You are on page 1of 32

‫א‬ ‫חיה‬ ‫משפטים – שבת שקלים‬ ‫נפש‬

‫פרשת משפטים‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬


‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
‫ב‬ ‫חיה‬ ‫משפטים – שבת שקלים‬ ‫נפש‬

‫לע"נ‬
‫אשתי האשה החשובה מרת שרה ע"ה‬
‫בת מו"ח הרה"ח ר' פנחס ז"ל בלנק‬
‫נפטרה בדמי ימיה‬
‫ביום ט"ו אייר תשס"ח‬
‫אחר שנזדככה ביסורים קשים רבות בשנים‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫‪....................................‬‬

‫נפש חיה‬
‫פרשת משפטים – שבת שקלים‬
‫שנת תש"ע‬
‫‪............................‬‬
‫להערות‪ :‬מ‪ .‬סגלשטיין‬
‫רח' עזרת תורה ‪6‬‬
‫ירושלים ת"ו‬
‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪:‬‬
‫‪memosk@gmail.com‬‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
‫א‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~‬
‫פתיחה במעלת התפלה‬
‫פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם‬
‫~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫איתא במדרש תנחומא )ריש פרשת תבא( וז"ת‪ :‬צפה משה ברוח הקודש שעתיד בית המקדש ליחרב‬
‫ולא יביאו ישראל ביכורים‪ ,‬עמד ותיקן להם לישראל שיהו מתפללים ג' פעמים ביום שלשה תפלות ערב‬
‫ובוקר וצהרים‪ ,‬בא וראה כמה כח גדול של תפלה יותר ממאה מעשים טובים‪ ,‬שכל מעשים טובים שעשה‬
‫משה לא בקש ליכנס לארץ ישראל רק בתפלה‪ ,‬ע"כ‪ .‬והנה ראוי ליתן טעם מה ענין ג' תפלות לביכורים‪.‬‬

‫ולבא אל הענין נקדים לבאר מאמרם ז"ל בפרק יציאות השבת )שבת דף י"א ע"א( וז"ת‪ :‬חברים שהיו‬
‫עוסקין בתורה מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה‪ ,‬אמר רבי יוחנן לא שנו אלא כגון רבי‬
‫שמעון בן יוחאי וחביריו שתורתן אומנותן‪ ,‬אבל כגון אנו מפסיקין לקריאת שמע ולתפלה‪ ,‬וכן איתא‬
‫בירושלמי )פ"א ה"ב(‪ :‬רבי יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה אפילו לתפלה‬
‫אנו מפסיקין‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫ומעתה יש לחקר זאת מה נשתנית עבודת התפלה מכל שאר המצות והלא עיקר תפלה היא מצות‬
‫עשה מדאורייתא להרמב"ם והסמ"ג ז"ל‪ ,‬וכמו שדרשו חז"ל )בריש תענית( ולעבדו בכל לבבכם איזו היא‬
‫עבודה שהיא בלב‪ ,‬הוי אומר זו תפלה‪ ,‬ואפילו להרמב"ן ז"ל ושארי פוסקים דהוי רק אסמכתא‪ ,‬מכל‬
‫מקום חז"ל הם תקנו מנין התפלות ונוסחתם וזמנם‪ ,‬ולא מצינו בשום מצוה ואפילו במצוה דרבנן שיהיו‬
‫פטורין ממנה מטעם תורתן אומנותן‪ ,‬ולמה זה יהיו פטורים רשב"י וחבריו מהתפלה‪ ,‬וכמו שהקשו‬
‫בירושלמי ולא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב‪ ,‬ולית ליה לרבי שמעון‬
‫בן יוחי הלמד שלא לעשות נוח לו אילו לא נברא‪ ,‬עוד יש להקשות וכי רבי יוחנן לא היתה תורתו‬
‫אומנותו והלא לא היה לו אומנות אחרת ולא הלך ארבע אמות בלא דברי תורה כדאיתא ביומא )דף פ"ו‬
‫ע"א(‪.‬‬

‫ונ"ל בס"ד בהקדים לבאר מאמר במדרש וז"ת‪ :‬רבי הונא בשם רבי אחא אף על פי שעשרה בני‬
‫אדם אמרו ספר תהלים‪ ,‬מכלהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראל‪ ,‬משלו משל למה"ד‬
‫לחבורה של אנשים שמבקשים לומר הימנון למלך‪ ,‬אמר להם המלך כלכם נעימים כלכם חסידים כלכם‬
‫משובחין לומר הימנון לפני‪ ,‬אלא איש פלוני יאמר על ידי כלכם‪ ,‬למה‪ ,‬שקולו ערב‪ ,‬כך בשעה שבקשו‬
‫עשרה צדיקים לומר ספר התהלים אמר להם הקב"ה כלכם נעימים וחסידים ומשובחים לומר הימנון לפני‪,‬‬
‫אלא דוד יאמר על ידי כלכם‪ ,‬למה‪ ,‬שקולו ערב‪ ,‬הה"ד ונעים זמירות ישראל‪ ,‬רבי הונא בשם רבי אחא‬
‫אמר מי מנעים זמירותיהם של ישראל דוד בן ישי‪ ,‬אלף המגן תלוי עליו‪ ,‬כל אותן האלפים והרבבות‬
‫שעמדו על הים והגנתי עליהם לא הגנתי עליהם אלא בזכות אותו שבא לאלף דור‪ ,‬כל שלטי הגבורים‬
‫ב‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫להביא מי שהוא עומד וישלוט ביצרו ויתגבר על יצרו כגון משה בשעתו דוד בשעתו עזרא בשעתו כל‬
‫דורו נתלה בו וכו'‪ ,‬פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם‪ ,‬היה לו לומר לא בזה תפלתו‪ ,‬ואם לא‬
‫בזה תפלתם היה לו לומר פנה אל תפלת הערערים‪ ,‬אלא פנה אל תפלת הערער זה תפלתו של מנשה מלך‬
‫יהודה וכו'‪ ,‬רבי יצחק פתר קרייא בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים‬
‫ואין להם אלא תפלה זו בלבד‪ ,‬אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אל תבזה את תפלתם‪ ,‬תכתב זאת לדור‬
‫אחרון מכאן שהקב"ה מקבל השבים‪ ,‬ועם נברא יהלל י"ה שהקב"ה בורא אותן בריה חדשה‪.‬‬

‫וראשונה נקדים לבאר דברי הגמ' )תמיד דף ל"ב ע"ב( וז"ת‪ :‬כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו‪,‬‬
‫שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה'‪ ,‬עוד נקדים לבאר מאמרם ז"ל‬
‫במדרש )ויק"ר י"ט א'( וז"ת‪ :‬רבי יוחנן אמר אין רנה של תורה אלא בלילה‪ ,‬וכן אמר בזהר ויקרא )דף כ"ג‬
‫ע"ב(‪ :‬דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא‪ ,‬ומאמר זה אומר דרשוני וחיו‪ ,‬חדא למה באמת אין רנה‬
‫של תורה אלא בלילה‪ ,‬ומה הפרש בין לימוד תורה ביום ללימוד תורה בלילה‪ ,‬וזאת שנית שסתמו ולא‬
‫פירשו מה היא רננה זו‪ ,‬ואין אתנו יודע מה היא רנה של תורה‪.‬‬

‫ולבא אל המכוון נקדים לפרש בס"ד פסוק שאמר דוד נעים זמרות ישראל בספר תהלים 'עבדו את‬
‫י"י בשמחה באו לפניו ברננה'‪ ,‬ולכאורה היה ראוי יאמר בתחלה באו לפניו ברננה ואחר כן עבדו את‬
‫י"י בשמחה‪ ,‬ואמאי הקדים את המאוחר‪ ,‬אלא ידוע דאין עבודה אלא תפלה כמ"ש בזהר משפטים )דף‬
‫קט"ו ע"ב(‪ ,‬והנה איתא בירושלמי ברכות )פ"ה ה"א( כל המיצר אסור להתפלל‪ ,‬וכן איתא בזהר תרומה‪,‬‬
‫וז"ת‪ :‬והכי אוליפנא דכל פולחנא דבעי בר נש למפלח לקודשא בריך הוא‪ ,‬בעי בחדוותא ברעותא דלבא‬
‫בגין דישתכח פולחניה בשלימו‪ ,‬ואצטריך למיעל בנהירו ובחדוה ולא לאחזאה בה עציבו כלל‪ ,‬ואי תימא‬
‫אי הכי האי מאן דאיהו בצערא ובדוחקא דלא יכיל למחדי לביה ומגו דוחקיה אית ליה למתבע רחמין‬
‫קמי מלכא עלאה‪ ,‬אי הכי לא יצלי צלותא כלל ולא ייעול בעציבו כלל‪ ,‬דהא לא יכיל למחדי לביה‬
‫ולאעלא קמיה בחדוה‪ ,‬מאי תקונא אית ליה להאי בר נש וגו'‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬

‫ומעתה מאי תקנה אית ליה לבר נש דאיהו בצערא שיוכל להתפלל לפני קונו‪ ,‬לזה בא נעים זמרות‬
‫ישראל ומלמדנו להועיל האיך נזכה לעבודת התפלה שתהיה תמיד בשמחה ואפילו כשמתפלל על כל צרה‬
‫שלא תבא ח"ו‪ ,‬ולזה פתח ואמר באו לפניו 'ברננה'‪ ,‬ור"ל שתבאו לפניו ברננה של תורה‪ ,‬ואין רנה של‬
‫תורה אלא בלילה‪ ,‬וכשרננה ברמשא אזי שמחה בצפרא‪ ,‬ומה היא רנה של תורה היינו שירות ותשבחות‬
‫שאומר לפני התפלה מחצות הלילה עד עלות השחר‪ ,‬וכדאיתא בפרק אין עומדין )ברכות דף ל"א ע"א(‪:‬‬
‫לשמוע אל הרנה ואל התפלה‪ ,‬רנה זו תפלה‪ ,‬תפלה זו בקשה‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל‪ :‬רנה זו תפלה של שבח‬
‫וכו'‪ ,‬והוא מהמדרש )דב"ר פ"ב סי' א'( וז"ת‪ :‬לשמוע אל הרנה ואל התפלה‪ ,‬רנה זו קילוסו של הקב"ה‪,‬‬
‫ותפלה לצרכיו של אדם‪ .‬ומה היא עיקר קילוסו של הקב"ה הוי אומר אלו שירות ותשבחות שבספר‬
‫תהלים‪ ,‬וזהו שאמר רבי יוחנן אין רנה של תורה אלא בלילה‪ ,‬ר"ל כי רק לימוד התורה שלומד בלילה‬
‫נחשבת כשירות ותשבחות שבספר תהלים‪ ,‬וברנה של תורה מזמר המקטריגים ותהיה תפלתו בלי‬
‫קיטרוג‪ ,‬ז"ס פסוקי דזמרה‪.‬‬
‫ג‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫וכן אמר בזה"ק )ח"ב דף ק"ל ע"ב( וז"ת‪ :‬כדין כרוזא קדים וקרי אתעתדו קדישי עליונין אינון דמשבחן‬
‫למאריהון אתתקנו בשבחא דיממא‪ ,‬כדין אתפרשון יממא מן ליליא‪ ,‬זכאה חולקיה מאן דקם בצפרא מגו‬
‫תושבחתא דאורייתא דלעי בליליא וגו'‪ .‬ועל דרך שפירש מרן כ"ק אדמו"ר רב שר שלו' מבעלזא ז"ל את‬
‫הפסוק יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי‪ ,‬יערוף‪ ,‬מלשון וערפו שם את העגלה‪ ,‬לקחי‪ ,‬היא התורה‬
‫שנקראת לקח טוב‪ ,‬ור"ל כשיערוף כמטר את הקליפות על ידי לימוד התורה לפני התפלה‪ ,‬אזי תזל כטל‬
‫אמרתי שתתקבל תפלתי לרצון לפני אדון כל‪ ,‬וזהו שאמר נעים זמרות ישראל הקשיבה רנתי האזינה‬
‫תפלתי בלא שפתי מרמה‪ ,‬וכן אמר שמעה א"להים רנתי הקשיבה תפלתי‪ ,‬הקשיבה רנתי זו רינונה של‬
‫תורה ואחר כן האזינה תפלתי‪ ,‬וכדכתיב לשמוע אל הרנה ואל התפלה‪ ,‬וזהו שאמר בלא שפתי מרמה‪,‬‬
‫וכן על דרך זה יפורש פסוק בירמי' )סי' ז'( ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם 'רנה' 'ותפלה'‬
‫וגו'‪.‬‬

‫והנה אמרו ז"ל במדרש‪ :‬התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה‪ ,‬וכן אמר בזהר )ח"א דף‬
‫קל"ד ע"א( וז"ת‪ :‬תא חזי כד בעא קב"ה וסליק ברעותא קמיה למברי עלמא הוה מסתכל באורייתא וברא‬
‫ליה‪ ,‬הה"ד ואהיה אצלו אמון‪ ,‬וצדיק י"י צדקות אהב והקב"ה אוהב את בן אומנתו‪ ,‬היינו הצדיק שהוא‬
‫מגין על דורו ומקיים עלמא בתורתו )יעוי' שפת אמת ליקוטים ברכות דף ח' ע"א ד"ה אוהב ה'(‪ ,‬וכמו שאמר‬
‫בזה"ק )ח"ב דף קס"א ע"ב(‪ :‬קב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא‪ ,‬בר נש מסתכל בה באורייתא ומקיים‬
‫עלמא וגו'‪ ,‬בגין כך זכאה איהו בר נש דאשתדל באורייתא דהא איהו מקיים עלמא‪ ,‬ולזה נקראו תלמידי‬
‫חכמים בנאין שעוסקין בבנינו של עולם‪ ,‬וכדאיתא בגמרא )שבת דף קי"ד ע"א( מאי בנאין אלו תלמידי‬
‫חכמים שעוסקים בבנינו של עולם‪ ,‬וכן אמר בזהר תרומה‪ :‬ואי קאים בר נש ואשתדל באורייתא איהו‬
‫מקיים עלמא וגו'‪ ,‬והנה רשב"י וחבריו הגיעו למדרגה זו שכל תורתן היה במדרגת התפלה‪ ,‬ובתורתן היו‬
‫פועלין ישועות בקרב הארץ כמו שפועלין בתפלה ובתורתן השפיעו כל טוב לכלל ישראל‪ ,‬ותורתן זהו‬
‫תפלתן‬

‫וזהו שאמר רבי יוחנן ברוב ענותנותו‪ ,‬לא שנו אלא כגון רבי שמעון וחבריו‪ ,‬אלין אינון דקיימי‬
‫קמיה ואולפא מניה בכל יומא‪ ,‬רבי אלעזר בריה‪ ,‬ורבי אבא‪ ,‬ורבי יוסי‪ ,‬ורבי חייא‪ ,‬ורבי יצחק‪ ,‬ושאר‬
‫חבריא קדישא מחצדי חקלא‪ ,‬דאינהו קיימא דעלמא הממשיכים בתורתם חסדים טובים ורחמים וכל‬
‫ברכאן טבין לכל זרע ישראל‪ ,‬וכמו שאמרו ז"ל במקום רנה שם תהא תפלה‪ ,‬ר"ל שתהא למודם בכונת‬
‫התפלה )יעוי' ס' תפארת שלמה סוף פר' תבא ד"ה במס' ברכות(‪ ,‬אבל כגון אנו ‪-‬שברוב ענותנותו לא החשיב את‬
‫עצמו שהגיע למדרגה זו‪ -‬מפסיקין אף לתפלה )וזה נ"ל בס"ד כונת רבי יוחנן שאמר 'ולואי ויתפלל אדם כל היום‬
‫כולו'(‪.‬‬

‫ופסוק ואתה אל תתפלל וגו' כיון דאתא לידן נימא ביה מילתא‪ ,‬הנה פסוק זה נשנה פעמיים בירמי' בשינוי קצת‪ ,‬בסי' ז'‬
‫אמר‪ :‬ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שומע אתך‪ ,‬ובסי' י"א אמר‪ :‬ואתה אל‬
‫תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שומע בעת קראם אלי בעד רעתם‪ .‬ותא חזי האי קרא רישיה לאו‬
‫סיפיה וסיפיה לאו רישיה‪ ,‬דברישא מזהיר לירמי' הנביא ע"ה שהוא לא יתפלל ולא ישא רנה בעדם‪ ,‬ויהיב טעמא כי אינני שומע‬
‫ד‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫בעת קראם אלי‪ ,‬ומה ענין יש היותו בלתי שומע מה שהם קוראים‪ ,‬למה שימנע לנביא מלהתפלל הוא עצמו‪ ,‬תו קשה בשנותו את‬
‫טעמו מהתם להכא‪ ,‬דלעיל בסי' ז' אמר כי אינני שומע אותך‪ ,‬וכאן אמר כי אינני שומע בעת קראם אלי‪ ,‬תו צ"ל כי אמרו ואל‬
‫תפגע בי נראה כיתר‪ ,‬שאחר שאמר לו אל תתפלל ואל תשא בעדם רנה ותפלה מה נשאר עוד לומר אל תפגע בי‪ ,‬עוד יקשה על‬
‫השנות פעמיים לשון רנה ותפלה‪ ,‬ומה היא רנה ומה היא תפלה‪ ,‬עוד יש לדייק על אומרו ואתה שנראה כמו יתר )יעוי' ס' בינה‬
‫לעתים ח"ב דרוש ג' לתפלה(‪ ,‬ועל פי דברנו הנ"ל יובן בטוב טעם לשון רנה ותפלה‪-‬‬

‫‪-‬והנה איתא בס"י דעם היות שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים‪ ,‬וממלא כל שאלתם בכל מה שיצטרך להם‪ ,‬על כל זה‬
‫בדבר שיודע הש"י שאי אפשר למלאות בקשתו ולהשיב נגד מדת הדין‪ ,‬אזי מזהיר להצדיק שלא יתפלל יותר‪ ,‬כי באם יתפלל כביכול‬
‫יתעצב הש"י אל לבו מלהשיבו ריקם‪ ,‬כמ"ש השי"ת למשה רבנו ע"ה רב לך אל תוסף דבר אלי וגו'‪ ,‬והוא הענין שהזהיר הש"י‬
‫לנביא ירמיה ע"ה ואתה אל תתפלל וכו' ואל תשא בעדם רנה ותפלה וגו' כי אינני שמע אתך )יעוי' ס' אגרא דכלה פר' וירא(‪.‬‬
‫והנה כתב החסיד מהר"ר יוסף יעבץ ז"ל כי לשלשה סיבות תתקבל התפלה‪ ,‬אחת להיותו עלוב ומעביר על מדותיו‪ ,‬שנית להיותו‬
‫משבר תאותו לכבוד יוצרו‪ ,‬ושלישית להיותו מרבה בתפלה ובתחנונים‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן כתב בעל העקרים )מאמר רביעי פרק כ"ג( וז"ל‪:‬‬
‫‪...‬ואל אלו הג' תנאים רמז דוד כו'‪ ,‬ואמנם אף אם ימצאו שלשתן איננו מחוייב שתקובל התפלה על כל פנים‪ ,‬ואפשר שכבר יהיה‬
‫המקבל כל כך רחוק מהש"י שיצטרך להרבות ולהפציר בתפלה כדי שתקובל‪ ,‬ועם ההפצר ורבוי התפלה אפשר שתקובל‪ ,‬ולזה תמצא‬
‫ישעיה הנביא מאשים את ישראל על שלא היו מפצירין בתפלה אמר ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך‪ ,‬שנראה שאם היו‬
‫מחזיקין ומפצירין בו היה מועיל‪ ,‬וכן מצינו באנשי נינוה שכתוב בהן ויקראו אל א"להים בחזקה ונעתר להם‪ ,‬וכן משה רבנו ע"ה‬
‫כשהתפלל על מעשה העגל הרבה והפציר בתפלה ימים רבים עד שנענה‪ ,‬וכן במרגלים עד שנאמר לו סלחתי כדברך‪ ,‬ופעם יהיה‬
‫המקבל כל כך רחוק מהש"י או יהיה הדבר המבוקש כל כך גדול שלא יועיל רבוי התפלה עד שיעשה המתפלל אי זה פעל או‬
‫פעולות מורות על ההכנעה והתשובה‪ ,‬אמר ישעיה גם כי תרבו תפלה אינני שומע כו'‪ ,‬ואמר רחצו הזכו כו'‪ ,‬יעו"ש‪-‬‬

‫‪-‬והנה איתא בכתבים שנפש שלמה ע"ה נתגלגל בנפש ירמי' ע"ה ‪-‬פע"ח שער ק"ש שעל המטה פי"א‪ ,‬ויעוי' זוה"ק ח"א‬
‫דף רמ"ט ע"ב‪ ,‬וס' מגלה עמוקות ואתחנן אופן פ"ו‪ ,-‬ועתה שרצה השי"ת להחריב את הבית אשר בנה שלמה המלך ע"ה וידע‬
‫הוא ית' כי כאז כן עתה ירבה ויפציר בתפלה להיותו עיניו פקוחות על הבית הזה‪ ,‬ויתחנן על פעל ידיו למען לא יחרב‪ ,‬ובקש הש"י‬
‫למנוע מה שהיה יכול ירמי' ע"ה להועיל להם בתפלתו‪ ,‬לזה אמר השי"ת לירמי' ע"ה ואתה אל תתפלל וגו'‪ ,‬וטעם אומרו ב'‬
‫פעמים ואתה אל תתפלל וגו'‪ ,‬פעם אחת נגד בחינת נפש שלמה שבו כנ"ל‪ ,‬ופעם שנית נגד בחינת עצמו‪ ,‬והנה שלמה המלך ע"ה‬
‫אחר בנותו את הבית הרבה והפציר בתפלה ובתחנונים וכפיו פרושות השמים בהתעצמות בתפלה‪ ,‬ונעתר לו ה' ויאמר אליו שמעתי‬
‫את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננת לפני וגו'‪ ,‬ומכל מקום עיקר ותחלת כלל בקשתו היתה ופנית אל תפלת עבדך לשמוע אל‬
‫הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל להיות עיניך פתוחות אל הבית הזה‪ ,‬ולזה נגד בחינת נפש שלמה שבו אמר לו השי"ת‪ ,‬ואתה‬
‫'שלמה'‪ ,‬עם היות בזמן שבנית הבית התחננת לפני אהיה שומע הרנה והתפלה אשר אתה מתפלל ונעניתי לך‪ ,‬מכל מקום עתה אל‬
‫תתפלל בעדם הרנה והתפלה אשר בקשת אז לשמוע אל הרנה ואל התפלה כי אינני שומע כלל‪ ,‬ומה שהוסיף לומר לו אל תפגע בי‪,‬‬
‫על כי אז הרבה להפציר והתעצם בתפלתו‪ ,‬לזה אמר לו הש"י שעתה אל יפציר בתפלה‪ ,‬כי עתה גם כי תרבה תפלה אינני שומע‬
‫אותך בפגיעה זה מפני רוע מעלליהם‪ ,‬ונגד בחינת עצמו הוסיף לו פעם שנית לומר‪ ,‬ואתה 'ירמי'‪ ,‬אל תתפלל בעד העם הזה וגם‬
‫אל תשא בעדם רנה ותפלה‪ ,‬היינו לחלות פני שאקבל רנתם ותפלתם מה שהם מתפללים‪ ,‬כי אינני שומע תפלתם בעת קראם אלי‪,‬‬
‫בעד רעתם‪.‬‬
‫ה‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~‬
‫פתיחה לפרשת משפטים‬
‫אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו‬
‫~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫אמר רבי ישמעאל בכפילא כל 'אם' 'ואם' וכו'‪,‬‬ ‫אם כופר יושת עליו ונתן פדין נפשו‪,‬‬
‫ולא הספיק לו כל 'אם' שבתורה וכו'‪ ,‬עוד יבואר‬ ‫ופירש רש"י ז"ל וז"ל‪ :‬אם זה אינו תלוי והרי‬
‫בס"ד קושית הראשונים ז"ל למה נכתבו בלשון‬ ‫הוא כמו אם כסף תלוה‪ ,‬לשון אשר‪ ,‬זה משפטו‬
‫'אם' כיון שהן חובה‪.‬‬ ‫שישיתו עליו‪ .‬ולהלן בפסוק אם כסף תלוה פירש‬
‫רש"י ז"ל וז"ל‪ :‬אם כסף תלוה את עמי‪ ,‬רבי‬
‫וכן יש להתעורר על פירוש רש"י ז"ל‬ ‫ישמעאל אומר כל 'אם' 'ואם' שבתורה רשות‬
‫שפירש בפירושו על החומש עוד שני פסוקי 'אם'‬ ‫חוץ מג' וזה אחד מהן‪.‬‬
‫שהן ודאי ולא תלוי‪ ,‬ואלו הן‪ :‬אם כופר יושת‬
‫עליו‪ ,‬ואם יהיה היובל לבני ישראל‪ ,‬ומעתה‬ ‫וזה לשון המכילתא )מכילתא משפטים נזיקין‬
‫יוקשה ממה נפשך אם ג' 'אם' הן שהן חובה‬ ‫י"ט(‪ :‬אם כסף תלוה את עמי‪ ,‬רבי ישמעאל אומר‬
‫האיך יחלוק רש"י ז"ל על רבי ישמעאל שאומר‬ ‫כל 'אם' 'ואם' שבתורה רשות חוץ מזה ועוד‬
‫חוץ מג'‪ ,‬ואם חמשה 'אם' הן אם כן למה פירט‬ ‫שנים‪ ,‬ואם תקריב מנחת בכורים חובה‪ ,‬אתה‬
‫רבי ישמעאל רק ג'‪ ,‬עוד יש לשאול והרי הרבה‬ ‫אומר חובה או אינו אלא רשות‪ ,‬תלמוד לומר‬
‫תבות 'אם' יש בכתוב שאינן תלוין אלא לשון‬ ‫'תקריב מנחת' חובה ולא רשות‪ ,‬כיוצא בו אם‬
‫ודאי‪ ,‬כמו 'אם' בחקתי תלכו וכדו'‪ ,‬ואם כן מפני‬ ‫מזבח אבנים תעשה לי חובה‪ ,‬אתה אומר חובה‬
‫מה פירט רבי ישמעאל רק ג' פסוקי 'אם' ורש"י‬ ‫או אינו אלא רשות‪ ,‬כשהוא אומר 'אבנים‬
‫ז"ל הביא רק ה' פסוקי 'אם' שהן לשון ודאי‪.‬‬ ‫שלמות תבנה' חובה ולא רשות‪ ,‬אף כאן אתה‬
‫אומר אם כסף תלוה חובה ולא רשות‪ ,‬אתה‬
‫עוד יש להתעורר על פירוש רש"י ז"ל‬ ‫אומר חובה או אינו אלא רשות‪ ,‬כשהוא אומר‬
‫שלכאורה הרי הוא כסותר את עצמו דבפרשת‬ ‫'העבט תעביטנו' חובה ולא רשות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫ויקרא בפסוק ואם תקריב מנחת בכורים פירש‬
‫גם את הפסוק ואם יהיה היובל שהוא לשון ודאי‬ ‫ויש לשאול‪ ,‬חדא וכי מבלתי הודיענו רבי‬
‫ולא תלוי‪ ,‬ואילו במקומה בפרשת מסעי כתב‬ ‫ישמעאל את זאת לא היינו יודעין שאלו ג' 'אם'‬
‫וז"ל‪ :‬ואם יהיה היובל‪ ,‬מכאן היה רבי יהודה‬ ‫הן חובה ולא רשות וכי מימות משה רבינו עד‬
‫אומר עתיד היובל שיפסוק‪ ,‬ולפום ריהטא נראה‬ ‫רבי ישמעאל לא היו יודעין שאלו ג' 'אם'‬
‫שרש"י ז"ל בא לפרש את הפסוק ואם יהיה‬ ‫פירושן שהן חובה‪ ,‬ותו היכן מצינו ברבי‬
‫היובל כפשוטו שהוא תלוי שהרי עתיד היובל‬ ‫ישמעאל שיפרש איזה תיבה בתורה‪ ,‬ומהו‬
‫שיפסוק‪.‬‬ ‫תכלית כוונת רבי ישמעאל בפירושו אלו ג'‬
‫'אם' דייקא‪ ,‬ואגב אורחא יבואר בס"ד למה זה‬
‫ב‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫מלאכי זה עזרא‪ ,‬וחכמים אומרים מלאכי שמו‪,‬‬ ‫ונבא אל הביאור בס"ד בהקדים מה שמובא‬
‫אמר רב נחמן מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה‬ ‫בשם הקדמונים ז"ל כי תבת 'אם' הוא סימן‬
‫עזרא‪ ,‬ובפרק ארבעה ראשי שנים אמרו )ר"ה דף‬ ‫לגאולה‪ ,‬כי כל הגואלים סימנם א"ם‪ ,‬במצרים‬
‫ג' ע"ב( הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא‪,‬‬ ‫'מרדכי‪,‬‬ ‫'אסתר‬ ‫באחשורוש‬ ‫'משה‪,‬‬ ‫'אהרן‬
‫ומעתה הרי לנו גם בגאולת עזרא אותיות א' ומ'‬ ‫ובגאולה העתידה ב"ב 'אליהו 'משיח‪ ,‬ובס"ד‬
‫בשמם והן 'ארתחשסתא ו'מלאכי‪.‬‬ ‫מצאתיה מובא משום חד מקמאי ז"ל בהגדת‬
‫פרנקפורט על הפסוק אם הבנים שמחה )הגדה של‬
‫ומעתה על פי הדברים האלה יתבאר הדבר‬ ‫פסח עם פירוש מלוקט מהראשונים ז"ל‪ ,‬נכתב בפרנקפורט‬
‫בס"ד כמין חומר והוא כי אלו ה' פסוקי א"ם‬ ‫שנת שי"ח( וז"ת‪ :‬אם הבנים שמחה זו יוכבד אם‬
‫נאמרו כנגד ה' גאולות הנ"ל ולכן נכתבו בלשון‬ ‫משה ואהרן‪ ,‬פירוש אחר 'אם' סימן לגאולה‪,‬‬
‫'אם'‪ ,‬פסוק אם כסף תלוה את עמ"י רומז אל‬ ‫'אהרן 'משה‪' ,‬אסתר 'מרדכי‪' ,‬אליהו 'משיח‪,‬‬
‫גאולת מצרים וכמו שנאמר וישאלו איש מאת‬ ‫ע"כ‪ ,‬ובספר נועם מגדים )פר' שלח( פירש בדרך‬
‫רעהו כלי כסף וגו' )ולזה ירמז תבות א"ת עמ"י(‪ .‬פסוק‬ ‫זה את הפסוק שלח תשלח את הא"ם‪ ,‬ר"ל 'אליהו‬
‫אם כופר יושת עליו רומז אל גאולת פורים וכמו‬ ‫'משיח‪ ,‬ואת הבנים תקח לך מהגלות‪ ,‬וג"ע‬
‫שנאמר ונתנו איש כופר נפשו‪ ,‬ובפרק מגילה‬ ‫החיד"א ז"ל בספרו נחל שורק הביא כעין זה‬
‫נקראת איתא )מגילה דף י"ג ע"ב( אמר ריש לקיש‬ ‫בתבת 'אמחה' )בהפטרת זכור אות ב'( וז"ל‪ :‬אמח"ה‬
‫גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד‬ ‫ר"ת אותן שעשו מלחמה עם עמלק‪ ,‬בראשונה‬
‫המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים‬ ‫'אהרן 'משה 'חור‪ ,‬וה' רומז לשכינה‪ ,‬ואחר כן‬
‫מנחת‬ ‫תקריב‬ ‫ואם‬ ‫פסוק‬ ‫לשקליו‪.‬‬ ‫שקליהן‬ ‫'אסתר 'מרדכי 'חרבונא‪ ,‬וה' כנ"ל‪ ,‬ולעתיד‬
‫ביכורים רומז אל גאולת עזרא‪ ,‬כי חינוך הבית‬ ‫'אליהו 'משיח 'ח' נסיכי אדם‪ ,‬וה' כנ"ל‪.‬‬
‫היה בשני לחמי מנחת התודה‪ ,‬וכמו שאמרו‬
‫רז"ל בפרק ידיעות הטומאה )שבועות דף ט"ו ע"א(‬ ‫ומעתה לפי ד"ק כי כל הגואלים סימנם א"ם‬
‫שתי תודות שאמרו 'בלחמן ולא בבשרן'‪ .‬פסוק‬ ‫יש לנו מקום להתבונן שהרי היה לעם ישראל‬
‫ואם מזבח אבנים תעשה לי רומז אל גאולת‬ ‫עוד שני גאולות והן גאולת עזרא וגאולת‬
‫חשמונאים‪ ,‬כי היונים שקצו את המזבח לע"ז‬ ‫חשמונאים‪ ,‬ואם כל הגואלים צריכין לסימן א"ם‬
‫וחשמונאי ובניו גנזו אבני המזבח ששיקצו‬ ‫בשמם‪ ,‬אם כן היכן מצינו באלו גואלים אותיות‬
‫היונים ובנאו מזבח חדש‪ .‬ופסוק ואם יהיה היובל‬ ‫א' ומ' בשמם‪ ,‬והנה לגבי גאולת חשמונאים‬
‫לבני ישראל רומז אל הגאולה העתידה ב"ב‪ ,‬הוא‬ ‫מצינו ברש"י ז"ל בפרשת ברכה שפירש על‬
‫היובל הגדול‪.‬‬ ‫הפסוק מחץ מתנים קמיו וז"ל‪ :‬ד"א ראה‬
‫שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היונים‬
‫והנה איתא בפרק אלו נאמרין )סוטה דף ל"ו‬ ‫והתפלל עליהם לפי שהיו מועטים י"ב בני‬
‫ע"א( ראוין היו ישראל לעשות להם נס בביאה‬ ‫חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות וכו'‪ .‬הרי‬
‫שניה כביאה ראשונה אלא שגרם החטא‪ ,‬וכן‬ ‫לנו בגאולת חשמונאים אותיות א' ומ' בשמם‬
‫אמרו בזהר הק' )ח"ב דף ז' ע"א( דחטאה גרם‬ ‫והן 'אלעזר ו'מתתיהו‪.‬‬
‫דנטלו נשים נכריות וגו' ובגין כך אתאבידו‬ ‫ולגבי גאולת עזרא הנה איתא בגמ' מגילה‬
‫מנהון נסין ואתוון דאתחזי למעבד להו‪ ,‬ורש"י‬ ‫)דף ט"ו ע"א( תניא אמר רבי יהושע בן קרחה‬
‫ג‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫ששמע משה כך הלך ואמר להקב"ה אין הים‬ ‫ז"ל בפירושו על יחזקאל )מ"ג י"א( כתב וז"ל‪:‬‬
‫רוצה להקרע‪ ,‬מה עשה הקב"ה נתן ימינו על‬ ‫ראויה היתה ביאה שנייה של עזרא כביאה‬
‫ימינו של משה וכו' מיד ראה הקב"ה וברח‬ ‫ראשונה של יהושע לבוא בזרוע ובנס כדדרשינן‬
‫שנאמר הים ראה וינס‪.‬‬ ‫עד יעבור‪ ,‬ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו‬
‫מן הגולה לגאולת עולם‪ ,‬אלא שגרם החטא שלא‬
‫וכבר הקשו המפרשים ז"ל )יעוי' אלשיך הק'‬ ‫היתה תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא וכו'‪,‬‬
‫פר' בשלח‪ ,‬ועוד מפרשים( והרי תנאי התנה הקב"ה‬ ‫ויש אומרים בבבל נכשלו בנכריות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫מתחלה עם הים שיקרע לפני בני ישראל בצאת‬ ‫נמצינו למדין כי אלולא אותה החטא היו ראוין‬
‫ישראל ממצרים והאיך זה סירב לקיים את‬ ‫ישראל בגאולת עזרא ליגאל גאולה עולמית והיה‬
‫התנאי שהותנה עמו עד שהוצרך הקב"ה בכבודו‬ ‫ראוי להיות לישראל רק ג' גאולות‪ ,‬גאולת‬
‫ובעצמו ליתן ימינו על ימינו של משה והים ראה‬ ‫מצרים גאולת פורים וגאולת עזרא‪ ,‬אלא מפני‬
‫הקב"ה וינס‪ ,‬ויש שתירצו שהתנאי היה שיקרע‬ ‫שגרם החטא ניתוספו עוד שני גאולות והרי הן‬
‫אחר שישראל ישתעבדו במצרים ארבע מאות‬ ‫עתה ה' גאולות‪.‬‬
‫שנה‪ ,‬וכיון שהקדים הקב"ה את הקץ ויצאו‬
‫ממצרים ברד"ו שנה לזה לא היה מחויב לקיים‬ ‫וזה נ"ל בס"ד כונת רבי ישמעאל באומרו‬
‫את התנאי ולכן לא רצה הים להקרע‪.‬‬ ‫כל 'אם' 'ואם' שבתורה רשות חוץ מג' שהן‬
‫חובה‪ ,‬ר"ל כי הלא היה ראוי יהיו רק ג' גאולות‬
‫ועל פי דברינו הנ"ל יובן הדבר כמין‬ ‫הנרמזין באלו ג' א"ם‪ ,‬אלא מפני שגרם החטא‬
‫חומר‪ ,‬וזהו כונת המדרש הים ראה וינס‪ ,‬מה‬ ‫ניתוספו עוד שני גאולות ולכן יש ה' פסוקי א"ם‬
‫ראה‪ ,‬ברייתא דרבי ישמעאל ראה‪ ,‬ר"ל כי‬ ‫כנגד ה' גאולות‪ ,‬ומעתה ניחא שפיר מה שרבי‬
‫בתחלה לא קבל עליו הים להקרע מכיון שבני‬ ‫ישמעאל פירט רק ג' פסוקי א"ם שהן חובה‬
‫ישראל יצאו בחפזון לפני הזמן ולא נשתעבדו‬ ‫ורש"י ז"ל הוסיף עוד שני פסוקי א"ם‪.‬‬
‫עדיין ארבע מאות שנה‪ ,‬אך כיון שראה הים‬
‫ברייתא דר' ישמעאל הנ"ל דכל אם ואם‬ ‫ובזה נ"ל לפרש בס"ד מאמר תמוה במדרש‬
‫שבתורה רשות חוץ מג' שהן חובה שהן רומזין‬ ‫)מדרש פליאה( וז"ת‪ :‬הים ראה וינס‪ ,‬מה ראה‪,‬‬
‫לג' גאולות כנ"ל‪ ,‬וכיון שישראל יהיו בעוד‬ ‫ברייתא דרבי ישמעאל ראה‪ .‬והמפרשים ז"ל‬
‫גליות ושם ישלימו הק"ץ שנה החסרים לתשלום‬ ‫האריכו למעניתם בביאור כונת המדרש הנ"ל‪,‬‬
‫ארבע מאות שנה שנגזר בברית בין הבתרים‬ ‫ואענה אף אני חלקי בס"ד ובהקדים לבאר‬
‫לזה הסכים הים להקרע‪.‬‬ ‫מאמרם ז"ל במדרש )שמו"ר כ"א ו'( וז"ת‪ :‬ואתה‬
‫הרם את מטך וכו'‪ ,‬אמר משה לפני הקב"ה אתה‬
‫אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים יבשה‬
‫וכו' והרי נשבעת שאין אתה קורעה לעולם‪ ,‬א"ל‬
‫הקב"ה כך התניתי עמו מתחלה שאני קורעו‬
‫שנאמר וישב הים לפנות בקר לאיתנו‪ ,‬לתנאו‬
‫שהתניתי עמו מתחלה וכו'‪ ,‬וכיון שהלך משה‬
‫לקרוע את הים לא קבל עליו להקרע וכו'‪ ,‬כיון‬
‫א‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~‬
‫פרשת משפטים‬
‫~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫שלימה מכל חטאת האדם אשר לא תעשינה‪,‬‬ ‫ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם‪,‬‬
‫מעלה עליו הכתוב כאילו קיבל כבר עונשו‬ ‫בזהר הק' אמר וז"ת‪ :‬פתח רבי שמעון ואמר‬
‫משלם ואין צורך שיבואו עליו ח"ו היסורין‬ ‫לפניהם‪,‬‬ ‫תשים‬ ‫אשר‬ ‫המשפטים‬ ‫ואלה‬
‫בפועל‪ .‬וכדברים האלה מצאתי כתוב בדברי‬ ‫'תרגום ואלין דיניא די תסדר קדמיהון'‪,‬‬
‫קדוש כ"ק מרן אדמו"ר שר שלו' מבעלזא‬ ‫אלין אינון סדורין דגלגולא דינין דנשמתין‬
‫ז"ל פר' חיי שרה ד"ה בכתבי האר"י ז"ל‪,‬‬ ‫דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשיה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫)שה"ש‬ ‫ויעוי' בספר נחל אשכול להחיד"א ז"ל‬ ‫וכ"ק מרן אדמו"ר מהר"י ז"ל מבעלזא עמד‬
‫ה‪ ,‬ח( וז"ל‪ :‬וכתב מהרש"א בחידושי אגדות‬ ‫בזה לאיזו כוונה העתיק הזהר הק' לשון‬
‫דהשב מאהבה מתכפר לו הכל ואין צריך‬ ‫התרגום‪ ,‬עוד דייק מרן מהר"י ז"ל כי לפי‬
‫)יעוי' מנחת חינוך סוף מצוה‬ ‫יסורין ומיתה‪ ,‬ע"כ‬ ‫לשון התרגום היה ראוי יתרגם על תיבות‬
‫שס"ד(‪.‬‬ ‫'אשר תשים' די 'תשוי' קדמיהון‪ ,‬ולמה שינה‬
‫)יעוי' פירוש‬ ‫בלשונו ותרגם די 'תסדר' קדמיהון‬
‫והנה איתא בספרי יראים דתכלית‬ ‫הרמ"ז על הזה"ק‪ ,‬וס' מאור עינים הק' בפרשתן(‪.‬‬
‫ביאת האדם אל העולם השפל הזה היא כדי‬
‫להאיר רמ"ח איברי נשמתו על ידי רמ"ח‬ ‫ופירש כ"ק מרן מהר"י ז"ל על פי‬
‫הזה‪,‬‬ ‫בעולם‬ ‫שמקיימים‬ ‫עשה‬ ‫מצוות‬ ‫מאמרם ז"ל במנחות )דף ק"י ע"א( וז"ת‪ :‬אמר‬
‫בשלימות‬ ‫עצמו‬ ‫מתקן‬ ‫אינו‬ ‫וכשהאדם‬ ‫רבי יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת‬
‫בעוה"ז הרי הוא צריך לבוא בגלגול שנית‬ ‫וזאת תורת האשם‪ ,‬כל העוסק בתורת‬
‫כדי להשלים עצמו ולקיים איזה מצוות‬ ‫חטאת כאילו הקריב חטאת‪ ,‬וכל העוסק‬
‫שהחסיר בגלגול ראשון‪.‬‬ ‫בתורת אשם כאילו הקריב אשם‪ ,‬ועל פי‬
‫דברי הגמ' הנ"ל חידש מרן מהר"י ז"ל‬
‫)דף נ"ז‬ ‫והנה אמרו חז"ל בגמ' ברכות‬ ‫חידוש עצום ונפלא מאד‪ ,‬דהוא הדין במי‬
‫ע"א( וז"ת‪ :‬המקיז דם בחלום עונותיו מחולין‬ ‫שעוסק בתורת האלות ותוכחות שבתורה‬
‫לו‪ ,‬ופריך והתניא עונותיו סדורין לו‪ ,‬ומשני‬ ‫)'ואלה‬ ‫ובמראות נגעים ואהלות החמורין‬
‫מאי סדורין‪ ,‬סדורין לימחל‪ ,‬ואמר כ"ק מרן‬ ‫'המשפטים 'אשר 'תשים 'לפניהם ר"ת אהלות( ועול‬
‫מהר"י ז"ל דזהו כונת התרגום ואילין דיניא‬ ‫פשעיו ישתרגו על צוארו ועושה חשבון‬
‫דתסדר קדמיהון‪ ,‬היינו כאשר האדם מסדר‬ ‫נפשו ומורא עולה על ראשו מן העונשין‬
‫לפניו את עונותיו ואת העונשין הראוים‬ ‫הראוים לבוא עליו‪ ,‬ועל ידי זה ממשיך על‬
‫לבוא עליו וחרד ומתיירא מהדר גאונו ית'‪,‬‬ ‫עצמו פחד ה' והדר גאונו ושב בתשובה‬
‫ב‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫לימוד התוכחות שבתורה נפדה מהיסורים‬ ‫אזי הם סדורין לימחל‪ ,‬ונחשב לו כאילו קיבל‬
‫ואין צורך שיבואו עליו היסורין בפועל ממש‪.‬‬ ‫היסורין בפועל ואין צורך שיבואו עליו ח"ו‬
‫בפועל ממש‪ ,‬וזהו כונת הזה"ק שהביא את‬
‫ובד"ק הנ"ל נ"ל לפרש בס"ד מאמרם‬ ‫התרגום 'ואילין דיניא די תסדר קדמיהון'‪,‬‬
‫ז"ל בפרק מאימתי )ברכות דף ה' ע"א( וז"ת‪ :‬אלו‬ ‫ור"ל אלין אינון סדורין דגלגולא דינין‬
‫הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול‬ ‫דנשמתין וגו'‪ ,‬דאחר שהאדם מסדר לפניו‬
‫תורה‪ ,‬שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו‬ ‫עונותיו והעונשים הראוים לבוא עליו כנ"ל‪,‬‬
‫י"ה ומתורתך תלמדנו‪ ,‬והיינו שבעת עיסוקו‬ ‫על ידי זה ניצול מכל העונשין ואין צריך‬
‫בתוכחות והעונשין שבתורה מייסר את‬ ‫לבוא פעם שנית בגלגול‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫עצמו ולבו יחיל בקרבו על אשר העוה דרכו‪,‬‬
‫על ידי זה נפדה מן היסורין בפועל וזהו כל‬ ‫ועל פי ד"ק הוסיף כ"ק מרן מהר"א ז"ל‬
‫שאין בהן בטול תורה‪.‬‬ ‫לפרש בזה המשך הכתוב אשר תשים‬
‫לפניהם‪ ,‬ודרשו חז"ל לפניהם ולא לפני‬
‫ובד"ק הנ"ל נפתח לנו שערי אורה‬ ‫עכו"ם‪ ,‬ור"ל דייקא לפניהם כל איש מישראל‬
‫להבין כמה מקראי קודש וכמה אמרות‬ ‫יכול לינצל מן היסורין על ידי לימוד‬
‫טהורות אשר לחז"ל בש"ס ובמדרשים‪,‬‬ ‫התוכחות והעונשין שבתורה‪ ,‬אבל לא לפני‬
‫וראשונה נפרש בס"ד את דברי המדרש‬ ‫עכו"ם כי העכו"ם אינם שייכין כלל אל לימוד‬
‫)ויק"ר י"ז א' ‪ -‬איכ"ר ג' ט'(‬ ‫בפרשת נגעי בתים‬ ‫התורה‪.‬‬
‫וז"ת‪ :‬כי תבואו אל ארץ כנען ונתתי נגע‬
‫צרעת בבית ארץ אחוזתכם וגו' הה"ד אך‬ ‫עוד פירש בזה כ"ק מרן מהר"י ז"ל את‬
‫טוב לישראל א"להים לברי לבב‪ ,‬יכול לכל‪,‬‬ ‫הפסוק ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‬
‫תלמוד לומר לברי לבב‪ ,‬אלו שלבם ברור‬ ‫ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם וגו'‪,‬‬
‫עליהם שאין בידן עון‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן אמרו ז"ל‬ ‫ופירש רש"י ז"ל‪ ,‬את השירה‪ ,‬היינו האזינו‬
‫בגמ' )הוריות דף י' ע"א הביאה רש"י ז"ל( בשורה‬ ‫השמים עד וכפר אדמתו עמו‪ ,‬והקשה מרן‬
‫טובה היא להם שהנגעים באים עליהם‪ ,‬וצ"ב‬ ‫מהר"י ז"ל האיך אפשר לכנות דברי תוכחות‬
‫שייכות פסוק אך טוב וגו' לנגעי בתים‪ ,‬ואיזו‬ ‫אלו בשם שירה‪ ,‬ותירץ עם הנ"ל דכשלומדים‬
‫בשורה טובה היא זו שהנגעים באים עליהם‪,‬‬ ‫בדברי התוכחה שבשירת האזינו וממשיכים‬
‫תו אומרו אלו שלבם ברור שאין בידן עון‪,‬‬ ‫על עצמם פחד ה' והדר גאונו אזי מפרשת‬
‫והרי כבר אמר לו רבי עקיבא לרבי אליעזר‬ ‫התוכחה נעשה שירה‪ ,‬וזהו ולמדה את בני‬
‫למדתנו רבינו כי אדם אין צדיק בארץ אשר‬ ‫ישראל שימה בפיהם וגו'‪ ,‬שעל ידי לימוד‬
‫יעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬ומי הוא זה ואי זה‬ ‫התוכחה שהם לומדים בפיהם בזה נהפך‬
‫הוא אשר יאמר זכיתי לבי‪.‬‬ ‫התוכחה לשירה‪.‬‬

‫ועל פי ד"ק הנ"ל יתבאר בטוב טעם‬ ‫עוד פירש בזה כ"ק מרן מהר"י ז"ל את‬
‫)דף ע"ז ע"א(‬ ‫ובהקדים דברי הגמ' בסנהדרין‬ ‫הפסוק אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה‬
‫וז"ת‪ :‬בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות‪,‬‬ ‫ומתורתך תלמדנו‪ ,‬היינו כנ"ל שעל ידי‬
‫ג‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫נתן להם לישראל חקים ומשפטים שיהו הוגין‬ ‫ולמה נכתב‪ ,‬דרוש וקבל שכר‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויש‬
‫בהן ובזה ינצלו מן העונשין והיסורין‪ ,‬אמנם‬ ‫להבין למה הוצרכה תורה לכתוב דבר שלא‬
‫לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום‪ ,‬ורק‬ ‫היה ולא יהיה לעולמים ומה שאין ענינו נוהג‬
‫בישראל שייך שיהיו ניצולין מן היסורין על‬ ‫בדרך העולם‪ ,‬ואם עבור קיבול שכר‪ ,‬הרי‬
‫ידי הלימוד בתורת התוכחות והעונשין אבל‬ ‫כבר אמרו חז"ל רצה הקב"ה לזכות את‬
‫לא באומות העולם‪.‬‬ ‫ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות‬
‫שיקבלו עליהן שכר‪ ,‬ומי מונע ממנו ית'‬
‫וזהו כונת בעל המדרש כי תבואו וגו'‬ ‫מליתן לצדיקים שכרן משלם‪ ,‬עד שהוצרך‬
‫ונתת"י נגע צרעת וגו' והגי"ד לכהן לאמ"ר‬ ‫הוא ית' לכתוב עוד פרשה אחת בתורה‬
‫כ'נגע נרא"ה לי בבית‪ ,‬והוקשה לבעל‬ ‫בדבר שלא היה ולא יהיה לעולמים רק עבור‬
‫המדרש חדא פרשה זו למה נכתבה והרי‬ ‫קיבול שכר‪.‬‬
‫בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות‬
‫לעולמים‪ .‬עוד הוקשה לו הגדה ואמירה למה‬ ‫ונ"ל לפרש בס"ד בהקדים ביאור דברי‬
‫לי‪ ,‬ואמר רבי יוחנן משום רשב"י כל מקום‬ ‫המדרש )ויק"ר י"ז ד'( וז"ת‪ :‬אמר רבי לוי אין‬
‫שנאמר בו אמירה כפולה אינו אלא להדרש‪,‬‬ ‫בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה וכו'‬
‫ומאי דרשינן ביה‪ .‬תו הוקשה לו אומרו כנגע‬ ‫בתחלה הנגעים באים על ביתו כו' לא חזר‬
‫בכ"ף הדמיון ולא נגע‪ ,‬ודרשת חז"ל ידוע‪,‬‬ ‫בו באין על גופו‪ .‬ולכאורה קשה שהרי בית‬
‫ותורה כפטיש יפוצץ סלע‪ .‬עוד הוקשה לו על‬ ‫המנוגע לא היה ולא עתיד להיות‪ ,‬והאיך‬
‫אומרו והגי"ד לכהן לאמ"ר‪ ,‬ומלבד שהיא‬ ‫אומר בעל המדרש בתחלה הנגעים באים על‬
‫אמירה כפולה הרי הם שני הפכים‪ ,‬כי הגדה‬ ‫ביתו‪ ,‬אלא הכונה כנ"ל שעל ידי העסק‬
‫היא דברים הקשין כגידין ואמירה היא לשון‬ ‫והלימוד בתורת נגעי בתים הרי זה כאילו‬
‫רכה‪ ,‬והיה ראוי יאמר ואמר לכהן‪ .‬עוד‬ ‫באו הנגעים על ביתו בפועל ממש‪ ,‬ומקבל‬
‫הוקשה לו מפני מה נכתבה פרשת נגעי‬ ‫שכר שניצול מן הנגעים ולא יבואו על גופו‬
‫בתים שלא על הסדר אחר נגעי בגדים ונגעי‬ ‫בפועל‪.‬‬
‫הגוף שנכתבו לעיל בפרשת תזריע‪ ,‬והיה‬
‫ראוי לכתוב ברישא נגעי בתים והדר נגעי‬ ‫עוד נ"ל לבאר בס"ד דברי המדרש‬
‫)יעוי' אוה"ח הק' ‪-‬‬ ‫בגדים ולבסוף נגעי הגוף‬ ‫)שמו"ר ל' ט'( ואלה המשפטים אשר תשים‬
‫ושל"ה הק' חלק ווי העמודים פכ"ג(‪ ,‬וכמו שאמר רבי‬ ‫לפניהם‪ ,‬הה"ד מגיד דבריו ליעקב וגו'‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬
‫לוי במדרש הנ"ל בתחלה הנגעים באים על‬ ‫ונ"ל בס"ד על פי ד"ק בהקדים דברי הגמ'‬
‫ביתו‪ ,‬לא חזר בו באין על בגדיו‪ ,‬לא חזר בו‬ ‫בשבת )דף פ"ז ע"א( הובא ברש"י ז"ל פרשת‬
‫באין על גופו‪.‬‬ ‫יתרו‪ ,‬ותגיד לבני ישראל‪ ,‬דברים הקשים‬
‫כגידין אלו העונשים‪ ,‬וזהו אומרו ואלה‬
‫לזה בא בעל המדרש ואומר הה"ד אך‬ ‫המשפטים אשר תשים לפניהם הה"ד מגיד‬
‫טוב לישראל א"להים לברי לבב‪ ,‬והוקשה‬ ‫דבריו ליעקב‪ ,‬ר"ל על אף שמגיד דבריו‬
‫לבעל המדרש על אומרו אך טוב לישראל‬ ‫ליעקב אלו העונשין דברים הקשין כגידין‪,‬‬
‫וגו'‪ ,‬והרי אכין ורקין אינן אלא למעט ומאי‬ ‫מכל מקום חקיו ומשפטיו לישראל‪ ,‬ר"ל הרי‬
‫ד‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫וכו'‪ ,‬ולזה אמר כנגע ולא נגע ממש‪ ,‬נראה‬ ‫מיעט‪ ,‬עוד הוקשה לבעל המדרש על אומרו‬
‫לי‪ ,‬ר"ל בשבילי‪ ,‬היינו אחר שעסק במראות‬ ‫א"להים לברי לבב‪ ,‬והיה ראוי יאמר י"י‬
‫נגעי בני אדם ונגעי הבגדים האמורים‬ ‫לברי לבב‪ ,‬וכדכתיב טוב י"י לכל‪ ,‬ומאי‬
‫בפרשת תזריע‪ ,‬ומורא עלה על ראשו‬ ‫א"להים שהוא מדת הדין‪ .‬אלא לומר לך‬
‫מהנגעים העתידים לבוא עליו ובא והגי"ד‬ ‫שלא נכתבה נגעי בתים בתורה אלא לדרוש‬
‫לכהן שיתן לו דרך לחזור בתשובה‪ ,‬וזהו‬ ‫ולקבל שכר‪ ,‬וכי מה חטאו עצים ואבנים‬
‫לאמ"ר היינו שיאמר לו הכהן דברי כיבושים‬ ‫שיבואו עליהם נגעים‪ ,‬אלא שיראו ויקחו‬
‫ללמוד‬ ‫אותו‬ ‫ומלמד‬ ‫במדרש‪,‬‬ ‫כדאיתא‬ ‫מוסר‪ ,‬וזהו השכר המיוחד בדרושי נגעי‬
‫בפרשת נגעי הבתים אשר לא נכתבה אלא‬ ‫בתים‪ ,‬ואז אפילו א"להים שהוא מדת הדין‬
‫לדרוש ולקבל שכר‪ ,‬וזהו כ'נגע נראה לי‪,‬‬ ‫טוב הוא לישראל לברי לבב‪ ,‬ולזה אומר‬
‫היינו כשעוסק בפרשת נגעי בתים וממשיך‬ ‫לכהן כנגע וגו'‪ ,‬ור"ל שעל ידי הלימוד‬
‫על עצמו פחד ה' ונראה כאילו הנגעים באו‬ ‫בתורת נגעי בתים כשממשיך על עצמו פחד‬
‫על גופו‪ ,‬אזי מרחוק י"י נראה לי‪ ,‬ר"ל י"י‬ ‫ה' ניצול מיסורין ומנגעי בני אדם הראוים‬
‫שהוא מדת הרחמים‪ ,‬ולא יבואו עליו היסורין‬ ‫לבוא עליו‪.‬‬
‫בפועל‪.‬‬
‫וזהו ששואל בעל המדרש יכול לכל‪,‬‬
‫ג‪ .‬עוד נראה לפרש בס"ד מאמר‬ ‫ר"ל שכל אחד ואחד זוכה לזה‪ ,‬תלמוד לומר‬
‫המדרש וז"ת‪ :‬ד"א אמור אל הכהנים הה"ד‬ ‫לברי לבב‪ ,‬ר"ל מי שהוא נקי ובר לבב והוא‬
‫יראת י"י טהורה עומדת לעד‪ ,‬אמר רבי לוי‬ ‫עוסק תמיד בתשובה ומעשים טובים לתקן‬
‫מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקב"ה כמו‬ ‫את אשר עיות ולבו ברי במצוות‪ ,‬אזי‬
‫שנאמר ואתנם לו מורא ויראני‪ ,‬זכה ונתנה‬ ‫א"להים שהוא מדת הדין גם כן טוב לו‪ ,‬כי‬
‫לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו‬ ‫נמתקו הדינים והיסורין ולא יבואו עליו‬
‫ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות‪ ,‬ואיזו זו‬ ‫בפועל‪ ,‬ולא נכתבה בתורה הכתוב ונתתי‬
‫פרשת המת‪ ,‬שנאמר ויאמר י"י אל משה‬ ‫נגע צרעת וגו' אלא כדי לדרוש ולהגות‬
‫אמור אל הכהנים בני אהרן‪ .‬ויש להבין מה‬ ‫בתורת נגעים ולקבל שכר עליהם כאלו באו‬
‫ענין יראת אהרן אצל טומאת מת‪ ,‬ומה‬ ‫עליו הנגעים בפועל‪.‬‬
‫תשלום שכר היא לאהרן שניתנה לו פרשת‬
‫המת על יראתו מלפניו ית'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ועל פי האמור למעלה הנה מקום‬
‫אתי לפרש מסורה וז"ת‪ :‬כנגע נראה לי‪ ,‬ב'‬
‫ונראה לבאר בס"ד בהקדים ביאור‬ ‫במסורה‪ ,‬דין‪ ,‬ואידך מרחוק י"י נראה לי‪,‬‬
‫המדרש תנחומא וז"ת‪ :‬ד"א אמור אל‬ ‫ונ"ל בס"ד דזהו רמיזת המסורה כנגע נראה‬
‫הכהנים ואמרת אליהם‪ ,‬הרי אמירה ב'‬ ‫לי בבית‪ ,‬והוקשה לו למה אמר כנגע ולא‬
‫פעמים‪ ,‬משל למה הדבר דומה לטבח שהיה‬ ‫נגע‪ ,‬לזה אמר מרחוק י"י נראה לי‪ ,‬ר"ל‬
‫נכנס ויוצא לפני המלך‪ ,‬אמר המלך גוזר אני‬ ‫מרחוק‪ ,‬שמדבר במי שהיה רחוק ונעשה‬
‫עליך שלא תראה את המת כל ימיך מפני‬ ‫)ברכות דף ל"ד ע"א(‬ ‫קרוב‪ ,‬וכמו שאמרו ז"ל בגמ'‬
‫שאתה נכנס ויוצא ורואה פני שלא תטמא‬ ‫שלום שלום לרחוק ולקרוב‪ ,‬ברישא לרחוק‬
‫ה‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫על אומרו אמור ואמרת‪ ,‬וב' אמירות למה‪,‬‬ ‫את פלטרין שלי‪ ,‬כך גזר הקב"ה על הכהנים‬
‫וכן בפ' חקת אומרו לאמר לאמר זה פעמיים‬ ‫הנכנסים לבית המקדש שלא יטמאו למת‬
‫וב' אמירות למה‪ ,‬לזה פתח רבי תנחום‬ ‫לפיכך הוא אומר לנפש לא יטמא בעמיו‪.‬‬
‫הה"ד אמרות י"י אמרות טהורות וכו'‪,‬‬ ‫ולכאורה יש להבין מה תשובה השיב על מה‬
‫וסיים שתי פרשיות הכתיב לנו משה והן‬ ‫)יעוי' ס'‬ ‫שהוקשה לו הרי אמירה ב' פעמים‬
‫טהורות‪ ,‬ר"ל כשהוא לומד פרשת פרה‬ ‫פרי צדיק פר' אמור(‪.‬‬
‫ופרשת המת ולבו מתחולל בקרבו על אשר‬
‫חטא על הנפש ושב בתשובה שלימה‪ ,‬הרי‬ ‫עוד נקדים לבאר בס"ד דברי המדרש‬
‫זה מגין עליו שלא יבוא ח"ו בפועל לידי‬ ‫בפר' אמור וז"ת‪ :‬אמור אל הכהנים בני‬
‫טומאת המת‪ ,‬וכדאיתא בתנחומא פר' שמיני‬ ‫אהרן‪ ,‬רבי תנחום בר חנילאי פתח אמרות‬
‫אמרות י"י אמרות טהורות‪ ,‬אמרת י"י‬ ‫י"י אמרות טהורות וכו'‪ ,‬וכן נשנית בפר'‬
‫צרופה‪ ,‬למה‪ ,‬שיהיה מגין עליך מן העונשין‬ ‫חקת‪ ,‬זאת חקת התורה‪ ,‬רבי תנחום בר‬
‫ומן היסורין‪.‬‬ ‫חנילאי פתח אמרות י"י אמרות טהורות‬
‫וכו'‪ ,‬אמר רבי תנחום ברבי חנילאי שתי‬
‫והנה אמרו ז"ל במדרש )במ"ר י"ט ד'‬ ‫פרשיות הכתיב לנו משה בתורה והן‬
‫ובתנחומא( וז"ת‪ :‬אמר רבי יהושע דסכנין‬ ‫טהורות‪ ,‬ועל ידי מי נתנו‪ ,‬על ידי שבטו של‬
‫בשם רבי לוי על כל דבר ודבר שהיה אומר‬ ‫לוי שכתוב בו כסף צרוף בעליל לארץ‪,‬‬
‫הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו‪,‬‬ ‫וכתיב וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את‬
‫כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים אמר‬ ‫בני לוי וזיקק אותם‪ ,‬ואיזו זו פרה אדומה‬
‫לו משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהא‬ ‫ופרשת המת‪.‬‬
‫טהרתו לא השיבו באותה שעה נתכרכמו‬
‫פניו של משה‪ ,‬כיון שהגיע לפרשת פרה‬ ‫ויש להבין חדא האיך אומר רבי תנחום‬
‫שעה‬ ‫באותה‬ ‫הקב"ה‬ ‫לו‬ ‫אמר‬ ‫אדומה‬ ‫שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה והן‬
‫שאמרתי לך אמור אל הכהנים ואמרת לי‬ ‫טהורות‪ ,‬תינח פרשת פרה אדומה היא‬
‫אם נטמא במה תהא טהרתו לא השבתיך‪ ,‬זו‬ ‫טהורה שהרי היא מטהרת טמאים‪ ,‬אבל‬
‫טהרתו ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת‪,‬‬ ‫פרשת המת האיך היא טהורה והוא אבי‬
‫ע"כ‪.‬‬ ‫אבות הטומאה‪ ,‬עוד יש להבין והלא הרבה‬
‫פרשיות יש בתורה שהן טהורות ומדברות‬
‫וכמו כן זהו בעצמו הענין באהרן‬ ‫בעניני טומאה וטהרה‪ ,‬ולמה אוקמה רבי‬
‫בשעה ששמע פרשה זו נתכרכמו פניו ונגע‬ ‫תנחום דייקא על פרשת פרה אדומה ופרשת‬
‫אל עצמו צער גדול בדבר‪ ,‬ולא ניתקן עד‬ ‫המת‪ ,‬תו יוקשה אומרו שתי פרשיות הכתיב‬
‫ששמע פרשת פרה‪ ,‬ועל ידי היראה שאהרן‬ ‫לנו משה‪ ,‬וכי שתי פרשיות אלו בלבד‬
‫המשיך על עצמו אחרי מות שני בניו‪ ,‬זכה‬ ‫הכתיב לנו משה והלא כל התורה ניתנה על‬
‫וניתנה לו פרשת המת לדרוש ולקבל שכר‬ ‫ידי משה והוא כתב כל התורה כולה ומה‬
‫עד סוף כל הדורות‪ ,‬וזהו אמור ואמרת ב'‬ ‫ענין הזכרת שמו בכאן ביותר‪.‬‬
‫פעמים‪ ,‬וכן הכתיב ב' פעמים לאמר בפ'‬ ‫ונ"ל בס"ד דזה הוקשה לבעל המדרש‬
‫ו‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫קראנו אליו דמשמע ששערי תפלה אינן‬ ‫חקת‪ ,‬ובאמירה ראשונה אמר להם לנפש לא‬
‫ננעלין לעולם כדאמר רב ענן‪ .‬עוד יש לדייק‬ ‫יטמא הוא איסור טומאת מת‪ ,‬ובאמירה‬
‫על רב ענן‪ ,‬חדא מה הוקשה לו לבעל‬ ‫שניה אמר להם כי אמרות י"י הן אמרות‬
‫המדרש כאן בתבות 'כי"י א"להינו' עד‬ ‫טהורות ועל ידי זה לנפש לא יטמא ח"ו‪ ,‬וכל‬
‫שהוכרח לתרצו בפסוק ואני תפלתי וגו'‪,‬‬ ‫מקום שנאמר ב' אמירות אינו אלא לדרוש‬
‫והרי כמה וכמה פעמים כתיב בתורה י"י‬ ‫ולקבל שכר‪ ,‬ומה מים חיים לעולם‪ ,‬אף דברי‬
‫א"להינו ולא הוקשה לו כלום‪ ,‬תו צריך להבין‬ ‫תורה חיים לעולם שנאמר כי חיים הם‬
‫והתרצן מאי תירץ באומרו זה שאומר‬ ‫למוציאיהם ולכל בשרו מרפא‪ ,‬והלימוד‬
‫הכתוב ואני תפלתי וגו'‪ ,‬ואנחנו לא נדע‬ ‫בפרשת המת יחשב להם כאילו בא עליהם‬
‫מהו הדמיון בין שני פסוקים אלו‪ ,‬עוד יש‬ ‫מקרה רעה ב"מ‪ ,‬ועל ידי זה לנפש לא יטמא‬
‫לשאול מפני מה הוצרך רב ענן להביא ראיה‬ ‫בעמיו‪ ,‬כי נפדה בעוסקו בפרשת המת‪.‬‬
‫דקריאה היינו תפלה‪ ,‬והלא הא אף תנוקות‬
‫של בית רבן יודעין אותו דקריאה היינו‬ ‫ד‪ .‬עוד נ"ל לפרש בס"ד מאמר המדרש‬
‫תפלה‪.‬‬ ‫בפרשת ואתחנן וז"ת‪ :‬ד"א כי"י א"להינו זה‬
‫שאומר הכתוב ואני תפלתי לך י"י עת‬
‫ותירץ כ"ק מרן מהר"י ז"ל דהא דשערי‬ ‫רצון‪ ,‬רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל‬
‫תפלה פעמים פתוחים ופעמים נעולים היינו‬ ‫בר נחמן מהו דכתיב ואני תפלתי וגו'‪ ,‬אמר‬
‫דוקא כשאין עושה תשובה לפני התפלה אזי‬ ‫לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים‬
‫יש עת שהשער סגור‪ ,‬אמנם כשהוא עושה‬ ‫נעולים‪ ,‬אבל שערי תשובה לעולם פתוחים‪,‬‬
‫תשובה קודם התפלה אזי מתקבלת התפלה‬ ‫אמר לו מנין‪ ,‬דכתיב נוראות בצדק תעננו‬
‫תמיד כי שערי תשובה לעולם פתוחים‪ ,‬ורב‬ ‫מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים‪ ,‬נמשלה‬
‫ענן לא פליג אדרבי שמואל בר נחמן אלא‬ ‫התפלה למקוה והתשובה לים‪ ,‬מה המקוה‬
‫הרי הוא מפרש דבריו דהא דמסיים אבל‬ ‫הזה פעמים פתוח פעמים נעול אף שערי‬
‫שערי תשובה לעולם פתוחים הוא סיומא‬ ‫תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים‪ ,‬אבל‬
‫דרישא‪ ,‬והא דקאמר דשערי תפלה פעמים‬ ‫הים הזה לעולם פתוח כך ידו של הקב"ה‬
‫נעולים היינו דוקא בלא עשה תשובה אבל‬ ‫לעולם פתוחה לקבל שבים‪ ,‬אמר רב ענן אף‬
‫בשעשה תשובה אף שערי תפלה לעולם‬ ‫שערי תפלה אינן ננעלין לעולם דכתיב כי"י‬
‫פתוחים‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫א"להינו בכל קראנו אליו‪ ,‬ואין קריאה אלא‬
‫תפלה כענין שנאמר והיה טרם יקראו ואני‬
‫ובדברי קודש הנ"ל יתבאר המדרש‬ ‫אענה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫כמין חומר‪ ,‬דהוקשה ליה לבעל המדרש על‬
‫אומרו קרובים אליו כי"י א"להינו‪ ,‬והרי‬ ‫ודייק כ"ק מרן מהר"י ז"ל חדא שהרי‬
‫א"להים הוא מדת הדין ומה טיבה של‬ ‫רבי חנינא בר פפא שאל רק על תפלה ורבי‬
‫קירבה זו אל מדת הדין‪ ,‬לזה אומר בעל‬ ‫שמואל בר נחמן השיב לו גם על תשובה‪,‬‬
‫המדרש זש"ה ואני תפלתי וגו' ענני באמת‬ ‫שעל זה לא שאל לו‪ ,‬עוד צריך להבין האיך‬
‫ישעך‪ ,‬והוקשה ליה לבעל המדרש בזה‬ ‫יפרש רבי שמואל בר נחמן הפסוק בכל‬
‫ז‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫שער השמע‪ ,‬שער הריח‪ ,‬שער הדיבור‪ ,‬שער‬ ‫הפסוק חדא על אומרו א"להים ברב חסדך‪,‬‬
‫המישוש‪ ,‬וצריך שייעשה האדם בעצמו דיין‬ ‫והרי א"להים הוא מדת הדין והאיך מכנהו‬
‫על כל עניניו‪ .‬וזהו שאומר הכתוב לשבטיך‬ ‫בחסד‪ ,‬ולא עוד אלא שאומר 'ברב' חסדך‪,‬‬
‫היינו היסורים‪ ,‬וכמו שאמרו במדרש שוח"ט‬ ‫תו הוקשה לבעל המדרש מהו 'באמת'‬
‫ינחמוני‪,‬‬ ‫המה‬ ‫ומשענתך‬ ‫שבטך‬ ‫עה"פ‬ ‫ישעך‪ ,‬לזה הביא בעל המדרש מאמרו של‬
‫שבטך אלו היסורין‪ ,‬והכונה כנ"ל שייעשה‬ ‫רבי שמואל בר נחמן הנ"ל‪ ,‬ואם תקשה לך‬
‫באחד‬ ‫ופגם‬ ‫שחטא‬ ‫במה‬ ‫לעצמו‬ ‫דיין‬ ‫שני הדיוקים הנ"ל‪ ,‬הרי תשובתך בצדך‬
‫)יעוי'‬ ‫מהשערים הנ"ל ועי"ז ינצל מן היסורים‬ ‫דשערי תשובה תמיד פתוחים וכשהוא שב‬
‫ס' נחל קדומים להחיד"א ז"ל פר' שופטים(‪.‬‬ ‫בתשובה לפני תפלתו הרי ידו של הקב"ה‬
‫פתוחה לקבל תפלתו כענין שנאמר כי"י‬
‫ו‪ .‬עוד זאת אמרתי לבא במגלת ספר‬ ‫א"להינו בכל קראנו אליו‪.‬‬
‫כתוב הדר הוא לכל חסידיו‪ ,‬הנה נודע‬
‫בקשתו של דוד המלך נעים זמרות ישראל‪,‬‬ ‫וזהו אומרו ואני תפלתי וגו' ענני‬
‫יהיו לרצון אמרי פי‪ ,‬יעשו לדורות ויכתבו‬ ‫'באמת' ישעך‪ ,‬ואין 'אמת' אלא תורה‬
‫לדורות אמרי פי ויחוקקו לדורות‪ ,‬ולא יהיו‬ ‫כדאיתא בריש פרק מאימתי‪ ,‬והכונה כנ"ל‬
‫קורין בהם כקורין בספרים‪ ,‬אלא יהיו קורין‬ ‫דכשלומד בדברים הקשים שבתורה ושב‬
‫בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות‪.‬‬ ‫בתשובה שלימה על חטאיו וממשיך על‬
‫יהיו לרצון אמרי פי‪ ,‬אמר רבי ירמיה בר‬ ‫עצמו פחד ה' והדר גאונו הרי הוא נפדה מן‬
‫שלום בשם רבי יוחנן מאי דכתיב אגורה‬ ‫היסורין‪ ,‬וזהו ומי גוי גדול וגו' קרובים אליו‬
‫באהלך עולמים‪ ,‬וכי תעלה על דעתך שהיה‬ ‫כי"י 'א"להינו' בכל קראנו אליו‪ ,‬ואין קריאה‬
‫מבקש דוד דירת שני עולמים‪ ,‬אלא כך אמר‬ ‫אלא תפלה עם תשובה כענין שנאמר והיה‬
‫דוד יהו מזכירים אותי בבתי כנסיות ובתי‬ ‫טרם יקראו ואני אענה והיינו ודאי כשעשו‬
‫מדרשות וכאלו חי וקיים אני בשני עולמים‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬וזו היא כונת בעל המדרש‪ ,‬כי"י‬
‫ע"כ‪ .‬והנה רבים וכן שלמים כבר האריכו‬ ‫א"להינו‪ ,‬ור"ל אימתי קרבת 'א"להים' לי‬
‫למעניתם הלא בספרתם בפירוש מאמר‬ ‫טוב ולא יבואו עליו היסורין בפועל‪ ,‬כשהוא‬
‫נפלא זה‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪.‬‬ ‫ושב‬ ‫שבתורה‬ ‫הקשים‬ ‫בדברים‬ ‫לומד‬
‫בתשובה וכדכתיב בכל קראנו אליו‪ ,‬וזהו‬
‫הן לזאת עצור במלין מי יוכל ואענה‬ ‫שמרומז בפסוק ואני תפלתי וגו' א"להים‬
‫אף אני חלקי בס"ד‪ ,‬ונ"ל לומר בס"ד מלתא‬ ‫ברב חסדך ענני 'באמת' ישעך‪ ,‬וראה מה‬
‫חדתא בעיקר בקשת דוד המלך ע"ה והוא‬ ‫כתיב למעלן ואבכה בצום נפשי וגו' ואתנה‬
‫פירוש חדש ומחודש בבקשתו אגורה באהלך‬ ‫לבושי שק וגו'‪.‬‬
‫עולמים שיאמרו דבר שמועה מפיו ושיהו‬
‫מקבלין עליהן שכר כנגעים ואהלות‪ ,‬כי‬ ‫ה‪ .‬עוד נ"ל לפרש בס"ד הפסוק שופטים‬
‫ודאי דוד המלך ע"ה לא היה צריך לבקש‬ ‫ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' לשבטיך‪,‬‬
‫בקשה מיוחדת שיאמרו משמיה דבר הלכה‬ ‫ובהקדים מה שכתב הרב הקדוש מהרח"ו‬
‫מה שחידש‪ ,‬דפשיטא‪ ,‬שהרי איתא בש"ס‬ ‫ז"ל דיש לאדם כמה שערים‪ ,‬שער הראות‪,‬‬
‫ח‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫לשחיטת קדשים תא ואקשי לי‪ ,‬הא קמן‬ ‫סנהדרין )דף ס"ג ע"ב( וי"י עמו‪ ,‬שהלכה‬
‫דסדר קדשים עמוקות מסדר טהרות‪ ,‬ואם כן‬ ‫כמותו בכל מקום‪ ,‬ואם כן ודאי ההלכות‬
‫אמאי נקט נגעים ואהלות‪.‬‬ ‫שחידש יאמרו משמיה‪ ,‬ואינו צריך לבקש‬
‫בקשה מיוחדת מאת השי"ת על זה שיאמרו‬
‫ונ"ל לפרש בס"ד עפ"י דברי כ"ק מרן‬ ‫ההלכה משמיה‪ ,‬אלא ודאי בקשתו נסובה‬
‫מהר"י ז"ל הנ"ל אהא דאיתא בשלהי פרק‬ ‫על ספרו אשר כונן הוא ספר תהלים שיהו‬
‫הרי עלי )מנחות דף ק"י ע"א( שכל העוסק‬ ‫קורין והוגין בו בבתי כנסיות ובבתי‬
‫בתורת קרבנות כאילו הקריב כל הקרבנות‪,‬‬ ‫מדרשות לעולם ויקבלו עליהן שכר כעוסקין‬
‫הוא הדין שכל העוסק בדברי תוכחות‬ ‫בנגעים ואהלות‪ ,‬ולכאורה צ"ל אמאי דייק‬
‫ועונשין הכתובין בתורה וממשיך על עצמו‬ ‫דוד המלך ע"ה בלישניה לומר שיהו נוטלין‬
‫פחד ה' והדר גאונו‪ ,‬הרי זה כאילו באו עליו‬ ‫שכר עליהם כנגעים ואהלות‪ ,‬ולא נקט‬
‫עונשין ויסורין ואין צריך שיתקיימו ח"ו‬ ‫בסתמא שיהו נוטלין שכר עליהם כעוסקין‬
‫העונשים בפועל ממש‪ ,‬אד"ק ז"ל‪.‬‬ ‫)יעוי' ס' פרי צדיק פר' ויצא(‪.‬‬ ‫בתורה‬

‫ועל פי ד"ק הנ"ל אף אנו במסלה זו‬ ‫ואם תמצי לומר שהלימוד במסכתות‬
‫נעלה ונאמר דזאת היתה כונת דוד המלך‬ ‫נגעים ואהלות יקרים בעיני ה' משאר‬
‫ע"ה נעים זמירות ישראל בבקשתו שקריאת‬ ‫מסכתות‪ ,‬ולכן שכרם כפול ומכופל מלימוד‬
‫מזמורי תהלים יחשב כעוסק בנגעים ואהלות‬ ‫)יעוי' שלהי פרק‬ ‫שאר מסכתות שבסדר טהרות‬
‫דייקא‪ ,‬והכונה דכל העוסק בתורת נגעים‬ ‫אלו עוברין ‪-‬פסחים דף נ' ע"א‪ -‬רבי יוחנן אמר אלו נגעים‬
‫קשים‬ ‫בנגעים‬ ‫נתנגע‬ ‫כאילו‬ ‫זה‬ ‫הרי‬ ‫ואהלות כו'( ולזה ביקש דוד המלך ע"ה שיהו‬
‫ומצורעים‪ ,‬וכל העוסק בתורת אהלות הרי‬ ‫קורין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בספר‬
‫זה נחשב לו כאילו קרה לו מקרה רעה ב"מ‬ ‫תהלים ויקבלו עליהם שכר כעוסקים בנגעים‬
‫המטמא בטומאת אהלים‪ ,‬ועל ידי זה הוא‬ ‫ואהלות‪.‬‬
‫ניצול מן היסורין ולא יבואו עליו בפועל‬
‫)ומצאתי כעין דברים אלו בס' בית אהרן ‪ -‬פר' בלק‬ ‫כנ"ל‪.‬‬ ‫וכי מי עלה שמים וירד או מי מדד‬
‫‪ -‬משום אביו הרה"ק רבי אשר מסטאלין ז"ל ‪ -‬ובס' שפתי‬ ‫בשעלו מי ים התלמוד אשר יאמר מסכת‬
‫צדיק ‪ -‬שבועות אות מ"ט(‪ .‬ומעתה התינח תלמידי‬ ‫פלוני שכרה כפול משאר מסכתות ומי הוא‬
‫חכמים דבקיאי בשית סידריא יש להם תקנה‬ ‫זה אשר גילה לדוד סוד זה‪ ,‬והרי כבר אמרו‬
‫בלימוד תורת נגעים ואהלות‪ ,‬אך מה יעשו‬ ‫חז"ל בירושלמי )ריש מס' פאה( עה"פ ארח חיים‬
‫אזובי קיר ומה תקנה נמצא להמון העם דלא‬ ‫פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע טילטל‬
‫ידעי בצורתא דשמעתתא‪ ,‬לזה בא דוד‬ ‫הקב"ה מתן שכרן של מצוות בעולם הזה‬
‫המלך ע"ה נעים זמירות ישראל ובקש שכל‬ ‫כדי שיהו ישראל עושין אותן באמונה‪ ,‬ואם‬
‫העוסק בספר תהלים יחשב לו כעוסק‬ ‫כן מאי עדיפותא של לימוד נגעים ואהלות‬
‫)יעוי' ס' אגרא דכלה פ' שמות ד"ה‬ ‫בנגעים ואהלות‬ ‫על שאר מסכתות שבש"ס עד שבקש שיהו‬
‫ואלה שמות(‪ ,‬והקריאה בספר תהלים יחשב לו‬ ‫נוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות‪ ,‬ותו‬
‫כעוסק בנגעים ואהלות וניצול מן היסורין‬ ‫שהרי מצינו בגמ' )ב"מ דף ק"ט ע"ב( כי מטית‬
‫ט‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫גאולתן שיגאלו הימנה‪ ,‬וכשנגאלו הימנה‬ ‫)ונרמז בפסוק 'ואלה‬ ‫ולא יבואו עליו בפועל‬
‫אומרים אותו ‪-‬בשבח והודאה‪ -‬על גאולתן‬ ‫'המשפטים 'אשר 'תשים 'לפניהם ר"ת אהלות(‪.‬‬
‫שנגאלו הימנה‪ ,‬ואין לך ראיה גדולה מזו‬
‫דנתמלאה בקשתו‪ ,‬וזו היא תשובה ניצחת‬ ‫וזהו שאמר דוד רוממות א"ל בגרונם‬
‫מה תשובה השיבו הוא יתברך ‪-‬הבוחר‬ ‫וחרב פיפיות בידם‪ ,‬הם שתי פיות דתורה‬
‫בשירי זמרה‪ -‬על שאלתו‪ ,‬ולית מאן דפליג‬ ‫ותפלה‪ ,‬תפלה למשה ותפלה לענ"י‪ ,‬וזהו‬
‫דנתקבלה בקשתו‪ ,‬ומעתה אין אנו צריכין תו‬ ‫הקול קול יעקב ב' פעמים קול‪ ,‬וכדאיתא‬
‫לשום סמך בדבריהם ז"ל שהסכים לו הקב"ה‬ ‫במדרש איכה הקול קול יעקב והידים ידי‬
‫בזה‪ ,‬ומכל מקום כיהודה ועוד לקרא נראה‬ ‫עשו כל זמן שקולו של יעקב מצפצ"ף בבתי‬
‫להביא כמה מאמרי חז"ל בש"ס ובמדרש‬ ‫כנסיו"ת ובתי מדרשו"ת‪ ,‬ר"ל תורה ותפלה‪,‬‬
‫דמבואר דנתקבלה בקשתו‪.‬‬ ‫אין הידים ידי עשו‪ ,‬וכל הקורא קריאת שמע‬
‫על מטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו‬
‫וזה יצא ראשונה הלא היא כתובה‬ ‫ומזיקין בדילין הימנו והא אוקמוהו על מטתו‬
‫בפרק מאימתי )ברכות דף ג' ע"ב( והכי איתא‬ ‫להגן מן המזיקין‪ ,‬ואמנם זכאה איהו מאן‬
‫התם‪ ,‬אמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי‬ ‫דשחיט ליה בצפרא בקריאת שמע דצלותא‬
‫שמעון חסיד'א כנור היה תלוי למעלה‬ ‫דאתמר בה וישכם אברהם בבקר‪ ,‬שעל ידי‬
‫ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה כו'‬ ‫כח התפלה וגרונם ולשונם יחליקו בשירות‬
‫מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה‬ ‫ותשבחות שבספר תהלים‪ ,‬אזי חץ שחו'ט‬
‫עמוד השחר‪ ,‬ע"כ‪ .‬ואם תמצי לומר שהעוסק‬ ‫לשונם‪ ,‬הן המה חצי גבור השנונים לעשות‬
‫בספר תהלים אינו נחשב כמי שעוסק‬ ‫נקמה בגוים הרחק כמטחוי קשת‪ ,‬וכדאיתא‬
‫בתורה‪ ,‬אם כן קשה שהרי איתא בגמ' לעיל‬ ‫בתיקונים‪ ,‬בחרבי‪ ,‬ברמ"ח תיבין דקריאת‬
‫דעד חצות היה דוד עוסק בתורה ומחצות‬ ‫שמע‪ ,‬ובקשתי‪ ,‬קשת זו תפלה‪ .‬וכבר רמזוה‬
‫ותשבחות‬ ‫בשירות‬ ‫עוסק‬ ‫היה‬ ‫ואילך‬ ‫חז"ל בגמ' )חגיגה דף י"א ע"א( תנא נגעים‬
‫וכדקאמר איהו גופיה חצות לילה אקום‬ ‫ואהלות מקרא מועט והלכות מרובות וכו'‪,‬‬
‫)יעוי' רש"י ד"ה בשירות ותשבחות(‪,‬‬ ‫להודות לך וגו'‬ ‫יעו"ש‪ ,‬ור"ל דבמקרא מועט אפילו כשקורא‬
‫והאיך קאמר רבי שמעון חסיד'א שהיה עומד‬ ‫מזמור אחד בספר תהלים הרי זה מועיל לו‬
‫ועוסק בתורה והלא הוא אינו עוסק בתורה‬ ‫כעוסק בהלכות נגעים ואהלות המרובות‬
‫אלא הוא עוסק בשירות ותשבחות למלך א"ל‬ ‫והחמורות‪ ,‬וידוע תהלי"ם בגימ' השני שמות‬
‫חי וקים‪ ,‬הא קמן מפורש בגמ' שהסכים‬ ‫א"ל א"להים במילואם‪ ,‬שהם בחינת חסד‬
‫הקב"ה לו בזה והעוסק בשירות ותשבחות‬ ‫וגבורה‪ ,‬ועל ידי אמירת תהלים מהפכין‬
‫)יעוי'‬ ‫שבספר תהלים הרי הוא כעוסק בתורה‬ ‫הגבורות לחסדים ונפדה מן היסורין הראוים‬
‫ס' חדשים גם ישנים לרבי יונתן שטייף ז"ל(‪ ,‬וכן איתא‬ ‫לבוא עליו‪.‬‬
‫להדיא בפסיקתא פי"ז וז"ת‪ :‬חצות לילה וגו'‪,‬‬
‫רבי פנחס בשם רבי אליעזר ברבי מנחם‪,‬‬ ‫ופוק חזי מאי עמא דבר מימות אבותינו‬
‫מה היה דוד עושה‪ ,‬היה נוטל כנור ונבל‬ ‫עד היום הזה על כל צרה שלא תבא עליהן‬
‫ונותנם מראשותיו‪ ,‬ועומד בחצי הלילה‬ ‫אומרים אותו ‪-‬בתפלה ובתחנונים‪ -‬על‬
‫י‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫בקשתו והעוסק בספר תהלים הרי זה כעוסק‬ ‫ומנגן בהם‪ ,‬והיו חבירי ישראל שומעים את‬
‫בנגעים ואהלות‪.‬‬ ‫קולו ואומרים ומה אם דוד המלך "עוסק‬
‫בתורה" אנו על אחת כמה וכמה‪ ,‬ונמצאו‬
‫ז‪ .‬ובדברי קודש הנ"ל נ"ל לפרש בס"ד‬ ‫כל ישראל עוסקים בתורה‪.‬‬
‫דברי הזה"ק )ח"ג דף כ"ג ע"ב( וז"ת‪ :‬רבי יהודה‬
‫פתח ואמר או הודע אליו חטאתו אשר‬ ‫וזאת שנית הרי היא כתובה בפרק לא‬
‫חטא‪ ,‬הודע אליו מסטרא דמאן וגו'‪ ,‬אלא‬ ‫היו כופתין )תמיד דף ל"ב ע"ב( וז"ת‪ :‬תנא רבי‬
‫קודשא בריך הוא פקיד לכנסת ישראל‬ ‫חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו‬
‫לאודעא ליה לבר נש ההוא חובא דהוא חב‪,‬‬ ‫שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות‬
‫ובמה מודע ליה‪ ,‬בדינהא וגו'‪ ,‬ומאן דקאים‬ ‫שפכי כמים לבך נכח פני י"י‪ ,‬הא קמן‬
‫'בליליא' למלעי באורייתא‪ ,‬אורייתא קא‬ ‫שרבי חייא מחזיר וקאי על מי שעוסק בלילה‬
‫מודעא ליה חוביה‪ ,‬ולא באורח דינא אלא‬ ‫בשירות ותשבחות ושופך לבו כמים על גלות‬
‫כאמא דאודעא לברה במלה רכיך‪ ,‬והוא לא‬ ‫השכינה ועל צרות עם ישראל‪ ,‬וקראו עוסק‬
‫אנשי ליה ותב בתיובתא קמי מאריה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬הרי לנו להדיא בגמ' דנתקבלה‬
‫ולכאורה קשה מפני מה דייקא מאן דקאים‬ ‫בקשתו והעוסק בספר תהלים כעוסק בתורה‪.‬‬
‫בליליא למלעי באורייתא זוכה לזה‪ ,‬ואילו‬
‫הלומד ביום אינו זוכה לזה‪ ,‬ומה הפרש בין‬ ‫ועד השלישי אני בא הא דאיתא בפרק‬
‫הלומד ביום ללומד בלילה‪.‬‬ ‫חלק )סנהדרין דף צ"ח ע"ב( אמר רב לא איברי‬
‫עלמא אלא לדוד‪ ,‬ושמואל אמר למשה‪,‬‬
‫ונראה לפרש בס"ד על פי שאמר בזהר‬ ‫ופירש רש"י ז"ל וז"ל‪ :‬אלא לדוד‪ ,‬בזכות דוד‬
‫)ח"א דף ר"ו סע"ב( וז"ת‪ :‬אדהכי אמר רבי‬ ‫שהיה עתיד לומר כמה שירות ותשבחות‪.‬‬
‫יהודה לרבי יוסי הא תנינן דדוד מלכא הוה‬ ‫למשה‪ ,‬בשביל משה שהיה עתיד לקבל את‬
‫מתנמנם כסוס ושינתיה זעיר‪ ,‬היך הוה קם‬ ‫התורה‪ .‬הא קמן דלרב גדול זכות לימוד ספר‬
‫בפלגות ליליא האי שעורא זעיר איהו ולא‬ ‫תהלים אפילו מחמשה חומשי תורה‪.‬‬
‫הוה אתער אפילו בתלתות ליליא‪ ,‬אמר ליה‬
‫בשעתא דעאל ליליא הוה יתיב עם כל‬ ‫ויש רביעי בקדש הא דאיתא במדרש‬
‫רברבי ביתיה ודאין דינא ועסיק במלי‬ ‫)רות רבה ג'‪ ,‬ב'( הודיעני ה' קצי וגו' אמר דוד‬
‫דאורייתא‪ ,‬ולבתר הוה נאים שינתיה עד‬ ‫לפני הקב"ה רבון העולם אודע לי אימתי‬
‫פלגות ליליא וקם בפלגות ליליא ואתער‬ ‫אנא מיית וכו'‪ ,‬אמר ליה פחית לי חד יומא‬
‫בשירין‬ ‫דמאריה‬ ‫בפולחנא‬ ‫ואשתדל‬ ‫וכו'‪ ,‬אמר ליה חביבה עלי 'תפלה אחת'‬
‫)ברכות דף‬ ‫ותושבחן‪ ,‬וכן איתא בפרק מאימתי‬ ‫שאתה עומד ומתפלל לפני מאלף עולות‬
‫ג' ע"ב( רב אשי אמר עד חצות לילה היה‬ ‫שעתיד שלמה בנך להעלות לפני‪ ,‬ואילו בגמ'‬
‫עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות‬ ‫שבת וברבה קהלת איתא טוב לי יום אחד‬
‫ותשבחות‪ ,‬וזהו כונת הזהר מאן דקאים‬ ‫שאתה יושב ועוסק 'בתורה'‪ ,‬הא קמן‬
‫בליליא למלעי באורייתא ועוסק בשירות‬ ‫שהקב"ה השוה תפלה אחת של דוד ליום‬
‫ותשבחות שאמרם דוד המלך ע"ה הרי זה‬ ‫שלם שהוא עוסק בתורה‪ ,‬הא קמן דנתקבלה‬
‫יא‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫הצרעת והאלות‪ ,‬ומראות נגעים ואהלות‪,‬‬ ‫נחשב לו כעוסק בנגעים ואהלות וניצול מכל‬
‫נחשבנ"ו כצאן טבחה‪ ,‬ולא יתקיימו בפועל‬ ‫הדינים הקשים‪ ,‬ואורייתא קא מודעא ליה‬
‫ממש‪.‬‬ ‫חוביה במלה רכיך ולא באורח דינא‪ ,‬הא קמן‬
‫דהעוסק בספר תהלים הרי זה כעוסק בנגעים‬
‫ט‪ .‬עוד נ"ל לפרש מאמר הגמ' בפרק‬ ‫ואהלות ונחשב לו כאילו באו עליו דינין‬
‫יש בערכין )ערכין דף ט"ו ע"ב( וז"ת‪ :‬ואמר רבי‬ ‫)יעוי' ס'‬ ‫ועונשין ולא יתקיימו בפועל ממש‬
‫יוסי בן זימרא כל המספר לשון הרע נגעים‬ ‫מעשה רוקח מס' עירובין הובאו דבריו להלן אות י"ג(‪.‬‬
‫באים עליו כו'‪ ,‬אמר ריש לקיש מאי דכתיב‬
‫זאת תהיה תורת המצורע‪ ,‬זאת תהיה‬ ‫ח‪ .‬ובס"ד זכינו להביא סמוכות לדברי‬
‫תורתו של מוציא שם רע‪ .‬ויש להבין חדא‬ ‫כ"ק מרן מהר"י ז"ל הנ"ל מגמרא בפרק‬
‫מה הוקשה לו לריש לקיש בפסוק זאת תהיה‬ ‫הניזקין )גיטין דף נ"ז ע"ב( וז"ת‪ :‬אמר רב יהודה‬
‫תורת המצרע‪ ,‬ומאי קמתרץ באומרו זאת‬ ‫אמר שמואל מעשה בארבע מאות ילדים‬
‫תהיה תורתו כו'‪ ,‬ומה בין 'תורת' המצורע‬ ‫וילדות שנשבו לקלון כו'‪ ,‬ועליהם הכתוב‬
‫ל'תורתו' של מצורע‪ ,‬עוד יש להבין מהו‬ ‫אומר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנ'ו‬
‫הסמיכות בין הני תרי מימרות של רבי יוסי‬ ‫כצאן טבחה וכו'‪ ,‬רבי שמעון בן לקיש אמר‬
‫בן זימרא ושל ריש לקיש שנסמכו אהדדי‪.‬‬ ‫אלו תלמידי חכמים שמראין הלכות שחיטה‬
‫בעצמן‪ ,‬דאמר רבא כל מילי ליחזי איניש‬
‫ולפי הנ"ל ניחא דהוקשה ליה לריש‬ ‫בנפשיה בר משחיטה ודבר אחר‪ ,‬ופירש‬
‫לקיש חדא 'זאת' מאי מיעט‪ ,‬תו הוקשה לו‬ ‫רש"י ז"ל וז"ל‪ :‬דבר אחר‪ ,‬צרעת ומראות‬
‫אומרו 'תהיה'‪ ,‬ואומרו 'המצורע'‪ ,‬והיה ראוי‬ ‫)יעוי'‬ ‫נגעים מפני שמסוכן לקפוץ עליו‪ ,‬ע"כ‬
‫יאמר 'הצרוע'‪ ,‬וזהו שאמר ריש לקיש זאת‬ ‫מהרש"א(‪ .‬ואם תקשי לך מהא דאמר רבי‬
‫תהיה 'תורתו' של מוציא שם רע‪ ,‬והיינו‬ ‫)ברכות דף ה'‬ ‫שמעון בן לקיש בפרק מאימתי‬
‫דריש לקיש קאי על הא דאמר רבי יוסי בן‬ ‫ע"א( דכל העוסק 'בתורה' יסורין בדילין‬
‫זימרא שכל המספר לשון הרע נגעים באין‬ ‫התוכחות‬ ‫בתורת‬ ‫דוקא‬ ‫ולאו‬ ‫הימנו‪,‬‬
‫עליו‪ ,‬וריש לקיש לשיטתו בא לומר דיש לו‬ ‫ובעונשין‪ ,‬יש לומר דהתם הכונה דבדילין‬
‫תקנה שלא יבאו עליו הנגעים כלל וכלל‪,‬‬ ‫הימנו רק לפי שעה כל זמן שהוא עוסק‬
‫והיינו על ידי לימוד פרשת המצורע ינצל‬ ‫בתורה‪ ,‬ובא רבי שמעון בן לקיש להוסיף על‬
‫מהנגעים הראוים לבוא עליו‪ ,‬וזהו אומרו‬ ‫דברי עצמו דכשהוא עוסק בהלכות שחיטה‬
‫'זאת'‪ ,‬ר"ל דוקא בלימוד הפרשה הזאת‬ ‫ומראות נגעים הרי זה נחשב לו כאילו באו‬
‫פרשת המצורע ינצל לגמרי מהנגעים‪ ,‬מה‬ ‫עליו היסורין בפועל ממש וניצול מהיסורין‬
‫שאין כן בלימוד שאר פרשיות שבתורה‬ ‫)או"ח סי' רל"ט‬ ‫לגמרי‪ ,‬ומצאתי הו'ן לי בפמ"ג‬
‫אמנם יסורין בדילין הימנו לפי שעה כל זמן‬ ‫א"א אות ו'( שכתב כדברינו וז"ל‪ :‬ועוד אפשר‬
‫שהוא עוסק בתורה‪ ,‬אך אינו נפדה מהנגעים‬ ‫כי דברי תורה אין מרפאין כלל את הגוף‪ ,‬רק‬
‫לגמרי‪ ,‬ואומר 'תהיה תורתו' כו'‪ ,‬ר"ל שאחר‬ ‫אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה‬
‫שלמד הרי הוא נקראת 'תורתו' וכדאיתא‬ ‫והעוסק בתורה ה' עמו ויסורין בדילין הימנו‬
‫בפרק האיש מקדש )קדושין דף ל"ב ע"ב(‪ ,‬וזהו‬ ‫מפני ה'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הא קמן שבלימוד זאת תורת‬
‫יב‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם‪,‬‬ ‫אומרו זאת תהיה 'תורתו' של מוציא שם‬
‫ע"כ‪.‬‬ ‫רע‪ ,‬ונחשב לו כאילו קיבל הנגעים בפועל‬
‫ונפדה מהם לגמרי‪.‬‬
‫וכבר הקשו המפרשים ז"ל מדקאמר‬
‫הגמ' והיינו‪ ,‬משמע דלא פליגי כלל‪ ,‬ואם כן‬ ‫י‪ .‬ועל פי האמור לעיל הנה מקום אתי‬
‫אמאי איצטריך רבי שמעון בן לקיש למילף‬ ‫)ויק"ר ט"ו ד' ‪ -‬במ"ר‬ ‫לפרש בס"ד דברי המדרש‬
‫מגזירה שוה דברית ברית ולא סגי ליה‬ ‫י"ג ד'( זה נוסחו‪ :‬כיון ששמעו ישראל פרשת‬
‫ילפותא דשן ועין‪ ,‬ומדמהדר רבי שמעון בן‬ ‫אלות ונגעים נתייראו‪ ,‬אמר להם משה אל‬
‫לקיש אגזירה שוה‪ ,‬שמע מינה דלא ניחא‬ ‫תתייראו‪ ,‬אלו לאומות העולם‪ ,‬אבל אתם‬
‫ליה בקל וחומר‪ ,‬ונראה דמשמעות דורשין‬ ‫לאכול ולשתות ולשמוח ולעסוק בתורה‪,‬‬
‫איכא בינייהו‪.‬‬ ‫ולכאורה קשה אומרו אלו לאומות העולם‪,‬‬
‫והרי פרשת נגעים אינה נוהגת בעובדי‬
‫ונ"ל לפרש בס"ד על פי דברי כ"ק מרן‬ ‫כוכבים‪ .‬ולפי דברינו הנ"ל ניחא‪ ,‬ור"ל שע"י‬
‫מהרי"ד מבעלזא ז"ל על הפסוק ושמרתם‬ ‫שאתם עוסקין בתורת האלות ובמראות‬
‫את דברי הברית הזאת וגו' ותרגם אונקלוס‬ ‫נגעים ואהלות‪ ,‬הרי זה נחשב לכם כאלו באו‬
‫ותטרון ית פתגמי קימא הדין כו' בדיל‬ ‫עליכם נגעים ויסורין ונגע נהפך לענג‪ ,‬ולזה‬
‫דתצלחון ית כל די תעבדון‪ ,‬ובתרגום‬ ‫אתם יכולין לאכול ולשתות ולשמוח ולעסוק‬
‫ירושלמי איתא ותטרון ית מילי שבח‬ ‫בתורה‪ ,‬מה שאין כן באומות העולם אין‬
‫אורייתא הדא ותעבדון יתהון מן בגלל‬ ‫להם תקנה להנצל מן היסורין והנגעים על‬
‫דתתבוננון ית כל מה דמתעבדין‪ ,‬ופירש מרן‬ ‫ידי הלימוד בתורת נגעים ואהלות‪.‬‬
‫מהרי"ד ז"ל כונת אלו התרגומים על פי‬
‫דברי אביו כ"ק מרן מהר"י ז"ל הנ"ל‪ ,‬שעל‬ ‫יא‪ .‬ועל פי אמרי קדוש אשכחנא פתרון‬
‫ידי שהאדם לומד פרשת התוכחות וממשיך‬ ‫)ברכות דף ה' ע"א(‬ ‫למאמר הגמ' בפרק מאימתי‬
‫עליו פחד ה' ויראתו‪ ,‬אין צריך שיתקיימו ח"ו‬ ‫והכי איתא התם‪ ,‬אמר ליה רבי אבא בריה‬
‫העונשים בפועל‪ ,‬וזה כונת אונקלוס בדיל‬ ‫דרבי חייא בר אבא כו' הכי אמר רבי יוחנן‬
‫דתצלחון‪ ,‬שעל ידי לימוד פרשת התוכחות‬ ‫כו' אלו ואלו יסורין של אהבה הן כו' קל‬
‫אלה דברי הברית‪ ,‬הוא מצליח וניצול מכל‬ ‫וחומר משן ועין‪ ,‬מה שן ועין שהן אחד‬
‫העונשין‪ ,‬וזהו גם כן פירוש הירושלמי בגלל‬ ‫מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחירות‪,‬‬
‫מורה‬ ‫התבוננות‬ ‫שלשון‬ ‫דתתבוננון‪,‬‬ ‫יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת‬
‫שמתבונן וממשיך על עצמו פחד ה' ויראתו‪,‬‬ ‫כמה וכמה‪ ,‬והיינו דרבי שמעון בן לקיש‪,‬‬
‫אד"ק ז"ל‪.‬‬ ‫דאמר רבי שמעון בן לקיש נאמר ברית‬
‫במלח ונאמר ברית ביסורין‪ ,‬נאמר ברית‬
‫והנה ג"ע החיד"א ז"ל כתב בספרו יוסף‬ ‫במלח דכתיב ולא תשבית מלח ברית‪,‬‬
‫תהלות )מז' י"ט( דזה פעל והועיל דוד המלך‬ ‫ונאמר ברית ביסורין דכתיב אלה דברי‬
‫ע"ה בתפלתו‪ ,‬דכל הקורא בספר תהלים‬ ‫הברית‪ ,‬מה ברית האמור במלח מלח‬
‫אפילו אינו מכוין לפי כוונת הייחודים‬ ‫ממתקת את הבשר‪ ,‬אף ברית האמור‬
‫יג‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫א"להים מרחפת על פני המים‪ ,‬ואיתא‬ ‫והסודות הטמונים בהם‪ ,‬אלא מכוין בהם על‬
‫במדרש )ב"ר ב' ד'( זה רוחו של משיח‪ .‬ויש‬ ‫פי פשטן של דברים שהם על פי רוב עסקי‬
‫לפרש מה שראו חז"ל לומר כן‪ ,‬ונראה דהנה‬ ‫דוד המלך עם אויביו ומלחמותיו עמהם‪ ,‬הרי‬
‫הסופי תיבות של מרחפת' על' פני' המים'‬ ‫זה כאילו כיוון כל היחודים שכיוון בהם דוד‬
‫הוא תלי"ם וכו'‪ ,‬ונרמז כאן ספר תהלים של‬ ‫המלך ע"ה נעים זמרות ישראל ונחשב לו‬
‫דוד מלך ישראל הוא מלך המשיח שעתיד‬ ‫כעוסק בנגעים ואהלות‪.‬‬
‫להתגלות במהרה‪ ,‬לכך דרשו חז"ל שנרמז‬
‫כאן רוחו של משיח‪ ,‬ומה שנרמז דוקא על‬ ‫)קידושין דף כ"ד‬ ‫ובפרק האשה נקנית איתא‬
‫ידי ספר תהלים‪ ,‬יש לומר לרמז שמה שזכה‬ ‫ע"ב( דהא דעבד יוצא בשן ועין היינו דוקא‬
‫דוד לכל האורות והגדולות עיקרו היה על‬ ‫כשרבו נתכוין לשחתו אליבא דרשב"ג‪,‬‬
‫ידי שירות ותשבחות שאמר כל ימיו הוא‬ ‫ואליבא דרבנן בנתכוין לעין על כל פנים‪,‬‬
‫ספר התהלים‪ ,‬אד"ק ז"ל‪ .‬וראה זה מצאתי‬ ‫אבל בלי כונה נכונה ‪-‬למר כדאית ליה ולמר‬
‫)ח"ב‬ ‫מה שכתב מהרח"ו ז"ל בשערי קדושה‬ ‫כדאית ליה‪ -‬אין העבד יוצא בהן לחירות‪,‬‬
‫ש"ז( וז"ת‪ :‬ולא זכה דוד המלך ע"ה להיות חי‬ ‫מה שאין כן במליחת בשר אין אנו צריכין‬
‫וקים בעולם הזה ובעולם הבא אלא על זה‬ ‫לשום כוונה‪ ,‬ואין נפקא מינה אם מלח הבשר‬
‫הדבר‪ ,‬כמו שכתוב חצות לילה אקום וגו'‪.‬‬ ‫בכוונה תחלה או שנפל המלח על הבשר‬
‫מעצמו‪ ,‬בין כה ובין כה המלח ממתקת את‬
‫ונראה להוסיף על דברי קדשו בס"ד על‬ ‫הבשר‪.‬‬
‫פי מה שכתבו בס"ק על הפסוק תכתב זאת‬
‫לדור אחרון‪ ,‬שכל התפלות שבספר תהלים‬ ‫ומעתה יתיישב הגמ' הנ"ל כמין חומר‪,‬‬
‫כתבם דוד המלך ע"ה ביחוד לדור אחרון‪,‬‬ ‫דהן אמת דלא פליגי רבי יוחנן וריש לקיש‬
‫כדי שעם נברא יהלל י"ה בתפלות שבספר‬ ‫ושניהן סוברין דיסורין ממרקין עונותיו של‬
‫)וכעין זה כתב מהרח"ו‬ ‫תהלים ובזה יצאו מהגלות‬ ‫אדם‪ ,‬אמנם משמעות דורשין איכא בינייהו‪,‬‬
‫ז"ל בס' עץ הדעת טוב על פסוק כלו תפלות דוד בן ישי‪ ,‬וכן‬ ‫ורבי שמעון בן לקיש לשיטתו דאמר בפרק‬
‫כתב מהרש"א ז"ל בפרק חלק ‪ -‬סנהדרין דף צ"ח ע"א ד"ה‬ ‫הניזקין )גיטין שם( דבלימוד הלכות שחיטה‬
‫עד שתכלה(‪ .‬ולזה נרמז בפסוק זה 'תלים'‬ ‫ומראות נגעים נחשבנ'ו כצאן טבחה כנ"ל‪,‬‬
‫שבזכות ספר התהלים נזכה לגאולה השלימה‬ ‫בא להוסיף עוד דיש אופן בעוסק בתורה‬
‫על ידי משיח צדקנו שעתיד להתגלות‬ ‫דאפילו בלי כוונה נכונה גם כן נחש'ב כצאן‬
‫)ונרמז בפסוק שמחתי' באומרים' לי' בית' הויה'‬ ‫במהרה‬ ‫תהלים‬ ‫מזמורי‬ ‫באמירת‬ ‫והוא‬ ‫טבחה‪,‬‬
‫נלך' ס"ת בגי' תהלים‪ ,‬ור"ל שבזכות אמירת תהלים נזכה‬ ‫שנחשב לו כעוסק בנגעים ואהלות‪ ,‬ולכן לא‬
‫לבית הוי"ה נלך‪ .‬ואמר שמחת"י‪ ,‬על שם י"י בעזך ישמ"ח‬ ‫נראה לריש לקיש ללמוד מקל וחומר דשן‬
‫מלך שנאמר על מלך המשיח שיתגלה ב"ב(‪.‬‬ ‫ועין‪ ,‬אלא למדה בגזירה שוה דברית ברית‪.‬‬

‫ובס"ד זכינו להביא סימוכין לד"ק מגמ'‬ ‫יב‪ .‬ועתה הנה מקום אתי להביא בכאן‬
‫פרק חלק )סנהדרין דף צ"ד ע"א( והכי איתא התם‪:‬‬ ‫דברי כ"ק מרן אדמו"ר שר שלו' מבעלזא‬
‫אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי‬ ‫ז"ל )ס' מדבר קדש פר' בראשית ד"ה ורוח( וז"ל‪ :‬ורוח‬
‫יד‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫הכל אחד‪ ,‬ומה דקאמר בתיקונים לית מים‬ ‫מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח וזה‬
‫אלא 'אורייתא'‪ ,‬הכונה ביחוד לספר תלי"ם‬ ‫סתום‪ ,‬ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח‬
‫הנרמז בפסוק כנ"ל‪ ,‬ור"ל כשיקראו בספר‬ ‫וסנחריב גוג ומגוג‪ ,‬אמרה מדת הדין לפני‬
‫תהלים וישפכו כמים לבם בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬רבש"ע‪ ,‬ומה דוד מלך ישראל שאמר‬
‫אזי יזכו לרוחו של מלך המשיח‪ ,‬והכל עולה‬ ‫כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו‬
‫בקנה אחד‪ ,‬וזהו דקאמר בעל המדרש 'הוא‬ ‫משיח‪ ,‬חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא‬
‫דעתיה דרבי שמעון בן לקיש'‪ ,‬ר"ל ריש‬ ‫אמר שירה לפניך תעשהו משיח‪ .‬הא קמן‬
‫לקיש לשיטתו דאית ליה בעלמא דבאמירת‬ ‫מפורש בגמ' דבזכות השירות ותשבחות‬
‫תהלים נפדין מן היסורין בפועל כנ"ל‪ ,‬בא‬ ‫שאמר דוד זכה למדרגת משיח‪ ,‬וכן מצאתיה‬
‫להוסיף על דבריו לא זו דנפדין מן היסורין‬ ‫)ח"א דף פ"ב ע"ב(‬ ‫להדיא בזהר הק' פר' לך‬
‫אלא אף גם זאת דנפדין מן הגלות בגאולת‬ ‫וז"ת‪ :‬תא חזי דדוד מלכא הוה קם בפלגות‬
‫עולמים‪ ,‬ובזכות ספר התהלים יזכו לרוחו‬ ‫ותושבחן‬ ‫בשירין‬ ‫לאתעסקא‬ ‫וגו'‬ ‫ליליא‬
‫של משיח ב"ב‪.‬‬ ‫דאורייתא‪ ,‬ובגין כך דוד מלכא חי לעלמין‬
‫ואפילו ביומי מלכא משיחא איהו מלכא‪,‬‬
‫יג‪ .‬ומעתה מה נמלצו אמרי יושר דברי‬ ‫וכן הוא בזהר ויקרא )ח"ג דף כ"ג ע"א( וז"ת‪:‬‬
‫)ס' חנוכת התורה‪ ,‬תהלים י"ט‬ ‫הרבי רבי העשיל ז"ל‬ ‫פתח רבי יוסי ואמר ולא אמר איה אלו"ה‬
‫)תהלים רמז‬ ‫אות קפ"ג( וז"ל‪ :‬במדרש ובילקוט‬ ‫עושי נותן זמירות בלילה‪ ,‬תא חזי בשעתא‬
‫תרע"ו( מאי דכתיב משפטי י"י אמת צדקו‬ ‫דאתער רוח צפון ואתפליג ליליא הא‬
‫יחדו‪ ,‬ריש לקיש אמר מקל וחומר צדקו‪,‬‬ ‫אוקמוה וגו' וכדין אקרי רנה דאורייתא‪ ,‬ועל‬
‫ורבנן אמרי מגזירה שוה‪ ,‬והוא תמוה‪ ,‬וי"ל‬ ‫דא ירית דוד מלכותא הוא ובנוי לעלמין‬
‫דכונתם על יסורין דממרקין עונותיו של‬ ‫ולדרי דרין‪.‬‬
‫)ברכות דף ה' ע"ב(‬ ‫אדם‪ ,‬ואיתא בפרק מאימתי‬
‫דרבי יוחנן סובר דהא דיסורין ממרקין וכו'‬ ‫ועל פי ד"ק הנ"ל נ"ל לפרש בס"ד מאמר‬
‫נשמע מק"ו דשן ועין דעבד יוצא בהן‬ ‫המדרש )שם( וז"ת‪ :‬אחור וקדם צרתני‪ ,‬אמר‬
‫לחירות‪ ,‬וריש לקיש סובר מגזירה שוה‬ ‫רבי שמעון בן לקיש אחור למעשה יום‬
‫דברית ברית נאמר ברית במלח כו'‪ ,‬משום‬ ‫האחרון וקדם למעשה יום הראשון‪ ,‬הוא‬
‫הכי אמר במדרש דממרקין מק"ו או מג"ש‪,‬‬ ‫דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דאמר ריש‬
‫וזהו צדקו יחדו‪.‬‬ ‫לקיש ורוח א"להים מרחפת על פני המים זו‬
‫רוחו של מלך המשיח היך מה דאת אמר‬
‫ובד"ק הנ"ל נ"ל לפרש בס"ד את הפסוק‬ ‫ונחה עליו רוח י"י‪ ,‬ובאיזו זכות ממשמשת‬
‫חצות לילה אקום להודות לך על משפטי‬ ‫בזכות‬ ‫המים‬ ‫פני‬ ‫על‬ ‫המרחפת‬ ‫ובאה‬
‫צדקך‪ ,‬ר"ל בחצות הלילה שכידוע הוא עת‬ ‫התשובה שנמשלה כמים שנאמר שפכי‬
‫רצון לחבר הדודים ולהתפלל על גלות‬ ‫כמים לבך‪ .‬ובתיקונים אמר )תי' ל"ו( ורוח‬
‫השכינה ועל צרות עם ישראל‪ ,‬לזה כשהגיע‬ ‫א"להים דא רוחו של משיח‪ ,‬מרחפת על פני‬
‫חצות הלילה היה דוד המלך ע"ה עוסק‬ ‫המים ולית מים אלא אורייתא‪ .‬וצריך להבין‬
‫משפטי‬ ‫ותשבחות‪ ,‬וקאמר על‬ ‫בשירות‬ ‫במאי קמיפלגי‪ ,‬ויש לומר דלא פליגי ובאמת‬
‫טו‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫שמונה עשרה ברכות לימרו מעיקרא‪ ,‬אמר‬ ‫צדקך‪ ,‬היינו המשפטים והיסורין אשר צדקו‬
‫רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי הואיל‬ ‫יחדו כנ"ל‪ ,‬שלא יבואו על ישראל בפועל‪,‬‬
‫ולא אמרו דוד אלא לאחר שמונה עשרה‬ ‫ועיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך בלתי‬
‫פרשיות לפיכך תקינו רבנן לאחר שמונה‬ ‫משפטי'ם‪ ,‬וכמו שכתב בס' מעשה רוקח –‬
‫עשרה ברכות‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולכאורה יש לדייק אמאי‬ ‫מס' עירובין – וז"ל‪ :‬ידוע הגמ' כנור היה‬
‫נקט הגמ' בלשון שולל הואיל ולא אמרו דוד‬ ‫)ברכות דף ג'‬ ‫תלוי למעלה ממטתו של דוד וכו'‬
‫כו'‪ ,‬ולא אמר בלשון מחייב הואיל ודוד אמרו‬ ‫ע"ב( ואיתא בתיקוני זהר תי' י' שהיה בו ה'‬
‫כו'‪ ,‬תו יוקשה מה היה קשה לגמ' 'לימרו‬ ‫נימין – )בפרקי דר"א פ' י"ט ופ' ל"א איתא י' נימין( ‪-‬‬
‫מעיקרא'‪ ,‬וקאמר 'הואיל ולא אמרו דוד אלא‬ ‫כנור )עם האותיות( המה פ"ר‪ ,‬ונמשכין מן ה'‬
‫לאחר שמונה עשרה ברכות' וכו'‪ ,‬ומאי‬ ‫אותיות מנצפ"ך‪ ,‬לכן היה בו ה' נימין‪,‬‬
‫תירוצא והרי אותה קושיא גופא קשה על‬ ‫ובעסקו 'בתורה' בשירות ותשבחות מחצות‬
‫דוד המלך ע"ה בעצמו אמאי לא אמרה דוד‬ ‫הלילה עד שעלה עמוד השחר בזה היה‬
‫מעיקרא בתחלת ספר תהלים‪ ,‬והיותר קשה‬ ‫ממתיק הגבורות נגד ישראל‪.‬‬
‫שהרי דוד לא אמרה לא מעיקרא ולא לבסוף‬
‫אלא באמצע אחר י"ח פרשיות‪ ,‬וממה נפשך‬ ‫ובזה נ"ל לפרש בס"ד מאמר נעים‬
‫יוקשה על דוד מאי טעמא אמרה באמצע‬ ‫זמרו"ת ישראל‪ :‬יומם יצוה י"י חסדו ובלילה‬
‫ולא בתחלת הספר או בסוף הספר‪.‬‬ ‫שירה עמי וגו'‪ ,‬ור"ל ביום ששולט מדת‬
‫החסד כידוע‪ ,‬אז אין פחד מן הקטרוג‪ ,‬אמנם‬
‫ועל פי ד"ק הנ"ל יתבאר הדבר כמין‬ ‫כד רמיש ליליא שאז באים הקלפות לשלוט‬
‫)סנהדרין דף ק"ז ע"א‬ ‫חומר ובהקדים מאמר חז"ל‬ ‫בעולם בסוד אז תרמוש כל חיתו יער ויש‬
‫– ילקוט תהלים מז' י"ט( וז"ת‪ :‬דרש רבי דוסתאי‬ ‫פחד מן המקטריגים‪ ,‬לכן ובלילה ‪-‬מחצות‬
‫דמן בירי‪ ,‬למה דוד דומה‪ ,‬לסוחר כושי‪ ,‬אמר‬ ‫הלילה עד עלות השחר‪' -‬שירה' עמי‪ ,‬והיא‬
‫רב אחא הכושיים הללו יודעים לסבב את‬ ‫תפלה לא"ל חיי לזמר כל העריצים ולהכרית‬
‫הפתחים‪ ,‬בתחלה הוא אומר יש לכם מעט‬ ‫כל המקטריגים‪ ,‬וזהו שאמר רבי שמעון בן‬
‫מים‪ ,‬מששתה הוא אומר יש לכם בצל אחד‪,‬‬ ‫לקיש )חגיגה דף י"ב ע"ב( יומם יצוה י"י חסדו‬
‫נותנין לו‪ ,‬אומר להם בצל בלא פת נסיב‬ ‫ובלילה שירה עמי‪ ,‬מאי טעמא יומם יצוה‬
‫ליבא‪ ,‬כך הצדיקים יודעים לרצות את‬ ‫י"י חסדו משום דבלילה שירה עמי‪ ,‬ר"ל‬
‫בוראם‪ ,‬אמר דוד לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של‬ ‫בשביל שעסקתי בשירות ותשבחות בלילה‬
‫עולם שגיאות מי יבין‪ ,‬אמר ליה שביקי לך‪,‬‬ ‫לפני התפלה‪ ,‬לזה תתקבל תפלתי ברצון‬
‫מנסתרות נקני‪ ,‬שביקי לך‪ ,‬גם מזדים חשוך‬ ‫ויצוה ה' חסדו לכל היום כולו‪.‬‬
‫עבדך‪ ,‬שביקי לך‪ ,‬אל ימשלו בי אז איתם‬
‫דלא לישתעו בי רבנן‪ ,‬שביקי לך כו'‪ ,‬ונקיתי‬ ‫יד‪ .‬עוד נ"ל לפרש בזה בס"ד מאמר‬
‫מפשע רב‪ ,‬אמר לפניו רבונו של עולם מחול‬ ‫הגמ' בפרק מאימתי )ברכות דף ט' ע"ב( והכי‬
‫לי על אותו עון כולו כו'‪ ,‬אמר ליה קבל עליך‬ ‫איתא התם‪ ,‬מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי‬
‫יסורין‪ ,‬קבל עליו כו'‪ .‬ועל זה ביקש דוד יהיו‬ ‫משמע לבסוף‪ ,‬ומשמע מעיקרא דבעינא‬
‫לרצון אמרי פי וגו' יכתבו לדורות ויחוקקו‬ ‫למימר‪ ,‬מאי טעמא תקנוהו רבנן לאחר‬
‫טז‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫ממנו‬ ‫ופירשו‬ ‫שכינה‬ ‫הימנו‬ ‫ונסתלקה‬ ‫לדורות שיהו קורין בהן לעולם ויקבלו‬
‫סנהדרין וכו'‪ ,‬אמר לפניו‪ ,‬רבונו של עולם‬ ‫עליהן שכר כנגעים ואהלות‪ ,‬והיינו כיון‬
‫מחול לי על אותו עון‪ ,‬מחול לך‪ ,‬עשה עמי‬ ‫שדוד הוזקק לקבל על עצמו יסורין‪ ,‬לזה‬
‫אות לטובה ויראו שונאי ויבושו וגו'‪ ,‬אמר‬ ‫ביקש שלדורות הבאים לא יצטרכו לקבל‬
‫לו בחייך איני מודיע אבל אני מודיע בחיי‬ ‫יסורין בפועל‪ ,‬אלא יהו קורין בספר תהלים‬
‫שלמה בנך‪ ,‬בשעה שבנה שלמה את בית‬ ‫ויקבלו עליהן שכר כנגעים ואהלות‪ ,‬ומעתה‬
‫המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי‬ ‫לא קשה על דוד מאי טעמא אמרה דוד‬
‫הקדשים דבקו שערים זה בזה‪ ,‬אמר עשרים‬ ‫באמצע ספר תהלים אחר י"ח פרשיות‪,‬‬
‫וארבעה רננות ולא נענה וכו'‪ ,‬כיון שאמר‬ ‫שהרי אין מקומו של בקשת דוד המלך ע"ה‬
‫י"י א"להים אל תשב פני משיחך זכרה‬ ‫יהיו לרצון לא מעיקרא ולא לבסוף אלא אחר‬
‫לחסדי דויד עבדך‪ ,‬מיד נענה‪ ,‬באותה שעה‬ ‫שביקש בקשתו ונקיתי מפשע רב והוזקק‬
‫נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה וידעו‬ ‫לקבל על עצמו יסורין כנ"ל‪.‬‬
‫כל ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו העון‪.‬‬
‫טו‪ .‬ועל פי האמור בענין אשא עיני‬
‫)פר'‬ ‫עוד נקדים מאמר במדרש תנחומא‬ ‫לבאר בס"ד פסוק בספר תהלים רבים‬
‫תשא ד'( וז"ת‪ :‬רבים אומרים לנפשי אין‬ ‫אומרים לנפשי אין ישועתה לו בא"להים‬
‫ישועתה לו בא"להים סלה‪ ,‬רבי שמואל בר‬ ‫סלה‪ ,‬ומאי בא"להים‪ ,‬בי"י מיבעי ליה‪ ,‬ומאי‬
‫אמי ורבנן‪ ,‬רבי שמואל בר אמי פתר קרא‬ ‫ישועתה‪ ,‬ישועה מיבעי ליה‪ ,‬ונ"ל לפרש‬
‫בדואג ואחיתופל‪ ,‬רבים‪ ,‬אלו דואג ואחיתופל‬ ‫)ב"מ דף נ"ט ע"א(‬ ‫בס"ד בהקדים דברי הגמ'‬
‫שהיו רבים בתורה‪ ,‬אומרים לנפשי‪ ,‬שהיו‬ ‫במה שאמר דוד ולא עוד אלא אפילו בשעה‬
‫אומרים לדוד איפשר אדם ששבה את‬ ‫שעוסקין בנגעים ואהלות פוסקים ממשנתם‬
‫הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל‬ ‫ואומרים לי דוד הבא על אשת איש וכו'‪.‬‬
‫בחרב יש לו תשועה‪ ,‬שנאמר אין ישועתה לו‬ ‫ולכאורה אמאי נקט דייקא נגעים ואהלות‪,‬‬
‫בא"להים סלה‪ ,‬ודוד אמר ואתה י"י מגן‬ ‫והיה ראוי יאמר בשעה שעוסקין בתורה וכו'‪.‬‬
‫בעדי וגו'‪.‬‬
‫ונראה דזה יובן בס"ד עם מאמר הגמ'‬
‫ועל פי האמור בענין יובן כמין חומר‪,‬‬ ‫בפרק חלק הנ"ל )סנהדרין דף ק"ז ע"א( אמר דוד‬
‫כי דואג ואחיתופל בשעה שהיו עוסקין‬ ‫לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם שגיאות מי יבין‬
‫בנגעים ואהלות הזכירו בקשת דוד נעים‬ ‫כו'‪ ,‬ונקיתי מפשע רב‪ ,‬אמר לפניו רבונו של‬
‫זמרות ישראל שהעוסק בספר תהלים יחשב‬ ‫עולם מחול לי על אותו עון כולו‪ ,‬אמר כבר‬
‫לו כעוסק בנגעים ואהלות‪ ,‬והיו דורשין רעה‬ ‫עתיד שלמה בנך לומר בחכמתו‪ ,‬היחתה‬
‫על דוד ואומרים אמנם דוד קבל על עצמו‬ ‫איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה וגו'‪ ,‬כן‬
‫יסורין‪ ,‬ואחר ששה חדשים בקש מחול לי על‬ ‫הבא על אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה‪,‬‬
‫אותו עון ושתשרה עליו שכינה‪ ,‬ועוד בקש‬ ‫אמר ליה כל הכי נטרד ההוא גברא‪ ,‬אמר‬
‫שהקריאה בשיריו וזמריו תהא מסוגלת‬ ‫ליה קבל עליך יסורין‪ ,‬קבל עליו‪ ,‬אמר רב‬
‫כלימוד בנגעים ואהלות כנ"ל‪ ,‬אמנם מאן‬ ‫יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד‬
‫יז‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫טז‪ .‬וכן יתפרש בזה בס"ד בטוב טעם‬ ‫מפיס שלאחר ששה חדשים שרתה עליו‬
‫המסורה על הפסוק ועשה את חטאתך וגו'‪,‬‬ ‫שכינה ומאן יימר דנתקבלה בקשתו‪ ,‬ולא‬
‫ב' במסורה‪ ,‬הכא‪ ,‬ואידך גם י"י העביר‬ ‫)שהרי בחיי דוד לא‬ ‫מצינו שהסכים לו הקב"ה בזה‬
‫חטאתך‪ .‬וזאת תהיה תורת המסור'ה‪ ,‬כמו‬ ‫הודיע הקב"ה שנתקבלה בקשתו אלא בימי שלמה בנו‬
‫שנמחל לאהרן 'אותו עון' וגם על כל עם‬ ‫כדאיתא בגמ'(‪ ,‬ודרשת חז"ל במס' שבת על‬
‫הקהל כיפר וכדכתיב וכפר בעדך ובעד העם‪,‬‬ ‫הפסוק וי"י עמו ‪-‬וכן דרשה דואג בעצמו‬
‫כמו כן נמחל לדוד 'אותו עון' באומרו‬ ‫בפרק חלק‪ -‬שהשכינה עמו ושהלכה כמותו‬
‫מישראל‬ ‫אחד ואחד‬ ‫בכל‬ ‫חטאתי‪ ,‬וכן‬ ‫בכל מקום דסלקא ליה שמעתתא אליבא‬
‫כשקורא מזמורי תהלים בלב נשבר ונדכה‬ ‫דהלכתא‪ ,‬על כרחך קאי רק אלפני החטא‪,‬‬
‫על אשר חטא והעוה דרכו ואומר חטאתי‪,‬‬ ‫שהרי פסוק וי"י עמו הוא מוקדם הרבה‬
‫הרי ה' מעביר חטאתו ממנו וחטאתו תכופר‬ ‫למעשה דבת שבע‪ ,‬אבל אחר החטא מאן‬
‫מכל וכל‪.‬‬ ‫יימר דחזרה שכינה ושרתה עליו‪ ,‬והרי אי‬
‫איפשר שאדם ששבה את הכבשה והרג את‬
‫יז‪ .‬עוד נ"ל לפרש בס"ד מאמר חז"ל‬ ‫הרועה יהיה לו תשועה‪ ,‬ולזה אמרו במוחלט‬
‫בפרק חלק )סנהדרין שם( וז"ת‪ :‬אמר רבי יוחנן‬ ‫דודאי לא קבל הקב"ה בקשתו ואין ישועתה‬
‫שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג‪ ,‬אחד‬ ‫לו וגו'‪ ,‬ולזה אמרו ישועתה בתי"ו להגדיל‬
‫ששכח תלמודו‪ ,‬ואחד ששרף נשמתו‪ ,‬ואחד‬ ‫הענין ולחזקו‪ ,‬ואמרו בא"להים‪ ,‬על דרך‬
‫שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪,‬‬ ‫שפירשנו לעיל הפסוק אך טוב לישראל‬
‫ע"כ‪ .‬ולכאורה קשה והרי כבר אמר דוד ולך‬ ‫א"להים‪ ,‬וזהו שאומר בעל המדרש ודורש‬
‫אדנ"י חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו‪,‬‬ ‫רעה תבואנו זה דואג ואחיתופל שהיו‬
‫והיינו שזה הוא חסד גדול מאת השי"ת‬ ‫דורשין רעה על דוד‪.‬‬
‫שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה‪ ,‬שעל ידי‬
‫כן יפשפש במעשיו וימצא מאשר חטא על‬ ‫ולזה בא דוד ואמר ואתה י"י מגן בעדי‬
‫הנפש מעין המאורע ושב ורפא לו‪ ,‬ולכאורה‬ ‫כבודי ומרים ראשי קולי אל י"י אקרא‬
‫מאי מדה כנגד מדה יש בשרפת נשמתו‬ ‫ויענני וגו'‪ ,‬היינו בעת שקולי אל ה' אקרא‬
‫ובפיזור עפרו בבתי כנסיות ובתי מדרשות‪.‬‬ ‫בשירות ותשבחות שבספר תהלים‪ ,‬אזי‬
‫ויענני כעוסק בנגעים ואהלות‪ ,‬וכבר לימדונו‬
‫ולפי דברינו הנ"ל יובן בטוב טעם‪,‬‬ ‫רבותינו כל האומר דוד חטא אינו אלא‬
‫שמאחר שדואג אמר מאן יימר דנתקבלה‬ ‫טועה‪ ,‬שנאמר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל‬
‫בקשתו‪ ,‬לזה פיזרו עפרו בבתי כנסיות‬ ‫וי"י עמו‪ ,‬אפשר חטא בא על ידו ושכינה‬
‫ובבתי מדרשות שישמע האיך ישראל הוגין‬ ‫עמו‪ ,‬וכשאמר שלמה זכרה לחסדי דויד‬
‫וקורין בספר תהלים ויום ולילה לא ישבותו‪,‬‬ ‫עבדך‪ ,‬מיד נענה‪ ,‬ובאותה שעה נהפכו פני‬
‫ועל כרחו יודה ויאמר דוד מלך ישראל חי‬ ‫שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל ישראל‬
‫וקים והוא בדאי‪ ,‬וכיון שנשרפה נשמתו כבר‬ ‫שנתקבלה בקשתו ושמחל לו הקב"ה על‬
‫קבל דינו ובזה בא על תיקונו‪ ,‬וכדמצינו‬ ‫אותו העון‪.‬‬
‫בגמרת ירושלמי במס' כלאים‪ ,‬רבי חנינה‬
‫יח‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫דרשה אחת מדרשותיו באגדה‪ ,‬הוא דרשת‬ ‫שאל לרבי יהושע בן לוי אפילו כגון ירבעם‬
‫המקו"ה הידוע בשלהי יומא‪ ,‬ומה ראה רבי‬ ‫בן נבט וחביריו‪ ,‬אמר ליה גפרית ומלח‬
‫אלעזר בן עזריה כי ילין זה פעמיים על רבי‬ ‫שרפה כל ארצה וכו'‪ ,‬כיון שנשרפה ארץ‬
‫עקיבא על עוסקו בדרושי האגדה‪ ,‬ומי‬ ‫ישראל נעשה בהן מידת הדין‪ .‬וכדאיתא‬
‫כהחכם יודע פשר דברים שהן כבשונו של‬ ‫בפרק חלק )סנהדרין דף ק"ד ע"ב( דורשי‬
‫עולם ומי עמד על סודה לידע דברים אלו עד‬ ‫רשומות היו אומרים כולן באין לעולם‬
‫תכליתם כרבי עקיבא שנכנס בשלו"ם‬ ‫הבא‪ ,‬שנאמר לי גלעד וגו' על אדום אשליך‬
‫בחדרי חדרים וכל יקר ראתה עינו ויצא‬ ‫נעלי עלי פלשת התרועעי‪ ,‬לי גלעד‪ ,‬זה‬
‫בשלום‪ ,‬ונגלו לו דברים שלא נגלו למשה‪,‬‬ ‫אחאב כו'‪ ,‬על אדום אשליך נעלי‪ ,‬זה דואג‬
‫והיה דורש כתרי אותיות‪ ,‬והוא תלמידו של‬ ‫האדומי‪ ,‬עלי פלשת התרועעי‪ ,‬אמרו מלאכי‬
‫רבי נחוניא הגדול וכן שימש את נחום איש‬ ‫השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם אם יבא‬
‫גם זו כ"ב שנה )אות לשנה אות לשנה(‪ ,‬והוא רבו‬ ‫דוד שהרג את הפלשתי והוריש את בניך‬
‫של רשב"י בסודות התורה‪ ,‬ולזה הוא הגבר‬ ‫גת‪ ,‬מה אתה עושה לו‪ ,‬אמר להן עלי‬
‫הוקם על לגלות סודות התורה הצפונים‬ ‫לעשותן ריעים זה לזה‪ .‬וכענין שמצינו‬
‫באגדה‪ ,‬ואיך מלאו לבו לרבי אלעזר בן‬ ‫בבלועי דקרח )ב"ב דף ע"ד ע"א( דכל תלתין‬
‫עזריה להפריז על המדה ולומר לו מה לך‬ ‫יומי מהדר להו גיהנם להכא כבשר בקלחת‪,‬‬
‫אצל הגדה כלה מדברותיך ולך וכו'‪.‬‬ ‫ואמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאין‪,‬‬
‫ובזה הן באין על תיקונן‪.‬‬
‫תו יש לדייק בשנותו את טעמו לפני‬
‫ובסנהדרין‬ ‫חגיגה‬ ‫שבמס'‬ ‫עקיבא‪,‬‬ ‫רבי‬ ‫יח‪ .‬עוד נ"ל לפרש בס"ד דברי הגמ'‬
‫כשדרש בענין הגאולה העתידה וסוד הכסא‪,‬‬ ‫בחגיגה )דף י"ד ע"א( וז"ת‪ :‬כתוב אחד אומר‬
‫נגעים‬ ‫אצל‬ ‫מדברותיך‬ ‫'כלך'‬ ‫לו‬ ‫אמר‬ ‫כרסיה שביבין דינור‪ ,‬וכתוב אחד אומר עד‬
‫ואהלות‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל‪ :‬כלך מדברותיך‪,‬‬ ‫די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב‪ ,‬לא קשיא‬
‫חדל מדבריך 'עד שתגיע' אצל נגעים‬ ‫אחד לו ואחד לדוד‪ ,‬כדתניא אחד לו ואחד‬
‫ואהלות‪ ,‬והיינו כאומר לו המתן בדרושיך עד‬ ‫לדוד דברי רבי עקיבא‪ ,‬אמר לו רבי יוסי‬
‫שתגיע לשם‪ ,‬ואילו כשדרש בדרושי הצפרדע‬ ‫הגלילי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה‬
‫וגאולה הראשונה היא גאולת מצרים אמר לו‬ ‫חול‪ ,‬אלא אחד לדין ואחד לצדקה‪ ,‬קיבלה‬
‫'כלה' מדברותיך 'ולך' אצל נגעים ואהלות‪,‬‬ ‫מיניה או לא קיבלה מיניה‪ ,‬תא שמע אחד‬
‫ופירש רש"י ז"ל‪ :‬כלה מדברותיך‪ ,‬מנע‬ ‫לדין ואחד לצדקה דברי רבי עקיבא‪ ,‬אמר לו‬
‫מדבריך‪' ,‬ופנה' להלכות נגעים ואהלות‪,‬‬ ‫רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל‬
‫והיינו כמורה לו להפסיק מיד מענינו וילך‬ ‫הגדה כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות‪.‬‬
‫לעסוק בהלכות נגעים ואהלות‪ ,‬תו יש לדייק‬
‫על אומרו מדברותיך‪ ,‬והיה ראוי יאמר‬ ‫ולכאורה מתמיה‪ ,‬חדא הרי כל התלמוד‬
‫)יעוי' אוה"ח הק' פר' ברכה(‪.‬‬ ‫דבריך או דברותיך‬ ‫מלאה מדרשות שדרש רבי עקיבא באגדה‬
‫עד שעבור זה נתכנה רבי עקיבא הדרשן‪,‬‬
‫אלא נ"ל הכונה בס"ד שרבי עקיבא‬ ‫ואף רבינו הקדוש ראה צורך להכניס במשנה‬
‫יט‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫לעולם הבא‪ ,‬שנאמר לי גלעד ולי מנשה‬ ‫כשהיה דורש באגדה היה מכוין לתקן את‬
‫ואפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי מואב‬ ‫)וכמו‬ ‫אלו אשר העוו דרכם והרבו לפשוע‬
‫סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת‬ ‫שמצינו במדרש בענין גחזי‪ ,‬מובא להלן(‪ ,‬שרוב סודות‬
‫התרועעי‪ ,‬לי גלעד‪ ,‬זה אחאב שנפל ברמות‬ ‫התורה גנוזין באגדה כידוע לכל חכמי לב‪,‬‬
‫גלעד‪ ,‬מנשה כמשמעו‪ ,‬אפרים מעוז ראשי‪,‬‬ ‫ומכפרת עונותיו של אדם כדאיתא במדרש‬
‫זה ירבעם דקאתי מאפרים‪ ,‬יהודה מחוקקי‪,‬‬ ‫משלי )פר' י'( שבשעה שהחכם יושב ודורש‬
‫זה אחיתופל דקאתי מיהודה‪ ,‬מואב סיר‬ ‫באגדה הקב"ה מוחל ומכפר עונותיהן של‬
‫)וכן‬ ‫רחצי‪ ,‬זה גחזי שלקה על עסקי רחיצה‬ ‫ישראל‪ ,‬ולא עוד אלא שבשעה שהן עונין‬
‫מצינו ברבי ישמעאל כשהיה עוסק במראות נגעים היה‬ ‫אמן יהא שמיה רבה אפילו אם נחתם גזר‬
‫מתקן הנשמות הנדחות אלו דאשתקעו בשער הנו"ן דטומאה‬ ‫דינם אני מוחל להם ומכפר עונותיהן‪ ,‬ולזה‬
‫שהוא בחינת כרת וצריכין תיקון ביותר‪ ,‬ולזה בעוסקו‬ ‫כלך‬ ‫עזריה‬ ‫בן‬ ‫אלעזר‬ ‫רבי‬ ‫לו‬ ‫אמר‬
‫במשניות דנגעים אמר 'בני ישראל אני כפרתן' לכפר עליהן‬ ‫מדברותיך אצל נגעים ואהלות‪ ,‬שעל ידי‬
‫שלא יבאו עליהם הנגעים‪ ,‬וזהו שבכה ואמר בנו"ת ישרא"ל‬ ‫עמוקות‬ ‫שהן‬ ‫ואהלות‬ ‫בנגעים‬ ‫לימודו‬
‫נאות הן אלא שהעניות מנוולתן(‪.‬‬ ‫וחמורות‪ ,‬וסדר טהרות הרי הוא כולו סוד‪,‬‬
‫ובזה יוכל להועיל ולתקן את אלו אשר העוו‬
‫)ודורשי רשומות כיון דאתא לידן נימא ביה מילתא‪,‬‬ ‫דרכם והרבו לפשוע יותר מאשר בדרשותיו‬
‫ובס"ד נ"ל דרבי עקיבא הוא הוא שנתכנה 'דורשי רשומות'‬ ‫באגדה‪.‬‬
‫שאמרו כולן באין לעולם הבא‪ ,‬והוא רבי עקיבא בעצמו אשר‬
‫תיקן את נשמתם בעוסקו בנגעים ואהלות והביאן לחיי‬ ‫)פתרון תורה שלהי פר'‬ ‫וכן מצינו במדרש‬
‫העולם הבא כנ"ל במדרש‪) .‬ומצאתי במכילתא כעין סמך‬ ‫תזריע( וז"ת‪ :‬אמרו מעשה ברבי עקיבא‬
‫לדבריי וז"ת‪ :‬וילכו דרך שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים‪,‬‬ ‫שהשכימו תלמידיו לשנות בבית המדרש‬
‫רבי יהושע אומר כשמועו‪ ,‬רבי אליעזר אומר וכו'‪ ,‬אחרים‬ ‫והיה הספד‪ ,‬אמרו שמא חסיד מת ונראה‬
‫אומרים וכו'‪ ,‬דורשי רשומות אמרו לא מצאו דברי תורה‬ ‫לרבי עקיבא וסופדו‪ ,‬הלכו לבתיהן ולבשו‬
‫שנמשלו למים‪ ,‬ומנין שנמשלו למים שנאמר הוי כל צמא לכו‬ ‫שחורים וישבו לפני רבי עקיבא‪ ,‬שאלו‬
‫למים‪ ,‬וכן הוא בש"ס ‪-‬ב"ק דף פ"ב ע"א‪ -‬דורשי רשומות‬ ‫באבל‪ ,‬ולא השיבן‪ ,‬אמר להם מה ראיתם‬
‫אמרו אין מים אלא תורה‪ ,‬וכן הוא נדרש בא"ב דרבי עקיבא‬ ‫לשאול באבל ולחלף בגדיכם‪ ,‬אמרו לו‬
‫‪-‬אות ס'‪ -‬באר חפרוה שרים אין באר אלא הנה יצאנו קצת‬ ‫שבאנו וראינו אותך חלוץ ומתניך קשורים‬
‫מעניננו וכבר הארכנו יותר מדאי‪ ,‬ועתה נחזור למאמר הנצב‬ ‫ומספיד‪ ,‬אמר להם שהייתי דורש בפרשת‬
‫פתח השער(‪.‬‬ ‫נגעים וזכרתי לגחזי שהיה ראוי להיות‬
‫נביא כאלישע‪ ,‬ובדבר קל נטל שלו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫יט‪ .‬ומעתה נראה לפרש בזה בס"ד‬ ‫והיינו שבשעה שרבי עקיבא היה דורש‬
‫מאמר במדרש תהלים )מז' א'( וז"ת‪ :‬תני דבי‬ ‫בפרשת נגעים תיקן את נשמת גחזי אשר‬
‫רבי יהושע בן קרחה עשרים אשרי כתיב‬ ‫הוא אחד מארבעה אשר עליהם אמרו חז"ל‬
‫בספר תלים כנגד עשרים הוי שבספר ישעי'‪,‬‬ ‫בפרק חלק )סנהדרין דף ק"ד ע"ב( ארבעה‬
‫אמר רבי תמה אני האיך למדנו רבי יהושע‬ ‫הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא‪ ,‬ואפילו‬
‫עשרים אשרי כתיב‪ ,‬ואני אומר עשרים‬ ‫הכי דורשי רשומות היו אומרים כולן באין‬
‫כ‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫הויין‪ ,‬תשובתך בצדך דאלו שני אשרי של‬ ‫ושתים‪ ,‬ולמה‪ ,‬כנגד עשרים ושתים אותיות‬
‫אשרי האיש ושל למה רגשו גוים אינן נכנסין‬ ‫)יעוי' ס' מגלה עמוקות פר' אחרי וז"ל‪ :‬כ"ד פעמים הוי‬
‫בסוג‪ ,‬ולא אמרן דוד משום 'הוי'‪ ,‬אלא משום‬ ‫בישעי' כ"ד פעמים אשרי בתהלים‪ ,‬זה לעומת זה(‪,‬‬
‫חביבותא אמרן‪ ,‬דכל פרשה שהיתה חביבה‬ ‫ועליהם הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי‪,‬‬
‫על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי‪,‬‬ ‫יעשו לדורות ויכתבו לדורות אמרי פי‬
‫עד שמרוב חביבותא יתירתא גביה חלקה‬ ‫ויחוקקו לדורות וכו' אלא יהיו קורין בהן‬
‫)כנגד שני תורות שבכתב ושבע"פ(‬ ‫לשני פרשיות‬ ‫ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות‪ .‬יהיו‬
‫)ברכות דף י' ע"א‪ ,‬ויעוי'‬ ‫כדאיתא בפרק מאימתי‬ ‫לרצון אמרי פי‪ ,‬אמר רבי ירמיה בר שלום‬
‫מהרש"א ד"ה פתח באשרי(‪ .‬ועל זה אמר רבי תמה‬ ‫בשם רבי יוחנן מאי דכתיב אגורה באהלך‬
‫אני האיך אומר רבי יהושע דעשרים אשרי‬ ‫עולמים‪ ,‬וכי תעלה על דעתך שהיה מבקש‬
‫שבתהלים אמרן דוד כנגד עשרים הוי‬ ‫דוד דירת שני עולמים‪ ,‬אלא כך אמר דוד‬
‫שבישעי'‪ ,‬והרוצה לינצל מן היסורין יקרא‬ ‫יהו מזכירים אותי בבתי כנסיות ובתי‬
‫עשרים אשרי שבספר תהלים‪ ,‬ואני אומר‬ ‫מדרשות וכאלו חי וקיים אני בשני עולמים‪.‬‬
‫דהן עשרים ושתים אשרי‪ ,‬ר"ל דכל העשרים‬ ‫הנה המדרש הזה הוא מתמיה‪ ,‬חדא יש‬
‫ושנים אשרי נכנסין בסוג‪ ,‬ולא כנגד 'הוי'‬ ‫להקשות וכי לא ידע רבי יהושע בן קרחה‬
‫שבישעי' אמרן דוד‪ ,‬אלא דספר תהלים‬ ‫שעשרים ושנים אשרי הויין ואם כן במאי‬
‫איתקש לתורה מכל צד‪.‬‬ ‫קמיפלגי רבי יהושע בן קרחה ורבי‪ ,‬וכי פליגי‬
‫)ב"ב דף י"ד‬ ‫א‪ ,‬נקרא ספר כגופה של תורה‬ ‫במציאות כמה אשרי כתיב בספר תהלים‪,‬‬
‫ע"ב(‪.‬‬ ‫תו צריך להבין מה מישך שייכי עשרים‬
‫ב‪ ,‬בהחלקו לחמשה ספרים כחמשה חומשי‬ ‫'אשרי' שבתהלים לעשרים 'הוי' שאמרן‬
‫תורה‪.‬‬ ‫ישעי'‪ ,‬עוד יש להבין מה לשון אומרת ואני‬
‫ג‪ ,‬פסוקי תהלים קרובין לפסוקי תורה‪ ,‬ויתר‬ ‫אומר עשרים ושתים וכו'‪ ,‬נייתי ספר וניחזי‪,‬‬
‫)קידושין דף ל' ע"א(‪.‬‬ ‫תהלים על תורה שמנ"ה‬ ‫וביותר צריך להבין מאי דסיים ועליהם הוא‬
‫ד‪ ,‬ממקום שסיים משה אשריך ישראל‪,‬‬ ‫אומר יהיו לרצון אמרי פי וכו'‪ ,‬מאי‬
‫התחיל דוד אשרי האיש‪.‬‬ ‫ועליהם‪ ,‬וכי רק על אלו עשרים ושתים אשרי‬
‫ה‪ ,‬פרשה ראשונה שבספר תהלים חלקה דוד‬ ‫ביקש דוד יהיו לרצון וגו'‪ ,‬והלא על כל ספר‬
‫לשני פרשיות כנ"ל‪ ,‬כנגד שני תורות‬ ‫)יעוי' ס' מעשה רוקח פר' ויחי(‪.‬‬ ‫תהלים ביקש‬
‫שבכתב ושבעל פה‪.‬‬
‫ו‪ ,‬ע' דחזיר מיער הוא חציין של תהלים כנגד‬ ‫ועל פי הנ"ל יובן בטוב טעם‪ ,‬דרבי‬
‫וא"ו דגחון שהוא חציין של תורה‪ ,‬כדי‬ ‫יהושע בן קרחה סובר דעשרים אשרי שאמר‬
‫להכניע כח החזיר מיע'ר הוא נחש הקדמוני‬ ‫דוד בתהלים הן כנגד עשרים הוי שאמרן‬
‫שנקצצו רגליו והולך על גחון‪.‬‬ ‫ישעי'‪ ,‬ולכן הרוצה להנצל מן 'אוי' ומן 'הוי'‪,‬‬
‫ז‪ ,‬מזמור קי"ט ‪ -‬אשר ידענו כי הוא המובחר‬ ‫יקרא אלו עשרים אשרי בתהלים שהן כנגד‬
‫והנכבד מכל שאר מזמורי תהלים כדאיתא‬ ‫עשרים הוי שבישעי'‪ ,‬וימשיך עליו פחד ה'‬
‫בפרק מאימתי ‪ -‬הוסד על התורה והולך‬ ‫והדר גאונו ובזה ינצל מן היסורין ואז אשריו‬
‫בתמניא אפין שהן קע"ו פסוקי‪ ,‬כנגד פרשת‬ ‫וטוב לו‪ ,‬ואם תשיבני דעשרים ושנים אשרי‬
‫כא‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫בר"ך 'משה 'איש 'הא"להים ר"ת בר"ך‬ ‫)שקורין אותה בסמיכות לחג השבועות זמן מתן‬ ‫נשא‬
‫)יעוי' ס' מגלה עמוקות פר' ויקרא אופן מ"ט(‪,‬‬ ‫מא"ה‬ ‫תורתנו(‪ ,‬הכלול מקע"ו פסוקים‪.‬‬
‫ולזה אמר דוד עשרים ושנים אשרי כנגד כ"ב‬ ‫ח‪ ,‬התורה כללותה י' דברות‪ ,‬וכנגדן חיבר‬
‫אותיות התורה‪ ,‬וכל זה להורות על מעלת‬ ‫דוד ספרו בעשרה מיני הלולים באשרי‬
‫תהלים האיך כל דבריה קשורות בחמשה‬ ‫בניצוח וכו'‪.‬‬
‫חומשי תורה‪ ,‬וכן נרמז בפסוק והם תכו‬ ‫ט‪ ,‬מאה פעמים מוזכר ש"ם או שמי"ם‬
‫לרגלך וגו'‪ ,‬וסמיך ליה תורה צוה לנו משה‬ ‫)ועל סוד הזה אמר משה‪ ,‬ליראה את הש"ם‬ ‫בתורה‬
‫וגו'‪ ,‬שלכאורה אין לו חיבור כלל לפסוק‬ ‫הנכבד והנורא הזה את הוי"ה א"להיך‪ ,‬אמר שם בשי"ן מ"ם‬
‫הקודם‪ ,‬אלא רמז רמיז לן דספר תהלים‬ ‫ופירש בעצמו איזה שם מן העשרה שמות ואמר את הוי"ה‬
‫הוקש לתורה ומרומז בפסוק ת'כו ל'רגלך‬ ‫א"להיך(‪ ,‬וכנגדן אמר דוד מאה פעמים ש"ם‬
‫י'שא מ'דברתיך ר"ת תלי"ם )יעוי' בעל‬ ‫בספר תהלים‪ ,‬ז"ס ה' אדונינו מ"ה אדיר‬
‫הטורים פר' ברכה(‪ ,‬וזהו דמסיים ועליהם‬ ‫שמ"ך בכל הארץ אל תקרי מה אלא מאה‪,‬‬
‫הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי כו' אלא יהו‬ ‫הם ק' פעמים שם שבתהילים‪ .‬וכן כנגד פסוק‬
‫קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים‬ ‫ועתה ישראל מ"ה י"י א"להיך שואל מעמך‪,‬‬
‫ואהלות‪ ,‬ר"ל דבאמירת תהלים המתחיל‬ ‫ויש בפסוק זה צ"ט אותיות ועם אל"ף‬
‫באשרי האיש‪ ,‬ולאו דוקא בקריאת אלו‬ ‫שתשים במלת מה ותחזור המלה מאה יעלו‬
‫עשרים אשרי‪ ,‬הרי הוא כעוסק באלות‬ ‫)ונ"ל בס"ד דהן הן המאה ברכות‬ ‫למאה אותיות‪.‬‬
‫ותוכחות ובעשרים הוי שבישעי'‪ ,‬ונוטל שכר‬ ‫שתיקן להן דוד לישראל לברך בכל יום ורמז נאה לזה‪,‬‬
‫כעוסק בנגעים ואהלות ונפדה מן היסורין‬ ‫בגי' מ"ה ויתר א'‪,‬‬ ‫א'שרי' מ'שכיל' א'ל' ד'ל'‪ ,‬התחלתן‬
‫בפועל‪.‬‬ ‫תיעול הא' בין מ"ה ואתעביד מאה ואל תיקרי מה אלא‬
‫מאה‪ ,‬וסופן בגי' מאה‪ ,‬וידוע דכל עני ואביון ודל שבתהלים‬
‫כ‪ .‬ובזה נ"ל לפרש בס"ד עוד מאמר‬ ‫אינו אלא כנגד ישראל‪ ,‬עוד רמז מצאתי בפסוק כן אזמרה‬
‫חז"ל במדרש תהלים ובילקוט )מז' א'( וז"ת‪:‬‬ ‫שמך לעד ‪ -‬ל'שלמ'י נ'דר'י י'ו'ם י'ו'ם‪ ,‬ר"ת בגי' מאה‪ ,‬וכן‬
‫אשרי האיש אשר לא הלך‪ ,‬זה שאמר‬ ‫ס"ת בגי' מאה‪ ,‬וזהו כן אזמרה שמ"ך לעד בשירות ותשבחות‬
‫הכתוב שוחר טוב יבקש רצון‪ ,‬מי הוא זה‪ ,‬זה‬ ‫שבספר תהלים‪ ,‬כדי לשלמ"י נדרי יום יום‪ ,‬היינו להשלים‬
‫דוד מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של‬ ‫בכל יום ויום מאה פעמים שמ"ך שבספר תהלים(‪ ,‬שאם‬
‫וארבע‬ ‫עשרים‬ ‫מהן‬ ‫להעמיד‬ ‫ישראל‬ ‫)יעוי' דעת זקנים עה"פ‬ ‫תאמר מאה ברכות ממש‬
‫משמרות כהונה ועשרים וארבע משמרות‬ ‫ועתה ישראל‪ ,‬וס' מגלה עמוקות ואתחנן אופן ע"ה( הרי‬
‫לויה ונלחם מלחמותיהן‪ .‬יבקש רצון‪ ,‬שהיה‬ ‫מאה ברכות משה רבינו כבר תיקן להם‪,‬‬
‫מבקש רחמים שתשרה עליו שכינה כדי‬ ‫וכדאיתא במס' מנחות )דף מ"ג ע"ב( תניא היה‬
‫לברך את ישראל‪ ,‬ושרתה עליו ובירך את‬ ‫רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה‬
‫ישראל‪ ,‬והיכן ברכן‪ ,‬באשרי האיש‪ ,‬ודורש‬ ‫ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה‬
‫רעה תבואנו‪ ,‬זה דואג ואחיתופל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫י"י א"להיך שואל מעמך‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל‬
‫קרי ביה מאה‪ .‬הא קמן שמאה ברכות משה‬
‫'והיכן‬ ‫שאילתו‬ ‫על‬ ‫להתעורר‬ ‫ויש‬ ‫תיקן להם‪ ,‬ואיש אמונות רב ברכות‪ ,‬זה‬
‫ברכן'‪ ,‬וכי לא מצא בעל המדרש בכל ספר‬ ‫משה‪ ,‬וכן נרמז בפסוק וזאת הברכה אשר‬
‫כב‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫בקשתו ואין ישועתה לו וגו' כנ"ל‪ ,‬ועל זה‬ ‫תהלים ברכה לישראל עד שהוא שואל והיכן‬
‫סיים דוד ואמר ואתה י"י מגן בעדי וגו' קולי‬ ‫ברכן‪ ,‬והרי ספר תהלים מלא מברכותיו של‬
‫אל י"י אקרא ויענני וגו'‪ ,‬היינו בעת שקולי‬ ‫דוד שברך את ישראל‪ ,‬והוא עומד ושואל‬
‫אל ה' אקרא בשירות ותשבחות שבספר‬ ‫והיכן ברכן‪ ,‬עוד יש להתבונן בשואלו והיכן‬
‫תהלים‪ ,‬אזי ויענני כעוסק בנגעים ואהלות‪.‬‬ ‫ברכן‪ ,‬ויהי כמשיב באשרי האיש‪ ,‬ולכאורה‬
‫יוקשה ובאמת היכן ברכן באשרי האיש‪,‬‬
‫כא‪ .‬ובזה נראה עוד לפרש בס"ד הא‬ ‫והלא לא מצינו שום ברכה לישראל באשרי‬
‫)זבחים דף פ"ח ע"ב(‬ ‫דאיתא בפרק המזבח מקדש‬ ‫האיש‪ ,‬שהרי אינו אלא מאשר ומהלל את‬
‫ת"ר מעיל כולו של תכלת היה כו'‪ ,‬שוליו‬ ‫דרך הצדיקים ומגנה את הרשעים‪ ,‬ולא עוד‬
‫כיצד‪ ,‬מביא תכלת וארגמן ותולעת שני‬ ‫אלא שאף ארר את הרשעים באומרו לא כן‬
‫שזורין ועושה אותן כמין רימונים שלא‬ ‫הרשעים וגו'‪ ,‬ואם כן ברכה לישראל באשרי‬
‫פיתחו פיהן כו'‪ ,‬ומביא שבעים ושנים זגין‬ ‫האיש מנין‪ ,‬עוד יש להעיר על אומרו ודורש‬
‫שבהן שבעים ושנים עינבלין ותולה בהן‬ ‫רעה תבואנו זה דואג ואחיתופל‪ ,‬וכי מה‬
‫שלשים וששה מצד זה ושלשים וששה מצד‬ ‫ענין דואג ואחיתופל לכאן‪.‬‬
‫זה‪ ,‬רבי דוסא אומר משום רבי יהודה‬
‫שלשים וששה היו שמונה עשרה מצד זה‬ ‫ולפי הנ"ל ניחא דזהו הברכה שברכן‬
‫ושמנה עשרה מצד זה‪ ,‬אמר רבי עיניני בר‬ ‫באשרי האיש שאפילו רשע גמור כשהוא‬
‫ששון כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות‬ ‫שב‬ ‫והוא‬ ‫הרעים‬ ‫מעשיו‬ ‫על‬ ‫מתחרט‬
‫נגעים‪ ,‬דתנן מראות נגעים רבי דוסא בן‬ ‫תהלים‬ ‫בספר‬ ‫וקורא‬ ‫שלמה‬ ‫בתשובה‬
‫הרכינס אומר ל"ו‪ ,‬עקביא בן מהללאל אומר‬ ‫המתחיל באשרי האיש‪ ,‬הרי זה כעוסק‬
‫שבעים ושנים‪ ,‬ואמר רבי עיניני בר ששון‬ ‫בנגעים ואהלות ונפדה מן היסורין הראוין‬
‫למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי‬ ‫לבא עליו‪ ,‬וזהו אומרו על כן לא יקומו‬
‫כהונה לומר לך מה קרבנות מכפרין אף‬ ‫רשעים במשפט‪ ,‬ונותן טעם‪ ,‬כי וחטאים‬
‫בגדי כהונה מכפרין‪ ,‬כתונת מכפרת על‬ ‫בעדת צדיקים‪ ,‬ר"ל שהחוטאים נכללים‬
‫שפיכות דם כו'‪ ,‬מעיל וקטרת מכפרים על‬ ‫בעדת צדיקים‪ ,‬ואימתי הן נכללין בעדת‬
‫לשון הרע‪ ,‬מעיל מנין‪ ,‬א"ר חנינא יבא דבר‬ ‫צדיקים‪ ,‬כשדרך רשעים תאבד‪ ,‬ר"ל כשדרך‬
‫שבקול ויכפר על קול הרע כו'‪ ,‬קטרת מנין‪,‬‬ ‫רשעים יעו'ת וישובו מדרכן הרעה אזי לא‬
‫דתני רב חנניה מנין לקטרת שמכפרת‬ ‫יקומו במשפט‪ ,‬שהרי כבר שבו מדרכם‬
‫שנאמר ויתן את הקטרת ויכפר על העם‪,‬‬ ‫הרעה ונפדו כבר מן היסורין בקריאת‬
‫ותני דבי רבי ישמעאל על מה קטורת‬ ‫מזמורי תהלים‪ ,‬וזהו כונת בעל המדרש‬
‫מכפרת‪ ,‬על לשון הרע‪ ,‬יבא דבר שבחשאי‬ ‫בשאילתו והיכן ברכן‪ ,‬ויהי כמשיב‪ ,‬באשרי‬
‫ויכפר על מעשה חשאי‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫האיש‪ ,‬שכל הקורא בספר תהלים המתחיל‬
‫באשרי האיש‪ ,‬נפדה מן היסורין כעוסק‬
‫ויש להבין למאי נפקא מינה השוו מנין‬ ‫בנגעים ואהלות‪ .‬וזהו שסיים בעל המדרש‬
‫פעמוני המעיל למנין מראות נגעים‪ ,‬ולמה‬ ‫ודורש רעה תבואנו זה דואג ואחיתופל‪,‬‬
‫תלה זה בזה‪ ,‬והוא אומרו כמחלוקת כאן כך‬ ‫שהרי הם אמרו בודאי הגמור דלא נתקבלה‬
‫כג‬ ‫חיה‬ ‫משפטים‬ ‫נפש‬

‫שם‬ ‫עשה‬ ‫ובמה‬ ‫לשכינה‪.‬‬ ‫שם‬ ‫שעשה‬ ‫מחלוקת במראות נגעים‪ .‬ונראה לפרש בס"ד‬
‫לשכינה‪ ,‬בשירות ותשבחות שבספר תהלים‬ ‫על פי מה דאמרינן שם בגמ' מה קרבנות‬
‫כמובא בס"י )ש"ם בגי' ספ"ר(‪ ,‬וזו היא רמיזת‬ ‫מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין וכו' ומעיל‬
‫המסורה‪ ,‬כמו שבחנוכת המשכן היה ב'‬ ‫מכפר על לשון הרע‪ ,‬וכתב הרב מהרש"א‬
‫כפרות בעד העם וכדכתיב וכפר בעדך ובעד‬ ‫ז"ל וז"ל‪ :‬ולכאורה קשה דהא ודאי דקרבנות‬
‫העם וגו' וכפר בעדם‪ ,‬כמו כן וכפר דקטרת‬ ‫ובגדי כהונה מכפרין רק על שוגג ולא על‬
‫שמכפר על לשון הרע היה בו גם כן ב' מיני‬ ‫מזיד‪ ,‬ואם כן האיך קאמר דמעיל מכפר על‬
‫כפרות וכדאיתא בגמ' זבחים הנ"ל‪ ,‬וזהו‬ ‫לשון הרע דלא שייך אלא במזיד‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬
‫וכפר על חטאתינו למען שמך‪ ,‬ב' כפרות‬
‫נגד מעיל ונגד קטרת‪ ,‬ולמען שמך‪ ,‬ר"ל‬ ‫ועל פי ד"ק הנ"ל יובן בטוב טעם‪,‬‬
‫למען ספ"ר תהלים שנקרא ש"ם‪.‬‬ ‫שהרי הדבר ידוע שהנגעים באים על לשון‬
‫הרע‪ ,‬וכדאיתא בערכין )דף ט"ז ע"ב( המספר‬
‫בס"ד‬ ‫בזה‬ ‫לפרש‬ ‫נראה‬ ‫עוד‬ ‫כג‪.‬‬ ‫לשון הרע מה תקנתו יעסוק בתורה‪ .‬ולזה‬
‫המסורה בפרשת משפטים וז"ת‪ :‬אמלא ג'‬ ‫בא רבי עיניני בר ששון להשוות מראות‬
‫במסורה‪ ,‬דין‪ ,‬ואידך ואוצרותיהם אמלא‪,‬‬ ‫נגעים למעיל‪ ,‬מה מעיל כשמגיע קול לו קול‬
‫ופי אמלא תוכחות‪ ,‬ע"כ‪ .‬וזהו רמיזת‬ ‫אליו קול צלצלי שמע הפעמונים הוא קול ה'‬
‫המסורה‪ ,‬ופי אמלא תוכחות‪ ,‬ר"ל כשמעלה‬ ‫המחולל אילות‪ ,‬ואוחזתו פחד וחלחלה מאשר‬
‫על לבו לשוב על מה שחטא והעוה דרכו‬ ‫חטא על הנפש בהוצאת דבה ולשון רמיה‪,‬‬
‫ומייסר עצמו על כל פשעיו‪ ,‬אזי נפדה מן‬ ‫ולבו יחיל בקרבו מהעונשין הראוין לבוא‬
‫היסורין ומן המיתה ח"ו הראוי לבוא עליו‬ ‫עליו‪ ,‬אזי המעיל מכפר על קול הרע ואין עוד‬
‫וזהו את מספר ימיך אמלא‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫צורך שיבואו עליו יסורין בפועל‪ ,‬כמו כן קול‬
‫שזוכה ונוחל ש"י עולמות בעולם הבא‬ ‫הלימוד במראות נגעים כשלבו מתחולל‬
‫וכהבטחת הייעוד במשנה עתיד הקב"ה‬ ‫בקרבו ואימת מות נופל עליו מהנגעים‬
‫להנחיל לכל צדי"ק וצדי"ק ש"י עולמות‬ ‫הראוים לבוא עליו‪ ,‬אזי קול זה מכפר עליו‬
‫שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם‬ ‫ולא יבואו עליו היסורין בפועל‪.‬‬
‫אמלא‪.‬‬
‫כב‪ .‬ובזה יתפרש בס"ד בטוב טעם‬
‫המסורה וכפר‪ ,‬וז"ת‪ :‬וכפר ד'‪ ,‬וסי' קרב אל‬
‫המזבח וכפר וגו' ב' בו‪ ,‬ואידך וכפר עליהם‬
‫דקטרת‪ ,‬ואידך וכפר על חטאתינו למען‬
‫המסורה‬ ‫רמיזת‬ ‫דזה‬ ‫ונ"ל‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫שמך‪,‬‬
‫ובהקדים מה דאיתא בזה"ק‪ ,‬ויעש דוד שם‪,‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬


‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬