You are on page 1of 21

‫עבודה סמינריונית בהיבטים קוגניטיביים– ‪13404‬‬

‫עבודה סמינריונית‪ :‬מחקר כמותי‬

‫מידת ההשפעה של ייצוג ויזואלי של ענני תגיות‬


‫על השמישות שלהם‬

‫מגישות‪ :‬קסניה פופוב‬


‫ילנה קוסט‬
‫ויקטוריה טורובאיבה‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫תקציר‬

‫ענני תגיות כניווט באתרי האינטרנט זהו הנושא של המחקר הזה‪ .‬הנושא הוא מאד חשוב ורחב‪ ,‬לכן‬
‫אנחנו נתמקד בייצוג ויזואלי של ענני תגיות והשפעתו לשמישותם של ענני תגיות‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא לבחון מהו הקשר בין ייצוג ויזואלי של ענני תגיות לשמישותם‪ ,‬כאשר במהלכו‬
‫נתייחס אל מרכיבי שמישות הבאים‪ :‬יעילות‪ ,‬שגיאות‪ ,‬ידידותיות וכושר הבחנה‪.‬‬

‫יותר ויותר אתרים חברתיים שיתופיים מאפשרים תיוג תכנים על ידי הגולשים‪.‬‬
‫המשתמשים מוסיפים תגיות שהם בעזרת מילות מפתח המתארות את התכנים באופן אישי‪.‬‬
‫ענני תגיות באתר הפכו למשהו אופנתי‪ ,‬וכל אתר ש"מכבד את עצמו" בונה תגיות מכל מני סוגים כדי‬
‫למשוך תשומת לב ולשדר "שיוך חברתי"‪.‬‬
‫התגיות מאפשרות לקשר בין האנשים שונים בעלי תחומי עניין משותפים ולכן התגיות מסייעות‬
‫ביצירת קהילות ופיתוח רשתות חברתיות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬השיטה הזאת מסייעת לנו להבחין בנושאים העיקריים ותומכת בהתמצאות המשתמש באתרי‬
‫האינטרנט השונים‪.‬‬
‫השאלה היא‪ ,‬מהי מידת ההשפעה של ייצוג ויזואלי של ענני תגיות על השמישות שלהם‪ .‬האם ככל שענן תגיות‬
‫הוא יותר אינטראקטיבי ו"מתקדם" מבחינה טכנולוגית‪ ,‬כך הוא נוח‪ ,‬יפה ויעיל יותר או שמדובר בהנחה‬
‫שגויה?‬

‫מצאנו שייצוג ויזואלי של ענני תגיות אכן משפיע במידה רבה על שמישותם‪ ,‬אבל ככל שענן תגיות הוא‬
‫יותר אינטראקטיבי ו"מתקדם"‪ ,‬כך הוא פחות נוח לשימוש‪ ,‬מה שפוגע בשמישות הענן‪.‬‬
‫הנבדקים אכן הפגינו התעניינות בענני תגיות "החדשים והמתקדמים"‪ ,‬אך התקשו ב מציאת המידע‬
‫הרצוי‪.‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫‪2‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫‪.I‬מ‬

‫בוא ‪4 .........................................................................................................................‬‬

‫‪.1‬על הניווט ‪4 ................................................................................................................‬‬

‫‪.2‬על התיוג‪4..................................................................................................................‬‬

‫‪.3‬התפיסה של ענני תגיות‪4..............................................................................................‬‬

‫‪.4‬סוגי ענני תגיות‪5.........................................................................................................‬‬

‫‪.5‬יתרונות וחסרונות של ענני תגיות‪7.................................................................................‬‬

‫המחקר‬ ‫‪.‬מטרת‬

‫‪9............................................................................................................‬‬

‫המחקר‬ ‫‪.‬שאלת‬

‫‪10...........................................................................................................‬‬

‫‪.‬השערת‬

‫המחקר‪10..........................................................................................................‬‬

‫‪.‬מתודולוגיה ‪..............................................................................................................‬‬

‫‪10 .‬‬

‫‪.1‬אוכלוסייה ומדגם ‪.....................................................................................................‬‬

‫‪10‬‬

‫‪.2‬כלי המחקר ושיטה לאיסוף נתונים ‪.......................................................................... ....‬‬

‫‪10‬‬

‫המחקר‪.........................................................................................................‬‬ ‫‪.3‬מערך‬

‫‪13‬‬

‫ומסקנות‬ ‫‪.‬ממצאים‬

‫‪14.......................................................................................................‬‬

‫‪3‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫‪.‬דיון ‪.........................................................................................................................‬‬

‫‪19 .‬‬

‫‪.‬סיכום ‪......................................................................................................................‬‬

‫‪20 .‬‬

‫‪.‬ביבליוגראפיה ‪..........................................................................................................‬‬

‫‪21 .‬‬

‫‪.‬נספחים ‪...................................................................................................................‬‬

‫‪23 .‬‬

‫‪.1‬שאלון‪23.....................................................................................................................‬‬

‫‪.I‬מבוא‬

‫עבודה זו תעסוק בנושא של ניווט באתרי האינטרנט‪ ,‬ותתמקד בהשפעתו של ייצוג וויזואלי‬
‫לשמישותו של ענן תגיות‪.‬‬
‫הניווט הוא אחד הגורמים הקובעים האם המשתמש שהגיע לאתר מסוים ישתמש בו או ינטוש‬
‫אותו‪ .‬מכיוון שלמרביתם המכרעת של המשתמשים יש סיבה ברורה ומוגדרת מראש להיכנס‬
‫לאתר‪ ,‬הם יצפו למצוא בקלות את הדרך למחוז חפצם‪ .‬בלשון אחרת‪ ,‬יצפו למנגנון ניווט בהיר‬
‫מבחינת השפה‪ ,‬יעיל ואינטואיטיבי לשימוש‪ .‬ללא מנגנון ניווט יעיל‪ ,‬קיימת סכנה שהמשתמש יאבד‬
‫]‪[1‬‬
‫עד מהרה את דרכו ויברח‪.‬‬

‫מחקרים רבים מראים כי כמעט מחצית מהמשתמשים נכשלים במציאת מידע‪ ,‬מוצר או שרות‬
‫למרות שאלו אכן מצויים באתר האינטרנט‪ .‬הסיבה העיקרית היא תכנון לקוי של כלי הניווט שפוגע‬
‫]‪[13‬‬
‫בחוויית המשתמש‪ ,‬ולפיכך בפוטנציאל העסקי של האתר‪.‬‬

‫אחד מכלי הניווט הנפוצים כעת ברשת הוא תיוג באמצעות מילות מפתח‪.‬‬
‫התיוג הוא דרך להרחיב את המידע על דפי אינטרנט או עצומי מידע בתוך דף אינטרנט‪ ,‬ולהוסיף‬
‫]‪[14‬‬
‫עליהם מילות מפתח‪ .‬מילת המפתח נקראת תגית‪.‬‬
‫אחד מהאופנים הנפוצים להציג מילות מפתח הוא ענן התגיות‪.‬‬

‫התפיסה של ענן תגיות מוכרת לנו רק בזכות אתרי ה‪ . Web 2.0-‬ענן תגיות מסייע לנו להתמצא‬
‫]‪[10‬‬
‫באתר להבחין בנושאים העיקריים שבו ובסקירותיו‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫יותר ויותר אתרי אינטרנט וגם בלוגים מנהלים את רשימות הנושאים שלהם באמצעות התגיות )‬
‫‪ (Tagging‬ואף מאפשרים ליוצרי התוכן עצמם להוסיף תגיות חדשות באופן עצמאי‪.‬‬
‫התועלת המרכזית של ענני תגיות היא‪ ,‬שענני תגיות מזהים ומבליטים ויזואלית את נושאים‬
‫הפופולאריים והחשובים ביותר‪ ,‬דבר שלא ניתן להשיג באמצעות כלי ניווט מסורתיים‪.‬‬

‫תזאורוסים‪ ,‬תגיות‪ ,Metadata ,‬אונטולוגיות וטקסונומיות הם אבני הבניין של הרשת הסמנטית‪.‬‬


‫הפיכת המידע לנגיש ל ורלוונטי עבור המשתמש הינו אתגר מרכזי בעידן ה‪ Web 2.0. -‬תזאורוס‬
‫הינו היררכיה של מונחים תוך הגדרת הקשר ביניהם‪ ,‬וענני תגיות מהווים תצוגה ויזואלית של‬
‫]‪[12‬‬
‫התגיות בשימוש האתר ותומכים באחזור מידע יעיל ומהיר‪.‬‬

‫ניתן להשתמש בתגיות כדי לשפר משמעותית אחזור מידע באתרי אינטרנט‪ ,‬כלומר‪ ,‬מציאת מידע‬
‫שהוא יותר רלוונטי לשואל‪ .‬כאן חשוב להזכיר את המושג פולקסונומיה )‪ (Folksonomy‬שהיא‬
‫בעצם שיטה שיתופית לתיוג וסיווג של מידע‪ .‬התיוג מתבצע בסביבות חברתיות )אשר בד"כ‬
‫]‪[9‬‬
‫פתוחות לאחרים(‪ ,‬ופולקסונומיה היא סיווג )שיוך לקבוצות( הנוצר מפעולת התיוג‪.‬‬
‫פולקסונומיה מאפשרת שיוך אסוציאטיבי של תוכן‪ ,‬ובכך עשויה לסייע בהבנת הקשרים וההקשרים‬
‫הנובעים ממנו‪ .‬סיווגי הפולקסונומיה מעניקים משמעות תרבותית או סביבתית שעשויה להיות‬
‫]‪[8‬‬
‫שונה מן המשמעות המקורית אליה התכוונו‪ ,‬או עליה חשבו יוצרי התוכן‪.‬‬

‫מטרות התיוג‬
‫אחת המטרות העיקריות של התיוג‪ ,‬היא מתן אפשרות למציאת פריט התוכן בחיפוש לפי מילת‬
‫המפתח‪.‬‬
‫מתן אפשרות לסינדיקציה של תכנים ופרסומם לפי תגיותיהם באתרי‬ ‫המטרה השנייה‪ ,‬היא‬
‫האינטרנט השונים‪.‬‬
‫מטרה נוספת‪ ,‬היא אפשרות לסיווג חוצה‪-‬היררכיות של תוכן‪ ,‬ומתן כלי נוסף להתמצאות באתר‬
‫שאינו כפוף למיקום ההיררכי של התוכן במסגרת היררכיית התפריטים‪.‬‬

‫עקרונות התיוג‪:‬‬
‫מומלץ שיוצר התוכן יתייג את התוכן באופן שיאפשר התמצאות ומציאת התוכן בחיפוש‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לפי עקרונות ‪ Web 2.0‬כל גולש יכול לתקן או להוסיף תגיות משלו לתוכן‪.‬‬

‫מה זה בעצם ענן תגיות?‬


‫ענן תגיות )‪ (Tag Cloud‬הוא ייצוג ויזואלי של אוסף התגיות בנושא מסוים‪ .‬ענני תגיות הפכו‬
‫להיות אחד הסמלים החשובים של עולם ‪ .Web 2.0‬מדובר בכלי עבודה מרכזי מבחינת הגולש‬

‫‪5‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫באתרי ‪ ,Web 2.0‬שמאפשר קטלוג על פי תיוג אסוציאטיבי‪ .‬ענן תגיות הוא בעצם הצגה ויזואלית‬
‫]‪[14‬‬
‫של התוכן המשמעותי ביותר באתר‪ ,‬ומשמש כלי ניווט חשוב בעידן הרשת החברתית‪.‬‬

‫האתר ‪, Delicious‬לדוגמה‪ ,‬הינו אבי שיטת התגיות‪ .‬כל גולש מקטלג את האתרים הנבחרים על‬
‫ידו לתגיות ויוצר לעצמו את הענן שלו‪ .‬הראיון הוא שכל משתמש יכול לתייג את התכנים שלו‬
‫]‪[11‬‬
‫במונחים שהוא בוחר‪.‬‬

‫סוגי ענני תגיות‬


‫קיימות הרבה שיטות לייצוג ענני תגיות‪ .‬הענן בדרך כלל ממוין לפי סדר אלפביתי‪ .‬תדירות השימוש‬
‫בתגיות מוצגת בגודל הפונט ו‪/‬או בצבע לינק לרשימת תכנים המשויכים לאותה התגית‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫ככל שיותר פעמים מקליקים על המילה מסוימת באתר‪ ,‬כך היא תופיע בצורה מודגשת וגדולה יותר‬
‫בענן התגיות‪ .‬כלומר‪ ,‬ענני תגיות מדגיש מידע מסוים בהתאם למקומות הגלישה של כלל המשתמשים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬יכול המשתמש להתמצא באתר‪ ,‬כי כל תגית בענן התגיות מהווה הפניה למידע‬
‫]‪[3‬‬
‫מסוים‪.‬‬
‫בענן אפשר להציג שתי )או יותר( צורות מידע בו זמנית‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪.1‬הגיון של רשימה )לפי קירוב סמנטי או לפי א' – ב'(‬
‫‪.2‬הדגשה ויזואלית )פופולאריות – ‪(Folksonomy‬‬

‫להלן כמה סוגים מקובלים להצגת ענני תגיות‪:‬‬

‫סדר אלפביתי עם גודל שונה‬


‫תגיות מסודרות לפי אלפבית‪ ,‬אך התגיות הכי‬
‫השכיחות הן מודגשות בגודל פונט גדול יותר‪.‬‬

‫סדר אלפביתי עם צבע שונה‬


‫התגיות מסודרות לפי אלפבית‪ ,‬אך תגיות חשובות ושימושיות יותר מודגשות על ידי צבע וגודל‬
‫שונים‪ ,‬ועל ידי הדגשה של ‪ .Bold‬ככל שהתגית פופולארית יותר באתר כך היא יותר גדולה‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫סדר לפי זיהוי ודמיון בין המושגים‬


‫התגיות מסודרות לפי דמיון ביניהם‪ ,‬כלומר מושגים שיש ביניהם קשר נמצאים אחד ליד השני‪.‬‬

‫דר חשיבות ועדיפויות‬ ‫ס‬


‫התגיות מסודרות לא לפי אלפבית‪ ,‬אלא לפי חשיבותן ושימושן‪ .‬על מנת‬
‫להדגיש את המילים החשובות משתמשים בהבלטה‪ ,‬צבע או גודל‬
‫הפונט‪.‬‬

‫שימוש נכון בענני תגיות ככלי ניווט תמיד יוביל את המבקרים אל מידע מהימן אליו הם מעוניין‬
‫להגיה‪ .‬ענן תגיות מספק מערכת לא כל כך קונוונציונלית‪ ,‬אך מדויקת מאד שמאפשרת ניווט בתוכן‬
‫]‪[7‬‬
‫האתר‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫ענני תגיות מציעים לנו פתרון מעניין לניווט באתרי האינטרנט‪ .‬למרות שהשיטה הזאת נחשבת‬
‫לחלופית‪ ,‬עדיין לא כדאי להשתמש בה במקום מודל המסורתית של הניווט‪ ,‬אלא רק כאפשרות‬
‫]‪[7‬‬
‫נוספת‪ ,‬על מנת לעזור למשתמש להתמצא מהר יותר במידע עצום בתוך האתר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חשוב לציין שצורת הענן מבליטה את התגיות מאלמנטים אחרים בעיצוב הדף‪ ,‬ועוזרת‬
‫להתמצאות מהירה באתר‪.‬‬

‫מחקרים רבים מתעדים כי לא תמיד תגיות בענן מסודרות לפי הגיון כלשהו‪ ,‬ולא תמיד זה באמת‬
‫]‪[3‬‬
‫תומך בהתמצאות המשתמש באתר האינטרנט‪.‬‬

‫כמובן על פני כל היתרונות קיימים גם חסרונות התיוג‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תיוג שיווקי‪ :‬אנשים‬
‫יתנו תגים לא‬
‫נכונים על מנת למשוך יותר קהל כולל אנשים שלא מתעניינים בנושא‪.‬‬
‫החסרונות של תיוג מתעוררים גם כשקבוצת האנשים שמתארת את פרטי המידע אינם‬
‫מגיעים מאותו חתך סוציולוגי או חברתי‪ .‬את החיסרון הזה השכילו להפוך ליתרון ב‪-‬‬
‫‪ ,Web 2.0‬בעולם הקהילות החברתיות הוירטואליות ניתן להשתמש בשיטת מיון זו על‬
‫]‪[12‬‬
‫מנת לתהות על עולמם הפנימי של חברי הקהילה‪.‬‬

‫כפי שצוין מקודם‪ ,‬ענני תגיות נהיים יותר ויותר פופולרים‪ ,‬ושייכים לאלמנטים שמסייעים לנו להבין‬
‫מהם התחומים החזקים של אזור המידע שבו אתה נמצא‪ ,‬אבל המטרה שלהם עדיין אינה ברורה‪,‬‬
‫במיוחד מאחר שהיכולת שלהם להעביר מידע מדויק היא שנויה במחלוקת‪.‬‬

‫]‪[4‬‬
‫בדקו מה הם הכוונות של מעצבים ביצירה או בשימוש בענני תגיות‪,‬‬ ‫במחקר של חרסט ורוסנר‬
‫וכיצד הם מצפים שהקוראים יפרשו אותם‪ .‬לפי מחקרים אלה ‪ -‬שימושיותו של ענן התגיות עדיין‬
‫לא הוכחה ויש כאן במה לדון ועל מה להתווכח‪ .‬למשל‪ ,‬הנה כמה דעות שונות על ענני תגיות‪:‬‬
‫‪" -‬בין אם אתה קורא להם ענני תגיות‪ "heat maps " ,‬או רק כ "‪,"eclectic ransom notes‬‬
‫אני חושב שייצוג ויזואלי של תוכן באופן מוזר של תוויות בגודל מוזר‪ ,‬זה נראה מצחיק וכיפי‪.‬‬
‫הם אפילו יכולים להיות שימושיים‪ ,‬אבל בואו לא נהיה מוטרדים מהם עדיין"‪.‬‬

‫‪ " -‬ענני תגיות יכולים לספק עזרה ולהדגיש נושאים עיקריים‪ .‬מצד שני‪ ,‬הם עלולים להפשיט‬
‫ביתר מידה את הניווט או לבלבל את מבקרי האתר‪ .‬לפעמים הם פשוט לא מתאימים והופכים‬
‫את הקריאות ואת השמישות ליותר קשים"‪.‬‬

‫אחד התוצאות המפתיעות של המחקרים מהתחום ]‪ [4‬היו‪ ,‬שחלק משמעותי של המרואיינים לא הכירו‬
‫בכך שבדרך כלל תגים מאורגנים בסדר אלפביתי‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫אלו שלא זיהו סדר אלפביתי בארגון תגיות‪ ,‬נשאלו מה היה הסדר שהתגיות היו מאורגנות לפיו‬
‫לדעתם‪ .‬תגובות לדוגמא היו‪" :‬לא חשבתי על הסדר כזה בכלל" ‪" ,‬לא קראתי תגיות באופן שכזה"‪,‬‬
‫"תמיד חשבתי שתגיות מסודרות רנדומאלי"‪" ,‬חשבתי שתגיות מסודרות לפי קרבה סמנטית" ‪ .‬היו‬
‫כאלו שחשו שתגיות מאד שימושיות לניווט האתר‪ ,‬אך היו גם אלו שהחליטו שתגיות לא מספקות‪.‬‬

‫‪.I‬מטרת המחקר‬

‫המחקר הנוכחי בודק את מידת ההשפעה של ייצוג ויזואלי של ענני תגיות על השימוש והשמישות‬
‫שלהם ככלי ניווט‪.‬‬
‫משתנים‪:‬‬
‫ייצוג ויזואלי – משתנה מורכב )יפה ומזמין(‪.‬‬
‫שמישות – משתנה מורכב )יעילות‪ ,‬שגיאות‪ ,‬ידידותיות וכושר הבחנה(‪.‬‬

‫לצורך בדיקת ההשפעה חקרנו כיצד מרכיבי שמישות )לפי נילסון( ]‪ ,[2‬באים לידי ביטוי בייצוג‬
‫ויזואלי של ענני תגיות‪.‬‬
‫מרכיבי שמישות אותם חקרנו הם‪:‬‬
‫‪.1‬יעילות‬
‫אלמנט זה מתייחס אל בדיקת זמן תגובה של המשתמש באמצעות מדידת זמן‪ .‬הבדיקה‬
‫מדדה את כמות הזמן שלקח למשתמש לבצע את הפעולה הנדרשת‪ ,‬הדבר העיד על‬
‫יעילות הניווט‪.‬‬

‫‪.2‬שגיאות‬
‫בדיקת השגיאות התבצע בעזרת השאלונים שהנבדקים מלאו )ראה נספח ‪.(1‬‬
‫במחקר הנוכחי שגיאות נבדקה באמצעות שאלה – באיזו מידה ייצוג ענן תגיות תמך‬
‫בביצוע הפעולה?‬

‫‪.3‬ידידותיות נתפסת של הייצוג‬


‫במהלך הבדיקה של האלמנט הנוכחי המשתמש התבקש לענות על השאלות הבאות‪:‬‬

‫‪9‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫באיזו מידה הייצוג היה ידידותי‪ ,‬ובאיזה סוג ענן היה הכי קל והכי קשה להתמצא‪.‬‬

‫‪.4‬כושר הבחנה‬
‫אלמנט זה בדק באיזה קלות המשתמש הצליח להבחין במילה‪ ,‬אותה הוא חיפש‪.‬‬

‫מרכיבי השמישות "אפקטיביות" ו‪"-‬למידות" לא קיבלו התייחסות במחקר הנוכחי‪ ,‬מכיוון שהסביבה‬
‫עליה ערכנו את המחקר הינה סביבה מלאכותית שנבנתה לצורך ביצוע מחקר זה בלבד‪.‬‬

‫‪.I‬שאלת המחקר‬

‫שאלת המחקר העיקרית היא מהי מידת ההשפעה של ייצוג ויזואלי של ענני תגיות על השמישות‬
‫שלהם?‬

‫‪.II‬השערת המחקר‬

‫אנו משערים שיימצא קשר חזק בין ייצוג ויזואלי של ענני תגיות לבין שמישותם‪ .‬כלומר‪ ,‬השערת‬
‫המחקר היא‪ ,‬שייצוג ויזואלי של ענני תגיות משפיע במידה רבה על שמישותם‪ ,‬וככל שענן תגיות‬
‫הוא יותר אינטראקטיבי ו"מתקדם" מבחינה טכנולוגית‪ ,‬כך הוא יפה יותר והשמישות שלו יורדת‪.‬‬

‫‪.III‬מתודולוגיה‬

‫‪.1‬אוכלוסיה ומדגם‬
‫אוכלוסיית המחקר שלנו היא ‪ 25‬סטודנטים שלומדים במכון טכנולוגי חולון‪.‬‬

‫‪.2‬כלי המחקר ושיטה לאיסוף נתונים‬


‫לצורך ביצוע של המחקר נבנתה סביבה מלאכותית שבנויה מדפי אינטרנט‪ ,‬הכוללים בתוכם‬
‫שישה סוגים שונים של ענני תגיות‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫מבנה כללי של הסביבה‪:‬‬

‫‪.1‬דף פתיחה‬
‫בדף פתיחה הופיע הסבר על הניסוי והנחיות למשתמש‪.‬‬

‫‪.2‬דפי הצגה של ענני תגיות )שישה דפים‪ ,‬דף נפרד לכל ענן(‬
‫הדפים הוצגו בסדר הדרגתי אחד אחרי השני‪.‬‬
‫ענני התגיות שנבנו עבור המחקר מייצגים תהליך ההתפתחות של ייצוג ענני תגיות‪ ,‬החל מייצוג‬
‫פשוט וקונוונציונלי של תגיות ב‪ (HTML (Web 1.0 -‬עד לשימוש בטכנולוגיה הכי עדכנית שהיא‬
‫טכנולוגיית ‪ .(Flash (Web 2.0‬המעבר מ‪ Web 1.0-‬ל‪ Web 2.0-‬מיוצג באופן הדגרתי‪ ,‬מהפשוט‬
‫למתקדם יותר‪.‬‬
‫ענן תגיות ‪1‬‬
‫‪Tag Cloud 1‬‬
‫הענן בנוי על פי עקרונות ייצוג קלאסי של קישורים עקרונות עליהם שמרנו‬
‫הם‪ :‬צבע כחול‪ ,‬קו תחתון‪ ,‬גודל יחיד‪ .‬הענן נבנה בעזרת ‪.HTML‬‬

‫‪Tag Cloud‬‬ ‫ענן ‪2‬‬


‫תגיות ‪2‬‬
‫הענן הינו עננן מתקדם יותר מהענן הקודם‪ ,‬אך עדיין מייצג רוב הכללים של‬
‫ייצוג תגיות ולינקים ב‪ .Web 1.0-‬ניתן לראות שימוש בצבע שונה מכחול‬
‫)במקרה הנ"ל הינו צבע בורדו(‪ ,‬קיים שימוש בקו תחתון‪ ,‬ודבר נוסף‪,‬‬
‫שמבדיל בין הענן לבין עננים אחרים ומדגיש מעבר מ‪ Web 1.0 -‬ל‪Web-‬‬
‫‪ , 2.0‬הינו שימוש בתגיות מגדלים שונים‪ .‬הענן נבנה בעזרת ‪.HTML‬‬

‫‪Tag Cloud 3‬‬


‫ענן תגיות ‪3‬‬

‫‪11‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫בענן הזה כמעט ולא חל שימוש בעקרונות ייצוג של תגיות מ‪ .Web 1.0 -‬האלמנט היחיד שמקשר‬
‫את הענן ל – ‪ Web 1.0‬זהו גודל שווה של התגיות‪ .‬שימוש במספר צבעים )במקרה הזה – ירוק‬
‫וכתום( וחוסר שימוש בקו תחתון‪ ,‬הם אלמנטים של ייצוג תגיות שלא אופייניים ל‪ .Web 1.0 -‬הענן‬
‫נבנה בעזרת ‪.HTML‬‬

‫ענן תגיות ‪4‬‬


‫‪Tag Cloud 4‬‬
‫בייצוג הענן לא נמצאים עקרונית ייצוג של תגיות שנלקחו מתוך ‪ .Web 1.0‬ייצוג של הענן יותר אופייני‬
‫ל‪ :Web 2.0-‬קיים שימוש במספר צבעים )גוונים של אפור(‪ ,‬שימוש‬
‫בתגיות מגדלים שונים‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬שמאוד אופייני ל ‪ Web 2.0‬הוא‬
‫שימוש ב‪ ,mouse over-‬כלומר‪ ,‬הופעה של קו תחתון במעבר של‬
‫העכבר על תגית מסוימת‪ .‬הענן נבנה בעזרת ‪.HTML‬‬

‫ענן תגיות ‪5‬‬


‫‪Tag Cloud 5‬‬
‫הענן הינו מתקדם יותר מכל ארבעת הקודמים‪ .‬בייצוג הענן ניתן לראות‬
‫שימוש בצבעים שונים‪ ,‬מיקום וזוויות הצגה של מילים שאינם שגרתיים‪.‬‬
‫ייצוג הענן מאוד אופייני ל‪ .Web 2.0-‬לא קיים שימוש כלשהו בעקרונות‬
‫ייצוג תגיות של ‪ .Web 1.0‬הענן נבנה בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת‬
‫‪.Flash‬‬

‫תגיות ‪6‬‬
‫‪Tag Cloud‬‬ ‫ענן ‪6‬‬
‫הענן הינו ענן הכי מתקדם מבין כל ענני תגיות הקודמים‪ .‬ייצוג‬
‫הענן מהווה ייצוג מובהק של ענני תגיות ב‪ .Web 2.0-‬הענן הינו‬
‫ענן אינטראקטיבי‪ ,‬דינאמי )כל הזמן נמצא בתנועה‪ ,‬מהירות‬

‫‪12‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫התנועה יכולה להשתנות על ידי "נגיעה" של העכבר בענן תגיות(‪.‬‬


‫הענן נבנה בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת ‪.Flash‬‬

‫כלי מחקר נוסף שנבחר הוא שאלון כאמצעי לאיסוף הנתונים )ראה נספח ‪.(1‬‬
‫חשוב לציין שכל אחת מן השאלות התייחסה אל אלמנט שונה של כל אחד מהמשתנים המורכבים‪.‬‬
‫להלן חלוקת השאלות לפי מרכיבי המשתנים שנחקרו‪:‬‬
‫ייצוג ויזואלי – משתנה מורכב‪.‬‬
‫מרכיבים‪ :‬יפה ומזמין‪.‬‬
‫שאלה שמתייחסת אל האלמנט "יופי"‪ :‬האם המנשק הוא יפה?‬
‫שאלה שמתייחסת אל האלמנט "מזמין"‪ :‬האם הייצוג הוא מזמין?‬

‫שמישות – משתנה מורכב‪.‬‬


‫מרכיבים‪ :‬יעילות‪ ,‬שגיאות‪ ,‬ידידותיות נתפסת וכושר הבחנה‪.‬‬
‫שאלה שמתייחסת אל יעילות – האם הייצוג הוא נוח וברור?‬
‫שאלה שמתייחסת אל שגיאות – באיזו מידה ייצוג ענן תגיות תמך בביצוע הפעולה?‬
‫שאלה שמתייחסת אל ידידותיות נתפסת – האם המנשק הוא ידידותי?‬
‫שאלה שמתייחסת אל כושר ההבחנה – באיזו מידה היה לך קל להבחין במילה הרצויה?‬

‫‪.1‬מערך המחקר‬
‫המחקר נערך במכון טכנולוגי חולון בכיתות של מחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪.‬‬
‫הבדיקה התבצעה במחשבים שעליהם הייתה מותקנת תוכנת ‪ Camtasia‬לצורך הניסוי‪.‬‬
‫‪ Camtasia‬היא תוכנה לצילום סרט מהמסך שמאפשרת לנו להקליט את כל ההתרחשות על המסך‬
‫וכן הקלטת השמע בזמן ההרצה‪.‬‬
‫כל אחד מן הנבדקים היה אמור לעבור על כל ענן בנפרד ולחפש בתוכו את מילה "‪."e-book‬‬
‫בעת לחיצה על המילה הנכונה הנבדק היה מקבל משוב ומועבר לדף הבא‪ .‬במקרה של תשובה לא‬
‫נכונה‪ ,‬היה מקבל משוב על כך ומוחזר לענן על מנת לנסות שוב‪ .‬חשוב להדגיש שעד שהנבדק לא‬
‫היה מוצא את מילה הנדרשת‪ ,‬הוא לא היה יכול לעבור לדף הבאה‪.‬‬
‫בסיום הניסוי‪ ,‬הנבדק מילא שאלון ממוחשב לגבי שביעות רצונו מהייצוגים השונים של עננים שהוצגו‬
‫לפניו בבדיקה ומשימוש בהם‪ ,‬וענה על שאלות מכוונות המיוחסות לכל ענן בנפרד‬
‫)ראה שאלון בנספח ‪.(1‬‬

‫חשוב לציין שהקפדנו על כל הבדיקות והיינו נוכחות בבדיקה על מנת שהנבדק יוכל לקבל עזרה‬
‫במידת הצורך‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫הנבדקים שיתפו פעולה‪ ,‬ולמרות שהניסוי היה קצת ארוך הנבדקים נהנו מאד מהניסוי מה שהיה‬
‫ניתן לראות לפי התגובות שלהם בסיומו‪.‬‬
‫‪.I‬ממצאי המחקר‬

‫שמישות‬
‫תוצאות המחקר עבור משתנה שמישות מוצגות בגרפים מס' ‪ 1‬ו‪ .2 -‬גרפים אלו מסכמים תוצאות שהתקבלו על סמך‬
‫תשובות משאלונים שהמשתמשים מילאו במהלך הבדיקה‪.‬‬

‫גרף מס' ‪ – 1‬תוצאות עבור משתנה שמישות‬

‫גרף מס' ‪ – 2‬רמת השמישות של כל אחד מענני תגיות‬

‫לפי גרף מס' ‪ 1‬נמצא כי ענן ‪ 1‬הינו ענן בעל פרמטרים הכי גבוהים בכל המשתנים‪ ,‬בנוסף לכך‪ ,‬הממוצע של כל‬
‫הנתונים )לפי גרף מס' ‪ (2‬של הענן היא הכי גבוהה )‪ .(4.16‬לכן‪ ,‬ניתן להסיק מסקנה שענן ‪ ,1‬בהשוואה לשאר העננים‬
‫‪,‬הוא בעל השמישות הגבוהה ביותר‪.‬‬

‫ענן ‪ 2‬הינו ענן בעל פרמטרים ברמה בינונית בכל המשתנים )לפי גרף מס' ‪ – 1‬רמת שביעות רצון נע בין ‪ 3‬לבין ‪,(3.5‬‬
‫הממוצע בין כל הפרמטרים )לפי גרף מס' ‪ (2‬שווה ל‪ , 3.3 -‬לכן הענן בעל שמישות בינונית‪.‬‬

‫ענן ‪ 3‬בעל פרמטרים די גבוהים בכל המשתנים )לפי גרף מס' ‪ - 1‬רמת שביעות רצון נעה בין ‪ 3.5‬לבין ‪ .(4‬ממוצע של‬
‫כל הפרמטרים שווה ל‪ .3.76 -‬המסקנה היא שהענן בעל שמישות די גבוה‪.‬‬

‫ענן ‪ 4‬בעל פרמטרים די נמוכים בכל המשתנים )לפי גרף מס' ‪ - 1‬רמת שביעות רצון נעה בין ‪ 2.5‬לבין ‪ .(3.5‬ממוצע‬
‫של כל הפרמטרים )לפי גרף מס' ‪ (2‬שווה ל‪ .3.08-‬המסקנה היא שהענן בעל שמישות די נמוכה‪.‬‬

‫ענן ‪ 5‬בעל פרמטרים נמוכים בכל המשתנים )לפי גרף מס' ‪ - 1‬רמת שביעות רצון נע בין ‪ 1.5‬לבין ‪ .(3‬ממוצע של כל‬
‫הפרמטרים )לפי גרף מס' ‪ (2‬שווה ל‪ .2.3 -‬לכן ניתן להסיק מסקנה שהענן בעל שמישות נמוכה‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫ענן ‪ 6‬בעל פרמטרים הכי נמוכים בכל המשתנים )לפי גרף מס' ‪ - 1‬רמת שביעות רצון נע בין ‪ 1.5‬לבין ‪ .(2,5‬ממוצע‬
‫של כל המשתנים )לפי גרף מס' ‪ (2‬שווה ל‪ .1.92 -‬המסקנה היא שהענן היינו בעל שמישות הנמוכה ביותר בהשוואה‬
‫לכל העננים אותם חקרנו‪.‬‬

‫יעילות )בדיקת זמן תגובה(‬


‫בדיקת זמן תגובה של משתמשים‪ ,‬אשר אמורה להראות את רמת היעילות של ענני תגיות‪ ,‬הצביע על אותם‬
‫התוצאות )ראה גרף מס' ‪ ,(3‬אשר קיבלנו מעיבוד נתונים הקשורים למרכיבים של משתנה שמישות )ראה גרפים‬
‫מס' ‪ 1‬ו‪. (2-‬‬

‫גרף מס' ‪ – 3‬זמן שהייה בשניות‬

‫לפי הגרף ניתן לראות‪ ,‬כי למשתמשים לקח הכי הרבה זמן להתמצא בענן ‪ .6‬בנוסף ניתן לראות שזמן‬
‫שהייה בענן ‪ 6‬גדול מדקה ושווה ל ‪ 63.04‬שניות‪ .‬זמן שהייה בענן ‪ 5‬שווה ל‪ 54.16-‬שניות‪ .‬חשוב‬
‫לציין שעננים ‪ 5‬ו‪ 6-‬נבנו בעזרת טכנולוגיה מתקדמת )‪ .(Flash‬תוצאות עבור זמן שהייה בשאר‬
‫העננים הן הרבה יותר טובות‪ ,‬כלומר זמן שהייה בעננים ‪ 1,2,3‬ו‪ 4 -‬נמוך יותר‪ .‬זמני שהייה נעים בין‬
‫‪ 19.96‬שניות )עבור ענן ‪ (4‬לבין ‪ 8‬שניות בלבד )עבור ענן ‪ .(1‬תוצאות עבור זמן שהייה בעננים ‪ 2‬ו‪3 -‬‬
‫הם ‪ 15.2‬ו‪ 11.12 -‬שניות‪.‬‬
‫המסקנה מתוצאות אלו היא‪ ,‬שענן ‪ 6‬הינו ענן בעל יעילות הכי נמוכה‪ ,‬וענן ‪ 1‬בעל יעילות הכי גבוהה‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫ייצוג ויזואלי‬
‫תוצאות המחקר עבור משתנה ייצוג ויזואלי מוצגות בגרפים מס' ‪ 4‬ומס' ‪ .5‬גרפים אלו מסכמים תוצאות שהתקבלו‬
‫על סמך תשובות משאלונים שהמשתמשים מילאו במהלך הבדיקה‪.‬‬

‫גרף מס' ‪ - 4‬תוצאות עבור משתנה ייצוג ויזואלי‬

‫גרף מס' ‪ – 5‬דירוג של משתנה ייצוג ויזואלי‬

‫לפי גרפים מס' ‪ 4‬ו‪ 5 -‬ניתן לראות שענן ‪ 6‬הוא הענן הכי יפה ומזמין‪ :‬לפי גרף מס' ‪ 4‬נתונים של‬
‫המשתנים יופי ומזמין עולים על ‪) 4‬מדד של יופי שווה ל‪ 4.56-‬ושל מזמין שווה ל‪ .(4.32-‬בנוסף לכך‬
‫מדד של ממוצע עבור הענן שווה ל‪ .4.44-‬אלה נתונים הכי גבוהים בהשוואה בין כל העננים‪.‬‬
‫עננים ‪ 3‬ו‪ 4-‬הם בעלי נתונים בינוניים‪ .‬דירוג של ייצוג ויזואלי של ענן ‪ 3‬שווה ל‪ 3.98-‬ודירוג של ייצוג‬
‫ויזואלי של ענן ‪ 4‬שווה ל‪.4.08-‬‬
‫עננים ‪ 2 ,1‬ו‪ 5-‬הם עננים הכי פחות מזמינים‪ .‬ענן ‪ 5‬בעל ממוצע של ‪ .3.76‬ממוצע של ענן ‪ 4‬שווה ל‪3-‬‬
‫‪ ..34‬ענן ‪ 1‬בעל ממוצע הכי נמוכה עבור כל הפרמטרים‪ ,‬ממוצע שווה ל‪.3.24-‬‬

‫סיכום של ממצאים‬
‫על פי התוצאות שקבלנו מצאנו שייצוג ויזואלי של ענני התגיות אכן משפיע במידה רבה על שמישותם‪.‬‬
‫ככל שענן תגיות הוא יותר אינטראקטיבי ו"מתקדם" מבחינה טכנולוגית‪ ,‬כך הוא פחות נוח לשימוש‪,‬‬
‫מה שפוגע בשמישות הענן‪.‬‬
‫הדבר מחזק את הממצאים הינו תוצאה של עיבוד תשובות עבור שני שאלות האחרונות בשאלון‬
‫המחולק למשתמשים במהלך המחקר )מהו ענן הכי של לשימוש ומהו הענן הכי קשה לשימוש(‪.‬‬
‫תוצאות אלו ניתן לראות בגרפים מס' ‪ 6‬ומס' ‪.7‬‬

‫גרף מס' ‪ – 6‬ענן הכי קל לשימוש‬

‫גרף מס' ‪ – 7‬ענן הכי קשה לשימוש‬

‫על סמך גרפים ‪ 6‬ו‪ 7 -‬ניתן להסיק מסקנה‪ ,‬שענן ‪ 6‬הוא הענן הכי קשה לשימוש )חשוב לציין שהוא גם‬
‫הענן הכי מתקדם מבחינה טכנולוגית‪ ,‬וגם הכי יפה(‪ .‬המסקנה הנוספת היא‪ ,‬שהענן הכי קל לשימוש זהו‬
‫ענן ‪) 1‬הוא הענן הכי פחות טכנולוגי‪ ,‬ופחות יפה(‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫בהתאם להשערה לפיה ככול שייצוג ויזואלי יפה יותר כך שמישות של הענן יורדת‪ ,‬נערך מבחן פירסון‬
‫לבדיקת המתאם בין שני המדדים‪ .‬נמצא כי קיים מתאם שלילי בין שני המדדים ) ‪ .(r = - 0,66‬לפיכך‪,‬‬
‫ההשערה אוששה באופן מלא – קיים קשר חזק בין שני המדדים‪ ,‬אך המתאם הינו שלילי‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫שעולה מדד של ייצוג הוויזואלי‪ ,‬כך יורד מדד של שמישות‪.‬‬

‫‪.II‬דיון ומסקנות‬

‫בתחילת המחקר המושג "ענן תגיות" קיבל פרשנות של כלי ניווט חדשני‪ ,‬אשר אמור לעזור למשתמשים להתמצאות‬
‫באתר ולתמוך בתהליך של אחזור מידע‪ .‬אחזור מידע הוא היבט מאוד חשוב בעולם האינטרנט ותופס מקום מכריע‬
‫בניסיון רב להשיג כמה שיותר משתמשים‪ ,‬במיוחד עבור בעלי אתרים שנושא שלהם קשור לשיווק ברשת‪.‬‬

‫יתרון נוסף של ענני התגיות הינו אפשרות להציג מידע במספר צורות ארגון שונות בו‪-‬זמנים‪ ,‬מה שהיה בלתי אפשרי ב‪-‬‬
‫‪ .Web 1.0‬לדוגמה‪ :‬הגיון של רשימה )א'‪-‬ב'‪ ,‬קירוב סמנטי(‪ ,‬הדגשה ויזואלית )פופולאריות‪ ,‬פולקסונומיה(‪.‬‬
‫היבט נוסף הינו אופן עיצוב של ענני תגיות‪ .‬בדרך כלל ענני תגיות הם בעלי עיצוב מעניין ו מושכים את תשומת ליבו של‬
‫המשתמש‪ .‬הדבר לא יכול להיות לא יעיל בעיניים של בעלי אתרים‪ ,‬כאשר כל קליק שווה כסף‪ .‬כל היתרונות‬
‫המתוארים מצביעים על הפוטנציאל גבוה אשר נסתר בכלי הניווט החדשני והמיוחד שהוא ענן התגיות‪.‬‬
‫למרות כל הנאמר‪ ,‬במהלך המחקר‪ ,‬התברר שלא הכול כל כך בהיר ויפה‪ .‬ממצאי המחקר מצביעים על כך‪ ,‬שייצוג‬
‫ויזואלי של ענני תגיות משפיע במידה רבה על שמישותם‪ ,‬אבל ככל שענן תגיות הוא יותר אינטראקטיבי‬
‫ו"מתקדם" מבחינה טכנולוגית‪ ,‬כך הוא פחות נוח לשימוש‪ ,‬מה שפוגע בשמישות הענן וכתוצאה מכך‬
‫משפיע לרעת של חוויית שימוש של משתמש‪.‬‬
‫סיבה עיקרית לתוצאות המפתיעות הינה תפיסה אחרת של ענני תגיות‪ .‬בעיניי של מעצבים ומשתמשים‬
‫הדבר נתפס כ‪"-‬גאדג'ט מגניב" ששובר שיגרה‪ ,‬מוסיף אינטראקטיביות לאתר אינטרנט ומשמש בעיקר‬
‫למשיכת תשומת הלב של המשתמשים‪ ,‬ולא למטרה של תמיכה בתהליך של אחזור מידע‪.‬‬
‫מעניין לדעת‪ ,‬האם מעצבים יוכלו לממש את הפוטנציאל של ענני תגיות‪ ,‬או שהם ימשיכו להשתמש בענני‬
‫התגיות לצורך קישוט באתר ובתור סמל "לשיוך חברתי"‪.‬‬
‫‪.III‬סיכום‬

‫ולסיכום‪ ,‬ניתן להגדיר את ענני תגיות ככלי מאד חשוב בקטליזה של מגוון מידע מסוגים ומתחומים‬
‫שונים‪ .‬במילים אחרות ענני תגיות הם בעצם ויזואליזציה של מערכת של חיפוש המידע המגוון‬
‫שמאוחדת באמצעות התגיות בענן תגיות‪ .‬ככל שהתג הוא גדול יותר‪ ,‬כך המילה או מושג הוא יותר‬
‫שימושי ומעודף על ידי המשתמשים‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫אנו רואים בתגיות כלי חשוב ושימושי מאד שעוזר לחבר ולקשר בין המידע המגוון והעצום שקיים ברשת‪.‬‬
‫בהתאם לתוצאות המחקר‪ ,‬ייצוג וויזואלי של ענן תגיות משפיע על השמישות של הענן‪ .‬בעלי מקצוע צריכים לתת‬
‫הרבה תשומת לב לבניית ענני תגיות בתכנון האתר‪.‬‬

‫‪.IV‬ביבליוגרפיה‬

‫‪Graham, G. (2007). Usability Split Test Results: Link Appearance .1‬‬


‫‪Matters More Than You Think…The Conversion Doctor’s Blog.‬‬
‫‪Retrieved on: 16.02.2007 from:‬‬
‫‪http://www.conversiondoctor.com/conversion-blog/2007/usability‬‬

‫‪18‬‬
‫רגיל‬-‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‬

/Jakob Nielsen’s Website: http://www.useit.com.2

Hearst, M.A. (2008). What’s Up with Tag Clouds? Visual Business .3


:Intelligence Newsletter. Retrieved on: May 2008 from
http://www.perceptualedge.com/articles/guests/whats_up_with_tag_c
louds.pdf

Hearst, M.A., Rosner, D. (2008). Tag Clouds: Data Analysis Tool or .4


Social Signaller? School of Information. University of California,
Berkeley. From: http://flamenco.berkeley.edu/papers/tagclouds.pdf

.(Research- Based Web Design & Usability Guidelines (2006.5

An official U.S. Government Web site:


http://www.usability.gov/pdfs/guidelines.html

/Tag Cloud Generator : http://www.tagcloud-generator.com.6

UPA Russia (2008). Распространение понятий и технологий .7


юзабилити. Юзабилити Бюллетень (Выпуск № 15). Облака тегов:
обзор и примеры использования. Retrieved on 7/21/2008 from:
http://upa.org.ru/UsabilityBulletin-15.aspx?EntryID=705

Рыжиков, С (2007). Блог 1С-Битрикс. Что такое облако тегов и .8


:как с ним жить. Retrieved on 18.09.2007 from
http://www.1c-bitrix.ru/blog/rsv/190.php

‫ מתוך‬,30.06.09 ‫ הוחזר בתאריך‬.‫ ערך מויקיפדיה‬.(Folksonomy). (2009) ‫פולקסונומיה‬.9


:‫אתר ויקיפדיה‬
http://he.wikipedia.org/wiki

19
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫‪.10‬צור‪,‬ר' )‪ .(2008‬בניית אתרים אצל מומחים‪ ,‬הוחזר בתאריך ‪ 15/12/2008‬מתוך אתר‬


‫‪EK Design: http://www.ekdesign.co.il/article.asp‬‬

‫‪.11‬קידום אתרים בעידן הקהילות – ‪ .(Web 2.0 (2006‬אוחזר בתאריך ‪ ,13.11.2006‬מתוך‬


‫אתר תוכן עניינים‪http://contentman.wordpress.com :‬‬

‫‪.12‬קלומל‪ ,‬ע' )‪ .(2008‬אחזור מידע בעידן ‪ - 2.0Web‬תזאורוס ים מול תגיות‪ .‬כנס מידע‬
‫‪ .2008‬בר אוריין‪-‬מידענות עסקי‪ ,‬מודיעין תחרותי וניהול ידע‪.‬‬

‫‪ .13‬שטיאנסי‪ ,‬ה' )‪ .(2006‬ניווט אתרי האינטרנט‪ .‬אוחזר בתאריך ‪ ,21.07.2006‬מתוך אתר ‪KCS:‬‬
‫‪http://www.kcsnet/articles‬‬

‫‪.14‬תיוג )‪ .(tagging) (2008‬ערך מויקיפדיה – ‪ .wikIT‬הוחזר בתאריך ‪ 19‬בפברואר ‪,2008‬‬


‫מתוך אתר ויקיפדיה ‪wikIT: http://www.wikit.co.il/Tagging‬‬

‫‪.I‬נספחים‬

‫‪20‬‬
‫המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה‪-‬רגיל‬

‫‪21‬‬