You are on page 1of 2

‫צילומים‪ :‬טל שחר‪ ,‬אלעד גרשגורן‪ ,‬זהר שחר‪ ,‬אי־פי־אי‪ ,‬לינדה סיסרו־אוניברסיטת סטנפורד‬

‫פ‬
‫רופ' אהרן צ'חנו‬
‫‪" .)2004‬יש פה צביבר (נובל בכימיה‪,‬‬
‫מהמתנגדים לא יעזעות גדולה‪ .‬איש‬
‫בתרופות שפות שלא להשתמש‬
‫חו בניסויים"‬

‫פרופ'‬
‫דן שכטמן (נובל‬
‫"אגודות צער בעלי חבכימיה‪.)2011 ,‬‬
‫את המוח לחוקרים יים מבלבלות‬
‫ו‬
‫לכתוב לראש המכריחות אותם‬
‫ממשלה"‬

‫פרופ' אברה‬
‫בכימיה‪ 004 ,‬ם הרשקו (נובל‬
‫‪.)2‬‬
‫מאוד רופאים ש "אני מכיר מעט‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ע‬
‫לי‬
‫מ‬
‫ק‬
‫צוע‬
‫ומתנגדים‬
‫לניסויים כאלה"‬

‫פרופ' אריה ור‬
‫של (נובל בכימיה‪,‬‬
‫‪" .)2013‬המ‬
‫גב‬
‫לפגיעה קשהלות כבר גורמות‬
‫מחקר מתקד ביכולת לקיים‬
‫ם‬
‫"‪ ,‬נאמר במכתב‬

‫זוכי הנובל‪:‬‬

‫תנו לנסות‬
‫בחיות‬

‫אשי‬
‫אלים ושבעה ר ב מחאה‬
‫ר‬
‫ת‬
‫כי פרס נובל יש חתומים על מכ ם בבעלי‬
‫שישה זו‬
‫ר ניסויי‬
‫י מחקר‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫כ‬
‫הסיפור‬
‫י‬
‫ניברסיטאות ומ לא להגביל עוד ספר את‬
‫או‬
‫ל‬
‫א‬
‫ובדות"‪,‬‬
‫צא דופן‪ ,‬הקור נו שהגיע הזמן את הע‬
‫ור‬
‫יו‬
‫ט‬
‫"אנחנו‬
‫חיים "החל שוף בפני הציב צ'חנובר‪,‬‬
‫לח‬
‫הרן‬
‫החליט‬
‫האמיתי ו ליסט פרופ' א י מישהו‬
‫טוען הנוב עלה הגבעה כ ישראל"‬
‫מ‬
‫מחקר ב‬
‫בקרב ב ים קץ ל‬
‫לש‬

‫אריא ל ה רינג ל הופמן‬

‫פרופ' עדה יונ‬
‫‪" .)2009‬ח"כית (נובל בכימיה‪,‬‬
‫השתדלו להש ם נכבדים‪ ,‬אנא‬
‫הגיוניים במ תמש בנימוקים‬
‫קום בפופוליזם״‬

‫פ‬
‫רופ' מיכאל לוי‬
‫‪" .)2013‬כאוהבט (נובל בכימיה‪,‬‬
‫אני יודע כמ חיות בעצמי‪,‬‬
‫המעבדה יזכו ה חשוב שחיות‬
‫ליחס הגון וטוב"‬

‫מכתב נרגש – "חריג"‪ ,‬כמו שמנסחים‬
‫זאת כותביו – הונח שלשום על שול־‬
‫חנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו‪.‬‬
‫"אנו מבקשים להתריע בפניך על איום‬
‫ממשי למחקר המדעי בישראל"‪ ,‬נכתב‬
‫בו‪" .‬לאחרונה אנו נתקלים בניסיונות‬
‫לסכל את פעילותם של גופי המחקר האקדמי הנעזרים‬
‫בבעלי חיים‪ ,‬בין היתר בדרך של יוזמות חקיקה שונות –‬
‫חלקן של גורמי מיעוט המתנגדים באופן גורף לכל שימוש‬
‫בבעלי חיים – אשר עלולות לגרום סכנה אמיתית להמשך‬
‫קיומו של המחקר המדעי בישראל‪...‬‬
‫"המגבלות כבר גורמות לפגיעה קשה ביכולתה של‬
‫האקדמיה לקיים מחקר מתקדם‪ ,‬שהינו חיוני לשיפור‬
‫איכות חייהם והצלת חייהם של מיליארדי בני אדם‪ ...‬אנו‬
‫מבקשים כי ממשלת ישראל בראשותך תשים לנגד עיניה‬
‫את המצוינות המדעית כאינטרס לאומי עליון‪ ...‬על מנת‬
‫לאפשר תנאים נאותים לקיומו של מחקר מדעי בישראל"‪.‬‬
‫על החתום‪ :‬שבעה חתני פרס נובל‪ ,‬שישה מהם ישראלים‪,‬‬
‫ועוד שבעה ראשי אוניברסיטאות ומכוני מחקר‪.‬‬
‫זו לא תהיה הפעם ראשונה שהנושא של ניסויים בבעלי‬
‫חיים עולה לסדר היום הציבורי‪ ,‬אבל זו פעם ראשונה בה־‬
‫חלט ששורה של חוקרים מובילים מתגייסת‪ ,‬בגלוי‪ ,‬לקחת‬
‫חלק במאבק‪ :‬אהרן צ'חנובר‪ ,‬עדה יונת‪ ,‬אברהם הרשקו‪,‬‬
‫מיכאל לויט‪ ,‬אריה ורשל‪ ,‬דן שכטמן ורוג'ר ד‪ .‬קורנברג‬
‫ כולם חתני פרס נובל בכימיה – קוראים לא להגביל‬‫ניסויים בבעלי חיים ה"הכרחיים להצלת חיי אדם ולכן‬
‫חייבים להתקיים"‪.‬‬
‫ויחד עימם פרופ' מנחם בן ששון‪ ,‬נשיא האוניברסי־‬
‫טה העברית בירושלים ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות‪,‬‬
‫פרופ' דניאל זייפמן‪ ,‬נשיא מכון ויצמן למדע‪ ,‬פרופ' פרץ‬
‫לביא‪ ,‬נשיא הטכניון‪ ,‬פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬נשיאת אוניבר־‬
‫סיטת בן־גוריון‪ ,‬פרופ' יוסף קלפטר‪ ,‬נשיא אוניברסיטת‬
‫תל־אביב‪ ,‬פרופ' דניאל הרשקוביץ‪ ,‬נשיא אוניברסיטת‬
‫בר־אילן‪ ,‬פרופ' קובי מצר‪ ,‬נשיא האוניברסיטה הפתוחה‬
‫ועמוס שפירא‪ ,‬נשיא אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫"מה שהוליד את המכתב זו העובדה שעד היום היינו‬
‫במגננה‪ ,‬ועכשיו החלטנו שהגיע הזמן לספר את הסיפור‬
‫האמיתי ולחשוף בפני הציבור את העובדות המדויקות"‪,‬‬
‫מסביר הנובליסט פרופ' אהרן צ'חנובר‪" .‬אנשים לא מקצו־‬
‫עיים מספרים לכולנו כל מיני סיפורים מבלי להבין שפ־‬
‫גיעה במחקר תהיה מכה קשה מאוד למאבק במחלות שהן‬
‫המחלות היותר קטלניות‪ ,‬מחלות לב וסרטן"‪.‬‬
‫אתה מתכוון לגופים שפועלים למנוע‪ ,‬או לפחות לצמצם‪,‬‬

‫את השימוש בבעלי חיים לניסויים?‬
‫"מה שאני אומר זה שיש במדינת ישראל חוקים‪ ,‬מערך‬
‫שלם מגודר היטב של חוקים ותקנות‪ ,‬שאנחנו פועלים על‬
‫פיהם‪ .‬ומה שקרה הוא שהצד הנגדי חושב שצריך לשים‬
‫עוד ועוד גדרות"‪.‬‬

‫"אין ברירה אחרת"‬
‫האמת היא שלפרופ' צ'חנובר‪ ,‬כמו ליתר החתומים‬
‫על המכתב‪ ,‬יש סיבה טובה לדאגה‪ .‬על סדר היום עומדת‬
‫הצעת חוק לשינוי הרכב המועצה לניסויים בבעלי חיים‪,‬‬
‫אותה מועצה שהוקמה מכוח חוק צער בעלי חיים (‪,)1994‬‬
‫ושתפקידה לקבוע את הכללים לשימוש בבעלי חיים בני־‬
‫סויים ולפקח על יישומם‪.‬‬
‫לטענת ראשי הארגונים להגנה על החיות‪ ,‬ההרכב‬
‫הנוכחי של המועצה משמר את האינטרסים של החוקרים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬על פי הצעת החוק החדשה‪ ,‬בראש המועצה יעמוד‬
‫שופט ולא חוקר מדעי (שבמקרים רבים מעורב בניסויים‬
‫מהסוג הזה בעצמו)‪ ,‬שמספר החברים בה יעלה מ־‪ 23‬ל־‪,26‬‬
‫ושישה מהם (לעומת שלושה היום) יהיו נציגי הארגונים‪,‬‬
‫ושבכל אחת מ־‪ 56‬הוועדות הפנימיות – בכל בתי החולים‪,‬‬
‫בכל האוניברסיטאות‪ ,‬בכל מיני מכוני מחקר – יהיה חבר‬
‫וטרינר חיצוני שיפקח על מה שקורה שם‪.‬‬
‫"הבעיה העיקרית בוועדות הפנימיות היא שחברים בהן‬
‫רק אנשי המוסד‪ ,‬שחלקם שותפים בחלק מהניסויים"‪ ,‬אומר‬
‫חוקר בכיר (שמבקש לשמור על עילום שם כי "אני לא רוצה‬
‫להסתבך עם הקולגות שלי")‪" .‬אז אני לא טוען שאלו ועדות‬
‫'מכורות'‪ ,‬אבל זה צריך להיות גם אינטרס שלנו להוסיף‬
‫גורם חיצוני‪ .‬באחד המוסדות‪ ,‬למשל‪ ,‬יש ועדה ע ם ‪ 12‬ח�ב‬
‫רים‪ .‬עשרה מדענים‪ ,‬משפטן ואיש מדעי הרוח‪ .‬אני הייתי‬
‫שמח לראות שם גם וטרינר חיצוני כהצעת החוק"‪.‬‬
‫”משפט המפתח בוועדות האלה הוא 'אשר לי ואאשר‬
‫לך'"‪ ,‬אומרת ענת רפואה‪ ,‬העומדת בראש העמותה "מא־‬
‫חורי דלתות המעבדה"‪ ,‬הפועלת להפסקת ניסויים בבעלי‬
‫חיים‪.‬‬
‫אבל שום חוקר לא יסתכן בחריגה מהחוק‪.‬‬
‫"נכון‪ .‬ולכן אנחנו פועלים להכניס שינויים לחוק‪ .‬את‬
‫הצעת החוק החדשה גיבשנו כבר לפני מספר שנים‪ ,‬והיא‬
‫הוגשה על ידי חברי הכנסת איתן כבל ודב חנין לוועדת‬
‫השרים לענייני חקיקה לפני כשנתיים וחצי"‪.‬‬
‫בוועדת החקיקה הוחלט להקים צוות בודק מטעם‬
‫משרד המשפטים‪ ,‬שאמור להגיש את מסקנותיו בזמן הק־‬
‫רוב‪" .‬אנחנו לא יודעים מה הצוות ימליץ"‪ ,‬אומרת רפואה‪,‬‬

‫"אבל מה שכבר התפרסם הוא שלפני מספר חודשים הגיע‬
‫יהודה וינשטיין‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬עם צוות של‬
‫המשרד לסיור בבית החיות של האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫כשהוא יצא משם הוא הוציא הודעה לתקשורת שאומרת‬
‫שאכן יש מקום למספר שינויים בחוק"‪.‬‬
‫"שערורייה"‪ ,‬מגדיר פרופ' זייפמן‪ ,‬נשיא מכון ויצמן‪,‬‬
‫את ההצעה למנות שופט לעמוד בראש המועצה‪ ,‬וכך את‬
‫ההצעה להוסיף להרכבה שלושה אנשי ארגונים המתנגדים‬
‫לניסויים בבעלי חיים‪" .‬יש ועדה שמחליטה איזה תרופות‬
‫יכנסו לסל התרופות‪ .‬נראה לך שבוועדה כזו יישבו אנשים‬
‫שמתנגדים לשימוש בתרופות‪ ,‬כאלו שמסרבים מטעמי‬
‫מצפון‪ ,‬למשל‪ ,‬לחסן את הילדים שלהם?"‬
‫לא‪ ,‬אבל זה אולי דומה יותר לנוכחות של ירוקים בווע־‬
‫דות לתכנון ובנייה‪.‬‬
‫"הירוקים שיושבים שם מבינים בהגנה על הטבע‪ .‬הם‬
‫לא מתנגדים‪ ,‬הם רוצים לשמור‪ .‬אבל במועצה יושבים אנ־‬
‫שים שאינם מבינים כמה הנושא מורכב‪ ,‬שמטרתם לבטל‬
‫את הניסויים"‪.‬‬
‫מטרתם להגביל אותם ולשפר את הפיקוח‪ .‬למנות שופט‬
‫ליו"ר למשל‪ ,‬שהוא גורם ניטרלי ואובייקטיבי‪.‬‬
‫"רק שהוא לא איש מקצוע‪ .‬מדובר בנושאים מסוב־‬
‫כים ורגישים ומורכבים מאוד‪ ,‬שאפילו אני כפיסיקאי לא‬
‫הייתי יכול לקבל החלטה בהם"‪.‬‬
‫שופטים פוסקים בנושאים לא פחות רגישים‪ ,‬לעיתים‬
‫ללא ידע מוקדם‪ ,‬על סמך החומרים שמוצגים להם‪.‬‬
‫"אנשים לא מבינים שניסויים בבעלי חיים הם עניין‬
‫מסובך ויקר מכל אפשרות אחרת‪ .‬זו לא ברירת המחדל‪,‬‬
‫ההפך הוא הנכון‪ .‬הניסויים האלה מתקיימים כי אין ברירה‬
‫אחרת‪ ,‬כי זו הדרך היחידה"‪.‬‬
‫אתה בוודאי מכיר את הנתונים שרק שני אחוזים מהמח־‬
‫לות שפוגעות בבני אדם‪ ,‬פוגעות בחיות‪ .‬שההלימה בין‬
‫תוצאות הניסויים בבעלי חיים לתוצאות הניסויים בבני‬
‫אדם נעה בין חמישה ל־‪ 25‬אחוז‪ ,‬ש־‪ 92‬אחוז מהתרופות‬
‫שנוסו בהצלחה על חיות נכשלו בשימוש בבני אדם‪ ,‬וש־‬
‫חוקרים מפרסמים תוצאות מבטיחות כתוצאה מניסויים‬
‫בבעלי חיים – שמניבות תרומות וכבוד למוסד – אלא‬
‫שאחרי שנים מתברר שזה לא ישים בבני אדם‪.‬‬
‫"אני מכיר חלק מהטענות ונכון שאין מאה אחוז התא־‬
‫מה‪ ,‬והציבור אולי מצפה מיד לתרופה‪ .‬אני גם לא יודע‬
‫אם זה מביא כבוד‪ ,‬אבל זה באמת מביא כסף למחקר וזה‬
‫מאוד חשוב‪ .‬ובכל מקרה‪ ,‬צריך להבין את התהליכים‪ .‬אלו‬
‫תהליכים ארוכים ומסובכים‪ ,‬שהלוואי שאפשר היה לדלג‬
‫על השלבים האלו‪ .‬אבל בסופו של דבר יש אחוז מסוים‬

‫של התאמה‪ .‬בשנות ה־‪ 80‬נעשו ניסויים באימונותרפיה‬
‫על חולדות‪ ,‬אבל רק ‪ 30‬שנים אחרי התגבשו התוצאות‬
‫לתרופה מצילת חיים"‪.‬‬

‫תהליך פוליטי זוחל‬

‫ד"ר אנדריי מנשה‪:‬‬
‫"חלק מחותמי‬
‫המכתב אינם‬
‫מכירים מקרוב‬
‫את הנושא‪ .‬הם‬
‫רק יודעים‬
‫שניסויים בבעלי‬
‫חיים מייצרים‬
‫הרבה מאמרים‪,‬‬
‫הרבה קרדיט וגם‬
‫הרבה כסף"‬

‫‪19‬‬

‫המוסף לשבת‬

‫‪24.10.14‬‬

‫בשנת ‪ 2013‬השתמשו מכוני המחקר בישראל‬
‫ב־‪ 299,144‬בעלי חיים‪ ,‬ביניהם‪ 209,831 :‬עכברים‪ 21 ,‬אלף‬
‫עופות ‪ 1,482 ,‬ארנבות‪ 1,312 ,‬חזירים‪ 1,057 ,‬פרות וכ�ב‬
‫שים‪ 25 ,‬קופים ו־‪ 12‬סוסים‪ .‬זו השנה הראשונה בהיסטוריה‬
‫של מדינת ישראל שלא נעשו בה ניסויים בכלבים ובחתו־‬
‫לים‪ ,‬בעקבות הפגנות סוערות שהתקיימו לאחר שהתברר‬
‫כי חיות המחמד מגיעות למעבדות מתחנות הסגר‪ ,‬בחינם‪.‬‬
‫ד"ר אנדריי מנשה‪ ,‬וטרינר במקצועו‪ ,‬חבר במועצה‬
‫לפיקוח על הניסויים בבעלי חיים מטעם ממשלת בלגיה‪,‬‬
‫חבר בוועדה לניסויים בבעלי חיים בג'נבה‪ ,‬ויועץ מדעי‬
‫של העמותה "מאחורי דלתות המעבדה"‪ ,‬טוען שמדובר‬
‫ב"תפיסה ישנה‪ ,‬שתחילתה לפני ‪ 150‬שנה‪ .‬אז זה נראה‬
‫הגיוני‪ ,‬קודם לנסות דברים על בעל חיים ואחר כך על‬
‫בני אדם"‪.‬‬
‫זו תפיסה שתומכים בה מיטב המדענים בישראל‪ ,‬כולל‬
‫ראשי אוניברסיטאות וחתני פרס נובל‪.‬‬
‫"חלק מהם אינם מכירים מקרוב את הנושא ולא היו‬
‫מעורבים בניסויים מהסוג הזה‪ .‬מה שהם יודעים שניסויים‬
‫בבעלי חיים מייצרים הרבה ניירות עבודה‪ ,‬הרבה קרדיט‬
‫וגם הרבה כסף‪ .‬זה לא משנה את העובדה שאין טעם לנ־‬
‫סות תרופה לסוסים על תוכים‪ ,‬או תרופה לבני אדם על‬
‫חולדות רק משום שאנחנו אדישים לסבל של עכברים"‪.‬‬
‫אולי כי אין דרך אחרת לבצע ניסוי ראשוני?‬
‫"לא נכון‪ .‬הניסיון מלמד שאקמול הורג חתולים‪ ,‬שפ־‬
‫ניצילין יהרוג אוגרים או חזירי ים‪ .‬אחרי עשרות מיליוני‬
‫שנים של אבולוציה אנחנו יודעים שיש הבדלים לא רק בין‬
‫עכברים לבני אדם‪ ,‬בין חזירים לבני אדם‪ ,‬בין שימפנזה –‬
‫שהיא הכי קרובה למין האנושי – לבני אדם‪ ,‬אנחנו כבר‬
‫יודעים שיש אפילו הבדלים בין גברים לנשים בתגובות‬
‫לתרופות שונות‪ .‬נוח לחוקרים שהדיון הציבורי יישאר‬
‫שטחי ככל שאפשר‪ ,‬שהציבור ימשיך להאמין שזה רע הכ־‬
‫רחי‪ .‬כבר עשרות שנים רופאים מרפאים סרטן בעכברים‪,‬‬
‫אבל לא בבני אדם‪ .‬אז אולי הניסויים בבעלי חיים מפחי־‬
‫תים את הניסויים בבני אדם‪ ,‬אבל מצד שני תופעות לוואי‬
‫של תרופות הן גורם מספר ארבע בתמותה בעולם המערבי‬
‫אחרי התקף לב‪ ,‬סרטן ושבץ"‪.‬‬
‫ומה אתם מציעים?‬

‫המכתב לראש‬
‫הממשלה‪" :‬מבקשים‬
‫להתריע בפניך על‬
‫איום למחקר המדעי‬
‫בישראל‪ ...‬בדרך‬
‫של יוזמות חקיקה‬
‫של גורמי מיעוט‪,‬‬
‫המתנגדים לכל‬
‫שימוש בבעלי חיים"‬

‫‪ 02‬באוקטובר‪0202 ,‬‬

‫לכבוד‪:‬‬
‫ראש הממשלה‬
‫מר בנימין נתניהו‬
‫הביו‪-‬רפואי בישראל‬
‫תיד המחקר המדעי ו‬
‫הנדון‪ :‬סכנה לע‬
‫נייה חריגה‪ ,‬זאת מתוך‬
‫ובל‪ ,‬פונים אליך בפ‬
‫סיטאות וחתני פרס נ‬
‫מטה‪ ,‬נשיאי אוניבר‬
‫אנו החתומים‬
‫רפואי בפרט בישראל‪.‬‬
‫חקר המדעי בכלל והביו‪-‬‬
‫אגה וחשש לעתיד המ‬
‫ד‬
‫סור התמידי במשאבים‬
‫עד היום‪ ,‬למרות המח‬
‫קשה לתוספת תקציבית‪.‬‬
‫ באמצעות מוסדות‬‫ייד‪ :‬אין בפנייתנו זו ב‬
‫הצליחה מדינת ישראל‬
‫ייאמר מ‬
‫אקדמיים מעבר לים‪,‬‬
‫יים שמציעים מוסדות‬
‫חקר המדעי וביו‪-‬רפואי‪.‬‬
‫ועל אף הפיתו‬
‫זית העולמית של המ‬
‫האקדמיים ‪ -‬לעמוד בח‬
‫המחקר‬
‫המדעי בכלל והידע‬
‫עותיות לקיום הידע‬
‫שמ‬
‫מ‬
‫דרך‬
‫צות‬
‫פרי‬
‫שים בישראל‪ ,‬סייעו ל‬
‫מחלות קשות וסופניות‬
‫מחקרים שנעשו ונע‬
‫לים לשורה ארוכה של‬
‫וחם של תרופות וטיפו‬
‫רון‪ ,‬סכיזופרניה ורבות‬
‫וחלקם הביאו לפית‬
‫נים‪ ,‬אלצהיימר‪ ,‬עיוו‬
‫הרפואי בפרט‬
‫קינסון‪ ,‬סוגי סרטן שו‬
‫העולם‪ ,‬והרימו את‬
‫אדם‪ ,‬בהן מחלת הפר‬
‫ליארדי בני אדם בכל‬
‫ולהצלת חיי‬
‫פרו את חייהם של מי‬
‫חים אלה הצילו או שי‬
‫אחרות‪ .‬פיתו‬
‫מדינת ישראל בעולם‪.‬‬
‫קרנה של‬
‫גופי המחקר האקדמי‬
‫סכל את פעילותם של‬
‫ל‬
‫נות‬
‫סיו‬
‫בני‬
‫נות ‪ -‬חלקן של גורמי‬
‫לים חדשות לבקרים‬
‫של יוזמות חקיקה שו‬
‫לאחרונה אנו נתק‬
‫יים‪ ,‬בין היתר בדרך‬
‫כנה אמיתית להמשך‬
‫מחקריהם בבעלי ח‬
‫אשר עלולות לגרום ס‬
‫הנעזרים לצורך‬
‫שימוש בבעלי חיים ‪-‬‬
‫יעה קשה ביכולתה של‬
‫דים באופן גורף לכל‬
‫אלו כבר גורמות לפג‬
‫מיעוט המתנג‬
‫ואי בישראל‪ .‬מגבלות‬
‫איכות חייהם והצלת‬
‫חקר המדעי והביו‪-‬רפ‬
‫הידע המדעי ולשיפור‬
‫קיומו של המ‬
‫שהינו חיוני להעמקת‬
‫יים מחקר מתקדם‪,‬‬
‫חקר ומצוינות אקדמית‪.‬‬
‫האקדמיה לק‬
‫ריד לטמיון שנים של מ‬
‫בני אדם ועלולות להו‬
‫חייהם של מיליארדי‬
‫עלי חיים) התשנ"ד ‪-‬‬
‫עלי חיים (ניסויים בב‬
‫בהתאם לחוק צער ב‬
‫קרה יסודית‪ .‬ניסויים‬
‫יים מתבצעים בישראל‬
‫חלופה אחרת ותוך ב‬
‫ניסויים בבעלי ח‬
‫רק במקרים בהם אין‬
‫מלא ובפיקוח‪ ,‬וזאת‬
‫‪ ,4991‬בהיתר‬
‫הם חייבים להתקיים‪.‬‬
‫להצלת חיי אדם ולכן‬
‫אלה הכרחיים‬
‫מבקשים כי ממשלת‬
‫חקר המדעי בישראל ו‬
‫וסכנה ממשיים למ‬
‫ליון ותבחן כל יוזמת‬
‫להתריע בפניך על איום‬
‫עית כאינטרס לאומי ע‬
‫א נו מבקשים‬
‫את המצוינות המד‬
‫רות המתבקשת‪ ,‬תוך‬
‫ותך תשים לנגד עיניה‬
‫דעי בבעלי חיים בזהי‬
‫ישראל בראש‬
‫המ‬
‫או עקיפה על המחקר‬
‫תים לקיומו של מחקר‬
‫ירה‬
‫אשר יש לה השלכה יש‬
‫מנת לאפשר תנאים נאו‬
‫חקיקה‬
‫מומחים לנושא‪ ,‬על‬
‫עם גורמים מקצועיים‬
‫היוועצות‬
‫המדעית הבינלאומית‪.‬‬
‫ומד בחזית הקהילייה‬
‫מדעי בישראל‪ ,‬הע‬

‫מכתב המחאה‬
‫וחתימות‬
‫הנובליסטים‬

‫‪20‬‬
‫המוסף לשבת‬

‫‪24.10.2014‬‬

‫"להרחיב את השימוש ברקמות של בני אדם‪ ,‬בהדמיות‪.‬‬
‫בהרווארד‪ ,‬למשל‪ ,‬מפתחים מיקרו־איברים על שבב‪ .‬לוק־‬
‫חים תאי אדם אחרי ביופסיות או הסרת גידולים או ניתוחים‬
‫קוסמטיים ובודקים‪ .‬זה לא מושלם כי בפועל תרופה שאדם‬
‫לוקח עוברת דרך המעיים‪ ,‬ואחר כך נספגת דרך הדם‪ ,‬מגיעה‬
‫לכבד ולכליות‪ ,‬אבל זה רלוונטי לא פחות מבדיקה על עכבר‪.‬‬
‫"אנו חיים היום בעידן שבו הרפואה מבוססת על הוכ־‬
‫חות‪ ,‬כאשר נטל ההוכחה מוטל על החוקר‪ .‬כנגד הרשימות‬
‫של פריצות דרך שנעשו בזכות ניסויים בבעלי חיים ניתן‬
‫לתת גם דוגמאות הפוכות‪ .‬ישנם כ־‪ 100‬חיסונים יעילים‬
‫כנגד נגיף האיידס בחיות מעבדה אך כולם נכשלו בבני‬
‫אדם‪ ,‬כ־‪ 1,000‬תרופות לטיפול בשבץ מוחי אשר מצליחים‬
‫להקטין את הנזק המוחי אצל חיות מעבדה אך כולם נכשלו‬
‫בבני אדם"‪.‬‬
‫מהשוואה לנעשה בעולם‪ ,‬על פי מחקר שהוגש ליועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬מתברר שישראל‪ ,‬בהיבט החוקי‬
‫ובהיקף האכיפה‪ ,‬נמצאת אי שם באמצע‪ .‬במקום טוב יותר‬
‫מהאמריקאים‪ ,‬פחות טוב מהאירופאים‪ ,‬האוסטרלים והד־‬
‫רום־אפריקאים‪ .‬נתון נוסף שעלה מהמחקר הוא שבעוד‬
‫שבארצות אלו הוועדות כפופות למשרדים להגנת הס־‬
‫ביבה או החקלאות‪ ,‬בארץ הן כפופות למשרד הבריאות‪.‬‬
‫פרופ' צ'חנובר‪ ,‬השינויים המוצעים בחוק הישראלי מל־‬
‫מדים בעיניך על איום ממשי למחקר בישראל?‬
‫"זה תהליך‪ .‬המצב היום הוא גבולי‪ ,‬והמכתב מביע דאגה‬
‫מפני חציית אותו גבול‪ .‬אני רוצה להס־‬
‫ביר לך עניין מאוד חשוב‪ :‬לא כל מחקר‬
‫מיועד למצוא תרופה למחלה מסוימת‪ .‬חלק‬
‫מהמחקרים אמורים להסביר לנו איך פו־‬
‫עלות מערכות שונות בגופנו‪ .‬כשהתחלנו‬
‫את המחקר שלי‪ ,‬לפני ־כ־‪ 30‬שנה‪ ,‬המ�ט‬
‫רה הייתה לבדוק איך חלבונים מתפרקים‬
‫בתא (המחקר שעליו קיבל את פרס הנו־‬
‫בל ב־‪ – 2004‬א‪.‬ר‪.‬ה)‪ .‬זו הייתה שאלה של‬
‫סקרנות ביולוגית‪ .‬לא חשבנו על מחלות‪.‬‬
‫‪ 25‬שנים לאחר מכן חברות תרופות גילו‬
‫תרופות פורצות דרך לריפוי סרטן הדם‪ ,‬הנשענות על‬
‫הממצאים שנאספו במחקר הזה‪ ,‬וחיים של מיליוני אנשים‬
‫ניצלו‪ .‬היום לא ניתן לייצר תרופה שאינה קשורה לתהלי־‬
‫כי מטבוליים של חלבונים בגוף"‪.‬‬
‫והמחקר הזה היה מבוסס על ניסויים בבעלי חיים?‬
‫"כן‪ .‬הוא היה מבוסס על תאי דם שנלקחו מארנבות‪ ,‬כי‬
‫לא היו דרכים אחרות"‪.‬‬
‫היום יש דרכים אחרות?‬
‫"אז לא היו‪ .‬אבל לא זה העניין‪ .‬העניין הוא הצביעות‬
‫הגדולה של כל המתנגדים‪ .‬איש מהם לא יעז שלא להש־‬
‫תמש בתרופות האלה בשעת הצורך‪ .‬אבל במקביל הם פו־‬

‫נים לחברי כנסת כדי ליזום חוקים שיפסיקו את הניסויים‬
‫שמובילים למציאת אותן תרופות"‪.‬‬
‫שזה המהלך המקובל במדינת חוק‪.‬‬
‫"חבר כנסת הוא לא הפתרון לשאלות המוסריות‪ .‬האנ־‬
‫שים האלה מתנגדים לניסויים בבעלי חיים? שיתנהגו‬
‫כמו עדי יהוה ויסרבו לטיפולים‪ .‬אני לא מכיר תחליפים‬
‫לניסויים שהובילו לפיתוח תרופות למחלת הפרקינסון‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬ואני לא הייתי בוחר בגלעד ארדן או ביועץ המשפ־‬
‫טי לממשלה להחליט מה צריך לעשות כדי למצוא תרופה‬
‫לאלצהיימר‪ .‬יש פה תהליך פוליטי‪ ,‬זוחל ואיטי שלאט־‬
‫לאט יחנוק את המחקר‪ ,‬שמובילים אנשים עם קשרים‪,‬‬
‫שמפעילים לוביסטים"‪.‬‬
‫גם האקדמיה אינה נטולת קשרים‪.‬‬
‫"מדענים עוסקים במחקר‪ .‬אין להם יחסי ציבור כמו‬
‫לאנשים שמונעים על ידי עקרונות פונדמנטליסטיים‪ .‬אני‬
‫מעולם לא יצאתי למאבק חברתי‪ ,‬וגם חבריי לא חזקים‬
‫בזה‪ .‬אבל היום אנחנו בקרב במעלה הגבעה כי מישהו הח־‬
‫ליט לשים קץ למחקר בישראל"‪.‬‬

‫לא טובים מול רעים‬
‫לא פחות נחרץ‪ ,‬שלא לומר בוטה‪ ,‬הוא הנובליסט שהיה‬
‫מועמד לנשיאות המדינה‪ ,‬פרופ' דן שכטמן‪" .‬האם מישהו‬
‫מאנשי צער בעלי חיים מוכן לחתום שלא להשתמש בת־‬
‫רופה שבפיתוח שלה נעשה שימוש בניסויים‬
‫בבעלי חיים?" הוא מתריס‪" .‬הם לא מוכנים‬
‫וגם אני לא וגם את לא‪ .‬וכולנו נשארו בחיים‬
‫בזכות התרופות האלו"‪.‬‬
‫מה שלא אומר שלא צריך לפעול כדי לצמ־‬
‫צם את סבלם של בעלי החיים‪.‬‬
‫"אנחנו הרי לא ממציאים את הגלגל בי־‬
‫שראל – יש אמנה בין־לאומית‪ ,‬אמנת הלסי־‬
‫נקי‪ ,‬שקובעת את הכללים לניסויים בבעלי‬
‫חיים‪ ,‬ואנחנו פועלים לפיה‪ .‬בכל אוניברסי־‬
‫טה יש ועדה ציבורית שעורכת בדיקות פתע‬
‫לוודא שלא עוברים על הכללים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כל חוקר‬
‫שמשתמש בבעלי חיים לניסויים מצהיר שהוא מתחייב‬
‫להקפיד ולשמור עליהם"‪.‬‬
‫יש ירידה בשימוש בבעלי חיים לצרכי ניסויים בלי‬
‫שהאמנה השתנתה?‬
‫"כן‪ .‬וזה נראה לי מצוין‪ ,‬לומדים לעשות ניסויים בצורה‬
‫יותר מבוקרת‪ ,‬והכל טוב"‪.‬‬
‫אז יכול להיות שיש משהו חיובי בהתנהלות אותם אר־‬
‫גונים ועמותות?‬
‫"נסכם כך‪ :‬מדינת ישראל והחוקרים המשובחים שלה‬
‫מכירים את הכללים וכולם מכבדים אותם‪ .‬החוקרים הם לא‬

‫רוצחים אכזריים שמענים חיות‪ ,‬ויש להם נשמות כמו לאנ־‬
‫שי צער בעלי חיים‪ ,‬אלא מה‪ ,‬אנחנו חייבים להמשיך לעבוד‬
‫עם החיות‪ .‬להמשיך ולייצר תרופות שמצילות חיי אדם‪.‬‬
‫"יש נתונים שמלמדים על הלימה נמוכה בין תוצאות‬
‫ניסויים בבעלי חיים לבין תוצאות ניסויים בבני אדם? מי‬
‫שמפרסם את הנתונים לא מספר באיזה חיות מדובר‪ .‬ברור‬
‫שזה נכון בעכברים‪ ,‬אבל אחר כך עוברים לארנבת הלבנה‬
‫של ניו־זילנד‪ ,‬ושם ההלימה יותר טובה‪ ,‬אחר כך עוברים‬
‫לחזירים‪ ,‬ששם ההלימה הרבה יותר טובה‪ .‬אני מציע לא‬
‫לתת למספרים לרמות אותך‪ .‬אנשים אוכלים פרות ותר־‬
‫נגולות‪ ,‬נועלים נעלי עור ובאים אלינו"‪.‬‬
‫אנשים עושים את שביכולתם לשפר את מצב בעלי‬
‫החיים‪.‬‬
‫"אפשר לשפר ויש מה לשפר‪ ,‬אבל אם אנשי אגודות‬
‫צער בעלי חיים מבלבלים את המוח לחוקרים ומכריחים‬
‫אותם לכתוב מכתבים לראש הממשלה ולענות לשאלות‬
‫של עיתונאים‪ ,‬אז שיפור לא ייצא מזה‪ .‬שיפור יוצא מת־‬
‫רופת הקופקסון‪ ,‬שפותחה במכון ויצמן לטיפול בטרשת‬
‫נפוצה‪ ,‬שהניעה את כלכלת ישראל‪ ,‬מאזילקט לטיפול‬
‫בפרקינסון שפותחה באוניברסיטת חיפה‪ ,‬מהדוקסיל‪,‬‬
‫לטיפול בסרטן השד‪ ,‬שפותחה באוניברסיטה העברית –‬
‫כולן תרופות שבלי ניסויים בבעלי חיים לא היו מגלים‬
‫אותן‪ .‬ניסויים שחיוניים לא רק לגילוי תרופות‪ ,‬אלא לה־‬
‫בנת תהליכים בסיסיים בביולוגיה‪ ,‬שמביאים בסופו של‬
‫דבר לגילוי מנגנוני מחלה ורק אז‪ ,‬אחרי שנים ארוכות‪,‬‬
‫לפיתוח תרופות"‪.‬‬
‫"זה נכון שצריך למעט כמה שאפשר בניסויים בבעלי‬
‫חיים"‪ ,‬אומר פרופ' אברהם הרשקו‪ ,‬חתן פרס נובל בכימיה‬
‫)‪" ,)2004‬וכל מה שאפשר לעשות בתרביות תאים‪ ,‬יש ל�ע‬
‫שות בתרביות‪ ,‬אבל אני מודאג מזה שרוצים לעצור את‬
‫הניסויים"‪.‬‬
‫אין כוונה לעצור את כל הניסויים‪ .‬מדובר בשינויים בה־‬
‫רכב הוועדה‪.‬‬
‫"אז יש כאן סכנה איך הוועדה תראה‪ .‬תלוי מי יהיו‬
‫האנשים‪ .‬יש שופטים חכמים ויש שופטים פחות חכמים"‪.‬‬
‫חוקרים שמבקשים להגביל ככל שניתן ניסויים בבעלי‬
‫חיים יכולים לשבת בוועדה?‬
‫"אני מכיר מעט מאוד רופאים שהם בעלי מקצוע ומת־‬
‫נגדים לניסויים כאלה"‪.‬‬
‫דברים ברוח דומה כתב לנו במייל גם פרופ' מיכאל‬
‫לויט‪ ,‬חתן פרס נובל לכימיה (‪ ,)2013‬שנמצא בקנדה‪.‬‬
‫לויט‪ ,‬מראשוני המפתחים של סימולציות הדינמיקה‬
‫המולקולרית של התנהגות ה־‪ ,DNA‬שהיה הראשון‬
‫שפיתח תוכנה למטרה זו‪ ,‬אומר כי הוא "אינו בקי בפ־‬
‫רטים‪ ,‬אבל מבין שאוהבי החיות פועלים להפסקת הני־‬
‫סויים‪ .‬כאוהב חיות בעצמי‪ ,‬אני מעריך את מאמציהם‬
‫להבהיר כמה חשוב שחיות המעבדה יזכו ליחס הגון וטוב‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬למיטב ידיעתי אין תרופה שפותחה ללא ניסוי‬
‫בבעל חיים"‪.‬‬
‫גם פרופ' יונת‪ ,‬ממקום מושבה בסין‪ ,‬שם היא שוהה בי־‬
‫מים אלה לצורכי מחקר‪ ,‬חוזרת בדיוק על אותה הצהרה‪.‬‬
‫״אין תרופה שאינה מנוסה קודם על בעלי חיים‪ .‬זהו תהליך‬
‫מחייב‪ ,‬והדבר קריטי במיוחד לתרופות לסרטן״‪.‬‬
‫ואין לזה תחליף?‬
‫״כרגע לא‪ .‬בטווח הרחוק‪ ,‬בוודאי יפותחו מודלים‬
‫ממוחשבים שאולי יפחיתו את הניסויים על בעלי חיים ועל‬
‫בני אדם‪ .‬למקבלי ההחלטות הדנים כעת בלחץ שמפעילים‬
‫הארגונים השונים אני רוצה לומר – חברי הכנסת הנכב־‬
‫דים‪ ,‬אנא השתדלו להשתמש בנימוקים הגיוניים במקום‬
‫בפופוליזם״‪.‬‬
‫"אין כאן רעים וטובים"‪ ,‬מסכם צ'חנובר‪" ,‬לא כל החו־‬
‫קרים אכזרים ואטומי לב‪ ,‬ולא כל אנשי העמותות רחמנים‬
‫ורכי לב‪ .‬על סדר היום הציבורי עומדת שאלה שנוגעת לא‬
‫רק לעתידם של מיליוני אנשים חולים בישראל ובעולם‪,‬‬
‫אלא גם לעתידו של המחקר בכלל"‪¿ .‬‬