‫תיאוריות קולנועיות – שיעור ‪9‬‬

‫גישת ה ‪ auteur‬גורסת שלבמאי יש טביעת אצבע שניכרת בכל סרטיו‪ .‬לא מדובר על כל הבמאים‪.‬‬
‫גישה זו נבנית על סמך גישת הסטרוקטורליזם‪ .‬הקולנוע לא נתפס בתחילה כאומנות אלא כמוצר‬
‫תעשייתי חסר ייחוד‪ Astruc .‬מכניס ב ‪ 1949‬את הביטוי מצלמה‪-‬עט‪ ,‬כדי להדגיש את התפקיד היצירתי‬
‫של הבמאי בדומה לסופר‪.‬‬
‫בצרפת קמה קבוצת 'הגל החדש' שמבקרת את 'סרטי האיכות' של תקופתם ומפרסמת את כתביהם‬
‫בעיתון שנקרא 'מחברות הקולנוע'‪ .‬הביקורת העיקרית שלהם היא נגד מרכזיות העלילה ביצירה‬
‫הקולנועית‪ .‬הם טוענים שאין שום חידוש במדיום הקולנועי והוא מציג עיבוד של יצירות ספרותיות‪.‬‬
‫המונח ‪ auteur‬מיוחס בשנות ה‪ 50-‬לבמאים שיש להם טביעת אצבע סגנונית‪ ,‬ויזואלית‪.‬‬
‫דאגלס סירק לדוגמא‪ ,‬לוקח את בעיות החברה הקפיטליסטית ומעתיק אותה אל התא המשפחתי‪ ,‬אל‬
‫הבית‪ .‬כל הסרטים שלו עוסקים בבעיות בין אב לילדיו‪ .‬הקונפליקטים ביניהם טעונים במשברים‬
‫החברתיים של אותה תקופה‪ .‬הוא גם מדבר תמיד על הפוריטניות המינית האמריקאית‪ .‬סירק עושה זאת‬
‫באמצעות המיזנסצנה‪ .‬בככל שהשמיים מתירים‪ ,‬קרי היא אלמנה בת ‪ 50‬שמוצגת בתחילה בתוך‬
‫מראה ממוסגרת‪ ,‬לכודה בחדרה הצבוע כחול ומלנכולי כפי שהחברה האמריקאית מצפה מאלמנה‪ .‬היא‬
‫לובשת שמלה אדומה‪ ,‬מינית‪ ,‬ויוצאת לפגוש את רון‪ ,‬המאהב שלה‪ ,‬בניגוד למוסכמות על אלמנה בת‬
‫‪ .50‬ילדיה מאלצים אותה לעזוב אותו כדי להיות איתם‪ .‬בסוף הסרט‪ ,‬אחרי שהיא עזבה את רון‪ ,‬הבת‬
‫שלה בשמלה אדומה ומבשרת לה על אירוסיה ועל זה שהיא עוזבת את הבית‪ .‬הבן שלה גם הוא עוזב‬
‫את הבית ומבשר לה שהם הולכים למכור את הבית‪ .‬קרי בשמלה שחורה‪ ,‬מדוכאת מתשוקה מינית‬
‫מוצגת בהתקפותה בטלויזיה שילדיה קנו לה כמתנה‪ ,‬שלמעשה לוכדת אותה בתוך הבית – המשפחה‬
‫שלוכדת אותה‪.‬‬
‫בגל חדש הצרפתי הייתה התרסה כנגד האליטיזם האירופי על הקולנוע האמריקאי‪ .‬הם לקחו במאים‬
‫אמריקאיים ועשו הקבלה ביניהם לויקטור הוגו ולשייקספיר‪ .‬זה היה מהפכני להשוות בין קולנוע‬
‫לאומנות 'גבוהה'‪ .‬הגישה הזאת נובעת לגבי הבמאים האמריקאיים משום שכל הסרטים שלהם הגיעו‬
‫'בבום' לאחר מלה"ע השנייה לצרפת‪ .‬הם ראו ‪ 5-6‬סרטים של היצ'קוק ברצף וכך קל יותר לזהות‬
‫תופעות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ ,60-‬אנדרו סריס מפרסם מאמרים בעיתון ‪ Film Culture‬ומקדש את תיאוריית ה ‪auteur‬‬
‫ומונה שלושה תנאים לסימון במאי כ ‪ :auteur‬שליטה טכנית‪ ,‬סגנון ויזואלי ייחודי ומשמעות נסתרת )‬
‫‪ (subtext‬שעוברת בכל סרטיו‪ .‬המונחים האלו הם קצת מעורפלים ומי שיבסס אוותם לכדי תיאוריה‬
‫ישימה יהיה פיטר וולן )‪ (Wollen‬האנגלי‪.‬‬
‫וולן לוקח את התיאוריה הסטרוקטורלית מהאנתרופולוגיה ומיישם אותה על הקולנוע‪ .‬הוא לוקח תיק‬
‫עבודות שלם של במאי ומחפש בו מבנה עומק משותף‪ .‬הוא מחפש את הלאנג של הבמאי ולא חוקר‬
‫סרט פרטני יחיד – הפארול‪ .‬בדומה לחיפוש הנושאים המעסיקים חברה בכל המיתוסים שלה – חיפוש‬
‫חזרות של ‪ subtext‬שיעידו על ערכי החברה והנושאים המעסיקים אותה באמת‪ .‬על מנת לעשות זאת‬
‫בקולנוע צריך לעשות הפשטה לכל סרט וכך ניתן לזהות את מבנה העומק‪ ,‬כפי שהוא מבוטא בכל‬
‫הסרטים‪ .‬חשוב לציין שמדובר במבנה העומק של היצירה של אותו במאי ולא בביוגרפיה של הבמאי‪.‬‬
‫אצל ג'ון פורד תמיד יש את הניגוד הבינארי בין הטבע והפרא לבין התרבות‪ .‬בקלמנטיין יקירתי יש‬
‫סצינה בה מגיעים שלושה קאובויים אל העיירה מן הטבע ומבקשים מספר לגלח אותם‪ .‬בגלל יריות‬
‫בעיירה הם לא מקבלים את הגילוח‪ .‬זה מסמל את הנסיון לתרבת אותם במעבר לעיר‪ .‬בסוף הסרט‬
‫הנרי פורד נראה אצל הספר‪ ,‬מגולח למשעי ולבוש בבגדים עירוניים וזה מראה את תהליך התִרבות‬
‫שהם עברו‪ .‬יש אפילו הערה בסוף הסרט על פורד שהוא מריח כמו יערה – אירוניה על הטבע שקיים‬
‫בחיי העיר‪.‬‬

‫את תיאוריית ה ‪ auteur‬אפשר ליישם לא רק על הבמאי‪ ,‬אלא גם על שחקן‪ ,‬תסריטאי וכו'‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫נהוג לשייך את היצירה השלמה של הסרט לבמאי ולכן כשמדברים על ‪ auteur‬בקולנוע בדר"כ‬
‫מדברים על הבמאי‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful