You are on page 1of 1

‫‪20.12.

2009‬‬
‫ויינרב קורא את טענתו של הובס "לכל אדם זכות לכל דבר" בצורה של אגואיזם רציונלי‪ ,‬הוא מייחס‬
‫להובס בצורה זו תיאוריה מוסרית שתואמת את האובייקטיביזם של איין ראנד‪ .‬באופן מעט תמוה‪ .‬ויינרב‬
‫טוען )שהובס טוען(‪ ,‬למעשה המצב הטבעי מורה לנו להיות אגואיסטים‪ ,‬אילולא האמנה החברתית זה מה‬
‫שהיינו צריכים להמשיך לעשות‪ .‬במצב הטבעי‪ ,‬נטען‪ ,‬אין חובות כי לא נטלנו על עצמנו חובות‪ .‬הובס‬
‫אומר על פי פרשנותנו )המתנגדת לויינרב(‪ :‬מן הראוי שתקום אמנה‪ ,‬במצב הטבעי כשאין הדדיות בין‬
‫אנשים‪ ,‬ולא לוקחים את האינטרסים זה של זה ברצינות‪ ,‬לא מוטלת עלינו חובה להיות מוסריים‪ .‬ברגע‬
‫שנטלנו על עצמנו את החובה להתחשב בזולת‪ ,‬מרגע שהפרנו את החובה אנחנו עושים מעשה בלתי ראוי‪.‬‬
‫הובס מראה שהרציונלי מתיישב עם המוסרי‪ ,‬חברה שבה יש כבוד הדדי היא חברה משגשגת יותר‪ ,‬כזו‬
‫שלכל אחד ואחד בחברה משתלם לחיות בה יותר מאשר המצב המדיני‪.‬‬

‫בעיית הנבל‪ :‬הנבל אומר לעצמו שמשתלם להיות פרזיט כי בכל מקרה יש אמנה חברתית‪ ,‬ולכן א לא‬
‫יקיים אותה ירוויח כי האחרים יקיימו אותה‪ .‬הבעיה היא‪ :‬מה יקרה אם כולם ינהגו כמו הנבל? או יותר‬
‫נכון למה לא כולם נבלים? או יותר נכון‪ ,‬למה יש לנו נטיה לקיים הבטחות ולא לטעון כולנו כמו הנבל?‬
‫כלומר‪ ,‬אם נאמר שיש איזה צו מוסרי‪-‬קטגורי כמו קאנט שאומר לנו שיש לקיים כל אמנה‪ ,‬הרי שוב‪,‬‬
‫בעיית הנבל מעמידה אותנו בבעיה קשה‪.‬כלומר‪ ,‬ההסבר המדעי נכשל כי אם באמת יש לנו נימוק לקיים‬
‫אמנות רק כשזה משתלם לנו ולא באופן קטגורי ככלל‪ ,‬לא ברור איך הגענו למצב שהגענו אליו שבו יש‬
‫כבוד לאמנות‪.‬‬

‫הפתרונות‪:‬‬
‫לא משתלם להיות נבל בגלל החשש התמידי שנתפס‬ ‫‪.1‬‬
‫מי שמצהיר על עצמו שהוא נבל‪ ,‬יוצא טיפש‬ ‫‪.2‬‬
‫לאורך זמן לא משתלם להיות נבל כי בסוף זה יתנקם בך בגלל שינהגו בך במידה כנגד‬ ‫‪.3‬‬
‫מידה )מה שמאושש בניסוי של אקסלרוד "‪("tit for tat‬‬

‫תועלתנות‪:‬‬
‫התועלתן מצווה על הריבון לפעול למען האינטרס הציבורי‪ ,‬כלומר מעשה נחשב טוב אם הוא פועל למען‬
‫הרווחה המצרפית בהתחשב במספר האנשים ובסיבות שלהם‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם אתה יכול לסלול כביש בשתי‬
‫ערים‪ ,‬עיר אחד של אנשים "מועילים" יותר ועיר שניה של אנשים "מועילים" פחות‪ ,‬לדוגמה חולים‪,‬‬
‫אסלול לעיר של האנשים הבריאים‪ .‬או‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אם אני יכול להציל את חייהם של מאות אנשים במחיר‬
‫של מוות של שני אנשים‪ ,‬אעדיף להציל את החיים של הרבים‪ ,‬כי הרווחה המצרפית גדולה יותר‪.‬‬

‫האמנה המדינית של הובס היא אמנם ויתור על זכויות‪ ,‬אבל קרובה יותר למה שנקרא יעילות פרטו )‬
‫‪ ,Pareto‬על שם הכלכלן האיטלקי(‪ ,‬כלומר מצב של זה נהנה וזה אינו חסר – נחשוב על מלחמת הכל‬
‫בכל או על שיווי המשקל בדילמת האסיר ‪ .6/6‬אם יש אמנה שמשרתת את האינטרסים של כל הצדדים‪,‬‬
‫חוזה‪ ,‬הוא עדיף על פני אמנה שגורמת לצד אחד לוותר על זכויותיו – לדוגמה שיווי המשקל של ‪2/2‬‬
‫שעדיף על פני ‪ .6/6‬האמנה מחלצת אותנו ממצב של מלחמת הכל בכל ‪ 6/6‬ומביאה למצב עדיף יותר ‪.2/2‬‬

‫כל יחס מעין חוזי מסלק את הטיעון התועלתני והופך אותו לחסר כח‪ .‬מה ש‪ Taurek-‬אומר הוא שמה‬
‫שבאמת משנה לנו ואנחנו חשים מחויבים אליהם‪ ,‬הם אותן חובות שנטלנו על עצמנו – או מכח חברות‪ ,‬או‬
‫כי אנחנו חבים חובות מוסריות לקרובים אלינו וכו'‪ .‬ברגע שהשיקול התועלתני נדחה על ידי שיקולים‬
‫פשוטים‪ ,‬הוא מאבד מכוחו‪ .‬התועלתן )פרפיט לדוגמה( יאמר שדברים כאלה הם לא ענייניים‪ ,‬כי זה משוא‬
‫פנים לא מוצדק‪.‬‬