטיבור‬ ‫ולמטה‪ .‬רבו של ר' יוסף אירגס ושל ר' ישעיה בסן שהיה רבו‬ ‫של הרמח"ל ( כי בספר אדם ישר דף כ"ט ע"ב אמר ואמנם בחי' מ"ה וב"ן‬ ‫יז‬ ‫כאן הכוונה אחר הנסירה הראשונה‪ .‬שע"י‬ ‫עלייתם התמתקו יותר‪ .‬מזיווג זה נעשה לנוק' כלי ורוחא וניתן בה ההוא רוחא‪ ).‬‬ ‫‪ (3‬ואחר כך עולים למ"ן להביא מוחין דפב"פ‪ .‬‬ .‬נולד שנת ש"פ‪ .‬והנה אלו הם החסדים יותר ממותקים דוגמת הנז' בגבורות‬ ‫שירדו עתה שהם יותר ממותקות ולכן כיון שהם יותר חסדים מתוקים לכן‬ ‫דוחין את הגבורות אל הנקבה ונשאר הוא חסדים לבד‪ .‬ע"ש‪.‫כוונות החגים‬ ‫לה‬ ‫ואז ננסרים זו"ן‪ .‬עולים בסוד לא יראו פני ריקם‪.‬‬ ‫‪ (2‬ואז או"א מעלים את זו"ן לחיקם ושם מזדווגים פב"פ אע"פ שבמקומם הם‬ ‫אב"א‪ .‬‬ ‫מכל הנ"ל צריך להבין שהנסירה היא תהליך מתמשך‪..‬אך לפני כן נבנה השלמת כותל לז"א מהחסדים אלו החוזרים‪ .‬ונדחים הגבורות לנוק'‪ ..

‬ונמצא כי‬ ‫פרצוף דלאה כולו וגם הכתר דרחל ננסרו ביום זה‪ .‬מסתלקים מתוך נרתיקן )ונעשה חילוף שני( שהם הנה"י‪ ..:‬והטעם הוא כי ביום הא' עדיין לא נתבסמו העולמות ואינם‬ ‫יכולין להתעלות ליכלל זה בזה אמנם הפנימיות לבדו הוא העולה ונכלל כנז' ולכן הוא‬ ‫דינא קשיא‪ .‬שהוא הזיווג‪..‬ע"ש‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫לו‬ ‫הפנימיים דא"ק חזרו לירד ולהתפשט בתוכו למטה מהטיבור‪ .‬‬ ‫ונתחדשו שם‪ .‬‬ ‫נוכל להבין לפי הנאמר כאן מה שאמרנו לעיל בענין השלמת הכותלים שהם נעשים אחר‬ ‫שחו"ח עלו בסוד מ"ן עם הרפ"ח דמוחין דפנים לגרום זיווג עליון דע"ס דא"ק‪.‬‬ ‫ראה חלוקת השפע לאו"א וכן בענין החילוף בכוונות לפורים‪.‬וגם לסיבה זו נקרא יום זה‬ ‫דינא קשיא כנודע‪ .‬לכן נקרא דינא רפיא‪.‬כי בחינת לאה הם דינין תקיפין ודרחל דינא רפיא‪.‬אך ביום ב' שכבר נכללת בחינת הפנימיות ביום הא' מכח זה גם העולמות‬ ‫שהם בחינת החיצוניות עולים ונכללין ביום הב'‪ .‬ע"ש‪.‬ועיין גם‬ ‫באוצרות חיים דף ה' ע"א אש"ל אות א' בסופה כמה טעמים למה נקרא אור‬ ‫חדש‪ ..‬‬ ..:‬ועתה עדיין צריך לבאר ההפרש שיש בין יום הא' ליום‬ ‫ב' והוא כי הנה נודע שעד מקום החזה דז"א אורות המוחין נסתרים ואינם מתגלים‬ ‫להיותם תוך הכלי דיסוד דאימא הנשלם במקום החזה ולכן כל הגבורות אשר שם‬ ‫למעלה בז"א נקרא דינא קשיא שהם אותם הגבורות שאמרנו‪.‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ב סע"א‪-‬ע"ב‪ .‬ומכאן נראה‬ ‫שהוא אחר וקראו לו שם חדש‪ ..‬ותירץ שכיון שאלו המ"ה וב"ן עלו למ"ן‬ ‫נתוספו להם הארה חדשה ביותר ולכן קראם אור חדש אבל הכל הולך אל‬ ‫מקום א' כי לא ירדו למטה אלא בחי' מ"ה וב"ן דפנימיות כנז'‪ ..‬‬ ‫סידור דף ל"ז ע"א‪ :‬שם המוחין הם כמו לפני החילוף או כמו אחרי חילוף שני‬ ‫שערי רחמים סוף חלק ב' חידושי הרב שרם‪ :‬ע"ש‪.‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ב ע"א‪ :‬וכבר נודע כי לאה עומדת למעלה מכתר רחל‪ .‬‬ ‫פרי עץ הגן דף י"ג‪ :‬מה שכתוב בסידור המוחין דקודם חילוף הכוונה מוחין דחילוף שני‬ ‫שכן בר"ה יש חילוף שני שהוא חזרה למצב כמו לפני חילוף‪..‬‬ ‫סידור ר"ה דף ה' ע"ב‪ :‬איך מתבצע החילוף‪ .‬‬ ‫עלי נהר דף פ"ג ) בחדש (‪ :‬הגהות וביאורים לרבי שאול‪ .‬ועומדים‬ ‫הם ונרתיקן הנז' לאו"מ ע"ג רישא דז"א והם מ"ה וב"ן דמ"ה‪) .‬‬ ‫בענין חילוף השני‬ ‫בענין מה שכתוב בסידור ראש השנה דף ל"ו ע"ב‪ :‬ואז המוחין דחכמות וחסדים‬ ‫דקודם החילוף‪ ...‬ע"ש‬ ‫עיין עוד בסיכום על פורים לקמן בענין החילוף השני וזו"ן הגדולים‪..‬והיה בהם כח להשלים הכותלים‪.‬דבר זה קשה שכן‬ ‫חכמות וחסדים זה מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן וכך היה צריך להיות כתוב‪(.‬‬ ‫יום א' דראש השנה דינא קשיא ויום ב' דינא רפיא‬ ‫שעה"כ דף צ"ב ע"ד‪ ....‬‬ ‫סידור דף ז' ע"א ‪ :‬רואים את המוחין אחרי החילוף‪.

‬‬ ‫מעיל אליהו עמ' קל"ז ע"א‪ .:‬והנה בס"ה בתי' ברוך כתב ויכרע כל גופו שהוא תפארת‬ ‫לגבי מלכות העומדת בבריאה‪ ......‬‬ ‫שערי רחמים ב' ש' קי"ד‪ .‬ומביא שתו"ח צ"ו שתירץ שם‪ .‬‬ ‫באתי לגני א' דף ע"ג ע"א‪ .‬ובדרושי ר"ה כתב לגבי ה' שהיא המלכות שתחת‬ ‫היסוד לתת לה כח שתעלה את המלכות שהיא בבריאה הנק' אדנ"י הרי שזו ה"ה‬ ‫שאנו מורידין אות ו' לגבה היא שורש השלישי של המלכות אותה הנקראת ה' תתאה‪.‬‬ ‫בענין הנוק'‬ ‫צריך לדעת שיש כמה בחינות נוק' ולדעת מתי הן נתקנות‪ ..‬אלא שכאן בדרוש‬ ‫העמידה דחול כונת הרב ז"ל שבערך המלכות שתחת חג"ת דז"א שהיא השורש השני‬ ‫של המלכות זו המל' שתחת היסוד נקראת בערכה שהיא עומדת בבריאה‪ ..:‬והנה במלת ברוך תכוין בכריעה ההיא של גופך להוריד‬ ‫הב' בתחלה ו' לגבי ה' תתאה להאירה ולתת בה כח שתוכל המל' הנקרא אדנ"י‬ ‫בהיותה בסוד נקו' בבריאה להעלות למע' וזו הה' שאנו מורידין אות ו' לגבה‬ ‫היא שורש הג' של המלכות אותה הנק' ה' תתאה של הויה העומדת תחת‬ ‫היסוד דז"א‪...‬‬ ‫תורת חכם דף צ"ו ע"ב‪ .‬ע"ש‪ ..‬‬ ‫לא אותה דבריאה שהיא שורש הרביעי של המלכות הנקראת אדנ"י‪ .‬ע"ש‪.:‬מביא לשון סידור היר"א יום חול ושואל‬ ‫מהסתירה בשעה"כ כ"ט וצ"ג‪ .‬לימוד זה עמוק מני ים ואין‬ ‫כאן כדי לפתור את כל השאלות ורק לסדר מה שנלמד בישיבתינו‪.‬ה' יזכנו להבין‪.‬ע"ש‪.:‬ברוך בכאן תכרע גופך בלבד ותכוין להוריד ו' לגבי ה' פי' כי‬ ‫הלא המלכות היא ה' תתאה והיא עתה בהיכל קה"ק דבריאה וצריכה לעלות ולכן אנו‬ ‫מכוונים להוריד הו' לגבי ה"א תתאה להעלות'‬ ‫יר"א א' עמ' ‪ 589‬כתב שם שהשפע הוא נמשך לבריאה ה' אחרונה ע"ש‪..‫כוונות החגים‬ ‫לז‬ ‫ו' לגבי ה' מי הנוק'‬ ‫שעה"כ דף כ"ט ע"ג‪ .‬ע"ש‪ .‬משמע שיש שתי המשכות‪...‬‬ ‫יש ד' בחינות מלכות נוק' והם‪..‬‬ .‬וממשיך שם‬ ‫היות וזה ו' לגבי ה' משמע שגם בדף כ"ט כוונתו לה' אלא שקיצר והודיע לנו‬ ‫את התכלית שהיא להעלות את הנוק' שבבריאה וזה התירוץ ליר"א אך לפי‬ ‫הרד"ם סידר ביום חול כמו בר"ה‪ .‬‬ ‫משמע מתו"ח שמתרץ שמה שכתוב בשעה"כ דף כ"ט ע"ג הוא גם לה' שהיא אחורי‬ ‫היסוד אך בערך המלכות של החג"ת נקראת בריאה‪ .‬‬ ‫יר"א ג' עמ' ‪ 262-263‬בראש השנה עשה ההמשכה לנוק' ה' אחרונה שאחרי היסוד‪.‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ג ע"ד‪ ..‬בהמשך דברים עמוקים‬ ‫שמתרץ בעניין ההשפעה של הדעת ק"ל דרך אחורי ז"א‪ .:‬ההמשכה ו' לגבי ה' היא לה' אחרונה שתמשיך‬ ‫לנוק' שבבריאה כח שתוכל לעלות ע"כ‪ .:‬משמע גם כמו שע"ר שיש שתי המשכות‪..

‬והטעם להיותה‬ ‫שם הוא כדי שכאשר תתגדל בבחינת פרצוף בהיותה עדיין בבחינת אחור בחזה‬ ‫ז"א כי שם ביתה ומקומה כנודע‪ ..‬ענינה עיין שע'‬ ‫מאמ"ר דף מ"ז ע"ג‪ .‬‬ ‫בעניין התמעטות בנסירת הכתר‬ ‫סידור ר"ה דף ל"ח ע"ב‪ .‬‬ ‫סידור היר"א ר"ה דף ‪ .‬ע"כ ע"ש‪ ......‬‬ .‬אבל בחינת המלכות אשר בפרצוף הנקרא נקבה כגון אימא‬ ‫או נוקבא דז"א הנה המלכות שבה היא בחינת עטרת היסוד שבה כי היסוד‬ ‫עצמו הוא הרחם מקום ההריון ובחינת הבשר התפוח אשר עליו בולט מבחוץ‬ ‫נקרא עטרה ונקרא בדברי רבותינו ז"ל שיפולי מעים‪ .‬שהם‬ ‫נקראים זו"ן הגדולים‪ .‬שעה"ק דף ה' סע"א‪.‬‬ ‫‪ (4‬מלכות שבגופו‪ ..‬ע"ש‪ .‬ע"ש‪ ..: 295‬כתוב שם וגם מצוייר ההתמעטות רק בכתר‪ .‬משמע מכאן שההתמעטות היא בכל ז' הגבורות‪ .....‬עיין‬ ‫נה"ש דף ז' ע"ד שורה חג"ת‪:‬‬ ‫לעיין היטב עוד בענין הנוק' ראה נה"ש דף ז' ע"ד שורה חג"ת‪ ....:‬‬ ‫ואמנם בחינת ספירת המלכות הפרטית אשר היא עשירית אשר בעשר ספירות‬ ‫הפרטיות שבכל פרצוף ופרצוף כנזכר הנה ענינה הוא זה‪ .‬ע"ש‪.‬כי אם היא המלכות‬ ‫שבפרצוף הזכר כגון אבא או ז"א הנה המלכות שבו היא בחינת העטרה שבפי‬ ‫גיד האמה הנקרא יסוד בסוד וברכות בראש צדיק כנזכר בס' הזוהר בפר' ויצא‬ ‫דף קס"ב ע"א‪ .‬‬ ‫‪ (2‬עטרת היסוד‪ ..‬והנה בסיום הו' שם עומדת הנקבה והיא‬ ‫השביעית‪ ..‬וכן בית לחם יהודה ב' דף נ"ג‬ ‫ע"ד‪ :‬ד"ה הלבישה את היסוד בסוד עטרה לאו הלבישה על היסוד דוגמת‬ ‫העטרה ממש כי העטרה אינה כי אם מצד הפנים של היסוד והיא לא הלבישה‬ ‫כי אם מאחורי היסוד‪ ..‬ו"ק דב"ן היא מלכות שבגופו‪ ...‬ע"כ‪ .‬‬ ‫‪ (3‬מלך השביעי‪ .‬או ז"א בכללות‪ .‬עטרת היסוד ספירה עשירית של ז"א‪ .‫כוונות החגים‬ ‫לח‬ ‫‪ (1‬מלכות שבו‪ ..‬ויכוין להשאיר בכתר דכתר קוצי היודין דז' הויות‬ ‫עם היודין‪ ..‬ונמצא כי התחלת הנוקבא היא שם מאחורוי בסוד זו הו' שלו‬ ‫שהיא הת"ת כי שם הוא סיום שש קצוות שלו והוא סיום הו' ושם ברגל הו' זו‬ ‫מאחוריה שם נדבקת המלכות וזהו סוד אושיט פסיעה לבר‪ ..:‬אושיט פסיעה לבר‪ .‬וכן בהמשך‬ ‫מלך חפץ בהיים וכו' ממשיך התמעטות עד שבמלכות נשאר ה' דהויה וה' אחרונה דנתח‬ ‫הרביעי‪.‬היא הנוק' העומדת מאחורי ז"א ובה עיקר העבודה בימי החול‪.‬מכל האמור המלכות הנקראת עטרת היסוד היא‬ ‫המלכות שדבוקה מאחוריו מן החזה ולמטה‪.‬מלכות דמ"ה ומלכות דב"ן‪...‬ע"ש‪...‬‬ ‫ונקראת עטרת היסוד על שם שהיא כנגד עטרת היסוד דז"א‪ .:‬לחיים‪ ..‬וכן ע"ח א' דף ע"ג‬ ‫סע"ב וע"ג‪ :‬ועוד ע"ח א' דף ק' ע"א וכן שם ע"ג וע"ד וכן שם הגהת השמש אות ]א[‪.‬זה הב"ן שבו שכן ז"א הוא ו"ק דמ"ה וו"ק דב"ן‪ .‬בסוד ו' זעירא שבתוך ה' ראשונה‬ ‫של ההויה הרומזת באימא ואותה הו' זעירא שבתוך הה' היא רומזת אל הז"א‬ ‫שהיה אז בחינת שש קצוות שבו‪ ..

.‬נתן טעם לזה עמיתי בתורה הרא"ם הי"ו עפ"י‬ ‫מ"ש בספר הכוונות בנתינת ההפרש שיש בין חכמה וכתר לבינה ודעת ולו"ק‪.‬מה שאין כן בבינה ודעת‬ ‫שהם בתורת פקדון‪ .‬ועוד שבכתב אשורי יכול‬ ‫להתחלף ר' ב ד' וע"כ כתוב בתורה בק"ש אחד בד' רבתי שלא יתחלף בר' וכן ולא‬ ‫תשתחווה לאל אחר כתוב בר' רבתי שלא יתחלף בד' ) עיין ספר הליקוטים דף פ"ה‬ ‫ע"ב על פסוק הושע י"ב סבבוני בכחש אפרים הנה דע כי ד' דאחד ור' דלא תשתחוה‬ ‫לאל אחר הם אותיות רברבי והנה שבט אפרים היו מוחקין העוקץ של אחורי הד' דאחד‬ ‫ונעשה אחר וכן הר' דלא תשתחוה לאל אחר היו מוסיפין עוקץ ונעשה ח"ו אחד ע"ש‬ ‫ועוד כתוב בשעה"כ דף צ"ד אע"ב‪ :‬והנה לפי שכונתינו עתה לעשותה בחי' רי"ו שהוא‬ ‫כשנצייר צורת ה' בציור ר"ו כזה ה' ונמצא כי אותה הי' שבעוקץ אחורי הה' אינה שם‬ ‫עתה ולכן אנו צריכים להוריד י' לגבי ה' זו כדי למתק הדינין אשר בה שהם בסוד רי"ו‬ ‫כנז' עכ"ל‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ב ע"ב‪ .‬ע"ש‪.‬בכל ראש השנה חוזר‬ ‫האצילות העליונה לכמות שהיה בתחילת בריאת העולם‪ .(.‬וכך ביום שני‬ ‫משאירים את הכתר בכתר‪ .‬וא"ש‬ ‫את"ם‪.‬‬ ‫וכשחזרו לכתר דנוק' רק הכתר היה במיעוט‪ .‬לפי זה הכל מובן ולכן כך סידרו בסידור שלנו‪..‬‬ ‫שאלת הרב‪ :‬אך לפי זה התעוררה קושיא בלב מו"ר הרה"ג רבי מרדכי עטי'ה‬ ‫שליט"א‪ .‬ו י' לגבי ה' וזה כנגד שם הויה אשר בז"א‪ .‬ואז חזרו להיות שלמות כבתחילה‪.‬שמה שעושים מיתוק הרי"ו בתפילת שחרית הוא רומז ענין זה‪ .‬על פי זה‬ ‫נלע"ד‪ .‬ודו"ק כי נכון‪.:‬הרב באמת שם מלמד אותנו שבכתר כל הגבורות הן מושרשות‬ ‫ומופקדות ובבינה ודעת הן מופקדות ולא מושרשות ובהמשך הן לא מושרשות ולא‬ ‫מופקדות‪ .‫כוונות החגים‬ ‫לט‬ ‫עלי נהר דף ס"ג אות י"ג‪ ...‬לעבד(‬ ‫ועוד ידוע שהקב"ה רצה לברא את העולם במידת הדין ושיתף מידת הרחמים ‪ .‬שהכריעות‬ ‫הראשונות הם ו' לגבי ה'‪ .‬שתחילה היה במידת הדין ושיתף מידת הרחמים‪ .‬וכל השאר בשלמות לחכמה‪.‬‬ ...:‬ומ"ש בסידור בב' ימים דר"ה בזכרנו לחייםוכו'‬ ‫דז' הויות דחב"ד חג"ת והולכים ונחסרים בכל תיבה מזכרנו בחי' א' מכל הז'‬ ‫הויות הנז' ומיום שלישי ואילך אין זה כי אם בהויה דבחינת היום דווקא אבל‬ ‫בשאר ההויות נדחים שלמים‪ ..‬‬ ‫שבכתר וחכמה כל ההויות שנכנסו בהם מתערבין שם‪ .‬מכאן משמע שיש ר' שצריך להפוך אותה לד' וזה מיתוק‪ ..‬והשאר שלמות‪ ..‬לעלות לע"ס דא"ק להביא מוחין‪ .‬בענין הרי"ו ראה‬ ‫תחילת שערי אורה הקשר בין הרי"ו לרפ"ח וכן ראה זוה"ק תחילת פרשת שמיני‪ .‬איך ביום השני כשנוסרים את החכמה איך חזרו ההויות להיות‬ ‫שלמות הרי נטמעטו‪?..‬‬ ‫ותירץ שבין יום א' ליום ב' היה גם שופר וע"י השופר יצאו הגבורות מכתר‬ ‫דנוק'‪ .‬ע"י שאנחנו‬ ‫מחזירים אותה בציור רי"ו וממתקים אותם וכן עושים בזקיפות וזה נלע"ד רמז לחזרת‬ ‫האצילות לכמות שהיה‪ ..‬‬ ‫וראיתי לכתוב כאן מה שנלע"ד רמזים וטעמים על פי הכוונות‬ ‫הנה הרב כותב בשעה"כ דף פ"ט ע"ד וכן שם דף ק"ד ע"א‪ .

.‬ובתרועה‬ ‫מחזירים את הגבורות דדעת למעלה ללבושם‪ ..‬י' שלישית חסד‪ .....‬זה בשברים ‪.‬בו' דנתך שלישי ת"ת‪ .‬בבינה הה' ראשונה‪ .‬יה ‪ .‬י' ראשונה‬ ‫כתר‪ .‬‬ ‫מכאן שזה בכל מקום‪ :‬י' מורה על חח"ן‪ .‬וזה מה שאנו עושים ומורידים את הגבורות דדעת עם הבג"ה וזה‬ ‫תגבורת דין שרוצים לשלוט בעולם‪ ).‬‬ ‫ובמלכות הה'‪ .‬ה' דנתך רביעי הוד‪.‬י' שניה חכמה‪ .‬ע"כ‪ .‫כוונות החגים‬ ‫מ‬ ‫ועוד רמז להנ"ל הוא בתקיעות‪ :‬בשברים ותרועה‪ .‬‬ ‫ס"ג ומטה והוא הביא לו גם את הע"ב של אבא שהוא הוי"ה דע"ב‪ .‬וכן ממשיך הרב ומסדר נה"י כסדר חג"ת ע"ש‪.‬ה' דנתך שני בינה‪ .‬וזה כדרך שכותב הרב בנענועי לולב‪ .‬אנו נוסרים עשר ספירות דכתר דרחל הנה בכל מילה חיים אנו בחח"ן‪.‬‬ ‫וממשיכים הארה לנוק' לבינה שלה ולגבורות דדעת‪ ..‬י' רביעית נצח ‪.‬בכל ספירה מתמעטת אות אחת מריבוע הויה כזה‪ :‬י ‪ .‬יהוה ‪ .‬ה' מורה על בג"ה‪ .‬לפי סדר הנ"ל הבג"ה ננסר ע"י הה' ראשונה בכל נתך‪ .‬נשים לב שגם בהתמעטות בשם ההויה יש סדר דומה שכן בכתר מתמעט‬ ‫קוץ היוד‪ .‬‬ ‫כמו כן הדת"י ננסר באות ו' דכל נתך אלא שהדעת אינה ננסרת באות שהיא בחינת‬ ‫הארה‪ .‬הכתר וחח"ן ננסר ע"י ה י' ראשונה בכל נתך ונתך‪ .‬‬ ‫ועוד‪ .‬לא באתי כאן לפרש את הזוהר אך אפשר להבין כך לע"ד ( וא"ש‬ ‫את"ם‪...‬‬ ‫וכו'‪ .‬וזה מה שאמר דאגליף עלוי שמא‬ .‬ולהבין זה נבאר לך מ"ש בס"ה בפר' בראשית‬ ‫דף ז' ע"ב וז"ל‪ :‬דאגליף עלוי שמא דע"ב בתיבין ובאתווןיח‪ ..‬ע"ב בתיבין ובאתוון והרי"ו‬ ‫שער הפסוקים דף י"ב ע"א‪ :‬שורה זה‪ ..‬זהו רמז לשליטת הדין בעולם( ואז מעלים‬ ‫אותם ע"י התרועה‪ ).‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ו ע"א ד"ה וביאור‪ :‬וביאור הענין הוא כי אע"פ שכל קצה מהם‬ ‫כולל ג' מוחין שהם ג' אותיות יה"ו אינם שוים כי החסד שהוא קו ימין גובר בו‬ ‫אות י'‪ .‬ה'‬ ‫דנתך שלישי גבורה‪ .‬וזה‬ ‫במילים זכרנו לחיים‪ ..‬ענין המשכת היה"ו‪.‬ומזרח שהוא הת"ת קו‬ ‫אמצעי גובר בו אות ו'‪ .‬זה‬ ‫נלע"ד גם כן רמז להנ"ל שבבריאת העולם רצה הקב"ה לברא את העולם‬ ‫במדת הדין‪ .‬ולכן נשאר רק ת"ת ויסוד שננסרים באות‪ .‬ו' מורה על דת"י‪.‬והענין הוא במה‬ ‫יח זה מה שעשה אלישע כשהחיה את חבקוק שהוא היה גבורה כמנין חבקוק והיה בו ג' ע"ב שמבינה‪.‬זהו רמז שתוף מידת הרחמים ומיתוק הדין ( וגם נראה‬ ‫מפשט זוה"ק פר' אמור מה שמדבר על פעולת התרועה שמעלה את הדין‬ ‫למקומו‪) .‬‬ ‫עוד נלע"ד‪ .‬‬ ‫ועוד‪ ..‬בדעת ובו"ק הו'‪.‬כדי שירדו במקומם ובזמנם‪ .‬בו' דנתך‬ ‫רביעי יסוד‪ ..‬וצפון שהוא גבורה קו שמאל גובר בו אות ה"א‪ .‬‬ ‫ועוד‪ .‬בחכמה מתמעט היוד‪ .‬‬ ‫ועוד ראיתי סדר יפה ונכון להעיר ולהאיר עיני הלומד והמכוון‪ :‬הנה בזכרנו לחיים‪.‬והוא כך בשברים אנו‬ ‫מסלקים את המוחין דאח' דאח' דדת"י דגבורות ) שמאל ישן ( מתוך לבוש‬ ‫היסוד דאימא ומכניסים אותם להוד דאימא ונכנסים כך לבג"ה דז"א‪.‬יהו ‪ .‬ובה' אחרונה דנתך רביעי המלכות‪.

...‬והם עולים לחשבון רי"ו אותיות‪.‬‬ ‫כשהע"ב בתיבין כנגד ע"ב דע"ב‪ .‬ובתוך אלו נ" ד‬ ‫שמות נכללים כל הדברים שבעולם ואלו הן המספקים צורך כל הנבראים על‬ ‫ידי אדני‪.‬‬ ‫הנה גם כאן בפירוש הרב משווה שתי מערכת ע"ב ורי"ו בתיבין ובאתוון‪ .‬ואלו הג' ע"ב אחרונים הם בגימ' רי"ו שהם כמנין גבורה גם‬ ‫נתבאר ענין זה היטב בענין שכיבת הלילה בכוונת ק"ש וע"ש‪ .‬ואמנם עניין ד' ובכן אלו‬ ‫הם ד' הויות עסמ"ב באופן זה כי הויה דע"ב הרי היא נודעת כי גם היא‬ ‫במספר ג' אותיות בכן‪ .‬וע"ג הרי ע"ב ע"ב‪ .‬וזה עצמו ענין שם בן ע"ב שהם רי"ו אתוון וע"ב תיבין‪ .‬‬ ‫גם הויה דמ"ה עם חשבון ד' אותיותיה הפשוטות הם כמניין ע"א וע"ה הרי‬ ‫ע"ב‪ ..‬ובאתוון כנגד ג' ע"ב אחרים דס"ג מ"ה ב"ן‪.‬‬ ‫נלע"ד מכאן לדייק שהרפ"ח שהם כח כל הנמצאים ונכללים בהם כל הדברים שבעולם‪.‬כזה ס"ג עם י' אותיות הם ע"ג‪.‬והנה ו"בכן" הוא בגימ' ע"ב ונודע כי שם בן ע"ב הוא ג' ג' ג' אותיות‬ ‫ג"פ ע"ב ואח"כ נכללים בע"ב תיבין א"כ הם ד' ובכן‪ .‬ופנימיותם הם רי"ו אותיות שבנ"ד‬ ‫צירופי הוי"ה‪ .‬וב"ן בבחי‬ ‫אחוריים שלה הם ע"ב‪ .‫כוונות החגים‬ ‫מא‬ ‫שהודעתיך בדרוש רפ"ח ניצוצין כי הם סוד ע"ב רי"ו‪ .‬ע"ש‪..‬וכבר נתבאר עניין זה בעניין ויעבר וי"ג מדות דרחמי שבתפילת שחרית‬ ‫דחול כי ד"פ אלו ע"ב ע"ב ע"ב ע"ב הם סוד ע"ב רי"ו‪ .‬‬ ‫דע"ב בתיבין ובאתוון‪ .‬‬ ..‬אמנם הויה דב"ן היא בבחינת ריבוע כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה שהיא בגימ'‬ ‫ע"ב‪ .‬שכן גם כאן התחיל בע"ב רי"ו בתיבין ואתוון‬ ‫וסיים בד' ע"ב דעסמ"ב‪ ..:‬ולפי שהדבר כך צריך אתה לדעת כי ה' יתברך יש‬ ‫לו נ"ד שמות מרובעים בצירוף הויה יתברך‪ ..‬ומשווה המערכות ועוד אני צריך לעיון‪.‬‬ ‫הם עצמם רי"ו אותיות שהם בויסע ויבא ויט‪ .‬ע"כ ע"ש‪.‬‬ ‫ואלו נ"ד שמות הם סוד המשכת כח בכל הנמצאים שבעולם בהויית ההויות‪.‬‬ ‫שערי אורה דף ד' סע"ב‪ .‬ע"ש‪.‬יחד עם ד'‬ ‫ע"ב דעסמ"ב הידועים דרפ"ח ניצוצין‪ .‬ע"כ‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ז ע"א‪ :‬ד"ה ובכן יתקדש שמך וכו' דע כי ד' פעמים נזכרו בכאן‬ ‫מלות ובכן שלא כדברי הפוחתים ממניין זה וגורעים ומשנים כפי העולה‬ ‫בדעתם‪ .‬וכאן הרב משווה את הרפ"ח ניצוצין שהוא ד' ע"ב הידוע עם ע"ב בתיבין ובאתוון‪.‬‬ ‫והם בדמיון נשמה אצל יר"ו אותיות שהם בויסע ויבא ויט‪ .‬‬ ‫ומ"ה עם חשבון ד' אותיות הפשוטות שהם כ"ו הם ע"א‪ .‬ונמצא כי ג' אחרונים‬ ‫שהם מבינה ולמטה הם דינין וגבורות אבל הוי"ה דע"ב עצמה שהיא באבא היא בגימ'‬ ‫חסד והיא חסדים‪ .‬ובהמשך אומר וזה עצמו ענין שם בן ע"ב שהם רי"ו אתוון וע"ב תיבין‪.‬אך צריך עדיין להבין שחשבון נ"ד צירופי הוי"ה הם רי"ו ולא רפ"ח‪.‬גם הויה דס"ג עם י' אותיותיה הם ע"ג כמניין בכן ע"ה‪.‬והע"ב הם הוי"ה דיודי"ן דע"ב‬ ‫והרי"ו הם ג"פ ע"ב שיש בג' הויות דס"ג מ"ה ב"ן‪ .‬ע"כ‪ ..‬‬ ‫מכאן יצא לנו שהרב משווה שתי המערכות ואומר בתחילה והענין הוא במה‬ ‫שהודעתיך‪ ....

‬דאלין אינון ביתא‪ .‬‬ ‫זוה"ק פרשת שמיני דף ל"ו ע"א למעלה‪ .‬ע"ש‪ .‬בג' ווי"ן שבה‪.‬‬ ‫נלע"ד לפי דברי הגר"א בפירושו לספרא דצניעותא‪ ..‬ע"ש‪.‬ע"כ נלע"ד ועוד נלע"ד שמה שאנו‬ ‫ממתקים את רי"ו בראש השנה הם בחינת הרפ"ח של כל השנה‪ ..‬והוא התיקון כמ"ש לעיל בענין‬ ‫חבקוק‪ .‬ע"כ נלע"ד‪..‬‬ ‫והם של רי"ו אותיות‪ .‬ע"כ‪.‬ואלו פותחים פתח לכל‬ ‫ההתנהגות‪ .‬ואסותא דעלמא‪ .‬ואינון כללא דאורייתא‪ ..‬דהא היא אורייתא הוי‪ .‬הם סוד ג' ווי"ן של ו"יסע ו"יבא ו"יט‪ .‫כוונות החגים‬ ‫מב‬ ‫ואולי אפשר לתרץ שהע"ב הראשון הוא כנגד החכמה‪ .‬‬ ‫פירוש מתוק מדבש ע"פ רמ"ק ומהרח"ו‪ :‬רבי אלעזר אמר כי ג' הקוים של‬ ‫אות ב'‪ .‬וכאן אנו רואים שכל‬ ‫התורה שהם כל התיקונים כולם רמוזה באות הראשונה ב' מבראשית‪ .:‬רבי אלעזר אמר תלת נהורין אינון עילאין‬ ‫קדישין דאחידן כחדא‪ ..‬כולה‪ .‬להנהגת החסד הדין והרחמים‪ .‬ורמוזה בפסוק הראשון‪ .‬ואלין ביתא דכלא‪ .‬פתחין פתחא‬ ‫למהימנותא‪ ..‬שהם רומזים על רפ"ח ניצוצין‪ .‬ואלין פתחין פתחא לכלא‪ .‬ע"כ נלע"ד וצ"ע גדול‬ ‫בכל הענין‪.‬שכל התורה נכתבה בכללות בפרק‬ ‫הראשון מבראשית עד לעשות‪ .‬ועל דא בית אקרו‪ .‬ובגין כך‬ ‫שירותא דאורייתא ב'‪ ..‬‬ .

‬ועתה כבר ז"א ולאה‬ ‫ורחל שלשתם שוים כי עלו עד הכתר דבינה‪ .‬‬ ‫ובתפלת שחרית אנו מעלים אותה עד חג"ת דבינה בחזה שלה‪ .‬ובחזרה כב עולים כג עד החזה דבינה עליונה‬ ‫ובתפילת הנעילה כד עולים עד ראש הבינה‪ .‬‬ ‫והרב שמן ששון הביא נמי מהרש"ש ומסיים דכן הוא האמת‪ .‬לפי שאינו כמו רחל שעלתה תחילה בדעת‬ ‫הבינה כו' אבל ז"א לעולם עולה כשיעור מדתו ושיעור קומה שלו‪ .‬‬ ‫ואמנם ז"א עדיין הוא למטה במקומו ולא עלה שום עליה אבל הוא מזדווג בתפילות‬ ‫הנז' עם לאה נוק' עילאה שלו‪ .‫כוונות החגים‬ ‫מג‬ ‫יום כיפור‬ ‫עליות יום כיפור‬ ‫שעה"כ דף ק"ב ע"ב ד"ה הנה‪ :‬הנה בליל יוה"כ עולהיט רחל נוק' תחתונה דז"א עד‬ ‫ראש התבונה שהיא נוק' תחתונה דאבא‪ .‬אבל היא כלולה מכל הפרצופים ומכל העולמות‪.‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ב ע"ג הגוב"י אות י"א‪ :‬כתב הרב נה"ש דף ל"ח ע"ד וז"ל‪:‬‬ ‫ודע כי הנוק' העולה בתפלות של יום הכפורים קודם הז"א עד כתר דאמא אינה‬ ‫הנוק' הפרטית רחל מלך השביעי דז"א‪ .‬‬ ‫נה"ש דף ל"ח ע"ד‪ .‬ובחזרת התפילהכ אנו‬ ‫מעלים אותה עד הדעת דבינה‪ .‬ובתפילת מוסף אנו מעלים אותה עד חו"ב דאימא‬ ‫ובחזרהכא עד הכתר דבינה‪.‬זו"ן דנקודה רביעית וזו"ן דנקודה חמשית והאריך בזה‬ ‫ועיין שם ותאיר עיניך‪.‬דיוה"כ הוא‬ ‫תיקון לזו"ן דשניהם‪ .‬והוא נשאר למטה ואינו עולה עד תפילת המנחה ואז בתפילת‬ ‫המנחה עולים ז"א ולאה עד ראש התבונה‪ .‬ובחזרת הנעילה עולים שלשתם ז"א ורחל‬ ‫ולאה עם אימא עילאה בדיקנא דא"א‪..‬אלא היא הנקודה החמשית דאצילות‬ ‫הנקרא בכללות נוק' דז"א‪ .‬ואח"כ בתפילת ערבית אנו מעלים אותה ע"י‬ ‫תפילתינו עד בחינת מלכות של הבינה עילאה שהיא נוקבא עילאה דאבא כנודע‪..‬והטעם הוא כי כל תפילות יוה"כ הוא לצורך בנין רחל‬ ‫נוק' דז"א העיקרית כדי שתתעטר ותתקשט ע"י אימא עילאה כנז' ולכן היא העולה‬ ‫בתחילה עד כתר דאימא‪ .:‬ודע כי הנוק' העולה בתפילות של יוה"כ קודם הז"א עד כתר‬ ‫דאמא אינה הנוק' הפרטית רחל מלך הז' דז"א אלא היא הנקודה החמישית דאצי'‬ ‫הנק' בכללות נוקבא דז"א אבל היא כלולה מכל הפרצופים ומכל העולמות והיא‬ ‫הנתקנת ע"י הנשים ע"י מצות שאין הזמן גרמא והיא בת זוג דז"א ומזדווג עמה ע"י‬ ‫קיום מצות עונה כנודע וכ"כ הרב ז"ל כי עיקר התענית ביוה"כ הוא לנשים כי בחינתם‬ ‫יט ע"י קדושת היום פריע"ח דף קמ"ב‬ ‫כ תפילת שחרית‬ ‫כא תפילת מוסף‬ ‫כב תפילת מנחה‬ ‫כג ז"א ולאה‬ ‫כד לחש‬ .

:‬כשעולים בנעילה בא"א דכל אחד מהם עם אימא‬ ‫הכוונה עם זו"ן דנקודה שלישית שגם היא עולה‪.‬ויעקב ורחל הננסרים בר"ה ויוה"כ הם כללות כל עולם האצילות עם כל‬ ‫בי"ע הנקרא יעקב בערך כללות א"ק כנודע‪ .‬בבינה ודעת צריך לראות רק‬ ‫הבינה והדעת שמתמעטים והשאר עוברות בשלמות‪ .‬ונקרא רוח‪ .‬בעניין ומזדווג עמה ע"י קיום מצות עונה‬ ‫כנודע עיין ספר אור הלבנה דף צ"ט ע"א בהגהה שורה ‪ 6‬שבמצוות עונה יש יחוד זו"ן‬ ‫דנקודה רביעית‪ .‫כוונות החגים‬ ‫מד‬ ‫היא העולה‪ .‬ועפ"י שהניח שם הרח"ו ז"ל שאלתו בצ"ע הנה ידוע ופשוט וברור הדבר כי זה‬ ‫בתחילת לימודו עם האר"י זלה"ה שעדיין לא נתיישב הענין בלבו והוא מחמת שהבין‬ ‫שמקרה המלכים ההוא היה בכללות וגם בפרטות ולכן יצא לו קושיא אבל האמת הוא‬ ‫כי לא היה בכללות רק בפרטות לבד ואז אין קושיא וכמו שאח"כ כתב הרח"ו זלה"ה‬ ..‬‬ ‫וכאן מתעוררת מחלוקת בין הרב שמן ששון ובין שיטת רבי שאול המובאת‬ ‫באור הלבנה ע"י הרב קצין בדף רכ"ח‪ -‬רכ"ט‪ .‬ועל כן בכתר וחכמה צריך לראות שהכל מתמעט‪ ..‬‬ ‫ועיין פתח עיניים דף צ"ט ע"א‪ .‬‬ ‫שע"ר א' ש' רכ"ג‪ ..‬‬ ‫מה היא נקודה חמישית‬ ‫נה"ש דף ב' ע"א‪ :‬ידוע כי ה' נקודות יצאו מעינים דא"ק מבחי' ב"ן וכולן יצאו‬ ‫שלימות כל אחת שלימה בכל חלקי הנקודה ההיא באופן שכל אחת ואחת כוללת ה'‬ ‫פרצופים עתיק וא"א ואו"א וזו"ן וסדר שבירת הכלים היה בכל נקודה ונקודה מהם‬ ‫דכל א' וא' מהם הג"ר עתיק וא"א ואו"א שבו נתקיימו וז"ת זו"ן שבו נשברו כמבואר‬ ‫כל זה באורך בע"ח שער ט' פ"ו ופ"ז )ע"ח א' דף מ"ה ע"ג( ופ"ג משער י"ז ובכמה‬ ‫מקומות משער הלקוטים ומשער מאמרי הרשב"י ע"ה וכן במבו"ש ש"ב ח"ג פ"ו‬ ‫יעו"ש‪ .‬ע"ש‪.‬לפי השמן ששון בחזרת שחרית עולים עד שני‬ ‫עטרין ודעת הכולל שהם או"א וישסו"ת‪ ..‬דבר זה גורם גם שינויים‬ ‫בהמשך ואז לפי השמן ששון העליה האחרונה היא עד שורשי המוחין דכתר‬ ‫שהם מעל עתיק ונוק'‪ .‬‬ ‫לפי שעה"כ הנ"ל העליות הן לפי חלוקת הספירות ובזה אין כל בעיה‪ .‬ובחסד גבורה ושליש עליון דת"ת‬ ‫רק הספירות אלו מתמעטות ושני שלישים דת"ת מכתר דנוק' ובנצח הוד יסוד צריך‬ ‫לקבץ‪ .‬אך‬ ‫השמן ששון בהקדמתו לסידור כ"י הוסיף את שם מקום לפי הפרצופים גם כן‪.:‬שיש זיווג בכתר דנעילה בין זו"ן דנקודה ד'‬ ‫עם זו"ו דנקודה ה'‪ ..‬ומלכות ממלכות‪ .‬ולפי רבי שאול העליה האחרונה בכתר היא עד עתיק‬ ‫ונוק'‪.‬המחלוקת היא מתחילה‬ ‫מהעליה של חזרת שחרית‪ ..‬ע"ש‪.‬עם זו"ן דנקודה חמישית‪ .‬כך נלע"ד‪.‬אך לפי רבי שאול יש כאן‬ ‫שתי עליות‪ (1 :‬בחזרת שחרית עד דעת תחתון שהם ישסו"ת ונפש דרוח בלבד‪.‬ע"ש‬ ‫בעניין הנסירה ביום כיפור צריך לשים לב שהיא דומיא דראש השנה ועשרת ימי‬ ‫תשובה‪ .‬‬ ‫‪ (2‬ובלחש מוסף עולים עד או"א נשמה ורוח דרוח‪ .

..‬באופן שכל הה' פרצופים שווים בזה‪..‬ועיין תו"ח דף קי"א‬ ‫סוף ע"א ועיין בריש הקדמת רחובות הנהר באורך ותכלית דבריו הוא בקיצור שכל‬ ‫פרצוף ופרצוף מחמש פרצופי אבי"ע יש בו חמשה נקודות שהם ו' פרצופים הכתר עתיק‬ ‫וא"א והחו"ב או"א והז"ת הם זו"ן ואלו החמשה נקודות כולם יצאו מעיני א"ק והג"ר‬ ‫של כל אחד ואחד נתקיימו והז"ת ירדו לבי"ע ואלו הזו"ן של כל אחד מחמשה נקודות‬ ‫דכל פרצוף מה' פרצופי אבי"ע מדבר בהם הרב בפרקין שנתקנים ע"י התורה‬ ‫והתפילה ומעשים טובים של התחתונים‪..:‬כחב"ד דע"י וא"א‬ ‫ואו"א וזו"ן‪ ..‬והמלכים‬ ‫דפרשת וישלח מדבר בז"א דכללות והנזכר בדברי הימים הם דנוק' דכללות‪..:‬נ"ב דע כי מוהרח"ו ז"ל חזר בו בספר מבוא שערים ) דף י"ד‬ ‫ע"ד( וכתב שם שגם הב' נקודות התחתונות שהם כללות זו"ן גם הם יצאו הג"ר של כל‬ ‫אחד ואחד ונתקיימו‪ ..‬ע"כ ע"ש‪.‬‬ ‫האם עובדים בכל הנקודות‬ ‫אוצרות חיים דף מ' ע"ד אות א' השניה‪ .‬‬ ‫עיין גם בסידור חול דף ב' ע"ב‪ ...‫כוונות החגים‬ ‫מה‬ ‫עצמו בפשיטות ובאורך וביותר פרטות בשער הלקוטים ובשער מאמרי הרשב"י ע"ה‬ ‫ובכמה מקומות‪.:‬והרי שבין בכללות ובין בכללות בין בפרטות קרה‬ ‫להם מקרה אחד‪ ...‬משמע דה' נקודות והכל נתקן יחד‪..‬כל זה בפרטות בכל אחד מהששה פרצופים ע"י וא"א ואו"א‬ ‫וזו"ן שאחורי נה"י דכתר ואחוריים דאו"א דכל אחד ואחד מהם נשארו‬ ‫באצילות והכלים דז"ת דכ"א מהם נפלו לבי"ע‪ .‬‬ ‫השמש שם הגהה ]א[‪ .:‬נ"ב מפני שכתב הרב לעיל‬ ‫בפרקים שעברו עניין וסדר שבירת הכלים הוא בכללות אמנם עתה בב' פרקים‬ ‫אלו הודיענו שכל אותו עניין שבירת הכלים הנזכר בפרקים שעברו שהכלים‬ ‫ירדו לבי"ע‪ .‬וכן דף ו' ע"א וכן דף ס"ב ע"א‪ ...‬ואפילו זו"ן דכללות יצאו כל‬ ‫אחד בי"ס שלמות והג"ר דכ"א נתקיימו והז"ת דכ"א נפלו לבי"ע‪ .:‬אינו מגיע בג"ר שהם א"א ואו"א בע"ח נ"ב‬ ‫הגהות השמ"ש וז"ל ודאי שהם א"א ואו"א שבכל פרצופים מששה פרצופי האצילות‬ ‫אותם אשר לא היתה בהם שבירת הכלים כנז"ל בפ"ז משער שבירת הכלים אבל בזו"ן‬ ‫שבכל פרצוף ופרצוף מהם אשר השבירה בהם היתה שוה וכולם נפלו לבי"ע כנז' הפגם‬ ‫מגיע בהם ח"ו וכן כל המעשים טובים שעושים התחתונים פועלים בהם כולם בשוה וכל‬ ‫הכוונות הנז' בתפילות ומעשה המצות כולם שוים בהם ואין חילוק ביניהם כלל כי‬ ‫השבירה היתה בהם בשוה ומכל זו"ן וזו"ן נשארו רפ"ח ניצוצין וע"י התפילות והמצות‬ ‫כל זו"ן וזו"ן מעלה מהרפ"ח שלו מספר שלם בכולם וכו' עכ"ל‪ ....‬ע"ש‪.......‬והז"ת של כל אחד נשברו‪ .‬‬ ...‬‬ ‫ע"ח א' דף מ"ה ע"ד‪ ..‬‬ ‫ודו"ק כי זה אמיתות העניין‪ .‬‬ ‫אבל המלכים הנז' בפרצופים הגבוהים מזו"ן לא נזכרו בתורה כי גבהו‬ ‫מהתורה שהיא הז"א עכת"ד ודי בזה כי כן אמיתות העניין ולא כמו שכתוב‬ ‫לעיל פ"ו ודו"ק‪ .‬ע"כ ע"ש‪.‬‬ ‫ע"ח א' דף מ"ו ע"א‪ :‬השמש שם אות ]א[‪ .

‬ולכן אם ביום הכיפורים יהיה‬ ‫לכהן גדול קרי ח"ו הרי כל עבודתו פסולה שכן יום כיפור רומז לבחינה שלא היה בה‬ ‫חטא אדה"ר‪ .:‬באותו עניין‬ ‫מה שנלע"ד בעניין יום כיפור‬ ‫צריך לעיין בפתח עיניים דף צ"ח סע"ד‪ .‬‬ ‫עיין עוד שע"ר א' ש' רכ"א‪ .‬והקרי מחזיר אותנו אחורה לחטא אדה"ר‪ ..‬‬ .:‬ונלע"ד‪ ...‬וזה מה שאמרו שביום כיפור העבודה היא‬ ‫בפנימיות הגמור שלא נפגם בחטא אדם הראשון וזה כמו שבת בראשית כנ"ל‪ .‬ע"ש‬ ‫תו"ח דף קכ"א ע"ב‪ ..:‬בעניין שעובדים בכל הנקודות‪ .‬והוא בחי' פנימיות לששת ימי מעשה‪ .‬‬ ‫אך בלי זה הה' פרצופים נתקנים ביחד‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫מו‬ ‫ועיין פתח עיניים דף צ"ט ע"א לרב שמן ששון שלא סובר כך ויהיה נפקא נימא לפי זה‬ ‫בעבודה ביום הכיפורים בי"ן רבי שאול לשמן ששון עיין שם היטב ותשמח‪ .‬אין עניין‬ ‫החרבן בשבת‪ .:‬גם שם באותו עניין‪.‬אמנם לא באותה דרגה של לפני החטא‪ ..‬והרגיש מעין עולם הבא‬ ‫יום שבת מעין אי של נחת בתוך כל המעשה דששת ימי המעשה‪ ..‬‬ ‫ונראה שיום כיפור הוא יום מיוחד ומקביל ליום השבת הראשונה‪ ...‬שכן אדם‬ ‫הראשון חטא ביום ששי‪ ..‬וביום השבת הקב"ה ריחם עליו והכניסו לבחינת גן‬ ‫עדן בחזרה‪ .:‬ע"ש וכן תו"ח דף קכ"א ע"ב‪ .‬‬ ‫גם יום כיפור הוא מעין זה שהרי בקבלת התורה הסתלקה מעם ישראל זוהמת הנחש‬ ‫וחזרו למצב של אדם הראשון לפני החטא‪ .‬ואחר כך חוזרים לשגרה‬ ‫של ימי החול‪..‬אך כשחטאו בעגל חזרו למצב של אדם‬ ‫הראשון אחר החטא‪ ..‬אך צריך‬ ‫להבין כשיש עבודה מיוחדת לפרצוף אחד בלבד כמו ביום הכיפורים העבודה בו בלבד‪..:‬ע"ש‪.‬והמעיין‬ ‫ירויח‪..‬ולכן מובן‬ ‫למה כהן גדול בערב יום כיפור היו מעסיקים אותו שלא יישן כדי שלא יראה קרי‪ .‬ואין שם חטא ויש‬ ‫מחילת החטא‪ .‬עיין בכל זה כי כאן לא ניתן להאריך‪ .‬ע"כ הנלע"ד וא"ש את"ם‪.‬‬ ‫באתי לגני ה' עמ' קפ"ד‪ ..‬למי‬ ‫שמבין כל תיקון חטא אדם הראשון הוא עניין שז"ל וצריך להבין מה המשל ומה‬ ‫הנמשל בכל זה לבל תחשוב שהוא על פי הפשט ח"ו‪ .‬כמו אדה"ר ביום השבת‪ ..‬ועוד עיין שע"ר א' ש'‬ ‫רכ"א‪ .‬ואז עלה משה להר סיני ארבעים יום ועוד ארבעים יום ואז נתן‬ ‫לנו הקב"ה את יום הכפורים מעין אי של גן עדן למעלה מהחטא‪ .‬ע"ש‪ .

....‬‬ ...‬נמצא כי עטרת היסוד היא עצמה נקודת‬ ‫)הנוקבה(‪ .‬ולענ"ד נראה אפשר דלמטה שהוא‬ ‫השורש מקום שנקצץ מהאילן שם מחבר האתרוג להיות דעיקר יניקתו של‬ ‫דקל אינו מן הארץ אלא מן האויר כנזכר במדרש תלפיות…‬ ‫ע"ח ב' שע' כ"ה פר' א' דף ב' ע"ב שורה אחרונה‪ .‬שם יפה שעה אות א'‪ :‬מביא מקורות מעץ חיים ומסכם‪ ....‬‬ ‫שערי רחמים ב' דף ע"ח ע"ג שאלה של"ח‪:‬בשאלה מביא את לשון שעה"כ וכן מלשון‬ ‫הזוהר ומקשה לפי זה למה חיבור האתרוג בסוף הלולב בסיומא שהוא סוף היסוד היה‬ ‫ראוי לחבר האתרוג בראש הלולב ולא בסיומו‪ ?.‫כוונות החגים‬ ‫מז‬ ‫נענועי לולב‬ ‫מקום דיבוק האתרוג ללולב‬ ‫שעה"כ דף ק"ה ע"ג ד"ה ונבאר ‪..‬מכל זה מתבאר היות ראש היסוד‬ ‫כלפי הגוף והוא מחובר בת"ת‪ .‬שורה להפרידו‪ …:‬והנה הלולב הוא היסוד ונמשך‬ ‫דרך חוט השדרה וזה סוד הלולב דומה לשדרה‪ .‬בדרושי‬ ‫א"א מה שהאריך‪..‬לכן נלע" ד‬ ‫שראש צדיק ר"ל תחילת הצדיק מלמטה למעלה כמו ראש דברך אמת‪ .‬‬ ‫ע"ח ב' דף מ"ו ע"ג שורה א'‪ .‬וצד היסוד המטה כלפי הת"ת ומחובר עמו נקרא ראש‪ ..‬ואם כן איך העטרה הוא ראש צדיק‪ ..:‬ולכן נקרא ברכות לשון ברכיים‬ ‫ואלו הברכיים והברכות הם בראש צדיק‪..‬ונשאר בקושיא על דברי הזוהר ברכות לראש‬ ‫צדיק‪ ..:‬ולהיות האתרוג למטה בשורש הלולב‬ ‫והיה צריך להיות להיפך ומבשרינו נחזה אלוה עטרת היסוד הוא בראש היסוד‬ ‫למעלה כנזכר בזוהר ברכות לראש צדיק‪ .....‬וכן בשער הנסירה‪ ...‬ועיין מה‬ ‫שכתבתי בשער התיקון פרק ב'‪.:‬מכל‬ ‫דבריו אלה מתבאר היות תחתית היסוד כלפי מטה וראש היסוד כלפי‬ ‫מעלה‪..‬ולכן מקום חיבור האתרוג עם הלולב‬ ‫כנ"ל הוא בסיומא במקום אחיזתו מלמטה כי כן העטרה היא בסוף היסוד…‬ ‫שמן ששון ג' דף קל"ו ע"ד אות י"א‪ ...‬ושאריתו כלפי‬ ‫הברכיים נקרא סוף‪ ...‬כי צדיק יסוד וראש צדיק עטרה שבו הנקרא‬ ‫ראש יסוד ושם מקומה… וכן עיין שם יפה שעה אות ב'‪ :‬שואל לא ידעתי היאך‬ ‫העטרה הוא ראש היסוד הלא עינינו הרואות שהוא בסוף היסוד ומוכיח מדרוש ב'‬ ‫שכתב בהדיא שמקום העטרה הוא סוף היסוד‪ ..‬ועיין מבו"ש דף מ' ע"ב משמע משם‬ ‫שסוף היסוד הוא הרחב והוא למטה‪ .‬היע"א‪...‬ואומר שכאן אי אפשר לומר ראש היסוד שרוצה לומר תחילת היסוד‬ ‫באומר כי זהו סוד עטרותיהם בראשיהם של צדיקים ועיין מבו"ש‪ .:‬וכן עטרה מקפת ראש היסוד בסוד בסוד‬ ‫ועטרותיהם בראשיהם של צדיקים ‪.

...‬ואשת חיל עטרת בעלה‪ ..‬הקשה‬ ‫על פירוש היפה שעה שהזוהר כתב להדיא שהעטרה ראש היסוד‪ .‬כי יסוד דז"א מסתיים בסיום‬ ‫ת"ת שבה‪.‬הראש שבו שהוא פרק עליון שבו הוא המחובר בגוף וסיומו‬ ‫הוא למטה במקום העטרת היסוד ועיין בע"ח שע' ל"ב פרק ז' דף ל"ח ע"ד‬ ‫שקרא למקום חיבור היסוד בגוף פי היסוד וכמ"שהשמש אות ב' וזה לשונו‬ ‫פירוש תחילת פי האמה שבסיום הגוף‪ .‬והסוף‬ ‫בולט והוא קצה נקרא ראש אבל לעולם פרק עליון הוא המחובר בגוף‪ ..‬‬ ....‬אם כן בזה אתי שפיר מבשרי אחזה אלוה‬ ‫שמחברים האתרוג בסוף הלולב והוא ממש על דרך העטרה המחובר בסוף‬ ‫היסוד‪..‬לא פי האמה שבסיום היסוד ‪.‬‬ ‫וראה בלוח התיקונים בסוף חלק ב'‪ :‬וכן כתב יפה שעה על ע"ח שע' כ"ה פר' א' אות‬ ‫ב'‪ ..‬ובאמת שלשון הזוהר פרשת ויצא דף קס"ב ע"א מורה שראש‬ ‫היסוד הוא המחובר בעטרה וכן כתב הרב אמת ליעקב דף נ"א ע"ב אות קט"ז‪ .‬‬ ‫ומה שכתב בזוהר ברכות לראש צדיק‪ ....‬וכו' אם כן פרק עליון דיסוד שהוא פי‬ ‫היסוד המחובר בגוף הוא נקרא ראש היסוד‪ .‬מתרץ העטרה במקום‬ ‫הנקרא ראש בהשאלה מפני שהוא בולט בחוץ אך הראש האמיתי של היסוד הוא‬ ‫השקוע והמחובר לגוף‪.‬רוצה לומר תחילת הצדיק ממטה למעלה‪ .‬בע"ח ב' דף ל"ח ע"ד נ"ב השמש }ב{ וז"ל פירוש תחילת‬ ‫פי האמה שבסיום הגוף‪ ..‬והיע"א‬ ‫מהרה"ג שד"ה‪.‫כוונות החגים‬ ‫מח‬ ‫תשובה‪ :‬היסוד‪ .‬ע"ש‪...‬ע"ג ‪ -‬ע"ד‪.‬‬ ‫השד"ה מעיר תשומת ליבנו שלא נטעה ביסוד‪ .‬‬ ‫וכן עיין ספר בגדי ישע ומעיל קודש דף פ"ד סע"א‪ :‬מביא את השאלה ומתרץ שם מה‬ ‫שמתרץ ע"ש‪.‬‬ ‫אוצרות חיים דף נ"ד ע"ג אש"ל אות ב'‪ :‬ונמצא כי סיום ת"ת דז"א שהוא פי האמה‬ ‫שלו נעשה ממנו פי הנוק'‪ .‬‬ ‫ועיין ספר שמחת כהן דף צ"א ע"ב אות קי"א‪ :‬דוחה שם מכל וכל מה שתירץ שם הרב‬ ‫פירירא ובהמשך כתב הרב המגיה הלא הוא הרב עובדי'ה הדאי'ה שלא היה לרב שמחת‬ ‫כהן לדחות דבריו כמו שעשה ומלמדינו שם איך לכתוב דברים חלוקים על תלמיד חכם‬ ‫בכבוד‪ .‬שראשו הוא למעלה ויונק‬ ‫מלמעלה‬ ‫הרב יפה שעה נשאר בצ"ע על לשון הזוהר ברכות לראש צדיק‪.‬‬ ‫בגדי הקודש אשר לאהרן דף רע"ז אות ע"א‪ :‬שואל את השאלה על סדר הפסוק וגם‬ ‫שואל למה אין מדבקים את האתרוג בטיומת של הלולב ומתרץ ע"פ סדר ערכים שונה‬ ‫עיין שם‪.‬ע"ש‪ .‬שראש היסוד הוא המחובר לגוף והוא‬ ‫פרק העליון ומה שמקשים מהזוה"ק ברכות לראש צדיק‪ .‬ומקום חיבורו עם העטרה הוא‬ ‫סוף היסוד ולא כמו שחושב החוש‪ .‬מקום‬ ‫המחובר בעטרה נקרא ראש )בהשאלה( יען שהראש )האמיתי ( שקוע‪ ..‬‬ ‫לסיכום‪ :‬השמן ששון מעיר תשומת ליבנו שלא נטעה בלולב ‪.‬אך בשע' ל"ד פר' ב' אות א' הקשה‬ ‫בזה והניח בצריך עיון‪ ..

‬‬ .‬ובהמשך מביא את מעשה‬ ‫מהריקנאטי‪.‬והא אתר טמירא איהו דלית גילויא‪..‬‬ ‫שערי רחמים ב' שאלה של"ח‪ :‬העטרה ראש היסוד זה בהשאלה ולעולם ראש‬ ‫ותחילת היסוד הוא בחיבורו לגוף‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫זוה"ק פר' תצוה דף קפ"ו‪ :‬אמאי אקרי הדר‪ .:‬וצריך לחבר האתרוג עם הלולב בשעת‬ ‫נענוע והמזלזל בזה עתיד ליתן עליו את הדין כי כל מעשינו צריכים להיות‬ ‫כדוגמת עליונים כי כן חייבא החכמה הנוראה‪...:‬וסוד הענין שכל אברי הגוף הידים והרגלים והגוף‬ ‫משמשיםבהם פעולות‪ ..‬ודא איהו עץ עושה פרי‪.‬ואין פעולתו נכרת אלא בזיווג‪ ...‬ואע"ג דאתכסייא‬ ‫ההוא דרגא ‪.‬ולא אשתכח הדורא לגופא אלא ביה מאי טעמא‪.‬ובגין כך עץ הדר איהו‪ ..‬ואתכסי ואתגלייא‪ .‬וצריך לחברם יחד כי הלולב הוא היסוד והאתרוג היא העטרת‬ ‫הדבוקה עמו בלי פירוד וזה סוד הנזכר בספר הריקאנטי על ענין אותו חלום‪ ...‬דיקנא והדורא דדיקנא לאו עמיה‪ .‬‬ ‫מאן דלית עמיה האי דרגא לית ביה הדורא למיעל בבני נשא‪ .‬אלא אף על גב דאיהו‬ ‫דרגא טמירא‪ .‬עץ‬ ‫דכל הדורא דגופא ביה תליא‪ ....‬קלא לאו עמיה בדיבורא‪.‬ולזה לא יש אבר צנוע ונסתר בכל הגוף‬ ‫אלא זה שכל פעולותיו בהסתר‪.‬‬ ‫חיוב לדבק האתרוג עם הלולב‬ ‫מבו"ש דף ס"ב ע"‪:‬גולזה כל הארבע מינים אנו קושרים בו שעלייתו בנקל‪...‬ע"ש‬ ‫והשאלה האם צריך שיהיו דבוקים כל הזמן או רק בעת הנטילה והנענוע ?‬ ‫השל"ה דף ע"ג ע"ד מסכת סוכה‪ .‬שכל מציאותו הוא בסוד רוחניות והכלי שלו אינו‬ ‫משמש אלא לקבל האור לבד לעת הזיווג דסוד פנימיות ולזה יש לו כח לעלות למעלה‬ ‫בדעת עצמו‪ ...‬הדורא איהו דכל גופא‪ .‬‬ ‫והדורא דקלא אסתפק מניה‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ה ע"ג‪ :‬ובזה יתיישבו לך כמה מאמרים בס"ה שנראים דבריהם‬ ‫כסותרים זה את זה כי נמצא בזוהר שהאתרוג הוא יסוד וגם וגם נמצא במ"א שהוא‬ ‫המלכות ושניהם אמת כי היא מלכות שביסוד דז"א וזהו טעם איסור הפרשת האתרוג‬ ‫מן הלולב בעת נטילתו‪ ..‬ולעולם עושים בהתמדה אמנם היסוד אין בו מעשה גשמי אלא‬ ‫רוחני ובעת הקצוב מזמן לזמן‪ .‬ולית הדר אלא מאן דאתגלייא ואתחזי‪ .‬‬ ‫זוה"ק פר' תצוה דף קפ"ו ע"ב‪ :‬כפות תמרים הכא אתכלילת איתתא בבעלה בלא‬ ‫פירודא כפות תמרים וענף עץ עבות… עיין מקדש מלך במקום… כתוב כפות תמרים‬ ‫ולפני כן כתוב פרי עץ הדר ולא כתוב וכפות תמרים ב' ו' החיבור משמע שהם נכללים‬ ‫יחד איתתא בבעלה האתרוג עם הלולב‪ ...‬כפותים ומחוברים יחד‪.‬כל הדורא דגופא ביה תליא‪ ..‬‬ ‫וצריכא להתכסייא תדיר‪ .‫כוונות החגים‬ ‫מט‬ ‫הדר גלוי או בהסתר‬ ‫מבו"ש דף ס"ב ע"ג‪ ..

‬משלי י"ט‪..‫כוונות החגים‬ ‫נ‬ ‫גם בלא דעת נפש לא טוב‬ ‫מבו"ש דף ס"ב ע"ג ד"ה אמנם‪ :‬אמנם מה שמשקה תמיד לגוף ומגדילו הוא בחינת‬ ‫החסדים שמהוית טיפת הזרע להולדה ושורשם ומושבם הם בדעת‪ .‬גם זה סוד מה שאמרו רז"ל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו‪ ....‬ולזה כל‬ ‫מי שאין לו דעת אסור לרחם עליו‪".‬ובדעת כתיב‬ ‫"ובדעת חדרים ימלאו‪) "..‬ג'(… שורש כל הגוף נרמז ונשרש בדעת‪ ..‬מביא לשון דומה ממה‬ ‫שכתוב בע"ח אך שם אפשר לדייק‪ .‬‬ ‫ע"ח א' דף כ"ג סע"ג‪ :‬וז"ס בידך אפקיד רוחי כי הרוח עולה בסוד מ"ן למעלה אך‬ ‫הנפש נשארה למטה עם הגוף אמנם מה שהייתה הנפש מתפשט תוך הגוף בשס"ה גידין‬ ‫שהוא הדם בסוד כי הדם הוא הנפש‪ ..‬‬ ‫ע"ח ב' דף ק"ט אע"א‪ …:‬יש שינוי כי הנה הזכר דקליפה וגם הנקבה אין בהם רק‬ ‫תרין מוחין לבד והזכר של הקדושה יש לו ג' מוחין חב"ד‪ ..‬ואמנם שם בקלי'‬ ‫אפילו הזכר אין בו דעת‪ ..‬כי הרוח והנשמה הבאה מן הזכר‬ ‫המזדווג בנקבה אינה נמשכת להם לפי שאין אל הזכר של הקלי מוח שלישי‬ ‫הנקרא דעת‪ ) .‬אבל נפש יש לעכו"ם מהנוק' דקלי וזש"ה "גם בלא דעת‬ ‫נפש לא טוב"‪ ..‬וזה שאמר כאן אל אחר אסתרס ולא עביד פירין‪ .‬והענין כי‬ ‫בחינת נפשות באים מן הנוקבא עצמה אמנם בחינת נשמות ורוחות באים מן צד הזכר‪...‬משלי כ"ד‪.‬כי הנשים דעתן קלה וזה נרמז בסבא דמשפטים דף ק"ג אל אחר‬ ‫אסתרס ולא עביד פירין פירוש הדבר כמו שאמר הכתוב "ממני פריך נמצא" כי הפירות‬ ‫הנעשים מזווג העליון דזו"ן דקדושה הם נשמתין ורוחין ונפשין דישראל‪ ..‬ומסתלק כל כח הנפש תוך הלב לבדו‪ .......‬והנוק' דקדושה יש לה ב'‬ ‫מוחין חו"ב לבד‪.‬נמצא‬ ‫כי ישראל יש להם נר"ן מהקדושה‪ .‬‬ ‫שע' מאמ"ר דף י"ט ע"ב‪ :‬ד"ה שם דף ק"ג ע"ב‪ .‬‬ ‫ואמנם הטיפה הנמשכת ע"י הזווג הוא ממוח הדעת כי הוא המכריע והמחבר התרין‬ ‫מוחין חו"ב של הזכר ואי אפשר לשום זיווג אם לא ע"י הדעת‪ .......‬גם בלא דעת נפש לא טוב‪)".‬הנפש יש‬ ‫בה אחיזה להקליפות בהיותה בלי רוח בסוד "גם בלא דעת נפש לא טוב" לכן נסתרת‬ ‫ונסתמת תוך הלב מפני מי המבול הם המזיקים‪..‬אבל אה"נ יכול להיות להם רוח ונשמה רק שאינם ממשיכים‬ ‫אותם‪(...‬‬ .‬‬ ‫אמת ליעקב דף פ"ה ע"ב אות נ'‪ :‬עיין שם שמסכם כל דרוש זה‪.‬שאין בזכר של הקלי מוח הנקרא דעת כדי להמשיך‬ ‫ע"י זיווגו עם הנוק' בחינת רוח ונשמה אשר זה סוד אל אחר אסתרס ולא עביד פירין‬ ‫שהם רוח ונשמה של הזכר‪ ..‬ב'( שהנפש‬ ‫צריכה אל החיות‪.‬כי הנה‬ ‫מי שאין בו דעת הוא נמשך מן הקלי שאין בו דעת והמרחם עליו גורם שיתפשטו‬ ‫הרחמים העלוןנים גם כן בקליפות אשר גם בהם אין דעת‪...‬כיוון שכן הוא אם כן אין בו בחינת זיווג והרי הוא דומה‬ ‫לסריס שאינו עושה פירות‪ ....‬אמנם עכו"ם אין בהם רק בחינת נפש לבד מצד‬ ‫הנוק' אך רוח ונשמה אין בהם‪ ...

‬‬ ‫שירותא לבנינא‪ ) ..‬רז"ל‬ ‫קיצר לשון הזוהר כדרכו בקודש וזה לשונו‪" .‬וכן‬ ‫אומות העולם שהם במדרגה יותר עליונה מן הבהמות ומזדווגים ומולידים‬ ‫כיוצא בהם‪ .:‬מה שאין כן באבא כי כיון ששרשו נקודה אחת כך כל החסדים‬ ‫כשנתפשטו בפרצופו מתפשטים כולם ביחד בחסד ואחר כך בגבורה וכן כולם ועל ידי‬ ‫בנינא עמיקא כדפירש בזוה"ק פר' בראשית בהקדמה דף ב' ע"א‪.‬גליפו דחד‬ ‫ציורא סתימאה קדש קדישין‪ .‬עיין‬ ‫שם שאלות נוספות ומה שתירץ שם‪.‬מי שאין בו דעת אסור לרחם‬ ‫עליו שהוא בא מן הקלי‪ .‬ודא הוא‪ .:‬אמר ליה רבי מילה סתימא הוי‬ ‫קמי קב"ה‪ .‬ומאחר שכן ראוי שיהיו ישראל פרים ורבים‬ ‫אלף פעמים מכל האומות שבעולם ואיך היה הדבר בהיפך‪ .‬וגלי במתיבתא עלאה‪ .‬איך יצוייר גלגול נפש אדם בדצ"ח‬ ‫ואגב לדעת אם יש גלגול לנפשות אומות העולם ומהיכן בא להם פריה ורביה דאל אחר‬ ‫אסתרס ולא עביד פירין כמ"ש בזוהר וגם בלא דעת נפש לא טוב שה"ס הזיווג כמ"ש‬ ‫ז"ל בדרושים הרבה‪..‬אפילו אי נימא שלפעמים הם‬ ‫מתעוררים להזדווג כענין פרדה‪ .‬ודא סליק למהוי מחשבה‪ .‬בשעתא דסתימא דכל סתימין‬ ‫בעא לאתגלייא‪ ....‬חקק בה כל גליפין‪ ....‬‬ ‫נה"ש דף ל"א ע"ב אות ע"א‪ :‬שאלת חכמי המערב‪ .‬‬ ‫זוה"ק פר' בראשית בהקדמה דף ב' ע"א‪ .‬עבד ברישא נקודא חדא‪ .‬‬ ‫לסיכום ‪ :‬המוזכר במבו"ש דף ס"ב ע"ג ד"ה ואמנם‪ ...‬צייר בה‬ ‫כל ציורין‪ .‬בנינא עמיקא‪ .‬דנפק מגו מחשבה‪ .‬אל אחר אסתרס ולית ליה‬ ‫תיאובתא לעלמין ולא אפיש ולא עביד פירין דאלמלי עביד פירין יטשטש לכל‬ ‫עלמא‪ .‬ועוד אם אין דעת‬ ‫בקלי אם כן איך נמצא בחי' מוח דעת בראש הנכרים כמו בראש ישראל‪ .‬ואקרי מ"י‪.‬אך את הפסוק השני גם בלא דעת נפש לא טוב יכול להתפרש‬ ‫על ישראל בזמן השינה גם בלא דעת נפש שהוא הגוף שהנפש צריכה להחיות בלא רוח‬ ‫לא טוב‪...‫כוונות החגים‬ ‫נא‬ ‫בית לחם יהודה ב' דף קנ"ט ע"א‪ :‬אל אחר אסתרס ולא עביד פירין‪ ...‬כאשר הא"ס ב"ה רצה להאציל י' ספירות של עולם‬ ‫האצילות תיקן בהכתר שהוא ראש והתחלת האצילות נקודה אחת אות י'‬ ‫שהיא חכמה וזו המחשבה‪ .‬אבל אין להם דעת שלם כמו ישראל ‪.‬‬ ‫בנינא עמיקא‬ ‫מבו"ש דף ס"ג ע"ב‪ .‬ואח"כ תוך החכמה חקק את נשמת הבינה שהיא‬ .‬‬ ‫בגדי הקודש אשר לאהרן דף פ"ד‪ :‬על שאלת חכמי המערב אות ע"א‪ .......‬ואגליף גו בוצינא קדישא סתימא‪ ....‬ומקשה שם אם הזכר לית ליה תיאובתא לעלמין אם כן איך הם‬ ‫מתעוררים להזדווג ומולידין נפש לנכרים‪ ....

‬וזה מה שנאמר‬ ‫אבא יסד ברתא‪ .‬ועוד ה' בחכמה יסד ארץ‪ ...:‬אבל הענין הוא כי יסוד דאבא אשר נתגלה עתה בגילוי‬ ‫מהחזה דז"א ולמטה כנ"ל הארתו מאירה אל הה"ג שביסוד דז"א ושם מחברם יחד‬ ‫ומשתפם היטב והוא ממתק הדינים הקשים שבהם ע"י החיבור הזה‪...‬‬ ‫סידור חול בכוונת למען שמו‪ :‬רואים שם הארת יסוד דאבא שגורם לנ"ה להתחבר‬ ‫ולעלות לכתר דרך קו האמצעי‪) ..‬‬ .‬‬ ‫אוצרות חיים דף ז' ע"ד‪ ..‬מכל הנ"ל רואים שאבא גורם לאיחוד הגבורות‬ ‫והחסדים בין בו בין בפרצופים אחרים‪ ..‬ע"ש‪.‬‬ ‫אוצרות חיים דף מ"ה ע"ב‪ ....:‬והשיבו אליהו ז"ל כי הדברים עמוקים מאד וזה כי‬ ‫הענין מדבר בסדר האצילות ותחילתו כי חכמה קדומה שבא"א היא נקראת סתימה‬ ‫דכל סתימין כי הוא מוח סתום דלא מתפתחא לל"ב שבילין כמו שבחכמה שבז"א וכד‬ ‫בעא לאתגלייא ע"י תקוני' שהם סוד התלבשות כדי שיוכלו לקבל אורו ועבד ברישא‬ ‫נקודה חדא הוא סוד אבא ואימא הות כלילה ביה והא סליק למהוי מחשבה כי הוא‬ ‫סוף מחשבה העליונה שביל דקיק דנחית מיו"ד עלאה וכאשר נתגלית למטה נעשה לה‬ ‫רישא ותקוניה ונעשית מחשבה כמחשבה העליונה כי מה שהיה סוף בערך המחשבה‬ ‫העליונה נעשה ראש עתה למטה ודמתה למחשבה העליונה וזהו ודא סליק למהוי‬ ‫מחשבה ואחר כך צייר בה כל ציורין בסוד בינה שממנה הציורין בסוד וייצר‪ ..‬ע"ש‪.:‬ונקוד השורוק שהוא האמצעי הוא ההבל היצא מן היסוד‬ ‫אל או"א ונחלק לב' כי הנה נקודה השורק היא ו' וי' באמצע והיו"ד של השורק היא‬ ‫לאבא הנקרא י' ראשונה של השם‪..:‬ודע כי בחכמה הקדומה היתה בינה כלולה בתוכה‬ ‫והיא והחכמה הקדומה דבר אחד זו בתוך זו‪ .‬ואיחוד זה גורם גם למיתוק‪ .‬‬ ‫סדר החיוורתא והנימין בראש‪.‬עיין אוצרות חיים דף מ"ה ע"א‪(.‬‬ ‫שער מאמרי רשב"י דף ו' סע"ד‪ .‬‬ ‫שער מאמרי רשב"י דף י"א ע"ב‪ .‬חקק בה‬ ‫כל גליפין הם השש קצוות שנחקקו בה וכל אלו הם כללות החכמה העליונה סוד אבא‬ ‫כלול מעשר עליונות ובינה היתה כלולה בה בדקות רב וכאשר עלה ברצון המאציל‬ ‫להוציא לחוץ יצאתה לחוץ בסוד חסד שבחכמה והוא בוצינא קדישא סתימא‪ ......‬‬ ‫פלגותא דשערי‬ ‫מבו"ש דף ס"ב ע"ד‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫נב‬ ‫עדיין סתומה בתוך החכמה ונקראת בנינא עמיקא לפי שהיא בנין עמוק ונעלם‬ ‫יותר מז' ימי הבנין‪(...:‬אנו עולים בהם לדעת ושורשם אינם נותנים מה שיש בהם אלא‬ ‫הם ג"כ עולים לשורשם העליון שבאו"א וכן עד פלגותא דשערי דבעתיקא ואתפשט‬ ‫לתרי"ג אורחין‪ ...‬ע"ש‪.

‬‬ ‫האם ההוא פלגותא דשערי מכלל הי"ג אורחין‬ ‫מבו"ש דף כ"ו ע"א שורה מעל צמח ב'‪ .‬ולא עגול‬ ‫אבל אם תקרע כיס אחד…לי"ג קרעים יהיו י"ג אוירין‪..‬צמח‪ :‬מביא קושייתהצמח ואומר ואדוני אבי משה הי"ו‬ ‫תירץ כי ההוא אורחא דאמצע הגולגולת ממש הוא התפליג לתרי"ג אורחין אבל יש עוד‬ .‬וממשיך את שאלתו‬ ‫בהמשך עמ' נ"ח ‪ 4‬שורות לפני ד"ה צמח‪ ...‬וכן כדי שיהיו ח' חוורתי בצד פנים צריך‬ ‫שיהיו ט' נימין‪ .‬ע"ש‪.‫כוונות החגים‬ ‫נג‬ ‫מבו"ש דף כ"ו ע"א פר' ט'‪ .‬‬ ‫אפיקי מים עמוד ‪ :255‬מביא סדר התחלקות האורחין ברישא ‪ 4‬בפן ימין ‪ 4‬בפן שמאל‬ ‫‪ 4‬לצד אחור ועוד יש חד אורחא חוורא לעילא ברישא דגולגלתא הכולל אתכולם ועמו‬ ‫הם י"ג אורחין חוורין‪ ..‬‬ ‫בית לחם יהודה א' דף מ"ח ע"א ד"ה הענין‪ :‬מביא את שאלת הצמח ומתרץ‬ ‫לענ"ד נראה דלא קשה כלל והוא כי אע"פ שאם תקרע טלית לי"ג קרעים יהיה‬ ‫בין הי"ג קרעים י"ב אוירים ולא י"ג כל זה אינו אלא בדבר שטחיי‪ ...‬‬ ‫הנה בחמש יש ד' אוירין וצריך שיהיו י"ב אורחין בין י"ג נימין‪ ..‬‬ ‫אפיקי מים ע"מ ‪ 255‬מציר ציור גלגל עם ‪ 13‬חלוקות ומס' הקוים ומס' האוירים הם‬ ‫‪..‬ובהמשך כתב ועמו הם י"ג… והשאלה ההוא‬ ‫אורחא שבפלגותא דשערי האם הוא הי"ג או הי"ד ? ועוד שואל הצמח האם‬ ‫האורחא שמאיר בז"א ומתפלג לתרי"ג האם בא"א התפלג או בז"א? שמשמע‬ ‫מדברי הרב כאן וכן במבו"ש דף ס"ב ע"ד שהתפליג דווקא בא"א‪..‬נ‪.‬אמנם אלו הי"ג אורחין הם סובבים הגולגולת מלבד אותו אורחא‬ ‫שיש באמצע הגולגולת ממש… בהמשך כותב הרב‪ ...:‬והעניןכי ההוא אורחא דפלגותא דשערי אינו‬ ‫מכלל הי"ג אורחין‪ .‬ויש חד אורחא חיוורא לעילא‬ ‫ברישא דפלגותא הכולל את כולם ועמו הם י"ג אורחין חוורין‪.:‬כי כיוון שהשערות הם עשויים בהתחלקות י"ג‬ ‫נימין דשערי כן יהיה מספר הנתיבות והאורחין המפסיקים של בחינת‬ ‫הלבנונית‪.‬ב‪ ...‬‬ ‫צמח בספר קול ברמה בכללים עמ' ‪ :23‬איך אפשר להיות בין י"ג נימין י"ג חיוורתא‪....13‬‬ ‫יין הרקח דף קכ"ח ע"ב אות מ'‪ …:‬בשלמא אם לא היו הי"ג נימין יוצאים בבחינת‬ ‫עיגול והיקף סביבות הראש אלא הם בשיטה אחת ישרה א"כ בהכרח יהיה בניהם י"ב‬ ‫אורחין דווקא ולא י"ג… אך הואיל והשערות הם צומחים סביב הראש בבחינת סגלגל‬ ‫אם כן בהכרח יהיו חשבון הנימין והאורחין שווים בחשבונם ובזה סרה תמיהת מהרי"ץ‬ ‫ז"ל בספרו קול ברמה‪...‬‬ ‫צמח ב'‪ :‬שואל על הסתירה בין תחילת הדברים שכתב אינו מכלל הי"ג ועוד‬ ‫שהם י"ג מלבד אותו האורחא‪.....

‬וזה לבדו נמשך בהתמדה לרישא‬ ‫דז"א בחד אורחא אחרא דיליה בפלגותא דשערוי דז"א‪ .......‬האמנם אע"פ שעיקר יניקתו‬ ‫מההוא אורחא דפלגותא כנזכר ג"כ מאירים הי"ג חיוורתי בז"א כי הט' חיוורתא‬ ‫נמשכים דרך הפנים עד הדיקנא דז"א ומכוחם נעשו לז"א ט' תיקוני דקנא ומהד'‬ ‫חיוורתי דאחור נמשכים עד רישא דז"א ומאירים ברישא ממש ןלא בדיקנא‪ ..‬וזה נמשך הוא לבדו בהתמדה‬ ‫לרישא דז"א בחד אורחא אחרא דיליה בפלגותא דשערי דז"א‪ ..‬‬ ‫ובצורה כזו‬ ‫ע"ח א' דף ס"ג ע"ג סוף כלל א'‪ :‬ודע שאין נמשך אל ז"א משום אחד מן החוורתא רק‬ ‫מחד אורחא דאזיל בפלגותא דשערי ומשם נמשך אל אורחא אחרא דרישא דז"א‬ ‫בפלגותא דשערי‪ .‬וכן מבואר במבו"ש דף כ"ו רע"ג‪ :‬ודע כי‬ ‫עיקר מה שמאיר א"א בז"א הוא מן ההוא אורחא חדא אחרא דאזיל בפלגותא דשערי‬ ‫דא"א כנזכר באדרא רבא דף קכ"ט ע"א וקל"ו ע"א‪ .‬ע"ש‪..‬ודע כי עיקר מה שמאיר א"א בז"א הוא מן‬ ‫ההוא אורחא חדא אחרא דאזיל בפלגותא דשערי‪ .‬וש"ש תירץ זה לרישא זה‬ ‫לדיקנא‪ ..‬שיש‬ ‫אורחא חדא אחרא‪ .....‬והוא מתרץ על פי שער מאמ"ר דף נ' ע"ב ומבו"ש דף כ"ו‬ ‫ע"ג שיש הבדל‪ .‬ותירץ ‪ 2‬שמועות‪ ...‬ואחר כך כתב‬ ‫שנמשכים אל ז"א מכל הט' והד'‪ ....‬אך קשה מה שכתב שמהט' שבפנים מאירים לדיקנא דז"א והיה‬ ‫לו לומר מהח'?‪ ...‬‬ ‫בית לחם יהודה א' דף מ"ח ע"ד ד"ה ודע‪ :‬שאין נמשך לז"א משום אחד מן החוורתא‬ ‫רק מחד אורחא דאזיל בפלגותא דשערי‪ ...‬אמנם‬ ‫אחר שהאירה ברישיה נמשכת אח"כ הארה ג"כ ויוצאת לחוץ ומשלמת לו י"ג תיקוני‬ ‫דקנא לז"א‪..‬‬ ...‬שמהאורחא חדא אחרא נמשך עיקר מה שמאיר א"א בהתמדה לז"א‬ ‫וזה האורחא אינו מכלל הי"ג‪ .‫כוונות החגים‬ ‫נד‬ ‫אורחא אחרינא מתתא לאורחא דאתפליג לתרי"ג וההוא אטרחא משלים לי"ג חוורתיה‬ ‫ושפתיים ישק ‪.‬מכאן הביא ראיה עצומה לתירוץ אביו ר' משה‪ .....‬וזה‬ ‫החיוורא אינו מכלל הי"ג חוורתי וממנו נמשך תדיר לז"א משא"כבי"ג חוורתי שאינם‬ ‫נמשכים לז"א בהתמדה כי אם לפעמים‪ ...‬ועוד שאינם נמשכים תדיר בז"א אם כן איך משכחת ט' תיקוני דיקנא‬ ‫תדיר בז"א? ולענ"ד שאפשר לתרץ כמ"ש בשעה"כ בכוונת ויעבור דרוש א' שכתב שח'‬ ‫ת"ד דא"א מאירים בט' ת"ד דז"א…‬ ‫יין הרקח קכ"ט ע"א אות י"ח‪ :‬אלו הי"ג אורחין הם סובבים הגולגולת מלבד אותו‬ ‫האורחא שיש באמצע הגולגולת ממש‪ ..‬השמן ששון הביא בשם דברי שלום‪ ..‬שדבריו‬ ‫סותרים דתחילה כתב שאין נמשך אל ז"א משום אחד מאלו החוורתא‪ ...‬‬ ‫אפיקי מים עמ' ‪ :259‬מביא דב"ש דף ל"ג ע"ב שהביא שער מאמ"ר דף מ"א סע"ג‬ ‫שתירץ שהם שתי שמועות‪ ..‬זה האורחא הוא מלבד הי"ג חיוורתא‪ ...‬ע"ש‪.‬עיין הגוב"י ד'‪ ..

‫כוונות החגים‬ ‫לשם שבו ואחלמה ספר הקדו"ש דף צ"ו ע"ג‪:‬‬ ‫א(‬ ‫ב(‬ ‫ג(‬ ‫ד(‬ ‫ה(‬ ‫ו(‬ ‫ז(‬ ‫ח(‬ ‫נה‬ ‫מתחיל בשאלה אם נאמר שהחיוורתא הכולל הי"ג הוא האורחא דאזיל‬ ‫בפלגותא דשערי יהיה קשה שכן אמר שזה נשאר למעלה בראש ואמר על‬ ‫הפלגותא דשערי שהוא נמשך ממנו אל הז"א‪ .‬ונכללים שניהם‬ ‫באחד כי חוזר הזנב לראש וכן הוא על דרך זה בהשני אורחין הכוללים‬ ‫דחיוורתא כי הם שנים והם אחד‪ .‬והם שנים והם אחד‪ .....‬‬ ‫הנה כוונתו הוא רק ללמדינו כי כל הי"ג חיוורתא המתפשטים למטה הנה הם‬ ‫מכוח הנחש עקלתון שהוא בחינה הנוק' דחיוורתא‪ .‬ומסביר שהראש מתחיל מהעורף באמצע‬ ‫הראש ובהגיעו לפנים הוא מתחלק לשנים ותתעגל ימין ושמאל עד שמגיע‬ ‫זנביה לרישיה בצד העורף‪.‬‬ ‫וחד לעילא דגולגלתא כלומר לסטרא דלעילא הכוונה הוא נחש עקלתון‬ ‫דחיוורתא המקיף את כולם והיא מתחת לכולם והרי היא אינה לעילא ממש‬ ‫אך הענין הוא כי אותו החיוורתא הי"ג הכולל שהיא החיוורתא המקפת הנה‬ ‫היא מתפשטת באמת למטה גם כן אך אינה מתפשטת במקומה כי מקומה הוא‬ ‫כנגד החוטם‪ ..‬‬ ‫מביא את האריז"ל בקול ברמה )החדש( עמ' מ"ג שאומר בפירוש שההוא‬ ‫אורחא דפלגותא דשערי הוא אורח אחד בין השערות באמצע הראש‪ ..........‬‬ ‫עיין שם באורך וברוחב ועוד שם ציור הממחיש את שיטתו‪.‬‬ ‫בית עולמים לרב יצחק אייזיק חבר דף כ"ט ע"ב‪ :‬וחד לעילא בגולגלתא הוא החיוורתא‬ ‫הי"ג הכולל כל החיוורין‪ .‬וזה היפך‬ ‫מהנ"ל וכן מביא שאלת הצמח בקול ברמה עמ' ‪ ...‬והרי שניהם רק מציאות אחת ושניהם הם כוללים את כל הי"ב כי הבריח‬ ‫הוא כוללם בתחילתן כי הוא מתחת לכולם‪.‬ונכלל בלויתן נחש בריח‪ ..‬‬ .‬‬ ‫מתחיל לפרש לפי פירוש הגר‪......‬ומקשר סוגייתינו לתנין השמים שהוא התלי‪ . 23‬הרי בין י"ג נימין אינם‬ ‫אלא רק י"ב אורחין ביניהם‪.‬וכבר נתבאר ענין זה החיוורתא הכולל בסוד הלויתן ע"ל שם‬ ‫דף כ' ע"ב ‪...‬וכן‬ ‫הוא בהלויתן כי שנים הם אחד לויתן נחש בריח שהוא שוכב לאורך הים‬ ‫כבריח ואחד לויתן נחש עקלתון‪ ..‬אך אותה החיוורתא הי"ג הנה היא מתעקל ומתעגל דרך הצדדים‬ ‫ימין ושמאל ונכללת עם הד' שבימין ושמאל ומתפשטת עמהם כנגד הלחי ימין‬ ‫והלחי שמאל‪.‬‬ ‫הב' אורחין הכוללים שהם הבריח והעקלתון הנה הם נקראים גילופי‬ ‫דגילופין‪ ...‬‬ ‫‪ ...‬מביא מבו"ש דףכ"ו ע"א‬ ‫שמחלק ואומר שהם שנים כלשון האדרא ששם חושב את האורחא דפלגותא‬ ‫בפני עצמו כי היא זולת הי"ג אורחין‪.‬א לספרא דצניעותא במאמר גלופי דגלופיןכחיזו‬ ‫דחויא אריך ומתפשטאן‪ .‬שאין אשה אלא לבנים ‪.‬והם בחינת זו"ן והם אחד‪..

..‬ע"ש‪.‬האי חד אורחא הקדוש צריך אתה להבין שאיננה מכלל‬ ‫החיוורתא דרישא כלל וכלל ועיקר והיא הארה אחרת הנדרשת לעצמה‪ ..‬וכן אינו כשיטת הלשם והבית עולמים‪ ..‬ויש י"ב נימין והכולל‪ .‬ומהמצאת‬ ‫הנימין והשערות‪ ..‬‬ ‫לפי הנ"ל נראה לתת טעם הסיבה שהתחלת ההמשכה בנענועי לולב בסדר דעת בינה‬ ‫חכמה‪ .‬‬ ‫בית עולמים דף כ"ט ע"ב‪ :‬מביא דעת הגר"א בספרא דצניעותא משמע שמפרש‬ ‫שתחילה חושב כאן ארבע חיוורתא של האחור ואח"כ של שני הפנים ומה שכתב לארבע‬ ‫עיבר בסטרא חד הוא על האחור והוא נגד הדעת…‬ ‫קול ברמה עמ' מ' צמח‪ :‬לארבע עיבר בסטרא חד ‪.‬גם כאן הגירסא אחרא ולא אחורא ‪.‫כוונות החגים‬ ‫נו‬ ‫ספר אהבת ה' לרב יוסף סיטבון דף י"א ע"א‪ :‬ראיתי לפרש אורות אלהותו יתברך‬ ‫בסודות התורה והמצוותיה‪ ..‬‬ ‫האם התחלה ההתפשטות מהעורף או מהפנים‬ ‫ע"ח שע' א"א פר' י"ג דף ס"ח ע"ב ‪:‬מתחיל הרב לבאר התפשטות הי"ב חיוורתא‬ ‫ומתחיל בארבע שהם מצד העורף ואחר כך בשמונה שהם מצד הפנים…‬ ‫אדרא רבא קדישא דף קכ"ח ע"ב‪ .‬ולארכע עיבר בסיטרא דאנפוי‬ ‫ולארבע עיבר בסיטרא בסחרני אחרא‪ ..‬לארבע עיבר בסיטרא חד‪ .‬ר"ל לצד אחד שאין שם‬ ‫אלא צד אחד והוא העורף‪ ..‬‬ ..‬וחד לעילא בגולגלתא כלומר בסיטרא‬ ‫דלעיל‪ .‬ולפי זה ההוא אורחא אינו הי"ד כמו שפירש‬ ‫הרב פתי'ה בבית לחם וכן באפיקי מים‪ .‬‬ ‫שע' מאמ"ר דף מ"א ע"א וכן סע"ג ‪ :‬האי גולגלתא חיוורא דיליה אנהיר‬ ‫לתליסר עיבר גלופין לארבע עיבר בסיטרא חד ‪ .‬‬ ‫כמו כן נראה שהגירסא הנכונה הראשונה הייתה אחרא ולא אחורא‪....‬תני תנא דנהיר למאתן ושבעין עלמין שהם סוד כ"ז אותיות‬ ‫התורה‪ .‬אך הרב צמח אות ג' על דברי‬ ‫הרב‪ .‬ומן ההוא אורחא אתפרשא לתרי"ג אורחין דאורייתא דפליג בז"א‪) ....‬משמע שמתחיל מעיבר דאחור ואחר כך מזכיר פנים‪..‬‬ ‫ע"ש‪..:‬האי גולגלתא חיוורא דיליה אנהיר‬ ‫לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסטרא חד ולארבע עיבר בסיטרא‬ ‫דא בסיטרא דאנפוי )שאלו השמנה הם מצד הפנים ‪ 4‬כנגד לחי הימין ו ‪ 4‬כנגד‬ ‫לחי השמאל‪ (...‬ע"ש שיש י" ב‬ ‫חירתא והכולל‪ .‬ולארבע עיבר בסיטרא אחרנא היינו מצד האחור שמאל הפנים‪...‬ובהמשךאמצע העמוד הרב מבאר‬ ‫שתחילת ההתפשטות מהארבע שמצד אחור‪.....‬‬ ‫מבו"ש דף כ"ו ע"א‪ :‬ע"ש מביא סדר זה של האדרא‪ .‬משמע‬ ‫להדיא דהאי אורחא היא שורש התורה בשורשה הנעלם כאן בא"א‪ ......‬מתחיל מהראש של הנחש בעורף סימנך אחור וקדם צרתני‪.‬כאן משמע‬ ‫שמתחיל מהפנים‪.‬ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דאחורא‪ .‬ולארבע עיבר בסטרא אחרא אמר אחרא לפי‬ ‫שהוא פן שני )של הפנים(‬ ‫שם דברי האר"י‪ :‬ומה שכתב לארבע עיבר בסיטרא דאנפוי ר"ל בארבע אותיות ההויה‬ ‫בצד ימין של הפנים‪ .

..‬יצא לנו שהזמן‬ ‫שבין ראש השנה לשמיני עצרת בכל שנה הוא רומז לששת אלפים שנה שכן ראש השנה‬ ‫בריאת העולם ושמיני עצרת הוא הזיווג של יום השבת שהיה צריך להיות וזה נדחה‬ .‫כוונות החגים‬ ‫נז‬ ‫בענין דעת נוק' ‪..‬ליום שמיני עצרת הוא‬ ‫הזיווג המיוחל שהיה צריך להיות בערב שבת‪ .‬זה סוד קשר תפילין‬ ‫של יד‪.‬‬ ‫מקדש מלך דף ז' ע"ד‪ :‬על הזוהר הנ"ל ע"ש‪.‬הקשר היו"ד זה דעת ה' גבורות‬ ‫בין תרין כתפין…‬ ‫זוה"ק פרשת פנחס דף רל"ו ע"ב‪ :‬בענין קשירת היו"ד לבית של התפילין‪.‬‬ ‫שעה"כ דף צ' ע"ד‪ .‬‬ ‫נה"ש דף י"ז ע"א‪ :‬ד"ה גם‪ ..‬‬ ‫וצריך להבין מה שגרם אל זו"ן שיתאחר הזיווג פנים בפנים‪ .‬‬ ‫מה שנלע"ד בעניין שמיני עצרת‬ ‫צריך להבין מה רומז לנו יום שמיני עצרת ידוע מה שכתב הרב שהוא יום שבו יש זיווג‬ ‫שהוא היה צריך להיות ביום ראש השנה או למעשה יום השבת אחרי יום ששי יום‬ ‫בריאת האדם‪ .‬שם מאמר ונהירו דתרין מוחין גליפן בה‪...‬תפילין זה מוחין‪ ...‬‬ ‫ורק אנחנו עושים בכל שנה חלק אחד מתוך ששת אלפים של הזיווג המיוחל והכוונה‬ ‫שנדחה הזיווג המיוחל לשמיני עצרת שרומזת לסוף ששת אלפים שנה‪ ..‬ע"ש‬ ‫עולת תמיד דף ל"ב ע"א‪ :‬שורה וחו"ג ‪.:‬הנה מה שגרם אדה"ר ע"י חטאו שנדזווג ביום החול‬ ‫הוא כי הנה יום ר"ה הוא דינא קשיא כנודע ואם היה ממתין עד ליל שבת הוא‬ ‫דינא רפיא והיה הזווג ההוא כתיקונו והיו זו"ן מזדווגים באותו יום שבת‬ ‫בבחי' פני' בפנים אבל ע"י שאדה"ר הקדים זווגו ביום החול שאז היה יום ר"ה‬ ‫דינא קשיא ותקיפא לכן גרם אל זו"ן שיתאחר זווגם עד יום ח' עצרת כדי‬ ‫שבהמשך הימים אשר בינתיים יתמתקו הדינין הקשים אשר בו ובנוק' כנז'‬ ‫בפ' פנחס בתחילתה כי ר"ה הוא בחי' שמאלו תחת לראשי עד יוה"כ וביוה"כ‬ ‫האירו ונתמתקו הדינים ההם ע"י אימא עילאה ובחג הסוכות בחי' וימינו‬ ‫תחבקני וביום ח' עצרת אז הוא זווג ממש ואלו הם פשטן של דברים‪ :‬ע"כ‪.‬‬ ‫מבו"ש דף נ"ה ע"א‪ :‬אמצע העמוד‪ ..‬ובגלל חטא אדה"ר נדחה הזיווג ליום שמיני עצרת‪.‬קשר תפילין דיד‬ ‫ע"ח דף ק"ג ע"א‪ :‬שורה ואח"כ‪ .‬‬ ‫בן איש חי הלכות תפילין‪ :‬בענין קשירת היו"ד לבית‪.‬גבורות בין תרין כתפין ‪.‬העומד בין תרין כתפין ובקושרו היו"ד של התפילין עם‬ ‫הבית יכוון להעלות הדעת הנזכר דנוק' עם הלבוש דיסוד דז"א ולחברו עם המוחין‬ ‫דחו"ב שהם הבית של התפילין של יד העומד ברישא דנוק'‬ ‫שעה"ק דף פ"א ע"א‪ :‬שורה יו"ד‪ .‬‬ ‫ע"ח ב' דף ז' ע"ב כלל י"ג‪ :‬דעת דנוק'‪ ...‬וזה סוד קשר יו"ד של‬ ‫תפילן‪..‬‬ ‫ע"ש‪...‬וזה לא היה ביום שמיני עצרת הראשון‪.‬חצי גבורות בין תרין כתפין‪ ...

..‬בחנוכה ופורים יש לנוק' מעלה שהיא‬ ‫מקבלת חלקה בעצמה ישירות מאמא‪ ....‬יעו"ש והקשו שאם כן עליה בחנוכה היא רק למלכות‪ ..‬כי הנוק' יש לה תוספת קדושה לפי שאז‬ ‫מקבלת הארותיה על ידי עצמה שלא על ידי בעלה‪ .‬ע"ש‪.‬ותירץ שכאן התוספת הוא שהמלכות‬ ‫יונקת שלא ע"י ז"א‪ ...‬אבל הענין‪ .‬כי הנה בחול יעקב יונק הארתו‬ ‫וחלק הארה שלה מן הנצח ומן ההוד‪ ....‬ועיין עץ חיים דף ל"ח ע"ב‪ :‬יציאת האורות‬ ‫מהיסוד דרך הנצח‪.‬‬ ‫אבל עתה בחנוכה ופורים היא יונקת חלק הארותיה מן ההוד על ידי עצמה שלא על ידי‬ ‫בעלה ואינה טפילה אליו כימי החול‪ ..‬אלא באלף השביעי נקבל את הבנת התורה‬ ‫בפנימיות יותר וממילא מה שכתוב לא שייך לאלף השביעי אלא אנחנו רוקדים שסיימנו‬ ‫את התורה וזכינו לאלף השביעי ולזיווג דפנימיות‪ .‬‬ ‫בגדי ישע דף פ"ד ע"ד‪ :‬על מה שהקשה מהרח"ו בשעה"כ דף ק"ח ע"ג‪ ...:‬אבל ענין חנוכה ופורים הוא באופן אחר כי תרוויהו אינון‬ ‫בהוד‪ .‬ע"כ מה שנלע"ד וא"ש‬ ‫את"ם‪.‬ע"כ‪ ..‬ונס פורים היה ביין שהוא‬ ‫הוד‪ ...‬האם הכוונה פורים בנצח‬ ‫חנוכה בהוד‪ .‬תורה של ששת אלפים‬ ‫שנה שבה יש כל התיקון של חטא אדה"ר‪ ..‬ואע"פ שבתפילת שחרית בחול ביארנו דיעקב בנצח ומלכות בהוד וכפי זה החול‬ ‫הוא קדוש יותר מחנוכה ופורים‪ ...‬אם כן כפי זה‬ ‫שהחול יותר קדושה שהוא בנצח והיא בהוד‪ .‬או נאמר היות וחנוכה בלוח שנה לפני פורים ואז חנוכה בנצח ופורים‬ ‫בהוד‪ .‬שמהרח"ו מעלים הדברים‪ .‬ואחר כך נותן לה הארתה ונמשך מן ההוד על ידו‪.:‬חנוכה ופורים נצח והוד‪ .‬למה מהרח"ו משווה ומערב בין תפילה‬ .‬ואם אפשר‬ ‫היה להבין האמת לא היתה שום קושיא יע"ש‪ .‬‬ ‫ומכל התמיהות אומר כמ"ש השמש זיע"א‪ ..‬‬ ‫ביום חול יש מעלה לז"א שהוא נמצא בנצח‪ .‬וזה מה שכתוב בנביא שקוראים בהפטרה עניין האומות שיענשו‬ ‫שלא יבואו לחוג את חג הסוכות וכו' הכל רמז לזמן לפני האלף השביעי שאז שמיני‬ ‫עצרת רומז לאלף השביעי שעם ישראל עם הקב"ה לבד‪ .‬או שנאמר היות ונס חנוכה היה בשמן ושמן בנצח‪ .‬ועוד שהרי אנו בנים לזו"ן ונצטוינו במצוה זו דרבנן‪.‫כוונות החגים‬ ‫נח‬ ‫לששת אלפים שנה‪ ..‬למה לא‬ ‫תירץ מה תוספת קדושה יש לו? ואם נאמר שהתוספת היא לנוק' דווקא ולא לז"א עכ"פ‬ ‫היה לו לקבל הארתו מן הנצח ‪..‬ועוד צ"ע‪ .‬ולכן חנוכה בנצח ופורים בהוד‪.....‬‬ ‫שהרי לא נתנה לנשים זו המצוה‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף ע"ו ע"א‪ .‬והנה ענין זה הוא תוספת קדושה אליה בזמנים‬ ‫אלו יותר מבחול‪.‬וזה עניין שמחת התורה‬ ‫וריקוד עם ספר תורה כשהוא סגור שמחת הזיווג וסיום התורה‪ ...‬‬ ‫חנוכה‬ ‫בשער הכוונות‬ ‫שעה"כ דף ק"ח ע"ג‪ .

.‬‬ ‫חנוכה ופורים תרוייהו אינון בהוד‬ ‫שעה"כ דף ק"ח ע"ג‪ .‬ומה שמזכירם על הניסים הוא רמז בעלמא‪ .‬כי זה הנוק' דתפילה הוא דפרטות אותו היום ‪ ......‬ויסוד נק' יעקב ורחל‪.‬עכ"ל‪ ..‬ורק בנרות יש לנוק תוספת קדושה‪.‬ומצות הדלקת נרות‬ ‫זה דרבנן ביעקו"ר ) עיין שעה"כ דף ל"ג ע"ב ‪ .‬שהם יעקב ורחל‪.....‬ולכן הם ביסוד והם בהוד‪..‬איהי בהוד הכוונה שהנוק' יעקו"ר במצוות דרבנן היא בהוד‪.‬וזה‬ ‫הנוק' דחנוכה הוא דספירת הוד לטובה דכללות זה השנה‪...‬ומצווה דרבנן שמקיימים‬ ‫בחנוכה שלא שייכת לחנוכה היא ביסוד‪..‬ופשוט‬ ‫הוא שעל ידי כל אלו המצוות נתקן ההוד הכולל דכל השנה‪ .‬‬ ‫ומה שכתוב בשעה"כ איהו בנצח ואיהי בהוד‪ .:‬כשהשפע מגיע לזו"ן הגדולים הוא‬ ‫מגיע מרום המעלות דרך הנצחים של א"א ואו"א שכולם מלבישים זה לזה ‪ .‫כוונות החגים‬ ‫נט‬ ‫לחנוכה הרי יש תפלה שהיא מצוה עשה דאורייתא בזו"ן הגדולים‪ .‬‬ ‫מצווה דאורייתא שמקיימים בחנוכה ולא שייכת למצוות חנוכה היא בנצח והוד כמו‬ ‫התפילה בחנוכה‪ ...‬‬ ‫תולדות אהרן ומשה דף מ"ה ע"ג ‪ :‬עוד שאלה לידע מועד פורים באיזה ספירה דכללות‬ ‫השנה הוא כי נראה כי לא פורש בדברי רז"ל בפירוש‪ .:‬אבל ענין חנוכה ופורים הוא באופן אחר כי תרוויהו אינון‬ ‫בהוד‪....‬‬ ‫נה"ש דף ח' ע" א שורה ‪ ..‬ופורים וחנוכה נצח והוד‪ .‬‬ ‫וכן נה"ש דף י"ד ע"א שורה ‪ ...‬‬ ‫הרב פירירא עסק בנושא זה גם בדף ס' ע"ד‪ ..‬‬ ‫ועיין בסידורינו למוהרש"ש זיע"א יר"א ד' דף א' וכן אור הלבנה כוונות זמניות דף‬ ‫ל"ג ע"א‪ :‬עתה יצא לנו עוד דקדוק והוא כי מהרח"ו כתב שחנוכה ופורים שניהם בהוד‬ ‫והרש"ש זיע"א כתב חנוכה ופורים הם מצוות עשה שהם ביסוד שהם יעקו"ר שהם‬ ‫מלכויות דמ"ה וב"ן‪.‬כי הרי כתב בשעה"כ דף ק"ח‬ ‫ע"ג חנוכה ופורים הוא באופן אחר כי תרוויהו אינון בהוד‪ .‬מצוות אלו הם במסגרת‬ ‫של מצוות דרבנן שבאו מכוח חכמים שקבעו לקרא באותו זמן דווקא‪ ...‬‬ ‫אע"פ שיש בחנוכה ופורים מצוות דאורייתא כגון תלמוד תורה ומצוות צדקה‪ ...‬וע"ש ( אם כן‬ ‫התפילה היא בנצח הוד בזו"ן הגדולים‪ .‬מי יכול להכריע אם הוא זה‬ ‫בנצח או זה בהוד כיוון שלא פורש בדברי הרח"ו זיע"א והגם שהשמ"ש זיע"א אמר‬ ‫חנוכה הוא בהוד ועל זה הם ח' ימים‪ .:‬הרואה יראה שהרב זלה"ה מערב לנו‬ ‫קודש בקודש התפילה עם חנוכה ‪ .:6‬נצח והוד נק' זו"ן הגדולים‪..‬וכן אם‬ ‫השפע מגיע ליעקו"ר יורד מרום המעלות דרך יעקו"ר של כל הפרצופים‪.‬‬ ‫יסוד זה דין כללי שכל מצוות דרבנן הם ביסוד ובחנוכה אותם מצוות דרבנן הם בהוד‪.‬היינו זו"ן שניהם יניקתם‬ ‫בחנוכה ופורים הוא בהוד הכולל דכללות השנה עוד בשעה"כ דף ע"ו ע"ב וז"ל כי פסח‬ ‫הוא דרועא ימינא‪ .‬ובשעה"כ ישן‬ ‫עשה הרח"ו זיע"א פשרה וכתב הגם שעיקר הפורים הוא בנצח אבל כיוון שהוא כלול‬ ..:10‬ומצוות עשה דרבנן הם ביסוד‪ .‬עכ"פ לא אמר שפורים בנצח‪ ....‬ואלו מצוות הם‬ ‫דאורייתא של דרבנן‪ .....‬איהו בנצח הכוונה זו"ן הגדולים מצוות‬ ‫דאורייתא‪ .

‬‬ ‫שמן ששון ג' דף קל"ט ע"ב אות ב'‪ :‬שם חנוכה ופורים תרוויהו אינון בהוד ע"כ כאן‬ ‫כתב שניהם בהוד אך לעיל דרוש ראש חדש דף ע"ו ע"ב כתב שהם בנצח הוד פורים‬ ‫בנצח חנוכה בהוד‪ ...‬‬ ..‬אך צ"ל דשניהם בנצח הוא בפורים כנזכר לעיל‬ ‫חנוכה ופורים נצח והוד ואם גם ראש חדש הוא בנצח מה ענינו ומה שורשו ולמה בנצח‬ ‫ולא בהוד‪ .‬נמצא‬ ‫דיעקו"ר שניהם עומדים בראש חדש בנצח דז"א ויונקים משם וכל אחד ע"י עצמו‬ ‫כנז"ל ואין זה יעקו"ר דבחינת היום דששת ימי בראשית רק יעקו"ר דכללות החדש‬ ‫ואין בהם רק רמז באמירת יעלה ויבא‪ ..‬היינו הוד דנצח והוד דהוד ופורים כלול מנו"ה‪ .‬ושם בדרוש חנוכה סידר ראש חדש‬ ‫בנצח‪.‬אלא ודאי נעשה פשרה של מהרח"ו זיע"א היינו ששניהם חנוכה ופורים‬ ‫הם בנצח והוד היינו כל אחד בנצח והוד היינו שיניקת זו"ן באלו הזמנים יותר מבחינת‬ ‫היום בעצמו שהוא בקצה דאותו יום כמ"ש תו"ח דף ס"ח ע"א‪ :‬יש להם הארה‬ ‫מיותרת מנצח והוד כי אי אפשר זה בלא זה כידוע ליודעי חן‪ .‬ובפורים הוא עד"ז ממש‬ ‫יעקו"ר דאבי"ע דהוד תרוייהו אינון בנצח שבהוד עצמו וכעד"ז יעקו"ר דאבי"ע דנצח‬ ‫תרוייהו אינון בנצח דהוד שבנצח‪.‬‬ ‫ע"כ‪..‬וכמ"ש השמ"ש שחנוכה‬ ‫בהוד‪ .‬והיינו נצח דנצח ונצח דהוד‪.‬ומתרץ‪ ...‬וסדר עלייתם של יעקב ורחל הוא בהודות שלהם של כל אחד‬ ‫באופן זה בחנוכה שניהם בהוד ר"ל יעקו"ר דאבי"ע דהוד תרוייהו אינון בהוד שבו‬ ‫ועד"ז גם כן יעקו"ר דאבי"ע דנצח תרוייהו אינון בהוד שבו ‪.....‬‬ ‫נצח‬ ‫נצח‬ ‫פורים‬ ‫הוד‬ ‫הוד‬ ‫חנוכה‬ ‫נצח‬ ‫פורים‬ ‫הוד‬ ‫חנוכה‬ ‫שיטת השמן ששון ג' דף צ"ח ע"ד אות כ'‪ :‬ונודע כי היא בנצח )ברכת רצה (‪ ..‬ועיין פרי עץ חיים דף‬ ‫קי"א ע"א שורה א'‪ :‬שכך כתב בפירוש וכן כנפי יונה דף של"ה ע"א וכן סידר למעשה‬ ‫סידור היר"א ד' עמ' ‪ :55‬בהויה שעשה ניסים ניקד הזכרים י' ו' בחיריק והנקבות ה'‬ ‫ה' בקיבוץ‪ .‬ע"כ‪ .‬אם כן בחנוכה ופורים הוא בנצח הוד בא"ק ואבי"ע דהוד‬ ‫וא"ק ואבי"ע דנצח‪ ..‫ס‬ ‫כוונות החגים‬ ‫עם ההוד גם כן צריך לנקד הויה של הברכה בחיריק וקיבוץ‪ .‬ועיין לקמן ריש דרוש חנוכה‪ .....

‬וכן שמן‬ ‫ששון ג' דף צ"ח ע"ג אות ד'‪ :‬שאלות בענין ומסיים‪ .‬רחל נמשכת מיסוד דאימא ועומדת‬ ‫באחור דז"א מהחזה ולמטה ודבוקה עמו אחור באחור‪ .‬‬ ‫ע"ש‪ .‬אך עדיין קשה האם הזיווג הוא עם ז"א או עם יעקב עיין שעה"כ דף ל"ג ע"ב‬ .‬לית בר נש שיכול לפרק זה‪....‬וזה מה שכתוב בתיקונים איהו בנצח ואיהי בהוד‪.‬ר"ל פנים דז"א באחור דיעקב‪ .‬ואין מקום שם שהרי יעקב‬ ‫תופס את כל פני ז"א לכן הוצרך יעקב לצדד עצמו ולעמוד כנגד הנצח של ז"א ורחל‬ ‫עומדת כנגד ההוד דז"א והם עומדים )יעקב ורחל( פנים בפנים כשצידם כלפי ז"א‪ .‬ראה בסוף‬ ‫הקטע ציור עמידתם ( וכדי שרחל נוק' תבוא לפנים ותתייחד עם ז"א צריך שעשו יפנה‬ ‫את המקום לכן מרמים את עשו ע"י שמכריזים שכל פמליא של מעלה יבואו לראות‬ ‫בכבוד המלך ועשו אינו חפץ לראות את פני המלך לכן יוצא והולך לשדה החיצונים‬ ‫ורחל עוברת לפנים ומתייחדת עם ז"א פנים בפנים ויעקב לוקח את ההארה היוצאת‬ ‫לעשיו וזה סוד לקיחת הברכות ע"י יעקב‪ .‬‬ ‫ענין צידוד של יעקב ורחל‬ ‫שעה"כ דף ל"ג ע"ב‪ ...‬ונראה שכן גם שיטת רבי שאול בזה שראש חדש‬ ‫מבחינת הימים ואז אין צריך לחלוקה של השמן ששון‪.‬שורה ג' יעקב בפני ז"א ערב רב מימין ועשו משמאל‪ ) .‬עיין שם באורך‪ .‬אך לפי‬ ‫תולדות אהרן ומשה הוא לא מתייחס לראש חודש‪ .‬אבל כאן יעקב לוקח מקום עשו שהוא בשמאל והיחוד הוא ז"א עם רחל‪ .‬ואולי מפני שסובר שהוא מבחינת‬ ‫הימים ולכן לא צריך חלוקה נוספת‪ .‬ועיין‬ ‫שמן ששון ג' דף מ"ד ע"ב שאלות קשות שאין רואים בסידור כל ענין הצידוד‪ .:‬יעקב נמשך מיסוד דאבא מהחזה דז"א ולמטה מצד פנים והוא‬ ‫עומד פנים באחור‪ .‬וזהו‬ ‫הצידוד‪ ...‬‬ ‫ועיין באוצרות חיים דף נ"ב ע"ג‪ :‬איך יש הארות נוספות היוצאות מז"א ויש שלוש‬ ‫שורות בפני ז"א שורה א' ז"א שורה ב' דור המדבר כנגד ז"א ומשני צדיה מטה ה'‬ ‫ומטה האלוקים‪ .‬אך יש לשים לב שבשעה"כ‬ ‫דף ל"ג ע"ב מדבר ביחוד יעקב עם רחל ואז יעקב הוא בימין נצח ורחל היא בשמאל‬ ‫הוד‪ .‬אחר הנסירה במילת באהבה‬ ‫עוברת רחל בפנים דז"א במילים מלך עוזר ומושיע ומגן‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫נצח‬ ‫סא‬ ‫הוד‬ ‫נצח‬ ‫נצח‬ ‫הוד‬ ‫ראש חדש‬ ‫הוד‬ ‫נצח‬ ‫הוד‬ ‫נצח‬ ‫הוד‬ ‫פורים‬ ‫חנוכה‬ ‫פורים‬ ‫חנוכה‬ ‫ראש חדש‬ ‫בענין חנוכה ופורים תרוייהו אינון בהוד ואיך יהיה לפי הש"ש או תולדות אהרן ומשה‬ ‫והנפקא מינה מה יהיה בראש חודש לפי השמן ששון שראש חדש הוא מבחינה דכללות‬ ‫החודש מבחינת הזמנים הגדול ועל כן נדחק למצא באיזה נצח נתקן ראש חדש‪ .

‬ומסיים ואנן יתמי דיתמי אין בידינו כח לסדר הכוונה כנכון‬ ‫וכראוי לכל הבחינות רק לומר ויהי נועם ה'‪ ..‬ובחזרת מוסף היא‬ ‫לבדה עולה עד הכתר‪.‬וע"כ נלע"ד דכמה בחינות נתקנים בסדר תפילות דימים טובין אפילו‬ ‫שאין אנחנו מפרטים פרטותם נעשה מאיליו וכל עיקר כוונתינו הוא בסדר הזמנים‬ ‫וממילא נתקן גם סדר הימים כמ"ש לקמן בדרוש בית מועד למה זה דומה למעיין נוטף‬ ‫טיפין טיפין וארובות השמים נפתחו‪ ....‬‬ ‫מטה ה'‬ ‫עשו‬ ‫ז"א‬ ‫דור המדבר‬ ‫יעקב‬ ‫מטה האלוהים‬ ‫ערב רב‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"ט ע"א‪ :‬סוד שמונת ימי חנוכה‪ ..‬ביום‬ ‫שבת מקבלת על ידי בעלה כמו בחול אך יש עליות גדולות ז"א עולה עד א"א ונוק' עולה‬ ‫עד אבא‪ ..‬בשחרית לחש מקבלת יחד אתו מהנצח‪ .‬וארובות‬ ..‬‬ ‫שמן ששון ג' דף קל"ט ע"ב אות ב'‪ :‬ד"ה גם צ"ל‪..‬אך מקשה הרי בכל‬ ‫המועדים עיקר כוונתינו בזמנים הא למה זה דומה למעיין הנוטף טיפין‪.‬כי בחול יעקב בנצח ורחל בהוד‪ .‬וכמו כן צ"ע בתפילת ראש חודש שכתב שעולה‬ ‫הנוק' יותר מן הזכר וגם שלוקחת הארותיה שלא ע"י ז"א‪ ..‬‬ ‫וצ"ע‪..‬דכל עיקר תפילתינו‬ ‫בבחינת הימים וממילא נעשה סדר הזמנים של בחינת ראש חודש )זה בשחרית(‪ .‬ביום טוב מעולה מבחינה אחת מבחול ושבת שהיא מקבלת על ידי עצמה שלא‬ ‫על ידי ז"א וגם יש עליות אך הן לא גדולת כמו בשבת ז"א עולה עד אבא נוק' עולה עד‬ ‫אמא‪ .‬‬ ‫שיטת השמן ששון ג' דף צ"ח ע"ד אות ט'‪ :‬מתחיל בענין ב' בחינות‪ .‬אך צריך להבין דגם זה אין אנו רואים בעינינו סדר עלייתה שהרי כל סדר‬ ‫העמידה דמוסף הוא ממש כמו סדר תפילת שחרית הנעשה להם ליעקו"ר בנין אח'‬ ‫ופנים וזיווג בשים שלום‪ .‬ובשעה"כ דף ל"ח ע"א ד"ה האמנם כתוב שהזיווג הוא עם ז"א‪...‬ועוד יש עליות‪ .‬והוא יישר אורחותינו‪.‬ומקבלת איהי אור מן ההוד על ידו דרך הנצח‪...‬סדר הימים‬ ‫וסדר הזמנים‪ .‬מפני שמתתיהו בן יוחנן כהן גדול תיקן ההוד בשמנה הימים האלו‬ ‫לבד‪ ..‬מביא שם שלוש שיטות א( תחילה‬ ‫אומר שכל כוונתינו בסדר הימים וסדר הזמנים נעשה ממילא ‪..‫סב‬ ‫כוונות החגים‬ ‫כתוב פב"פ עם יעקב‪ .‬היא מקבלת אור ההוד בעצמו‬ ‫שלא על ידי ז"א‪ ..‬בחזרת שחרית‬ ‫מקבלת אתו מהחסד‪ ..‬במוסף לחש היא עולה לבדה עד ג"ר חב"ד‪ .‬במוסף‬ ‫הוא פרטות זו"ן דבחינת ראש חודש ואז יש עליה לרחל נוק' יותר מן הזכר שהוא‬ ‫יעקב‪ ..‬‬ ‫ענין תפילות ראש חודש‬ ‫שעה"כ דף ע"ו ע"א‪ :‬ביום חול מקבלת הארות על ידי בעלה וגם אין עליות‪ .‬ראש חדש מעולה מהחול ושבת שמקבלת על ידי עצמה‪ .‬אבל‬ ‫הנוק' היא עולה במוסף לבדה‪ .

...‬וממשיך ומדבר בקדושת הימים האלו‪ .‬ע"כ מהתו"ח משמע שהתפילה‬ ‫שחרית כולה בסדר הימים וע"י המצוות המיוחדות דסדר הזמנים אנו מקיימים את‬ ‫ההארה שנכנסה בתפילה בסדר הימים‪ .‬משמע מדברי הרב בן איש חי שענין תוספת הקדושה שיש‬ ‫למלכות בחנוכה הוא בזמן ההדלקה וכדברי התורת חכם ‪.‬משמע שכל הקדושה והכוונה של סדר הזמנים הוא דווקא בהדלקה‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫השמן ששון ג' דף צ"ט ע"ד אות כ"ג‪ :‬ובחזרת מוסף בקול רם אז עולה רחל לבדה‬ ‫בכתר דז"א ממש‪ .‬‬ ‫וכן עיין בן איש חי פרשת וישב שנה א' הלכה כ"ז‪ :‬צריכין הנשים להזהר שלא יעשו‬ ‫מלאכה בעוד שהנרות של חנוכה דולקות‪ ...‬והיות ורבינו לא ביאר לנו הכוונות של חנוכה ופורים‪ ....‬‬ ‫פתח עינים דף ע"ח ע"ג‪ :‬כאן מדבר בכוונת פורים ומוסיף שיטה רביעית והוא‪ .‬‬ ‫נחזור לענין תפילת ראש חודש‬ ‫שעה"כ דף ע"ו ע"ב‪ :‬ובחזרת מוסף בקול רם אז עולה רחל לבדה בכתר דז"א ממש‪....‬ממה שלא פתח בקדושת הימים וכתב זאת באמצע‬ ‫בין סדר ההדלקה‪ ..‬ע"ש היטיב ‪...‬ובהמשך מזכיר את התו"ח דף ס"ח‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫סג‬ ‫השמים נפתחו‪.:‬אלו כוונות פורים הם בזו"ן‬ ‫הכוללים דכללות השנה‪ .‬‬ ..‬ומ"ש להעמיד הארת המוחין דאו"א שנכנסו בשחרית‬ ‫בנוקבא ע"י התפילה מדבר בזו"ן דכללות כ"ד שעות‪.....‬‬ ‫שמן ששון א' דף ע' ע"ב אות כ'‪ :‬שואל הרב כיצד הוא הסדר ותיקון של הכתר דר"ח‬ ‫מבחינת כתר דישסו"ת שהוא אחר גמר ד' שבועות של החודש דאיך לוקח בשבת פרצוף‬ ‫חכמה כוללת וכן יחידה בתפילת מנחה של שבת ועדיין לא נגמר כל פרצוף הבינה ?ועיין‬ ‫שם נכנס בבירור עצום ושאלות גדולות מאוד‪ .‬אם‬ ‫כן יום פורים כוונת המשכת המוחין בתפילה הוא לשתי בחינות מסדר הימים ומסדר‬ ‫הזמנים ואז ע"י המצוות המיוחדות של פורים אנחנו מקיימים את ההארה הזאת של‬ ‫בחינת הזמנים‪ ....‬ג( ואפשר דתפילתינו הוא עיקר בבחינת הזמנים‪..‬בשעת הדלקת הנרות‬ ‫דווקא והוא טעם נכון‪ .‬‬ ‫מצינו שיש תוספת קדושה אל המלכות העליונה‪ ..‬ולכן מאחר שהנשים מושרשים הם‬ ‫במלכות שיש להם תוספת בחנוכה על כן עשו תוספת לעצמן‪ ....‬אך צריך להבין איך אנחנו מכוונים כל סדר העמידה דמוסף‬ ‫ליעקו"ר לעשות להם בנין וזיווג בשים שלום ועיין מה שכתבתי לעיל אות ט'‪...‬בתחילה כותב הרב סדר ההדלקה‪ .‬ב( לזה כל‬ ‫כוונתינו הוא בסתם‪ .‬ואחר‬ ‫כך ממשיך בכוונת הברכות משמע‪ .‬וזה שלא כשמן ששון בארבע שיטותיו‪...‬ואנא עבדא אמרתי טעם על פי הסוד‪.‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ח ע"ג‪ :‬אפשר לדייק מדברי הרב שכל כוונת הזמנים היא בהדלקת‬ ‫הנרות‪ ...

‬‬ ‫ונה"י וחג"ת דחג"ת‪ ..‬ואם הוא יום אחד מתקנים פנימיות וחיצוניות יחד‪ .‬בשבוע הראשון של אבא‪ .‬וישקול האדם בדעתו כי לא יש ימים בלא‬ ‫זמנים ולא זמנים בלא ימים כמו קול ודיבור הרומז לקבה"ו זו"ן כידוע שאינו שתי‬ ‫רשויות ח"ו זה בלא זה אי אפשר כי כל דיבור יוצא ע"י יחוד זו"ן שהם קול ודיבור וכן‬ ‫זמנים בלי ימים הכל אחד מיוחד ‪.‬שבוע רביעי של נוק'‪ ...‬הו"ק מתוקנים ע"י המאציל‪ .‬ובמוסף לחש חב"ד דא"א חזרת מוסף כתר דכתר‪ .‬‬ ‫מדברי הבאתי לגני נלמד שדבר זה שנתקן א"א בר"ח הוא חידוש של רבי שאול ולכן‬ ‫תלמידיו כרם שלמה ואור הלבנה היה פשוט להם וקשה לרב שמן ששון‪.‬חזרה חכמה‪ ....‬‬ ‫שמן ששון ג' דף ק"א ע"ג‪ :‬בתחילה מסדר סדר ימים וזמנים‪.‬ובחינת הזמנים מר"ה והם בחינת נה"י וחג"ת דנה"י‪.‬‬ ‫ונסכם כאן בקיצור שיטת רבי שאול אור החודש דף ע"ג והלאה‪ :‬יש חמשה פרצופים‬ ‫בנה"י דישסו"ת‪ ..‬ואם ר"ח הוא שני ימים ל' וא' אז ביום א' דר"ח פנימיות‪ .‬‬ ‫מקורות נוספים לשיטת רבי שאול‬ ‫הגהת רבי שאול בתחילת שעה"כ על דף ע"ו ע"ב‪:‬‬ ‫שערי רחמים א' שאלה קע"ג ‪:‬‬ ‫שערי רחמים ב' ש' קע"ט וכן רל"ט וכן רמ"א‪:‬‬ ‫אור הלבנה אור חדש דף ע"ג והלאה‪:‬‬ ‫בענין סדר בחינת הימים והזמנים‬ ‫בגדי ישע דף ס"א ע"א ד"ה עוד לאלוה‪ :‬עוד לאלוה מילין שהוא תמיה גדולה למי‬ ‫שסובר זה הנזכר שאנחנו מתקנים סדר הזמנים דווקא בזמנים אלו וסדר ימים בזמנים‬ ‫אחרים הוא שפלא ליודעי חן לומר זה הגם שאמרו הרש"ש זלה"ה בנה"ש לר"ה‬ ‫להעלים הדברים אמרו‪ ...‬וכל שכן בכל יום שצריך לכוון בשניהם כמ"ש בסידור‬ ‫בלשם יחוד של כל יום סידור חול דף נ"א ‪.‬וסדר השבועות‬ ‫מתחיל מב' לחודש‪ ..‬ע"כ‬ ‫בקיצור וע"ש באורך ‪..‬שבוע השלישי של‬ ‫ז"א‪ .‬שבוע שני של אימא‪ .‬את הכתר של כל שבוע ושבוע מתקנים במנחת ערב שבת‬ ‫קודש של אותו שבוע‪ .‬וביום‬ ‫השני חיצוניות‪ .‬ומה שיש להבין בזה הוא דאין אנו רואים בעינינו סדר תיקון‬ .‬בר"ח שחרית לחש‬ ‫מתקנים בינה‪ ..‬אנו מתקנים בכל יום בלחש וחזרה‬ ‫בינה וחכמה שלהם‪ .‬עיין שם שמביא שאלות נוספות מה נתקן ביום כ"ט ועוד‪.‬ובר"ח בתחילת החודש מתקנים את א"א‪ .‫כוונות החגים‬ ‫סד‬ ‫באתי לגני ד' דף קכ"ז אות ו'‪ :‬ובענין ר"ח עיין ספר כרם שלמה על פרק ט' דש'‬ ‫המוחין וכן בספר אור חדש דף ע"ט ודף פ'‪ :‬שכתבו בפשיטות שבארבעה שבועות של‬ ‫החודש נתקנים ז"מ דאו"א וזו"ן של החודש ובראש חודש נתקן הז"מ דא"א של‬ ‫החודש ‪.‬נמצא דב' בחינות הם‬ ‫בחינת הימים ששת ימי בראשית‪ ..

‬‬ ‫משמע מזה שיש ב' בחינות של זמנים זמנים קטן הנתקן בכל יום ובחינת זמנים גדולה‬ ‫הנתקנת בימים טובים‪..‬‬ ‫מקורות נוספים בענין בחינת הימים והזמנים‬ ‫נה"ש דף כ"ד סע"א‪:‬‬ ‫נה"ש דף י"ג ע"א שורה מלכים וכן אמצע ע"ב ‪ :‬וכן דף ל"ט ע"ג‪:‬‬ ‫סוף ספר אהרן ומשה ספר אפר יצחק דף ז' ע"ג ‪:‬‬ ‫שמן ששון ג' דף צ"ח ע"ד וכן צ"ט ע"א‪:‬‬ ‫אור הלבנה דף צ' והלאה‪:‬‬ ‫שעה"כ דף ל"ב ע"ג ‪ :‬וכן ס"ב ע"ד ‪ :‬וכן דף ע"ו ע"ד ‪:‬‬ ‫תורת חכם דף ע"ו ע"א ד"ה והנה ‪:‬‬ ‫שמן ששון ג' דף צ"ח ע"ג אות ד'‪:‬‬ ‫יפה שעה בסוף שעה"כ דף ט"ז ע"ג‪:‬‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"י אע"ב ריש פ"א‪:‬‬ ‫אור זרוע דף רי"ז‪ :‬בענין איסור מלאכה לנשים בראש חודש ‪..‬והנה בחנוכה היא נגד נה"י לבד‬ ‫ואנו ממשיכים לה אור מן הראש כאילו היה זיווג עם בעלה פנים בפנים‪ ...‬ודע‬ ‫כי אנו מדליקים אותה עם שקיעת החמה כי אז היא מדת לילה והיא יורדת לבריאה‬ ‫לתת טרף לביתה וחק לנערותיה ואז אנו ממשיכים לה אותן הארות שהיו לה למעלה‪...‬ולכן אסור להשתמש לאורה מפני שיורד למקום‬ ‫שמצוים שם חיצונים‪ .‫כוונות החגים‬ ‫סה‬ ‫בחינת הזמן‪.‬כאילו‬ ..‬ואנו ממשיכים לה מהכתר את השפע שהוא ע"ב קס"א‪ .‬הרב מביא כאן שתי מיני כוונות ‪(1‬‬ ‫הנוק' היא כנגד הנה"י‪ .‬שם ע"ב‪ ..‬‬ ‫בן איש חי פרשה ויקרא שנה ב' הלכה א'‪ :‬לפני חטא העגל גם הגברים היו חוגגים את‬ ‫ראש חדש‪....:‬דע כי יש בה ג' יחודים‪ .‬ולכן אין להנות מן האור‪ .‬מכאן יש לומר דמדנקט בבחינת הזמנים דנפרטים ליובלות וכו' ולימים‬ ‫ובכל תפילה ומצוה הנעשה בכל יום מתבררים וכו' נראה מזה דגם בבחינת הזמנים‬ ‫נתקן בכל יום ויום אם כן אינו בחינת הזמנים הנז"ל שהם פסח דרועא ימינא ראש‬ ‫השנה דרועא שמאלא וכו' שכתבנו שהם בחינת הזמנים‪ ...‬‬ ‫שמן ששון ג' דף צ"ט ע"ד אות כ"א‪:‬‬ ‫חנוכה בפרי עץ חיים‬ ‫מה ענין יחוד דרך לחנוכה‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"ט ע"א‪ ..‬עיין תו"ח דף ע"ו ע"א‪.‬‬ ‫לזמן מועט עד שתכלה רגל מן השוק‪ ..

‬וזה אנו מורידים לה‪ (2 ..‬וה' יאיר עינינו בתורתו כיר"א‪ .‬‬ ‫בחנוכה יש א( ס"ג קס"א שהם רכ"ד וזה יעשה מיתוק וזה לא משולב‪ .‬ע"כ‪ ) .‬הזיווג הוא הויה אלהים וזה בפועל‪..‬יש שוב להמשיך רגל מן השוק שהוא‬ ‫השפע הנזכר ע"ב קס"א ואנו ממשיכים אותו שירד עם המלכות לבריאה‪.‬יורנו בדרך יבחר" כאן‬ ‫משמע שזה עושה מיתוק‪.‬והמיתוק הוא להוסיף לז"א אר"ך נהורין על הק"ן נהורין שלו ויהיה ש"ע‬ ‫נהורין‪ ) .‬ב' הויה‬ ‫אדני אהיה‪ .‬‬ ‫יר"א ד' עמ' ‪ :22‬עושה בכוונת רגל מן השוק " גם יכוון להמשיך הארה ושפע כמספר‬ ‫ע"ב קס"א מחב"ד דז"א לנוק' שהיא שם ב"ן" ע"כ‪) .‬הרי רמ"ז כמנין זרובבל‪ .‬‬ ‫הרב יואל בלומנפלד‪(. 498‬הפוך מהסידור שלנו הנ"ל‪..‬עיין כוונת יחוד חדש אלול הנותן‬ ‫בים דרך(‬ ‫והיות ורוצים להוריד לבריאה צריך לעשות יחוד של רביצה ומפני סכנה מהחיצונים אז‬ ‫עושים כוונת דרך שהיא ב' פעמים יב"ק‪) .‬יכול להיות כאן‬ ‫כוונה זהה למה שעושים בחנוכה שכן גם כאן יש ירידה לבי"ע ויש כוונת דר"ך ב'‬ ..‬קודם היה גימ' רע"ב ואחר המיתוק הוא ש"ע כשנוסף ב' כוללים יהיה שב"ע‪.‬אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם‬ ‫בלבד כדי שגם החיצונים לא ינקו(‬ ‫בברכה הראשונה אנו נמצאים באח' או ביניקה ואז זה יחוד דרביצה ואנו ממשיכים‬ ‫לנוק' את השפע שירד לבריאה ולכן צריך לעשות יחוד של שמירה שהוא יחוד דרך ב'‬ ‫פעמים יב"ק‪.‬‬ ‫כשרוצים להוריד לבריאה זה הויה אלהים וזה משולב‪ .‬ושמא יש לומר כי ב' פעמים יב"ק הם ולא אחד לבד‪ .‬אך ס"ג קס"א זה לא משולב‬ ‫שכן זה בינה ותבונה אין זיווג‪ .‬ע"ש‪.‬ועם ד' כוללים דב' הויות וב' אלהים‪ .‬‬ ‫סידור הרש"ש ‪ :‬בכוונת עלינו לשבח יש כוונה זרובבל הויה אלהים כך מצאתי ולא‬ ‫פירש הכוונה‪ .‬וכולל אחד‬ ‫לכולם‪ .‬‬ ‫שעה"ק דף נ"ג ע"א ערכי הכינויים‪ :‬דרך יש ג' בחינות דרך א' הויה אלהים‪ .‬והמיתוק הוא דווקא בפנים וכמו שכתב בשער רוח‬ ‫הקודש דף ס"ב ע"ב‪ .‬‬ ‫שער רוח הקודש דף מ"ד יחוד לחדש אלול‪ :‬היחוד לא משולב וזה ס"ג קס"א ע"ש‬ ‫מה ענין ס"ג קס"א ומה תפקידו?‬ ‫שער רוח הקודש דף ס"ב ע"א יחוד ח"י‪" :‬מי זה האיש‪ ..‬‬ ‫סידור היר"א א' עמ' ‪ :463 462‬עשה הממתק למעלה והמתמתק למטה וכן עשה‬ ‫בסידור של הרב הדי'ה עמ' ‪ .‬ואחר הנסירה‪ .‬‬ ‫סידור א' דף קכ"ה ע"ב‪ :‬יכוון למתקם בקס"א וס"ג צריך לשים לב כאן כתב קס"א‬ ‫לפני ס"ג ועוד המיתוק הוא ליורנו גימ' רע"ב שהם ריבוע הויה וריבוע אלהים שהם ז"א‬ ‫ונוק'‪ .‬כי ב"פ יב"ק גימ'‬ ‫רכ"ד ) דרך( ובהם ח"י אותיות‪ .‬הזיווג הוא הויה אלהים וזה בפועל‪ .‬וזה הזיווג להוריד לבריאה‬ ‫יחוד רביצה‪.‬א"כ נשאלת השאלה מה זה ס"ג קס"א?‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד שורה הרי זית‪ :‬יש ב' דינין יש א( ס"ג קס"א שהם רכ"ד ב( יש ב'‬ ‫הויה אלהים‪ ..‬ג' ס"ג קס"א‪.‫כוונות החגים‬ ‫סו‬ ‫היא גדולה בכל קומתה‪ .‬זה לא זיווג‬ ‫ב( יש ב' הויה אלהים‪ .‬‬ ‫יוצא לנו שס"ג קס"א הוא מיתוק‪ .

..‬וזהו נר שבת ונר חנוכה אלא שיש הפרש‬ ‫ביניהם כי נר שבת עולה היא למעלה עד הכתר שלו ממש ונר חנוכה הוא אשר יורדים‬ ‫כל הבחינות אלו אליה למטה במקומה‪ ..‬לזמן מועט עד שתכלה רגל מן‬ ‫השוקכה‪ ..‬וזה‬ ‫אנו מורידים לה‪ (2 ..‬כשמדליקים אותה אז היא בגובה נה"י‬ ‫ואח"כ אנחנו ממשיכים לה אותם האורות שהיו לה בהיותה פנים בפנים וזה נשאר בה‬ ‫במשך הזמן שהיא דולקת שכן ע"י השמן הוא נמשך‪ .‬ואנו‬ ‫ממשיכים לה מהכתר את השפע שהוא ע"ב קס"א‪ .‬וכן יש בזיווג זו"ן ג'‬ ‫בחינות‪ :‬א' כשהיא עולה בו"ק וזה אינו חשוב כל כך לפי שרמ"ח אבריה הם מו"ק שלו‬ ‫ולמטה ועוד שאינם פב"פ ועוד כי החיבוק אינו בגופא אלא בתחילת ראשה ואינה בין‬ ‫תרין דרועין דמלכא‪ .‬‬ .‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ט ע"א‪ :‬דע כי מה שאנו צריכים לתקן הוא זיווג זו"ן ויש כמה בחינות‬ ‫כי כמו שהאצילות יש בו ג' חלקים והם כתר‪ ...‬הבחינה השניה כשעולה עד המוחין שלו ושם מזדווגת‪.‬‬ ‫שתי בחינות נר‬ ‫פרי ע"ח דף ק"ט ע"א ד"ה ודע‪ :‬ודע כי יש ג' יחודים א' כנגד נה"י כי עד שם מגיע‬ ‫קומתה‪ ..‬ודע כי אנו מדליקים אותה עם שקיעת החמה‬ ‫כי אז היא מדת לילה והיא יורדת לבריאה לתת טרף לביתה וחק לנערותיה‪ ..‬‬ ‫והחיבוק בצואר‪.‬משנת חסידים פ"ג מ"ב‪ .‬שם ע"ב‪ .‬הרב מביא כאן שתי מיני כוונות ‪ (1‬הנוק' היא כנגד הנה"י‪ ..‬כאילו היא גדולה בכל קומתה‪ .‬וזה כאילו‪ .‬ועוד אמר באותו יום שמה שאנו‬ ‫רואים שחכמים לא כתבו כלום על הכוונה שמביא הרב בנה"ש דף מ' ע"ד כוונת ב'‬ ‫יב"ק גימ' רכ"ד אולי מפני שלא קשרו כוונה זו עם דר"ך מפני שכתב הרב בהיפוך‬ ‫אתוון רכ"ד‪...‬כך נראה למו"ר הרב מרדכי עטיה שליט"א‪ ..‬ז"ת ‪ ...‬‬ ‫שעה"כ דף ס"ז ריש ע"ב‪ .‬ואז אנו‬ ‫ממשיכים לה אותן הארות שהיו לה למעלה‪ .‬הדלקת נר שבת חובה והענין כי יש ב'‬ ‫נרות א' באימא וא' במלכות והנה נר שבת באימא הנקראת אהיה שהיא בגימ'‬ ‫חובה‪..‫כוונות החגים‬ ‫סז‬ ‫יב"ק‪ ..‬והנה בחנוכה היא נגד נה"י לבד ואנו ממשיכים לה אור מן הראש כאילו היה‬ ‫זיווג עם בעלה פנים בפנים‪ .‬ע"כ‪( ...‬ע"ש‪.:‬בענין נר שבת‪ .‬ועתה נבאר ענין נר כי הנה הפסוק אומר "כי נר מצוה ותורה אור" והנה נר הוא‬ ‫בחינה ג' יחודים א' הויה אהיה והב' יחוד הויה אלוהים והג' הוא יחוד הויה אדני וכל‬ ‫כה עיין משנת חסידים פ"ג מ"ב שכתב מה שאנו מורידים לה את ההארות הוא ע"י השמת שמן שיספיק‬ ‫לחצי שעה‪.‬ג' להדליק נר חנוכה והם הרמזים‪( .‬יש‬ ‫בחנוכה ג' מערכות של נ"ר‪ :‬א' במעשה ההדלקה‪.‬ולכן אסור להשתמש לאורה מפני שיורד למקום שמצוים שם חיצונים‪.....‬הבחינה השלישית כשהיא עולה עד הכתר שלו זהו מובחר כי הוא‬ ‫פנים בפנים והחיבוק הוא בגופה ממש ואז היא נקראת נר כמ"ש בזוהר רמ"ח אברים‬ ‫ותרין דרועין דיליה המחבקים אותה הם נר‪ .‬חב"ד‪ ..‬יש שוב להמשיך רגל מן השוק שהוא השפע הנזכר ע"ב קס"א ואנו‬ ‫ממשיכים אותו שירד עם המלכות לבריאה‪ ) .‬ב' כתוצאה מג' ההויות‬ ‫וזה זיווג האמיתי‪ ..‬ולכן‬ ‫אין להנות מן האור‪ .

...‬‬ ‫שער מאמ"ר דף כ' ע"ג ד"ה שם קס"ו‪ :‬הרב שואל שאלות רבות על דברי הזוהר אך‬ ‫אינו מכריע ונראה שבשעה"כ ס"ז ע"ב וכן בדף ק"ט ע"א החליט ואמר כמ"ש בריה‬ ‫דרב ספרא‪ ..‬‬ ‫לסיכום‪ :‬יש שלושה ייחודים וכל אחד בפני עצמו אינו נר ורק שלושתם יחד הוא נר‬ ‫הזיווג דכתר הוא לבדו הויה אהיה והוא בגי' מ"ז אך בחינת החיבוק שלו הוא מעולה‬ ‫והוא נר בזכות החיבוק ולא בזכות הזיווג‪ .‫כוונות החגים‬ ‫סח‬ ‫אלו השמות הם בגי' נר‪ .‬‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"ט ע"א‪ :‬עיקר כוונת נר חנוכה הוא להוריד הארה למטה באלו‬ ‫הימים כאילו היה הזיווג עם בעלה פב"פ שוה לו עד הכתר ברמ"ח איברים הרי רמ"ח‬ ‫איברים ותרין דרועין גי' נר ושם הויה בזיווג עם אהיה גי' מ"ז‪) ..‬‬ ‫שומר אמונים הקדמון דף קמ"ג שאלה ה'‪ :‬בענין הנחת נר חנוכה בז' טפחים ע"ש‪.....‬ועיקר הכוונה בנר חנוכה להוריד למטה הארה‬ ‫למלכות כאילו היא בזיווג עם בעלה פב"פ שוה לו עד הכתר ברמ"ח איברים ובב'‬ ‫דרועין דיליה המחבקים אותם הרי נר ושם הויה בזיווג זה הוא עם אהיה גי' מ"ז‪...‬ע"ש מי המחבק של מי‬ ‫הזרועות והרמ"ח‪.‬מצוה מלא‪ :‬מ"ם צד"י וא"ו‬ ‫ה"ה=אור‬ ‫חנה אם שמואל בחינת אימא שם ס"ג‬ ‫שמואל א' פרק ‪:‬‬ ‫מסכת ברכות דף ל"א ע"ב‪:‬‬ ‫בן יהוידע על מס' ברכות דף ל"ג ע"ד‪:‬‬ ‫שער הפסוקים דף מ"ב ע"א‪:‬‬ ‫זוה"ק פר' משפטים דף קי"א ע"ב‪:‬‬ ‫מתוק לנפש על סבא דמשפטים‪:‬‬ ‫שע' הגילגולים דף רנ"ז בני אהרן אות י"ד‪:‬‬ ‫שע' הגילגולים דף ר"פ‪:‬‬ ‫לשם הדע"ה דף קל"ו סי' ה'‪:‬‬ ‫זוה"ק פר' וישלח דף קס"ו ע"ב וכן פירוש מקדש מלך ע"ז דף רכ"ו ע"א‪:‬‬ ‫שער הפסוקים דף מ"ב ע"א ובהמשך דף מ"ב ע"ד למטה‪:‬‬ .‬נר שהחיבוק הוא‬ ‫בהיותה פב"פ הוא נר אמיתי נר שבת אך בחנוכה ההמשכות אליה כאילו היא באותו‬ ‫גובה אך היא בנה"י(‬ ‫מחברת הקודש דף מ"ט ע"ב‪ :‬והנה בחנוכה היא נגד נה"י לבד ואנו ממשיכים לה אור‬ ‫מן ב' יחודים העליונים לעשות אותה נר‪ .‬רמ"ח אברים ושתי זרועות הרי נ"ר ודבר זה‬ ‫מפורש בכל הנ"ל שיש ב' בחינות נר‪..‬אך בפרי עץ חיים נראה שלא חתך וצ"ע‪.‬‬ ‫זוה"ק פרשת תרומה דף קס" ע"ב‪ :‬בענין בריה דרב ספרא‪ ..‬‬ ‫באורך‬ ‫נר מצוה ותורה אור‪ :‬נר מלא‪ :‬נו"ן רי"ש = ותורה‪ ..‬גם דע כי בחינת נר הם בחינת רמ"ח איברים של המלכות כד‬ ‫אתכלילת בב' דרועין דדכורא ואז נקראת נר‪.

‬מעקב עשו ליעקב‬ ‫יעקב מעביר ללאה בזיווג ועובר ליששכר וממנו לנדב ואביהו ונתעברו בפנחס שהוא‬ ‫אליהו עד מעשה יפתח ונסתלקו ממנו וחזרו באליהו בעיבור לאליהו בהר הכרמל‪ ..‬‬ ‫פסוקים דף ט"ז ע"ד למטה‪) :‬מזולתו( וירא כי לא יכול לו וגו' כבר הודעתיך כי ז"א‬ ‫נקרא ישראל ועוד יש בחינה פרצוף אחר העומד מכנגד החזה דז"א ולמטה ונקרא‬ ‫יעקב‪ .‬‬ ‫שע' הגלגולים הקדמה ל"ו‪ :‬סדר הגילגולים טוב שבקין‪ .‬וגם הוא בבחינת פרק עליון דהוד דרחל כי‬ ‫הנה יעקב ורחל עומדים אחב"א ונמצא נצח דיעקב כנגד הוד דרחל‪.‬וז"ס היות נוהג‬ ‫גיד הנשה בימין ובשמאל‪).‬ע"ש‪.‬ובזמן‬ ‫שנסתלקו מפחס אחר מעשה יפתח היו בגלגול גמור בשמואל הנביא‪ .‬ובזה תבין סוד ירך יעקב שמה‬ ‫שאמר הזוהר בראשית כ"א ע"ב שהנצח נפגם ובדף כ"ו אומר שעל ההוד איתמר‪ ......‬‬ ‫שער הפסוקים דף מ"ב ע"א‪ :‬שלא היו יכולים לראות את הנבואה דרך הנצח ובא‬ ‫שמואל ותיקן את הנצח‪ .‬בלי התלבשותם בז"א‪.‬הנצח נפגם ע"י יעקב שנכנס לסכנה‪ .....‬‬ ‫זוה"ק בראשית דף כ"א ע"ב‪ :‬שורה א'‪.‬‬ ‫פריע"ח דף ק"ט ע"ב‪ .‬מכאן שההוד מתוקן ונפגם‬ ‫הנצח‪..‫כוונות החגים‬ ‫סט‬ ‫ליקוטים ע"ה ע"ד סי' ג'‪:‬‬ ‫ליקוטים דף ע"ו ע"א‪ :‬שורה הוא אור אבא‪ .‬ע"ש‪ .‬אתי מפתחא דכליל שית וסתים פתחאה‪ ...‬וכן שם בדף ק"ד ע"א ד"ה אתא‪..‬והוא‬ ‫צולע על ירכו אלו ואלו דברי אלהים חיים שהנצח של הזכר נפגם אבל הוד שלו לא נפגם‬ ‫ומה שכתב בדף כ"ו שאמר על ההוד איתמר הוא הוד דרחל‪.‬ה' אחד‬ ‫ושמו אחד‪ .....‬לכאורה נראה שיש סתירה בע"ד אמר שההוד פגום ובע"א‬ ‫משמע שמתקן את הנצח שהיה סתום‪ .‬אבל שמואל נתנבא מבחינת אימא והם‬ ‫נ"ה הפנימים‪ .:‬אתי מפתחא דכליל שית‪.‬‬ ‫וגם נצח ישראל לא ישקר‬ ‫שער הפסוקים דף מ"ב ע"ד‪ :‬עיין שם שעיקר הפגם בהוד והנצח לא היה בו פגם‪.‬‬ ‫מקדש מלך על הזוהר הנ"ל דף ק"ג ע"ב‪ :‬ע"ש‪ ...‬‬ ‫פרק תחתון דנצח דז"א אשר הוא נצח דיעקב והוא כנגד הוד דרחל כי הלא הם אחב"א‬ ‫ונמצא הוד דרחל כנגד נצח דיעקב כי כן הוא בגשמי‪ ....‬ועיין הקדמת ר' שאול לאוצרות חיים‪ ..‬‬ ‫ליקוטים דף ע"ה ע"ג‪ :‬ד"ה ויאמר לה‪ .....‬וזה שאמר הכתוב וירא כי לא יכול לו‪ ..‬מכל הנ"ל זיווג חנה ואלקנה‬ ‫מתקנים י' בני"ם וניתנים ללאה‪ .‬ע"כ מזולתו(‬ ‫שער מאמרי רשב"י דף י"ג ע"ב‪ :‬ד"ה ונבאר מה פגם שרו של עשו הוא בחלק התחתון‬ ‫של נצח ז"א שהוא כנגד כל ההוד של רחל‪ .‬ע"ש‪...‬יהושע‬ ‫נתנבא מהודו של משה שנ' "ונתת מהודך עליו‪ ...‬בענין‬ ‫‪ 10‬בני"ם עיין כוונת כניסה לבית הכנסת וכן בסוף עלינו לשבח והיה ה' למלך‪ ...‬לישראל עצמו שהוא זעיר רק יעקב‬ ‫התחתון ולכן מה עשה ויגע בכף ירכו הוא הפרק התחתון של נצח דזעיר אשר הוא‬ ‫בחינת חכמה שהוא פרק עליון דנצח דיעקב‪ .‬ע"ש‪..‬ונמצא כי כשנפגם העקב שהוא פרק‬ ‫התחתון של הנצח שלו נפגמו כל ג' פרקין שבהוד שלה ונמצא כי עיקר הפגם היה‬ .‬לעשו‪ .

‬‬ ‫חנוכה בנהר שלום‬ ‫בענין כוונת חנ"ה כ"ו‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ :‬חנוכה חנ"ה כ"ו חנה גימ' ס"ג וכ"ו הוא שם הויה‪) .‬ורק היה רואה אך לא ניתן ניב‪ ..‬כאן‬ ‫לא עושה כוונה‪(.‬כי נפגם כל ההוד שלה משא"כ בז"א שלא נפגם רק העקב הימני שבו וכמעט‬ ‫שאין זה פגם ולהורות ענין זה נקרא שמו ישראל כי שרית‪ ...‬שהפגם היה בשליש תחתון בנצח דז"א שהוא נצח דיעקב והוד דנוק' העומדת‬ ‫עמו אחב"א‪..‬כאן לא מזכיר כלל את יעקב‪..‬‬ ‫וכן מקשה הדב"ש בסוף הסימן‪ :‬אך קשה דאיתא בעץ חיים שער ל"ה פ"ה דף נ"ד‬ ‫ע"ג למעלה‪ :‬וז"ל ולכן גם ס"מ לא יכול ליעקב רק בכף ירכו השמאלית שהוא הוד ע"ש‬ ‫וכפי מה שכתבנו כאן ובפר' וישלח לא נגע אלא בירכא ימינא שהוא נצח ע"ש‪ .:‬וכשנגע סמא"ל בכף ירך יעקב לא היה בבחינת ז"א‬ ‫הנקרא ישראל כי הרי עליו כתיב וירא כי לא יכול לו‪ ...‫כוונות החגים‬ ‫ע‬ ‫בנקבה‪ ..‬ומקום נבואת משה ואהרן ושאר הנביאים ושם עוד שאלות ע"ש באורך‪.‬וזה גרם איסור גיד הנשה‬ ‫בירך ימין ושמאל ושהוא בחלק העליון‪ ..‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ח ע"ד‪ :‬ד"ה אח"כ תכוין‪ .‬וכל ההוד של רחל‪ ..‬‬ ‫כאן יש כוונה כ"ו וס"ג מאימא ואז הנוק' תהיה נר חנוכה‪(.‬ע"ש‪..‬עתה נמשיך הויה דס"ג של אימא שהוא‬ ‫מספר שהוא עשר אותיות המילוי עם חשבון אותיות הפשוט לבדם שהם כ"ו והרי כ"ו‬ ‫וס"ג בגימ' חנוכה וזהו ההמשכה תמשיכנו בנוק' הנקראת נר ועי"כ תהיה נר חנוכה‪).‬‬ ‫דב"ש דף ס"א ע"ד סי' ט"ו‪ :‬בענין אחיזת החיצונים בהוד ושמואל שנתנבא מהנצח‬ ‫אחר שנתקן‪ ....‬‬ ‫שער ההקדמות דף ס"ג רע"א‪ .‬עד שבא שמואל ותיקן‬ ‫את החלק התחתון של הנצח של ז"א כשנאמר "וגם נצח ישראל לא ישקר‪ ".‬עיין בית‬ ‫לחם יהודה ב' דף ס' ע"ג‪ :‬וכן שמן ששון ב' דף מ"א ע"ד אות ח'‪ :‬שתירצו על פי שער‬ ‫ההקדמות דף ס"ג רע"א‪ :‬שדרוש זה הוא דרוש א"ט ב"ח והוא בנוק' ופעמים נקראת‬ ‫הנוק' בשם יעקב‪ .‬ותוכל ולא נפגמת כמו‬ ‫הנקבה‪ ..‬להתנבא‪ .‬גרם שלא‬ ‫תהיה נבואה ברורה‪ ..‬ע"כ‪ ..‬‬ .‬‬ ‫ליקוטי תורה דף מ"ג ע"ג‪ :‬ד"ה ויאבק איש עמו‪ .‬‬ ‫סיכום‪ :‬מכל הנ"ל נראה לומר‪ ..‬אמנם נגע בכף ירך יעקב דכורא‬ ‫בפרק העליון דנצח שבו שהוא כנגד פרק תחתון דנצח דז"א וגם נגע בהוד דיעקב נוקבא‬ ‫הנקראת רחל כי הנה שניהם עומדים אחור באחור ונמצאו מכוונים נצח שלו בהוד שלה‬ ‫ובזהיובן מאמר ספר הזוהר פרשת בראשית דף כ"א ע"ב בענין כף ירך יעקב‪..‬שמה שפגם שרו של עשו‪ .‬הוא החלק התחתון של נצח‬ ‫דז"א‪ ..‬שהוא כנגד כל הנצח של יעקב‪ .‬אך בזה לא‬ ‫נתקן חלק העליון של נצח דיעקב והוד דרחל ולכן איסור גיד הנשה לא תוקן בזה ועדיין‬ ‫הוא באיסורו‪.‬וכן שם בטעמי המצוות דף מ"ב‬ ‫ע"ג‪ .‬והפגיעה בחלק התחתון של נצח ז"א‪ .

‬‬ ‫את חנה אהב וה' סגר רחמה‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"ט ע"ב‪ :‬ד"ה פי' חנוכה הוא חנ"ה כ"ו והוא שיונקת המלכות‬ ‫מאימא עלאה הנקראת חנ"ה העולה ס"ג כי חנ"ה בבינה ושם שם ס"ג‪ .‬‬ ‫מחברת הקודש דף נ' ע"א‪ 2 :‬שורות מלמטה בענין שם בי"ט ונקודו‪.:‬בענין שם בי"ט ונקודו‪ .2‬ובמילת חנוכה תכוין‬ ‫להמשיך מאימא לנוק' פשוט ומלא דס"ג כמספר חנוכה‪ .‬מכאן משמע שהכ"ו הוא יוצא מעיקריות שם ס"ג והוא כלול בחנ"ה ‪.‬‬ ‫חנוכה זה חנ"ה ושורשה שהוא כ"ו‪ ...‬כאן זה כוונה פרטית של הברכות‪ .‬בענין עיקריות שם ס"ג עיין שעה"כ דף ה'‬ ‫ע"ד‪ :‬ד"ה והנה‪ .‬זש"ה ואת חנה‬ ‫אהב וה' סגר רחמה פי' כי אלקנה הוא בחינת אבא וחנה בחינת אימא ואינו יכול‬ ‫להזדווג עמה לפי כי ה' סגר רחמה ר"ל שנה"י דבינה הם נעלמים בראש ז"א בסוד‬ ‫מוחין וז"ס בספרא דצניעותא‪ .‬וכן ראה סידור הרש"ש א' דף נ"ז ע"א‪ :‬המוחין דחכמה‬ ‫דאימא שהם עיקר יש בהם ל"א אותיות בסוד ייא"י (‬ ‫ושם בע"ג מביא שוב את הכוונה ס"ג כ"ו שמכוונים בברכה במילת חנוכה‬ ‫והמשכה במילת שעשה פעמיים א"ל היוצאים משם ס"ג ייא"י‪ .‬ומהפשוט כ"ו‬ ‫וד' אותיות והכולל‪ ..‬גם מחברת הקודש וגם חמדת ישראל לא‬ ‫כתבו כ"ו עם חנ"ה נראה שהכ"ו כלול בחנ"ה כמו שמבואר בפריע"ח אך הרש"ש כתב‬ ‫בפירוש כ"ו‪(..‬אך מה שהביא בע"ב זה‬ ‫כוונה בכללות חנוכה‪ ...‬ובכוונה הכללית הפשוט יוצא מהמדרגה‬ ‫הז'‪..‬וז"ס ועלה האיש ההוא‬ ‫מעירו ואז מזדווגים יחד‪ ) .‬וזה הניקוד עולה בגימ' ב"ן והשם עצמו עולה אהיה‬ ‫הרי שם ע"ג וכך עולה חנוכה חנה כו חנה עולה ס"ג להורות שזה הרגל מאיר בו אימא‬ ‫עילאה‪.‬‬ ‫פריע"ח דף ק"ט ע"ב‪ :‬ד"ה פי' חנוכה הוא חנ"ה כ"ו והוא שיונקת המלכות‬ ‫מאימא עלאה הנקראת חנ"ה העולה ס"ג כי חנ"ה בבינה ושם שם ס"ג‪.‬ועוד שבכוונה הפרטית מובא בפרוש שהכוונה היא פשוט‬ ‫ומלא שהוא מדרגה ג' ומדרגה ז'‪ .‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד‪ :‬ד"ה בחנוכה כשתשים השמן תכוין בשם בי"ט שהוא שמן בא"ת‬ ‫ב"ש והניקוד שני קמצים ושב"א‪ .‬כאן לא מזכיר כ"ו כמו שמזכיר הרש"ש(‬ ‫חמדת ישראל דף קפ"ד‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫עא‬ ‫אור הלבנה כוונות זמניות דף ל"ג ע"ב‪ :‬שורה ‪ ..‬הרב פתח באימא עילאה ומסיים גם כן בזיווג העליון ועלה‬ .‬‬ ‫ושורשו הוא ייא"י מספרו א"ל כמספר הויה עם ‪ 4‬אותיות והכולל וזהו חנ"ה‬ ‫כ"ו‪)..‬שב"א‬ ‫וזה הניקוד עולה ב"ן ושם עצמו עולה אהיה גימ' ע"ג סוד ס"ג וי' אותיות והוא‬ ‫חנ"ה מן חנוכה‪ )..‬וזה הניקוד עולה בגימ' ב"ן והשם‬ ‫עצמו עולה אהיה הרי שם ע"ג סוד ס"ג ויו"ד אותיות והוא חנ"ה מן חנוכה חנ"ה‬ ‫עולה ס"ג שזה הרגל מאיר בו אימא עילאה‪ ) ..‬ושורשו הוא‬ ‫ייא"י מספרו א"ל כמספר הויה עם ‪ 4‬אותיות והכולל וזהו חנ"ה כ"ו‪ ....‬ואז נעשה נר חנוכה‪.‬לכן או"א‬ ‫אינם יכולים להזדווג ביחד אבל מסתלקת למעלה ומזדווגת‪ ....‬אתי מפתחא דכליל שית ) וסתים פתחהא‪ (.

.‬‬ ‫אור זרוע דף קכ"ד‪ :‬שואל מה תיקנת בזה שנה"י דאימא מאחורי ז"א מה מועיל לזיווג‬ ‫עם אבא‪ ..‬‬ ‫עץ חיים א' דף ק"ב ע"א פרק א'‪ :‬ונבאר עתה ענין התלבשות מוחין דז"א‬ ‫בתוך הכלים דנה"י דאימא שנשארו ריקנים בעת הלידה כנ"ל כדי שאחר כך‬ ‫יהיו מתפשטין בתוך ז"א ונבאר תחילה בחינת אימא בעצמה שאי אפשר‬ ‫שתשאר חסירה מבלי נה"י לה לעצמה‪ .‬‬ ‫בשביל הזיווג‪ ..‬‬ ‫אוצרות דף ל"ז ע"ד‪ :‬שורה ‪ .‬כתר על ראש ז"א‪.‬אך צריך להבין שכוונת הרב כאן וכן בשילוח הקן‬ ‫להתעלם מהזיווג התחתון שהוא רק מובא דרך אגב לשלול שהוא קיים כאן אלא שיש‬ ‫כאן רק זיווג עליון‪(.‬ע"ש‪.‬כאשר‬ ‫אמא רוצה להעטיר ולהכתיר את בנה ז"א‪ .‬כאן הפתרון לבעית סתים פתחאה הוא שיעשו נה"י חדשים‪ ..19‬הנהי החדשים מתפשטים ויורדים בצד‬ ‫האחורים דז"א‪ ..‬שנת הי"ג והנה"י הישנים‬ .‬כתר דבוק עם נה"י חדשים צריך זמן‪ .‬ודבר זה מקביל למצוות שילוח‬ ‫הקן ]שעה"מ דף נ"ח ע"ב באמצע‪ [.‫כוונות החגים‬ ‫עב‬ ‫האיש ההוא שמסתלקת ומתייחדת למעלה‪ ...‬היא בחינת‬ ‫תבונה‪ .‬והטבור )הת"ת( דאימא על גבי ראש ז"א ונעשה כתר לז"א‪..:‬בענין התלבשות מוחין דז"א בנה"י הריקנים של אימא והיות‬ ‫שאי אפשר לאימא שתשאר בלי נה"י ואז נעשים נה"י חדשים כדי שתוכל להתייחד עם‬ ‫אבא שנודע שזיווגא דאו"א תדיר ולא פסיק לעלמין‪ ...‬והנה"י החדשים‪ .‬לסיבה זו מוכרח שיתהוו לה נה"י חדשים‪ .‬ומוכרח שיתהוו לה נה"י חדשים‪.‬‬ ‫והנה"י החדשים יורדים מאחור עד ראש דרחל‪ .‬בהיות הנה"י‬ ‫החדשים תלויים אחורי ז"א הם באחורי ז"א בסוד כתר וחיוורתא איך תזדווג‬ ‫עם אבא )בית לחם יהודה דף ק"ה ע"ג כך גם מביא שאלת הרמ"פ(‪ .‬וצריך לשלח את האם ולגרום לזיווג עליון‪ .‬‬ ‫שפת אמת דף ק'‪ :‬כתב הרמ"ף וז"ל עדיין הקושיה במקומה‪ .‬שמדבר הרב שהאם הרובצת על הבנים‪ ..‬והת"ת‪ ..‬מה‬ ‫ההבדל בין שני הפתרונות האלו? (‬ ‫שאלת הרמ"פ אור זרוע דף קכ"ד‪ :‬כתב עדיין הקושיא במקומה בהיות הנה"י החדשים‬ ‫תלויים אחורי ז"א בסוד כתר וחיוורתא מה מועיל לזיווג עם אבא ואיך תזדווג עם‬ ‫אבא?‬ ‫בענין הנה"י החדשים ויחוד התדירי‬ ‫אוצרות דף ל"ד ע"ד‪ .‬מאחור‪ .‬הרי ז"א מפסיק ועומד באמצע‪.‬אך באמצע מדבר שה' סגר רחמה וזה ניתן‬ ‫לומר רק על התבונה הנכנסת תוך ז"א לתת לו מוחין‪ .‬אך בפרי‬ ‫עץ חיים הרב נותן פתרון אחר והוא ועלה האיש ההוא שמסתלקת למעלה‪ ..‬בתוך ז"א‪ ..‬ונעשה חיוורתי‪ .‬וגם כאן הרב לא נזהר להודיע לנו‬ ‫שיש כאן שני זיווגים בינה ותבונה‪ .‬לפי שבהיותה כך אי אפשר לה‬ ‫להזדווג עם אבא‪ .‬היא יורדת ומשפלת את עצמה‬ ‫גופה עד חצי ת"ת שלה ומעטרת ומכתירה את ראשו של ז"א ונעשית לו כתר‬ ‫ועטרה‪ .‬הנה"י‬ ‫הישנים‪ .‬ואז תהיה‬ ‫אימא שלימה בכל י' ספירות ותהיה למעלה מז"א כולה ותוכל להתייחד עם‬ ‫אבא‪ ) .

‬כשהנה"י החדשים אחורי ז"א זה הכתר‪.‬אחרי שגם אבא וגם אמא‬ ‫בתוך ז"א‪ .‬אלא מדובר בזמן הירידה שהרי הנה"י הישנים עם המוחין נכנסים‬ ‫ויורדים ותוך כדי כך גם הנהי החדשים‪ .‬ויש פעמים שאינה רוצה להכתיר ואז הייחוד עם אבא עם‬ ‫נהי החדשים‪ .‬החסדים דאימא‬ ‫לא מתגלים )סידור דף ס"ז ע"א( עד שיכנסו‪ .‬ואז אין צריכים להתייחד בבחינת הנה"י החדשים‪ .‬יתקיים זיווגיהו‬ ‫תדיר‪ .‬מוחין דאבא )ס"ו ע"ב( ואחר כך‬ ‫עולים סוד או"ח כדי להמשיך הכתר על ראש ז"א‪ .‬‬ ‫הנה"י החדשים זה דווקא לפני שנעשה הכתר והנה"י מאחורי ז"א‪ .‬וז"ל‪ :‬מתבאר מדברי‬ ‫רז"ל שכאשר נה"י דאימא מתלבש תוך גופא דז"א נעשה הזיווג תוך גופא דז"א ולכן אי‬ .‬‬ ‫והת"ת בכתר שלו‪ .‬ועיין גם אוצרות דף ל"ה ע"א אות‬ ‫ה' בר' שאול‪.‬ע"ש‪ .‬אך אחר שנכנסו נה"י דאבא בז"א לא צריך להכפיל ולא צריך נה"י חדשים‬ ‫שכן הזיווג הוא במוחין דז"א‪..‬וקצת קשה ולא מובן‪ .‬ואחרי‬ ‫עשיית הכתר והחיוורתי יהיה הזיווג בתוך המוחין דז"א‪ .‬מה שהוצרך נהי‬ ‫חדשים‪ .‬אך הרב כותב בעצמו‬ ‫באוצרות דף ל"ד ע"ד שורה "ותהיה עולה למעלה מז"א ותוכל להתייחד עם אבא"‪.‬אך בהגיע הת"ת על הראש ונעשה כתר אז מפסיק הזיווג והצידוד ואז הייחוד‬ ‫הוא בתוך המוחין דז"א כך נלע"ד ליישב‪.‬‬ ‫בשפת אמת מתרץ ר' שאול את הרנ"ש‪ .‬ואז יש זיווג במוחין שמצד‬ ‫אבא עם מוחין שמצד אימא )בבחי' הדעת(‪.‬נלע"ד לפי הבית לחם יהודה הכוונה לאו דווקא שכל הנה"י אחורי ז"א‪.‬‬ ‫ע"ש וצ"ע‪ .‬‬ ‫והרנ"ש באות קצ"ח מתנגד לשפת אמת ולר' שאול‪ .‬הכתר והחיוורתא‬ ‫מתפשטים אחר שמתפשטים נה"י דאבא בתוך ז"א‪ .‬כשנכנסים צלם דאבא בז"א אין צריך לכפול‬ ‫המידות מפני שלפני שנכנסו הנה"י דאבא הוצרכנו את הנה"י החדשים לצורך הזיווג‬ ‫התדירי‪ .‫כוונות החגים‬ ‫עג‬ ‫נכנסים בסוד מוחין‪ ..‬אך לר' שאול דרך אחרת‬ ‫בהבנת הסוגיה שכן כאן יש ענין של טיפות ולא נה"י ממש‪ .:‬לפי הבל"י יש יחוד או"א גם‬ ‫כשהנה"י והת"ת מכתירים את ז"א‪ .‬ומתי יורדים על רישא דז"א‪ .‬יהיה הזיווג ביניהם תוך ז"א בסוד המוחין ויתקיים זיווגיהו‬ ‫תדיר ולא פסיק‪ ..‬כאשר אמא רוצה להכתיר כתר ונה"י החדשים‪ .‬וכן שם דף קי"א ע"ג‪ .‬‬ ‫שיטת יפה שעה‬ ‫יפה שעה על ע"ח א' דף ע"ו ע"ב אות א'‪ :‬שואל איך נעשה הזיווג בזמן רביצת האם‬ ‫ומסיק שהזיווג נעשה למעלה מז"א עם הנה"י החדשים‪ .‬ע"ש‪ .‬וכל אותו זמן הירידה יש צידוד וזיווג עם אבא‬ ‫בהרכנה‪ .‬‬ ‫שפת אמת דף ק' בהמשך הגהת ר' שאול‪ :‬מסכים עם השפת אמת וממשיך על‬ ‫פי דרכו ומרחיב הדברים ע"פ דרכו של השפת אמת‪ .‬הוא קודם שהתפשטו מוחין דאבא בז"א‪ .‬מתי‬ ‫נעשים‪ .‬תירוץ‪ .‬‬ ‫בית לחם יהודה א' דף ק"ה ע"א‪ .‬ע"ש‪..‬וכשהיא על ראש ז"א ומתפשטים הנה"י החדשים בסוד‬ ‫החיוורתי והכתר‪ .

‬משמע מכאן‬ ‫שלא נעשים נה"י חדשים לאבא‪ .‬משמע שנה"י‬ ‫חדשים לאימא הם לצורך זיווג עם אבא בזמן שאימא כבר נכנסה בז"א‪ .‬‬ ‫יפה שעה על ע"ח ב' ק"ו‪:‬‬ ‫שיטת שפת אמת‬ ‫שפת אמת דף ק' ע"א )בחדש(‪ :‬זה אי אפשר לפי שבהיותה כך לא תוכל להזדווג עם‬ ‫אבא והרי נודע דאו"א זיווגיהו תדיר ולא פסיק לעלמין וכו'‪ .‬ומקפת ומסבבת‬ ‫ראשו של זעיר ונעשית לו בחינת כתר ועטרה וכו' יעו"ש‪) .5‬אמנם עיין שע' דרושי הצלם פרק ד' וה' כי שם נראה שלא הוצרכו‬ ‫נה"י חדשים לאימא אלא לזמן שכבר נכנסו מוחין דנה"י הכלים דאימא‪.‫כוונות החגים‬ ‫עד‬ ‫אפשר לטיפה היוצאת מאותו זווג לחזור להעלות לרישא דז"א לכן יורדת הטיפה ההיא‬ ‫למוחין לאו"א דבריאה‪ .‬וכתב הרמ"פ ז"ל וז"ל‪:‬‬ ‫א"מ עדיין הקושיא במקומה כי מאחר שהם תלויים אחרי ז"א בסוד כתר וחיוורתי‬ ‫איך תזדווג עם אבא וצ"ע עכ"ל‪ .‬‬ ‫רבי שאול בהגהה על השפת אמת עמוד ק'‪ :‬ממשיך על פי דרכו )של השפת‬ ‫אמת אבל לרבי שאול דרך אחרת שכן מעמיד שכל ענין הנה"י החדשים הוא‬ .‬נמצינו למדים מדבריו ז"ל‬ ‫שלא יש הכרח )לומר( כשיתפשטו נה"י הראשונים בסוד המוחין בז"א תיכף ומיד ירד‬ ‫הכתר על ראשו )ויהיו הנה"י החדשים מאחוריו(‪ .‬שהרי כל בחינה בפני עצמה והכתר‬ ‫דבוק עם הנה"י החדשים וצריך זמן שנת הי"ג‪ .‬‬ ‫יפה שעה על ע"ח א' דף צ"ו ע"ד אות א' עד צ"ז ע"א‪ :‬ראשית הוא חוקר‬ ‫ואומר הרב שצריך לאבא גם נה"י חדשים כמו אימא‪ .‬צריך להבין שנה"י החדשים‬ ‫אחורי ז"א רק בזמן שאימא מכתירה ומעטירה את בנה‪ (.‬הרי שבהיותה בסוד רובצת על האפרוחים ונה"י שלה מתלבש‬ ‫בסוד מוחין תוך גופא דז"א אי אפשר לה בעולם להזדווג עם אבא ולפי שזיווגיהו תדיר‬ ‫ולא פסיק הוכרח להתהוות לה נה"י חדשים וגם ע"י נה"י חדשים הזיווג נעשה למעלה‬ ‫מז"א‪.‬לא כן כשנכנסו גם מוחין דאבא מלובשים בכלים‬ ‫דנה"י דאבא שאז נעשה הזיווג דאו"א בהיותם גו גופא דז"א‪) ...‬‬ ‫והענין במ"ש באוצרות חיים דרוש הצלם וז"ל‪ :‬והטעם הוא לפי שכאשר אימא שהיא‬ ‫התבונה רוצה להעטיר ולהכתיר את בנה ז"א בסוד פסוק בעטרה שעטרה לו אמו‪ .‬היות ובנה"י שלו‬ ‫הישנים נכנסים מוחין דז"א‪ .‬לא כן כשנכנסו גם מוחין דאבא מלובשים בכלים דנה"י‬ ‫דאבא שאז נעשה הזיווג דאבא ואימא בהיותם גו גופא דז"א‪ .‬הנה‬ ‫היא יורדת ומשפלת גופה למטה עד שיעור חצי הת"ת שלה כנזכר‪ .‬‬ ‫ודאבא עדיין לא נכנסו‪ .‬ומביא הוכחה מדרושי הצלם וז"ל‪ :‬דף צ"ז ע"א‬ ‫שורה ‪ .‬לכך‬ ‫נעשים לה נה"י חדשים‪ .‬ועוד שיש יחוד תוך ז"א בנה"י הישנים דבר‬ ‫שהוא שולל לעיל דף ע"ו ע"ב‪(.‬והיא צריכה להזדווג עם אבא בכל עת ובכל רגע‪ .‬אבל כשרוצה שיתפשטו‬ ‫נה"י החדשים בסוד החיוורתי והכתר יהיה בחינת הזיווג ביניהם תוך ז"א עם בחינת‬ ‫נה"י הראשונים שנכנסו תוך ז"א בסוד המוחין ויתקיים דזיווגיהו תדיר ולא פסיק‪...‬ויש פעמים שאינה רוצה להכתיר אותו‬ ‫בסוד הכתר וצריכה להזדווג עם אבא לכן צריכה נה"י חדשים‪ .‬ואחרי ניו"ק אפשר להליץ בעד רז"ל מיניה וביה‪.....‬ונה"י‬ ‫דאבא עדיין לא נכנסו‪ .

‬וכן הלידה של הצלם יוצא מיסוד‬ ‫דכללות‪ .‬וכן העיבור‪ .‬כי מה שמדובר כאן בענין הכפל‪ .‬ע"כ‪ ) .‬‬ ‫והזיווג הוא ביסוד דכללות‪ ..‬וכדי לתת מוחין לז"א דגדלות נעשים פרצוף אחד‪.‬ובבא זמן לידה‪ .‬כי אם נה"י דתבונה השלישית שנכנסת‬ ‫תוך ז"א בסוד המוחין ובאו"א עילאין יתקיים קרא ונהר יוצא מעדן דלא פסיק‬ ‫זיווגיהו‪ .‬זה איירי רבינו ז"ל על‬ ‫אימא עילאה‪ .....‬והנה הבינה העליונה היא‬ ‫מזדווגת תדיר עם אבא ולא פסיק ועליה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את‬ ‫הגן‪ .‬יצאו מוחין אלו מיסוד הזה של‬ ‫הכללות‪ .:‬הנה נודע כי הם בינה ותבונה ולפעמים נכללים‬ ‫בפרצוף אחד‪ .‬ונה"י דבינה עילאה נעשה מהם פרצוף‬ ‫תבונה‪ ..‬ומה שכתב במקום אחר כי הנה"י תלויים אחורי ז"א בסוד כתר‬ ‫וחיוורתא‪ ..‬נה"י אלו אינם נה"י דאימא עילאה‪ .‬‬ ‫שפת אמת) החדש( עמוד ק"ב‪ :‬ד"ה והנה ראיתי לתרץ תירוץ אחר לקושית הרמ"פ ז"ל‬ ‫הנזכר בריש השער והיא אמת‪ .‬ושם ניתנו‬ ‫המוחין של ז"א בסוד העיבור‪ .‬ואין קושיא הרי‬ ‫הם מאחור? אלא הנה"י הם על הראש ורק כשנעשה כתר הם עוברים לאחור‬ ‫בסוד חיוורתא‪ .‬ואם הצלם הזה יכנס לנה"י דאימא להכנס בז"א לא תוכל אימא‬ ‫להזדווג עם אבא ולכן באה כאן החלוקה‪ ...‬‬ ‫)כאן הרב מלמד אותנו שיש פעמים שבינה ותבונה הם נכללים בפרצוף אחד‬ ‫ויש פעמים שהם נפרדות‪ .‬ועד‬ ‫קנה הכל( ואז הזיווג עם אבא עם הנה"י החדשים מעל ז"א‪ .‬וצריך לתת‬ ‫צלם דמוחין אלו לז"א אז נפרדות‪ .‬עיין אוצרות חיים דף ל"ו ע"ג אות ב' משמע‬ ‫שיש צורך גם בתנונה נה"י חדשים כדי שיזדווגו‪ .‬ב'‪..‬ולפעמים נחלקים‪ .‬שנה"י דכללות הם היו צריכים להכנס אך הם נעשו פרצוף‬ ‫תבונה ורק הנה"י של תבונה שניה שהיא שלישית היא הנכנסת בז"א‪ .‬‬ ‫מוכרחת להיות רובצת על האפרוחים‪ .‬ע"ש‪(.‫כוונות החגים‬ ‫עה‬ ‫בטיפות( ומרחיב הדברים‪ .‬יש נה"י חדשים לתבונה והם למעלה‬ ‫ובהם מתייחדת עם אבא כל זמן שנכנסים הנה"י הישנים עם המוחין‬ ‫וכשמסיימים המוחין להכנס אז יש יחוד בין או"א בסוד מוחין והנה"י‬ ‫החדשים יכתירו את ז"א ויהיו חיוורתי‪(..‬ואז התבונה שהיא תחתונה היא רובצת על האפרוחים ואין לה זיווג‪.‬להזדווג עם אבא‪ .‬נכללים בינה ותבונה‪ .‬והנה בעת זיווגם של או"א להוציא צלם‬ ‫המוחין אלו‪ .‬‬ ‫עץ חיים ב' דף י' ע"א‪ .‬ולאימא עילאה נעשה נה"י חדשים כדי שלא יפסק זיווג או"א בסוד‬ ‫ונהר יוצא מעדן‪ ..‬זמן החלוקה המדויק הוא כשהצלם‬ ‫דמוחין נולד ויצא מיסוד דכללות ועומד בין תרין פירקין עילאין‪ ...‬ועדיין לא נעשה כתר )וזה בתפילה בין אלהי אברהם‪ .‬וכשסיימו הנה"י הישנים להכנס עם המוחין בז"א אז הזיווג‬ ‫בין אבא ואימא בתוך המוחין דז"א‪) .‬ואחר כך‬ .‬שמוכרח שיתהוו לה‬ ‫נה"י אחרים לצורך הזיווג עצמה כדי שתוכל להזדווג עם אבא‪ .‬ועד"ז אבא ויש"ס‪ ) .‬והנה בינה צריכה לעשות שתי פעולות א'‪ .‬הנה"י החדשים הם לזמן שהנה"י הישנים נכנסים‬ ‫בסוד מוחין בז"א‪ ...‬הכללות היא בזמן‬ ‫הזיווג העיבור ועד אחרי הלידה( ובזה היסוד של הכללות היה הזווג‪ .‬וב' פעולת אלו הם מתנגדות ולכן היא‬ ‫צריכה להתחלק לב' פרצופים בינה ותבונה‪ .‬וכשתעיין בשער דרושי הצלם דרוש ד' ודרוש ה' ) ע"ה ב' דף י' ע"ב ( תבין כי‬ ‫תירוץ זה הוא אמיתי והוא מוכרח‪ .

.‬וכן‬ ‫בסיכומים בענין‪ ..‬וכן אוצרות‬ ‫חיים דף ל"ד ע"ד אות א' שורה מתחילה בקיצור‪( .‬שהיא לא יכולה להזדווג עם אבא מפני‬ ..‬ועם הנה"י‬ ‫החדשים יש תמיד זיווג עם אבא בסוד ונהר יוצא מעדן זיווג התדירי‪ (2 .‬לבינה‪ .:‬נמצא דלצורך זיווג של או"א צריכים‬ ‫להסתלק הנה"י דאימא מז"א ואם כן למה זה הנה"י החדשים?‪ . :‬מאחר דס"ל לרז"ל הכא כי או"א הם יכולים‬ ‫להזדווג בפנימיות ז"א א"כ אמאי הוצרכו נה"י חדשים‪?..‬ע"ש‬ ‫שבתחילה מבין שדברי הרב כאן כמו שער כ"א והוא ע"ח א' דף ק"ב ע"ב‪:‬‬ ‫שמדובר הכל בתבונה‪ .‬‬ ‫שיטת בית לחם יהודה‬ ‫בית לחם יהודה א' דף ק"ה סע"ג‪:‬‬ ‫בית לחם יהודה א' דף ס"ד סע"ב‪.‬ומנה"י‬ ‫שלה נעשית תבונה‪ ..‬יש‬ ‫נה"י של תבונה שניה שהיא שלישית שנכנסים בז"א ושם אין זיווג ושם אנו‬ ‫אומרים אתי מפתחא דכליל שית וסתים פתחאה‪.13‬‬ ‫עץ חיים דף ע"ו ע"ד פרק ג'‪ :‬כאן מבאר הרב מצות שילוח הקן ע"ש באורך‪.‬‬ ‫מקורות נוספים להבנת הסוגיא‬ ‫עץ חיים א' דף ע"ה ע"א‪ :‬מ"ב מכאן למדנו שיש זיווגים באו"א וזיווגים בישסו"ת‬ ‫ע"ש‪ .‬לפי הרש"ש דף ע"ה ע"ד אות ]א[ והועתקו דבריו גם בנהר שלום דף י"ד ע"ד יש‬ ‫בס"ה שמונה זיווגים הראשון שהוא שלים דאו"א נפסק מהחרבן והקטן שבהם הוא‬ ‫זיווג דמקרה שהוא ישסו"ת ברביצה‪ ...‬בספר עץ חיים למוצאיהם חלק ג' עמוד ‪.‬עיין גם שעה"ק דף ע"ב סע"ג דרוש ט'‪ ..‬‬ ‫ומשמע שמה שאנו מדברים בענין חנה‪ .:‬נמצא כי אחר ביאה ראשונה דבריאת העולם אתא מפתחא‬ ‫דכליל שית כנזכר בספר הזוהר פר' תרומה דף קע"ז ע"א והוא ז"א הכולל ו"ק כנודע‬ ‫וסתים פתחא דאמא כי נה"י שלה נעשו מוחין ברישא דיליה נמצא כי מקורה גנוז‬ ‫וסתים תוך רישא דז"א‪.‬ונעשים לה‪ .‬‬ ‫שמן ששון ב' דף נ"ח ע"ג אות י"ד‪ .‬‬ ‫שיטת השמן ששון‬ ‫ע"ח ב' דף ע"ד רע"ד‪ .‬לכל זיווג יש תועלת לענין אחרת‪ ..‬וכמו שכתב הרב‬ ‫בע"ח ב' דף י"ג ע"ג‪ .‬והוא בשמן ששון א' דף ע"ג ע"א אות‬ ‫ב'‪ :‬משמע מדבריו שם שיש שני נה"י‪ (1 :‬של בינה עילאה שנחלקת‪ .‬עיין בפנים‪ ..‬ומקשה מפרי עץ חיים דחנוכה דף ק"ט ע"ב‪ :‬ומסיק‬ ‫שהתירוץ הוא לעיל בביאורו לשער כ"א‪ .‫כוונות החגים‬ ‫עו‬ ‫גם לתבונה התחתונה נעשה נה"י חדשים לכתר וחיוורתא‪ ..‬‬ ‫שמן ששון בהגוב"י ע"ח ב' דף י"א ע"א‪ :‬נמצא מזה ששני פעמים נעשה נה"י חדשים‬ ‫א' לבינה עילאה ואחד לתבונה תתאה‪..‬נה"י חדשים מעל התבונה‪ .

‬‬ ‫מוכרח שיתהוו לה נה"י אחרים לצורך הזיווג עצמה כדי שתוכל להזדווג עם‬ ‫אבא‪ .‬‬ ‫‪ (3‬שפת אמת) החדש( עמוד ק"ב‪ :‬ד"ה והנה‪ .‬‬ ‫אתי מפתחא דכליל שית וסתים פתחאה‬ ‫ע"ח ב' דף ע"ד רע"ד‪ .‬זה איירי רבינו ז"ל על אימא עילאה‪ .‬אבל שלח‬ ‫תשלח את האם למעלה במקומה להזדווג עם אבא למעלה בזיווג העיקרי שלהם‪.‬וע"י שילוח הקן‪ .‬נה"י אלו אינם נה"י דאימא עילאה‪.....:‬נמצא כי אחר ביאה ראשונה דבריאת העולם אתא מפתחא‬ ‫דכליל שית כנזכר בספר הזוהר פר' תרומה דף קע"ז ע"א והוא ז"א הכולל ו"ק כנודע‬ ‫וסתים פתחא דאמא כי נה"י שלה נעשו מוחין ברישא דיליה נמצא כי מקורה גנוז‬ ‫וסתים תוך רישא דז"א‪..‬ולכן ראוי לך שלא תקח האם על הבנים ר"ל לא‬ ‫תקחם באופן שתשאר האם רובצת על הבנים‪ .‬‬ ‫שער המצוות דף נ"ח ע"ב‪ :‬שורה בגדפין‪ ...‬‬ ‫כי אם נה"י דתבונה השלישית שנכנס תוך ז"א בסוד המוחין ובאו"א עילאין‬ ..‬‬ ‫‪ (2‬בית לחם יהודה א' דף ק"ה ע"ג‪ :‬וכן שם דף ק"ל ע"ג‪ :‬משמע מדבריו שם‬ ‫שיש רק נה"י חדשים לתבונה שניה שהיא שלישית‪ .‬כי מה שמדובר כאן בענין הכפל‪...‬אנו גורמים לזיווג‬ ‫עליון‪ .‬‬ ‫אחר עיון במקורות הנ"ל היטב מתעוררות השאלות כדלהלן‪ (1 :‬באיזה נה"י מדובר‬ ‫שאין אימא יכולה להתייחד? ‪ (2‬מה תפקיד הנה"י החדשים ואיך יש מציאות זיווג עם‬ ‫אבא הרי הנה"י החדשים הם מצד אחור? שאלת אור זרוע דף קכ"ד‪ (3 .‬ומנה"י שלה‬ ‫נעשית תבונה‪ .‬‬ ‫בית לחם יהודה ב' דף צ"א ע"ג‪:‬‬ ‫ספר הזוהר פר' תרומה דף קע"ז ע"א‪:‬‬ ‫שער מאמ"ר דף י"א אע"ב‪:‬‬ ‫שער מאמרי רשב"י דף כ"ג סע"א‪ :‬עיין שם ג"כ‪..‬ועוד ימשכו מוחין דגדלות דאבא‬ ‫דבריאה וזהו אריכות ימים‪ ..‬ונעשים לה‪ .‬מה עושה מצות‬ ‫שילוח הקן איזו בחינה עולה ועושה זיווג עליון?‬ ‫‪ (1‬שמן ששון ב' דף נ"ח ע"ג אות י"ד‪ :‬וכן שמן ששון א' דף ע"ג ע"א אות ב'‪:‬‬ ‫משמע מדבריו שיש שני נה"י‪ (1 :‬של בינה עילאה שנחלקת‪ ..‬ועל ידו ימשכו מוחין דגדלות לז"א‪ .‬לבינה‪ .‬ואומרו לא תקח האם על הבנים ר"ל כי הנה‬ ‫זיווג זה נעשה למטה בסוד רביצת האם על האפרוחים הוא גרוע מאד כי אינינו רק‬ ‫בזמן עוונות התחתונים דרך מקרה‪ .‬ועם הנה"י‬ ‫החדשים יש תמיד זיווג עם אבא בסוד ונהר יוצא מעדן זיווג התדירי‪ (2 .‬ומה שכתב במקום אחר כי הנה"י‬ ‫תלויים אחורי ז"א בסוד כתר וחיוורתא‪ .‬לפי שהוא זיווג גרוע כנז'‪ .‬ע"ש באורך ובעיון‪..‬נה"י חדשים מעל התבונה‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫עז‬ ‫שהיא רבוצה תוך ז"א‪ .‬ויש זיווג תמיד עם אימא‪.‬וזהו זיווג תחתון‪ .‬יש‬ ‫נה"י של תבונה שניה שהיא שלישית שנכנסים בז"א ושם אין זיווג ושם אנו‬ ‫אומרים אתי מפתחא דכליל שית וסתים פתחאה‪..‬‬ ‫צ"ע לבל"י שכן הרב בפירוש כתב בעץ חיים שיש נה"י חדשים לבינה ‪.

..‫כוונות החגים‬ ‫עח‬ ‫יתקיים קרא ונהר יוצא מעדן דלא פסיק זיווגיהו‪ .‬וביסוד הראוי אל כל כללות הפרצוף זה שם היה העיבור של ז"א‪ ......‬‬ ‫ושם ניתנו המוחין של ז"א בסוד העיבור‪ .‬יצאו מוחין אלו‬ ‫מיסוד הזה של הכללות‪ ..‬ובבא זמן לידה‪ ..‬ע"כ‪..‬ואם יכנסו נה"י שלה תוך ז"א יתבטלו זווג או"א כי אחר שהיסוד שלה‬ ‫סתום ברישא דז"א היאך תוכל להזדווג עם אבא לכן מה היא עושה חוזרת למציאותה‬ ‫הראשון ונחלקת לשני חלקים בינה ותבונה‪ .‬‬ ‫ונודע כי עיבור ז"א היה למעלה ביסוד כשנכלל בינה ותבונה ביחד ושם נעשה פרצוף‬ ‫אחד‪ .‬וב' פעולת אלו הם מתנגדות‬ ‫ולכן היא צריכה להתחלק לב' פרצופים בינה ותבונה‪ ...‬‬ ‫עץ חיים ב' דף י' ע"א‪ :‬הנה נודע כי הם בינה ותבונה ולפעמים נכללים בפרצוף‬ ‫אחד‪ .‬לסיבה זו מוכרח שיתהוו לה נה"י‬ ‫חדשים‪ ....‬‬ ‫לפי שבהיותה כך אי אפשר לה להזדווג עם אבא‪ .‬מוכרחת להיות רובצת על האפרוחים‪ .‬והנה בינה צריכה לעשות שתי פעולות א'‪ .‬ואז התבונה שהיא תחתונה היא רובצת על האפרוחים ואין לה‬ ‫זיווג‪..‬ובזה היסוד של הכללות היה הזווג‪.‬‬ ‫עץ חיים א' דף ק"ב ע"א‪ :‬ונבאר עתה ענין התלבשות מוחין דז"א בתוך הכלים דנה"י‬ ‫דאימא שנשארו ריקנים בעת הלידה כנ"ל כדי שאחר כך יהיו מתפשטין בתוך ז"א‬ ‫ונבאר תחילה בחינת אימא בעצמה שאי אפשר שתשאר חסירה מבלי נה"י לה לעצמה‪..‬להזדווג עם‬ ‫אבא‪ .‬והנה פרצוף מוחין דז"א יצאו לאויר‬ ‫ועמדו שם באויר שבין פרקין קדמאין דנה"י הראשונים‪ ) .‬מכאן למדנו ההוה אמינא‬ ‫שלא יוכלה להיות שכן אם יכנסו הנה"י הראשונים שהם דכללות הפרצוף לא יהיה‬ ‫זיווג ובא הפיתרון והוא החלוקה לשני פרצופים לאימא עילאה יעשו נה"י חדשים‬ ‫ליחוד עם אבא וצלם המוחין דז"א יכנס לתוך בתבונה והנה"י של התבונה הם הצ'‬ ‫דצל"ם שיכנס לתוך ז"א‪(.‬ולפעמים נחלקים‪ .‬והנה בעת זיווגם של או"א להוציא צלם המוחין אלו‪.‬ואז תהיה אימא שלימה בכל י' ספירות ותהיה למעלה מז"א כולה ותוכל‬ .‬‬ ‫נכללים בינה ותבונה‪ ....:‬ונדבר עתה בבחינת המוחין דגדלות ז"א‪...‬ועד"ז אבא ויש"ס‪ .‬‬ ‫איך נעשים נה"י חדשים‬ ‫אוצרות חיים דף ל"ד ע"ד וכן ע"ח א' דף ק"ב ע"ב‪ :‬שם מבואר ענין התחדשות הנה"י‬ ‫החדשים ע"י הכפלת המידות ארבע מידות ושליש ועיין הרנ"ש אות קצ"ח‬ ‫מתי נעשים נה"י חדשים לבינה‬ ‫עץ חיים ב' דף י"ג ע"ג שורה תוך ז"א‪ .‬והנה הבינה העליונה‬ ‫היא מזדווגת תדיר עם אבא ולא פסיק ועליה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות‬ ‫את הגן‪ .‬ב'‪ ....‬וכשתעיין בשער דרושי‬ ‫הצלם דרוש ד' ודרוש ה' ) ע"ה ב' דף י' ע"ב( תבין כי תירוץ זה הוא אמיתי‬ ‫והוא מוכרח‪ .‬וכשילדה בינה‬ ‫את ז"א היה בהיותה יחד פרצוף שלם עם התבונה ויצא ז"א סוד המוחין דגדלות שלו‬ ‫יצאו מפי יסוד אמא ונשארו תלויים בין ברכיה שלה שהם נה"י דילה בראשי פרקין‬ ‫עילאין שלה‪ ....

‬ע"ש שבתחילה מבין שדברי‬ ‫הרב כאן כמו שער כ"א והוא ע"ח א' דף ק"ב ע"ב‪ :‬שמדובר הכל בתבונה‪ ..‬כי מה שצריך נה"י חדשים להזדווג עם אבא הוא דווקא‬ ‫לאימא עילאה ומה שהביא משער כ"ה פ"ד ופ"ה האמת הוא כן שגם באימא עילאה‬ ‫צריך נה"י חדשים כדי להזדווג עם אבא עילאה‪ .‬‬ ‫אוצרות חיים דף ל"ו ע"ג" אש"ל אות ב'‪ .‬‬ ‫אוצרות חיים דף ל"ד ע"ד‪ :‬הוא הדרוש המובא בע"ח א' דף ק"ב ע"א וכותב‬ ‫עליו השד"ה אות א' שם שורה מתחילה בקיצור וז"ל‪ :‬יצא לנו מן האמור שיש‬ ‫זווג מוחין דמצד אבא עם המוחין שמצד אימא‪ ...‬ובהמשך בסוף העמוד כותב השד"ה ומ"ש בשער‬ ‫כ"ה פ"ד ) ע"ה דף י' ע"ב וכן בדף י"ג ע"ג( שהלידה היא מיסוד דכללות או"א‬ ‫וישסו"ת הוא על כללות הצל"ם אבל לידת הצד"י )צ( הוא כמ"ש‪ ) .‬ומקשה‬ ‫מפרי עץ חיים דחנוכה דף ק"ט ע"ב‪ :‬ומסיק שהתירוץ הוא לעיל בביאורו לשער כ"א‪..‬וכן משמע בשעה"מ דף נ"ח‬ ‫ע"ב בענין שילוח הקן‪ ..‬ומנה"י שלה נעשית תבונה‪ .‬‬ ‫והוא בשמן ששון א' דף ע"ג ע"א אות ב'‪ :‬משמע מדבריו שם שיש שני נה"י‪ (1 :‬של‬ ‫בינה עילאה שנחלקת‪ .....‬הכוונה היא שצריך לעלות למעלה ליחוד העליון‪ .‬ע"ש‪ ....‬אך בע"ח ב' דף י' וכן שם דף‬ ‫י"ג ע"ג הפתרון הוא חלוקה שכן שם מדבר באימא עילאה‪ .‬ע"ש‪...‬שהוא‬ ‫המעולה‪(.‬‬ .‬ובפרי עץ חיים דף ק"ט‬ ‫ע"ב הרב נותן פתרון אחר והוא ועלה האיש ההוא שמסתלקת למעלה‪ .‬ונעשים לה‪ .:‬מכאן משמע שגם בתבונה הג' צריך להיות‬ ‫לה בחינת חצי ת"ת ונה"י חדשים כדי שתוכל להזדווג עם אבא ודלא כמ"ש השפת‬ ‫אמת ) דף ק"ב החדש(‪ .‫כוונות החגים‬ ‫עט‬ ‫להתייחד עם אבא‪ ) ..‬ועם הנה"י החדשים יש תמיד זיווג עם אבא בסוד ונהר יוצא מעדן זיווג‬ ‫התדירי‪ (2 ..:‬נמצא דלצורך זיווג של או"א צריכים להסתלק‬ ‫הנה"י דאימא מז"א ואם כן למה זה הנה"י החדשים?‪ ..‬והוא נולד‬ ‫מהנה"י של התבונה השניה שהיא שלישית‪(.‬לבינה‪ .‬וזה כוונתו שלא‬ ‫תעמיד שם הסוגיא בזיווג תחתון אלא עלה לזיווג עליון‪ .‬‬ ‫ע"ח ב' דף ע"ד רע"ד‪ .‬אם כן מ"ש בפירקין שאם‬ ‫תשאר כך נה"י שלה לא תוכל להזדווג עם אבא ואו"א זווגיהו תדיר דלא פסיק‬ ‫הוא על שני הצלמים של או"א שהם בחינת ישסו"ת השניים שהם‬ ‫השלישים בערך או"א‪ ..‬וכמו בע"ח ב' דף י' ושם דף י"ג ע"ג שהבאנו לעיל‪ .‬‬ ‫שמן ששון ב' דף נ"ח ע"ג אות י"ד‪ .‬‬ ‫שער ההקדמות דף ע"ב ע"ג למטה‪ :‬ע"ש שמדבר במסלול של גדלות והכל מסודר סוף‬ ‫מעשה במחשבה תחילה‪ .‬הוא שיעשו נה"י חדשים‪ ..‬כאן כל הפרק הזה עוסק בתבונה הנכנסת בסוד מוחין בז"א ולכן‬ ‫הפתרון לבעית סתים פתחאה‪ .‬נה"י חדשים מעל‬ ‫התבונה‪ ..:‬נמצא כי אחר ביאה ראשונה דבריאת העולם אתא‬ ‫מפתחא דכליל שית כנזכר בספר הזוהר פר' תרומה דף קע"ז ע"א והוא ז"א‬ ‫הכולל ו"ק כנודע וסתים פתחא דאמא כי נה"י שלה נעשו מוחין ברישא דיליה‬ ‫נמצא כי מקורה גנוז וסתים תוך רישא דז"א‪.‬יש נה"י של תבונה שניה שהיא שלישית שנכנסים בז"א ושם אין זיווג ושם‬ ‫אנו אומרים אתי מפתחא דכליל שית וסתים פתחאה‪..‬אבל לא דווקא באו"א עילאין אלא גם‬ ‫בישסו"ת צריך נה"י חדשים כדי שיזדווגו‪..

...‬וארבע מילואים אלה ) של אהיה יהו במילוי ההי"ן שעולה‬ ‫טפטפי"ה‪ .:‬ויצא מהם פסולת‪ ..:‬עוד חנוכה עולה ט"פ והוא משם טפטפי"ה שזה השם רוצה לומר‬ ‫שטפות י"ה יתעלו למעלה ולא ישלטו בהם הקליפות‪ ..:‬וכאשר נתקנו במעי‬ ‫אמם בינה‪ ..‬מכאן יצא לנו ששם זה‬ ‫נמצא בשלוש עולמות בי"ע‪..‬משם הרב הגדול ז"ל גם יאמר אחר‬ ‫פטום הקטורת בכל יום‪ ..‬ונלע"ד‪ .‬של אהיה יהו במילוי ההי"ן שעולה‬ ‫טפטפי"ה‪ .‬ובמילוי ע"ב עם ל'‬ ‫אותיות וכנ"ל שעולה אברהם‪ .‬יצחק‪ ..‬שכאן הקדים יעקב לאבותיו אברהם ויצחק‪ .‬‬ ‫צריך להבין מהו השם הזה? מהיכן יוצא? ובאיזה עולם מקומו? מי הם י"ה? או"א או‬ ‫מוחין דנוק'? או הוד בגימ' י"ה? ועוד מילוי יוד הה אותיות הוד שאלו הימים הם לתקן‬ ‫ההוד‪.‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫טפטפי"ה שם כלל ג' עולמות בי"ע‪ .‬ע"ש‪ .‬ע"ש‪..‬בקדיש ערב שבת קודש לפני ברכו‪ .‬בבריאה(‪ .‬ורביעי‪ .‬על שם ויקרא בהם‬ ‫שמי ושם אבותי‪ ....‬קדיש א'‪.‬והוא‬ ‫מכנפי יונה דף ר"ל רל"א וכן בשרף פריע"ח דף צ"ב רע"ד בהגהה‪ (.‬ובמילוי ס"ג עולה יצחק‪ ..‬‬ ‫בענין שם טפטפי"ה ראוי ביותר ללמוד בפריע"ח דף צ"ז אע"ד ד"ה מהחברים‪) .‬ובכל פעם תכוין אל שם טפטפי"ה כתוב בצבע זהב‬ ‫ויוצא מאלו התיבות שתציירם לפניך ואלו הם ט של קטרת פ של וכפר ט של‬ ‫הקטרת פ של ויכפר י מן ויעמד ה מן נעצרה‪ ) .‬וזהו שמי ) יעקב ( ושם אבותי ממטה למעלה‪ ...‫כוונות החגים‬ ‫פ‬ ‫בענין שם טפטפי"ה‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ .‬ע"ש‪ .‬ולפני עלינו לשבח במילוי ע"ב עם ל' אותיות‬ ‫וכנ"ל שעולה אברהם‬ ‫עטרת מרדכי עמוד רפ"ד‪ ..‬‬ ‫גם שם טפטפי"ה וגם אימא עילאה נראה שהם עושים פעולות מקבילות אם‬ ‫כן מה תפקיד כל אחד בנפרד? ע"ח א' דף פ"ח ע"א‪ ..‬בסוד יברך את‬ ‫הנערים‪ .‬שלישי‪ .‬ע"ח א' דף פ"ח ע"ב שורה ט'‪ .‬צריך לשים לב שבאותיות ט"פ‬ ‫אמר של ובאותיות י"ה אמר מן‪ .‬ובקדיש אחרי‬ ‫העמידה במילוי ס"ג עולה יצחק‪ .‬יצירה ועשיה שהם טף טף‪ ..:‬טפטפי"ה אברהם יצחק יעקב‪..‬אך‬ ‫שאר האותיות הם של ואינם שם קדוש (‪ ..‬‬ ‫שעה"כ דף י"ד ע"א‪ 4 :‬שורות מלמטה‪.‬‬ ‫פטפטי"ה‪ .‬בקדיש לפני העמידה במילוי אלפי"ן שעולה יעקב‪ .‬בסוד‬ ‫עיבור גו מעוי דאימא שעה"כ דף ס"ח ע"ג שורה כ"ח‪ :‬בענין שם מ"ב אהי"ה‬ ‫יה"ו‪ ....‬ששם י"ה יוצא מן והוא קודש‪ .‬ובמילוי אלפי"ן שעולה יעקב‪ .‬יעקב‪ .‬ע"כ‪..‬כך עושים את הכוונה בפועל בד' קדישין בתפלת ערב‬ ‫שבת קודש ביהא שמיה רבא‪ .‬ובריאה הוא י"ה‪ .‬גם טוב לכווין שארבעה הפסוקים‬ ‫הנז' הם ס"ג תיבות ויכוין לשם ס"ג שהוא באימא עילאה המבררת את‬ ‫הסיגים של שבעה מלכי אדום אשר ממותריהם ומן הפסולת שלהם נעשים‬ ‫המזיקין המכים את בני אדם )ראה מבו"ש דף ט"ו בענין אוך נעשים קוסטינר(‬ ‫כנז"ל‪ ..‬ע"ש‪.‬שני‪ ..‬אברהם‪ ( .‬‬ .‬דאימא עילאה מקננת תמן‪) .‬‬ ‫ועוד בכנפי יונה הנ"ל‪ ..

‬אבא שנמצא בתוך אימא חיבור חכמה ובינה‪ (.‬והוא גבורה בחכמה‪ .‬צוה‬ ‫פח"ד בימים ג' ד' בעשיה‪ .‬גבורה דעתיק המתלבשת בחכמה דא"א בוצינא‬ ‫דקרדינוטא‪ ) .‬כוז"ו‪ .‬טפטפי"ה בגימ' כוז"ו מלא כזה כף ואו זין ואו בגימ' ‪) 193‬עיין‬ ‫שורשי השמות של הרמ"ז‪(. 417 = 12-390-15) .‬ע"ש‪.‬ובסידור הנ"ל דף י"א‬ ‫ע"א‪ :‬בקדיש הראשון איך השם טפטפי"ה יוצא משמות אהיה יהו במילוי ההי"ן‪..‬‬ .‬בימים ב' ה' ביצירה‪ .‬על מג"ן‪ .‬‬ ‫שער הפסוקים דף כ"ו ע"ד‪ .‬‬ ‫סידור רבינו אשר דף פ"ד‪ :‬סידר כוונות הנ"ל בסידור יפה בברכת מקבץ נדחי עמו‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ספר מאורי אור לרמ"ף‪ :‬ערך כוזו‪ ..‬‬ ‫ספר החשק על שמות מטטרו"ן שר הפנים שמסר לר' ישמעאל כהן גדול כשעלה למרום‬ ‫אות ג'‪ :‬טפטפי"ה גימ' ע"ל מג"ן כי כשהאדם הוא במלחמה ואויביו נלחמים עליו‬ ‫יזכור אותו וינצל‪ .‬על צב"א‪ .‬והוא היכה את‬ ‫חיליו של סנחריב בליל א' של פסח‪ .:‬בעניין המרגלאן ד' שמות ראשונים גימ' תב"ל וג'‬ ‫אחרונים גימ' זית‪ .‬על צב"א‪ .‬שם זה הוא אחורי הויה והוא גבורה והוא גם‬ ‫בחכמה כנודע שם זה כף ואו זין ואו מסוגל לטהרת המחשבה ולחכמה ) וכמו שמכוונים‬ ‫בו בחונן הדעת‪ (.‬באותו ענין‪ .‬שמן במ"ק י"ב‪.‬ועיין נה"ש דף מ' ע"ד בענין זית‪.‬‬ ‫וכן שער הפסוקים פרשת תצוה וכן בליקוטים תצוה‪.‬וכן אהי"ה יה"ו‬ ‫דמרגלאן‪ ..‬‬ ‫ושמ"ן וי"ה הרי זית‪ (.‬בכל יום מכוונים שני השמות טפטפי"ה‪ .‬‬ ‫חמדת ישראל דף קפ"ד‪:‬‬ ‫קהילת יעקב ערך טפ‪ :.‬ובגימ' ע"ל צב"א כי הוא ממונה להכות את האויבים‪ .‬‬ ‫שם ערך כוז"ו‪ :‬שם זה מסוגל לטהרת המחשבה ולחכמה כזה כף ואו זין ואו‪.‬‬ ‫שעה"כ דף ס"ה ע"ד‪ :‬אהיה יהו במילוי ההין כזה אלף הה יוד הה יוד הה וו‬ ‫גימ' ‪ .‬‬ ‫סידור רש"ש ב' שבת דף ו' ע"ב‪ :‬איך נעשים משני שמות אהיה יהו שהוא שם מ"ב‬ ‫דבריאה‪ .‬‬ ‫כף החיים אורח חיים סי' ל"ו סעי' ט"ו‪ :‬כל תג הוא בחינת זין כשנמלה אותה כך זי"ן‬ ‫יו"ד נו"ן = ‪ 193‬כמנין השם טפטפי"ה כמנין שם המחשבה וצריך לכוון בכל תג כך‬ ‫והוא טוב לנושא אותם‪) .‬ז' מרגלאן‪ .‬בימים א' ו' בבריאה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫פא‬ ‫מחברת הקודש דף נ' רע"ב‪ :‬מסדר את השם כך‪ :‬פטפטי"ה‪ .‬צוה פח"ד‪ .‬‬ ‫כסף הכיפורים דף ה' ) בסוף ספר עלי נהר דפוס ישן(‪ :‬כתב שם על סגולת השם‬ ‫בזמן המגפה וכתב שצריך לכתוב אותו בזהב‪ .‬ובגימ' צו"ה פח"ד כי כשהאדם הוא‬ ‫במקום סכנה יזכיר שם זה ויצוה לו בשם הבורא וינצל‪.‬‬ ‫פרי עץ חיים דף נ"ח רע"ב‪ :‬בברכת מקבץ נדחי עמו ישראל מביא הרב כוונות‬ ‫בשם טפטפי"ה‪ .‬אך שאר השמות‬ ‫לפי היום וכן בכל יום אות מהמ"ב דמרגלאן ושם המרגלאן של אותה האות‬ ‫כנודע‪ .‬ע"ש‪..‬עיין שם ע"ג בעניין לבת אש‪.‬ע"ש‪.‬כוז"ו‪ .‬התפילין‪(..‬על מג"ן‪ ...‬גם דוד המלך ע"ה היה לו מגן של זהב והיה חקוק‬ ‫עליו שם ע"ב וטפטפי"ה היה חקוק תחתיו‪ .‬ועיין גם בשעה"כ דף ס"ה ע"ד‪.193‬ראה גם שעה"כ דף ס"ח ע"ג שורה כ"ח‪ :‬שם מ"ב הוא שם המעלה‬ ‫את הבירורים‪.....

..‬‬ ‫שולחן ערוך אורח חיים סימן ל"ו סעי' ג'‪ :‬צריך לתייג שעטנ"ז ג"ץ והסופרים נהגו‬ ‫לתייג אותיות אחרות ואם לא תייג אפילו שעטנ"ז ג"ץ לא פסל‪..‬ע"כ‪.‬אהיה‬ ‫יהו במילוי ההי"ן גימ' טפטפי"ה ועוד טפטפי"ה המילוי הוא גימ' תכלת‪ .‬עיין עוד בכוונת הזית‪(..‬צ"ל מהו שאמר לפיכך‪?.‬‬ ‫קהילת יעקב ערך טהרת המחשבה‪ :‬אצל כלב כתוב וימלא אחרי כמו שאומר שממלא‬ ‫אחורי ההויה והוא שם כוז"ו מלא כזה כף ואו זין ואו‪ .:‬שכבר ידעת שאלו הימים הם לתקן ההוד והוד זה הוא ספירה ח'‪..‬ע"ש‪.‬הרי ששם‬ ‫טפטפי"ה מקושר לשם אל אדני וכן שניהם הם בכל עולמות בי"ע‪ .:‬סוד חנוכה‪ ..‬והתגים שעליהם הם כמו‬ ‫חרב וחנית להנצל מהם‪ ) ..‬‬ ‫ובעבור זה יש ח' )ימים יר"א( בחנוכה‪ .....‬כתב בספר איגרת‬ ‫הטיול שעטנ"ז הוא אותיות שט"ן ע"ז והם שני מקטרגים גדולים וזהו ג"כ‬ ‫סוד של שעטנ"ז ג"ץ כי ג"ץ ג"כ שם מקטרג אחד‪ ..‬לטהר המחשבה וזה השם כוין‬ ‫כלב וניצל בזכותו‪ ) .‬‬ ‫פרי ע"ח דף ק"ט ע"ד‪ .‬‬ ‫משנה ברורה שם סעי' ט"ו‪ :‬לא פסל‪ .‬‬ ‫מהו ענין זה שאומר הרב לעיל ח' ימים שהם עד ההוד‪ ..‬‬ .‬או לפיכך יש ח' ימים בחנוכה‬ ‫שהוא תיקון ההוד? מה הקשר בין תיקון ההוד לצורך שהיו ח' ימים?‬ ‫פרי ע"ח דף ק"ט ע"א‪ :‬סוד שמנת ימי חנוכה איהי מקבלת אור ההוד בעצמו שלא ע"י‬ ‫ז"א‪.:‬וכן גאולת יוון ע"פ בת מתתיהו והיה אז בתיקון הוד לפיכך‬ ‫הם ח' ימי חנוכה כי הוד ספירה ח'‪ .‬‬ ‫ספר הליקוטים דף ט"ו ע"ד‪ .‬עיין‬ ‫עוד בכוונת הזית‪(.......‬יצא לנו מכל הנ"ל‬ ‫שדברי הרש"ש הם תיקון אחד וזה כנגד קרבנות זמירות יוצר שהם לתקן הבי"ע‪) .‫כוונות החגים‬ ‫פב‬ ‫שערי בינה דף ס"ז ע"ב‪ ..‬‬ ‫משנת חסידים בחדש עמ' קע"ג מסכת תיקון תפילין פ"ב מ"י‪ :‬ויתייג כל‬ ‫האותיות הצריכות תג משמאלם ויכוין בכל תג שהוא דמות זי"ן שבמלואה‬ ‫מספרה טפטפי"ה ושם זה מטהר המחשבה דנושא התפילין שנתכוין בהם‪..‬והב"ח פוסל בזה ‪.:‬והנה ז' מרגלאן עולים תכלת וכן עולה שם אל אדני מלא‬ ‫קפ"ה ותרע"א = תכלת‪ ..‬‬ ‫ח' ימים צורת הפתח‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ .‬אמנם עדיין הוד לא נתקן לגמרי עד שבאו‬ ‫בני חשמונאי ותיקנו אותו במלחמות שעשו אבל לא נתקן עד ח' ימים של חנוכה ולכן‬ ‫היו ח' ימים שהם עד הוד‪..‬ק‪ :‬מבואר שההריון הוא ח' חדשין ויום אחד וזה לתיקון ח'‬ ‫ספירות‪ .‬וע"ש דף צ"ד ע"א‪ :‬שורה ‪ 4‬ז' מרגלאן קדיש ראשון‪ .‬‬ ‫עץ חיים א' דף פ"ח ע"ג מ‪..‬ועיין עוד‬ ‫אוצרות חיים בענין המלכים שירדו לבי"ע שהם הכלים סוד האותיות והתגים‬ ‫הם ההבלא דגרמי שמחיי את העצמות וזה אם לא היו התגים שהם הנצוצות‬ ‫היו מתים לגמרי ואור זה הוא המחיה אותם ודוחה מהם החיצונים‪(.‬הרי איך הפשט מתקשר עם הקבלה‪ .

‬וצריך‬ ‫להיותה סמוך לפתח טפח‪ .‬ובשם‬ ‫אדני יש ארבע אותיות‪ .‬ע"כ‪.‬ק‪ :‬איזה ספירות נתקנות בעיבור ואיזה מהם בחוץ ע"י‬ ‫יניקת החלב‪ .‬ואמרו "אל פתח אוהל‬ ‫מועד‪ ".‬אהל מועד הוא המלכות‪ ...‬הי"ם נתקנים בח' חדשים כל אחת מפני שצריך ח' חדשים להגיע‬ ‫להוד‪..‬ונביא מקורות על הנאמר‪.‬ע"ש‪.‬עיין סידור‬ ‫רש"ש כוונת האל דף ס"א ע"א‪ :‬אל אדני בבינה‪ .‬שכן שם טפטפי"ה נמצא‬ ‫בכל עולמות בי"ע כמבואר לעיל‪ .‬‬ ‫שעה"ק דף ע' ע"ב ד"ה ונבאר‪:‬‬ ‫מבו"ש דף מ"ד ע"ג‪:‬‬ ‫אוצרות חיים דף ל"ב ע"ד אש"ל א'‪ :‬בענין חשבון דוגמא בעלמא‬ ‫ע"ח א' דף צ' ע"ג‪ :‬תיקון כל ספירה והסדר בזמנים ע"ש‪.‬ע"ש‪.‬ויכוין להמשיך אש גבוה‬ ‫שהוא הארת ה"ג דביסוד נוק' דז"א שהוא מההוא רוחא דיהיב בה ז"א שהוא הריו‬ ‫העליון לשרוף העכירות והקלי' הנאחזים בעשיה דכל העולמות‪.‬‬ ‫בחלק הראשון דבר הרש"ש על שם טפטפי"ה‪ ..‬וגם שם אל אדני נמצא בעשיה וכן בבינה‪ ..‬ועל ידי תיקון זה שאנו עושים‬ ‫מבטלים מחשבת היוונים שגזרו‪ ..‬על כל בתולה הנשאת‪ .‬‬ ‫לסמוך החנוכה לפתח טפח‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ .‬‬ ‫אוצרות רמח"ל פרשת ויקרא עמוד פ"ב‪ :‬ד"ה ואומר‪.‬‬ ‫כרם שלמה חלק ו' עמ' קי"ט‪ :‬סדר מסע ההי"ם בספירות המתוקנות ואיך נעשה ע"י‬ ‫זה התכללות והתקשרות בספירות‪.‬שהוא הפתח‬ ‫שממנו באה ההשפעה‪..‫כוונות החגים‬ ‫פג‬ ‫עץ חיים א' דף פ"ט ע"ב מ‪..‬והיסוד של נוקבא הוא פתח וד' אותיות של שם‬ ‫אדנות הוא בסוד טפח לכן צריך שיהיה בין הפתח לחנוכה שיעור טפח סמוך‬ ‫לפתח‪ ..‬ובעבור זה יש ח' )ימים יר"א( בחנוכה והיא צורת פתח‪ .‬‬ ‫ע"ח ב' דף קי"ד ע"ד‪ :‬והנה נמצא כי העכירות של נפש הבהמית שבאדם‬ ‫שעולה אל נפש דעשיה ניזון ממנה הוא גורם לגוף לחטוא ומי גרם לו העכירות‬ ‫בתחילה בנפש הבהמית שבאדם ודאי שנמשך לו מנפש הבהמית שבבעל חיים‬ .‬‬ ‫סידור רש"ש א' דף ע"ד ע"א‪ .:‬שכבר ידעת שאלו הימים הם לתקן ההוד והוד זה הוא‬ ‫ספירה ח'‪ .‬ושם אחיזת הקלי'‪ .‬שטפח עולה צ"ז ובחלל שיש בין הוד ליסוד יש שם‬ ‫שם אל אדני שעולה ע"ה צ"ז‪ .‬טפח בגימ' אל אדני‪ .‬וידוע‬ ‫ענין ביאה ראשונה סוד ההוא רוחא דיהיב בה בעלה‪ .‬‬ ‫כרם שלמה חלק ו' עמ' קט"ז‪ :‬מה בדיוק נתקן בעיבור ומה נתקן ביניקה‪ .‬הטפח הוא החלל שבין‬ ‫ההוד ליסוד‪ .‬תיבעל להגמון תחילה‪ .‬וכאן אנו עוסקים בשלוש עולמות בי"ע‪ ....‬בטפח יש ארבע גודלים‪ ..‬ויש אש דקדושה שיוצא מיסוד דנוק' לשרוף את הקלי'‬ ‫הנמצאים בחלל‪ ..‬והפתח הוא היסוד שלה‪ ...‬ובהמשך מדבר על שם אל אדנ"י צריך‬ ‫להבין מה הקשר ביניהם ואיך על ידם נתקן את ההוד ולא ישלטו הקלי'? הפתח הוא‬ ‫היסוד דנוק' והחנוכה היא ההוד וכן צורת הפתח הוא הוד‪ .:‬צו בגימ' אל אדני שבעשיה‪ .

:‬שכבר ידעת שאלו הימים הם לתקן ההוד והוד זה הוא‬ ‫ספירה ח'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הוד( סמוך לפתח )יסוד ( טפח ) שהוא אל אדני ( פתח זה מקום הכניסה והוא גם נקרא‬ ..‬והענין כי הקלי' אשר בעשיה הם רעות‬ ‫וקשות מאוד ונקרא ע"ז וצריך לשרפם באש כמ"ש הכתוב היא העולה על‬ ‫מוקדה‪ .‬ויען כי אחיזתם ויניקתם הוא מקדושת העשיה הנק' אל אדני לכן‬ ‫נקרא צו גימ' אל אדני‪..‬‬ ‫בשעה"כ דף י"ג ע"ב‪ :‬ד"ה ונחזור‪ .‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ .‬‬ ‫להבין היטב קטע זה של הרש"ש נגדיר ראשית כמה הגדרות‪..:‬כי הנה עיקר המ"ן הוא בחינת הגבורות‬ ‫שביסוד אימא שהם אש להביות שלהביות‪.‬‬ ‫)להבין הגדרת מילת חלל‪ .‬שזה רומז על ז'‬ ‫מלכים דז"א שנפלו בבי"ע‪ .‬ובעבור זה יש ח' )ימים יר"א( בחנוכה והיא צורת פתח‪ .‬‬ ‫בין הוד ליסוד יש אל אדני והוא גימ' טפח‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫ליקוטי תורה דף ק"ד‪ :‬על הפסוק כי ימצא חלל באדמה‪ .‬נראה שהוא מקום שהיתה בו קדושה ונסתלקה‬ ‫ונשאר מעט אור וזה מה שקרא למלכים שמתו ונקרא חלל‪ ..‬‬ ‫שם הגוב"י א(‪ :‬א"ש בזה אני מבאר מ"ש ישעיהו הע"ה פר' כ"ח כי צ"ו לצו פי' צו של‬ ‫קדושה מבער צ"ו של קליפה שהיא ע"ז‪ .‫כוונות החגים‬ ‫פד‬ ‫שהיא חיצוניות נפש הבהמית שבאדם לכן כשאדם חוטא היה מקריב קרבן‬ ‫נפש הבהמית של ב"ח שהיא גרמה לו לחטוא ונחית אש גבוה ושורף אותו‬ ‫העכירות ואז שורש נפש הבהמית שבאדם נמשך לה זכות ונקיות כי הכל‬ ‫משורש אחד חוצבו‪..‬ע"כ‪...‬באמרך צו את בני ישראל תכוין‬ ‫כי עתה אנו מתקנים את עולם העשיה שהוא שם אל אדני גימ' צו וזהו מה‬ ‫שאמרו בזוהר צו לית צו אלא ע"ז‪ ..‬צו את בני ישראל וכו' את קרבני לחמי וכו' כבר‬ ‫ביארנו כי כל הקרבנות הם למטה בעולם העשיה הם סוד שם אל אדנ"י שהם בגימ'‬ ‫צ"ו וזהו רמוז באומרו צו את בני ישראל וכמ"ש בזוהר בפר' צו כי הקלי נאחזות בעשיה‬ ‫הם קשות וחזקות מאוד וצריך לשרפם באש כי זהו סוד מ"ש חז"ל אין צו אלא ע"ז‬ ‫כמש"ה כי הואיל אפרים הלך אחרי הצו והטעם לפי שיונקים ונאחזים בשם אל אדנ"י‬ ‫שהוא בעשיה‪ ....‬וגם בצמצום אור‬ ‫אין סוף שנתצמצם ונשאר חלל הוא הרשימו שהוא מקום העולמות‪ .‬‬ ‫פריע"ח דף כ"ח ע"ד‪ :‬פרק ג' פרשת התמיד‪ ...‬שטפח עולה צ"ז ובחלל שיש בין הוד ליסוד יש שם‬ ‫שם אל אדני שעולה ע"ה צ"ז‪ ...‬והוא בחינת הרשימו שנשאר במקום שהייתה שם‬ ‫קדושה‪ .‬וגם כשאדם חשוב עוזב מקום נהוג לומר שהשאיר חלל‪ .‬וכמו פנה‬ ‫הודה פנה זיוה פנה הדרה‪(..‬וזה שאמר וצריך להיותה ) צורת הפתח‪...‬והיסוד של נוקבא הוא פתח וד' אותיות של שם‬ ‫אדנות הוא בסוד טפח לכן צריך שיהיה בין הפתח לחנוכה שיעור טפח סמוך‬ ‫לפתח‪ .‬וצריך‬ ‫להיותה סמוך לפתח טפח‪ .‬ששם שם אל אדני והוא אחוז‬ ‫בקלי וצריך להאיר בו‪ .‬‬ ‫אוצרות חיים דף ט' ע"ג אש"ל אות א'‪ .‬ע"ש‪....‬וכן‬ ‫לענייננו החלל שבין הוד ליסוד שהוא טפח‪ ..

‬‬ ‫עץ חיים ב' דף ו' ע"ד אות ו'‪ :‬הנה נ' שערים שבבינה הם ה' גבורות שבה כל‬ ‫אחת כלול מי'‪ ...‬גם יש נ' שערים מה"ח כל אחד כלול מי' הם נ' ואלו הה"ח‬ ‫שהם נ' שערים נכללים בז"א ומתפשטים בו‪. 15‬ביניהם ‪ = 65 =( 80-15‬אדנ"י‪ 4 .‬ולא חלל הכניסה ( חלל זה מורה שהיה כאן שם אל אדני‬ ‫ונפגם ומה שצריך עתה הוא לתקן אותו הטפח שהוא שם אל אדני ע"י ה"ג שהם אש‬ ‫גבוה להביות שלהוביות השורפת עכירות הקלי' כדי שנוכל להציב שם את החנוכיה‪.‬‬ ‫בהמשך הרב עוזב שם אל אדני ועוסק בשם אדני‪ .‬ע"כ‪ .‬הוא המלכות‬ ‫כמ"ש הרב שעה"מ דף י"ח המנורה היא נוק' דז"א היא מלכות‪ .‬‬ .‬ושמן זה יורד מחמשים שערי בינה דאימא עד הוד‬ ‫התפשטת‪.‬‬ ‫ג' – שם אדני עצמו הוא המלכות‪ .‬‬ ‫ב' – אל אדני שהוא בחינת החלל שבין ההוד ליסוד שהוא הטפח שבין צורת הפתח‬ ‫)ההוד ( לבין הפתח )הכניסה יסוד ( ושם שם אל אדני שצריך לטהר המקום‪ ..‬אך מה שאנו אומרים שיש חלל בין הוד ליסוד הוא הרווח בין‬ ‫צורת הפתח לפתח הכניסה‪ ).‬‬ ‫יסו"ד = ‪ 80‬הו"ד = ‪ ) .‬כזה ‪.‬ע"ש‪.‬ז"א‪.‬תכלת‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬בקטע הזה של הרש"ש יש שלוש מערכות מקבילות‪.‫כוונות החגים‬ ‫פה‬ ‫חלל ) ולא בהבנה דלעיל‪ (...‬וצריך להבין זו"ן הם אל אדני‪ .‬אותיות = ארבע אצבעות‪.‬סומק‪ .‬אוכם‪ .‬נוק'‪ ...‬הטפח כאן בהמשך דברי הרב הוא ד' אצבעות כנגד שם אדני‪ ..‬ועיין גם אוצרות חיים דף ט"ז ע"א אש"ל אות ו' בסופה‪...‬‬ ‫כו‬ ‫כו מכאן משמע המים הם חסדים גמורים שאינם משאירים רושם שמן משאיר רושם והוא גבורות‬ ‫ממותקות שהוא בא מהחכמה ‪.‬אך הוא מופיע בבינה‪.‬‬ ‫תיקוני זוהר תיקון כ"א דף נ'‪ :‬יש ‪ 5‬מראות חיוור‪ .‬‬ ‫ע"י שאנו מכוונים בזה כששמים את החנוכיה במקום מטהרים את המקום‬ ‫לפני ההדלקה‪...‬‬ ‫א' – ענין הימים‪ .‬ומה שאמר עד הוד אתפשטת‬ ‫הכוונה עד הוד דז"א‪.‬מהו ההבדל ?‬ ‫נה"ש מ' ע"ד‪ :‬שורה בהם‪ .‬אדני‪ .‬ירוק‪ .‬‬ ‫שו"ע או"ח סי' תרע"א סע' ז'‪ :‬מצווה להניחה בטפח הסמוך לפתח‪ .‬‬ ‫טי"ת פ"ה חי"ת =‪ = 921‬אל"ף למ"ד אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד אדנ"י =‪..‬ע"י המשכת אש מגבוה כמ"ש בסידור בכוונת צו את בני ישראל‪.‬ע"כ‪ .‬ע"כ‪..‬זמן עולה גימ' צ"ו אל אדני ע"ה ג"כ עולה צ"ו‬ ‫שהם זו"ן שמש וירח שהם זמנים‪ .‬‬ ‫בחינת מ"ה וב"ן הכוללים העולים גימ' זמן‪..‬אם כן יש כאן שלושה‬ ‫פירושים שונים בקטע זה‪.‬‬ ‫טפח מלא = אל אדני מלא ועוד אדני‪ .‬‬ ‫אל‪ .‬ששם‬ ‫האחיזה של הקלי'‪ .‬שצריך להציב את החנוכיה במקום שהוא נקרא‬ ‫מלכות‪ ..‬שהם ח' ימים דחנוכה מפני שהוא תיקון ההוד כמו שביארנו לעיל‪.921‬‬ ‫כוונת הפתילה‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ :‬כוונת הפתילה היא שעולה תקכ"ה שהוא מפתילה תלצ"ה ד'‬ ‫שלהובים הרי תקכ"ה וה' אלוהים הם ה' גבורות ממותקים בסוד שמן ולא בסוד מים‬ ‫שהמים אינם מניחים רושם‪ .

.‬‬ ‫נחזור לנה"ש דף מ' ע"ב‪ :‬כוונת הפתילה היא שעולה תקכ"ה שהוא מפתילה‬ ‫תלצ"ה‪ ..‬‬ ‫אור החמה דף ח' ע"ב בפירושו את הזוה"ק ויקרא דף ז' ע"ב‪ :‬מאן שמן‬ ‫הטוב‪ .:‬כל דבר מניח רושם השמן משאיר רשימו יותר‬ ‫נרגש מהמים אך אה"נ גם המים משאירים רושם‪ .‬‬ .‬ולכן האש אוחזת‬ ‫בו‪ .‬ע"ש‪.‬השפע הנקרא שמן הוא השפע הנשפע מהבינה ועיקרו הוא‬ ‫בחכמה )‪.‬גם שמן גימ' מצפ"ץ והוי"ה ואדנ"י‪.‬גם כאן מודגש היות השמן‬ ‫מצד החכמה וכנ"ל(‬ ‫ספר הליקוטים דף כ"ד ע"א‪ :‬שורה ר"ת גימ' ע"ב‪ ..‬הת"ל שהם ה' אלוהים הם ת"ל מפתילה‪ ..‬ואין הכי נמי וודאי שמודה שבה מהחכמה גם כן‪(....‬ע"כ מכאן רואים שתמיד הגבורות רוצות להתמתק‬ ‫שאלה‪ :‬האם השמן הוא גבורות ממותקות או גבורות הצריכות מיתוק?‬ ‫תשובה‪ :‬משמע מכל הנ"ל שהשמן מצד עצמו הוא חכמה וגם בינה הוא ממותק מצד‬ ‫החכמה שבו והוא גבורות מצד הבינה ‪.....‬בשמן זה ממותק‪.‬היות השמן מהחכמה זה פשוט אצל כל הרבנים ולכן צריך הרש"ש‬ ‫לחזק עובדת היותו בא מהבינה ‪ .‬כנ"ל(‬ ‫ספר מאורי אור של הרמ"פ דף ע"ג ע"א ערך שמן‪ :‬שמן נקרא חכמה וכן כל טיפה‬ ‫היוצאת מן המוח נקראת שמן = ‪ 390‬גימ' י' פעמים ט"ל יו"ד ה"א וא"ו וזה מצד‬ ‫החסדים ולכן הוא מאיר כי כל אור בסוד חסדים‪ .‬ע"כ‪ .‬ותאמר מה תתן לי רוצה לומר שם‬ ‫מ"ה אני מבקש ממך למתק ה' גבורות שלי שהם רמוזים בר"ת תתן לי ת"ל שהם ה'‬ ‫אלוהים וזהו מה תתן לי‪ ..‬כמו יומא דכולהו‪ ...‬הגבורות והחסדים‪( .‬‬ ‫פרד"ס דף מ"ב ע"ד‪ .‬הרש"ש בנה"ש שם חיזק את הפרדס בענין שהשמן בא מהבינה מפני שזה‬ ‫חידוש גדול יותר‪ .:‬שמן הטוב הוא השפע הבא מהחכמה לבינה ושם מתקבץ‬ ‫להשפיע למטה להיטיב הנרות שבמנורה‪ .‬‬ ‫בפתילה זה לחוד וזה לחוד‪.‬כאן מובא בפירוש ‪ 2‬הצדדים שבשמן‪ ..‬ת"ק= ה' חסדים ה' כפול ‪ 100‬הרי ת"ק‪ ..‬ת"ל שהם גבורות ה' אלוהים‪(2 .‬ע"כ‪ )..‬והם לא ממותקים‪...‬ע"כ‪) ..‬גם כאן שמן‬ ‫הוא רק חכמה ולכן הרש"ש הדגיש את ענין הגבורות מפני ששאר המקורות‬ ‫מדגישים את החכמה הוצרך הרש"ש להדגיש את הבינה‪ .‬וגימ' אלוהים דיודי"ן ואלוהים פשוט והאותיות‪ .‬שמן נפיק מעתיקא קדישא מהחכמה ומשם‬ ‫לבינה להאיר את הנרות‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫פו‬ ‫שערי רחמים ב' שאלה ש"נ דף פ"ד‪ ..‬ה' גבורות‪.‬‬ ‫שער מאמרי רשב"י דף מ' ע"א‪ :‬נפש בגימ' ת"ל גם פתילה היא נפש כמבואר‬ ‫בתיקונים‪ ..‬מה ענין שם זה? נראה לרבינו מו"ר הרב מרדכי עטיה‬ ‫שליט"א שיש שלשה דינים בפתילה‪ (1 ..‬‬ ‫ואומר שמן זה יורד מהבינה והוא ממותק למה? מפני שעיקרו מהחכמה לכן השמן הם‬ ‫ה' גבורות ממותקות‪ .‬מנצפ"ך הם סוד ‪ 5‬אלוהים‪..‬‬ ‫יר"א ד' עמוד ‪ :10‬אינו מדבר על הפתילה רק על השמן אך בפתילה גם מחשב גבורות‬ ‫תקכ"ה כ"ה = גבורות‪ .‬‬ ‫חסדים שהם סוד מים גימ' צ'‪ (3 .‬‬ ‫שער הפסוקים דף נ"ב ע"ב‪" :‬שמן וקטורת ישמח לב" הנה ז"א בהיות לו‬ ‫מוחין דאבא הנקרא שמן על כי השמן איהו בחשאי וכן אבא נקרא מחשבה‬ ‫בחשאי ואז נקרא ז"א שמים שהוא בגימ' שמן ‪)...‬‬ ‫ת"ת יסוד מלכות‪ .....‬שאינו מקבל עביות ושמרים‪ .

.‬נראה שגם כאן שההוא רוחא הוא הפועל‬ .‬ואז ההוא‬ ‫רוחא מלביש את הגבורות החדשות כמו שאור שבעיסה וגורם שטיפה זו תהיה ראויה‬ ‫להולדה‪ ) .‬‬ ‫בסוד בנימין‪ :‬אחר כך כשעוברת לפנים מקבלת את אותם הגבורות בביאה‬ ‫ראשונה דבעל עימה בסוד ההוא רוחא שהוא סוד בנימין שהוא שם ב"ן המעלה‬ ‫מ"ן והוא נפש הנוק'‪) .‬עוד בענין ההוא רוחא שהוא השורף את העכירות והקלי' האמור בכוונת צו‬ ‫את בני ישראל בסידור דף ע"ד ע"א וכן עיין שעה"כ דף י"ג ע"ד ד"ה ונחזור‪ .‬ומסכם צריך לומר ציון הוא בין יסוד דז"א ובין יסוד‬ ‫דנוק'‪(..‬ועוד ציון הוא רחמים‬ ‫ירושלים הוא דין‪.‬ציון‬ ‫יסוד דז"א ‪.‬ועוד שם ע"ג‬ ‫מבואר ענין ז"א שיש בו ת"ק שהוא עץ חיים מהלך חמש מאות שנה ‪.:‬ויכוין כשישים אותה בתוך הנר בסוד נקודת ציון שהוא כפוף‪....‬‬ ‫לסיכום‪ :‬מהו תפקידו של ההוא רוחא? שכאשר זו"ן רוצים להזדווג תבוא טיפת זיווג‬ ‫האמיתי מ"ד ומ"ן שהם ב' עטרין החדשים‪ ..‬ועוד‬ ‫פריע"ח דף כ"ח ע"ד פ"ג פרשת התמיד‪ .‬זה משותף בשמן וגם בפתילה בשמן זה גבורות‬ ‫ממותקות אך בפתילה זה לחוד וזה לחוד‪..‬ועוד שם‬ ‫בע"ד שורה נקודה ‪..‬ע"ש‪ .‬הגבורות החדשות שהוא כמו‬ ‫שאור שבעיסה‪(..‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ ..‬ע"ש‪ ..‬ע"ח ב' דף מ"ח ע"ב בחינה ד'‪:‬‬ ‫שהאור העובר לנוק' עולה לתפארת ושם נוקב ועובר לראש הנוק' הנמצאת באח' כנגדו‪..‬ובע"ד דרוש ח' מבאר‬ ‫שם איך מלבישים החו"ג הראשונים של או"א את החו"ג החדשים ולבוש זה‬ ‫בנוק הוא בחינת ההוא רוחא שמעלה את המ"ן‪ ...‬ע"ח ב' דף ע"ב ע"ב וכן בע"ג וכן בע"ד ע"ש‪ .‬טיפה זו אינה ראויה להולדה‪ .‬כי מציון יסוד ז"א אשר יסוד זה מכלל יופי‪..‬‬ ‫ואח"כ עולה בסוד בנימין‪..‬‬ ‫שהוא כפוף‪ :‬הגבורות אחר התמתקותם ביסוד דז"א יוצאים להנתן לנוק' דרך נקב‬ ‫שבחזה בסוד אש נכפפת וזהו רמז שהוא כפוף‪ ) .‬‬ ‫שאלה‪ :‬מה ענין נקודת ציון ומה זה שהוא כפוף וכן להבין שעולה בסוד בנימין?‬ ‫בפתילה יש חסדים וגבורות כשישים אותה בתוך הנר נקודת ציון יסוד דז"א‬ ‫זה מרמז על מה שנעשה בקונה הכל בתפילה החסדים והגבורות יורדים ליסוד‬ ‫דז"א ושם מתמתקות הגבורות‪ .‬והנה‬ ‫כאשר רוצין זו"ן להזדווג יחד מאז ואילך הנה נודע שאין שום זיווג בעולם‬ ‫לזו"ן אם לא שיקדים להם בתחילה זיווג או"א‪ .‬ובאות ל"ו ציון בנוק' ירושלים מל' דנוק' ‪ ....‬איך‬ ‫בתחילה עברה הארתן ובנו פרצופה באח' אך הגבורות עצמן אי אפשר‬ ‫שתקבלם אם לא ע"י זווג ממש בביאה ראשונה דבעל עימה ואז הם יוצאים‬ ‫לגמרי מן היסוד שלו וניתנים ביסוד שלה ואלו נשארין בה תמיד שם‪........‬ועוד עיין אמת ליעקב דף פ"ב ע"א אות ל"ה ול"ו ‪..‫כוונות החגים‬ ‫פז‬ ‫ת"ל וכ"ה שהם חסדים וגבורות‪ ..‬יוסף יפה‬ ‫תואר ויפה מראה‪..‬נקודת ציון הוא יסוד דז"א )עיין ע"ח ב' דף‬ ‫ל"ז ע"ב נקודה היא בין ביסוד דז"א בין ביסוד דנוק'‪...‬‬ ‫וכן ע"ח ב' דף נ"א ע"ב איך עובר האור בסוד צלם דרך הנקב שבת"ת על ראש הנוק'‬ ‫מאחוריו‪(.

‬‬ ‫יש שני משלוחים של בנימין ‪ (1‬ההוא רוחא ה' גבורות ‪ (2‬נ"ה אדם קדמאה זה השמן‬ ‫עיין נה"ש מ' ע"ד בענין כוונת ב‪.‬‬ ‫ספר הגילגולים פרק י"ט‪:‬‬ ‫קהילת יעקב ערך שר העולם‪.‬ו' עם‬ ‫קמץ הואו רומזת לגבורות והפתילה‪ .‬ושעלה להיות‬ ‫עד על דור המבול‪ ..:‬כשידליק הפתילה יכוון בסוד ו' של ההוד‬ ‫נקודה כזה )בקמץ( ויכוון בסוד בנימין שהיא באה בסוד נ"ה דאדם קדמאה ‪.‬אך הקמץ רומז לשמן הבא מא"ק וביחד ו' עם‬ ‫קמץ =כ"ב ‪.‬‬ ‫פרדס שער כ"ד פרק י"ב‪ :‬שם ענין חנוך שנהפך אש מבשר שם התאור‪ .‬ויש רמז יפה מהפסוק "עדי בשמים וסהדי במרומים" עדי בגימ' ‪84‬‬ ‫כמנין חנו"ך‪.‬‬ ‫כשישים הפתילה‪ (5 .‬‬ ‫סביב כוונות חנוכה ראינו ‪ 5‬דברים והם‪ (1 :‬השמן‪ (2 .‬וכאן ההדלקה זהו חיבור של הפתילה עם השמן‪.‬ט‪ .‬‬ ‫שער הגלגולים הקדמה ל"ג‪ :‬בהתחלה וכן שם דף רמ"א רמ"ב וכן רל"ט‪..‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ 3 :‬שורות לפני הסוף‪ ...‬ע"כ‪ .‬ע"ש מי הוא שרו של עולם עיין תוס' שם‪..‬‬ ‫מהו סוד חנוכה במעלת כ"ב? ביחוד שים שלום בחול אין כ"ב אתוון ויש ימים בשבועות‬ ‫שיש כ"ב אתון ובחנוכה זה בסוד במעלת כ"ב ‪.‬הפתילה‪(4 ..‬כתב הרב שהוא מא"ק ע"ש‪.‬כשישים השמן‪ (3 .‬‬ ‫של"ה פרשת חיי שרה‪ :‬בענין שר העולם מט"ט‬ ‫של"ה פרשת שמיני‪ :‬בענין מט"ט ונער‬ ‫שערי קדושה‬ ‫שער הפסוקים דף נ"ב ע"א‪:‬‬ ‫שער רוח הקודש דף ס"ח ע"ג‪ :‬יחוד מ"ג פלס מעגל רגלך ר"ת ש"ך‬ ‫ליקוטים דף ז' ע"ג‪ :‬אדם הראשון אחר החטא איבד את הזיהרא עילאה ובשנת ‪65‬‬ ‫לחיי חנוך אחר שנולד מתושלח התחיל לתקן אותה למעשה בשנת תרפ"ז לחיי אדם‬ ‫הראשון‪ ....‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב‪ :‬שורה אחרונה‪.‬דין ההוד זה דין פרטי של הפתילה ‪ .‬י‪.‬הדלקת הפתילה‪ ..‬שהיא באה בסוד נ"ה אדם קדמאה שהיא עולה סוד‬ ‫חנוכה במעלת כ"ב ‪..‬‬ ‫ומזכיר שם הפייט נער שנהפך אש מבשר‪ .‬ו' ווי העמודים‪ ..‬שהוא פיוט מיוצרות לשמחת תורה סידור‬ ‫אשכנז‪.‬שכן חנוך נולד כשהיה אדם בן ‪ 622‬שנה‪.‫כוונות החגים‬ ‫פח‬ ‫לנקות את שם אל אדני שבעשיה‪ .‬ועוד בענין ההוא רוחא ע"ח שע' ט"ל דף ע"ב סע"ב‬ ‫וע"ג וכן דרוש המ"ן שע' הפסוקים דף י' ע"ג (‬ ‫סוד זיהרא עילאה‬ ‫יבמות דף ט"ז ע"ב‪ :‬שרו של עולם אמרו‪ ..‬‬ ‫חולין דף ס' ע"א‪ :‬ע"ש‬ ‫ליקוטים דף ז' ע"ד‪ :‬סוד זיהרא עילאה‪.‬‬ ...

‬‬ ‫ע"כ‪.125‬ביצה‪ .‬‬ ‫סלע = ‪ 4‬דינרים = ‪ 384‬שעורות = ‪ 19.‬עבור‬ ‫חצי שעה נחלק ל‪ 24‬ונקבל ‪ 0.‬‬ ‫)נפרט חשבון זה‪ .‬‬ ‫דינר = ‪ 6‬מעין = ‪ 96‬שעורות = ‪ 4.2‬גרם‪.‬במקדש נתנו ‪ 21‬ביצים בכל יום לכל המנורה‪ ..‬ויוצא לנו שהרש"ש סובר‬ ‫כז‬ ‫כמו השלטי גיבורים‪.‬שזה שמינית ביצה לחצי שעה לנר אחד‪ .‬‬ ‫שקל האמור בתורה = ‪ 320‬שעורות‪ .‬עבור חצי שעה לנר‪ .‬‬ ‫ביצה = ‪ 12.‬ראשית נחלק ‪ 21‬ל‪ 7‬נקבל ‪ 3‬ביצים לכל נר ל‪ 12‬שעות‪ .2‬גר' =משקל גרעין חרוב‬ ‫פרוטה = חצי שעורה = ‪ 0.125‬‬ ‫ביצה ( ובכל שמונת ימי חנוכה מדליקים ‪ 44‬נרות כשנכפיל שמינית ביצה ב‪0.‬‬ ‫איסר = ‪ 8‬פרוטות = ‪ 4‬שעורות = ‪ 0.‬להרמב"ם‪.‬‬ ‫ועיין בסידור חנוכה הגדול של הרב הלל דף י"ז מפנקסו של הרב עיני‪ :‬חשב גם כן את‬ ‫כמות השמן לחצי שעה שהוא שמינית ביצה ועבור ‪ 44‬נרות צריך חמש וחצי ביצה אך‬ ‫היות והביצים שלנו קטנות הוא מכפיל ב‪ 2‬ויהיו ‪ 11‬ביצים‪ .‬‬ ‫פונדיון = ‪ 2‬איסרים = ‪ 8‬שעורות = ‪ 0.025‬גר'‪.‬‬ ‫מנחות דף פ"ח ע"ב ודף פ"ט ע"א‪ :‬במקדש היו נותנים חצי לוג שמן שהם ג' ביצים‬ ‫לשתים עשרה שעות בכל נר‪ .4‬גר'‪.8‬גר'‪.2‬גר'‪.‬ל‪ 7‬נרות ל‪ 12‬שעות‬ ‫הלילה‪ .‬‬ ‫‪ 5‬סלעים לפדיון הבן = ‪ 96 = 5 * 19.‬‬ .125 ) 44‬‬ ‫ביצה ( נקבל ‪ 5‬וחצי ביצים והיות הביצים שלנו קטנות נכפיל בשנים הרי ‪ 11‬ביצים‪.2‬גר' כסף‪.‫כוונות החגים‬ ‫פט‬ ‫משקל השמן‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ב – ע"ג‪ .‬ויש להכפיל ב‪ 2‬מפני‬ ‫שביצה שלנו קטנה הרי ‪ 11‬ביצים‪(..:‬והשמן צריך שיהיה ) כאן מתחיל ע"ג ( משקלו י"א ביצים‪.8‬גר'‪.5‬גרם‪ ..‬הוא סלע כשהוסיפו לו חומש והוא ‪ 384‬שעורות‪.‬‬ ‫דרהם =זוז = ‪ 3.03‬דרהם = ‪ 38..‬נכפיל‬ ‫ב‪ 44‬נרות שמדליקים בכל שמונת ימי חנוכה הרי ‪ 5‬וחצי ביצים‪ .‬‬ ‫‪ 4‬שעורות = משקל גרעין חרוב = ‪ 1‬קרט‪.‬‬ ‫מעה = ‪ 2‬פונדיון = ‪ 16‬שעורות = ‪ 0.‬‬ ‫כז כאן נלע"ד לומר שבכמות כזאת אפשר להדליק היום כארבע שעות במקום חצי שעה משמע כמו אחת‬ ‫התירוצים בבית יוסף שהחשמונאים הצרו את הפתילות להיות שמינית עוביה ממה שהיתה ומה‬ ‫שהספיק בפתילה עבה חצי שעה בפתילה דקה דלק ארבע שעות ואז נאמר שהפתילה שלנו היא שמינית‬ ‫עובי מהפתילה של מנורת בית המקדש‪.‬אם כן עבור חצי שעה צריך שמינית ביצה לכל נר ) ‪0.‬‬ ‫משקלות ומטבעות שנהגו בזמן הרמב"ם‬ ‫רמב"ם זמנים הלכות שקלים פר' א' הלכה ב'‪ :‬ע"ש‪.

:‬ביצה עולה בגימ' ‪ 97‬שהוא אל הוי"ה ) ולע"ד נראה אל אדנ'י‬ ‫וצ"ע(‪ .‬קשה שהרי לפי‬ ‫החשבונות לעיל ביצה היא י"ח דרהם וכתב הרב ניסים עיני וז"ל‪ :‬לפי‬ ‫הרמב"ם הלכות ביכורים פרק ו' הל' ט"ו עיין כסף משנה ושאר נושא כלים‬ ‫שם בענין שיעור חלה‪ :‬העומר הוא עשירית האיפה זה ‪ 520‬דרהם כשנכפיל ב‪3..‬כשנרצה‬ ‫לדעת כמה שיעור ביצה להרמב"ם נחלק ‪ 520‬דרהם ב ‪ 43.‬ועיין חסד לאברהם דף פ"ט שיעור‬ ‫המידות והמשקלות נהר ס'‪:‬‬ .‬כשמייחדים את כמות השמן בכלי ושמים בתוכו י"א ביצים‬ ‫שמן זה מורה שהוא בקלי' וכשמוזגים אותו לנר זה מורה על שחרור מהקלי'‪.‬הוא מפני‬ ‫שהוא סובר שצריך לשקול את המים שדוחים ‪ 43.‫כוונות החגים‬ ‫צ‬ ‫רמב"ם זרעים ביכורים פר' ו' הל' ט"ו‪ :‬עיסה חייבת בחלה עשירית האיפה ‪ 43‬ביצים‬ ‫וחומש‪ 43.‬נקבל ‪ 1664‬גרם שהוא שיעור חלה‪ .2‬ביצים‪ .‬כל החשבון של הרמב"ם הוא לפי מידות מצרים‬ ‫שבזמן הרמב"ם וגם הוא לפי נפח דווקא‪ .‬ע"כ‪ .‬שהוא‬ ‫שיעור חלה‪ .‬ואלו הרמב"ם סובר שצריך‬ ‫קמח כנפח המים שנדחו ע"י ה‪ 43.‬ע"כ‪ .‬והכוונה‬ ‫לי"ס דקלי ואור המחייה אותם הרי י"א היות והוא שבוי אצלם נחשב עם הקלי' והוא‬ ‫קלי נוגה‪ ..03‬דרהם שהוא שיעור ביצה להרמב"ם וזה קרוב יותר‬ ‫ל‪ 13‬גרם שכתב הרש"ש‪ ..2‬גרם‪ .:3‬ביצה היא י"ג דרהמים‪ .2 * 777‬גר'‬ ‫להבין ההבדל במשקל בין הרמב"ם לבין הבן איש חי‪ .‬‬ ‫משקל הקמח החייב בחלה לפי הרמב"ם סלעים = ‪ 1664 = 19.66‬סלעים =‪ 520‬דרהם‪.....2 .‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ .‬ע"כ‪ .‬צ"ז הם הי"א הם הקלי הנאחזים בעשיה שהיא אל אדנ"י גימ' בצה‪ .‬ועוד פריע"ח דף‬ ‫כ"ח ע"ד פ"ג פרשת התמיד‪ .2 * 86.‬שכך דרהם הוא ‪ 3.‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ :‬שהוד זה היה שקוע בתוך הקליפות שמספרם י"א‪ .‬עיין‬ ‫שעה"כ דף י"ג ע"ב ד"ה ונחזור‪ :‬וכן סידור הכוונות דף ע"ד ע"א בכוונת צו את בני‬ ‫ישראל‪ :‬וכן פריע"ח דף כ"ח ע"ד ד"ה פרשת התמיד‪ :‬והעולה משם אל אדני שהוא‬ ‫בעשיה נאחזים בו הקלי' שהם צו )וכמ"ש הזוה"ק אין צו אלא ע"ז( וצריך לשרוף אותם‬ ‫ע"י ההוא רוחא שהם הגבורות הרי"ו העליון לבטל אחיזתם של הקלי בשם אל אדני‪.‬ולפי ההקדמה שסידר היר"א לפני הדלקת הנרות משמע שהוד זה הכוונה על‬ ‫השמן שיש בו בחינת הוד‪ .‬שהוא בתוספת חצי‪ .‬ביצים = ‪ 86.2 * 520‬גר'‬ ‫משקל הקמח החייב בחלה לפי הבן איש חי = ‪ 2496 = 3.‬ועוד בענין ההוא רוחא ע"ח שע' ט"ל דף ע"ב סע"ב וע"ג וכן דרוש‬ ‫המ"ן שע' הפסוקים דף י' ע"ג (‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ :‬שורה ‪ ..2‬בצים‪.‬נראה שגם כאן שההוא רוחא הוא הפועל לנקות את שם‬ ‫אל אדני שבעשיה‪ .2‬ביצים‪ .‬ונקבל ‪ 12..‬‬ ‫)עוד בענין ההוא רוחא שהוא השורף את העכירות והקלי' האמור בכוונת צו את בני‬ ‫ישראל בסידור דף ע"ד ע"א וכן עיין שעה"כ דף י"ג ע"ד ד"ה ונחזור‪ ...66‬גר'‬ ‫משקל הקמח החייב בחלה לפי הרמב"ם דרהם = ‪ 1664 = 3.2‬‬ ‫גרם‪ ..

.‬‬ ‫זוה"ק בראשית דף ט"ו ע"א מקדש מלך דף ע"ה סע"ב‪ :‬אהיה שמא‬ ‫קדישא‪.‬‬ ‫אם אומרים שאבא הוא אהיה אם כן היה צריך להיות הזיווג אהיה אלהים? אלא‬ ‫שצריך לומר שיש כאן זיווג פנימי אלהים אהיה‪.‬מקשר עם י"ב שבטים וי"ב בקר וי"ב צירופי הויה וכל אחד היה מתקן ביומו‪.‬‬ ‫שש עגלות צב‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪...‬פירוש הוא אבא שעתה מפרש הזוהר‪ .‬יומין דלעילא ‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫שער טנת"א פרק ז'‪ :‬בענין י"ב אלכסונים‪ .‫כוונות החגים‬ ‫צא‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ :‬כל אחד מהדרהמים היא י"ו שעורות שהם הכל ‪ 208‬שעורות שהם‬ ‫)כמספר( ‪ 8‬הויות שיש בהם ל"ב אותיות שהם באים מא' ) פירוש הו"ו של א' חלוקה‬ ‫לשנים והם י"ו למעלה וי"ו למטה סכ"י ( שברישא דעתיקא‪ .‬‬ .‬ונראה הטעם שנקרא אבא אהיה לפי שיש לו‬ ‫יניקה מצד ימין דגרון דבינה דא"א הנקראת אהיה‪ .‬גליפא‬ ‫בסטרוי אלהים‪ ...‬וזו הגירסא‬ ‫שתיקנו הרב יצחק פרירא בסידורו המובא בספר עטרת מרדכי לכוונות חנוכה חלק ב'‬ ‫עמ' שי"ד ובסידור הרב עיני המובא שם בעמוד רס"א‪ ..‬כל אחד מהדרהמים היא י"ו שעורות אינו מסתדר לפי החשבון‪ .‬גליפא בעטרוי אשר אימא בינה ‪.‬‬ ‫מה שכתב כאן‪ .‬פ"ו ‪ .‬ועיין‬ ‫דרך אמת שם‪.‬‬ ‫ליקוטים דף כ"ג‪ :‬ויתנכלו‪.‬אהיה בתרא הוא זעיר ‪...‬נקבל ‪ 3.‬‬ ‫לפי הזוה"ק הנ"ל יש ג' מצבים‪ (1 :‬אבא הוא אהיה ‪ ..‬‬ ‫זוה"ק נשא דף קמ"ח סע"א ע"ב‪ :‬נשיא אחד ליום ‪.‬יצאו אלהים ואשר שהם תבונה ובינה‪.‬והם ממתקות את‬ ‫מספר ‪ ) 208‬שעורות ( אך היות ואין כוח מספיק בהויות למתק על כן הם עולות לקבל‬ ‫שפע מעתיקא‪ .4‬אך אם נתקן הגירסא‬ ‫י"ו גרעיני חרוב שכל אחד משקלו ‪ 0..‬ע"ש‪.2‬גרם‪ ..‬נכפיל ב‪ 16‬יהיה החשבון ‪ .‬אהיה הוא אבא‪ .‬שהם כוונו‬ ‫לעשות זיווג אלהים ואהיה שעולה עגל"ה ע"ה‪.‬ע"ש‪.‬ע"כ‪.‬‬ ‫אלף הא יוד הא‪ = .2‬שהוא משקל דרהם‪ ....‬ע"ש‪.‬וראה‬ ‫מקדש מלך דף קס"ד ע"א‪ :‬היות הנשיאים כנגד י"ב צירופי הויה‬ ‫שערי אורה דף ס"ה ע"א ע"ב‪ :‬בענין י"ב צירופים ע"ש‪..... :‬שש עגלות צ"ב עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד‪ ..025‬גרם‪ .‬וכל חד איתתקן‬ ‫‪..‬‬ ‫כרם שלמה ב' דף שנ"ט‪ :‬בענין י"ב גבולי אלכסון ע"ש ציור‪.0.‬בראשית אבא ‪ (2 .‬‬ ‫והכוונה לרמוז שמאבא הוא אהיה‪ .‬שהרי‬ ‫כל שעורה היא משקל ‪ 0.‬וטעם שנקרא זעיר אהיה‬ ‫לפי שנה"י דאימא חזרו עצם מעצמו ובשר מבשרו לכן נקרא אהיה‪ .‬גליפא בסטרוי‬ ‫אלהים‪ ..‬אותיות אחרונות של שם אהיה מלא בגימ' אלהים כזה‪.‬ע"כ‪ ..‬אשר היא‬ ‫בינה‪ ...‬תבונה‪ (3 .‬נראה שהכוונה אהיה אלהים זיווג אבא ואימא‪ .

‬ויסע עמוד‬ ‫הענן יומם"‪ .‬ומניה‬ ‫אתפרשו לתתא דאיהו לימינא דקוב"ה ואקרי כהן הה"ד " אתה כהן לעולם על דיברתי‬ ‫מלכי צדק‪ ".‬והנה נתבאר ג' הארות אלו‬ ‫שהם באר מן וענני כבוד איך הם מתיחסים אל דור השני אשר נכנסו לארץ ישראל לפי‬ ‫שהנה הם כולן אורות של אימא אשר נעשו ג' בחינות הנ"ל‪ .‬‬ ‫עץ חיים ב' דף ע"ה ע"ב‪ :‬שורה שניהם‪ .‬שהוא לוי? ע"ב = חסד ועוד ‪ 3‬אותיות = כהן‪.‬ואברהם רישא לכולהו זכאין‪ ...‬ואהרן בגין דאיהו כהן אחיד בהאי אבל דרגא דיליה הוד איהו‪ ) ..‬אך כאן אומר שאהרן הוא חסד‪.....‬וז"ס מה שאמרו בזוה"ק פרשת‬ ‫וארא‪ :‬הוא משה ואהרן‪ .‬בעבור‬ ‫היות המקריב אהרן שהוא חסד‪.‬כך סידר בהושענות‪ ......‬‬ ‫ע"ח ב' דף ל"ח ע"א‪ .‬ובשורה של ז"א יוצאים‬ ‫מצדדיו מן וענן‪ .‬פרח מטה אהרן כי אהרן הוא חסד ע"ב ולוי‬ ‫הוא גבורה‪ .‬ע"ש‪.‬ולשאלה איזה משניהם הוא עיקרו בימין ואיזה משניהם עיקרו‬ ‫בשמאל? נלע"ד ששמעתי ממנו כי הנה משה גדול מאהרן ועיקרו הוא בימין היסוד‬ ‫ממש לכן הוא חתום במדת הנצח העומד בימין היסוד אבא שבתוך הז"א ומצד ימין‬ ‫הזה נמשך המן שהיה בזכות משה כנודע אבל יצאו ניתן בצד שמאל כנודע כי המזונות‬ ‫בצד שמאל בסוד קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף שהם מצד דין וגבורה‪.‬ע"ש משמע אהרן בחסד‪.:‬והוי"ה יש לה י"ב צירופים‪ ..‬‬ ‫זוה"ק סוף ספר בראשית בהשמטות דף ז' ע"ב‪ :‬ויאמר אלהים יהי אור ‪.‬אהרן הוא הוד‪ ...‬לאחזאה דכולהו חד‪ ..‬אע"פ שאלעזר מחליף את אהרן לא‬ ‫חזרו ענני כבוד אלא בזכות משה‪.‬לאכללא אשא במיא‬ ‫ומיא באשא והבן זה‪ .‬וכולם נתמלאו במילוי ע"ב‪ .‬ועוד מכאן משמע ( שהוד היא דרגתו‬ .‬אלא שהם יוצאין ע"י‬ ‫האורות של אבא שגורמין להם לצאת לחוץ כנ"ל‪ ....‬‬ ‫שער הכוונות דף פ"ה אע"א‪ .‬ומשה אע"ג דאחיד‬ ‫בנצח בת"ת נמי אחיד‪ ..‬‬ ‫שהוא כהן בחסד‪ .‬ע"ש‪ ) ..‬הוא אהרן ומשה לומר ששניהם שקולים‪ .‬והיות והוא עיקרי הוא לבדו נזכר וכולם כלולים בו‪.‫כוונות החגים‬ ‫צב‬ ‫אהרן בחסד או בהוד‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ .‬שורה ב' יעקב ערב רב ועשו‪ ..‬והוא ענין אורות יסוד דאבא‬ ‫מצד ימין ושמאל כשיוצאים החוצה להאיר לא יוצאים ביושר אלא בהיפך שאורות‬ ‫ימניים יוצאים בשמאל ואורות שמאליים יוצאים בימין‪..‬ומן בזכות משה וענני כבוד בזכות אהרן‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫זוה"ק חוקת דף קפ"ג ע"א‪ 4 :‬שורות מלמעלה‪ .‬ומשה בגבורה‪ ...‬אע"ג דאחיד אהרן בהוד בחסד נמי אחיד‪ .‬עיין זוה"ק אמור דף ק"ב סע"ב‪( .:‬בענין הארות זו"ן מה שיוצא מתוך ז"א ג' שורות‪ :‬שורה‬ ‫ראשונה דור המדבר והמטות ‪.‬ושם משמע אהרן בחסד‪ ..‬‬ ‫משה הוא נצח‪ .‬מכאן משמע‬ ‫שהעננים בזכות אהרן וענן ראשון נקרא יומם כולם בזכות אהרן והראשון כולל את‬ ‫כולם‪ ..:‬וענן הראשון מכולם הוא הנקרא ענן של אהרן והוא‬ ‫כנגד חסד הראשון והוא כולל את כולם כנז'‪..‬משמע‬ ‫שבזכות האל"ף שבראש שמו זכה אהרן לכהונה‪ .‬מי העיר‬ ‫ממזרח ברזא דאור דנפיק ממזרח לא תשכח בכלהו ז' זכאין דאחידן לעילא ברזא‬ ‫דשמהתהון בשירותא אל"ף אלא אברהם ואהרן דאחידן בהאי חסד דהא כהנים‬ ‫מסטרא דחסד אתו‪ .‬‬ ‫זוה"ק דברים פר' וילך דף רפ"ג ע"ב‪ :‬למעלה‪ ...‬החסד הראשון נקרא יומם‪"..

.‬שאין הכי נמי‬ ‫בוקעים הת"ת שהוא טיבור‪ .‬ועטרת‬ ‫היסוד של אבא מתלבש בכוליה יסוד דז"א‪ .‬זכו בכהונה שהיא חסד היות המקריב קרבנות והוא חסד‪ .‬‬ ‫מזכיר שלום על ע"ח עמ' רנ"ד‪ :‬אין להקשות כיון שמשה רבינו ע"ה הוא מיסוד אבא‬ ‫אם כן למה נרמז בשמו אהיה דיסוד אימא‪ ...‬ואם‬ ‫היסוד דז"א הוא מתבקע וגם עטרת היסוד דאבא שבתוכו לא פורש זה בדברי רז"ל‪....‬וכן על דרך זה האורות‬ ‫השמאליים‪ .:‬וקשה שהרי כוליה יסוד דאבא מסתיים בת"ת דז"א‪ .‬‬ ‫מזכיר שלום עמ' רנ"ג סע"ב‪ :‬עיין יפ"ש ומביא שם ג' תירוצים‪(1 .‬ודו"ק וא"ש את"ם‪.‬מה שכתב נ"ה הכוונה צדדי נ"ה‬ ‫ולעולם מוצאם מהת"ת‪ (3 .‬‬ ‫יפה שעה שם אות א(‪ .:‬ופירוש הענין כי האורות העומדין תוך יסוד דאבא מצד ימין‬ ‫הם עוברים תוך יסוד דאבא עצמו עד הגיעם שם לצד שמאלי שבו בדופן השמאלי של‬ ‫כלי יסוד דאבא ובוקעין אותו ויוצאין מחוץ להוד דז"א‪ .‬‬ ‫בית לחם יהודה ב' דף מ' אע"ג ד"ה אבל‪ :‬בתחילה שואל את שאלת היפה שעה ‪...‬שם כתב ובזה תבין איך הנה"י הם נפש וחג"ת רוח וחב"ד נשמה וחיה‬ ‫שהם בחינת אבי"ע לכן הכבד בו הנפש והוא נגד נה"י בסיום הת"ת כי שם נקשרים ג"פ‬ ‫העליונים דנה"י כנודע דתמן דביקין רישי ירכין‪ (2 (.‬‬ ‫ע"ח ב' דף ל"ח ע"ג‪ ..‬ע"כ‪..‬כמ"ש רז"ל בשער פרצופי זו"ן פ"ג‪ ..‬ואין סתירה‬ ‫שתי הבחינות בו בזמן אחד‪.‬ומה להם לאורות היסוד בנ"ה דז"א שמעולם לא היו‬ ‫יחד ואין מקומם שוה כאחד כאמור‪.‬ועוד שהוא חסד בגלל היותו‬ ‫כהן‪ .‬וכנזכר בשער זה פרק ח'‪ .:‬כי משה גימ' קפ"ד קס"א שהם אחוריים דיסוד אבא ממולאים‬ ‫הויה דיודין ואהיה דיודין בבחינת פנים דיסוד אמא‪.‬והוא מתחלף לצד הנצח בצאתו באלכסון‪ (3 .‬ולא‬ ‫משורש נשמתו‪ .‬באר מן וענני כבוד יוצאים מאורות דאימא והרב מבאר‬ ‫ביציאת הבאר שהאורות יוצאין דרך היסוד כן הדין גם למן וענני כבוד אך זה כתב‬ ‫מדעתו ובכל זאת אומר שאפשר להבין דבר זה מהמהדורא קמא בסוף הפרק‪.‬אחר כך‪ .‬עיין גם באוצרות חיים הגהות הרמ"ז אות רע"ח‪.‬היות שורש נשמת משה בנצח אהרן בהוד‬ .‬‬ ‫מקום בינה דף פ"ג סע"ב‪ :‬רב חסד בי"ג תיקוני דקנא שהוא כהנא רבא והספירה‬ ‫הפנימי הוא הוד ע"ש‪ .....‬דאולי דאהיה הנזכר הוא בחינת לבוש‬ ‫הלוקח יסוד אבא מאימא‪ .‬‬ ‫מה מקום יציאת הארות מן ענני כבוד ובאר‬ ‫ע"ח ב' דף ל"ח ע"ב‪ ..‬שהטיבור נקרא נה"י ועיין שער פרטי עי"מ פר' ב' ע"ח ב'‬ ‫דף י"ז ע"ג‪) .‫כוונות החגים‬ ‫צג‬ ‫של אהרן‪ (2 .‬ובהיותן האורות יוצאין בזה האופן אין חשש שיצאו האורות כולם מתוך‬ ‫היסוד דאבא וישאר ריקם‪.‬‬ ‫בית לחם יהודה ב' דף מ' ע"ג ד"ה והרי‪ :‬שורש נשמת אהרן היא בהוד‪ .‬‬ ‫ומתרץ על פי ספר הליקוטים דף ז' רע"א‪.‬‬ ‫מכל מקום היסוד דאבא שמתבקע על כל האורות הוה להו לבקוע הת"ת של ז"א מן‬ ‫הצדדים ולצאת מצדדי הת"ת‪ ...‬וזה מה שכתב הרש"ש נה"ש דף מ' ע"ג‪ :‬היות המקריב אהרן הוא בחסד מכוח‬ ‫הכהונה שהוא מקריב הוא חסד‪(.

‬משה תיקן כל הי"ב צירופים בלוחות שהיה ארכן ששה ועביין‬ ‫ששה רומזים לי"ב צירופי הוי"ה‪ .‬‬ ‫י"ב צירופי הוי"ה‬ ‫ספר הליקוטים דף מ' ע"א‪ :‬ששה משמותם על האבן‪..‬י"ב פעמים ל"ב הם שפ"ד תקנ"ב )שפ"ד‬ ‫ותקנ"ב בגימ' תתקל"ו כמספר י"ג פעמים ע"ב ( הם במנין י"ג תיקוני דיקנא דעתיקא‬ .‬הצירופים שבר"ת הם חסדים‪) ...:‬וכל אחד לקח המלוי מ"ו מ"ו שהם שני מלוי ע"ב הרי צ"ב‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫צד‬ ‫ובזיווג או"א לתת מוחין לז"א בעומדם פב"פ נצח דאימא מול הוד דאבא עיין שם‬ ‫באורך לא זכיתי להבינו‪...‬וכן עץ חיים א' שער ה' פרק ו' –ז'‪ (.‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ :‬ששה צ"ב עולים תקנ"ב‪ ....‬הרי שו"ר לאחד‪ ....‬הנמוך ביותר וכל זה איננו שוה‬ ‫לי‪ ...‬והנה‬ ‫הששה נגלות בר"ת‪ .‬‬ ‫ספר הליקוטים דף ו' ע"ג‪ :‬ד"ה ועתה‪.‬איך נמשכו הארת נפשות של‬ ‫קין והבל עד אלישע‪ ..‬ע"ש מקדש מלך דף נ"ד ע"ב‪ :‬כל מה שיש‬ ‫בפרצופי האצילות יש במלכות‪ .‬כ"ד צירופי‬ ‫אדנ"י‪ .‬עכ"ז נקודותיהם מר"ת‬ ‫והיו השבטים נתונים על כתפות האפוד כנגד נגלות ‪..‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ .‬י"ב צירופי הוי"ה‬ ‫פנים וי"ב צירופי אהי"ה אחור בונים את המלכות כ"ד קישוטי כלה‪ ..‬וכן לימא‪ ..‬וכל‬ ‫אחד כיוון לתקן ה' פרצופים שהם ת"ק וששה שלה‪ ....‬הרי ששה שלה‪(.‬‬ ‫ספר הליקוטים דף ו' סע"ב‪ ....‬אהיה בא"ת ב"ש תצמ"צ= כתר‪...‬כמו שכתוב בספר הבהיר ובס' סודי רזי ‪ :‬צירופי הוי"ה הם קבלה למשה‬ ‫מסיני‪ ..‬עיין שער הגלגולים דף רע"ז‪ ..‬וזה ה'‬ ‫פרצופים והיא עצמה‪ ...‬ענין תיקון משה‬ ‫ע"י הלוחות‪.‬בענין הצירופים עיין פרדס להרמ"ק שער פרטי‬ ‫השמות סוף פרק י"ד – ט"ו‪ ..‬הנה בריש התיקונים )דף ט'‬ ‫ע"ב ( נזכרו י"ב צירופי הוי"ה ו' נגלות‪ .‬שרומזים לי"ב צירופים של אהי"ה‬ ‫ויהושע תיקן כל הכ"ד צירופי אדנ"י‪.‬ולכל אחד יש לו א' מהאלף דעתיקא שהיא‬ ‫השורש של אהי"ה הרי לכל אחד ל"ב‪ .‬‬ ‫והוא מן הנגלים וששה צירופים אחרים נרמזים בס"ת‪ .:‬וששה שלה הרי שו"ר לאחד‪ ..‬נקרא הכל לוי גימ' מ"ו‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ .:‬עוד דע כי י"ב צירופים של הוי"ה הם ששה מהם נגלים‬ ‫וששה נסתרים ונרמזים בר"ת ) אסתר ה' ד'( יבוא המלך והמן היום ) הגבוה ביותר‪(.‬עיין זוה"ק שמות דף מ"ח ע"ב‪:‬‬ ‫בגוונא דלעילא אית לתתא‪ .‬מצד אבא והנעלמות בס"ת‪ .‬בענין קין והבל ע"ש‪.......‬ע"כ‪.‬‬ ‫ליקוטים דף נ"ט ע"ג‪ :‬ובאת אל הכהנים הלויים‪ ...‬מצד אימא‪ ...‬ו' נעלמות בסופי תיבות כנזכר שם‪ ..‬ואלישע תיקן הי"ב צירופי אהיה כדכתיב)‬ ‫מלכים א' י"ט י"ט( והוא בשנים העשר כלומר שהיה מתקן הצירוף השנים עשר ואז‬ ‫נדבק באליהו כי אליהו הוא מלכות‪ ...‬‬ ‫פרדס שער השמות‪ :‬אהיה = כתר ‪ .‬המלכות התחתונה יש בה כל מה שלמעלה‪) ..‬צירופי הויה הם כנגד ה' חסדים וה' גבורות‪.‬אהרן תיקן ג"כ כולם בחושן המשפט שהיה נושא על‬ ‫לבו שהיה בו ששה משמותם על האבן האחת‪ .‬‬ ‫ספר הליקוטים דף ז' ע"א‪ :‬ד"ה ונחזור לענין ראשון‪ .

‬‬ ‫להיות שמאלו הב' מזלות יונקים או"א לכן א' שצורתו יו"י הוא באבא‪ ...‬‬ ‫הוא משפיע ממין השפע שלו והיות והוא ע"ב‪ ...‬‬ ‫ולמטה כתוב שהא' היא שורש של אהיה וצריך לצרף שתי הידיעות האלו‪.‬וכן אור זרוע דף קי"ד‪..‬‬ .‬ומחכמה לאימא‪ .‬והנה זה המזל כולל את אלו הי"ב בב' מציאויות‪ (1 :‬בערך היותו עליון מהם וזהו‬ ‫בהיותו בסוד י' עלאה דאות א' והם נשפעים ממנו‪ (2 .‬ע"ש‪) .‬שמבינה נתהוו גולגלתא‬ ‫או"א‪ .‬בערך היותם כלולים בו והוא‬ ‫מקבל מהם וזהו בסוד י' תתאה דאות א'‪ .‬‬ ‫כרם שלמה ד' דף רכ"ו‪ :‬הואיל והוא ) המזל העליון( יותר ארוך מכולם לכן כולם‬ ‫כלולים בהם‪ ...‬בשאר מקומות שמוזכרת הדיקנא אין דין הא'‬ ‫והכללות במזל הח' והי"ג‪ ...‬גם הם ע"ב‪ ....‬‬ ‫והוא משפיע בהם בסוד יוד עליונה והם משפיעים בו בסוד יוד תתאה ‪.‬וגם לא מגיע לתתקל"ו שהוא י"ג פעמים ע"ב‪ ...‬ולכן אינן יכולין‬ ‫להזדווג או"א רק ע"י דעת עילאה שהוא מזל הי"ג דדיקנא‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫צה‬ ‫שהם י"ג פעמים ע"ב ואחר שכל אלו התיקונים הם לתקן להוד שהוא פסיעה לבר‬ ‫וניקודו יוכיח‪..‬‬ ‫נ"ה דעתיק שורש הא' שברישא דעתיקא‬ ‫עץ חיים דך ס"ג ע"א‪ :‬בענין איך נ"ה דעתיק מתלבשים בא"א ושהם ווי העמודים‪.‬דיקנא זו מיוחדת והיא‬ ‫תתקל"ו מרדכי ואסתר וגם בחנוכה‪ .‬גולגלתא ומוחא‪ .....‬כי הם משפיעין לבינה‪ ..‬ואמנם סוד השפעה זו‪ .‬‬ ‫למעלה שורה ‪ 6‬שם מובא‪ ...‬וראוי שתדע כי מזל הח'‬ ‫הוא סוד א' שציורו יו"י ומזל י"ג צורתו א' יו"ד כנזכר בתיקונים שיש ב' מיני א'‪..‬יש לשים‬ ‫לב במסלול של כוונות האכילה יש גם גולגלתא חיוורתא ונימין אע"פ שאין פרטים אלו‬ ‫בע"ח דף פ"ב ע"ב‪ .‬הרב בהמשך מסביר את שורש הא' וגם ענין‬ ‫ווי העמודים שהוא חלוקה הוו' לשנים ומקשר הרב זאת עם א' של צבאות כידוע שהיא‬ ‫חתוכה ואז אלף זו בציור יוו"י היא במזל השמיני ושני הווין מורים על הכללות של‬ ‫הי"ב ת"ד במזל הח'‪ ..‬דגלי אהבה דף תמ"ב וכן שער השמות דף ק' ע"ג ד"ה נצח‬ ‫והוד‪ .:‬והנה דע כי חיות ונשמה של או"א הוא נמשכת מב' רישין‪.‬ועיין סיכום בכוונת‬ ‫האכילה בכוונות חול‪(.‬וא' שצורתו‬ ‫יו"ד באימא כי הד' היא נקבה‪ .‬מן הכתר לאבא‪ .‬והנה טעם היות מזל הח' צורת יו"י‪ .‬התשובה‪ :‬הרש"ש הלך לפי האור זרוע דף‬ ‫קי"ד סוד גדול ענין נ"ה דרדל"א וזה מע"ח דף ס"ג רע"א‪ ...‬כי הרי הוא נחית‬ ‫בשקולא עד טבורא לכן בו נכללין כל י"ג תיקוני דיקנא שהם י"ב ועמו י"ג והי"ב שהם‬ ‫מתגלין בו הם צורת ו' שבאמצע אות א' וכבר בארנו כי כל ו' כפולה ו"ו הרי י"ב‪ .‬ע"ש‪ ..‬שזה מקור הכוונה‪ ..‬‬ ‫כתר ומוחא סתימאה‪ ..:‬ומשם למזל העליון שבו אלף‬ ‫בציור יוו"י א' והואו חלוקה לב' שהם כמספר י"ב תיקוני דקנא שבמזלא הם כלולים‪.‬שהא' שברישא דעתיקא מנ"ה דאדם קדמאה‪ .‬גם‬ ‫הודעתיך בענין ווי העמודים שהוא סוד ו' שבאמצע אות א' שבשם צבאות שנחלקת‬ ‫לב'‪ ..‬‬ ‫בניהו כוונות פרטיות כוונת האכילה דף י"ז ע"א‪ ....‬כפי ערך שסדרם המאציל ולא לפי סדרם נתן החסד להם כדי צרכם‬ ‫וכדי להשפיע לאחרים‪.‬והיא ל"ב‪.‬ע"ש‪.‬‬ ‫עץ חיים דף פ"ב ע"א‪ .

:‬ואחר שכל אלו התיקונים הם לתקן להוד שהוא פסיעה לבר‬ ‫וניקודו יוכיח‪ .‬ולכל אחד יש לו א' מהאלף דעתיקא‬ ‫שהיא השורש של אהי"ה הרי לכל אחד ל"ב‪ ......‬‬ ‫והנה הם עתה י"ג‪.‬ואבא עיקר יניקתו ממזל הח' ואמא מן הי"ג‪...:‬ששה צ"ב עולים תקנ"ב‪ .‬בשער מאמ"ר דף מ"א אע"ג כתב ב'‬ ‫עיניים וב' אוזניים כנגד ב' ביעין וב' ירכין בצד האחור אך המשיך וכתב ונלע"ד שכן‬ ‫בכל סטר וסטר ) בצד הפנים ימין ושמאל‪ .‬והנה בזוה"ק אמרו כי ב' ת"ד הח' והי"ג‬ ‫שניהם נקראו מזלא והענין כי שניהם מסוג אחד כי הם יורדים תרוייהו בשיקולא עד‬ ‫טבורא כנז' באדרא דף קל"א ואלו הב' מזלות מהם יונקים או"א השפע הנ"ל מכתרא‬ ‫ומו"ס כי או"א אתכלילו במזלא ושיעור או"א עד טבורא של א"א‪ ..‬וראוי שתדע כי‬ ‫מזל הח' הוא סוד א' שציורו יו"י ומזל הי"ג צורתו יו"ד כנזכר בתיקונים שיש ב' מיני‬ ‫א'‪ ...‬ובמבו"ש דף כ"ו ע"א‪ :‬כתב בפשטות‬ ‫ובפירוש בכל סטר‪ ..‬גם הודעתיך בענין ווי העמודים שהוא‬ ‫סוד ו' שבאמצע אות א' שבשם צבאות שנחלקת לב' בזה האופן יוו"י א' וכן הוא על‬ ‫דרך זה ממש והנה זה המזל כולל את אלו הי"ב בב' מציאות‪ .‬עיקר התלבשותו של עתיק בא"א‪ ..‬ע"כ‪........:‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד‪..‬נתהוו ‪2‬‬ ‫בחינות והם חיוורתא ושערות‬ ‫מבו"ש דף כ"ו סע"א‪ :‬איך נעשו החיוורתא מאור חוזר של נ"ה לפני שפגע בקרומא‬ ‫דאווירא וגם נעשו השערות אחר שפגעו הנ"ה בקרומא דאווירא שהוא ת"ת ו' וגם נ"ה‬ ‫ו"ו ויצאו י"ג חיוורתי וי"ג נימין דשערי‪ ...‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪.:‬ודע כי אע"פ‪ ..‬יומא דכולהו ‪ (1‬הארה של אותם ז"ת דעתיק בא"א ‪ (2‬שאר‬ ‫החמשה עוברים לגופא )שנים חסד וגבורה נשארים בראש(‪ ......‬נמצאו אלו הב'‬ ‫מזלות חפיין עלייהו‪ .‬‬ ‫עץ חיים דף ס"ד ע"א‪ :‬אור ישר לאוזניים ועיניים‪ .‬היו בראשו כל הז"ת‪ ..‬א' בערך היותו עליון‬ ‫מהם וזהו בהיותו בסוד י' עלאה דאות א' והם נשפעים ממנו‪ ..‬פרטי היומם דכולהו‪..‬ע"כ‪...‬שהם י"ב ועמו י"ג‪ ..‬ואור חוזר נעשה שערות‪ .‬י"ב פעמים ל"ב הם שפ"ד תקנ"ב )שפ"ד‬ ‫ותקנ"ב בגימ' תתקל"ו כמספר י"ג פעמים ע"ב ( הם במנין י"ג תיקוני דיקנא דעתיקא‬ ‫שהם י"ג פעמים ע"ב‪.‬ונחזור‬ ‫לענין‪ .‬עיקר התלבשותו בגוף‪ ..‬והנה טעם היות מזל הח' צורת יו"י כי הרי הוא נחית בשקולא עד טבורא לכן בו‬ ‫נכללין כל הי"ג ת"ד‪ .....‬‬ ‫ע"ש‪......‬‬ ‫יש לשים לב להתפתחות מעניינת שכן הרב בע"ח דף ס"ג אע"א‪ :‬כתב שהחיוורתא הם‬ ‫ד' כמנין ב' עיניים וב' אוזניים בצד האחור‪ .‬בראשו הארה בלבד‪ .‬‬ ‫ע"ח א' דף ס"ב ע"ד‪:‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ .‬הב' בערך היותם כלולין‬ ‫בו והוא מקבל מהם וזהו בסוד י' תתאה דאות א' אך ב' בחינות אלו הם א' לפי האמת‪..:‬‬ ...‬בלי ספקות‪( ..‬ע"ש‪.‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג‪ .‫כוונות החגים‬ ‫צו‬ ‫מבו"ש דף כ"ב ע"ד‪.‬‬ ‫ע"ח א' דף פ"ב ע"ב‪ :‬שורה אחרונה בע"א‪ ..‬החסד‬ ‫שנעלם גו גולגלתא‪ .‬והי"ב שהם מתגלין בו הם צורת ו' שבאמצע‬ ‫אות א' וכבר בארנו כי כל ו' כפולה ו"ו הרי י"ב‪ .

‬ויש הגהה מהרב ניסים עיני שמגיה‬ ‫ע"ב קס"א הוא השפע וס"ג קס"א גימ' דרך הוא היחוד שבאמצעותו מורידים את השפע‬ ‫לבריאה‪ .‬וזה היות שאנו מתכוונים להוריד לנוק' בבריאה‪ ..‬ויכוין כי‬ ‫בדרך ב' פעמים יב"ק והם ב' פעמים הויה אלהים וז"ס אם יהיה אלהים עמדי‪.‬ע"ש‪.‬וכשיש לאימא‬ ‫ש"ע נהורין זה יחוד עליון ואימא מסתכלת במצח דא"א‪ ) .‬ועיין שער הפסוקים דף י"ב ע"א כתוב בפירוש פעמיים שהויה דס"ג נקראת‬ ‫גם כן הויה דיודין ונלע"ד שלזה בעיקר התכוון הרש"ש‪(..‬בהיות זו"ן אחבא"ח ואז ז"א‬ ‫נקרא הויה אלהים והוא מקבל את השפע שלו ושלה ומעביר לה הארות‪ (2 ..‬נראה שזה דווקא באימא כך‬ ‫אך בנוק' דז"א מספיק הסתכלות בפנים שיעשו לה ש"ע נהורין‪ .‬‬ ‫עץ חיים א' דף ע"ז ע"א‪ :‬בענין היחוד הזה דרך ב' פעמים יב"ק‪ .‬ס"ג קס"א כללות חדש אלול‪ .‬וכן שם בל"י ב' דף‬ ‫מ"ט ע"ד ד"ה תחילה‪ .:‬ב' יב"ק פנימי בלילה חיצון ביום בחנוכה זה בלילה‬ ‫והוא חיצון‪ .‬וכן סידור הרב הלל‪ .‬מביא ד' בחינות הנ"ל‪ ..‬‬ ‫שער רוח הקודש דף ל"ו ע"ג‪ .‬בהיות אימא מתלבשת‬ ‫תוך ז"א‪ (4 .‬יעוד יחוד זה להוריד‬ ‫לבי"ע‪ ....11‬וכשמברך יכוין בשם הויה במילוי יודי"ן‬ ‫שעולה ס"ג ויכוין בשם אהי"ה דיודי"ן שעולה קס"א שהוא הכל בגימ' רכ"ד שהם ב'‬ ‫יב"ק‪ ) ..‬ע"ש‪ ..‬כגון בברכת שעשה ניסים וכן‬ .‬‬ ‫שער היחודים דף ח' ע"א‪ :‬שמירה לדרך יאמר פרשת שמע עד ובלכתך בדרך‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫שער המצוות דף נ"ח ע"א‪ :‬גם בענין זה‬ ‫שם משמעון דף ס"ו ע"א ד"ה שם‪ :‬על ישוב ענין ב' היחודים יב"ק ומאחד שם יחוד ‪1‬‬ ‫עם ‪ 3‬ו ‪ 2‬עם ‪ 4‬ואז יהיו רק ב' יחודים כמו שפותח הרב דבריו‪.:‬ס"ג קס"א ממתקים הויה אלהים‪ .‬וכל אחד כלולה מב' הרי ד'‪ (1 .‬והיה‬ ‫ה' לי לאלהים הרי כאן ב' פעמים הויה וב' פעמים אלהים‪.‫כוונות החגים‬ ‫צז‬ ‫"לפניך בדרך" יחוד בדרך בחנוכה‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד‪ :‬ד"ה בחנוכה שורה ‪ ..‬יש ב' יחודים הויה‬ ‫אלהים‪ .‬ע"ש‪ .......‬ועיין גם בל"י ב' דף צ"ג סע"ב וע"ג‪ .‬והוא כמו שכתב הרב בשער ההקדמות בסופו ליקוטים דף צ"ד ע"ג‪:‬‬ ‫שורה להזדווג‪ ..‬בהיות אימא חופפת על נוק' בסוד אור מקיף‪.‬שואל הרי גם שהם פב"פ היא מקבלת‬ ‫מהז"א וגם באחבא"ח‪ ?..‬בהיות זו"ן‬ ‫פב"פ ואז כל אחד מקבל לבד והוא נקרא הויה והיא אלהים‪ (3 ..‬עיין בית לחם יהודה א'‬ ‫דף ס"ד ע"א ד"ה אז נמשכים לשניהם יחד‪ .‬הסבר ברור ומסודר‪ .‬עיין סידור היר"א ד' עמ' ‪ 22‬שסידר‬ ‫כוונה זו‪ ....‬הייחוד לכפות את הדינים‪.‬וכן סידור ר' אשר דף ת"א‪ .‬ע"ש‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫עץ חיים דף ע"ו ע"א‪ :‬למטה‪.‬מביא הרב ב' בחינות‬ ‫יחודים הויה אלוהים‪ ...‬כאן קשה? הרי הרב אומר הויה במילוי יודי"ן ובהמשך אומר שהיא ס"ג הרי היא‬ ‫ע"ב? אלא כאן רמז הרב דברים עצומים והם זיווג ע"ב קס"א שהוא רגל שהוא המשלוח‬ ‫האמיתי וגם את היחוד ס"ג קס"א גימ' דרך ב' פעמים יב"ק שנעשה כאן‪ .‬‬ ‫שער רוח הקודש דף ס"ב ע"ב‪ ......‬וכמו שכתב השם משמעון‬ ‫עץ חיים א' דף ע"ו ע"ד פרק ג'‪ :‬בענין מצוות שילוח הקן ההבדל בין כשיש לאימא ק"ן‬ ‫נהורין והוא יחוד ירוד ודמקרה וזה ע"י שאימא מסתכלת בפנים דא"א‪ .‬ומתרץ כשהיא אב"א זה נראה שהיא מקבלת ממנו אך כשהיא‬ ‫פב"פ נראה שהיא עצמאית‪ ..

‬הם יורדים מיסוד אימא ליסוד דז"א שם נכתשים ונעשים כתית‪..‬אך החשבון הוא כך‪ :‬יש ג' יודי"ן בקס"א הרי שלש מאות ונשאר‬ ‫מקס"א קל"א ע"ה הרי תב"ל‪(.‬‬ ‫כנגדו בשם קמ"ג יש בו שני אלפין ששורשם יודין ויוד של שם הרי ש' נשאר קל"א ועם‬ ‫הכולל קל"ב הרי תב"ל‪ .‬וזהו כשתסיר י' ושני אלפין שהם י"ב‪.‬כנגדו בשם קנ"א יש בו ב' ההין של המלוי בצורת ד"ו הרי ב' יודין ויוד‬ ‫של שם הרי ש' נשאר משם קנ"א קל"א ע"ה הרי קל"ב שהוא תב"ל‪..‬‬ ‫שפת אמת שבסוף ספר אמת ליעקב דף קי"ז ע"ד למטה‪ :‬על חשיבות מצוות שילוח‬ ‫הקן‪ ..‬‬ ‫כמו כן בשם מ"ה יש בו ג' אלפין שהם בשורש יו"ד ועם יו"ד של שם ד' יודין כלולים‬ ‫מעשר הם ת' נשאר משם מ"ה ל"ב כשתסיר י"ג שהם שלשה אלפין ויו"ד‪ .‬וע"ע שער‬ ‫תיקון הנוק' ע"ח ב' דף מ"ו ע"ד אות י"א כי המלכות כוללת עסמ"ב וקס"א קמ"ג‬ ‫קנ"א והם תרפ"ז‪..‬וכן מ"ז ע"ב אות כ"ב שהמלכות נקראת תב"ל ב' פעמים רי"ו ע"ש‪.‬‬ ‫כמו כן בשם ב"ן יש ב' ההין של המילוי כל א' בצורת ד"ו הרי ב' יודין ויו"ד של השם‬ ‫הרי ג' יודין הרי ש' וט' אותיותיו עם הכולל הם י' כלול מעשר הרי ת' ישאר משם ב"ן‬ ‫ל"ב הרי תב"ל‪ .‬וזה‬ ‫רמז מה שעושים גם בחנוכה‪.‬‬ ‫לבת‪ .‬‬ ‫הגוב"י ג' א"מ צ"ע שהרי בפר' בהעלותך כל הדרוש הוא סובב על העלאת הגבורות דרך‬ ‫קו האמצעי וכל בנינה הוא ולכן נקרא מאורי הלילה וע"ש‪ ......‬ויוצא מהם שמן זית זך שהוא האור הניתן אל הנוק'‪) .‬ואולי כי‪ .‬וכנגדו בשם קס"א כנ"ל‪ ) ..‬‬ ‫כמו כן בשם ס"ג יש בו ג' יודי"ן והאלף ששורשה יו"ד הם ד' יודין הם ת' נשאר משם‬ ‫ס"ג ל"ב כשתסיר ג' יודין וא' שהם ל"א הרי תב"ל‪ .:‬וע"ב יש בו ד' יודי"ן כלולים מעשר הם ת' נשאר‬ ‫משם ע"ב ל"ב הרי תב"ל‪.‬‬ ‫מכל הנ"ל למדנו ששם אהי"ה דאלפי"ן הוא ממתק הש"ך‪ .‫כוונות החגים‬ ‫צח‬ ‫בכוונת מגן( ובהמשך מביא הרב ב' בחינות של יחוד יב"ק בכל בחינה ב' יחודים‪ .‬‬ ‫דכתית איהו מסטרא דצדיק‪ .‬ושיש לעלות ע"י מצוות ומעשים טובים‪ ..‬מיחוד של ק"ן מקרה ליחוד עליון‪ ..‬תב"ל בנין הנוק' בשמן‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג שורה הוא מ"ב‪ .‬ע"ש‪.‬זה בבחינת השמן‬ ‫שבמנורה ואינו בבחינת האש הדולק במנורה‪ ..‬‬ ‫ד' פעמים תב"ל הם אלף ושבע מאות ועשרים ושמונה וסימנך אל תשכ"ח אלף‬ ‫תשכ"ח‪ ) ...‬והחשבון‬ ‫לא מופיע לעיל‪ .‬‬ ‫וכן עיין שם דף ע"ו ע"א באותו ענין ‪..‬והדלקת המנורה מצוה בפני עצמה בפר' בהעלותך‪(.‬והרואה יראה שהם ב' מצוות ‪ (1‬שמן‬ ‫זית זך מצוה אחת בפר' תצוה‪ (2 .‬ואנו רואים זאת בכוונת‬ ‫ברכת להדליק נר חנוכה‪..‬‬ ‫ועוד בענין אל תשכ"ח עיין שער המצוות תחילת פרשת ואתחנן דף ל"ב ע"א וזה‬ ‫הקשר עם חנוכה שכן היוונים רצו לשכחם תורתך(‪.‬‬ ‫שער המצוות י"ח פרשת תצוה‪ :‬הדלקת המנורה כתיב ויקחו אליך שמן זית זך הנה‬ ‫המנורה היא נוק' דז"א העומדת אב"א עמו וכל עיקר תיקונה ובנינה הוא ע"י ב'‬ ‫חסדים נ"ה דז"א‪ .‬הרי תב"ל‪.‬‬ .‬ומנה כאן רק המוחין שהם עסמ"ב ולא האהיה שהם הלבושים‪ .

.‬‬ ‫ספר הליקוטים דף ל"ט ע"ד‪ :‬הרב פותח במה שראינו בשעה"מ הנ"ל אך יש כאן‬ ‫תוספת נלע"ד מהרח"ו חשובה והדרוש שם מתחלק לשלוש‪.‬‬ ‫בחלק השלישי הוא מקשר שהזית שאמרנו למעלה שהוא גימ' ג' מרגלאן אחרונים זה‬ ‫לא רק גימ' אלא הם הם הנה"י‪ .‬‬ ‫מהחג"ת מקבלת מהות תב"ל‪ .‬‬ ‫בחלק השני נקראת המלכות תב"ל ע"י הארה שמקבלת מהמרגלאן כנגד אהי"ה‪ ..‬וג' שמות היוצאים מג' אותיות יה"ו הם בגימ' זית‪ .:‬והנה סוד לב"ת זו הם סוד ד' שמות‪ .‬‬ .‬מה שאמר שמיה"ו יוצא זית זה מקושר עם הנה"י‬ ‫שמהנ"ה נבנית המלכות‪.‬ע"ש‪ ) .‬יש מפזר ונוסף עוד חסדי הנ"ה שיורדים‬ ‫ליסוד ומתפוררים וניתנים לנוק' אחרי שגם הז"א בעצמו נגדל מזה וזו הכוונה שעושים‬ ‫בקנה הכל ונתינת הצקדה הוא בנין הנוק' בדומה לכאן‪ .‬וכן בספר הליקוטים שיוצא האור מהחזה להאיר‬ ‫לנוק' העומדת באח'‪ ..‬‬ ‫שער הפסוקים דף כ"ו ע"ד‪ ..‬והנה אלו הם משבעה תחתונות דז"א‪.‬עוד=יסוד‪ .‬החסדים הבונים את הנוק'‪....‬‬ ‫והד' שמות היוצאים מד' אותיות אהי"ה הם בגימ' תבל וכשהמלכות מקבלת אורם‬ ‫נקרא תבל‪ .‬וזה ע"י ב' זיתים המוזכרים‬ ‫בזכריה א' ושנים זיתים עליה והם חסדי הנ"ה‪..‬והנה הזית הזה הוא‬ ‫כללות ג' שמות האלו היוצאים משם יה"ו כנז' ובהיותו כתית יוצא ממנו שמן זך ולכך‬ ‫שמן זך הוא ג"כ בגימ' כמנין זי"ת‪ ) .‬‬ ‫תבל( והנה הג' שמות אחרים הנז' שם שהם אל )ל"א( אלהים )פ"ו ( מצפ"ץ )ש'( הם‬ ‫בגימ' זית ‪.‬‬ ‫‪ (2‬המלכות מקבלת אור ממרגלאן כנגד אותיות אהי"ה ואז נקראת תב"ל וע"י ג'‬ ‫שמות היוצאים מיה"ו גימ' זית ‪.‬ויש כוונה באכילת זית שהוא גורם לשיכחה לכוון‬ ‫ג' שמות נה"י שהם אל אלהים מצפ"ץ גימ' זית‪ .‬‬ ‫בחלק הראשון יש ידיעה שחסדי נ"ה בונים את המלכות‪ .‬עוד יוסף‬ ‫חי‪(..‬וע"י זה המיתוק שהוא גימ' שמן זך לא‬ ‫יזיק לשיכחה‪(.‬הויה )כ"ו( הויה )‬ ‫ניקוד אלהים כ"ו ( מצפ"ץ )ש'( י"ה אדנ"י ) ט"ו () ס"ה ( היוצאים מד' אותיות אהי"ה‬ ‫שהם מתגלים ביום שבת קודש כנז' בר"מ פר' יתרו דף צ"ב ע"א והם בגימ' לב"ת ‪)...‬אך אין קישור שהמלכות נבנית ע"י‬ ‫זה‪.‬והנ"ה בונים אותה‪.‬וזית‬ ‫יוצא בגימ' ג' מרגלאן אחרונים שהם כנגד היה"ו‪ .‬וכן כתוב‬ ‫שחסדי הנ"ה נקראים זיתים כמ"ש )זכריה א' ( ושנים זיתים עליה‪.‫כוונות החגים‬ ‫צט‬ ‫ובענין שמן זית זך שמעתי פעם א' ממורי זלה"ה כי אותם הז' שמהן הנז' בפר' יתרו‬ ‫בר"מ בענין השבת שיוצאים משני תיבות אהי"ה יה"ו וכבר ביארנו עניינם בשער‬ ‫התפילות בענין ז' ברכות שבכל תפלה דיום שבת‪ .‬‬ ‫‪ (3‬נלע"ד לקשר עם הקודם‪.‬אך בשער המצות כתוב שיוצא מהנ"ה‪ (...‬‬ ‫‪ (1‬חסדי נ"ה שעולים מיסוד ז"א בונים את הנוק' הנקראת מנורה באור חוזר‪) .‬‬ ‫שעה"מ דף מ"ז ע"א‪ :‬בענין מצות הצדקה‪ .‬‬ ‫עיין טעמי המצות בלקוטי תורה דף ס"ו ע"ג כתוב ויוצא הארתם לחוץ‬ ‫מאחורי ז"א מתוך החזה‪ .

‬ושם קס"א‪ .‬בסוד וחשופי שת‪ .‬והיא כך י"ה במלוי‪ .‬הוא שם כפירי"רון‪ .‬הם ת'‪ .‬‬ .‬בסוף מילת ה' מעבירית את כל התרפ"ז לנוק' ואז היא נקראת‬ ‫תב"ל‪ .‬שכולל‬ ‫אותם‪ .‬יו"ד פעמים ה"י‪.‬הוא יותר למטה‪ .‬שהם שלהב"ת‪:‬‬ ‫עוד יש בשלהבת‪ .‬וכן ראינו שנבנית ע"י החסדים? צריך‬ ‫להבין שהא והא אית בה‪ .‬תסיר ג' יודי"ן וא' שבאמצע‪ .‬שהם שבעה אלפים וש"ע‪ .‬שכן ראינו בא"ט ב"ח‪ :‬ב"ח היא נבנית מהמוחין שהם‬ ‫רמוזים בב' נקודות אחת נקודה השורשית שבה‪ .‬שג"כ כולל שם שלהבת‪.‬הרי ק'‪ .‬והם במדריגה אחת ביסוד דאבא‪ .‬כי יש במלת שלהבת‪ .‬נשאר משם ע"ב‬ ‫ל"ב‪ .‬שהם שע"הכט‪ .‬‬ ‫הם ש' וה"י פעמים יו"ד‪ .‬ב' גוונים‪ .‬אלא‬ ‫שהבל הוא יותר פנימי‪ .‬שת הבל‪ .‬ועוד שהנוק' תבל‪ :‬במטבע ברכה בתיבות אתה ה' אשר הם בגימ'‬ ‫תב"ל = ‪ 406‬והויה ‪ .‬ג'‬ ‫אלפי"ן עם ה' ראשונה הם ת"י‪ .‬וכאן ע"י הנ"ה באור חוזר‪ .‬ע' של שלהבת שם מ"ה‪ .‬וכן כל המשך הלשון בעניין שלהבות עסמ"ב ראה בנה"ש‪ .‬שהאלפין שורשם יודי"ן‪ .‬עולים כך‪ .‬שם ב"ן ג"כ ב' ההי"ן‪ .‬הם ש'‪ .‬לקמן‪.‬מתי אשה יכולה להוליד כשהיא מקבלת‬ ‫תרפ"ז אורות הנ"ל ותזריע = תרפ"ז‪(.‬הרי ד' יודי"ן‪ .‬יו"ד ה"י‪ .‬הרי‬ ‫כ"ה‪ .‬כשתסיר ד' יודין‪ .‬שהיא יורדת אחריה ומכה בה‪ .‬כמו כן כאן מה שעשינו למעלה תרפ"ז שהביאנו בנה"ש‬ ‫לעיל איך שיש עסמ"ב ד' פעמים תב"ל והם בחינת המוחין‪ .‬והי' ראשונה‪ .‬חזור והכה י"פ י'‪ .‫כוונות החגים‬ ‫ק‬ ‫נשאר לברר שאלה מה בונה את הנוק'? ראינו בכוונת יהי כבוד שהנוק' נבנית ע"י‬ ‫תרפ"ז שהם המוחין עסמ"ב קס"א קמ"ג קנ"א‪ .‬הם ג"פ גבריאל ע"ה‪ .‬וכן ה"פ ה'‪ .‬‬ ‫כוונת השלהבת‬ ‫ספר הליקוטים דף ע"א ע"ב‪:‬‬ ‫שימני כחותם על לבך וכו'‪ .‬כזה‪ .‬חשבונם מכופלים‪ .‬נמצא שנשאר משם מ"ה ל"ב‪.‬של שני הכאות‪ .‬‬ ‫שם ס"ג‪ .‬כשמתפשטים‬ ‫אותיות אלו‪ .‬ומתמלאים ונעשיםכח ה' אותיות‪ .‬עם ד' אותיות‪ .‬‬ ‫ואלו ה' שלהביות‪ .‬בלב"ת‬ ‫א"ש‪ .‬והיו"ד נשאר‬ ‫משם ב"ן ל"ב‪ .‬כשיוצאים מטיבור ז"א‪ .‬וכללות‬ ‫הב' ההי"ן‪ .‬היא פוגעת‬ ‫בה'‪ .‬ועוד "אשה כי תזריע וילדה זכר" ‪ .‬כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש‬ ‫שלהבת יה‪ .‬ד"ו הם ב' יודי"ן‪ .‬דע‪ .‬ואלו הם בבריאה‪ .‬וביצירה‪ .‬ששורשו יו"ד ג"כ‪ .‬עולה כמנין שלהב"ת‪ .‬נגדלת ונבנית גם כן‬ ‫בבחינת החסדים‪ ) .‬הרי ת"ר‪ .‬וד' יודי"ן‪ .‬שהם זהרירון מיכאל‪ .‬וזהו שלהבת יה‪ .‬וכ"ה וז'‪ .‬הם הג' שמות‪ .‬וכשתחשוב מה‬ ‫שנלקח ממנו‪ .‬הם שני ההי"ן‪ .‬והשניה מוחין‪ .‬והם באור חוזר‪ .‬והג'‬ ‫היתירים‪ .‬הי' שיוצאת תחלה‪ .‬אמנם שת‪ .‬הם ל"א‪ .‬ח' והשמנה הנוספים‬ ‫הם ההגדלה ע"י החסדים‪ .‬והלבושים שהם קס"א‬ ‫קמ"ג קנ"א זה בחינת לבושי המוחין‪ .‬וכשתחשוב מה שנלקח ממנו‪ .‬בן מ"כ בשם א' מתלמידי הרב זלה"ה‪:‬‬ ‫כח יו"ד ה"י הרי ה' אותיות‬ ‫כט טעות סופר עיין בנהר שלום הלשון מתוקן יותר ושם כתוב שהם ז' אלפים ש"ע כמנין ש"ע שהעי"ן‬ ‫עולה לשבעה אלפים ולשבעים‪ .‬ושורשם שהוא קנ"א‪ .‬נשאר ל"ב‪ .‬סך הכל כמנין ש"ת‪ .‬ג"כ עולה ג"כ כך‪ .‬ובעשיה‪ .‬וזו השלהבת‬ ‫יוצאת מי"ה‪ .‬הם ש"ך וי' אותיות‪ .‬הרי תשל"ב‪ .

‬עשיה‬ ‫‪ (6‬לבת אש כנגד שלהבת הבל שת‪.‬‬ ‫‪ (7‬ע"ב בגי' שלהבת ‪.‬כנגד עשיה ‪.‬ובשם מ"ה יש ג"כ שלהבת כיצד ג' אלפין והיוד של השם הם ת'‬ ‫שכבר אמרנו ששורש האלפין הוא יו"ד נשאר מהשם ל"ב תחשוב בשמות הנ"ל והוא‬ ‫שלהבת ושם ב"ן ג"כ עולה שלהבת כשתצייר הב' ההי"ן בצורת ד"ו הם שני יודין ויו"ד‬ ‫ראשונה וכללות השני ההי"ן שהיא יו"ד אחרת )שהם יודי"ן משני ההי"ן( הרי ארבע‬ ‫ל ראה לקמן מה שהבאתי משעה"ק ה' מדרגות של משה בביאור השלהבת שת הבל‪.‬וביצירה הם ג' פעמים גבריא"ל‬ ‫ע"ה שכולל אותם‪ .‬משם יוצא לנו‬ ‫שיש ‪ 5‬מיני שלהבת‪ .‬‬ .‬עוד יש בשלהבת ג' גוונים ששמם הוא זה זהרירו"ן מיכא"ל ושורשם שהוא‬ ‫קס"א והג' היתרים הם הג' שמות ואלו הם דבריאה‪ .‬ושם ס"ג עולה ג"כ‬ ‫שלהבת כיצד תסיר שלשה יודי"ן ואל"ף שבאמצע השם ששורש האלף היא יו"ד נמצא‬ ‫שהם ד' יודין שהם ת' ונשאר ג"כ ל"ב כמו שנשאר משם ע"ב הרי תש"ך וי"ז כמו משם‬ ‫ע"ב הרי שלהבת‪ .‬חשבונם עולה שלשת אלפים תרפ"ה והם מכופלים שהם ז' אלפים ש"ע‬ ‫כמנין ש"ע שהעי"ן עולה לשבעה אלפים ולשבעים בלב"ת אש עולה ג"כ שלהבת עם ד'‬ ‫אותיות‪ .‬ע"ב עולה שלהבת כשתסיר ד' יודי"ן הם ת' נשאר משם ע"ב ל"ב הם ש"ך וי'‬ ‫אותיות של מלוי ע"ב וד' יודי"ן ול' במ"ק הם שבעה הרי שלהבת‪ .‬יצירה‬ ‫‪ (5‬שלהבת הוא שם כפירי"רון‪ .‬כנגד בריאה‪.‫כוונות החגים‬ ‫קא‬ ‫ספר הליקוטים דף ע"א ע"ב‪ :‬שימיני כחותם ‪.‬כנגד אצילות‪.‬‬ ‫‪ (3‬שלהבת ג' שמות זהרירון מיכאל‪ ...‬בבריאה‬ ‫‪ (4‬שלהבת ג' פעמים גבריאל ע"ה‪ .‬‬ ‫‪ (10‬ב"ן בגי' שלהבת ‪ .‬‬ ‫‪ (8‬ס"ג בגי' שלהבת ‪ .‬סך הכל ‪10‬‬ ‫‪ (1‬שלהבת ‪ :‬אותיות שת הבל אותיות שת בחוץ אותיות הבל בפנים‬ ‫‪ (2‬שלהבת י"ה הכאות שם י"ה‪.‬ושם קס"א‪.‬ובעשיה הוא שם כפירירו"ן ושם קס"א שג"כ כולל שם שלהבת אלו‬ ‫ה' שלהביות‪ ..‬כנגד יצירה‪.‬‬ ‫וזה לשון הנה"ש‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד‪ ..‬הרב מביא כאן דרוש על‬ ‫הארות יסוד דאבא עיין בנה"ש דף מ' ע"ד למטה ‪ :‬הלשון טובה יותר‪ .‬‬ ‫‪ (9‬מ"ה בגי' שלהבת ‪.:‬דע שיש בשלהבת ש"ת הב"ל והם במדריגה א' ביסוד דאבא אלא‬ ‫שההבל הוא יותר פנימי משת כי שת הוא למטה בסוד וחשופי שתל וזה השלהבת יוצאת‬ ‫מי"ה וזהו שלהבת י"ה כיצד יוצא מי"ה שלהבת דע כי י"ה דמלוי כזה יו"ד ה"י תכה‬ ‫יו"ד בה"י הם ש' וה"י ביו"ד הם ש' עולה בגי' ת"ר והיו"ד תכה מינה ובה י' פעמים י'‬ ‫הם ק' וכן ה"פ ה' הם כ"ה הרי תשכ"ה וז' תיבות של ב' הכאות הרי תשל"ב‬ ‫וכשמתפשטים אותיות אל כשיוצאים מטיבור ז"א באור חוזר היו"ד שיוצאת תחילה‬ ‫היא פוגעת בה"א שיורדת אחריה ומכה שם ומתמלאים ונעשים חמשה אותיוח הרי‬ ‫שלהבת‪ .‬שלהבת י"ה ‪.‬ואומר הרב והם מכופלות‪ ..‬קס"א העולים שלהבת‪ .

....:‬וזה השלהבת יוצאת מי"ה וזהו שלהבת י"ה ) נראה מפשטות‬ ‫הלשון ששלהבת י"ה היא אותה שלהבת כמו שת הבל הראשונה אך בהמשך נראה שהן‬ ‫שתי שלהבות‪ (..‬ומדפנות עטרת היסוד יוצא שת ממוחין‬ ‫דאבא ואפרים ממוחין דאימא‪( .‬השווה והשלם ‪..‬‬ ‫עמק המלך דף קי"ז ע"ד‪ :‬שם מאריך וכן מביא ענין חטאו של הבל ) וענין הצצה‬ ‫בשכינה מה הכוונה ענין ההצצה מובא גם בשער הכללים וגם בשעה"ק (‪ ..‬דע כי י"ה דמילוי כזה יו"ד ה"י תכה יו"ד‬ ..‬היות וההבל יוצא ללא מחיצות ושת יוצא דרך מחיצות ולכן‬ ‫נחלש ( ההארה האחרונה נקראת חשופי שת על שם המקום בעטרה לאחר הסרתה ‪.‬‬ ‫היא ההבל היוצא מפי היסוד דאבא דרך פי היסוד דז"א ולחוץ‪ ) :.‬‬ ‫שת והבל ביסוד דאבא יהושע ואפרים ביסוד דז"א עיין זוה"ק‪.‬‬ ‫כנפי יונה דף מ"א‪ :‬בביאור אחיזתו של משה בז"א ונבואתו ‪.‬ושם נבואתו‬ ‫מדכורא וכן אחיזתו וגילגוליו ‪...‬בדעת‬ ‫עצמו דז"א אשר שם מתלבש היסוד דאבא‪ (2 ..‬ע"ש‪....‬ע"ש‪ ) ..‬‬ ‫ביאור שלהבת י"ה‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד‪ ...‬ע"ש‪.‬כשיסוד דאבא מתפשט תוך יסוד דז"א וזה נקרא שת בן אדה"ר‪(5.......‬בשליש עליון המכוסה שבת"ת דז"א כי‬ ‫שם המקום מתרחב בין ב' זרועות מה שאין כן למעלה‪ (3...‬דע שיש בשלהבת ש"ת הב"ל והם במדרגה א' ביסוד‬ ‫דאבא אלא שההבל הוא יותר פנימי משת כי שת הוא למטה בסוד וחשופי שת‪ ).‬‬ ‫שער הכללים דף ט' ע"א‪ :‬גם שם מובא כנ"ל כמו בשעה"ק‪ .‬עוד‬ ‫שלהבת שת הוא חיצון והבל אותיות פנימיות(‬ ‫שער הקדמות דף מ"ה ע"ב ‪ 2‬שורות אחרונות‪ :‬והנה ‪ 5‬בחינות יש למשה‪ (1 ..‫כוונות החגים‬ ‫קב‬ ‫יודין הם ת' נשאר משם ב"ן ל"ב כשתחשוב מה שלקחנו שהם עשרים נשאר ל" ב‬ ‫תחשוב כנ"ל הרי שלהבת )ותכוין שלא להפרידה מהגחלת(‪:‬‬ ‫ביאור השלהבת הראשונה‪ ..‬‬ ‫ע"ח ב' דף ל"ט ע"ד‪ :‬בענין ההארה הנקראת אפרים היוצאת מדופני עטרת היסוד‬ ‫והיא מאורות מצד אימא‪..‬משמע מכאן‬ ‫שההבל היא החמשי ושת היא ההארה שלפני הבל אך לפי נה"ש משמע שהבל משובח‬ ‫יותר אך התשובה היא‪ ..‬כיצד יוצא מי"ה שלהבת‪ .‬‬ ‫ע"ח ב' דף ל"ז ע"ד‪ :‬שורה שם נאחזים‪.‬‬ ‫חשופי שת )ישעיהו פרק כ' פסוק ד' ( עיין מצודת ציון שם ‪..‬מכאן יוצא שמיסוד דז"א מפי היסוד יוצא‬ ‫יהושע ממוחין דאימא והבל ממוחין דאבא‪ .‬יהושע וכלב היוצאים מפי הטיבור ומפי‬ ‫היסוד‪.‬כשהיסוד דאבא מתפשט‬ ‫בשליש האמצעי דת"ת אחר צאתו וגילויו מתוך יסוד דאימא ושם היתה נבואת משה‬ ‫רבינו ע"ה וזה סוד מה שאמרו בזוהר נבואת משה רבינו מן הזכר )בענין זה עיין שער‬ ‫רוח הקודש דף ב' ע"ב איך הנבואה מנצח הוד או מיסוד אבא יעו"ש( ושאר הנביאים‬ ‫מן הנקבה‪ (4.‬שת הבל‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד‪ :‬שורה שהם‪ ..‬ויהושע הוא מפי היסוד‪.

..‬שת‬ ‫הבל הם אור ישר‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קג‬ ‫בה"י הם ש' וה"י ביו"ד הם ש' עולה בגימ' ת"ר והיו"ד תכה מינה ובה י' פעמים י' הם‬ ‫מאה וכן ה' פעמים ה' הם כ"ה הרי תשכ"ה וז' תיבות של ב' הכאות הרי תשל"ב‪.‬אמר הרב שקס"א הוא שורשם‪ ...‬ועוד צריך להבין‬ ‫שההכאות הן באור חוזר מתתא לעילא ומתחיל ממה שאמר "כשמתפשטים אותיות‬ ‫אלו כשיוצאים מטיבור ז"א באור חוזר‪ ".‬ברפ"ח הנה"י הם ג'‬ ‫פעמים י"ה הרי גם ביסוד י"ה‪(3 ...‬‬ ‫גבריאל = ‪ 246‬ג' פעמים= ‪ =738‬שלהבת ע"ה‬ ‫שלהבת חמשית בעשיה‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ .‬‬ ‫זהרירון ועוד מיכאל = ‪ 579‬ועוד קס"א = ‪ = 740‬שלהבת= ‪ 737‬ועוד ‪ 3‬שמות=‪740‬‬ ‫זהרירון מיכאל‪ .‬כך‪ :‬י' מכה‬ ‫בה' ונעשים ה' אותיות והם יו"ד ה"י תכה יו"ד בה"י וה"י ביו"ד הרי ת"ר וגם י' בי'‬ ‫וה' בה' הרי קכ"ה ועוד ז' אותיות ההכאות הרי שלהבת‪ ) .‬והג' יתרים הם הג' שמות‪ .‬משמע מהלשון אחר עיון שהשלהבת י"ה היא שלהבת שניה והמשותף בינה‬ ‫לבין שלהבת שת הבל הוא ששתיהן מיסוד דאבא אך הם שונות בכמה סיבות‪ (1 .‬ואלו הם דבריאה‪.‬במילת אחד בכוונת ק"ש סידור דף ל"ז ע"ב חו"ב‬ ‫ליסודו חו"ג למלכותו‪(..‬ויש‬ ‫להוסיף עוד שיש שלהבת י"ה בכוונת רחיצת פניו ידיו ורגליו בערב שבת ב שעה"כ דף‬ ‫ס"ב ע"ד ד"ה והנה‪ :‬שם ההכאות שונות ואין קשר ביניהם‪ (.‬הוכחה שי"ה יש ביסוד‬ ‫דאבא ‪ (1‬במילת ישראל בק"ש עושים כוונה י"ה‪ .:‬וביצירה הם ג' פעמים גבריא"ל ע"ה שכולל אותם‪.:‬ובעשיה הוא שם כפירירו"ן ושם קס"א שג"כ כולל שם‬ ‫שלהבת‪.‬‬ ‫כפירירון ועוד קס"א =‪= 737‬שלהבת‪...‬והוא כך‪ :‬קוף סמך אלף= ‪ 578‬ע"ה‬ ‫שלהבת הרביעית דיצירה‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ .‬‬ .‬‬ ‫שער הפסוקים דף כ"ו ע"ג‪ .:‬כאן השלהבת י"ה מאבא וע"ש בענין לבת אש‬ ‫שער הפסוקים דף ט' ע"ב למטה‪:‬‬ ‫שלהבת השלישית דבריאה‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד‪ .‬ועוד שהרב אומר בהמשך "אלו הן ה' שלהבות" ואם לא נאמר שיש כאן שתי‬ ‫שלהבות יהיו רק ד' ולא ה'‪ .‬‬ ‫כשמתפשטים אותיות אלו כשיוצאים מטיבור ז"א באור חוזר היו"ד שיוצאת תחילה‬ ‫היא פוגעת בה"א שיורדת אחריה ומכה שם ומתמלאים ונעשים חמשה אותיות הרי‬ ‫שלהבת‪ ) .:‬עוד יש ג' גוונים ששמם הוא זהרירון מיכאל ושורשם שהוא‬ ‫קס"א‪ ...‬עיין סידור‪ (2..‬ואז תחשוב כל החשבון בהיפוך‪ ..‬שת הבל הם בפנים שלהבת י"ה היא‬ ‫בחוץ‪ (3 .‬אך כאמור המשותף ביניהם ששניהם מיסוד אבא‪ ..‬ושלהבת י"ה הוא אור חוזר‪ (2 .

‬‬ ‫ד' יודי"ן פעמים ‪ ..:‬ושם ס"ג עולה ג"כ שלהבת כיצד ‪.‫כוונות החגים‬ ‫קד‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ .‬ועושה שם חשבון כמו בע"ב‬ ‫ורק במקום ג' אלפי"ן מחשיב אותם כיודי"ן‪.7070‬זה למדנו בשנת תשס"ג‪ .:‬ע"ב עולה שלהבת כשתסיר ד' יודי"ן הם ת' נשאר משם ע"ב‬ ‫ל"ב הם ש"ך וי' אותיות של מילוי ע"ב וד' יודי"ן ול' במס' קטן הם שבעה הרי‬ ‫שלהבת‪. 17=3‬ס"ה‬ ‫‪.‬ע' בא"א =‪ 7000‬וע' בז"א= ‪(..‬נראה שהעין היא המסתכלת‬ ‫בשלהבות אך איך החשבון? בדברי הרש"ש בחשבון השלהבת השלישית שהעי"ן עולה‬ ‫‪ 7070‬ואחר חיפוש הרב מיכאל גנון מצא שאותיות ע‪.‬וכאן צריך להבין איך החשבון‪ .‬הכוונה או ‪ 7000‬או ‪.‬אלפים בא"א‪ .‬ולקחנו‬ ‫משם ב"ן עשרים‪ .737‬‬ ‫ס"ג בגי' שלהבת ‪ .:‬ובשם מ"ה יש ג"כ שלהבת כיצד‪.‬ועושה שם חשבון כמו בע"ב‬ ‫ורק במקום י' רביעית מחשיב הא' ‪-‬כי' ‪... 3685‬והם מכופלות הרי ‪ 2‬פעמים ‪ 7370 = 3685‬כמנין ש"ע‪ ...‬הרי שלהבת‬ .‬ונשאר ל"ב הרי ש"ך‪ ..‬‬ ‫ואחר שהגענו לא"א אז העי"ן עולה לשבעת אלפים ולשבעים‪ ....‬כנגד יצירה‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ ...‬‬ ‫לבת אש =‪ 733‬ועוד ‪ 4‬אותיות בלב"ת = ‪ = 737‬שלהבת‪..‬‬ ‫מ"ה בגי' שלהבת ‪..‬כנגד אצילות‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ .‬‬ ‫ב"ן בגי' שלהבת ‪ .‬והמשך החשבון כנ"ל‪ .70‬‬ ‫כנודע שעשרות בז"א‪ .:‬אלו הם ה' שלהבות שחשבונם עולה ‪ 5 = 3685‬פעמים ‪= 737‬‬ ‫‪.‬כנגד עשיה‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ .‬אך בחנוכה‬ ‫תשס"ד נלע"ד לומר והם מכופלות ונעשים ‪ 7370‬כמנין ש"ע‪ .‬כנגד בריאה‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ .‬שהעי"ן עולה לשבעת‬ ‫אלפים ולשבעים‪ ) .‬מאות באו"א‪ .‬ש"ע נהורין שייך בא"א‪..:‬בלב"ת א"ש עולה ג"כ שלהבת עם ד' אותיות‪.‬י‪.70‬‬ ‫בלב"ת א"ש כנגד שת הבל‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ .400 = 10‬נשאר ל"ב פעמים ‪ 10 .‬ן ה ן' =‪ 700‬באי"ק בכ"ר‬ ‫כשנכפיל אותה בי' ‪ 10‬הרי ‪ 7000‬ועוד ע' הרי ‪ .‬‬ ‫ע"ב בגי' שלהבת ‪... 320 =10‬ועוד ‪ 4‬ועוד ‪ ..:‬ושם ב"ן ג"כ עולה שלהבת כשתצייר הב' ההי"ן בצורת ד"ו הם‬ ‫ב' יודי"ן וי' ראשונה וכללות ב' ההי"ן שהיא י' אחרת הרי ד' יודי"ן הרי ת'‪ .

.‫כוונות החגים‬ ‫קה‬ ‫כוונת לבת‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ג שורה ‪ :14‬כוונות לבת‪.‬‬ ‫ספר הליקוטים דף ע"א ע"ג ד"ה עוד‪ :‬ובזה יובן ג"כ מה שאמרו רז"ל שלהבת‬ ‫הקשורה בגחלת‪ ...‬ועוד אותיות חוץ מהראשי תיבות הם ש ל ה ב ת שת בחוץ‬ ‫הבל בפנים ‪..‬וכן‬ ‫במילוי של הראשי תיבות ‪ .. 1728‬צריך להבין שכוונה זו היא בשמן ולא בשלהבת כמו שביארנו‬ ‫למעלה איך יש בנין הנוק' בשמן ובדף מ"א ע"א שם זו כוונת בלב"ת א"ש והיא‬ ‫בשלהבת‪( ..‬‬ ‫בענין גווני השלהבת‬ ‫נה"ש דף מ"א ע"א‪ :‬בסוף הדרוש כתוב בסוגריים‪.. 11‬והנה בנר יש ‪ 4‬מיני שלהבויות כנגד ‪ 4‬אותיות הויה‬ ‫כנז' בספר הזוהר פר' בראשית‪ ..‬והנה ב' הגוונין הסמוכים ודבוקים עם הפתילה הם‬ ‫מושגות אל חוש העין ונראות אבל הב' העליונות נסתרות מחוש העין ואין מהותם‬ ‫וענינם מושג‪ ..‬וזהו ד' אותיות מצוה וז"ס כי נר מצוה‪) ..‬בהמשך מביא זוה"ק בראשית ענין‬ ‫מצוה וכן ד' גוונים ע"ש דברים נוספים ‪ ).‬‬ ‫‪ 4‬פעמים תבל= ‪)..‬כבר ידעת כי מלת שלהב"ת הם אותיות ש"ת הב"ל קשורים בגחל"ת‬ ‫גימ' אמ"ת בסוד משה‪ .‬גחלת במספר‬ ‫קטן עולה ח"י בניהו בן יהוידע בן איש חי‪ .‬‬ ‫משה תיקן ש של שת וכן את ה ה' של הבל ונשאר לבת משלהבת‪..‬זו הכוונה בשלהבת‪( .‬‬ ‫שער הפסוקים דף כ"ו ע"ג‪ :‬וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה ‪.‬‬ ‫שעה"כ דף ס"ז ע"ב‪ :‬שורה ‪ ......‬‬ ‫שער הגלגולים הקדמה ל"ו ‪:‬‬ ‫ליקוטי תורה דף ‪ :174‬בענין בלק ובלעם‬ ‫עץ חיים דף ל"ט ע"ד‪ :‬בענין חשופי שת‪.‬קשורה גימ' תורה (‬ ‫שער הפסוקים דף כ"ו ע"ג‪ :‬שת והבל קשורים בגחלת אמת במשה ‪ ..‬ע"י שלקח‬ ‫משה לבת נתקנו שת והבל לגמרי ‪ ) .‬תבל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א‬ ‫ע"ש‪..‬בן‬ ‫והוידע שיצא נגד הדעת מבפנים‪.‬והבל ושת קשורים במשה שהוא ר"ת מש"ה ש"ת הב"ל‬ ‫וקשורים בתורת אמת וכולם כלולים ביסוד אבא‪ ..‬יש לשים לב שהרב מערב ומשוה ‪2‬‬ ‫המילים שלהבת וגוונים (‬ .‬כולם כלולים ביסוד אבא הנקרא חי‪ ..‬‬ ‫מ ש ה ש ת ה ב ל בכתיבה שלוש השמות אלו יש פעמים את השמות ישר‪ .‬הרי שלהבת )ויתכוין שלא‬ ‫להפרידה מהגחלת‪(....‬וד' שלהוביות האלו הם נקראות מצוה שהוא סוד ד' אותיות הויה כנז'‬ ‫בס"ה כי מ"צ הם בא"ת ב"ש י"ה ונמצא כי ב' אותיות הראשונות הם י"ה נתעלמו‬ ‫ונתחלפו בב' אותיות מ"צ כנז' אבל ב' אותיות אחרות שהם ו"ה נשארו בגילוים‬ ‫במקומם‪ ..

‬יסתכל בשלהובא דסלקא מגו גחלתא‪ .‬ובכל אתר דלא אשתכחו דכר ונוקבא‪ ..‬‬ ‫‪ (2‬ואמנם אצל היודעים בחכמה זו עליהם נאמר "אשר יומרוך למזימה מסירים‬ ‫השגחתו יתברך מעל ברואיו ח"ו כדברים האלה ‪.:‬בהקדמה זו יתבאר לך ענין פסוק "ויברא אלוהים את האדם‬ ‫בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו‪ ".‬אמנם בהיותם‬ ‫קשורים ונאחים בו דרך הקו ההוא כשלהבת הקשורה בגחלת כנזכר בפרק‬ ‫קמא דספר יצירה )משנה ז' ( אם כן הוא והם הכל אחד וגם הם בשם אין סוף‬ ‫יקראו‪.‬ה'‪ ...‬ב(‬ ‫גוון חיור שסביב לה נגד ו"ק‪ ..‬ע"ש‪ .‬אשר‬ ‫‪ (1‬כל החכמים הפשטנים והחוקרים נתערבבו בענין זה איך יסבול הדעת לומר‬ ‫שיש ח"ו ציור אדם במידות קצובות הרי הקב"ה אין לו גוף וכוח בגוף ואין לו‬ ‫לא ראשית ולא אחרית וכמעט מונעים עצמם מלעסוק בחכמת ספר הזוהר‬ ‫מפני קושיא זו המערבבת שכלם ‪.‬‬ ‫‪ (3‬אבל אנו אין לנו אלא שהעשר ספירות יש להם מדה קצובה לכל אחת מהם‬ ‫ומספר קצוב כדי שיהיה להם בחינת השגחה קצובה בתחתונים כפי הצריך‬ ‫להם וזה מוכרח כמו שנתבאר במאמר פנחס שזכרנו ואמנם אם ח"ו היו העשר‬ ‫ספירות בלתי מתקשרים ונאחזים עם הא"ס דרך הקו ההוא אז היה ח"ו‬ ‫כדבריהם ולא היו נקראים בחינת אלהות אלא היו נבראים‪ ...‬ומעל לתכלת אור הלבן או צהוב‪ .....‬דהא שלהובא לא סלקא אלא כד אתאחיד במלה גסה‪ ..‬והאור העוטף אותה הוא הצהוב או לבן והוא כנגד‬ ‫ז"א ו' והוא גם יהו' ויש עוד שני גוונים כנגד י'ה' אך אינם נראים לעין‪.‬‬ ‫ד'‪ .‬ג( כמו נוגה סביב האש שאינו נראה אלא בסתימו‬ ...‬‬ ‫פירוש הגר"א במקום‪ :‬כשלהבת קשורה בגחלת שבהם יתראה היאך נעוץ סופן‬ ‫בתחילתן‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קו‬ ‫זוה"ק פרשת בראשית דף נ"א ע"א‪) :‬התחלה סוף דף נ' ע"ב ( אבל ת"ח‪ ..‬והאור התכלת נאחז בדבר אחר להדלק‪ .‬הה"ד "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם‬ ‫חיים כולכם היום"‪ .‬ע"ש‬ ‫ספר היצירה פרק א' משנה ז'‪ :‬עשר ספירות בלימה נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן‬ ‫בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר‪.‬והכחול הוא כסא‬ ‫לאור הלבן‪ ..‬וממשיך הזוהר למנות ‪3‬‬ ‫גוונים תכלת או שחור או אדום‪ .‬‬ ‫שעה"ק דף ו' ע"ד‪ ..‬‬ ‫מכל הנ"ל משמע בקיצור‪ :‬יש ‪ 4‬שלהוביות כנגד ‪ 4‬אותיות הויה וכדברי זוה"ק דך נ"א‬ ‫סע"א‪ .‬כי ה' אלוהיך אש אוכלה הוא" אע"פ שהאש התכלת שורפת כל מה‬ ‫שתחתיה ישראל מתדבקים בו ואינם נשרפים‪ .‬שהוא מתחתיו הכחול משתנה‬ ‫לאדום או שחור אך הלבן אינו משתנה כלל‪ .‬כי חמשה אשות הן בשלהבת א( גוון תכלת שסביב הפתילה נגד מלכות‪ .‬להבין יחוד זו"ן אם היא ד' דלה ועניה או ה' שלמה ומלאה ‪ .‬והאור הלבן כנגד ז"א ו' דהויה‬ ‫והוא יה"ו ‪..‬לא אשתכח וסלקא מתמן ואשתאר‪...‬האש התכלת היא השורפת ואוכלת כל מה‬ ‫שתחתיה‪" .‬ע"ש‪.‬או מגו בוצינא‬ ‫דדליק‪ ..‬עיין פירוש מקדש מלך דף ק"ן ע"א‪ :‬שם מבאר ענין שם הויה‬ ‫שהאור הכחול כנגד המלכות ה' אחרונה ובה ג' גוונים‪ ..‬המלכות היא‬ ‫הגוון הכחול הדבוק לפתילה והיא כלולה מ ‪ 3‬גוונים או כחול או שחור או אדום וכולם‬ ‫בה והיא כנגד ה' אחרונה של ההויה‪ .‬מאן דבעי‬ ‫למנדע חכמתא דיחודא קדישא‪ .

.‬וז"ש‬ ‫תחילתן בסופן‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קז‬ ‫דעינין‪ .‬מקדש מלך‬ ‫על זה דף ק"נ ע"ב ‪ ..‬לבין‬ ‫הגחלת עצמה ללא אש שהיא בחינה נמוכה ‪ (...‬ההארה של האור סביב הנר והוא בחינת החכמה‪ (5 .‬וכן שם חלק א' דף ל"ב ע"ג‪:‬‬ ‫שמן עיקרו בחכמה ומושפע ע"י הבינה ‪...:‬וכן שם חלק ב' דף מ"ב ע"ד ‪.‬זוה"ק בא דף ל"ד ע"ב‪( ...‬ה( איך נאחזים בגלגל האש והוא גוון שחור‪.‬ועוד יש בחינה‬ ‫עליונה עליהם שהוא האש היסודי שהוא חומר הבערה השמן או הנר או הגחלים והוא‬ ‫בחינת עתיק‬ ‫)בענין התכלת‪ :‬שער מאמ"ר דף כ"ד ע"ג ‪ .‬‬ ‫פרדס דף רל"ב ע"ב ‪.‬כאן הרב מחלק בין האש היסודי שבתוך הגחלת שהיא בחינה גבוהה‪ .‬האש התכלת מן הגחלת חוזר למקומו וכל‬ ‫הגוונין עמה‪ ...‬וכן הוא במלכות שכולן עולין לכתר על ידה ושם נקרא כתר מלכות וז"ש‬ ‫סופן בתחילתן‪ .‬ובגחלת עצמו יש בו בחינת אש יסודי שבלאו הכי לא היה האש נאחז‬ ‫בו‪ .‬‬ ‫ספר הדע"ה לשם דף נ"ה סע"ג‪ :‬תא חזי קוב"ה )ר"ל א"ס ב"ה ( אפיק עשר כתרין‬ ‫עטרין קדישין לעילא )שהם הי"ס דאצילות ( דאתעטר בהו ומתלבש בהו והוא אינון‬ ‫ואינון הוא כשלהובא דאחידא בגומרא )ור"ל באש היסודי של הנחלת שהם חד אלא‬ ‫שהשלהבת הוא גילויו‪ .‬ובו התקשרות גוון תכלת ובו נאחז האש היסודי ועל ידו באין כל הגוונין‪ .‬וכמ"ש הגר"א בספר היצירה פ"א מ"ז ובתיקונים (‬ ‫לסיכום‪ 5 :‬בחינות בשלהבת והם‪ (1 :‬האור הכחול או אדום או שחור האחוז בפתילה‬ ‫והוא בחינת המלכות‪ (2 ..‬האור סביב הלבן ללא‬ ‫צבע הוא בחינת הבינה‪ (4.‬‬ ‫כוונת השמן‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד ד"ה בחנוכה‪ :‬כשתשים השמן תכוין בשם ב י ט שהוא שמן בא"ת‬ ‫ב"ש והניקוד שני קמצים ושבא ע"כ‪ .‬נגד בינה‪ ....:‬ע"ש‪..‬והוא נגד א"א‪..‬וכן גוון התכלת שבו האש היסודי נאחז בגלגל האש ועל ידו כולם‬ ‫נאחזין שאם תכבה האש שצריך להסתלק‪ .‬ע"ש היטיב‪..‬זוה"ק תרומה דף קמ"ט ע"ב ‪ .‬‬ ‫והאש היסודי בעצמו הוא שורש של כל הגוונים הנ"ל וכולם קשורים בו והוא נגד‬ ‫עתיקא סתימאה‪ .‬‬ ‫חיבור עם השמן ‪ .‬‬ ‫מחברת הקודש דף נ' ע"א‪ .‬פרדס ‪ (3‬הניקוד ‪..‬ד( הזוהר המאיר משלהבת שאין יכולת להשיג איך בא האור‬ ‫משלהבת נגד חכמה‪ .‬משמע השמן שבנר הוא שמכונים עליו והוא‬ ‫בחינת האש היסודית‪..‬האור הלבן מעליו והוא בחינת ז"א‪ (3 .‬‬ ‫קהילות יעקב דף כ"א ערך ב י ט‪:‬‬ .‬ב' י' ט'‬ ‫אפשרות ראשונה לצירוף השם ועוד אומר בי חשק ואפלטהו הרי ב' י' ט'‬ ‫אור זרוע דף קע"ב‪:‬‬ ‫סידור חמדת ישראל דף קפ"ד‪ :‬נראה עד כאן שיש שלשה רובדים ‪ (1‬השם עצמו‪(2 ..‬‬ ‫ליקוטי תורה דף קל"ב ע"ב באמצע ‪ :‬על הפסוק "כי בי חשק ואפלטהו‪" ..‬האור‬ ‫בתוך האש בין הכחול ללבן והוא שקוף והוא בחינת הכתר א"א‪ (6 ..‬וגחלת הוא בחינת עולמות תחתונים שמלכות יורדת ומתקשרת‬ ‫בהן‪).

‫כוונות החגים‬

‫קח‬

‫שער היחודים פירוש שיר אזמר בשבחין דף נ"ג ע"ג באמצע‪ :‬עיקר דבריו מעמק המלך‬
‫ושם הלשון יותר מתוקן‪...‬‬
‫עמק המלך שער דיקנא דא"א פרק ח' דף ס"א ע"ב‪:‬‬
‫סידור היר"א ח"ר עמ' ‪ ...:9‬כשתשים השמן‪ ,‬תכוין בשם בי"ט‪ ),‬בזרועו יקבץ‬
‫טלאים( והוא שמן בא"ת ב"ש ויכוין שהנקודות הם ב' קמצין ושב"א הקמצי"ן מורים‬
‫על היותו נמשך מנה"י של א"ק‪ ,‬ונמשך ובא בכל הפרצופין א"א או"א וזו"ן‪ ,‬ושורה‬
‫במנורה שנקודתה שב"א וזה הניקוד עולה בגי' ב"ן יוד הה וו הה‪ ,‬והשם עצמו עולה‬
‫אהי"ה‪ ,‬וב"ן ואהיה עולה ס"ג ועשר אותיות‪ .‬יוד הי ואו הי מספר יוד הי ואו הי‬
‫אותיות‬
‫נה"ש דף מ' ע"ד‪ ...:‬הרי שם ע"ג וכך עולה חנוכה חנ"ה כ"ו חנ"ה עולה ס"ג להורות‬
‫שזה הרגל מאיר בו אימא עילאה‪.‬‬
‫סידור כוונות חנוכה ופורים לרב הלל‪ :‬עיין שם בהקדמה‪...‬‬

‫כוונת הזית‬
‫נה"ש דף מ' ע"ד‪ :‬עוד יכוון שחנוכה עולה פ"טלא והוא משם טפטפיה שי"ה צריכים‬
‫אנו להשלים שם זית ‪ ,‬כיצד שמן עולה ש"ץ ובמספר קטן עולה י"ב הרי ב"ת עם י"ה‬
‫הרי זית‬
‫מחברת הקודש דף נ' רע"ב‪ :‬מסדר את השם כך פטפטיה ‪ .‬שמן במ"ק י"ב ושמ"ן וי"ה‬
‫הרי זית‪ .‬ועיין שער הפסוקים פרשת תצוה וכן בליקוטים תצוה‬
‫חמדת ישראל דף קפ"ד‪:‬‬
‫קהילת יעקב ערך טפ‪ :...‬טפטפיה בגימ' כוזו מלא כזה כף ואו זין ואו בגימ' ‪293‬‬
‫שם ערך כוזו‪ :‬שם זה מסוגל לטהרת המחשבה ‪.‬‬
‫שעה"כ דף ס"ה ע"ד‪ :‬אהיה יהו במילוי ההין כזה אלף הה יוד הה יוד הה וו גימ'‬
‫‪ 293‬גימ' פטפטי"ה‪ .‬וזו הכוונה בקדיש ברכו של ערב שבת קודש‪.‬‬
‫כסף הכיפורים דף ה' ) בסוף ספר עלי נהר דפוס ישן(‪ :‬כתב שם על סגולת השם בזמן‬
‫המגפה וכתב שצריך לכתוב אותו בזהב ‪...‬ע"ש‪.‬‬

‫כוונת הברכות‬
‫בענין המכילין‬
‫פרי עץ חיים דף ק"ט ע"ג‪ :‬בברכה יש י"ג תיבין נגד י"ג מכילין דרחמי‪ ,‬דאימא מקשטי‬
‫לברתא לתקנא הוד דידה וקשטא בח' מכילין דידה קדמאין מן א"ל וכו' עד תמינאה‬
‫נוצר חסד ויכוין ) בכל יום ( למכילתא חדא שכל א' כלול מי"ג‪ ,‬וביום הח' שהוא נוצר‬

‫לא שים לב שהקריאהפרשת הנשיאים יש בה פ"ט פסוקים‪ ,‬גימ' חנוכה‪.‬‬

‫כוונות החגים‬

‫קט‬

‫חסד מעוררת ביומה כל שאר המידות ע"י בטישת דנוצר עם נקה שהם ב' מזלות עלאי‬
‫ותתאי כדי להשפיע למלכות‪ ...‬ע"כ‪.‬‬
‫אור הלבנה כוונות זמניות דף ל"ג ע"ב‪ :‬עוד יכווין שיש בברכה זו י"ג תיבות והם כנגד‬
‫י"ג מכילן דרחמי והוא דאימא מקשטת לברתא לתקנא הוד דידה בשמונה מכילן‬
‫דרחמי שהוא מן א"ל עד נוצר וכל מכילתא כלולה מי"ג ובכל לילה יכוין להמשיך‬
‫מכילתא אחת הכלולה מי"ג‪...‬ע"כ‪ ) .‬כאן יש לשים לב שלא הזכיר את הזיווג וההמשכה‬
‫של היום השמיני‪ .‬אך הרב הזכיר זאת בלשם ייחוד‪ ...‬ע"ש‪(.‬‬
‫יר"א ד' עמ' ‪ ...:16‬ובכח שלש עשרה תיבות של ברכת נר חנוכה של הלילה הזאת ימשך‬
‫שפע והארה מג' עשרה תיקונא דיקנא דא"א הכלולים בתיקון ליל א' א"ל‪ ...‬וכו' דרך‬
‫או"א למלכות נוק' קדישא דז"א‬
‫שאלה‪ :‬ממי השפע מא"א או מאו"א בסידור שלנו אין גילויעל זה‪ .‬אך האם עובר דרך‬
‫או"א או דרך אימא?‬
‫כוונות זמניות ל"ד ע"א‪ :‬בסגולת‪ ...‬להאיר ולהשפיע במלכות מבית אימא לתקנא‬
‫ולקשטה‪.‬‬
‫שעה"כ דף ע' ע"ב‪ :‬בענין נשיקת ידי או"א כתב שמן ששון ג' דף צ"א סע"ב‪ :‬שכתב‬
‫שהכוונה או"א לישסו"ת שזה אימא כידוע‪.‬‬
‫שלום וצדק דף ל"א ע"ג בספר דעה והשכל‪ :‬בענין הי"ג מכילן הנמשכים לנוק'‪ .‬עיין‬
‫שם‪.‬‬

‫בענין איך לעשות כוונה זאת יש ‪ 4‬אפשרויות‪:‬‬
‫‪ (1‬לעשות גם את הזיווג גם את ההמשכה של החמשה מכילין האחרונים לפני‬
‫הברכה בלשם ייחוד‪ .‬אם נעשה כך יצא לנו שבאו החמשה מכילין האחרונים לפני‬
‫המכילתא השמינית נוצר חסד )צריך להבין שהזיווג נעשה בא"א וע"כ אין‬
‫להקשות איך נעשה הזיווג עם נוצר ונקה ועדיין לא באו‪(.‬‬
‫‪ (2‬בכל תיבה בברכה לכוין מדה פרטית של ‪ 6‬מדות כוללות‪ .‬בהמשכה כזאת אין‬
‫אנחנו מקיימים צווי הרב בפרי עץ חיים שמשמע משם שיש כאן שני דינים קודם‬
‫יש לסיים את ההמשכה של היום שהיא נוצר חסד ורק אחר כך יש התעוררות‬
‫הזיווג שתי עבודות שונות ואין לעשותם יחד‪ .‬וכן משמע מהלשם ייחוד המובא‬
‫בכוונות זמניות וביר"א‪.‬‬
‫‪ (3‬עד מילת קידשנו כמו בכל יום ובקידשנו לעשות את הזיווג וההמשכה בהמשך‬
‫הברכה‪ .‬וזו השיטה של היר"א ד' עמ' ‪ 16‬שכן כתב מעל כל תיבה של הברכה כך‬
‫מעל תיבת ברוך‪ ,‬ליל א' מכילתא א"ל‪ .‬מעל תיבת אתה‪ ,‬ליל ב' מכילתא רחו"ם‪,‬‬
‫וכו' עד יום השמיני ששם הוא כותב נוצר חסד ולזווג ב' מזלין נוצר ונקה‬
‫להמשיך ה' מכילין אחרונים‪ .‬ובהמשך הברכה ממשיך לכתוב מעל כל תיבה את‬
‫המכילן הפרטי לאלפים וכו' עד הסוף‪ .‬נראה לכאורה שהוא עושה רק את‬
‫ההמשכה הכללית ולא את הפרטית בכל תיבה‪ .‬אך אפשר לומר שאינו חולק על‬
‫דברי הרב אלא שכתב את כל המכילן בכל תיבה והיא הפרטית אך בכל לילה‬
‫כשיגיע לאותה מכילן הכללית של אותו הלילה‪ ,‬ידע‪ ,‬שכל הפרטיות דכל תיבה‬

‫כוונות החגים‬

‫קי‬

‫היא של הכללי של אותו הלילה כתזכורת‪ .‬וכמו שאנו עושים בלשם יחוד‪ .‬ובענין‬
‫השמיני והייחוד הוא סובר שבהמשך הברכה מהתיבה השמינית ועד הסוף‪ ,‬יכווין‬
‫בכללי שיש בכל אחד י"ג פרטיים‪ ,‬וימשיך גם לכווין בפרטי של השמיני בכל‬
‫התיבות‪ .‬ואפשר לשמוע דבר כזה אע"פ שקשה לכוין ולהבין‪.‬כך נלע"ד וא"ש‬
‫את"ם‪.‬‬
‫‪ (4‬לפי שיטתינו לעשות את הזיווג וההמשכה לפני הברכה‪ .‬ובסוף הברכה זה יבוא‬
‫ויכנס‪ .‬לפי זה כל הברכה היא רק להמשכה המכילן השמיני ורק אחר כך מתחילה‬
‫העבודה השניה שהיא הזיווג וההמשכה של החמשה מכילן האחרונים‪ .‬מה‬
‫המקור לעשות כדבר הזה שנעשה את הזיווג לפני הברכה ביום השמיני וזה ימשך‬
‫בפועל בסוף הברכה‪ .‬ראה שע"ר א' שאלה ז'‪ :‬בענין קריאת שמע על המטה‬
‫שמכוונים את הזיווג בשעה ששוכב לישון וזה בפועל בחצות לילה‪ ,‬אע"פ שהוא‬
‫ישן באותו זמן‪ .‬ע"ש ‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מי מעורר את הזיווג ?‬
‫והשמיני הוא נוצר חסד מעוררת ביומא‪ ...‬כך כתב בפריע"ח‪ .‬וכן כנפי יונה דף רל"ה‬
‫סי' כ"ד וכן מחברת הקודש דף נ'‪.‬‬

‫בענין ניקוד ההויות‬
‫פרי ע"ח דף ק"ט רע"ד‪:‬‬
‫שע"ר ב' ש' שי"ט וכן שאלה ב' שמ"ט‪:‬‬
‫כנפי יונה דף ר"מ סי' כ"ט וכן דף רמ"ב וכן דף רל"ה סי' כ"ד‪:‬‬
‫שלום וצדק דף ל"א ע"ג בספר דעה והשכל‪:‬‬
‫משנת חסידים‪:‬‬

‫יחוד הנר בברכות‬
‫שעה"כ דף ק"ח סע"ג‪ :‬ואמנם עניו כוונת ברכות הדלקת הנר הם סובבים על יחוד א'‬
‫עליון ושלם הנקרא נר כמבואר אצלינו‪ ...‬וענינו בקיצור הוא כי שלשה בחינות של יחוד‬
‫יש לזו"ן הא' הוא בבחינת הויה אהיה ומספרו מ"ז‪ .‬הב' הוא בבחינת הויה אלהים‬
‫ומספרו יב"ק‪ .‬הג' הוא בבחינת הויה אדני ומספרו צ"א‪) ...‬משמע עד כאן שהייחוד הוא‬
‫בשלושת הברכות‪ ,‬שכתב ברכות סובבם לשון רבים‪ ...(.‬והנה בברכה ראשונה שהיא‬
‫להדליק נר חנוכה נרמזו שלשתם‪ ,‬ובברכה ב' שהיא שעשה נסים נרמזה הב'‪ .‬ובברכה‬
‫הג' שהיא שהחיינו נרמזה התחתונה מכולם‪ ) .‬מכאן משמע שהוא סותר מה שכתב‬
‫לפני כן שכן אמר בברכה ראשונה נרמזו שלשתם‪ (.‬וכן בהמשךמביא קונטרס אחר ושם‬
‫יש כוונה בשלש הויות אך אומר לכוין במילת להדליק‪ .‬וממשיך‪ :...‬ואמנם בקונטרס‬
‫אדם אחר מצאתי כי בברכה א' של להדליק כשיאמר ברוך אתה ה' יכוין שזו ההויה‬
‫היא דע"ב דיודין ותכוין לחבר עמו גם אהיה דיודין‪ ...‬ובברכה שעשה נסים יכוין באותה‬
‫הויה למילוי ס"ג ויחבר עמו שם אלהים‪ ...‬ובברכת שהחיינו יכוין באותה ההויה שהוא‬

‫כוונות החגים‬

‫קיא‬

‫במילוי מ"ה דאלפין ויחבר עמה שם אדני‪ ) .‬משמע מכאן בברור שהנר הוא בשלשת‬
‫הברכות בהויות אך הוא לא מזכיר כאן שדבר זה הוא הייחוד הנר העליון מה שכתב‬
‫למעלה‪(.‬‬
‫פרי ע"ח דף ק"ט ע"ב‪ ...:‬ונדבר עתה בענין הברכות‪ ,‬דע כי שרשם סובב על היות לה‬
‫סוד יחוד א' ונאה והוא סוד נר שידעת שהוא סוד יחוד שם הויה ואהיה הויה אלהים‬
‫הויה אדני וג' יחודים אלו גימ' נ"ר‪ .‬והנה בברכות אלו רמוזים כל הג' יחודים דהיינו‪,‬‬
‫בברכה א' יחוד א' הויה אהיה‪ .‬בברכה ב' הוא יחוד ב' של הויה אלהים‪ .‬בברכה ג' יחוד‬
‫ג' של הויה אדני‪ .‬אמנם תכוין תחילה להמשיך אליה ע"ב ס"ג מ"ה גימ' ק"פ כמנין‬
‫להדליק ע"ה‪ ) ...‬כאן יותר מסודר שמתחיל שיש יחוד נר עליון והוא בהויות‪(.‬‬
‫אור הלבנה כוונות זמניות דף ל"ג ע"א‪ :‬הנה ענין כוונת ברכות נר חנוכה שורשם סובב‬
‫על יחוד אחד עליון הנקרא נ"ר והוא שבהויות ברכה א' יכווין ע"ב וקס"א‪ ,‬ובהויות‬
‫ברכה ב' יכוין ס"ג ואלהים פשוט‪ ,‬ובהויות ברכה ג' יכוין מ"ה ואדני פשוט‪.‬‬
‫עוד יכוין שבברכה א' נרמזו כל הג' יחודים הנ"ל‪ ,‬והוא שיכוין להמשיך מס' ע"ב ס"ג‬
‫מ"ה שהוא כמס'לב להדליק‪ ,‬לנוק' שהיא ב"ן‪ ,‬ובמילת נר לייחדם בג' יחודים ואז נעשה‬
‫נר חנוכה‪) .‬משמע מהרש"ש שהנר העיקרי הוא בהויות ומה שעושים בברכה הראשונה‬
‫הוא מדין רמזים וזה שכתב שורשם סובב על יחוד אחד עליון ובהמשך כתב נרמזו כל‬
‫הג' יחודים הנ"ל‪(.‬‬
‫מה שכתב בהמשך‪ :‬אמנם תחילה תכוין להמשיך לז"א מאימא כח להתייחד הג'‬
‫יחודים והוא שיכוין השם הקדוש הזה נח"ל שהוא רמוז בר"ת להדליק נר חנוכה‪) ...‬‬
‫אין כאן כל בעיה שזה גם על ההויה הראשונה שהוא התחלת היחוד ואין בזה בעיה שכן‬
‫ראינו בכוונות דוגמאות כאלה לרוב‪ .‬וגם שהשפע הזה הוא גם לייחוד הכללי וגם‬
‫לרמזים ‪ .‬אך לעולם יש רק יחוד אחד נ"ר‪(.‬‬
‫בענין יחוד הנר ראה סיכום בכוונות החול כוונת שים שלום‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫כוונת רג"ל בברכה‬
‫יש שתי כוונות רג"ל בברכה הראשונה ‪ (1‬רגל מן השוק בהויה‪ (2 .‬רגל שגם חנוכה‬
‫מכלל המועדות‪.‬‬
‫שעה"כ דף ק"ח ע"ד‪ :‬שורה ‪ .13‬ומן האהי"ה שבחיבור ההויה דע"ב דיודין גם הוא‬
‫יהיה במילוי יודין שהוא קס"א ועם ההויה עצמה שהיא ע"ב יהיו שניהם בגימ' רג"ל‬
‫לרמוז כי גם חנוכה נקרא רגל מכלל המועדים כנזכר בכתיבת יד בהקדמת התיקונים‪.‬‬
‫שם ד"ה ואמנם‪ :‬כשיאמר ברוך אתה ה' יכוין שזו ההויה היא דע"ב דיודין ותכוין‬
‫לחבר עמו גם אהיה דיודין ושניהם בגימ' רג"ל וז"ס עד שתכלה רגל מן השוק‪ ...‬כוונה‬
‫לב מה שכתב כאן כמספר מפני שבאמת זה צ"ל ע"ה‪ .‬ועוד נראה שכאן הרש"ש תפס דווקא את לשון‬
‫משנת חסידים שלשונו כמספרו אך בשאר הספרים הלשון אחרת‪ .‬וזו הוכחה שוודאי לא פסל את משנת‬
‫חסידים‪.‬‬

‬ב"ן ול"ו בגימ' נח"ל‪....‬‬ ‫ימשך בנוק' הנקרא הויה דב"ן‪ ..‬משמע שכוונת רגל מכלל המועדים תהיה במילת נ"ר ורגל מן‬ ‫השוק תהיה בהויה‪(...‬וריבוע אהיה‪ ..‬ולכן אסור להשתמש לאורה מפני שיורד למקום‬ ‫שמצוים שם חיצונים‪ ..‬‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"ט ע"א‪ ....‬ראה‬ ‫סידור היר"א ד' עמ' ‪9‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ט ע"א‪ .‬‬ ‫לג הרב מתקן כאן הגירסא במקום גימ' כתב נקרא אך ר' מנחם פרג' מצא שחנוכה מלא גימ' רג"ל מלא‬ ‫ועוד ג' אותיות והכולל‪ .‬‬ ‫מה שאנו ממשיכים לה בהיותה בנה"י ע"ב קס"א גימ' רגל הוא כולל כל היחודים‬ ‫האחרים‪ .‬כי נר שבת עולה היא למעלה עד‬ ‫הכתר שלו ממש ונר חנוכה הוא אשר יורדים כל הבחינות אלו אליה למטה במקומה‬ ‫ולכן קניית שמן של שבת קודם ובענין ההדלקה נר חנוכה קודם כי אם ידלוק של שבת‬ ‫קודם כבר עלתה ומה התועלת באחרת‪...‬והנה בחנוכה היא נגד נה"י לבד‬ ‫ואנו ממשיכים לה אור מן הראש כאילו היה זיווג עם בעלה פנים בפנים‪ .‬אך הארה זו לבריאה היא עד שתכלה רגל מן השוק‪..‬ודע‬ ‫כי אנו מדליקים אותה עם שקיעת החמה כי אז היא מדת לילה והיא יורדת לבריאה‬ ‫לתת טרף לביתה וחק לנערותיה ואז אנו ממשיכים לה אותן הארות שהיו לה למעלה‪.‬כתב שם שאין שום קשר בין נר חנוכה לנר שבת זה בחינת הזמנים וזה‬ ‫בחינת הימים ועוד שכתב בפירוש באות י' באותו עמוד שמד"ה דע כי מה‪ .‬וענינו הוא אור הנמשך מאימא לז"א כדי‬ ‫שיהיה בו כח להתייחד עמה בג' יחודים הנז' שהם בגימ' נר ולכן תכוין בשם נח"ל‬ ‫שהוא גימ' הויה דמ"ה‪ ....‬שם ע"ב‪ .:‬וזהו נר שבת נר חנוכה‪ .....‬‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"ט סע"ב‪ ....‬כדי שיוכל להתייחד עמה ביחוד נר הנ"ללכן‬ ‫תכוין כי נח"ל ) ע"ה ( הוא שם מ"ה ובתוכו שם אהיה כזה בריבוע‪..‬ונלע"ד ששמעתי שיכוין ג"כ שהנח"ל הנז'‪..‬ע"ש‪.:‬דע כי יש בה ג' יחודים‪ ...‬‬ ‫אך היחוד נ"ר הכולל הגדול שמכוונים בהויות הנוק' היא גדולה ומתייחדת עמו‪ ..‬‬ ‫פריע"ח דף ק"ט ע"ג‪ ..‬‬ ‫כוונת נח"ל‬ ‫שעה"כ דף ק"ח ע"ד‪ :‬אחר כך תכוין כי ר"ת להדליק נר חנוכה הוא שם קדוש נח"ל‬ ‫היוצא מר"ת נוצר חסד לאלפים כנודע‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫קיב‬ ‫זו היא שמאירים לנוק' היורדת בבריאה להמשיך לה שפע זה וזה יהיה בהדלקה‪ .‬וזה יורד עמה לבריאה‪ ...:‬גם במה שביארנו במילת נר כי יש בו יחוד הויה דע"ב עם‬ ‫אהיה זו היא ביודין אז שניהם גימ' רגל כי גם חנוכה גימטריא רג"ל לג נ"ל שצ"ל נקרא‬ ‫רגל כנז' בתיקונים‪ ) ....‬‬ ‫שמן ששון ג' דף קל"ט ע"ג אות י"ג‪ :‬מה שכתב שעולה עד הכתר אין זה בזמן ההדלקה‬ ‫ועוד מה שאומר להדליק קודם נר חנוכה מפני שנר שבת היא בכתר וע"י נר חנוכה נוריד‬ ‫אותה לנה"י‪ .‬כזה ריש גמל למד ועוד ‪ 3‬והכולל = חית נון ויו כף הי‬ .‬ועד סוף‬ ‫הדרוש אינו ממוהרח"ו אלא מזולתו ואין להתייחס לכל האמור שם‪ .‬ולכן‬ ‫יש לכוון בברכה שהיא רג"ל וז"ס רגל מן השוק כשתרד לשוק בהדלקה‪.‬ולכן אין להנות מן האור‪..‬‬ ‫לזמן מועט עד שתכלה רגל מן השוק‪ .:‬ותכוין לשם קדוש נח"ל שהוא ר"ת להדליק נר חנוכה‬ ‫והוא המשכה אור עליון של הבינה לז"א‪ ..

‬ומספרו שם ב"ן ול"ו אותיות‬ ‫כאמור בכוונת נפשינו חכתה לה' שם זה דנח"ל הוא המשכת האור העליון אל ז"א כדי‬ ‫שיוכל להזדווג עם נוקביה‪..‬‬ ‫מנהג בית אל בכוונת ברכה הראשונה והנח"ל‪ :‬היו מסיימים לברך את כל הברכה‬ ‫הראשונה ללא כוונות כלל והיו מדליקים‪ .‬‬ ‫כי הווין שבמילוי מילואו הם מלאים באלףלו‪.‬יר"א ד' עמ' ‪.‬‬ .‬‬ ‫ספר הליקוטים דף מ"ג ע"א‪ :‬הנה שם מ"ה‪ .‬ומאימא לז"א הוא מ"ה וריבוע אהיה‬ ‫והכוונה שם זה בניקוד הנ"ל הוא באימא והוא ב"ן ול"ו אותיות‪ ..‬‬ ‫לו עיין פריע"ח שאז הוא בלאה‪....‬ע"ש‬ ‫משנת חסידים דף תר"י ) בחדש( פ"ד מ"ד וה'‪ :‬ויכוין בר"ת להדליק נר חנוכה שהוא‬ ‫שם נח"ל נקוד נון חולם‪ .‬הוא בחינת נפש‬ ‫המלכות כי הנוקבא היא בחינת נפש‪ ..‬נפשינו שהיא הנוק' דז"א חכתה לה' שהוא ז"א‬ ‫הנקרא הויה‪ ..‬‬ ‫ליקוטי תורה דף קכ"ח ע"א‪ :‬נפשינו חכתה לה' מר"ת זה יצא שם קדוש נח"ל והוא‬ ‫רומז גם כן בר"ת נוצר חסד לאלפים והוא כי שם ב"ן ול"ו אותיות‪ .‬ומסיימים ההדלקה וממשיכים את שאר‬ ‫הברכות‪ ...‬אבל ב' אלפים של ימות המשיח‬ ‫האחרונים שאנו בגלות לאלו נוצר אימא החסד‪ ..‬וכך‬ ‫סידר את הכוונה בפועל סידר רבינו אשר דף ת"ב ע"א‪ ..‬ובמעשה ההדלקה היו מכוונים ראשית כוונת‬ ‫הנח"ל ואח"כ את כוונות להדליק‪ ..‬נר‪ .‬ביר"א ד' דף ‪19‬‬ ‫כתב שמעבירה נח"ל שלם וכן עשה בכוונה בפועל בעמ' ‪ 27‬נח"ל שלם‪.‬והנה הוא בגימ' דב"ן‬ ‫דמילוי ההין עם ל"ו אותיות שבפשוטו ובמלואו ובמלוי מלויו וכבר ידעת כי שם הנזכר‬ ‫הוא נקרא נפש של המלכות וז"ש נפשינו חכתה לה' שהוא ז"א ומציאות נפש זו שהיא‬ ‫ב"ן נרמזת בר"ת‪...‬ועיין שרף פריע"ח דף ק"ה ע"ב‪ :‬ע"ש‪.‫כוונות החגים‬ ‫קיג‬ ‫שער הפסוקים דף מ"ח ע"ד‪ :‬נפשינו חכתה לה' הנה ר"ת נפשינו חכתה לה' הוא נח"ל‬ ‫וכבר ידעת שהוא שם קדוש יוצא מר"ת נוצר חסד לאלפים‪ .‬ע"ש‪ .‬חנוכה‪ .27‬‬ ‫הרב שלום הדאיה בספרו שלום וצדק שבסוף ספר דעה והשכל דף ל"א ע"ד אות ד'‬ ‫ואות ה'‪ :‬ד' ראשית אומר שהנח"ל כולו הוא עובר מאימא לז"א‪ .‬ועיין בשרף פריע"ח דף ק"ה אע"ב )בישן(‪ :‬וכן‬ ‫משנת חסידים דף ר"ט‪ :‬נפשינו חכתה לה' ר"ת נח"ל שמספרו שם ב"ן ול"ו אותיות‪.‬ובאות ה'‪:‬‬ ‫כתב ביום הא' יגמור כל הברכות ואח"כ ידליק ומיום ב' ידליק אחר הברכה‬ ‫לד נראה שר"ל אותיות‬ ‫לה כאן מתחילה משנה ה' בחדש וצריך להבין כאילו זה המשך המשנה הקודמת יש נח"ל באימא ויש מה‬ ‫שמעבירה היא לז"א ונחל שלה הוא ב"ן ול"ו אותיות ונח"ל שהיא מעבירה הוא מ"ה וריבוע אהיה‪ .‬כתוב שם נח"ל שלם‪ ....‬והלמד קמץ‪ ....‬לה ויכוין שמספרו עם הכולל הוא מ"ה שבתוכו רבוע אהיה‬ ‫שמספרו ד"ם והוא סוד דם האדם‪ .‬אך בכוונה‬ ‫עצמה עשה חצי נח"ל שאימא נותנת ריבוע אהיה לשם מ"ה שהוא ז"א‪ .‬‬ ‫מה ממשיכים לז"א נח"ל שלם מאימא או חצי נח"ל ?‬ ‫באור הלבנה כוונות זמניות דף ל"ד ע"א‪ :‬לשם יחוד‪ .‬ומה שכתב במשנת חסידים הוא שנח"ל עם‬ ‫הניקוד של נוצר חסד לאלפים הוא באימא והוא ב"ן ול"ו אותיות‪ .‬והחית סגול‪ .‬ונוצ"ר הוא בגימ'לד רצון כי המחשבה‬ ‫באבא ורצון באימא גם ר"ת נוצר חסד לאלפים הוא נחל שהיא אימא כנודע‪.

.‬כן עתה‬ ‫נמשיך הויה דס"ג של אימא שהוא מספר עשר אותיות המילוי עם חשבון אותיות‬ ‫הפשוט לבדם שהם כ"ו והרי כ"ו וס"ג בגימ' חנוכה‪ .‬ע"ש‪.‬אלא קאי‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קיד‬ ‫הראשונה‪ ..‬‬ ‫בשם הרב שמואלי‪.‬‬ ‫כוונות חנוכ"ה‬ ‫שעה"כ דף ק"ח ע"ד‪ :‬ד"ה אח"כ‪ :‬אח"כ במלת חנוכה כי כמולז שהמשכנו הארה‬ ‫מאימא אל ז"א בשם נח"ל כדי שיוכל להתייחד עמה בג' יחודים הנקרא נר‪ .‬וצריך להבין כמו שכתב ביר"א ח"ד עמ' ‪ ..‬ואז נעשה נר חנוכה‪ .‬‬ ‫פריע"ח דף ק"ט ע"ג למעלה‪:‬‬ ‫הקדמת הרש"ש דף ל"ד ע"ב‪ :‬ובמילת חנוכה תכוין להמשיך מאימא לנוק' פשוט‬ ‫ומלא דס"ג כמס' חנוכה‪ .‬וגם יכוין במילת חנוכה כמ"ש רז"ל חנו‬ ‫בכ"ה והם כ"ה אותיות שבג' יחודים הנ"ל‪ ..‬עיין עוד שם דף י"ז ע"ב‪ :‬סגולת השם הזה לעבור בנח"ל ולהנצל‬ ‫מאויבים‪ .‬ע"כ‪ .‬‬ ‫כוונת נר‬ ‫סידור כוונות זמניות אור הלבנה דף ל"ח ע"ב‪ ...‬ע"ש‪.:‬בכוונת נר יש רק ג' הייחודם מלאים‬ ‫כמו שהם בהויות‪ .‬והוא חצי נח"ל‬ ‫שאימא נותנת ריבוע אהיה לשם מ"ה שהוא ז"א‪..‬ועוד בייחוד הראשון שהוא מלא הוא‬ ‫גימ' רג"ל וצריך לרמוז שגם חנוכה נקרא רגל מכלל המועדים‪..‬וכך צריך לכוון‪ .‬שכמו שהשפע‬ ‫נח"ל הוא מאימא לז"א כן השפע הזה מאימא לנוק'‬ .‬וכמו שכתב בזוה"ק פר' ויקהל שבעוד השפתיים נעות צריך לעשות את‬ ‫הכוונות‪ .‬‬ ‫הלכה למעשה אנו עושים כמו שעשו בכוונה בפועל באור הלבנה‪ ..27‬שהכוונה שבפשוטם של‬ ‫הייחודים האלו הגימ' היא נ"ר‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫ברכה שניה‬ ‫שעה"כ דף ק"ח ע"ד‪ :‬ברכה השניה והוא שעשה נסים וכו' במילת שעשה תכוין שהוא‬ ‫חיבור ש"ע ש"ה פירוש שתכוין להמשיך הארת הפנים העליונים שהם ב' שמות א"ל‬ ‫ומילוייהם כזה אלף למד אלף למד העולים בגימ' ש"ע כנז' באורך בתפילת ר"ה‬ ‫לז מה שכתב כאן כמו אינו קאי על נתינת כוח להתייחד כמו שהיה בשם נח"ל‪ .‬‬ ‫לפי השיטות הנ"ל יש כמה בעיות וסתירות שכן אין עושים את הכוונה תוך כדי אמירת‬ ‫התיבות‪ .‬‬ ‫הרב מרדכי שרעבי זצ"ל‪ :‬היה עושה כל הכוונות בסוף הברכה היה מאריך ועושה שם‬ ‫את כל הכוונות אע"פ שלא היה מדליק אחר ברכה ראשונה אלא בסוף כל הברכות‪.‬הפשוט דס"ג זו מדרגה שלישית‬ ‫והמלא היא מדרגה שביעית‪..‬ע"ש‪ .

‬‬ ‫שעה"כ דף צ"ו ע"א‪ :‬וכן בסידור החול כוונת פנימיות דחיצוניות במילת אבותינו‬ ‫יחוד מקיפי או"א‪ ..‬‬ ‫ג' יודין לחח"ן דז"א פרצוף חיצון באלוהי אברהם וא' לחב"ד דנוק' תרין תפוחין‬ ‫וחוטמא‪.‬כאן ברור הא"ל בנוק' ושם הם מתמלאים והיא‬ ‫ממתקת בכוח זה את הש"ה‪.‬‬ ‫ג' יודין לבג"ה דז"א פרצוף חיצון באלוהי יצחק וא' לחג"ת דנוק' ‪.‬אך בהמשך אפשר להבין שכן זה‬ ‫המשך השפע שקבלה נוק' מאימא‪ .‬אך בסידור הדבר‬ ‫ברור שא"א הוא הנותן את השפע לנוק' לפנים שלה והיא ממתיקה את ש"ה‪ ...‬ונעשה המשכה הארות לנוק'‪.‬וממתקים‪ .‬‬ ‫ואז הג' אל עולים לחב"ד‬ ‫הא"ל שנכנס באלוהי אברהם מאיר בפן ימין‪.‬‬ ‫יר"א ד' עמ' ‪ :32‬יכוין להמשיך הארת הפנים העליונים דא"א אלף למד אלף למד‬ ‫למתק ש"ה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ג' יודין שבדת"י דז"א מאירים באלף שבנה"י דנוק' המחולקת לי' ו' י'‪..‬‬ ‫פריע"ח דף ק"ט רע"ג שורה לפני מהחברים‪ .‬עד הכוונה בקיצור ‪.‬ואלוהי יעקב‪ .‬ע"ש‪..‬וזה היה בנוק' ( ויכוין שעתה‬ ‫מתמלאים ע"י א"א ‪ ..‬לא העביר את ההארה לנוק' וזה כאילו א"א הוא הממתק‪ .‬‬ .‬‬ ‫מכאן לא מגלה לנו הרב ממי להמשיך ולמי להמשיך‪ .‬‬ ‫ואז מאיר ש"ע ריבוא נהורין שבא"א בתרין תפוחין ונעשים אל מלא כזה אלף למד‪ .‬במילת חנוכה בברכה ראשונה‪ .‬‬ ‫ג' יודין לדת"י דז"א פרצוף חיצון בואלוהי יעקב וא' לנה"י דנוק'‪.:‬שהוא הארת פנים עליונים מסוד א"ל‬ ‫למתק אלהים דיחוד שני הנ"ל שהוא במילוי יודין שהוא ש' ועם ה' אותיות אלהים הרי‬ ‫ש"ה‪.‬ובהמשך כוונת אלוהי אברהם‪ ..‬והם‬ ‫מאירים לא"ל השלישי שבחוטמא ונעשים שניים ומאירים גם בהם הארת ש"ע נהורין‬ ‫מא"א ונעשים ב' א"ל מלאים כזה אלף למד‪ .‬אלוהי יצחק ‪ ..‬ושם מה‬ ‫"אל" שבחג"ת נבנה את פרצוף חיצון דז"א‪ .‬ותמשיכם אל שם אלהים במילוי יודין העולה בגימ' ש'‬ ‫ועם ה' אותיותיו הפשוטות ה' הרי ש"ה מן שעשה‪ ..‬‬ ‫והא"ל שנכנס באלוהי יעקב מאיר בחוטמא‪.‬ע"כ‪ .‬‬ ‫והא"ל שנכנס באלוהי יצחק מאיר בפן שמאל‪..‬‬ ‫ובהמשך במילת ומגן מעבירים ט' יודין שבחח"ן בג"ה דת"י דז"א לג' א' שבחב"ד‬ ‫חג"ת נה"י דנוק' ויהיו ג' אל בנוק' בחב"ד חג"ת נה"י שבה ‪.‫כוונות החגים‬ ‫קטו‬ ‫)שעה"כ דף צ"ו ע"א( וע"ש‪ .‬‬ ‫ג' יודין שבחח"ן דז"א מאירים באלף שבחב"ד דנוק' המחולקת לי' ו' י'‪.‬וזה לפי‬ ‫פשט הכוונה המובאת בשעה"כ ללא עיון בדרוש ר"ה )שעה"כ דף צ"ו ע"א(‬ ‫בסידור שלנו כתוב יכוין לשני א"ל הרמוזים בחנוכה‪ ) .‬וצריך לפנות לדרושי‬ ‫ר"ה שם בכוונת ומגן ומשם משמע שההמשכה היא מא"א לנוק'‪ .‬‬ ‫ג' יודין שבבג"ה דז"א מאירים באלף שבחג"ת דנוק' המחולקת לי' ו' י'‪.

.‬כך נלע"ד‪.‬לשתי סיבות‪ .‬‬ ‫מחברת הקודש דף נ' ע"א‪ :‬מקביל לכתוב בפריע"ח‪.‬והנה בחי' מלוי המלוי הוא הנקרא כח אדני‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קטז‬ ‫כוונת נסים‬ ‫פריע"ח דף ק"ט ע"ד‪ :‬ענין על הנסיםלח כבר ידעת מה שכתוב בתיקונים תיקוני זוהר‬ ‫חדש דף קי"ג ע"ב‪ :‬כי נ"ה הם ב' פקודין דאתמר בהון פקד פקדתי‪ .‬ע"ש ההוי"ה שמלוי המלוי שבה הם כ"ח אותיות‪ ..‬נקרא כח ה' על שמו‪ .‬השנית הוא‪ .‬והם חנוכה ופורים‬ ‫שבהם מתגלים האורות דנ"ה והנה בנצח שם הויה ובהוד אדנ"י הנזכר בתיקונים והם‬ ‫מ"ה ואדנ"י גימ' נ"ס ויסוד כלול בגויהו הכולל נ' שערים גימ' י"מ לכן נקרא על הנסים‬ ‫נ"ס י"ם והנה נמצא כי נ"ה נקראו נסים‪.‬‬ ‫כוונת ברכת שהחיינו‬ ‫מחברת הקודש דף ס"ב ע"ד‪ :‬ברכה ג' שהחיינו יכוון באימא שממנה החיים שנקראת‬ ‫אלהים חייםלט שהחיינו ר"ל שה' שהוא תנהי"ם )שהיא התנהי"ם ( דאימא )והם( סוד‬ ‫ד' אהיה שעולים פ"ד וכן עולה )עולים( חיינו‪ .‬דאהיה ע"המב‪.‬‬ .‬וזה נראה שלפני שהגיעו הם‬ ‫המוחין לז"א וכשכבר הגיעו הם המוחין דז"א‬ ‫מא כך היתה הגירסא של כ"י ספר כוונות ישן שהיה בידי הרש"ש אךבכ"י המובא בסידור הרב קוינקא‬ ‫כתוב קס"א קמ"ג קנ"א‪ .‬מעתה גם לפי גירסת המחברת הקודש‬ ‫שהביא קנ"א אע"פ שיש בו במילוי המילוי רק כ"ד אותיות הוא גם נקרא כח ואפשר גם לסדר לפי גירסת‬ ‫מחברת הקודש והרב קוינקא‪ .‬וכך נכוון‪.‬‬ ‫בסידור שלנו כתוב לאבותינו לאבא‪ .‬נראה שהגי' לאו"א‬ ‫נכונה יותר‪ .‬לכן‬ ‫כל שאר מלוי המלוי שבשאר השמות‪ ..‬כי היות בו מלוי שני‬ ‫למלוי הא'‪ ..‬‬ ‫בפשוטם הם כ"ה אותיות‬ ‫במילו הם ס"ה אותיות כמנין אדנ"י‬ ‫במילוי מילויים יש ק"פ אותיות כמנין להדליק וז"ס להדליק נ"ר חנוכה‪.‬אך בסידורים שלנו לא הכניסו כוונה זו שהיא‬ ‫למעשה ידיעה והגדרה בלבד‪.‬האחד הוא‪ .‬‬ ‫הכל יחד‪ .‬‬ ‫מ כאן כתב המוחין לז"א ובכוונה בסידור הרש"ש כתב המוחין דז"א‪ .‬הוא הוראת תוספת כח‪ .‬‬ ‫מב היות ובמילוי המילוי יש רק כ"ז אותיות לכן זה עם הכולל‪.‬כ"ה ס"ה ק"פ הכל כמנין ר"ע ע"ש דברים נפלאים‪.‬‬ ‫הרי ו' פעמים כ"ח שהם ג' פעמים נ"ו שהם )והם( הג' נ"ו דשהחיי"נו וקיימ"נו‬ ‫לח מענין שכוונת נסים אינה בברכה אך היא מופיע בכוונת על הנסים אע"פ שאין כוונות בפועל ב"על‬ ‫הנסים"‬ ‫לט ביר"א כתב תנה"י דאימא הנקראת אלהים חיים‪ .‬ביר"א כתוב לאבותינו לאו"א‪ .‬‬ ‫מחברת הקודש דף נ' ע"ב‪ :‬מהר"ן זלה"ה סוד היחוד של הו' שמות ‪.‬ועיין שער הפסוקים דף ל"ה ע"א על הפסוק ועתה יגדל נא כח ה' בסף העמוד‬ ‫כתוב‪ .‬וקיימנו יכוון שהם רי"ו שכן עולה )‬ ‫קיימנו( במספר שהם המוחין לז"אמ והגיענו לזמן הזה היינו לחג"ת שלו ומשם לנוק'‬ ‫)כמ"ש( היינו ליסוד ) ביסוד( שלה ואלו הג' שהחיינו וקיימנו והגיענו הם סוד ז' )ו'(‬ ‫הויות דיסוד )שביסוד( ז"א שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן )ע"ב ס"ג מ"ה( וקס"א קנ"א קמ"ג‬ ‫)קס"א קמ"ג קס"אמא ( )כל אחד( מאלו ) הו' שמות( יש לו כ"ח אותיות‪ .

‬עיין יר"א ג' עמ'‬ ‫‪ 489 368‬שעשה כמו סידור הרב משען‪ .‬זו מערכת אחרת‪.‬מד ורק שמאלו עושה את הכוונה של ג' נ"ו‬ ‫ועל כן משתמש במלא דמלא דע"ב ס"ג מ"ה שבהם כ"ח אותיות וגם במלא דמלא של‬ ‫קס"א קס"א וקמ"ג שבהם צריך להוסיף את הכולל‪ .‬והנה בחי'‬ ‫מלוי המלוי הוא הנקרא כח אדני‪ .‬ועיין שער הפסוקים דף ל"ה ע"א על הפסוק ועתה יגדל נא כח ה' בסף העמוד כתוב‪ .‬ע"ש ההוי"ה שמלוי המלוי שבה הם כ"ח אותיות‪ .‬ומה שמגיע לנוק' סתם זה מהשפע שהגיע לחג"ת דז"א‪ (.‬כך נלע"ד‪.‬והחליףמה את הקנ"א בקס"א‬ ‫בגלל הגימ'‪ .‬לכן כל שאר מלוי המלוי‬ ‫שבשאר השמות‪ .‬שכן כתב ז' הויות דיסוד‪ .‬האחד הוא‪ .‬‬ ‫וכן במ"ו של לעולם ועד‪.‬‬ ..‬מה שמגיע ליסוד דנוק' הוא השפע שהגיע‬ ‫ליסוד דז"א‪ .‬המילים שהם בסוגרים הם לפי‬ ‫כ"י ספר כוונות ישן שהביא הרב קוינקא בסידורו‪ .‬‬ ‫צריך להבין איך נעשה את הכוונה שהרי לפי פשט מחברת הקודש עם גירסת ספר‬ ‫הכוונות משמע שיש שני שפעיים ‪ (1‬שהחיינו וקיימנו לחב"ד דז"א וההמשך בלזמן‬ ‫נמשכים לז"א הזה היינו לחג"ת ומשם לנוק'‪ (2 .‬‬ ‫מה ‪ ...‬לשתי סיבות‪ .‬אך נראה שאפשר לקיים הגירסא‬ ‫של מחברת הקודש ללא תוספות ושינויי הרב קוינקא‪ .‬פרי ע"ח דף‬ ‫ק"י אע"ד וכן שם דף ק"ה סע"ד‪ .‬וכן כוונת יב"ק מנ"ו דאלהינו ונ"ו דאבתינו‪.‬אבל אח"כ בעת שמשפיע יסוד ז"א‬ ‫אותם הז' שמות ביסוד רחל אז מתהפך מלת פור"ת ונעשה תור"ף וז"ס שמקום ערות האשה נק' תור"ף‬ ‫עמ"ש בסוד התרפים‪.‬באמת‬ ‫כך יש ז' הויות הנ"ל ביסוד דז"א‪ .‬השנית הוא‪ .‬מעתה גם לפי גירסת המחברת הקודש שהביא קנ"א אע"פ שיש‬ ‫בו במילוי המילוי רק כ"ד אותיות הוא גם נקרא כח ואפשר גם לסדר לפי גירסת מחברת הקודש והרב‬ ‫קוינקא‪ .‬‬ ‫מד ז"ל‪ :‬נלעד"ן כי בעת שמקבל יסוד ז"א מב' יסודי או"א הז' שמות שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וקס"א‬ ‫קנ"א קמ"ג גימ' תרפ"ז סוד בן פור"ת אז נקרא יסוד ז"א פור"ת‪ .‬כמו‬ ‫שראינו בנח"ל שעושים אותה בהתחלה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קיז‬ ‫והגיע"נו וצריך לכוון בו' הויות דיסוד ) שביסוד( דז"א שבאים לו הג' אהיה מנה"י‬ ‫דאימא וג' הויות מנה"י דאבא שהם מלובשיםמג בנה"י דאימא‪ ..‬הוא הוראת‬ ‫תוספת כח‪ .‬כמו שכתוב בכוונת יהי כבוד שהם גימ' פורת ליסוד‬ ‫דז"א‪ .‬כמו שמבואר בשם רבי שאול בשערי רחמים ב' שאלה כ"ב (‬ ‫מה שעושים כוונת ג' פעמים נ"ו בסוף ולא במקומו בכל מילה ומילה‪ .‬מכל זה נראה שמשמע שצריך לכוון כנ"ל‪.‬כמו שמבואר בליקוטים דף כ"ז ע"א ובשער הפסוקים דף כ' סע"ב וכן עיין‬ ‫בהגהת הרמ"ז בסוף אוצרות אות רמ"ח‪.‬וכשאומר והגיענו יכוון‬ ‫שעולה ) שוהגיע עולה( פ"ח ע"ח )הע"ח( הם ג' הויות שאמרנו שעולים ע"ח והי' עם הב'‬ ‫כוללים הוא נגד )כנגד( י"ב אותיות דג' הויות ע"כ ‪ ) .‬שפע והגיענו וג' נ"ו נ"ו נ"ו נמשכים‬ ‫לז"א כנראה ליסודו ומשם ליסוד דנוק'‪ ) .‬ע"ש‪.‬שרף פרי ע"ח שער הפורים ריש פרק ב' ‪ .‬‬ ‫בענין כוונת ברכת שהחיינו יש מערכת אחרת המופיע ‪ :‬מחברת הקודש דף ל"ד רע"ג‪:‬‬ ‫ברכת שהחיינו הוא ביסוד בסוד ח"י וקיימנו בנ"ה שהם ב' קיימין המקיימין את האדם‬ ‫והגיענו לזמן הזה סוד מלכות סוד זמנים כנודע‪ .‬וגם בסידור הרש"ש מה שכתב לנוק' לא כתב‬ ‫ליסוד שלה‪ .‬הוא כי במקום‬ ‫שהכוונה מלוקטת מכמה מילים אפשר לעשות את הכוונה בהתחלה או בסוף‪ .‬וכן כתוב שעה"מ סוף פר' עקב דף‬ ‫מ"ו רע"ב ד"ה ברכת שהחיינו‪ .‬‬ ‫מג הלבושים כאן הם מילוי המילוי וזה נראה כך כדי בגלל הגימ' כמובא בשע"ר ב' בשם ר' שאול שאלה‬ ‫כ"ב‪.‬כי היות בו מלוי שני למלוי הא'‪ .‬נקרא כח ה' על שמו‪ .

‬‬ ‫וחוברת הברכה של ישיבתינו "החיים והשלום" בהוצאת הרב יואל חקון נר"ו‪.‬ר' מנחם פרג'(‬ ‫מחברת הקודש דף נ' ע"א שליש אחרון‪ :‬בברכה השלישית וכן בדף ס"א ע"א שליש‬ ‫אחרון‪ :‬שם מ"ה עם אדני ע"ש‪.‬וכן בדף ש"א ע"ב‬ ‫בקידוש ליל פסח הויה בחולם ושם מ"ה‪ .‬שמור את חודש האביב ) ר' יהודה עשאש‬ ‫הי"ו(‬ ‫עשה ירח = שהחיינו וקיימנו ועוד ב' כוללים‪ ) .:‬עשה ירח למועדים ר"ת ‪ = 110‬מ"ה ס"ה ‪ .‬‬ ‫סידור ר' אשר עשה בלולב דף שפ"א ע"א‪ :‬הויה בחולם ושם מ"ה ‪ .‬‬ ‫יוד הה וו = ‪.‬בברכה ג' שם מ"ה כולו חולם ובכל שהחיינו‬ ‫הכל מ"ה‪.‬‬ ‫מכל הנ"ל לא הגענו להבנה ברורה מה ואיך צריך לנקד הויה ברכת שהחיינו‪.‬‬ ‫משנת חסידים בפסח בהוית שהחיינו יכוין בשם מ"ה‪.‬‬ .‬‬ ‫פרפראות לחכמה גימ' מר' מנחם פרג' נ"י‬ ‫פתילה כפופה = נקודת ציון‬ ‫ההוא רוחא דשביק בה בעלה בביאה קדמאה= ‪932‬‬ ‫נפש המלכות = ‪931‬‬ ‫אש נכפפת = ‪931‬‬ ‫שמן מלא‪ :‬שי"ן מ"ם נו"ן = מתוק‬ ‫נר מצוה ותורה אור‪ :‬נר מלא‪ :‬נו"ן רי"ש = ותורה‪ .‬‬ ‫פריע"ח דף קי"א ע"א‪ :‬שורה ‪ 7‬ודע כי בכל שהחיינו צריך לכוין בב' הויות ראשונה‬ ‫לעולם חולם והשניה לפי הזמן‪....‬מצוה מלא‪ :‬מ"ם צד"י וא"ו‬ ‫ה"ה=אור‬ ‫ס"ג מלא‪ :‬סמ"ך גמ"ל = טפטפי"ה= ‪= 193‬כף ואו זין ואו = ‪ = 193‬אלף הה יוד הה‪.‬‬ ‫משנת חסידים עמ' תרי"א פ"ד מ"ח‪ :‬אח"כ יברך ברכה שלישית ויכוין ההויה נקודה‬ ‫חולם ועוד יכוין מ"ה ואדני והוא כנגד נה"י דז"א‪.‬ע"ש‪.‬ס"ת‬ ‫חמ"ה שהמועדים שלנו גם תלוים בחמה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קיח‬ ‫בענין ניקוד בהוית ברכת שהחיינו‬ ‫פריע"ח דף ק"ט ע"ד‪ :‬סוף קטע ראשון‪ .‬‬ ‫פתח עינים דף ע"ח ע"א‪ :‬שאין לעשות כוונות בלשם ייחוד‬ ‫מקורות נוספים לשיטתינו עיין ספר עטרת מרדכי למו"ר הרה"ג רבי מרדכי עטיה‬ ‫שליט"א על חנוכה‪.19‬‬ ‫טפטפי"ה = ע"ל צב"א =ע"ל מג"ן‪..‬‬ ‫כנפי יונה דף רל"ו סוף סימן כ"ד‪ .

‬‬ ‫אלול מלא כך‪ :‬אלף למד ואו למד = ‪ 48 = 272‬ועוד ‪ = 224‬דרך ועד מ"ח‪ .‬שמ'‬ ‫של שמו ‪ .‬‬ ‫טפח מלא = אל אדני מלא ועוד אדני‪ .‬כזה ‪.‬אדנ"י =‪.‬במילוי מילויים יש‬ ‫ק"פ אותיות כמנין להדליק וז"ס להדליק נ"ר חנוכה‪ .‬הם בקשו לדעת דסוד שם הוי"ה‬ ‫ושעשע = ‪ = 746‬חור פתן ועוד ב' תיבות =‪746‬‬ ‫הדס רומז לשלושה אבות‪ .921‬‬ ‫נוצ"ר חס"ד=‪ = 418‬חי"ת=‪ 418‬תיקון עד ההוד שהיא הספירה השמינית ח'‬ ‫שעשה‪ :‬ש"ה מלא =ש"ע= שי"ן ה"ה‬ ‫גינת אגוז‪ :‬ואמרו לי מה שמו מה ס"ת הוי"ה ל' ומ' של לי מה = ‪ = 70‬סוד ‪ .‬כזה רי"ש גמ"ל למ"ד ועוד ‪3‬‬ ‫והכולל = חי"ת נו"ן וי"ו כ"ף ה"י‬ ‫מחברת הקודש דף נ' ע"ב‪ :‬מהר"ן זלה"ה סוד היחוד של הו' שמות ‪.‬בענין כוונת‬ ‫חודש אלול ומ"ח שעות של שני הימים הראשונים‪ ) .‬ר' מנחם פרג'(‬ .‬אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד‪ .‬כ"ה ס"ה ק"פ הכל‬ ‫כמנין ר"ע ע"ש‪.‬ר' מנחם פרג'(‬ ‫חנוכ"ה מלא גימ' רג"ל מלא ועוד ג' אותיות והכולל‪ .‬הכל יחד‪ .‬שמור את חודש האביב" ) ר' יהודה אשש הי"ו(‬ ‫עשה ירח = שהחיינו וקיימנו ועוד ב' כוללים‪ ) .‬‬ ‫בפשוטם הם כ"ה אותיות‪ .‬הד"ס ומלא כזה ה"י דל"ת סמ"ך = אברהם יצחק‬ ‫יעקב=‪638‬‬ ‫עשה ירח למועדים ר"ת ‪ = 110‬מ"ה ס"ה ‪ .‬‬ ‫טי"ת פ"ה חי"ת =‪ = 921‬אל"ף למ"ד‪ .‬ס"ת חמ"ה שהמועדים שלנו גם תלוים‬ ‫בחמה‪" .‬במילו הם ס"ה אותיות כמנין אדנ"י‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קיט‬ ‫יסו"ד = ‪ 80‬הו"ד = ‪ 15‬ביניהם ‪ = 65 = 80-15‬אדנ"י ‪ 4‬אותיות = ארבע אצבעות‪.

‬סמוך‬ ‫לחתימה‪ .‬ע"כ‪ .‬וכו' והם כנגד ה' גבורות‬ ‫הנודעות אשר על ידיהם יריב את ריבינו‪.‬והנפרע בסוף‪ .‬ואם כן סדור הכוונות הוא כפי שיטת הרמב"ם‪.‬‬ ‫סידור אור הלבנה כוונות זמניות דף נ"א ע"ב‪ :‬סידר הויה ראשונה בניקוד שבא כולה‬ ‫וה' גבורות הסדר בסוף והנפרע גבורות לאה‪ .‬ועוד לוקח ג'‬ ‫ראשונות דחכמה דב"ן וד' ראשונות דבינה דב"ן וז' הכתרים של הז"ת דב"ן‪ .. 8‬ובברכה אחרונה בפתיחתה צריך לכווין כל‬ ‫האותיות ההויה בשבא שהוא ניקוד גבורה לרמז שהגבורה נהפכה לעזרתינו ולכן‬ ‫בברכה זו יש ה' כפולות נגד ה' גבורות מנצפ"ך הרב את ריבנו רומז לגבורת אבא והדן‬ ‫את דיננו לגבורת אימא והנוקם את נקמתינו לגבורת ז"א והנפרע לנו מצרינו והמשלם‬ ‫גמול לגבורות לאה ורחל ‪.‬נלע"ד שזה אינו נוסח הרמב"ם‪ .‬‬ ‫אוצרות חיים דף י"ח ע"ד‪ :‬והנה העתיק לוקח משם מ"ה בחינת הכתר שלו שהם‬ ‫הטעמים‪ .‬ואריך‬ ..‬‬ ‫בסידורי הפשט סדרו הנפרע לנו בסוף מעין החתימה‪ .‬ע"ש‪ .‬והסדר שהוא מציע‪ ....‬ומביא דעת הרמב"ם שהיא כעין נוסח הסידור שלנו אך הוא‬ ‫מוסיף שם בסיום הברכה ברוך אתה ה' האל הנפרע לנו אך אצלנו הוא בסוף האל‬ ‫המושיע‪ ..‬ומשם ב"ן לוקח חמשה ראשונות דכתר שלו שהם ג"כ טעמים ‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫קכ‬ ‫פורים‬ ‫בענין הברכה האחרונה‬ ‫שער הכוונות דף ק"ט ע"א‪ :‬בענין פורים הנה נוסח ברכה אחרונה של המגילה היא‬ ‫חמשה מטבעות ואלו הם הרב את ריבנו והדן את דיננו‪..‬והמשלם גבורות דרחל‪.‬מפני שכבר מזכיר אלוהינו‪ .‬‬ ‫סידור רבינו אשר דף ת"ד‪ :‬הפך את הסדר של לאה ורחל וסידר והמשלם גבורות רחל‬ ‫והנפרע גבורות דלאה‪ ..‬אך אנו אומרים אותו בסוף הסיום האל המושיע‪ .‬‬ ‫פרי עץ חיים דף קי"א ע"א‪ :‬שורה ‪.‬‬ ‫סדר חלוקת השפע באו"א והחילוף‬ ‫כדי להבין את הארת מרדכי המתגלה בפורים והחילוף צריכין קודם להבין את ענין‬ ‫חלוקת השפע שבאבא ואימא‬ ‫עץ חיים א' דף צ"ב ע"ד וכן שם דף ע"א‪ :‬אחר שעתיק וא"א לקחו חלקם או"א יקבלו‬ ‫מתוך המ"ה והב"ן ‪ .‬מעין החתימה‪ .‬שכן לפיו יש האל בהתחלת הסיום‬ ‫האל הנפרע‪ .‬וכן הוא במשנת חסידים )חדש ( דף תרכ"א‪:‬‬ ‫טור אור"ח סי' תרצ"ב בב"ח‪ :‬ראשית אומר שלא אומרים האל לא בהתחלת הברכה‬ ‫ולא בסיומה‪ .‬ובהתחלה יש האל הרב‬ ‫כמו נוסח הרמב"ם‪...‬בהמשך מיישב את שתי הנוסחאות ואומר‪ :‬טעם הוספת ב' האל הוא רומז‬ ‫שאסתר הזכירה בתפילתה "אלי אלי למה עזבתני" ונהפוך הוא ולכן מזכירים שם האל‬ ‫שהוא חסד "חסד אל כל היום" לכן מזכירים בהתחלה האל הרב את ריבנו ובסוף האל‬ ‫המושיע‪ .‬בינה דמ"ה ז' קצוות דחכמה דב"ן וו"ק דבינה דב"ן‪.‬וכן לפי הפשט לא אומרים האל‬ ‫לא בתחילה ולא בסוף ‪ .

‬‬ ‫ותבונה לקחה מלכות דבינה דמ"ה‪.‬‬ ‫ומשם ב"ן לוקח ז"ת דחכמה דב"ן‪ .‬‬ ‫חלוקת השפע והחילוף הכללי‬ ‫אימא שמאל‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫ה"ק דבינה‬ ‫בינה דבינה‬ ‫דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫מלכות‬ ‫מלכות דבינה‬ ‫דבינה דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫מלכות‬ ‫מלכות‬ ‫דחכמה דב"ן דבינה דב"ן‬ ‫אבא ימין‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫ו"ק דחכמה‬ ‫כתר וחכמה‬ ‫או"א‬ ‫דב"ן‬ ‫דבינה דמ"ה‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫מלכות דחכמה‬ ‫ו"ק דבינה‬ ‫ישסו"ת‬ ‫דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫אחרי‬ ‫מלכות דבינה‬ ‫ו"ק דבינה‬ ‫החילוף‬ ‫דמ"ה‬ ‫דמ"ה‬ ‫הכללי‬ ‫בחילוף הכללי ‪ :‬אבא לפני החילוף מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן‪.‬אימא מ"ה וב"ן דב"ן‪ ......‬‬ ‫רבי שאול שם באש"ל אות ד'‪ :‬ואבא הוא חכמה של האצילות לוקח משם מ"ה חצי‬ ‫בינה של מ"ה וכו' עיין שער המוחין פרק י' דף ק"א ע"א שכתב‪ :‬אבא לקח כתר וחכמה‬ ‫דבינה דמ"ה‪ ..‬ואבא הוא חכמה של האצילות לוקח משם מ"ה חצי בינה של מ"ה שהם התגין‪.‬ע"ש‪..‬והחילוף בישסו"ת‬ ‫חילוף הפרטי‪ :‬זו"ן הקטנים‬ ‫אבא‬ ‫אימא‬ ‫אימא‬ ‫אבא‬ ‫ב"ן‬ ‫מ"ה‬ ‫ב"ן‬ ‫מ"ה‬ ‫דב"ן‬ ‫דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫דמ"ה‬ ‫חכמות בינות חכמות בינות‬ ‫וחסדים וגבורות וחסדים וגבורות‬ ‫ב"ן‬ ‫ב"ן‬ ‫מ"ה‬ ‫מ"ה‬ ‫דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫בינות‬ ‫חכמות חכמות בינות‬ ‫וחסדים וחסדים וגבורות וגבורות‬ ‫אימא‬ ‫אבא‬ ‫ב"ן‬ ‫מ"ה‬ ‫ב"ן‬ ‫מ"ה‬ ‫דב"ן‬ ‫דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫דמ"ה‬ ‫בינות‬ ‫חכמות‬ ‫בינות‬ ‫חכמות‬ ‫וחסדים וגבורות וחסדים וגבורות‬ ‫ב"ן‬ ‫ב"ן‬ ‫מ"ה‬ ‫מ"ה‬ ‫דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫דב"ן‬ ‫דמ"ה‬ ‫בינות‬ ‫בינות‬ ‫חכמות חכמות‬ ‫וחסדים וחסדים וגבורות וגבורות‬ .‬ואימא היא בינה שבאצילות לקחה משם מ"ה חצי‬ ‫בינה של מ"ה שהם תגין‪ .‬ואימא עי' לקחה בינה דבינה דמ"ה‪ ..‫קכא‬ ‫כוונות החגים‬ ‫לוקח משם מ"ה בחינת חכמה שהם הנקודות ומשם ב"ן לוקח הה' תחתונות דכתר‬ ‫דב"ן‪ .‬‬ ‫אחרי החילוף‪ :‬אבא מ"ה וב"ן דמ"ה‪ .‬ומשם ב"ן לקחה ו' תחתונות דבינה דב"ן‪ .‬‬ ‫אימא לפני החילוף ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן‪.‬ויש"ס לקח ז"א דבינה דמ"ה‪.

‬לפני היחוד ביניהם‪.‬וימין של אימא ניתן לשמאל של אבא‪ .‬ואז ז"א יהיה בימין שלו מ"ה וב"ן‬ ‫דמ"ה‪ .‬הוד באחור ב"ן דמ"ה‪ .‬ולאימא צד זכר כדי שיוכלו להתייחד מיניה‬ ‫וביה‪ .‬אם כן חכמות וחסדים דאבא‬ ‫ודאימא נמצאים בנה"י דאבא ) אם כן יוצא שאבא שהיה בימין עובר כולו קדימה בנצח‬ ‫שלו מ"ה דמ"ה בהוד שבו מ"ה דב"ן(‪ .‬ע"ש היטב‪.‬ימין ושמאל‪ .‬וזה המצב לפני החילוף‪.‬שהיה בימין נצח צד‬ ‫פנים מ"ה דמ"ה‪ .‬‬ ‫לאבא יש חכמה ובינה חסדים וגבורות‪ .‬עובר לצד פנים מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן‪ .‬ונתינת הארות לנוק'‪.‬‬ ‫לסיכום נצייר ד' מצבים בחילוף הפרטי‪ (1 :‬בהלבשת או"א על א"א‪ (2 .‬‬ ‫אימא בשמאל‬ ‫אבא בימין‬ ‫צד אחור‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫צד פנים‬ ‫‪ (2‬חילוף הפרטי‪ :‬המוחין אינם מתחלפים רק הצלמים‪ .‬‬ .‬‬ ‫בחילוף ) הכוונה בזמן היחוד כשהם באים לתת מוחין לז"א (‪ .‬אימא בשמאל‪ .‬מ"ה וב"ן דמ"ה‪ .‬ובאחור ב"ן דב"ן‪ .‬אבא‪ .‬עיין שם שמשמע מהרש"ש שלעולם מה‬ ‫שמתחלף באו"א הם הצלמים ולא המוחין‪ .‬‬ ‫מו אופן כניסתם בז"א עיין ע"ח א' דף ק' ע"ד אות א' בשמש‪ .‬וזה כדי שיהיה לאבא צד נוק'‪ .‬‬ ‫שהיתה בשמאל צד פנים שלה מ"ה דב"ן‪ .‬ולאימא יש חכמה ובינה חסדים‬ ‫וגבורות‪ .‬בנסירה בזמן הדורמיטא כל המוחין יוצאים‬ ‫מתוך ז"א חכמות וחסדים עומדים על גבי רישא דז"א ובינות וגבורות נכנסים בתוך‬ ‫הנוק'‪.‬חכמות וחסדים ) ימין ( בינות וגבורות ) שמאל ( לכל אחד מהם‪.‫כוונות החגים‬ ‫קכב‬ ‫בטבלה דלעיל השורה הראשונה לפני החילוף והשורה השניה אחרי החילוף ויש חילוף‬ ‫פרטי גם באבא וגם באימא‪.‬ובשמאל שלו מ"ה וב"ן דב"ן‪ .‬בחילוף לצורך‬ ‫זיווג‪ (3 .‬מ"ה וב"ן‬ ‫דב"ן‪ .‬ימין ושמאל‪ .‬וכן בינות וגבורות דאבא ודאימא נמצאים בנה"י‬ ‫דאימא ) אם כן יוצא שאימא שהיתה בשמאל עברה כולה אחורה בנצח שלה ב"ן דמ"ה‬ ‫בהוד שבה ב"ן דב"ן (‪ .‬‬ ‫‪ (1‬הלבשה או"א על א"א‪ :‬אבא בימין‪ .‬וכך נכנסים בתוך ז"אמו‪ .‬אימא‪.‬בכניסה לז"א‪ (4 .‬שמאל של אבא ניתן‬ ‫לימין של אימא‪ .‬עוברת לאחור ב"ן דמ"ה‬ ‫וב"ן דב"ן‪ .

‫כוונות החגים‬ ‫צד אחור‬ ‫קכג‬ ‫אימא באחור‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫צד פנים‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫אבא בפנים‬ ‫‪ (3‬בכניסת נה"י דאבא ונה"י דאימא לז"א‪ :‬יכנסו מ"ה וב"ן דמ"ה לימין דז"א לו"ק‬ ‫דמ"ה שבנצחים דאו"א‪ .‬מ"ה וב"ן דב"ן לשמאל דז"א שבהודות דאו"א‪ .‬וו"ק דב"ן‬ ‫לשמאלו זולתי הכתרים מ"ה וב"ן דב"ן‪ .‬‬ ‫צד אחור נוק' באח' תקבל הארות מנה"י דאימא‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫צד פנים‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫ממה נעשה החילוף ולמי נעשה החילוף‬ ‫ע"ח א' דף פ"ד ע"ג‪ :‬בתחילה אומר הרב מה ז"א בירר לעצמו מהשפע הנמשך מע"ס‬ ‫דא"ק מחדש‪ .‬והם ו"ק דמ"ה זולת הכתרים לימין שלו מ"ה וב"ן דמ"ה‪ .‬‬ ‫צד אחור אימא באחור‬ ‫נצחים דאו"א בימין ז"א‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫הודות דאו"א בשמאל ז"א‬ ‫צד פנים אבא בפנים‬ ‫‪ (4‬בנתינת הארות לנוק'‪ :‬ז"א יעביר לנוק' הארות ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן‪ .‬אך‬ ‫בהמשך כותב הרב שהמוחין הם ב' בחינות נה"י דאו"א‪ .‬ועוד מה נמשך לנוק' מלך השביעי‪ .‬ע"ש‪ .‬ובנסירה תקבל עצמות ב"ן דב"ן וב"ן דמ"ה‪.‬‬ ‫ששם מוחין שבנה"י דאימא‪ .‬מצד אח' שבו‪.‬ומשמע שהם בחינות מאו"א‬ .‬שהוא צד נוק'‬ ‫שבו לו"ק דב"ן שלו‪.

‬עיין שער המצוות דף י"ד ע"ב‪ :‬במצוות כבוד אב ואם‪ .‬‬ ‫סידור רש"ש דף ל"ז ע"ב‪ :‬ויכוון לזווג ישסו"ת הראשונים דהיינו אימא מעלה מ"ן‬ ‫שהם חכמות וחסדים שהם מ"ה דב"ן ונותנתם לאבא ‪ ..‬והחילוף נעשה במוחין‬ ‫אלו שהם הצלמים דאו"א הנתנים לז"א‪ .‬הכוונה לצלמים‬ ‫דאו"א‪ .‬והחילוף הכללי הוא רק‬ ‫במצוות פרו ורבו‪ .‬‬ ‫ע"כ‪ ..‬שהם מבחינת הטיפה ממה שנתנו או"א לז"א‪ .‬ובהמשך בע"ג כותב את המוחין מי הם‪ .‬אלא בצלמים‬ ‫הנמשכים מאו"א כדי ליתן אותם לזו"ן‪ ..‬ומלכות דחכמה דב"ן ליש"ס‪ .‬והרי הם מה שאנו רואים‬ ‫בסידור‪ .‬משמע שזה נעשה בטיפות של ישסו"ת‬ ‫שניתנו בזיווג‪ .‬א"כ מהן בחינות ז"א עצמו ומהן המוחין שמנה"י דאו"א?‬ ‫ע"ש‪.‬עיין אור הלבנה דף צ"ח ע"א‪.‫כוונות החגים‬ ‫קכד‬ ‫וכתוב שבהם נעשה החילוף‪ .‬‬ ‫שים לב‪ :‬מצב זו"ן בחילוף פרטי אחרי החילוף‪ .‬‬ ‫מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן ‪ --‬ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן‪.‬כתב וביאר לנו שהחילוף ושמות המוחין שאנו רואים בכוונת ציצית וכן במילת‬ ‫אחד הם הצלמים של או"א‪ .‬עיין בהמשך כל ההוראה מהסידור‪.‬ע"ש‪ .‬וכן‬ ‫כרם שלמה ו' עמ' קס"ז‪ :‬שכתב החילוף אינו באו"א עצמם ולא בז"א‪ .‬‬ ‫וצריך להבין שמה שאמרנו שמוחין דאו"א הם הבונים את הלב‪ .‬‬ ‫כרם שלמה ו' עמ' כ"ב‪ :‬ראשית מבאר שהם חלקים מישסו"ת ועוד שמוחין אלו הם‬ ‫מהשפע הכללי ו"ק דבינה דמ"ה ותבונה מלכות דבינה דמ"ה‪ ..‬אמנם הם מתערבין באופן אחר‪..‬ואבא נותן בינות וגבורות שהם‬ ‫ב"ן דמ"ה ונותנם לאימא זהו החילוף וזהו הזיווג‪ .‬ולא מעצם הנשמה של ז"א שהיא מקומה באוירא‬ ‫כמבואר במבו"ש דף כ"ג ע"א‪ .‬ומלכות‬ ‫דבינה דמ"ה ומלכות דבינה דב"ן לתבונה‪ .‬‬ .‬ועתה‬ ‫נתקנים בשפע החדש‪ .‬ועיין בשעה"כ בדרוש הציצית דף‬ ‫ה' ע"ב דרוש ג' כתב הרב הנה נתבאר אצלינו כי בז"א יש מוחין מצד אבא ויש מוחין‬ ‫מצד אימא‪ .‬‬ ‫החילוף הפרטי הוא בין בזו"ן הגדולים בין בזו"ן הקטנים‪ .‬והם היו בז"א בזמן השבירה בבחינת‬ ‫הלבושים דנה"י דאו"א שירדו אתם לבי"ע ונעשו עצם מעצמו ובשר מבשרו‪ .‬שבהם החילוף‪ .‬ועיין‬ ‫בכרם שלמה ו' על ע"ח שע' י"ז פרק ג' ד"ה ונחזור‪ .‬‬ ‫שער הכוונות דף ק"ט ע"ב ושם בסוף הספר הגהת היפה שעה אות ]א[‬ ‫שערי רחמים ב' שאלה שנ"ד בסופה‪.‬‬ ‫מקורות נוספים בענין חלוקת השפע והחילוף‬ ‫ע"ח דף צ"ב ע"ד וכן דף ע"א‪ :‬בענין חלוקת השפע לאו"א‬ ‫אור הלבנה דף ק"ג ע"א‪ :‬בענין החילוף הכללי מצוות פרו ורבו‪.‬והם המתחלפין‪.‬ועיין ע"ה א' דף ק' ע"ד השמש אות ]א[ מה שכתב טעם החילוף הוא‬ ‫שיזדווגו פרטי מ"ה וב"ן‪ .‬ע"ש‪.‬וזה בחינת המוחין שאנו רואים‬ ‫בכוונה הציצית‪ .‬הוא כמו זו"ן לפני החילוף הכללי‪.‬‬ ‫והיא באה מלמעלה כמבואר במצוות כיבוד או"א בשער המצוות פרשת יתרו‪ ..‬ובהמשך בסוף ע"ג כותב וז"ל‪ :‬אבל דע כי אשר אלו המוחין נכנסים להתלבש‬ ‫תוך נה"י דאבא או דאימא אינם נכנסים כסדר הזה‪ .‬ועוד שהנשמה והאורות של ז"א אינם ניתנים ע"י או"א‪.‬ו"ק דבינה דמ"ה‪ .

‬וצריך להבין מי הם זו"ן הגדולים הנסירה והזיווג‬ ‫אשר וודאי אינו בין ו"ק דמ"ה לבין ו"ק דב"ן‪ ..‬‬ ‫ואח"כ יצאו המוחין וניתנו אליה עצמה ואז נגדלת היא כל האחור כי כבר יש בה נשמה‬ ‫כמוהו ודע והבן מאוד כי אז כל בחי' מלכות דז"א עצמו שהוא ב"ן שלו כנזכר במ"א‬ ‫הוא דוגמת בינה עליונה והיא דוגמת תבונה וכל אחוריים שלו ננסרים וניתנים אליה‬ ‫ועי"ז נשלמה כי היא דוגמת התבונה הנעשית פרצוף גמור בהתחברה עם הבינה‪ .‬והנה‬ ‫הכלים הם ננסרין ונדבקין בה כיון שהנשמה נכנסת בה שהיא נשמת הכלים הננסרים‬ ‫שהוא ב"ן דז"א אורות וכלים והבן זה מאוד‪ .‬אח"כ נמשך לז"א‬ ‫המוחין דפנים ומזדווגים שנית ונותן לה מ"ה דמ"ה וזה נקרא זווג דפב"פ טיפת‬ ‫ההזרעה מ"ד‪ ..‬כי הנשמה שלה ניתנה למלכות של ז"א עצמו כנ"ל‪.‬והם ו"ק דמ"ה וו"ק דב"ן‪ ..‬ע"ש וממשיך ומדבר בזו"ן הגדולים‪ .‬‬ ‫חסדי דוד אות ק"כ‪ :‬סיכום מסודר וטוב בסופו ענין זו"ן הגדולים‪ .‬אם כן מי הם??‬ ‫ע"ח ב' דף פ"ב ע"א‪ :‬שורה עצמו‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫ע"ח א' דף ק' ע"ג השמ"ש אות ]א[ בסופה‪ :‬ע"ש‪.‬ע"ש‪.‬ובזיווג נותן לה‬ ‫הז"א ב"ן דמ"ה ומ"ה דמ"ה‪ .‬‬ ‫ע"ח א' דף ק' ע"ג‪ :‬הרב בתחילת הפרק מדבר בזו"ן הקטנים ובע"ג בסופו כתב עוד נ"ל‬ ‫בדרך שני וב' פירושים הם אמת‪ ..‬וכל זה הוא בזווג יעקב ורחל או עם לאה או‬ ‫ז"א ולאה שאז ז"א ונוק' אינם שוין בקומתם אמנם בזיווג ישראל ורחל שהוא כשזו"ן‬ ‫בקומתם עומדים שוה בשוה כגון במוספי שבת וי"ט אז הוא באופן אחר כי תחילה‬ ‫נבנית פרצוף הנוק' ע"י הארת ב"ן דב"ן כי הארת מ"ה דב"ן שהוא חלקה מהב"ן הכולל‬ ‫לא יכלה לקבלו כי חתום הוא תוך נה"י דאבא‪ ..‬ובנסירה חצי צלם דאו"א מ"ה דמ"ה‬ ‫וב"ן דמ"ה נשאר מקיף ע"ג ז"א ובינה וגבורה דאו"א שהם ב"ן דב"ן ומ"ה דב"ן חצי‬ ‫השמאל דב' הצלמים נכנסו בנוק' שלא ע"י ז"א וננסרת וחזרה לפנים‪ .‬‬ .‬‬ ‫ע"ח א' דף פ"ד ע"ג‪ :‬ע"ח א' דף ע"ג ע"ג‪:‬‬ ‫דב"ש שאלה נ"ה‪ :‬תו"ח דף קי"ג ‪ :‬אש"ל דף ל"ד ע"ב‪ ..‬והראשון הוא לעשותה כלי‪ ..‬‬ ‫תו"ח דף קל"א ע"א‪:‬‬ ‫אור הלבנה דף ק"ב‪ :‬סיכום בענין זו"ן הגדולים ע"ש‪...‬וכן ל"א ע"ג סוף אות ב'‪:‬‬ ‫בענין זו"ן הגדולים‬ ‫נה"ש דף ז' ע"ד ‪ 8‬שורות מעל ד"ה כשנמשכים‪ :‬מגדיר שמות הפרצופים ומי הם זו"ן‬ ‫הגדולים‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קכה‬ ‫אוצרות חיים דף כ"ה ע"א ר' שאול שם אות ט' בענין אבא טמיר וגניז יתיר‪.‬‬ ‫ע"ח א' דף ק' ע"ד השמש שם אות א'‪ :‬בענין החילוף וכניסת המוחין שבנה"י דאו"א‬ ‫בז"א‪...‬ע"ש‪.‬‬ ‫שעה"כ דף נ"ה ע"ג‪ :‬בענין הזיווגים ועיין בלשם הקדו"ש בסופו‪..

‬סידור דף ל"ז ע"ב‪ ..‬דנה"י דתבונה‪.‬ואבא משפיע מ"ד והם בינות וגבורות‬ ‫שהם ב"ן דמ"ה והם בג"ה ודת"י דגבורות דמוחין דצלם דאבא ונותנם לאימא‬ ‫ועי"ז נכלל הצלם דאבא ונעשה כולו מחכמות וחסדים שהם מ"ה דמ"ה ומ"ה‬ ‫דב"ן ומתלבשים ד' מוחין בנה"י חכמה בנצח בינה בהוד חו"ג ביסוד והם צלם‬ ‫דאחור‪ .‬‬ ‫ע"ש‪.‬ומוחין‬ ‫דז"א שבנה"י דאימא‪ .:‬וכאשר חוזרין ומסתלקין המוחין מז"א כדי להנתן המוחין דאימא בנוק'‬ ‫לגדלה ולגרום הנסירה חוזר הדבר כבתחילה לכמות שהם קודם החילוף )מ"ה וב"ן‬ ‫דב"ן( כי חוזר‪ ..‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ט ע"ב‪ :‬דע כי הנה בזמן הדורמיטא דז"א לא בלבד יוצאין המוחין דז"א‬ ‫מצד נה"י דאימא ונכנסים בנוק' רחל בהיותה אב"א אלא גם המוחין דבנה"ימז דאבא‬ ‫בסוד‪ .‬גם עתה יוצאות‬ ‫מרחל נוק' דז"א ב' הארות אלו ג"כ בלי ספק‪ .‬נעשית הנסירה וזה זמן הדורמיטא ) גימ'‬ ‫מרדכי ( ואז המוחין מסתלקים מתוך ז"א‪ ..‬ויבן ה' אלוהים את הצלע דא אבא ואימא‪ .‬חכמות וחסדים נשארים על גבי רישא‬ ‫דז"א ובינות וגבורות נכנסות לתוך הנוק'‪ .‬‬ ‫מז כאן צריך להבין שמה שאמר הרב נה"י דאבא זה לא כפשוטו‪ ..‬נתוספה הארה שלישית‪ ...‬‬ ‫קשה כאן מה שאומר הרב שגם נה"י דאבא נכנסים בזמן הדורמיטא‪ .‬‬ ‫חכמה וחסד כשהיו בז"א היו מוחין מלובשין בנה"י דאבא ועכשיו נעשו מוחין דאימא‬ ‫מלובשין בנה"י דאימא ומצד זה שפיר שייך לומר שגם מוחין דאבא מתלבשים בנוק'‪.‬‬ ‫יפה שעה סוף שעה"כ דף כ"ד ע"ד‪ :‬לאחר שמדבר על החילוף הראשון בכניסת המוחין‬ ‫בז"א כותב‪ .‬ע"ש‪.‬נמצא שכאשר מוחין דאימא מלובשין בנה"י דאימא נכנסים בנוק'‪...‬ועד"ז נכללו המוחין דצלם דאימא ונעשה כולו מבינות‬ ‫וגבורות שהם ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן ומתלבשים ד' מוחין הנז' בנה"י דילה‬ ‫חכמה בנצח בינה בהוד חו"ג ביסוד והם צלם דאחור‪ .‬ונמצא כי כמו בהיות המוחין ההם‬ ‫תוך ז"א היו יוצאים מהם ב' הארות לחוץ ומבחינת הארת המוחין דאבא יוצא יעקב‬ ‫מצד פנים דז"א ומבחי' הארת מוחין דאימא יוצאת רחל מצד אחוריו‪ ..‬נכנס לנוק'‬ ‫בנה"י דאימא ויש גם בליטת עטרת יסוד דאבא‪ ..‬אלא מוכרח לומר‬ ‫כמו שמשמע בהמשך שהיה חילוף שני בפורים שזה זו"ן הגדולים‪....‬בגילוי גמור לגמרי‪ ...‬ונבאר לפי המקורות‪.‬ובמילת באהבה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קכו‬ ‫זו"ן הגדולים חילוף שני והנסירה‬ ‫המוחין הנכנסים בתפילה עד מילת באהבה הם מוחין דז"א שבנה"י דאבא‪ ..‬‬ ‫משמע מכאן שמדבר בחילוף שני ומה שהיה אבא במוחין דז"א‪ .‬אלא שיש‬ ‫כאן הארת לבוש של נה"י דאבא שהוא בחינת הארת מרדכי‪..‬‬ ..‬דנה"י דיש"ס‪ .‬שהרי‬ ‫רק אימא נכנסת בנוק'? ועוד מה שאומר שיוצא יעקב מצד פנים דנוק' הרי‬ ‫יעקב יוצא ממוחין דאבא ובנה"י דאימא אין מוחין דאבא‪ .‬אלא בינות וגבורות דשניהם‪ .‬וגם הארת יעקב שיצא‬ ‫ממוחין דאבא‪ .‬ויצא חוץ‬ ‫ליסוד‪ ..:‬ויכוין לזווג ישסו"ת הראשונים דהיינו‬ ‫שאימא מעלה מ"ן שהם חכמות וחסדים שהם מ"ה דב"ן והם חח"ן ודת"י‬ ‫דחסדים דצלם דאימא ונותנתם לאבא‪ ..

‬ואפשר כי מ"ש נה"י דאו"א היינו הבינות והגבורות‬ ‫דשניהם קודם החילוף אינם נכנסים מלובשים רק בנה"י דאימא לבד‪ ..‬והיות ומ"ה דב"ן כשהיו בז"א היו בנה"י‬ ‫דאבא לקחו אתם הארת לבוש וזו ההארה הבולטת היא הארת מרדכי‪ .‬וגם מתורץ מה‬ ‫שכתב בשעה"כ שאותן ההארות שיצאו מז"א בהיותם המוחין בו והם יעקב ממוחין‬ ‫דאבא בפנים‪ .‬ומה שיש‬ ‫בחינת יסוד דאבא הוא לבוש של בינות וגבורות של אבא שלקחו לבוש מנה"י דאבא‪.‫כוונות החגים‬ ‫קכז‬ ‫כאן זה החילוף של יום חול והוא חילוף הראשון הרגיל וזה הזיווג לפני נתינת מוחין‬ ‫לז"א‪ .‬והוא לזיווג ז"א עם רחל או לאה‪ .‬מ"ה וב"ן‬ ‫דב"ן‪ .‬ונמצא כי נה"י דאימא לבד נכנסים בנוקבא‬ ‫בעת הנסירה‪ ..‬ואפשר‬ ‫שזה הענין הוא כשנכנסים המוחין בזו"ן לצורך זיווג יעקב ורחל או לאה כמו‬ ‫בתפילת החול אבל כשהזיווג הוא דזו"ן הגדולים כמו שבתות ויו"ט או בכללות‬ ‫הכ"ד שעות אז צריך שגם הנה"י דאבא יכנסו בה וכדלקמן‪ .‬‬ ‫השמש אות ד'‪ .‬ואי אפשר לומר‬ ‫שממוחין דאימא שנכנסים ביום חול יצא הארת יעקב‪.‬וזה המצב לפני החילוף‪.‬ע"כ ע"ש‪.‬‬ ‫משמע שגם ביום פורים זה דזו"ן הגדולים וצריך שאו"א יכנסו והכוונה שנעשה חילוף‬ ‫שני ומה שנכנס בנוק' הוא מ"ה וב"ן דב"ן‪ .7‬ואחר כך בעת הנסירה מסתלקין נה"י דאו"א‬ ‫ושתי בחינות חכמה וחסדים בין דאבא בין דאימא נשארין בסוד אור מקיף על‬ ‫ראש ז"א‪) .‬ועיין בדרושי פורים ובכמה מקומות שכתב שנה"י דאו"א נכנסין‬ ‫בנוק' בעת הנסירה וצ"ע‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫אימא בשמאל‬ ‫אבא בימין‬ ‫צד אחור‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫צד פנים‬ .‬מ"ה וב"ן דמ"ה‪ .:‬בינות וגבורות נכנסים בנוקבא נ"ב שהם ב"ן דמ"ה וב"ן‬ ‫דב"ן המתלבשים בנה"י דאימא‪ .‬‬ ‫זו"ן הגדולים הארות ונסירה‬ ‫‪ (1‬הלבשה או"א על א"א‪ :‬אבא בימין‪ ..‬‬ ‫עץ חיים דף ק' ע"ב‪ :‬שורה ‪ ..‬מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן ( והשאר שהם בינות וגבורות ) ב"ן דמ"ה‬ ‫וב"ן דב"ן ( נכנסים בנוקבא ונגדלת בכל האחור שוה אליו כי אז נוטלת הם‬ ‫עצמן‪ .‬‬ ‫זה ביום חול שנה"י דאימא נכנסים בנוק' שהם בינות וגבורות של שניהם‪ .‬ע"כ‪ ...‬ורחל ממוחין דאימא באח'‪ .‬הכוונה אותם המוחין שהיו בז"א מוחין‬ ‫דאבא הם חוזרים ונכנסים בנוק' אחרי חילוף שני ומוציאים את יעקב‪ .‬אימא בשמאל‪ .‬בזו"ן הגדולים יש חילוף שני שחוזר לכמות‬ ‫שהיה לפני החילוף‪.

‬עובר לצד פנים מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן‪ .‬מ"ה וב"ן דב"ן לשמאל דז"א שבהודות דאו"א‪ .‬ובנסירה‬ ‫הנוק' הנפרדת שהיא עטרות דו"ק דמ"ה ועטרות דו"ק דב"ן‪ .‬הוד באחור ב"ן דמ"ה‪ .‬שאז אימא תחזור להיות בשמאל‪ .‬‬ .‬ובאחור ב"ן דב"ן‪ .‬והיא בצד שמאל‪ .‬‬ ‫צד אחור‬ ‫אימא באחור‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫צד פנים‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫אבא בפנים‬ ‫‪ (3‬בכניסת נה"י דאבא ונה"י דאימא לז"א‪ :‬יכנסו מ"ה וב"ן דמ"ה לימין דז"א לו"ק‬ ‫דמ"ה שבנצחים דאו"א‪ .‬ואבא בימין‪ .‬שהוא צד נוק'‬ ‫שבו לו"ק דב"ן שלו‪ .‬הנוק' הנפרדת נמצאת בשמאל והיא תקבל באטב"ח רק את‬ ‫הארת הב"ן דב"ן‪ .‬ולאימא צד זכר כדי שיוכלו להתייחד מיניה‬ ‫וביה‪ .‬‬ ‫צד אחור אימא באחור‬ ‫נצחים דאו"א בימין ז"א‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫הנוק' בשמאל‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫הודות דאו"א בשמאל ז"א‬ ‫צד פנים אבא בפנים‬ ‫‪ (4‬בנסירה יהיה חילוף שני‪ .‬עוברת לאחור ב"ן דמ"ה‬ ‫וב"ן דב"ן‪ .‬שהיה בימין נצח צד‬ ‫פנים מ"ה דמ"ה‪ .‬תקבל עצמות מ"ה דב"ן‬ ‫וב"ן דב"ן‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קכח‬ ‫‪ (2‬חילוף הפרטי‪ :‬המוחין אינם מתחלפים רק הצלמים‪ .‬‬ ‫שהיתה בשמאל צד פנים שלה מ"ה דב"ן‪ .‬אבא‪ .‬עיין באתי לגני ב' דף ק"ג ע"ב ודף ק"ד ע"א‪.‬לפני היחוד ביניהם‪.‬מפני שמ"ה דב"ן סתומים תוך לבוש אבא‪.‬וזה כדי שיהיה לאבא צד נוק'‪ .‬אימא‪.

‬ואפשר כי מה שכתב נה"י‬ ‫דאו"א היינו הבינות והגבורות דשניהם קודם החילוף אמנם אינם נכנסים מלובשים‬ ‫רק בנה"י דאימא לבד‪.‬ולא עוד אלא שבהיות מוחין‬ ‫הנז' תוך הנוק' נתוספה בחינת הארה שלישית משא"כ בהיותם תוך ז"א והוא כי הנה‬ ‫בהיותם תוך ז"א היה יסוד דאימא נשלם בחזה דז"א והיסוד דאבא שהוא יותר ארוך‬ ‫כנודע היה נשלם בסיום היסוד דז"א ממש ) עטרת היסוד ( ולא היה יוצא מחוץ ליסוד‬ ‫כלל אבל עתה בהיותם המוחין תוך הנוק' אשר יסוד שלה נוקביי קצר מוכרח הוא‬ ‫שהיסוד דאבא יתפשט ויצא מחוץ ליסוד נוקבא ולחוץ ותתגלה הארתו בגילוי גמור‬ ‫לגמרי‪ ..‬והנה שורש נשמת מרדכי היתה מן ההארה ההיא ולכן על ידו היתה‬ ‫תשועת ישראל בעת ההיא‪.‬‬ ..‬ע"כ‪ ..‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ט ע"ב‪ .‬‬ ‫ובודאי החכמה וחסד דאימא כשהיו בנה"י דאבא החסד ההוא נתפשט בכל אורך יסוד‬ ‫דאבא ואפשר שבצאתם מנה"י דאבא לקחו איזו התלבשות מנה"י דאבא לכן עתה‬ ‫בהתלבשם בנוק' מתפשט היסוד דאבא ויוצא ובולט ועודף על יסוד הנוק' להיותו קצר‬ ‫והיא הארת היוצאת של מרדכי‪.‬בולטת הארת עטרת יסוד‬ ‫דאבא מחוץ ליסוד דנוק'‪ .‬משמע שמה שבולט מיסוד נוק' הוא הארת לבוש דאבא‪.‬ויבן ה' אלוהים את הצלע דא אבא ואימא‪ ..‬‬ ‫בהכנס נה"י דאימא עם הבינות וגבורות דמצד או"א בנוק'‪ ..:‬דע כי הנה בזמן הדורמיטא דז"א לא בלבד יוצאין המוחין‬ ‫דז"א מצד נה"י דאימא ונכנסים בנוק' רחל בהיותה אב"א אלא גם המוחין דבנה"י‬ ‫דאבא בסוד‪ .‬‬ ‫יפה שעה בסוף שער הכוונות דף כ"ד ע"ד‪ :‬עיין שם מה שכתב והאריך בענין החילוף‪.‬ולהבין זה הנה ההלבשה בקו האמצעי דז"א‬ ‫היא כך‪ :‬יסוד דאימא עם העטרה שלה מגיעים בתוך ז"א עד החזה שלו‪ ...‬וזוהי הארת מרדכי‪ ..‬שהיא לבוש עטרת יסוד דאבא‪.:‬ועיין דרושי הפורים ובכמה מקומות‬ ‫שכתב שנה"י דאו"א נכנסין בנוק' בעת הנסירה וצ"ע‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קכט‬ ‫אימא בשמאל‬ ‫אבא בימין‬ ‫צד אחור‬ ‫הנוק' בשמאל‬ ‫ב"ן דמ"ה‬ ‫ב"ן דב"ן‬ ‫מ"ה דמ"ה‬ ‫צד פנים‬ ‫מ"ה דב"ן‬ ‫מה היא הארת מרדכי‬ ‫מה היא הארת מרדכי ? "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" והכוונה שעטרת‬ ‫יסוד דאבא יצא לפני המלכות היא נוק'‪ .‬אך יסוד דאבא‬ ‫הוא זכרי ארוך ומגיע עד סוף הת"ת דז"א‪ ...‬‬ ‫עץ חיים א' דף ק' ע"ב הגהת השמ"ש ]ד[‪ .‬ונודע כי מה שהיה מתלבש ביסוד דז"א הוא בחינת העטרה של יסוד דאבא‬ ‫שהיא בחינת המלכות דאבא ואין ספק כי הארה זו הנגלית ממלכות דאבא היא הארה‬ ‫גדולה עד מאוד‪ ..‬ועטרת יסוד דאבא היא בתוך יסוד דז"א‪...

‬ע"כ‪ ...‬ועיין אוצרות דף נ"ה ע"א‪ :‬שיש ליסוד דאבא‬ ‫כיסוי נוסף מלבוש יסוד דאימא שנעשה מסך בפתח יסוד אימא והוא מלביש לבוש דק‬ ‫את החסדים היוצאים מיסוד אימא וכן מלביש את יסוד דאבא‪ ....‬אבל עתה בהיותם המוחין תוך הנקבה אשר היסוד שלה נוקבי קצר מוכרח הוא‬ ‫מח‬ ‫אורות דאח' עטרת היסוד‪......‬ואע"פ שיש הארת נרתק יסוד דז"א אינו נחשב‪.‬והיא עטרת מרדכי‪ .‬ובהכנס המוחין בנוק'‪ .‬ביסוד‬ ‫דז"א‪ .‬ועל‬ ‫בחינת הלבוש הזה מיירי שמתקן פרצוף הנוק' ויצאה הארת מרדכי מלפני המלכות‪.‫כוונות החגים‬ ‫קל‬ ‫שערי רחמים א' שאלה ר"א‪ ..:‬נראה שהכוונה היא דבינה וגבורה דאבא‬ ‫דקודם החילוף נכנסין בהוד וחצי יסוד ימיני דאימא ולוקחים לבוש מנה"י דאבא‪ .‬ע"ש‪(.‬ותירץ מוחין דהוד וחצי יסוד‬ ‫דאבא המתלבשים בנצח וחצי יסוד דאימא הנכנסין בנוק' לוקחים לבוש מהוד ויסוד‬ ‫דאבא ונכנסים בנוק' ומזה הלבוש המתפשט תוך הנוקבא מהארתו יוצא מרדכי‪ .‬יסוד דאבא מגיע עד סיום הת"ת‪ .‬ובהנתנם לנוק' נשארת הארה זו והיא עטרת מרדכי‪ .‬אלא שבכל יום אין קיום להארה זו ובפורים ע"י המצוות אנו עושים‬ ‫להם קיום‪.‬ולא עוד אלא‬ ‫שבהיות מוחין הנז' תוך הנקבה נתווספה בחינת הארה שלישית משאין כן בהיותם תוך‬ ‫ז"א והוא כי הנה בהיותם תוך ז"א היה היסוד דאימא נשלם בחזה דז"א והיסוד דאבא‬ ‫שהוא יותר ארוך כנודע היה נשלם בסיום היסוד דז"א ממש ולא היה יוצא מחוץ ליסוד‬ ‫כלל‪ .‬‬ ‫השד"ה‪ ..‬משמע הארת מרדכי היא הארת לבוש עטרת יסוד דאבא‪ .‬‬ ‫שמן ששון ג' דף ק"מ ע"ג ‪ 13‬שורות מלמטה‪ :‬ואם תאמר אחר שהיא חזרה פב"פ עם‬ ‫ז"א‪ .‬והעטרה היא בולטת‬ ‫החוצה ומאירה‪ .:‬השאלה כפי פירוש הרב שד"ה א"כ יסוד דאבא לא‬ ‫נכנס בנוקבא א"כ כיצד יצא מרדכי מהארת יסוד דאבא‪ .‬עיין שער המצוות והיא בחינת הכפורת‪.‬‬ ‫שמן ששון ג' דף קל"ט ע"ד אות ו'‪ .‬וכן כתב בפירוש גם שם שמן ששון ג' דף ק"מ ע"א אות י"ז‬ ‫באמצע‪ .‬‬ .‬לאיזה צורך הוא להעמיד ולקיים כל הארותמח הנז' בה? ויש לומר דבחזרתה פב"פ‬ ‫היא מקבלת ע"י ז"א אורות מועטים‪ .‬וגם לבוש זה אינו‬ ‫נחשב‪ )..‬‬ ‫עיין שמן ששון ג' דף ק"מ ע"א אות ט"ז‪ .‬ענין‬ ‫עטרה‪ .:‬והאורות האלו דמרדכי ואסתר ישנם בכל יום‬ ‫בעמידה במילת באהבה‪ .‬שכן יסוד דאבא מגיע בז"א עד סוף הת"ת שלו ועטרת היסוד דאבא‪ ....‬והאורות המקבלת היא עצמה ) אב"א ( מאו"א‬ ‫עצמם אור רב בלי מסך דאותו השפע שהיה מקבל ז"א קודם השינה מקבלת היא‬ ‫עצמה על ידה וזה מעלה יתירה אפילו מסתלקים ממנה עצמות האורות וחוזרים בז"א‬ ‫ברחמיו עשה שיתקיים בה כל האורות הנז"ל ועל ידה מאיר בכל עולמות בי"ע ופשוט‪.‬‬ ‫שאלה בענין יסוד דז"א בנוק'‬ ‫בשעה"כ דף ק"ט ע"ב כתב הרב ונמצא כי כמו בהיות המוחין ההם תוך ז"א היו‬ ‫יוצאים מהם ב' הארות לחוץ ומבחינת הארת המוחין דאבא יוצא יעקב‪ .‬‬ ‫ועיין גם שערי רחמים א' שאלה ר"ב‪:‬‬ ‫שערי רחמים ב' שאלה שנ"ד בסופה‪ .‬ע"ש‪ .‬ע"ש‪....‬כשנכנסים‬ ‫המוחין אחר החילוף בז"א‪ .

‬ורצה השי"ת שבכל שנה בימי הפורים כיוצא בהם אף אם יהיו זו"ן‬ ‫פב"פ תתגלהנא ההארה הנז' בימים ההם ולא תתבטל‪ .‬ובמקביל לז"א היסוד שלו בולט‪..‬ונודע כי מה שהיה מתלבש ביסוד דז"א‪ ....‬וגם שם השאלה למה כשמקיימים אותה ע"י המצוות‬ ‫אנו מתחילים במגילה היה לנו להתחיל בבניין גופה ואח"כ את הארת מרדכי הכוונה להתחיל במתנות‬ ‫לאביונים‪ ]..‬‬ ‫והשאלה מה הבדל בין הדרושים שבדרוש פורים יסוד דז"א שבו עטרת יסוד דאבא‬ ‫בולט בגילוי לגמרי ואילו בדרוש הדלקת המנורה יסוד דז"א מסתיים בסוף הת"ת‬ ‫דנוק' ??‬ ‫והתשובה שענה מו"ר הרה"ג רבי מרדכי עטיה שליט"א שבנסירה בדרוש פורים ובכל‬ ‫יום הנוק' גדלה עד כל גובה ז"א‪ .‬בשאלה זו עסק השמן‬ ‫ששון ג' דף ק"מ סע"ג ואומר שבמלך עוזר זה לזמן קצר ואח"כ מקבלת רק הארות ובאמת המצב של‬ ‫הנוק' הטוב ביותר הוא בזמן הדורמיטא‪.‬‬ ‫נא גילוי הארה זו תהיה בפרצוף האח' כשהוא בפנים שכן פרצוף האח' אחר הנסירה עובר לפנים‬ ‫ומתבטלת הארה זו אך בפורים היא מתקיימת כאמור בפרצוף האח' הנמצא בפנים‪ .‬אך בפורים ההארה הזו‬ ‫נשארת אף שעברו פב"פ והיא תשאר שם עד שעל ידי המצוות של פורים אנו נקיים את ההארה הנז'‬ ‫ותשאר שם כל היום כולו‪.‬הטעם הוא כי השי"ת ברחמיו רצהמט שאותה ההארה‬ ‫המתחדשת בהיות המוחין דאו"א תוך הנקבה בזמן דורמיטת ז"א לא תתבטלנ לעולם‬ ‫בכל שנה ושנה בימים ההם עצמם כי הנה אחר הדורמיטא חוזרים פב"פ והמוחין הם‬ ‫בז"א ואין בחינת הארה זו היוצאת אז כלל כנ"ל והארת מרדכי מתבטלת לגמרי‬ ‫ונעלמת בפנים‪ ..‬ומשם‬ ‫ולמטה מתגלין החסדים בתוכו כן הענין כאן בנוקבא כי הנרתק שלקחו הגבורות עמהם‬ ‫מן יסוד דז"א אשר שם היו ומשם יצאו ונכנסו אל הדעת שבה ואותו נרתק של יסוד‬ ‫דז"א מתפשט תוך קו אמצעי של הנוקבא‪ .‬יצא לנו שיש ב'‬ ‫בחינות בפרצוף האח' יש בחינת בנין האח' וזה נעשה בהיותה באח' אך יש את קיום הארת האח' וזה‬ ‫יהיה בפנים‪...‬וז"ס וזכרםנב לא יסוף מזרעם‪.‬ע"ש‪.‫כוונות החגים‬ ‫קלא‬ ‫שהיסוד דאבא יתפשט ויצא מחוץ ליסוד נוקבא ולחוץ ותתגלה הארתו בגילוי גמור‬ ‫לגמרי‪ .‬ע"ש‪ ..‬הוא בחינת עטרת היסוד דאבא שהיא‬ ‫בחינת מלכות דאבא‪ ..‬‬ ‫נב וזכרם ע"ה גימ' מרדכי‬ ..‬ולהיות היסוד דז"א אשר הוא זכר והוא‬ ‫ארוך לכן מתפשט בכל קו אמצעי עד סיום הת"ת דנוקבא‪.‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ט ע"ג‪ :‬והנה בכל שנה בימי הפורים כדי לקיים ההארה הנזכרת אנו‬ ‫צריכין לעשות ג' מצוות והם קריאת המגילה כדי להמשיך ולגלות ההארה הנזכרת‬ ‫מט קשה הרי המצב של הנוק' במלך עוזר הוא מצב של פנים לכאורה יותר טוב‪ ..‬‬ ‫מה נעשה ע"י מצות הפורים‬ ‫שעה"כ דף ק"ט ע"ב‪ :‬ואמנם היות ימי הפורים האלו נעשים בכל שנה ושנה ולא‬ ‫הספיק לעשות בזמן ההוא לבדו‪ ..‬ע"ש‪.‬‬ ‫נ בכל יום אחרי הנסירה במלך עוזר כשעוברים פב"פ מתבטלת הארת מרדכי‪ ..:‬ואם כן נמצא כי כמו שיש בז"א‬ ‫חסדים סתומים שהוא עד החזה כי עד שם הגיע סיום מסך היסוד דאמא‪ .‬ועונה שם היות וכאן אנו עושים רק קיום ולא בנין מחדש‪ ..‬‬ ‫אך לפי מה שכתב הרב בע"ח ב' דף מ"ח ע"ג‪ .

‬ודע שע"י ג'‬ ‫מצוות אלו מתקנים זו"ן הקטנים דכללות השנה ) זו"ן דזמנים(‪ .‬‬ ‫צריך להבין שע"י מצות הפורים שנמשכים מוחין מחדש הם מוחין שלמים של פרצוף‬ ‫הזמנים‪ .:‬ועתה ע"י קריאת המגילה מקיימים‬ ‫הארת יסוד דאבא בחינת הפנימיות יען שהקריאה היא דיבור בפנימיות‪ ..‬ע"י מתנות לאביונים‪ ..‬ובכח מוחין אלו נקיים את ההארה בפרצוף הימים‪ ..‬נקיים הארה זו‪ .‬וצריך להבין באיזו‬ ‫פרט ] הוא זה ובאיזה פרט הוא ש [ נמשכים מחדש כי אלו מצות גמורות דרבנן שהם‬ ‫ביעקב ורחל שע"י ברכותיהם נבררים ועולים בירורים ונמשכים מוחין חדשים‬ ‫ליעקו"ר‪..‬‬ ‫ע"כ‪ .‬וענין זה תלוי בקיום מצוה‬ ‫אחרת והיא לעשות סעודת פורים משתה ושמחה ‪.‬‬ ‫ומתנות לאביונים שהם מצוה מעשית להעמיד ולקיים הארת כלים ואורות בלבד דה'‬ ‫פרצופים מ"ה וב"ן דיעקב ורחל דחיצוניות דא"ק ואבי"ע דאבי"ע‪.‬‬ ‫נה קטע זה מופיע באור הלבנה אחרי מצוות קריאת מגלה ולפני מתנות לאביונים וסדרתי אותה כאן‬ ‫להצמיד אותה לתורת חכם‪.‬משמע המוחין הנמשכים מחדש הם לפרצוף הזמנים והקיום הוא לפרצוף‬ ‫הימים‪ ....‫כוונות החגים‬ ‫קלב‬ ‫היוצאת לחוץ בגילוי‪ ...‬וע"י מתנות‬ ‫לאביונים‪ .‬וגם מקיימים הארת‬ ‫המוחין של יסוד דאבא של זו"ן הפרטים של היום ) בפרצוף הימים‪(.‬והנה צריכות ב' בחינות אחרות והם אלו‪ :‬הא' בחינת הארת‬ ‫היסוד ההוא דאבא ברחל‪ ..‬בנין פרצופה‪ ..‬‬ ‫נד כתב באור הלבנה הנ"ל שיש להזהר ולהזדרז לעשות סעודה אחר תפילת שחרית לכמה טעמים‬ ‫ידועים‪..‬וסעודת פורים מקיימים בחינת הארת יסוד דאבא דחיצוניות‪ ..‬ונראה שהוא שם כיוון לפשוט‬ ‫הספק הזה כמ"ש ז"ל‪ .‬צריך הארה שתתקיים בה בסוד המוחין עצמן שלו‬ ‫המתלבשין תוך פרצוף י"ס שלה בעת הדורמיטא כנודע‪ ..‬וז"ל אלו הכוונות דפורים הם בזו"ן הכוללים דכללות השנה‬ ‫)פרצוף הזמנים(‪ .‬והבחינה הב'‬ ‫היא כי אחר שנתקן פרצוף רחל‪ .‬לסיכום‪ :‬ע"י מצוות קריאת‬ ‫המגילה‪ .‬ראה בכוונת ברכת על‬ ‫נג כאן הכוונה לאורות הניצוצות רפ"ח ואבד"ו פתח עינים דף ע"ח סע"ב‪.‬ע"כ‪ .‬מוחין‪.‬‬ ‫להעמיד ולקיים הארת כלים ואורותנג ומוחין ונרנח"י דה' פרצופים מ"ה וב"ן דיעקב‬ ‫ורחל דפנימיות דא"ק ואבי"ע דאבי"ע‪.‬‬ ‫שערי רחמים ב' שאלה שנ"ד דף פ"ד ע"ד‪ .‬ומה שכתב להעמיד הארת המוחין דאו"א שנכנסו בשחרית בנוק'‬ ‫ע"י התפילה מדבר בזו"ן דכללות הכ"ד שעות ובזו"ן הפרטיים הנתקנים בכל תפילה‪.‬‬ ‫תורת חכם דף ס"ח ע"א‪ :‬מביא דברי הרש"ש הנ"ל‪ .‬ע"י קיום המצות של פורים נעשים ב' פעולות א' המשכת מוחין לפרצוף‬ ‫הזמנים ב' וקיום ההארה לפרצוף הימים‪...‬וע"י משתה‪ .‬‬ ..‬‬ ‫ואכילה ושתיהנד שהם י"ה והיא מצוה מעשית להעמיד ולקיים הארת המוחין ונרנח"י‬ ‫דה' פרצופים מ"ה וב"ן דיעקב ורחל דחיצוניות דא"ק ואבי"ע דאבי"ע ע"כ‪.‬לצורך תיקון בנין פרצופה כי לכן נכנסים המוחין הנז' בה‬ ‫כדי להגדילה ולעשותה פרצוף כנז'‪ .‬וזה נעשה בסוד מתנות לאביונים‪ ..‬‬ ‫אור הלבנה כוונות פרטיות דף מ' כותב הרש"ש‪ :‬מצות קריאת המגילה שהיא דבור‪.‬‬ ‫כןנה נתבאר בספר הכוונות כי המצוות אלו דפורים הם להעמיד ולקיים בנוק' שהם‬ ‫יעקב ורחל הארת המוחין דאו"א שנכנסו בתפילת שחרית בנוק'‪ .

.‫כוונות החגים‬ ‫קלג‬ ‫מקרא מגילה במוחין הבאין רואים שם הארות גדולות וגם יסוד דאבא הבולט שהיא‬ ‫הארת מרדכי‪ .‬וגם מעמידים הארת המוחין שנכנסו בתפילה והיע"א‪..‬ונמצא כלל הדברים שע"י קיום מצות קריאת המגילה אנחנו ממשיכים‬ ‫מוחין דג' בחינות דהיינו ‪ (1‬מצוות עשה ומצוות לא תעשה דועשית עפ"י הדבר‪ ....‬וכדי להעמיד ולקיים הארה זאת אנו קוראים‬ ‫את המגילה ומגלים הארתו וגילוי זה אנו עושים ע"י מצוה אחרת אשר אנחנו מקיימים‬ ‫מצות קריאת המגילה והיא מצוות עשה גמורה בפ"ע דרבנן שהוא ביעו"ר‪ .‬ע"ש‪.‬ולא‬ ‫תסור‪ (2 ..‬וזה בנוסף לקיום ההארה של פרצוף הימים‪...‬ומ"ש בס"ה להעמיד הארת המוחין דאו"א שנכנסו‬ ‫בתפילה בשחרית בנוק' מדבר בזו"ן דכללות כ"ד שעות ובזו"ן הפרטים הנתקנים בכל‬ ‫תפילה עכת"ד‪ .‬‬ ‫שערי רחמים שאלה שנ"א‪ :‬שאלה בענין באיזה פרצוף היא התפילה ובאיזה פרצוף‬ ‫המצוות? תשובה‪ :‬מבואר בספר תו"ח דף ס"ח ע"א וז"ל‪ :‬אלו המצוות דפורים הם‬ ‫בזו"ן הכוללים דכללות השנה‪ ...‬‬ ‫פתח עינים דף ע"ח ע"ג וכן בשמן ששון ג' דף קל"ט ע"ב‪ -‬ע"ג‪ :‬גם צ"ל באלו הב'‬ ‫זמנים דחנוכה ופורים דאין אנו רואים שינוי בתפילות איך הם שניהם בהוד או בנצח‬ ‫דכל סדר תפילותינו אשר סידר לנו הרב ש"ש זלה"ה בימי החול הוא גם בחנוכה ופורים‬ ‫ואין בו שום שינוי‪ ...‬ולזה כל כוונתינו הוא בסתם‪ .‬ועוד מצות עשה דקריאת המגילה עצמה דהיא גופה מצוה גמורה בפ"ע ‪(3‬‬ ‫וע"י נמשך ונגלה ג"כ הארת מרדכי מתוך יסוד דנוק' יעו"ר‪ .‬‬ ..‬נמצא שכוונת התפילות דיום פורים הוא בזו"ן דכ"ד שעות אבל ע"י‬ ‫מצוות קריאת המגלה ומתנות לאביונים וסעודת פורים הוא תיקון יעו"ר הכוללים‬ ‫דכללות השנה‪ .‬ובפתח עינים בכוונת פורים ד"ה מ"ש וכו' שם כתבתי באורך‬ ‫דעיקר כונתינו בחנוכה ופורים הוא בבחינת סדר הימים וממילא נתקן סדר הזמנים‬ ‫ג"כ‪ ....‬וע"י מצוה‬ ‫זאת גורם ג"כ לגלות הארת מרדכי לחוץ בבחינת נוק' הנתקנת ע"י תפילותינו בבחינת‬ ‫הזמנים‪ .

‬‬ .‬והנה המוחין‬ ‫כשנכנסים בה בהיותה באחור יסוד אבא נמשך מגולה למטה מיסוד רחל ואור זה היה‬ ‫בדורמיטא בסוף השבעים שנה בהיותה באחור וזה סוד קריאת המגילה שיהיה לה אור‬ ‫זה אף בעודה בפנים ולא יוסר ממנה‪ ..‬ע"כ‪ ..‬כי הוא היום אשר בלילה ההוא נדדה שנת המלך‪ ..‬והנה בלילה‬ ‫ההוא נדדה שנת מלכו של עולם והגיע השעה שירדו המוחין אל ז"א‪ ..‬עיין‬ ‫מחברת הקודש דף נ"ט ע"ב‪:‬‬ ‫רב פעלים א' סוד ישרים סי' ח'‪ :‬והנראה‪ .‬והוא‬ ‫היום אשר הצליחה אסתר להפוך לבב אחשוורוש על ביטול הגזירה‪ .‬והוא היום אשר בו‬ ‫עלה מרדכי לגדולה מכוח גילוי ההארה ההיא‪ ..‬וככתוב ומרדכי יצא מלפני המלך‪.‬חצי לילה זה בחינת פנים כמו המעביר ואז‬ ‫חוץ מהמוחין של הפנים יש גם אותה הארה שהיה לה באחור בזמן הדורמיטא‪ ...‬כי מוכרח לומר דגילוי ההארה ההיא בשנה‬ ‫הראשונה נעשה בט"ז בניסן‪ ....‫כוונות החגים‬ ‫טבלת סיכום השיטות‬ ‫שער הכוונות‬ ‫דף ק"ט ע"ג‬ ‫סידור‬ ‫הרש"ש אור‬ ‫הלבנה‬ ‫דף מ' ע"א‬ ‫שערי רחמים‬ ‫שיטת רבי‬ ‫שאול‬ ‫ש' שנ"א‪-‬‬ ‫שנ"ד‬ ‫שמן ששון‬ ‫פתה עינים‬ ‫דף ע"ח ע"ג‬ ‫ח"ג דף ק"מ‬ ‫ע"ג אות כ"ד‬ ‫קלד‬ ‫תפילה‬ ‫קריאת מגילה‬ ‫פרצוף הימים‬ ‫הארת מרדכי‬ ‫וכלים ומוחין‬ ‫לנוק'‬ ‫הארת מרדכי‬ ‫וכלים ומוחין‬ ‫לנוק'‬ ‫לגלות הארת‬ ‫יסוד דאבא‬ ‫הארת מרדכי‬ ‫מתנות‬ ‫לאביונים‬ ‫לתקן פרצופה‬ ‫בבחינת‬ ‫הכלים‬ ‫סעודה אכילה‬ ‫ושתיה‬ ‫להביא לה‬ ‫מוחין אכל‪-‬יה‬ ‫שת‪-‬יה‬ ‫להעמיד‬ ‫ולקיים‬ ‫כלים ואורות‬ ‫מוחין ונרנח"י‬ ‫דפנימיות‬ ‫מקימים הארת‬ ‫יסוד דאבא‬ ‫בבחינת‬ ‫פנימיות‬ ‫להעמיד‬ ‫ולקיים‬ ‫כלים ואורות‬ ‫דחיצוניות‬ ‫להעמיד‬ ‫ולקיים מוחין‬ ‫ונרנח"י‬ ‫דחיצוניות‬ ‫הארת יסוד‬ ‫דאבא‬ ‫כלים ואורות‬ ‫דבחינת‬ ‫חיצוניות‬ ‫קיום הזמנים‬ ‫בלבד‬ ‫ימים‬ ‫מתבטלת‬ ‫הארת יסוד‬ ‫דאבא מוחין‬ ‫ונרנח"י‬ ‫בבחינת‬ ‫חיצוניות‬ ‫קיום הזמנים‬ ‫בלבד‬ ‫ימים‬ ‫מתבטלת‬ ‫בנין הימים‬ ‫ימים וזמנים‬ ‫הארת‬ ‫הזמנים לא‬ ‫תתבטל‬ ‫קיום הזמנים‬ ‫בלבד‬ ‫ימים מתבטלת‬ ‫מה היתה ההארה באותה השנה ואיך קבעו את היום פורים‬ ‫מחברת הקודש דף נ"ג ע"א‪ :‬המן היה מכשף גדול וידע מכח הטומאה הנמשכת עליו‬ ‫שהיה הקדושה בסוד הדורמיטא ע"כ רצה לכלות את ישראל בעודו ישן‪ .

‬והיות שכבר באותה שנה בט"ז בניסן כתוב "בלילה ההוא נדדה שנת‬ ‫המלך‪" .‬עשה ה' יתברך חסד עם ישראל שאותה ההארה‬ ‫הגדולה שגילה אותה בט"ז בניסן בתחילת הנס‪ .‬לכן הוסיף‬ ‫ממחברת הקודש כוונה תיבת ברוך גימ' רי"ו וי"ב אותיות והכולל‪ ...‬לפי זה יצא לנו שהכוונה בשלב ב' שהיא ת"ן ת"ף במילת ה' תהיה לפני‬ ‫שלב א' החיוורתא שאותה סידר בסוף‪ .‬ולהיות שמרדכי ואסתר היו מבחינת אלו הי"ג ת"ד ואלו י"ג ת"ד הם י"ג‬ ‫הויות דשמות ע"ב כמנין תתקל"ו שכן הוא מנין מרדכי אסתר ע"ה‪ .‬ותיקנו בהם מצות‪...‬הרב מתחיל את‬ ‫המסלול במילת מגילה ) שלב א'( הם ג' הויות פשוטות והם בגימ' ע"ח והם חיוורתא‪.‬ונכנסו ג"כ אל הז"א וכבר ידעת כי יסוד אימא‬ ‫הוא קצר‪ ..‬‬ ‫בענין ברכת על מקרא מגלה‬ ‫כוונת ברוך‬ ‫פרי עץ חיים דף קי"א ע"ב משם הרב זלה"ה‪ :‬והנה צריך אתה לדעת כי מגלה הם ג'‬ ‫הויות שהם ברישא דחוורתא ומאלו ג' הויות נתפשטו י"ג תיקוני דקנא שהם אל‬ ‫רחום‪ .‬ומאבא‬ ‫לאימא נכללים ביסוד דאבא וכן ביסוד דאימא‪ ) .‬ועוד רמז כאן את‬ ‫תיקוני דיקנא בהכולל ולא כמו שכתב בפרי ע"ח י"ג ע"ב‪ .‬שבהם יהיה קיום והמשכה לאותה ההארה הגדולה כל‬ ‫היום כולו‪) .‬ומהם לאבא‪ .‬ואלו הי"ג ת"ד הם נכנסים תוך אבא ומאבא לאימא והם נכללים קודם ביסוד‬ ‫אבא ואח"כ נכללים ביסוד אימא ג"כ‪ .‬‬ ‫אור הלבנה כוונות זמניות דף מ"ב ע"א‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קלה‬ ‫)משמע שזו ההארה הנוספת בהיותה בפנים(‪ .‬רואים שסידר הרש"ש החיוורתא כשלש הויות ע"ב והם חיוורתא‬ ‫ולא עשה אותם ג' הויות פשוטות‪ .‬ובתיבת ה'‬ ‫כוונת ת"ן ת"ף‪ .‬אותה שם הרב בסידור הכוונות בסוף‪ ....‬‬ ‫וממנה לתיקוני דיקנא והם י"ג ע"ב שהם כנגד מרדכי אסתר‪ .‬גילה אותה וקיימה ביום י"ד וט"ו אדר‬ ‫שנה ראשונה לכך עמדו מרדכי ובית דינו ותיקנו שכל שנה ושנה יעשו ימים אלה לימים‬ ‫טובים‪.‬על כן כשראו שבי"ד וט"ו באדר חזרה אותה ההארה של מרדכי שהיא הארה‬ ‫של האח' קבעו אותה ליום טוב משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות‬ ‫לאביונים‪ .‬ומוחין אלו הם ממשיכים להיות עד חרבן‬ ‫בית שני‪ .‬שלב ב'( וכשמגיעים לז"א הם ת"ן‬ ‫ת"ף וכו' וזה צריך להגיע עד לנוק'‪..‬‬ ..‬ובתיבת מגילה ג' הויות פשוטות וי"ג תיקוני דיקנא י"ג ע"ב‪....‬שאז התעורר וקבל מוחין דפנים‪ .‬וגם קבעו שכל הספרים בטלים לעתיד לבא ומגילת אסתר לא תתבטל שכן‬ ‫הם בפנים ובכל זאת הופיע הארה זו של האח'‪ .‬מזה למדו שתהיה קיימת תמיד בימים‬ ‫האלו גם לעתיד לבא שנהיה בפנים גמורים‪(.‬בתיבת‬ ‫מגלה‪ .‬בתיבת מגלה וזה סדר הפוך‪ .‬המה ראו כי בשנה הראשונה בי"ד‬ ‫אדר וט"ו בו שנחו בו היהודים ‪ .‬ועוד‪ .‬וגם שם הכוונה‬ ‫בשלב א' היא ג' הויות פשוטות‪ .‬ועוד הוסיף כאן נימין‪ .:‬גם יכוין ברוך גימ' רי"ו וי"ב‬ ‫אותיות והכולל דג' הויות די"ג חיוורתא וי"ג נימין וכנגד י"ג תיקוני דיקנא‬ ‫כזה‪ :‬ע"כ‪ ..

‬והי"ג תיקוני דיקנא הם רק הכולל‪...‬ע"כ‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קלו‬ ‫מחברת הקודש דף ס"ב ע"ב‪ .‬‬ ‫הרש"ש סידר בברוך חיוורתא בה'עשה הוי"ה בניקוד בלי ת"ן ת"ף‪ .‬ועיין שמחת כהן דף צ"ג ע"ג‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬מה שאמרתי לך ג' הויות פשוטות ) פריע"ח קי"א ע"ב (‪ .‬ובמילת‬ ‫מגילה עשה ג' הויות פשוטות‪.‬הרש"ש נתן‬ ‫כיוון במילת מגילה יש חיוורתא ודיקנא‪ .‬‬ ‫נו כאן הרב במחברת הקודש מחזיר אותנו למה שאמר בתחילת בדרוש בשם הרב זלה"ה שאמר שם‬ ‫במחברת הקודש בדף ס"א סע"ג שג' ההויות הפשוטים שאמרנו למעלה זה כאן שאמר שהם מלאים‬ ‫שהם ברישא חיוורא משמע שהוא עושה זה גם בהתחלה בברוך וגם במילת מגלה ששם זה השפע המגיע‬ ‫לנוק'‪.‬והרש"ש עשה זאת ברחל והרי הם‬ ‫גבוהים ועוד הרש"ש במילת מגילה לא שם ת"ן ת"ף הדב"ש הבין שצריך‬ ‫להיות חיוורתא ודיקנא אחרים ואז הבין שת"ן ת"ף אי אפשר לסדר במגילה‬ ‫זה כבר בנוק' ולכן המשיך ועשה ת"ן ת"ף במילת ה' בקמץ שיונק מהחיוורתא‬ ‫העליונה במילת ברוך ואז סידר ת"ן ת"ף בעקבות מה שסידר הרש"ש‪.‬‬ .‬לפי זה‬ ‫הכוונה שסידר הרב בברוך וזה התחלת השתלשלות השפע לז"א‪ .‬‬ ‫נח צריך להבין שהחיוורתא במערכת מתחת לנוק' מבריאה ומטה ודאי שיש הארת השורש מהחיוורתא‬ ‫דא"א‪.‬ובמילת מגלה‬ ‫שאז רואים את יסוד דאבא שנכנס בנוק'‪.‬‬ ‫נז זה החיוורתא העליונה בא"א‪.‬‬ ‫ועיין הקדמת הדב"ש ביר"א ח"ד עמ' ‪ 44‬וכן בסידור הרב קוינקא והרב‬ ‫הדאיה ח"ג עמ' ‪ 466‬הדב"ש בתחילה עושה סיכום של פריע"ח ואח"כ כותב‬ ‫נלע"ד לסדר הכוונה וסידר את תן תף במילת ה'‪ .‬סדר אותם‬ ‫באמת בתיבת מגלה‪ .‬והי"ג נימין כנגד י"ב אותיות‪ .:‬ונבאר תחילה כוונת הברכות כשאומר ברוך צריך לכוין‬ ‫ברי"ו שהם הג' הויות פשוטים שאמרנו למעלהנו שהם בסוד ע"ב שהם ברישא חיוורא‬ ‫וי"ב יתרים בתיבת ברוך הם כנגד י"ב אותיות שבג' הויות שהם בי"ב נימין וא' הכולל‬ ‫אותם שהם י"ג תיקוני דיקנא דאריך‪ .‬ובתיבת מגלה ג' הויות חיוורתאנח וי"ג תיקוני‬ ‫דיקנא שהם י"ג ע"ב בגימ' מרדכי ואסתר וזה בתיבת מגילה לנוק'‪ .‬‬ ‫ואחר כך בתיבת ה' ת"ן ת"ף‪ .‬וכוונת החיוורתא נסדר אותם אחרת ) ומקורה ממחברת‬ ‫הקודש ( והם יהיו בראשית המערכת‪ .‬המשך‬ ‫המסלול הוא במילת ה' שאז החסדים וגבורות מגיעים לז"א‪ .‬והרי כך הסדר ברוך ג' ע"ב גימ' רי"ו וזה‬ ‫חיוורתאנז‪ ..‬במילת מגילה רואים רק‬ ‫חיוורתא ודיקנא למה עשה כך סדר הכוונה מה גרם לו לשנות‪ ..

.‬ואלו הי"ג ת"ד הם נכנסים תוך אבא ומאבא לאימא והם נכללים קודם ביסוד‬ ‫אבא ואח"כ נכללים ביסוד אימא ג"כ‪ .‬כי מאבא שהוא י'‬ ‫ונקודה פתח יורדין ה' חסדים סוד ה' ראשונה מיסוד דידיה הרמוז בניקוד‬ ‫שורק ומתפשטות לז"א שהוא ו' ליסוד שלו שהוא ג"כ שורק והכל ע"י אימא‬ ‫ממלכות דיסוד שלה שהיא ה' אחרונה ונקודה צירי‪ .‫כוונות החגים‬ ‫כוונת אתה‬ ‫קלז‬ ‫סידור אור הלבנה כוונות זמניות דף מ"ג ע"ב ‪ :‬גם יכוין אתהנט שהוא מס' ב"ן וקנ"א‬ ‫ביסוד לאה וב"ן קנ"א ביסוד דרחל‪ .‬ונכנסו ג"כ אל הז"א וכבר ידעת כי יסוד אימא‬ ‫הוא קצר‪ .‬‬ ‫כוונת ה'‬ ‫פרי עץ חיים דף קי"א ע"ב משם הרב זלה"ה‪ :‬והנה צריך אתה לדעת כי מגלה הם ג'‬ ‫הויות שהם ברישא דחוורתא ומאלו ג' הויות נתפשטו י"ג תיקוני דקנא שהם אל‬ ‫רחום‪ ......‬ע"ש באורך‪ .‬ע"כ‪ ..‬שורק‪ ..‬ולהיות שמרדכי ואסתר היו מבחינת אלו הי"ג ת"ד ואלו י"ג ת"ד הם י"ג‬ ‫הויות דשמות ע"ב כמנין תתקל"ו שכן הוא מנין מרדכי אסתר ע"ה‪ .‬לכן צריך לכוין בברכה ראשונה‬ ‫על מקרא מגלה בהויה ניקוד פתח‪ .‬‬ ‫מחברת הקודש דף נ"ו ע"ד‪ :‬מהר"ן זלה"ה נלע"ד לפרש הענין משאמרו רז"ל צריך‬ ‫אינש לבסומי בפוריא וכו' כפי הדרוש שמביא הרב זלה"ה ע"פ עקב ענוה יראת‬ ‫ה'‪...‬וה"ג הם ה' הויות בניקוד אלהים גימ' ש"ן ועם ה'‬ ‫הויות עצמן העולים ק"ל עולה תלמוד שהוא מצד הגבורות אסור והיתר קלים‬ ‫וחמוריםושניהם יחד הם ה"ח וה"ג שהם ת"ן ת"ף ושורש החסדים הממתקים הה"ג‬ ‫הכל עולה תתקל"ה כמנין מרדכי ואסתר‪ ..‬‬ ..‬וכך סידר הרש"ש‬ ‫בסידור אור הלבנה כוונות זמניות דף מ"ג ע"ב בכוונת הברכה בתיבת ה'‬ ‫וצירף את הכוונה המובאת בדף קי"א ע"ב בענין הה"ח והה"ג מנוקדות כמנין‬ ‫נט‬ ‫זוהי כוונת הכנת היסודות לקבלת השפע‪.‬ומרדכי מצד‬ ‫ה"ח ואסתר מצד ה"ג ולזה הם כולל י' הויות וה' הויות שהם ה"ח כולם בניקוד קמץ‬ ‫והם כ' קמצים וקמץ הוא י"ו ס"ה הקמצים של הכ' אותיות גימ' ש"ך וה' הויות עצמן‬ ‫גימ' ק"ל הרי הכל ת"ן וז"ס "גם ה' יתן הטוב" שגם זה הויה שהוא בז"א כשהוא מלא‬ ‫מן המוחין שהם בסוד יודי"ן‪ ..‬‬ ‫נה"ש דף מ' ע"ד שורה ונוקביה‪ :‬בלילה ראשונה‪ .‬עם אותיות את"ה ) ‪(406‬‬ ‫בגימ' ב"פ באר ) ‪ (203‬והם שתי שמות קנ"א ב"ן רחל לאה בסוד ראש ועקב ‪.‬טעם למה אין חשש מהיין בפורים שכן נכנס יסוד דאבא ועובר שם‬ ‫במקום‪..‬ועוד הרב ביאר לעיל‬ ‫בדף ק"י ע"ד את כוונת תיבת ה' וז"ל‪:‬‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"י ע"ד‪ 6 :‬שורות מהסוף‪ .‬כוונה זו מקורה במחברת הקודש דף ס"ב ע"ג‪:‬‬ ‫כשאומר אתה יכוין בב' שמות ב"ן קנ"א מיסוד לאה‪ ..‬צירי‪ .‬כאן סידר הרב מסלול שפע המתחיל‬ ‫לכאורה מהחיוורתא אך כתב שהחיוורתא הם ג' הויות גימ' מגלה‪ ...‬ע"כ‪ .....‬וב"ן קנ"א מיסוד רחל‪.‬שורק‪ .

‫כוונות החגים‬

‫קלח‬

‫מרדכי אסתר‪ .‬וכך צריך לעשות ומה שכתוב בסידור אור הלבנה בתיבת ה'‬
‫בציור ההויה הנ"ל " יסוד דאבא שהוא שדי "‪ .‬כוונה זו יש לכוון בתחילה לפני‬
‫כוונת ציור ההויה‪.‬‬

‫כוונת מקרא‬
‫מחברת הקודש דף ס"ב ע"ג‪ ...:‬מקרא גימ' אמ"ש שהם אותיות הנז' בספר יצירה‬
‫וז"ל‪ ,‬זכר באמ"ש‪ ,‬ונוקבא באש"ם‪ ,‬והיינו ז"א שהוא זכר יש לו ג' אותיות אמ"ש‪,‬‬
‫היינו אל"ף דס"ג‪ ,‬ומ' דתבונה כשהיא רביע על בנין היינו נהי"ם‪ ,‬ונכנסין בתוכן הד'‬
‫מוחין‪ ,‬ולהיות כי נכנסין בז"א אין נכנס בו אלא נה"י לבד‪ ,‬והם הג' יודין דס"ג ונכנסין‬
‫תוך יו"ד א' דז"א‪ ,‬וי' פעם י' הרי ש' שהם ש' דאמ"ש‪ ,‬נמצא שהאל"ף היא שורשיות‬
‫בז"א וגם בנק' נעשה א' של אדנ"י ומ"ם ושי"ן הם הכלים דנה"י דאימא והם סוד‬
‫השי"ן‪ ,‬והמוחין הבאים לז"א הם ד' כנודע שהם חו"ב חו"ג אע"פ שאח"כ מתחברים‬
‫יחד חו"ג בתוך יסוד‪ ,‬מ"מ מתחילת הויתם הם ד' נמצא שאותיות אמ"ש הם בז"א‬
‫וכשניתנים לנוקבא הא' שורש בנוקבא שהיא א' דאדנ"י ומ"ם ושי"ן שבה הם מתהפכין‬
‫ונעשים שם בסוד חותם המתהפך ונעשה אש"ם והבן‪ .‬ע"כ ע"ש‪.‬‬
‫סידור הכוונות זמניות דף נ"ב ע"א‪ ...:‬מקרא גימ' אמ"ש ראה שם סדר הכוונה‪.‬‬
‫הרב דב"ש הביא וסידר אותה‪ ,‬ממחברת הקודש‪ .‬אמנם הרב משנת חסידים והרב‬
‫שמחת כהן לא ביארו אותה ונראה מפני שלא היה לפניהם ספר מחברת הקודש‪.‬‬

‫כוונת מגלה‬
‫פרי עץ חיים דף קי"א ע"ג‪ :‬שורה ‪ 5‬והנה כבר ידעת‪ ...‬הרב מביא שם את ההארות‬
‫שהיו בנוק' מז"א והם ו' שמות וה"ו מנ"ה דז"א‪ ,‬יה"ו מיסוד דז"א וה' שמות הה"ה‬
‫מתנהי"ם דז"א‪.‬‬
‫א' ‪ -‬ו' שמות וה"ו מנ"ה‪ .‬יש ד' שלבים לקבלת שם וה"ו והם‪:‬‬
‫‪ (1‬נצח הוד דז"א הם ב' ווין‪.‬‬
‫‪ (2‬כשהם מתפשטים בחח"ן בג"ה דנוק'‪ ,‬ע"י זה יהיו ג' בחח"ן וג' בבג"ה והם‬
‫שש ווי"ן‪.‬‬
‫‪ (3‬ואז כל ו' מהששה נחלק לשנים בסוד א' דצבאות ויעשו וו כל אחד‪.‬‬
‫‪ (4‬וה' שבאמצע היא הנוק' הנשפעת‪ ,‬הרי לנו ו' שמות וה"ו‪.‬‬
‫ב' ‪ -‬שם אחד יה"ו מיסוד דז"א‪,‬‬
‫ג' ‪ -‬ה' שמות הה"ה מתנהי"ם והטעם למה הם חמשה שמות הה"ה‪.‬‬
‫‪ (1‬הם חמשה שמות שכן הם מכל אחד מתנהי"ם דז"א‪.‬‬
‫‪ (2‬טעם למה הם ההי"ן כנגד נוק' הנשפעת‪.‬‬
‫‪ (3‬והם ג' ההי"ן כנגד נה"י דכל אחד מתנהי"ם דז"א‪.‬‬
‫וצריך להבין שהשפע הראשון שמנה"י דז"א הוא כנגד כל הנצח או ההוד והיסוד‪ .‬אך‬
‫השפע השני הה"ה הוא מנה"י דכל אחד מתנהי"ם וזה שפע קטן יותר‪.‬‬

‫כוונות החגים‬

‫קלט‬

‫אור הלבנה כוונות זמניות דף נ"ב ע"ב‪ :‬ששה פעמים וה"ו יש במגילה והם שמנצח‬
‫דז"א מאיר בחח"ן שלה ומהוד דז"א בבג"ה שלה‪ ,‬נמצא שהם ו' אורות‪ ,‬וגם יה"ו אחד‬
‫)מיסוד(‪ ,‬בנה"י דז"א שסוד הנה"י בסוד ווי"ן‪ ,‬וא"ו נחלקת לשנים‪ ,‬ויש בהם יה"ו אחד‬
‫שהוא ביסוד דיוקנא דז"אס והה' שבין תרין ווי"ן הוא סוד העטרה הנשפעת מכולם‪.‬‬
‫וגם יש בהם חמשה שמות הה"ה שכל אחד מהם יש לו ג' ההי"ן שהם כנגד חצי הת"ת‬
‫ונהי"ם דז"א שהוא העטרה שבכולם והם ג' ההי"ן מפני שהשפעתם העקרית הם ע"י‬
‫נה"י‪.‬‬
‫אור הלבנה כוונות זמניות דף מ"ה ע"א‪ :‬מגלה יסוד דאבא הנכנס תוך רחל‬
‫ומאיר בה ועושה כל השמות שקבלה בעודה בפנים דהיינו ) כאן יש ציור כוונת‬
‫השמות( ג' וה"וסא מנצח דז"א וג' וה"ו מהוד דז"א יה"ו מיסוד דז"א‪ .‬וה'‬
‫שמות הה"ה מתנהי"ם דז"א‪ .‬ונעשים י"ב הויות ט' בנה"י דאימא וג' בעטרת‬
‫היסוד דאבא העובר ומאיר ביסוד דרחל ובוקע ומאיר הארה עצומה עד סוף‬
‫עולם העשיה‪ .‬ג' הויות גימ' מגלה והם י"ג חיוורתי ומהם נמשכים י"ג תיקוני‬
‫דיקנא‪ ) .‬י"ג ע"ב( והם עולים מרדכי ואסתר‪ .‬וגם מאיר בה ג' שמות אהוה‬
‫במילוי יא"הסב‪ .‬וגם מאיר בה מדעת דז"א הנעשה מיסוד דאימא ד' אהיה ב'‬
‫דחסדים וב' דגבורות‪.‬‬
‫להבין מה שכתב " ומאיר בה ועושה כל השמות שקבלה בעודה בפנים" ) בפרי ע"ח דף‬
‫קי"א ע"ג ובמחברת הקודש דף ס"א ע"ג וע"ד משנת חסידים בחדש דף תר"ך(‬
‫הכוונה שהשמות שקבלה מז"א בפנים בזמן שבית המקדש הראשון היה קיים‪ ,‬ועכשיו‬
‫היא באח' ונכנסים בה מוחין דאו"א שבנה"י דאימא‪ .‬משמע שמדובר שז"א הוא‬
‫בדורמיטא שכן הנוק' מקבלת את המוחין רק בדורמיטא ע"י אימא‪ .‬וע"י כניסת‬
‫המוחין וע"י הארת יסוד דאבא נעשים כל השמות הנ"ל‪ ,‬י"ב הויות‪ .‬ט' בנה"י דאימא‬
‫שבתוך נוק'‪ ,‬ג' הויות בעטרת היסוד דאבא הבולט מחוץ ליסוד דנוק'‪ ,‬שהיא הארת‬
‫יסוד אבא‪ ,‬היא הארת גדולת מרדכי‪ .‬והארה זו מאירה עד סיום העשיה במשך כל יום‬
‫פורים ואלולי זה לא היו יכולים ישראל להנצל מן הכליה מפני פגם היסוד שלהם‪ .‬וג'‬
‫הויות פשוטות אלו הם חיוורתי ומהם נמשכים י"ג תיקוני דיקנא‪ ,‬שהם י"ג ע"ב והם‬
‫עולים מרדכי ואסתר‪ ) .‬עיין בכוונת ברוך לעיל והיא כוונה שהביא בפרע"ח דף קי"א‬
‫ע"ב ובכוונת ברוך הביא הרב כוונת חיוורתא נימין ותיקוני דיקנא ממחברת הקודש דף‬
‫ס"ב סע"ב (‪ .‬לפי הרב שמחת כהן כשנכנסים המוחין‪ ,‬נעשים שמות אלו י"ב הויות‪ .‬אך‬
‫יש בזה רמז גדול והוא‪ ,‬כשנעשה חשבון השמות שקבלה בהיותה בפנים‪ ,‬עם מספר‬
‫האותיות שלהם‪ ,‬נמצא חשבונן כמספר ט' הויות‪ ,‬וג' הויות נוספות בולטות נוספו‬
‫עכשיו‪.‬‬
‫והרי החשבון ו' פעמים והו‪ ,‬הרי ‪ .102‬יהו ‪ .21‬ה' פעמים ההה‪ ,‬הרי ‪ .75‬הרי‬
‫ס"ה ‪ 198‬ועוד מספר האותיות ‪ ,36‬הכל ‪ .234‬וג' הויות הנוספות הבולטות הרי‬
‫ס הכוונה היא היות וז"א הוא יה"ו דהויה ויסוד הוא דיוקנא דז"א בקטן לכן הוא ג"כ יה"ו‪.‬‬
‫סא מה שסדרו בסידור בציור סגולתא אינו מדוייק והיה ראוי יותר לעשות חד סמכא שכן זה כנגד חח"ן‬
‫בג"ה‪.‬‬
‫סב משנת חסידים פורים פרק ו' מ"ד‬

‫כוונות החגים‬

‫קמ‬

‫עוד ‪ ,78‬הכל ‪ 312‬כמנין י"ב הויות‪ .‬ועוד כל השמות הנ"ל הם רמוזים במגלה‬
‫בר"ת או בס"ת‪ .‬ובענין מצב הנוק' בזמן בית מקדש ראשון ובזמן הגלות עיין‬
‫עץ חיים ב' דף נ"ו ע"ג‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן בספר עץ התדהר ענף הפורים לרב תדהר‬
‫אלון שליט"א‪.‬‬

‫כוונת ברכת שהחיינו עיין לעיל בכוונות חנוכה‬
‫פירסומי ניסא‬
‫מחברת הקודש דף ס"א סע"ב‪ ...:‬לכן צריך להתפשט המגלה כאגרת לפרסומי ניסא‬
‫היינו נ"ה דיסוד אבא‪ ...‬המשך בע"ג‪ ...‬וכבר נודע שנ"ה שאמרנו הם נ"ה דיסוד אבא‬
‫והם הב' לוחות היינו מ"ם וס' שבלוחות בנס היו עומדים כלומר שהמ"םסג פתוחה בלתי‬
‫קו הסותם אותה היא בצורת נ' והסמ"ך הוא אות ס' של נס‪ ,‬ולהיות כי נצח הוא ענף‬
‫החסד היינו משם ע"ב שיש בו ד' יודין שהוא מ' ) ה'( דברות שבלוח ימין ויש בו סוד י'‬
‫של אבא שהוא שורש החסדים לזה המ' גם נמשך אות נ' היינו חמישים‪ .‬ולהיות‬
‫שישראל החטא שחטאו‪ ,‬ביסוד שלהם היינו נשים נכריות‪ ...‬וכבר נודע בזוהר מי שבועל‬
‫בת אל נכר כאילו עובד ע"ז‪ ,‬וכל המודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה‪ .‬ולזה הוצרכו‬
‫אח"כ לקבל התורה פעם שניה קימו וקבלו היינו סוד הנס שאמרנו שהם סוד ב' לוחות‬
‫וכמו שבמ"ת ניתנו ע"י ב' לוחות כך בימי מרדכי ואסתר ניתנו על ידי מרדכי שהוא סוד‬
‫שני לוחות כנז'‪ ...‬ע"כ‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫משמע שפישוט המגילה כאגרת הוא לפרסומי ניסא‪ ,‬וזה רומז ע"י המילה נס שבניסא‪,‬‬
‫לשני לוחות הברית שהדרו קבלוה לתורה בימי מרדכי‪ ,‬וזה קיימו מה שקבלו כבר‪ ,‬וזה‬
‫צריך לכוון כשפושט המגילה‪ .‬ראה עוד פרי ע"ח דף קי"א ע"ב‪.‬‬
‫סידור היר"א ח"ד עמ' ‪...: 44‬ולכן פושטה כאגרת לפרסומי ניסא שהם נו"ה דיסוד‬
‫דאבא שהם השני לוחות המתפשטים עד היסוד דז"א‪ ...‬ע"ש‪.‬‬

‫בעניין צריך אדם לביסומי עד דלא ידע‬
‫פרי עץ חיים דף ק"י ע"ג‪ :‬הגהה‪ ...‬והנה מה שאמרו רז"ל שצריך אינש לבסומי בפוריא‬
‫עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הכוונה כי ידוע שיש ניצוץ של קדושה בכל‬
‫קליפה המחייה אותה ואם יסתלקו ממנו לא ישאר לו חיות ויתבטל לגמרי‪ ...‬והנה ביום‬
‫הגדול הזה שיש אותו ההארה אבל לא שיגיע כל כך להאיר לקליפה ולזה צריך‬
‫שישתכר האדם ביום הזה עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ‪ ...‬לכן צריך‬
‫לאומרו שלא בכוונה אחר שהוא שיכור וכבר יצא מדעתו‪ ...‬ע"ש‪.‬‬
‫פרי עץ חיים דף קי"ב ע"ג‪ :‬שורה אסתר‪ ...‬ולכן מצוה לשתות יין בפורים כי‬
‫ריבוי החסדים דאבא ממתיק היין ומה שיכוין בשתייתו להמשיך היין מז'‬

‫סג‬

‫מ"ם סופית וס' עומדות בנס‪ ,‬וכשמורידם את הו' הקו השמאלי היא פתוחה ודומה לנו"ן‪.‬‬

‫כוונות החגים‬

‫קמא‬

‫יודי"ן דע"ב ס"ג יש"ס ותבונה‪ ,‬לא ישתכר אלא יתבסם עד דלא ידע כי במקום‬
‫יין המשומר בענביו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי‪ ...‬ע"ש‪.‬‬
‫מחברת הקודש דף נ"ו ע"ד‪ ...:‬וז"ס השתיה אשר אמרו רז"ל שצריך לשתות יין עד‬
‫דלא ידע כו' הכוונה כי לעולם בתוך הקליפה יש ניצוץ א'‪ ...‬לכן צריך להיות אחר שהוא‬
‫שיכור וכבר יצא מדעתו‪ .‬מהר"ן זלה"ה נלע"ד לפרש הענין מה שאמרו רז"ל צריך אינש‬
‫לבסומי בפוריא כו' כפי הדרוש שמביא הרב זלה"ה ע"פ עקב ענוה יראת ה' ואמרו רז"ל‬
‫מה שעשתה יראה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתא‪ ...‬והנה עתה ביומי‬
‫דפוריא שנכנס יסוד דאבא מראש לאה עד רחל מחוץ לרחם שלה ומחבר שני אוהלים‬
‫יחד אוהל לאה עם אוהל רחל‪ ,‬היינו שרחל לקחה הכלים דלאה בהלואה לבנין פרצופה‬
‫כנודע‪ .‬והנה מאחר שיסוד דאבא נקרא עתה בפורים מרדכי כי כל השנה נקרא יסוד‬
‫דאבא יעקב איש תם‪ ...‬לכן כשנכנס שם יסוד אבא אז הוא יורד מראש לאה ביושר‬
‫ויוצא לחוץ מרחם דלאה ויורד אח"כ בין רגליה שהם ב' עקביים שלה העומדים בכתר‬
‫דרחל ושם נמתק היין שהם הדינין‪ .‬ואז אין כח גם לעז"א ועזא"ל לינק משם‪ ,‬ואז‬
‫כולם נופלים בתהומא רבא‪ .‬ואז מה שהיה בזמן אחר נקרא זה היין המשכר עתה נקרא‬
‫יין המשמח מצד או"א הממתקים אותם לכן חייב אדם לבסומי בפוריא להורות כי אין‬
‫לחיצונים יכולת להנות מזה היין‪ .‬בן יוסף בן דוד גימ' רחל ולאה‪.‬‬

‫בענין חנוכה ופורים תרוויהו אינון בהוד‬
‫שעה"כ דף ק"ח ע"ג‪ ...:‬אבל ענין חנוכה ופורים הוא באופן אחר כי תרוויהו אינון‬
‫בהוד‪ .‬ואע"פ שבתפילת שחרית בחול ביארנו דיעקב בנצח ומלכות בהוד וכפי זה החול‬
‫הוא קדוש יותר מחנוכה ופורים‪ ...‬אבל הענין‪ ...‬כי הנוק' יש לה תוספת קדושה לפי שאז‬
‫מקבלת הארותיה על ידי עצמה שלא על ידי בעלה‪ .‬כי הנה בחול יעקב יונק הארתו‬
‫וחלק הארה שלה מן הנצח ומן ההוד‪ .‬ואחר כך נותן לה הארתה ונמשך מן ההוד על ידו‪.‬‬
‫אבל עתה בחנוכה ופורים היא יונקת חלק הארותיה מן ההוד על ידי עצמה שלא על ידי‬
‫בעלה ואינה טפילה אליו כימי החול‪ .‬והנה ענין זה הוא תוספת קדושה אליה בזמנים‬
‫אלו יותר מבחול‪...‬‬
‫ביום חול יש מעלה לז"א שהוא נמצא בנצח‪ .‬בחנוכה ופורים יש לנוק' מעלה שהיא‬
‫מקבלת חלקה בעצמה ישירות מאמא‪ .‬ועיין עץ חיים דף ל"ח ע"ב‪ :‬יציאת האורות‬
‫מהיסוד דרך הנצח‪.‬‬
‫שעה"כ דף ע"ו ע"א‪ ...:‬חנוכה ופורים נצח והוד‪ ...‬ע"כ‪ .‬האם הכוונה פורים בנצח‬
‫חנוכה בהוד‪ ,‬או נאמר היות וחנוכה בלוח שנה לפני פורים ואז חנוכה בנצח ופורים‬
‫בהוד ‪ ,‬או שנאמר היות ונס חנוכה היה בשמן ושמן בנצח ‪ ,‬ונס פורים היה ביין שהוא‬
‫הוד‪ ,‬ולכן חנוכה בנצח ופורים בהוד‪...‬‬
‫בגדי ישע דף פ"ד ע"ד‪ :‬על מה שהקשה מהרח"ו בשעה"כ דף ק"ח ע"ג‪ ...‬אם כן כפי זה‬
‫שהחול יותר קדושה שהוא בנצח והיא בהוד‪...‬ותירץ שכאן התוספת הוא שהמלכות‬

‫כוונות החגים‬

‫קמב‬

‫יונקת שלא ע"י ז"א‪ ...‬יעו"ש והקשו שאם כן עליה בחנוכה היא רק למלכות‪ ,‬למה לא‬
‫תירץ מה תוספת קדושה יש לו? ואם נאמר שהתוספת היא לנוק' דווקא ולא לז"א עכ"פ‬
‫היה לו לקבל הארתו מן הנצח ‪..‬ועוד שהרי אנו בנים לזו"ן ונצטוינו במצוה זו דרבנן‪...‬‬
‫שהרי לא נתנה לנשים זו המצוה ‪ ...‬ע"ש‪.‬‬
‫ומכל התמיהות אומר כמ"ש השמש זיע"א‪ ...‬שמהרח"ו מעלים הדברים‪ .‬ואם אפשר‬
‫היה להבין האמת לא היתה שום קושיא יע"ש‪ ...‬למה מהרח"ו משווה ומערב בין תפילה‬
‫לחנוכה הרי יש תפלה שהיא מצוה עשה דאורייתא בזו"ן הגדולים‪ .‬ומצות הדלקת נרות‬
‫זה דרבנן ביעקו"ר ) עיין שעה"כ דף ל"ג ע"ב ‪ ...:‬כשהשפע מגיע לזו"ן הגדולים הוא‬
‫מגיע מרום המעלות דרך הנצחים של א"א ואו"א שכולם מלבישים זה לזה ‪ .‬וכן אם‬
‫השפע מגיע ליעקו"ר יורד מרום המעלות דרך יעקו"ר של כל הפרצופים‪..‬וע"ש ( אם כן‬
‫התפילה היא בנצח הוד בזו"ן הגדולים‪ ,‬ורק בנרות יש לנוק תוספת קדושה‪...‬‬
‫ועיין בסידורינו למוהרש"ש זיע"א יר"א ד' דף א' וכן אור הלבנה כוונות זמניות דף‬
‫ל"ג ע"א‪ :‬עתה יצא לנו עוד דקדוק והוא כי מהרח"ו כתב שחנוכה ופורים שניהם בהוד‬
‫והרש"ש זיע"א כתב חנוכה ופורים הם מצוות עשה שהם ביסוד שהם יעקו"ר שהם‬
‫מלכויות דמ"ה וב"ן‪...‬‬
‫הרב פירירא עסק בנושא זה גם בדף ס' ע"ד‪ ...:‬הרואה יראה שהרב זלה"ה מערב לנו‬
‫קודש בקודש התפילה עם חנוכה ‪ ,‬כי זה הנוק' דתפילה הוא דפרטות אותו היום ‪ ,‬וזה‬
‫הנוק' דחנוכה הוא דספירת הוד לטובה דכללות זה השנה ‪...‬‬
‫נה"ש דף ח' ע" א שורה ‪ ...:6‬נצח והוד נק' זו"ן הגדולים‪ ...‬ויסוד נק' יעקב ורחל‪...‬‬
‫וכן נה"ש דף י"ד ע"א שורה ‪ ...:10‬ומצוות עשה דרבנן הם ביסוד‪ ...‬שהם יעקב ורחל‪...‬‬
‫ומה שכתוב בשעה"כ איהו בנצח ואיהי בהוד‪ ,‬איהו בנצח הכוונה זו"ן הגדולים מצוות‬
‫דאורייתא‪ .‬איהי בהוד הכוונה שהנוק' יעקו"ר במצוות דרבנן היא בהוד‪.‬‬
‫אע"פ שיש בחנוכה ופורים מצוות דאורייתא כגון תלמוד תורה ומצוות צדקה‪ ,‬ופשוט‬
‫הוא שעל ידי כל אלו המצוות נתקן ההוד הכולל דכל השנה‪ .‬מצוות אלו הם במסגרת‬
‫של מצוות דרבנן שבאו מכוח חכמים שקבעו לקרא באותו זמן דווקא‪ .‬ואלו מצוות הם‬
‫דאורייתא של דרבנן ‪ ,‬ולכן הם ביסוד והם בהוד ‪.‬‬
‫יסוד זה דין כללי שכל מצוות דרבנן הם ביסוד ובחנוכה אותם מצוות דרבנן הם בהוד‪.‬‬
‫מצווה דאורייתא שמקיימים בחנוכה ולא שייכת למצוות חנוכה היא בנצח והוד כמו‬
‫התפילה בחנוכה‪ ,‬ומה שמזכירם על הניסים הוא רמז בעלמא ‪.‬ומצווה דרבנן שמקיימים‬
‫בחנוכה שלא שייכת לחנוכה היא ביסוד‪.‬‬

‫חנוכה ופורים תרוייהו אינון בהוד‬
‫שעה"כ דף ק"ח ע"ג‪ ...:‬אבל ענין חנוכה ופורים הוא באופן אחר כי תרוויהו אינון‬
‫בהוד‪...‬‬
‫תולדות אהרן ומשה דף מ"ה ע"ג ‪ :‬עוד שאלה לידע מועד פורים באיזה ספירה דכללות‬
‫השנה הוא כי נראה כי לא פורש בדברי רז"ל בפירוש‪ ,‬כי הרי כתב בשעה"כ דף ק"ח‬

...‬ע"כ‪ .‬אם כן בחנוכה ופורים הוא בנצח הוד בא"ק ואבי"ע דהוד‬ ‫וא"ק ואבי"ע דנצח‪ ...‬ופורים וחנוכה נצח והוד‪ ...‬היינו הוד דנצח והוד דהוד ופורים כלול מנו"ה ‪.‬ע"כ‪.‬עכ"פ לא אמר שפורים בנצח‪ .‬והיינו נצח דנצח ונצח‬ ‫דהוד‪...‬ובשעה"כ ישן‬ ‫עשה הרח"ו זיע"א פשרה וכתב הגם שעיקר הפורים הוא בנצח אבל כיוון שהוא כלול‬ ‫עם ההוד גם כן צריך לנקד הויה של הברכה בחיריק וקיבוץ‪ ..‬אך צ"ל דשניהם בנצח הוא בפורים כנזכר לעיל‬ ‫חנוכה ופורים נצח והוד ואם גם ראש חדש הוא בנצח מה ענינו ומה שורשו ולמה בנצח‬ ‫ולא בהוד‪ ..‬ושם בדרוש חנוכה סידר ראש חדש‬ ‫בנצח‪.‫קמג‬ ‫כוונות החגים‬ ‫ע"ג חנוכה ופורים הוא באופן אחר כי תרוויהו אינון בהוד ‪...‬מי יכול להכריע אם הוא זה‬ ‫בנצח או זה בהוד כיוון שלא פורש בדברי הרח"ו זיע"א והגם שהשמ"ש זיע"א אמר‬ ‫חנוכה הוא בהוד ועל זה הם ח' ימים‪ ...‬נמצא‬ ‫דיעקו"ר שניהם עומדים בראש חדש בנצח דז"א ויונקים משם וכל אחד ע"י עצמו‬ ‫כנז"ל ואין זה יעקו"ר דבחינת היום דששת ימי בראשית רק יעקו"ר דכללות החדש‬ ‫ואין בהם רק רמז באמירת יעלה ויבא‪ ..‬וסדר עלייתם של יעקב ורחל הוא בהודות שלהם של כל אחד‬ ‫באופן זה בחנוכה שניהם בהוד ר"ל יעקו"ר דאבי"ע דהוד תרוייהו אינון בהוד שבו‬ ‫ועד"ז גם כן יעקו"ר דאבי"ע דנצח תרוייהו אינון בהוד שבו ‪....‬ועיין פרי עץ חיים דף‬ ‫קי"א ע"א שורה א'‪ :‬שכך כתב בפירוש וכן כנפי יונה דף של"ה ע"א וכן סידר למעשה‬ ‫סידור היר"א ד' עמ' ‪ :55‬בהויה שעשה ניסים ניקד הזכרים י ' ו ' בחיריק והנקבות ה'‬ ‫ה' בקיבוץ‪ ..‬ובפורים הוא עד"ז ממש‬ ‫יעקו"ר דאבי"ע דהוד תרוייהו אינון בנצח שבהוד עצמו וכעד"ז יעקו"ר דאבי"ע דנצח‬ ‫תרוייהו אינון בנצח דהוד שבנצח‪.‬‬ ‫שמן ששון ג' דף קל"ט ע"ב אות ב'‪ :‬שם חנוכה ופורים תרוויהו אינון בהוד ע"כ כאן‬ ‫כתב שניהם בהוד אך לעיל דרוש ראש חדש דף ע"ו ע"ב כתב שהם בנצח הוד פורים‬ ‫בנצח חנוכה בהוד‪ .‬‬ .‬היינו זו"ן שניהם יניקתם‬ ‫בחנוכה ופורים הוא בהוד הכולל דכללות השנה עוד בשעה"כ דף ע"ו ע"ב וז"ל כי פסח‬ ‫הוא דרועא ימינא‪ ..‬ומתרץ‪ .‬עכ"ל‪ ..‬וכמ"ש השמ"ש שחנוכה‬ ‫בהוד‪ .....‬ועיין לקמן ריש דרוש חנוכה‪ ..‬אלא ודאי נעשה פשרה של מהרח"ו זיע"א היינו ששניהם חנוכה ופורים‬ ‫הם בנצח והוד היינו כל אחד בנצח והוד היינו שיניקת זו"ן באלו הזמנים יותר מבחינת‬ ‫היום בעצמו שהוא בקצה דאותו יום כמ"ש תו"ח דף ס"ח ע"א‪ :‬יש להם הארה‬ ‫מיותרת מנצח והוד כי אי אפשר זה בלא זה כידוע ליודעי חן‪ .‬‬ ‫נצח‬ ‫נצח‬ ‫פורים‬ ‫הוד‬ ‫הוד‬ ‫חנוכה‬ ‫נצח‬ ‫פורים‬ ‫הוד‬ ‫חנוכה‬ ‫שיטת השמן ששון ג' דף צ"ח ע"ד אות כ'‪ :‬ונודע כי היא בנצח )ברכת רצה (‪ .

‬‬ .‫כוונות החגים‬ ‫נצח‬ ‫קמד‬ ‫הוד‬ ‫נצח‬ ‫נצח‬ ‫הוד‬ ‫ראש חדש‬ ‫הוד‬ ‫נצח‬ ‫הוד‬ ‫נצח‬ ‫הוד‬ ‫פורים‬ ‫חנוכה‬ ‫פורים‬ ‫חנוכה‬ ‫ראש חדש‬ ‫בענין חנוכה ופורים תרוייהו אינון בהוד ואיך יהיה לפי הש"ש או תולדות אהרן ומשה‬ ‫והנפקא מינה מה יהיה בראש חודש לפי השמן ששון שראש חדש הוא מבחינה דכללות‬ ‫החודש מבחינת הזמנים הגדול ועל כן נדחק למצא באיזה נצח נתקן ראש חדש‪ .‬ואולי מפני שסובר שהוא מבחינת‬ ‫הימים ולכן לא צריך חלוקה נוספת‪ .‬ונראה שכן גם שיטת רבי שאול בזה שראש חדש‬ ‫מבחינת הימים ואז אין צריך לחלוקה של השמן ששון ‪.‬אך לפי‬ ‫תולדות אהרן ומשה הוא לא מתייחס לראש חודש‪ .

‬וכן ההארה לנוק' בא"ט ב"ח נראה שהיא לגדלות א'‬ ‫וב'‪ .‬וראה בפאת השד"ה דף שנ"ז ע"ב‬ ‫בתיבת ברוך שס"ל כהרד"ם‪ .‬ולשיטת הרד"ם יש‬ ‫להכניסם לז"א )ולא לנוק'(‪ .‬שיש לכוין שאר הכוונות כמו בחול‪ .‬‬ .‫כוונות החגים‬ ‫קמה‬ ‫פסח‬ ‫כוונות תפילת ערבית ליל פסח‬ ‫על פי הרב מרדכי עטיה שליט"א‬ ‫שמע‪ :‬לברר בירורי רפ"ח של אח' דגדלות ב'‪ .‬וכן איתא ביר"א‬ ‫חלק ב' עמ' ‪ .‬עוד כתב‬ ‫בסידור‪ .‬והם נה"י דקט"ב‪(.‬‬ ‫אחד‪ :‬יכוין להעלות למ"ן רפ"ח דגד"ב עם המוחין דקט"ב דאו"א שנמשכו בישראל‪ .‬פאת השד"ה דף שנ"ז ושנ"ח‪.‬אלא שהצינון הוא באימא עילאה‪.‬היא לכתר דנוק' סתם‪].‬רק גד' ב'‬ ‫דאו"א‪.‬ו"ק דגד"ב דאימא‪ .‬ולהכניס ב‪-‬אחד‪ .‬היינו‬ ‫קטנות וגדלות א' וב'‪ .‬צריך לכוין ב‪ -‬שמע בנרנח"י‬ ‫דנה"י עם ג' שמות אלקי"ם‪ .‬‬ ‫שמות המוחין במילת ברוך הם רק של החכמה ע"ב קס"א‪ .‬‬ ‫ישראל‪ :‬יכוין שכבר היו גד"א דאח'סד דישסו"ת מכח קדושת היום‪ .‬ולהוריד משם גד"ב דאו"א עילאין ]עבור ארבעה מוחין דכתר[ על גבי‬ ‫רישא דז"א‪ .‬‬ ‫עוד יכוין בישראל להמשיך קט"ב דאו"א עילאין לז"א‪.‬בחב"ד חג"ת דז"א‪.‬ועולים למ"ן במילת "אחד"‪ .‬אבל הסידור סובר שגדלות א' נמשך לזו"ן‪ .‬ונראה שכן מסקנת הרב ענ"ה‪.‬והג"ר באתה‪ .‬שהרי במילת ישראל גד"א כבר נכנס בכל עשר‬ ‫ספירות דז"א[‪ .‬שבסוף תיבת אחד‪ .‬כמפורש בפאת השד"ה עמ' שנ"ח‪ .‬ולא‬ ‫ללאה[ ואין להזכיר את לאה בלילה הזה‪ .‬‬ ‫ג( ועליית הנוק' מהבריאה היא של ה' פרצופי בינה‪ .‬לשיטת הרד"ם וכן למסקנת הענ"ה‪] .‬עיין עלי נהר דף פ"ז ע"ב‪ .‬וכן בפאת השדה‬ ‫דף שנ"ז ע"ב[ היא גד"א וגד"ב‪.‬וכן בבשכמל"ו ההמשכה היא לנוק' סתם‪.‬וכן דף ע'‬ ‫ע"א‪ .‬‬ ‫סד לפי הרד"ם אח' דגד' א'‪ .‬וה' פרצופי חכמה‪ .‬לכן‬ ‫בכריעות וזקיפות יש להמשיך לנוק' גד' א' וגד' ב'‪ .‬ו"ק בברוך‪ .‬וכן בב' זקיפות בה'‪ .40‬וראוי להבין שלשיטת הרד"ם שבישראל נמשך גד' א' רק לז"א‪ .‬ולפי העלי נה"ר אח' ופנים‪.‬שהם חג"ת נה"י‪ .‬‬ ‫ועיין עלי נהר דף פ"ו )אות ט"ו בהגהה שלדעת הרד"ם והשד"ה‪ .‬עד‬ ‫ע"ב ס"ג דא"ק‪ .‬‬ ‫כריעות וזקיפות של תחילת ברכת אבות‪:‬‬ ‫א( ההמשכה לז"א היא רק גד"ב‪] .‬פאת השדה דף שנ"ז‬ ‫מסידור הראמ"ע‪ .‬‬ ‫יש לשים לב שהמשכת האלפי"ן‪ .‬‬ ‫)עיין שמן ששון פתח עינים דף פ' ע"ד‪ :‬מעשה שקרה לו בכוונה זו‪(.‬‬ ‫ב( אבל ההמשכה לנוק'‪ .‬וראה בסידור דף ל"ה סוף ע"א בהגהה בשם היר"א‪.

‬מה שבא ע"י קדושת היום זה‬ ‫דווקא אח' של גד"א‪ .‬אבל לפי רבי שאול מוחין דקטנות א' דישסו"ת יבואו רק אחרי כניסת המוחין‬ ‫דגד"ב דאבא בקונה הכל‪.‬ודחיית הנה"י לחג"ת‪.‬החג"ת לחג"ת‪ .‬והנה"י לנה"י‪.‬מזה משמע לדעת השד"ה שיש‬ ‫להשוות התפילה לסדר ההגדה‪(.‬‬ ‫וכן חסדי חג"ת למקומם‪.‬וכן מהקדמת הרש"ש בקידוש ליל פסח‪.‬לפי הרד"ם ]עלי נהר דף פ"ז ע"ב[ יש להביא כאן מוחין דקטנות א' מצד‬ ‫אימא‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קמו‬ ‫אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב‪ :‬להכניס חב"ד דאימא ונה"י דאבא ]דגד"ב[‪.‬והוכיח כן מדברי הנה"ש דף ל"ז ע"א‪ .‬לפי שהם יכנסו רק בקונה הכל כנ"ל‪ .‬‬ ‫קונה הכל‪ :‬כניסת חב"ד דגד"ב דאבא לחב"ד דז"א‪ .‬‬ ‫באהבה‪ :‬בסידור הרש"ש ]דף כ"א ע"א[ כתב‪ :‬לברר רפ"ח דאח' ופנים דפנים דכח"ב‬ ‫דה' פרצופי חכמה ]גד"ב[‪ .‬וכן בשאר התיבות יש לכוין בדחיות המוחין דקטנות א' דאימא כמו‬ ‫בחול עיין עלי נהר דף פ"ז ע"ב‪.‬כמ"ש בפאת השדה דף שנ"ח ע"ב‪ .‬‬ .‬‬ ‫הגדול הגיבור והנורא‪ :‬לדחות חג"ת נה"י דגד"ב דאימא‪ .‬ודחיית החג"ת לחג"ת‪ .‬ובכללות אטב"ח להמשיך לנוק' ה"פ בינה וה"פ חכמה‪.‬כתר‬ ‫דיעקו"ר דפרצוף הג' והד'‪ .‬וצריך להעביר את‬ ‫הכתוב שם לכאן‪ .‬וכן איתא בסידור היר"א עמוד ‪409‬‬ ‫וברב קוינקא‪ .‬‬ ‫לחב"ד דז"א‪ .‬והנה"י‬ ‫לנה"י‪.‬וכן בפאת השד"ה דף שנ"ח‪ .‬אבל לפי הרד"ם יש לדחות‬ ‫מוחין דקטנות א' דאימא שנכנסו בג' אלוקי לגרון‪ .‬אין כאן דחיית מוחין‬ ‫דקטנות א' דאימא‪ .‬ובהגהה למטה מבואר שסדרו כך ע"פ עלי נהר דף ע' ע"ב‬ ‫שהקשה על מה שכתב הרד"ם בעלי נהר דף פ"ז ע"ב שצריך לברר כאן רפ"ח דה'‬ ‫פרצופי בינה וה' פרצופי חכמה דאח' ופנים דפנים יעו"ש‪.‬‬ ‫אמנם ר' שאול בעלי נהר דף ע' הגהה י"א וכן בפאת השדה דף ת"ה סע"א סובר‬ ‫כרד"ם‪ .‬‬ ‫גומל‪ :‬כניסת חג"ת דגד"ב דאבא לחב"ד דז"א‪ .‬‬ ‫האל‪ :‬לדחות חג"ת דגד"ב דאימא לגרון דז"א‪ .‬לפי השד"ה‪ .‬‬ ‫אל עליון וכן אטב"ח‪ :‬לפי הרד"ם וכן מסקנת הענ"ה‪ .‬באתי לגני חלק ה' דף נ"א‪[.‬‬ ‫חסדים‪ :‬חסדי נצח הוד למקומם‪.‬אבל פנים דגד"א נמשך על ידינו‪) .‬ויש לעשות כאן סדר דחיית‬ ‫מוחין דקטנות א' כפי שמפורט בסידור דף מ"ד ע"א ד"ה יכוין‪] .‬‬ ‫אחר כך מביאים מוחין דקטנות א' דישסו"ת צל"ם שלם‪ .‬‬ ‫כוונות זמניות דף א' ע"ב יעו"ש ולשיטת רבי שאול‪ .

‬ביאר הש"ש שסמך על המעיין‪ .‬ייחוד‪ .‬‬ ‫סהבענין הנסירה של פרצופי היניקה ביום חול עיין יר"א א' עמוד ‪ 631‬שכתב שיש להמשיך לנוק' פרצוף‬ ‫דיניקה דבינה וכו'‪ .‬ובסוף מילת מגן‬ ‫להוציאם מן הנוק' כמו בחול‪.‬והיינו‬ ‫שכן צריך לכוין בהם‪ .‬‬ ‫אך נראה שיש בזה מחלוקת גדולה‪ .‬וכן הנסירה‬ ‫והכנסת בינות וגבורות לנוק' הם ה' פרצופי בינה וחכמה‪ .‬להמשיך את המוחין לארבעה‬ ‫מוחין דכתר כנ"ל‪.‫כוונות החגים‬ ‫קמז‬ ‫וראה עוד בהגהת השד"ה אות י"ז ]עלי נהר דף פ"ח[ שמוכיח על פי כוונות שבת‪ .‬ומשמע מדבריו שצריך לעשות נסירה גם ליניקה‪ .‬ומכ"ש שביו"ט אינו נכנס רק‬ ‫האח' דגד"א‪ .‬‬ .‬שכן בסידור שלנו לא הזכיר כלל נסירה זו‪ ..‬עיין היטב בכל ההגהות הנ"ל‪.‬ע"ש‪ .‬וראה בשמן ששון פתח עיניים דף ל"ז ע"ד אות ד'‬ ‫שהביא לשון סידור היר"א‪ .‬‬ ‫מלך עוזר ומושיע ומגן‪ :‬נכנסים כל המוחין החדשים דאח' ופנים דקטנות וגדלות א' וב'‬ ‫בכל בחינות הנוק' הנז' דפרצוף הג' והד'‪ .‬וראה עוד בשמן ששון חלק‬ ‫ב' דף ל"ו ע"ד‪ .‬ומה שהרש"ש לא סידר הכוונה דמוחין דיניקה‪ .‬והמשך דחיות מוחין דקטנות עד‬ ‫הבריאה‪.‬ולפי זה נראה שאין לכוין‬ ‫בפועל בנסירה וכו' בשמות המוחין דקט"א וב'‪.‬והיינו שמות אלהי"ם‪ .‬‬ ‫חסל סידור תפילת ערבית ליל הפסח‪.‬והיינו קטנות וגדלות א' וב' דאו"פ דפנים‪ .‬‬ ‫בכריעות וזקיפות‪ :‬דמגן אברהם ומודים תחילה וסוף‪ .‬שמה‬ ‫שנכנס בכח קדושת היום הוא רק בחינת האח' דגד"א‪ .‬‬ ‫בברכה האמצעית‪ :‬בשם הויה העברת נשיקין לנוק' לכל הבחינות פרצוף הג' והד'‪.‬וכן איתא ביר"א חלק ב' עמוד ‪ 426‬בנסירה דפסח‪.‬‬ ‫לפי האמור שיטת הרד"ם ורבי שאול שבמילת באהבה יש לברר רפ"ח של ה' פרצופי‬ ‫סה‬ ‫בינה וה' פרצופי חכמה‪ .‬וכן העליה לע"ס דא"ק היא‬ ‫לשתי בחינות אלו‪.‬פאת השדה דף שנ"ט‪ .‬‬ ‫שים שלום‪ :‬הורדה המוחין לגופא דז"א‪ .

‬לכאורה נראה קשה‪ ...‬‬ ‫שמע‬ ‫עלי נהר דף פ"ו ע"א מהרד"ם‪ .‬ע"כ והיא גם שיטת רבי שאול‪ .‬כמו שעושים לקטנות ב' שעולה‬ ‫למ"ן‪ ..‬וכוונתו רצויה כי אלו ג' אלהים שכתב הם נה"י דקטנות ב' דאו"א‬ ‫עילאין‪ ..‬ע"ש‪.‫כוונות החגים‬ ‫סיכום השיטות בקיצור‬ ‫ישראל‬ ‫כריעות‬ ‫וזקיפות‬ ‫אטב"ח‬ ‫רבי שאול‬ ‫עלי נה"ר‬ ‫רד"ם‬ ‫גד' א' לז"א‬ ‫גד' ב' לז"א‬ ‫גד' א' וגד' ב'‬ ‫לנוק'‬ ‫העליה לנוק'‬ ‫דה"פ בינה‬ ‫וה"פ חכמה‬ ‫נוק' דקט' א'‬ ‫וגד' א' וקט' ב'‬ ‫וגד' ב'‬ ‫גד' א' לז"א‬ ‫גד' ב' לז"א‬ ‫גד' א' וגד' ב'‬ ‫לנוק'‬ ‫העליה לנוק'‬ ‫דה"פ בינה‬ ‫וה"פ חכמה‬ ‫נוק' דקט' א'‬ ‫וגד' א' וקט' ב'‬ ‫וגד' ב'‬ ‫גד' א' לז"א‬ ‫גד' ב' לז"א‬ ‫גד' א' וגד' ב'‬ ‫לנוק'‬ ‫העליה לנוק'‬ ‫דה"פ בינה‬ ‫וה"פ חכמה‬ ‫נוק' דקט' א'‬ ‫וגד' א' וקט' ב'‬ ‫וגד' ב'‬ ‫קמח‬ ‫הסידור‬ ‫שלנו‬ ‫והיר"א‬ ‫גד' א' לזו"ן‬ ‫גד' ב' לז"א‪.‬‬ ‫רק דגד' ב'‬ ‫לנוק'‬ ‫נוק' קט' ב'‬ ‫וגד' ב' )פרצוף‬ ‫רביעי(‬ ‫עיונים ומקורות לסדר התפילה‬ ‫בעניין ההיכלות‬ ‫עלי נהר דף פ"ז ע"א מהרד"ם‪ :‬ערבית ליל פסח ההיכלות דערבית זה הם בכללות ה'‬ ‫פרצופי ישסו"ת וה' פרצופי או"א עילאין‪ ....:‬גם הביא מוחין דאלהים‬ ‫כמו בחול ממש‪ .‬ע"כ‪ .‬יצא לנו מזה שנה"י דקטנות ב' דאימא עילאה הם שמות אלהים‪ ...‬וזה צריך‬ ‫להעלות למ"ן במילת אחד וגם להחזיר אותם למקומם‪ .‬‬ ‫עלי נהר דף פ"ז ע"א מהרד"ם הגהת רבי שאול אות ט"ו‪ .‬וכך צריך‬ ‫לכוון ולא כמו שסדר היר"א רק היכלות דאו"א‪..‬ונלע"ד כי שפתי פי צדיק מורינו הרד"ם ז"ל‬ ‫ברור מיללו‪ .‬‬ .‬וכמו שאנחנו עושים ע"פ רבי שאול בכל יום‪.:‬אלא שכאן )הצינון( הוא בו' פרקי נה"י שהם נה"י‬ ‫וחג"ת דנה"י דג"פ כח"ב של אימא עילאה כסדר כל ק"ש‪.‬‬ ‫לכן צריך לסדר כמו בשמע של כל יום ג' שמות אלהים והם מה שנמשך לנוק'‪ .

‬זה מתורתו‬ ‫של הרד"ם וכתב עליו עלי נהר‪.‬עיין יר"א ב' עמ' ‪.‬‬ ‫ע"כ זה מתורתו של הרד"ם‪ .‬אין מזכירים אותה כלל בלילה הזה שהיא נכנסת בפנים והיא מצה שצריכה‬ ‫שמירה‪ .‬‬ ‫בענין כריעות וזקיפות‬ ‫עלי נהר דף פ"ז ע"ב‪ :‬כוונת העמידה ברוך אתה ה' כשאר הימים אלא ו"ק או ג"ר‬ ‫דאימא וכן דאבא ) בזקיפות בתיבת ה'( ] הנמשכים לנוק' [ הם מוחין דגדלות א' וגדלות‬ ‫ב'‪ ..‬המשכת האלפי"ן‪ .‬‬ ‫ומסכם‪ :‬ההמשכה לז"א היא רק בגד"ב‪] .‬אין לכוון מה שכתוב ד' שהיא לאה‪ .‬‬ ‫עלי נהר דף ע' ע"א‪ ....‬וכן‬ ‫בסוף תיבת אחד‪ .‬ולא ללאה[ כי אין להזכיר את‬ ‫לאה בלילה הזה‪ .‬לכן בתיבת אחד‪ .‬ע"ש‪..‬‬ ‫עלי נהר דף ע' ע"א‪ :‬אות ב' מ"ש שהארת ו"ק או ג"ר דאימא וכן דאבא‪ ..‬ע"כ ע"ש‪ ..‬ע"ש‪.‬וכן בבשכמל"ו ההמשכה היא לנוק' סתם‪) ..‬שהרי במילת ישראל גד"א כבר נכנס בכל‬ ‫עשר ספירות דז"א[‪ ...‬וכן ההמשכה לנוק' היא גד"ב‪..‬יש להרגיש כיון שע"י קדושת היום כבר נכנס גדלות‬ ‫א' אם כן יש לומר שנכנס בכל בחינותיו בחינת מוחין דאו"פ דפנים ומהיכן יש לנו לומר‬ ‫דבחינת מוחין דפנים עדיין לא נכנססו? וכן היר"א כתב תיקון בצד המילה באהבה‬ ‫ומתקן כמו הסידור שלנו שהבירור הוא רק לה"פ חכמה‪ .‬‬ ‫סו‬ ‫הכוונה פנים דגדלות א' פרצוף בינה‬ .‬עיין שמן ששון פתח עינים‬ ‫דף פ' ע"ד‪ :‬מעשה שקרה לו בכוונה זו‪(.‬והארותיה מעבירים לרחל‪ ) .‬ועל זה כתב עלי נהר‪.‫כוונות החגים‬ ‫קמט‬ ‫בענין לאה‬ ‫בענין לאה‪ .‬ונוק' העולה מבריאה לאחור דנה"י דז"א הם ה' פרצופי בינה וה"פ חכמה דיעקו"ר‪.‬אם כן ממילא עלתה הנוק'‬ ‫המתייחסת לגד"א מבריאה‪ ..‬ורמוז במזמור " מי חכם וישמור אל"ה" אותיות‬ ‫לא"ה(‪ .‬‬ ‫בענין באהבה‬ ‫עלי נהר דף פ"ז ע"ב חדש‪ :‬באהבה יכוין למסור וכו' ולהעלות מ"ן מהיכל אהבה דהיכל‬ ‫ק"ק דה"פ ישסו"ת וה"פ או"א דבריאה ולברר מחלקי אורות‪ .:‬גם מ"ש בתיבת באהבה להעלות מ"ן וכו' לברר וכו' דה"פ בינה‬ ‫וחכמה דזו"ן דאו"פ דפנים וכו'‪ .‬הם מוחין‬ ‫דגדלות א' וגדלות ב'‪ .425‬‬ ‫עלי נהר דף ע' בהגהת השד"ה אות י"א‪ :‬מביא נה"ש דף ל"ז ע"א ד"ה ואין תימה‬ ‫איך נמשכים מוחין דאח' דבחינות עליונות קודם שתשתלם בחינה תחתונה בפנים‬ ‫דפנים כי כן הוא הסדר האמיתי שכיון שאנו צריכים להמשיך כל הבחינות שנכנסו בליל‬ ‫פסח אח' ופנים הרי הם מדרגה אחת שצריך להמשיך תחילה בחינת האחור דכולם‬ ‫ואחר כך בחינת הפנים דכולם עכ"ל‪ .‬אלא לנוקביה סתם‪ .‬דברים תמוהים הם שהרי כבר נמשכו מכוח קדושת היום גד"א‬ ‫דישסו"ת ונכנסו בעצם בתוך ז"א וכמ"ש במילת ישראל‪ .‬לכתר דנוק' סתם‪] .

‬ואחר כך נגדלת עד ראש התפארת שהוא שני שליש ת"ת דז"א‪ .‬‬ ‫צריך להבין מתי תגיעה לגובה כל קומת ז"א בליל פסח‪ ...‬כי הנה אי‬ ‫אפשר להזדווג ז"א ונוקבא פי' זו"ן הגדולים‪ .‬ע"כ ע"ש‪..‬ובחזרת המוחין‬ ‫לז"א‪ .‬‬ ‫אך בפסח שהזיווג הוא בזו"ן הגדולים והיא צריכה להיות שוה עם ז"א פנים בפנים‪..‬אם כן ברור שיש לנו לברר ולעלות או"פ דפנים‬ ‫דבינה ודחכמה במילת באהבה‪ .‬וכאן הוא בערב פסח‪ ...:‬ואח"כ יבא בנין רחל העומדת מן החזה ולמטה‪ .‬‬ ‫הוכחה נוספת לרבי שאול לשיטתו גם לענין קידוש ליל הסדר ע"ש באורך‪ ..‬‬ ‫קניין פירות דף ס"ב‪ .‬‬ ‫צריך להבין שבדרך כלל יחוד זו"ן הגדולים במוסף שבת או שבועות וכו' בקדושת כתר‬ ‫במילת אחד‪ ..‬זה בכל יום‪...‬ע"כ ע"ש‪..‫כוונות החגים‬ ‫קנ‬ ‫וממשיך בסוף ההגהה בדף ע"א‪ .‬‬ ‫שים שלום‬ ‫להבין כוונה זו צריך לחזור וללמוד כניסת המוחין דאח' ופנים דאח' בנוק'‪ ...‬ראה לקמן עלי נהר‪.‬ע"כ‪ ...:‬ובזה א"ש מ"ש בהקדמה מו"ר הרש"ש בסדר‬ ‫ההגדה‪ .‬דבר זה מובא בסידור פסח )כמ"ש הרב עלי נהר דף‬ ‫כ"א ע"ג בחדש דף ע"ב‪ ..‬שכן בהעדר קדושת כתר שהוא‬ ‫מקום זיווג זו"ן הגדולים‪ .‬ומזה‬ ‫נראה כי בזווג דליל פסח דבחינה הו' הוא ממש כמו זווג דחזרת מוסף יען אחר מדרגה‬ ‫זו דבחינה הו' עתה בחרבן לא יש בעוה"ר‪ .‬וכמו כן חסר מקום עליית הנוק' שהוא בק'ק'ק' ואי"ה‪ ..‬ובאתה מתמעטת עד כנגד‬ ‫העטרה‪ .....‬יען הזיווג דשים שלום בליל זה הוא דכללות זו"ן‬ ‫הגדולים ו"ק דמ"ה וו"ק דב"ן עם מלכות דמ"ה ומלכות דב"ן‪ .‬‬ ‫קניין פירות עמוד ע"א‪ .‬והיא ממש כמו זווג דקדושת כתר דמוסף‬ ‫שבת קודש‪ .‬עיין עוד עלי נהר‬ ‫דף פ"ח הגהת השד"ה אות י"ז בענין קדושת שבת‪ ....‬ועוד צריך‬ ‫להבין שמה שכתב כאן ו"ק דמ"ה וו"ק דב"ן עם מלכות דמ"ה ומלכות דב"ן הכוונה עם‬ ‫עטרות שהיא נוק' נפרדת‪..‬ובסוף מילת ומגן בהסתלק המוחין נתמעטה עד החזה‪ .‬ועיין גם עלי‬ ‫נהר דף ע"ב אות ה'‪.‬עיין גם בפאת השדה דף ת"ה סע"א‪ .‬נלע" ד‬ ‫שכוונה זו צריכא רבה היא מאוד‪ .‬מה נעשה מכוח קדושת היום‪..‬‬ ‫)שער המוחין פ"ט ע"ח א' דף ק' ע"ג( פירוש הדרך הא' הוא על בנין ותיקון‬ ‫וזווג יעו"ר‪ .‬בשים שלום‪ .‬מפני שאין מוסף עם כוונות‪ .‬‬ .:‬עוד נ"ל בדרך ב' ושני פירושים הם אמת‪.‬והפירוש הב' הוא בנין ותיקון וזיווג זו"ן הגדולים‪ .‬מתי‬ ‫היא תעלה להיות שוה בשוה עם ז"א‪.‬במלך עוזר‬ ‫ומושיע ומגן‪ .‬אלא ודאי מוכרח לומר מה שנכנס מכח קדושת היום הוא דווקא אחו"פ‬ ‫דאחור דישסו"ת אבל מוחין או"פ דפנים דישסו"ת אינם באים כי אם ע"י הסדר עם‬ ‫המוחין דאו"א עילאין‪ .‬תחילה מתמעטת הנוק' בברוך עד כנגד היסוד דז"א‪ .‬אלא בהיותה‬ ‫שוה בשוה לגמרי כמותו‪ ..‬והם ישראל ורחל‪ .(..‬‬ ‫כרם שלמה ו' עמ' רפ"ט אות ג'‪ ..:‬והנה חזרת מוסף זו"ן עומדים בבחינה זו השישית‪ .‬ע"ש‪ ..

‬ונ"ב עיין עלי נהר בסדר תפילת‬ ‫פסח )דף כ"א ע"ג( בחדש ע"ב‪..‬לא‬ ‫תברא למ"ש בסדר החול‪ .‬אין להוריד את הנוק' לת"ת‬ ‫שכן אחר שעלתה תשאר כך מפני שהזיווג הוא בזו"ן הגדולים‪ .‬הקיף‬ ‫)הת"ת שהוא ב' שלישי הת"ת( וכתב הגהה וז"ל‪ :‬עד ראש ז"א וזה שייך בכל ד'‬ ‫זקיפות וכריעות ובזיווג שים שלום אפשר לכוון בהמשכת הטיפה עד יסוד ז"א‬ ‫דווקא ולא יעקב‪ .‬תיבות )הת"ת שהוא ב"ש הת"ת( מוקפות‪ ...:‬ועתה יכוין להחזיר המוחין בתוך ז"א בברוך אתה‬ ‫ומתמעטים עד עטרת היסוד‪ .:‬ד"ה ולהעלותה עד כנגד ראש הת"ת שהוא ב"ש‬ ‫הת"ת‪ .‬ע"ש‪ .‬משמע שאין להמשיך לדעת דיעקב וליסודו שכן כאמור‬ ‫זיווג בזו"ן הגדולים‪.‬זיווג דשים שלום הם בזו"ן הגדולים‪ ..‬ועיין‬ ‫עוד‪.‬משמע שאין צורך להמשיך לדעת‬ ‫דיעקב וליסודו‪ .‬הזיווג בזו"ן הגדולים‪..‬‬ ‫הנה רואים שתיקן בסידור לפי עלי נהר והשאיר רק תיבות " ולהעלותה עד כנגד ראש"‬ ‫שכן צריך בשים שלום זיווג זו"ן הגדולים‪ ..‬‬ ‫פאת השד"ה ב' עמ' שנ"ט ע"ב‪ .‬‬ ‫משמע מכאן שבכריעות וזקיפות דמגן אברהם‪ .‬וז"א יגדל במוחין‬ ‫דנשמה עד החזה דא"א‪ ..‬ע"כ‪ .‬‬ ‫צריך עיון מה שכתב בהגהה וזה שייך בכל ד' זקיפות וכריעות שכן לפי שערי‬ ‫רחמים ב' שאלה קנ"ו עיין שם שמשמע משם שרק נוק' דבחינת חכמה דכתר‬ ‫שנעשה לה בתפילה חיבוקים ונשיקין‪ .‬‬ ‫קטנות גדלות‬ ‫שעה"כ דף פ"ב ע"ג דרוש ו'‪ :‬בראשית הדרוש הרב מסכם את הדרושים הקודמים וזה‬ ‫קיצור דבריו‪:‬‬ ‫ז"א מלביש את א"א עד טבורו וזה בהיות הפרצופים בגודל נ"ר‪ .‬דהכא ) בפסח( ס"ל דנזקפת והיתה עם ז"א שוה‬ ‫בשוה פב"פ כיון שקבלו מוחין דאו"א עילאין קט"ב וגד"ב כדמיון שבת‪ .‬והמשכת הטיפה מדעת דז"א ליסודו ולעורר ולעלות ה"ג מיסוד‬ ‫דנוק'וכו'‪).‬וכאן בליל‬ ‫פסח אין קדושת כתר שתעלה בקק"ק ובאי"ה אלא תשאר ולא תתמעט‪ .‬ע"כ‬ ‫ע"ש‪.‬ובקבלו מוחין‬ ...‬ולכן לא תתמעט‪.‬אך בשאר המוחין דכתר אנחנו רק‬ ‫מעלים את הנוק' ובניינה יהיה בשים שלום לפי זה קשה מה שכתוב בהגההת‬ ‫הסידור שזה בד' כריעות וזקיפות‪.‬וכשיקבל מוחין דחיה יגדל עד הגרון של א"א‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קנא‬ ‫עלי נהר דף ע"ב‪ .‬מלבד הכ"ב אתוון ושם‬ ‫ס"ג אין צריך‪ ..‬מסידור הראמ"ע(‪ .:‬בתיבת ה' בזקיפה שניה באותו‬ ‫מקום שכתוב "ולהעלותה עד כנגד ראש הת"ת שהוא ב"ש הת"ת‪ ..‬‬ ‫סידור הקטן עם הגהות הרב סלמן מוצפי‪ .‬‬ ‫פאת השד"ה ב' עמ' שנ"ט ע"ב‪ :‬ד"ה יחוד העולמות וי"ס דדכורא בי"ס‬ ‫דנוקבא‪ .‬נ"ב‪ .‬ובהויה בזקיפה א' להעלות הנוק' לו"ק דת"ת‬ ‫דז"א ובזקיפה ב' ה' לגבי יו"ד שהיא ג"ר דז"א ותעמוד עם ז"א פב"פ‪ ..

‬אך וודאי שכשגודל ז"א גם‬ ‫פרצופים העליונים גדלים‪.‬מ"ה ביסוד‪ .‬‬ ‫סח וכן הוא בשם במוכ"ן שכן היה צריך להיות נ' כפופה ובשל היותה בסוף השם לכן היא ן' סופית‪ .‬הרב‬ ‫אורי כהן‪.‬ועוד‬ ‫בשם הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל יו"י= ‪ 26‬שם הויה מורה על חסד‪ .‬והכוונה שא"א בגודל נ"ר‪ .‬‬ ‫סט אמר הרב רפאל לוין בשם אביו הרב אריה לוין זצוק"ל‪ :‬א‪ .‬‬ ‫‪ (3‬קטנות ב'‪ :‬שם אכדט"ם חילוף אלהים באבג"ד‪ .‬ד' אות נקבה כנגד הגבורות‪ .‬והם מ"ה בחסדים‪ .‬‬ .‬ואומר הרב כלל והוא אם מחליפים שם עם אותיות שלפניו הוא‬ ‫יותר רחמים‪ ..‬בשם אכדט"ם האלף לא מתחלפת שכן אין לפניה אות והמם סופית‬ ‫מתחלפת למם פתוחה אך היות והיא בסוף המילה חזרה להיות סופיתסח‪ .‬עד הראש‪.‬בגבורות גימ' ע"ד‪.‬וכן שעה"כ דף פ"ז ע"א‪ :‬שם‬ ‫זה הוא שם הביטחוןסט "ביטחו בה' עדי עד" אכדט"ם גימ' ע"ד‪ .‬‬ ‫בענין שם אכדט"ם‬ ‫שעה"כ דף פ' ע"ד‪ :‬אכדט"ם שהוא שם אלהי"ם בחילוף אבג"ד והוא יותר רחמים‬ ‫ונקרא אלהים חיים‪ .‬שאר‬ ‫האותיות לה"י מתחלפות בכד"ט והם גימ' ג"ל‪ .‬קנ"א בגבורות‪.‬‬ ‫‪ (4‬גדלות ב'‪ :‬ע"ב בנצח‪ .‬עד החזה‪.‬‬ ‫סז טעם היות יו"י בחסדים כתב הרב שכן י' היא אות זכר כנגד החסד‪ ..‬יודי"ן בנצח‪ .‬ד‪ ..‬מ"ה ביסוד‪ .‬גדלות ג' = ג"ר דא"א‪ .‬ג‪ .‬‬ ‫קטנות ב'= ו"ק דאו"א‪ .‬קס"א בבינה‪ .‬ב"ן‬ ‫בגבורות‪.‬קמ"ג‬ ‫בחסדים‪ .‬ה‪ .‬ס"ג בהוד‪ .‬והם מספר‬ ‫אותיות ג' יב"ק מלאים באלפי"ן והם כ"ג אותיות כל אחד‪ .‬ס"ג בהוד‪ .‬אלף בציור יו"ד בגבורות‪.‬והם מ"ה בחסדים‪ ..‬ה' אותיות בנצח‪ .‬הרי ס"ט ועוד ו'‬ ‫שמות הרי ע"ה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קנב‬ ‫דיחידה יגיע עד ראש א"א‪ .‬מס' אותיותיו ביסוד‪ .‬ע"ש‪ .‬ב‪ .‬אך אם מתחלף באותיות שלאחריו כמו בשם אלהים והוא שם במוכ"ן‬ ‫הוא יותר דין‪ .‬‬ ‫אלף בציורסז יו"י בחסדים‪ .‬‬ ‫שמות המוחין‬ ‫‪ (1‬קטנות א'‪ :‬אלהים במילוי יה"א‪ .‬‬ ‫שמות הלבושים של המוחין בגדלות א' וב' הם קס"א בחכמה‪ .‬‬ ‫שמות הלבושים של המוחין בקטנות א' וב' הם זהים לשמות המוחין‪.‬ע"ש‪.‬אם ג"ל‬ ‫בהוד‪ .‬וזה דווקא בשאר השמות אך בשם הויה בין אותיות שלפניו ובין‬ ‫שלאחריו הוא דין‪ .‬גדלות א' = ג"ר דישסו"ת‪ .‬‬ ‫‪ (2‬גדלות א'‪ :‬ע"ב בנצח‪ .‬יו"ד ע"ה =‪ 21‬שם אהי"ה מורה על‬ ‫הגבורות‪.‬עד הגרון‪.‬‬ ‫קטנות א' = ו"ק דישסו"ת‪ .‬אלפי"ן היסוד‪.‬ב"ן‬ ‫בגבורות‪.‬בחסדים גימ' עם הכולל הרי ע"ה‪ .‬‬ ‫קטנות ג' =ו"ק דא"א‪ .‬ההי"ן בהוד‪ .‬גדלות ב' = ג"ר דאו"א‪ .‬אם נוריד את אות הב' שהיא‬ ‫רמז לבטחון ישאר אותיות דאגה על כן נוסיף ביטחון והכל בסדר‪.

.‬ג' הויות‪.‬ע"ש‪.‬ואחריו נכנסים‬ ‫חג"ת דאימא שהם קטנות ב' וגדלות ב'‪ .‬ולכן‬ ‫הקטנות והגדלות הא' אנו מכנים אותם וקוראים אותם נה"י דאו"א‪ .:‬ונמצא כי בקטנות דז"א לקח מוחין פנימיים ומקיפים מצד‬ ‫חיצוניות יש"ס ותבונה‪ .‬‬ ‫עא בהמשך נבאר בע"ה שדווקא בחינת האח' של גדלות א' באה ע"י קדושת היום‪..‬והכוונה שהיו נכנסים קודם כל הקטנות א' ואחר כך כל הגדלות א' ואח"כ כל‬ ‫קטנות ב' וכל גדלות ב' אך הרב מגלה לנו שכאן בפסח יהיו ב' שינויים בכניסת‬ ‫המוחין‪:‬‬ ‫א' המוחין יכנסו ביחד והכוונה בכוס א' כל קו ימין חח"ן קטנות וגדלות א' וקטנות‬ ‫וגדלות ב'‪ .‬‬ ‫אבל לפי שהקטנות א' הוא דין גמור ובו נאחזים החיצונים תכלית האחיזה‪ .‬‬ ‫תיקון והבאת המוחין לפרצוף יש"ס ואבא שלישי ורביעי על ידי המצה‪ .‬‬ ‫בענין קטנות וגדלות א' וב'‬ ‫שעה"כ דף פ"ב ע"ד‪ :‬כי בתחילה נכנסים נה"י האחרונים דאימא‪ .‬להבין ענין זה עיין בסידור‬ ‫הרב קוינקא עמוד ה' שכתב שיש לכוון בגדלות הא' ולהכניסה בפועל‪ .‬אמנם בתחילה נכנסים‬ ‫גדלות הא'‪ .‬וכו' ומוחין‬ ‫דאבא יכנסו במצות ג"כ בקוים‪.‫כוונות החגים‬ ‫קנג‬ ‫תיקון והבאת המוחין לפרצוף תבונה ואימא שלישי ורביעי‪ .‬על ידי היין‪.‬ובכוס ב' כל קו שמאל בג"ה קטנות וגדלות א' וקטנות וגדלות ב'‪ .‬‬ ‫ע"כ‪ ..‬‬ ‫שעה"כ דף פ' סע"ג‪ .‬‬ ‫גדלות א' בין דיש"ס בין דתבונהעא‪ .‬ע"כ‪.‬לחם‪ ..‬הכוונה שהבירור נעשה מאליו‪ .‬אורות מוחין‬ ‫וכלים‪ .‬והקטנות‬ ‫והגדלות הב' אנו מכנים וקוראים אותם בחינת חג"ת דאו"א לפי שהחו"ב הם מן החזה‬ ‫ע בהמשך נבאר בע"ה שדווקא בחינת האח' של גדלות א' באה ע"י קדושת היום‪.‬והנה‬ ‫כוונתינו עתה בליל פסח להשבית החמץ שהוא אחיזת החיצונים בקטנות דאלהים‬ ‫הנקרא חמץ ושאר‪ .‬וקטנות א' תכנס בכרפס‪.‬‬ .‬על ידי קדושת היום‪ ..‬ואין הכי נמי צריך‬ ‫לכוין להכניס‪ .....‬ואחר כך חוזר ז"א לבחינת קטנות וגדלות אחרים יותר עליונים והוא בבחינת‬ ‫פרצוף חו"ב שהם חצאין העליונים של פרצוף או"א מהחזה שלהם ולמעלה‪ .‬על ידי קדושת היום‪.‬‬ ‫סדר כניסת המוחין בליל הסדר‬ ‫שעה"כ דף פ"ב ע"ב‪ :‬והנה אם אלו המוחין היו נכנסים בסדר המדרגות כשאר הזמנים‬ ‫ודאי שהיו נכנסין על הסדר הנז' והיינו מכוונים בהם כל מדרגה ומדרגה בפני עצמה‪..‬ובגדלותו לקח מוחין פנימיים ומקיפים מצד פנימיות יש"ס‬ ‫ותבונה‪ .‬‬ ‫גדלות א' בין דיש"ס בין דתבונהע‪ .‬ואחר כך קטנות הב'‪ .‬ואז כבר נתבטלה אחיזת‬ ‫החיצונים מחמת הגדלות הא' והב'‪ .‬וזהו בכוח קדושת היום‪ .‬לכן אינן נכנסים הקטנות הא' בתחילה‪ .‬‬ ‫ב' ומן הראוי היה שיכנס תחילה הקטנות א' דמוח זה דחכמה ואחריו גדלות א' וכו'‪..‬ואחריו גדלות הב'‪ ..

‬אמנם פשוט הוא כי אף במוחין דקטנות יש בהם עצמות וכלים שהם‬ ‫האורותעב שבתוכם הנקראים מוחין ממש והכלים שהם הלבושים‪ ...‬‬ ‫הגה"ה שם בסידור מהרב יו"ט ידיד הלוי‪ :‬מביא מספר עלי נהר בחדש דף ע' ע"ב וכן‬ ‫היר"א כתב תיקון בצד המילה באהבה ומתקן כמו הסידור שלנו שהבירור הוא רק‬ ‫לה"פ חכמה‪ .‬ע"כ‪ ....‬ועיין עוד דב"ש דף ג' ע"א‬ ‫שאלה כ"א‪ .‬‬ ‫כאן צירף את האצבעות עם המוחין שכן האצבעות הן של האדם והוא מתאים יותר אל המוחין‪..‬ע"ש‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫קנד‬ ‫דאו"א ולמעלה אשר שם הוא בחינת חג"ת שלהם‪ ....‬משמע מכאן שהרפ"ח הוא רק מפר' חכמה ולא כתוב לברר‬ ‫או"פ דפנים דה"פ בינה‪.‬וכותב השמן ששון שלא ראינו בשום מקום מהדורא קמא או‬ ‫מהדורא בתרא בדברי הרש"ש וכל דבריו הם דברי אלהים חיים‪ .‬ע"ש‪..‬‬ ‫כוונת כוס א'‬ ‫שעה"כ דף פ"ב ע"ד‪ :‬וזה סדר כוונת כוס א' תכוין בתחילה אל הקטנות הב' והוא‬ ‫בענין הכוס בעצמו והיד האוחזת בו שהוא בחינת מעשה ותכוין כי ה' אצבעות יד ימינך‬ ‫אשר עליהם יושב הכוס הזה הם בחינת הקטנות הב' שהוא הכלים והלבושים של חג"ת‬ ‫דאימא‪ ..‬והוא מחוסר ידיעתינו‬ ‫והשגתינו‪ .‬‬ .‬וכן ע"ח שע' י"ד פרק ג' ושער כ' פרק י"ב‪ ..‬עיין יר"א ב' עמ' ‪.‬ובהמשך מביא כמה קושיות על הקדמה זו‪ .‬‬ ‫ר' שאול לא מחק הקדמה זו אלא עשאה עטרה לראשו‬ ‫סידור הרש"ש ג' כוונת פסח דף כ"א ע"א‪ :‬באהבה‪ ..‬‬ ‫בענין פסח ושיטת רבי שאול‬ ‫אור הלבנה כוונות זמניות דף א' ע"ב‪ :‬הקדמה מהרש"ש‪ ..‬ע"ש‪.‬‬ ‫בענין השאלה של הש"ש על דברי הרש"ש שכתב להעלות מ"ן מברורי אורות וכלים‬ ‫דה"פ בינה שזה למעשה קטנות וגדלות א' שואל הרב ש"ש הרי נכנס כבר בכוח קדושת‬ ‫היום ומה צורך לברר ולזווג‪.‬והנה הכלי הוא‬ ‫הכוס כנז' והמוחין הם היין שבתוך הכוס‪ .‬על הקדמה זו ביר"א‬ ‫ב' עמ' ‪ 332‬העביר קולמוס )נמחק ( וכן השמן ששון בפתח עיניים דף פ"ב ע"א למטה‬ ‫והמשך בע"ב‪ :‬ע"ש הביא את היר"א הנ"ל שכתב על הקדמה זו שהיא מהדורא קמא‬ ‫והרש"ש חזר לתקנה‪ ..‬ע"ש‪ ..425‬‬ ‫עב‬ ‫עג‬ ‫העצמות היא האורות‪...‬לברר רפ"ח אח' ופנים דפנים‬ ‫דכח"ב דה"פ חכמה‪ .‬והוא ג"כ שם אכדט"ם כי הנה היין בגימ' ע'‬ ‫ואם תחברהו עם חמשה אצבעות האוחזיםעג בו הרי ע"ה כמנין אכדט"ם ע"ה‪.‬ותכוין כי הכוס עצמו הוא בגימ' אלהים שהוא הקטנות הב' אמנם הוא‬ ‫בבחינת תמורתו שהוא שם אכדט"ם כנ"ל והה' אצבעות יד ימינך הם סוד ה' אותיות‬ ‫אכדט"ם‪ ..

‬‬ ‫עד על זה שאל עלי נהר לעיל דף פ"ז ע"א בתיבת באהבה להעלות מ"ן ולברר‪ .‬וכל מה שעשינו קודם בלקיחת הכוס הוא בחינת או"פ‪ ....‬דה"פ בינה וחכמה דזו"ן או"פ דפנים‪) .....‬וזה בין בפנימיות בתפילה בין‬ ‫בחיצוניות בסדר‪ ...‬וכן בענין התפילה בסידור ג' כוונת פסח דף כ"א ע"א במילת באהבה כתוב‬ ‫שצריך לעלות רפ"ח ולהביא גדלות א' דפנים‪ ..‬דה"פ בינה וחכמה דזו"ן או"פ דפנים‪ .‬ע"ש‪ .‬‬ ‫יש להרגיש כיון שע"י קדושת היום כבר נכנס גדלות א' אם כן יש לומר שנכנס בכל‬ ‫בחינותיו בחינת מוחין דאו"פ דפנים ומהיכן יש לנו לומר דבחינת מוחין דפנים עדיין לא‬ ‫נכנס‪...‬יש להרגיש כיון שע"י קדושת היום כבר נכנס גדלות א' אם כן יש לומר‬ ‫שנכנס בכל בחינותיו בחינת מוחין דאו"פ דפנים ומהיכן יש לנו לומר דבחינת מוחין דפנים עדיין לא נכנס‪.‬ע"ש‪.‬בתיבת‬ ‫באהבה להעלות מ"ן ולברר‪ ..‬דה"פ ישסו"ת וה"פ או"א‬ ‫ולברר‪ .‬‬ ‫ונחזור בקיצור על מהלך השיטה‪ :‬בכוונות זמניות דף ו' כתוב יכוון שכבר היה גדלות א'‬ ‫מכוח קדושת היום‪ .‬רק נשאר‬ ‫קשה שברש"ש כתוב או"פ ואו"מ‪ .‬‬ ‫ובחינת הפנים צריך לו בירור והבאה בשלמות על ידינו‪ ...‬וכן שם דף ע' הגהה י"א‪ .‬דה"פ בינה וחכמה דזו"ן‬ ‫או"פ דפנים‪ ..‬‬ ‫כוונות זמניות דף א' ע"ב‪ :‬זה בקידוש ועיין גם שם דף ט' ע"ב שם מביא הוראה לעשות‬ ‫בקידוש או"מ‪ .‬‬ ‫שערי רחמים ב' שאלה רנ"ו‪ :‬גם קדושת היום וגדלות ב' וקטנות ב' בלקיחת הכוס כל‬ ‫זה הוא בחינת האח'‪ ..‬אלו דברי הרד"ם(‪.‬וכן שערי רחמים ב' דף ס'‬ ‫שאלה רו"ן‪ .‬‬ .‬יש‬ ‫להרגיש כיון שע"י קדושת היום כבר נכנס גדלות א' אם כן יש לומר שנכנס בכל‬ ‫בחינותיו בחינת מוחין דאו"פ דפנים ומהיכן יש לנו לומר דבחינת מוחין דפנים עדיין לא‬ ‫נכנס‪ .‬ע"ש‪..‬ואחר כך בקידוש הוא בחינת הפנים‪ .‬וכן הגהה בסוף סידור רבינו אשר בשם הרב מרגליות ) ישעיהו‬ ‫אשר זיעליק ( שמביא דעת רבי שאול בקידוש ליל הסדר‪ ..‬‬ ‫מקורות לשיטת רבי שאול‪ :‬עלי נהר דף פ"ח הגהה י"ז‪ .‬והעולה מכל הנ"ל שמה שנתקן בכוח קדושת היום הוא רק בחינת האח'‪.‬ובסידור שם הגהה הרב הלוי מביא דעת‬ ‫הרד"ם המופיע בעלי נהר ושאלת העלי נהר בחדש דף פ"ז‪ :‬הקדמת הרד"ם‪ :‬באהבה‬ ‫להעלות מ"ן ולברר‪ ..‬ע"כ בקיצור‪.‬דווקא מהשאלה הזו מתברר שיש ב' בחינות אח' ופנים‪.‬שואל העלי נהר‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קנה‬ ‫עלי נהר דף פ"ו מתחיל מתורתו של הרב החסיד רבי דוד מג'אר הרד"ם‪ :‬שם דף פ"ז‬ ‫ע"ב‪) :‬בחדש(‪ :‬באהבה יכוין למסור‪ .‬רפ"ח דאו"פ דפנים דה"פ בינה וה"פ חכמהעד‪ .‬‬ ‫איזה בחינה באה בכח קדושת היום‬ ‫נה"ש דף ל"ז ע"א‪ :‬ד"ה ואין תימה איך נמשכים מוחין דאח' דבחינות עליונות קודם‬ ‫שתשתלם בחינה תחתונה בפנים דפנים כי כן הוא הסדר האמיתי שכיון שאנו צריכים‬ ‫להמשיך כל הבחינות שנכנסו בליל פסח אח' ופנים הרי הם מדרגה אחת שצריך‬ ‫להמשיך תחילה בחינת האחור דכולם ואחר כך בחינת הפנים דכולם עכ"ל‪ .‬עלי נהר דף ע' ע"ב‪ .‬ולהעלות מ"ן‪ .‬וכן‬ ‫שם דף ע"א הגהה י"ב‪ ...‬ושם בדף א' ע"ב בענין הקודוש כתוב שצריך להביא גדלות א' זה‬ ‫בענין הסדר‪ .‬ולפי ר' שאול זה אחור ופנים‪.‬שואל העלי נהר‪ .

‬הוא‬ ‫מוחין דאח' דאח' ולכן לא יש זיווג בכל אלו הימים ואפילו בליל שבועות עד היום‪.‬אם כן מוכח מדבריו שבתיבת באהבה נמשכים מוחין דפנים דישסו"ת עם‬ ‫המוחין דפנים דאו"א עילאין ומה שנמשך ע"י קדושת היום הם מוחין דאח' דישסו"ת‪.‬ובהמשך אומר שהש' רומזת לג' מוחין הכלולים בימין )צורת הש'‬ ‫ג' קוים ( אפשר שכאן גם רומז שנכנסים בהארה שאר הקוים‪ ..‬זה נמצא בעמודים האחרונים של‬ ‫סידור רבינו אשר‪ .‬ע"ש‪ .‬שעד באהבה היא בחינת האח'‬ ‫ומבאהבה ואילך הוא בחינת הפנים‪ .‬בליל הסדר בכוונת האח' היא‬ ‫בקדושת היום ובכוונת או"פ דפנים צריך על ידינו‪ (..‬כמו כן בחיצוניות‪ ) ..‬‬ ‫נה"ש דף ל"ד ע"ג‪ :‬מוכיח שמה שכתב שגדלות א' נכנס מאליו הוא ר"ל על בחינת‬ ‫האח'‪ .‬‬ ‫עלי נהר עמ' פ"ח הגהה י"ז‪ :‬מביא שם טעם נוסף למורינו הרד"ם ממ"ש בשעה"כ‬ ‫בדרושי ליל שבת דף ס"ז ע"ד וכן דף ע' ע"א קדושת שבת מאליה אינו נתקן כי אם‬ ‫בחינת האח'‪ .‬סיכום שיטות‬ ‫א' ‪ -‬השיטות בענין הרמז כרפס‬ ‫‪ (1‬שער הכוונות דף פ"ג ע"א‪ .:‬הנה כרפס גימ' שי"ן במילוי נגד מוח דחכמה אימא‬ ‫שהוא אלהים דיודי"ן העולה ש' וי"ן דמילוי הש' שהוא ס' כנגד הז"א שבו ו"ק‬ ‫כל אחד כלול מ‪ 10‬הרי שי"ן סידור כוונות זמניות דף י"ב‪ :‬כרפס סוד קטנות א'‬ ‫בחכמה ומפני שבחכמה ז"א יש אלהים דיודי"ן שגימ' ש' ובז"א יש בו ו"ק כל‬ ‫אחד כלול מי' כמס' ס' שהוא כמס' מילוי הש'‪.‬אמנם בחינת הפנים צריך לתקן ע"י תפילתינו‪ ..‬‬ ‫ואחר כך בתפילת שחרית ומוסף יכוין להמשיך מוחין דאחור ופנים דפנים דישסו"ת‬ ‫ודאו"א ודא"א לג' פרצופי בינה וחכמה וכתר‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קנו‬ ‫סידור ג' שבועות דף ח' ע"ב‪ :‬נודע שכל מה שנמשך במ"ט ימים עד אשמורת‪ ..‬ע"ש‪.:‬הנה מלת כרפס הוא בגימ' ש"ס והוא שם אלהים‬ ‫דיודי"ן שהוא ש' כשתמלאנה במילואה יהיה שי"ן גימ' כרפס‪.‬‬ ‫סוף הסידור רבינו אשר סדר ליל פסח מרבינו שאול הנמצא בסידור אור הלבנה כוונות‬ ‫זמניות פסח דף ו' ע"א מהרב מרגליות תלמידו של רבי שאול כל אלו הכוונות להמשיך‬ ‫בחינת האח' שלהם כמו בפנימיות בתפילת ערבית‪ ..‬‬ ‫פאת השדה ב' עמ' ת"ה‪ :‬אלא מוכרח לומר שהרש"ש סובר שמכוח קדושת היום אינו‬ ‫נכנס כי אם דווקא אחור דישסות ובערבית עד באהבה אחור דאו"א עילאין‪ .‬ובתיבת‬ ‫באהבה מבררים בירורי אח' ופנים דפנים דישסו"ת ודאו"א‪.‬‬ ‫‪ (3‬מחברת הקודש דף פ"ג סע"ג‪ :‬בתחילה הוא אומר כמו שעה"כ שכל הרמז כולו‬ ‫במוח עצמו‪ .‬הרי שהם בחינה אחת וקודם‬ ‫נתקן בחינת האח' של כולם ואחר כך הפנים של כולם‪.‬‬ ‫‪ (2‬פרי ע"ח דף קי"ח ע"ד‪ .‬‬ ‫כרפס‪ .‬‬ ‫ע"ש‪.‬וכך בכל יום טוב מכוח‬ ‫קדושת היום נתקן רק האח' אבל הפנים צריך שיבוא על ידינו‪...‬ובהמשך כמו‬ ‫פרי ע"ח ומוסיף היות שהשי"ן רומזת לג' קוים גם המקבל שהוא ז"א הרמז‬ .

‬הנה קטנות א' של זה הכוס אע"פ‬ ‫שנכנס בסוד הכרפס שהוא אלהים דההי"ן שנכנס עתה בסוד עצמות האור אך‬ ‫בכרפס לא נכנס כי אם הארה לבד‪ .‬‬ ‫ב' ‪ -‬השיטות בענין כניסת המוחין בכרפס‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫שעה"כ דף פ"ג ע"א‪ :‬לפי פשט שעה"כ כל הקוים נכנסו בעצמות בכרפס‪ .‬לפי מחברת הקודש בתחילה כמו שעה"כ בהמשך נותן‬ ‫רמז נוסף ש' ג' מוחין שכלולים במוח חכמה והמילוי הוא כנגד רמז ו"ק דז"א שהשי"ן‬ ‫רומזת לג' קוים ולכן מובן שז"א רמוז ס' ולא רק קו ימין אלא ג' קוים‪.‬‬ ‫לפי הרד"ם ‪ (1‬מכוונים להכניס בעצם‪ (2 .‬הוא סידר בכרפס ג' קוים‬ ‫רגיל ולא חילק בין הארה לעצמות‪ .‬‬ ‫כוונות זמניות דף י"ב ע"א‪ :‬לפי הרד"ם קו ימין נכנס בכרפס בעצם ושאר‬ ‫הקוים נכנסים בהארה בלבד‪ .‬ועתה יכוין בעצמות‪.‬כך התכוין שאת כוונת קט' א' קחנה ממקומה תדפדף ותכוין‬ ‫שכבר היה‪ .‬הנ"מ בכוס שני לפי הרד"ם נכניס קט' א' בעצם‪.‬יש שני תירוצים א( פשוט כמו שלא צייר גד' א' אלא כתב בכותרת‬ ‫לכוון גם א' וב'‪ .‬ומ"ש שעה"כ לאו דווקא‪.‬‬ ‫שמן ששון ג' דף ק"י ע"ג אות כ"ג‪ :‬לאו לעיכובא מ"ש בשעה"כ לפי הש"ש אין‬ ‫צורך לכוון בו פעם שניה בכוס שני שכבר נכנס‬ ‫יר"א ב' עמ' ‪ :340‬בכרפס נכנסים כל הקוים ולא חילק בין הארה לעצמות‪.‬‬ ‫לפי שעה"כ כל השין עם המילוי הוא מוח חכמה‪ .‬ענין זה‬ ‫הסדר אחרון תורץ ע"י מו"ר הרב מרדכי עטיה שליט"א שהרי לפי האמת גד'‬ ‫א' קדמה בכוח קדושת היום‪) .‬סידר גדלות א' שכבר היה בכוח‬ ‫קדושת היום‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קנז‬ ‫הוא ו"ק שזה ג' קוים אם כן השפע מנותן ש' ג' קוים במוחין למקבל ז"א בג'‬ ‫קוים שבו בכל הו"ק‪ .‬לפי פריע"ח רק ש' הוא מוח והמילוי‬ ‫ס' זה כנגד ו"ק ז"א המקבל‪ .‬‬ ‫ושם עמ' ‪ 345‬מגיד יכוון בג"ה דקט' א' שכבר היה בכרפס ובג"ה דגד' א' בכוח‬ ‫קדושת היום‪ .‬מכוונים ראשון‬ ‫קט"א‪.‬הרב וידאל קוינקא בהגדה שואל על‬ ‫הרש"ש שתפס לשון שעה"כ ולא את לשון בית מועד‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫ולפי שעה"כ נכוון שכבר היה בענין הכרפס קט' א'‪.‬שעה"כ דף פ"ג אות ג' בהגוב"י משמע מהפשט שרק קו ימין הוא‬ .‬‬ ‫אם כן יש ב' שינויים‪ :‬לפי שעה"כ ‪ (1‬מכוונים שכבר היה‪ (2 .‬אבל בכרפס כוונו‬ ‫שנכנסו כל הקוים בכרפס ולכן אין צורך לכוונם שוב בכוס ב'‬ ‫מחברת הקודש דף פ"ד סע"א‪ :‬מגיד‪ ..‬‬ ‫כוונות זמניות דף י"ד ע"ב‪ :‬בסידור הכוונה‪ .‬בציור הכוונה בעמוד של הבג"ה כתוב גדלות א' וב'‪ .‬וקט' א' לא‬ ‫עשה ציור‪ .‬וכתב‬ ‫בכוס שני לכוין בכל זאת שכבר נכנס וכן בשאר הכוסות‪.‬ואח"כ סידר שכבר היה קט' א' בהארה‪ .‬מכוונים קט' א' אחרי גד' א'‪ .‬וכתב בהקדמה שלו‪ :‬מה שכתב הרב שצריך‬ ‫לכוון שכבר היה בשאר כוסות צריך לכוון עם המוחין )ועושה השואה עם גד' א'‬ ‫מחלוקת גם בזה( ומה שלא סידר בכוס שני התכוין כנראה שמשם )מהכרפס(‬ ‫תקחינה‪ .‬ב( או שהתכוין שאת הגד' א' תכוון שכבר היה בכוח קדושת היום‬ ‫שכן לא כיוונו בקו ימין את שאר הקוים אלא קו חכמה לבד‪ ..

‬ובאות ה' נגלית הבינה ונעלמת החכמה‪ .‬שמן ששון ג' דף ק"י ע"א אות י' מוסיף‬ ‫ומזה משמע שכל הקוים מכוונים‪ .‬והעניין כמ"ש בדרוש‬ .‬‬ ‫יומם יומא דכולהו‬ ‫עץ חיים א' דף ק"א ע"ד‪ :‬ודע כי אי אפשר להתלבש אור הא"ס בשום א' מי"ס אם לא‬ ‫ע"י שיתלבש תחלה אור החכמה בהם וז"ס כולם בחכמה עשית ועד"ז אין אחד מהו"ק‬ ‫יכול להתלבש בו אור הא"ס אם לא שיתלבש בה תחלה אור החסד וז"ס יומם יצוה ה'‬ ‫חסדו שפירשו בזוהר כי החסד נקרא יומם ר"ל יומא דכולהו שכולל כל הו' ימים דהיינו‬ ‫כל הו"ק והבן הזה‪.‬ואח"ך יכוין‬ ‫להמשיך הצלם דמוחין עם י' הויו"ת המנוקדות שבו לתוך י' כלים דגופא דזו"ן‬ ‫המבוארים בשער השמות ולכוין בשמות הכלים הנז' שם ולהלביש בהם את‬ ‫פרקי הצלם עם ההויו"ת המנוקדות כסדר הנז' שם וזהו תכלית בירורם‬ ‫ותיקונם ומבלעדי ההויות המנוקדות שהם הנרנח"י שלהם אין להם קיום‬ ‫והעמדה באצילות כי הם גוף בלא נשמה כמו שהיו מתחילה וגם שם מ"ה‬ ‫החדש שהוא עיקר התיקון עם שהוא כלול מטנת"א נק' בכללות נקודות בערך‬ ‫שם ב"ן וכנז' בפ"ה משער טנת"א ובפ"ד משער חיצוניות ופנימיות ובכמה‬ ‫מקומות ודי בזה לבקי ומבין בדברי הרב ז"ל‪ ..‬‬ ‫נהר שלום דף ט' ע"ג‪ .‬‬ ‫עץ חיים ע"ח א' דף ע"ז ע"ג‪ :‬גם דע הנה זאת הד' שע"ג הו' בצורת ה' ראשונה כבר‬ ‫בארנו שיש לה עוקץ מאחריה בצורת י' והוא בחי' יש"ס גם דע כי הנה נחלקת ד' זאת‬ ‫לג' חלקים שהם יו"ד באמצע וב' ווי"ן הנמשכים ממנה כזה ד' והם גימטריה כ"ב‬ ‫אתוון הניתנין מן החכמה אל הבינה‪ .‬ועתה צריך ליתן טעם למה באות יו"ד נעלמת‬ ‫בינה ונגלית החכמה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קנח‬ ‫מכוון בו ושאר הקוים לא מכוון בכלל‪ ..‬ע"ש‪.‬באופן כי העשר הויות המנוקדות‬ ‫הם עיקר המשכת המוחין ועי"כ יוכל להמשך בתוכם המוחין דכתר שהם‬ ‫הטעמים ובתוכם אור הא"ס וכנודע דכל עוד שאין אור החכמה מתפשט‬ ‫למטה במוחין אי אפשר לאור הכתר להתפשט כי כולם בחכמה עשית וכנזכר‬ ‫בכמה מקומות ובשער סדר האצי' ע"ש‪.:‬וכדי שיתפשט שפע אור הא"ס כנז' צריך לכוין בכל‬ ‫המשכת מוחין להמשיך בתוכם העשר הויות המנוקדות שהיה הנרנח"י‬ ‫דאותם המוחין והם חיותם )ע"ב( וקיומם והם עיקר הבירור והתיקון כנז'‬ ‫בשער המוחין ובכל המקומות וכמ"ש כי נקודות בחכמה שהוא האצילות והוא‬ ‫המחשבה העליונה כנז"ל דבמחשבה אתבריר כולא והוא קיום והעמדת הכלים‬ ‫והאורות דרפ"ח שעלו מבי"ע לאצילות שהוא המחשבה הנז'‪ .

‬וז"ש באדר"ז דר"צ קרוב ללשון זה לבתר אשתכחו דחכמה אבא‬ ‫בינה אמא פי' כי תחלה הם נעלמים בינה תוך חכמה אך לבתר ר"ל לאחר דאתפשטו‬ ‫דרועוי דא"א אז נתגלו בחי' או"א והרי נתבאר היטב ענין בינה ותבונה הראשונה‬ ‫וענין אבא ויש"ס אשר הם נרמזין בב' אותיות י"ה הראשונים שבשם הוי"ה‪.‬בכל חסד וחסד מהה"ח או ז' חסדים שהם ה' ונכללין ביסוד הרי ו' וניתנים לנוקבא‬ ‫הרי ז' וכן הם ז' גבורות‪ .‬אמנם הראשון הוא כולו חסד ממש לכן אינו‬ ‫במספר עמהן כי הד' )נ"א הה'()יג( שתחתיו אינם חסד ממש אמנם מתלבשים‬ ‫בתוכם ה' ענפי החסד הראשון )א( ובתוך אלו הבחי' דחסד )הראשון (‬ ‫המתפשט ומתלבש בתוכם מתלבש בהם הבינה דז"א ובתוך הבינה דז"א‬ ‫מתלבשת אמא עלאה כי מוח בינה דז"א מאמא נפקא כנודע‪ .‬נמצא שכל הארה‬ ‫הנמשכת מאמא אל הו"ק הוא ע"י חסד זה המתפשט ומתלבש בתוכם ומקבלין‬ ‫הארה על ידו )א(‪ .‬ובזוהר פרשה אמור דק"ג מצאתי באופן אחר ואינו חולק‬ ‫עם הנ"ל רק מוסיף העניין שהחסד הנקרא אברהם שהוא קצה הראשון מו"ק‬ ‫שהם כללות ז"א כנודע ששרשו הוא ו"ק לבד זה החסד הוא מקבל שפע בתחלה‬ ‫מכל שאר הו"ק והוא מקבל ע"י החסד שבאמא עלאה הנקרא יומם כי הוא‬ ‫שורש לכל החסדים ואמא מתלבשת בחסד שבה הנקרא ימין )ב( שבה וע"י‬ ‫מאירה לאברהם חסד דז"א בתחלה ואח"כ ע"י אברהם נמשך אל ה' ספירות‬ ‫שתחתיו ועיין באורך במ"א‪.‬והנה מזה החסד שהיא‬ ‫ראשונה שבו"ק מתפשטות ה' בחי' חסד )יב( ומתלבשין תוך ה' ספירות‬ ‫שתחתיו נמצא שהם ה"ח‪ .‬והנה מכל א' מאלו בין החסדים בין הגבורות המתפשטים‬ ‫בגופא דז"א יש ג"כ בכל א' מהן כללות כל הז' נמצא א"כ שחסד שבחסד דז"א וחסד‬ ‫שבגבורה דז"א כו' וחסד שבמלכות כולם הם בחי' חסד א' הנקרא חסד הראשון‬ ‫ואח"כ החסד הנקרא גבורה מתפשט לז' בחי' והם גבורות החסדים שבחג"ת‬ .‫כוונות החגים‬ ‫קנט‬ ‫אחר כי ב' כתרים דאו"א הם בגרון א"א אשר שם הוא בחי' בינה דא"א גם ביארנו בפ'‬ ‫יומם יצוה ה' חסדו כי יש ב' מיני חסד‪ .‬‬ ‫עץ חיים חב' דף ז'‪ :‬ז )ב( בענין החסד הנקרא יומם משום דאזיל עם כולהו‬ ‫יומין שהם ו' ימי בראשית הם ו"ק שבבחי' ז"א כנודע‪ .‬‬ ‫ח‪ .‬א' הוא חסד עליון אחר הבינה אשר מקום זה‬ ‫הוא ברישא דכתפין דא"א קודם התפשטות והתחלקות הב' זרועות ושם הוא מקום‬ ‫החסד העליון הנקרא יומם דכולהו בס"ה‪ .‬והבינה נעשה בבחינת הגרון לפי שהוא בינה דא"א‬ ‫כי להיות גרון גבוה מהחסד לכן מתלבש אור הגרון בחסד ההוא נמצא כי אמא שיצאת‬ ‫מבחי' הגרון היא יותר מעולה והיא נעלמת תוך החכמה וזהו בחי' אות יו"ד שהחכמה‬ ‫נגלה בה והבינה נעלמת בה ואינה נגלית אבל כאשר התחילו ב' זרועות דא"א‬ ‫להגלות ) להתחלק ( ולהתפשט אז נתלבש חסד בגבורה ומשם יצאו ישסו"ת ואז היה‬ ‫הדבר להיפך כי אבא טמיר וגניז יותר מן הבינה לכן נרמזו באות ה' שהחכמה‬ ‫בהעלם ובינה בגלוי ‪ .‬וכבר ידעת כי לעולם חסד מצד הזכר והנה‬ ‫האור הנמשך מגרון העליון דא"א מתלבש )ירד ונתלבש ( בחסד זה וכאשר יצא לחוץ‬ ‫אז אבא נעשה בבחינת החסד ההוא‪ .

‬‬ ‫עוד בעניין יומם דכולהו מקורות אחרים ראה בסיכום נפרד על יומם דכולהו‪.‬‬ ‫יציאת ז"א מבטן אימא‪ .‬והנה נודע כי ג' זמנים הם זמן עיבור א' ואז ז"א הוא‬ ‫בבחינת ג' כלילן בג'‪ ...‬זמן היניקה‪ .‬‬ ‫פרי ע"ח דף פ"ה ע"ד‪ ....‬ועתה בגאולת מצרים יוצא לחוץ כי ז"ס יציאת מצרים‪..‬אל תטעה בזה ואל תחשוב כי אותם‬ ‫המוחין עצמם אשר נסתלקו הם עצמם החוזרין אח"כ בבחינת מוחין בתפילה‬ .‬אם כן‬ ‫נה"י וחג"ת נק' מוחין דעיבור ויניקה‪..‬‬ ‫)משמע שהם אותם המוחין שחוזרים‪( .‬ב(‬ ‫זמן היניקה‪ .:‬וכבר ידעת כי ג' זמנים הם א( עיבור ראשון ג' כלילן בג'‪ ....‬גדלות דז"א היה לפי שעה בליל ראשון של פסח כדי‬ ‫שיוכלו ישראל ליגאל ואחר יום ראשון של פסח מסתלקים כל המוחין הנז' וחוזר‬ ‫לקדמותו לבחינת ג' כלילן בג' וזהו טעם שאין אומרים הלל גמור אלא ביום ראשון של‬ ‫פסח בלבד‪ .‬ואמנם חסד שבחסד ראשון הוא לבדו נקרא יומם בסוד יומם יצוה ה' חסדו‬ ‫יומא דכולהו כי הוא שורש לכולם והם ענפים מתפשטים ממנו אבל שאר החסדים‬ ‫נקרא יום ולא יומם והגבורות נקרא לילה‪..‬ואחר כך מליל שני ואילך אנו חוזרים להמשיך המוחין הנז' שנכנסו בליל‬ ‫פסח ונסתלקו ועתה חוזרים לכנס כפי סדר המדרגות כל מדרגה ביום שלה‪ .‬א"כ לא נסתלקו מז"א המוחין דגדלות ראשון ושני דפסח‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף פ"ד ע"ד‪ :‬באמצע‪ .‬‬ ‫עולת תמיד דף ה' ע"ב‪ :‬ומה שאמרנו למעלה כי בכל תפילה ותפילה מסתלקין‬ ‫המוחין מזו"ן וחוזרים ומתמעטים‪ .‬ע"כ‪.‬אלא שכתב‬ ‫בספר הכוונות ישן )פרי עץ חיים דף קכ"ב ע"ד( שאותם המוחין )דפסח( היו‬ ‫בפרצופי הנה"י דז"א ושל העומר בחג"ת ושל חג השבועות בחב"ד‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף פ"ד ע"א‪ :‬דרוש ח'‪ ..‬קצת משמע שזה לא‬ ‫אותם המוחין אלא אחרים‪(.‬אמנם חסד ראשון שבה"ח נחלק לז' בחי' לז' ספירות‬ ‫וכעד"ז כל ז' החסדים וכעד"ז כל ז' הגבורות כשנכנסין בנוקבא דז"א והבן כ"ז היטב‪.‫כוונות החגים‬ ‫קס‬ ‫וגבורות החסדים שבנה"י כו' עד גבורת חסד שבמל' וכעד"ז כולם והחסד הנקרא ת"ת‬ ‫מתפשט בז' ספירות בת"ת דחסד וגבורה כו' ובת"ת דמלכות וכעד"ז כולם באופן‬ ‫שאין לומר שכל בחי' החסד שבה"ח נכנס בחסד ז"א וכל בחי' גבורות החסדים נכנס‬ ‫בגבורות ז"א וכיוצא בזה‪ .‬‬ ‫ואמנם אותו בחי' חסד שבחסד הוא שורש לכל שאר בחי' דחסד המתפשט בז'‬ ‫ספירות וכעד"ז גבורה שבחסד )ג( שורש לכל ז' בחי' דגבורה דחסד וכיוצא בזה‬ ‫מכולם‪ .‬‬ ‫תורת חכם דף ל"ט ע"ב‪ :‬וכפי סברת מורי הרב ז"ל שלא יש סילוק מוחין‬ ‫לעולם‪ ..‬ג( עיבור ב' של מוחין והנה בגלות מצרים היה בסוד ג' כליל בג' והענין כי‬ ‫אחר שפגמו בדעת שחזרו החסדים לשורשם ולא היו מתפשטין הוצרך הז"א להכנס‬ ‫כולו למעלה בבטן אמא עלאה‪ .‬‬ ‫ספירת העומר‬ ‫בענין המוחין של פסח ושל ספירת העומר האם הם אותם המוחין או שהם מוחין‬ ‫אחרים? שאלה זו יש בה מחלוקת‪.‬זמן העיבור ב' של מוחין‪ ) ..‬ונקרא זמן היניקה‪.

.‬פסח‪ .‬מוחין‪..‬ובהמשך נשאר‬ ‫בצ"ע וכן הרב בעצמו אומר בהמשך בפירוש‪ .‬‬ ‫וכן מביא את התו"ח אך נשאר בדעתו שהם אותם המוחין שחוזרים ואין להעלות‬ ‫רפ"ח‪.‬ועולת תמיד‪ .‬יש כאן ב' ענינים א(‬ ‫התפשטות החסדים ב( נבלע דמו וזה ענין הלבושים‪ ..‬ואחר כך מליל שני ואילך אנו‬ ‫חוזרים להמשיך המוחין הנז' שנכנסו בליל פסח ונסתלקו ועתה חוזרים לכנס כפי סדר‬ ‫המדרגות ע"כ‪ .‬שבא( ובסיום‬ ‫הקדמת הח"י בשמ"ש כתב ניקוד האהיה בניקוד מוצא‪ ...‬והנה כשנגאלו ישראל ממצרים ירדו אלו החסדים דז"א‬ ‫ונתפשטו בו"ק כנודע ונבלע דמו בתוך הוורידים‪ .‬צירי‪ ..‬‬ ‫כוונת האותיות הקטנות בסוף הספירה‬ ‫יש שמונה כוונות אותיות בסוף הספירה‪.‬אמנם בכל תפילה‬ ‫ותפילה מתחדשים מוחין חדשים גמורים לגמרי‪ ..:‬מביא שעה"כ דף פ"ד ע"א‪ :‬וז"ל‪ .‬מה ענין כוונה זו עיין בשערי‬ ‫רחמים ב' שאלה רע"ט‪ :‬שזה ענין לבטל אחיזת החיצונים וזה כנגד הבלעת הדמים‪...‬ע"ש שמביא כמה קושיות לשיטתן ומתרץ אותם בדוחק‪ .‬בסידור הכוונה עד יום ‪ 40‬עושים אות אחת כל לילה מתוך עשרה‬ ‫אהיה‪ ..‬‬ ‫מפני שבזמן הגלות היו המצרים יונקים מהלבושים וזה ענין הדם הרב שנשפך במצרים‪.‬חולם‪ .‬אמנם אין הענין כן‪ .‬שבועות‪ ..‬צירי‪) .‬ובודאי כשחוזרים אין צריך לכוון בהם עוד לברר ברורי רפ"ח לצורך‬ ‫המוחין הנמשכים בכל לילה ממ"ט ימי העומר שהרי אינו חסר לזו"ן רק חזרת המוחין‬ ‫ולא עוד‪ ..‬‬ ‫אנו עושים כמו שעה"כ דף פ"ד ע"ד שמשמע משם שמוחין דפסח לחוד ומוחין דעומר‬ ‫לחוד וכמו התו"ח‪ .‬גם יכוין כוונה אחרת והיא בשם בן מ"ב הרמוז‬ ‫בר"ת תפילת אנא בכח גדולה וכו' והוא אבגית"ץ וחבריו שהם ז' שמות ובכל שם ו'‬ .‬עומר‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫כוונה אהיה‬ ‫שעה"כ דף פ"ד ע"ג‪ :‬בדרוש ט' מבאר הרב ענין הבלעת הדמים בז"א וזה כשנגאלו‪.‬‬ ‫שכן החסדים והגבורות לא היו מתפשטים בגוף ורק הלבושים שהם שמות אהי"ה‬ ‫בריבוע הוא גימ' ד"ם‪ .‬ואין לך כל תפילה ותפילה‬ ‫שלא יתחדש אז אורות חדשים לא ראי זה כראי זה‪.‫כוונות החגים‬ ‫קסא‬ ‫האחרת וכעד"ז תמיד בכל תפילה‪ .‬וכך שיטת רבי שאול ושיטתינו‪.‬צירי‪ ..‬הניקוד מבואר בפרי ע"ח דף‬ ‫קכ"ג ע"ד‪ :‬עיין שם עם הגהת הלשם והניקוד קמץ‪ .‬שבא( כך הוא‬ ‫גם במחברת הקודש דף ק"א ע"א‪ :‬והניקוד קמץ‪ .‬‬ ‫ע"ש‪.‬עיבור‪ ...‬יניקה‪ ..‬מיום ‪ 41‬עושים אהיה שלם כל לילה ט' אהיה‪ .‬ואחר יום ראשון של‬ ‫פסח מסתלקים כל המוחין הנז' וחוזר לקדמותו לבחינת ג' כלילן בג' וזהו טעם שאין‬ ‫אומרים הלל גמור אלא ביום ראשון של פסח בלבד‪ .‬חולם‪ ..‬‬ ‫כוונת אנא בכח‬ ‫שעה"כ דף פ"ו ע"א‪ :‬שורה שבועות‪ .‬צירי‪) .‬‬ ‫פתח עינים דף פ"ה ע"ג‪ .‬ועוד היותם י' שמות פשוטים כנגד‬ ‫ה' חסדים וה' גבורות‪ .‬והנה בהיותם פשוטים יש בהם מ'‬ ‫אותיות והעשרה שמות עצמן הם נ' יום וזהו הפירוש הנכון‪ .‬ופרי ע"ח‪ ..

..‬ואות אלף היא יו"י ולכן גם היא זכר וניקודה חולם‪.‬ובשם‬ ‫ביום השביעי ניקוד בראשית שכן יש ב' מ"ב שהם שורש אנא בכח והם בראשית עד ב'‬ ‫של בהו‪ .‬‬ ‫ואולי יש לראות אותם בניקודם כמו שהם‪...‬במזמור למנצח אין ניקוד בין בתיבה בין באות‪.‬בשם מ"ה יש מ"ב אותיות אך בשם ב"ן חסרות ט' אותיות ונכוין באות ו'‬ ‫בכל לילה‪ .‬‬ ‫כוונת תיבות המזמור ואותיות הפסוק האמצעי‬ ‫שעה"כ דף פ"ו ע"ב‪ :‬גם ראיתי למורי ז"ל מקפיד וזהיר מאד לומר אחר ספירת העומר‬ ‫מזמור אלהים יחננו כו' כולו מעומד ולכוין בכל יום ויום מן המ"ט ימים בתיבה א'‬ ‫ממ"ט תיבות שיש בזה המזמור‪ .‬גם ראיתי למורי ז"ל מקפיד‬ ‫וזהיר מאד לומר אחר ספירת העומר מזמור אלהים יחננו כו' כולו מעומד ולכוין בכל‬ ‫יום ויום מן המ"ט ימים בתיבה א' ממ"ט תיבות שיש בזה המזמור‪ .‬ע"ש‪ .‬‬ ‫עיין סידור הכוונות ספירת העומר הוצאת תלמידי הישיבה שסידר הרב יואל חקון‬ ‫נ"י עמ' ה' סיום הקדמת הח"י בשמ"ש סיכום כל כוונות אלו והטבלאות המסודרות‬ ‫בטוב טעם ודעת בסוף הסידור‪ ..‬‬ ‫במזמור למנצח אין ניקוד בין בתיבה בין באות‪ ..‬בשבוע הא' תכוין לשם הא' שהוא אבגית"ץ ותחלקהו בז' ימי השבוע ההיא‬ ‫בזה האופן‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קסב‬ ‫אותיות‪ .‬ובימים האחרונים שם אחד מלא בכל יום דמ"ה ודב"ן‪..‬‬ .‬ו' אותיות בו' ימים וביום השביעי כללות‬ ‫השש אותיות‪ .‬אך באנא בכח יש ניקוד וזה כתוב בפרי‬ ‫ע"ח דף קכ"ג ע"ד‪ :‬עם הגהת הלשם הניקוד בו' אותיות השם אז ישיר משה‪ ..‬משמע מסדר‬ ‫הדברים בדרוש שצריך לומר קודם כל אנא בכח ואחר כך למנצח‪ ...‬ובהמשך מביא הרב בע"ב כוונת המזמור‪ .‬והנה החסדים הנכנסים בז"א הם שמות מ"ה‬ ‫והגבורות הנכנסים בנוק' הם שמות ב"ן‪ .‬גם יכוין באות א'‬ ‫ממ"ט אותיות שיש בפסוק ישמחו וירננו כו' וזה מספר המ"ט אותיות‪ .‬ובשם ב"ן הזכרים‬ ‫חולם והנקבות בשבא‪ .‬ולא כן סידרו בכל‬ ‫הסידורים למעט סידור שסידר מו"ר הרה"ג רבי מרדכי עטיה שליט"א וכך צריך לומר‬ ‫אותם בסוף הספירה‪.‬בענין הניקוד בשם מ"ה הזכרים בחולם והנקבות בסגול‪ ..‬‬ ‫מ"ב דמ"ה מ"ב דב"ן‬ ‫פרי ע"ח דף קכ"ג ע"ד‪ :‬ובכל לילה יכוין לאות א' דמ"ב דמ"ה והכוונה בכל יום אות‬ ‫אחת מפשוט ומלא ומלא דמלא דמ"ה ודב"ן‪ ..‬ראה פרדס דף ק"ב ע"ד פר' י"ג‪ :‬השם של‬ ‫אנא בכח יוצא ממ"ב אותיות בראשית‪ .‬באותיות שאין בהם ניקוד הניקוד הוא‬ ‫שבא‪.‬כוונת שמות אלו דומה לכוונת אהיה ומכוונים‬ ‫בכל יום מ‪ 40‬ימים ראשונים אות אחת מלאה מ‪ 10‬שמות מ"ה ואות אחת מ‪ 10‬שמות‬ ‫ב"ן‪ .‬ועיין שערי רחמים ב' שאלה רע"ט‪.‬גם יכוין באות א' ממ"ט אותיות שיש בפסוק ישמחו‬ ‫וירננו כו' וזה מספר המ"ט אותיות‪ .‬‬ ‫שמות מ"ה וב"ן‬ ‫פרי ע"ח דף קכ"ג ע"ד‪ :‬שורה נהי"ם‪ .‬ואז ישיר משה עד א' של לאמר‪ .

‬‬ ‫בכל ערב מכוונים ‪ 45‬חלקים מכל ש"ך ובלילה האחרון מכוונים ‪ 50‬סך הכל ש"ך‪.‬‬ ..49‬פעמים ‪ 7‬כנגד חג"ת‬ ‫נהי"ם‪ .‬כך‬ ‫נלע"ד טעם נחמד‪ .‬אך אנחנו כיון שלא ידוע לנו השער לכן יש לעשות את כולם‪.‬ראה‬ ‫חלוקת הש"ך השונים כל אחד לפי ענינו וחלוקתו לפי הימים בטבלה בסידור הכוונות‬ ‫ספירת העומר הוצאת תלמידי הישיבה שסידר הרב יואל חקון נ"י עמ' ה'‪ .‬וכל זה נתקן ע"י‬ ‫הלימוד‪.‬ולתקן את כל פרצוף הה' יחידה ‪-‬‬ ‫כתר‪ .‬ומובן שהמתקן שהוא‬ ‫מ"ה קטן מהב"ן‪ .‬ועיין הקדמת הרב דניאל פריש זצ"ל בספרו "וספרתם לכם" על‬ ‫ספירת העומר‪ .‬‬ ‫שבועות‬ ‫בכללות עבודת הכוונות שאנו עושים בשבועות‪ .‬וגם יש לתקן את כל הפרצוף הכתר הה' דז"א‪ .‬ובכל לילה‬ ‫מתקנים מלך אחד משבעה מלכים של כל מלך ומלך‪.‬אך נלע"ד על פי‬ ‫מה שידוע שימי העומר הם ימי קטנות ובהם מתקנים אנו את המידות ומכינים את‬ ‫הכלים שלנו לקבלת התורה בשבועות‪ .‬ואילו במערכת החסדים אנו מתקנים‬ ‫חסדים וגבורות דזו"ן ויעקו"ר דאח' ודפנים דשלושה פרצופי כח"ב דז"א‪ .‬הנה עד ליל שבועות תוקנו בסגולת ימי‬ ‫הספירה חב"ד חגת"ם דחב"ד חגת"ם דפרצוף הג' נשמה ‪ -‬בינה‪ .‬ולמעשה‬ ‫גמרנו את כל מערכת החסדים גם של שבועות גם כל הפנים וזה פלא‪ .‬ע"ש‪.‬ועוד יש לנו להשלים כתרים הפרטיים וכתר כללי‬ ‫דבינה ודחכמה‪ .‬וכן עיין בנה"ש דף ל"ב ע"ג באמצע‪.‬ומביא הרב ששה‬ ‫שערים מתוך חמישים שיש ואומר שכל אחד צריך לכוין בשער אחד השייך לשורש‬ ‫נשמתו ואומר הרב שהאר"י גילה לו שהוא שייך לש"ך של שם ס"ג לכן היה מכוין בו‬ ‫ולא באחרים‪ .‬כל זה נעשה בסגולת הלימוד של ליל שבועות וזהו‪ :‬נה"י הפרטיים ונה"י הכוללים‬ ‫של פרצוף בינה וכן של פרצוף חכמה‪ .‬והנה שורש כל‬ ‫הדברים הם אלו הש"ך דינין ולכן אנו צריכים למתקם ולבסמם‪ .‬ועומדים בניסיונות דקטנות‪ .‬ולכן יש לתקן את כל בחינת המידות שהם החסדים לפני כן‪ ..‬‬ ‫נלע"ד לומר בענין מה שאנו מתקנים בספירת העומר מערכת המוחין ומערכת החסדים‪.‬הנה ימי העומר‬ ‫הם בחי' דינין וגבורות והם ענין הש"ך דינין הנודעים והם בגימ' העומר‪ .‬לכן ימי העומר הם ‪ 7 .‬ופ"ר בינה‪.‬וצריך להשלים את שני פרצופי בינה וחכמה‪ .‬וע"י זה מכינים את הכלים לקבלת התורה שהיא‬ ‫בחינת המוחין דפנים‪ .‬ודפרצוף הד' חיה –‬ ‫חכמה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קסג‬ ‫כוונת הש"ך‬ ‫שעה"כ דף פ"ה ע"ד‪ :‬עוד יש כוונה אחרת בענין ס"ה וצריך לכוין בה‪ .‬‬ ‫והנה במערכת המוחין אנו מתקנים בכל יום בחינה אחת מוחין חב"ד חגת"ם דחב"ד‬ ‫חגת"ם דפרצופי חו"ב דזו"ן בחינת האח' בלבד‪ .‬אם כן איך מתקנים בחינה של חכמה ע"י הבינה? זה יובן ע"פ מה שכתב‬ ‫הרב לשם שבו ואחלמה בספרו הדע"ה דף קמ"א סימן ד'‪ :‬וזה כמו בקבלת השפע‬ ‫שאו"א מצד מ"ה מקבלים בינה דמ"ה ומצד ב"ן חכמה דב"ן‪.‬‬ ‫המיתוק נעשה ע"י מנצפ"ך דמ"ה וצריך להבין שהרי ש"ך הם חכמה‪ .‬‬ ‫ורפ"ח דעת‪ .

‬שהם ג"ט קע"ר פ"חעו‪ .‬עם בנין הנוק' באח' ע"י אלפא ביתא דא"ט ב"ח נכנסים כולם‬ ‫כנודע‪.‬וזה נעשה על ידי כפילת‬ ‫החסדים העליונים ועלייתם לחב"ד‪ .‬וכתר דנוק' המחולק לד' חלקים‪ .‬ועליית אור חוזר דב' שלישי ת"ת לשליש תחתון‬ ‫דת"ת דישסו"ת לגרום ירידתם לכתר דז"א הנקרא שער החמשים ונעשים ב' הכתרים‬ ‫דז"א ודנוק' יחד‪ .‬לחש מוסף‬ ‫נר"ן דפרצוף כתר‪ .‬יחידה וזיווג בקדושת‬ ‫כתר בתיבת אחד‪.‬בהגדול הגיבור והנורא חסדים‪ .‬ע"ש‪.‬ז' ב' נוקבא דפרדשקי‪ .‬בין אלו‬ ‫שנתקנו בספירת העומר ובין אלו שנתקנו בסגולת הלימוד‪ .‬ג' קרומא דאווירא‬ ‫ושם הת"ת‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קסד‬ ‫גם בסגולת הלימוד אנו מקשטים את הכלה בכ"ד קישוטי כלה‪ .‬ובתפילת שחרית נעשה את‬ ‫בחינת הפנים של כל הבחינות‪ .‬‬ ‫ובטבילה במקוה כשנביא את הכתרים דכתרים‪ .‬והמשכת הענפים תהיה בלילה‪.‬חוטמא ושם המלכות‪.‬נראה את כפילת החסדים ועליית שני‬ ‫שלישי הת"ת דז"א‪ .‬והם המשכת‬ ‫הארות‪ .‬מדיקנא דז"א לגופא דנוק'‪.‬כתר דז"א נעשה כולו‪ .‬שכן בספירת העומר עשינו תיקון לכל‬ ‫מערכת החסדים של ג' פרצופי כח"בעה‪ .‬‬ ‫ועוד יש להבין שכל מה שהמשכנו חסדים בספירת העומר הם הארות החסדים‪ .‬ויחד עם כתר‬ ‫דז"א נכנס רביע ראשון‪ .‬‬ ‫בענין כ"ד קישוטי כלה‬ ‫עץ חיים א' דף ס"ד אע"א‪ .‬מדיקנא דא"א לרישא דנוק'‪.‬חזרה של מוסף חיה דפרצוף כתר‪ ..‬להוריד הכתר על ראש ז"א‪.‬‬ ‫אין שום תיקון במערכת החסדים‪ .‬‬ ‫כל התיקונים שעשינו בערכים הם בחינת אחור‪ .‬בשנים עשר ספרים הראשונים קישוטים‪ .:‬והרי ביארתי לך איך ז"ת דרדל"א הם גנוזים בא"א‬ ‫בסוד ז' תיקוני דגולגלתא הנזכר בריש ספרא דצניעותא‪ .‬‬ ‫נשים לב שבכל הלימוד של ליל שבועות והתפילה‪ .‬‬ ‫ואת החיצוניות של כל הבחינות הנ"ל‪ ..‬ה' רעוא דרעוין והוא המצח ושם הוא היסוד‪ .‬כמו‬ ‫שעושים בתפילה‪ .‬‬ ‫ובשנים עשר ספרים האחרונים קישוטים‪ .‬ראה טעם יפה לענין זה שכתבתי מה‬ ‫שנלע"ד בסוף כוונות העומר‪ .‬בכל התפילות לחש וחזרה‪ .‬א'‬ ‫גולגלתא ושם חסד‪ ..‬‬ .‬חזרת שחרית חכמה‪ .‬‬ ‫באשמורת הבוקר ע"י טבילה במקוה נעשים כתרים דכתרים של כל הבחינות‪ .‬‬ ‫עה נלע"דמה שאמרנו שעשינו כל המשכת המערכת של החסדים בספירת העומר ואין המשכת חסדים‬ ‫בלילה וכן בתפילה אינו מדוייק שכן מה שעשינו בעומר הוא בחי' הארת החסדים ובטבילה אנחנו‬ ‫ממשיכים הענפים ליסוד וממתקים הגבורות וכופלים החסדים דחג"ת וממשיכם הכתר ע"י הת"ת שער‬ ‫החמישים כנודע‪.‬נעשה בסעודה מיד לאחר התפילה‪.‬ב' טלא דבדולחא והוא מוחא ושם הגבורה‪ .‬הם במערכת המוחין בלבד‪.‬‬ ‫עו עיין כוונות החול בייחוד החיוורתי היודין והווין הרחבה בנושא ג"ט קע"ר פ"ח‪.‬ר"ל אלו ב' ביעי‬ ‫שהם נ"ה ( ואלו ב' ירכין סוד עינין‪ ..‬ד' עמר נקא ושם נ"ה‪ .‬ועל כן‪ .‬לת"ת דישסו"ת‪ .‬שחרית לחש בינה‪ .‬ו'‬ ‫אשגחא פקיחא והם ב' בחינות ירכים נ"ה כי עמר נקא סוד אודנין‪ ) .‬נתחיל‬ ‫בכוונות מתיבת באהבה‪ .

‬לרישא דנוק'‪ (3 .‬‬ .‬על דרך א"א שיש בו ז' תיקוני‬ ‫גולגלתא‪ ...‬מדיקנא דז"א לגופא‬ ‫דנוק' י"ב קישוטים‪ ..‬ע"כ ע"ש‪ .‬י' שבו הוא סוד הוי"ה שהוא שוכן בו‪ .‬והם תיבה שניה של פסוק האחרון של הספר אות ראשונה ואחרונה‪.‬ומבאר שם הרב שהנוק' מקבלת מי"ב תיקוני דיקנא‬ ‫דעתיקא‪ .‬י"ב קישוטי כלה לראשה‪ ..‬כיצד א'‬ ‫שבו הוא סוד אהיה שהוא למעלה‪ .‬‬ ‫וכן מקבלת מי"ב תיקוני דיקנא דז"א‪ .‬י"ב קישוטי כלה‬ ‫לגופה‪ .‬ומדיקנא דז"א אל נוקביה‪ .‬ובזה תבין סוד כ"ד צירופים שיש בשם‬ ‫אדני‪ .‬מדיקנא דא"א לראש הנוק' י"ב קישוטים‪ .‬ההשפעה‬ ‫צירוף אדנות‪ .-‬ואני חיים חקרתי לידע מהיכן מוצא‬ ‫שמות האלה‪ .‬ומי"ב צרופים אחרונים של אדני‪.‬ד"נ הוא סוד נ"ד צירופי שמות‬ ‫הוי"ה‪ .‬מי"ב ספרים אחרונים של התנ"ך‪ .‬מי"ב ספרים ראשונים של התנ"ך‪ .‬הנוק' נקראת אדני יש בה י' וא'‪ .:‬ונחזור לבאר ענין ההמשכה הנמשכת מדיקנא‬ ‫דעתיקא‪ .‬מהפסוק האחרון של ברכת כהנים שיש בו כ"ה אותיות מכל אות‬ ‫קישוט לנוק'‪ .‬וזה רומז מהיכן בה לה השפע הויה מא"א‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף ק' ע"ב‪ :‬יש שמות קודש יפ ‪ -‬ענ ‪ ...‬ואהיה מז"א‪ .‬הי' רומזת להויה והא'‬ ‫רומזת לאהיהעז‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קסה‬ ‫שער מאמ"ר דף מ"ו סע"ג‪ ...‬‬ ‫הרב מלמד אותנו איך יש בנוק' י"ב תיקונים בראשה‪ .‬שמאיר בו שערי דיקנא דא"א‪ .‬‬ ‫עז עיין שערי אורה דף ה' ע"א‪ :‬ואם כן נמצא שם אדני באותיותיו מורות על ממשלתו ועניינו‪ ....‬ומי" ב‬ ‫צירופים ראשונים של אדני‪.‬‬ ‫בראשית‪" :‬וימת יוסף‪.‬‬ ‫אלו שבעה תיקוני גולגלתא דא"א‬ ‫‪ (1‬גולגלתא‬ ‫‪ (2‬טלא דבדולחא‬ ‫‪ (3‬קרומא‬ ‫‪ (4‬עמר נקא‬ ‫‪ (5‬רעוא‬ ‫‪ (6‬פקיחו‬ ‫‪ (7‬חוטמא ב' נוקבא‬ ‫אלו תיקוני גולגלתא דנוק'‬ ‫‪ (1‬גולגלתא‬ ‫‪ (2‬טלא דבדולחא‬ ‫‪ (3‬קרומא‬ ‫‪ (4‬עמר נקא כאן השער אדום )סומקא(‬ ‫‪ (5‬אוזן ימין‬ ‫‪ (6‬אוזן שמאל‬ ‫‪ (7‬רעוא‬ ‫‪ (8‬פקיחו )עין ימין(‬ ‫‪ (9‬עין שמאל‬ ‫‪ (10‬חוטמא )נוקבא ימינא דחוטמא (‬ ‫‪(11‬נוקבה שמאלה דחוטמא‬ ‫‪ (12‬פה‬ ‫סידור הרש"ש א' דף קט"ו ע"א‪ :‬בענין כ"ד קישוטים שנמשכים בברכת‬ ‫כהנים‪ .‬צריך לשים לב שמה שבא"א עמר נקא הוא שערות לבנות‪ .‬הקישוט הוא הצירוף של האדנות‪.‬ובנוק' שערות‬ ‫אדומות‪.‬ע"ש‪.‬יש‬ ‫שלושה מוקדים בכל אות‪ (1 :‬מדיקנא דא"א‪ (2 ..

‬צריך להבין שהעיקר הוא המשכת הקישוטים שהם הצירוף‬ ‫מלימוד הכ"ד ספרים‪ .‬כשהוא משולב‪ .‬אך לא עיקר‪..‬וישם בארון במצרים"‪ ..‬‬ .‬במקומם‪.‬‬ ‫שם התיקון‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קסו‬ ‫פריע"ח דף קכ"ז ע"ג‪ :‬מגלה שיש לעשות גם מתיבה לפני האחרונה אות ראשונה ואות‬ ‫אחרונה‪ .‬וי"ב אחרונים ע"י י"ב‬ ‫אותיות ג' אהי"ה פשוט‪.‬הקישוט הוא שם בן‬ ‫ארבע אותיות והוא יוצא מפסוק אחרון של הכ"ד ספרים ראש תיבה וסוף תיבה של‬ ‫התיבה השניה וכן מהתיבה לפני האחרונה באותו פסוק‪ .‬הספירות המתגלות בו‪ ..‬י"ב ראשונים ע"י‬ ‫דיקנא דא"א‪ ..‬וי"ב אחרונים‬ ‫לגופא דנוק' שהם י"ב פירקין דידין ודירכין‪.‬מקומו בפנים‪ .‬‬ ‫‪ (5‬אור הע"ב י"ב אותיות ג' הויות‪ .‬וי"ב אחרונים ע"י דיקנא דז"א לנוק'‪.‬‬ ‫‪ (8‬הנוק' המקבלת הי"ב קישוטים נמשכים לי"ב תיקוני רישא‪ .‬וזהו מקור השפע‬ ‫החשוב ביותר והוא המשפיע לנוק' צירופי אדנ"י‪ .‬כל זה חשוב‪ .‬והוא נמשך מהכתר לנוק'‪ .‬שצריך להמשיך‬ ‫שפע מכתר סוד ניקוד קמץ‪ ..‬‬ ‫‪ (2‬שם התיקון בי"ב קישוטים ראשונים מי אל כמוך נושא עוון וכו' ובי"ב‬ ‫אחרונים אל רחום וחנון וכו'‪.‬וכך עושים בשבועות‪.‬‬ ‫בענין הניקוד של קישוטי כלה שהוא קמץ וקובוץ עיין פרי עץ חיים דף קכ"ז אע"ג‬ ‫וכן קיצור כוונות לרמח"ל דף ע"ט וכן מחברת הקודש דף קי"א ע"א‪ .‬‬ ‫‪ (6‬הקישוט עצמם שהוא שילוב הרמז שראינו שבא ע"י קריאת כ"ד הספרים‪.‬מי"ב אותיות ג' ההויות‪ .‬‬ ‫‪ (7‬צירוף אדנ"י הם כ"ד צירופים אלו הם נמשכים ע"י הדיקנא‪ .‬הארתם בט' ת"ד דז"א‪ .‬‬ ‫‪ (1‬רמז הקישוט בקריאת כ"ד הספרים בפסוק האחרון אות ראשונה ואחרונה של‬ ‫המילה השניה בפסוק והמילה לפני האחרונה בפסוק‪.‬אלא ע"י כתר דא"א או ע"י א"א עצמו‪ .‬לפי מקומם‪.‬לי"ב תיקוני רישא ולי"ב תיקוני גופא דנוק'‪ .‬והוא דווקא אחר שילוב ועם‬ ‫הניקוד‪.‬או מהג' האהי"ה‬ ‫בי"ב האחרונים‪ .‬‬ ‫עיקר הכוונה בקישוטי כלה‬ ‫הנה צריך להבין מה עיקר הכוונה בקישוטי כלה‪ .‬‬ ‫‪ (4‬הספירות דפנים של החכמה דחכמה והכתר דחכמה‪ .‬י"ב ראשונים ע"י ג' הויות‬ ‫דע"ב‪ ) .‬‬ ‫אך לא מהדיקנא‪.‬‬ ‫אחר הבנת כל פרט‪ .‬ועוד המשכת צירוף‬ ‫מצירופי אדנ"י‪ .‬ע"י האור שהוא אות אחת‪ .‬‬ ‫‪ (3‬מקומו בפנים בי"ב ראשונים בפנים דא"א ובי"ב אחרונים הארות ד' ת"ד‬ ‫ראשונים בז"א ובט' ת"ד אחרונים דא"א‪ ..‬לנוק'‪.‬‬ ‫והוא אינו נמשך ע"י הדיקנא‪ .‬אך שאר הפרטים שהם‪.‬ראינו בסידור פרטים רבים בכוונה‬ ‫והם אלו‪.‬המתגלות בזקן אור‬ ‫מקיף ואור פנימי‪ .‬בכל תיקון אות אחת‪ ..‬עד הנוק' העומדת בהוד סוד קבוץ‪ .‬וכאן רואים גם ג' אהיה מלא והם הכלי‪ (.

‬אלא בשעה שאמרם משה‬ ‫עדיין לא היו מאירים בז"א ולא אצטריך לאומרם אלא כדי להורידם לאתר‬ ‫דדינא אשתכח‪ ..‬ומיכה "מי אל כמוך"?‬ ‫מה שאמר משה אל רחום וחנון ולא מי אל כמוך הוא משתי סיבות ‪ (1 .‬אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח‪ .‬אין באה השפעה לדיקנא דז"א‬ ‫מהפנימיות של הדיקנא דא"א שהם מי אל כמוך‪ ..‬‬ ‫וכן שם באות מ"ט‪ .:‬ואי תימא משה איך לא אמר אלין‬ ‫עלאין‪ ..‬מלכה עביד בגיניה‪....‬יין הרקח שם אות ל"ב‪ .‬כל מה דבעי מן מלכה‪ .‬‬ ‫אדרא רבא דף קל"ט ע"ב‪ .....‬ולכן צריך למתק את הדין בשורשו‪ .‬‬ ..:‬ונגדין לכל אינון דלתתא וגו' ר"ל לאו"א וזו"ן והיינו‬ ‫למוחא דילהון אבל לא לדיקנא של ז"א כי אין בא מאור הפנימי של הדיקנא‬ ‫דא"א לדיקנא דז"א כלל כמ"ש לקמן באות מ"ט שהבאנו לעיל‪ .‬‬ ‫ע"כ ע"ש‪.‬עם פירוש יין הרקח בקיצור‪.‬כד חבו ישראל‬ ‫זמן של דינים‪ ...‬ע"ש‪..‬כל מה דבעי מן מלכא‬ ‫כלומר אע"פ שהדבר ההוא הוא היפך רצון ז"א עכ"ז מלכא עביד בגיניה כי‬ ‫מבטל רצונו מפני רצון אותו צדיק‪ ..:‬אע"פ שאור הפנימי דדיקנא שהוא מי אל כמוך וגו' בא‬ ‫ממנו הארה למוח ז"א‪ .‬מכל מקום אין בא ממנה הארה לדיקנא דז"א כלל‪.‬וגם אינם כופין הדינים כי אין הדין נמתק אלא‬ ‫בשורשו שהם השערות די"ג ת"ד דא"א שנתקנו מבירורי המלכים כמבואר‪..‬ר"ל שי"ג "מי אל כמוך" אין לאומרם אלא דרך שבח והודאה‬ ‫כמו שאמרם מיכה‪ .:‬לכן אמר הכא בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ר"ל מי שמחזיק‬ ‫בכבוד הדיקנא דז"א ואוקיר ליה ביקירו עלאה שמכוין ע"י תפילותיו ויחודיו‬ ‫להמשיך לה הארה מדיקנא דא"א וזהו ביקירו עלאה‪ .‬‬ ‫אות ל"ב‪ .‬‬ ‫ע"כ‪ .‬ותירץ אלא משה לא אצטריך אלא לאתר‬ ‫דדינא אשתכח‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫קסז‬ ‫מפני מה משה אמר "אל רחום"‪ .‬ע"כ‪ .‬וזה לשון‬ ‫האדרא רבא‪ .‬ע"ש‪.‬ובאתר דדינא‬ ‫אשתכח לא בעי הכי למימר‪ .....‬ומה שאמר הי"ג ד"אל רחום" אין הכוונה כדסלקא דעתך‬ ‫שאחר שירדה הארתם בז"א אמרם בדרך שבח‪ ..‬וי"ג ת"ד אל רחום הם שורש הדין‬ ‫שהם מותרי מוחא‪ ..‬שהוא בדיקנא דז"א כדי להמתיק דינים שבו ובאתר דדינא‬ ‫אשתכח לא בעי הכי למימר י"ג של "מי אל כמוך" דמאי נפקא מינא שהרי‬ ‫אין יורדים לדיקנא דז"א כלל‪ ..‬‬ ‫אדרא רבא דף קל"א ע"ב אות נ"א‪ .‬‬ ‫ועוד שם אות כ'‪ .:‬בגין דמאן דאחיד דיקנא‬ ‫דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עלאה‪ ..‬ע"ש‪..‬ע"ש‪.‬‬ ‫ע"כ‪ .‬מבירורי המלכים מבחינת דין‪ (2 .‬אלא מהחיצוניות דווקא‪ .

‬‬ ‫‪ (2‬אוירא‪ .‬אהיה דקס"א‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קסח‬ ‫בענין כלי ואור הויה דע"ב וקס"א‬ ‫ע"ח א' דף ס"ב ע"א ‪ 5‬שורות מלמטה‪ :‬הרב מלמד אותנו היות בא"א תלת רישין‬ ‫ואע"פ שבאדרא נקראו ב' רישין‪ .‬גם כן על דרך הנ"ל ובניקודים הנ"ל אלא‬ ‫שבמקום כל נקודת ציר"י יש נקודת סגול תמורתן‪ .‬ג' הויות דע"ב‪ .‬ניקודן על דרך הנ"ל אלא שבמקום כל ניקוד צירי‬ ‫יבוא ניקוד סגול תמורתן‪.‬ובנוסף לשינוי הצירי יבוא‬ ‫כאן שינוי נוסף שבמקום קמץ יבוא פתח תמורתן‪.‬מקיף מנוקדות כל האותיות פשוט ומלא בניקוד מוצא של הפשוט‪.‬רישא עילאה דא"א הוא המקיף העליון‪ .‬כאן יש עוד שינוי‪ .‬‬ ‫‪ (2‬רישא תנינא‪ .‬ניקוד קמץ‪.‬גם כן יש בה ג' הויות דמ"ה‪ .‬נפש‪.‬אותיות פשוטות ניקוד מוצא‪ .‬אותיות המילוי‪ .‬‬ ‫‪ (1‬גולגלתא‪ .‬ג' הויות דס"ג‪ .‬רישא תנינא דא"א הוא מקיף קטן‪ .‬והניקוד מוצא של ההויות‪.‬והוא מקיף לאור פנימי‪ .‬בניקוד הנ"ל אלא‬ ‫בנוסף לשינוי ברישא תנינא מצירי לסגול‪ ..‬‬ ‫בהמשך מגלה לנו שיש ג' בחינות ובכל בחינה‪.‬ומקיף לשניהן‪.‬‬ ‫ועוד מה שהניקוד הוא מוצא שהוא בדרך כלל ניקוד של הדעת וכאן אנו בא"א?‬ ‫התשובה על פי דרוש הדעת מערכת י"ב פרצופים‪ .‬ושלשתן או"פ ומקיף‪ .‬‬ ‫רישא תליתאה‪ .‬ויש בהם עצמות וכלים‪ .‬רישא תנינא‪ .‬חכמה מוחא סתימאה‪ .‬ושלושתן או"פ ומקיף ומקיף‬ ‫לשניהן‪.‬אהיה‬ ‫דקמ"ג‪ .‬‬ ‫יש להוסיף מה שכתב הרב בע"ח ב' דף צ"ז ע"א כל הויה בניקוד מוצא הוא שם‬ ‫המפורש הנז' בכל מקום‪.‬רישא תלילאה חכמה דא"א‪ .‬א"א‬ ‫ונוק' = דעת‪.‬ג' בחינת כל אחת מהם כלולה‬ ‫מג' הרי ט' בחי' של עצמות וכנגדם ט' בחי' בכלים‪ ..‬עתיק ונוק' = חכמה ובינה‪ .‬נשמה‪.‬וההבדל שיש ביניהם הוא בניקוד‪ (1 .‬סוד אור פנימי‪ .‬רישא תליתאה‪ .‬‬ .‬רוח‪.‬ג' הויות דמ"ה‪ .‬‬ ‫‪ (3‬רישא תליתאה‪ .‬אור‬ ‫פנימי הויה דע"ב בניקוד מוצא רק באותיות ההויה‪ (2 .‬ע"ש‪.‬בגולגלתא יש ג' הויות דע"ב‪.‬‬ ‫סכום הניקוד‬ ‫‪ (1‬רישא קדמאה‪ .‬אור מקיף העליון הויה דע"ב בניקוד מוצא ההויה הפשוטה‬ ‫והמילוי בקמץ‪.‬‬ ‫ועוד יש לדעת שמוחא סתימאה הוא המאיר בדקנא‪.‬‬ ‫עוד יש ט' בחינות אחרות דאהי"ה הנקרא כלים שלהם שבתוכם מתלבשים הט' הויות‬ ‫של העצמות והם ט' שמות של אהיה והם ממש ע"ד ט' הויות של עצמות בניקודם והם‬ ‫רישא קדמאה‪ .‬סך כולם י"ח בחינות‪ .‬‬ ‫רישא קדמאה‪ .‬‬ ‫רישא תנינא‪ .‬אהיה דקס"א‪ .‬‬ ‫מקיף דשניהם‪ .‬‬ ‫‪ (3‬מוחא סתימאה‪ .‬אור מקיף הויה דע"ב כל‬ ‫האותיות בניקוד מוצא‪ (3 .‬ניקודן ע"ד הנ"ל‪ .‬ג' בחי' הוא‬ ‫היות אור פנימי ואור מקיף ואור מקיף לשניהם והנה הם ג' רישין‪ .‬שבמקום קמץ יבוא פתח‬ ‫תמורתן‪ .‬או"פ אותיות הויה פשוטה מנוקדות בניקוד‬ ‫מוצא‪ .‬אוירא יש בו ג' הויות דס"ג‪ .

.‬וכן בכתר‬ ‫וחכמה דחכמה הרי שמונים‪.‬ומלכות דחכמה וחסד דכתר‬ ‫בפנימי‪ ..‬ע"ש‪ .‬מלכות‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קסט‬ ‫אם כן מה שאנו רואים בכוונה אור הויות כלי אהיה‪ ..‬לא‬ ‫נראה את כל הספירות‪ .‬‬ ‫ובספירות הפנימיות מלמעלה למטה‪ .‬‬ ‫ס"ה ‪ 28‬ספירות‪ .‬‬ ‫מתפשטים כולם בע"ב ע"ב ע"ב‪ .‬בהיותם‬ ‫בירושלים כשנשאל איפה הוא גר כל אחד יאמר שם השכונה שגר בה‪ ..‬ואולי‬ ‫נוכל לומר כי מקודם‪) .‬ונתגלו‪ .‬במקומם‬ ‫או בהתפשטותם‪ ) .‬וא" כ‬ ‫כתר וחכמה יש בכל אחד י"ס והנה‪...‬אך אם‬ ‫יהיו בתל אביב וישאלו מהיכן הם יאמרו מירושלים‪( .‬אך לעומת זאת הספירות‪ .‬‬ ‫מפני מה שם האור של הדיקנא אינו שם מ"ה? כנודע מדרושי הרב‬ ‫גולגלתא שם ע"ב אווירא ס"ג מוחא סתימאה מ"ה? עיין שער מאמרי רשב"י‬ ‫דף מ' סע"ד‪ :‬אמר שמואל צ"ע שהרי למעלה כתב שלשה הויות אחת דע"ב‬ ‫ואחת דס"ג ואחת דמ"ה‪ ...‬וכן עיין מבו"ש דף כ"ג סע"ד שגם שם‬ ‫שואל מהרש"ו ואשתמוטתא דברי הרב מהרח"ו עצמו במבו"ש דף כ"ו‬ ‫סע"ג‪ .‬מחסד ועד יסוד‪ .‬ואח"כ כתב ששלשתם הם הויות דע"ב וצ"ע‪ .‬ובתיקון השמיני יש‬ ‫חפיפה בין בינה דחכמה‪ .‬מקיף‪ .‬ממלכות עד בינה‪.‬אלו‬ ‫הספירות מכוח מו"ס אך אינן במו"ס‪.‬ספירות מקיפות מלמטה למעלה‪ ...‬ואמרנו כאן משל ג' בני אדם שגרים בירושלים‪ .‬‬ ‫עץ חיים דף ס"ו ע"ג פרק י'‪ .‬מבינה למלכות‪ ...‬הרי ארבעים‪ .‬ואמר כי כל בחינות רישא‬ ‫דא"א הם הויות דיודין וצ"ע‪ .‬‬ ‫ספירות דיקנא דא"א‬ ‫עץ חיים א' דף ס"ה ע"ג‪ .‬והסיבה מפני מה המקיפים בסדר‬ ‫הפוך והפנימים בסדר ישר? והטעם כי להיותו אור מגולה מקיף לא היה כח בתחתונים‬ .‬‬ ‫)שנקראים ע"ב ס"ג מ"ה אך בכל אחד מהם יש ‪ 12‬הויות דע"ב‪ (2 (.‬וכן כתר חכמה‬ ‫ובינה וכן מלכות דכתר דחכמה לא נתגלו‪ .‬במקומם( הוא מע"ב ס"ג מ"ה‪ .‬כתר וחכמה דחכמה דחכמה לא נתגלו‪ .‬האמנם בהתפשטותם‪.‬בענין מקיפי פנים ראה כרם שלמה ד' עמ' קל"ח‪ :‬ע"ש‪.‬עיין שם הגוב"י ט'‪ 2 :‬תירוצים‪ 2 (1 :‬שמועות‪.‬הם התפשטות ממוחא סתימאה‬ ‫בי"ג תיקוני דיקנא‪ ..‬מחכמה דחכמה‪ ..‬ופנימי‪ ..‬הרב ממשיך ואומר שיש בס"ה שמונים ספירות‪.‬‬ ‫בכתר וחכמה דכתר בכל אחד מהם י' פנימיות וי' מקיפים‪ .‬‬ ‫ע"ח א' דף ס"ה ע"ד‪ :‬אמנם המקיפים הם להיפך כי הם מתחילים ממטה למעלה‬ ‫מלכות בראש כל י"ג ת"ד והכתר בסופם‪ ..:‬ונחזור לענין כי ברישא דא"א יש כתר וחכמה לבד‪ .‬והנה‬ ‫כל זה הוא בבחינת הכללות אבל כבר ידעת כי כל מדה ומדה מנהון כלולה מי'‪ .‬מבינה ועד‬ ‫יסוד‪ .‬בינה‪ ..‬הרי ‪ 14‬ספירות פנימיות וכן מקיפות‪..‬ויסוד דכתר במקיף‪ .:‬הרב מלמד אותנו אילו ספירות נראה בדיקנא‪.‬ומכתר דחכמה‪ .‬‬ ‫אין בה מהספירות של כתר וחכמה דכתר‪ ...:‬וכבר נתבאר לעיל פ"ה כי י"ג אלו הם ג' הויות דס"ג האמנם פעמים‬ ‫רבות שמעתי ממורי ז"ל כי כולם הם הויות דע"ב‪ .‬וגם מכתר וחכמה דחכמה‪ .

‬האם אלו ספירות‬ ‫פרטיות של הכתר או החכמה‪ .‬ע"ש‪.....‬וא"כ כתר וחכמה יש בכל אחד י"ס‪ .‬‬ .‬מיירי בספירת החכמה שיש בה י"ס מצד עצמה וי"ס דכתר‬ ‫הכלול בה אבל הכל ספירה אחת שרשית‪ .‬מהרה"ג‬ ‫שד"ה יצ"ו‪...:‬ונחזור לענין כי ברישא דא"א יש כתר וחכמה לבד‪.....‬ע"ש‪ .‬והנה אע"פ‬ ‫שעיקר הי"ג תיקוני דיקנא הם מחכמה מוחא סתימאה עכ"ז גם הכתר מאיר בהם‪ ..‬ועיין בע"ח שע' א"א פ"ח‪ .‬‬ ‫מכל הנ"ל מובן שאין לומר שספירות הדיקנא הם מחכמה דחכמה‬ ‫וכתר דחכמה ואינם ספירות פרטיות‪ .‬עיין גם ע"ח דף ס"ו‬ ‫ע"ג פרק י' ‪ :‬מבאר שם הרב הספירות המקיפים והפנימיים מקומם בתיקונים‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קע‬ ‫לסבלו ולכן אורות העליונים לא נתגלו רק למטה ממדרגתן‪.‬ר"ל העיקר הוא של החכמה אבל צריך‬ ‫ג"כ מן הכתר ועיין מבו"ש שם הטעם‪ ..‬וכן למטה מן המצח עד הגרון ששם הבינה יש ג"כ כללות י"ס מן‬ ‫הכתר וי"ס מן החכמה‪..‬הכל הוא ספירת‬ ‫הכתר וי"ס דחכמה הכלולה בו‪ .‬אבל צריך גם כן מבחינת החכמה‪ ..‬ע"כ‪.‬ע"כ‪.‬‬ ‫מקום התיקוני דיקנא בפנים‬ ‫אדרא רבא דף ק"ל ע"ב‪ .‬והנה כל שיעור הראש שהוא‬ ‫עד המצח שהוא מקום השערות שם יש כללות י"ס מן הכתר וי"ס מן‬ ‫החכמה‪ .‬ע"ש‪.‬ר"ל שעיקר הראש הוא של‬ ‫הכתר‪ ..‬‬ ‫מזכיר שלום ב' דף ק"ט ע"ב‪ :‬והנה כל שיעור הראש שהוא עד המצח שהוא מקום‬ ‫השערות שם יש כללות י"ס מן הכתר וי"ס מן החכמה‪ ..‬וכן‬ ‫אע"פ שכל הגולגלתא היא כתר דא"א עכ"ז אחר שהחכמה בתוכם גם היא תאיר בהם‪.‬‬ ‫עץ חיים א' דף ס"ה סע"א‪ :‬ואמנם הארת העתיק הוא מתגלה בב' רישין תתאין‪.‬או שזה כתר הכללי שמתגלה בחכמה שזו התכללות של‬ ‫הכתר בחכמה והחכמה בכתר?‬ ‫עץ חיים א' דף ס"ה ע"ג‪ .‬ונמצא כי ברישא דא"א שהוא‬ ‫מקום השערות יש בו י"ס פנימיים מצד הכתר וי"ס פנימיים מצד החכמה‪ .‬‬ ‫שאלה‪ :‬מה שאנו אומרים חכמה דכתר או כתר דחכמה מי הם‪ .‬‬ ‫הכתר כלול מהחכמה והחכמה כלולה מהכתר ולעולם אינם אלא ב' ספירות‬ ‫דווקא‪ ..‬‬ ‫והנה כל זה הוא בבחינת הכללות אבל כבר ידעת כי כל מדה ומדה מנהון‬ ‫כלולה מי'‪ ...‬וכן למטה מן המצח עד הגרון ששם הבינה‬ ‫יש ג"כ כללות י"ס מן הכתר וי"ס מן החכמה‪ .‬‬ ‫ולכך היו הכתר והחכמה זה בתוך זה יען הם דכר ונוק'‪ .‬‬ ‫מבו"ש דף כ"ז ע"ד פרק י"ב‪ :‬נבאר מה ענין אלו הי"ג תיקוני דיקנא‪ ..:‬ע"ש מבואר את כל י"ג ת"ד ומקומם בפנים‪ ...‬וכן מ"ש מהמצח עד הגרון יש שםי"ס דכתר‬ ‫וי"ס דחכמה‪ ..‬ומ"ש עד מקום המצח יש י"ס מהכתר וי"ס מהחכמה‪ ...‬‬ ‫שערי רחמים ב' ש' קע"ט‪ :‬תשובה‪ .‬אלא מחכמה ומהכתר הכלול‬ ‫בחכמה‪.‬כתר וחכמה דא"א כל אחד כלול מהשני‪..‬‬ ‫ולכן תמצא כי החסד שבו מתגלה בגולגלתא והגבורה מתגלה במוחא ואז נכלל חסד‬ ‫בגבורה וגבורה בחסד‪.

...‬ע"ש‬ ‫עוד מה שהקשה היפ"ש‪ .:‬ע"ש‪.‬ע"ש‪.‬כשד' ת"ד ראשונים הם הארות על דיקנא דז"א בכללות‪ .‬‬ ‫וכן צריך ללמוד מה הם התיקונים בז"א שהם ט' תיקונים ומקומם בפנים‪ .‬ראה סידור שבועות‪ ...:‬אם כן נמצא כיון ששיעור קומת או"א הם מהגרון עד טבורא‬ ‫דלבא דא"א ודיקנא דא"א נמשכה עד הטבור דיליה א"כ נמצא דהאי דיקנא חפיא על‬ ‫או"א כי אינו מתלבש בהם כנ"ל נמצא חופף עליהם ואינון איתכלילו ביה‪ .‬עיין‬ ‫שם באורך שכתב שזה דווקא בזמן זיווג דחיך וגרון אבל שלא בזמן הזיווג הם‬ ‫שוכבים זה ע"ג זה‪ .‬והסבר בטבלה בסידור‬ ‫לשבועות הוצאת הישיבה‪ ....‬‬ ‫‪ (2‬באמירת י"ג מידות בתפילת שחרית סידור דף קכ"א ע"א‪ .:‬ואח"כ כתב דאו"א אתכללו במזלא ומאלו הב' מזלות יונקים‬ ‫או"א השפעה הנז' מכתרא ומוחא וכו' יע"ש נמצא דאף שנשפעו בבינה מ"מ באים‬ ..‬‬ ‫איך משפיע א"א לאו"א דרך הדיקנא‬ ‫ע"ח א' דף פ"ב ע"א‪ ...‬שכתב ג"כ כך‪ ..‬ועיין גם בשער מאמ"ר דף נ"א ע"ב‪ ...‬ועיין עוד בבית לחם יהודה א' דף נ"א ע"א ד"ה‬ ‫ואבא יונק‪ ..‬וכן בסידור בכוונת ברוך שאמר תראה סדר מקומם בפנים של ז"א‪.‬ראה אדרא‬ ‫רבא ואדרא זוטא‪ ..‬איך נמשכין ממנה‬ ‫המוחין והלא כל אורך השערות הם סתומים ואין פתח ליציאת השפע‪ ..‬וט' ת"ד האחרונים דא"א מאירים בט' ת"ד דז"א‬ ‫במקומם‪ .‬ע"ש‪ .‬י"ג ת"ד דא"א‬ ‫מאירים בז"א‪ .‬ע"ש‪.‬והבן זה‬ ‫ולכן אינן יכולין להזדווג או"א רק ע"י דעת עילאה שהוא מזל הי"ג דדיקנא‪ ..‬‬ ‫צריך להבין שיש כמה אופנים של השפעת י"ג תיקוני דקנא דא"א בז"א‪.‬ע"י הרב יואל חקון נר"ו‪.‬‬ ‫וסדר זה ראינו ג"כ בכוונת י"ב קישוטי כלה האחרונים בלימוד י"ב ספרים‬ ‫האחרונים המאירים בגופה דנוק'‪ .‬ואינם‬ ‫מאירים כנגד ת"ד דז"א‪ .‬‬ ‫אפיקי מים עמ' ‪ :285‬מה שכתב בענין והביא לשון הדב"ש‪.‬‬ ‫בית לחם יהודה א' דף ע"ה ע"א‪ :‬ד"ה א"כ‪ ..‬‬ ‫ועיין עוד שם דף ע"ה ע"ג ד"ה נמצאת איך מזל הח' מתלבש במזל הי"ג‪ .‬‬ ‫‪ (1‬בברוך שאמר מאירים ט' ת"ד דא"א הראשונים בט' ת"ד דז"א לפי הסדר‪ .‬גם שם ד' תיקונים ראשונים הם הארת ד'‬ ‫תיקונים ראשונים דא"א‪ .‬וד'‬ ‫ת"ד האחרונים‪ ..‬וראה‬ ‫בשעה"כ דף צ' ע"ב שכתב שנוצר חסד משפיע לתיקון לאלפים וזהו נוצר חסד‬ ‫לאלפים‪ .‬ותירץ כי תיקון התשיעי דא"א הנקרא לאלפים שהם‬ ‫שערות קצרים הם הנכנסים ברישא דאו"א והם או"פ דמוחין ובחי' המוחין‬ ‫הנמשכין מב' מזלות הם או"מ דמוחין ובזה יתיישב גם קושיית היפ"ש‪ ..‬בדרוש ד' דעמידה בשעה"כ‬ ‫מבואר שדיקנא דא"א היא מתלבשת באו"א בסוד מוחין‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קעא‬ ‫עץ חיים א' דף ס"ז שער א"א‪ .‬‬ ‫דב"ש דף ל"ז אע"ד‪ .‬ואז אלו נקראים על שם התיקון דא"א המאיר בהם‪..‬ע"ש‪.‬מאירים בנוק' בשם אדנ"י ראה הסדר בסידור כוונת ברוך‬ ‫שאמר חלק ב' דף ה' ע"א‪.

‬המשחתא העובר בתוך השערות‪ .‬עכ"פ‪ .‬הם י"ג מדות‬ ‫שנזכרו בתורה בפרשה כי תשא‪..‬‬ ..‬‬ ‫אור מקיף אור פנימי‬ ‫עץ חיים א' דף ס"ה סע"ג‪ .‬וז"ס שערות הדיקנא שיוצאים האורות דרך נקבי השערות ומאירים בסוד‬ ‫עח‬ ‫מקיפים‪.‬ואין הכי נמי כי אורות הפנימיים העיקרים‬ ‫שהם כ' ספירות דפנים דכתר וחכמה המתפשטים בפנים ג"כ הם מאירין בהם‪.‬‬ ‫חסדי דוד אות מ"ב ואות מ"ה‪ :‬הי"ג מדות ד"אל רחום וחנון‪ ".‬הם אורות הפנים והם ג' אהי"ה‬ ‫דיודי"ן‪ .‬‬ ‫עץ חיים דף ס"ו ע"א‪ .‬אבל אותם הפנימיים הם טמונים‬ ‫בפנימיות הפנים עצמו ומאירים דרך עורות הפנים בדרך העלם ופשוט ונכון‪.‬מה שקורא אותם בשם שפע הפנימיות הוא לגבי השערות עצמם‬ ‫שהם החיצוניות‪ .:‬הנה סוד י"ג ת"ד הם סוד מקיפי פנים ע"ד שנבאר‬ ‫בע"ה‪.‬‬ ‫סידור הרש"ש א' דף קכ"א‪ :‬ע"פ מה שכתוב אור יו"ד מקיף מלכות‪ ...‬הם השערות‬ ‫שהם הכלים‪ ......‬‬ ‫כרם שלמה ד' דף קל"ג סע"א‪ .‬וע"ש‪.‬איך אמר אחר כך‬ ‫עח מה שכתוב בע"ח א' דף ס"ה ע"ד שורה ‪ 4‬ואמנם עשר פנימיים‪..:‬אמנם הי"ג מדות דמיכה הם השפע הפנימיות הנמשכין‬ ‫ממוחא סתימאה בתוך שערות הזקן והם הנקראים שבחא דעתיקא‪ ..‬מחזיקים הפנימיים שיעור אותו המקום שמחזיקים‬ ‫הי"ג המקיפים ושיעורם שוה והטעם לפי שאלו הפנימיים ג"כ הם מאירים באלו הי"ג‬ ‫תיקוני שערי דדיקנא וצריך להם לקבל הארה מם כל העשרים‪ ..‬‬ ‫אפיקי מים עמוד ‪ :284‬הנה סוד י"ג תיקוני דיקנא הם סוד מקיפי פנים וכו'‬ ‫נראה מלשונו ששערות הדיקנא הם עצמם המקיף של הפנים ולא האורות‬ ‫העוברים בתוכם וכן ג"כ כתב בספר מבו"ש ואם כן קשה‪ ...‬דהיינו האורות הם ע"ב‪ .‬וג' הויות דע"ב‪ .:‬ר"ל אע"פ שאלו הפנימיים הם מניין עשרים ואלו‬ ‫המקיפים הם מניין י"ג‪ ..‬‬ ‫אלא עיקר השבחא דעתיקא הנזכר כאן הוא על י"ג מקיפי הפנים הנזכרים‬ ‫בפ"ח לעיל והם המתפשטים בשערות‪ .‬ומחזיקים‪ .‬והכלים ואור‬ ‫הפנימי הוא השערות ומאיר בו בינה אלף‪.‬ולעולם כוונתו ששבחא דעתיקא המתפשט בהם הם אורות‬ ‫המקיפים ולא אורות הפנימיים‪ .‬והי"ג ד"מי אל כמוך‪ ".‬אך שערות הזקן‬ ‫עצמו שהם הצינורות וכלים ומעברים שיריק המשחתא קדישא בהם‪ .‬לי"ג אורות עיין באתי‬ ‫לגני ב' דף ק' ע"א ד"ה ואמנם שהגירסא במבו"ש ובשעה"כ היא עשרים ולא עשר‪ .....‬‬ ‫כרם שלמה ד' עמוד קל"ח‪ :‬וצריך לדעת כי מ"ש הרב ז"ל כאן כי הי"ג מידות‬ ‫דמיכה הם השפע הפנימיות‪ .‬ע"כ‪ .‬ולא די להם בי"ג מהם‬ ‫לכן מחזיקים מקום שוה כדי להאיר בהם כל העשרים‪.‬ע"ש‪..‬משמע שהאור‬ ‫המקיף‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קעב‬ ‫לאו"א דרך תרין מזלין ואע"פ דלא ידעינן איך הוא סדר ההמשכתם מ"מ כך הוא‬ ‫הסדר דאינם מקבלים או"א זולת דרך תרין מזלין‪ ..‬הוא ספירת מלכות ואור יו"ד‪ .‬אינו רוצה לומר שהוא אור הפנימי דעשרים‬ ‫ספירות דכתר וחכמה המתפשטים בפנים והם הם המתפשטים בי"ג תיקוני‬ ‫דיקנא אלו‪ ..‬והכלים הם אהיה‪.

‬כאן הרב כותב את כוונת עשיית‬ ‫המקווה‪ .‬ע"ש‪.‬ואותם הי"ג הפנימיים יוצאים מהם אורות מדרך נקבי השערות‬ ‫שמצד הבשר בפנים ועוברים מתוך השערות‪ .‬אלא מה שיוצא ועובר בשערות הוא משחתא דווקא וכל‬ ‫זה פשוט למבין‪.....‬‬ ‫צ"ע‪.‬וכן כתב בשעה"כ כוונת ויעבור דרוש ד' ובפרי ע"ח שם מ"ה‪ .‬ומה שנעשה בתחילה‪ .‬ומה‬ ‫שנשאר בפנימיות הפנים נקראים אורות פנימיים‪ .‬הוא רביע‬ ‫עט בתוך השערות ממש בחלל שלהם ומה שכתב לפני כן לתוך עצם השערות זה האור של הכלי השערות‬ ‫ולא החלל‪ ..‬ואח"כ באשמורת‬ ‫הבוקר‪ .‬ע"ש‪.‬וממשיך‬ ‫הרב שם ד"ה ונלע"ד ע"ש‪ ..‬אבל אל תטעה לומר כי אז היא עולה עד הכתר דז"א‬ ‫אבל היא מקבלת במקומה מכתר דז"א בסוד "וזרקתי עליכם מים טהורים"‪.‬כי הגומות שבפנים שמהם יצאו‬ ‫השערות הם נקראים נקבי השערות ופשוט‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫קעג‬ ‫וזה סוד שערות הדיקנא שיוצאים האורות דרך נקבי השערות ומאירים בסוד‬ ‫מקיפים שנראה שאורות היוצאים מן השערות הם המקיפין ולא השערות‬ ‫עצמם‪ .‬וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה‬ ‫הזה עושים ב' דברים‪ .‬ותכוין‪ .‬גימ'‬ ‫קנ"ג‪ .‬יחד עם כתר ז"א‪ .‬והוא כי הנה יש י"ג מקיפים מבחוץ‬ ‫שהם השערות וכנגדם יש י"ג פנימיים מהמצח עד הגרון כמ"ש רבינו באורך‬ ‫בפירוש‪ ....‬ונקראים ג' אהי"ה‪ .‬ואומר שכתר דז"א ודנוק' נעשים ברגע אחת‪ .‬מילוי ע"ב ודייוי ומילוי ס"ג ודיאוי‪ .‬מוליכין את הכלה הכלולה לבית הטבילה וטובלת במקווה העליון‬ ‫הנז' שהוא כתר הנז'‪ .‬ב'‪ ...‬‬ ‫כתב בהגהה‪ :‬כל זה הוא טעות ועיקר הפירוש‪ .‬גם מה שיוצא אורות מהפנימיות לתוך ) עצם ( השערות וגם השערות‬ ‫עצמם שניהם נקראים כלים ונקראים בשם אל רחום וחנון‪ ..‬‬ .‬לגבי‬ ‫האור של המוחא סתימאה העובר בתוכםעט הנקרא בשם מי אל כמוך שהוא שלושה‬ ‫הויות דע"ב‬ ‫טבילה במקוה‬ ‫שער הכוונות דף פ"ט ע"ב ד"ה ואמנם‪ ....‬יו"ד ה"י דע"ב ו יו"ד ה"י דס"ג‪ .‬‬ ‫ואח"כ ע"י תפילת שחרית ומוסף דיום שבועות ממש אז היא עולה‪ ....‬א' להמשיך כתר עליון דז"א‪ .‬ע"ש‪ ..‬מה שכתב כל זה טעות האם כולל זה‪.‬וזה‬ ‫כמו שאנו עושים בכוונת קונה הכל בעלית החסדים המגולים לחזה דז"א אחר‬ ‫שמיתקו את הגבורות‪ .‬ותכוין אל המקוה העליון‪ ...‬וצ"ע האם ההגה לעיל היא מבטלת גם קטע זה או לא‪ .‬צריך‬ ‫לטבול במקוה‪ .‬ע"כ‪ .‬ובהסיר ב' כוללים יהיה גימ' מקוה‪.‬‬ ‫בהמשך כתב‪ .‬וזהו ע"י הטבילה הזו‪ .‬מה שיוצאים מהם אורות לחוץ‬ ‫מתוך השערות נקראים אורות מקיפים וגם השערות נקראים מקיפים‪ .‬הנמשך לו‬ ‫בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים‪ .....‬עוד טעות אחר כי עשרים פנימיים אינם‬ ‫יוצאים כלל ועוברים בשערות‪ .‬‬ ‫שעה"כ דף פ"ט ע"א‪ :‬ובהגיע אשמורת הבקר מעט קודם עלות השחר‪ .‬שהוא כתר עליון דז"א‪ ..‬‬ ‫אלא קושטא דמילתא הא והא איתנהו‪ ..:‬והוא שיכוון להמשיך בחינת הכתר שבה‬ ‫ג"כ‪ .

‬ועכשיו נתקן רביע ראשון יחד עם עשר ספירות כתר דז"א‪..‬וברתא חדא‪ .‬‬ ‫בענין הל"מ מתי יש לעשות אותם? עיין סידור שבועות דף ח' ע"א בהגהה‪ .‬וזה ע"פ‬ ‫שיטת רבי שאול‪ :‬שאין ממשיכים לנוק' בספירת העומר‪ .‬‬ ‫הקדמה לאטב"ח‬ ‫סידור הרש"ש‪ :‬מתיבת "טובים" עד "למען שמו" רחל שהיא יעקו"ר נתקנת בא"ט‬ ‫ב"ח ויעקב שהוא האחוריים דאבא נתקן ע"י יסוד דאבא בפנים דז"א‪.‬‬ ‫שהרי הם סתומים בלבוש נ"ה דאימא‪ .‬אך במקוה הוא הל"מ הכללי‪.‬שמתקנים בלימוד‬ ‫בלילה‪ (.‬ואז נבנית הנוק' בא"ט ב"ח‪.‬אלא כתר דז"א ודנוק' דכל בחינה ובחינה‪.‬יוצאים ענפי החסדים דשני שליש ת"ת‬ ‫ונ"ה ליסוד דז"א‪ .‬וכמו בתפילת חול שבאים בקונה הכל‪ .‬אתקין‬ ‫סעודתא לכולהו בנין‪ .‬‬ ‫זוה"ק פר' אמור דף צ"ו ע"ב‪ :‬למלכא דהוו ליה בנין‪ .‬הנקרא שער‬ ‫החמישים‪ .‬הל"מ הפרטיים של‬ ‫הבחינות הנכנסות בלילה‪ .‬בזיווג‪.‬ומוחין דגדלות‪ .‬ואחר כך באו ג"ר בפעם אחת שכל אחד כלול מי' ספירות‪.‬ובקונה הכל אחר כניסת חב"ד דאבא‪ .‬ויש לכוון‬ ‫אחר כתר ז"א בהיותו במים‪ ..‬‬ ‫ל"מ הפרטיים נמשכו בספירת העומר בברכה‪ .‬‬ ‫שכן השוה הרש"ש את תפילת החול‪ .‬לא אשתכחת ההיא ברתא על פתורא‪.‬ול"מ כללים‪.‬עיבור‪ ..‬ולא במשך כניסת המוחין בז"א‪ .‬כן בשבועות‪.‬ע"ש‪ .‬‬ ‫ע"ח שע' אנ"כ פ"ו ע"ח א' דף צ"ב ע"ג‪ :‬הרב מלמד אותנו גדילת ז"א ונוק'‪ .‬ליסוד ז"א שם מתמתקות הגבורות‪.‬נה"י דו"ק ממ"ה וב"ן‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קעד‬ ‫ראשון של כתר דנוק'‪ ...‬בי' ספירות מ"ה וב"ן‪ .‬כל זה עד גיל‬ ‫‪ 13‬שנהפ‪ .‬מכפילים חסדי החג"ת‬ ‫ואלו עולים גם לחב"ד ז"א‪ ..‬משל למלך‬ ‫שעשה סעודה לכל בניו והייתה לו בת יחידה ולא באה לסעודה כשבאה‬ ‫התלוננה שלא השאירו לה מנה אמר לה המלך שכולם יתנו לה מחלקיהם מנות‬ ‫ותכשיטים‪.‬חג"ת דו"ק ממ"ה‬ ‫וב"ן‪ .‬וכן הגבורות מיסוד דאימא‪ .‬‬ .‬יניקה‪ .‬ומפרש המקדש מלך הכוונה לנוק' שמתייחדת בשבועות‪.‬עיין קנין פירות דף‬ ‫ק"ו ד"ה ורגע אדבר‪ .‬‬ ‫פ ראה דרוש השנים ע"ח דף ח' ע"ג באמצע‪ .‬‬ ‫מלכות דו"ק משם מ"ה וב"ן‪ ..‬שיש ל"מ פרטיים‪ .‬פרצוף החמשי‪ .‬אלא דווקא אחר‬ ‫קבלת הכתר דז"א שהוא במקווה בליל שבועות‪ .‬ובאותם השלבים נתקנת נקודת המלכות‬ ‫דנוק'‪ .‬אמנם ראה כלל האומר הרב בעניין השנים שאינו אלא בעת‬ ‫האצילות הראשון משם ואילך נעשה הכל ברגע אחד‪ .‬אך המשך בוא הרבעים האחרים יהיו תוך כדי גדילתה‬ ‫בא"ט ב"ח‪ .‬וגם נעשה ע"י עליית הת"ת‪ .‬‬ ‫ג"ר אלו הכוללים באים בתפילה החל ממילת אחד בק"ש ועד קונה הכל‪ .‬וכן בלימוד הלילה‪ .‬שיהיה בו בחינת דעת בכל הגוף וגם שיהיו המוחין בגילוי‪.‬הכתר דז"א ובו בזמן הכתר דנוק' ע"י השליש התחתון דת"ת דז"א‪ .‬‬ ‫ונותנים לה חלקה בשבועות בסוף‪ .‬עד למען שמו‪) ..‬לסדר קבלת המוחין בשבועות‪ .‬וזה אינו הכתר ‪ .‬חב"ד דו"ק ממ"ה וב"ן‪ .‬וכמו‬ ‫שביום חול הנוק' נבנית אחר כתר ז"א‪ .‬וכן שם דף ק"ח ד"ה ואולם‪ .‬ע"ש‪.‬אך‬ ‫נחלק כתר דנוק' לד' רבעים‪ .‬‬ ‫ואור חוזר של ענפי חסדי ב"ש ת"ת ונ"ה עולים ליסוד דתבונה‪ ..

‬והם ימין‬ ‫ושמאל של ז"א‪ .‬עיין אש"ל‬ ‫אוצרות דף מ"ה ע"ב שע' יעקב ולאה אות א'( שנפלו במקום רחל דאצילות‬ ‫והם נתקנים אחר תיקון ז"א מהארת המוחין דאמא‪ .‬ק"ץ הוד‪ .‬‬ ‫מקבלים החשבון והמספר של המוחין של ו"ק דמ"ה וו"ק דב"ן‪ .‬‬ ‫דרוש א"ט ב"ח‬ ‫ע"ח ב' דף נ"ג ע"א‪ :‬כאמור לעיל הנה עתה אחר ההגדלה צריכה שכל נקודה מהם‬ ‫יעשה מדה אחת בת י' נקודות‪ .‬יעקב‪ .‬מפני שלפי הגדרת הרש"ש נה"ש דף ז' ע"ד‪ :‬מלכות דמ"ה ומלכות‬ ‫דב"ן זה המלך השביעי‪(.‬ע"כ‪ .‬וכן עיין במבו"ש דף נ"ג‬ .‬נקראים זו"ן הקטנים‪ ..‬‬ ‫‪ (4‬יש עוד בחינת יעקב ולאה שהם אחוריים של או"א ) ישסו"ת‪ .‬שכולם הם‬ ‫אותיות בערך המלך השביעי‪.‬ומהארת יסוד‬ ‫דאבא‪ .‬‬ ‫י"צ חסד‪ .‬והכוונה שי"ס‬ ‫דמלכות הופכים להיות מלכויות דעשר ספירות דנוק'‪ .‬ד"ו דעת‪.‬המ"ה והב"ן נתקנים דכל פרט‪ ) .‬ועוד שמועה‬ ‫ששמע בודאי כי החסדים והגבורות יורדין מדרגה אחר מדרגה מן החסד עד ההוד שכולם נכנסים לחסד‬ ‫ונשאר שם החסד ואחר כך השאר לגבורה וכו' ועל זאת כתב שהיא אמיתית‪ .‬‬ ‫‪ (2‬מלכות דמ"ה ומלכות דב"ן‪ .‬‬ ‫ונלע"ד דאלו ואלו דברי אלהים חיים דלעולם יעקב ולאה הם מאחוריים‬ ‫דאו"א אבל הם עדיין בלתי תיקון וכאשר נכנסים יסודות דאו"א תוך ז"א הם‬ ‫מתקנים אותם‪ .‬ונעשה בי"ס גמורות כמו ז"א‪ .‬‬ ‫ובמילת טובים‪ .‬מלכות שבגופו מקבלת את החשבון ומספר מהמוחין שקיבל‬ ‫ז"א‪ ..‬וזה כתב על פי הספק‬ ‫שנסתפק בע"ח ב' דף נ' ע"ג למעלה ונלע"ד ששמעתי ממורי שניהם ומביא שם שמועה ראשונה שמהדעת‬ ‫יורד החסד בלבד לחסד ואחר כך מהדעת לגבורה ויורדות ג' לת"ת ואחר כך לנצח והוד‪ .‬יעקב זה הוא המזדווג בשים שלום עם רחל ‪.‬עיין אש"ל אוצרות דף מ"ה ע"ג שע' יעקב ולאה אות ג'‪.‬אז נחלקה מדת המלכות הנ"ל לי' נקודות וכל נקודה מהם נעשה‬ ‫ספירה אחת‪ .‬‬ ‫פא הרב בע"ח ב' דף נ"ד ע"ב ‪ 8‬שורות מלמעלה כתב וזה נלע"ד יותר אמיתי מן הטעם הראשון כי כלל‬ ‫הוא בידינו כי החסדים או הגבורות יורדים מדרגה אחר מדרגה מן החסד ועד הוד‪ .‬כ"פ גבורה‪ .‬מ"ס נצח‪ .‬ש"ן מלכות‪.‬ב"ח חכמה‪ ..‬ז"א בכללות‪ .‬‬ ‫‪ (3‬עטרות היא המלכות העומדת כנגד עטרת היסוד של ו"ק דמ"ה )יעקב ( ועטרת‬ ‫היסוד של ו"ק דב"ן ) רחל ( נוק' זו היא הנתקנת באטב"ח‪.‬‬ ‫‪ (1‬ו"ק דמ"ה וו"ק דב"ן נקראים‪ .‬הימין שלו‪.‬‬ ‫נה"ש דף ז' ע"ד ) באמצע ד"ה והנה(‪ :‬עיין שם הנה קיצור דבריו‪.‬וכן המלך השביעי‪.‬ע"ש‪ .‬סידור הרש"ש כוונת קונה הכל דף‬ ‫ס"ז‪-‬ס"ט‪.‬כמבואר בדרוש א"ט ב"ח‪ .‬צריך לומר שהכוונה לעטרות‬ ‫שנתקנת באטב"ח‪ .‬וז"ס א"ט הוא כתר‪ ...‬ג"ז בינה‪ .‬‬ ‫בכל שלב בתיקון‪ .‬‬ ‫ע"ש באורך‪.‬אע"פ שבשער אנ"כ פ"ו כתוב‬ ‫שהנוק' הנתקנת היא מלכות דמ"ה ומלכות דב"ן‪ .‬והשלמתם לי"ס נעשה באטב"ח‪.‬וגם זו"ן הגדולים‪ ..‬ראה ע"ח ב' דף ט' ע"ב‪-‬ע"ג‪ ..‬ר"ף יסוד‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫קעה‬ ‫וזה נעשה ביום אחד‪ .‬לאה‪ .‬ל"עפא תפארת‪ .

‬והגדילה‬ ‫בקו האמצעי רק ע"י החסדים או הגבורות‪.‬‬ ‫‪ (1‬לעולם המגדיל הוא החסד שהוא המים המגדלים את האילן‪ .‬חוץ מהדעת וההוד שסימנם ד"ו ק"ץ‪ .‬‬ ‫עד כאן הכללים וטעמם‪ .‬וכן על דרך זה כולן נגדלות לי' ספירות‪ .‬לעולם מונים את הנקודה השורשית‪.‬וכן ץ הוא מה שיש והק' היא ההגדלה‪.‬‬ ‫בענין הכתר דז"א ודנוק'‬ ‫צריך לבאר כמה דיוקים בענין הכתר והם‬ ‫‪ (1‬כנודע יש לז"א כתר מצד אימא‪ .‬והאות השניה היא מה שנגדל‬ ‫ע"י החסד‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קעו‬ ‫פירוש הענין‪ :‬הכתר שלה הוא רק נקודה אחת מן המדה‪ .‬ונתנו סימן צדקו‪ ..‬‬ ‫‪ (9‬ברוב הא"ט ב"ח רואים את החסד או הגבורה המגדילה ולא נכנס במספר‪ .‬ת"ת נ"ה‪ .‬‬ ‫‪ (7‬הלבוש נ"ה דאימא בימין‪ ..‬ועתה נתוסף בה עוד ט'‬ ‫נקודות כמותה ונעשית מדה גמורה בת י"ס‪ .‬אך‬ ‫לא רואים את הנקודה השורשית וסופרים אותה תמיד‪.‬ואחר כניסת מוחין דמצד אבא‪.‬‬ .‬ראה אוצרות דף ל"ו ע"ב‪:‬‬ ‫שהכתר נעשה אחר כניסת מוחין מצד אימא‪ .‬‬ ‫שגם הם נקראות מים בסוד גבורות גשמים‪.‬הנתון‬ ‫תוך בנ"ה דאימא‪ .‬והרב נותן כמה כללים‪ .‬‬ ‫‪ (6‬לבושים דנ"ה דז"א אינם נמנים לעולם‪ .‬ע"ש‪...‬והנה אני מסופק בזה כי נלע"ד ששמעתי באופן אחר והוא כי‬ ‫האמת הוא וכלל זה מסור בידינו כי החסדים המתפשטים בז"א והגבורות בנוק' מתפשטות מדרגה אחר‬ ‫מדרגה מן החסד עד הוד‪..‬‬ ‫‪ (5‬בקו ימין וקו שמאל נחשב המוח‪ .‬חוץ מהדעת והת"ת‪.‬נמצא כי תחילה היתה בחלקה נקודה א'‬ ‫ועתה בהגדלה נתוסף בה ט' נקודות וזהו א"ט‪ .‬והם נמנים‪..‬וטעם היוצאים מן הכלל‪ .‬בחכמה ובינה שלה‪ .‬וכתר מצד אבא‪ .‬‬ ‫‪ (2‬בקו ימין ושמאל יש נקודות נוספות המגדילות שכן יש כנגדם מוח דז"א‪ .‬עד למטה בנ"ה דנוק'‪ .‬‬ ‫ע"ג ד"ה ונמצא שורה מתחילה שם יגדלו‪ .‬שבהם הו'‬ ‫היא מה שיש‪ .‬נחשב רק בנצח דנוק' שהוא תחתון‪ .‬אך מן הדעת ולמטה המים המגדילים הן הגבורות‪.‬כי שם הם שוין‬ ‫בהארתן‪ .‬‬ ‫החסדים וגבורות אינם נמנים‪ .‬אך בקו האמצעי לא יש מוח ולא נ"ה לבוש אימא‪ ..‬ולא למעלה‬ ‫מזה‪ .‬עיין בדרוש‪.‬המגדיל אותה הוא החסד שבת"ת‬ ‫דז"א‪ ..‬‬ ‫‪ (8‬בכל הספירות האות הראשונה היא מה שיש בה‪ .‬‬ ‫‪ (3‬בכל ספירה מי"ס יש נקודה שורשית שהיא מלכות‪ .‬בצד שמאל נחשב בכל הקו בג"ה שלה מפני שאימא דינים מתערין מינה‬ ‫והוד הוא שמאל ונחשב בנוק' שהיא דינין בשמאל שלה‪.‬ויש גם יוצאים‬ ‫מן הכלל‪.‬‬ ‫‪ (4‬כאמור המגדילים הם החסדים והגבורות בסוד מים המגדלים את האילן‪.‬אך למטה מזה המוח‬ ‫אינו נחשב‪.‬והד' היא ההגדלה‪ .‬בג"ר הגדילה ע"י‬ ‫החסדים דז"א‪ .‬חוץ מהת"ת שנתן הנקודה‬ ‫השורשית שלו ליסוד‪ .

.‬גם הכלי גם האור‪ .‬ו"ק וג"ר דכתר‪ .‬משמע שמה שעולה מהיסוד הוא רק אור חוזר‪.‬בקדושת כתר במילת‬ ‫אחד‪ .‬ע"ש‪ .‬כתר זה נעשה בכוונת באהבה סידור דף ע"ד ע"ב‬ ‫ועיין אוצרות דף ל"ד ע"א אש"ל אות ג'‪ :‬וכדי לזהות כתר זה נבין ע"י‬ ‫התרוקנות המוחין מנהי"ם דישסו"ת לצורך כניסת מוחין דז"א‪ .‬זיווג ‪.‬לת"ת דישסו"ת‪ .‬אך יש כתר נוסף לז"א והוא מצד‬ ‫הפנימיות‪ ..‬שליש תחתון‬ ‫דת"ת דתבונה‪ .‬אך אם ההתרוקנות של המוחין דנה"י דישסו"ת לצורך‬ ‫כניסת המוחין דז"א היא משליש ת"ת תחתון דישסו"ת וגם מנהי"ם‪ .‬ועיין באתי לגני א' דף פ"ח ד"ה או"ח‪ .‬ואז יש שני המצבים‪ .‬גם הכלי וגם האור‪ .‬ובתפילה בשבועות במילת באהבה יהיה כתר דפנים‪ .‬כדי‬ ‫שיהיו חסדים בכל גוף ז"א‪ .‬וגם לבקוע מחיצות נה"י דאימא‪ .‬ועולים כפילת החסדים לחב"ד דז"א‪ .‬ושם אחר יציאת‬ ‫החסדים המגולים מיסוד דאימא ליסוד ז"א‪ .‬אזי המוחין הם דפנים‬ ‫ויהיה לז"א כתר משלו כלי ואור‪) .‬‬ ‫‪ (3‬כתר דז"א וכתר דנוק' נעשים ברגע אחד ראה שעה"כ דף פ"ט ע"ב ד"ה‬ ‫ונלע"ד‪ :‬וזה נגרם ע"י כפילת החסדים שירדו ליסוד דז"א מיסוד דאימא‪.‬התרוקנות זו נעשית בכוונת פסוק ראשון של‬ ‫שמע ישראל וגו'‪ .‬כמו‬ ‫שרואים בסידור דף ע"ד ע"ב בסוף כוונת באהבה‪ .‬אך בפועל לא ציירו זאת בסידור‪ .‬‬ .‬ועיין שעה"ק דף ס'‬ ‫ע"ג‪ .‬וצריך לראות שקודם נכנסים מוחין דכתר דתבונה‪.‬ואז עולים‬ ‫החסדים בסוד אור חוזרפב ונכפלים‪ .‬חזרה‪ .‬והנה כשההתרוקנות של המוחין‬ ‫דישסו"ת היא רק מהנה"י דישסו"ת זה עבור מוחין דאח'‪ .‬‬ ‫ואחר כך שליש אמצעי‪ ..‬כך נלע"ד‪ ..‬כתב השמש אות ]א[ נ"ב לבד אבל אור הישר שלהם נשאר ביסוד כנזכר לקמן‬ ‫בסוף דרוש ג'‪ .‬כתר זה הוא כולו מצד אימא‪ .‬בינה‪ .‬קודם שליש תחתון ת"ת תבונה‪.‬חכמה‪ .‬והם רבות וכך‬ ‫נראה למו"ר הרה"ג רבי מרדכי עטיה שליט"א‪ .‬‬ ‫וע"ש שהרב כותב שיש מצב שז"א יש לו רק כתר דמצד אימא‪ ..‬‬ ‫פב ראה ע"ח ב' דף ד' ע"ב אמנם אחר ירידתן במרוצה מכח הכנסתן באור יושר במרוצה חוזרין תכף‬ ‫לעלות בסוד אור חוזר‪ .‬אם כן נשאלת השאלה מתי יהיה מצב זה בכוונה?‬ ‫וראה רבי שאול שם אות ב' שמסביר‪ :‬שהכוונה שאנו רואים בסידור דף ס"ז‬ ‫ע"ב היא עבור שניהם‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קעז‬ ‫והיות סיום כניסת המוחין דמצד אבא הם בכוונת קונה הכל‪ .‬ואז כפילת שני‬ ‫שלישים העליונים דאור חוזר של הת"ת עולים לת"ת דישסו"ת‪ .‬וכמו שכתב בשער המוחין אוצרות דף ל"ז ע"ב וע"ג פרק ב'‪:‬‬ ‫ואין הכתר של ז"א רק שהוא נקרא על שמו‪ .‬מכאן יצא לנו שמה שעושים במקוה הוא‬ ‫כתר דאח'‪ .‬ובכתר דפנים הוא לבחינות כוללות‪ .‬מוחין דפנים‪ .‬שאז עולה‬ ‫האור מנה"י דישסו"ת‪ .‬או שיש בחינת נוק' כוללת‪(.‬שהוא שליש‬ ‫תחתון של ת"ת דתבונה‪ .‬אך בכתר‬ ‫דאח' אנו מפרטים לבחינות רבות‪ .‬שחרית‬ ‫לחש‪ .‬והכתר הוא כולו‬ ‫דישסו"ת‪ .‬למיתוק הגבורות‪ .‬‬ ‫ואחר כך כתר דיש"ס‪ .‬ע"ש‬ ‫‪ (2‬כתר דז"א הבא בקונה הכל סידור דף ס"ז ע"ב‪ :‬הוא כתר דחיצוניות והוא‬ ‫ממוחין דאח'‪ .‬וגורמים‬ ‫ששליש תחתון דת"ת דישסו"ת ירד על ראש ז"א‪ ..‬וזהו כתר דז"א מישסו"ת‪.‬מוסף לו"ח‪ .‬אך עדיין מסתפקים בישיבתנו האם הזיווג הוא לכל‬ ‫הבחינות שעשינו במקווה כתר דכתר וגדלה נוק' בא"ט ב"ח‪ .

‬‬ ‫אלא שליש זה נחלק לארבעה רבעים ונכנסים תוך כדי גדילת נוק' בא"ט ב"ח‪.‬והת"ת‪ .‬אך לפי האמור כאן‪ .‬וכן מתקו באור חוזר את‬ ‫שליש עליון דת"ת דגבורות ונ"ה דגבורות‪ .‬והיסוד ומלכות דנוק' אין‬ ‫להם על מה שיסמכו בז"א‪ .‬ואז יש סיום כניסת הכתר בנוק'‪ .‬שהיא מגיעה עד שני שליש ת"ת דז"א‪ .‬והאור אשר בתוכו‪ .‬והשליש‬ ‫התחתון נשלח לעשות כתר לנוק'‪ .‬ארבע ששיות( שליש עליון נשאר לכלי ת"ת דז"א‪.‬חצי שליש נשאר‬ ‫לז"א לגופו‪ .‬אור וכלי‪ .‬שני שליש ת"ת דאור חוזר עולים לכתר דז"א‪ .‬אחד לכתרה ואחד לדעתה ואחד לת"ת‪ .‬עולים שליש עליון ושליש תחתון‬ ‫של אור חוזר דת"ת דז"א‪ .‬‬ ‫‪ (4‬בענין כתר דז"א וכתר דנוק' ממה נעשה כלי הכתר דז"א ודנוק'‪ .‬והשליש התחתון‪ .‬שני שלישים עליונים‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קעח‬ ‫ומיתקו את הגבורות‪ .‬ועיין בדרוש א"ט ב"ח‪ .‬וזה נעשה ברגע אחד‪ .‬נמצא שיש ששה‬ ‫שלישים בת"ת‪ .‬ע"ש‪.‬אך לפי האמור בסידור כוונות שבועות חלק‬ ‫ו' דף ז' ע"ב‪ :‬כתב שם שלצורך כתר דז"א‪ ..‬ראה מה‬ ‫שכתב על זה תו"ח דף קכ"ט‪ .‬אך המשך כניסת הכתר יהיה בהגדלת הנוק' בא"ט‬ ‫ב"ח‪ .‬שבת"ת שהוא ל"ע אין‬ ‫לת"ת נקודה שורשית שכן היא נותנת אותה ליסוד‪.‬אך לא כל הכתר דנוק'‪.‬עושה כתר לנוק'‪ .‬‬ ‫‪ (5‬וז"ס גוף וברית חשבינן חד‪ .‬שני שליש חסד דת"ת‬ ‫וחסדים דנ"ה יצאו מיסוד דאימא שבחזה דז"א ונכפלו‪ .‬חצי שליש לוקחת לכתרה‪ .‬אור חוזר דת"ת‬ ‫הוכפל שנית וכן אור ישר של שליש עליון דת"ת הוכפל גם כן‪ .‬ושלושה חצאי שליש‬ ‫יעברו לנוק'‪ .‬‬ ‫והכלי של כתר דנוק' נעשה משני שלישים תחתונים דת"ת דז"א שנחלקים‬ ‫ויהיו ארבעה חצאי שליש‪ ).‬עולים לת"ת‬ ‫דישסו"ת לגרום להוריד כתר דז"א‪ .‬ואלו לכתר דנוק' נשלח השליש האמצעי‪ .‬חסד וגבורה עולים לחב"ד‪ ..‬שלהם וגורמים לכפילת חסדי‬ ‫חג"ת‪ .‬ושליש התחתון של‬ ‫אור חוזר דת"ת‪ .‬וכן כתב פאת השדה דף ע"א ע"ב‪ .‬והיות רבע ראשון נכנס בקונה הכל‬ ‫נקרא נעשה ברגע אחד‪ .‬וממה נעשה‬ ‫האור דכתר דז"א ודנוק'‪ .‬והיות וקבלה מז"א לת"ת שלה לכן בא"ט ב"ח נותנת את נקודת הת"ת‬ .‬עד כוונת למען שמו‪ .‬עיין שער לידת המוחין פרק ב' ג' ד'‪ :‬וכן עץ חיים ב'‬ ‫דף נ"א ע"ג וכן נ"ב ע"א‪ :‬והעולה מהדרושים הנ"ל בקיצור הוא‪ :‬הנה יש בז"א‬ ‫ונוק' כלי דכתר‪ .‬ראה סידור כוונת קונה הכל דף ס"ז ע"ב‪ :‬ואחר‬ ‫המיתוק‪ .‬ירדו ליסוד דז"א‬ ‫ומתקו באור ישר את חג"ת דגבורות שביסוד דז"א‪ ..‬ע"ש‪ (.‬עובר דרך נקב החזה‬ ‫לכתר דנוק'‪ ..‬ונתחיל באור‪ .‬שלושה עבור הת"ת עצמו‪ .‬ורק אור חוזר עולה‪ .‬חצי שליש לדעתה‪ .‬על פי סידור‬ ‫כוונות חול‪ .‬חצי שליש בכל פרק‪ .‬‬ ‫ויהיו בז"א שלושה חצאי שליש‪ .‬אוצרות חיים דף ל"ה ע"ד‪ :‬מה שלוקחת הנוק'‬ ‫מגופא דז"א לכתרה‪ .‬מה שכתוב בסידור שבועות אינו מהרש"ש‪.‬ועלה אור החוזר של תנ"ה המגולים לחזה דז"א‪ .‬ומתחלק לארבעה רבעים‪ .‬ושני שלישים העליונים דאור חוזר‬ ‫עלו לכתר דז"א להמשיך את שליש תחתון ת"ת דתבונה‪ .‬אור ישר של התנ"ה המגולים נשאר‬ ‫ביסוד‪ .‬ע"י המשכת סיום‬ ‫הנה"י החדשים דישסו"ת לתוך כתר שלה‪ .‬חצי שליש לת"ת‬ ‫שלה‪ .‬עולה אור חוזר ) ראה ע"ח ב' דף ד' ע"ב הגהת השמש אות ]א[ שאור‬ ‫ישר נשאר ביסוד‪ .‬‬ ‫והעיקר כמו סידור של חול‪ .

.‬בין המגולים‪ .‬כנז' ויורד עד ראש ז"א ונעשה בו בחינת כתר על ראשו‪..‬בענין בקיעת יסוד דאימא וכל הלבושי נה"י דאימא עיין‬ ‫עץ חיים א' דף ט' אע"ב עיין שער הפסוקים דף כ"ב סע"ג וכן עלי נהר דף‬ ‫ט"ז ע"א אות נ"א‬ ‫‪ (7‬עוד צריך להבין מה הם נ' שערי בינה ומי הוא שער החמשים? שעה"כ דף פ"ט‬ ‫ע"ב ד"ה ונלע"ד‪ .‬ועל זה לא יוותר‪ .‬‬ ‫וגם השאלה למה אין מונים את חלק הת"ת שקבלה מז"א וכן אותה שאלה‬ ‫למה אין מונים את חלק הת"ת שקבל הדעת וכן הכתר הרב לא עונה לשאלה זו‬ ‫‪ ...‬ועל ידם‬ ‫מתגלה כפל האור שהיה בהם כפי טבע המים‪ .‬ועיין יין הרקח פירוש על‬ ‫האדרא דף קכ"ז ע"ב אות י"א‪ ...:‬והענין‬ ‫כי בעלות אלו החסדים שם יש בהם בחינת אור מקיף ואור פנימי ושמור כלל‬ ‫זה‪ .‬אך זה לא מה‬ ‫שגורם את הכפל וההגדלה‪ ..‬עיין ע"ח ב' דף נ"ד ע"א‪ ..‬ע"כ‪ .‬‬ ‫ונמצא כי עליית חצי החסד הנזכר גורם ירידת הכתר בראשו של ז"א ולכן‬ ‫הכתר של ז"א נקרא שער החמשים של בינה כנז' בספר התיקונים‪..‬ועיין דב"ש דף מ"ח ע"א‪ :‬על שאין מונים הנקודה דת"ת שירדה ליסוד‪.‬ל"ע בזה צריך שתדע מה‬ ‫שאמרנו בדרוש שעבר )ע"ח ב' דף נ"ב ע"א שם בענין גוף וברית חשבינן חד (‬ ‫ושם נשאלת השאלה‪ .‬ויש לו התקשרות עם היסוד וז"ס מה‬ ‫שאמרו בזוהר פר' פנחס דגוף וברית חשבינן חד‪ .‬ולסיבה זו אע"פ שנעשה ממנו‬ ‫הת"ת עדיין נקרא שמו יסוד כי לא נפרד‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קעט‬ ‫העצמית שלה ליסוד שלה‪ .‬והאור מקיף עולה ומקיפם מבחוץ למחיצת נה"י תבונה ובזה מתרבה‬ ‫אור המוחין מאד מאד מבית ומחוץ‪.‬והנה בעלות חצי החסד הנז' עד מקום הכתר דז"א אז יורד‬ ‫הכתר דז"א מלמעלה‪ .‬ונמצא כי כל אלו בין‬ ‫הסתומים‪ .‬עיין שם בסידור שמקום הסוגריים צריך להיות‬ ‫אחר מילת ונכפלים‪ .‬ונמצא כי‬ ...‬למה הת"ת נותן הנקודה השורשית ולא החלק שקבל‬ ‫מז"א? התשובה שכן הנקודה השורשית היא מלכות דת"ת‪ ..‬שהאור‬ ‫מתרבה ע"י בקיעת יסוד דאימא‪ .‬וכן ע"ח א' דף י"ב אע"ג‪ :‬הנה בעלות אורות אלו‬ ‫החסדים המגולים עד שם הנה מוסיפין בהם כח ומגדילים אותן‪ .‬וכל נאמר כאן הוא על בחינת כתר דז"א‬ ‫דאח'‪ .:‬שמשמע ממנה‪ .‬הרי שההכפלה היא מעצם עליית‬ ‫החסדים המגולים למעלה‪ .‬ואז אור פנימי שלהם עולה ונכנס בפנימיות המוחין והדעת ומגדילים‬ ‫מאוד‪ ..‬וזה שלא כהגהת‬ ‫ההוראה בסידור חול דף ס"ז ע"ב ושם בהגהה ג'‪ .:‬בחיזו ת"ת ויסוד כי שניהם נקראים‬ ‫אספקלריא המאירה וגם גוף וברית חשבינן חד‪ ..‬אע"פ שגם זה קורה אחר כך‪ ..‬ראה גם שעה"כ דף ל"ו ע"ג‪:‬‬ ‫‪ (6‬מה גורם את הכפלת החסדים המכוסים? עץ חיים ב' דף ט' סע"ב‪ .‬והחלק מז"א הוא‬ ‫חצי שליש ת"ת ז"א‪ ....‬כולם ע"י אור החוזר נתגלה ונתראה בהם כחם‬ ‫ואורם‪ .‬וכן הרב עצמו במבו"ש דף נ"ג רע"ג‪ :‬נשאר בצ"ע‪ .‬גם מכאן משמע שהכפל‬ ‫הוא ע"י עליית החסדים למעלה ולא ע"י בקיעת יסוד דאימא‪ ...‬ונכפלו כפליים ממה שהיה בהם בתחילה‪ .‬וראה באוצרות חיים דף מ"ד‬ ‫ע"ב‪ :‬היסוד אע"פ שנחלק לג' שלישים אינו רק שני פרקים לבד נמצא כי‬ ‫כאשר השליש העליון של היסוד נעשה ממנו ת"ת בעת ההגדלה כנז' אין‬ ‫השליש ההוא בבחינת פרק שלם בפני עצמו‪ .

.‬אז ע"י‬ ‫עליית החסד יורד ת"ת דאמא להעשות כתר לז"א כנודע‪ .‬הכוונה על החסד ולא‬ ‫על הכתר וכדי שלא נסבור שכונתו על הכתר משום הכי חזר ופירש דבריו‬ ‫ואמר‪ .‬ע"ש‪ ) ..‬‬ ‫ראש חודש‬ ‫שעה"כ דף ע"ו ע"א‪ :‬ביום חול מקבלת הארות על ידי בעלה וגם אין עליות‪ .‬המובאת בספר עץ חיים למוצאיהם וכן‬ ‫בחוברת כוונות לשבועות מתלמידי הרמ"ע‪..‬‬ ‫)משמע מכאן שהחסד הוא הנקרא שער החמשים והכתר נקרא כך על שמו‪.‬בית לחם יהודה א' דף קכ"ד ע"ד‪ .‬‬ ‫ויש לדייק שנ' שערי בינה והשער החמשים הם מערכת של חסדים‪ .‬גם יש נ' שערים מה"ח כל אחד כלול מי'‬ ‫הם נ' ואלו הה"ח שהם נ' שערים נכללין בז"א ומתפשטים בו כנודע‪ .‬יצא לנו מכל הנ"ל‬ ‫שנש"ב ושער הנ' הם מערכת של חסדים‪ (..‬חצי לכתר שבה וחצי לכתר שבו‪ .‬ועוד יש עליות ‪ ..‬משמע ברור שאומר הרב שהכתר‬ ‫נקרא שער החמשים על שם החסד שגורם להביא את הכתר וזה לשונו‪:‬‬ ‫"ונמצא כי עליית חצי החסד הנזכר גורם ירידת הכתר בראשו של ז"א ולכן‬ ‫הכתר של ז"א נקרא שער החמשים" ונשאר לנו לדייק האם שער החמשים‬ ‫הוא מערכת של חסדים או של מוחין?( ע"ח ב' דף ו' ע"ד אות ו'‪ :‬הנה נ' שערי‬ ‫בינה הם ה"ג שבה כל אחד כלול מי'‪ ..‬נמצא שאותו החסד‬ ‫גורם כניסת הכתר‪ .‬הכתר נקרא שער החמשים יען אינו נגמר ליכנס עד עלות‬ ‫החסד ההוא והוא נקרא שער החמשים ההוא של הה"ח הנחלקים לנ' כנזכר‬ ‫לפי שאין חסד זה עולה אלא אחר שנגמרו כל הנ' שערי בינה שהם ה"ח‬ ‫להתפשט בז"א וזה בא באחרונה ונקרא שער חמשים לסבה זו‪ .‬והוא נקרא שער החמשים‪ .‬בשחרית לחש מקבלת יחד אתו מהנצח‪ ..‬עיין תורת חכם דף נ"ט ע"א שורה‬ ‫שלו‪:‬‬ ‫‪ (8‬בענין בנין הנוק' בא"ט ב"ח ראה הקדמה כללית של מו"ר הרה"ג רבי מרדכי‬ ‫עטיה שליט"א בטוב טעם ודעת‪ ..‬וזה בא באחרונה‪ .‬והנה‬ ‫משליש החסד שבת"ת המתחלק‪ ..‬ע"כ‪ .‬ההוא של הה"ח‪ .‬ראש חדש מעולה מהחול ושבת שמקבלת על ידי עצמה‪ .‬והכתר‬ ‫נקרא שער החמשים ע"ש החסדים‪ (.‬ביום‬ ‫שבת מקבלת על ידי בעלה כמו בחול אך יש עליות גדולות ז"א עולה עד א"א ונוק' עולה‬ ‫עד אבא‪ .‬אבל‬ ‫הנוק' היא עולה במוסף לבדה‪ .‬ע"כ‪ .‬בחזרת שחרית‬ .:‬פי'‬ ‫כי באמת גם שער החמשים הוא מהחו"ג עצמם ולא מהכתר כי כתר דז"א‬ ‫הכלי והאור שבו הכל הוא מבחינת אימא עצמה ולא מהחו"ג‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קפ‬ ‫ענין הכתר אינו אלא ע"י החסדים של אימא שהוא החסד שבת"ת דז"א כנז'‬ ‫ולכן נקרא שער החמשים‪ .‬ביום טוב מעולה מבחינה אחת מבחול ושבת שהיא מקבלת על ידי עצמה שלא‬ ‫על ידי ז"א וגם יש עליות אך הן לא גדולת כמו בשבת ז"א עולה עד אבא נוק' עולה עד‬ ‫אמא‪ .‬קאי על הכתר‪ ) .‬ולפי שחצי‬ ‫השליש עלה לכתר ועל ידו יורד הת"ת דאימא להעשות כתר לז"א משו"ה גם‬ ‫הכתר נכלל בכלל הנש"ב‪ ..‬ע"ש‪.

...‬והוא יישר‬ ‫אורחותינו‪...‬סדר‬ ‫הימים וסדר הזמנים‪ .‬במוסף הוא‬ ‫פרטות זו"ן דבחינת ראש חודש ואז יש עליה לרחל נוק' יותר מן הזכר שהוא‬ ‫יעקב‪.....‬‬ ‫פתח עינים דף ע"ח ע"ג‪ :‬כאן מדבר בכוונת פורים ומוסיף שיטה רביעית‬ ‫והוא‪.‬ג( ואפשר דתפילתינו הוא עיקר בבחינת הזמנים‪....‬ובחזרת מוסף היא‬ ‫לבדה עולה עד הכתר‪.‬אך צריך להבין דגם זה אין אנו רואים בעינינו סדר עלייתה שהרי כל‬ ‫סדר העמידה דמוסף הוא ממש כמו סדר תפילת שחרית הנעשה להם ליעקו" ר‬ ‫בנין אח' ופנים וזיווג בשים שלום ‪.‬‬ ‫שעה"כ דף ק"ח ע"ג‪ :‬אפשר לדייק מדברי הרב שכל כוונת הזמנים היא בהדלקת‬ ‫הנרות‪ ..‬וארובות‬ ‫השמים נפתחו‪..‬במוסף לחש היא עולה לבדה עד ג"ר חב"ד‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫קפא‬ ‫מקבלת אתו מהחסד ‪ ...‬אם כן יום פורים כוונת המשכת המוחין בתפילה הוא לשתי בחינות‬ ‫מסדר הימים ומסדר הזמנים ואז ע"י המצוות המיוחדות של פורים אנחנו‬ ‫מקיימים את ההארה הזאת של בחינת הזמנים‪ ..‬וע"כ נלע"ד דכמה בחינות נתקנים בסדר תפילות‬ ‫דימים טובין אפילו שאין אנחנו מפרטים פרטותם נעשה מאיליו וכל עיקר‬ ‫כוונתינו הוא בסדר הזמנים וממילא נתקן גם סדר הימים כמ"ש לקמן בדרוש‬ ‫בית מועד למה זה דומה למעיין נוטף טיפין טיפין וארובות השמים‬ ‫נפתחו‪.‬וזה שלא כשמן ששון בארבע שיטותיו‪.‬ב( לזה כל‬ ‫כוונתינו הוא בסתם‪ ...‬אך מקשה הרי בכל‬ ‫המועדים עיקר כוונתינו בזמנים הא למה זה דומה למעיין הנוטף טיפין‪.‬ממה שלא פתח בקדושת הימים וכתב זאת באמצע‬ .....‬בתחילה כותב הרב סדר ההדלקה‪ ..:‬אלו כוונות פורים הם בזו"ן הכוללים דכללות השנה ‪...‬‬ ‫שיטת השמן ששון ג' דף צ"ח ע"ד אות ט'‪ :‬מתחיל בענין ב' בחינות‪ ..‬ומ"ש להעמיד‬ ‫הארת המוחין דאו"א שנכנסו בשחרית בנוקבא ע"י התפילה מדבר בזו"ן‬ ‫דכללות כ"ד שעות‪.‬דכל עיקר תפילתינו בבחינת הימים‬ ‫וממילא נעשה סדר הזמנים של בחינת ראש חודש )זה בשחרית(‪ .‬ומסיים ואנן יתמי דיתמי אין בידינו כח‬ ‫לסדר הכוונה כנכון וכראוי לכל הבחינות רק לומר ויהי נועם ה' ‪..‬ע"כ מהתו"ח משמע שהתפילה שחרית כולה בסדר‬ ‫הימים וע"י המצוות המיוחדות דסדר הזמנים אנו מקיימים את ההארה‬ ‫שנכנסה בתפילה בסדר הימים‪ .‬מביא שם שלוש שיטות א( תחילה‬ ‫אומר שכל כוונתינו בסדר הימים וסדר הזמנים נעשה ממילא ‪..‬‬ ‫שמן ששון ג' דף קל"ט ע"ב אות ב'‪ :‬ד"ה גם צ"ל‪.‬ואחר‬ ‫כך ממשיך בכוונת הברכות משמע‪ ...‬וממשיך ומדבר בקדושת הימים האלו‪ ..‬והיות ורבינו לא ביאר לנו הכוונות של חנוכה ופורים‪ .‬וכמו כן צ"ע בתפילת ראש חודש שכתב שעולה הנוק' יותר מן הזכר‬ ‫וגם שלוקחת הארותיה שלא ע"י ז"א‪...‬ובהמשך מזכיר את התו"ח דף‬ ‫ס"ח‪.

.‬‬ ‫שמן ששון א' דף ע' ע"ב אות כ'‪ :‬שואל הרב כיצד הוא הסדר ותיקון של הכתר דר"ח‬ ‫מבחינת כתר דישסו"ת שהוא אחר גמר ד' שבועות של החודש דאיך לוקח בשבת פרצוף‬ ‫חכמה כוללת וכן יחידה בתפילת מנחה של שבת ועדיין לא נגמר כל פרצוף הבינה ?ועיין‬ ‫שם נכנס בבירור עצום ושאלות גדולות מאוד‪ .‬ובר"ח בתחילת‬ .‬שבוע שני של‬ ‫אימא‪ .‬‬ ‫השמן ששון ג' דף צ"ט ע"ד אות כ"ג‪ :‬ובחזרת מוסף בקול רם אז עולה רחל‬ ‫לבדה בכתר דז"א ממש‪ .‬בשבוע הראשון של אבא‪ ..‬בשעת הדלקת הנרות דווקא והוא טעם נכון‪ ..‬‬ ‫באתי לגני ד' דף קכ"ז אות ו'‪ :‬ובענין ר"ח עיין ספר כרם שלמה על פרק ט'‬ ‫דש' המוחין וכן בספר אור חדש דף ע"ט ודף פ'‪ :‬שכתבו בפשיטות שבארבעה‬ ‫שבועות של החודש נתקנים ז"מ דאו"א וזו"ן של החודש ובראש חודש נתקן‬ ‫הז"מ דא"א של החודש ‪...‬משמע מדברי הרב בן‬ ‫איש חי שענין תוספת הקדושה שיש למלכות בחנוכה הוא בזמן ההדלקה‬ ‫וכדברי התורת חכם ‪.‬שבוע השלישי של ז"א‪ ..‬מצינו שיש תוספת קדושה אל המלכות העליונה‪ ..‬‬ ‫וכן עיין בן איש חי פרשת וישב שנה א' הלכה כ"ז‪ :‬צריכין הנשים להזהר‬ ‫שלא יעשו מלאכה בעוד שהנרות של חנוכה דולקות‪ .‬הו"ק מתוקנים ע"י המאציל‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קפב‬ ‫בין סדר ההדלקה‪ .....‬משמע שכל הקדושה והכוונה של סדר הזמנים הוא דווקא בהדלקה‬ ‫בלבד‪.‬שבוע רביעי של נוק'‪ .‬את הכתר של כל שבוע‬ ‫ושבוע מתקנים במנחת ערב שבת קודש של אותו שבוע‪ ....‬אך צריך להבין איך אנחנו מכוונים כל סדר העמידה‬ ‫דמוסף ליעקו"ר לעשות להם בנין וזיווג בשים שלום ועיין מה שכתבתי לעיל‬ ‫אות ט'‪...‬ואנא עבדא אמרתי טעם‬ ‫על פי הסוד‪ ...‬ולכן מאחר‬ ‫שהנשים מושרשים הם במלכות שיש להם תוספת בחנוכה על כן עשו תוספת‬ ‫לעצמן‪ .‬‬ ‫מדברי הבאתי לגני נלמד שדבר זה שנתקן א"א בר"ח הוא חידוש של רבי שאול ולכן‬ ‫תלמידיו כרם שלמה ואור הלבנה היה פשוט להם וקשה לרב שמן ששון‪.‬‬ ‫ונסכם כאן בקיצור שיטת רבי שאול אור החודש דף ע"ג והלאה‪ :‬יש חמשה‬ ‫פרצופים בנה"י דישסו"ת‪ .....‬‬ ‫נחזור לענין תפילת ראש חודש‬ ‫שעה"כ דף ע"ו ע"ב‪ :‬ובחזרת מוסף בקול רם אז עולה רחל לבדה בכתר דז"א ממש‪...‬אנו מתקנים בכל יום‬ ‫בלחש וחזרה בינה וחכמה שלהם‪ .‬עייש היטיב ‪.‬עיין שם שמביא שאלות נוספות מה נתקן ביום כ"ט‬ ‫ועוד‪.

.‬חזרה‬ ‫חכמה‪ .‬ובחינת הזמנים מר"ה והם‬ ‫בחינת נה"י וחג"ת דנה"י‪ .‬עיין תו"ח דף ע"ו ע"א‪ ..‬בר"ח שחרית לחש מתקנים בינה‪ ...‬ואם הוא יום‬ ‫אחד מתקנים פנימיות וחיצוניות יחד‪ .‬וסדר השבועות מתחיל מב' לחודש‪ .‬ובמוסף לחש חב"ד דא"א חזרת מוסף כתר דכתר‪ .‬ע"כ בקיצור וע"ש‬ ‫באורך ‪...‬משמע מזה שיש ב'‬ ‫בחינות של זמנים זמנים קטן הנתקן בכל יום ובחינת זמנים גדולה הנתקנת‬ ‫בימים טובים‪.‬‬ .‬מכאן יש לומר דמדנקט בבחינת‬ ‫הזמנים דנפרטים ליובלות וכו' ולימים ובכל תפילה ומצוה הנעשה בכל יום‬ ‫מתבררים וכו' נראה מזה דגם בבחינת הזמנים נתקן בכל יום ויום אם כן אינו‬ ‫בחינת הזמנים הנז"ל שהם פסח דרועא ימינא ראש השנה דרועא שמאלא‬ ‫וכו' שכתבנו שהם בחינת הזמנים‪ ..‬‬ ‫מקורות נוספים לשיטת רבי שאול‬ ‫הגהת רבי שאול בתחילת שעה"כ על דף ע"ו ע"ב‪:‬‬ ‫שערי רחמים א' שאלה קע"ג ‪:‬‬ ‫שערי רחמים ב' ש' קע"ט וכן רל"ט וכן רמ"א‪:‬‬ ‫אור הלבנה אור חדש דף ע"ג והלאה‪:‬‬ ‫בענין סדר בחינת הימים והזמנים‬ ‫בגדי ישע דף ס"א ע"א ד"ה עוד לאלוה‪ :‬עוד לאלוה מילין שהוא תמיה גדולה למי‬ ‫שסובר זה הנזכר שאנחנו מתקנים סדר הזמנים דווקא בזמנים אלו וסדר ימים בזמנים‬ ‫אחרים הוא שפלא ליודעי חן לומר זה הגם שאמרו הרש"ש זלה"ה בנה"ש לר"ה‬ ‫להעלים הדברים אמרו‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קפג‬ ‫החודש מתקנים את א"א‪ ..‬‬ ‫שמן ששון ג' דף ק"א ע"ג‪ :‬בתחילה מסדר סדר ימים וזמנים‪..‬וכל שכן בכל יום שצריך לכוון בשניהם כמ"ש בסידור‬ ‫בלשם יחוד של כל יום סידור חול דף נ"א ‪..‬ומה שיש להבין בזה הוא דאין‬ ‫אנו רואים בעינינו סדר תיקון בחינת הזמן‪.‬נמצא דב'‬ ‫בחינות הם בחינת הימים ששת ימי בראשית‪ .‬וישקול האדם בדעתו כי לא יש ימים בלא‬ ‫זמנים ולא זמנים בלא ימים כמו קול ודיבור הרומז לקבה"ו זו"ן כידוע שאינו שתי‬ ‫רשויות ח"ו זה בלא זה אי אפשר כי כל דיבור יוצא ע"י יחוד זו"ן שהם קול ודיבור וכן‬ ‫זמנים בלי ימים הכל אחד מיוחד ‪.‬ונה"י וחג"ת דחג"ת‪ .‬וביום השני חיצוניות‪ .‬ואם ר"ח הוא‬ ‫שני ימים ל' וא' אז ביום א' דר"ח פנימיות‪ .

‬‬ ‫בן איש חי פרשה ויקרא שנה ב' הלכה א'‪ :‬לפני חטא העגל גם הגברים היו חוגגים את‬ ‫ראש חדש‪.‫כוונות החגים‬ ‫קפד‬ ‫מקורות נוספים בענין בחינת הימים והזמנים‬ ‫נה"ש דף כ"ד סע"א‪:‬‬ ‫נה"ש דף י"ג ע"א שורה מלכים וכן אמצע ע"ב ‪ :‬וכן דף ל"ט ע"ג‪:‬‬ ‫סוף ספר אהרן ומשה ספר אפר יצחק דף ז' ע"ג‬ ‫שמן ששון ג' דף צ"ח ע"ד וכן צ"ט ע"א‬ ‫אור הלבנה דף צ' והלאה‬ ‫שעה"כ דף ל"ב ע"ג ‪ :‬וכן ס"ב ע"ד ‪ :‬וכן דף ע"ו ע"ד ‪:‬‬ ‫תורת חכם דף ע"ו ע"א ד"ה והנה ‪:‬‬ ‫שמן ששון ג' דף צ"ח ע"ג אות ד'‪:‬‬ ‫יפה שעה בסוף שעה"כ דף ט"ז ע"ג‪:‬‬ ‫פרי עץ חיים דף ק"י אע"ב ריש פ"א‪:‬‬ ‫אור זרוע דף רי"ז‪ :‬בענין איסור מלאכה לנשים בראש חודש ‪..‬‬ ‫שמן ששון ג' דף צ"ט ע"ד אות כ"א‪:‬‬ .

‬וכבר הכריע החיד"א כמהר"ם אלשקר מדברי הרמב"ם‬ ‫שהביא ספר חרדים שקבל עליו ועל זרעו עד סוף הדורות יום טוב ביום שעלה מן הים‪.‬והקב"ה נתן עוז וגבורה למעטים מול‬ ‫רבים ועמדו על נפשם וגרשו את הפורעים‪ .‬דבר כזה אפילו כיום אין כל כך הסכמה‬ ‫בין האומות‪ .‬לא‪ .‬את‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬ולכשנגאלו אומרים אותו על גאולתן"‪ .‬כך היה יסוד‬ ‫הנביאים לאמרו על כל צרה וצרה כשנגאלים ממנה‪ ".‬והטענה הרי המדינה חילונית‪ .‬וכן מגן אברהם הלכות מגילה תרפ"ו ס"ק‬ ‫ו'‪ .‬חי בדור גרוש ספרד‪ .‬שאלה מ"ט‪ :‬על חיוב שמירת‬ ‫הדורות הבאים את ימי הפורים שקבעו אבותיהם על הנסים שקראו להם‪.‬הרי היתה הסכמה גמורה‪ .‬החליטו פה אחד‪ .‬‬ ‫כל יהודי שארעתהו צרה ונגאל הימנה‪ .‬להודות להקב"ה על מה שנתן לנו‪ .‬‬ ‫שיהיו אומרים אותו )ההלל ( על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא‬ ‫לישראל‪ .‬עיין חתם סופר יור"ד‬ ‫סימן קל"ג‪.:‬לקבוע פורים על נס‬ ‫ע"ש וכן שם סימן קצ"א וכן סימן ר"ח ששם משמע לעשות זכר לנס ממיתה לחיים‬ ‫פג עיין הסיבה בשם הגדולים רבי עובדיה מברטנורא‪ .‬יכולים בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם‪ .‬אם חוגגים ביום אחר‪ .‬שראה בספר שכתב עזרא הסופר וכוין כל‬ ‫הפרשיות פתוחות וסתומות ועשה יום משתה ושמחה באותו היום הוא יום כ"ח לחודש זיו‪ .‬‬ ‫מסכת פסחים דף קי"ז ע"א אומרת " נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל‪..‬‬ ‫ועיין שו"ת מהר"ם אלאשקר‪ .‬כשמטרתם היתה‬ ‫להרוג ולהגלות את כל היהודים מארץ ישראל‪ .‬ולמצרים‪ .‬אבל‬ ‫יחיד או קהל מעיר אחת‪ .‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם צריך לחגוג בכלל‪ .‬והציל אותנו מן הפורעים שפלשו על כל ישוב ועיר‪ .‬עיין בענין‪..‬רשאי לקבוע הלל לעצמו באותו יום‬ ‫בכל שנה‪ .‬‬ .‬על‬ ‫ידי הסכמת האומות באו"ם‪ .‬והרי אבי התעודה הרמב"ם שקיבל לעשות יום משתה ושמחה בכל שנהפג‪.‬ע"ש‪..‬אלא שאינו מברך עליו‪ .‬ע"ש‪ .‬הרי בזה נסתמה טענת הסוברים‬ ‫שיש כאן עליה בחומה‪ ..‬ועוד יש דעות ששלוש השבועות הם‬ ‫לגלות ראשונה‪ .‬ועדיין יש את אותה סכנה שהם רוצים לגרש‬ ‫אותנו מארצינו ואף יותר מזה‪ .‬ועוד חזרה לארץ אבותינו אחרי אלפיים שנות גלות‪ .‬וגם מי שקבע את היום‬ ‫הזה הם חילונים ?‬ ‫תשובה‪ :‬אין הכי נמי‪ .‬עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים‬ ‫ביום שנעשה בו נס‪ .‬‬ ‫וראה להחיד"א בספר כסא דוד דף ל' ע"א באורך וראה גם שם הגדולים להחיד"א‬ ‫מערכת הגדולים רבי עובדיה מברטנורא‪ .‬‬ ‫ומוכרח דס"ל דמאי דבטלה מגילת תענית היינו דווקא לרבים כלומר לכל ישראל‪ .‬ועיין‬ ‫פרי חדש סימן תצ"ו שדחה דבריו דקיימא לן בטלה מגילת תענית והוא מנהג טעות‬ ‫ע"ש באורך‪ .‬אך הוחלט והזמן הוכן על ידי הקב"ה‪ .‬וכן שו"ת חתם סופר או"ח קס"ג בסופו‪ ..‬מכאן קיבלו חכמי ישראל את‬ ‫סמכותם לתקן ימים טובים על גאולת ישראל מצרתן‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קפה‬ ‫יום העצמאות ויום ירושלים‬ ‫נקודות להתבוננות להבין את הדעות בענין יום העצמאות‬ ‫הרווחות בין פלגי העם‪.‬וכתב המאירי על זה‪".‬וכן הדין בכל ציבור וציבור‪ .

‬מחשיבים את בית המקדש ככלל עם‬ ‫ישראל‪ ..‬וכאמור שיושבי הארץ‬ ‫נחשבים רוב המחייב לענין זה‪.‬שכידוע שונאים המה ליעקב ידברו ככה‪ .‬ואין לנו‬ ‫נביא‪ ..‬‬ ‫שאלה‪ :‬הרי גם אם נעשה נס גדול ככל שאתם טוענים‪ ..‬ע"ש‪ .‬ועוד מכאן שהתשועה מארם היתה דווקא על ידי אנשים מצורעים‪ ..‬דמה שחושבים ראש חדש ומועדים בחוץ לארץ‪.‬שתמיד בארץ ישראל היה מנין‬ ‫אנשים‪.‬ולפתע פתאום פנו לאחוריהם וברחו‪.‬עלינו לקבוע יום הודיה כפורים לכל הדורות‪ .‬הוא נעשה לחלק גדול מיושבי‬ ‫הארץ‪ .‬מלכים ז' איך נכנסו‬ ‫למחנה ארם‪ .‬כמו שקבעו רוב הפוסקים‬ ‫שעושים יום פורים להם ולזרעם עד סוף הדורות‪ ..‬נשמע ספורים חיים של אנשים שנלחמו ממש מעטים מול רבים‪ ..‬מכאן הוכחה שיושבי הארץ היו נציגי העם כולו ושליחיו‪ ..‬‬ ‫סומכים על חשבון בני ארץ ישראל וקביעתם‪ .‬ועוד הסכמת האומות‪ :‬אין הפלאה גדולה‬ ‫מזו שנציגי עמים‪ .‬‬ ‫אבל לעשות שום זכר קצת לכל הפחות לאוסרו בהספד ותענית הוא דאורייתא מק"ו‬ ‫הנ"ל‪ .‬אין זאת אלא כמו בלעם‬ ‫שנתן בפיו מה שידבר כן על הנציגים )הכוונה להסכמת האו"ם להקמת מדינת ישראל(‬ ‫דבר כזה שיהיה מחובר‪ .‬שאם יעדרו ח"ו ולא יהיה מנין אנשים‬ ‫בארץ ישראל‪ ...‬וכן ראה חתם סופר יו"ד רל"ג בסוף‪ :‬ע"ש‪.‬ודברים רבים כאלו במשך כל המלחמה ניסים גלויים שקשה‬ ‫להכחיש‪ .‬ואם נעשה‬ ‫להם נס וניצלו ממנו הרי שיש לקבוע יום זיכרון‪ .‬לא יאומן ובהיות כן הרי הוא נס ולפלא‬ .‬שנוכל להבין מה קרה בזמן המלחמה אך אם נתבונן ונחקור‪ ..‬הוא הנמצא בארץ כמו שהרמב"ם קובע בהלכות קידוש החודש סוף‬ ‫פרק ה' וכן ספר המצוות עשין קנ"ג‪ .‬כל מה שעושים בחו"ל לא יועיל כלום‪ .‬וזה לא היה לכלל עם ישראל שרובו היה בחוץ לארץ?‬ ‫תשובה‪ :‬ציבור‪ ..‬‬ ‫ועוד שבאותו זמן הורע מצבם של היהודים בתפוצות בעקבות מלחמת‬ ‫השחרור‪ .‬ושם כתוב שהשם השמיע קול סוס ורכב‪ ..‬ואם נעשו‬ ‫ניסים לאבותינו ולנו ממש‪ .‬על הטבע הוא‪ .‬בכל המלחמות במשך חיינו מאז הכרזת העצמאות ועד‬ ‫היום‪ ..:‬אם לא יהיה מנין יהודים בארץ ישראל‬ ‫זה כליון האומה‪.‬לא ברור מה‬ ‫ראו! ומה שמעו! שברחו‪ ..‬וכמו שבזמן היוונים לא היה רוב עם ישראל בארץ ישראל‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קפו‬ ‫הוא דאורייתא ממש מק"ו כדאיתא בפ"ק דמגילה דף י"ד וכן ברמב"ן סוף שורש ב'‪:‬‬ ‫מכל מקום היינו לעשות שום זכר לנס‪ .‬וכן בענין זה המחזיקים בארץ ישראל אף שהם מיעוט נחשבים לרוב‪.‬וברחו כל מחנה ארם‪ .‬ועיין עוד חתם סופר יו"ד סי' רל"ד‪.‬‬ ‫גם בשחרור העיר צפת שחל ביום ג' באייר מספרים ניסים דומים ממש‪ .‬עם מעט‬ ‫מאוד כלי נשק והערבים הגיעו ממש אל הגדרות‪ .‬ועם‬ ‫ישראל בארץ ישראל היה תחת שלטון זרים‪ ..‬ואם בגלל שהחילונים קבעו הרי‬ ‫חייבים לקבוע יום אחר אם לא באותו יום‪ .‬‬ ‫שאלה ‪:‬מה הנס הגדול ?‬ ‫תשובה‪ :‬בהפטרה תזריע מצורע‪ .‬מה היה במלחמת‬ ‫השחרור‪ .‬יש סיפור ארבעה מצורעים‪ .‬אבל איכות וכמות הזכרון ההוא הוא דרבנן‪.

‬עיין בכל ההיסטוריה‪ .‬הציוני‪ .‬יהודה‬ ‫בן יעקב אבינו חשב לבא על הקדשה ההיא בעיניים‪ .‬‬ ‫עד שכל המחזיקים באותן המחשבות שברוח הכללי ובכל קניניו ימצאו את עצמם‬ ‫ממילא‪ .‬בישראל שווי המשקל‬ ‫חקוק בעצם טבעו‪ .‬את אור אלהים שבתוך כל אלה‪.‬אין אנו יודעים ומבינים דרכי הקב"ה‪ .‬אבל לא‬ ‫תוכל להכריתה כליל ממקור החיים האלהיים‪ .‬הנטיה הראשונה מההפלגה הרוחנית אל‬ ‫החומרית מוכרחת להיות בהפרזה קצת לצד האחרון‪ .‬ושם להקים את המדינה ועוד בעליה הראשונה והשניה הכניסו את‬ ‫העולים לקיבוצים חילוניים וגזרו פיאות לילדים תימניים?‬ ‫תשובה‪ :‬ראשית הרצל ועוזריו אינם המקימים המפעל הזה‪ .‬ודווקא‬ ‫מזה הקב"ה הוציא את המשיח‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קפז‬ ‫שאלה‪ :‬הרי כל מקימי המפעל הזה‪ .‬כיון שהוא אומר שהוא חפץ ברוח ישראל‬ ‫הרי הרוח האלהי שורה בתוכיות נקודת שאיפתו גם בעל כרחו‪ .‬ועיין באורות הראי"ה עמ' ס"ג ‪.‬זהו מקור חוצפא של‬ .‬שיש מחשבות בני אדם‪ .‬הרצל חשב ועשה הרבה דברים‬ ‫טובים אך וודאי גם טעה בדברים אחרים‪ .‬סתם ביאת זנות‪ .‬רוח האומה שנתעורר עכשיו‪ ..‬ועוד‬ ‫החשוב ביותר לדעת‪ .‬כל כך מחובר הוא רוח ישראל ברוח אלהים‪ .‬‬ ‫וישתדלו לשלול את רוח אלהים מעל הקנינים הללו וממקורם הגלוי שהוא רוח האומה‪.‬וזה על פי גילוי הזוהר ועל פי האר"י‪.‬אלא שהם צריכים לעבוד‬ ‫עבודה גדולה לגלות את האור והקדש שברוח האומה‪ .‬גם עליה תוכל הטומאה לפעול‪ .‬ובראשם הרצל‪ .‬שאומרים‬ ‫רבים ממחזיקיו שאינם נזקקים לרוח אלהים‪ .‬‬ ‫שבנין ארץ ישראל היא עיקר בגאולת עם ישראל‪ .‬לעשות בה פגמים‪ .‬והנה עתה בעת ההתעוררות של התחיה הלאומית היא לנו‬ ‫האות שכבר נתרפאה המחלה הכללית‪ .‬אפילו בדיבור‪ ..‬מוזהרים ) מלשון‬ ‫זוהר( בקדושה ובגבורה של מעלה‪..‬אם היו באמת יכולים לבסס רוח לאומי‬ ‫כזה בישראל היו יכולים להציג את האומה על מעמד הטומאה והכליון‪ .‬‬ ‫אורות הראי"ה עמ' קנ"ט‪ :‬מפני הנטיה החומרית היתרה‪ .‬שאבדה את שווי‬ ‫המשקל לעומת הנטיה הרוחנית‪ .‬ברית כרותה היא לכנסת ישראל כולה‬ ‫שלא תטמא טומאה גמורה‪ .‬שהם עומדים שקועים ומושרשים וחיים בחיי אלהים‪ .‬תמיד התפללנו "ותחזינה עינינו בשובך לציון‬ ‫ברחמים"‪ ..‬זה דבר שאי אפשר‪ :‬רוח ה' ורוח ישראל אחד הוא‪ .‬עד אשר‬ ‫אפילו מי שאומר שאיננו נזקק כלל לרוח ה'‪ .‬אך‬ ‫הוא עושה כך כדי להסיח דעתו של המקטרג העליון שלא יקטרג‪..‬‬ ‫ועיין עוד בספר "אם הבנים שמחה" שכך בכל דבר טוב‪ .‬וגם לא היה אכפת לו להגלות את כל‬ ‫היהודים לאוגנדה‪ .‬הקמת‬ ‫מדינת ישראל בארץ ישראל‪ .‬עם ישראל תמיד‬ ‫במשך ‪ 2000‬שנות גלותינו‪ .‬אבל מה שהם‬ ‫רוצים אינם יודעים בעצמם‪ .‬‬ ‫מה צריכים אז צדיקי הדור לעשות? למרוד ברוח האומה‪ .‬ועוד כבר מעל למאתיים שנה שלח הגר"א את תלמידיו לבנות‪.‬ואם המצא תמצא‬ ‫בזמן מן הזמנים התעוררות רוח כזאת‪ .‬ויש מחשבתו של הקב"ה‪ ..‬שיאמרו כל אלה בשם רוח האומה לבדה‪.‬באופן שכבר ניתן רשות לאומה להיות‬ ‫לה שיח בענינים חמריים בכללותה‪ .‬‬ ‫ולהקים מוסדות וישיבות בארץ ישראל‪ .‬ולמאס את‬ ‫קניניה‪ .‬ואף הוא לא מל את בנו‪ .‬אך העיקר שמה שיצא מזה הוא טוב‪ .‬חשבו להקים מדינה‬ ‫יהודית ללא תורה‪ .‬הולכים עמים וכלים‪ .‬ועוד בסוף ימיו חזר בו מהמחשבה לנתק את הציונות‬ ‫מהקודש‪ .

.‬שהרי מה שאנו חוגגים ביום שבועות הוא מעמד הר סיני‪ .‬זה אלף‬ ‫דרגות פחות‪ .‬אך בכל זאת עדיין זה לא מה שקבלנו בסופו של דבר בלוחות‬ ‫השניות‪.‬מכל מקום לא יארך זמן של הנטיה הקיצונית הזאת‪ .‬‬ .‬אך כשירד משה בי"ז בתמוז‪ .‬אע"פ שעדיין לא שמע אם נותנים לו את רבקה‬ ‫אם לאו‪ .‬בעלי ההשפעה צריכים למצא את האורה הרוחנית‪.‬כיון‬ ‫שביסוד האומה מונח שווי המשקל‪ .‬האם‬ ‫בגלל זה אנו לא נחגוג את החגים לפי מסורת ההלכה‪ .‬וגם כאלה שמקיימים את מצות קום התהלך בארץ‪ .‬אף על פי שדוגמא זו אינה‬ ‫מדוייקת כל כך‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קפח‬ ‫עיקבא דמשיחא‪ .‬עשו בני ישראל‬ ‫עגל ונשברו הלוחות הראשונות‪ ..‬‬ ‫תשובה‪ :‬נכון! ואף יותר מזה כתוב בספר שופטים פרק ז' פסוק ב'‪ :‬ה' אומר לגדעון "‬ ‫רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי‪".‬ואת מטרתה הפנימית‪ .‬צריך להודות ולחגוג את מה שנותן לנו‪ .‬שכן הרבה יהודים דתיים חרדים לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬וכפי מה שיגלו זה ברבים כן‬ ‫תתרפא מחלת החוצפא ותאבד את סימניה הרעים‪ .‬שהיו בבחינת עץ החיים‪ .‬ומקלקלים אותם‪ .‬או בראש השנה‪ .‬ואחר שעלה משה בשנית‬ ‫להר סיני להתפלל שהקב"ה יסלח לעם ישראל‪ .‬ומצוה להלך‬ ‫ארבע אמות חדשות בארץ ישראל‪.‬ויגלה עליה הדר נשמתה‪.‬ותתעורר האומה בכלל‬ ‫למציאותה הטבעית‪ .‬האם יעלה על הדעת שלא נחגוג את מעמד הר סיני בשבועות? הרי הקב"ה‬ ‫נתן ואנו קלקלנו‪ .‬‬ ‫ואם נאמר אין צביון דתי לחגיגות‪ .‬‬ ‫ועוד אם אדם שולח לחברו מתנה חשובה מאוד ויקרה מאוד וברגע שהשליח‬ ‫נתן את המתנה נפלה מיד המקבל ונשברה לרסיסים האם יעלה על הדעת שלא‬ ‫יודה לשולח מתנה יקרה זו‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬הרי קבעו אותו היום חילונים ועוד שצביון יום זה חילוני ?‬ ‫תשובה‪ :‬אם קובעים החילונים לעשות נשפים חילוניים בפורים‪ .‬כשנודע לו על‬ ‫הצלחת שליחותו כתוב " ויקוד האיש וישתחו לה'‪ .‬ואנו מושכים ממנה אורות גדולים של‬ ‫קבלת תורה לכל השנה‪ .‬ולקבל הלוחות השניות הוריד לנו לוחות‬ ‫שניות שהם בבחינת עץ הדעת טוב ורע‪ ..‬אנו לא יודעים לקבל הטובות‪ .‬וכן מספר זאת למשפחת‬ ‫בתואל "ואקד ואשתחוה לה'"‪ .‬זה אינו נכון‪ .‬מודה לה' על התחלתא דגאולה‪ .‬‬ ‫שאלה‪ :‬הרי הם תולים את כל הניצחון בצבא ואומרים " כחי ועוצם ידי עשה לי את‬ ‫החיל הזה " ואף עשו מפגנים ומצעדים צבאיים ולא מזכירים את ה'‪.‬בלימוד‬ ‫תורה מעניני דיומא‪ .‬‬ ‫ועוד במעמד הר סיני קיבלנו את התורה‪ .‬‬ ‫כמה אנו צריכים ללמוד מעבדי אבות! אליעזר עבד אברהם‪ .‬הרי דבר זה לא יעלה על הדעת‪..‬זה לא מה שקבלנו ביום שבועות‪ .‬חוגגים את יום העצמאות בתפילה חגיגית‪ .‬וההארה‬ ‫ההיא של מעמד הר סיני חוזרת ובאה בכל שנה‪ .‬‬ ‫שיש בנטיה החמרית‪ .‬הדחיה של מטה דוחה גם את‬ ‫הלמעלה‪ .‬בסעודות מצוה חגיגית‪ .‬ואחר כך כשהסכימו לתת לו את‬ ‫רבקה כתוב‪ ":‬ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה לה'‪".‬על כן אך ינוח הסער וילכו הענינים לצד‬ ‫המעלה והמשקל הראוי‪ .

.‬וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל‪ ".‬ועל כן צריך שהחיילים יתחזקו‪ ...‬‬ ‫וידועה השאלה‪ :‬מה הכוונה באמרנו דיינו‪ .‬דיינו‪ .‬לפי הפירוש הנ"ל‬ ‫שראוי להודות ולהלל ואז הקב"ה ימשיך להחיש גאולתינו בקרוב ויבנה בית‬ ‫מקדשינו וישלח גואל צדק בן ישי לשמחינו שמחה שלמה‪.‬ואינו מודה למי שנותן כוח לעשות חיל‪.‬ויש בעם‪ .‬והתאמנו להיות גיבורים‪.‬וכשנגאלים ממנה‪ .‬יש צורך להבין‬ ‫פסוקים אלו‪ ..‬אע"פ‬ ‫שזה נראה לנו לא מספיק‪ .‬אך ודאי שיש כאן‬ ‫התקדמות עצומה בדרך לגאולתינו השלמה ונאמר דיינו‪ .‬להתפלל ולהודות על הנס‪ .‬האם זה היה מספיק? ומה הטעם‬ ‫ליציאת מצרים אם לא נקבל את התורה? אם כן מה זה שאנו אומרים דיינו?‬ ‫הכוונה היא‪ .‬האמונה והביטחון‬ ‫שה' יגאל אותם‪ .‬והגמרא אומרת‪ .‬רואים שאף אם אין כוח להלחם ויש צרה של מצור‪ .‬לחגג‪ ..‬‬ ‫והוא ימשיך ויגאלנו וכמו יאשיהו המלך שאמר אני אומר שירה ואתה נלחם‪ .‬גם כאן‬ ‫אצלנו אף אחד לא אומר שמצב המדינה אידיאלי‪ .‬אנשים שנלחמו ויש לחזק את המוראל‬ ‫שלהם והם צריכים לדעת שהם חזקים והם עשו את החיל הזה‪ .‬אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה‪ .‬‬ ‫ואין את החצי השני שמראה ע"י התפילות וההודאות מי הוא הנותן לנו כוח לעשות‬ ‫חיל‪ ..‬וזה היה גם בזמן‬ ‫יהושע ודוד המלך‪ .‬וגם אנחנו צריכים‬ ‫להתחזק ולזכר‪ ..‬וזה וזכרת כי ה' הוא הנותן לנו כוח‬ ‫לעשות חיל‪ .‬‬ ‫כמו תמיד וגם היום‪ .‬כאן בעל ההגדה מחנך אותנו‪ .‬ונאמר שירה חדשה על התחלת גאולתינו וה' בקרוב‬ ‫ימשיך ויגאל אותנו ונאמר שירה חדשה‪ .‬על כל צרה שלא תבוא‬ ‫עליהם‪ .‬משמע שיש שתי שירות אחת בזמן הצרה )על האמונה‬ ‫והבטחון שה' יציל אותנו( וכשניצל ממנה אומרים שירה נוספת‪.‬שהיו גיבורים ומנו אותם לפי גבורתם‪ .‬וזה שאמר ואמרת אתה צריך לומר‪ (2 .‬ויש חלק נוסף מהעם שהם צריכים להודות ולזכור כי ה' הוא‬ ‫הנותן לחיילינו כוח לעשות חיל‪ ..‬שעלינו להודות‬ ‫ולהלל על כל דבר ודבר‪ .‬שהוא כמו גוף אחד‪ .‬בגלל‬ ‫שאין בי כוח‪ .‬יש שני חלקים‪ (1 :‬מותר ואף צריך לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל‬ ‫הזה‪ .‬אך כשנותנים לחיילים לומר כוחי ועוצם ידי‪.‬וממשיך "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת‬ ‫למקום עלינו"‪ .‬היה די כדי לקבוע לזה יום חג ולהלל ולשבח אותו על זה‪ ..‬‬ ‫ועוד בהגדה של פסח אנו אומרים‪ :‬אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם‬ ‫שפטים‪ .‬ואין להתלונן על החיילים אלא על מי שאינו‬ ‫זוכר ומכיר‪ .‬ואז יש שלמות בגוף העם‪ .‬‬ ‫שאלה‪:‬הרי עדיין לא זו הגאולה השלמה והאמיתית שאנו מצפים לה ואנו רוצים גאולה‬ ‫השלמה ?‬ ‫תשובה‪ :‬זה וודאי התחלת הגאולה‪ ..‬וגם אם יש צרה צריך להודות ולשיר להקב"ה‪.‬פתחו הלויים בשירה וה' גאל אותם ונלחם במקומם‪ .‬ואז מונה את הכל ודאי שחייבים להודות ולהלל‪ .‬שאלו הקב"ה היה נותן לנו‪ .‬דיינו‪..‬‬ .‬אם כן מה שחסר הוא החצי השני‪ ..‬הרי שצריכים‬ ‫לומר שירה אף שזה לא הסוף‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קפט‬ ‫ועוד בדברים פרק ח' פס' י"ז אומר ה' " ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את‬ ‫החיל הזה‪ ...‬או עושה עמנו אחד מהדברים‬ ‫הנמנים כאן‪ .‬אך בנוסף צריך לזכר כי ה' הוא הנותן לך‬ ‫כוח לעשות חיל‪ .

‬והאומר שראשית הגאולה תהיה ע"י משיח בן‬ ‫דוד כמו שמקווים דלת עמי הארץ‪ .‬ועל זה עתידין לתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל‬ ‫ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב‪.‬‬ ‫חבבתם לתורתי ולא חכיתם למלכותי‪ .‬ואף על פי שיתמהמה‪ .‬‬ ‫שאלה‪ :‬הרי יש דעות שצריך לחכות שהמשיח יבוא‪ .‬והודיע הכתוב כי גאולתו ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה' על‬ ‫דרך אומרו בקרובי אקדש הוא יגאל ממכר אחיו‪ .‬אמר הקב"ה‪.‬הרי לך תנא דמסייע לי לכל מה שכתבתי לעיל‪ .‬והנסיון יוכיח והדבר הזה מצווה לאומרו בפני עמי הארץ וברוך המקדש‬ ‫שמו ברבים ולפי דעתי המסתיר את הדבר הזה הוא מחלל שם שמים בסתר‪ ..‬כי ימוך על דרך אומרו‬ ‫בעצלתים ימך המקרה‪ .‬מתי תמלוך בציון‪.‬דכתיב למען אחי ורעי‪ .‬‬ ‫וראה אור החיים הקדוש ויקרא פרק כ"ה פסוק כ"ה‪ :‬כי ימוך אחיך וגו'‬ ‫פרשה זו תרמוז עניין גדול והערה ליושבי תבל‪ .‬כי האדון ב"ה יקרא‬ ‫לצדיקים אח כביכול‪ .‬והרעה הגדולה הנמשכת מן הדעה הנפסדת הזאת הוא‬ ‫מורגש לכל‪ .‬מך‪ .‬ובזה‬ ‫יגאל ה' ממכרו‪ ..‫כוונות החגים‬ ‫קצ‬ ‫"מי בז ליום קטנות" )זכריה ד' י'( ‪ .‬והגאולה תהיה בהעיר לבות בני‬ ‫אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שולחן אביכם ומה יערב‬ ‫לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה‪ .‬עם כל זה‬ ‫אנו מחויבים לחכות ולצפות ולבקש‪ ...‬והוא יקבץ את נדחי ישראל ויבנה‬ ‫ביהמ"ק?‬ ‫תשובה‪ :‬כותב הרב ישכר שלמה טייכטאל הי"ד בספרו "אם הבנים שמחה" )דף‬ ‫קע"ה קע"ו בהוצאה שניה‪-‬תשכ"ט( "‪.‬ראה אחי‪ .‬אבל‬ ‫מקובלים אנו ומורגל בפי כל ישראל שמשיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד והגאולה‬ ‫קודם גם אליו )משיח בן יוסף( שהיא ההצלה מהגזרות והרעות המתרגשות לבוא על‬ ‫ישראל‪ ...‬כי החכם המקובל הנ"ל כתב על דעה כזו כי הוא‬ ‫דעה נפסדה וחילול ה' וכל השותק ומסתיר דבריו ואינו מודיע לרבים שאינו כן הוא‬ ‫מחלל שם שמים בסתר ומצווה לפרסם ברבים שאנו מחוייבים לעשות את שלנו וכל‬ ‫מאמצי כוחנו ולבקש ממלכי חסד שייתנו לנו חנינה בזה וה' יתברך יגמור בעדנו לטובה‬ ‫וחפץ ה' יצליח בידנו ודו"ק כי הדברים כנם ואמיתיים‪."..‬ודלא כרב הנ"ל שדרש שאין‬ ‫לנו לעשות דבר רק להמתין על ביאת המשיח שיבוא פורח באויר על רכב וסוסי אש‬ ‫והוא ישא אותנו לא"י‪ ...‬וימאיס בעיניו תאות הנדמים‬ ‫ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר ייטיבו מעשיהם‪ .‬הוא כמו שאומר שקודם אור הבוקר יזרח השמש‬ ‫שהם דברים בטלים ומבוטלים‪ ..‬עיקר כל העיקרים היא האמונה בביאת משיח‬ ‫שאז יהיה ה' למלך על כל הארץ‪ .‬והכל יכירו מלכותו‪ .‬שערי קדושה חלק ב' שער ד' (‬ ‫פירוש החפץ חיים על התורה פרשת נח‪ :‬איתא בפסיקתא דרב כהנא‪ .‬ואמרו ז"ל עשיתם לאותו שנאמר בו המקרה במים‬ ‫עליותיו‪ .‬מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא?‬ ‫קטנות אמנה שהיתה בהן‪) ...‬‬ .

‬ולכן אין המשך השפעה‪ ....‬ט( הדחיה של מטה דוחה גם את הלמעלהפה ומי יתן ויפקחו עיני‬ ‫עוורים לעקוב באמונת אמן את כל הנעשה ע"י קורא הדורות מראש וכולם‬ ‫ידעו אותופו‪.‬מי קלס לפני עד שלא‬ ‫נתתי לו נשמה‪.‬ואל יזלזלו בהנפלאות האלה ובזה ימשיכו את שפע אורות הגאולה‬ ‫והיה זה באמת לפקידה ולזיכרון הנבואת זכריה "ובמרחקים יזכירוני בני"‬ ‫)זכריה י'‪.‫כוונות החגים‬ ‫קצא‬ ‫וראה עוד מה שכתב הרה"ג יעקב משה חרל"פ זצ"ל לחתנו ביום ב' דראש‬ ‫חודש אייר )ארבעה ימים לפני הכרזת המדינה(‪ .‬כי צריכים עוד‬ ‫לשבור את קליפת ישמעאל‪ .‬‬ .‬אבל אתחלתא היא‬ ‫והתקוה כי יערה ה' רוחו ויכירו כי הכל מפעלות תמים דעים ברוך הוא ומי‬ ‫ייתן והיה כי לכל הפחות כל אלו המתיימרים באמונה טהורה יאמרו כי פקד‬ ‫ה' את עמו‪ .‬מי מל לפני בן עד שלא נתתי לו בן ‪.‬ודאי שהננו עומדים כעת‬ ‫בגילויי דברים גדולים‪ .‬‬ ‫ועל דרך זה כתב הרב "שער החצר" )אות תר"ח(‪" :‬ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת‬ ‫בי" לשעבר והצלתני‪ .‬לא‬ ‫יאומן ובהיות כן הרי הוא נס ולפלא להראות נפלאות בהטבע אף עם כל זה לא‬ ‫כ"כ מהר ייתגשמו הדברים והרבה ימים עוד עלינו לעבור‪ ..‬אם לא נודה או לא נברך על מה שניתן לנו‪ .‬תחת כל השמים לי הוא" יש על פסוק זה מדרש‬ ‫תנחומא פר' אמור אות ז'‪.‬ומודה הוא על‬ ‫הצלתו‪ .‬וזה בדוק ומנוסה בכל נושא‬ ‫בחיים‪..‬‬ ‫מי שעיניו בראשו צריך להוסיף הודאה על ההודאה היום שאז הכריזו וזה היה בזמן שהיום לא היו‬ ‫נותנים לנו כלום‪.‬וזה שאמר "כי חמת אדם תודך" כאשר תהיה חימה על האדם‪ ....‬ובשכר זאת "ישוב אפך ותנחמני"‪.‬ועל זה אני מודה ומשבח‪ .‬‬ ‫פו שים נא לב איך הקב"ה זכה אותנו שבשנת תש"ח דווקא הכריזו על עצמאות המדינה וכל אומות‬ ‫העולם תמכו אז‪ .‬על הטבע הואפד‪ .‬ואלו היום בשנת תש"ע לא נותנים ליהודים לבנות בארץ ישראל אפילו מרפסת‬ ‫בירושלים וכל העולם רוגש כשבונים בארץ ישראל‪ ...‬גם מלמעלה אין נמשך השפע‬ ‫יותר והוא נפסק‪ .‬שכן אין רצון ושמחה לקבל מצידנו‪ .‬בשכר ההודאה ניצול מרעות‬ ‫אחרות‪ .‬‬ ‫פד לא טבעי אלא מעל הטבע‬ ‫פה כשאנחנו לא יודעים לקבל את הטובות והשפע שמושפע לנו מלמעלה‪ ..‬‬ ‫איוב פרק מ"א פסוק ג'‪" :‬מי הקדימני ואשלם‪.‬אז "שארית חמות תחגור" תעכב אותם‪.‬מי עשה לפני ציצית עד שלא נתתי לו בגד מכאן‬ ‫רואים שקודם כל יש את הפעולה שה' יתב' היטיב לאדם‪ .‬בקשה והודאה‪ .. :‬ורוח הקודש צווחת ואומרת מי הקדימני ואשלם‪ .‬ואין כאן מקום להאריך‪ .‬והתעוררות זו היא ע"י תפילה‬ ‫וברכה ‪ ...‬היום לא היו נותנים לנו אפילו לחיות בארץ ישראל‪.‬כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות‪ .‬‬ ‫כתב החיד"א על הפסוק "כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור" )תהילים ע"ו( והוא‬ ‫במה שאמרו ז"ל שכאשר האדם מודה על הנס שנעשה לו‪ .‬אין הפלאה‬ ‫גדולה מזו שנציגי עמים שכידוע שונאים המה ליעקב ידברו ככה‪ ..‬ואחר כך יש את השלב השני שאדם עושה‬ ‫מילה ציצית קרבן וכו' יש שפע ראשוני מוכרח מלמעלה ואז באה ההודאה או התפלה או המצווה וזה‬ ‫גורם לשפע נוסף‪.‬אין זאת‬ ‫אלא כמו בלעם שנתן בפיו מה שידבר כן על הנציגים )הכוונה להסכמת‬ ‫האו"ם להקמת מדינת ישראל( דבר כזה שיהיה מחובר‪ .‬כי כל שפע היורד הוא בזכות התעוררותא דלתתא‪ .‬לא רק שלא נמשך שפע חדש אלא מה‬ ‫שניתן נלקח‪ .

‬ולמה קביעת יום‬ ‫זה דווקא‪..‬הוא יום ה' באייר יום העצמאות (‪ ..‬והנה יום זה תחילה‬ ‫לשלושים יום שלפני עצרת ששואלים ודורשים מעניינו‪ .‬‬ ‫וכך כותב האריז"ל בספר מחברת הקודש בענין ספירת העומר‪ ..‬‬ ‫ועיין מה שכתב הגר"א בספר מדרש שלמה עמוד ‪ 52‬פרק ז' על ספירת‬ ‫העומר‪ .‬בענין‬ ‫יום ז' דפסח שהוא יום טוב כתב וז"ל‪ :‬ובשבוע הא' חוזר מוח חכמה ליכנס‪ .‬זולת שני ימים‬ ‫מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם והם יום העשרים‬ ‫בעומר ויום ארבעים ושניים בעומר כידוע ליודעי ח"ן‪) .‬הרי מבואר שעיקר סיום‬ ‫כניסת מוח חכמה הוא ברשימו וכן בענין חב"ד‪ .‬עיקר סיום כניסת החב"ד הוא ביום כ'‬ ‫לעומר‪ ..‬יום זה מסוגל ביותר‪.‬‬ ‫תשובה ‪:‬לב שרים ומלכים ביד ה'‪ .‬והנה יום ו' לעומר הוא ביום ז' של פסח ולכן הוא‬ ‫יום טוב גמור ואע"פ שלא נכנס רק הרשימו מספיק לפי שכבר נשלם מוח החכמה‪.‬שהרי בשאר הימים לא ציין אם יש תחינה או‬ ‫לא‪ ......‬התיבה מתוך ‪ 49‬תיבות המזמור‬ ‫היא ישמחו‪) .‬ואע"פ שהיום נכנס רושם הדעת והוא עצמו למחר כבר‬ ‫נתבאר כי התחלה עיקר ויהיה פרוס עצרת יום ל"ה לעומר )נראה מדבריו‬ ‫שהוא מתנצל שיש בו תחינה‪ .‬‬ ‫ולכן ליל ז' של פסח הותר זווג תחתון כי כיון שנכנס מוח החכמה כבר יש בחינת הזיווג‬ ‫כי הוא עיקר כל המוחין אבל יום ז' לעומר שהוא יום ח' של פסח נקרא אסרו חג לפי‬ ‫שאז נכנס עצמות גדלות ב' דאבא דמוח החכמה אבל אינו יו"ט ממש כיון שכבר‬ ‫הרשימו נכנס בליל ז' של פסח ואין נקרא יו"ט אלא על שם חידוש הנעשה מחדש‬ ‫אבל זה אינו חידוש כי כבר נכנס הרשימו ליל שלפניו‪ ..‬ראה שעה"כ דף פ"ד ע"ג ד"ה ועתה‪ ..‬בסוד‬ ‫כולם בחכמה עשית והוא עיקר כולם‪ .‬‬ ‫אך לעומת זאת הם רגישים יותר להתדבקות הקליפה… וזהו הטעם שבימי‬ ‫הספירה צריכים להזהר יותר מחברותא רעה ומדברי סכנה‪ ...‬ע"ש‪ ..‬‬ ‫מה שאמר כבר נתבאר כי התחלה עיקר‪ .‬שני הימים האלה‬ .‬והיה ראוי שלא יהיה בו תחינה (‪.‬ויש בו תחינה הואיל ודעת חציו‬ ‫חסדים וחציו גבורות‪ .‬שהוא מתן תורה‬ ‫הואיל וכאן נגמרו ג' מוחין לז"א חב"ד‪ .‬ויקבעו יום אחר ואופן החגיגה מה‬ ‫לעשות כמו שכתוב ב"על הניסים" קבעו ימים אילו בהלל ובהודאה‪ .‬ועל כן מתפלא‬ ‫האר"י איך יש בו תחינה‪ .‬ואע"פ שבפועל רק ביום‬ ‫כ"ח לעומר כל החב"ד יגמר לכנס אינו חידוש והעיקר הוא יום כ'‪ .‬ליל כ'‬ ‫לעומר‪ )....‫כוונות החגים‬ ‫קצב‬ ‫שאלה‪ :‬אם כן שצריך להודות! שגדולי התורה ישבו‪ .‬ימי העומר איפוא הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה ‪.‬וכאן התשובה שיום זה מוכן לגילוי השמחה שבו ביום הכרזת‬ ‫העצמאות שהיום מוכן כבר מבריאת העולם‪.‬ועוד רמז יפה למילה ישמחו שהיא ראשונה בפסוק האמצעי שבו‬ ‫‪ 49‬אותיות והם ‪ 5‬אותיות שמכוונים ב‪ 5‬ימים ראשונים של העומר שהם ‪ 5‬ימי‬ ‫חול המועד‪ ..‬יום ו' של שבוע א' כי אז נשלם לכנס אפילו‬ ‫גדלות ב' דאבא דמוח החכמה כנ"ל‪ .‬שבו נכנס הרשימו דגדלות ב' דאבא דחסדים דדעת‪ .‬מכאן שהמילה ישמחו היא הוראה לשמוח שהם ‪ 5‬ימי חול המועד‬ ‫ויום ‪ 20‬לעומר והוא יום העצמאות( וממשיך שם‪ .

.‬‬ ‫ב"ש יום ב' של פסח הוא יום בו חל שבועות‪..‬דבההוא זמנא אתמר במזליה נפלה‬ ‫לא תוסיף קום‪ .‬ולית ליה עלוי וסילוק אלא בידא דקודשא בריך הוא‪ .‬וראה מה שהבאנו לעיל בעניין כ' לעומר ממחברת‬ ‫הקודש‪.‬‬ ‫ורזא דמילה ליני הללה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל )רות ג' י"ג( טוב דאיהו‬ ‫ברית יגאל‪ .‬‬ ‫א"ת יום א' של פסח הוא יום בו חל תשעה באב‪.:‬ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר‪ .‬שכיבת לעפרא‪ .‬‬ ‫תלמידי הגר"א ביום כ' בעומר היתה התחלת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים‬ ‫בשנת תקע"ב הניחו את היסוד של "בית מדרש אליהו" בירושלים על שם הגר"א ‪..‬ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן‬ ‫לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה‪ ..‬ע"כ‪ ..‬‬ ‫ספר צדיק יסוד עולם לאר"י הקדוש והוא מודפס בסוף שער היחודים דף נ'‬ ‫ע"ב‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קצג‬ ‫נתונים בשילובים של קו הרחמים כ' בעומר יסוד דתפארת סוד טצ"ץ ביסוד‬ ‫וכן בחושבנא מ"ב בעומר מלכות דיסוד(‪.‬דמאן דנפיל לא‬ ‫צריך לאקמא אלא בידא ימינא‪ .‬‬ ‫ז"ע יום ז' של פסח הוא יום בו חל עצמאות ועד שנקבע היה חסר לסימן זה של א"ת‬ ‫ב"ש‪.‬ע"ש‪ .‬ובפירושים כולם‪.‬‬ ‫ונראה לי שמקור האריז"ל הוא מתיקונים תיקון כ"א דף נ' ריש ע"א וז"ל‬ ‫ונשמתא בגלותא בתראה אתמר בה ותגל מרגלותיו ותשכב‪ .‬דאיהו גבור הכובש‬ ‫את יצרו‪ .‬‬ ‫דמימינא אתייהיבת אורייתא דבכתב‪ .‬דביה תוקפא דאורייתא דבכתב דאיהי עמודא דאמצעיתא‪.‬חי יהו"ה שכבי עד הבקר‬ ‫דאיהי ימינא‪ .‬ה' הוא ת"ת‪ .‬‬ ‫ג"ר יום ג' של פסח הוא יום בו חל ראש השנה‪.‬חי יהו"ה שכבי עד הבקר‪.‬‬ ‫תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה‬ ‫להנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים‪) .‬ובגין דא חי יהו"ה שכבי עד הבוקר‪ .‬ומשמאלא אתייהיבת אורייתא דעל פה‬ ‫דאיהי נוקבא‪.‬‬ ‫ד"ק יום ד' של פסח הוא יום בו חל קריאת התורה הוא יום שמחת תורה‪.‬הנה יסוד שבת"ת הוא יום כ'‬ ‫לעומר הוא יום העצמאות‪ .‬פירש‬ ‫האר"י חי ה' חי הוא בסוד יסוד‪ .‬אנכי דיציאת מצרים‪ .‬‬ ‫אנכי דאיהי אימא עלאה‪ .‬‬ .‬ובגין דא שמאל דוחה‪ .‬‬ ‫ובגין דא טוב צדיק ח"י עלמין איהו מסיטרא דשמאלא‪ .‬ווי‬ ‫ליה לבר נש דנשמתיה נחיתת תחות רגלוי‪ ..‬ע"ש‬ ‫היטב בעיון רב‪ .‬דאזיל‬ ‫שמא קדישא לימינא ואוקים לה‪.‬ע"כ‪ .‬הוא יום ה' באייר יום העצמאות (‬ ‫ועוד לפי סימני הא"ת ב"ש קשורים כל החגים לימי חג הפסח‪.‬ובימינא יקום‪ .‬דאיהו סמא"ל‪ .‬‬ ‫ו"פ יום ו' של פסח הוא יום בו חל פורים‪.‬‬ ‫ה"צ יום ה' של פסח הוא יום בו חל צום יום כיפור‪.‬ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי‪ .

‬אז וגאלתיך אנכי שהיא הבינה כמו ביציאת מצריים ועמודא דאמצעיתא‬ ‫שהוא הת"ת שם הוי"ה וזהו חי יהו"ה‪ .‬וכן אמר רבה ייתי ולא איחמיניה‪ ..‬‬ ‫ועוד רואים בכל שנה ושנה שהחושך נראה יותר יש שמסתפקים וחושבים אולי‬ ‫לא צריך לחגוג וזה נראה להם שהם מתחזקים יותר‪ .‬ואולי לא הגיענו לזה יש יותר חושך‬ ‫ח"ו‪ .‬אלא ככל שיש יותר חושך צריך להתגבר לראות‬ ‫את האור אפילו בצל הגללים של החמור‪ .‬ואמרו זאת בצער‬ ‫שלא יהיו יסודיים כל כך בראייתם‪ .‬רב יוסף אמר ייתי‬ ‫ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה‪ ) .‬ואזהה את הזמן ואשמח בהופעת האור הקטן ביותר מתוך החושך הרב‬ ‫שיהיה באותו זמן‪ .‬שמצד אחד יש ב"ה‬ ‫התחלתא דגאולה‪ .‬אך‬ ‫הקב"ה יקים אותה ורמז ברות ותשכב למרגלותיו שזה תחת רגליו‪ .‬וזה שאמר נפלה לא תוסיף קום‪ .‬להקים ע"י היסוד זו זכות גדולה למי שעושה זאת‪ .‬אך המזהים‬ ‫את אתחלתא דגאולה בחושך הגדול הם בחינת רב יוסף‪ .‬ע"ש‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קצד‬ ‫ובקיצור נמרץ משמע שמי שמגיע עד מתחת לרגליו שזו הנפילה הגדולה ביותר רק‬ ‫הקב"ה יכול להקימו כמ"ש דוד המלך ע"ה )בתהילים מ"ד כ"ו( "כי שחה לעפר נפשנו‬ ‫דבקה לארץ בטננו קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך" שאין יותר ירידה מזה ואז‬ ‫קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך‪ .‬שכן ידוע מה שנאמר‬ ‫על הפסוק בקוהלת דור הולך ודור בא שבכל דור חוזרים כל הנשמות‪ .‬אך אם לא‬ ‫נזכה ח"ו הקימה ע"י עמודא דאמצעיתא זה בטוח אך זה לא רצוי ועדיף ע"י תיקון‬ ‫היסוד‪.‬רש"י ( ע"כ‪.‬אך צריך לא להחלש אלא להתעורר לראות האור בכל חושך‪.‬עניין יסוד שבת"ת שהוא יום העצמאות‬ ‫והוא באלף הששי הרומז ליסוד ומלחמת ששת הימים כנגד היסוד‪ .‬ואז עולא אמר‬ ‫על אותה התקופה כשיבוא אני לא אראה אותו‪ .‬ע"כ ונלע"ד שזה אמת‪..‬שלא היו ימים טובים לישראל‬ ‫כחמשה עשר באב ויום הכפורים‪ .‬עיין שם שהדברים שהביאו לכאורה פלא לקרא לזה‬ .‬ולא אזהה אותו הזמן שהוא התחלתא‬ ‫דגאולא מרוב החושך שבו ואחשוב שעדיין זה גלות‪ .‬משמע שהוא יהיה באותו זמן וכן עולא ורבה‪ .‬בלבוש אחר‬ ‫להמשיך תיקונם‪ .‬‬ ‫חז"ל לימדונו בסוף מסכת תענית בעניין ט"ו באב‪ .‬ויש חלק מהעם שרואים זאת‪ ..‬בצל הרעי של חמורו כלומר אפילו‬ ‫בכך אני רוצה ובלבד שאראנו‪ .‬וכן אמר רבה‪ .‬והנה בדורו של משיח גם רב יוסף ועולא ורבה יחזרו‪ .‬ולפי זה‬ ‫מובן שמי שאינו רואה וחושב שעדיין אנו בגלות הם בחינת עולא או רבה‪ .:‬אמר עולא ייתי )‬ ‫משיח ( ולא איחמיניה‪ .‬‬ ‫צריך להתבונן במאמר זה ונלע"ד לומר לפי מה שאומר רב יוסף משמע שהוא אומר‬ ‫כשיבוא אני אהיה בעולם ואזכה לראות מתוך החושך והכיסוי הגדול שיהיה אז את‬ ‫האור שיש‪ .‬וכבר ששים שנה‬ ‫אחרי הכרזת העצמאות‪ .‬‬ ‫נראה שהיה ברור לחז"ל מה שאנו עוברים בימינו‪ .‬אך רב יוסף אמר אני אהיה יותר יסודי בראייתי‬ ‫ואזכה לראות את האור גם אם החושך יהיה כמו בצל הגללים של החמור שלו‪ ..‬ההיפך הוא הנכון הם‬ ‫מתרחקים יותר מרבי יוסף‪ .‬מעצמה‪ .‬ואז אמר לה אם‬ ‫יגאלך טוב יגאל אם יזכו שתהיה הגאולה מצד תיקון הברית והיסוד הנקרא טוב יגאל‬ ‫מה טוב ונכון שיהיה כן‪ .‬אבל ואם לא יחפוץ לגאלך ר"ל שלא יהיו ראויים לגאולה מצד‬ ‫תיקון היסוד‪ .‬ראה בגמרא מסכת סנהדרין דף צ"ח ע"ב‪ .‬וחלק מהעם בטוח שעדיין‬ ‫אנחנו בגלות‪ .

‬‬ ‫ועיין עוד בספר "אם הבנים שמחה" שכתב הקדוש הרב ישכר שלמה‬ ‫טייכטהאל שהיה אב"ד בבודפאסט בעל השו"ת "משנה שכיר" ונהרג בשואה‪..‬משתה ויום טוב‪ .‬הנה איך גם שעדיין לא הייתה גאולה שלמה רק אישור לעמוד על‬ ‫נפשם‪ .‬‬ ‫והוא היה בתחילה ממתנגדי המפעל הציוני‪ .‬‬ ‫וראה עוד מה שכתוב במגילת אסתר‪ .‬עיקר שיחרור הר הבית והכותל היה ביום מ"ב לעומר ושחרור כל‬ ‫ירושלים היה בכ"ח‪ .‬ע"ש ואין כאן מקום‬ ‫להאריך‪.‬ע"ש‪ .‬הם ימים שיש בהם מוחין דגדלות‪ .‬ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר‬ ‫ועיר מקום אשר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי‬ ‫הארץ מתיהדים‪ ".‬‬ ‫לחגוג אותה כדי שימשיך ה' לגואלנו גאולה שלמה‪.‫כוונות החגים‬ ‫קצה‬ ‫יום טוב‪ .‬וזה אנו רואים היום שכל הטוב אין כל‬ ‫אחד רואה וטח ליבם מראות‪.‬ע"כ‪ ..‬ומופיע‬ ‫נקודת אור קטנה מאד מתוך החושך‪ .‬וכן יש לשים לב לקביעות‬ ‫נוספות באותו הזמן קבעו את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ושני הימים‬ ‫שנקבעו הם ימים בהם מוחין דקטנות א' נכנסים‪ .‬וודאי שהקובעים לא היו מקובלים‬ ‫ולא ידעו מה הם עושים‪ .‬אך מכאן ברור שהקביעה היתה על פי שמים שלב שרים‬ ‫ומלכים ביד ה'‪.‬וכתוב שם‪ " ..‬וכתב ספר שלם ללא ספרים )‬ ‫במרתף לפני שהוצא להורג ע"י הנאצים ימ"ש( עם ראיות נפלאות על חיוב‬ ‫להשתתף במפעל הציוני וכותב "ואלו החרידים נתנו ידם להעוסקים בזה‬ ‫המפעל הקדוש לפני ששים או חמשים או ארבעים שנה‪ .‬ואני מודה ואומר כמו שמצינו‬ ‫בש"ס )נידה דף ס"ח ע"א( מרבא ומכמה גדולי חכמנו ז"ל שהודו ואמרו דברים‬ ‫שאמרתי לכם טעות היו בידי‪ .‬‬ ‫על פי הקבלה‪ :‬ועוד בימים האלו‪ .‬יש זוכה ואינו רואה‪ .‬זה ראוי לקובעו ליום טוב‪ ..‬ומודים דרבנן שבחייהו‪ ".‬וממשיך‪" .‬אז כמה היה הרחיב לנו בארץ וכמה וכמה‬ ‫אלפים ) הוא לא ידע שמדובר במיליונים ( מבני ישראל היו מתישבים שמה‬ ‫והיו ניצלים ממות לחיים‪ ".‬שהם יום עשרים לעומר )יום העצמאות( ויום‬ ‫ארבעים ושנים בו )שהוא יום ירושלים אע"פ שקבעו יום ירושלים בכ"ח באייר שהוא‬ ‫יום מ"ג לעומר‪ ..‬‬ ‫ועוד שמעתי את הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל שאמר על מאמר חז"ל "כל‬ ‫המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה‪ ".‬אחר שאסתר הצליחה לשכנע את אחשורוש‬ ‫לשלוח ספרים ליהודים שיוכלו להקהל ולעמוד על נפשם באותו היום‪ .‬ושאל אם זוכה וודאי רואה?‬ ‫וענה‪ :‬לא‪ ..‬יש לנו ללמוד על התחלת הגאולה ‪.‬אך כשנתבונן נבין שחז"ל רצו ללמד אותנו שכשיש חושך גדול מאד‪ .‬והיו מלהיבים את‬ ‫לבות בני ישראל להשתתף בזה‪ .‬על זה עשו שמחה וששון‪ .‬ואין סתירה שכן הר הבית הוא עיקר וצריך‬ ‫גם את העיר כולה‪ (.‬ומוכיח בכל הספר‬ ‫בראיות מהתורה בפסקי הלכה ומדרשים וגמרות שכל המפעל הציוני הוא‬ ‫קדוש ושצריך להשתתף בו ושבוני הארץ נשלחו על ידי הקב"ה שכך דרכו‬ ‫להביא הישועה בדרכו ולא לפי מה שאנחנו היינו רוצים שיהיה ומביא ראיות‬ .‬לכן קבעו ביום כ"ח‪ .‬כשקבלו‬ ‫היהודים את האגרות שמחו שמחה גדולה‪ .

‬ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קצו‬ ‫מדוד וכן ממסכת חולין דף ס"ג גבי עופות טמאים שעל ידם יבשר הקב"ה את‬ ‫בוא הגאולה ע"ש עם פירוש רש"י‪.‬ואם יש איזה חבר מהם בצרה צריכים כולם לשתף עצמם‬ ‫בצערו‪ .‬ועוד האומות הסכימו לתת לנו‬ .‬וגם הזוהר הקדוש מלא מזה‪ .‬אין פרשה שלא נזכר בה‬ ‫חשיבות ארץ ישראל‪ .‬‬ ‫ועוד בענין סדר התפילות גם אם קשה למשהו לומר הלל בימים אלו יום העצמאות ויום‬ ‫ירושלים‪ .‬‬ ‫וזה ע"י השתתפות עם הכלל להצטער בצערם ולשמוח בשמחתם‪ .‬שכאן מדובר על שמחת השכינה‬ ‫והשתתפות איתה בשמחתה וודאי שמצווה רבה ומזה יראה ברכה רבה‪..‬וכל הכתות האלה נעלמו ואינם‪ .‬כך נדחו כל נסיונות כתות שונות ומשונות‪ .‬והשייכות‬ ‫לקנין התורה מסביר המהר"ל שבהיותו מצטער עם חברו ושמח אתו מראה בזה שהוא‬ ‫שייך אל הכלל ולא נפרד מהם והתורה נתנה אל הכלל ולא ליחידים‪ .‬ועם ישראל חי וקיים‪.‬וגנות ישיבת חוץ לארץ‪.‬וכן בענין‬ ‫השמחה להשתתף בשמחת החברים‪ ..‬‬ ‫אין לך קץ מגולה מזה‪ .‬הדבר בכלל מה שאמרו ז"ל‬ ‫במסכת אבות פרק ששי בקניני התורה‪" .‬ולא זו בלבד אלא גם מכריעו לכף זכות‪ .‬וכן להיפך שיש שמחה‪ ..‬וכך כתב בשו"ע או"ח‬ ‫סי' קל"א סע' ד'‪ :‬נהגו שלא ליפול על פניהם לא בבית האבל ולא בבית החתן‪ .‬זה סימן‬ ‫מובהק כי באו ימי פקודה עת הזמיר הגיע דלזמיר אניש כי אזיל באורחא‪.‬ע"ש‪ .‬ומזה נלמד‬ ‫קל וחומר‪ .‬ראשית צריך להודות‪ .‬הרי שלא להשתתף כלל בשמחת רוב עם ישראל‪ .‬הציבור‬ ‫צריך לשאת עמו בעול ולהשתתף בצערו‪ .‬ויש סימנים שהארץ תתן פריה‪.‬ובסנהדרין פרק חלק מובא שהקב"ה‬ ‫אסר על הנמצאים בתבה לשמש מטתם משום שכל העולם שרוי בצער‪ .‬כי עי"ז תעלה תפילתו כלולה מכל‬ ‫תפילות ישראל‪ ..‬וכמו שמבואר בקונטרס זה‪ .‬ובפרט אהבת החברים‬ ‫העוסקים בתורה ביחד‪ ...‬והוא סירוב להכניס דעות חדשות ליהדות‪ .‬‬ ‫שגם היא מוזכרת בש"ס סוף מסכת כתובות‪ .‬והכל מעוגן בהלכה‬ ‫ובשו"ת‪ .‬או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו‪ .‬והרי לנו סגולת קיבול התפילות והשגה‪.‬וכתב‬ ‫המשנ"ב הטעם משום דמצוה לשמוח עמו ע"כ‪ .‬ובענין‬ ‫ההלכה יש משמעות שמחייבת אותנו להתנהג בצורה כזאת שכשאחד בצער‪ .‬שלא יפול על פניו ביום העצמאות וביום ירושלים יזכה לקנין‬ ‫תורה‪ .‬להשפיע על תורת ישראל והשולחן‬ ‫הערוך‪ .‬ופירש מדר"ש הכוונה‬ ‫כי כשרואה חברו בצער מצטער בצערו‪ .‬ויתפללו עליו‪ ..‬הרי סגולה נפלאה‪..‬‬ ‫וכן כתב מוהרח"ו בשעה"כ דף א' סוע"ב‪ :‬קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית‬ ‫הכנסת מפרשת העקדה ואילך צריך שיקבל עליו מצות "ואהבת לרעך כמוך"‬ ‫ויכווין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו‪ .‬ולעניננו נראה בזה‬ ‫שלפחות רק משתתף‪ .‬ושאיפה לגאול אותה ולשבת בה‪ ..‬עם ישראל החזיק מעמד במשך כל‬ ‫שנות הגלות בכל העולם‪ ..‬נושא בעול עם חברו"‪ .‬צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד‬ ‫מן החברים שלו ובפרט אם יש להאדם ידיעה והשגה לדעת ולהכיר לחברו‬ ‫בבחינת הנשמה‪ .‬‬ ‫להבין את התנגדות החרדים על פי ההסטוריה‪ .‬‬ ‫ושישיבת ארץ ישראל היא גאולת השכינה‪ .‬שבזכות הנהגה‬ ‫זו של השמרנות ודקדוק ההלכה על פי המסורת‪ .‬‬ ‫אך צריך להבין שחזרת עם ישראל לארצו הוא התחלתא דגאולה‪ .

‬אך בכניסתם לארץ היתה הנהגה טבעית על ידי המלכות‪ .‬אך זו‬ ‫דעתם‪ .‬ועל כן במפקד‬ ‫בפרשת פנחס מנשה לפני אפרים‪ .‬מפני שדאגו על‬ ‫הרוחניות‪ .‬וכמו שצריך קודם לכתוב ספר תורה‬ ‫ועליו תחול הקדושה‪ .‬וגם אנו לומדים מהקבלה‪ .‬שכך נקרא‪ .‬וכמו שהמשנה בזבחים אומרת בונים בחול ואח" כ‬ ‫מקדישים‪ .‬ואין גאולה‬ ‫בלי התחלתא דגאולה והכל לאט לאט‪ .‬וזה סוד בריאת העולם ליודעי ח"ן‪.‬וכמו שהיו שבעת ימי מילואים ואז שכן הענן וכבוד ה'‪.‬ובכל זאת צוה את ישעיהו לצוות‬ ‫את חזקיהו להתחתן‪ .‬שעל הכנת האדם חלה‬ ‫קדושת ה'‪ .‬ובאמת נולד ממנו מנשה שהכעיס הרבה‪ .‬בגלל זה לא‬ ‫נבטל לגמרי רצון הקב"ה‪ .‬‬ .‬‬ ‫וגם זה היה חשש המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ‪ .‬על ידי‬ ‫התעסקותם ביישוב הארץ‪ .‬במדבר‬ ‫היתה הנהגה אלוקית על ידי התפארת ועל כן במפקד הראשון בפרשת במדבר אפרים‬ ‫לפני מנשה‪ (2 .‬ואיך‬ ‫היה קשה המצב גם בזמן המלכים בעיקר מלכי ישראל‪.‬‬ ‫הנצי"ב כותב בהקדמת ספר במדבר הוא ספר הפיקודים‪ .‬ואם חלק יפול מרוחניותו‪ .‬כוונתו שיכנסו ויעמדו בכל‬ ‫הנסיונות הקשים של הנהגת המלכות‪ .‬וידוע מה היה מצב עם ישראל בתקופת השופטים‪ .‬וזה יבוא על חשבון ירידה רוחנית וודאי‪ .‬לא היה דבר‬ ‫כזה מאז בית ראשון‪ .‬ואף הרג את סבו‬ ‫שהוא הנביא ישעיהו‪ .‬וחכמת ישראל בכל‬ ‫התחומין רפואה חקלאות הי‪-‬טק‪ .‬וכמו שספירת העומר הכרחית לפני קבלת‬ ‫התורה‪ .‬‬ ‫לכאורה הייתי אומר זה הכנה לתפילה ואין חשיבות בדבר‪ .‬ולא כך חשבונותיו של הקב"ה‪ .‬אך לא נשנה ציווי הקב"ה ורצונו בגלל טענות שוא של שמירה על‬ ‫המצוות והתורה‪ .‬שתי קומות‪.‬שיש תיקוני עשיה והם יפנה ויטול ידיו‪.‬מפני חשיבות שני‬ ‫הפיקודים שיש בספר במדבר שהם מורים על שתי הנהגות שהיו בישראל‪ (1 .‬וכמו שחזקיהו ראה ברוח הקודש שבניו לא ילכו אחרי‬ ‫ה'‪ .‬אך אינו כן אלו‬ ‫תיקוני העשיה שאי אפשר בלא זה שהם תיקוני העשיה ויש בהם כוונות‬ ‫מיוחדות‪ .‬אמר לו הנביא ישעיהו‪ .‬אתה צריך לעשות‬ ‫מה שנצטוותה‪ .‬וכבשי דרחמנא למה לך‪ .‬‬ ‫ועוד דוגמאות רבות‪) .‬הנהגה זו קשה שכן כל מה שנעשה במדבר ע"י הקב"ה‬ ‫היו צריכים לעשות בעצמם‪ .‬ומי שאינו מכיר בקומה הראשונה‬ ‫החומרית לבנין האומה‪ .‬שעל ידי שיכנסו לארץ יהיו עסוקים יותר בחומר‪ .‬הכוונה מה שרוצה הקב"ה לעשות‬ ‫יעשה‪ .‬הקב"ה רוצה שיכנסו לארץ‪ .‬אלא דווקא שיכנסו לארץ בכל מצב‪.‬וזה וודאי ידע הקב"ה‪ .‬וקיבוץ הגלויות הגדול הנעשה בזכות שלטון ישראל בארץ‪ .‬דבר שרק מי שטח עיניו‬ ‫מראות אינו רואה שיש כאן התחלתא דגאולה‪ .‬‬ ‫כבשי דרחמנא למה לך‪ .‬ולמדנו הרב קוק זצוק"ל שגם הדרך למטרה היא מטרה‪ .‬ואולך אתכם קוממיות‪ .‬לתיקון המידות ומי שאינו מכיר בספירת העומר כהכנה לתקון‬ ‫מידותיו לא יזכה לקבלת תורה כראוי‪ .‬לא יכיל להבין את הקומה הרוחנית כראוי‪ .‬ושזו בחינת קומה ראשונה‬ ‫הכרחית ועליה נבנית קומה רוחנית‪ .‬עיין כוזרי לרבי יהודה הלוי (‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קצז‬ ‫מדינה‪ .‬ולא עסק בגלל זה בפריה ורביה‪ .‬ממש אור לגויים‪ .‬וריבוי הישיבות והבניה בארץ‪ .‬זו הכנה‬ ‫עליה חלה הקדושה‪ .

‬‬ ‫ולסכם את מהלך הגאולה נביא פירוש הרה"ג רבי צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל על‬ ‫פסוק האחרון תהילים ס"ט‪" :‬כי אלהים יושיע ציון‪ .‬כמו שחלם כל חייו‪ .‬וודאי‬ ‫שצריך לרדת ברוחניות כדי לבנות תשתית חומרית של מדינה‪ .‬‬ ‫ואוהבי שמו ישכנו בה‪ }" .‬‬ ‫ממשלה‪ .‬אומנם עיקר עסקם בהתיישבות‪{.‬וכמו שילד בתחילה דואגים לבנין הגוף‪ .‬וזה מה‬ ‫שנעשה‪ .13‬לשכנו‬ ‫הקרוב‪ .‬ובעיקר כשהוכרזה המדינה‪ .‬אך‬ ‫החליט שהיות וגידול בנים הוא קשה‪ .‬זה סתם‬ ‫מיישבים ללא תורה וקריאת שם{ וזרע עבדיו ינחלוה‪ }.‬ועוד ועוד‪ .‬והנמשל ברור לקבל‬ ‫מדינה בחיתוליה ולבנות כל מוסדותיה זה דבר קשה וזה דבר מלוכלך‪ .‬וצער גידול‪ .‬כך הקומה הראשונה של המדינה היא חומרית‪ .‬לכן צריך לחזור בתשובה לארץ‪ .‬להכניס את הקדושה בהם‪ .‬העיקר שיגדל טוב‪ .‬וזה אי אפשר‪ .‬‬ ‫לאט לאט חוזר עם ישראל לבריאותו‪ .‬ועוד כל המערכות לתפקוד מדינה‪.‬בתי משפט‪ .‬כנסת‪ .‬ונותנים לו לאכול‬ ‫אע"פ שאינו מברך‪ ..‬וישבו שם‬ ‫וירשוה‪ .‬להתעורר באהבה לארץ לדאוג לכל צרכה החומרי‪ .‬ידעו שירדו‬ ‫מרוחניותם‪ .‬וכמו במשל‪ .‬הילד גדל וצריך לדאוג‬ ‫לגידולו החומרי‪ ..‬דבר זה לא נתן פנאי לשים דגש על החלק התורני שהוזנח‬ ‫מעט לטובה בנית הגוף‪ .‬‬ .‬צריכים להכיר על פי חז"ל שאנו‬ ‫נמצאים בגאולה‪ .‬הם רוצים רק‬ ‫לקבל מדינה רוחנית‪ .‬שאלות של אנשי צבא‪ .‬גם בנין ערי יהודה שהם פתח תקווה וכו יהיה עדיין בהזכרת שם‬ ‫שכן יש ואו החיבור{ וישבו שם וירשוה‪} .‬אך שכח ששכנו אינו שומר‬ ‫תורה ומצוות מחלל שבת‪ .‬וזרע עבדיו ינחלוה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫קצח‬ ‫וגם כשבאו ישראל לארץ לפני כמאה שנה‪ .‬והנה רואים בימינו‪.‬ראה אם הבנים שמחה‪.‬כאן נעלם שם שמים וישבו שם‪ .‬המשטרה‪ .‬התנהגות החרדים‪ .‬מח"טים דתיים שואלים שאלות‪ .‬התורה מלמדת אותנו שמחשבתם היא חטא‪ .‬כאן זה הסוף והתכלית שהם גם אוהבי שמו‪ .‬ואחר כך עיצובו הרוחני‪ .‬וב"ה יש התקדמות ברוחניות וגם מצד‬ ‫הממלכתיות‪ .‬וזה הדבר שהרתיע את המרגלים להכנס לארץ‪ .‬לאדם שאחר שנים רבות זכה לבן‬ ‫זכר‪ .‬וצריך גם להתחזק בידיעה שאנו צריכים לעשות‪ .‬ולא סתם כת סוטה נוספת‪ .‬אוכל נבילות וטריפות ועוד‪ .‬וכך פירש‪ :‬כי אלהים יושיע ציון‪}.‬אף על פי שנרד‬ ‫קצת ברוחניות‪ .‬‬ ‫תחילת הגאולה תהיה על ידי שם אלוהים תחילת הציוניות תהיה עם הזכרת שם‪{ .‬למה הדבר דומה‪ .‬‬ ‫ויבנה ערי יהודה‪ }.‬ולא נמסור את הבנין החומרי בידי מחללי שבתות וכו'‪ .‬שמח שסוף סוף יוכל לגדל תלמיד חכם גדול‪ .‬כדי לקבל את הקומה‬ ‫הרוחנית‪ .‬דבר שאינו נמצא‬ ‫בשו"תים הרגילים‪ .‬ותיקון חטא זה‬ ‫מוטל עלינו‪ .‬עם ישראל חזר לארצו לצמיתות‪ .‬היו צריכים‬ ‫לבנות כל המוסדות הצבא‪ .‬לאזור כוח להחזיר בתשובה ולתקן‬ ‫את המוסדות שנבנו‪ .‬ולא לחכות‬ ‫שהמשיח יעשה‪ .‬‬ ‫משל‪ .‬שיודעים שמו‪.‬ואוהבי שמו ישכנו בה‪ ".‬שהיא גאולתינו בקרוב‪.‬כאן באה התחלת ההתנחלות‬ ‫של בני ישראל ויש רמז הזכרת שם שהם עבדיו‪ .‬ואי אפשר‬ ‫בלי זה‪ .‬וביום הבר מצווה יתחיל ללמד אותו תורה‪ .‬שעסקו בעניני הפרט בלבד‪ .‬ויבנה ערי יהודה‪ .‬החליט למסור את הילד עד גיל ‪ .‬ולא‬ ‫ינטשו עוד מעל אדמתם‪ .‬וצריך לקום בלילה להחליף חיתולים‬ ‫וכל מעללי הילדות‪ .

‬שזה ענין‬ ‫ירושלים ובית המקדש שכל הברכה ממנו ושם מברכים הכהנים‪..‬‬ ‫וכמו שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה לפני שנתנה‪ ..‬הרי‬ ‫שרשב"י ראה ברוח קודשו שמחת ירושלים בשבוע של פרשת במדבר‪ .‬כתב‬ ‫הרמב"ם חומש מהספר הידוע במצרים‪ .‬גם יש‬ ‫מציאות כזאת שגדולים מרגישים את ההארה עוד לפני שהופיע בפועל באותו‬ ‫יום‪ ..‬רבי אלעזר פתח )ישעיה ס"ו( "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה‬ ‫וגו'"‪ .‬ע"ש‪ .‬‬ ‫בענין יום ירושלים‬ ‫יום ירושלים חל בכ"ח באייר הוא גם יום פטירת שמואל הנביא שאביו אלקנה‪.‬לפני שהופיע בפועל בעולם‪ .‬היא יברכנו‪ .‬בטש ביה‪ .‬ע"פ נבואה‪ .‬שם‬ ‫בניות ברמה‪ .‬זה נכתב‬ ‫ע"פ זיכרון ממה ששמעתי פירוש זה מספר פעמים מפיו הקדוש‪( .‬רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי‬ ‫טרונייא דבבל‪ .‬אמן‪ ) .‬‬ ...‬‬ ‫ומעניין ביותר שבכל שנה בשבוע שחל בו יום ירושלים בלימוד חק לישראל בפרשת‬ ‫במדבר סידרו את הזוה"ק העוסק בשמחת ירושלים וז"ל הזוהר פרשת במדבר דף‬ ‫קי"ח ע"א‪ ..‬‬ ‫ולכן יום פטירתו מורה על ענין ירושלים‪.‫כוונות החגים‬ ‫קצט‬ ‫אשגביהו כי ידע שמי‪ .‬וכמובא בשמואל‪ ..‬שמחו את‬ ‫ירושלים וגילו בה וגו'" וגילו בה דייקא‪ .‬ועוד‪..‬ועוד האות‬ ‫בספירת העומר מהמזמור למנצח ליום מ"ג לעומר יום ירושלים‪ .‬וגם הוא היה חדור ענין אהבת ישראל‪ .‬רבי אלעזר לטעמיה‪ ..‬‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הגיע לארץ בכ"ח באייר ה'תרס"ד וחגג‬ ‫יום זה כיום עלייתו לארץ‪ .‬וכמו שמואל הנביא‪ .‬בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא‪ .‬דאמר שמחו את ירושלים היינו דכתיב‬ ‫)תהלים( עבדו את ה' בשמחה‪ .‬ואז ישכנו בה בארץ עם השכינה‪ .‬ואחר כך שמע שבמלכות בורגיניא היה ספר‬ ‫תורה מכתב יד עזרא הסופר מהיר הכהן הגדול‪ .‬את כל תבנית הבית‪ .‬מכאן רואים שהקב"ה גורם שהגדולים ישמחו וירגישו את ההארה‬ ‫באותו היום עוד לפני שהיא מופיע בפועל‪..‬בקרוב בימינו‪ .‬הוא לימד את דוד המלך‪ .‬ובזכות זה זכה ויצא ממנו שמואל הנביא שגם הוא גדל בבית‬ ‫ה'‪ .‬ואפה מצות‬ ‫בפסח‪ .‬והלך הרמב"ם שם ומצא כל הפרשיות‬ ‫פתוחות וסתומות מכוונות למה שהעתיק מהכ"ד שבמצרים‪ .‬והרב קוק‪ .‬מפני שהרגיש את ההארה של פסח‪ .‬כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא‪ .‬שעסקו בנויו של עולם‪ .‬‬ ‫כמסופר במדרש‪ .‬וירושלים‬ ‫בוערת בקרבו‪.‬היה משדל את בני ישראל לעלות לשילה לרגל‪ ) .‬וכתב הרמב"ם ושמחתי‬ ‫מאד וקבלתי לעשות יום משתה ושמחה ביום ההוא כל שנה ושנה הוא יום כ"ח‬ ‫לחודש זיו‪ ..‬ע"ש‪ .‬אמר‪ :‬שמחו את ירושלים כתיב בזמנא דירושלים בחדווה‬ ‫בעי בר נש למחדי‪ .‬‬ ‫וראה בספר שם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים רבי עובדיה מברטנורא‪ ..‬דתמן‬ ‫אתחברת אתתא בבעלה וכדין הוא חדוותא דכלא חדוותא דעילא ותתא‪" ..‬הוא בית המקדש והוא מורה על ענין ירושלים‪..‬עיין במפרשים וכן‬ ‫ילקוט שמעוני תחילת ספר שמואל ( ובכל רגל היה עולה בדרך אחרת ומלהיב את‬ ‫ישראל לבוא לרגל לשילה‪ .

.‬למנצח‬ ‫בנגנות‪ .‬כששאל מפני מה‬ ‫אין שמואל הנביא יושב במקומו בישיבה של מעלה בצד ימין‪ .‬וראה איך לא מקרה הוא ששמואל נפטר בכ"ח‬ ‫באייר ושוחרר הר הבית בכ"ח באייר‪ ...‬‬ ‫ועוד בענין שמואל הנביא‪ :‬מובא בספר החזיונות של מהרח"ו זלה"ה‪ ..‬לא‬ ‫היינו מוכנים לכל הטוב הזה שנשפע עלינו לא המנהיגים ולא הרבנים‪ .‬ע"ש‪..‬ומי שאינו חוגג דבר זה‪ .‬קשה מאד‪ .‬מה‬ ‫יש להם לענות‪ .‬‬ ‫מעין אמירה הגזמנו קצת‪ .‬מה שאנו מכוונים בכל תיבה ממזמור‪ .‬וכן נשמעה הקריאה בהר הבית‪ .‬ואת ירושלים עיר הקודש שלנו‪ .‬ומה עוד שכמו שהזכרנו לעיל בדברי הרב חרל"פ‬ ‫"דחיה של מטה דוחה גם את שלמעלה"‪ ).‬קשה להבין הדבר‪ ...‬זכינו‬ ‫והכל נהפך מאבל ליום טוב‪ .‬שהיתה בעם באותם הימים‪ .‬נאמר לו‪ :‬ששמואל הנביא‬ ‫נמצא בשערי ירושלים ולא ישב במקומו בישיבה של מעלה עד שיבנה בית המקדש‪.‬ובמרכזם יום בו שוחררה ירושלים והר הבית בידינו והכותל‪ .‬וראה מדברי הגר"א לעיל‪.‬בענין שני אור שיש לכתר דרחל שהם‬ ‫נסתלקו‪ .‬והם כדכד ושני פעמים אור אור גימ' שחוק אז ימלא שחוק פינו‪ .‬וזה צריך היום לעורר מודעות בציבור‬ ‫שאנחנו שואפים לשיא היעוד שלנו הר הבית ובית המקדש ולא לסתפק בקטנות‪.‬יום‬ ‫פז‬ ‫טוב כזה שכל יהודי העולם שמעו בשידור חי את המילים "הר הבית בידינו"‬ ‫נס כזה ונצחון כזה‪ .‬כדי שיתן לנו עוד‪.‬אם‬ ‫לא רוצים לחגוג את יום העצמאות אפשר בדוחק להבין‪ ..‬ע"ש‪.‬איך ממצב של יאוש‪ .‬אך כאן התאריך נקבע ע"י הקב"ה‬ ‫הוא הנחיל לנו את חלקי הארץ ששוחררו‪ .‬וחששו ממה שיקרה בעם בגלל‬ ‫איסור כניסה להר ועוד מה יגיד העולם הערבי ואיך יבנה בית המקדש הכל היה נראה גדול מדי עלינו‪.‬באו נלך לכותל‪ .‬‬ ..‬ביום ירושלים שהוא יום ‪ 43‬לעומר אנו בתיבת "יברכנו" וזה מורא שהוא יום‬ ‫מסוגל מאז ומתמיד שתהיה לנו ברכה בו‪ .‬אז ימלא שחוק גימ' פעמים אור‪ .‬בגלל שקבעו יום זה‬ ‫מועצת העם דאז בראשן דוד בן גוריון‪ .‬ראה הגהה שם ( וה' יחזירנו‬ ‫בתשובה שלמה לארץ ישראל‪ ..‬ושנלמד‬ ‫לקבל את הטובות מהקב"ה להודות לו ולחגוג‪ .‬‬ ‫לחזק הדברים על פי הקבלה‬ ‫אוצרות חיים דף ל"ה ע"ג‪ :‬שער לידת המוחין‪ .‬לאהוב אותה עד מסירות נפש עליה‪ .‬מאיום כל צבאות‬ ‫ערב‪ .‬לא היה לעם ישראל מימי יהושע בן נון ובזמן בנין הבית‬ ‫הראשון‪ .‬‬ ‫ראוי לציין כי לפי סדר ספירת העומר‪ .‬הייתה הרגשה בכל עם‬ ‫ישראל בארץ ובגולה שעומדות להתחולל עלינו שואה חדשה‪ .‬נצחונות מזהירים‪ .‬‬ ‫פז לצערינו קריאה זאת היתה נכונה לשש עשרה שעות בלבד‪ .‬‬ ‫ושהוא מתאבל על חרבן הבית תמיד‪ ..‬שלא היו דוגמתם מימי‬ ‫אבותינו‪ .‫כוונות החגים‬ ‫ר‬ ‫לא היו ימים טובים לישראל כימי מלחמת ששת הימים שבהם זכינו לראות‬ ‫ניסים גדולים גלויים ממש‪ ..‬ולאחר מכן מסרו את המפתחות חזרה‪ .‬ולא הר הבית‪ .‬בזכות האחדות‪ .‬אע"פ שאלה היו החיילים‪.‬ולעתיד לבוא שיבנה‬ ‫בית המקדש בב"א אז נאמר ושמתי כדכד שמשותיך שיחזרו לה הכדכד הנזכר ונקרא‬ ‫שמשותיך‪ ..‬ובלי‬ ‫האור שהוא א' נשאר פעמיים ו"ר ו"ר גימ' בית וזה בית חרב‪ .‬‬ ‫אך כך היתה האוירה שהשיא שלנו הוא הכותל‪ .‬וודאי בזכות תפילותיו‪ .‬ובסייעתא דשמיא‪ .‬מה יש להם לומר‪ .

.‬ע"ש‪ .‬‬ ‫ושמעתי שבדורות אלו אין לישב על הקרקע ולעשות כסדר הזה לפי שכבר נעשה עילוי‬ ‫לשכינה בבחינת מה‪ ..‬ולא יצא חודש ימים עד שמת לו בן אחד וקבל עליו תנחומים‪ .‬כיון שיש עילוי המלכות ושבתה הארץ שבת לה'‪.‬רואים שיש פחד לגרום לפגם בעליונים אם‬ ‫אומרים קינות ותיקון חצות בזמן שיש עילוי למלכות‪ .‬כשסיים תפילתו אמר לו‬ ‫מורי ז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו ואמר לו‪ .‬אמור אל האיש הזה‬ ‫אברהם הלוי )לא קרא לו הרב( כי למה אומר נחם ביום שמחתינו‪ .‬ואז נעשה עילוי גדול‬ ‫לשכינה אפילו שלא בזמן התפילה‪ .‬חי לפני קום המדינה וכבר אז הרגיש שיש עילוי לשכינה וודאי‬ ‫שאם היה חי היום היה חוגג דבר זה‪(.‬תימה וכי‬ ‫זו בלבד תהיה לעת"ל והא כשיבנה בית המקדש בב"א יהיו זו"ן שני מלכים משתמשים‬ ‫בכתר אחד כמבואר בפרק ב' משער ל"ו ובחינת שתי פעמים כ"ד הנזכרת אינה כי אם‬ ‫בזמן שעומדים אח' באח' מחזה ולמטה‪ ...‬הוא הרב אליהו מני שהיה רב בחברון‬ ‫בסוף ימיו וקבור שם‪ .‬והדבר נקבע לחגוג יום אחד‪ .‬וזה ממש סכנה של קילקול גדול‪..‬והכי נמי דייק לישנא דקרא "בשוב ה' את שיבת ציון ‪.‬המעיל אליהו‪ ...:‬שער הכוונות דרוש א' דתיקון חצות דף פ"ה ע"א‪ .‬‬ ‫מעיל אליהו עמ' קס"ג‪ ..‬‬ ‫שער הכוונות דף פ"ז ע"ב‪ :‬שם עדות על אותו אדם שהיה אומר בברכת תשכון נחם בכל‬ ‫יום‪ .‬לפחות אין לומר תחנון ביום העצמאות וביום‬ ..‬והנה לא ראיתי מי שעושה זה אלא דווקא יש משנים מקומם‪..‬ע"ש‪) .‬ונזדמן בל"ג בעומר במירון והמשיך במנהגו לומר נחם‪ ..‬והנה לכן הוא יהיה‬ ‫בנחמה בקרוב‪ ...‬ע"ש ) הרי‬ ‫שמכאן מבואר שיש חשיבות גדולה לחזרת ישראל לארץ ישראל‪ .‬ועיין לקמן‬ ‫פירוש האר"י על פסוק ותקם בטרם יכיר איש את רעהו‪(..:‬וכה‬ ‫יעשה ישב על הארץ‪ .‬כל שכן‬ ‫בשמחת השכינה שהיא מקבלת ‪ 2‬אורות הכתר כנ"ל )עיין בהמשך שהארכתי בחיוב‬ ‫השמחה יחד עם השכינה בשמחתה‪ (.‬ויש לחגוג דבר זה לפחות פעם בשנה‪ .‫כוונות החגים‬ ‫רא‬ ‫בית לחם יהודה א' דף ק"ו ע"ב ד"ה ולעת"ל‪ :‬ולעת"ל כשיבנה בית המקדש נאמר‬ ‫ושמתי כדכד שמשותיך כי אז אחזור לה ב' פעמים כ"ד הנזכר להאיר בה‪ .‬‬ ‫פסק השמיטה של הרב זמרת הארץ הלוא הוא הרב אביגדור עזריאל המופיע בסוף‬ ‫ספר מעיל אליהו להרב אליהו מניעמ' ת"ט‪ .‬והכי נמי דייק לשון רז"ל דסמוך שכתב שבתחילה נעשה‬ ‫חי"ל שהם )גימ'( שתי פעמים כ"ד הנזכר ואחר כך נבוס צרינו בעת שיבנה בית המקדש‬ ‫וכתב מבואר מזה דעשיית ב' פעמים כ"ד הנזכר הוא קודם לבנין הבית‪ ..:‬והוי יודע שבכל שנת השמיטה אין אנו‬ ‫אומרים תיקון רחל בחצות הלילה‪ .‬ולכן לפחות לא לומר תחנון מפני פחד הקילקול‬ ‫שיכול לגרום ושב ואל תעשה עדיף‪.‬ונלע"ד דלאו דווקא כשיבנה בית המקדש‬ ‫אלא מיד כשתשוב ארץ ישראל לישראל יחזרו ב' מאורות הנזכרים לנוק' אפילו שלא‬ ‫בזמן התפילה‪ ...‬‬ ‫ועל כן צריך להבין מזה שהיות ויש עילוי למלכות בעצם חזרת בני ישראל לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬אז ימלא שחוק‬ ‫פינו )שחוק גימ' שני אור (‪ .‬‬ ‫ואף על פי שאנחנו מכוונים מנענו עצמנו לומר קינות מפי פחד ה' דלמא ח"ו יהיה פגם‬ ‫כיון שנקרא שבת לגבי המלכות‪ ......

‬ממש מהפך‪ .‬ואולי היות והימים האלו הם ימי ספירת העומר שכידוע אין מכוונים‬ ‫כלל כי אם ברכת ספירת העומר ואז אין לעשות תיקון הנ"ל‪ .‬שאז ע"י ההלל נעשים התיקונים הנ"ל כמו שעושים בראש חודש‪.‬ואיך נשכח כל הנס הזה‬ ‫שעיננו ראו ואוזננו שמעו ולא זר‪ .‬כל‬ ‫העולם היהודי לא האמין למשמע אוזניו "הר הבית בידינו" מימי בית שני לא‬ ‫היה נס כזה‪ .‬ורצו‬ ‫למחוק את עם ישראל‪ .‬שיש לו חג שהוא סנדק או מוהל או אבי‬ ‫הבן‪ .‬הר הבית‪ .‬להציל נפשם בזה‪ .‬חברון‪ .‬יש לעשות את הכוונות בשתיקה‪ .‬וכבוש שטחים‬ ‫עצומים נחלת אבותינו‪ .‬ולהודות לה' על הניסים שעשה‬ ‫פח‬ ‫וגם אני הייתי אז חייל וכך היה ממש‪.‬ומי שכופר בטובה‪ .‬‬ ‫ועוד בימים שלפני מלחמת ששת‪ .‬בית לחם‪ .‬יהודה‪ .‬שאין אומרים תחנון‪ .‬סיני‪.‬שהם ימי שמחה לחלק גדול מעם ישראל‪ .‬יש לעשות את הכוונות‬ ‫בשתיקה‪ .‬יש לעשות את הכוונות בשתיקה‪ .‬לא היו לנו‬ ‫הכלים המתאימים להכיל כל השפע הזה‪ .‬לפחות ינהג כמו‬ ‫שאם יש אדם אחד‪ .‬שבו שוחררה ירושלים‪ .‬‬ ‫איך נעשה את התיקון הנעשה ע"י התחנון? האם נעשה בשתיקה‪ .‬לא היה יום טוב כזה‪ .‬לניצחון גדול ומרשים‪ .‫כוונות החגים‬ ‫רב‬ ‫ירושלים‪ .‬הימים שכל צבאות ערב צרו עלינו‪ .‬‬ ‫והגולן‪ .‬ועוד שהכרזה באה‬ ‫אחרי השואה הנוראה‪ .‬מיאוש גמור וחוסר‬ ‫אונים‪ .‬וכן מי שלמד ושמע סיפורי‬ ‫הניסים והנפלאות ממש יצאנו ממיתה לחיים צריך להרגיש זאת‪ .‬לפחות אל יאמרו תחנון‪ .‬או אם ראש השנה חל‬ ‫להיות בשבת שאין תוקעים בשופר‪ .‬ואיך שוכחים להמשיך להודות על הטובה‬ ‫הזאת‪ .‬וצריך עיון לעניננו שאין אומרים תחנון ביום העצמאות וביום ירושלים‪.‬ועל כן לא זכינו לשמור על הכל‬ ‫בידינו‪ .‬ואיך כל העולם לא נסה‬ ‫למנוע מהערבים לתקוף‪ .‬והמורם משם בקיצור‬ ‫נמרץ שיש לעשות את התיקונים והמשכת המוחין‪ .‬‬ .‬במקרים שאין עושים את‬ ‫הכוונה בפועל‪ .‬ומי שהיה ושמע‪ .‬כגון אם אין מנין ולא אומרים‬ ‫קדיש‪ .‬בבית כנסת של ‪ 300‬איש‪ .‬ושומרון‪ .‬ומצב הרוח והמוראל הירוד שהיה אז בעם‪ .‬או מה שתיקנו‬ ‫לומר הלל‪ .‬כמות הנשק שכוון אלינו‪ .‬ופחד‬ ‫ורעדה את הגוים‪ .‬ועלינו להתחזק ולשמור על הקיים‪ .‬וגבורה עילאית עטפה את כל חיילי ישראלפח‪ .‬צ"ע (‬ ‫ומי שהיה בימים שלפני קום המדינה‪ .‬ירושלים‪ .‬ופתאום‬ ‫רוח לבשה את מנהיגי העם‪ .‬איך שארית הפלטה שרידים יחידים עצמות יבשות יצאו ממש‬ ‫ממיתה לחיים‪.‬ועוד כאשר‬ ‫יש מוהל או חתן בבית הכנסת‪ .‬וזה הביא אותנו לנצחון עצום תוך זמן קצר‪ .‬‬ ‫האם התקנה לומר הלל מועילה לתיקונים אלה אם נאמר אותו מיד אחרי‬ ‫התפילה‪ .‬וכולם הודו ושבחו וברכו באותו רגע‪ .‬‬ ‫)כאן יש מקום לציין מה שהעיר מו"ר הרב מרדכי עטיה שליט"א בענין כוונות‬ ‫בשתיקה בספרו עטרת מרדכי עמוד ש"מ ובהמשך שם‪ .‬יש לעשות את כוונות המוחין והעליות שבקדיש‪ .‬והכרזת העצמאות‪ .‬יש שאין אומרים תחנון‪ .‬אך כנראה שלא היינו מוכנים לקבל שפע עצום וגדול כזה‪ .‬שיהיה קצת‬ ‫היכר טובה‪.‬שכם‪ .

‬שזה זמן המשכת‬ ‫מוחין לנוק' ולכן צריך בשמחה‪ .‬כגון בחצות‪ .‫כוונות החגים‬ ‫רג‬ ‫עמנו‪ .‬צריך להיות מכיר‬ ‫טובה ובעז"ה נזכה שוב ברחמים‪.‬קובע‬ ‫את איסור המלאכה‪ .‬או ביובל‪ .‬‬ ‫ע"ש‪.‬כדי להיות מוכנים לקבל מהקב"ה את הכל בחזרה‪ .‬‬ ‫וצריך להבין‪ .‬ומה שמותר לעשות מהמלאכות‪ .‬‬ ‫וכן להיפך כשהמלכות במיעוט מוחין וירידה‪ ..‬נראה לומר ששנת תשכ"ח‬ ‫כולה היתה אור מה שאין כן תשכ"ז שהמלחמה הייתה בחדש השמיני שבה וזה אינו‬ ‫סותר את החשבון כשמדובר בכמה חדשים‪ (.‬ועוד בכל החגים והשבתות התנהגותינו‬ ‫והשמחה לפי גודל המוחין‪ :‬למשל‪ .‬שתקום השכינא מאבלה‪ .‬בגין דשלטא עלה סטרא אחרא דשלטא על ארעא‬ ‫קדישא ובגין כך כיון דמלכו קדישא מלכות שמים אתכפייא ומלכות חייבא‬ ‫)אחרא( אתגברת )כדין( אית ליה לכל בר נש לאתאבלא עמה ולאתכפייא עמה‬ ‫בגין דכד איהי אזדקפא ועלמא יתחדי יתחדי איהו בהדה דכתיב )שם ס"ו(‬ ‫שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה‪ .‬שהיה אור גדול אך לצערינו לא השכלנו‬ ‫לקלוט את כולו בגלל שלא היו מנהיגנו וחכמנו מוכנים לאור גדול כזה ולכן חלק גדול‬ ‫ממנו נלקח מאתנו‪ .‬שהוא‬ .‬אך כשמברך צריך בשמחה כנודע‪ .‬ע"ש‪.‬ועיין ברמב"ם הלכות חנוכה וכן בכף החיים על חיוב השמחה‬ ‫בהדלקת נר חנוכה‪ .‬שארץ ישראל היא ביד הגויים וזה דבר שצריך לעורר כל‬ ‫אדם להתאבל על זה יחד עם השכינא‪ .‬ועיין היטב בספר הליקוטים פרשת בהר וכן שער‬ ‫המצוות פרשת בהר ותתפלא איך שמצב המלכות בשבת‪ .‬כמו בברכת המזון אומר הבן איש‬ ‫חי וכן בשער המצוות פר' עקב כשאדם אוכל צריך לחשוב על חרבן בית‬ ‫המקדש ולהתעצב קצת‪ .:‬ישעיה נ'( אלביש שמים קדרות ושק‬ ‫אשים כסותם מלאכי עלאי כולהו אתאבלו עליה דכתיב )ישעיהו ל"ג( הן‬ ‫אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון שמשא וסיהרא אתאבלו וחשכו‬ ‫נהוריהון דכתיב )שם י"ג( חשך השמש בצאתו וגו' וכולא עלאי ותתאי בכו עלה‬ ‫ואתאבלו מאי טעמא‪ .‬ומי שלא משתתף עימה‬ ‫בצערה ח"ו‪ ..‬או‬ ‫בימי בין המצרים‪ .‬ועיין בן איש חי על ט"ו באב שהוא יום טוב‪ .‬וצריך להתכונן ולהיות מוכנים לקבל את ההשפעה הבאה בקרוב‬ ‫בימינו אמן‪..‬וכן אף בחנוכה שיש המשכת אור לחצי שעה ומזה נעשה חג גדול עם‬ ‫הלל שלם‪ .‬אינו רואה בשמחתה‪ .‬ע"פ מצב המלכות‪ .‬אז יש חובה לבכות על חרבן בית המקדש‪ .‬‬ ‫מכאן משמע שכל האבל הוא‪ .‬מפני שיש‬ ‫לשכינה עילוי ביום זה‪.272‬כשתפחית ‪ 272‬מששת‬ ‫אלפים דהוה עלמא וזהו ערב תמצא ה' אלפים תשכ"ח והיא שנת מלחמת ששת‬ ‫הימים‪ ) ...‬שכל מה שאנו עושים ונוהגים הוא‪ .‬בליל הסדר המשכה גדולה ויש הלל אף‬ ‫בלילה‪ .‬או בשביעית‪ .‬‬ ‫ראה זוה"ק פרשת ויגש דף ר"י ע"א‪) .‬והנה‬ ‫כשיש לה השפעת מוחין יש חובה לשמוח‪ .‬וכשיבוא זמן‪ .‬ואם מותר לצאת חוץ לתחום‪.‬‬ ‫הנביא זכריה אומר "והיה יום אחד הוא יוודע לה' לא יום ולא לילה‪ .‬וכן בליל ערב ראש חדש‪ .‬אע"פ שמלחמת ששת הימים היתה בשנת תשכ"ז‪ .‬והיה לעת ערב‬ ‫יהיה אור" מסביר הרב צבי יהודה קוק זצוק"ל ער"ב בגימ' ‪ .‬ע"כ‪ ..

‬מאן אינון צופיך? אלא אלין אינון דמצפאן אימתי‬ ‫ירחם קודשא בריך הוא למבני ביתיה נשאו קול ישאו קול מבעי ליה מאי נשאו‬ ‫קול אלא כל בר נש דבכי וארים קליה על חרבן ביתיה דקודשא בריך הוא זכי‬ ‫למה דכתיב לבתר יחדיו ירננו וזכי למחמי ליה בישובא בחדוותא‪ .‬אתהפך ליה ענג לנגע צרעת‪ .‬ותבין שגם כשיש עילוי‬ ‫לשכינא היא מלכות שמים צריך וחובה להשתתף עמה ואוי למי שאינו משתתף עמה‪.‬ועני איהו יום שבת‪ ....‬ע"ש‪ .‬‬ ‫ע"כ ע"ש‪.‬אז ימלא שחוק פינו )שחוק גימ' שני אור(‪ .‬דלא אתקריב תמן עציבו‬ ‫דטחול‪ .‬ולפי כל זה ועל פי דברי הרב‬ ‫יהודה פתיה בבית לחם יהודה א' דף ק"ו ע"ב ד"ה ולעת"ל‪ :‬ולעת"ל כשיבנה בית‬ ‫המקדש נאמר ושמתי כדכד שמשותיך כי אז אחזור לה ב' פעמים כ"ד הנזכר להאיר‬ ‫בה‪ .‬‬ ‫כאן מדבר על השכינא שהיא בחינת שבת ויש לה עליה ביום השבת וצריך להשתתף‬ ‫עמה ולשמוח ביום השבת ומי שיכול לשמוח ולא שמח עם השכינא בשבת שיש לה עילוי‬ ‫עונשו גדול שלא משתתף עם השכינא‪ .‬וכעס דמרה‪...‬להשקות את הגן‬ ‫דאיהי דל"ת דלה מסכנא‪ .‬‬ ‫עוד ראה זוה"ק בשלח דף נ"ה ע"ב‪ ..‬ע"פ‬ ‫הרב פתייה הוא קבלת שני אור לכתר שלה‪.‬ואחר כך‬ ‫נבוס צרינו בעת שיבנה בית המקדש‪ .‬‬ ‫וכן להיפך כתוב בתיקונים תיקון כ"א דף נ"ח ע"א‪ .‬ע"כ ע"ש היטב באורך עם פירושים‪ ..:‬קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו )‬ ‫ישעיהו נ"ב( קול צופיך‪ ..‬משמע שיש עילוי גדול מאוד למלכות בחזרת עם ישראל‬ .‬בשוב ה'‬ ‫ציון בשוב ה' אל ציון מבעי ליה מאי בשוב ה' ציון אלא בשוב ה' ציון ודאי‪.‬זכאה איהו מאן דנטיר דירה לשבת דאיהו לבא‪ ...‬ואתפני מתמן יצר הרע‬ ‫דאיהו חלול שבת‪ .‬והכי נמי דייק לישנא דקרא "בשוב ה' את‬ ‫שיבת ציון‪ .‬שברוב הזמן היה עם ישראל תחת שלטון זר‪.....‬‬ ‫והעולם ישמח וישמחו גם המתאבלים עליה‪ ..‬וכתב‪ ..‬בעצמאות‪ )..:‬וכל מאן דעביד צדקה‬ ‫במסכנא גרים ההוא נהר דיתמשך מעדן דאיהי אימא עילאה‪ .‬וחריב ביתיה‪.‬ועוד ראה בתיקונים תיקון מ"ח דף פ"ה ע"א‪.:‬‬ ‫אלא זכאה איהו מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי לבא‪ .‬והכי נמי דייק לשון רז"ל‬ ‫דסמוך‪ ..‬ומאן דמקיים בה עונג שבת‬ ‫גרים לאשקאה ההיא דל"ת‪ .‬ראה בהמשך‪ (.....‬המציין את חזרת עם ישראל לארצו‪ .‬ונלע"ד דלאו דווקא‬ ‫כשיבנה בית המקדש אלא מיד כשתשוב ארץ ישראל לישראל יחזרו ב' מאורות‬ ‫הנזכרים לנוק' אפילו שלא בזמן התפילה‪ .‬ומאן דאית ליה‬ ‫רשו למעבד ענג שבת ולא עביד‪ .‬‬ ‫ע"ש‬ ‫ועל כן צריך לחגוג את היום הזה‪ .‬ענג שבת ונה"ר יוצא מעד"ן להשקות את‬ ‫הג"ן‪ .‬וזה שכר המשתתפים עם השכינא‪.‬תימה וכי זו בלבד תהיה לעת"ל? והא כשיבנה בית המקדש בב"א יהיו זו"ן שני‬ ‫מלכים משתמשים בכתר אחד‪ .‬שכתב שבתחילה נעשה חי"ל שהם )גימ'( שתי פעמים כ"ד הנזכר‪ ..‬מבואר מזה דעשיית ב' פעמים כ"ד הנזכר‬ ‫הוא קודם לבנין הבית‪ .‬דבר שלא היה אפילו בזמן‬ ‫בית שני‪ ..‬כמבואר בפרק ב' משער ל"ו ובחינת שתי פעמים כ"ד‬ ‫הנזכרת אינה כי אם בזמן שעומדים אח' באח' מחזה ולמטה‪ .‬וההוא עני אתמלי ואתקרי נהר‪ .‫כוונות החגים‬ ‫רד‬ ‫זמן שליטת ישראל על ארץ ישראל היא תקים גם את כל מי שהשתתף עמה באבלה‪.‬ברית עולם דא צדיק‪ ...

‬‬ ‫וראה לעיל מה שהבאנו את דברי הרב חרל"פ זצ"ל‪ :‬ואל יזלזלו בהנפלאות‬ ‫האלה ובזה ימשיכו את שפע אורות הגאולה והיה זה באמת לפקידה ולזיכרון‬ ‫הנבואת זכריה "ובמרחקים יזכירוני בני" )זכריה י'‪.‫כוונות החגים‬ ‫רה‬ ‫לארצו‪ ..‬מי עשה לפני ציצית עד שלא נתתי לו בגד‬ ‫מכאן רואים שקודם כל יש את הפעולה שה' יתב' היטיב לאדם‪ .‬ומי שלא שמח ח"ו אומרת‬ ‫התורה בקללות בפרשת בחוקותי "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב‬ ‫לבב מרוב כל"‪ .‬ברעותא דליבא‪ .‬נתגבר‬ ‫ונתחזק בהודאה ושמחה‪ .‬וכשאין בנים‪ .‬‬ ‫להבין אלו הדברים על פי הקבלה‪ .‬והתעוררות זו היא ע"י תפילה‬ ‫וברכה ‪ .‬תחת כל השמים לי הוא" יש על פסוק זה‬ ‫מדרש תנחומא פר' אמור אות ז'‪ ..‬‬ ‫ומשם נלמד שא"א נתן מוחין לאו"א שהיו באמת אחבא"ח בתחילה כמבואר אוצרות‬ ‫דף מ"ב ע"א פרק ד' משער המלכים‪ .‬‬ .‬מי קלס לפני עד‬ ‫שלא נתתי לו נשמה‪ .‬מפני השפע הנשפע‬ ‫למלכות באותה מצוה‪.‬וכן בכל מצוה ומצוה צריך לעשותה בשמחה‪ .‬ואמנם מ"ן שלהם הגורם להם‬ ‫העמדה וקיום של זאת הבחינה דפב"פ הנה היה מציאות ז' מלכים האלה אשר‬ ‫היו במעי הבינה‪ ..‬וראה איפה שלימה אות א' שם‪ .‬הם המלכים‪ .‬שירדו ונשברו‪ ..‬ט( הדחיה של מטה דוחה‬ ‫גם את הלמעלהפט ומי יתן ויפקחו עיני עוורים לעקוב באמונת אמן את כל‬ ‫הנעשה ע"י קורא הדורות מראש וכולם ידעו אותו‪..‬ולכן אין המשך השפעה‪ .‬וכבר הרבה נלקח מאיתנו‪ .:‬ורוח הקודש צווחת ואומרת מי הקדימני ואשלם‪ .‬לפי שנמשכו להם מוחין מן הכתר כנ"ל‪ .‬וזה בדוק ומנוסה בכל נושא‬ ‫בחיים‪ .‬‬ ‫פט כשאנחנו לא יודעים לקבל את הטובות והשפע שמושפע לנו מלמעלה‪ .‬אם לא נודה או לא נברך על מה שניתן לנו‪ .‬והחובה בשמחה בקיום המצוה היא‪ .‬על הטוב שנתן לנו יקיים‬ ‫אותו בידינו‪ ..‬ואחר כך יש את השלב השני שאדם‬ ‫עושה מילה ציצית קרבן וכו' יש שפע ראשוני מוכרח מלמעלה ואז באה ההודאה או התפלה או המצווה‬ ‫וזה גורם לשפע נוסף‪.‬וזהו שצריך לא לדחות שפע‬ ‫הניתן מלמעלה ע"י שאנחנו נודה נהלל ונשבח לה' יתברך‪ ..‬ויתן לנו עוד‪ ..‬שכן אין רצון ושמחה לקבל מצידנו‪ .‬ולקבוע יום לכך‪ .‬כתוב באוצרות חיים דף ט' ע"ד פרק ז'‬ ‫משער הנקודים‪ :‬ונחזור אל הכוונה ונאמר כי הלא או"א היו מתחילה פנים‬ ‫בפנים‪ ..‬ודאי שיש חובה גדולה לשמוח‪ .‬ובעת צאת המלכים האלו‪ .‬גם מלמעלה אין נמשך השפע‬ ‫יותר והוא נפסק‪ .‬מה שמגיע מלמעלה ונלקח מאיתנו ח"ו‪ .‬מי מל לפני בן עד שלא נתתי לו בן ‪.‬בקרוב‬ ‫אמן‪...‬ובלי‬ ‫שמחה‪ .‬כי כל שפע היורד הוא בזכות התעוררותא דלתתא‪ .‬הרי זו דחיה מלמטה שדוחה את‬ ‫הלמעלה‪ .‬גם‬ ‫הבחינה שניתנה ע"י א"א הראשונה נופלת ולא מתקיימת‪ .‬לא רק שלא נמשך שפע חדש אלא מה‬ ‫שניתן נלקח‪ .‬בקשה והודאה‪ .‬ואחר כך קיום‬ ‫והעמדת זאת הבחינה היתה ע"י הבנים‪ .‬אמנם יען שנשברו‬ ‫ומתו לכן גם או"א האחוריים שלהם המעמדת אותם פב"פ ירדו למטה ואז‬ ‫חזרו הם אב"א כי כבר אין מי שיעלה מ"ן ומקיים חזרתם פב"פ‪ .‬זו מצוה חסרה‪ ...‬ע"ש בעיון‬ ‫ובאורך‪.‬אם לא היו נשברים אלא שהיו‬ ‫קיימים היו מעמידים לאו"א פב"פ אפילו שיצאו למטה‪ .‬איוב פרק מ"א פסוק ג'‪" :‬מי הקדימני ואשלם‪ .‬ואם ח"ו לא נעשה כן‪ .‬לשמור על הקיים ולקבל בחזרה גם מה שנלקח ויותר‪ ...

.‬לעניננו‪ .‬קודם שיעשו ישראל תשובה ויכירו להקב"ה‪) .‬כך בבנין‬ ‫המדינה‪ .‬ואחר כך יבוא התוכן והקדושה ובית המקדש‪.‬על ידי לימוד‬ ‫הזוהר והקבלה‪ (.‬בתפילה ובברכות‪ .‬הנה הגענו‬ ‫במלחמת ששת הימים‪ ..‬לא היה לנו כלים מתאימים לקבל את השפע הגדול הזה‪ .‬אנחנו‬ ‫מביאים שפע חיצון‪ .‬וגם זה עבודה בכוונה וצריך לדעת שאמצעי להגיע למטרה גם היא‬ ‫מטרה‪ .‬והכל הוא כדי‬ ‫להגיע לשלמות‪ .‬ואחר שמבררים את‬ ‫הרפ"ח השייך לאותה תפילה או ברכה‪ .‬ואין המשך בנין ועליית העולמות בלי מעבר דרך תיקונים אלו‪ .‬‬ ‫ועוד בעניין כוונת התפילה אנחנו מתקנים את חיצוניות עולם העשיה‪ .‬דברים לא כל כך בקדושה‪ .‬‬ .‬צריכים להכין את הכלים לשפע הפנימי שיבוא בקרוב‪ .‬וקבלנו את "הר הבית בידינו"‪ ..‬ובו תלוי מה‬ ‫שאנחנו מביאים בשפע הפנימי‪ .‫כוונות החגים‬ ‫רו‬ ‫ועוד ידוע מה שאנחנו עושים בכל עבודה בכוונות‪ .‬ורמז לה כאן שיהיה לה עליה בטרם וגו' ר"ל שיהיה לה כמו קודם‬ ‫החרבן אע"פ שיהיה בית המקדש חרב‪ ..‬ותשכב וגו'‬ ‫הוא מבואר‪ .‬לכן זה נלקח‬ ‫מאתנו‪ .‬ע"כ‪ .‬אך לכל יש‬ ‫צורך כמו שצריך לבנות יסוד הבניין‪ .‬כל התחלתא דגאולא זה בבחינת שפע‬ ‫חיצון קטנות ויניקה‪ .‬אך זה היה במשך ‪16‬‬ ‫שעות‪ .‬וזה מה שאומר הכוזרי בסופו "שלא נזכה לבנין בית המקדש אלא עד‬ ‫שיכספו לו תכלית הכוסף"‪ ...‬ע"ש דברים נפלאים על הגאולה‬ ‫שאנו חיים בה ‪ .‬ולפי איכות שפע זה נזכה לקבל שפע הפנימי‪ .‬צריך לדעת ולהשתדל להכיר את העילוי הזה‬ ‫ולחגוג אותו‪.‬אך זו דרך הבנין ורק בסיומו רואים את היופי ואת הפאר‪ .‬או קודם שיכירו את המשיח‪ .‬משמע שיש עילוי לשכינה‪ .‬או קודם שיכיר איש היסוד את‬ ‫רעהו‪ .‬לתפילת האצילות בשמנה עשרה‪ .‬וכשנקבל את את השפע הפנימי נהיה מוכנים לכך‪.‬והשפע החיצון הוא חשוב מאוד‪ .‬לשאוף ליעוד‬ ‫האמיתי שלנו להיות אור לגויים לגלות ייחוד ה' האמיתי בעולם זו בחינת שפע‬ ‫חיצון‪ ..‬וכמו שכתבו לעיל הבית לחם יהודה‬ ‫והרב אליהו מני במכתב אליהו‪ .‬וזה ע"י פעולות‪.‬כאן רמז לה שיהיה להשכינה עלייה בטרם יכיר‬ ‫איש את רעהו‪ ..‬עולים לע"ב ס"ג דא"ק עם הרפ"ח וגם‬ ‫השפע החיצון אנחנו מעלים אותו בסוד "ולא יראו פני ריקם"‪ .‬ותקם בטרם‪ .‬‬ ‫ספר צדיק עולם לאר"י הקדוש והוא מודפס בסוף שער היחודים דף נ' ע"ב‪:‬‬ ‫"ותשכב מרגלותיו עד בקר ותקם בטרם יכיר איש את רעהו‪ ".‬כדי שנזכה‬ ‫להביא משם את השפע הפנימי‪ .‬‬ ‫יפנה ויטול ידיו‪ ..‬וודאי שלא נעים להכנס לבנין בשלבים הראשונים‬ ‫של בנייתו‪ .‬וזה גם בענייננו יש הרבה דברים‬ ‫שנראים בבנין הגוף ותשתית ויסודות המדינה‪ .‬ששפע זה הוא ללא צורך העלאת מ"ן‪ .

‬בהתעוררות העם לאהבת ארץ ישראל‪...‬משמע משם וכן עיין סוד ישרים א'‬ ‫סי' ח'‪ :‬שאז התחילה ההארה של פנים‪ ...:‬אי אפשר להעלות ולפעול‬ ‫את האחדות בישראל רק בהתכללות ישראל בעסק מצוות עשה דישוב ובנין‬ ‫הארץ‪ .‬חינם אנו מתפללים "אבינו מלכינו מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי‬ ‫חובותינו"‪ .‬הקב"ה‬ ‫קבע אותה בכיה לדורות‪ ....‬משמע מכאן שעל ידי מעשה המלחמה התחיל‬ ‫לתקן ההוד‪.‬אמן‪ .‬באותו יום שנקבע‪.‬והנה בלילה ההוא נדדה שנת מלכו של עולם‬ ‫והגיע השעה שירדו המוחין אל ז"א‪ ..‬‬ ‫לסיכום מכל האמור ודאי שצריך לחגוג את יום העצמאות‪ .‬ולהודות לה' על כל הטוב שעשה ועושה לנו בכל יום‬ ‫ובכל רגע‪ .‬ויבנה אריאל‪ .....‬‬ ‫ע"ש באורך‪.‬‬ ‫וראה עוד קונטרס בשם דגל הקבלה בעניין זה בהרחבה יותר‪.‬‬ ‫אם הבנים שמחה דף רס"ד סימן ס"ב עד ס"ז‪ .‬אמנם עדיין ההוד לא נתקן‬ ‫לגמרי עד שבאו בני חשמונאי ותיקנו אותו במלחמות שעשו אבל לא נתקן עד ח' ימים‬ ‫של חנוכה ולכן היו ח' ימים שהם עד הוד‪ .‬שהיא ) הארה ( כמו בזמן שבית המקדש קיים‬ ‫אף על פי שבית המקדש נבנה אחרי כמה שנים ועדיין עבדי אחשורוש כמ"ש בגמרא‬ ‫מגילה דף י"ד‪ .‬ואמר הקב"ה חייכם שסופכם להפרע‪ ..‬והעיקר הוא שכל העם יתאחד‪ .‬ע"ש‪.‬יש לנו לפרוע ועלינו לפרוע‪ .‬‬ ‫שהוא יום שהוכן לכך‪ .‬‬ ‫ושמעתי מפי מו"ר הרה"ג הרב מרדכי עטיה שליט"א ‪:‬‬ ‫האחדות = משיח בן דוד‬ ‫בן יוסף בן דוד גימ' רחל לאה‬ ..‬וכמו שבחטא המרגלים לא חסכו דבר ועשו תעמולה גדולה ועברו‬ ‫מבית לבית להמאיס ארץ חמדה על כל ישראל וגרמו שם בכיה גדולה‪ ..‬נמצא דאם‬ ‫אנו רוצים לתקן זאת מוכרחין אנו להשלים עתה מה שהם חסרו אז היינו‬ ‫לעשות פעלים לעורר אהבה וחמדה בלבות עם בני ישראל בכל מקומות‬ ‫מושבותיהם להיותם חושקים ומחמדים לארץ חמדה‪ .‬ויגאל אותנו גאולה שלמה‪ .‬ע"ש‪ .‬‬ ‫ספר הליקוטים דף ט"ו ע"ד‪ :‬וסוד חנוכה הוא חנ"ה כ"ו‪ .‬ואז הקב"ה ימשיך להשפיע עלינו‬ ‫טובות‪ .‬יבא גואל‪ .‫כוונות החגים‬ ‫רז‬ ‫מחברת הקודש דף נ"ג ע"א‪ :‬בענין פורים ‪.‬שכל פריעת החוב הוא‬ ‫ע"י התעוררות לאהבת ארץ ישראל ולבנייתה כלילת היופי‪ .‬ע"כ‪ ..‬כן יהי רצון‪..‬וזהו פריעת החוב‬ ‫ולפני זה‪ ..

‫רח‬ ‫כוונות החגים‬ ‫נספחים‬ ‫צ‬ ‫מכוונת הברכה המובאת בסידור מתעוררות שלש שאלות‪.‬‬ ‫א( בתיבת שהחיינו מוזכר נה"י דאימא וכן בתיבת והגיענו מה ענין כפילות זו?‬ ‫ב( בתיבת שהחיינו כתוב נכנסים בז"א וכן בתיבת לזמן כתוב נכנסים בז"א שוב‬ ‫מה ענין כפילות זו?‬ ‫ג( בתיבת לזמן הזה השפע עובר מחג"ת ז"א ומשם לנוק' מדוע אינו ממשיך‬ ‫לנה"י ומשם לנוק'?‬ ‫יש אפשרות ליישב את השאלות אלו על פי שמועה א' במבו"ש דף כ"א ע"ד ששם‬ ‫מבואר שז"ת דעתיק מתלבשים בא"א‪ .‬ואחר עיון נוסף התברר לנו שכל הקטע המוטה‬ ‫אינו שייך לכוונת שהחיינו‪ .‬נה"י עתיק‬ ‫בחג"ת א"א‪.‬‬ .‬‬ ‫צ קטע זה היה בכוונת שהחיינו לעיל בסוף כוונות חנוכה‪ .‬רוצה לומר חג"ת עתיק בכח"ב א"א‪ .‬אך יש בו דברים אמיתיים בעניינים אחרים לכן השארתי אותו כאן‪.

‬‬ ‫חלק אמצעי דפרק תחתון הארה לנה"י‪.‫רט‬ ‫כוונות החגים‬ ‫לפי זה תהיה כניסת או"א בז"א כך א( שהחיינו חג"ת דאו"א בכח"ב ז"א ב( לזמן הזה‬ ‫נה"י דאו"א בחג"ת ז"א‪ .‬נקרא חג"ת דגופא לפי זה נה"י דאימא שווה חג"ת דגופא דאימא‬ ‫לכן אותו פרק עליון דתנהי"מ שווה בערכו לחג"ת‪.‬‬ ‫חלק עליון דפרק תחתון הולך לחג"ת במילת לזמן הזה‪..‬‬ ‫חלק תחתון דפרק תחתון דדי בהמה‪ .‬‬ ‫פרק תחתון הולך לחג"ת במילת לזמן הזה‪ .‬‬ ‫אך יש עוד המשך מעמיק יותר והוא חלוקת הפרק התחתון של הנה"י לשלושה חלקים‪.‬דבר זה רק בא"א‪.‬‬ .‬‬ ‫לכן במילת שהחיינו פרק עליון דנה"י דאימא שווה חג"ת דגופא והוא מתלבש בכח"ב‬ ‫דז"א‪ .‬‬ ‫פרק אמצעי לתרין עטרין ודעת‪.‬וכך ההלבשה‪:‬‬ ‫פרק עליון דנה"י‪.‬אך לפי זה עדיין קשה שכן במילת שהחיינו כתוב תנהי"ם‬ ‫ולא חג"ת?‬ ‫אלא ניישב זאת לפי דרוש הדעת לפי חלוקת הפירקין חג"ת נה"י ל ‪ 2-1-1-2‬וכן לפי‬ ‫חלוקת גופא ונשמה‪.‬‬ ‫חג"ת‬ ‫‪2‬‬ ‫גופא‬ ‫חב"ד‬ ‫‪1‬‬ ‫נה"י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חג"ת‬ ‫נה"י‬ ‫‪3‬‬ ‫נשמה‬ ‫חב"ד‬ ‫חג"ת‬ ‫תרין‬ ‫עטרין‬ ‫ודעת‬ ‫נה"י‬ ‫הארה‬ ‫הלבשה של‬ ‫הפרצוף‬ ‫הבא‬ ‫כח"ב‬ ‫תרין עטרין‬ ‫ודעת‬ ‫חג"ת‬ ‫הארה‬ ‫לנה"י‬ ‫דדי בהמה‬ ‫לפי סדר זה אנו רואים שחג"ת דגופא שווה נה"י דנשמה‬ ‫רבי שאול באש"ל אוצרות דף כ"ב ע"ב‪ :‬לפי דרוש הדעת כל הלבשה היא של נה"י והיא‬ ‫שווה בערכה לחג"ת נה"י‪ .‬לכן מה שכתוב תנהי"ם דאימא )ולא כתוב חג"ת ( פירושו בערכין שנה"י דאימא‬ ‫שווה חג"ת דאימא‪.‬וזה לפי דרוש הדעת ומובנת בכך הכוונה‪.‬במלת לזמן פרק עליון הולך לכח"ב‪.‬‬ ‫חלוקת הפרקין של הנה"י‪ .‬ראה טבלה‪ ..

‬ע"ש‪.‬אך ז' התחתונות גופא דא"א אינם צריכים אור רב כמו הראש ולכן הג'‬ ‫אחרונות דעתיק יספיקו להאיר בהם‪ ..‬‬ ‫מבו"ש דף כ"א ע"ד פרק ב'‪ :‬צאאחר שביארנו ענין א"א נבאר סדר הי' ספירות שלו איך‬ ‫מלבישין את עתיק יומין וכבר ביארנו לעיל חלק א' פר' ד' כי לכן נקרא עתיק יומין כי ז'‬ ‫יומין דיליה לחוד הם המתלבשים בא"א וזה סידרם‪ .‬וחכמה לגבורה ובינה לת"ת וטעם הדבר כי להיותם ג' ראשונות דא"א שהם בחינת‬ ‫רישא וצריכה אורה רבה יותר מבגופא ולכן כל אחד מהם נתלבש בו ספירה אחת גמורה‬ ‫של עתיק‪ .‬כי לכך נקרא לבר‬ ‫מגופא והטעם‪.‬וזה סידרן עצמות נה"י דעתיק בחג"ת דא"א‬ ‫כנז'‪ .‬‬ .‬גם זהו מפני שחג"ת דא"א נעשים אח"כ מוחין בג' ראשונות דאו"א ולכן עיקר‬ ‫הארתם בחג"ת דא"א להאיר אל מוחי או"א ואח"כ מן היסוד דעתיק יוצא אור לבד‬ ‫ונתפשט בנה"י דא"א ובזה תדע סיבה למה שנודע ונתבאר כי כל בחינת נה"י של איזה‬ ‫פרצוף מהפרצופים הם באים תמיד בסוד תוספת ואינם ניכרים‪ ..‬‬ ‫צא ענין זה להבין את המערכות לפי דרוש הדעת הוא עמוק ואינו נחוץ לעצם הכוונה הפשוטה להבין שיש‬ ‫שתי מערכות שפע וכמו שמבואר לעיל אך אמרתי להשאיר גם ענין זה למי שרוצה להעמיק כי כך למדנו‬ ‫בתחילה‪.‬ע"ש‬ ‫באורך וכן בר' שאול באש"ל אוצרות דף כ"ב ע"ב אות א'‪ .‬כתר דא"א מלביש לחסד דעתיק‬ ‫‪...‫כוונות החגים‬ ‫רי‬ ‫באתי לגני ב' עמ' צ"ג וכן עמ' צ"ד‪ :‬שם סידר טבלה איך הלבשת נה"י דעתיק תוך‬ ‫א"א ומשמע שבכל פרצוף כך הוא הז"ת והנה"י הכל אחד ואינם אלא כללות נה"י‪ .