You are on page 1of 2

‫‏ יום‏ חמישי ‏ כ " ז ‏ שבט ‏ תש " ע ‏‏ ‪57 70‬‏ לבריאת ‏ העולם ‏‬ ‫בדבר‪ ,‬מדוע יש למהר בקידוש של ליל שבת

‫בדבר‪ ,‬מדוע יש למהר בקידוש של ליל שבת שלא לדחותו עוד ועוד ‪ .‬ועל כן נכון שיודיע אדם לבני‬
‫רבנו תם‬ ‫יציאה‬ ‫הדלקה‬ ‫ביתו שיזדרזו בעריכת השלחן בליל שבת‪ ,‬שכאשר יחזור מבית הכנסת יוכל לקדש מיד על היין‪ .‬ומכל‬
‫‪18:38‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪16:45‬‬ ‫ירושלים‬ ‫מקום מי שמאיזו סיבה אין בני ביתו נזהרים בדבר ‪ ,‬ישמר מאד שלא לעשות מריבה וקטטה בשביל‬
‫דבר זה ‪ ,‬אלא יכלכל כל מעשיו בתבונה ונחת ‪ ,‬כי איסור גדול הוא לכעוס שלא לצורך ‪ ,‬ובפרט ביום‬
‫‪18:38‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪17:03‬‬ ‫תל אביב‬
‫גלון‏מס'‏‪121‬‏‏‏‏עורך‏ומו"ל‏–‏מאור‏הכמיאן‬
‫השבת‪ ,‬שיש להזהר מאד שלא לכעוס בו כלל ועיקר ‪ .‬נוהגים לומר קודם הקידוש "שלום עליכם‬
‫הפטרה‪" :‬הַ ָדבָ ר אֲ ֶשר‪-‬הָ יָה אֶ ל‪-‬יִ ְר ְמיָהו " (ירמיהו לד‪,‬ח‪-‬כב ;לג‪,‬כה‪-‬כו)‬
‫מלאכי השרת " וכו'‪ .‬ואומרים "מלך מלכי המלכים "‪ ,‬ולא "ממלך מלכי המלכים "‪ .‬ואחר כך אומרים‬
‫דבר העורך‬ ‫דיבור בבת הכנסת‬
‫פסוקי אשת חיל מי ימצא ‪ .‬ואחר כך אומרים את נוסח הקידוש כפי שנדפס בסידורים ‪ .‬מדיני הקידוש‬
‫ביארנו שיש מצוה מן התורה לקדש בליל שבת‪ ,‬ומדברי רבותינו למדנו שיש לקדש על כוס יין‪ .‬הכל "והיה כי יצעק אלי ושמעתי" (כב ‪ ,‬כו) מה שאמרו המקובלים שכל דבור שיוציא האדם לחזה‬
‫חייבים בקידוש ‪ ,‬ומכל מקום המנהג הוא שבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש ‪ ,‬כנגד אות ה ' וכשעולה לגרון כנגד אות וא "ו וכמוציאו מהפה כנגד אות ה ' אחרונה וזה‬
‫‪ .‬שנאמר הוגעתם ה ' בדברכם יע "ש וזה שנאמר והיה אותיות הוי "ה שיוצא בעת כ י יצעק אלי‬ ‫מדין "שומע כעונה "‪ ,‬דהיינו שמי ששומע את הקידוש הרי הוא כמי שאומר את הקידוש בעצמו‬
‫לפיכך‪ ,‬כתב מרן הרב עובדיה יו סף שליט "א‪( ,‬על פי דברי מהר "ש אבוהב בספרו דבר שמואל )‪ ,‬וזה שנאמר רננו צדיקים בה ' ולא אמר לה ' אלא בה ' שהגרון והדיבור שאתם אומרים שיוצא‬
‫שבשעה שהמקדש מזכיר שם ה' בברכות הקידוש‪ ,‬לא יענו אחריו בני הבית "ברוך הוא וברוך שמו"‪ ,‬הוי"ה ממנו וזה שאמר בצר לי אקרא ה ' ר"ל שאני אקרא ואדבר יוצא שם הוי "ה וזה שכתוב‬
‫שכל ברכה שהשומעים יוצאים בה ידי חובה אין לענות ברוך הוא וברוך שמו ‪ .‬והטעם לזה שמכיון בפסוק בהעלותך פה אל פה אדבר בו שאמרו רז "ל הקב"ה כביכול היה מדבר מתוך גרונו של‬
‫שהשומע הרי הוא כמו שמברך בעצמו ‪ ,‬אם הוא מפסיק לענות "ברוך הוא וברוך שמו " אחר הזכרת משה וזה ש רמז ואנכי אהיה פיך וכאמור וזה שנאמר בהתעטף עלי רוחי את ה ' זכרתיו כאמור‬
‫שם ה'‪ ,‬נחשב כמי שמוסיף ומפסיק באמצע הברכה (כאילו אומר "ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו וז"ש אצל כהן גדול כשהיה אומר ביום הכיפורים שם המפורש והכוהנים והעם העומדים‬
‫וכו') ומשנה מנוסח הברכה שקבעו רבותינו‪ .‬מכיון שכל בני הבית יוצאים ידי חובת הקידוש בשמיעתם בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש יוצא מפי כהן גדול וכאמור ואמרו רז "ל לשון גימטרייא‬
‫אותו מפי המקדש ‪ ,‬צריך שישימו ליבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחילה ועד סוף מפי המקדש ‪ .‬שכינה ע "ה שפה גימטרייא שכינה ו כאמור ומזה יוצא תוכחה לבני אדם כיצד מספרים לשון‬
‫(לקחי‬ ‫וחייבים כל השומעים לכוין לצאת ידי חובת הקידוש ‪ ,‬וכן צריך שיכוין המקדש להוציאם ידי חובה ‪ .‬הרע ושקר וכו ' ומדברים בבית הכנסת שמהדיבור יוצא שם הוי "ה וזה עון גדול ‪.‬‬
‫(וכפי שהסברנו גם לענין קריאת המגילה בפורים )‪ .‬אסור לטעום כלום מזמן שקיעת החמה בליל שבת הפרשה)‬
‫מאת הרב רחמים דרעי שליט"א ראש ישיבת "אביר יעקב"‬ ‫עד שיקדש‪ .‬ואפילו מים אסור לשתות עד שיקדש‪( .‬ואם קיבל עליו שבת מבעוד יום‪ ,‬אסור מיד לטעום עבודה זרה‬
‫עד שיקדש‪ ,‬אף על פי שעדיין לא שקעה החמה )‪ .‬לפני הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן‪ְ " ,‬מכַ ֵשפָ ה‪ ,‬לֹא ְתחַ יֶה‪ ".‬אפשר לרמוז שהכשפים הן מצד הלילי"ת שהיא קליפה בישא ‪.‬‬
‫ויהיו מונחים עליה שתי החלות (או שני כיכרות לחם אחר ) ואחר כך יש לפרוס על גבי החלות מפית ושהעוסק בכשפים נותן כוח לסיטרא אחרא ומחליש כוח הקדושה ‪ ,‬והנה מכשפה לא תחיה‬
‫אחרת‪ .‬וזה זכר למן שירד במדבר ‪ ,‬שהיה כמונח בקופסא ‪ ,‬טל למטה וטל למעלה והמן באמצע ‪ .‬ראשי תיבות וס"ת גימטריא לילי"ת לרמוז שהמכשפות הן מהסיטרא אחרא שהיא לילי"ת‬
‫ובתלמוד ירושלמי הוסיפו טעם לזה ‪ ,‬לפי שאם תהיה הפת מגולה והוא אינו מקדים לברך עליה אלא‬
‫וזה שנותן לה חיות ‪ .‬עוד מכשפה אותיות מ"ך שפ"ה ‪ .‬שפ"ה גימטריא שכינה ‪ ,‬מ"ך מילת‬
‫מעדיף לברך על היין ‪ ,‬הרי זה כמו שמבייש את הפת ‪ ,‬ויש גם סוברים שאם הפת אינה מכוסה ‪ ,‬באמת‬
‫שפלות דהיינו שעל ידי מכשפות עושה שפלות לשכינה לפיכך העוסק במכשפה לא תחיה ‪.‬‬
‫צריך לקדש עליה ולא על היין‪ ,‬ולכן יש לכסות את החלות ואחר כך לקדש על היין‪.‬‬
‫יתם‪ְ ,‬באֶ ֶרץ‬
‫תונֶה‪ ,‬וְ לֹא ִת ְלחָ צֶ נו‪ִ :‬כי‪ֵ -‬ג ִרים הֱיִ ֶ‬
‫" זֹבֵ חַ לָ ֱאלֹהִ ים‪ָ ,‬יח ֳָרם‪ִ --‬ב ְל ִתי לַ ה'‪ְ ,‬לבַ ד ֹו‪ .‬וְ ֵגר לֹא‪ֹ -‬‬
‫לע"נ נתנאל בן יצחק ארג'ואן הי"ד‬
‫ִמ ְצ ָריִ ם‪ " .‬סמיכות שני פסוקים אלה ‪ ,‬שהבא להתגייר מתחילה היה עובד עבודה זרה וכשבא‬
‫לרפואת קטרין בת ציפורה ‪ ,‬דליה בת עליזה‬
‫להתגייר צריכים ישראל להיזהר שלא להונותם ולומר להם אתמול הייתם עובדים עבודה זרה‬ ‫לע"נ יחזקאל בן רחל ושלמה לע"נ יוסף בן זלפה‬ ‫לע"נ הרב זבולון שדמי בן אברהם זצ"ל‬
‫ועכשיו באתם לתחת כנפי השכינה? ‪ .‬דמום שבך אל תאמר לחברך!! ‪ .‬שגם אתם כשהייתם‬ ‫לע"נ יוכבד בת מתוקה‬ ‫לע"נ וכל אלו שאין מי שיאמר עליהם קדיש‬
‫בארץ מצריים עבדתם עבודה זרה ‪ .‬וזהו זובח לאלוקים יחרם ‪ ,‬שאף על פי כן וגר לא תונה‬ ‫להצלחת‪-‬שירית בת נעמי‪ ,‬דניאל בת נעמי‪ ,‬אילנית בת נעמי‪ ,‬קארין בת רות ו אסף בן אסתר‪ ,‬לנטלי חיון בת רות (זיוג) ‪ ,‬נעמי בת שושנה‬
‫שלא תאמר אתמול היית זובח לאלוהים אחרים ‪ ,‬שהרי גם אתם גרים הייתם בארץ מצרים‬ ‫‪ ,‬יחד עם כל עמו ישראל‬
‫לע"נ ‪ -‬יוסף בן סלחה ‪,‬מרים בן נון בת חוה‪ ,‬דוד בן זיוה ‪,‬אוסנת בת רחל ‪ ,‬משה בן רבקה ‪,‬נעימה בת מרים ‪,‬רחל בת חביבה תמרה בת‬
‫והייתם עובדים עבודה זרה בארץ מצריים ולפיכך מום שבך אל תאמר לחברך ‪"( .‬פתוחי‬ ‫אסתר‪ ,‬אהוד בן מלכה גולדוסר הי"ד ואלדד בן טובה רגב הי"ד ז"ל‬
‫לרפואת – הרב מרדכי אליהו בן מזל ‪ ,‬הרב דניאל בן רבקה ‪ ,‬ר' רחמים בן שמחה ‪ ,‬רעיה בת מרים‪ ,‬חביבה בת שושנה ‪ ,‬אייל בן שולמית‪,‬‬
‫חותם" – רבי יעקב אבוחצירא זיע"א)‬ ‫אליהו בן סמי‪,‬אליהו בן מדלן‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
‫ולפיכך הגבילה התורה זמן של שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחופשי שזהו זכר לבריאת העולם ‪.‬‬ ‫מאת הרב דוד עזרא שליט"א‬ ‫עבד עברי‬
‫("מוסר חכמים" – רבי יצחק שרים זצ"ל ורבי אליהו שרים זצ"ל)‬ ‫" ‪-‬אָ מֹר יֹאמַ ר‪ ,‬הָ עֶ בֶ ד‪ ,‬אָ הַ ְב ִתי אֶ ת‪ֲ -‬אדֹנִ י‪ ,‬אֶ ת‪ִ -‬א ְש ִתי וְ אֶ ת‪ָ -‬בנָי; לֹא אֵ צֵ א‪ ,‬חָ פְ ִשי‪ ....‬וְ ָרצַ ע ֲא ֹדנָיו‬
‫מאת יונתן בן משה‬ ‫כפרה ולא פיצוי‬ ‫דו ְלעֹלָ ם‪( " .‬כא‪-‬ו) שאלו התלמידים את רבי יוחנן בן זכאי מה ראה‬
‫אֶ ת‪-‬אָ ְז ֹנו ַב ַמ ְרצֵ עַ ‪ ,‬וַ עֲבָ ֹ‬
‫התורה כתבה "עין תחת עין שן תחת שן" ופירוש הדבר‪ :‬שמי שסימא את עין חברו יוצא לו עין‬ ‫העבד הזה לרצע באזנו יותר משאר אבריו? אמר להם‪:‬אזן ששמעה מהר סיני "לא יהיה לך‬
‫בתמורה‪ ,‬אך הגמרא מבארת שאין כוונתה של התורה להוציא עין ממש אלא לתשלום ממון ואם כן‪,‬‬ ‫אלהים אחרים על פני" ופרקה מעליה עול מלכות שמים‪,‬וקבלה עליה עול בשר ודם תרצע‬
‫מדוע התורה לא ציינה במפורש "ישלם לו נזק דמי עינו?" הדברים המבוארים עפ"י ספורנו‪ ,‬שאכן‬ ‫‪,‬אזן ששמעה בהר סיני "כי לי בני ישראל עבדים " ‪,‬והלך זה וקנה אדון אחר ‪,‬לפיכך‬
‫אין כוונתה של התורה שיוציאו לאדם שהיכה עין ממש‪ ,‬או שן ממש‪ ,‬אלא שיהא העונש ניתן‬
‫תבוא האזן ותרצע ‪,‬לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו (קידושין כב‪ :‬פסיקתא) המפרשים‬
‫שמושגים של ממון‪ ,‬ובאה התורה ללמדנו שהיה ראוי שזה יהיה עונשו של הפוגע‪ ,‬משום מידה כנגד‬
‫‪.‬מידה‪ .‬ומן הדין היה ראוי שיעקרו את עינו כפי שסימא את עין חברו‪ .‬שכן כאשר אדם גורם נזק‬ ‫שואלים מדוע רוצעים את אזנו דווקא בשנה השביעית שצריך לצאת לחופשי ‪,‬ולא רוצעים‬
‫לחברו‪ ,‬עליו לדעת שלניזק נגרם נזק כפול ובהתאם לכך הוא זקוק לכפרה בשני מישורים‪ .‬ראשית‪:‬‬ ‫את אזנו בהתחלה שנמכר לעבד או שמוכר עצמו לעבד ‪,‬שקנה אדון לעצמו? ואפשר לומר‬
‫נזק כספי‪ ,‬עליו הוא חייב לשלם "חמישה דברים"‪ -‬נזק‪ ,‬צער‪ ,‬ריפוי‪ ,‬שבת ובושת‪ .‬שנית‪ :‬נזקי גוף‬ ‫שהתביעה על העבד בהכרת בוראו יותר גדולה כשהוא צריך לצאת לחופשי ‪,‬מאשר‬
‫ונפש‪ ,‬שעליהם לא ניתן לפצות‪ ,‬וגם כסף מזומן לא יפצה את האדם בהתאם לנזק‪ .‬מכאן נבין מדוע‬ ‫שנמכר לעבד‪,‬בהתחלה העבד לא חש לכבוד קונו ‪,‬ולא חש לזולתו‪,‬היה מרוחק מכל מידה‬
‫ציינה התורה את הדברים בחומרה יתירה‪ ":‬עין תחת עין" כדי שידע האדם‪ -‬שגם אם שילם את‬ ‫טובה ‪,‬אבל לאחר שהיה בבית אדונו וראה העבד את התייחסות האדון כלפיו‪ ,‬היה צריך‬
‫חמשת הדברים‪ ,‬אל יחשוב שבכך הסתיימה חובתו‪ ,‬כי הכסף שולם ובזה נגמר העניין‪ .‬באה התורה‬
‫לקחת מזה מוסר ולהכיר את בראו ‪,‬כדברי רבותינו כי טוב לו עמך ‪,‬עמך במאכל‪,‬עמך‬
‫להדגיש כי הנזק השני‪ ,‬גוף ונפש‪ ,‬הוא חמור מן הראשון ועל האדם לחוש שמן הדין דינו היה צריך‬
‫במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קיבר ‪,‬אתה שותה יין ישן והוא‬
‫להיות עין תחת עין‪ .‬פירוש נוסף ניתן לבאר על כוונת התורה "עין תחת עין" כפי שמופיע בספר‬
‫"שערי תשובה"‪ :‬מכאן הרמז לתשובת המשקל‪ ,‬כלומר אדם שפוגם באיבר מסוים התיקון לאותו‬ ‫שותה יין חדש ‪,‬אתה ישן ע"ג מוכין והוא ישן ע"ג תבן ‪,‬מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי‬
‫אדם הוא ע"י אותם איברים שפגם בהם‪ ,‬ועל ידם יעשה מצוות ובכך יקדש שוב את איבריו‪ .‬ומדרכי‬ ‫כקונה אדון לעצמו ‪,‬ובירושלמי כתוב שאם יש לאדון כר אחד האדון צריך לתת לעבד‬
‫התיקון "עין תחת עין" אם חטא בעיניו מראות אסורים עליו לתקן את עיניו באותה מידה על ידי‬ ‫‪,‬ובספר ישמח לב מובא שבכל דבר צריך לדעת איך לעבוד את הקב"ה והאדון לומד מזה‬
‫שילמד תורה ויסתכל תורה ויסתכל במקומות קדושים‪ .‬וכן אם ניבל פיו יקדש את פיו בדברי תורה‪.‬‬ ‫איך לעבוד את ה' והוא קונה את אדנותו של ה' וכן הפוך העבד לומד להכיר טובה לאדון‬
‫וזוהי כוונת התורה הקדושה לאותו איבר שטימא עצמו‪ ,‬תהיה ע"י האיבר המקולקל עצמו ובכך יבוא‬ ‫שכיבד ונתן לו דברים שאינם מגיעים לו ‪,‬ככה הוא מחזק את עצמו בעבודת קונו שנתן לו‬
‫האדם על תיקונו‪ .‬שנזכה לחזור בתשובה שלמה ונזכה לראות את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן‬
‫חיים ודי מחסורו ‪,‬לכן אם הגיע זמנו לצאת לחופשי ולעבוד את ה‪' ,‬ואינו רוצה‪,‬רוצעים את‬
‫כן יהי רצון‪.‬‬
‫מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫אוזנו שהיה לו ללמוד מעבדותו ולא למד‪.‬‬
‫דין הקידוש בשבת בגמרא במסכת פסחים (דף קו ‪ ,).‬תנו רבנן ‪" ,‬זכור את יום השבת לקדשו " ( שמות כ ‪,).‬‬ ‫מאת רבי יצחק שרים ורבי אליהו שרים זצוק"ל‬ ‫למה גזר שעבד יעבוד שש שנים‬
‫זוכרהו על היין בכניסתו ‪ .‬כלומר‪ ,‬שמצות עשה מן התורה לקדש את השבת בכניסתו בדברים ‪ .‬וזכירה זו היא‬
‫בדברי שבח וקידוש ‪ ,‬ואנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל נ וסח הקידוש שאומרים על הכוס ‪ ( .‬ברכות‬ ‫כי תקנה עבד עיברי כתב הגאון רבי יעקב קמינצקי בספרו אמת ליעקב בראש סדר‬
‫לג‪.).‬ומדברי סופרים (דהינו מתקנת רבותינו ) צריך שתהא זכירה זו על כוס יין ‪ ,‬וסמכו על מה שמצינו זכירה‬ ‫משפטים ‪:‬עיין במדרש רבה (ל‪,‬טו) אמר הקדוש ברוך הוא כשם שבראתי את העולם לו '‬
‫ביין‪ ,‬שנאמר "זכרו כיין לבנון " ונאמר גם כן "נזכירה דודיך מיין "‪ .‬לפיכך תקנו הקידוש על היין ‪ ,‬ואחרי‬ ‫‪ ,‬כאן גילו לנו חכמים‬ ‫ימים ונח תי בשביעי ‪ ,‬כך יעשה עמך שש שנים ויצא בן חורין‬
‫הקידוש צריך שישתה מן היין כש יעור‪ ,‬רוב רביעית (ורביעית היינו שמונים ושישה מ "ל יין מנין כו "ס‪,‬‬
‫זיכרונם לברכה כי כל משפטי התורה כרוכים ומשולבים עם עם חוקים כי באמת לכאורה‬
‫ושיעור רוב רביעית הוא ארבעים וארבעה מ "ל‪ .‬ויש אומרים כי שיעור רביעית הוא שיעור של שמונים ואחת ‪,‬‬
‫וכן עיקר להלכה )‪ .‬בבת אחת‪ .‬ואם אין לו יין ‪ ,‬או שאינו יכול לשתות יין משום שהוא גורם לו נזק ‪ ,‬יכול לקדש‬ ‫תמוה ‪ ,‬הא אמרו במסכת אבות (ג ‪ ,‬יד) חביב אדם שנברא בצלם ‪ ,‬והלא זה פשוט‬
‫על פת לחם ‪ ,‬דהיינו שנוטל ידיו ‪ ,‬ואחר כך אומר נוסח הקידוש (כפי שנדפס בסידורים ) ובמקום ברכת "בורא‬ ‫שמשפטי התורה הם נכונים וישרים ‪ ,‬ומדוע לא ית נום גם לאומות ‪ ,‬ובשלמא החוקים‬
‫פרי הגפן " יברך "המוציא לחם מן הארץ "‪ .‬ואם יש לו יין ‪ ,‬אלא שאינו יכול לשתות ממנו כשיעור רוב‬ ‫מובן שהם שיכים רק לישראל ‪ ,‬ומדוע ימנעו את המשפטים מן העכו "ם ‪ ,‬וכאמר הכתוב‬
‫רביעית‪ ,‬אבל יש שם אחד מבני הבית שיכול לשתות מן היין ‪ ,‬רשאי לקדש ולטעום מע ט מן היין ‪ ,‬ואחר כך יתן‬
‫‪ ,‬אלא הוא משום שבאמת משפטי התורה‬ ‫מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל‬
‫את כוס היין לאותו אחד מבני הבית שיכול לשתות ‪ ,‬והוא ישתה שיעור רוב רביעית יין בבת אחת ‪ .‬כתבו‬
‫הפוסקים‪ ,‬כי נכון מאד שכאשר מגיע אדם לביתו בליל שבת ‪ ,‬יזהר לקדש מיד על היין ‪ ,‬וכמו שאמרו ‪ ,‬זכור את‬ ‫‪ ,‬ולפיכך הגבילה‬ ‫כרוכים עם חוקים כלומר כל מצווה משפטית נמצאים יסודי החוקים‬
‫יום השבת לקדשו ‪ ,‬זכרהו על היין "בכניסתו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬סמוך כמה שניתן לכניסת השבת ‪ .‬ויש עוד טעמים‬ ‫‪.‬‬ ‫התורה זמ ן של שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחופשי שזהו זכר לבריאת העולם‬
‫בדבר‪ ,‬מדוע יש למהר בקידוש של ליל שבת שלא לדחותו עוד ועוד ‪ .‬ועל כן נכון שיודיע אדם לבני ביתו‬ ‫("מוסר חכמים" – רבי יצחק שרים זצ"ל ורבי אליהו שרים זצ"ל)‬
‫שיזדרזו בעריכת השלחן בליל שבת ‪ ,‬שכאשר יחזור מבית הכנסת יוכל לקדש מיד על היין ‪ .‬ומכל מקום מי‬