You are on page 1of 16

‫מדשן ביתך ‪ /‬פרשת משפטים‬

‫הדרכות ישרות לעבודת השי"ת‬


‫מדשן בית רבותינו הק'‬

‫שנה ו' גליון רפ"ז פרשת משפטים ‪ -‬שקלים תש"ע‬


‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬
‫‪ 0747-300100‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
‫א‬ ‫בחסות הקו החדש‪:‬‬
‫פרשת משפטים ‪ /‬מדשן ביתך‬

‫תלוי בהמחשבה הנקרא 'ראשית'‪ ,‬כמו‬


‫ב‬
‫הפסוק )יג‪ ,‬ב( "קדש‬ ‫שביארנו בפ' בא‬
‫אהבת שלום‬
‫לי כל בכור פטר כל רחם" דהעיקר הוא‬
‫לקדש המחשבה הנקרא 'ראשית' ו'בכור'‪,‬‬ ‫מעלת ההשכמה‬
‫ובזה יכול לפתוח פתח לנפשו לקיים רמ"ח‬ ‫אם במחתרת ימצא הגנב גו' אין לו דמים‪.‬‬

‫מצוות העשה ע"ש‪.‬‬ ‫ופירש"י כאן למדתך תורה אם בא‬


‫להרגך השכם להרגו‪ .‬ואיתא בתיקונים‬
‫והנה כמו כן בהיום הוא כך דההשכמה‬
‫א‬
‫דקאי על הריגת היצה"ר בתפלה‪ ,‬ע"ד‬
‫נקרא 'ראשית' וכל הנהגת האדם בכל‬ ‫הכתוב )בראשית כב‪ ,‬ג( "וישכם אברהם‬
‫היום תלוי בהשכמה ‪ ,1‬והשכמה גופא‬ ‫בבוקר" ע"ש‪ .‬ועוד י"ל דהנה העיקר‬

‫א‪ .‬עיין בתיקוני הזוהר )בהקדמה‪ ,‬דף י"א ע"א(‪ ,‬וז"ל‪ :‬אתמר "הבא להרגך השכם להרגו" בצלותא‬
‫]ע"י ק"ש ותפילה דשחרית בכוונה הורגים את היצה"ר[ דאתמר בה ]בתפילה[ "וישכם‬
‫אברהם בבוקר"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫ב‪ .‬וזלה"ק שם עה"פ "קדש לי כל בכור פטר כל רחם"‪ :‬פי' כשאדם רוצה לפתוח פתח לנפשו‬
‫לקיים רמ"ח מצוות עשה אזי העיקר הוא לקדש ולטהר המחשבה הנקרא ראשית ובכור‪,‬‬
‫וזולת זה ילאה למצוא הפתח‪ ,‬וזהו "קדש לי כל בכור" פי' שצריך לקדש את המחשבה הנק'‬
‫בכור כשרוצה לפתוח פתח לנפשו לקיים רמ"ח מצות עשה‪ ,‬וזהו "פטר כל רחם" ורח"ם הוא‬
‫אותיות רמ"ח וד"ל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫עז‪ ,‬והתלמוד תורה היה במרחק של כעשרים דקות‬ ‫‪ .1‬בסיום זמן חורף תשנ"ט‪ ,‬סיפר כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫הליכה‪ ,‬ויצאנו מביתינו כאשר עדיין כל היקום נם‬ ‫שליט"א בזה"ל )"דרך החיים" עמ' פ"ה(‪ :‬דכירנא כד‬
‫את שנתו‪ ,‬וכך באפלולית הליל הלכנו עם עששית‬ ‫הוינא טליא‪ ,‬כשהלכנו לת"ת בחורף‪ ,‬והיה בחוץ קור‬
‫ב‬
‫מדשן ביתך ‪ /‬פרשת משפטים‬

‫)במדבר כב‪ ,‬יג(‪ .‬וגם בשנים יש כך‪ ,‬דימי‬ ‫מעלה היא ע"ד )לד‪ ,‬ד( "וישכם אברהם‬
‫ג‬
‫הנערות נקרא השכמה וראשית‪ ,‬וכל השנים‬ ‫מהאי‬ ‫בבוקר"‪ ,‬ורז"ל )פסחים ד‪ (.‬אמרו‬

‫תלויין בימי הנערות ‪ 2‬ע"ד אמרם ז"ל )ע"ז‬ ‫קרא דאברהם זריזין מקדימין למצוות‪ ,‬וזה‬

‫יט‪' (.‬ואשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש'‬ ‫לעומת זה גם בסט"א כתיב )בראשית כב‪ ,‬ג(‬

‫וע"ד )סוכה נג‪' (.‬אשרי ילדותינו' כו'‪ ,‬נמצא‬ ‫"וישכם לבן בבוקר"‪" ,‬ויקם בלעם בבוקר"‬

‫ג‪ .‬בגמ' התם איתא עה"פ )ויקרא יב‪ ,‬ג( "וביום השמיני ימול בשר ערלתו"‪ ,‬דכל היום כולו כשר‬

‫למילה אלא שזריזין מקדימים למצוות שנאמר "וישכם אברהם בבוקר"‪.‬‬

‫)משלי י‪ ,‬ה(‬ ‫וראה עוד מש"כ האלשי"ך הק' עה"פ‬ ‫בידינו‪ .‬אכן היה זה לימוד שונה‪ ,‬זה נתן בנו חיות‪.‬‬

‫"אוגר בקיץ בן משכיל‪ ,‬נרדם בקציר בן מביש"‪:‬‬ ‫והמשיך מרן רבינו שליט"א ואמר‪" :‬היודעים אתם‬

‫זמן הקציר הוא משל אל בחרות האדם זמן תחילת‬ ‫גודל חשיבות הלימוד בהשכמה‪ ,‬מי שמנסה זאת‬
‫יודע בגודל מעלתה‪ ,‬ולימוד בהשכמה זהו "גירסא‬
‫עשיית מצוות ומעשים טובים‪ ,‬וימי הקיץ משל אל‬
‫דינקותא"‪ ,‬כל יום יש התחלה בוקר וערב‪ ,‬ולכל יום‬
‫סוף ימיו‪ ,‬ואמר כי אשר טרח בבחרותו וזרע וקצר‬
‫יש גירסא דינקותא‪ ,‬ללמוד בהשכמה בבוקר זהו‬
‫מצות ומעשים טובים‪ ,‬ומנקה אותם בימי זקנה ושיבה‬ ‫הגירסא דינקותא"‪.‬‬
‫הדומה לקיץ‪ ,‬שאוגר ומכין ואוסף אותם אתו‪ ,‬הוא‬ ‫‪ .2‬ראה מש"כ בספה"ק "תולדות יעקב יוסף" )פר' כי‬

‫בן משכיל ומצליח‪ ,‬אך מי שהוא נרדם ומתעצל‬ ‫תבוא( בענין זה‪ ,‬וז"ל‪ :‬לכך החכם אשר עיניו בראשו‬
‫יזהר בנפשו‪ ,‬ויזהיר בניו אחריו‪ ,‬שיהי' הילדות‬
‫בקציר היינו בימי בחרותו‪ ,‬כי אומר שכאשר יזקין‬
‫ושחרות עיקר בעבודת השם יתברך‪ ,‬ולעמוד בקשרי‬
‫אז יאשר מעשיו‪ ,‬הוא בן מביש‪ ,‬לשון מפעיל‪ ,‬שגם‬
‫מלחמות יצר הרע‪ ,‬וכמו שאמרו באבות )פ"ג( "הוי‬
‫את הזולת יצר ויצער‪ ,‬כי יתווספו עונותיו על הכלל‪,‬‬ ‫קל לראש" ]הכוונה‪ ,‬שתהא קל בראשית שנותיך‬
‫ויצר ויצער גם לאחרים‬ ‫לעבוד הבורא ית'[‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫ג‬
‫פרשת משפטים ‪ /‬מדשן ביתך‬

‫דהעיקר תלוי בהשכמה הנקרא 'ראשית'‪,‬‬

‫תורת חיים‬ ‫וכמו שנתבאר אצלנו כ"פ ד דהעיקר הוא‬

‫ההתחדשות בכל פעם כבשעה ראשונה‪,‬‬


‫להעלות ניצוצות הקדושה‬
‫ועמ"ש בפ' תבא בפסוק "ולקחת מראשית‬
‫ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם‪.‬‬
‫כל פרי האדמה"‪ ,‬ובבחי' השכמה הנקרא‬
‫פירש רש"י‪' :‬ואלה מוסיף על הראשונים'‬
‫'ראשית' תלוי זביחת היצה"ר וכנ"ל‪ ,‬וזהו‬
‫וכו'‪.‬‬
‫"כאן למדתך תורה אם בא להרגך השכם‬
‫הנה איתא בזוהר הקדוש )ח"ב צד‪,(.‬‬

‫שכאן כתיב "רזא דגלגולא"‪ .‬כי עיקר‬ ‫להרגו" וקאי על הריגת היצה"ר בהשכמה‬

‫עבודתינו בתורה ובתפלה ובמעשים טובים‬ ‫הנקרא 'ראשית' וכנ"ל ודו"ק‪.‬‬

‫ד‪ .‬רבינו בספרו הק' האריך לבאר ענין זה כמה וכמה פעמים‪ .‬ראה דב"ק על הפטרת וירא‪ ,‬וכן‬
‫בפר' בא ד"ה א"י ראשון הוא‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫בפר' תזריע )ד"ה אשה כי תזריע( מבאר רבינו דיציאת מצרים נקרא התחלה‪ ,‬ששם היתה התחלת‬
‫המשכת הקדושה ובה נכללו כל הניסים שהיו אח"כ‪ ,‬היינו קריעת ים סוף וטביעת מצרים‬
‫וקבלת התורה וימי הספירה‪ ,‬וזהו בחי' 'מעיין הנובע' שהכל תלוי בהמקור‪ .‬וע"כ מוטל על‬
‫ישראל להזכיר את עצמו בהמקור היינו בהתחלה שבה נכללו כל הדברים‪ ,‬וזהו בכלל‪ .‬וכן הוא‬
‫בפרט שכל אחד ואחד מישראל צריך להזכיר לעצמו ההתחלה שלו‪ ,‬היינו נקודה הראשונה‬
‫והתעוררות ראשונה שלו שנדבה לבו לגשת אל הקודש‪ ,‬ואף שנראית קטנה אעפ"כ נכללו‬
‫בה כל המצוות ומע"ט של אח"כ בהמשך הזמן וכו'‪ ,‬עכתד"ק עיי"ש באריכות‪.‬‬

‫ה‪ .‬עי' רש"י )עבודה זרה דף ה‪ (.‬עד שיכלו כל הנשמות שבגוף – אוצר יש ושמו גוף ומבראשית‬
‫נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם‪.‬‬

‫ד‬
‫מדשן ביתך ‪ /‬פרשת משפטים‬

‫כשלחן ערוך‪ ,‬כי זה העיקר כוונת השלחן‬ ‫– לתקן הניצוצות קדושה אשר המה‬
‫ואכילה ושתיה – להעלות ניצוצות קדושה‬ ‫מגולגלים במקומות אשר לא כן‪ ,‬ואנחנו‬
‫בשעת אכילה ‪ ,3‬שבני ישראל יושבים‬
‫בכל יום מתקנים אותם‪ ,‬עד שנשלמו כל‬
‫יחד ואומרים עליו דברי תורה‪ .‬וזה שלחנו‬
‫ו‬
‫האוצר שבגוף ה‪.‬‬
‫של 'מקום' )אבות ג‪ ,‬ג( – שמחזירים הכל‬
‫למקומו הראשון‪.‬‬ ‫וזה שפירש רש"י‪ :‬שתשים לפניהם‬

‫ו‪" .‬רבי שמעון אומר‪ ,‬שלשה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו‬

‫מזבחי מתים‪ ,‬שנאמר "כי כל שולחנות" וגו' ‪ .‬אבל שלשה שאכלו על שולחן אחד‪ ,‬ואמרו עליו‬

‫דברי תורה‪ ,‬כאילו אכלו משולחנו של מקום‪ ,‬שנאמר‪" ,‬וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'"‪.‬‬

‫בספה"ק "תפארת שלמה" הפליג מאוד בענין זה‪,‬‬ ‫‪ .3‬כזה גם כתב הרה"ק בעל ה"ישמח משה" זצ"ל )פר'‬

‫אשר ע"י אכילת האדם בקדושה מעלה הניצוצות‬ ‫וירא( עה"פ "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה"‬
‫הטמונים במאכל‪ ,‬וז"ל )בפר' נח(‪" :‬ואתה קח לך מכל‬ ‫וזל"ק‪ :‬שאלני מורי הצדיק וקדוש מהרי"י מלובלין‬
‫מאכל" וכו'‪ ,‬כי הנה ידוע מ"ש בשם הבעל שם טוב‬ ‫זלה"ה מאי טעמא לא נזכר בתורה הק' בסעודת‬
‫בפסוק "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף"‬ ‫המלאכים 'דגים'‪ ,‬וכן "ויזבח יעקב בהר"‪ ,‬ובדברי‬
‫)תהלים קז(‪ ,‬כי בכל האכילות של האדם‪ ,‬יש בהם‬ ‫רבותינו ז"ל נזכר בשר ודגים‪ .‬והשבתי לפי שעיקר‬
‫ניצוצות קדושים מובלעים בה‪ ,‬והם מצפים לצאת ע"י‬ ‫הסעודה להעלות ניצוצות ולתקן גלגולים‪ .‬והנה איתא‬
‫אכילת האדם בקדושה‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב‪" ,‬ואתה‬ ‫בכתבי האר"י דרוב צדיקים מגולגלים בדגים והיינו‬
‫קח לך מכל מאשר אשר יאכל" לתיקון הניצוצות‬ ‫ודאי צדיקים קטנים‪ ,‬אבל הצדיקים הגדולים אין‬
‫הקדושים‪" ,‬והיה לך ולהם" לניצוצות הקדושים‬ ‫צריכין לשום תיקון‪ ,‬ואז בימי אברהם לא היה רק‬
‫"לאכלה" ולתיקון‪ ,‬כי גם הם יעלו עמך‪.‬‬ ‫הצדיקים הגדולים הנזכרים בתורה‪ .‬וקלסיה מאוד‬
‫)פר' דברים‬ ‫על פי זה ביאר בספה"ק "אגרא דכלה"‬ ‫וכו'‪ ,‬היינו שהיה הכל נשמות חדשות‪ ,‬והבן זה ודברי‬
‫עה"פ רב לכם סב את ההר הזה( הטעם שיהיה אדם צריך‬ ‫פי חכם חן‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬
‫ה‬
‫פרשת משפטים ‪ /‬מדשן ביתך‬

‫המשפטי"ם גימ' גו"ף נשמ"ה הוא‬


‫המשפט אשר בין הגוף לנשמה‪ ,‬שהיצה"ר‬
‫‪4‬‬
‫אהבת ישראל‬
‫מסית לתאות הגוף והיצ"ט אומר לטובת‬
‫הנשמה לעתיד הנצחי‪ ,‬אשר לזה אמה"כ‬ ‫הקרן קיימת לעולם הבא‬
‫"אשר תשים לפניהם" דהיינו לחשוב לעתיד‬ ‫ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם‪ ,‬כי‬
‫לבא לפניו ‪) 5‬כענין על פני שהוא נצחי(‪ ,‬כי‬ ‫תקנה עבד עברי וכו'‪.‬‬

‫‪ .4‬בספה"ק האריכו לדבר מענין מלחמת הגוף‬ ‫לאכילה ושתיה והנאות העולם כיוצא‪ ,‬ובלעדם אי‬
‫והנפש‪ ,‬ונביא כאן בדברי קודשו של בעל ה"ערבי‬ ‫אפשר לו לחיות על פני האדמה‪ ,‬וכתבו המקובלים‪,‬‬
‫)פר' שלח – דרוש א'(‬ ‫נחל" שהביא משל על כך‬ ‫כי בכל דבר יש ניצוצות וחיות אלוקות‪ ,‬ויצטרך כל‬
‫וזלה"ק‪" :‬כתבו ובמה צריך השתדלות וזריזות יותר‪,‬‬ ‫אדם להעלות הניצוצות הנוגעים לחלק נשמתו על כן‬
‫יובן על פי משל קצר‪ ,‬הנה יש מדינות על הימים‬ ‫יש מאכל שיערב לאחד יותר מלזולתו כי מגיע לחלקו‪,‬‬
‫אשר אין תבואה גדילה שם‪ ,‬ואין להם זולת מה‬ ‫והנה לזה צריך שימוש חכמים להבין הענין על‬
‫שמביאין מרחוק בספינות‪ .‬פעם אחד צר אויב על‬ ‫בוריו‪ .‬ואילו היינו רוצים להאריך ולפרש הדברים‬
‫המדינה ולא נתן מוצא ובא לאנשיה‪ ,‬עד אשר תם‬
‫אפילו כפי שכלנו הדל יארך הענין‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫כל הלחם אשר היה להם והיה רעב גדול שם‪ .‬ונמצא‬
‫)פר' ויחי עה"פ גור אריה‬ ‫וכתב בספה"ק "נועם מגדים"‬
‫שם איש חכם אשר חתר לעצמו דרך לצאת מהמדינה‬
‫בלי שירגישו בו בעלי המלחמות‪ ,‬ונסע למדינה אחת‬ ‫יהודה( דדרך הישר‪ ,‬דלא כאותם שמצד יראתם‬

‫אשר שם הרבה תבואה ובא לשם בקיץ עת קציר‬ ‫לא יעבדו את ה' רק בתענית‪ ,‬ובאמת לא זה דרך‬

‫חטים וכל תבואות‪ ,‬וישב שם כל הקיץ ואסף חמרים‬ ‫ישכון אור בצדיקים אמיתיים‪ ,‬וכבר אמר הכתוב‬

‫בכדי להוליך למדינתו שיאכל הוא ובני ביתו‪ ,‬וגם‬ ‫"אביך הלא אכל ושתה" כו'‪ ,‬ואמרו חז"ל‪ ,‬בתלמיד‬

‫ימכור לבני אדם ויתעשר‪ ,‬והנה לא הלך בטל שם‬ ‫חכם נקרא חוטא שמתבטל מעיקר עבודת הקודש‪,‬‬
‫אפילו רגע רק עסק בכל עת באסיפת התבואה‬ ‫ובאכלו בקדושה יתעלה ויתקדש יותר‪ ,‬ובפרט אם‬
‫להוליכה למדינתו‪ ,‬ובאותו הקיץ עצמו אשר ישב‬ ‫ידע כוונת האכילה כידוע ליודעים‪ ,‬והבן נ"ל‪.‬‬
‫ו‬
‫מדשן ביתך ‪ /‬פרשת משפטים‬

‫ועושין להיפוך‪ ,‬כי הצטרכות גופם הם אצים להעשיר‪,‬‬ ‫שם היה צריך ג"כ לאכול מדי יום יום‪ ,‬היה דרכו‬
‫ולעולם לא ישבעו‪ ,‬וכו' ובהגיע יום השבת הוא היום‬ ‫שהלך בכל יום לשוק קנה לחם מן הבא בידו הן יפה‬
‫אשר נתן השם יתברך לתקנה לנפשות ישראל‬ ‫הן הדראה ואכל‪ ,‬והכל במהירות כדי שלא יתבטל‬
‫לקבץ בו הצטרכות הנשמה‪ ,‬וכו' כבד הדבר עליהם‪.‬‬ ‫מאסיפתו בר כל היום‪ .‬והיה שם איש אחד שוטה‬
‫היתכן שיצר הרע יטפש כך את הלבבות להיות להיפוך‪,‬‬ ‫ושאלו מה הדבר הזה אשר אתה עושה‪ ,‬למה לצורך‬
‫שבעבור הצטרכות הגרוע יטריחו טרחות גדולות בכל‬ ‫האכילה אשר תרצה לאכול במדינתך אתה אוסף‬
‫ששת ימי המעשה‪ ,‬ובעבור הצטרכות הנשמה שיש לו‬ ‫הרבה ביחד ואח"כ ממנו תאכל‪ ,‬ובצורכי אכילתך‬
‫לעשות יום אחד ולילה א'‪ ,‬וגם זה אינו בטורח אלא‬ ‫בקיץ הזה אינך עושה כך‪ ,‬קנה לך לחם על כל‬
‫שישב במנוחה‪ ,‬אינו רוצה בזה‪.‬‬ ‫הקיץ ומהם תאכל כאשר אתה עושה באסיפת‬
‫התבואה לצורך אכילתך שם‪ .‬והשיב לו‪ ,‬שוטה‬
‫וזה ירמוז הפסוק "כי יצר לב האדם כו'‪ ,‬יאמר‬
‫שבעולם בשלמא מה שאני מאסף לצורכי במדינתי‬
‫בא וראה טפשות האדם ויצר הרע מטפשו‪ ,‬והרי‬
‫שם צריך לי על כמה שנים‪ ,‬וכל מה שאני מאסף הכל‬
‫מחשבותיו רעים מנעוריו לצבור כסף כחול הים‬
‫מועט בעיני‪ ,‬כי שם אין בנמצא אפילו גרגיר אחד ולא‬
‫שיספיק לו לכל ימי חייו ולבניו אחריו‪ ,‬הגם שעוד‬
‫אמצא שם רק מה שאביא‪ ,‬משא"כ לצורך הקיץ הזה‬
‫כל ימי הארץ‪ ,‬היינו כל זמן שהוא קיים על הארץ‪,‬‬
‫למה לי לאסוף‪ ,‬חדא שאין צריך לי רק על זמן קצר‪,‬‬
‫הרי עולם כמנהגו נוהג זרע וקציר כו'‪ ,‬ויכול בכל עת‬
‫ועוד כאן הלא אני מוצא בכל יום ולמה לי לאסוף‪.‬‬
‫להשיג הצטרכותו‪ ,‬ואפילו הכי הוא משתדל לאסוף‬
‫ולכנוס‪ .‬והרי לצורך הנשמה‪ ,‬יום אחד ולילה א'‬ ‫והנמשל מובן‪ ,‬כי בהיות בעוה"ב אין שם רק מה‬
‫לא ישבותו‪ ,‬אינם רוצים לשבות ביום השבת וכבד‬ ‫שהאדם מכין ומאסף ומביא לשם‪ ,‬ולצורך זה‬
‫עליהם הדבר לישב בטל מעת לעת אחד‪ .‬עכת"ד‬ ‫בא לעוה"ז‪ ,‬רק שגם ימי חלדו שהוא כאן צריך‬
‫לו הצטרכות הגוף‪ ,‬אבל עכ"פ אינו צריך לאסוף‬
‫‪ .5‬בספה"ק "ישמח משה" )פר' שלח( ביאר הכתוב‬
‫ביחד שיהיה די לו כל ימי חייו ולהיות אץ להעשיר‪,‬‬
‫"והימים ימי בכורי ענבים" )יג‪ ,‬כ( רוצה לומר כל‬
‫משא"כ הצטרכות הנפש לעוה"ב אמרו רז"ל דשם‬
‫ימי העולם הזה הוא כמו ימי בכורי ענבים‪ ,‬אשר‬
‫אין שום דבר רק מה שמביא‪.‬‬
‫תכליתן לשתות היין בשלחן מלכים‪ ,‬ככה ימי עולם‬
‫הזה‪ ,‬הוא רק הכנה שיהיה ראוי לעלות על שלחן מלך‬ ‫והנה אנו רואין שהיצר הרע מטפש לבות בני אדם‬
‫ז‬
‫פרשת משפטים ‪ /‬מדשן ביתך‬

‫הגוף כלה אחרי מות והוא אחריו ‪ ,6‬והנשמה‬


‫היא חלק אלו‪-‬ה עומדת לפניו לעתיד‬
‫מקור ברוך‬ ‫לבוא בעולם הנצחי‪ ,‬אשר בזה ימצא הקרן‬
‫מחצית השקל‬ ‫והרווח‪ ,‬כי גם החומר נעשה צורה ‪.7‬‬

‫העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית‬ ‫וזהו כי תקנ"ה גימ' חומ"ר צור"ה אשר‬
‫השקל‪.‬‬ ‫זאת תקנה ע"י 'עבד עברי' היינו עבודות עברי‬
‫טעם שנותנים 'מחצית השקל' ולא שקל‬ ‫עבודת ישראל היא עבודת הקודש בקבלת‬
‫שלם‪ ,‬כי התורה השלימה היא כאשר מקיימים‬ ‫התורה ברצון שעי"ז נעשה עת רצון‪.‬‬

‫יום "אלקי‪ ,‬נשמה שנתת בי טהורה היא"‪ ,‬מי אומר‬ ‫מלכי המלכים יתברך שמו לריח ניחוח‪ ,‬וכמו שאמרו‬
‫זאת אם הגוף – וכי יש כח ודעת בהגוף‪ ,‬שהוא‬ ‫רבותינו ז"ל במדרש "ה' יתברך שש ושמח בבא‬
‫חומר עכור‪ ,‬לתת שבח והודאה ליוצרו? ומהלשון‬ ‫אליו נפש נקי וצדיק" וכמו דאיתא בזוהר הקדוש‬
‫"נשמה שנתת בי"‪ ,‬משמע שאין הנשמה אומרת‬ ‫)במדבר קצא‪ ,‬ב( "קדשא בריך הוא בעי לארחא‬
‫זאת‪ ,‬וא"כ מי אומר זאת? והשיבו‪ :‬בני‪ ,‬אם האדם‬ ‫בתפוח הדא"‪ ,‬ואמרו )אבות פ"ד מט"ז( "התקן עצמך‬
‫זוכה ללכת בדרכיו יתברך‪ ,‬ולשמור מצוותיו חוקותיו‬ ‫בפרוזדור" וכו'" והבן זה‪.‬‬
‫ותורותיו‪ ,‬מזדכך גם הגוף ונהפך לצורה ויש בו דעת‬
‫)רעוא דרעוין ח"א‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .6‬הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל‬
‫וחיות לשבח ולפאר ליוצרו על שנתן בו הנשמה‬
‫קי"ז( מביא שהרה"ק ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע היה‬
‫הקדושה שמביאתו למדרגה הזאת‪ ,‬עכד"ק ז"ל‪.‬‬
‫אומר‪" :‬גוף גוף מתי כבר אראה בנקמתך‪ ,‬שמחה‬
‫ועפ"ז יש לפרש סמיכות ברכת אלקי נשמה לברכת‬
‫תהיה לי כאשר תהיה מונח בארץ ורמה ותולעה ישלטו‬
‫אשר יצר‪ ,‬כי בברכת אשר יצר מסיימים "רופא כל‬
‫בך‪ ,‬כי אז יהא זה נקמה על כל אשר רצית לעולל לי"‪,‬‬
‫בשר ומפליא לעשות"‪ ,‬היינו שה' ית' רופא את הבשר‬
‫עכד"ק‪.‬‬
‫היינו הגוף ועושה פלאות שגם הגוף נהפך לצורה ויש‬
‫בו דעת לשבח ולפאר ליוצרו ולומר‪" :‬אלקי נשמה‬ ‫‪ .7‬ראה מה שאיתא בספה"ק "מהר"י" מבעלזא‬
‫שנתת בי טהורה היא"‪.‬‬ ‫זצ"ל ששאל את אביו ז"ל במה שאנו אומרים בכל‬
‫ח‬
‫מדשן ביתך ‪ /‬פרשת משפטים‬

‫לפעמים מדעת קונו[ אינו יכול לקיים מצוות‬ ‫הן מצוות שבין אדם למקום והן מצוות שבין‬
‫שבין אדם מלקום ולכן צריך ליתן כל אחד רק‬ ‫אדם לחבירו‪ ,‬העשיר בדרך כלל אינו מקיים‬
‫מחצית להראות לו שידע שהחצי השני נמצא‬
‫מצוות שבין אדם לחבירו ]ע"ד "ועשיר יענה‬
‫אצל חבירו‪8.‬‬
‫)נועם הברכה עמ' כ"ט(‬ ‫עזות"[ ואילו הדל ]מחוסר ממון שמעביר אותו‬

‫)בעת התוועדות‬ ‫וכן הביא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫‪ .8‬ענין זה מבואר בספה"ק שאין במציאות שאדם‬
‫תלמידים מוצש"ק יתרו תשנ"ב‪" ,‬אורח חיים" – תקנה י'(‬ ‫אחד לעצמו מכלל ישראל יקיים את כל התרי"ג‬
‫לפרש הטעם מה שאמרו חז"ל )מגילה כט‪" (.‬האי‬ ‫לבדו‪ ,‬כפי שביאר מרן הס"ק בעל "אהבת ישראל"‬
‫מאן דיהיר בעל מום הוא"‪ ,‬כי כל התרי"ג מצוות‬ ‫זי"ע )ליקוטים ע"ז(‪ ,‬ענין הגר שבא להתגייר ואמר לו‬
‫הם כנגד איברי וגידי האדם‪ ,‬ולקיים כל המצוות‬ ‫הלל 'דעלך סני לחברך לא תעביד'‪ ,‬כשבא לפני‬
‫א"א רק ע"י התחברות ואחדות בין איש לרעהו‪ ,‬אולם‬ ‫הלל נתן לו עצה‪ ,‬כדאיתא בשל"ה הק' בשם‬
‫אדם שהוא בעל גאוה שמתנשא על חבירו ורואה‬ ‫הקדמונים אשר לקיים כל תרי"ג מצות התורה עצה‬
‫רק גנותו של חבירו ולא מעלותיו אינו יכול להתחבר‬ ‫היעוצה לקשר ולחבר א"ע עם כללות ישראל‪ ,‬כי יש‬
‫עם אחרים‪ ,‬לכן "האי מאן דיהיר בעל מום הוא"‪ ,‬כי‬ ‫הרבה מצות התורה שלאו כל אדם יכול לקיים כי‬
‫חסר לו האיברים שהם כנגד אותם המצוות שאינו‬ ‫יש מצות שאין נוהגים רק בכהנים ולאו כל אדם כהן‬
‫יכול לקיימם בעצמו בפועל‪ .‬כבר אמר הנביא‬ ‫וגם יש הרבה מצות שאינם באים ליד כל אדם‪ ,‬ע"כ‬
‫)ישעי' ה'( "לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה‬ ‫עצה הנכונה לקשר ולחבר א"ע עם כללות ישראל‬
‫לבלי חק"‪ ,‬ובחז"ל )סנהדרין קיא‪" (.‬אמר ר"ל – למי‬ ‫ולקיים "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬וע"י שעושה חבירו‬
‫שמשייר אפילו חוק אחד"‪ .‬וב"תולדות הק'" )פרשת‬ ‫מצוה יחשב גם לו כאלו הוא קיים מצוה זו ויכול כל‬
‫קורח( מפרש שזה קאי על מצות ואהבת לרעך כמוך‪,‬‬ ‫אדם לקיים כל התרי"ג מצות ע"י התכללות שכולל‬
‫היינו שאפילו אם הוא מקיים את כל המצוות‪ ,‬אולם‬ ‫א"ע עם כל ישראל‪ ,‬והעצה זו נתן הלל להגר שבא‬
‫אינו מתחבר ואינו אוהב את חבירו‪ ,‬הוא בכלל‬ ‫להתגייר‪ .‬וא"ל "מה דעלך סני לחברך לא תעביד‬
‫הנאמר "ופערה פיה לבלי חק"‪ ,‬וע"ז כיוון הלל‬ ‫זהו כל התורה" שע"י שכולל א"ע עם כל ישראל‬
‫באמרו לאותו גר )שבת לא‪" (.‬דעלך סני לחברך לא‬ ‫יוכל לבוא למדרגה זו לקבל כל התורה ברצון‬
‫תעביד זו היא כל התורה כולה"‪ ,‬כי ע"י מצוה זו של‬ ‫אעפ"י שאינו במדרגה זו עכשיו‪.‬‬
‫ט‬
‫פרשת משפטים ‪ /‬מדשן ביתך‬

‫הרמב"ם שנצטווינו מצוות תפילה‪ ,‬מדכתיב‬

‫"ולעבדו בכל לבבכם"‪ ,‬שמפורש בו ציווי‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬


‫התפילה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫חשיבות התפילה בפה‬
‫כמו"כ יש לדייק בלשון הרמב"ם "מפי‬ ‫ועבדתם את ד' אלקיכם‪.‬‬
‫השמועה למדו"‪.‬‬
‫הרמב"ם )הלכות תפילה פ"א ה"א( פסק‪:‬‬
‫וי"ל בדרך דרוש – עפ"מ שפירשו‬ ‫מצות עשה להתפלל בכל יום‪ ,‬שנאמר‬
‫בספה"ק‪ ,‬הפסוק )תהלים ס"ה( "שומע‬ ‫"ועבדתם את ד' אלקיכם" )שמות כ"ג כ"ה(‪.‬‬

‫תפילה עדיך כל בשר יבואו" השי"ת יודע‬ ‫מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה‬

‫מחשבות ובוחן כליות‪ ,‬וסגי לכאורה תפילה‬ ‫שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם" )דברים י"א‬

‫בלב‪ ,‬כמאמרם )תענית ב‪" (.‬איזו היא עבודה‬ ‫י"ג(‪ ,‬אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב‬

‫שהיא בלב – זו תפילה"‪ ,‬ולמה מתפללים‬ ‫זו תפילה‪.‬‬

‫בקול‪ ,‬כדי שילמדו גם אחרים להתפלל‪.‬‬ ‫וה"כסף משנה" הקשה למה לא כתב‬

‫אלימלך" זי"ע‪ ,‬דהנה כתיב )קהלת ז'( "כי אדם אין‬ ‫"ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬בהתחברות איש לרעהו‪ ,‬אפשר‬
‫צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"‪ ,‬וע"י‬ ‫להגיע ולקיים כל התורה כולה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫חטאיו נפגמים איבריו‪ ,‬וא"כ האיך יכול האדם‬ ‫ולכן מובן מה דאיתא בשם האר"י הק'‪ ,‬שלפני‬
‫לקיים מצוות השי"ת בקדושה‪ ,‬אלא התיקון לכך‬ ‫כל תפילה צריך לקבל על עצמו מצות "ואהבת‬
‫להתאחד בכללות ישראל‪ ,‬ע"ד "ועמך כולם‬ ‫לרעך כמוך"‪ ,‬כי ע"י קיום מצוה זו ובהתחברות עם‬
‫צדיקים" ע"י אחדות כולם הם בבחינת צדיקים‪,‬‬ ‫הכלל‪ ,‬אפשר לקיים את כל המצוות‪ ,‬גם אלו שאינם‬
‫וכך באפשרותם לקיים מצות השי"ת כראוי‪.‬‬ ‫נוהגים בכל עת וזמן ובכל אדם‪ .‬מובא בשם ה"נועם‬
‫י‬
‫מדשן ביתך ‪ /‬פרשת משפטים‬

‫וזה שממשיך הרמב"ם לומר "מפי‬ ‫וז"פ "שומע תפילה" מה שהשי"ת שומע‬

‫השמועה למדו"‪ ,‬מאחר שהתפילה צריכה‬ ‫תפילת כל פה דייקא‪ ,‬ולא סגי דברים‬
‫להיות בפה בבחינת "שומע תפילה"‪ ,‬לכן‬ ‫שבלב‪ ,‬כדי "עדיך כל בשר יבואו"‪ ,‬שעי"ז‬
‫זקוקים אנו ללימוד מהפסוק "ועבדתם את‬
‫יבואו גם אחרים להתפלל‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬
‫ד' אלקיכם"‪ ,‬כי מהפסוק "ולעבדו בכל‬
‫לפי"ז יובנו דברי הרמב"ם "מצות עשה‬
‫לבבכם" למדו חכמים‪ ,‬איזו היא עבודה‬

‫שבלב זו תפילה‪ ,‬והיינו סבורים שבכך‬ ‫להתפלל בכל יום" מצות תפילה בפה‬

‫סגי‪ ,‬תפילה בלב בלבד‪ ,‬לכן בא הפסוק‬ ‫דייקא‪ ,‬ילפינן זאת שנאמר "ועבדתם את‬

‫"ועבדתם" וגו' ללמד שיש להתפלל בפה‪.‬‬ ‫ד' אלקיכם"‪.‬‬

‫חברת מרבה תורה‬


‫להפצת תורה וחסידות‬
‫ידידים רוממוך בשירה קדמוך‬
‫בשיר וקול תודה נברך בזאת את ידידנו הדגול מרבבה‪ ,‬האי גברא רבא‪ ,‬עושה‬
‫ומעשה בכל כוחותיו לביסוס ושגשוג עניני חצרות קדשנו בכל אתר ואתר‪ ,‬ראש‬
‫וראשון לכל קדשי בית סערט ויז‘ניץ במסירות ובנאמנות‪ ,‬כהן שדעתו יפה‬
‫הרב יוסף הכהן באהם הי“ו‬
‫יו“ר ארגון אחדו“ת‬
‫הי“ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבן היקר ברוך הכשרונות‪ ,‬החתן שמעון יהודה‬
‫יהא רעוא שיזכה לרוות רוב נחת מכל יוצ“ח‪ ,‬ולהרבות פעלים לתורה ולתעודה‪,‬‬
‫מתוך חיי נחת שמחה וטוב לבב כל הימים אכי“ר‬
‫בברכה מרובה‬
‫מערכת מדשן ביתך‬ ‫חברת מרבה תורה‬
‫ג“א מצטרף לברכה ‪ -‬אלחנן קלאר‬

‫יא‬
‫פרשת משפטים ‪ /‬מדשן ביתך‬

‫תרומת הדשן‬
‫ברוב שמחה‪ ,‬אך הוא היה כאבן דומם – כלום לא‬ ‫ולא יראו פני ריקם‪) .‬כג‪ ,‬טו(‪.‬‬
‫משך את לבו ולא התרגש מאומה‪.‬‬
‫החסיד הנגיד ר' מענדל מקומונשט ז"ל‪ ,‬אשר‬
‫את הסעודה כולם היו חייבים לאכול בבית‬ ‫בצעירותו היה דל ורש‪ ,‬יצא פעם בחול המועד‬
‫הרבי‪ ,‬וגם הוא ביניהם‪ ,‬ומיד בסיימו‪ ,‬רץ חיש‬ ‫סוכות מביתו‪ ,‬ללכת לקאסוב אל מרן רביה"ק‬
‫לתפוס את מקומו הקבוע‪ ,‬מאחורי כסאו של‬ ‫בעל ה"תורת חיים"‪ ,‬כשבתכניתו להגיע לימים‬
‫הרבי‪.‬‬ ‫האחרונים של החג‪ .‬הוא תיכנן למצוא איזו עגלה‪,‬‬
‫לאחר ברכת המוציא‪ ,‬שח הרבי ואמר‪:‬‬ ‫אשר בה יעשה דרכו‪ ,‬אך משלא הזדמנה לו‪,‬‬
‫"איתא במדרש‪ :‬ארץ ישראל ד' מאות פרסה על‬ ‫בדלית ברירה נאלץ לכתת רגליו‪ .‬הדרך היתה‬
‫ד' מאות פרסה היא‪ ,‬והיה שם זקן אחד שלא עלה‬ ‫קשה ומעייפת‪ ,‬ופחד נפל עליו בעת הליכתו‪,‬‬
‫ירושלימה מימיו‪ .‬לעת זקנותו בכל זאת החליט‬ ‫מחשש שייאלץ להשאר באיזה ישוב בדרך‪ ,‬ברם‬
‫לעלות לרגל‪ ,‬לבית המקדש‪ .‬בהגיעו לירושלים‬ ‫הקב"ה היה בעזרו‪ ,‬והוא הגיע לקאסוב בהושענא‬
‫ושאל איה הדרך לבית המקדש‪ ,‬צחקו עליו‬ ‫רבה בשעות שאחרי הצהרים‪ ,‬סמוך לכניסת החג‪.‬‬
‫והתלוצצו ממנו‪ ,‬היתכן‪ ,‬זקן כזה שלא יכיר את‬ ‫מיד רץ לטבול והזדרז ללכת לבית המדרש‪.‬‬
‫הדרך לבית הקדוש הזה?!‬ ‫בעת התפלה‪ ,‬התפללו הרבי והקהל תפלת‬
‫לאחר התרוצצות ותלאות רבות‪ ,‬מצא את‬ ‫החג בהתלהבות‪ ,‬אך הוא‪ ,‬מרוב עייפותו‪ ,‬לא‬
‫המקום והגיע לשם‪ ,‬והנה מה רואות עיניו – בחור‬ ‫הרגיש שום רגש התקשרות לא ברבי ולא בתפלה‬
‫עומד יחף על המזבח‪ ,‬לבוש בגדים מוכתמים‬ ‫– גם באמצע השנה היה חש התעוררות רבה יותר‬
‫בדם‪ ,‬ובמזלג שבידו הופך את חתיכות הבשר‬ ‫מאשר עכשיו‪ .‬ב"אתה הראת" געש וסער בית‬
‫מצד לצד‪ ,‬בבחינת הפך בה והפך בה‪ .‬אברך אחר‬ ‫המדרש מרוב דבקות התפלה של המתפללים‪,‬‬
‫מתהלך ואוכל בפה מלא מבשר הזבח‪ ...‬ועוד‬ ‫אבל הוא לא חש התעוררות כלשהי – כל השנה‬
‫עבודות כאלו‪ .‬הרהר הלה בלבו בתמיהה – וכי‬ ‫ציפה לרגע מרומם זה של "אתה הראת" שישמע‬
‫זה כבודו של בית המקדש?! בשביל זה באים הנה‬ ‫מפי הרבי‪ ,‬והנה עתה בהגיעו לעת כזאת‪ ,‬קרירות‬
‫לראות?!‬ ‫נוראה תקפתו‪ .‬בשעת ה"הקפות" כולם רקדו‬
‫יב‬
‫מדשן ביתך ‪ /‬פרשת משפטים‬

‫ימול אותו ובעהי"ת לא יזוב הדם‪ ,‬ושאלו הבעה"ב‬ ‫על זה משיב לו המדרש את הבטחת הקב"ה‬
‫אם מבטיחו זאת בטח‪ ,‬ואמר הרה"ק‪ .‬הן‪.‬‬ ‫)שמות כג‪ ,‬טו(‪" :‬ולא יראו פני ריקם" – אפילו תבוא‬
‫לעלות לרגל במחשבות כאלו‪ ,‬לא תפסיד – וסיים‬
‫ונתרצה הבעה"ב והכין סעודה ולקח את‬ ‫רבינו – אפילו אם באים לבית המקדש ואין רואים‬
‫בנו על חיקו‪ ,‬והרה"ק מל אותו כראוי‪ ,‬אבל הדם‬ ‫כלום ואין מרגישים מאומה‪ ,‬גם אז "ולא יראו פני‬
‫הי' שותת ולא יכלו לעצור אותו ר"ל‪ ,‬ונתבהל‬ ‫ריקם" – אין זה ציווי‪ ,‬אלא הבטחה ליהודי‪ ,‬כי‬
‫הרה"ק מאד ולא ידע לשית עצות בנפשו‪ ,‬ומרוב‬ ‫אפילו יבוא בלי דעת והשגה נעלה‪ ,‬גם כן לא תהיה‬
‫צערו יצא החוצה לראות אם ימצא איש להגיד לו‬ ‫דרכו חינם‪.‬‬
‫את אשר קרהו כמאה"כ "דאגה בלב איש" וגו'‬ ‫הפעם חש ר' מענדל כי הרבי התכוון להרהורי‬
‫וראה שהרה"ק ר' זושא זצ"ל בא וירץ לקראתו‬ ‫לבו – ניצוץ רוחני ניצת בקרבו‪ ,‬התרגשות רבה‬
‫ויספר לו המאורע‪ ,‬ותיכף ומיד חזרו שניהם לבית‬ ‫אחזה בו‪ ,‬והחל לחוש הארה נשגבה‪.‬‬
‫הבעה"ב ויצו הרבי ר' זושא לערוך השלחן ולאכול‬ ‫"נזר החיים" עמ' קמ"ז‬
‫הסעודה‪ ,‬וכן עשו ובאמצע הסעודה נעצר הדם‪,‬‬
‫ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו‪) .‬כד‪ ,‬יא(‪.‬‬
‫ונתרפא הנימול‪ ,‬ושאל הרה"ק ר"פ את הרה"ק‬
‫עובדא ששמעתי מהרה"ק ר' פנחס מקאריץ‬
‫ר"ז‪ .‬מהכין ידע זאת‪ ,‬והשיב לו הרר"ז מהתוה"ק‬
‫זצ"ל שהתאכסן פ"א אצל בעה"ב אחד‪ ,‬וראה שיש‬
‫דכתיב )שמות כד‪ ,‬יא( ויחזו את האלקים )היינו אם‬
‫לו בן גדול שאינו נימול‪ ,‬ושאלו לבעה"ב מדוע לא‬
‫רואין מדת הדין ח"ו( ויאכלו וישתו‪ ,‬ועי"ז נמתקין‬ ‫מלת אותו והשיב מפני שמתו אחיו מחמת מילה‬
‫הדינין‪.‬‬ ‫כי אחרי המילה לא יכלו לעצור הדם ר"ל‪ ,‬והרע‬
‫הקדמה ל"אמרי יוסף" עמ' י"ז ע"ב אות ז'‬ ‫הדבר בעיני הרה"ק הנ"ל ואמר לו שהוא בעצמו‬

‫חברת מרבה תורה ‪ -‬להפצת תורה וחסידות‬


‫מזלא טבא‬
‫בשיר וקול זמרה נברך‪ ,‬לידידנו היקר חבר המערכת ברוך הכשרונות גריס‬
‫באורייתא תדירא באהבה ויראה‪,‬‬
‫ה“ה הבה“ח אליעזר דב רוזנברג הי“ו‬
‫לרגל שמחת נישואיו במז“ט ובשעטומ“צ‬
‫יהי רצון שתזכה להקים בית נאמן בישראל מתוך תענוג עושר ואושר בכפל כפליים‪ ,‬לאורך‬
‫ימים ושנים‪ ,‬עד ביאת גוא“צ‪ ,‬אכי“ר‪.‬‬
‫בברכה מרובה‬
‫מערכת מדשן ביתך‬ ‫חברת מרבה תורה‬
‫ג“א מצטרף לברכה ‪ -‬אלחנן קלאר‬

‫יג‬
‫פרשת משפטים ‪ /‬מדשן ביתך‬

‫"שקל אשא"‬
‫ליקוט מפי ספרים וסופרים‬
‫בשגב מעלת שבת שקלים‬

‫המתקת הדינים וזיכוך הנפש‬


‫הנה באמצעות השקלים של עכשיו זוכין ישראל לנשיאת ראש והמתקת הדינים וזיכוך‬
‫הנפש‪ ,‬כמו כן לעתיד בכל שנה ושנה בעת קריאת הפרשה בשבת זו נעשה כך‪.‬‬
‫מרן רביה"ק בעל "אהבת שלום" זי"ע פר' פקודי ופר' שקלים‬

‫לשקול מעשיו‬
‫ענין השקל הוא שהאדם צריך להיות שוקל תמיד מעשיו כמה פעמים הפסיק בעבודת‬
‫השי"ת‪ ,‬ויכיר מיעוט ערכו‪ ,‬ואז יוכל לבא לפרשת זכור‪ ,‬שהוא מחיית עמלק שגימ' ר"ם‪ ,‬שידע‬
‫שפלות עצמו שלא עשה עדיין כלום‪ ,‬ועל ידי זה יוכל לזכות לק"ץ הגאולה‪ ,‬כי כשתקח מספק‬
‫עמל"ק שהוא רם ממספר שכ"ל נשאר ק"ץ‪.‬‬
‫מרן רביה"ק בעל "צמח צדיק" זי"ע מועדים‪ ,‬עמ' תק"ד‬

‫סגולה שיחיו בניו‬


‫אמרו חז"ל )פסחים ח‪ (.‬הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור‪ ,‬נקטו בלשונם‬
‫סלע דייקא ולא פרוטה כדרך הש"ס תמיד לומר פרוטה‪ ,‬אלא שרמזו על מצות שקלים‪ ,‬כי סלע‬
‫האמור בש"ס הוא שקל האמור בתורה כמבואר בהרמב"ם ז"ל )הל' שקלים פ"א ה"א(‪ ,‬ורמזו בזה‬
‫אשר סגולת מצות השקלים הוא שיחיו בניו‪.‬‬
‫"אמרי נועם" פר' שקלים‬
‫מוסיף והולך‬
‫הנה ענין מחצית השקל‪ ,‬כי בכל שנה ושנה צריך האדם להיות יותר גבוה בקדושה ואז שקל‬
‫יד‬
‫מדשן ביתך ‪ /‬פרשת משפטים‬

‫של שנה העבר והכלי של שנה שעברה מוחץ‪ ,‬כי צריך להיות בכלי יותר גבוה‪ ,‬והיא מיתה לצורך‬
‫חיים‪ ,‬כמאמר מה תקנתו של אדם ויחיה כו' )תמיד לב‪.(.‬‬
‫"קדושת לוי" פר' שקלים‬
‫שלא יתערב הטוב ברע‬
‫יש שני דרכים‪ ,‬דרך הטוב ודרך הרע‪ ,‬וצריך האיש המשכיל ליזהר בנפשו שלא יתערב השני‬
‫דרכים היינו שלא יתערב הטוב ברע שלא יהיה בחינת כלאים ח"ו‪ ,‬כי התערבות טוב ברע הוא‬
‫בחינת כלאים‪ ,‬רק שיראה לשקול בפלס מאזני שכלו להיות נוטה לצד הימין‪ ,‬ואזי זוכה להכניס‬
‫הכל אל הקדושה מקור האחדות‪ ,‬ולזה הטעם קורין פרשה זו פרשת שקלים על שם שצריך‬
‫האיש המשכיל לשקול את עצמו כנזכר לעיל‪ ,‬וקורין פרשת שקלים בתחילת החודש לרמוז‬
‫שצריכין להכין מתחילת החודש ולשקול את עצמו בפלס מאזני צדק לנטות לצד הימין‪ ,‬ולא‬
‫יהיה שום בחינת כלאים‪ ,‬וזהו באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים וד"ל‪.‬‬
‫מרן רביה"ק בעל "אהבת שלום" זי"ע פר' שקלים עמ' קכ"ט‬

‫ויעשו כולם אגודה אחת‬


‫ענין מחצית השקל הוא מרומז על אחדות וכמבואר ברבינו בחיי ואלשיך שמרומז שכל א'‬
‫וא' מישראל איננו שלם בלתי אם יתחבר עצמו עם חבירו ובהשתתפות עם חבירו בא להשלמה‬
‫ושניהם יחד המה כלי שלימה‪ ,‬ועל זה מרומז ענין מחצה"ש שכל א' וא' מישראל ישקול זאת‬
‫במאזני שכלו וישתדל בכל עוז לעבוד בזה לאהוב את חבירו ממש כגופו ]וכו'[‪.‬‬
‫"ישמח ישראל" פר' שקלים‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬

‫חברת מרבה תורה ‪ -‬להפצת תורה וחסידות‬


‫מזלא טבא וגדיא יאה‬
‫בלב מלא שמחה נשגר מיטב ברכותינו ואיחולינו אל מעלת כבוד ידידנו היקר איש חי ורב פעלים‪,‬‬
‫מופלג בשבחים ותוארים‪ ,‬יקר שבערכין כשמן הטוב תורק שמו‪ ,‬מבין בחידוד ובסברא‬
‫הי“ו‬ ‫הר“ר יוסף מאיר האס‬
‫עורך הגליון השבועי ”מדשן ביתך“‬
‫לרגל שמחת הולדת הבן במז“ט ובשעטומ“צ‬
‫יהי רצון שיזכה לרוב תענוג ונחת מכל יוצ“ח‪ ,‬ויתברך בבני חיי אריכי ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא‬
‫מתוך נחת והרחבה עד עולם אכי“ר‬
‫בברכה מרובה‬
‫מערכת מדשן ביתך‬ ‫חברת מרבה תורה‬
‫ג“א מצטרף לברכה ‪ -‬אלחנן קלאר‬

‫טו‬
‫פרשת משפטים ‪ /‬מדשן ביתך‬

‫ידידינו החשובים והנכבדים‬


‫האחים הרה"ח ר' חיים אריה הי"ו‪ ,‬הרה“ח ר‘ דוד הי“ו‪,‬‬
‫הרה“ח ר‘ יואב הי“ו‪ ,‬הרה“ח ר‘ שמואל יצחק הי“ו ליסוער‬
‫לעילוי נשמת אביהם הרה“ח ר‘ שלמה ב"ר חיים יוסף ז“ל ‪ -‬נלב"ע כ"ט שבט תשנ“ב‬

‫הרה"ג ר' משולם פייש רוזנברג שליט"א ‪ -‬רמת ויז'ניץ‬


‫לרגל שמחת נישואי הבן החתן אליעזר דב הי“ו במזל טוב ובשטומ“צ‬

‫הרה"ח ר' יוסף הכהן באהם הי"ו ‪ -‬רמת ויז‘ניץ‬


‫לרגל שמחת נישואי הבן החתן שמעון יהודה הי“ו במזל טוב ובשטומ“צ‬

‫הרה“ח ר‘ דוד אשר פדר הי“ו ‪ -‬בני כרק‬


‫לרגל שמחת נישואי הנכד החתן שמעון יהודה באהם הי“ו במזל טוב ובשטומ“צ‬

‫הרב שמואל רוזנברג שליט“א ‪ -‬בני כרק‬


‫לרגל שמחת נישואי הנכד החתן אליעזר דב רוזנברג הי“ו‬
‫ולרגל שמחת אירוסי בתו עב“ג החתן מאיר ויטריאול הי“ו‬
‫במזל טוב ובשטומ“צ‬

‫מי התבטא ועל מה ‪ -‬שימליץ טוב בעלמא דקשוט ?‬


‫על מה התבטא הרה“ק רבי אלימלך מליז‘ענסק זי“ע ‪-‬‬
‫שאין מצוה גדולה מזו ??‬
‫על מה התבטא ה“פלא יועץ“ ‪ -‬שאין חסד גדול מזה ???‬
‫להתענג‪...‬‬
‫טז‬