You are on page 1of 5

‫מחול בתקופת הברוק )‪(1600-1750‬‬

‫)מאה ה ‪ 17‬ומחצית מאה ה ‪(18‬‬


‫רקע‬
‫מהו הברוק?‬
‫תקופה בתולדות האמנות באירופה‪ .‬סגנון עשיר ושופע שיש בו תנועה‪ ,‬דרמטיות‪ ,‬מימדי עומק ורוחב מודגשים‪ ,‬קונטרסט‬
‫חריף בין אור וצל‪ ,‬צבעוניות ורגשות אינטנסיביים‪ ,‬שבאו כתגובה לרנסאנס בו שלטו ערכי האיזון‪ ,‬הפרספקטיבה‬
‫והסימטריה‪ .‬מקור המילה בפורטוגזית "ברוקו" ‪ ,‬שפרושה פנינה פגומה והוא ניתן לתקופה ע"י דורות מאוחרים יותר כדי‬
‫לתאר יצירות שהגודש בהן מוגזם‪.‬‬
‫רקע פוליטי וחברתי‬
‫במחצית השניה של המאה ה‪ 16 -‬עלתה לשלטון בצרפת שושלת הבורבונים‪ .‬הגדול במלכיה של שושלת זו היה לואי ה‪14 -‬‬
‫שכונה "מלך השמש" והנהיג בארצו שלטון ריכוזי שכמוהו לא היה עד אז בשום ארץ אחרת באירופה‪ .‬הוא הרחיב את‬
‫גבולות ארצו ובזמנו הייתה צרפת המפוארת והזוהרת שבמדינות תבל‪.‬‬
‫שיטת הממשל של לואי ה‪ 14 -‬מכונה אבסולוטיזם‪ -‬המלך קבע בכל ענייני הממלכה ורצונו היה מקור החוק‪ .‬המלך קבע בכל‬
‫ענייני החוץ‪ ,‬הפנים‪ ,‬מלחמות‪ ,‬מיסוי‪ ,‬ואף שימש כמפקד עליון של הצבא‪ .‬לואי ה‪ 14-‬טבע את המשפט‪" :‬המדינה זה אני"‪.‬‬
‫הוא הביא את האצילים לגור בחצר הארמון‪ ,‬בהתחלה בלובר שבפריס ואח"כ בארמון ורסאי מתוך כוונה לנטרל את‬
‫השפעתם ולרכז בידיו את כל סמכויות השלטון‪ .‬כמוכן ריכז בחצרו את אנשי הכנסיה‪ .‬הוא לא פגע במעמדם החברתי‬
‫והכלכלי של האצילים‪ ,‬ולאנשי הכנסיה העניק משרות של כבוד ומקורות הכנסה‪ ,‬אך שלל את סמכויות השלטון‪ .‬הוא פיתח‬
‫את המסחר והתעשיה והיה שגשוג כלכלי‪ .‬הוא יסד את ה'אקדמיה הצרפתית' שעוצבה ע"פ הדגם של האקדמיות באיטליה‪.‬‬
‫האקדמיה הצרפתית )הפעילה עד היום( עסקה במחקר והגדרה של הספרות ושל השפה הצרפתית שהפכה בימיו ללשון‬
‫המשכילים גם מחוץ לצרפת‪ .‬כמוכן הקים את האקדמיה למדעים ואת האקדמיות למוסיקה ולמחול‪ .‬הוא תמך בפעילותם‬
‫של אנשי תרבות ואמנות כמו מולייר‪ ,‬קורניי ולולי אשר סייעו לו להפוך את ארמון ורסאי לסמל מלוכה בו נקבעו אמות‬
‫המידה ללבוש‪ ,‬נימוסים הטובים‪ ,‬צורות דיבור‪ ,‬ואפנות באמנות‪ .‬בכל העולם נישאו העיניים אל הבירה התרבותי וניסו‬
‫לחקות את הערכים שנקבעו בה‪.‬‬
‫אמנויות הבמה בברוק‬
‫תקופת הברוק הייתה תקופה של איחוד אמנויות‪ .‬כלומר במופע השתתפו מספר אמנויות וכך נוצרה קרקע פורייה‬
‫להתפתחות של צורות בימתיות שונות כמו ‪ :‬בלט החצר‪ ,‬בלט אנטרה‪ ,‬קומדי בלט‪ ,‬אופרה‪ -‬בלט‪ ,‬טרגדיה לירית והאופרה‬
‫המוסיקלית‪ .‬יצירות אלו כללו בתוכן הלחנה‪ ,‬שירה‪ ,‬נגינה‪ ,‬משחק‪ ,‬מחול‪ ,‬תפאורה‪ ,‬תלבושות ותאורה‪ .‬כתוצאה מכך חלו‬
‫התפתחויות בכל האמנויות‪.‬‬

‫התפתחות המחול בברוק‬


‫ממחול חברתי למחול אמנותי‬
‫הריקוד בסוף המאה ה‪ 16-‬התפתח כעיסוק חברתי חשוב של אצילים המגדיר נורמות גופניות והתנהגותיות של עידון‪,‬‬
‫ומהווה בילוי ובידור‪ .‬מגמה זו החלה בימי הבינים‪ ,‬המשיכה ברנסאנס וגם בברוק‪ .‬המחול החברתי היווה חלק משמעותי‬
‫בחיי החצר‪ .‬במחול זה השתמשו למופעי 'בלט החצר' שתפקידם היה גם להאדיר את מעמד האצולה והמלוכה‪ .‬כך למעשה‬
‫נולד המחול האמנותי‪ .‬אמנות המחול התפתחה בצורה משמעותית הודות לתרומתו הרבה של לואי ה‪ .14 -‬אהבתו למחול‬
‫והיותו רקדן נלהב בעצמו הפכו את המחול לאמנות מכובדת ואצילית הן בעיני הצרפתים עצמם והן בעיני האצולה באירופה‬
‫כולה‪.‬‬
‫סוויטה ברוקית‬
‫בתקופת הברוק ‪,‬ריקודי החצר החברתיים מהרנסאנס וריקודים חדשים שנוספו ‪,‬התגבשו למבנה מוסיקלי קבוע מסודר‬
‫ומאורגן‪ ,‬בהדרכת מורים למחול‪ .‬הסויטה הברוקית ‪ -‬סדרה של ריקודים המנוגנים בזה אחר זה‪ -‬מציינת נקודת מפנה‬
‫בתולדות המחול בה המחול חברתי הופך למחול הופעתי‪ .‬כאן נראו לראשונה צעדי הבסיס לבלט הקלאסי ‪ -‬חמשת עמידות‬
‫המוצא ועקרון הטורן אאוט‪ .‬הריקודים נבדלים במשקל ובאופי‪ .‬יש ריקודים שחוזרים ברב הסוויטות‪ :‬אלמנד‪ ,‬קורנט‪ ,‬סרבנד‬
‫וג'יג‪ .‬הסדר הוא‪ -‬רקוד איטי‪ ,‬רקוד מהיר‪ ,‬רקוד איטי רקוד מהיר‪.‬‬
‫הריקודים הקבועים‪.1 :‬האלמנד‪ -‬רקוד איטי במשקל של ‪. 4/4‬‬
‫‪.2‬קורנט‪ -‬מהיר‪ .‬משקל ‪.3/4‬‬
‫‪.3‬סרבנד‪ -‬איטי‪ .‬פעמה שניה מודגשת‪.‬‬
‫‪.4‬ג'יג‪ -‬מהיר‪ ,‬במשקל של ‪. 12/8‬‬
‫ריקודים אחרים בסוויטה ‪:‬מינואט‪ ,‬גבוט‪ ,‬בורה ופולונז‬
‫מחול הופעתי‪ -‬בלט החצר‬
‫אחד מאמצעי הבידור החביבים על אנשי החצר בתקופה זו היו מופעים הכוללים מחול‪ -‬בלט החצר‪ .‬זה היה מופע מסוגנן‬
‫שכלל את ריקודי החברה שנרקדו בנשפים‪ .‬המופעים נערכו בחצרות הארמון ומבנה הארמון שימש תפאורה חיה לכל‬
‫ההתרחשות על הבמה‪ .‬המופעים היו גרנדיוזיים והם התקיימו בד"כ באירועים כמו חתונות‪ ,‬לידות‪ ,‬ביקורים רמי דרג‬
‫מארצות זרות‪ ,‬קרנבלים או חגים והיוו הפגנה של עצמה פוליטית כלכלית ותרבותית‪.‬‬
‫הקהל צפה בהופעה משלושה כיוונים ‪ -‬שתי במות גבוהות יותר מאחורה ובמה נמוכה יותר מקדימה‪ .‬משום כך הושם דגש‬
‫על המבנים הכוריאוגרפיים בריקוד‪ .‬הריקוד נבנה בתבניות גיאומטריות מורכבות ‪ ,‬סימטריות‪ ,‬טקסיות ובעלות משמעות‪.‬‬
‫כדי לשמור על המבנה נרשמו הצעדים‪ ,‬המקצבים והמסלולים ככתב תנועה על הרצפה‪.‬‬
‫התלבושות היו מסובכות וכבדות עשויות מבדים יקרים ששקלו ‪ 75‬ק"ג‪ .‬לכן הצעדים היו פשוטים ‪,‬רחבים‪ ,‬מחליקים‬
‫והקפיצות נמוכות‪ ,‬התנועות 'הושאלו' מהמחול החברתי‪ .‬המבצעים היו האצילים עצמם )כמו ברנסאנס( ממין זכר בלבד‬
‫והם גילמו את תפקידי הנשים בעזרת מסכות‪.‬‬
‫הנושאים היו אלגוריים שעלילתם לקוחה מתוך המיתולוגיה היוונית והם נושאים מסר מהשלטון לעם‪ .‬לא היו נושאים דתיים‪,‬‬
‫מחיי היומיום או מחיי האיכרים‪.‬‬
‫למחול ההופעתי היו כמה התפתחויות ‪ :‬בלט אנטרה ‪ -‬קומדי בלט ‪ -‬טרגדיה לירית ‪ -‬אופרה בלט‬
‫בלט אנטרה ‪ -‬סדרה של כניסות ויציאות לסצנות שהיו קשורות לנושא המרכזי באופן רופף ביותר‪ .‬המופע התחלק‬
‫ל"כניסות" של דקלום‪ ,‬שירה‪ ,‬נגינה‪ ,‬דיאלוגים‪ ,‬קטעי אקרובטיקה וליצנות וריקודים והסתיים‬
‫ב'גרנד בלט' ‪,‬חלק בו השתתף גם חלק מהקהל‪.‬‬
‫התפתחות המחול ההופעתי‬
‫‪ .1‬הפרדה בין הרקדנים והצופים‬
‫כאמור‪ ,‬בתחילת תקופת הברוק הצופים הסתכלו במופע משלושה כיוונים והצטרפו לחלק האחרון של הגרנד בלט‪ .‬בהדרגה‬
‫החל מעבר של המופעים מאולמות הנשף‪ ,‬לבמות בתאטרונים הציבוריים בפריס ‪ -‬במת פרוסיניום‪ .‬אלו היו בנויים במתכונת‬
‫בתי האופרה האיטלקיים כשהקהל והמופיעים מופרדים ע"י תזמורת‪ .‬כך החלה להתהוות חלוקה ברורה בין קהל צופה‬
‫פאסיבי‪ ,‬לבין רקדנים מקצועיים שהונחו על ידי מורים מומחים‪ .‬הפער בין ריקודי החברה לריקודים המקצועיים העמיק‪.‬‬
‫שימוש בבמות אלו הביא לכך שאת הגאומטריה האופקית )מבנים ומסלולים ברצפה( מחליפה מחשבה על עיצוב תנועה‬
‫אנכי )קוים והפניה לקהל חזיתי(‪.‬‬
‫‪ .2‬האקדמיה למחול ‪1961‬‬
‫אגודה של מורי מחול שהוקמה ע'י לואי ה ‪ - 14‬הקמתה סימנה הכרה במחול כאמנות‪ .‬בשנת ‪ 1669‬הוקמה גם האקדמיה‬
‫למוסיקה שהפכה להיות ה"האופרה של פריס" ובה נוסד בית הספר הראשון למחול שפועל עד ימינו‪.‬‬
‫‪ .3‬היווצרות הרקדן המקצועי‬
‫במהלך הברוק החליף הרקדן המקצועי את האציל החובב כי הפער בינהם גדל ‪.‬האקדמיה ובתי הספר למחול אפשרו‬
‫תהליך התמקצעות של הרקדנים‪ .‬פרישתו של לואי ה‪ 14 -‬מהופעות בשנת ‪ 1670‬אפשרה לרקדניות לעלות על הבמה‪.‬‬
‫כוכבות הבלט בתחילת המאה ה‪ 18 -‬יצאו מבה"ס לבלט של האופרה של פריס ‪ -‬מרי קמרגו ומרי סאלה‪.‬‬
‫‪ .4‬קודיפיקציה של אמנות המחול והנחת היסודות לבלט הקלאסי‬
‫פייר בושמפ‪ ,‬רקדן וכוריאוגרף בחצר המלך ומנהל של האקדמיה למחול‪ ,‬ארגן את הצעדים של ריקודי החצר הפופולריים‬
‫תחת קודים וצורות‪ .‬הוא הגדיר חמש עמידות יסוד לרגליים ואת עיקרון ה‪ Turn Out-‬שהיוו את הבסיס לעמידות היסוד‬
‫ועיצוב הטכניקה של הבלט הקלאסי‪.‬‬

‫אישים חשובים בברוק‬


‫לואי ה ‪14‬‬
‫מלך צרפת מ ‪ 1643-‬עד ‪ . 1715‬הוא הנהיג שלטון ריכוזי שקבע בכל ענייני המדינה והחוק ‪ ,‬הרחיב את גבולות ארצו‪ ,‬קידם‬
‫את האמנויות השונות והפך את צרפת למפוארת במדינות אירופה‪ .‬חיי הרוח‪ ,‬החברה והתרבות של האצולה התרכזו‬
‫בארמונו ושם התגבשה תרבות האומה‪ .‬בזכות מצבה הכלכלי השפיר של האצולה‪ ,‬היה באפשרותו לקדם את אהבתו‬
‫המרכזית לאמנויות‪ .‬הוא הקים בעזרת טובי האמנים והאדריכלים את ארמון ורסאי וקיים חיי חצר אינטנסיביים שהתבטאו‬
‫בנשפים בהם רקדו כל אנשי החצר את המחולות החברתיים של התקופה‪ .‬ורסאי הפך להיות סמל חיקוי לכל העולם מבחינת‬
‫ערכים תרבותיים לגבי אמנות‪ ,‬התנהגות אצילית ואופנות‪ .‬לואי השתמש במחול כדי לשלוט בהיררכיה החברתית שכן בעלי‬
‫הדרגה החברתית הגבוהה רקדו ראשונים אחריהם בעלי דרגה נמוכה יותר וכן הלאה‪ .‬על מנת להיות רקדן נשפים בחצרו של‬
‫לואי ה‪ 14 -‬היה צורך בעידון‪ ,‬אלגנטיות ואינטלקט‪ .‬היה צורך ללמוד בין ‪ 2‬ל‪ 4 -‬ריקודים מידי שנה ואת הריקודים הפופולריים‬
‫משנים קודמות‪ ,‬ענין לא פשוט אם לקחת בחשבון את שונותם ומורכבותם של ריקודי החברה בחצר הצרפתית‪ .‬הריקודים‬
‫הוכנו ע"י 'בלט‪ -‬מסטר' למנגינות שונות‪ .‬ריקוד נמשך בד"כ כ‪ 2-3 -‬דקות הוא הותאם למנגינה מיוחדת ורק מעט ריקודים‬
‫שהיו פשוטים יותר ניתן היה לבצע למנגינות שונות‪.‬‬
‫לואי ה‪ 14 -‬תמך בהפיכת המחול לאמנות מקצועית‪-‬הוא תמך בפעילותם של לולי ומולייר וייסד את האקדמיה למחול ואת‬
‫האקדמיה למוסיקה‪ ,‬שידועה היום כ"אופרה של פריז"‪ .‬הוא היה רקדן נלהב בעצמו‪ .‬הוא החל לרקוד בהיותו ילד כחלק‬
‫מהחינוך של בני האצילים והופיע מגיל צעיר‪ .‬תפקידו בהופעת בלט כ'מלך השמש' הקנה לו את כינויו המפורסם‪ .‬המופעים‬
‫המפוארים שהעלה בארמון ורסאי‪ ,‬הקמתה של האקדמיה למחול אשר הגדירה את המחול כאמנות ואפשרה את קידומם של‬
‫רקדנים המקצועיים ‪ ,‬העסקתם של טובי היוצרים והמורים במחול כדוגמת פייר בושאמפ וז'אן בטיסט לולי ‪ -‬כל אלו היוו קרקע‬
‫פורייה להתפתחות המחול בצרפת‪ .‬כיוון שהפך למלך דומיננטי באירופה‪ ,‬מעמדה של אמנות המחול כאמנות שלטונית‬
‫מכובדת ואצילית עלה בכל הארצות‪ .‬כפי שנאמר קודם גם העדרותו מהבמה 'תרמה' רבות‪ .‬רק עם פרישתו מהופעות‪,‬‬
‫רקדניות יכלו להופיע ‪.‬זו תחילתו של מהפך התפקידים בין גברים ונשים ‪,‬ששיאו בדמות הבלרינה הרומנטית ‪.‬‬
‫המופעים שהועלו שימשו להעברת סיפורים‪ ,‬בעיקר מן המיתולוגיה היוונית‪ ,‬וכן להעברת מסרים פוליטיים‪ .‬דוגמה בולטת‬
‫היא השימוש הפוליטי של לואי ה‪ 14 -‬ב"בלט המלכותי של הלילה" להאדרת שמו ולהעברת מסרים מרגיעים לעם‪.‬‬
‫"הבלט המלכותי של הלילה"‪ -‬בלט אנטרה ‪1653 -‬‬
‫היצירה העניקה ללואי ה‪ 14 -‬את כינויו 'מלך השמש' ע"ש תפקידו בבלט‪ .‬הכוריאוגרף אינו ידוע‪ .‬העלילה האלגורית מתארת‬
‫גנבים המנסים לבזוז בית במשך הלילה‪ .‬עם שחר עולה השמש )בביצועו של המלך לואי ה ‪ 14‬בעצמו(‪ ,‬מוקפת בכל‬
‫המעלות הטובות‪ :‬כבוד‪ ,‬חן‪ ,‬אהבה‪ ,‬עושר‪ ,‬ניצחון תהילה‪ ,‬אומץ לב וביטחון וזה מתבטא בגרנד בלט מרהיב‪ .‬הרקע‬
‫ההיסטורי הוא תקופה של ניסיונות התקוממות של קבוצת אצילים פורשים ‪ -‬הפורונד‪ -‬שניסו להחליש את המונרכיה בין‬
‫‪ 1648‬ל– ‪ .1653‬יועצי המלך חיפשו דרכים להשיב את האמון במלך ובממשלתו‪ ,‬ויזמו את העלאת הריקוד‪ ,‬בו הדגישו‬
‫שהמלך ושלטונו צופנים בחובם יתרונות של שפע ושלום‪ .‬הבלט זכה להצלחה גדולה והוצג שש פעמים בשבועות אחדים‬
‫ואח"כ הוצג בכל שנה מחדש‪.‬‬

‫ז'אן בטיסט לולי ‪(1632-1687) -‬‬


‫רקדן ונגן ויולה איטלקי במוצאו שהכיר היטב את את המוסיקה האיטלקית והקומדיה ד'לארטה‪ .‬הוא היה מלחין‪ ,‬מנצח‪,‬‬
‫רקדן‪ ,‬כוריאוגרף‪ ,‬מארגן ויוזם‪ ,‬ושלט בחיי המוסיקה התאטרון והמחול בחצר הצרפתית‪ .‬הוא קידם ותרם להתפתחות כל‬
‫אמנויות הבמה בחצרו של לואי ה‪: 14 -‬‬
‫בתחום המחול‪ -‬אירגן את בלט החצר למבנה קבוע שבו פתיחה תזמורתית‪ ,‬כ‪ 30-‬כניסות וגרנד בלט בסיום‪ .‬בכל כניסה יש‬
‫חלק של הסיפור כמו סצנה בתיאטרון‪ .‬נושאי הריקוד היו מגוונים יותר מאשר בתחילת הברוק והיו מבוססים על סיפורים‬
‫מיתולוגיים‪ ,‬אגדתיים‪ ,‬קומיים‪ ,‬עממיים או פוליטיים‪ .‬מכיוון שאמנות המחול לא הייתה מפותחת דיה כדי להעביר סיפור שלם‬
‫בתנועה‪ ,‬יצר לולי בשיתוף הפעולה שלו עם מולייר ז'אנר חדש של הברוק הצרפתי‪ -‬הקומדי בלט ‪ ,‬ששילבה משחק‪ ,‬מחול‬
‫ומוסיקה‪ .‬שותפות זו הייתה שילוב של ה'בלט אנטרה' והקומדיה ד'לארטה‪ .‬היו בז'אנר זה הומור‪ ,‬דמויות ‪,‬ואימפרוביזציה‪.‬‬
‫בתחום המוסיקה ‪ -‬היה האחראי המוחלט על כל המוסיקה התאטרלית הצרפתית‪ .‬הקים תזמורות ‪ ,‬כתב מוסיקה וחידש‬
‫סגנון חדש על בסיס סגנונות העבר‪ .‬כתב אופרות שחלקן נשארו ברפרטואר של בתי האופרה באירופה למשך יותר ממאה‬
‫שנים‪ .‬הוא הפך את הבלט למרכיב חשוב באופרות שלו ומאותה עת ציפה הקהל לראות מחול באופרה‪ .‬לאופרות אלו קראו‬
‫טרגדיה ‪ -‬לירית בעלת מבנה הקבוע )‪ 5‬מערכות(‪ .‬הוא פיתח את ה"אריה" ‪ -‬שיר סולני עם ליווי‪ .‬האריה מאפשרת לזמר‬
‫להוכיח את יכולתו המוסיקלית‪ .‬הוא פיתח את הרציטטיב שהוא צורה של שירה דיבורית‪ .‬הוא יצר מתכונת של פתיחה‬
‫הנקראת אוברטורה צרפתית שבה התזמורת מנגנת הקדמה קצרה‪.‬‬
‫כמנהל האקדמיה למוסיקה עמד על כך שבכל הופעה יהיה דרמטיסט אחד‪ ,‬מלחין אחד ומעצב אחד‪ .‬הוא חיפש דרך שבה‬
‫האמנויות השונות יצליחו להעביר יחד את המסר ותוך כך יצר אפשרויות חדשות ‪ -‬במחול‪ ,‬בשירה )רצ'יטטיב ואריה(‪,‬‬
‫במשחק )שיתוף פעולה עם מחזאים(‪ ,‬הלחנה‪ ,‬נגינה )קידום תפקיד התזמורת(‪ ,‬ציור )הזמנת תפאורות ליצירותיו( ועוד‪.‬‬
‫לולי עבד בשיתוף פעולה עם בושמפ שהיה מנהל האקדמיה למחול כשהוא היה מנהל האקדמיה למוסיקה‪.‬‬

‫פייר בושמפ )‪( (1631-1719‬‬


‫מורו האישי של לואי ה‪ 14-‬ואחד הרקדנים והכוריאוגרפים הבולטים בתקופה‪ ,‬שהתפרסם ביכולתו הטכנית הגבוהה‪ .‬בא‬
‫ממשפחה של מוזיקאים ואף הלחין מוסיקה לכמה מופעים‪ .‬הוא מונה להיות האחראי על כל הבלטים ובילויי החצר‪.‬‬
‫הוא שהחל את תהליך הקודיפיקציה של אמנות המחול ‪ -‬ארגון את הצעדים תחת קודים וצורות‪ ,‬הגדרת חמשת עמידות‬
‫היסוד‪ ,‬עיקרון ה‪ - Turn Out -‬הבסיס לטכניקה הקלאסית‪ .‬ככוריאוגרף הוא השתמש בחלל והדגיש את השימוש בזרועות‬
‫באופן שהיה חדשני בזמנו‪ .‬חשיבותו בעיצוב טכניקת המחול האמנותי ‪ -‬שאף לעקרונות מחייבים המושתתים על אידיאלים‬
‫קלאסיים של בהירות‪ ,‬איזון ופרופורציה‪.‬‬

‫הריקוד בברוק המאוחר‬


‫הריקוד בסוף המאה ה‪ 17-‬התרכז עדיין סביב חצרות האצולה והכיל בעיקר תנועה אלגנטית ואיטית‪ .‬עם הקמת האקדמיה‬
‫הפכה המטרה להיות טכניקה וירטואוזית ומהירה‪ .‬במשך העשור הראשון של האקדמיה הוכשרו ‪ 12‬רקדנים גברים ו‪10 -‬‬
‫רקדניות‪ .‬ההתעניינות באקדמיה גברה ומספר הלומדים גדל בהרבה לקראת סוף המאה ה‪ 17 -‬והתוצאה הייתה רקדנים‬
‫מאומנים היטב כמו ז'אן בלון שהתפרסם בקלילותו וקפיצותיו‪ ,‬ולואי פקור שהתפרסם בדיוקו הטכני ובחינו הרב‪ .‬הרקדנים‬
‫היו הופכים למורים שמכשירים את הדור הבא ונוצרו שושלות בעולם הבלט )לדוגמא‪ :‬וסטריס ובנו‪ ,‬טליוני ובתו (‪ .‬מבחינה‬
‫טכנית הרקדנים הפכו לוירטואוזים ומהירים והבלט קיבל דגשים ורטיקליים‪ .‬זו התקופה בה נולד ה ‪Dance Haute -‬‬
‫הרקוד הגבוה‪ ,‬השואף למעלה ומפגין קפיצות גבוהות‪ ,‬בניגוד ל‪ - Dance Basse-‬הרקוד הנמוך של תקופת לולי‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬בתקופת הברוק נוצרה לראשונה הכרה במחול כאמנות‪ ,‬הפער בין ריקודי החברה לריקוד האמנותי הלך והעמיק‬
‫והונח הבסיס לבלט הקלאסי‪.‬‬

‫עריכה‪ -‬אורה מירסקי ינואר ‪2003‬‬