‫ממממעמימימןמממהמשמלמומחמ‬

‫בס"ד‬

‫ממאמתמממרמבמומתמימנמומממהמקמדמומשמימםמממלמבמימתמממאמימזמבמימצמאמ ‪ -‬מרמאמדמזמימןמ‬
‫יו"למע"ימביתמהמדרשמתפארתממרדכימיוסףמדחסידימראדזיןמביתמוגןמירושליםמתובב"אמבנשיאותמכ"קממרןמאדמו"רמעט"רמשליט"א‬

‫שנה ג' מס' ‪ 4‬גיליון ‪62‬‬

‫ש"ק פרשת ויגש‪ ,‬תש"ע‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה בעל מי השלוח זי"ע‬
‫פרשת ויגש‬

‫והנה אף אם באמת נמצא ח "ו איזה חסרון בבנימין‬

‫ח"א‬

‫בענין גניבה‪ ,‬מ"מ אם הי' יושב בביתו לא הי' בא לכלל‬

‫ויגש אליו יהודא (מ"ד‪:‬י"ח)‪ .‬הנה זה הכח נתן הש"י בשבט‬

‫מעשה כזאת ורק קטרוג הדרך גרם לו ‪ ,‬וא "כ לא עליו‬

‫יהודא שאינו מיאש עצמו לעולם‪ ,‬אף כי יראה שיעבור‬
‫עליו מה ‪ ,‬והנה בפרשה הקודמת אמר הננו עבדים‬

‫האשם בדבר הזה שיענש עליו‪ ,‬כי ברצונו לא הי' לילך‬
‫לדרך מצרים ‪ ,‬וזאת טען נגד הש "י כי האמין שאף מה‬

‫לאדוני והי' נראה שהתחיל ליאש א"ע והי' נחשב בעיניו‬

‫שאמר יוסף אליהם שיביאו את בנימין לא הי ' בלתי‬

‫כשגיאה מה שהתחייב א "ע לאביו בשתי עולמות על‬

‫רצון הש"י‪:‬‬

‫בנימין‪ ,‬ובזאת הפרשה התחזק עצמו מאד לפני הש "י‪,‬‬
‫שאף שעשיתי שלא כהוגן מ "מ יש יכולת ביד הש "י‬

‫ח"ב‬

‫להושיע לי‪ ,‬וזה ויגש אליו יהודא‪ ,‬אליו היינו במעמקי‬
‫לבו של יוסף עד שהי ' מוכרח להתודע להם ‪ .‬כי כל‬

‫ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף וגו' ויאמר יוסף אל אחיו‬
‫גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם‬
‫אותי מצרימה ועתה אל תעצבו וגו' כי למחיה שלחני‬
‫אלהים לפניכם וגו' ( מ " ה ‪ :‬ג' )‪ .‬בזה מלמד אותנו השי"ת‬
‫שבל יתייאש שום אדם ‪ .‬אפילו שידמה לו שהישועה‬
‫רחוקה ממנו מאוד ‪ .‬וחלילה כל יום קללתו מרובה‬
‫מחבירו‪ .‬עד כי אפס ממנו הישועה‪ .‬ובזה יתחזק האדם‬
‫שיתן לב לצער השבטים שהיה להם בזה העת שנתפסו‬

‫מעולם ולא משל עלינו שום אומה רק ה' לבדו‪ ,‬וזה פי'‬
‫הפסוק ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו‬
‫(תהלים ל"ז י')‪ ,‬היינו בעוד מעט יתבטל רשע‪ ,‬והתבוננת‬
‫היינו בבינת הלב באם תרצה להבין על מקומו‪ ,‬ואיננו‬
‫היינו תראה כי לא הי' בו שום כח ממשלה עליך‪:‬‬

‫כמרגלים ‪ .‬אחרי הלכו לשבור תבואה להחיות נפשם‬
‫ברעב וגם אחרי כל זה נאסר שמעון לעיניהם‪ .‬וגם נמצא‬
‫הגביע באמתחת בנימין ונלקח גם בנימין לעבד‪ .‬ונדמה‬
‫להם כי אין להם שום תקוה להושע‪ .‬והצדיקו עליהם‬
‫את הדין באמרם הננו עבדים לאדני ואחרי כן כאשר‬
‫הגיע עת הישועה אמר יוסף אני יוסף אחיכם ‪ .‬ולא‬
‫נעשה שום מעשה שיהיה חילוק בין רגע שקודם‬
‫התגלותו לאחיו ובין רגע שאחר כן ‪ .‬כי גם קודם‬
‫הישועה היה נצב נגד פניהם כל הישועה‪ .‬שכתיב בה‬

‫טענות יהודא כי באמת אין האדם נענש על החסרון‬
‫הנמצא בו באיזה ענין עד שיוציאו לפועל אל המעשה‪,‬‬

‫ותחי רוח יעקב אביהם‪ .‬זה החיים היה נגד פניהם‪ .‬רק‬
‫קודם העת לא הרגישו בזה‪ .‬וכן נקוה כאשר יבוא העת‬

‫הפסוקים הללו הם טענה נגד הש "י ויהודא הי' סובר‬
‫שעומד לפני מלך גוי ומתוכח עמו‪ ,‬וכאשר שלח להם‬
‫הש" י הישועה אז ראו שגם למפרע לא היו בסכנות‪ ,‬כי‬
‫באמת היו מתוכחים עם אחיהם ‪ ,‬וכן לעתיד כאשר‬
‫יושיענו הש"י ויפדנו אז י ְַראֶ ה לנו ה' כי לא היינו בגלות‬

‫אדוני שאל את עבדיו לאמר היש כו' ונאמר כו' ותאמר‬
‫כו' הורידהו כו' (מ"ד‪:‬י"ט)‪ .‬והנה אף כי לא נמצא בזה שום‬
‫תירץ נגד טענות הגניבה שטען יוסף‪ ,‬אך באמת זאת הי'‬

‫לגלות כבוד מלכותו עלינו ולרחם שארית ישראל ‪ .‬כל‬
‫ישראל יראו שהישועה היתה נגד פנינו ‪ .‬רק מצדנו‬

‫תורה כתורת א"י (ב"ר פרק ט"ז) אין חוץ לארץ כדאי ליתן‬
‫תורה לישראל ] וזה היה פחד יעקב ‪ .‬עד שהבטיחו‬

‫נסתר זאת ויתקיים הכתוב ( זכריה י' ‪:‬ו' ) והיו כאשר לא‬
‫זנחתים‪:‬‬

‫השי" ת אנכי ארד עמך מצרימה‪ .‬שמילת אנכי רומז על‬
‫התורה והיינו שגם בחוץ לארץ ישפיע לו השי"ת דברי‬
‫תורה ועוד נתיירא יעקב אבינו כיון שאין בחוץ לארץ‬
‫כל כך קדושה מפורשת אם כן לא יהיה בהשפעת הדברי‬
‫תורה כל כך קדושה‪ .‬והבטיחו השי" ת ואנכי אעלך גם‬
‫עלה היינו שיגיע למדריגה העליונה של דברי תורה‪ .‬וזה‬
‫רומז גם עלה‪:‬‬

‫ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה‬
‫וגו ' אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה‬
‫וגו' ( מ"ו ‪:‬ג' ‪-‬ד' )‪ .‬הענין שנתיירא יעקב לירד למצרים עד‬
‫שאמר לו השי"ת אל תירא‪ .‬אך הענין בזה כדאיתא [אין‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה בעל בית יעקב זי"ע‬
‫פרשת ויגש‬
‫וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא‬
‫את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח‬
‫יעקב אביהם‪ .‬בבראשית רבה (צ"ד‪:‬ס"ג) אתם אומרים לו‬
‫בשעה שפרשתי ממך לא בפרשת עגלה ערופה הייתי‬
‫עוסק ‪ .‬ענין עגלה ערופה הוא כי כל דבר המתרגש‬
‫בעולם על ישראל הוא עיקר מפני פירוד שביניהם‪ .‬כי‬
‫באם לבות בני ישראל הם מכוונים בלי פירוד‪ .‬אז אין‬
‫שום דבר יכול לשלוט בהם‪ .‬ועל זה מורה מה שהתודו‬
‫הזקנים בעגלה ערופה שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא‬
‫מזון‪ .‬ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה‪ .‬כדאיתא בסוטה‬
‫(מ"ה‪:‬ב') כי לויה הוא לשון חיבור‪ .‬והוא שמצדם לא היה‬
‫שום פירוד‪ .‬וזה שנאמר לא נודע מי הכהו (שפטים כ”א‪:‬א')‬
‫הוא שאינו ידוע מחמת מי בא הפירוד‪ .‬ועל זה מתודים‬
‫שמצדם לא היה הפירוד ‪ .‬וזהו רחיצת ידים הוא סלוק‬
‫נגיעה שאין להם שום נגיעה ותפיסת יד בזה‪ .‬כדאיתא‬

‫במי השלוח (פרשת כי תשא) על פסוק ורחצו ידיהם‪ .‬והנה‬
‫נצרך שם הזקנים‪ .‬כי עיקר כפרה צריך להם‪ .‬כי זקנים‬
‫הם הראשים ‪ .‬וענין הזה היה צריך להתרגש בלבם‬
‫שירגישו זאת‪ .‬לכן הזקנים רחצו את ידיהם כי הם בעלי‬
‫הקרבן‪ .‬ולהיות כי גם ענין יעקב ויוסף ומכירתו מתיחס‬
‫לענין הזה‪ .‬כי אז היה התחלת הגלות כשנשלח יוסף‪.‬‬
‫ופירוד בין ישראל החל אז לצמוח בינו ובין השבטים‪.‬‬
‫ולכן כשהרגיש יעקב כי שלחו לראות שלומם ‪ .‬והוא‬
‫מפני שהרגיש דבר מה ‪ .‬ולכן לא היה לו לשלחו ‪ .‬או‬
‫להתפלל עליו שלא יוכלו להרע לו‪ .‬וזהו שלא ראינוהו‬
‫והנחנוהו בלא לויה‪ .‬כי לא חיבר כחו וכחם יחד בתפלה‪.‬‬
‫ואז לא היה בא לזה‪ .‬אך מכיון שזה היה ברצון השי”ת‬
‫לכן נסתם ממנו‪ .‬וזהו לא נודע מי הכהו‪ .‬וזה ענין עגלה‬
‫ערופה שהיה עוסק אז עמו‪ .‬כי אמר שהרגיש מהם דבר‬
‫מה שאין עומדים נכח ה'‪ .‬ולכן שלחו להם‪ .‬ובאמת זה‬
‫עצמו הרגיש שנאתם על יוסף‪ .‬ולכן לא היה לו לשלחו‪.‬‬
‫אכן זה נסתר ממנו‪:‬‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה בעל נאות דשא זי"ע‬
‫פרשת ויגש‬
‫ויגש אליו יהודה‪ .‬איתא במדרש‬
‫פ " ד ) שלשה דברים דבר יהודה בפני אחיו ועשו אותו‬
‫מלך עליהם‪ .‬ראשונה מה בצע ככתוב לעיל‪ .‬והב' מה‬

‫עליהם‪ ,‬כי לפי הראות מה דבר בזה הלא אין בהם רק‬
‫חזרת דברים הראשונים ‪ .‬ואיתא במדרש ( בראשית רבה‬
‫צ " ג ‪ :‬ג ') שדבריו של יהודה מראין פנים לכל צד ‪ ,‬היינו‬
‫שבדברים האלו דבר כנגד הקב"ה ג"כ‪ .‬אך הענין הוא כי‬

‫נצטדק ‪ .‬והג ' ויגש אליו יהודה ‪ .‬להבין ענין הדברים‬
‫יקרים הללו שבשביל אלו הדברים עשו אותו מלך‬

‫יהודה אמר מה נצטדק אלקים מצא עון עבדיך הננו‬
‫עבדים לאדוני‪ .‬ואיתא במדרש (שם פ"ה‪:‬ב') מצא בעל חוב‬

‫(בראשית רבה פרשה י"ז‪:‬‬

‫לגבות את חובו‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬כי לא הי' ליהודה לומר‬
‫הננו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע‬

‫ליקח כל החטא על עצמו ‪ ,‬אך לא יכול לאמר ליוסף‬
‫הדבר הזה לכן אמר על כולם‪.‬‬

‫בידו‪ ,‬הלא האיש אשר רדף אחריהם אמר האיש אשר‬
‫נמצא הגביע בידו יהי' לי עבד ואתם תהיו נקיים‪ ,‬למה‬
‫הכניס עצמו וגם שאר אחיו לעבדות ‪ ,‬על זה אמר‬
‫המדרש מצא בעל חוב וכו '‪ ,‬ואמר יהודה כיון שאני‬
‫רואה שהקב " ה המציא לנו הצרה הזאת לא אמלט‬
‫ממנה‪.‬‬

‫ומאמר הג' ויגש אליו יהודה ‪ ,‬טען לפני יוסף כך וגם‬
‫הדברים האלה כנגד הקב" ה כי איתא במדרש (תנחומא‬
‫ב') בשעה שבא הקב" ה ליתן תורה לישראל ביקש מהם‬
‫ערבים אמרו אבותינו יהיו ערבים ‪ ,‬אמר להן הקב" ה‬
‫אבותיכם עצמם צריכים ערבים וכו' עד שאמרו בנינו‬
‫יהיו ערבים מיד קבלן הקב" ה ונתן התורה לישראל ‪,‬‬
‫לפיכך כשישראל חוטאים הקב" ה נפרע מן הערב‪ .‬ויש‬
‫לדקדק מפני מה הקב " ה נפרע תכף מן הערב ‪ .‬והלא‬

‫בעלילה בא עליהם כאשר הוא באמת‪ .‬אך יהודה ראה‬
‫שהקב" ה המציא להם את זאת‪ .‬פירוש‪ ,‬אף שלא גנבנו‬
‫את הגביע גנבתי דעת אבי שאמרתי לו הכר נא‪ ,‬לכן‬

‫הדין שצריך לילך תחילה לבעל דבר ואם אין לו יפרע‬
‫מן הערב לכן אמר המדרש שבתחילה אמרו אבותינו‬
‫יהיו ערבים והקב" ה השיב שהם עצמם צריכים ערבים‪,‬‬

‫ראה יהודה שמן השמים הוא לתפוס אותם על גניבה‪,‬‬
‫ולכן לא רצה להוציא עצמו מעבדות כי ידע בעצמו כי‬
‫הוא הביא הכתונת לאביו והוא חייב יותר מכולם‪ ,‬וכמו‬
‫שמצינו גבי דוד המע" ה בשעה שמנה את ישראל והי'‬
‫מגפה על ישראל ר " ל אמר לפני הקב " ה הנה אנכי‬
‫חטאתי ואנכי העויתי תהי ידך בי ובבית אבי ואלה‬

‫מזה הבינו בני ישראל שבודאי לא יקיימו הדברי תורה‬
‫כי לא טובים הם מאבות הקדושים‪ ,‬ותיכף ירדו לדעת‬
‫כן שיפרע מן הערב תיכף ‪ .‬אף כאן טען יהודה ועזב‬
‫אביו ומת וגם אבינו אמר לנו וקרהו אסון נמצא דבר‬
‫ברור שיקרהו אסון ‪ ,‬ועל זה נעשיתי ערב בדבר לכן‬
‫נצרך כאן תיכף לפרוע מן הערב תחילה‪ ,‬לכן עשו אותו‬

‫הצאן מה עשו ( שמואל ב' כ " ד‪ :‬י "ז)‪ .‬וגם כאן רצה יהודה‬

‫מלך עליהם כי הוא לקח על עצמו כל החטא‪ ,‬וד"ל‪.‬‬

‫כאשר אמר אאמו"ר ז"ל‬
‫נאמר) מפני מה לא טען יהודה שלא גנבו את הגביע רק‬
‫( מי השלוח ח" א פר' מקץ ד" ה מה‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה בעל תפארת ירוחם זי"ע‬
‫פרשת ויגש‬
‫כי פי המדבר אליכם (מ"ה‪:‬י"ב)‪ .‬ודרשת חז"ל‬
‫צ"ג‪:‬י') בלשון הקודש‪ .‬ועיין ברמב"ן (שם) שכתב שאיננה‬
‫ראיה שידבר אדם במצרים בלשון הקודש ‪ ,‬ורבים‬
‫(בראשית רבה‬

‫אבינו עם כל י"ב שבטים‪ ,‬א' הוא נגד יעקב‪ ,‬ח' נגד ח'‬
‫בני הגבירות‪ ,‬ד' הוא נגד ד' בני השפחות [מי השלוח פרשת‬
‫וישב (בראשית ל"ז‪:‬כ"ז) על הפסוק לכו ונמכרנו לישמעאלים]‪ .‬וכן‬
‫כתב המהר" ל הקדוש בספר נר מצוה (עמוד ח)‪ .‬ובגמרא‬

‫במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא‪ ,‬עיין שם‪ .‬ויש לומר‬
‫על פי מה דאיתא במדרש (בראשית רבה כ‪:‬י"ד) גוי אף על‬
‫פי שמדבר לשון הקודש לשונו סרוח‪.‬‬

‫(פסחים נו‪ ).‬ויקרא יעקב אל בניו כו' (מ"ט‪:‬א')‪ ,‬אמר שמא‬
‫ח" ו יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ‪,‬‬
‫ואבי יצחק שיצא ממנו עשו‪ ,‬אמרו לו בניו שמע ישראל‬
‫ה' אלוקינו ה' אחד‪ ,‬אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד‬
‫כך אין בלבנו אלא אחד‪ ,‬פתח יעקב אבינו ואמר ברוך‬
‫שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪ .‬והנה אחרי מכירת יוסף‬
‫למצרים אמר יעקב אבינו ע " ה כי ארד אל בני אבל‬
‫שאולה (בראשית ל "ז ‪ :‬ל" ה )‪ ,‬ואמרו חז"ל ( תנחומא ט' ) אמר‬
‫אני מת עם מיתת הרשעים לעולם הבא ‪ ,‬שהבטיחני‬

‫ויש לומר על פי מה שאמר אאזמו"ר הגה" ק מאיזביצא‬
‫זללה " ה ‪ ,‬כי תיבת אחד שבשמע ישראל נכלל יעקב‬

‫הקב"ה על י" ב שבטים והרי נטרף אחד מהן ‪ ,‬שמא לא‬
‫זכיתי בהן ואני מת בשני עולמות‪ ,‬לכך אמר כי ארד אל‬

‫ויבך על צואריו עוד (מ"ו‪:‬כ"ט)‪ .‬וברש"י ז"ל אבל יעקב לא‬
‫נפל על צוארי יוסף ולא נשקו‪ ,‬ואמרו רבותינו שהיה‬
‫קורא את שמע‪ .‬והוא בתשובת הגאונים ( דפוס ליק‪ ,‬סימן‬
‫מ " ה )‪ .‬ובגור אריה על רש " י הקשה למה לא קרא יוסף‬
‫קריאת שמע כיון ששעת קריאת שמע היה‪.‬‬

‫בני אבל שאולה ‪ .‬רצונך לידע לך כיון שראה אותו חי‬
‫אמר ליה אמותה הפעם‪ ,‬למה אמר אמותה הפעם אמר‬
‫כשבאו בני ואמרו לי יוסף מת הייתי אומר שאני מת‬
‫שני פעמים עכשיו שראיתי אותך חי מבושר אני שאיני‬
‫מת אלא עכשיו בלבד ‪ ( ,‬תנחומא ט' )‪ .‬ולכך קרא קריאת‬
‫שמע ה' אחד שהוא ובניו כולם מזומנים לעולם הבא‪,‬‬
‫מה שאין כן ביוסף שידע שהוא קיים‪.‬‬

‫לרפו"ש‬

‫אליהו בן תקווה‬

‫לע"נמאבינוממורינומורבינומהגאוןמהחסיד‬

‫הרב יעקב קאפל זצ"ל‬
‫בהרה"ח המפורסם ר' יהודא ליב זצ"ל‬

‫זילברברג‬
‫רבהמשלמביתמוגן‬
‫נלב"ע כ"ב טבת תשנ"ח‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫לקבל הגליון באמצעות הדואר או להשתתפות בהוצאות לזיכוי רבים‪ ,‬יש לפנות‪:‬‬
‫בארה"ק‪ :‬אלמביתמהמדרשמתפארתממרדכימיוסףמדחסידימראדזין‪,‬מרח'מאבוהבממ‪,5‬מעיה"קמירושליםמ‬
‫תובב"א‬
‫במנשסתר‪ :‬אלמהרבממשהמלייבמלעמבעדגערמשליט"אמטל‪.‬מ‪161-797-7707‬‬
‫בלונדון‪ :‬אלמהרבמפנחסמדונרמשליט"אמטל‪.‬מ‪778-959-1711‬‬
‫בארה"ב‪:‬מאלמהרבממלךמאיתןמפעלץמשליט"אמטל‪.‬מ‪017-976-9657‬‬
‫להארות ולהערות יש לפנות אל‪:‬מ‬
‫‪Mi Ma’ayan HaShiloach 5863 Hobart Street #1, Pittsburgh, PA 15217‬‬

‫כל הזכויות שמורות ואיסור השגת גבול‪.‬‬