You are on page 1of 9

‫תרגיל מס' ‪3‬‬

‫שאלת המחקר‪ :‬האם חתכי אוכלוסיה שונים‪ ,‬מתייחסים לפוליטיקה בארץ בצורה‬

‫שונה?‬

‫באופן כללי‪ ,‬יעסוק המחקר בדרך שבה אזרחי מדינת ישראל‪ ,‬תופסים את‬

‫הפוליטיקה בארץ ובעיקר את רמת העניין שלהם בפוליטיקה‪ ,‬כלומר‪ ,‬כמה הם‬

‫מעורבים וכמה לדעתם האזרח הפשוט צריך להיות מעורב בענייני המדינה‪.‬‬

‫משתני המחקר‪ :‬המחקר ישתמש במשתנה מחקר כפול‪.1 :‬האם ישנו קשר בין‬

‫מקום מגורים לבין עמדה פוליטית?)מבחינה גיאוגרפית בלבד( ‪ .2‬האם ישנו קשר‬

‫בין מצב כלכלי לבין עמדה פוליטית?)של אזרח ו‪/‬או של ישוב(‪.‬‬

‫ההנחה הראשונית‪ ,‬לפני עריכת המחקר‪ ,‬היא שיש קשר כלשהו בין מקום מגורים‬

‫לבין הדעות הפוליטיות בכלל ובין מקום המגורים למעורבות ולקיצוניות פוליטית‬

‫בפרט‪ .‬הראיון והשאלונים שנערכו נגעו בכל קצוות הארץ‪ ,‬כאשר המגמה היא‬

‫להעמיד ולבדוק את המרכז "העשיר"‪ ,‬מול ישובים המרוחקים ממנו מצפון ומדרום‬

‫כאחד‪ .‬הגישה המקובלת כיום במדינה‪ ,‬מתייחסת אל ת"א כבועה וכך אל תושביה‬

‫כאל "חיים בבועה"‪ ,‬כאלו שלא מתעניינים במצבה הביטחוני והכלכלי‪-‬פוליטי של‬

‫מדינת ישראל‪.‬‬

‫הניתוח הרשוני‪:‬‬

‫מניתוח ראשוני של החומר הנאסף‪ ,‬השאלונים והרעיון‪ ,‬עולים כמה ממצאים‪.‬‬

‫בניתוח הראשוני ניסיתי לקחת את הנתונים ולהבין מהם‪ ,‬את כיוונו הכללי של‬

‫המחקר ולהפיק מסקנות ראשוניות בלבד‪ .‬תחילה הוצאתי מתוך החומר הנתון כמה‬

‫שיותר קטגוריות‪ ,‬בלי להגדיר את סוגן‪ .‬שלב זה קרוי הקטגוריזציה הראשונית‬

‫ואלו הן הקטגוריות‪ ,‬המוצגות באופן הקראי‪:‬‬


‫א( מעורבות האזרח הממוצע בפוליטיקה‪ .‬ב( מידת הריצוי מהממשלה המכהנת‪ .‬ג(‬

‫עמדות ימניות‪ .‬ד(עמדות שמאלניות‪ .‬ה( המדינה מתקדמת בכיוון הנכון‪ .‬ו( המדינה‬

‫מתדרדרת‪ .‬ז(החינוך הוא הגורם העיקרי לפער הגדול בין הגלעין לשוליים‬

‫בישראל‪ .‬ח( העשירים הם הגורם העיקרי להעמקת הפער בין הגלעין לשולי‬

‫המדינה‪ .‬ט( חוסר עניין בגורל המדינה‪ .‬י( הסיכויים לשיפור המצב בארץ בצורה‬

‫דרסטית‪ .‬יא( אנשי המרכז חושבים רק על עצמם‪ .‬יב( איך אני תופס את עצמי‬

‫מבחינה פוליטית‪ .‬יג( איך אני תופס מגזר אחר מבחינה פוליטית‪ .‬יד(קיצוניות‬

‫טו( מעורבות יתר‪ .‬טז( אזרח ש"חי טוב"‪ .‬יז(אזרח חסר‬ ‫פוליטית‪.‬‬

‫אמצעים‪.‬‬

‫שלב המיפוי‪:‬‬

‫מעורבות האזרח‬
‫בפוליטיקה‬

‫אזרח חסר‬ ‫אזרח שחי‬


‫אמצעים‬ ‫טוב‬

‫ריצוי‬ ‫עמדה‬ ‫אכזבה‬


‫אכזבה‬ ‫ימנית‬ ‫ריצוי‬
‫מהממשלה‬ ‫מהממשלה‬
‫מהממשלה‬ ‫עמדה‬ ‫מהממשלה‬
‫המכהנת‬ ‫המכהנת‬
‫שמאלנית‬
‫הממשלה לא‬ ‫הממשלה‬
‫מתקדמת בכיוון‬ ‫הסיכוי לשיפור‬ ‫מתקדמת‬
‫מוחלט של המצב‬

‫חוסר עניין‬ ‫החינוך גורם‬


‫בגורל‬ ‫לפער הכלכלי‬
‫ה‬
‫העשירים גורמים‬ ‫עיסוק‬
‫לפער הכלכלי‬ ‫מוגבר‬

‫אנשי‬ ‫אין סיכוי‬ ‫סיכוי טוב‬ ‫אנשי המרכז‬


‫הפריפריה‬ ‫לשלום‬ ‫לשלום‬ ‫חושבים רק על‬
‫קיצוניים מידי‬ ‫עם‬ ‫בשנים‬ ‫עצמם‬
‫שכנינו‬ ‫הקרובות‬
‫בניתוח הממפה יצרתי עץ קטגוריות‪ ,‬אשר נראה מעט מבולגן ולא החלטי‪ ,‬אבל‬

‫עולות ממנו כמה מסקנות ברורות‪ :‬הן מהראיון ומהשאלונים ניתן היה להבחין בשוני‬

‫הגדול בין תושבי המרכז "העשיר" )ת"א‪ ,‬סביון‪ ,‬קריית אונו‪ ,‬רמת חן‪,‬גבעתיים וכו'(‬

‫לבין תושבי הפריפריה המרוחקת )כפר גלעדי‪ ,‬אפיק‪ ,‬מחסיה‪ ,‬יד מרדכי‪ ,‬קריית‬

‫שמונה וכו'(‪ .‬שוני גדול ביותר ניתן היה לראות בתפיסת הנחקרים את הנושא‬

‫החשוב ביותר בפוליטיקה‪ -‬זה שמכתיב לדעתם את מהלך העניינים במדינה‪:‬‬

‫על השאלה‪ :‬מה חשוב יותר לדעתך‪ ,‬יציבות כלכלית ושוויון כלכלי או יציבות‬

‫ביטחונית בישובי העימות?‪ ,‬ענו רוב תושבי המרכז – יציבות כלכלית לעומת תושבי‬

‫הפריפריה שענו כמעט כולם‪ -‬יציבות ביטחונית‪ .‬הבדל גדול נוסף נראה בנושא‬

‫הפער הכלכלי במדינה וגורמיו‪ ,‬כאשר על השאלה בנושא זה ענו רוב נחקרי‬

‫המרכז‪ ,‬כי הפער נעוץ בחינוך הלוקה בחסר באזורים הנחשלים לעומת תושבי‬

‫הפריפריה שטענו לרוב שהגורם הוא‪ :‬א( הבריחה ההמונית של תושבי הפריפריה‬

‫לת"א‪.‬‬

‫ב( חוסר האכפתיות של עשירי המרכז ‪ .‬כלומר‪ ,‬מסתמנת מגמה של "האשמת"‬

‫האחר בעניין הפער הכלכלי‪ .‬גם מתוך הראיון עולה בבירור עניין הפער החברתי‪,‬‬

‫הן מבחינה כלכלית ומבחינת מגזר‪,‬‬

‫המרואיין העלה מספר פעמים את ההבדל בין אלו הנזקקים לעזרה )כלכלית ‪+‬‬

‫דתית( לבין אלו שמצבם הכלכלי הוא טוב והם לא תלויים בחסדי השלטון‪ ":‬אני‬

‫חושב שעובדתית הרבה מצד הבוחרים בפריפריה הוא קהל הרבה יותר‬

‫מגויס‪ .‬בפריפריה‪ ,‬דווקא בגלל שיש להם מצוקה ובגלל שיש להם מפלגות‬

‫מסוימות שיודעות לפנות למצוקה הזאת ולהבטיח הבטחות ובאמת לסייע‬

‫למגזר הזה בתמורה לקולות שלהם ולא יעזור כלום‪ ,‬כשהרב עובדיה אומר‬

‫צאו תצביעו‪ ,‬לש"ס יש כמות מתפקדים עצומה שלא משנה אם הם יהיו‬


‫חולים עם ‪ 40‬מעלות חום ולא משנה מה יקרה להם הם יגיעו לקלפי באותו‬

‫יום ‪ ...‬אוכלוסיה של רמת אביב ג' או של רישפון‪ ,‬אם בדיוק יהיה לו פנצ'ר‬

‫הוא לא יזיז את התחת שלו‪...‬‬

‫מכאן אנו מגעים לכמה הבנות חשובות במחקר‪ ,‬שעוזרות לנו לגבש מחדש את‬

‫הקטגוריות שלנו ועל ידי ניסוח של קטגוריה עיקרית – ליצור עץ יותר קטן ומובן‪,‬‬

‫שיצביע על מסקנות כלשהן‪.‬‬

‫הניתוח הממוקד‬

‫מסקנות הניתוח הממפה מובילות אותנו לניסוח הקטגוריה העיקרית ושתי קטגוריות‬

‫מישנה ‪:‬‬

‫יחס האזרח לפוליטיקה בארץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪1‬א‪ .‬תושבי המרכז‪1 .‬ב‪ .‬תושבי הפריפריה‪.‬‬

‫עץ קטגוריות ממוקד‪:‬‬


‫יחס האזרח‬
‫לפוליטיקה‬
‫בארץ‬

‫אזרח‬ ‫אזרח‬
‫המרכז‬ ‫הפריפריה‬

‫עמדות‬ ‫עמדות‬ ‫עמדות‬


‫עמדות‬
‫שמאלניות‬ ‫ימניות‬ ‫שמאלניות‬

‫המדינה‬ ‫המדינה‬
‫במגמת‬ ‫במגמת‬
‫התדרדרות‬ ‫שיפור‬

‫קיצוניות‬
‫פוליטית‬ ‫אין סיכוי לשלום‬

‫חוסר‬ ‫בעיית‬
‫האכפתיות של‬ ‫החינוך‬
‫תושבי המרכז‬

‫אין‬ ‫יהיה‬
‫מעורבות‬ ‫בסדר‬
‫פוליטית‬
‫הניתוח הממוקד הוביל אותנו לעץ קטגוריות ברור‪ ,‬אשר מחלק את‬

‫האוכלוסייה הנחקרת לשני חלקים ‪ :‬תושבי המרכז ותושבי הפריפריה‪ .‬כל‬

‫קבוצה עיקרית כזאת‪ ,‬הובילה אותנו עד לתחתית העץ‪ ,‬שם אנו רואים את‬

‫קטגוריות התוכן‪ ,‬הלא הן הקטגוריות הסופיות הנובעות משאר הקטגוריות‬

‫המכווינות מעליהן‪ .‬הניתוח הממוקד מוביל אותנו בעצם לסופו של המחקר‬

‫הממשי – כלומר ממנו נסיק את המסקנות הברורות ועכשיו פנינו לניתוח‬

‫התיאורטי‪ ,‬בו ננסה להציג איזשהו רעיון שעולה מתוך המחקר‪.‬‬

‫אז ברור לנו שבכל אחת מן הקבוצות‪ ,‬מרכז ושוליים‪ ,‬יש ריבוי דעות וכמובן‬

‫ימנים ושמאלנים‪ .‬וברור לנו שבשתי הקבוצות ישנם קיצוניים יותר וקיצוניים‬

‫פחות )בענייני פוליטיקה )‪ ,‬אבל מתוך המחקר‪ ,‬קשה מאוד להתעלם מכך‬

‫שאזור המרכז "העשיר" מחזיק בדעות פוליטיות מתונות לרוב לעומת דעות‬

‫קיצוניות יותר הנשמעות מאנשי הפריפריה‪ .‬עוד עובדה ברורה‪ ,‬היא נקיטת‬

‫העמדה הביטחונית של אנשי הפריפריה לעומת העמדה החינוכית‪+‬כלכלית של‬

‫אנשי המרכז‪.‬‬

‫מכאן אנסה להציג "תיאוריה המעוגנת בשדה"‪ -‬על פי הנתונים שפירטתי‬

‫למעלה‪ ,‬אני מעלה תיאוריה שטוענת שצמצום הפער הכלכלי‪ ,‬יוביל לרגיעה‬

‫פוליטית ואף לשלום עם שכנינו‪.‬‬

‫המחקר הראה לנו שהפער הכלכלי בין בפריפריה למרכז הוא גורם מכריע‬

‫לפילוג הפוליטי בעם‪ ,‬כאשר מגזר אחד מייחס חשיבות מכרעת לפריחה‬

‫כלכלית בחייו והשני מייחס חשיבות לביטחון פיזי בחייו‪ .‬הטענה היא שאותה‬

‫פריחה כלכלית עשויה להוביל בסופו של דבר לביטחון הפיזי‪ .‬בנוסף לכך ברור‬

‫הדבר שכאשר ישנו רוב ברור בעם‪ ,‬הסיכוי למצוא פתרון למצב הפוליטי הוא‬

‫גדול בהרבה מאשר במצב של פילוג‪ .‬מכן הקטגוריה המרכזית של הניתוח‬

‫התיאורטי תהיה‪ :‬צמצום הפער הכלכלי בישראל‪.‬‬


‫ניתוח תיאורטי‪ -‬עץ קטגוריות‪:‬‬

‫צמצום הפער‬
‫הכלכלי‬
‫בישראל‬

‫אנשי מרכז‬ ‫אנשי‬

‫רמת חיים‬ ‫עלייה‬


‫רמת חיים‬ ‫ברמת‬
‫בינונית‬ ‫גבוהה‬
‫החיים‬

‫הקצנה‬ ‫דעות פוליטיות‬ ‫התמתנות‬


‫בדעות‬ ‫נשארות‬ ‫דעות פוליטיות‬
‫מתונות‬

‫רוב התושבים‬
‫בעלי דעות‬
‫פוליטיות מתונות‬
‫סיכום הניתוח התיאורטי‪:‬‬

‫על פי עץ הקטגוריות התיאורטי‪ ,‬אנו מבינים שמצב של צמצום הפער הכלכלי‬

‫במדינת ישראל עשוי להביא אותנו למצב בו ישנו רוב של תושבים יותר מתונים‬

‫מבחינה פוליטית‪.‬‬

‫כמובן המצב הזה הוא די אוטופי‪ ,‬אך לפחות אפשר להבין שאם האוטופיה‬

‫הכלכלית יום אחד כן תתרחש‪ -‬כנראה היא תלווה באוטופיה פוליטית‪.‬‬