‫מסורת הש״ם‬

‫א( שגת קנ‪] (5 ,.‬לעיל ג‪ .‬ג‪.‬‬
‫לקמן ז‪ ,[.‬ג( ]ועי׳ בתוס׳‬
‫שגת קנג‪ :‬וסוכה מ ‪ .‬ד״ה‬
‫ולא ותוס׳ סנהד‪ p‬מז‪,[:‬‬

‫תורה אור השלם‬
‫‪.1‬‬

‫אף ידי עזךה א ך ץ‬

‫וימיני ט?דוה עיבדם ק‪.‬רא‬
‫אליהם‬

‫אני‬

‫וחדו‪:‬‬

‫לעמדו‬

‫ישעיה מח יג‬

‫‪ .2‬תבאמ* ותטעמו בהר‬
‫מכון‬

‫נחלתף‬

‫פעלת‬

‫« מ?ןז־ש אדיני‬

‫כוננו ןדיף‪:‬‬
‫‪.3‬‬

‫לשבתך‬

‫שמות טו יז‬

‫א ש ר לו ה;ם ןהוא‬

‫עשהו ו י ב ש ת ; ד י ו ;צרו‪:‬‬

‫תהליס צה ה‬
‫‪.4‬‬

‫בי‬

‫מעשי‬

‫שבדף‬

‫אראה‬
‫אי^בעתיף‬

‫ךד‬

‫וכוכבים אישר בועתה‪:‬‬

‫חהלים ח ד‬

‫‪.5‬‬

‫‪3‬בוד‬

‫השמים‬

‫כיספרים‬

‫א ל ומ׳לשה ;דיו‬

‫מגיד הךקיע‪:‬‬

‫תהליס יט ב‬
‫‪ .6‬ו;תר ותהיה ל ף ע ל‬
‫אזנף ודדה בשבתך חוץ‬

‫והופרתה‬

‫בה‬

‫ובסית את צאתך‪:‬‬

‫ושבה‬

‫דברים כג יד‬

‫בתולה‬

‫נ ש א ת‬

‫פרק‬

‫ראשון‬

‫כתובות‬

‫ך*‬

‫של ארגעה ארגעה טפחים שעשאן גולל לקגר המאהיל על גגי שחיהם‬
‫משום חשבוטה‪ .‬שאם יכנוס למוצאי שבת יעשה סעורה בלילה‬
‫טמא ניטלה אחח מהן המאהיל על גגי השניה טהור מפני שיש‬
‫דחשוב בשבת מהו צליך להוציא וכתיב ולבל לבל )ישעיה נח(‪:‬‬
‫לטומאה ללך שיצא מה שייך לרך שיצא לפר״ת ובתוספתא לאהלות‬
‫מפקחים‪ .‬מוציאין לאול‪ :‬פיקוח‪ .‬פושקונבלמ״ש בלע״ז‪ :‬טרטיאוש‪.‬‬
‫ספ״ג תניא מעשה באחר שמת בערב הפסח ולא רצו לקוברו ונכנסו‬
‫פלטי מלטס ושלטונים‪ :‬ללמדו אומנות‪ .‬מצוה הוא לכתיב )קהלת ט(‬
‫הנשים וקשרו החבל בגולל משכו‬
‫לאה חיים עם אשה אשד אהבת למוד‬
‫האנשים מבחוץ וקברוהו הנשים‬
‫אומנות שתחיה הימנו עם התורה‬
‫משום חשבונות אמר ליה אביי וחשבונות‬
‫והלכו האנשים ועשו פסחיהן לערב‬
‫ואמלינן בקידושין )לף כט‪ (.‬שאביו‬
‫של מצוה מי אסירי והא רב חםדא ורב‬
‫משמע שלא היו יכולין הנשים לקוברו‬
‫חייב ללמדו אומנות‪ :‬שמא ישחוט‬
‫המנונא דאמרי תרוייהו א>אחשבונות של מצוה‬
‫על שמשכו האנשים מבחוץ את הגולל‬
‫בן טון*‪ .‬בשבת לצולך מוצאי שבת‬
‫מותר לחשבן בשבת וא״ר אלעזר בפוסקין‬
‫ואס גולל הויא מצבה למה לא‬
‫שיהא טלול דשכח שהוא שבת‪:‬‬
‫קברוהו בלא מצבה על אחל הפסח‬
‫צדקה לעניים בשבת ואמר ר׳ יעקב אמר ר׳‬
‫שחל להיות בשני בשבח‪ .‬שצריטן‬
‫אלא ולאי הוא כסוי ארון כפירוש‬
‫להלכות בסעולה אחר השבת שהוא‬
‫יוחנן גהולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות‬
‫הקונטרס ולפי שהיה של אבן היה‬
‫ערב יום כפורים‪ :‬ידחה‪ .‬לשלישי בשבת‬
‫לפקח על עםקי רבים בשבת ואמר רבי‬
‫שמא ישחוט בן‬
‫בבל כל כך»>‪:‬‬
‫שמא ישחוט בן עוף לצורך סעולת‬
‫יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן מפקחין‬
‫עוף‪ .‬יש גורסים בו עוף אע״ג‬
‫מחל‪ :‬איח ליה רמחא‪ .‬לשחוט‬
‫פיקוח נפש בשבת ואמר רב שמואל בר‬
‫לשבת לשון נקבה היא לכתיב‬
‫בלילה שהסעולה אינה על למחר‪:‬‬
‫נחמני אמר רבי יונתן הולכין לטרטייאות‬
‫)שמות לא( מחלליה מות יומת ה״נ‬
‫הכא ליה ליה רווחא‪ .‬שהסעולה‬
‫ולקרקייאות לפקח על עסקי רבים בשבת‬
‫הוי לשון זכר כל העושה בו מלאכה‬
‫בלילה אתל השבת משחשיכה מיל‪:‬‬
‫ותנא דבי מנשיא ימשדכין על התינוקת )שם לה( שומר שבת מחללו )ישעיה נו(‬
‫ולא חיישינן לאיקרורי דטהא‪ .‬אם‬
‫ושפיר גרסינן נמי בן עוף ללרך בני‬
‫ליארס בשבת ועל התינוק ללמדו ספר‬
‫לא ימצא לה בתולים לא תיישינן‬
‫ארס לשחוט הרטן והקטנים כלכתיב‬
‫פודתא‪:‬‬
‫בהאי‬
‫כעסו‬
‫שיתקרר‬
‫וללמדו אומנות אלא אמר רבי זירא גזירה‬
‫)ויקרא ה( שני בני יונה ובפרק קמא‬
‫ונבעלה בחמישי‪ .‬משתתשך ברביעי‬
‫שמא ישחוט בן עוף א״ל אביי אלא מעתה‬
‫לקילושין )לף לו‪ :‬ושם( אתיא מבן‬
‫ותיכנס ליל חמישי‪ :‬ברכה לדגים‪.‬‬
‫יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת‬
‫עוף מה לבן צאן שכן קבע לו כר‪:‬‬
‫פרו ורבו ומלאו את המיס כו׳‬
‫ידהה גזירח שמא ישחוט בן עוף התם‬
‫מעתה יום הכפורים שחל‬
‫אלא‬
‫)בראשית אך‪ .‬הואיל מאמרה בז‬
‫דלנפשיה לא טריד הכא דלאחרים טריד אי‬
‫להיות בשני כוי‪ .‬תימה‬
‫ברכה לאדם‪ .‬פרו ורבו ומלאו את‬
‫במי התם אית ליה רווהא הכא לית ליה‬
‫אמאי נקט יום כפולים ללא הוי‬
‫הארץ )שם(‪ :‬טעמא משום ברכה‪.‬‬
‫רווחא השתא דאתית להכי ערב שבת נמי‬
‫אלא לרבי יוסי הגלילי כלתנן )חולין‬
‫אבל מאן דלא קפיד אברכה משום‬
‫לף חג‪ (.‬בל׳ פרקים בשנה המוכל‬
‫איקרורי דעתא לא חיישינן משוס‬
‫גזירה שמא ישחוט בן עוף איבעיא להו‬
‫בהמה לחבירו צריך להוליעו אמה‬
‫האי פורתא‪ :‬ברכה דאדם עדיפא‬
‫בתולה נשאת ברביעי ונבעלת ברביעי ולא‬
‫מכרתי לשחוט כו׳ וכלכלי רבי יוסי‬
‫ליה‪ .‬ומיהו בששי לא תנשא בתולה‬
‫חיישינן לאיקרורי דעתא או דלמא בתולה‬
‫הגלילי אף ערב יום הכפולים בגליל‬
‫דבזמן ארוך עד שני בשבת דאתו נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי דחיישינן‬
‫אמאי לא נקט חל מל׳ פרקים להוי‬
‫לייני תיישינן לאיקרולי אבל מרביעי‬
‫לאיקרורי דעתא ת״ש דתני בר קפרא בתולה‬
‫לכ״ע ד״ל לבערב יום הכפוריס היו‬
‫על חמישי לא חיישינן‪ :‬למחר משכים‬
‫ה‬
‫נשאת ברביעי ונבעלת בהמישי הואיל‬
‫בעופות ובלגיס‬
‫רגילין להלבות‬
‫לאומנתו והולך‪ .‬שאין משתה אלמון‬
‫ונאמרה בו ברכה לדגים אלמנה נשאת‬
‫כלמשמע בבראשית רבה )סי״א( גבי‬
‫באלמנה אלא יום אחל כדלקמן‬
‫בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו‬
‫ההוא תייטא לזבן נונא כר משוס‬
‫בפילקין )לף ז‪ :>.‬חמישי בשבת‪.‬‬
‫להד יום סליחה וכפרה ובהנהו ל׳‬
‫יום תופה‪ :‬וששי בשבת‪ .‬חיבת ביאה‪:‬‬
‫ברכה לאדם טעמא משום ברכה אבל משום‬
‫פרקים היו מלבים בבהמות לליכא‬
‫אדם בטל‪ .‬למ״ל בלכה לאלם עליפא‬
‫איקרורי דעתא לא חיישינן אי הכי אלמנה‬
‫אף זו תיבעל בששי למ״ד משוס‬
‫למגזר שמא ישחוט‪:‬‬
‫נמי תיבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה‬
‫שקדו נבעלת בתמישי דהא לא ישטס‬
‫אי הכי אלמנה נטי תיבעל בחמישי‪.‬‬
‫לדגים ברכה דאדם עדיפא ליה ואי נמי משום‬
‫לאומנתו‪ :‬גדולים מעשה צדיקים‬
‫פי׳ בשלמא אי הוה תני בברייתא‬
‫שקדו דתניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת‬
‫ממעשה יצירת שמים וארן‪ .‬ומשוס‬
‫משוס‬
‫בחמישי‬
‫נבעלת‬
‫לבתולה‬
‫בחמישי ונבעלת בששי שאם אתה אומר‬
‫בל קפרא נקט לה דאיירי לעיל‬
‫איקלורי לעתא כלקמיבעיא לן ולא‬
‫תיבעל בחמישי למחר משכים לאומנתו‬
‫באגדה‪ :‬אן« ידי‪ .‬חלא יל‪ :‬מקלש‬
‫משוס ברכה ללגיס ללא חשיבא הד‬
‫והולך לו ״שקדו חכמים על תקנת בנות‬
‫מעשה ידי צדיקים הוא‪ :‬הכי‬
‫ניחא לן באלמנה לנבעלת בששי‬
‫קאמר‪ .‬האי ומעשה ידיו במעשה‬
‫ישראל ישיהא שמח עמה שלשה ימים חמישי‬
‫משום ברכה אבל השתא לטעמא‬
‫הצליקיס כתיב שקלדן מעשה שלהם‬
‫לבתולה משוס ברכה אלמנה נמי‬
‫בשבת וערב שבת ושבת מאי איכא בין‬
‫מעשה יליו של הקב״ה וה״ק ומעשה‬
‫תיבעל בממישי‪:‬‬
‫ברכה לשקדו איכא בינייהו אדם בטל אי‬
‫יליו להוא מעשה הצליקים מגיל‬
‫אי נמי משום שקדו‪ .‬וא׳ית והיט‬
‫נמי יום טוב שחל להיות בערב שבת דרש‬
‫הלקיע שהלקיע מעיל עליהם לבליות‬
‫מצי למימר משום שקדו הא‬
‫בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר‬
‫שהם צליקים שמספללין על הגשמים‬
‫בברייתא קתני גהדיא משוס ברכה‬
‫ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים‬
‫ומטר יולד‪ :‬יתד‪ .‬קבילי״י בלע״ז‪:‬‬
‫ד״ל דלהאי שינויא הד פירוש‬
‫וארץ כתיב ‪ 1‬אף ידי יםדה ארץ וימיני טפחה‬
‫יניח‬
‫הברייתא הכי אלמנה נשאת בחמישי‬

‫שמים ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה׳‬
‫ונבעלת בששי פי׳ משוס שקדו כמו‬
‫מקדש אדני כוננו ידיך חשיב בבלי אחד ור׳ חייא שמו י• ויבשת ידיו יצרו‬
‫שמפורש בברייתא אחרת וא״ת משוס‬
‫בלכה ללגיס היה להם להניח תקנת‬
‫ידו כתיב והכתיב יצרו א״ר נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב ‪ 4‬כי אראה‬
‫שקלו לא תשו לכך הואיל ובששי‬
‫שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת מיתיבי ‪5‬השמים מספרים‬
‫נמי נאמרה ברכה לאלס‪:‬‬
‫כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים‬
‫איכא בין ברכה לשקדו‪.‬‬
‫מאי‬
‫מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר דרש בר קפרא מאי דכתיב ‪ 6‬ויתד תהיה לך‬
‫אע״ג דמשום ברכה לא‬
‫על אזנך אל תקרי אזנך אלא על אוזנך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון‬
‫מיקרי עבריינא מכל מקום בעי למה‬
‫יניח‬
‫לי טעמא לברכה אי נמי בעי מאי‬
‫איכא בין לישנא למשני בלכה לאלם עליפא ליה ובין לישנא לאי נמי משוס שקלו ומשני לאיכא בינייהו אלם בטל אי נמי י״ט שתל להיות כו׳‬
‫לללישנא לטעמא לבלייסא משוס שקלו ולא משום ברכה הכא לליכא שקלו נבעלת אם ירצה בחמישי אבל ללישנא קמא לטעמא לברייתא משום‬
‫ברכה כרמשמע פשטא לברייתא אפילו בארס בטל או בי״ט שחל להיות בערב שבת לליכא משוס שקלו מכל מקום משוס בלכה תבעל בששי‬
‫ואפילו להאי לישנא אי לאו שתקנו משום שקלו משוס ברכה לחולה לא היו קובעים יוס כלפלישית לעיל גבי ותנשא באחל בשבת‪:‬‬
‫דאילו בשמים ובארץ כתיב אף ידי וגו׳‪ .‬למשמע חלא אע״ג למסיים קרא וימיני טפחה שמים ואמל בשילהי הקומץ לבה )מנחות לו‪ :‬ושם( ליל‬
‫היינו שמאל א״כ תרתי כתיב מ״מ בחל מעשה ליכא אלא חל אבל במעשה צליקיס בחל מעשה כמו בית המקדש כתיב תרתי ידים‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫זה‬

‫עץ משפט‬
‫נר מצוה‬
‫יח א ב ג ד מיי׳ פכ׳׳ד‬
‫מהל׳ שבמ הל״ה סמג‬

‫לאוין סה טוש״ע או״יו סי׳‬
‫שי סכי׳ ו‪:‬‬

‫י ט ה טואה״ע סי׳ סד‪:‬‬

‫כ ו מיי׳ פ״י מהל׳ אישות‬
‫הל׳ יכ סמג עשין מח‬

‫טוש״ע אה״ע סי׳ סל סעי׳‬
‫ג‪:‬‬

‫לעזי רש״י‬
‫פושקונברמ׳׳ש‬

‫]דישקומכרימינ׳׳ט[‪.‬‬
‫חיל^‬

‫קבילי׳׳י נקיביל‪-‬׳א[‪.‬‬

‫יתד‪ ,‬וי‪ ,‬זיז‪.‬‬

‫תוספות רי״ד‬
‫ד״ח‬

‫ורב המנונא דאמרי‬

‫תריייהו‬

‫של‬

‫חשבונות‬

‫מצות מיתר לחשבן בשבת‬

‫וא״ר אלעזר פוסקץ צדקה‬
‫לעניים בשבח‪ .‬ואייר יעקב‬
‫ב׳׳א אר״י מפקחין פקוח‬

‫נפש בשבת והולכים לב״כ‬
‫ילבתי מדרשות לפקח על‬
‫עסקי רבים בשבת‪ .‬ותנא‬
‫דבי מנשה‬

‫התינוקת‬
‫ועל‬

‫משדכין על‬

‫לארס‬

‫התינוק‬

‫ספר‬

‫בשבת‪.‬‬

‫יללמדו‬

‫בר נחמני‬
‫לפקח‬

‫שמואל‬

‫אר״י הולכין‬

‫ולקרקסאות‬

‫על‬

‫בשבת‪:‬‬

‫ללמדו‬

‫אומניות‬

‫יא ״ר‬

‫לטרטראיות‬

‫בשבת‬

‫עסקי‬

‫תני‬

‫רבים‬

‫קפרא‬

‫בר‬

‫בתולה נשאת בד• ונבעלת‬
‫בה׳‬

‫ברכה‬

‫ונאמרה‬

‫הואיל‬

‫לדגים‬

‫בו‬

‫ואלמנה‬

‫נשאת בה׳ ונבעלת בששי‬

‫הואיל ונאמרה בו ברכה‬
‫ותניא‬

‫לאדם‬
‫אמרו‬

‫בחמישי‬

‫אלמנה‬

‫שאם אתה‬
‫בחמישי‬

‫הוא‬

‫מפני‬

‫מה‬

‫נשאת‬
‫בו׳‬

‫ונבעלת‬

‫אומר תבעל‬

‫למחר‬

‫לאומנותו‬

‫משכים‬
‫והולך‪.‬‬

‫שקדו חכמים על תקנות‬
‫בנות ישראל שיהא שמח‬

‫עמה ג• ימיס ה׳ בשבת ו׳‬
‫בשבת ושבת‪:‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful