‫בס"ד‬

‫ממעיין השלוח‬
‫מאת רבותינו הקדושים לבית איזביצא – ראדזין‬
‫יו"ל ע"י בית המדרש תפארת מרדכי יוסף דחסידי ראדזין בית וגן ירושלים תובב"א בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬

‫שנה ג' מס' ‪ 7‬גליון ‪29‬‬

‫ש"ק פרשת ויקרא‪ ,‬תש"ע‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זללה"ה בעל מי השלוח זי"ע‬
‫פרשת ויקרא‬
‫אדם כי יקריב מכם קרבן לה' )א' ב'(‪ ,‬ולא כתיב‬
‫אדם מכם כי יקריב וזה מורה על הבא להקריב קרבן‬
‫לה' שלא ירצה בהתנשאות להיות גבוה מחבירו רק‬

‫פ"ד( מלמד שבא בנדבות צבור היינו שיתפשט להיות‬
‫נחקק בלבות ישראל‪.‬‬

‫שבת הגדול‬

‫להכניס עצמו להיות בשוה עם כל ישראל ]כמו‬

‫רבינו ר' בונם מפרשיסחא זצוקללה"ה אמר בזה"ל‬

‫שמצינו בגמ' )ברכות לא‪ (.‬שחייב אדם להתפלל ג'‬

‫כל החומרות שישראל מחמירים ונוהגים בפסח הם‬

‫פעמים ביום ובאמת והלא גם על צרכי הגוף הוא‬

‫תכשיטין לקדושה רמז לזה צווארך בחרוזים )שיר‬

‫מתפלל ואם כן היה צריך להתפלל כל היום אך כיון‬

‫השירים א'‪-‬י'(‪ ,‬היינו כי כל אברי האדם והגוף אינו‬

‫שאי אפשר להתפלל כל היום‪ ,‬וכיון שהוא מברר‬

‫מקבל שום תכשיט שלא יהי' שום שייכות לדבר הלז‬

‫עצמו באלו הג' זמנים שמתפלל נתברר בזה שלבו‬

‫להמקום‪ ,‬או על דרך מלבוש או לכסות וכיוצא‪ ,‬אבל‬

‫מתפלל תמיד להשי"ת וכמו שהוא בנפש אחד כן‬

‫הצוואר מיוחד לקבל א תכשיט אף מדבר שאין לו‬

‫בכלל נפשות ישראל כולם קשורים כשלשלת אחת‬

‫שייכות דהיינו שנוטלין דבר יקר כגון מרגליות‬

‫וכשאדם מתפלל על טובה מברר אותה לכלל‬

‫ואבנים טובות וזהב אף שאינם לכסות ולא לקור ולא‬

‫ישראל‪ ,‬ולכן הבא להקריב לה' לא ירצה בהתנשאות‬
‫להיות גבוה מחבירו כי בזה נתבררו כל ישראל[‪.‬‬
‫תקריבו את קרבנכם )א' ב'(‪ ,‬תקריבו היינו כל אחד‬
‫מישראל הדורש באמת לש"ש זוכה לבן חכם או‬
‫לתלמיד חכם‪ ,‬וזה גם ענין הפסוק אז נדברו יראי ה'‬
‫איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון‬
‫לפניו )מלאכי ג' ט"ז(‪ ,‬ספר זכרון של הקב"ה הוא‬
‫כשחוקק הדבר בתוך לבות ישראל‪ ,‬וזה מחמת‬
‫שנמצא באדם טובת עין שישפיע גם לרעהו מהטוב‬
‫אשר זכה מהש"י‪ ,‬וזהו אז נדברו יראי ה' ויקשב ה'‬
‫וישמע היינו לפנות למלא רצונו במלא עומסו של‬
‫הקב"ה לחקוק זאת בתוך לבות ישראל‪ ,‬כמ"ש ועל‬
‫לבם אכתבנה )ירמי' ל"א ל"ב(‪ ,‬וזהו ויכתב בספר זכרון‬
‫לפניו‪ ,‬וע"ז רומז גם הפסוק אדם כי יקריב מכם קרבן‪,‬‬
‫ותקריבו הוא לשון רבים וכמו שנדרש מזה )ת"כ פ"ג‬

‫מוסדות ראדזין בארה"ק‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬
‫ת‪.‬ד‪ 16022 .‬בית וגן ירושלים ‪91160‬‬

‫ברכת מזל טוב‬
‫שלוחה לכבוד ידידנו הרבני‬
‫רודף צדקה וחסד העוסק רבות למען‬
‫מוסדותינו הקד'‬

‫הרה"ח ר' ישעיה גראס‬

‫שליט"א‬

‫לונדון יצ"ו‬
‫לרגל נשואי בנו שליט"א‬
‫השי"ת יעזור יהי' לבנין עדי עד‪ ,‬ויזכו‬
‫לראות דורות ישרים ומבורכים ורוב נחת‬
‫דקדושה מכל יו"ח אכי"ר‪.‬‬

‫הנהלת המוסדות בארה"ק‬

‫לחום רק תולין בצוואר לתכשיט‪ ,‬והוא הענין‬

‫סיבה אם אחד עושה לו עוולה אינו מדקדק עמו‬

‫שהחמירו בפסח מחמת שהצוואר הוא הכלי לקבל‬

‫ונותן מקום לזכותו‪ ,‬לכן אמרו ז"ל מערימין על מעשר‬

‫האכילות ובעסק אכילות שייך כל החומרות שאדם‬

‫שני‪ ,‬אבל בפסח המצוה הוא לצמצם ונקראת לחם‬

‫מחמיר אף שאין בעצם כ"כ מקום להחומרות‪ ,‬ומה‬

‫עוני ואמרו מה דרכו של עני בפרוסה )פסחים קטו‪(:‬‬

‫גם שחג הפסח הוא בירור באכילות לכן כל החומרות‬

‫א"כ לבוש קדושת המצוה בזה לדקדק אף כחוט‬

‫שהחמירו בזה אף שנראים רחוקים ממצוה הזאת הם‬

‫השערה‪ ,‬וממילא אף דבר קטן ממש נחשב בכאן‬

‫תכשיטים לקדושה‪ ,‬וזהו החילוק שבמעשר שני‬

‫לדבר וחשיבות גדול כמאמרם מה דרכו של כו'‪ ,‬לכן‬

‫מפורש )מעשר שני פ"ד מ"ד( מערימין על מעשר שני‬

‫נתנו בזה מקום לכל החומרות ולבדוק עד מקום שידו‬

‫ובפסח מחמירין כ"כ‪ ,‬היינו שמצות מעשר שני הוא‬

‫מגעת ואיסורו במשהו‪ ,‬אך נמצא מבינות בלב‬

‫למען יברכך עשר בשביל שתתעשר אכן לבוש מצות‬

‫הישראלי שבאמת כ"ז הוא רק לתועלתינו שיהי' כל‬

‫הש"י בזה הוא ג"כ בעשירות והדין נותן שהעשיר‬

‫עשיותינו חשובים ונחשבים ונכללים בקדושה אבל‬

‫אינו מדקדק כ"כ ומוותר עוד מדילי' ואפילו ע"י איזה‬

‫בעצם אין עניות במקום עשירות‪.‬‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זללה"ה בעל נאות דשא זי"ע‬
‫פרשת ויקרא‬

‫ואם תקשה מפני מה נתייחד הדיבור רק אל משה‬

‫ויקרא אל משה‪ .‬פרש"י ז"ל לכל דיברות ולכל‬

‫ולא לאהרן‪ ,‬על זה פתח המדרש )ויקרא רבה פרשה א‪,‬‬

‫אמירות ולכל צווים קדמה קריאה לשון חבה לשון‬

‫א(‪ ,‬ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו )תהלים קג‪,‬‬

‫שמלאכי השרת עיין שם‪ .‬ויש לדקדק מפני מה פירש‬

‫כ(‪ ,‬ואמר המדרש מלאכיו ולא כל מלאכיו‪,‬‬

‫רש"י ז"ל דוקא כאן ולא במקום אחר‪ .‬אך הענין הוא‪,‬‬

‫בתחתונים הכתוב מדבר עיין שם‪ .‬פירושו‪ ,‬אף שאהרן‬

‫כי כתיב מקודם )שמות מ‪ ,‬לה( ולא יכול משה לבוא אל‬

‫הכהן נקרא מלאך‪ ,‬כמו שכתוב )מלאכי ב‪ ,‬ז( כי מלאך‬

‫אהל מועד‪ ,‬ופרש"י ז"ל וכתוב אחד אומר )במדבר ז‪,‬‬

‫ה' צבאות הוא‪ ,‬אעפ"כ לא כל מלאכיו‪ ,‬מפני מה‪,‬‬

‫פט( ובבוא משה אל אהל מועד‪ ,‬לכן צריך כאן לפרש‬

‫מפני שנאמר גבורי כח‪ ,‬ולא היה גבור בישראל‬

‫שקדמה קריאה לדיבור‪ ,‬שאם לא נקרא לו מתחילה‬

‫כמותו כמשה שעמד ונזדרז במלאכת המשכן‪ ,‬והיה‬

‫היה אסור לכנוס לאהל מועד‪ ,‬כי הי' ביאה ריקנית‪,‬‬

‫עומד מבחוץ והיה ירא לכנוס עד שקרא לו‪ .‬פירושו‪,‬‬

‫כי אולי לא ידבר עמו‪ ,‬כדאיתא בגמרא דיומא )נג‬

‫שהיה בדעתו של משה כשהוקם המשכן לא ידבר‬

‫ע"א( שהכהן מחויב על ביאה ריקנית‪.‬‬

‫עוד עמו רק עם אהרן‪ ,‬כי עבודה שייך לאהרן‪,‬‬
‫ואעפ"כ נזדרז בזריזות גדול בהקמת המשכן ולא‬

‫ואמר וידבר ה' אליו‪ ,‬פרש"י ז"ל למעט את אהרן‬

‫נתעצל‪ ,‬ושמח בלב טוב לגדולת אחיו‪ ,‬לכן אין גבור‬

‫מן הדברות‪ .‬ויש לדקדק לענין מאי נכתב כאן למעט‬

‫כמותו‪ .‬לכן קרא למשה ואמר אינו בדין שיעמוד‬

‫את אהרן מן הדברות‪ .‬אך הענין הוא‪ ,‬כי כתיב ויקרא‬

‫משה מבחוץ‪ .‬וכן אמר המדרש )תנחומא א( גבי‬

‫לשון חיבה‪ ,‬לשון שמלאכי השרת משתמשין בו‪,‬‬

‫שמואל כתיב )שמואל‪-‬א ג‪ ,‬י( ויקרא שמואל שמואל‪,‬‬

‫שנאמר )ישעי' ו‪ ,‬ג( וקרא זה אל זה‪ .‬פירושו‪ ,‬כי‬

‫והניח לעלי הכהן‪ ,‬מפני ששמואל שקול כמשה‪ ,‬מפני‬

‫המלאכים כל אחד יש לו מדה בפני עצמו‪ ,‬היינו‬

‫שהוא ג"כ נתן ממשלתו לשאול המלך בחייו‪ ,‬לכן‬

‫מיכאל של מים וגבריאל של אש‪ ,‬ולהיפוך אינם‬

‫נקרא ג"כ גבורי כח‪ ,‬ולכן כתיב ויקרא אצלו‪,‬‬

‫יכולים‪ ,‬רק בשעה שמקדשין שמו הגדול כל אחד‬

‫שנתייחד עליו הדיבור ולא על עלי הכהן וד"ל‪.‬‬

‫נכנס בתחום חבירו‪ ,‬כמו שכתבתי למעלה )פרשת‬

‫ויקהל ד"ה אך(‪ .‬וזה ויקרא אל משה‪ ,‬שנכלל בו כל‬

‫ונפש כי תקריב קרבן מנחה‪.‬‬

‫המדות בזו הקריאה‪ ,‬כי לפי הנראה היה צריך להיות‬

‫רבה פרשה ג‪ ,‬א(‪ ,‬טוב מלא כף נחת ממלוא חפנים עמל‬

‫הדיבור של עבודה לאהרן הכהן‪ ,‬כי זה הספר נקרא‬

‫)קהלת ד‪ ,‬ו(‪ ,‬ומביא שם ג' דברים בדברי תורה שטוב‬

‫תורת כהנים‪ ,‬לכן נאמר אליו‪ ,‬למעט אהרן מן‬

‫ללמוד מעט ובקי בהן‪ ,‬מללמוד הרבה ואינו בקי בהן‪.‬‬

‫הדברות‪.‬‬

‫וכן הביא ג' דברים במשא ומתן שטוב למעט במשא‬

‫איתא במדרש )ויקרא‬

‫ומתן ולהרויח בהן‪ ,‬מללוות בריבית ולסחור משא‬

‫והעני הזה הוא מכיר את ערכו‪ ,‬מה לו לעלות‬

‫ומתן גדול וסופו להפסיד‪ .‬מה שייך הפתיחה לכאן‪.‬‬

‫למדרגה גדולה כי יודע אני בעצמי שאני משוקע עוד‬

‫אך המדרש מתרץ‪ ,‬כי אמר ונפש כי תקריב קרבן‬
‫מנחה‪ ,‬מי דרכו להתנדב מנחה‪ ,‬עני‪ ,‬מעלה אני עליו‬
‫כאילו הקריב נפשו‪ .‬ויש לדקדק וכי מפני שהוא עני‬
‫יש לו יותר מעשיר שמביא שור במנה‪ .‬על זה מתרץ‬
‫טוב מלא כף נחת‪ ,‬כי דרך בני אדם שמבקש שיהיה‬
‫לו שם הן בתורה והן במשא ומתן‪ ,‬כי הקרבן בהמה‬
‫הוא גדול יותר במעלה ממנחה‪ ,‬כי העולה אמר‬
‫המדרש )תנחומא ח( היא העולה למעלה‪ ,‬פירושו‬
‫שיוכל ע"י זה לעלות למעלה גדולה למדרגה גדולה‪,‬‬

‫בתאוות העולם הזה‪ ,‬איני מבקש מהשי"ת רק שיעזור‬
‫לי שיהיה לי מנוחה מתאוות רעות‪ ,‬שאוכל להתגבר‬
‫על יצרי‪ ,‬ודבר זה הוא יקר בעיני הקב"ה מי שמכיר‬
‫את ערכו ואינו מבקש גדולות כדרך העולם‪ ,‬שאף‬
‫בדברי תורה הוא טוב מי שאינו מבקש גדולות‬
‫ולעלות למדרגות גדולים‪ ,‬כי דבר זה צריך ברורים‬
‫גדולים אם אינו רוצה להתפאר‪ ,‬לכן מביא המדרש‬
‫שאף בדברי תורה יבקש אדם שפלות‪ ,‬וילמוד מעט‬
‫ויהיה בקי בהן‪.‬‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זללה"ה בעל סוד ישרים זי"ע‬
‫פרשת ויקרא‬
‫מאמר א'‬

‫עליהם‪ .‬היינו כי באמת היה נגמר כל הבריאה עם כל‬
‫הדשאים מיד בעת שאמר השי"ת המאמר יהי אור‬

‫)ויקרא א א(‪ .‬כתיב )איוב יד טו(‬

‫והמאמר תדשא הארץ דשא‪ ,‬אכן יען גודל‬

‫תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסוף‪ .‬תקרא היינו‬

‫התפשטות האור היה נכלל בהמקור‪ ,‬לכך אמר‬

‫תשוקות הגעגועים שיסד חסדו יתברך בלבם של‬

‫השי"ת המאמר די‪ ,‬וזהו השם שד‪-‬י שמגביל את‬

‫ישראל בקביעות גמור‪ ,‬ואנכי אענך היינו שעם אותן‬

‫האור שיהיה בגבולים‪ ,‬וזהו שעמדו דשאים על פתח‬

‫הגעגועים עובדים ישראל כל העבודות‪ ,‬למעשה‬

‫וכו' עד שבא אדם הראשון להתפלל‪ ,‬היינו כי מחמת‬

‫ידיך אכסוף היינו כדי שיהיה בכח ישראל להגיע‬

‫תפילת אדם הראשון נתעורר הצעקה מגודל צמצום‬

‫לאור החסד מהתחלת הבריאה אשר עליה נאמר כי‬

‫הגבולים‪ ,‬על זה מרמז הכתוב )שם ו( ואד יעלה מן‬

‫לעולם חסדו‪ ,‬וזה החסד נסתר אח"כ ונעלם בלבושים‬

‫הארץ‪ ,‬וכמבואר א"ד מן אדני‪ ,‬היינו מאחר שבהירות‬

‫מהבריאה‪ ,‬אכן מכח תשוקת הגעגועים שנקבע‬

‫האור נעלם בצמצום הגבולים‪ ,‬לכך היה בזה הצעקה‬

‫בלבות ישראל‪ ,‬בוקע להם אותו האור החסד הראשון‬

‫וגעגועים כענין הצעקה שנשאר מעלמא דאתחרבין‪,‬‬

‫מתוך כל הלבושים ע"י עבודתם‪.‬‬

‫ואותה הצעקה נתעורר ע"י תפילות אדם הראשון‪,‬‬

‫ויקרא אל משה וגו'‬

‫וזהו שאחר שכתוב בהסדרה הקודמת ולא יכול משה‬
‫לבוא אל אוהל מועד וגו'‪ ,‬נאמר כאן ויקרא אל‬
‫משה‪ .‬והענין הוא כמבואר בזוה"ק )ויקרא יא‪ (:‬עשרה‬
‫עשרה הכף וגו' עשרה מאמרות למעשה בראשית‬
‫ועשרה מאמרים למתן תורה וכו'‪ .‬היינו כי במתן‬
‫תורה נתגלה אז כל האור החסד שהיה בהתחלת‬
‫הבריאה‪ ,‬כי באורייתא ברא קוב"ה עלמא רק שנעלם‬
‫בלבושים מהבריאה‪ ,‬ובשעת מתן תורה נתגלה‬
‫מפורש אור התורה מתוך כל הלבושים‪ ,‬ואח"כ נעלם‬
‫זה האור ונתלבש במעשי המצות‪ ,‬היינו בעשיית‬
‫המשכן וכל הכלים‪ ,‬עד שנאמר ולא יכול משה לבוא‬
‫אל אהל מועד‪ .‬וזה היה ממש כענין מעשה בראשית‬
‫שנאמר שם )בראשית ב ה( וכל שיח השדה טרם היה‬

‫וזהו שעמדו דשאים על פתח הקרקע עד שבא אדם‬
‫הראשון והתפלל עליהם‪.‬‬
‫ולזה מצינו בצורת אדם שם מלא‪ ,‬כדכתיב )שם ז(‬
‫וייצר ד' אלקים וכו'‪ ,‬וכמבואר בזוה"ק )עי' ח"ב רס‪(.‬‬

‫שם מלא על עולם מלא‪ .‬וזה דכתיב )תהלים פד יב( כי‬
‫שמש ומגן ד' אלקים‪ ,‬היינו כי אלקים הוא נרתיק‬
‫לשם הוי"ה‪ ,‬וזה מורה על התלבשות האור‪ ,‬אמנם‬
‫שמאיר בשם מלא להורות שלא היה שום צמצום‬
‫וחורבן מצד האור‪ ,‬וכל התלבשות האור הוא רק‬
‫מצד הכלים והגבולים שמעמיד האדם ע"י תפילתו‬
‫ועבודתו‪ ,‬היינו כדי שיהיה בכח האדם להמשיך אליו‬
‫את האור דרך הלבושים‪ ,‬כי ע"י תפילת האדם יהיה‬
‫בוקע אליו האור מתוך אלו הגבולים‪.‬‬

‫בארץ כי לא המטיר ד' אלקים וגו' ואדם אין לעבוד‬

‫ככה הוא הענין כאן‪ ,‬כי בעת התגלות האור שהיה‬

‫את האדמה‪ .‬וביארו ז"ל )חולין ס‪ (:‬מלמד שעמדו‬

‫במתן תורה‪ ,‬אז היה האור זה בלי גבול כלל‪ ,‬ומחמת‬

‫דשאים על פתח הקרקע עד שבא אדם והתפלל‬

‫בזמן‬

‫גודל‬

‫עוצם‬

‫התפשטות‬

‫הבהירות‬

‫שהיה‬

‫ההתגלות היה נכלל ממש בהמקור כמו בהתפשטות‬

‫בעת שהוקם את המשכן‪ ,‬היה מכיר בכל קרש וקרש‬

‫שהיה במאמר ראשון‪ ,‬יהי‪ ,‬שהיה בהתחלת הבריאה‬

‫מקום הראוי לו‪ ,‬היינו שהיה מכיר שזה הקרש הצפוני‬

‫טרם המאמר די‪ ,‬כמבואר בגמרא )חגיגה יב‪ (.‬שהיה‬

‫אשר דוקא בצפון הוא מקומו‪ ,‬וכן הקרש הדרומי‪.‬‬

‫מרחיב והולך וכו'‪ ,‬היינו שהיה מתפשט בלי גבול ואין‬

‫ואחר שנגמר כל הקמתו וישם את המסך לפתח‬

‫סוף עד שהיה נכלל ממש בהמקור כענין עלמין‬

‫המשכן‪ ,‬נאמר אח"כ ולא יכול משה לבוא אל אוהל‬

‫דאתחרבין‪ .‬וכנגד המאמר די שהיה אח"כ במעשה‬

‫מועד וגו'‪ ,‬היינו שהיה צריך שיפתח השי"ת פתח‬

‫בראשית שהגביל את האור‪ ,‬היה כאן המאמר שובו‬

‫בהגבולים כדי להגיע להאור המתלבש בתוכם‪ ,‬לכן‬

‫לכם לאהליכם )דברים ח כז(‪ ,‬עד שנעלם האור‬

‫כתיב אח"כ ויקרא אל משה‪ ,‬היינו שהראה לו השי"ת‬

‫בהתלבשות פעולות המשכן וכל הכלים‪ ,‬וכדאיתא‬

‫שזה הפתח נמצא בלב ישראל‪ ,‬כי ויקרא מורה על‬

‫בזוה"ק )ח"ב תרומה קמט‪ (.‬עובדא דמשכנא כעובדא‬

‫הגעגועים והתשוקה‪ ,‬היינו שע"י אלו הגעגועים שיש‬

‫דמעשה בראשית בצורת אדם‪ ,‬היינו כמו שהציב‬

‫בלב ישראל בקביעות‪ ,‬יכולים להגיע ע"י עבודתם‬

‫השי"ת במעשה בראשית שרק בזה הקומה ובזאת‬

‫לעצמות בהירות האור‪ ,‬כי האור יהיה בוקע ע"י‬

‫הצורה יהיה ניכר הרוח חיים‪ ,‬כך הציב השי"ת‬

‫עבודת ישראל מתוך הגעגועים שיש להם לרצונו‬

‫במעשה המשכן כאשר יהיה המשכן בזה הקומה‬

‫יתברך‪ ,‬למעשה ידיך תכסוף‪ ,‬היינו שע"י זה נפתח‬

‫ובאותו המדה וכלים‪ ,‬אז יהיה שורה בו האור‪ .‬וזה‬

‫להם אור החסד הראשון‪ ,‬כי האור בוקע לישראל‬

‫שהיה קומת המשכן בצורת אדם‪ ,‬היינו שמרע"ה‬

‫מתוך כל הגבולים‪.‬‬

‫בית המדרש "תפארת מרדכי יוסף" דחסידי ראדזין‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמור עט"ר הגה"ק שליט"א‬
‫רח' אבוהב ‪ 5‬בית וגן עיה"ק ירושלים תובב"א‬

‫חבל על דאבדין‬
‫בלב כואב משתתפים אנו בצער ובאבל הגדול בפטירתו של האי גברא רבא ויקירא עסק בצרכי ציבור באמונה יותר משבעים שנה‬
‫מקים עולה של תורה וחסידות בארה"ק וחו"ל איש האשכולות בתורה וחסידות לו עשר ידות רב הפעלים לחינוך ילדי ישראל על‬
‫טהרת הק' בעיר לונדון איש אמונו ונאמן ביתו של כ"ק מרן אדמו"ר התפארת ירוחם זי"ע מראדזין וידיד נאמן לבנו מ"מ כ"ק מרן‬
‫אדמו"ר התפארת מרדכי יוסף זצ"ל מראדזין ולהבחל"ח נכדו ומ"מ כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬ה"ה הרבני הנגיד המפו'‬

‫הרה"ח ר'‬

‫יצחק מאיר צימערמאן‬

‫ז"ל‬

‫מראשי קהלת החרדים לונדון‬
‫ומשגרים אנו את תנחומינו לזוג' החשובה אשת חיל עטרת בעלה מרת צימערמאן תחי'‪,‬‬
‫לבנו ידידנו הרה"ג אוצר כלי חמדה הרב מרדכי דוד שליט"א מעיר בני ברק‬
‫למשפחות חתניו ה"ה ידידנו הרה"ח ר' יהודא בונדי שיחי' וידידנו הרה"ח ר' יצחק צבי הייטנר שיחי' ולכל המשפחה הכבודה‬
‫מנחם ציון ובונה ירושלים ינחם את כל המשפחה הרוממה שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולכם ותזכו להמשיך עבודתו הק' לטובת‬
‫הכלל והפרט עוד רבות בשנים מתוך שובע שמחות עדי נזכה ליראו עיננו וישמח לבנו בנחמת ציון וירושלים בב"א‪.‬‬

‫המתפללים והגבאים‬

‫לקבל הגליון באמצעות הדואר או להשתתפות בהוצאות לזיכוי רבים‪ ,‬יש לפנות‪:‬‬
‫בארה"ק‪ :‬אל הרב גבריאל שמחה זינגר שליט"א טל‪052-420-1609.‬‬
‫או בית המדרש תפארת מרדכי יוסף דחסידי ראדזין‪ ,‬רח' אבוהב ‪ ,5‬עיה"ק ירושלים תובב"א‬
‫במנשסתר‪ :‬הרב משה לייב לעמבערגער שליט"א טל‪161-792-7040 .‬‬
‫בלונדון‪ :‬הרב פ‪ .‬דונר שליט"א טל‪208-359-1211 .‬‬
‫בארה"ב‪ :‬אל הרב יונתן ווקספרס שליט"א טל‪516-507-2133 .‬‬
‫להארות ולהערות יש לפנות אל‪ :‬ממעיין השלוח‪ :‬ת‪.‬ד‪ 16022 .‬ירושלים ‪91160‬‬

‫כל הזכויות שמורות ואיסור השגת‬