You are on page 1of 4

‫‪/opt/scribd/conversion/tmp/scratch5265/30160623.

doc‬‬
‫‪Dr. Rafi Davidson‬‬

‫איפיון הסביבה המתוקשבת וההמשגה הנחוצה להבנתה‬


‫)טיוטה – ‪(11/11/02‬‬
‫המושג סביבות למידה מתוקשבות כולל‪ :‬דינאמיות‪ ,‬אינטראקטיביות לרבות תקשורת‬
‫בין‪-‬אישית‪ ,‬קישוריות‪ ,‬עדכנות‪ ,‬וויזואליות )ולעיתים אף אופי של מולטימדיה ‪ -‬דהיינו‬
‫שילוב נוסף של קול אנימציות וסרטים(‪.‬‬
‫‪ .1‬אינטראקטיביות‬
‫אינטראקטיביות היא השיח שמקיים הלומד עם משאבי הלמידה שהוא משתמש בהם‬
‫)ספרים‪ ,‬הדמיות‪ ,‬דיונים‪ ,‬תוכניות מולטימדיה‪ ,‬מורה‪ ,‬עמיתים ללימוד וכיוב'(‬
‫‪Philip Duchastel (1997) A Web-Based Model for University Instruction , Journal of Educational‬‬
‫‪Technology Systems, , Vol. 25, No. 3, pp. 221-228.‬‬

‫אינטראקטיביות )כמושג כללי ללא הקשר ייחודי למחשב(‪ :‬אינטראקציה‪ ,‬פעולה או‬
‫השפעה הדדית של בני אדם או דברים‪ ,‬אלה על אלה )מילון אוקספורד האנגלי(‪.‬‬
‫אינטראקטיביות בהקשר של למידה היא מנגנון בסיסי והכרחי לרכישת ידע ופיתוח‬
‫מיומנויות קוגניטיביות וגופניות ומשמעותה לפעול ולהגיב עם האחר‪ ,‬בין שהוא אדם ובין‬
‫שהוא מכונה או גורם אחר בסביבה‪ .‬הבסיס לכל אינטראקטיביות הוא קיומם של פעולה‬
‫ותגובה בעת ובעונה אחת‪.‬‬

‫בהקשר של רשת האינטרנט )‪ (WWW‬יש המגדירים אינטראקטיביות כדיאלוג המתקיים‬


‫בין מעצב של דף באינטרנט למשתמש הנכנס לדף זה‪ .‬לדעת אלה‪ ,‬עצם העידוד של‬
‫המשתמש לבצע דבר כלשהו בעקבות כניסתו לאתר יש משום אינטרקציה בין מוסר‬
‫המידע שעיצב את הדף למקבל המידע שהגיב לו‪.‬‬

‫בכיתה המתנהלת על פי ההוראה המסורתית‪ ,‬במהלך של שיעור פרונטלי‪,‬‬


‫האינטראקטיביות מתבטאת בכתיבה שיש בה גם עיבוד וגם עריכה של דברי המרצה‪.‬‬
‫מורה טוב אינו מכתיב אלא מעודד ומאפשר למאזיניו לעבד את המידע ולפיכך מתקיימת‬
‫אינטראקציה פעילה‪ .‬גם השיח המתקיים בין המלמד ללומד ובין הלומדים עצמם הוא‬
‫חלק מהאינטראקטיביות המסורתית‪.‬‬
‫הבעיה היא שבכיתה יש מגוון גדול של תלמידים ויש ביניהם רבים שאינם יכולים לעמוד‬
‫בקצב של עיבוד המידע ולכן אינם שותפים לשיח ולתהליך עיבוד המידע‪ ,‬או מחוסר עניין‬
‫או מאי עמידה בקצב הלימוד‪ .‬במקרה כזה הלומדים עלולים לאבד את הקשר עם המורה‬
‫והמידע הנמסר או שהם עוסקים בכתיבה נטולת כל שמץ של פעילות קוגניטיבית‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪/opt/scribd/conversion/tmp/scratch5265/30160623.doc‬‬
‫‪Dr. Rafi Davidson‬‬
‫בעבודה מתוקשבת האינטראקטיביות יכולה מצד אחד להיות הרבה יותר מותאמת לקצב‬
‫האישי ולבחירת אופן הלמידה )לינארי או מסועף‪ ,‬הירארכי או חסר הירארכיה( ומצד שני‬
‫לעיתים התגובות והמשוב האנושי‪ ,‬בעיקר של המורה‪ ,‬לפעילות הלמידה עלולים להיות‬
‫איטיים או מאוחרים מדי ולכן מתסכלים‪.‬‬

‫אינטראקטיביות בסביבות למידה מתוקשבות מושגת באמצעות המרכיבים‬


‫הבאים )רשימה חלקית(‪:‬‬
‫שיחות מקוונות דרך רשת אינטראנט או אינטרנט )שיח סינכרוני ‪ -‬שיח בזמן אמת‪,‬‬
‫מידי (‪.‬‬
‫דואר אלקטרוני )קשר אסינכרוני ‪ -‬קשר שלא בזמן אמת עם אופציה לתגובות‬ ‫‪‬‬

‫מהירות(‪.‬‬
‫קבוצות דיון מקוונות )שיח אסינכרוני ‪ -‬שיח שלא בזמן אמת עם אופציות לתגובות‬
‫מהירות(‪.‬‬
‫שימוש ביישומים פתוחים )לדוגמה‪ :‬עיבוד מידע במצגות מולטימדיה או בגיליון‬ ‫‪‬‬

‫אלקטרוני(‪.‬‬
‫כתיבה ועיצוב של היפרטקסט )לדוגמה‪ :‬במעבד תמלילים או עורך דפים לרשת(‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סרטי וידאו שניתן לשלוט על הפעלתם ולעיתים להתערב במהלכם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אנימציות שהמשתמש יכול להפעיל ולהשפיע עליהן‪ .‬דוגמאות‬ ‫‪‬‬

‫מבחנים עם משוב הניתן במחשב או דרך הרשת או דרך שיח מקוון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫משחקי מולטימדיה הפתוחים להתערבות פעילה של המשתמש‪..‬‬ ‫‪‬‬

‫מפות פעילות המאפשרות שליטה על משתנים או הוספת נתונים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מצגות מולטימדיה הפתוחות להתערבות פעילה של הלומד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הדמיות )סימולציות( – ניתוח בעלי‪-‬חיים‪ ,‬שהייה בחלל‪ ,‬בחינה פעילה של מודלים‬ ‫‪‬‬

‫מתמטיים‬
‫ומבניים ומשחקי תפקידים ממוחשבים‪.‬‬

‫אינטראקטיביות מתוקשבת מאופיינת ב‪:‬‬


‫למידה פעילה ‪ -‬הלומד או המשתתף פעילים ומקיימים שיח עם המחשב ו‪/‬או עם‬
‫חבריהם ללמידה‪.‬‬
‫פעילות וירטואלית ‪ -‬השתתפות בקבוצת דיון‪ ,‬קבלת משימות ומסירת תוצרי ביניים או‬
‫סופיים ברשת‪ ,‬ביצוע משימות מקוונות ולעיתים קבלת תגובות מהמחשב על פעולות‬
‫המשתמשים‪.‬‬

‫מרכזיותה של תקשורת בין‪-‬אישית בפעילות אינטראקטיבית וירטואלית‬

‫‪2‬‬
‫‪/opt/scribd/conversion/tmp/scratch5265/30160623.doc‬‬
‫‪Dr. Rafi Davidson‬‬
‫בשנים האחרונות מוקדשת תשומת לב מיוחדת לתקשורת הבין אישית דרך רשתות‬
‫תקשורת מחשבים‪ .‬הקשר האנושי בין השותפים לתהליכי הלמידה נעשה באמצעות‬
‫פורומים ו‪/‬או דואר אלקטרוני‪ ,‬בין לומדים ובין הלומד למלמד‪ .‬חשיבות ההקשר החברתי‬
‫והאינטראקציות החברתיות‪ ,‬הן בין מורה ללומדים והן בין עמיתים זכו להתייחסות חוקרים‬
‫והוגי דעות רבים‪ ,‬ביניהם‪Vygotsky 1978, Brown, Collins & Duguid 1989, Oshima & :‬‬
‫‪.Scardamalia 1996, Wolfson 1996‬‬
‫‪ .2‬דינאמיות וגמישות‬
‫משאבי הלמידה אינם מקובעים אלא בנויים כך שניתן לשנותם בהתאם לצרכים משתנים‬
‫של הלמידה‪ .‬יש אפשרות להוסיף או לגרוע‪ ,‬ללומד‪ ,‬כמו גם למלמד‪ ,‬יש אפשרות‬
‫להתערב בסביבה ולתרום לה על ידי הוספת מידע או גריעת מידע‪ .‬הסביבה מאפשרת‬
‫גמישות בהוראה ובלמידה‪.‬‬
‫‪ .3‬עדכנות‬
‫מפתחי סביבת הלמידה ולעיתים גם משתמשיה יכולים בכל עת לעדכן חלקים ממרכיביה‬
‫ומשאביה ולהתאימם למצבי למידה חדשים‪.‬‬
‫‪ .4‬קישוריות‬
‫המידע מסועף ומקושר‪ .‬קיימים קישורים )‪ (Links‬בין אלמנטים שונים של מידע וללומד‬
‫יש אפשרויות בחירה רבות לגבי מסלולי הלמידה שלו‪.‬‬
‫טקסט הבנוי ממספר רב של פרקים המקושרים ביניהם באמצעות קישורים נקרא‬
‫היפרטקסט‪.‬‬
‫קישורים גם בין צורות מידע שאינן טקסט כמו לדוגמה‪ :‬קבצי קול‪ ,‬תמונות‪ ,‬אנימציות‬
‫וסרטי וידאו יוצרים מידע מסועף הנקרא היפרמדיה‪.‬‬
‫ההיפרטקסט וההיפרמדיה הם צורות ביטוי שאופי הכתיבה ואופי הקריאה שלהם יוצר‬
‫אוריינות חדשה שעדין לא מוכרת לנו מספיק‪.‬‬
‫באתר יכולים להיות קישורים פנימיים‪ ,‬הן בין קבצים שונים הנמצאים בו או בין חלקים‬
‫שונים של דף כלשהו באתר‪ .‬בדרך כלל יש גם קישורים חיצוניים היוצרים קשר בין‬
‫האתר לאתרים אחרים‪ .‬לומד המעוניין בהעמקה והעשרה יכול לפנות ישירות מאתר אחד‬
‫אל אתרים אחרים ובכך לגוון מאד את מאגרי המידע המשמשים אותו‪.‬‬
‫‪ .5‬ויזואליות‬
‫שילוב אלמנטים ויזואליים המאפשרים שיפור ההמחשה של החומר הנלמד ויצירת עניין‬
‫והנאה אסתטית אצל הלומד‪ ,‬בעת הלמידה‪ .‬האלמנטים הויזואליים מאפשרים הצגת מידע‬
‫לא מילולית‪ ,‬בשפה תקשורתית חדשה‪ ,‬ההולמת את המדיום הוירטואלי‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪/opt/scribd/conversion/tmp/scratch5265/30160623.doc‬‬
‫‪Dr. Rafi Davidson‬‬
‫הויזואליזציה היא חרב פיפיות‪ ,‬מצד אחד היא ממחישה דברים שקשה להמחישם‬
‫במילים‪ ,‬בעיקר כאשר מדובר בעצמים פיזיים ומבנים שלעיתים קשה או לא ניתן לראותם‬
‫באמצעים רגילים העומדים לרשות כל אחד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המחשות על‪-‬ידי תמונות‪ ,‬איורים‬
‫ואנימציות מבהירות בדרך מטפורית ואנלוגית גם רעיונות מופשטים‪ .‬מצד שני‪ ,‬תמונות‬
‫וקטעי וידאו מאיטים מאד את קצב העבודה ברשת האינטרנט ולעיתים מחייבים תוכנות‬
‫מיוחדות או ידע ומיומנויות שלא כל לומד ניחן בהם‪ .‬אפשר גם למצוא פגמים נוספים‬
‫בויזואליזציה‪ ,‬במיוחד כאשר היא מופרזת‪ ,‬המתבטאים בהסחת הדעת מהעיקר אל הטפל‬
‫או השולי ובחוסר עידוד של פיתוח יכולות הפשטה אצל הלומד‪.‬‬
‫‪ .6‬ווקליות‬
‫שילוב קבצי קול המאפשרים שילוב מוזיקה וקטעי מידע קולי‪ .‬השימוש בקול הוא תוספת‬
‫משמעותית להפעלת החושים במהלך למידה‪ .‬מוסיקה היא אמצעי המעורר עניין‬
‫ומוטיבציה והמעודד את הלומד לעסוק בפעילות לימודית‪ .‬קטעי קול יכולים לאפשר‬
‫לאנשים המתקשים לראות לקבל מידע‪ .‬קולות המלווים טקסטים מוסיפים מרכיב של‬
‫פרסונליזציה לטקסטים ותורמים לתחושה יותר אנושית וחוויתית בעת הלמידה‪ .‬אולם‬
‫שוב‪ ,‬האמצעים הקוליים מחייבים תוספות של תוכנה וחומרה כמו גם ידע רחב בתפעול‬
‫המחשב ובכך מקטינים את הנגישות של חלק מהלומדים לחומרי הלמידה‪.‬‬

‫‪4‬‬