You are on page 1of 2

‫בסייעתא דשמיא!

‫ופרפראות נבחרים לפרשת השבוע‬


‫"פרשת משפטים ‪ -‬שקלים"‬
‫**************‬
‫עורך‪ :‬הרב יוסף ברגר‬
‫לתגובות והנצחות – לשיעורים והרצאות‪ - 054 - 8455798 pninim16@gmail.com :‬ניתן לקבל את העלון במייל‪.‬‬

‫הדבר לשיחה בפי הבריות איך בין יום ללילה נתעשרו‪ ,‬ובשוב העשיר לביתו‪,‬‬ ‫ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם )כא‪.‬א(‬
‫כשסיפרו לו את המאורע הנפלא איך שמת חבירו העני והניח אחריו עשירות‬ ‫סיפר פעם אחת הרה"ק בעל השפע חיים מצאנז זי"ע בעת שיעורו‬
‫גדולה לבניו‪ ,‬התחיל לצעוק מרה ולבכות‪ ,‬אוי לי‪ ,‬הלא כל העשירות הלזה שלי‬ ‫המפורסם בחומש רש"י‪ :‬אבי הרה"ק רבי צבי הירש מרודניק זי"ע קרא לי‬
‫הוא‪ ,‬כי קודם נסיעתי הפקדתי אצלו רוב רכושי‪ ,‬וירץ תיכף אל היורשים‪ ,‬ואמר‬ ‫פעם בהיותי ילד צעיר והראה לי את דברי התרגום אונקלוס על הפסוק‬
‫להם שהארנק שלו היה אצל אביהם‪ ,‬ותבעם שיחזירו לו את פקדונו‪ ,‬וענו לו‬ ‫הראשון בפרשה הנ"ל‪" :‬ואלין דיניא די תסדר קדמיהון"‪ ,‬וביאר לי את‬
‫היורשים שאינם יודעים כלל מזה‪ ,‬ואין שום טענה ותביעה אליהם‪ ,‬וכראות‬ ‫הכוונה ע"פ המובא בספרים הקדושים‪ ,‬דכאשר יראו צדיקי הדור את מדת‬
‫העשיר כי פנו אליו עורף‪ ,‬הזמינם לדין תורה ופסק הדיין שישבעו היורשים‬ ‫הדין מתוחה רח"ל על בני ישראל בצורה קשה מאד‪ ,‬אז בכוחם כי טוב‬
‫שבועה על כך שאביהם לא פקד וציוה אותם על פיקדון כזה וכד'‪ ,‬ויפטרו‪ .‬וכן‬ ‫יעשו פעולות להמשיך אותה ולהעבירה על ראשיהם של אומות העולם‬
‫עשו ופטר אותם מלשלם‪ .‬ונעשה מזה רעש גדול בכל העיר והסביבה כי האמת‬ ‫כמו שכתוב )ברכות ס"ב‪" (:‬ואתן אדם תחתיך"‪" ,‬אל תיקרי אדם אלא‬
‫עד לעצמו שהמעות הללו הם של העשיר‪ ,‬ולבסוף עוד יצא פסק מהבית דין‬ ‫אדום"‪ ,‬וממילא תהיה הרווחה לבני ישראל‪ .‬וזה שמרמז אונקלוס באמרו‬
‫שהיורשים אינם מחוייבים להחזיר לו כלום‪ .‬ונסתבב הדבר שהמעשה הגיע לאזנו‬ ‫"ואלין דיניא"‪ ,‬פירוש‪ ,‬אם אתה רואה ששורין דינים על ישראל‪ ,‬אזי "תסדר‬
‫של אחד מתלמידי הבעש"ט זי"ע‪ ,‬ונכנס אל רבו ושאלו הרי כתיב דרכיה דרכי‬ ‫קדמיהון"‪ ,‬העבר את הדינים קודם להם דהיינו מהם והלאה‪ ,‬ותסדר אותם‬
‫נועם )משלי ג'(‪ ,‬ואיך אפשר שע"י משפטי התורה יצא פסק דין מעוקל כזה‪,‬‬ ‫על ראשי הגויים‪...‬‬
‫שהרי הכל יודעים את קושט דברי האמת שהארנק היה בפקדון אצל העני‪ ,‬ואיך‬ ‫מסופר‪ ,‬שפעם שלחו להזכיר לפני הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זי"ע‬
‫יצא הפסק דין שהמעות היה שלו? ענה לו הבעל שם טוב הק' – בא ואסבירך‪:‬‬ ‫חולה מסוכן שהרופאים כבר אמרו נואש לחייו‪ .‬והרהר הרבי מספר רגעים‬
‫השכם מחר בבוקר מוקדם וצא מחוץ לעיר והלכת אל מקום פלוני שנמצא באיזו‬ ‫והפטיר‪ :‬בטוח אני שהוא יבריא! דהנה ידוע פירושו של הרה"ק רבי מאיר‬
‫פרשת דרכים ותמצא שם אילן גדול ורחב עם ענפים גדולים וסמוך לו יש מעיין‬ ‫מפרמישלאן זי"ע על מאמר חז"ל )ברכות לד ע"ב( "אמרו עליו על ר'‬
‫עם באר מיים חיים‪ ,‬ותעלה על האילן ותשב שם כל היום ותתכסה בין הענפים‬ ‫חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים‪ ,‬והיה אומר זה חי וזה מת‪.‬‬
‫באופן שלא יוכלו לראותך‪ ,‬ולא יתוודע שאתה מסתתר שם וכל מה שתראה שם‬ ‫ולכאורה קשה דבשלמא מה שאמר "זה חי" ניחא‪ ,‬מפני שרצה לבשר להם‬
‫שמור בלבך‪ ,‬ושתוק‪ .‬וכשיפנה היום תרד מהאילן ותבוא אלי ותספר לי מה‬ ‫שבקרוב יתרפא וישאר בחיים‪ ,‬אבל אין זה מובן למה היה צריך לבשר‬
‫שראית‪ ...‬וכן עשה התלמיד‪ ,‬וישכם בבוקר ויתפלל וילך אל המקום אשר אמר לו‬ ‫"וזה מת" לאותם חולים שהיה רואה שאין הולכים למות‪ ,‬הרי דיה לצרה‬
‫הבעש"ט‪ ,‬ועלה על האילן וישב שם בין הענפים טמיר ונעלם מעיני הבריות‪ ,‬ויהי‬ ‫בשעתה? רק יש לפרש שאין הכוונה זה חי וזה מת בשני חולים נפרדים‪,‬‬
‫כחצות היום וחום גדול שלט על פני הארץ‪ ,‬וירא והנה בא סוחר אחד רוכב על‬ ‫אלא המדובר כאן בחולה אחד‪ ,‬וזה היה כוונתו‪ ,‬שמיד כשבישר לחולה "זה‬
‫סוסו והוא עייף ויגע‪ ,‬וכראות הסוחר את המעיין‪ ,‬ירד מן הסוס ושתה ממי‬ ‫חי"‪ ,‬בישר להם גם שזה הגוי ימות במקומו‪) .‬כמו ונתתי אדום תחתיך(‪.‬‬
‫המעיין להחיות את נפשו במים קרים על נפש עייפה וישכב לנוח קצת תחת צל‬ ‫ובזה סיים הרבי מטשארטקוב זי"ע‪ :‬אני גם מפרש את תפילתנו בימים‬
‫האילן‪ ,‬והסיר את אפודתו מעליו אשר בה היה טמון כל כספו כמנהג הסוחרים‬ ‫הנוראים‪" :‬ותשובה ותפילה וצדקה"‪" ,‬מעבירין" את רוע הגזירה‪ ,‬דהכוונה‬
‫מאז וישם מראשותיו וירדם‪ .‬כעבור חצי שעה הקיץ משנתו ועלה בחפזון על סוסו‬ ‫היא‪ ,‬שאם נגזרה חס וחלילה גזירה כבר אי אפשר לבטלה‪ ,‬רק שבכח‬
‫וירץ לדרכו‪ ,‬ובהחפזו שכח חגורתו עם הכסף תחת האילן‪ .‬לא עברו אלא כמה‬ ‫הצדיק "להעביר" את רוע הגזירה על ראש צוררי ישראל‪ ,‬על ידי "תשובה‬
‫רגעים והנה סוחר שני בא והוא רוכב על סוסו וגם הוא עיף וצמא‪ ,‬ובראותו את‬ ‫ותפילה וצדקה"‪ .‬ואכן כך הסתיים לו הסיפור‪ :‬אחרי כמה ימים נודע‬
‫האילן והמעיין תחתיו קפץ מעל סוסו ושתה מהמעיין ובגשתו אל האילן לפוש‬ ‫שהבישוף של אותו עיר מת באופן פתאומי‪ ,‬ותיכף אחר כך נתרפא כליל‬
‫מטורח הדרך‪ ,‬ראה את המציאה ויפן כה וכה וירא כי אין איש‪ ,‬וילבש את‬ ‫אותו חולה שבאו להזכירו לפני הרבי‪ ,‬ויהי לפלא!‬
‫החגורה עם המעות תחת חגורתו‪ ,‬וימהר וישיש לרוץ אורח‪ ...‬כעבור זמן מה‬ ‫ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם )כא‪.‬א(‬
‫והנה עני אחד בא ומקלו בידו ומחמת חום היום ועייפות הדרך‪ ,‬שם פניו אל‬ ‫בזוהר הקדוש מובא‪" :‬ואלה המשפטים" – אלין אינון סדרין דגלגולא‪ ,‬דינין‬
‫המעין והרוה את נפשו מים לצמאו והניח עצמו לישן תחת האילן‪ .‬בין כך ובין‬ ‫דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשיה וכו'" )אלו הם סדרים של גלגול‬
‫כך הרגיש הסוחר הראשון באם הדרך כי חסרה לו חגורתו אשר שכחה ועזבה‬ ‫נשמות‪ ,‬כי משפטים פירושו דינים‪ ,‬דהיינו דינים של נשמות החוזרות‬
‫תחת האילן‪ ,‬ותיכף חזר במרוצה דחופה אל המקום אשר היה שם בתחילה‪,‬‬ ‫ומתגלגלות לעולם הזה הנדונות כל אחת ואחת לפי עונשה וכו'(‪ .‬ולכאורה‬
‫ובקפצו מעל סוסו מצא שם את העני ישן‪ .‬וכמובן שחשדו שהוא בוודאי מצא שם‬ ‫צריכים אנו להבין בשכלנו הדל את הסמיכות של ענין גלגולי נשמות‬
‫את החגורה עם המעות ולקחה לעצמו‪ ,‬והקיצו ברוגזה ואמר לו החזר החגורה‬ ‫לפרשת משפטים? הסבר לכך ע"י סיפור נורא נתן הבעל שם טוב הקדוש‬
‫אשר מצאת פה כי שלי הוא! השיב העני בתמהון ואמר‪ ,‬מאיזה חגורה אתה‬ ‫זי"ע על דרך שאלה ששאלו אחד מתלמידיו הק'‪ :‬מעשה שהיה בימי‬
‫מדבר‪ ,‬ומה אתה רוצה ממני? וימלא הסוחר חימה ויך אותו במקלו מכות‬ ‫הבעש"ט זי"ע שעשיר אחד נזדמן לו לנסוע למרחקים לזמן רב והפקיד את‬
‫אכזריות‪ ,‬כי אדם בהול על ממונו‪ ,‬ובחפשו קרע את תרמילו ואת חלוקו אשר זה‬ ‫ארנקו עם הון רב של כמה אלפים זהובים אצל ידידו הנאמן שהיה עני‬
‫היה כל רכושו‪ ,‬וצעק עליו ככרוכיא‪ ,‬גנב! החזר לי את מעותי! ויוסף להכותו‪,‬‬ ‫ואביון‪ ,‬ובעבור זמן אחר שנסע העשיר לדרכו‪ ,‬נפטר פתאום העני לעולמו‬
‫ובראותו כי לא הועיל מאומה‪ ,‬הניחו וחזר לדרכו בפחי נפש‪ .‬והעני נשאר‬ ‫והניח אחריו כמה בנים‪ ,‬וכשבאו לחלק ביניהם הירושה דהיינו החפצים‬
‫בעירום ובחוסר כל‪ ,‬ובאין אונים להמשיך דרכו היה מוכרח לנוח תחת האילן עד‬ ‫המועטים שהניח אחריו‪ ,‬מצאו במקום מוצנע המטמון הנ"ל‪ ,‬המה ראו כן‬
‫ששב רוחו בקרבו‪ ,‬ואח"כ ליקט את בלואות סחובותיו אשר היו מפוזרים על פני‬ ‫תמהו מאין בא לאביהם אוצר רב כזה‪ ,‬והחליטו שבוודאי היה אביהם איש‬
‫השדה והלך לדרכו‪ ...‬התלמיד אשר ישב שם כל היום בין ענפי האילן שראה את‬ ‫קמצן מאוד והטמין כל הונו בסתר וחי בעניות ודחקות‪ ,‬וחלקו ביניהם‬
‫כל המאורעות התמהיות‪ ,‬ורק פקודת רבו ‪ -‬הבעל שם טוב שמרה רוחו להתאפק‬ ‫העזבון הגדול הזה‪ ,‬וכל אחד בנה לו בית נאה ומהודר כראוי לנגידים‪ ,‬והיה‬
‫שאל אחד את הרה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב זי"ע מדוע בין ני ישראל הכשרים‬ ‫בכל כוחו לבלי להגיב על כל הנעשה‪ .‬ראה שהנה היום פנה‪ ,‬וירד מהאילן‬
‫אין כ"כ אחדות‪ ,‬כמו שמוצאים בין פורקי עול? השיבו הרבי בחכמה ואמר‪:‬‬ ‫והלך ישר אל רבו הק'‪ ,‬וסיפר לו את כל אשר ראו עיניו‪ .‬אז אמר לו‬
‫אותיות שק"ר הם יחד‪ ,‬ק' ר' ש'‪ .‬ואילו אותיות אמ"ת הם נפרדים‪ ,‬בראש‬ ‫הבעש"ט הסכת ושמע ואתן להבינך דבר על אשורו‪ :‬הסוחר הראשון‬
‫האותיות‪ ,‬באמצען ובסופן‪ .‬לכן עבודה גדולה היא בצד הקדושה לזכות לאחדות‬ ‫שראית שאבד את כל מעותיו‪ ,‬בגלגול הקודם היה לו דין תורה כמו בסיפור‬
‫בשלימות‬ ‫שאתה סיפרת לי‪ ,‬וגם הוא נשבע שבועה שאביו לא פקד אותו ולא ציוה‬
‫שבת שקלים‬ ‫על פקדון כל שהוא‪ ,‬ועל ידי זה זכה בדין ונתעשר בהון רב ממה שאינו‬
‫אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם‪ ,‬שעתיד המן‬ ‫שלו‪ ,‬והסוחר השני היה בגלגול הקודם המפקיד שאבד את מעותיו בדין‬
‫תורה על ידי שבועה הנ"ל‪ ,‬והוכרחו שניהם לבוא בגלגול‪ ,‬והמסבב כל‬
‫לשקול שקלים על ישראל‪ ,‬לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן‬
‫הסיבות הזמינם לאותו מקום שיתוקן הדבר ויוחזר הממון לבעליו‪ ...‬חזר‬
‫באחד באדר משמיעין על השקלים )מגילה יג‪(:‬‬
‫התלמיד ושאל‪ ,‬מילא שני הסוחרים‪ ,‬אבל העני אמאי חייב? השיב לו‬
‫בספר ישמח ישראל להרה"ק מאלכסנדר זי"ע ביאר את דברי הגמ' הנ"ל‪ ,‬ואת‬
‫הבעש"ט‪ ,‬העני היה הדיין בדין תורה הנ"ל בגלגול הקודם‪ ,‬ונענש על‬
‫ההסבר ‪ -‬מה היה כוונת נתינת השקלים של המן למלך אחשורוש )עשרת‬
‫שהעמיד דבריו על דין תורה‪ ,‬שאם רואה הדיין שבא לפניו דין מרומה‬
‫אלפים שקלים(‪ ,‬ולמה רמז הקב"ה בציונו על נתינת השקלים באחד באדר‪ :‬דהרי‬
‫צריך לטכס עצה ולעשות פשר‪ ...‬וסיים הבעל שם טוב‪ :‬שעל כוונה זו‬
‫ידועים דברי בעל האלשיך הקדוש ועוד‪ ,‬על הענין בנתינת "מחצית השקל"‬
‫הסמיך הזוהר הקדוש עניין הגלגולים אל הפסוק ואלה המשפטים ‪ -‬אלין‬
‫בדווקא‪ ,‬ולא בשקל או מטבע ששווה יותר? מכיוון שבזה מרומז‪ ,‬שכל אחד ואחד‬
‫אינון סדרין דגלגולא‪ ,‬דינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשיה‬
‫מישראל איננו שלם‪ ,‬אלא כאשר הוא מתחבר לחברו‪ ,‬ושניהם יחד כל אחד מביא‬
‫וכו'" – דהכוונה הוא‪ ,‬ליישב מה שלפעמים יוצא פסק בדין תורה שאינו‬
‫חצי‪ ,‬אז ביחד הם נהיים שקל שלם!‪ ...‬וזה מה שמרומז במחצית השקל‪ ,‬שכל אחד‬
‫מובן בעיני הבריות ונראה כעיוות הדין‪ ,‬אמנם ע"י סידרין דגלגולא נתקן‬
‫ואחד ישקול זאת במאזני שכלו‪ ,‬וישתדל בכל עוז לאהוב את חבירו ממש כגופו‪,‬‬
‫ונסדר הכל‪...‬‬
‫או אז‪ ,‬הם יזכו להיות ביחד‪ ,‬למטבע שלם!‪ ...‬ועל פי זה אפשר להבין מה היה‬
‫כסף ישיב לבעליו )כא‪.‬לד(‬
‫שקילת השקלים של המן‪ ,‬ובמה רצה הקב"ה לסלק את זה בצוותו להקדים ולתת‬
‫"כסף ישיב לבעליו" – ישיב ואפילו סובין )רש"י(‪ .‬אמר הרה"ק בעל הדברי‬
‫באחד באדר? מכיון‪ ,‬שהרי הגמ' במגילה ) יג‪" (:‬אמר רבא ליכא דידע לישנא‬
‫ישראל זי"ע – מליצות טובה יש כאן בדברי רש"י על כלל ישראל! דהנה‬
‫בישא כהמן שאמר‪ :‬ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים"‪) .‬אין עוד אחד‬
‫אם כלל ישראל יהיה ברווחה בכסף ובעשירות אז "ישיב" – כולם ישובו‬
‫שידע לדבר לשון הרע כהמן‪ ,‬כי הוא אמר למלך ישנו עם וכו'(‪ .‬והפשט הוא‪:‬‬
‫בתשובה לדרך הטובה‪" ,‬ואפילו סובין" – גם הפחותים שבהם ישובו לדרך‬
‫דהמן ידע שכל מה שמחזיק והחזיק את עם ישראל בכל הגלויות – ממצרים ועד‬
‫הנכונה‪ ,‬כי כבר שנו חז"ל "עניות מעבירה דעתו של אדם"‪...‬‬
‫הנה‪ ,‬זה היה כח האחדות‪ ,‬שהיו מלוכדים ושותפים האחד בצרתו ובשמחתו של‬
‫השני‪ ,‬וכך הצליחו לשרוד את כל התקופות הקשות‪ ,‬אך אז‪ ,‬כשעמד לפני המלך‬ ‫מדבר שקר תרחק )כג‪.‬ז(‬
‫הרגיש‪ ,‬שהנקודה הזאת של ה"אחדות וההתחברות" רופפת אצל בני ישראל‪,‬‬ ‫שאל הרה"ק רבי זושא מאנפולי זי"ע‪ :‬מפני מה נקטה התורה לשון‬
‫ולכן חשב שזה הזמן לבוא ולהכות בהם‪ ,‬כי עכשיו זה יצליח‪ ,‬אין להם כבר את‬ ‫"ריחוק" רק אצל שקר? אלא המשיך והסביר‪ :‬התורה רצתה ללמדנו כי‬
‫הכח שהיה להם!‪ ...‬וזה מה שאמר לאחשורוש‪" :‬ישנו עם אחד" ‪ -‬שכל כוחם‬ ‫כוחה של שקר‪ ,‬שכל דיבור ודיבור בשקר‪ ,‬הנך מרחיק את עצמך מהקדוש‬
‫ושרידותם זה ה"אחד" – האחדות שבהם‪ ,‬אבל עכשיו אני מבין שמצבם "מפוזר‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬וכל מעשיך הטובים לא יעמדו לך להתקרב שוב אל הקב"ה‪...‬‬
‫ומפורד בן העמים" – שאין להם כבר את הכח הזה‪ ,‬ולכן "למלך אין שווה‬ ‫וזהו הכוונה בדברי הכתוב‪" :‬מדבר שקר" – בכל דיבור ודיבור של שקר‪,‬‬
‫להניחם‪ ,‬ואני אשקול לך עשרת אלפים ונוכל להשמידם בקלות‪ ....‬ולכן כששמעה‬ ‫"תרחק" – הנך מרחיק את עצמך מהקדוש ברוך הוא!‪...‬‬
‫אסתר את הגזירה‪ ,‬הבינה שזה בעצם הכל בגלל סיבת הפירוד שחל בעם‬ ‫ידוע‪ ,‬שהרה"ק רבי רפאל מברשד זי"ע מגדולי תלמידיו של הרה"ק רבי‬
‫ישראל‪ ,‬לכן היא קראה למרדכי ואמרה לו‪" :‬לך כנוס את כל היהודים" – תתחברו‬ ‫פנחס מקוריץ זי"ע‪ ,‬היה איש אמת מאד! והיה נזהר מאד כל ימיו שיהא‬
‫ותהיו ביחד כבעבר‪ ,‬ואז לא יהיה בכוחו להשמידכם‪ .‬וזהו ההסבר בדברי הגמ'‪:‬‬ ‫בדיבורו אמת לאמיתו‪ ,‬ועמל להשריש מדה זו גם בנפש ילדיו‪ .‬עד כדי כך‪,‬‬
‫"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל" –‬ ‫שאפילו תינוקות המוטלים בעריסה היה גוחן עליהם ולוחש באזנם‪" :‬מדבר‬
‫מחמת ההזדמנות שנקרתה לפניו כי ראה שהם נהיו פרודים‪" ,‬לפיכך הקדים‬ ‫שקר תרחק!"‪ ...‬מסופר‪ ,‬כי גם הסתלקותו מן העולם הייתה במסירות נפש‪,‬‬
‫שקליהן לשקליו שנאמר באחד משמיעין על השקלים" – לכן ציוה לנו הקב"ה‬ ‫בכדי לא להוציא מפיו דבר שאינו אמת‪ .‬ומעשה שהיה כך‪ :‬אחד ממקורביו‬
‫להביא ולקרוא את פרשת מחצית השקל שזה מרמז על האחדות בעם ישראל‪,‬‬ ‫הסתבך בפלילים‪ ,‬ועונש קשה היה צפוי להיגזר עליו‪ ,‬זולת אם יעיד לטובתו‬
‫כמו שנתבאר‪ .‬ולכן כבר באחד באדר משמיעין על השקלים!‪...‬‬ ‫רבי רפאל – הנאמן לשופטים – עדות שאינה אמת‪ ...‬באו לפניו ידידים‬
‫וסחו את המאורע‪ .‬נבוך רבי רפאל‪ :‬לא ילך להעיד? – ייהרס היהודי‬
‫שאל הרה"ק בעל השם משמואל זי"ע – ומה בכך שאנו מקדימים לקרוא ולתת‬
‫ומשפחתו‪ ,‬ילך ויעיד – הלא יצטרך לשקר‪ ,‬ומימיו לא הוציא שקר מפיו‪...‬‬
‫את השקלים‪ ,‬האם זה מבטל את אותם שקלים שנתן המן? אלא התירוץ הוא‪:‬‬
‫נגע הדבר ללבו‪ .‬היתה נפשו מרה עליו‪ .‬בלילה שלפני המשפט היה מחוסר‬
‫"כן"! כי במחצית השקל כתוב "זה יתנו כל העובר על הפקודים" )שמות ל‪.‬יג(‬
‫מנוחה‪ ,‬אינו מוצא מפלט לעצמו‪ ,‬עד שעמד ונשא עיניו למרום בתפילה‪,‬‬
‫ואמרו חז"ל "הראה לו הקב"ה למשה כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל‬
‫שיקחהו הקב"ה מן העולם וייפטר מן הדין‪ ...‬זקן מופלג היה רבי רפאל‪,‬‬
‫ואמר לו כזה יתנו"‪ .‬פירושו‪ :‬דכסף הוא לשון אהבה‪ ,‬מלשון נכסף נכספת‪ .‬והקב"ה‬
‫קרוב לגיל מאה שנים‪ ,‬רבו הצדיק רבי פנחס מקוריץ זי"ע ברכו שיאריך‬
‫הראה לו כמין מטבע של אש – היינו שהאהבה לא תהיה בקרירות אלא רשפיה‬
‫ימים עד ביאת המשיח‪ ...‬וכבר התחילו לצמוח בפיו שיניים חדשות‪ ...‬עכשיו‬
‫רשפי אש‪ ,‬שלהבתיה! ובעמלק כתוב "אשר קרך בדרך"‪ ,‬ופירש"י ציננך והיפשרך‬
‫בכה רבי רפאל‪ :‬אני מוותר ומוחל על ברכת הרבי‪ ,‬ריבונו של עולם! קח‬
‫מרתיחתך‪ ,‬ובכוח זה בא המן וטען ישנו עם אחד מפוזר ומפורד וכו' – ודרשו‬
‫ממני את הברכה‪ ...‬ותפילתו נשמעה! הוא בקש להכניס ערימת תבן אל‬
‫ישנו" מן המצוות – לכן הקדים השקלים שמעוררים את אהבת ישראל‬ ‫ּ‬ ‫חז"ל שם "‬
‫חדרו ופיזרה על הרצפה‪ ,‬שכב עליה‪ ,‬ועוד אותו לילה בטרם האיר היום –‬
‫לשמים ברשפי אש והתגברו על המן‪....‬‬
‫נדם לבו הטהור של רבי רפאל!‪...‬‬
‫הרה"ק רבי בונים מפשיסחא זי"ע הסביר בחריפותו‪ :‬מחצית השקל למה באה?‬ ‫אל הגה"ק רבי יושה בער מבריסק זי"ע הגיע אדם ושאלו‪ :‬נאמר בפסוק‬
‫"לכפר על נפשותיכם"‪ ,‬לכפר על העוונות‪ .‬ולפיכך נצטוו בני ישראל לתת רק‬ ‫"אמת מארץ תצמח"‪ .‬ואם כך‪ ,‬אם האמת צומחת וגדלה באדמה בשפע‬
‫מחצית השקל‪ ,‬שכן במחצית השניה חייב ריבונו של עולם עצמו‪ ,‬שברא את‬ ‫כזה‪ ,‬מפני מה האמת בעולם מועטה כל כך? השיב לו רבי יושע בער‬
‫המסית והמדיח‪ ,‬את היצר הרע‪ ,‬הדוחק אותנו לחטוא!‪...‬‬ ‫בצחות‪ :‬משום שאין הבריות רוצים להתכופף כדי לקבלה!‪...‬‬
‫באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים )שקלים א‪.‬א(‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק זי"ע היה אומר בחריפותו‪" :‬אמת מארץ‬
‫ונשאלת השאלה מה הקשר ומה השייכות ביניהם? אלא מתרץ הרה"ק‬ ‫תצמח!"‪ ,‬אבל שום דבר אינו צומח‪ ,‬אם אין זורעים אותו תחילה באדמה‪.‬‬
‫מאוסטרובצה זי"ע לפי שמחצית השקל מרמזת על התחברות ואחדות‪ ,‬כידוע‪.‬‬ ‫וזרע האמת הוא השקר! משקוברים את השקר באדמה – צומחת ועולה‬
‫לכן באה המשנה ללמדנו‪ :‬התחברות – כן‪ ,‬כלאים – לא!‪...‬‬ ‫האמת‪...‬‬

‫‪úîùð éåìéòì áãðúð ïåéìâä úöôäå úñôãä‬‬


‫‪äéãîåìå äøåú øé÷åî ø÷éäå áåùçä ãéâðä‬‬
‫‪áéáà ìú – ì"æ øâøáðéøâ ìãðî íçðî áøä ïá êåøá ø"øä‬‬
‫‪äãáëðä äçôùîä é"ò çöðåä‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬