You are on page 1of 2

‫‪3‬‬

‫גרסה‪ :‬י"ב‪/‬שבט‪/‬תש"ע ‪18:18‬‬


‫‪5‬‬
‫עריכה‪ 4:‬יעקב לוינגר‪.‬‬ ‫ההטעמה הכפולה‪ 1‬של עשרת הדיברות‪ 2,‬בפרשת יתרו )שמות כ(‪ ,‬על פי כתר ארם צובה וכתבי יד הקרובים לו‪.‬‬
‫טעם עליון )=טעמא תניינא‪ -‬כמדינחאי ‪ - 6‬כבני בבל( ‪,‬‬ ‫ספר התורה‬ ‫טעם תחתון )=טעמא קדמא ‪ -‬כמערבאי ‪ -‬כבני ארץ‪-‬ישראל(‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬
‫אזכרות הקודש הומרו בכינויי חול‪.‬‬
‫עשרה פסוקים בעשרת הדיברות‪.‬‬ ‫שנים עשר פסוקים בעשרת הדיברות‪.‬‬
‫לקריאה בציבור‪ ,‬פרשת יתרו‪ :‬הרבה אשכנזים בא"י וכולם בחו"ל‪.‬‬ ‫סידור השורות הוא לפי תיקון סופרים מ' דוידוביץ‪ ,‬כמובא בתיקון‬ ‫לקריאה ַבּיָּ חיד‪ .‬בציבור‪ :‬בפרשת יתרו‪ ,‬מקצת האשכנזים בא"י‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בחג השבועות‪ :‬כל האשכנזים‪ ,‬גם בא"י‪ .‬חסידים‪ :‬רובם כך בכל‬ ‫קוראים 'חורב'‪ ,‬תשס"ט‪ .‬רוב ספרי התורה נכתבים בימינו‬ ‫הבדלי הניקוד באות אדומה‪ .‬נקודתיים בסופי פסוקים‪ִ ,‬מספוּ ָרם‬
‫מקום‪ ,‬גם ביתרו וכך כל הספרדים בציבור והתימנים )גם ַבּיָּ חיד(‪.‬‬ ‫במתכונתו של זה‪ .‬ציון הפרשיות בו‪ ,‬הפתוחות }פ{ והסתומות‬ ‫ופרשיות‪ :‬בכחול‪ .‬קטעים בהטעמה זהה בשתי המערכות‪ :‬בירוק‪.‬‬
‫מקור‪ :‬תנ"ך מקוון מכון ממרא‪ ,‬ע"פ ה‪’-‬כתר’ וכ"י הקרובים אליו‪:‬‬ ‫}ס{ תואם‪ ,‬בקטע הנידון‪ ,‬במלואו את זה שב'כתר' ובכ"י הקרובים‬ ‫מקור‪ :‬תנ"ך מקוון מכון ממרא‪ ,‬ע"פ ה‪’-‬כתר‘ וכ"י הקרובים אליו‪:‬‬
‫‪http://www.mechon-mamre.org/c/ct/cupper10.htm‬‬ ‫לו‪ .‬מקור הטקסט‪ָ :‬תכנת ה‪'-‬כתר'‪ -‬בר אילן‪.‬‬ ‫‪http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm10‬‬
‫א ָ ֽאנ ִ ֹ֖כי‬ ‫אנכי‬ ‫ב‪-‬ג‪ֽ ָ 13‬אנ ִ ֹ֙כי‬
‫ִמ ֵ ֥בּית‬ ‫ִמ ְצ ַ ֖ריִ ם‬ ‫ֵמ ֶ ֥א ֶרץ‬ ‫אתיָך‬
‫וֹצ ִ ֛‬
‫ֽה ֵ‬ ‫ֲא ֶ ֧שׁר‬ ‫ֱאֹל  ֶ ֑קיָך‬ ‫יְְיְיידָ ֣וד‬ ‫ִמ ֵבּ֣ית ידוד אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית‬ ‫אתיָך ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ִמ ְצ ַ ֖ריִ ם‬ ‫וֹצ ִ ֛‬ ‫ֲא ֶ ֧שׁר ֽה ֵ‬ ‫ֱאֹל ֶ ֔קיָך‬ ‫יְְיְיידָ ֣וד‬
‫֣ל ֹא‬ ‫ל־פּ ֗ ַ֗נני‬
‫ֲא ֵח ִ ֜רים ַע ָ‬ ‫ֹלהים‬ ‫ֲע ָב ִ ֽדים ׃ ב ֣ל ֹא יִ ְהֶי ְ‬
‫ֽה־לָך֩ ֱא ִ֨‬ ‫‪11‬‬
‫ל־פּ ָ ֽֽנני ׃ ד ֽל ֹא־ עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא‬ ‫ֹלהים ֲא ֵח ִ ֖רים ַע ָ‬ ‫ֱא ִ ֥‬ ‫ֽל ֹא־יִ ְהֶי֥ה ְלָך֛‬ ‫‪14‬‬
‫ֲע ָב ִ ֑דים‬
‫׀‬ ‫ַבּ ָשּׁ ַ ֣מיִ ם‬ ‫ֲא ֶ ֣שׁר‬ ‫מוּנה‬
‫ל־תּ ָ֡‬
‫וְ ָכ ְ‬ ‫׀‬ ‫ֶפ ֶ֣סל‬ ‫ה־לָך֣‬
‫ַת ֲע ֶ ֽשׂ ְ‬ ‫מוּנה ֲא ֶ ֤שׁר ַבּ ָשּׁ ַ֨מיִ ֙ם ִמ ַ֔מּ ַעל תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל‬ ‫ל־תּ ָ֔‬ ‫֨ ֶפ ֶסל֙ וְ ָכ ְ‬ ‫ְלָך֥‬ ‫ַת ֲע ֶ֨שׂה‬
‫ִמ ַ֡מּ ַעל ַ ֽו ֲא ֶשׁר֩ ָבּ ָ֨א ֶרץ ִמ ַ֜תּ ַחת ַ ֽו ֲא ֶ ֥שׁר ַבּ ַ ֣מּיִ ם ׀ ִמ ַ ֣תּ ַחת ָל ָ֗א ֶרץ ֽל ֹא־‬ ‫ַ ֽו ֲא ֶ ֥שׁר ָבּ ָ ֖א ֶרץ ִמ ָ ֑תּ ַחת ַ ֽו ֲא ֶ ֥שׁר ַבּ ַ ֖מּיִ ם ִמ ַ ֥תּ ַחת ָל ָ ֽא ֶרץ ׃ ה ֽל ֹא־ ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ לא‬
‫יְ דָ ֤וד ֱאֹל ֶ ֨ק ֙יָך‬ ‫ָ ֽאנ ִֹ֞כי‬ ‫ִ ֣כּי‬ ‫ם‬
‫ָ ֽת ָע ְב ֵד ֒‬ ‫וְ ֣ל ֹא‬ ‫ָל ֶה ֮ם‬ ‫ִת ְשׁ ַתּ ֲחֶו֣ה‬ ‫ִת ְשׁ ַתּ ֲחֶו֥ה ָל ֶ ֖הם וְ ֣ל ֹא ָ ֽת ָע ְב ֵ ֑דם ִ ֣כּי ָ ֽאנ ִֹ֞כי יְְיְיידָ ֤וד ֱאֹל ֶ ֨ק ֙יָך תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ידוד אלקיך‬
‫ל־שׁ ֵלּ ִ ֥שׁים‬
‫ַע ִ‬ ‫ל־בּ ִנ֛ים‬
‫ַע ָ‬ ‫ָא ֧בֹת‬ ‫ע ֲֹון‬ ‫֠ ֹפּ ֵ ֠קד‬ ‫ַק ָ֔נּא‬ ‫ֵ ֣קל‬ ‫ל־שׁ ֵלּ ִ ֥שׁים קל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים‬ ‫ַע ִ‬ ‫ל־בּ ִ ֛נים‬
‫ַע ָ‬ ‫ָא ֧בֹת‬ ‫ע ֲֹון‬ ‫֠ ֹפּ ֵ ֠קד‬ ‫ַק ָ֔נּא‬ ‫ֵ ֣קל‬
‫א ֲה ַ ֖בי‬
‫ְל ֽ ֹ‬ ‫ַ ֽל ֲא ָל ֔ ִפים‬ ‫ֶ֨ח ֶס ֙ד‬ ‫וְ ֤עֹ ֶשׂה‬ ‫ְל ֽשׂ ֹנְ ָ ֑אי‬ ‫ל־ר ֵבּ ִ ֖עים‬
‫וְ ַע ִ‬ ‫א ֲה ַ ֖בי ועל רבעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי‬ ‫ְל ֽ ֹ‬ ‫ֶ ֖ח ֶסד ַ ֽל ֲא ָל ִ ֑פים‬ ‫ל־ר ֵבּ ִ ֖עים ְל ֽשׂ ֹנְ ָ ֽאי ׃ ו וְ ֥עֹ ֶשׂה‬ ‫וְ ַע ִ‬
‫ג ֥ל ֹא ִת ָ ֛שּׂא ֶאת־‬ ‫ִמ ְצוֹ ָ ֽתי ׃ }ס{‬ ‫וּל ֽשׁ ֹ ְמ ֵ ֥רי‬
‫ְ‬ ‫לא תשא את‬ ‫ז ֥ל ֹא ִת ָ ֛שּׂא ֶאת־ ולשמרי מצותי‬ ‫וֹתי ׃ }ס{‬ ‫וּל ֽשׁ ֹ ְמ ֵ ֥רי ִמ ְצ ָ ֽ‬ ‫ְ‬
‫יְְיְייד ָ֔֔ווד ֵ ֛את‬ ‫יְ נַ ֶקּ ֙ה‬ ‫֤ל ֹא‬ ‫ִ ֣כּי‬ ‫ַל ָ ֑שּׁוְ א‬ ‫ֱאֹל  ֶ ֖קיָך‬ ‫ֵ ֽשׁם־יְ דָ ֥֥ווד‬ ‫֤ל ֹא יְ נַ ֶקּ ֙ה יְ ד ָ֔֔ווד ֵ ֛את שם ידוד אלקיך לשוא כי לא ינקה ידוד את‬ ‫ִ ֣כּי‬ ‫ַל ָ ֑שּׁוְ א‬ ‫ֱאֹל  ֶ ֖קיָך‬ ‫ֵ ֽשׁם־יְ דָ ֥֥ווד‬
‫ת־שׁ ֖מוֹ ַל ָ ֽשּׁוְ א ׃ }פ{‬
‫ֲא ֶשׁר־יִ ָ ֥שּׂא ֶא ְ‬ ‫אשר ישא את שמו לשוא‬ ‫ת־שׁ ֖מוֹ ַל ָ ֽשּׁוְ א ׃ }פ{‬ ‫ֲא ֶשׁר־יִ ָ ֥שּׂא ֶא ְ‬
‫ַ ֽתּ ֲעב ֹ֮ד‬ ‫יָ ִ ֣מים‬ ‫ְל ַק ְדּ ֗שׁוֹ ֵ ֣שׁ ֶשׁת‬ ‫ַה ַשּׁ ָ֜בּת‬ ‫ֶאת־י֨ וֹם‬ ‫זָ כוֹר֩‬ ‫ד‬ ‫ח זָ ֛כוֹר ֶאת־י֥ וֹם ַה ַשּׁ ָ ֖בּת ְל ַק ְדּ ֽשׁוֹ ׃ ט ֵ ֤שׁ ֶשׁת יָ ִמ ֙ים ַ ֽתּ ֲע ֔ ֹבד זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבד‬
‫ַשׁ ָ ֣בּת ׀ ַ ֽלידָ ֣וד‬ ‫יעי‬
‫ַה ְשּׁ ִב ִ֜‬ ‫וְ י֨ וֹם‬ ‫אכ ֶ֒תּ ָ֒ך‬
‫ל־מ ַל ְ‬
‫ָכ ְ‬ ‫ית‬
‫וְ ָע ִ ֣שׂ ָ‬ ‫ַ ֽלידָ ֣וד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לידוד‬ ‫ַשׁ ָ ֖בּת‬ ‫יעי‬
‫ַה ְשּׁ ִב ִ֔‬ ‫יוֹם‬
‫אכ ֶ ֽתָּך ׃ י וְ ֙‬ ‫ל־מ ַל ְ‬ ‫ָכּ ְ‬ ‫ית‬ ‫וְ ָע ִ ֖שׂ ָ‬
‫וּבנְ ָךֽ ־וּ֠ ִב ֶ ֠תָּך‬
‫ִ‬ ‫׀‬ ‫ַא ָ ֣תּה‬ ‫אכה‬
‫ל־מ ָל ָ֡‬
‫ָכ ְ‬ ‫ַ ֽת ֲע ֶ ֣שׂה‬ ‫֣ל ֹא‬ ‫ֱאֹל ֶ ֗קיָך‬ ‫ִוּב ֶ֗תָּך אלקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך‬ ‫וּבנְ ָך֣‬
‫ִ‬ ‫אכה ַא ָ ֣תּה ׀‬ ‫ל־מ ָל ָ֜‬ ‫ָכ ְ‬ ‫א־ת ֲע ֶ֨שׂה‬ ‫ֽל ֹ ַ‬ ‫ֱאֹל  ֶ ֑קיָך‬
‫ִבּ ְשׁ ָע ֶ ֔ריָך‬ ‫ֲא ֶ ֣שׁר‬ ‫וְ ֵג ְֽ ר ָ֙ך‬ ‫וּב ֶה ְמ ֶ֗תָּך‬
‫ְ‬ ‫וַ ֲא ָ ֽמ ְת ָ֜ך‬ ‫ַע ְב ְדּ ָ֨ך‬ ‫ִבּ ְשׁ ָע ֶ ֽריָך ׃ עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך‬ ‫ֲא ֶ ֥שׁר‬ ‫וְ ֵג ְֽ רָך֖‬ ‫וּב ֶה ְמ ֶ֔תָּך‬ ‫ְ‬ ‫וַ ֲא ָ ֽמ ְת ָ֙ך‬ ‫ַע ְב ְדָּך֤‬
‫וְ ֶאת־‬ ‫ת־ה ָשּׁ ַ ֣מיִ ם‬
‫ֶא ַ‬ ‫יְ ד ָ֜֜ווד‬ ‫ָע ָ֨שׂה‬ ‫ים‬
‫ֵ ֽשׁ ֶשׁת־יָ ִמ ֩‬ ‫ִ ֣כּי‬ ‫ת־ה ָשּׁ ַ ֣מיִ ם וְ ֶאת־ כי ששת ימים עשה ידוד את השמים ואת‬ ‫ֶא ַ‬ ‫ָע ָ֨שׂה יְ ד ָ֜֜ווד‬ ‫ים‬
‫ֵ ֽשׁ ֶשׁת־יָ ִמ ֩‬ ‫יא ִ ֣כּי‬
‫ַבּיּ֣ וֹם‬ ‫וַ ָיּ֖נַ ח‬ ‫ר־בּם‬
‫ל־א ֶשׁ ָ֔‬
‫ת־כּ ֲ‬
‫וְ ֶא ָ‬ ‫ת־היָּ ֙ם‬
‫ֶא ַ‬ ‫ָה ָ֗א ֶרץ‬ ‫ַבּיּ֣ וֹם הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום‬ ‫וַ ָיּ֖נַ ח‬ ‫ר־בּם‬ ‫ל־א ֶשׁ ָ֔‬ ‫ת־כּ ֲ‬ ‫וְוְוְוְ ֶא ָ‬ ‫ת־היָּ ֙ם‬
‫ֶא ַ‬ ‫ָה ָ֗א ֶרץ‬
‫ַה ַשּׁ ָ ֖בּת‬ ‫ֶאת־י֥ וֹם‬ ‫יְ דָ ֛וד‬ ‫ֵבּ ַ ֧רְך‬ ‫ל־כּן‬
‫ַע ֵ֗‬ ‫יעי‬
‫ַה ְשּׁ ִב ִ ֑‬ ‫ַה ַשּׁ ָ ֖בּת השביעי על כן ברך ידוד את יום השבת‬ ‫ֶאת־י֥ וֹם‬ ‫יְ דָ ֛וד‬ ‫ֵבּ ַ ֧רְך‬ ‫ל־כּן‬
‫ַע ֵ֗‬ ‫יעי‬ ‫ַה ְשּׁ ִב ִ ֑‬
‫ת־א ֶ ֑מָּך‬ ‫ה ַכּ ֵ ֥בּד ֶא ָ‬
‫ת־א ִ ֖ביָך וְ ֶא ִ‬ ‫ַ ֽו יְ ַק ְדּ ֵ ֽשׁהוּ ‪} :‬ס{‬ ‫כבד את אביך ואת אמך‬ ‫ת־א ֶ ֑מָּך ויקדשהו‬ ‫ת־א ִ ֖ביָך וְ ֶא ִ‬ ‫ֶא ָ‬ ‫יב ַכּ ֵ ֥בּד‬ ‫ַ ֽו יְ ַק ְדּ ֵ ֽשׁהוּ ׃ }ס{‬
‫ֱאֹל  ֶ ֖קיָך‬ ‫ֲא ֶשׁר־יְ דָ ֥֥ווד‬ ‫ָ ֽה ֲא ָד ָ֔מה‬ ‫ַ ֚על‬ ‫יָ ֶ֔מיָך‬ ‫ַי ֲֽא ִר ֣כוּן‬ ‫ְל ַ֨מ ַ ֙ען‬ ‫ֱאֹל  ֶ ֖קיָך למען יארכון ימיך על האדמה אשר ידוד אלקיך‬ ‫ֲא ֶשׁר־יְ דָ ֥֥ווד‬ ‫ָ ֽה ֲא ָד ָ֔מה‬ ‫ַ ֚על‬ ‫ְל ַ֨מ ַ ֙ען ַי ֲֽא ִר ֣כוּן יָ ֶ֔מיָך‬
‫ז ֖ל ֹא‬ ‫ו ֖ל ֹא ִתּ ְר ָ ֽצח ׃ }ס{‬ ‫נ ֵ ֹ֥תן ָ ֽלְך ׃ }ס{‬ ‫לא‬ ‫לא תרצח‬ ‫֣ל ֹא נתן לך‬ ‫‪15‬‬
‫יג ֥ל ֹא ִת ְר ָ ֖צח }ס{‬ ‫נ ֵ ֹ֥תן ָ ֽלְך ׃ }ס{‬
‫ט ֽל ֹא־‬ ‫ח ֖ל ֹא ִתּגְ ֹֽנב ׃ }ס{‬ ‫ִתּנְ ָ ֽאף ׃ }ס{‬ ‫לא‬ ‫לא תגנב‬ ‫ֽל ֹא־ תנאף‬ ‫֣ל ֹא ִתגְ ֔נ ֹב }ס{‬ ‫ִתנְ ָ ֑אף }ס{‬
‫י ֥ל ֹא‬ ‫ַת ֲע ֶנ֥ה ְב ֵ ֽר ֲעָך֖ ֵ ֥עד ָ ֽשׁ ֶקר ׃ }ס{‬ ‫לא‬ ‫יד ֥ל ֹא תענה ברעך עד שקר‬ ‫ַת ֲע ֶנ֥ה ְב ֵ ֽר ֲעָך֖ ֵ ֥עד ָ ֽשׁ ֶקר ׃ }ס{‬
‫ֽל ֹא־‬ ‫‪12‬‬
‫מד ֵבּ֣ית ֵר ֶ ֑עָך }ס{‬
‫ַת ְח ֖ ֹ‬ ‫לא‬ ‫ֽל ֹא־ תחמד בית רעך‬ ‫מד ֵבּ֣ית ֵר ֶ ֑עָך }ס{‬ ‫ַת ְח ֖ ֹ‬
‫ַ ֽו ֲחמ ֹ֔רוֹ‬ ‫שׁוֹרוֹ‬
‫וְ ֣‬ ‫תוֹ‬
‫ַ ֽו ֲא ָמ ֙‬ ‫וְ ַע ְב ֤דּוֹ‬ ‫ֵר ֶ֗עָך‬ ‫ֵ ֣א ֶשׁת‬ ‫מד‬
‫ַת ְח ֞ ֹ‬ ‫שׁוֹרוֹ ַ ֽו ֲחמ ֹ֔רוֹ תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו‬ ‫תוֹ וְ ֣‬ ‫ַ ֽו ֲא ָמ ֙‬ ‫ֵ ֣א ֶשׁת ֵר ֶ֗עָך וְ ַע ְב ֤דּוֹ‬ ‫מד‬ ‫ַת ְח ֞ ֹ‬
‫וְ ֖ ֹכל ֲא ֶ ֥שׁר ְל ֵר ֶ ֽעָך ׃ }פ{‬ ‫וכל אשר לרעך‬ ‫וְ ֖ ֹכל ֲא ֶ ֥שׁר ְל ֵר ֶ ֽעָך ׃ }פ{‬
‫‪2‬‬

‫‪ 1‬טעם עליון ותחתון מהווים שתי מסורות הטעמה שוות מעמד‪ ,‬המציעות שתי דרכים חלופיות לקריאת הקטע וחלוקתו ליחידות‪ .‬שיטת 'טעם עליון' מחלקת את הקטע לפי דיברות‪ ,‬ושיטת הטעם התחתון מחלקת אותו ליחידות‪-‬‬
‫פסוקים בעלי אורך רגיל במקרא )פרופ' י' עופר והרב א' לוין(‪.‬‬
‫‪ 2‬שתי שיטות ההטעמה )תחתון ועליון( המובאות כאן‪ ,‬שונות מאלו שברוב הדפוסים הנפוצים )גם במּוקפדים שבהם‪ ,‬כגון‪' :‬מקראות גדולות'‪ ,‬דפוס וארשא תר"ך וצילומיו‪ ,‬חּומשי היידנהיים‪-‬רעדעלהיים‪ ,‬תנ"ך קורן‪ ,‬תיקון קוראים‬
‫'סימנים' ועוד(‪ ,‬בעיקר בהטעמת הדיּבֵר הראשון! בימינו ראוי לקרוא בתורה בהטעמה המובאת כאן‪ ,‬כי נראה לסמוך‪ -‬בעקבות רמב"ם‪ -‬על ה'כתר' לכל פרטיו )ועל כתבי היד ה ַט ְב ָרנִיים הקרובים לו‪ ,‬בקטעים החסרים ממנו(‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬פוסקים חשובים אחדים )כגון ר' ישראל מאיר הכהן‪ ,‬משנה ברורה‪ ,‬ביאור הלכה‪ ,‬סי' תצד‪ ,‬ומקורו בשו"ע הרב ע"פ שערי תפילה לרז"ה= ר' זלמן הענא ]ר"ד יצחקי[( ‪ -‬שלא היו בידיהם כתבי היד הדווקניים הנמצאים עמנו‬
‫בזמננו ולא ידעו עליהם‪ -‬מצדדים בהטעמות שלא על פי לוחנו כאן‪ ,‬ושיטתם נוגדת את הספרים הטברניים ואת מניית הפסּוקים לפי המסורה‪ .‬ראה להלן בהערות ‪ 11‬ו‪.14-‬‬
‫‪ 3‬מקורותינו העיקריים לקביעותינו בלוח דלעיל הם ממחברי דורנו )לפי א‪-‬ב(‪ ,‬המביאים בחיבוריהם את דעות הקדמונים בנידון‪:‬‬
‫ברויאר‪ ,‬הרב מרדכי‪ ,‬כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪.67-56‬‬ ‫‬
‫ברויאר‪ ,‬הרב מרדכי‪' ,‬חלוקת עשרת הדיברות לפסוקים ולדיברות'‪ ,‬עשרת הדיברות בראי הדורות )בעריכת ב"צ סגל(‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪254-223‬‬ ‫‬
‫)וראה שם דיון מפורט על שלוש דרכים למניין עשרת הדיברות‪ ,‬המשתקפות בטעם העליון‪ ,‬בטעם התחתון ובחלוקת הפרשיות(‪.‬‬
‫יצחקי‪ ,‬הרב דויד‪ ,‬מהדורתו של לוח ֶארֶׁש‪ ,‬מר' יעקב עמדין‪ ,‬אוצרנו תשס"א‪ ,‬עם מאמרי המהדיר 'קצירת האומ"ר'‪.‬‬ ‫‬
‫‪ o‬שם‪ ,‬מאמר ו' )מאמר רוו"ה‪ ,‬עם הערות המהדיר 'מנחת האומ"ר'(‪ ,‬עמ' תקכ"ד‪,‬‬
‫‪ o‬ושם‪ ,‬מאמר ז' )סיכום(‪ ,‬עמ' תקלז‪.‬‬
‫לויפר‪ ,‬הרב יעקב‪' ,‬טעם עליון וטעם תחתון'‪ ,‬מאמר בשלושה פרקים בעיתון 'המודיע'‪ ,‬במוסף התורני‪:‬‬ ‫‬
‫‪ o‬פרק א' ‪ -‬גיליון ערב שבועות‪ ,‬ה' בסיון תשס"ז‪http://www.saad.org.il/elihu/eliontahton1.doc ,‬‬
‫‪ o‬פרק ב' ‪ -‬גיליון יום שישי‪ ,‬כ"ב בסיון תשס"ז‪http://www.saad.org.il/elihu/eliontahton2.doc ,‬‬
‫‪ o‬פרק ג' ‪ -‬גיליון יום שישי‪ ,‬כ"ט בסיון תשס"ז‪http://www.saad.org.il/elihu/eliontahton3.doc ,‬‬
‫עופר‪ ,‬פרופ' יוסף‪ ,‬דף שבועי‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬מס' ‪ ,238‬פרשת במדבר וחג השבועות תשנ"ח‪' ,‬הטעם העליון והטעם התחתון בעשרת הדיברות'‪http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shavuot/ofe.html ,‬‬ ‫‬
‫פנקובר‪ ,‬פרופ' יצחק‪Penkower, Jordan S., "Maimonides and the Aleppo Codex" TEXTUS 9 (1981) ,‬‬ ‫‬
‫תיקון קוראים 'חורב'‪ ,‬בשיטת הרב מרדכי ברויאר‪ ,‬בעריכת הרב ישראל אליצור‪ ,‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬טעם תחתון במקומו בפרשת יתרו וטעם עליון בעמ' שמט‪.‬‬ ‫‬
‫‪ 4‬אין בלוחנו כאן חידושים מהותיים לעומת מה שמובא בתנ"כי ברויאר ודותן ומכון ממרא במהדורותיהם )מהדירי כתר בר אילן טרם פרסמו טעם עליו ותחתון מופרדים‪ ,‬לא בתקליטור ולא בנדפס(‪ .‬אבל‪ ,‬יש כאן הוספות קטנות‬
‫לאלה‪ :‬השוואה חזותית‪-‬מוחשית של שתי מערכות הטעמים של המסרנים והצגת המערכת השלישית הנפוצה והבעייתית בהערות‪ ,‬ודעת הפוסקים לעומת המסרנים הטברנים וכן מִספּור מחודש של הפסוקים בשתי המערכות‪.‬‬
‫‪ 5‬נערך בעזרת עמיתים שאני מודה להם מקרב לב על עצותיהם )לפי א"ב(‪ :‬הרב דויד יצחקי‪ ,‬הרב אליהו לוין‪ ,‬בניי‪ :‬ר' אביגדור ור' יאיר לוינגר‪ ,‬הרב יעקב לויפר‪ ,‬פרופ' יוסי עופר‪ ,‬פרופ' יצחק פנקובר‪ ,‬סהסת"ם ר' אליהוא שנון‪.‬‬
‫‪ 6‬ה'טעם עליון' מיוחס לבני בבל‪ .‬אולם‪ ,‬בשלב שבו ה'כתר' ושאר כתבי היד הביאוהו כ'טעמא תניינא'‪ -‬והם לא ציינוהו כמסורת בבלית‪ ,‬אלא כינו את המסורת הזאת כמסורת 'שנייה'‪ .‬מסורת זו הפכה אפוא להיות גם היא '‬
‫ַט ְב ָרנִית' )עופר; פנקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.(117-115‬‬
‫‪ 7‬מספור הפסוקים ב'טעם עליון' )באותיות רש"י( הוא תוספת משלנו‪ ,‬כעזר למניית עשרת הדיברות בעשרה פסוקים‪ ,‬פסוק לדי ֵבר‪.‬‬
‫‪ 8‬האזכרות הומרו ב‪ -‬ידוד ‪ ,‬קל ‪ ,‬אלקיך‪ ,‬תוך צביעת האות המומרת בגוון דהוי‪.‬‬
‫‪ 9‬כידוע‪ ,‬מִספּור הפרקים והפסוקים אינו חלק מהמסורה‪ ,‬אלא מעשה ידי נכרים והמדפיסים בעקבותם‪ .‬בניגוד לציון המספור‪ ,‬מספרי סך כל הפסוקים הם חלק חשוב מהמסורה‪.‬‬
‫‪ 10‬ביצענו עריכה קלה במקור של מכון ממרא‪ ,‬כגון הוספנו בכל מקום טעמי תלישא‪-‬גדולה וסגול כפולים על פי תיקון קוראים 'חורב'‪ ,‬כדי לציין את ההברה המוטעמת )הצעת יצחקי(‪ .‬פשטא כפול כבר צוין במקור‪.‬‬
‫אתיָך֩ ֵמ ֶא ֶ ֨רץ ִמ ְצ ַ ֝ריִ ם ִמ ֵבּ֣ית ֲע ָב ִ ֗דים וההמשך שייך לאותו הפסוק‪ ,‬עד סוף הדיבר השני‪ .‬זו מהווה בעצם מערכת‬ ‫‪ 11‬בדפוסים הנפוצים וב‪-‬משנה ברורה‪ ,‬שם‪ ,‬הטעמת הדיבר הראשון ב'טעם עליון' היא‪ָ :‬אנ ִ ֹ֙כי יְ דָ ֣וד ֱאֹל ֶ ֔קיָך ֲא ֶ ֣שׁר ֽה ֵ‬
‫וֹצ ִ֩‬
‫הטעמה שלישית לעשרת הדיברות‪ ,‬לפיה מנו רק תשעה פסוקים בהם‪ ,‬בניגוד למנייתה המפורשת של המסורה‪ ,‬הסופרת עשרה פסוקים לפי ה'טעם עליון'‪ .‬מערכת זו הייתה זרה גם ל"אור תורה" ול"מנחת ש''י"‪ ,‬בעלי הסמכות‬
‫הבולטת והמוכרת בהטעמת המקרא וכתיבתו )יצחקי(‪ .‬ראה במקורות לעיל )כגון ברויאר‪ ,‬לויפר( את השתלשלות מערכת הטעמים השלישית ואת הסיבות להתהוותה‪ .‬דוק בהטעמת התיבה ֲע ָב ִ ֗דים והשיטה מכונה בגינה‪ :‬מערכת‬
‫ה'רביעי)=רביע('‪.‬‬
‫‪ 12‬פסֵק הפרשה כאן‪ ,‬באמצע הדיבר העשירי‪ ,‬חריג הוא וחסר ברוב כתבי היד האשכנזיים מימי הביניים )פנקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .(74-50‬רמב"ם מעיד במפורש על הימצאותו כאן ב'כתר'‪ ,‬אבל העדרו אינו פוסל ספר )עופר(‪.‬‬
‫‪ 13‬מבצעי מִספּור המקרא הנכרים )ראה לעיל הערה ‪ (9‬טעו וחילקו את הפסוק ב‪-‬ג לפי ה'טעם תחתון'‪ ,‬לשני פסוקים‪ .‬המִספּור הכפול ב‪-‬ג אצלנו כאן‪ ,‬בא לתקן את טעותם‪ .‬לכן‪ ,‬מספּורנו בהמשך כל הפרק שוב תואם את זה‬
‫של רוב החומשים המצויים‪ .‬תנ"כי ברויאר וכתר‪-‬בר אילן מתקנים את טעות המדפיסים בדרך שונה‪.‬‬
‫‪ 14‬בדפוסים הנפוצים ובמשנה ברורה הטעמת הדיבר הראשון ב'טעם תחתון' היא כהטעמתו של דיבר זה ב'טעם עליון' בלוחנו כאן‪ ,‬היינו בסילוק )= סוף פסוק( מתחת לתיבת ֲע ָב ִ ֽדים‪ .‬בעקבות זאת יש בשיטה זו שלושה עשר פסוקים‬
‫בדיברות ב'טעם תחתון'‪ ,‬בניגוד לספירת הפסוקים לפי המסורה‪ ,‬המונה כאן רק שנים עשר פסוקים‪ .‬ראה במקורות דלעיל את השתלשלותה של השיטה הזאת‪.‬‬
‫‪ 15‬תרצָח נוקדה בצד"י קמוצה בכתבי יד הטברנים המשובחים‪ ,‬אבל בדפוסים הנפוצים ובפסיקת משנה ברורה )ביאור הלכה‪ ,‬סי' תצד(‪ -‬תרצַח מנוקדת בצד"י פתוחה )עופר(‪.‬‬