You are on page 1of 2

‫זמני הדה“נ‬

‫הדה״נ מוצ״ש לר״ת‬


‫כרם אברהם‬
‫ע״ש כ״ק מרן הגה״ק אדמו״ר זצוקללה״ה מסטריקוב‬
‫ירושלים ‪6:41 6:01 4:47‬‬
‫בני ברק ‪6:38 6:03 5:02‬‬
‫אלעד ‪6:39 6:02 4:55‬‬ ‫פרשת משפטים ‪ -‬שקלים ‪ -‬מבה“ח אדר ‪ -‬תש“ע גליון צ“ב‬
‫המולד‪ :‬מוצש“ק שעה‬ ‫יו״ל ע״י מכון ״זכור לאברהם״ סטריקוב בנשיאות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‬
‫‪ 2:27‬בלילה ‪ 12‬חלקים‬

‫במשעול הכרמים‬ ‫פרי הכרם‬


‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושים‬ ‫מטבע של אש‬
‫ככתבם וכלשונם‬
‫"‪..‬ואפשר יש לומר עוד על‪-‬פי מאמר חז"ל )קידושין דף‬
‫מ'( 'לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב'‪ .‬היינו‪:‬‬
‫האדם צריך שישפוט במאזני שכלו שהוא עומר בקו השוה – קו‬
‫המשקל‪ ,‬והוא שווה בלי נטיה לאחת הקצוות‪ ...‬שאל יאמר האדם‬
‫פרשת משפטים‬ ‫לנפשו נואש‪ ,‬חלילה‪ ,‬אף שהוא במדרגה התחתונה ובשפל המצב‬
‫ַח ְמ ָך‬
‫ַך ֶאת ל ְ‬ ‫ֲב ְד ֶּתם ֵאת ד' ֱאל ֵֹקיכֶם ו ֵּבר ְ‬ ‫ַוע ַ‬ ‫מאוד‪ ,‬רק יראה עצמו בפלס המשפט כי הוא עומד בקו השווה‬
‫ֲסר ִֹתי ַמ ֲחלָה ִמ ִּק ְר ֶּב ָך )כ"ג כ"ה(‬ ‫ימי ָך ַוה ִ‬
‫ְאת ֵמ ֶ‬‫וֶ‬ ‫בלי נטיה‪ .‬והיינו‪ ,‬משום יקרת נפשו – היא הנקודה הפנימית אשר‬
‫מושרש בו – עודנה בקרבו ועוד בו קוסטא דחיותא להשיב ולהחיות‬
‫‪ ..‬הא דפתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד‬
‫את נפשו לשוב לשורש הראשון"‬
‫‪ ..‬ע"ד שאחז"ל )פסחים קיב‪' (.‬כל הנוטל‬ ‫"וזה הרמז ממחצית השקל‪ .‬ובכח המחצית התעורר בו בחינת‬
‫פרוטה מאיוב מתברך' עיי"ש‪ .‬היינו לאשר‬ ‫מחצית הטוב‪ ,‬וידע כי עומד בקו השווה ולא נטו לאחור חס וחלילה"‬
‫היתה הברכה שורה בכל אשר לו‪ .‬לזה כל‬ ‫ישמח ישראל‬
‫שנטל ממנו איזה דבר שכבר שרתה עליו‬
‫את מאמר חז"ל הנזכר 'לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב' רגילים אנו לראות כדבר‪-‬‬
‫ברכת ד'' הוא ג"כ מתברך‪ .‬וזה שאמר‬ ‫מוסר וחיזוק לאדם בעבודת הבורא בהיותו יודע שעל‪-‬ידי התמדתו בעשיית הטוב וסורו מהרע מכריע‬
‫ֲב ְד ֶּתם ֵאת ד' ֱאל ֵֹקיכֶם‪ ,‬הבטיחנו‬ ‫הכתוב ַוע ַ‬ ‫הוא את כל העולם כולו לכף זכות‪ .‬אמנם‪ ,‬מרן ה'ישמח ישראל' נותן לדברים זווית‪-‬ראייה חדשה ומאיר‬
‫ימי ָך‬
‫ַח ְמ ָך ו ְֶאת ֵמ ֶ‬ ‫ַך ֶאת ל ְ‬ ‫הש"י ויתעלה ו ֵּבר ְ‬ ‫את הנושא באור חדש‪ .‬לדבריו‪ ,‬באים דברי חז"ל לחזק ולעודד את האדם הנחות המצוי בשפל רוחני‪.‬‬
‫ֲסר ִֹתי ַמ ֲחלָה ִמ ִּק ְר ֶּבךָ‪ .‬היינו שהש"י יברך‬ ‫ַוה ִ‬ ‫לעולם יראה אדם זה את עצמו כאילו רק מצוה אחת‪ ,‬מעשה טוב אחד‪ ,‬הם שיכריעוהו לכף זכות ויוציאוהו‬
‫לחמו ומימו של הצדיק העובד את ד' וכל מי‬ ‫משפל מצבו‪ .‬אל לו להיכנס לזרועות הייאוש שכביכול מה יתן לו ומה יוסיף מצוה קלה כזאת‪.‬‬
‫מיסוד בריאתו מורכב הוא האדם משניים‪ :‬הגוף והנשמה‪ .‬שניים אלו הינם באמת שני הפכים וכל אחד‬
‫שיאכל ויטעום אצלו כלום ישלח לו השי"ת‬ ‫מתאמץ להסיט את התרכזותו של האדם לכיוונו‪ .‬הנשמה‪ ,‬חלק אלוק ממעל היא‪ ,‬אשר שופעת באדם‬
‫מבוקשו הצריך לו כגון רפואה למי שצריך‬ ‫תמיד שפע‪-‬קודש ורצונות נעלים‪ .‬כל רצון טוב ומחשבת קירבת אלוקים המתנוצצת באדם מקורה היא‬
‫לרפואה וכדומה שאר מבוקשים בגשמיות‬ ‫מקדושת הנשמה המאירה בלבו‪ .‬הגוף‪ ,‬לעומת‪-‬זאת‪ ,‬מניא את כל הרצונות והמחשבות לקיום תאוות‬
‫וברוחניות כי"ר אמן‪.‬‬ ‫גשמיות ומילוי משאלות חומריות‪ .‬הגוף הוא הגורם לאדם לחטוא‪ ,‬למעול מעל בד' ולפגום בקדושתו של‬
‫אוהב ישראל‪ .‬וראה ב'במשעול הכרמים' גיליון‬ ‫היהודי‪ .‬ברם‪ ,‬גם אם נשמתו של אדם אינה מאירה בקרבו ומצוי הוא במצב חשיכה רוחנית כשהוא אינו‬
‫חש את אור מתיקות התורה ואת נעימות השפעתה על עבדי ד' ולומדי תורתו‪ ,‬יתרה מזו‪ :‬גם אם נכשל‪,‬‬
‫מ"ה בשם ה'מאור ושמש'‬
‫חלילה‪ ,‬האדם ונלכד במצודת היצר‪-‬הרע‪ –,‬אף על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬עדין יש לו תקווה ובידו להפוך את מעמדו‬
‫ולהידבק באור הקדושה‪ ,‬בעזרת הנשמה‪.‬‬
‫כי‪ ,‬נשמתו של היהודי‪ ,‬גם כאשר יעברו עליה כל משברי תבל והיצר וחילותיו יכריזו מלחמת חרמה על לב‬
‫שקלים‬ ‫האיש הישראלי‪ ,‬גם אז עדיין בכח קדושת הנשמה להאיר את דרכו של האדם לשרוף בשלהבת י‪-‬ה את‬
‫בפייט‪ ,‬צחות ניב שפתינו ישולם פרים כי‬ ‫כל הקוצים המאיימים לקלקל את נטיעות הקדושה‪ ,‬ולחמם את הלב באש רוחנית‪.‬‬
‫אפס כסף שקלי כיפורים‪ .‬ואיתא בפרי צדיק‬ ‫כוחה הגדול של הנשמה הוא מפני שהיא חלק אלוק ממעל ממש‪ .‬כעין שליח של קדושת הבורא בגוף‬
‫האדם בעולם השפל הזה‪ .‬לכך רומזת מצות מחצית השקל‪ .‬חז"ל גילו לנו במדרש שנתקשה משה במצוה‬
‫ע"ז‪ ,‬דעל‪-‬ידי התפילות וקריאת פרשת‬ ‫זו והראהו הקב"ה מטבע של אש ואמר לו כזה יתנו‪ .‬הרמז‪ :‬אם בכוח אש גשמית לשרוף ולכלות את כל‬
‫שקלים ברצון הלב והשתוקקות‪ ,‬נחשב‬ ‫הגוף‪ ,‬חלילה‪ ,‬כל‪-‬שכן וקל‪-‬וחומר שאש הקדושה העליונה בכוחה להצית ולמגר את כל הרע המונח בלב‬
‫כנתינה בפועל ממש‪ ,‬ומוסבר בזה דבר‬ ‫האדם ולהתיש את כוח הגוף המונע ע"י היצר‪ .‬כדברי רש"י הקדוש בפרשת וישב שהביא מאמר חז"ל‪,‬‬
‫נפלא שהובא בשם הרמ"ע מפאנו‪ ,‬שאליהו‬ ‫משל לאדם שהיו גמליו טעונים פשתן‪ ,‬היה הפחמי תמה היכן ייכנס כל הפשתן הזה? פקח אחד ענה לו‪:‬‬
‫מקריב בזה"ז תמידין ומוספין‪ ,‬ולכאורה‪,‬‬ ‫ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ושורף את כל הפשתן‪ .‬במשל זה משתמש ה'ישמח ישראל' לעניין קדושת‬
‫נשמות ישראל‪ .‬כי הנשמה היא נמשכת מאת הקב"ה כמו שאחז"ל על הפסוק 'ויפח באפיו נשמת חיים'‬
‫הא קרבן ציבור צריך לבוא מתרומה חדשה‬ ‫ד'מאן דנפח – מדיליה נפח'‪ .‬רוח החיים שבאדם מתהווית ממציאות הבורא והיא חלק אלוק ממעל‪ .‬ועל‪-‬‬
‫כדילפינן מ'זאת עולת חדש בחדשו'‪' ,‬חדש‬ ‫כן ניצוץ אחד של קדושת הנשמה מכלה ושורף את כל המסכים וההסתרות שבלב האדם‪.‬‬
‫והבא קרבן מתרומה חדשה'‪ ,‬אלא שקריאת‬ ‫'הראה לו הקב"ה מטבע של אש'‪ :‬מחצית השקל מרמז על החלק האחד באדם‪ ,‬היא הנשמה‪ ,‬העומדת‬
‫פרשת שקלים ברצון הלב חשיב אצל‬ ‫על עומדה לשמור שהגוף לא יסיט את האדם לצידו‪ ,‬ויחשיך את אור ד' המאיר באדם‪ .‬מחצית זו היא‬
‫הקב"ה כתרומה חדשה‪ ,‬שהרי להקב"ה‬ ‫'מטבע של אש' שבכוח ניצוץ קטן אחד שנופח האדם על‪-‬ידי נשמתו הרי הוא שורף את כל הקוצים‬
‫המפריעים לנטיעה כולה‪.‬‬
‫אין חסר כלום‪ ,‬וכשם שמצינו אצל רשב"י‬
‫"בכל שנה" מסיים ה'ישמח ישראל'‪" ,‬על‪-‬ידי קריאת פרשת שקלים וישימו אל ליבם עניין מחצית‬
‫שנתמלאה לו הבקעה דינרי זהב כדאיתא‬ ‫השקל" הקב"ה מעורר "בקרב קדושים עדת ישורון‪ ,‬בכל מקומות מושבותם רוח אלוקי השופע בקרבם‬
‫במדרשים‪ ,‬כך נעשה שקלים ממש מקריאת זסס‬ ‫שיבואו לבחינת דעת ואמונה ואל יפלו לאחור‪ ,‬חלילה‪ ,‬וידעו כי חסדי ד' לא תמנו ולא כלו רחמיו"‬
‫הפרשה ומתפילותינו‪ .‬וזהו שאומרים 'ואת‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬
‫המשך בעמ׳ הבא‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
‫במשעול הכרמים‬ ‫כרם ההלכה‬
‫שאלה‪ :‬כיצד משערין שיעור כזית לעניין ברכה אחרונה‪.‬‬
‫מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב'‪ ,‬הזה ממש‪,‬‬
‫לדעת רוב רובם של הפוסקים משערים כזית בנפח‪ ,‬וי"א דמדאורייתא משערין אף‬
‫שע"י התפילה כדבעי חשיב כמקריבים בפועל‬ ‫במשקין לחומרא וכן ראוי לנהוג‪ ,‬באופן שיש במאכל אויר אפי' שהוא כדרך אפייתו‬
‫ממש‪.‬‬ ‫כל שהוא ניכר ובולט וכד' אינו מצטרף לכזית אבל מה שיש עוגות שכך דרך אפייתן‬
‫והנה בפרשת שקלים ובפרשת החודש אנו‬ ‫כגון עוגות טורט מחשבין את העוגה לפי נפחה כמו שהיא שא"צ לברך על המחיה‬
‫אומרים הפיוט בתפילת מוסף‪ ,‬אבל בזכור‬ ‫כשאוכל כזית מפני שאין כזית קמח בעוגה וא"כ א"א לברך על המחיה אך י"א שבכל‬
‫ופרה לא תיקנו רק בשחרית‪ ,‬וגם ביו"ט כמעט‬ ‫אופן שאכל כזית מברך על המחיה כיון שהמוצרים שמעורבבים בטורט אע"פ שהם‬
‫שלא מצינו פיוטים במוסף‪ .‬וביותר יש להתבונן‬ ‫רוב מ"מ הם טפלים לקמח‪ ,‬ובאופן שהעוגה ממולאת – המילוי אינו מצטרף לכזית‪,‬‬
‫במנהגנו שבשחרית אין אנו אומרים כלל פיוטים‪,‬‬ ‫וחייבים לאכול כזית מגוף העוגה בכדי להתחייב בברכת על המחיה‪ ,‬וי"א דכיון‬
‫שנאפה המילוי יחד עם הבצק אפשר לצרפם לגבי ברכה אחרונה‪ ,‬וע"כ יזהר להקפיד‬
‫ואדרבא רק במוסף דפרשיות אלו מאריכים‬
‫לאכול כזית מגוף הבצק ולכה"פ מצירוף קמח עם הדברים הנטפלים אליו לעיסה‪.‬‬
‫בזה‪ .‬וי"ל הענין לפי דברי הכהן זי"ע‪ ,‬שבאמת‬
‫ביאור העניין‪ :‬כתב הרמב"ם )פי' המשניות מסכת חלה פ"א משנה ד'( כשמבאר מהו‬
‫עתה בתפילת מוסף של פרשת שקלים הוא‬ ‫שיעור המתחייב בחלה כותב "אבל אם באנו לשער מה שתכיל זאת המידה המשקל‬
‫הזמן להשתוקקות לקיום מצות מחצית השקל‬ ‫ישתנה כפי שינוי דבר הנמדד לפי שאין כובד משקל השעורים והחיטים שוה ולא מיני‬
‫ע"י צחות ניב שפתינו אור פניך עלינו אדון‬ ‫הקמח כולם משקלם שוה אע"פ שהם ממין אחד ולא נתנו לו שיעור לחלה במשקל‬
‫נשא‪ ,‬ובזאת מביאים שקלים מתרומה חדשה‬ ‫אלא במידה‪ ,‬והנותן שיעור במשקל טועה ומקום טעותו גלוי מאד‪ ,‬וכן שנה במס'‬
‫שעל ידם יוקרבו מוספין כל השנה‪ .‬וכן בפרשת‬ ‫עדיות ופסק כן להלכה בהלכת חמץ ומצה וכן נקטו הפוסקים‪ ,‬הטור )או"ח סי' תנ"ו(‬
‫החודש המרמזת על התחלת ההקרבה מתרומה‬ ‫כשמסביר כיצד משערין שיעור עישרון נותן שני דוגמאות האיך למדוד שיעור‪ ,‬האחד‬
‫חדשה‪ ,‬הוא הזמן להאריך בתפילת המוספין‬ ‫ע"י מילוי כלי מים ונתינת בצים בתוכו וכפי המים הנשפכים הוא השיעור הרצוי‪,‬‬
‫ועי"ז מייסדים יסוד לכל מוספי השנה‪.‬‬ ‫ובאופן אחר שיתנו הביצים בכלי וימלא מים ואח"כ יוציא הביצים ומה שנשאר חלול‬
‫הוא השיעור‪ ,‬ובשם ר"י הביא הב"י שממלאים ביצים ריקניות במים וכך מודדים‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫והנ"מ בין השיטות הוא לגבי הקליפה אי נחשבת‪ ,‬היוצא מכל הנ"ל שמודדים כזית‬
‫ע"פ נפח ולא ע"פ משקל ולפ"ז צריך לדון בעיסה אוורירית רבים דנו בזה‪ ,‬מקור הדין‬
‫**‬
‫במס' עוקצין )פ"ב מ"ח( פת ספוגנית משוערת בכמות שהיא ואם יש בה חלל ממעך‬
‫‪..‬כ"ק אא"ז אדמו"ר זצוק"ל היה מוסיף להסביר‬ ‫את חללה ופירשו שם הרמב"ם ורש"י שבסתם משערין אותה כמות שהיא ואם בתוכו‬
‫לפי האמור ענין מחצית השקל‪ .‬שקודם הקמת‬ ‫חלל ממעכים אותו ביד וכן פסק הרמ"א )או"ח סי' תפ"ו( שצריך למעט החללים‪ ,‬וכתב‬
‫המשכן נצטוו על תרומת מחצית השקל‪ ,‬שהיה‬ ‫המג"א )שם( דה"ה החללים שבמצות דאינם מצטרפים וכמו שכתב בשעה"צ )שם ס"ק‬
‫עבור האדנים‪ ,‬משום שהיה צריך להיות הקמת‬ ‫א' עי"ש( והנה המ"ב )סי' ר"י ס"ק א'( היה פת סופגנים שנתפח עד שאין האוירין‬
‫המשכן ע"י הכלל‪ ,‬ועל דרך דאיתא במדרש‬ ‫שבו נפגשים האוכל כזית ממנו כמות שהוא אינו מברך דלפי האמת לא אכל כזית‬
‫בשם רשב"י דלא היה שייך קבלת התורה כ"א‬ ‫ולכאורה הוא סותר דברי עצמו שכתב בסי' תפ"ו דבאופן ששיך לצרפם מצטרפים‬
‫במעמד כל כלל ישראל‪ ,‬שבלי זה היה חסר‬ ‫וכעין סתירה זו בחזו"א בעוקדין )סי' ד'( כתב שפת סופגנים משתערת כמו שהיא‬
‫בשלמות נתינת התורה‪ ,‬ולכן כאן היה צריך‬ ‫משמע דס"ל שהאויר מצטרף ובס"ק ה' כתב דאין מצטרפין האוירין אלא מדרבנן‪ ,‬ויש‬
‫מן האחרונים שדעתן ליישב דחללים הרגילים מצטרפים אך חללים הניכרים להדיא‬
‫להיות כאו"א מבטל דעתו אל הכלל ע"י שמשיג‬
‫אין מצטרפים ויש שרוצים לחלק בין דאורייתא ודרבנן ועיין בכף החיים )בסי' תפ"ו(‬
‫שהוא עצמו אינו אלא מחצית ואינו דבר שלם‬ ‫שהביא בשם אחרונים שאזלינן בתר משקל וע"כ לחומרא הוא מציע ללכת בתר משקל‬
‫כי‪-‬אם בהצטרפותו אל הכלל‪ .‬וכהאי גוונא הוא‬ ‫עי"ש )סי ר"י ס"ק מ"ב( האוכל כזית עוגה המעורבת עם תמציות ובודאי שבכזית עוגה‬
‫המחצית השקל שנתנו לתרומת הלשכה בכל‬ ‫אין כזית קמח וכן עוגה עם מילוי שאכל ממנה כזית בלבד והמילוי אינו ממין דגן‬
‫שנה ושנה שמהם היו מקריבין קרבנות ציבור‪,‬‬ ‫הנה המ"ב )סי' ר"ח סקמ"ח( כתב דבעינן שיאכל כזית דגן בכדי אכילת פרס ואם לא‬
‫דהנה דין קרבן ציבור הוא דוקא זה הבא מכל‬ ‫אינו יכול לברך ברכת מעין ג' ובאופן שמערב תבלין בתוך הקמח אולי אפשר להקל‬
‫כלל ישראל‪ ,‬ואין ענינו שבא ע"י רבים גרידא‪,‬‬ ‫דהוה טפל‪ ,‬והאוכל כזית בלבד מספיק לו לברכת מעין ג' והוא ע"פ מה שכתב הרמ"א‬
‫כי זה אינו אלא קרבן שותפין כמ"ש הרמב"ן‬ ‫)סי' ר"י סק"א( ועי"ש בפמ"ג ע"ז וכעין זה כתב המ"ב )תנ"ג ס"ק י"ד( ובשעה"צ )ס"ק‬
‫בתחילת ויקרא‪ ,‬אלא צריך דוקא שיבוא ע"י‬ ‫ט"ז( שהמערב מינים אחרים בתוך הקמח ויש כזית קמח בשיעור פרס מספיק שיאכל‬
‫כזית )ואי"צ כזית רק מהקמח בלבד( ולכאורה סותר עצמו והחזו"א )סי' כ"ו סק"ח(‬
‫הקומה שלמה של כלל ישראל‪ .‬ולכן צריך כל‬
‫נקט בדרך אפשר שהתבלינים שמעורבים בתוך העיסה מצטרף לדגן ומספיק באוכל‬
‫אחד להביא מחצית דוקא ורק כך יחשב זאת‬
‫כזית ממנו והמילוי לעוגה אינו מצטרף לכזית דגן וכן נקט להדיא בערוך השולחן‬
‫לקרבן ציבור ולא קרבן של הרבה יחידים כנ"ל‪.‬‬ ‫)סי' ר"ב סעי' י'( אך מ"מ הרבה אחרונים ס"ל שצריך דוקא כזית מהקמח‪ ,‬וראוי לחוש‬
‫וזהו מה שמצינו בגמרא בכמה מקומות הלשון‬ ‫לדבריהם‪.‬‬
‫'ימסרנו יפה יפה' גבי יחיד שמתנדב משלו וכן‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬
‫גבי כהן שעשתה לו אמו כתונת‪ ,‬שענין 'ימסרנו‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
‫יפה יפה' הוא זה שמבטל דעתו ועצמותו לגמרי‬
‫אל הכלל‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫מורא מקדש‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫אמר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה‬
‫שנא‘ ובפתחו עמדו כל העם ‪ ,‬ואין עמידה אלא שתיקה שנא‘ והוחלתי כי לא‬
‫ידברו כי עמדו לא ענו ‪ ,‬עוד אמר ר‘ זירא אמר רב חסדא מהכא ואזני כל העם‬
‫אל ספר התורה‪,‬‬

‫)גמ‘ סוטה דף ל“ט ע“א(‬

‫להערות‪ ,‬הנצחות וכל ענייני העלון ניתן לפנות לפקס ‪ 1533-9330150‬או לת‪.‬ד ‪ 50580‬ירושלים ‪91505‬‬