‫‪The Aphorisms on Hermeneutics‬‬

‫‪from 1805 and 1809/10‬‬
‫פתגמים על הרמנויטיקה מ‪ 1805-‬ו‪1809/10-‬‬
‫)‪ (57‬הפתגמים של ‪1805‬‬
‫רק מה שארנסטי מכנה הבנה מדוייקת ‪ Subtilitas intelligendi‬שייך להרמנויטיקה; כאשר ההבנה‬
‫המדוייקת הופכת ליותר מהבעה‪/‬ביטוי של הבנה‪ ,‬היא הופכת למטרה של ההרמנויטיקה ושייכת‬
‫לאומנות ההצגה‪ .‬הרמנויטיקה היא השימוש המדוייק בפרשנויות ולא יצירתן‪.‬‬
‫החלק הראשון של "ההבנה המדוייקת" ) ‪ (Subtilitas intelligendi‬הוא הקביעה המדוייקת את מה‬
‫צריך להבין‪ :‬הערכת המשימה; חלקים אחרים הם הניתוח ובחירת הכלים הנכונים‪.‬‬
‫‪ N.I.‬ישנם שני קווים מנחים סותרים להבנה‪ :‬להחשיב הכל כמוכח‪/‬ברור מאליו עד שנתקל‬
‫בסתירה או חוסר משמעות )‪ ;(Nonsense‬להחשיב את כל מה שמנתחים כחשוב באותה מידה‪.‬‬
‫בהמשך לקו המנחה השני‪ ,‬ההבנה היא תהליך אין סופי‪.‬‬
‫‪ .N.I. Of the 1st‬קשיים בהבנה של מקומם של מרכיבים אינדווידואלים בטקסט לא קורים רק‬
‫בקריאת טקסטים בשפה זרה‪ ,‬ולא רק בהקשר של "להפוך לאסיר של המשמעות של מילה‬
‫בודדת" לפי ארנסטי‪ .‬הם מופיעים כאשר נכשלים לתפוס את המשמעות המלאה‪/‬הכוללת‪,‬‬
‫מוקסמים‪/‬מרומים על ידי כמה פרטים מיוחדים‪.‬‬
‫)‪ (58‬ההבחנות של ארנסטי בפסקה ‪4‬לא מתיישבות עם אלו שבפסקה ‪.5‬‬
‫‪ N.I‬פרשנות דקדוקית היא "אובייקטיבית"‪ ,‬פרשנות טכנית היא "סובייקטיבית"‪ .‬הראשונה‬
‫)הדקדוקית( מעריכה את מעשה הפרוש כקביעה פשוטה של משמעות; השניה )הטכנית(‬
‫כרמיזה‪/‬הצעה של משמעות‪ .‬לא תמיד הן יכולות לשמש בהרמוניה מושלמת שכן זה מניח הנחה‬
‫מוקדמת שהמחבר השתמש בשפה באופן תקין לחלוטין‪ ,‬ושהמפרש הבין אותה באופן מושלם‪.‬‬
‫האומנות של הרמנויטיקה היא לדעת היכן האחת צריכה לפנות מקום לשניה‪.‬‬
‫הכללים של שימוש בשפה כמו השימוש במקבילות )פרלליזם( למרות שאינם אקסיומות הם‬
‫עדיין קלים יחסית להדגמה‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬תנאי מוקדם חשוב לפרשנות הוא שנסכים לעזוב התודעה‪/‬ההכרה שלנו ולהכנס לזו של‬
‫המחבר‪ .‬לדוגמא שלילית ראה ‪ Morus‬עמ' ‪ .18‬בהסבר‪/‬הבהרה שלו של ‪ Romans 14:23‬הוא‬
‫בכוונה מערפל את המשמעות של המילה ‪)...‬כיתוב ביוונית( ‪) ”All“ -‬במשפט "כל מה שאינו‬
‫מאמונה הוא חטא”(‪ ,‬כיוון שהוא לוקח את הרעיון המוסרי המחמיר שבטקסט כהצגה סגנונית ‪/‬‬
‫קטע מסוגנן בלבד‪) .‬מורוס מפרש את משמעות הביטוי כ"מי שאינו פועל מתוך אמונה‪ ,‬יכול‬
‫בקלות לסטות מהדרך"(‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬לכל מילה יש ביסודו של דבר משמעות אחת‪ ,‬גם למילות יחס; רק בהבנת המשמעות‬
‫הבסיסית של מילה אפשר להמשיך ולהבין את השימוש שלה בביטוי‪“) .‬ריבוי המשמעויות‬
‫שלה"(‪.‬‬
‫)‪ .N.I. 1st (59‬כאשר דובקים בראית משימת ההרמנויטיקה כהבנה מוקפדת‪ ,‬המחשבות‬
‫שעולות בתהליך לא יטופלו כאילו היו עובדות נוקשות‪ ,‬אלא כנתונים לשקול ‪ /‬להרהר בהם‪ .‬כך‬
‫ניתן להמנע מכל הטיעונים הנכונים לכאורה על השכבות השונות של המשמעות בטקסט‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬כפי שארנסטי הבהיר‪ ,‬המובן )‪ (Sense‬יכול להיות לא יותר מקרוב משוער של‬
‫המשמעות )‪ ,(Meaning‬משמעות מסויימת למשיכה‪/‬לקיחה מתוך אפשרויות כלליות‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬יש לנסות להפוך ל"הקורא הכללי" אליו היצירה מכוונת‪ ,‬כדי להבין רמיזות ולתפוס‬

‫את כיוון‪/‬משמעות הדימויים המדוייק‪/‬ת‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬סיווג תוצרים של כותב לעבודות‪ ,‬מחקרים וכתיבה אקראית‪/‬יום יומית הוא יעיל‬
‫להרמנויטיקה; זה עוזר לפשט‪/‬להקל את התקשורת של הקורא עם הכותב‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬קושי גדול הוא להחליט אלו מחשבות שהן רק מדומות‪/‬כביכול יש לראות כסימנים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬העצמות והדגשים הם רק סימנים של רשמים פנימיים; ורטוריקה נלהבת היא לעיתים‬
‫תכופות רק סימן של מצב נפשי‪ .‬לעיתים תכופות רק הצורה החיצונית הנראת לעין של‬
‫המחשבה נוכחת; המהות השלמה שלה רק מרומזת באמצעי ההצגה‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬ניתוח המחבר שונה לגמרי מניתוח טקטס לאור חלוקות המשנה שלו‪.‬‬
‫)‪ .N.I. 1st (60‬מתודה אקראית מכילה בתוכה השגת רושם מעורפל‪/‬מבולבל של חלקים‬
‫אינדווידואלים הניצב מול תפיסת אחדות‪/‬שלמות מעורפלת‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬ברבריות בהגדרה מילולית נובעת מידע פגום של מרחב‪-‬המילה של האדם עצמו או‬
‫של שפה זרה‪ .‬תנאים מוסריים מועדים‪/‬נוטים לשימוש לרעה הזה‪ ,‬כמו היוונית ל"צדק"‪... :‬‬
‫)כיתוב ביוונית(‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬עלי לקחת בחשבון את ההשפעה שלעיתים יש לויכוחים‪/‬פולמוסים על השימוש‬
‫במילים שהגדרתן‪/‬תחומם מעורפל כמו "מיסטיות"‪ ,‬שלעיתים נותן להן ניואנס לא מוצלח‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬הבהרת אומנות ההרמנויטיקה דורשת צמצום של הקונספט של מה שארנסטי חשב‬
‫על אומנות זו בהרחיבו את השימוש‪/‬היישום שלה‪ .‬נדרש להתמודד עם הקשיים שעולים‬
‫מהטיפול )למשל‪ ,‬אי‪-‬בהירות ביחסים שבין חלקים בעבודה(‪ ,‬ושעולים פשוט מתוך המורכבות‬
‫של הנושא‪/‬התוכן המטופל‪ .‬ישנה קודם כל הבנה שהן הכותב והן הקורא יוכלו לחלוק‪ .‬שנית‪,‬‬
‫ישנה הבנה ייחודית‪/‬אופיינית לכותב כפי שהקורא שחזר אותה; שלישית‪ ,‬יש הבנה ייחודית‬
‫לקורא שאפילו המחבר יכול להעריך‪/‬לכבד כמשמעות )‪ (Meaning‬מיוחדת ונפרדת‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬הסוג השלישי של ההבנה שהוזכרה לעיל צריכה למעשה להקרא התאמה‪/‬פשרה )‬
‫‪ .(Accommodation‬היא לא שייכת להרמנויטיקה כללית‪ ,‬אך הולמת לכתיבה‪/‬כתבים ופולמוסים‬
‫לא מתוכננים‪/‬מקוטעים ואקראיים‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬הסוג השני שהוזכר לעיל יכול להיות שייך להרמנויטיקה כללית או להרמנויטיקה‬
‫ייחודית‪/‬ספציפית‪.‬‬
‫)‪(61‬‬
‫‪ .N. 2nd‬חקירת הרעיון המרכזי או האחדות שמרכיבה‪/‬כוללת את כל הפרטים‪ ,‬או את‬
‫האינדווידואליות של טקסט‪ ,‬שייכת להרמנויטיקה כללית‪ .‬חקירת את האפשרות של ריבוי‬
‫המשמעויות שיכולה להיות לטקסט ברמה פסיכולוגית או אישית שייכת להרמנויטיקות פרטיות‬
‫שונות‪.‬‬
‫‪ N.I‬ההקדמה שלי צריכה לכלול גם משהו לגבי הישומיות של העקרונות של ההרמנויטיקה‬
‫הכללית בפירוש של טקסטים קדושים‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬קושי נוסף בפרשנות הוא לקבוע האם מחבר התכוון שעבודתו תהיה שלמות אורגנית או‬
‫קטע‪/‬חלק לא אורגני‪ .‬השוו את העבודות של ‪ Tieck‬ו ‪ Schlegel‬בהקשר זה‪ .‬הקושי קיים באופן‬
‫שווה בחלק הראשון ובחלק השני של הפרשנות‪ :‬ניתוח דיקדוקי‪ ,‬הערכה מכוונת‪ .‬קושי נוסף‬
‫הוא לתפוס את החשיבות המסוימת של הצליל של המטריקס או של ההדגשה שהמחבר יכול‬
‫לשאוב מצורתה של מילה‪ ,‬לדוגמא השימוש הפלטוני במילה ‪.Heaven‬‬
‫‪ N.I‬ההקדמה שלי צריכה לקחת בחשבון את ההשפעה של דוקטרינת ההשראה בה החזיקו‬

‫מבארי‪/‬מפרשי תנ"ך על פרשנות תנ"כית‪ .‬לקחת בחשבון מה בהרמנויטיקה הוא לא עקבי ‪/‬‬
‫סותר את הפרשנות הקתולית‪ ,‬איך זה יותר נצרות יוניברסלית‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬יש לצפות לשימוש חשוב בהדגשה רק בטקסטים בסגנון הגבוה; בפרשנות טקסטים‬
‫מסגנון נמוך יש לצפות מלכתחילה לא להתקל בכאלה )הדגשות(‪.‬‬
‫)‪(62‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬ככל שנעמיק באלמנטים‪ ,‬כך תשאר השפה בלתי נחקרת‪) .‬פאראפרזה‪“ :‬ככל‬
‫שהשפה יותר פורמלית‪-‬טהורה או אישית‪-‬טהורה‪ ,‬כן היא פחות נגישה"(‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬הבנה שגויה של דימוי‪/‬ביטוי ציורי יכולה לנבוע מקריאתו באופן מילולי מדי‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬יש לפתח כשרון‪/‬מיומנות להבנת דימויים ) ‪ (Simulitudo intelligibilis‬כיוון שכל התכונות‬
‫האלוהיות יכולות להיות מבוטאות רק בדימויים‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬יהיה זה טפשי לבלבל בין שימוש בביטוי אופייני לשפה מסוימת )אידיומטי( לבין דימוי‪:‬‬
‫“לבן שלג" )‪ (Snow white‬הוא פשוט ביטוי אופייני ל"לבן"‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬לעיתים המשמעות הבסיסית של מילה תשתנה לאורך זמן‪ ,‬כך שמשמעות שבמקורה‬
‫היתה אינטגרלית לעבודה‪/‬ליצירה תאבד ובמקומה תתרחש קריאה של משמעות לא אינטגרלית‪.‬‬
‫מסיבה זו יש לעקוב אחר האתימולוגיה )הסטורית התפתחות המילה( )כמו שעשה ‪,(Spalding‬‬
‫מאחר ואפשר לעיתים תכופות לבלבל משמעויות לא אינטגרליות )לא שלמה( במשמעויות‬
‫נצחיות ולא משתנות‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬בתקופות מאוחרות מרכיבים‪/‬מילים מורכבות שבמקור היו חסרי מובן הורכבו ממילים‬
‫פשוטות שהפכו ללא‪-‬אורגניות )שאין להסבירן בשמן(‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬אפילו בדימויים הרגילים ביותר יש במקור‪ ,‬בשורש שלהם‪ ,‬משהו לא רגיל‪ :‬לדוגמא‪,‬‬
‫המובן המקורי של "‪ .”To not come over the threshfold‬יש לשים לב לתקופה בה השתמשו במילה‬
‫ולמשמעות הסצפיפית שהיתה לה אז‪.‬‬
‫)‪(63‬‬
‫‪ .N. 2nd‬יש דימויים מיסטיים שהם מטבעם בלתי נדלים כמו האור והידע‪ .‬כאן הקונטקסט בו הם‬
‫מופיעים בלבד צריך להכריע לגבי משמעותם‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬סגנונות שונים דורשים מתודות שונות של הבהרה; אבל לא ה ‪ lex narratio‬ולא ‪Dogma‬‬
‫מספקים קריטריונים לגיטימיים‪.‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬הסטוריה יכולה לספק כלל‪/‬עקרון מצויין של הסבר למשל )אלגוריה(‪ .‬אבל הפרשנות‬
‫המוטעת של מורוס של הנבואה על דרך מותו של פטר )מתוך ג'ון ‪ (21:18-19‬מראה שאפילו‬
‫שיטה זו יכולה להפוך לדומה ל"שימוש בטלאים ישנים על בגד חדש"‪) .‬ההפניה ל"הסטוריה"‬
‫יכולה להיות פשוט גירסה מוסוות של פרשנות אלגורית – כאשר טקסט אחד משמש‬
‫להארת‪/‬הנהרת טקסט אחר ללא לקיחה בחשבון של הכוונות המייחדות כל אחד מהם(‪,‬‬
‫‪ .N.I. 1st‬אם נטעה במשמעות המקורית של ביטוי בטקסט‪ ,‬אנחנו עלולים להאשים מחבר‬
‫בחוסר בהירות ללא צדק‪ ,‬כפי שעשה ‪ Heindorf‬לשימוש של פלטו למונח‪)...‬כיתוב ביוונית(‪.‬‬
‫‪ N.I. 1st and 2nd‬ההדגשה שהיתה למילה או פתגם או דימוי כשהם נכתבו היא לא בהכרח‬
‫נגלת‪/‬ברורה בקריאת טקסט – היא יכולה להתברר רק על ידי שחזור מצב רוחו של המחבר‪.‬‬
‫ניתן להשוות את הבנתו של מורוס את ‪.Audivi and urbs‬‬
‫)‪(64‬‬
‫‪ .N. 1st‬מצד שני הפתגם‪/‬הביטוי ‪ (Vir summus (The best man‬כאשר אינו מתייחס לאדם ספציפי‬

‫יכול להיות סוג של הדגשה המשמשת להחזיר כבוד למילה נשכחת‪.‬‬
‫‪ .N 1st‬אי הבנה יכולה להגרם מהדברים הפשוטים ביותר‪ .‬קאנט‪ ,‬למשל‪ ,‬לא הבין כיצד‬
‫להשתמש בדיבור העקיף של פעלי עזר‪ ,‬קבוצה שלמה של מילים‪ ,‬וכך הוא לא הכיר תחום שלם‬
‫של הבעה‪ .‬מילות‪-‬פסדו הן מסימנו של הזמן המודרני‪.‬‬
‫‪ .N. 1st‬לא ניתן להבין עידן של שפה ללא הבנה של ההסטוריה והטבע שלה‪ ,‬וגם לא ללא‬
‫ידיעת השפה בכלליות‪.‬‬
‫‪ .N.I‬לא ניתן להבין משהו מדובר ללא שיש לנו את הידיעה הכללית של השפה‪ ,‬ובאותו זמן‪ ,‬את‬
‫ההבנה של הכוונה האישית והביטוי הייחודי‪.‬‬
‫‪ .N. 2nd‬עלי לקחת בחשבון איך דיבור הוא למעשה דיפיוזיה‪/‬הכברה במילים‪ :‬לתועלת השפה הוא‬
‫גורם למטמורפוזה‪/‬שינוי צורה של מחשבה מרוכזת לכדי הבנה נרחבת‪/‬מקיפה‪.‬‬
‫‪ .N.I‬עם כל מעשי הדיבור היו שחזור‪-‬חי )‪ (Living reconstruction‬לא היה צורך בהרמנויטיקה‪,‬‬
‫מלבד לבקורת על אמנות‪.‬‬
‫‪ .N. 1st‬ניתן להבחין ברבדים השונים של תפיסות ותפיסות‪-‬מוקדמות בשפה‪ .‬ממש כפי שהשטן‬
‫זרע עשב שוטה בין החיטה‪.‬‬
‫)‪(65‬‬
‫‪ .N. 1st‬הגדרה יכולה להגזר רק מתוך המבנה ההקשרי הכללי של הגדרות בשפה עצמה‪.‬‬
‫‪ .N. 1st‬אליפסות הן סימנים של חיים מתפתחים‪ .‬אין יותר זמן לבזבז‪ .‬אך יש הבדל אופייני‬
‫בגרמנית בין הדיבור האליפטי של היומיום )משפטים רבים‪ ,‬מקוצרים(‪ ,‬והסגנון העסקי )מעט‬
‫משפטים‪ ,‬מורכבים(‪.‬‬
‫‪ .N. 1st‬אם נסתכל על כל מה שמבוטא כנובע מליבת השפה‪ ,‬הרי שכל הערכים האישיים‬
‫נעלמים מהביטוי‪ .‬אז‪ ,‬רק אמן‪-‬שפה אמיתי נחשב כמסוגל לחידוש שפה אינדווידואלי‪.‬‬
‫‪ .N.I‬מתודות קודמות של הרמנויטיקה מאמצות את מה שנחשב כהבנה הגיונית‪ /‬של השכל‬
‫הישר; הן לא דורשות אמנות )של הערכה או שיפוט( עד שהן נתקלות במה שנראה כחסר מובן‪.‬‬
‫כך‪ ,‬כל כלליהן נראים כארביטרריים‪ ,‬כמעט תועלתיים‪ ,‬ולא שיטתיים‪ .‬הן כוללות לעיתים תכופות‬
‫תגובות ספציפיות לטעויות קודמות בהבהרה‪ ,‬כמו לדוגמא‪ ,‬כאשר מפרש אחד ינסה להסביר‬
‫פסקאות מנותקות עם התיחסות נדירה לכוונתו של המחבר‪.‬‬
‫‪ .N.I‬נראה בתחילה כי מתודה יותרכוללנית‪/‬מקיפה מכילה סתירה בגלל שניגשים למשמעות‬
‫הסוביקטיבית של היצירה רק על ידי אמצעי של הבנה מדוייקת‪ .‬רק בדרך זו ניתן להתחיל‬
‫למצוא איזון בין הצרכים של שתי תקופות מנוגדות‪ .‬דבר זה נכון גם כששולטים בשפה‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful