‫‪24.11.

09‬‬
‫תיאוריות קולנועיות‪:‬‬
‫מה הקשר בין קולנוע למתודולוגיה? מגלים אספקטים חדשים מידע חדש שנרכש עם השנים מחוקרי‬
‫קולנוע‪.‬‬
‫הקשר בין בלשנות לקולנוע נראה תמוה ומופרך‪ .‬חוקרי קולנוע רצו לבדוק את מרכיבי השפה‬
‫הקולנועית‪ .‬מי שהמציא את מה שנקרא סמיולוגיה הוא בלשן שוויצרי בשם פרדיננד דה סוסויר‪.‬‬
‫התיאוריה אותה המציא היא סמיולוגיה‪ .‬על אילו סימנים מדובר? יש הרבה מערכות סימנים שמייצרים‬
‫משמעות‪ .‬דה סוסויר רצה לבדוק כל מערכת סימנים ומה היא מייצרת‪ .‬מערכת הסימנים המשפיעה‬
‫והמורכבת ביותר היא מערכת השפה המדוברת או הכתובה‪ .‬הוא לא חקר מערכות של סימנים‬
‫אחרים‪ ,‬אבל חוקרים אחרים חקרו למשל את הסמיולוגיה של הצילום‪ ,‬או של הקולנוע‪.‬‬
‫השפה נראית מבולגנת וחסרת סדר‪ .‬יש כל כך הרבה שפות‪ ,‬המשתנות מתקופה לתקופה‪ ,‬וקשה‬
‫מריבוי השפות לגזור חוקים וקונבנציות הקיימות בכל שפה בכל תקופה‪ .‬זה האתגר של סוסויר‪-‬‬
‫למצוא את החוקים הבסיסיים הקיימים בכל מערכת שפה‪.‬‬
‫הדבר הבסיסי ביותר הוא שכל שפה מורכבת מסימנים‪ .‬סימנים קוליים או סימנים כתובים‪ .‬כל סימן‬
‫מורכב משני חלקים‪ -‬ממסמן וממסומן‪ .‬המסמן הוא הכתמים הוירטואלים על הדף הזה‪ ,‬או הקולות‬
‫שנשמעים כשמדברים‪ .‬זה הצורה של הסימן‪ .‬המסומן זה המשמעות של המסמן‪ .‬לכל מסמן מלווה‬
‫קונספט‪ ,‬רעיון‪ ,‬תוכן‪ .‬בכל השפות יש את זה‪.‬‬
‫הקשר בין המסמן למסומן הוא קשר שרירותי לחלוטין‪ .‬קשר של קונבנציה‪ .‬בשפה אין הכרח שיהיה‬
‫אובייקט במציאות‪ ,‬שיהיה רפרנט לסימן‪ .‬כמו המילה אהבה‪ .‬אז איך מייצרים משמעות בשפה?‬
‫הוא מסביר משמוע בשפה בעזרת הסבר מבני‪ ,‬לא בעזרת הסבר תוכני‪ .‬יש מבנה שקיים בשפה‬
‫שמאפשר לקרוא מילה ולהבין את משמעותה‪.‬‬
‫את המילה ילד מבינים בגלל שהיא לא מילה כלשהי אחרת‪ ,‬משום שהיא שונה ממילים אחרות‬
‫שנמצאות באותה מערכת )מסתיימות בל' וד'(‪ .‬על דרך השלילה‪ .‬כמו כן יודעים מה זה ילד כיוון שהוא‬
‫גם לא ילדה‪ ,‬תינוק‪ ,‬נער וכן הלאה‪ .‬המשמעות של סימן המילה נקבעת על ידי ניגודו מסימנים אחרים‬
‫שנמצאים איתו באותה מערכת‪.‬‬
‫עם זאת יש סימנים שמקיימים קשר לא שרירותי‪ .‬למשל סימנים אונומטופאי‪ ,‬כמו בקבוק‪ ,‬ריץ' רץ'‪,‬‬
‫צרצר‪ .‬קשר של דמיון בין המסמן למסומן‪.‬‬
‫יש קבוצות של סימנים‪ -‬סימבולים‪ ,‬איקונים‪ ,‬אינדקסיאלים שאינם עובדים על קבוצות סימנים‬
‫שרירותיות‪ .‬דה סוסויר מזניח קבוצות אלו ומתעסק רק בקשר השרירותי‪.‬‬
‫אבחנתו של דה סויסור‪ ,‬שמבינים סימן מהבדלתו מסימנים אחרים‪ ,‬מובילה אותו לשני מושגים‪.‬‬
‫פארדיגמה‪ -‬ציר הבחירה‪ .‬כדי להבין מילה כלשהי צריך לבחור אותה מהמערכת בה היא נמצאת‪ .‬עצם‬
‫הבחירה נקראת פארדיגמה‪ .‬זו סלקציה של סימן מתוך סימנים אחרים‪.‬‬
‫סינטגמה‪ -‬ציר הצירוף‪ .‬צירוף של סימן לסימנים אחרים‪ .‬משמעות של סימן מתקבל מהקשר ספציפי‬
‫של סימנים המונחים יחד איתו בצירוף‪ .‬ילד קטן הלך לגן‪ .‬צירוף של שתי פארדיגמות הוא סינטגמה‪.‬‬
‫משמעותו של סימן נקבעת גם בהקשר הפארדיגמטי וסינטגמטי‪.‬‬
‫שני המונחים הנוספים של דה סוסויר הם לאנג ופארול‪ ,‬לשון ודיבור‪.‬‬
‫לאנג אלו כל חוקי השפה‪ ,‬אוצר המילים‪ ,‬חוקי התחביר‪ ,‬הניקוד‪ ,‬הפיסוק‪ ,‬משמעויות מקובלות של‬
‫מילים‪ .‬הוא קורא ללאנג‪ -‬ההיבט המוסדי של השפה‪ .‬זה תופס לכל השפות‪ .‬לא מדובר בחוקים‬
‫טבעיים‪ ,‬אלו חוקים שרירותיים‪ .‬מוסכמות של בני אדם‪ .‬יש חופש כלשהו בחוקים אלו‪ ,‬אבל לא יותר‬
‫מדי‪ ,‬אחרת לא יבינו‪.‬‬
‫פארול‪ -‬המימוש הפארטיקולרי של הלאנג‪ ,‬הלשון‪ .‬האופן בו לוקחים חוקי תחביר‪ ,‬מחברים למשפט‬
‫והוגים אותו בקול‪ .‬ביטוי יחודי ספציפי פרטני של החוקים‪ .‬פארול זה גם בעל פה וגם בכתב‪ .‬גם פה‬
‫כמות החופש מוגבלת‪ .‬ישנה אפשרות לסלנג‪ ,‬המצאה של משפטים חדשים‪ ,‬אך היבט זה מוגבל‬
‫וצריך לציית לחוקים‪ .‬אם לא תהיה לשפה חוקים היא תתפורר ותעלם‪.‬‬
‫דה סוסויר מלמד אותנו איך השפה מיצרת משמעות‪.‬‬
‫לכללים הפועלים בו זמנית המייצרים משמעות קוראים ציר סינכרוני‪.‬‬
‫ציר דיאכרוני הוא ציר מתקדם‪ ,‬ציר ההולך לפי הכרונולוגיה‪.‬‬
‫דה סוסויר חוקר את האופן שבו מילים מיצרות משמעות באופן סינכרוני‪ ,‬אבל לא דיאכרוני‪ .‬אנו‬
‫צריכים הקשרים של שפה כדי להבין איך היא מדוברת‪ ,‬אך את זה הוא לא חוקר‪.‬‬
‫האם ניתן לאתר חוקים כאלו במבע הקולנועי? מתחילים לחקור רכיבים של סימנים קולנועיים‪.‬‬
‫ישנם פרמטרים רבים לחקר כזה‪ ,‬סינכרוני ודיאכרוני‪.‬‬