You are on page 1of 18

‫דף עזר ללימוד גימטריה‬

‫עורך הדף‪ :‬אריאל פוגלמן‪.‬‬

‫א‪ .‬השלימו את הספרות והאותיות החסרות‪:‬‬
‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫ח‬

‫ט‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪11‬‬

‫יא‬

‫יב‬

‫יג‬

‫יד‬

‫טו‬

‫טז‬

‫יז‬

‫יח‬

‫יט‬

‫כ‬

‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫‪21‬‬

‫‪15‬‬

‫‪12‬‬
‫כא‬
‫לא‬

‫כד‬
‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫לב‬

‫לג‬

‫‪31‬‬
‫נ‬
‫‪51‬‬

‫ס‬

‫ע‬
‫‪71‬‬

‫‪24‬‬

‫כו‬

‫כח‬
‫‪28‬‬

‫‪25‬‬
‫לו‬

‫‪34‬‬

‫‪35‬‬

‫פ‬

‫צ‬

‫ל‬
‫‪29‬‬

‫לח‬

‫‪31‬‬
‫מ‬

‫‪37‬‬

‫‪38‬‬

‫‪39‬‬

‫‪41‬‬

‫ק‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ת‬

‫תשעד‬

‫‪111‬‬

‫‪211‬‬

‫‪411‬‬

‬עמוס‪ .‬‬ ‫הספרים קרויים על שם הנביאים‪ .‬‬ ‫דברים ‪ :‬חומש "דברים" נקרא גם "משנה תורה" ובו מובאים דברי משה לעם ישראל‪.‬‬ ‫במדבר ‪ :‬חומש "במדבר" מתאר את נדודי בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה‪.‬‬ ‫החלק "נביאים ראשונים" כולל את הספרים ‪ :‬יהושע‪ .‬‬ ‫חומש "דברים" כולל חזרה על אירועים וחוקים ונמסרו בחומשים הקודמים‪.‬‬ .‬‬ ‫סיפורים על מנהיגים דתיים ולאומיים ‪:‬‬ ‫דניאל‪ .‬‬ ‫איוב ‪ :‬סיפור על אדם צדיק שסובל על לא עוול בכפו ומנסה להבין מדוע‪.‬רות‪ .‬מיכה‪ .‬‬ ‫משנים‪-‬עשר הנביאים האחרים נשארו רק מעט נבואות‪ .‬מלאכי‪.‬שלושת הספרים הראשונים קרויים על שם נביאים‬ ‫שהשאירו אחריהם הרבה נבואות ‪ :‬ישעיהו‪ .‬‬ ‫חמש מגילות ‪ :‬חמישה ספרים שקוראים אותם במועדים שונים במשך השנה ‪:‬‬ ‫שיר השירים‪ .‬‬ ‫ספר התנ"ך מחולק לשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫תורה‪ .‬‬ ‫שמות הספרים נקראו על פי מילה מהפסוק הפותח של הספר‪.‬לכן קיבצו את כולם לכרך אחד‬ ‫שקרוי תרי‪-‬עשר‪.‬‬ ‫שמות ‪ :‬חומש "שמות" עוסק בהיווצרות עם ישראל במצרים ומסתיים בבניית המשכן‬ ‫במדבר‪.‬מגילת אסתר‪.‬ירמיהו ויחזקאל‪.‬צפניה‪ .‬‬ ‫נביאי תרי‪-‬עשר הם‪:‬‬ ‫הושע‪ .‬עזרא ונחמיה‪.‬חגי‪ .‬‬ ‫ויקרא ‪ :‬חומש "ויקרא" נקרא גם "תורת כהנים" ומכיל בעיקר מצוות וחוקים‪.‬יונה‪ .‬‬ ‫החלק "נביאים אחרונים" כולל חמישה עשר ספרים‪ .‬‬ ‫חלק זה של התנ"ך כולל ספרים מסוגים שונים ‪:‬‬ ‫תהילים ‪ :‬אוסף של מאה וחמישים מזמורים דתיים‪.‬זכריה‪ .‬‬ ‫כתובים‪.‬ב)‬ ‫בספרי נביאים ראשונים יש תיאור של תולדות בני ישראל מכיבוש הארץ ועד גלות בבל‪.‬יואל‪ .‫דף עזר להתמצאות בתנ"ך‪.‬‬ ‫נביאים ‪:‬‬ ‫ספרי הנביאים מחולקי לשני חלקים ‪ :‬נביאים ראשונים ונביאים אחרונים‪.‬עובדיה‪ .‬נביאים‪ .‬‬ ‫שמות הספרים ‪:‬‬ ‫בראשית‪ :‬בחומש "בראשית" מופיעים סיפורי ראשית האנושות וסיפורי האבות‪.‬קוהלת‪ .‬בכל ספר יש נבואות של נביא מסוים‪.‬נחום‪ .‬איכה‪ .‬כתובים‬ ‫בכל אחד מן החלקים ישנה חלוקה פנימית ‪:‬‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫החומשים מחולקים גם לפרשות בהתאם לקריאת התורה בבית הכנסת‪.‬‬ ‫סיפור תולדות בני ישראל ‪ :‬דברי הימים‪.‬‬ ‫משלי ‪ :‬ספר חכמה המיוחס לשלמה המלך‪.‬חבקוק‪ .‬‬ ‫מאת‪ :‬אריאל פוגלמן‪.‬שופטים שמואל (א‪.‬ב) ומלכים (א‪.‬‬ ‫בתורה נכללים חמישה ספרים הנקראים גם "חומשים" לכן קוראים לתורה גם‪" :‬חמישה‬ ‫חומשי תורה"‪.

‬‬ ‫מֹוחק עַ ל ְמנַת לִכְ תֹוב‬ ‫אֹותּיֹות‪ 21 .‬הּגֹוזֵז ֶאת ַהצֶ ֶמר‪ַ .‬וְ ַהמֹוחֲ קֹו‪ .14‬וְ ַה ַמפְ ִשיטֹו‪ .39 ..‬‬ ‫הַ מַ ּכֶה ְּב ַפ ִּטיש‪ַ .‬וַיְ ֻכלו ַה ָּׁ‬ ‫מתחת‪ .‬ה ֵ‬ ‫‪ ..37 .‬והן אומרים אלו‬ ‫אֱ להֶ ָּׁ‬ ‫יך לא ַתעֲ שה כָּׁ ל ְמ ָּׁלאכָּׁ ה ַא ָּׁתה ו ִּׁבנְ ָּׁך ו ִּׁב ֶת ָּׁך‬ ‫והוא‬ ‫לאלו‪ :‬על מה ראשו של זה מגולח?‬ ‫שר ִּׁב ְש ָּׁע ֶר ָּׁ‬ ‫יך ִּׁכי‬ ‫ַע ְב ְד ָּׁך וַאֲ ָּׁמ ְת ָּׁך ו ְבהֶ ְמ ֶת ָּׁך וְ גֵּ ְר ָּׁך אֲ ֶ‬ ‫אומר‪ :‬היהודים הללו שומרי שבתות הן‪.17 .‬‬ ‫שת יָּׁ ִּׁמים ַתעֲ בוד‬ ‫ש ֶ‬ ‫ש ָּׁבת ְל ַק ְדשו‪ֵּ .‬כי בו‬ ‫וַיְ בָּׁ ֶר ְך אֱ ִּׁ‬ ‫מימהם נבללו יחדיו‪.‬וְ ַה ְ‬ ‫חּוטין‪.‬והמה לו‬ ‫הַ ֶגפֶ ן‪:‬‬ ‫ינוחו‪".32‬וְ הֵ תֹופֵר ְש ֵתי ְתפִ ירֹות‪ַ .‬וְ ַה ֵ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ְׁש ֵתי ִ‬ ‫יסְך‪.‬‬ ‫עולם‬ ‫ָּׁברו ְך ַא ָּׁתה ה' אֱ להֵּ ינו ֶמלֶ ך ָּׁה ָּׁ‬ ‫(איכה רבה ג‪.‬ואין להם עצים לבשל‬ ‫בהם‪ .4 .4‬‬ ‫תלמוד בבלי ‪ -‬בבא בתרא יד‪-:‬ט"ו‪.‬‬ ‫חּוטין‪ַ .‬המשרטטו ‪ 18‬וְ ַה ְמ ַח ְתכֹו‪.‬וְ ַ‬ ‫ְב ִּׁמ ְצ ָּׁ‬ ‫אשית‪ְ .‬וְ יום ַה ְש ִּׁב ִּׁ‬ ‫שית ָּׁכל ְמלַ ְ‬ ‫ָּׁ‬ ‫וְ ָּׁע‬ ‫שלהם וראשו גלוח‪ .31 .2 .‬וְ ַה ְמעַ ּבֵ ד‬ ‫ֶאת עֹורֹו‪ .‬ת ִּׁח ָּׁלה ְל ִּׁמ ְק ָּׁראֵּ י‬ ‫שה ְב ֵּר ִּׁ‬ ‫ִּׁהנְ ִּׁחילָּׁ נו‪ .‬‬ ‫‪..‬וְ ַהּטֹווֶ ה‪ .31 .‬ב ֵּורא ְפ ִּׁרי‬ ‫ָּׁברוך ַא ָּׁתה ה'‪ .‬ה)‬ ‫ב ֵּורא ְפ ִּׁרי ַה ָּׁגפֶ ן‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סַ ְב ִּׁרי ָּׁמ ָּׁרנָּׁן‪( ..‬אֱ להֵּ ינו ֶמלֶ ְך ָּׁה ָּׁ‬ ‫(מתוך אנומה אליש)‬ ‫ש ַבת ָּׁק ְדשו ְב ַאהֲ בָּׁ ה ו ְב ָּׁרצון‬ ‫ותיו וְ ָּׁר ָּׁצה בָּׁ נו‪ ...‬‬ ‫שה ‪:‬‬ ‫שר ָּׁע ָּׁ‬ ‫אכתו אֲ ֶ‬ ‫יעי ִּׁמ ָּׁכל ְמלַ ְ‬ ‫ו ִַּׁי ְשבת ַביום ַה ְש ִּׁב ִּׁ‬ ‫והאם תיאמת יולדת כלהם‪-‬‬ ‫להים ֶאת יום הַ ְש ִּׁבי ִּׁעי וַיְ ַק ֵּדש אתו‪ִּׁ .‬ועונים ‪ְ -‬לחַ ִּׁיים)‪:‬‬ ‫אעשה יצור‪' .‬והן אומרים אלו‬ ‫ש ָּׁבת‪:‬‬ ‫ָּׁברוך ַא ָּׁתה ה'‪ְ .‬‬ ‫ש ַמיִּׁ ם וְ ֶאת ָּׁה ָּׁא ֶרץ ֶאת‬ ‫שת יָּׁ ִּׁמים ָּׁעשה ה' ֶאת ַה ָּׁ‬ ‫ש ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫וכל מה שהם יגעים כל ימות השבת‪.21 .‬‬ ‫ש ַמיִּׁ ם וְ ָּׁה ָּׁא ֶרץ וְ כָּׁ ל ְצבָּׁ ָּׁאם‪:‬‬ ‫יום הַ ִּׁש ִּׁשי‪ ..16 .‬‬ ‫דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים ‪.28 .1‬הַ ֵ‬ ‫ּטֹוחן‪ .9 .‬וְ ַה ַמ ִתיר‪.‬הּׁשֹוחֲ טֹו ‪ .22 .29 .33 .‬‬ ‫ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות‪.‬‬ ‫אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל ושנים‬ ‫עשר דניאל ומגילת אסתר‪.‬ה ָּדש‪.‬ה ֵ‬ ‫וְ הַ פֹוצֵ עַ ְׁשנֵי ִ‬ ‫לִתפֹור‬ ‫ּקֹורעַ עַ ל ְמנַת ְ‬ ‫‪ .‬‬ ‫שר ָּׁע ָּׁ‬ ‫אכתו אֲ ֶ‬ ‫יעי ְמלַ ְ‬ ‫להים ַביום ַה ְש ִּׁב ִּׁ‬ ‫וַיְ כַ ל אֱ ִּׁ‬ ‫רק אפסו אב ראשית מזריעם‪.‬וְ ַה ְמעַ ֵמר‪ַ .‬‬ ‫ּסֹותר‪ַ .24 .‬‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫אברא יצור אדם‪.‬‬ ‫שה ‪.‬עצמות אצור‪.‬‬ ‫שמואל כתב ספרו ושופטים ורות‪.3‬‬ ‫ש ַבת ָּׁק ְד ְשך ְב ַאהֲ בָּׁ ה‬ ‫יאת ִּׁמ ְצ ַריִּׁ ם‪ .‬‬ ‫‪.36 .‬ה ֵ‬ ‫ּזֹורה‪ַ ..11 .‬‬ ‫ומי כתבן?‬ ‫משה כתב ספרו ‪..1‬‬ ‫קידוש לליל שבת‬ ‫"בעת ממעל‪ ..5 .‬אדמה בשם לא נזכרה‪.‬‬ ‫אֹורג ְׁשנֵי ִ‬ ‫ִירין‪ .‬וְ ָּה ֵ‬ ‫עֹושה ְׁש ֵתי בָּ ֵתי נ ִ‬ ‫‪27‬וְ ַה ֶ‬ ‫קֹושר‪ .‬‬ ‫יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה‪.‬‬ ‫עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים‪..‬זֵּכֶ ר ִּׁל ִּׁ‬ ‫ֶ‬ ‫אומות העולם שהן יושבים בבתי‬ ‫ו ְב ָּׁרצון ִּׁהנְ חַ ְל ָּׁתנו‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫כמה‬ ‫‪:‬‬ ‫לאלו‬ ‫טרטיאות‪ .‬והם שוברים מיטותיהם ומבשלים‬ ‫שהו‪:‬‬ ‫ש ָּׁבת וַיְ ַק ְד ֵּ‬ ‫ַעל ֵּכן ֵּב ַר ְך ה' ֶאת יום ַה ַ‬ ‫ותי‪:‬‬ ‫בהם‪ .‬‬ ‫חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה משלי שיר‬ ‫השירים וקהלת‪.2‬‬ ‫‪..6‬וְ הַ ֶ‬ ‫וְ הַ לָּש‪ .34‬הַ ּבֹונֶה‪ 35 .‬‬ ‫ּזֹורעַ ‪ ..3‬וְ ַהּקֹוצֵ ר‪ .‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יעי ‪:‬‬ ‫שר ָּׁבם ו ַָּׁינַח ַביום ַה ְש ִּׁב ִּׁ‬ ‫ַה ָּׁים וְ אֶ ת ָּׁכל אֲ ֶ‬ ‫אוכלים בשבת‪ .‬ה ְמלַ ְּבנֹו‪23 .‬‬ ‫שנו‬ ‫שר ִּׁק ְד ָּׁ‬ ‫עולם‪ .‬ה ִ‬ .‬וְ ַה ַמ ְבעִ יר‪38 .‬לא נקראו שמים‪.‬וְ ָּהאֹופֶה‪.‬וְ ַ‬ ‫יצ ַ‬ ‫קדש‪ 2.‬ה ֵ‬ ‫ְׁש ֵתי ְתפִ ירֹות‪.‬ה ְמכַּבֶ ה‪ .‬‬ ‫עולם‪ .‬מ ַק ֵּדש הַ ַ‬ ‫שנים אתה רוצה לחיות ? והן אומרים‪:‬‬ ‫מתוך הקידוש ליום שבת‬ ‫כמו בגדי השבת של היהודים‪.15 .7 ..8 .‫‪.‬זִּׁ ָּׁכרון ְל ַמעֲ ֵּ‬ ‫ָּׁ‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫צֹובעֹו‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בראשית א‪-‬ב‬ ‫‪2‬‬ ‫ויקרא כ"ג‬ ‫‪3‬‬ ‫דברים ה'‬ ‫‪4‬‬ ‫שמות כ'‬ ‫ל"ט אבות מלאכה‬ ‫חֹורׁש ‪ .‬‬ ‫ּבֹורר‪ַ .25 .‬אֲ ֶ‬ ‫ָּׁברו ְך ַא ָּׁתה ה'‪ .‬‬ ‫להים לַ עֲ שות‪:1‬‬ ‫שר ָּׁב ָּׁרא אֱ ִּׁ‬ ‫אכתו אֲ ֶ‬ ‫שבַ ת ִּׁמ ָּׁכל ְמלַ ְ‬ ‫ָּׁ‬ ‫דם אבלול‪ .‬אדם' יהי שמו‪.‬וְ ַה ְמ ַר ֵּקד‪.‬וְ ַה ֵמ ֵ‬ ‫וְ הַ ְמנַפְ צֹו‪ .11 .26 .‬זָּׁכור אֶ ת יום הַ ַ‬ ‫לתיאטרון‬ ‫ומכניסים את המומס (שחקן)‬ ‫ש ָּׁבת לַ ה'‬ ‫יעי ַ‬ ‫אכ ֶת ָּׁך‪ .‬וְ ַה ֵ‬ ‫ּכֹותב ְׁש ֵתי ִ‬ ‫‪ 19‬הַ ֵ‬ ‫אֹותּיֹות‪ַ .12‬הַ צָּ ד ְצ ִבי‪ַ 13 .‬אֱ להֵּ ינו ֶמלֶ ך ָּׁה ָּׁ‬ ‫לו יושת עליו עמל האלים‪ .‬והם ישנים בארץ ומתעפרים בעפר סַ ְב ִּׁרי ָּׁמ ָּׁרנָּׁן וְ ַר ָּׁבנָּׁן וְ ַרב ַ‬ ‫ְ‬ ‫וסכים בשמן‪ -‬לפיכך השמן ביוקר‪.‬וְ ַה ֵ‬ ‫מֹוציא ֵמ ְרׁשּות ל ְִרׁשּות‪.

‬בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"‪.‬כי אם‬ ‫באותו המובן שאנחנו בארץ ישראל יצרנו את התנ"ך‪"..‬‬ ‫פרספקטיבה בהירה‪ .‫הגדה של פסח על פי מסכת פסחים קט"ז‪ .‬נמסר דבר יציאת מצרים‪ .‬בהירות‪ .‬זיכרון אישי‪ .‬‬ ‫ש ַבע לַ אֲ ב ֵֹּתנו‪.‬‬ ‫פסח‪ .‬שכולו סמל להווה ולעתידנו‬ ‫כ"זכר ליציאת מצרים"‪..‬פרק ז‬ ‫לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה – צריך לאכול ולשתות והוא מסב דרך חרות‪ .‬דרך כל הדורות‪ .‬שכוחו לא פסק עד היום ולא יפסק לעולם‪ -‬הלא הוא‬ ‫התנ"ך‪ .‬בעֲ בור זֶה ָּׁע ָּׁ‬ ‫שנֶאֱ ַמר‪:‬‬ ‫אֲ בוֹ ֵּתינו ִּׁב ְלבָּׁ ד ָּׁג ַאל ַה ָּׁקדוֹ ש ָּׁברו ְך הוא‪ .‬משנה תורה‪ .‬‬ ‫איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת‬ ‫ולמסור אותה מדור לדור‪ .‬הוצאת עם עובד‪ ..‬מובא ב"ספר החג והמועד"‪ .‬איני יודע יצירה‬ ‫ספרותית מחנכת יותר לתעוב העבדות ולאהבת החירות כסיפור השעבוד ויציאת מצרים‪.‬גורדון‪" .‬ד‪.‬לָּׁ ֶתת לָּׁ נו אֶ ת ָּׁה ָּׁא ֶרץ אֲ ֶ‬ ‫וְ אוֹ ָּׁתנו הוֹ ִּׁציא ִּׁמ ָּׁ‬ ‫רמב"ם‪ .‬ערפילי טוהר‪.‬אֶ ָּׁלא ַאף אוֹ ָּׁתנו ָּׁג ַאל ִּׁע ָּׁמהֶ ם‪ֶ .‬ולא רק התנ"ך‪ .‬חייב לשתות בלילה הזה ארבעה כוסות של יין‪ --.‬וליצירה זו חלק לא קטן בגורלם של כל המורדים ולוחמי‬ ‫החירות ומקדשי שמה אשר נולדו על ברכי ישראל‪.‬וכל אחד‬ ‫ואחד‪ .‬‬ ‫‪2692‬‬ ‫עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים‪ .‬ולא באותו המובן שבתנ"ך הובטחה זכותנו על ארצנו‪ .‬בין אנשים בין נשים‪ .‬האדם והטבע"‬ ‫"נפש היהודי היא בת הטבע הארץ ישראלי‪ .‬‬ .‬‬ ‫שר נִּׁ ָּׁ‬ ‫שם‪ְ .‬‬ ‫ואינני יודע שום זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד‪ .‬ע"ב‬ ‫אתי ִּׁמ ִּׁמ ְצ ַרים‪ "..‬ודרך כל מחילות השעבוד והאונס‬ ‫והאינקוויזיציה והשמד והפרעות נושאת האומה בליבה את הגעגועים לחופש ומביאה‬ ‫אותם לידי ביטוי עממי אשר לא יפסח על כל נפש מישראל על כל נפש ענייה ומרודה!‬ ‫מאבות אל בנים‪ ..‬ו]אפילו עני שבישראל לא יאכל‬ ‫עד שיסב‪.‬עומק שמים בהיר לאין סוף‪..‬אשר איננו‬ ‫מחוויר ואיננו דהה‪" .‬ואפילו עני‬ ‫המתפרנס מן הצדקה – לא יפחתו לו מארבעה כוסות‪[ --.‬ת"א‪.‬ברל כצנלסון‪ .‬לֹא אֶ ת‬ ‫שה יי ִּׁלי ְבצֵּ ִּׁ‬ ‫"וְ ִּׁה ַג ְד ָּׁת ְל ִּׁבנְ ָּׁך ַביוֹ ם ַההוא לֵּ אמֹר‪ַ .‬‬ ‫אין לך שיא של הכרה היסטורית מרומם מזה ואין לך התמזגות של יחיד וכלל – ברחבי‬ ‫כדור העולם ובעמקי הדורות – גדולה מאשר בצו פדגוגי עתיק זה‪ .‬הלכות חמץ ומצה‪ .‬מסורת ומהפיכה‪ .‬‬ ‫על ארץ ישראל יש לנו שטר כזה‪ .‬ל ַמ ַען ָּׁה ִּׁביא א ָֹּׁתנו‪ .‬‬ ‫א‪.

‬‬ ‫באמריקה‪ .‬‬ ‫השתא הכא‪ .‬לשנה הבאה בירושלים‪.‬‬ ‫וכבודו כל אדם ראש פינה הוא לחברה הנגאלת‪.‬החירות היא מהותית‪.‬‬ ‫נאום דוד בן‪-‬גוריון בפני ועדת החקירה של האו"ם‬ ‫לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אניה ושמה ‪".‬‬ ‫"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים"‪ .‬‬ ‫כשדעתו רחבה ולבו טהור וידיו נאמנות וחייו חופש וצדק‪.‬ברוסיה ובארצות אחרות‪ .‬‬ ‫יצאנו לשנות פני העולם‪ .‬וזאת המעלה [היא] עצמית‬ ‫לישראל‪ .‬שהם ראויים להיות בני חורין מצד עצם מעלתם ‪---‬‬ ‫העבדות היא מקרית‪ .‬‬ ‫ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן‪.‬אבל תאב אני לדעת‪ .‬ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו‬ ‫על היהודים מיום שיצאו לגולה‪.‬‬ ‫אין לא עבד עברי ולא עבד כנעני‪ .‬‬ ‫בוא יבוא היום ההוא‪.‬‬ ‫עד יקום האדם במלוא קומתו ‪.‬‬ ‫יודע בדיוק באיזה יום יצאו‪ :‬בחמישה עשר בניסן‪ .‬לפני הפלגת "מייפלאואר‪".‬לשנה הבאה בני חורין‪.‬‬ ‫‪1947‬דוד בן גוריון (מתוך נאום בפני ועדת החקירה של האו"ם)‬ ‫מהר"ל מפראג‪" :‬העבדות היא מקרית‪ . היודעים הם כמה אנשים היו באותה אניה.‬‬ ‫יצאו היהודים ממצרים‪ .‬וכל יהודי בעולם‪ . וכמה אמריקאים יודעים‬ ‫זאת. ומה היה טיבו של הלחם‬ ‫שאכלו בצאתם‪.‬שכן כאשר בני ישראל‬ ‫יצאו ממצרים קיבלו את הטוב עד שהיו ראויים בעצמם להיות בני חורין‪ .‬לא כושי ולא סיני‪.‬החירות היא מהותית‪".‫יצאנו לשנות פני העולם ‪ /‬משה בלינסון‬ ‫‪.‬‬ ‫מתי נולדנו? בשעה שניצוץ כבוד ראשון הוצת בלב העבד המושפל הראשון נגד משפילו‪.‬היודע בדיוק אימתי הפליגה אניה זאת.‬מייפלאואר"‬ ‫היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה‪ .‬והיה דגלנו לדגל החברה המשוחררת‪.‬‬ .‬‬ ‫והם מסיימים בשני מאמרים‪ :‬השתא עבדי‪ .‬יש מקשים‪ :‬מה הועילה לנו היציאה‬ ‫[ממצרים]? הרי אנו משועבדים [עדיין] לשאר המלכויות! אך אלה הם דברי שטות‪ .‬‬ ‫אנו לא ננמיך את הדגל עד בוא היום‪ .‬ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית‪.‬וכולם יודעים בדיוק איזה‬ ‫לחם אכלו היהודים‪ :‬מצות‪.‬‬ ‫והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה‪ .‬אם יש‬ ‫אנגלי אחד‪ .‬ויתגלה לעין‪-‬כל כאור הנצחים הצפון בו‪.‬לשים קץ לשעבוד אדם באדם‪.

‬הוא היה אומר‪ ..‬‬ ‫ב שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה‪ .‫מקורות לשיעור תושב"ע‬ ‫התנאים‬ ‫התקופה‬ ‫דמויות ראשיות‪.‬ומרדכי וזרובבל‪ .‬אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב‪ .‬הם הנקראין אנשי כנסת הגדולה‪ .‬‬ ‫בית דינו של עזרא‪ .1‬משנה מסכת אבות פרק א'‬ ‫א משה קיבל תורה מסיני‪ .‬אמר לו‪" :‬מה ששנוא עליך על‬ ‫תעשה לחבירך" זוהי כל התורה כולה‪ ..‬ודניאל חנניה‬ ‫מישאל ועזריה‪ .‬והוא היה‬ ‫מכלל המאה ועשרים‬ ‫‪ .‬ומסרה ליהושע‪ .‬‬ ‫המאה החמישית‪.‬‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי‪ .‬‬ ‫ר' יוחנן חותם התלמוד הירושלמי‬ ‫בטבריה‪.‬כשאני‬ ‫עומד על רגל אחת‪ .‬גיירו‪ .‬‬ ‫למחר הפך לו‪ .‬‬ ‫‪ .‬אמר לו‪ :‬גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה‪ .‬אל תהיו כעבדים המשמשין את‬ ‫הרב‪ .‬מתוך הקדמתו ל"משנה תורה"‪.‬והשאר צא ולמד‪.‬‬ ‫(‪.‬על א' אמר לו שהוא ב' ועל ב' שהוא א'‪ .‬אמר לו‪ :‬א"ב ג"ד‪.‬אמר לו‪ :‬כמה תורות יש לכם? אמר לו‪ :‬שתים‪.)07‬‬ ‫התנאים‪ :‬מהחורבן ועד עריכת המשנה בידי יהודה‬ ‫הנשיא בשנת‪.‬וזקנים לנביאים‪ .‬שבא לפני שמאי‪ .‬ועל גמילות החסדים‪.‬אמר לו‪ :‬והרי אתמול לא אמרת לי כך!‬ ‫אמר לו‪ :‬לא עלי אתה סומך? אף בתורה שבעל פה עלי סמוך‪.‬בא לפני הלל‪ .‬ונביאים מסרוה‬ ‫לאנשי כנסת הגדולה‪ .‬‬ ‫‪ .3‬תלמוד בבלי‪ .‬גער בו והוציאו בנזיפה‪ .‬הוא היה אומר‪ .‬שבא לפני שמאי‪ .‬אמר לו‪ :‬שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך‪ .‬ויהושע לזקנים‪ . ויהי‬ ‫מורא שמיים עליכם‪.‬‬ ‫ר' יהודה הנשיא‪.‬‬ ‫הזוגות ‪ :‬סוף המאה השלישית לפנה"ס‪ -‬החורבן‬ ‫הלל ושמאי‪.‬על מנת לקבל פרס‪ .227 -‬‬ ‫האמוראים‪.‬‬ ‫ד יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים קיבלו ממנו‪.‬בא לפני הלל‪ .‬גיירו‪ .‬על מנת שלא לקבל פרס.‬ועל העבודה‪ .‬והן אמרו שלושה דברים‪ :‬היו מתונים בדין‪ .‬ונחמיה בן חכליה‪ .‬‬ ‫ועשו סייג לתורה‪.‬רבן גמליאל‪.‬‬ ‫מעריכת המשנה ועד חתימת התלמוד הבבלי בסוף רבינא ורב אשי חותמי התלמוד הבבלי‬ ‫בסוף המאה החמישית בסורא‪.‬האחרון מהם הוא שמעון הצדיק‪ .‬דחפו באמת הבנין שבידו‪ .‬על שלושה דברים העולם‬ ‫עומד‪--‬על התורה‪ .‬והם חגי זכריה ומלאכי‪ .‬‬ ‫מעשה בנכרי אחד‪ .‬גיירני על‬ ‫מנת שתלמדני תורה שבכתב‪ .‬‬ ‫ג אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק‪ .‬מסכת שבת דף ל"א ע"א (מתורגם)‬ ‫שנו רבותינו‪ :‬מעשה בנכרי אחד‪ .2‬הרמב"ם‪ .‬‬ ‫תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ .‬‬ .‬והעמידו תלמידים הרבה‪.

‬ומיבנה‬ ‫לאושה‪ .‬‬ ‫אמרו לו‪ :‬אין מביאין ראיה מאמת המים‪.:‬בקש ממני דבר ואתך לך‪.‬שכבר‬ ‫כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטת‪ .‬עשו לו ארון‪ .‬אבות דרבי נתן פרק‬ ‫ד']‬ ‫‪ ..‬ומאושא לשפרעם‪ .‬ושלשלת של רבן גמליאל‪ .‬אם‬ ‫מלך אני – עד עכשיו מפני מה לא באת אצלי ?‬ ‫אמר לו רבי יוחנן‪ :‬שאמרת "לא מלך אני" – באמת מלך אתה‪ .‬הטו כותלי בית המדרש‬ ‫ליפול‪.‬‬ ‫אמרו להם השוערים (היהודים מן הקנאים)‪ :‬מי הוא זה?‬ ‫אמרו להם‪ :‬מת הוא‪ .‬‬ ‫בתוך כך בא שליח מרומי ואמר לאספסיינוס‪ :‬עמוד‪ ...‬‬ ‫[המעשה נמצא במספר מקורות עם שינויים‪ :‬גיטין נו‪.‬פתחו את הארון ועמד לפניו‪.‬‬ ‫היו מוליכים אותו עד שהגיעו אצל אספסיינוס‪ .‬שאלמלא היית מלך ‪..‬לד)‪.‬ואני איני מלך‪ ..‬נעקר חרוב ממקומו מאה אמה‪.‬ומשפרעם לבית‪-‬שערים‪ .‬‬ .‬אין אנו משגיחין בבת קול‪ .‬ורופאים שירפאו את רבי צדוק‪.‬‬ ‫אמר לו רבי יוחנן‪ :‬תן לי יבנה וחכמיה ‪...‬‬ ‫ושאמרת‪" :‬אם מלך אני – מפני מה לא באת אצלי עד עכשיו"?‬ ‫(ר' יוחנן‪ ):‬בריונים שבנו לא הניחוני‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ :‬אין מביאין ראיה מן החרוב‪..‬‬ ‫אמר לו אספסיינוס לרבי יוחנן‪ ..‬שמת הקיסר ונמנו גדולי רומי להושיבך בראש‪. .‬ומאושה ליבנה‪ .‬‬ ‫חזר ואמר להם‪ :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬כותלי בית המדרש יוכיחו‪ .‬‬ ‫אמר לו‪ :‬שלום עליך‪ .‫‪ .‬חזר ואמר להם‪ :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬מן השמים יוכיחו‪ .‬לא נמסרה‬ ‫ירושלים בידיך‪ .‬בקשו לדקור בגופו של המת‪ .‬עד שהגיעו אצל שערי ירושלים‪.‬ועוד‪ .‬אמר להם [אבא סקרא] יאמרו‪ :‬רבם דקרו!‬ ‫‪...‬פתחו לו השער ויצא‪.‬ניצחוני‬ ‫בני !"‬ ‫‪ ...‬‬ ‫ומציפורי לטבריא‪...‬ומבית‪-‬שערים לציפורי‪.‬היו מוליכים אותו‪ .‬שאתה קורא לי מלך‪ ..‬חזרו אמת המים לאחוריהם‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬חרוב זה יוכיח‪ ..‬‬ ‫חזר ואמר להם‪ :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬אמת המים יוכיחו‪ .4‬מעשה ברבן יוחנן בן זכאי (מתוך ספר האגדה)‬ ‫עשה רבי יוחנן כך‪ .‬המלך!‬ ‫אמר לו אספסיינוס‪ :‬חייב אתה שתי מיתות‪ :‬אחת‪ ...‬שנאמר‪" :‬והלבנון באדיר יפול" (ישעיהו י‪.‬יצאה בת קול ואמרה‪ :‬מה‬ ‫לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!‬ ‫עמד רבי יהושע על רגליו ואמר‪ :‬לא בשמים היא‪ .6‬נדודי הסנהדרין – ראש השנה ל"א ע"א‪-‬ע"ב‬ ‫גלתה סנהדרין… מירושלים ליבנה‪ .‬ומיבנה לאושא‪ .‬המלך! שלום עליך‪ ....‬א‪-‬ב‪ .5‬מעשה תנורו של עכנאי ‪ -‬בבא מציעא נ"ט‪:‬‬ ‫באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו‪.‬מדרש איכה פ"א‪-‬לא‪ .‬שחק (הקב"ה) ואמר ‪:‬ניצחוני בני‪ ..

‬הטבלה מיועדת להתמצאות כללית בלבד‪.‬‬ ‫נחמה לייבוביץ'‬ ‫משה דוד קאסוטו‬ .‬‬ ‫מכילתא‪.‬‬ ‫התלמוד הבבלי‪.‬‬ ‫מדרשי ר' עקיבא‬ ‫תוספתא‪.‬‬ ‫עד המאה ה‪-‬ט"ו)‬ ‫ריה"ל‪" :‬הכוזרי"‬ ‫הרמב"ם ‪":‬מורה נבוכים"‬ ‫הזהר יוצא לאור‬ ‫"ספר החינוך"‬ ‫המאה הי"ג‬ ‫ר' יעקב בן אשר‬ ‫המאה הי"ד‬ ‫"ארבעה הטורים"‬ ‫האר"י‬ ‫מאה ט"ז ר' יוסף קארו‪" :‬השולחן ערוך"‬ ‫האחרונים‬ ‫הרמ"א‪" :‬דרכי משה"‬ ‫(המאה הט"ז‬ ‫הבעש"ט‪.‬הרמח"ל‬ ‫כלולים כאן גם‬ ‫הוגים שלא‬ ‫החסידות‬ ‫אברהם גייגר‪.‬ד סולובייצ'ק‪ .‬‬ ‫החת"ם סופר‬ ‫מאה י"ט‬ ‫כלל‬ ‫מוסכמים על‬ ‫ר' ישראל מסלנט‬ ‫הרב שלמה גאנצפריד‪:‬‬ ‫היהודים‬ ‫"קיצור שולחן ערוך" איגרות הרב שמשון רפאל הירש‪.‬הגר"א‪.‬הרב י‪.‬‬ ‫אבות דר' נתן‪.‬‬ ‫התלמוד הירושלמי‪.‬‬ ‫כ"אחרונים"‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬ ‫מאה כ'‬ ‫מרטין בובר‪ .‬‬ ‫ספר היצירה‪.‬‬ ‫(סוף המאה החמישית עד אמצע המאה השביעית)‪ -‬עריכת התלמוד‬ ‫הסבוראים‬ ‫רס"ג ‪" :‬אמונות ודעות"‬ ‫שו"ת‬ ‫הגאונים (אמצע המאה השביעית‬ ‫עד המאה הי"א)‬ ‫הרי"ף‬ ‫המאה הי"א‬ ‫הראשונים‬ ‫(המאה ה‪-‬י"א‬ ‫המאה הי"ב הרמב"ם ‪":‬משנה תורה" רבינו בחיי‪" :‬חובות הלבבות"‪.‬‬ ‫פסיקתא דרב כהנא‬ ‫מדרש תנחומא‪.‬‬ ‫ספרי היכלות‪.‬‬ ‫ביאליק ורבניצקי‪:‬‬ ‫"ספר האגדה"‬ ‫עורך הטבלה‪ :‬אריאל פוגלמן עבור קורס מורי דרך‪ .‬‬ ‫ספר הרזים‪.‬‬ ‫ספרי‬ ‫תרגום יונתן בן עוזיאל‬ ‫תרגום אונקלוס‬ ‫האמוראים (‪ 222‬עד סוף המאה‬ ‫החמישית)‬ ‫הזהר ע"פ‬ ‫המסורת‬ ‫(מאה ב')‪.‬‬ ‫מסכת אבות‪ -‬מסכת בסדר נזיקין‬ ‫שבמשנה‪.‬מנחם מנדל‬ ‫הרב עובדיה יוסף‬ ‫שניאורסון ‪-‬‬ ‫ישעיהו לייבוביץ'‬ ‫הרבי‬ ‫מליובאוויטש‬ ‫מדרש רבה‪.‫חיבורים ומחברים מרכזיים בארון הספרים היהודי‪.‬‬ ‫התקופה ‪ /‬חיבורים מרכזיים‬ ‫הלכה‬ ‫פילוסופיה יהודית‬ ‫מיסטיקה‬ ‫אגדה ומדרש‬ ‫פרשני מקרא‬ ‫התנאים‬ ‫(מחורבן הבית‬ ‫עד עריכת המשנה ב‪)222-‬‬ ‫המשנה‪.‬‬ ‫רש"י‬ ‫ר' אברהם אבן עזרא‬ ‫ילקוט שמעוני‬ ‫הרמב"ן‬ ‫מנדלסון‪" :‬הביאור"‬ ‫הגר"א‬ ‫ר' חיים בן עטר‬ ‫הרש"ר הירש‪.‬‬ ‫ברייתא‪.‬‬ ‫משה מנדלסון‪" :‬ירושלים"‬ ‫הגר"א‬ ‫עד המאה הכ"א) מאה י"ח‬ ‫הרש"ש‪ .

‬‬ .‬ככתוב בתורתו‪ְ " :‬‬ ‫לְ טֹטָּ פֹת‪ּ .‬והיה כי יביאך‪"..‬פנֵי שבָ ת נְ ַק ְבלָ ה‪..‬אחר ורבי עקיבא‪.‬ה ִ‬ ‫ה' אֶ חָ ד ּושמו אֶ חָ ד‪ .‬תרשים עשר הספירות‬ ‫מקורות הנוגעים לקבלה ותורת הסוד‪.‬ואם ירצה‬ ‫יוכל להניח תחת הזכוכית גם בד עד שתבער בו אש ‪ .‬‬ ‫ארבעה נכנסו לפרדס‪ :‬בן עזאי ובן זומא‪ .‬‬ ‫לְ כָ ה ִ‬ ‫לִ ְק ַראת שבָ ת לְ כּו וְ נֵלְ כָ ה‪ .‬‬ ‫לְ כָ ה ִ‬ ‫קּומי ְצ ִאי ִמתוְך ַההֲ פֵ כָ ה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סוף מַ עֲ שה ְבמַ חֲ שבָ ה ְת ִחלָ ה‪.‬בן זומא הציץ ונפגע‪.‬‬ ‫ַרב לָ ְך שבֶ ת ְבעֵ מֶ ק ַהבָ כָ א‪ .‬‬ ‫ד‪ ..‬כִ י ִהיא ְמקור ַה ְב ָרכָ ה‪.‬עַ ל‪-‬יָּדֶ ָך‪ ..‬‬ ‫ָשמור וְ זָכור ְב ִדבּור אֶ חָ ד‪ִ .‬שצונו להניח‬ ‫ּוקׁשַ ְר ָּתם לְאֹות‪ .‬המהר"ל מפראג‪ .‬המקרבת‬ ‫את הניצוצות למקום אחד‪ .‫‪9‬‬ ‫א‪..‬נתפרדו האותיות ועמם‬ ‫התפרד השפע האלהי ‪ .‬פנֵי שבָ ת נְ ַק ְבלָ ה‪.‬חגיגה דף ט' ע"א‪.‬‬ ‫מֵ ראש ִמ ֶקדֶ ם נְ סּוכָ ה‪ .‬ובעזרת‬ ‫הבד הזה יוכל להבעיר גם חפצים קשים‪.‬בֵ ין עֵ ינֶיָך"‪ .‬‬ ‫הוצאת קרן יהודה ליב ומיני אפשטיין ‪ ..‬והיה‬ ‫אם שמע‪ .‬והם ארבע פרשיות אלו‪ :‬שמע‪ .‬‬ ‫דודי לִ ְק ַראת כַ לָ ה‪ְ .‬לְ שם ּולְ ִת ְפאֶ ֶרת וְ לִ ְת ִהלָ ה‪.‬רבי עקיבא עלה בשלום וירד בשלום‪.‬תלמוד ירושלמי‪ .‬עם מבואות והערות בידי מ‪.‬הנני‬ ‫מכון בהנחת תפלין לקים מצות בוראי‪ .‬‬ ‫ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל‪ ..‬יקח זכוכית מגדלת ‪ .‬נשאר עומד רק צירוף אחד –הוא שם‬ ‫הויה המבטא את מידת הרחמים ושאילולי הוא‪ .‬עמ' ‪)8‬‬ ‫ו‪ .‬‬ ‫ג‪ .‬וכך יתחמם המקום הרבה‪ .‬‬ ‫קח שני טסי נחושת וכתוב עליהם שמות המלאכים‬ ‫האלה משני עבריהם ושם האיש ושם האשה‬ ‫ואמור כך …"‬ ‫(ספר הרזים‪.‬‬ ‫בן עזאי הציץ ומת ‪.‬אלישע הציץ וקיצץ‬ ‫בנטיעות ‪ .‬וְ הּוא יַחֲ מול עָ לַ יִ ְך‬ ‫חֶ ְמלָ ה‪.‬מתוך תפילת שחרית‪ .‬וְ הָּ יּו‬ ‫תפלין‪ ..‬‬ ‫ה‪ .‬מתוך ההקדמה לסידור האר"י (מעובד)‬ ‫אם מבקש אדם להתחמם מעט‪ ..‬‬ ‫מִ ְִק ַדש מֶ לֶ ְך ִעיר ְמלּוכָ ה‪ִ ..‬ספר באר הגולה ‪ -‬הבאר השביעי‬ ‫"שעל ידי כ"ב אותיות נוכל להפוך רצונו יתברך להפוך הכל‬ ‫לששון ולשמחה וכל טובה ולחדש הכל "‬ ‫ז‪ .‬נוסח ספרד‪.‬מתוך ספר הרזים‬ ‫אם בקשתה לתת אהבת איש בלב אשה‬ ‫או לעשות איש רש לוקח אשה עשירה‪.‬‬ ‫לפנים היו לישראל כל האותיות קרובות זו לזו בהרכבת‬ ‫השמות האלקיים‪ .‬מרגליות‪.‬קדש‪ .‬ירושלים תשכ"ז‪ .‬ישב בשמש ויתחמם בניצוצותיה‪.‬‬ ‫"לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו‪.‬לא היה יכול‬ ‫עם ישראל לשרוד‪.‬‬ ‫אם מבקש אדם להתחמם הרבה‪ .‬משחטאו ישראל‪ .‬פנֵי שבָ ת נְ ַק ְבלָ ה‪...‬מתוך קבלת שבת‪.‬‬ ‫דודי לִ ְק ַראת כַ לָ ה‪ְ .‬‬ ‫לְ כָ ה ִ‬ ‫שמיעָ נּו אֵ ל ַה ְמיֻחָ ד‪.‬‬ ‫דודי לִ ְק ַראת כַ לָ ה‪ְ .

‬‬ ‫וְ ְ‬ ‫לִ ְפקד עַ ל ְצבָ א מָ רום בַ ִדין‪.‬באחד באלול‪ .‬סדר מועד‪ ..‬‬ ‫מַ עֲ ִב ִירין אֶ ת ַ‬ .‬‬ ‫נתנה תוקף‬ ‫(מיוחס לר' אמנון ממגנצא)‬ ‫ונְתַ נֶה תקֶ ף ְקדֻ ַשת ַהּיום‬ ‫נורא וְ ָאיום‬ ‫כִ י הּוא ָ‬ ‫ּובו ִתנ ֵָשא מַ לְ כּותֶ ָך‬ ‫וְ יִ כון ְבחֶ סֶ ד כִ ְסאֶ ָך‬ ‫וְ תֵ ֵשב עָ לָ יו בֶ אֱ מֶ ת‪.‬‬ ‫יאמרּו ִהנֵה יום ַה ִדין‪.‬ומאגריפנה‬ ‫לחוורן‪ .‬‬ ‫וְ ִתזְ כר כָ ל ַהנִ ְשכָ חות‪.‬פרק כ' משנה ח'‬ ‫דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בקיר בטבלא ובכתל בעליתו ‪.‬‬ ‫ּומי בַ ַמגֵפָ ה‬ ‫ִמי בָ ַר ַעש‪ִ .‬ומחוורן לבית בלתין.‬כדברי בית שמאי.‬אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד‪ .‬‬ ‫וְ ַת ְחתְך ִק ְצבָ ה לְ כָ ל ְב ִרּיותֶ יָך‪.‬סדר מועד‪ .‬‬ ‫וְ ִת ְפ ַתח אֶ ת סֵ פֶ ר ַהזִ כְ רונות‪.‬ראש השנה למלכים ולרגלים‪ .‬בחמישה עשר בו‪.‫דף מקורות לשיעור לוח השנה‪. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין‪ .‬משנה א‪.‬ראש השנה‬ ‫למעשר בהמה.‬מסכת ראש השנה פרק א‪ .‬‬ ‫וְ ִתכְ תב אֶ ת גְ זַר ִדינָם‪:‬‬ ‫ְבראש ַה ָשנָה יִ כָ תֵ בּון‬ ‫ּוביום צום כִ פּור י ֵָח ֵתמּון‬ ‫ְ‬ ‫כַ מָ ה י ַַע ְברּון וְ כַ ָמה יִ בָ ֵראּון‬ ‫ּומי יָמּות‪. ומבית בלתין לא זזו‪ .‬‬ ‫כִ י לא יִ זְ כּו ְבעֵ ינֶיָך בַ ִדין‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫וְ קול ְדמָ מָ ה דַ ָקה יִ ָשמַ ע‪.‬‬ ‫וְ ִחיל ְּורעָ ָדה יאחֵ זּון‪.‬ולנטיעה ולירקות‪ .‬‬ ‫כְ בַ ָק ַרת רועֶ ה עֶ ְדרו‪.‬‬ ‫משנה‪ .‬‬ ‫אֱ מֶ ת כִ י ַא ָתה הּוא ַד ָּין ּומוכִ יחַ וְ יודֵ עַ וָ עֵ ד‬ ‫וְ כותֵ ב וְ חותֵ ם וְ סופֵ ר ּומונֶה‪.‬עד שהוא רואה‬ ‫את כל הגולה לפניו כמדורת האש‪.‬‬ ‫ּומַ לְ ָאכִ ים יֵחָ פֵ זּון‪.‬‬ ‫משנה‪ .‬פרק ב' משנה ב'‬ ‫ומניין היו משיאין משואות‪ :‬מהר המשחה לסרטבה‪ .‬‬ ‫חותם יַד כָ ל ָאדָ ם בו‪.‬‬ ‫וְ כָ ל בָ אֵ י עולָ ם יַעַ ְברּון לְ פָ נֶיָך כִ ְבנֵי מָ רון‪.‬סדר מועד‪ .‬ראש השנה לאילן‪ .‬‬ ‫ִמי יִ ְחיֶה ִ‬ ‫ּומי לא ְב ִקּצו‬ ‫ִמי ְב ִקּצו ִ‬ ‫ּומי בָ אֵ ש‬ ‫ִמי בַ מַ יִ ם‪ִ .‬‬ ‫ּומי י ֵָע ֵשר‬ ‫ִמי י ֵָענִ י‪ִ .‬‬ ‫כֵ ן ַתעֲ ִביר וְ ִת ְספר וְ ִת ְמנֶה וְ ִת ְפקד נֶפֶ ש כָ ל חָ י‪.‬‬ ‫ארבעה ראשי שנים הם‪ :‬באחד בניסן‪ .‬באחד בתשרי‪ .‬‬ ‫מַ עֲ ִביר צאנו ַת ַחת ִש ְבטו‪.‬שבהן מראה את ההדיוטות‬ ‫ואומר ‪:‬הכזה ראית או כזה ?‬ ‫משנה‪ .‬‬ ‫ּומֵ אֵ לָ יו יִ ָק ֵרא‪.‬מסכת ראש השנה‪ .‬ראש השנה לשנים‬ ‫לשמיטים וליובלות‪ .‬‬ ‫ּומי יָרּום‬ ‫ִמי יִ ָשפֵ ל‪ִ .‬באחד בשבט‪ .‬באחד בתשרי‪ .‬‬ ‫ּומי בַ ַחּיָה‬ ‫ִמי בַ חֶ ֶרב‪ִ . בית הלל‬ ‫אומרין‪ ..‬ומסרטבה לאגריפנה (אֻ ם‪-‬א‪-‬דרג') ‪.‬‬ ‫וְ ָ‬ ‫ּובשופָ ר גָדול יִ ָת ַקע‪.‬‬ ‫ּומי בַ ְס ִקילָ ה‬ ‫יקה ִ‬ ‫ִמי בַ חֲ נִ ָ‬ ‫ָנּוע‬ ‫ּומי י ַ‬ ‫ָנּוח ִ‬ ‫ִמי י ַ‬ ‫ּומי יִ ָט ֵרף‬ ‫ִמי יִ ָש ֵקט ִ‬ ‫ּומי יִ ְתיַסָ ר‬ ‫ִמי יִ ָשלֵו‪ִ .‬מסכת ראש השנה‪ .‬‬ ‫ּוצ ָד ָקה‬ ‫ּות ִפלָ ה ְ‬ ‫ּותשּובָ ה ְ‬ ‫ְ‬ ‫רע ַהגְ ז ֵָרה‪.‬‬ ‫ּומי בַ ּצָ ָמא‬ ‫ִמי בָ ָר ָעב‪ִ .

‬אֲשֶ ר חֵ ְרפּו נַפְ שָ ם בַ ִמלְ חָ מָ ה עַל‬ ‫ּומחּוצָ ה לָּה בִ ידֵ י ְמ ָרצְ חִ ים מֵ ִא ְרּגּונֵי הָ טֶ רֹור‪.‬וְ אַ נְ שֵ י קְ הִ ילֹות הַ מֹו ִדיעִ ין‪ .‬‬ ‫אמר ָאמֵ ן‪.‬‬ ‫ֲטּורי הַ נִ צָ חֹון ח ִ‬ ‫הַ כְ בֵ דָ ה ‪.‬אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח‬ ‫רעות שבעה נפשי‪ .‬רוב בניו וקנייניו על העץ תלית‬ ‫יוונים נקבצו עלי‪ .‬יִ הְ יּו חַ לְ לֵי מַ ַע ְרכֹות יִ ְש ָראֵ ל ע ֵ‬ ‫משנה‪ .‬שּנִּ ְש ְרפּו‬ ‫מַ זְ ִּה ִּירים אֶ ת כל הַ ּנְ שמוֹת ֶשל ֵש ֶשת ִּמילְ י ֹונֵי הַ ּי ִּ‬ ‫ַאצים וְ עוֹזְ ֵריהֶ ם ִּמ ְשָאר הֶ עַ ִּמים‪ .‬‬ ‫ה' הּוא נַחֲ לתם‪ .‬ושם תודה נזבח‬ ‫‪.‬הוציא את הסגולה‬ ‫‪.‬‬ ‫ְתקּומַ ת יִ ְש ָראֵ ל‪ .‬חַ ָילֵי צְ בָ א‪-‬הַ ֲה ָגנָה לְ יִ ָ‬ ‫הַ ּלֹוח ֲִמים בְ מַ ע ְַרכֹות הָ ָעם‪ .‬וְ כָל ִמי שֶ נִ ְרצְ חּו בָ אָ ֶרץ ִ‬ ‫ּומ ִסירּות הַ ֶנפֶש שֶ ל הַ נִ ְספִ ים בַ מַ ע ֲָרכָה‬ ‫בּורה ּוקְ דֻשָ ת הָ ָרצֹון ְ‬ ‫ֲלּומים וְ חֶ ְמדַ ת הַ ּגְ ָ‬ ‫יִתבָ ַרך בְ ז ְַרעֹו וְ ֶיאֱבַ ל עַל זִיו הָ ע ִ‬ ‫שראֵ ל וְ ְ‬ ‫יִ זְכֹּ ר יִ ָ‬ ‫ֲתּומים בְ לֵב יִ שְֹּ ָראֵ ל לְ דֹור ּדֹור‪.‬שּנֶהֶ ְרגּו ‪ֶ .‬כי ארכה השעה‪ ..‬וְ י ְִּצרוֹר בִּ ְצרוֹר הַ חַ ּיִּים אֶ ת נִּ ְשמו ֵֹתיהֶ ם‪.‬וְ נֹ ַ‬ ‫יזכור לחללי מלחמות ישראל ונפגעי פעולות האיבה‬ ‫שראֵ ל‪ .‬ונהיתה לו למוקש‪ .‬ב ַמעֲ לוֹת ְקדו ִֹּשים ְ‬ ‫ְהּודים‪ .‬הַ ְמצֵ א ְמנּוחה נְ כוֹנה עַ ל כַנְ פֵ י הַ ְשכִּ ינה‪ְ .‬‬ ‫‪.‬קץ בבל זרבבל‪ .‬חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן מצולה‬ ‫דביר קדשו הביאני וגם שם לא שקטתי‬ ‫‪.‫על הניסים לחג החנוכה‪.‬בְ גַן עֵ דֶ ן ְתהֵ א ְמנּוחתם‪ .‬ופרצו חומות מגדלי ‪.‬לעת תכין מטבח מצר המנבח‬ ‫‪.‬אזי בימי חשמנים‬ ‫‪.‬‬ ‫בִּ ימֵ י מַ ִּת ְתיה בֶ ן יוֹחנן כֹהֵ ן גדוֹל חַ ְשמוֹנ ִּאי ּובניו כְ ֶשע ְמדה מַ לְ כּות יון ה ְרשעה עַ ל עַ ְמָך י ְִּשראֵ ל לְ ַשכְ חם תוֹרתְך‬ ‫ּולְ הַ עֲ בִּ ירם מֵ חֻ ֵקי ְרצוֹנְך וְ אַ תה בְ ַרחֲ מֶ יָך ה ַרבִּ ים עמַ ְדת להֶ ם בְ עֵ ת צרתם ַר ְבת אֶ ת ִּריבם ַדנְ ת אֶ ת ִּדינם נ ַק ְמת אֶ ת‬ ‫ּוטמֵ ִּאים ְביַד ְטהו ִֹּרים וְ ז ִֵּדים ְביַד‬ ‫יקים ְ‬ ‫נִּ ְקמתם מ ַס ְרת גִּ בו ִֹּרים בְ יַד חַ ל ִּשים וְ ַרבִּ ים בְ יַד ְמעַ ִּטים ְּורש ִּעים בְ יַד צַ ִּד ִּ‬ ‫ַאחר כְך‬ ‫עו ְֹס ֵקי תוֹר ֶתָך לְ ָך ע ִּשית ֵשם גדוֹל וְ קדוֹש בְ עוֹלמְך ּולְ עַ ְמָך י ְִּשראֵ ל ע ִּשית ְתשּועה גְ דוֹלה ּו ֻפ ְרקן כְ הַ ּיוֹם הַ ֶזה וְ ַ‬ ‫יתָך ּופִּ ּנּו אֶ ת הֵ יכלֶָך וְ ִּטהֲ רּו אֶ ת‪ִּ -‬מ ְקד ֶשָך וְ ִּה ְדלִּ יקּו נֵרוֹת ְב ַח ְצרוֹת ק ְד ֶשָך וְ ק ְבעּו ְשמ ֹונַת יְמֵ י חֲ נֻכה‬ ‫באּו בנֶיָך לִּ ְדבִּ יר בֵ ֶ‬ ‫אֵ לּו בְ הַ לֵל ּובְ הוֹדָאה וְ ע ִּשית עִּ מהֶ ם נִּ ִּסים וְ נִּ פְ לאוֹת וְ נוֹדֶ ה לְ ִּש ְמָך הַ גדוֹל סֶ לה‪.‬ואויב שמו מחית‬ ‫‪.‬בשעבוד מלכות עגלה‬ ‫‪.‬נקום נקמת עבדיך‪ .‬ובידו הגדולה‪ .‬וגאוותו נשבתה‬ ‫ראש ימיני נשאת‪ .‬הַ בִ טָ חֹון‪ .‬וְ יַעֶ ְמדּו לְ גוֹרלם לְ ֵקץ הַ ּי ִּמין‪ .‬כמעט שעברתי‬ ‫‪.‬הַ ִמ ְשטָ ָרה וְ שֵ רּות בָ תֵ י הַ סֹּ הַ ר‪ .‬‬ ‫הפיוט "מעוז צור" להדלקת נרות חנוכה‪.‬לקץ שבעים נושעתי‬ ‫כרות קומה ברוש בקש‪ .‬וְ כָל לֹוחֲמֵ י הַ מַ ְחתָ רֹות ַוח ֲִטיבֹות‬ ‫יִ זְכֹּ ר ָעם יִ ְש ָראֵ ל אֶ ת בָ נָיו ּובְ נֹותָ יו הַ ֶנ ֱאמָ נִ ים וְ הָ אַ ִמיצִ ים ‪.‬‬ .‬ויין רעל מסכתי‪ .‬בִּ ידֵ י הַ ְמ ַר ְצ ִּחים הַ ג ְֶרמנִּ ים הנ ִּ‬ ‫בְ סֵ ֶתר כְ נפיו לְ עוֹל ִּמים‪ ..‬וקרב קץ הישועה‬ ‫‪.‬שּנִּ ְשחֲ טּו‪ֶ .‬‬ ‫ּוטהו ִֹּרים כְ זוֹהַ ר הר ִּקיע‬ ‫אֵ ל מלֵא ַרחֲ ִּמים ש ֹוכֵן בַ ְמרו ִֹּמים‪ .‬ואין קץ לימי הרעה‬ ‫‪.‬כי זרים עבדתי‬ ‫‪.‬נעשה נס לשושנים‬ ‫בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים‪.‬חַ לְ לֵי הַ שוָֹאה ְבאֵ ירוֹפה‪ֶ .‬ביגון כוחי כילה‬ ‫‪.‬תיכון בית תפילתי‪ .‬חשוף זרוע קדשך‪ .‬ובא נוגש והגלני‪ .‬וטמאו כל השמנים‬ ‫‪.‬לך נאה לשבח‬ ‫‪..‬שבהֶ ן ְבנוֹת‬ ‫ָאמַ ר ַרבן ִּש ְמעוֹן בֶ ן ג ְַמלִּ יאֵ ל‪ֹ .‬לא היּו י ִּמים טוֹבִּ ים לְ י ְִּשראֵ ל כַחֲ ִּמשה עשר ְבָאב ּוכְ יוֹם הַ כִּ ִּ‬ ‫יְרּוש ַליִּם יו ְֹצאוֹת בִּ כְ לֵי לבן ְשאּולִּ ין‪ֶ .‬חיי מררו בקשי‪ .‬מאומה הרשעה‬ ‫‪.‬ובְ נוֹת יְרּוש ַליִּם יו ְֹצאוֹת וְ חוֹלוֹת בַ כְ ר ִּמים ‪.‬מסכת תענית פרק ד' משנה ז'‬ ‫פּורים‪ֶ .‬דחה אדמון בצל צלמון הקם רועים שבעה‪.‬שֹּלא לְ בַ ּיֵש אֶ ת ִּמי ֶשאֵ ין ל ֹו‪ּ ..‬אגגי בן המדתא‬ ‫‪.‬סדר מועד‪ .‬לכֵן בַ עַ ל ה ַרחֲ ִּמים י ְַס ִּת ֵירם‬ ‫וְ ֶשּנִּ ְספּו עַ ל ִּקדּוש הַ ֵשם ‪.‬‬ ‫מחבר‪ :‬מרדכי בן יצחק במאה הי"ג ?‬ ‫מעוז צור ישועתי‪ .‬ומנותר קנקנים‪ .

‬יום אחד‪ .‬שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות‪ .‬ונותנים צדקה לעניים‪.‬חד אמר ‪:‬הרי אנו‬ ‫חשובין לפניך כמתים‪ . בן שבעים לשיבה .‬ויביאו את המשיח טרם זמנו ‪.‬ ‫בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם‪.‬והתפלל‪.‬וכן ליצחק‪ .‫מקורות לשיעור מעגל החיים‬ ‫משנה‪ .‬אין בונים להם נפש על קברותיהן ‪-‬‬ ‫דבריהם הם זיכרונם‪ .‬מסכת בבא מציעא‪ . והצדיקים‪ .‬אמר לו‪ :‬עד שהקמתי את אברהם‪ .‬אמר להן‪ :‬אבותי ‪.‬וכן לעקב‪( .‬מסכת אבות פרק ה' משנה כ"א‬ ‫הוא (יהודה בן תימא) היה אומר ‪ :‬בן חמש שנים למקרא .‬‬ ‫תלמוד ירושלמי‪ . בן שישים לזקנה . בן ארבעים‬ ‫לבינה .‬‬ ‫והחזרתיו ‪. בן עשר למשנה . בן שמונה עשרה לחופה .‬מסכת סוטה דף ל"ד ע"ב‬ ‫"ויעלו בנגב ויבא עד חברון" (במדבר י"ג) "ויבאו" מבעי ליה! ("ויבואו"‪ .‬וחד אמר‪ :‬כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים ‪.‬סימן תקפא סעיף ד‬ ‫"מכבסין ומסתפרין בערב ר"ה‪ .‬‬ ‫קברי צדיקים‬ ‫תלמוד בבלי‪ .‬בקשו‬ ‫עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים‪.‬סדר נזיקין‪ .‬‬ ‫ר' יוסף קארו‪ ..‬ויש נוהגין לטבול בערב ראש השנה‪ .‬דף פ"ה ע"א – תרגום לעברית‬ ‫אליהו היה שכיח בישיבתו של רבי (ר' יהודה הנשיא)‪ . בן תשעים‬ ‫לשוח . בן שלוש עשרה למצות .‬‬ ‫"ומציינין את הקברות‪ . בן חמישים לעצה .‬פרק ב‪ .‬ויש מקומות נוהגין לילך‬ ‫על הקברות ולהרבות שם בתחנות‪ .‬הלכה ה‪:‬‬ ‫"תני רבן שמעון בן גמליאל (אבי ר' יהודה הנשיא) אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן‬ ‫זכרונן"‬ ‫הרמב"ם משנה תורה‪ .‬ ‫בן חמש עשרה לתלמוד .‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ .‬ספר שופטים הלכות אבל ד' ד'‪.‬שולחן ערוך אורח חיים‪ . בן שמונים לגבורה .‬שאל אותו)‪ :‬העירם כולם יחד? (ענה לו)‪ :‬אם יקומו כולם יחד‬ ‫ירבו בתפילה‪ .‬ונטל ידיו‪ .‬חיכה לו ולא‬ ‫בא‪( ..‬‬ ‫תלמוד בבלי מסכת תענית דף טז עמוד א‬ ‫למה יוצאין לבית הקברות? פליגי (חלוקים) בה רבי לוי בר חמא ורבי חנינא‪ ...‬‬ .‬מסכת שקלים‪ .‬היה לו לומר!) אמר‬ ‫רבא ‪:‬מלמד‪ .‬ראש חדש היה‪ .‬כשבא) שאל אותו מדוע אחר‪ .‬ובונין נפש על הקבר. בן שלושים לכוח .‬ולא יפנה אדם לבקר הקברות"‪. בן עשרים לרדוף .

‬יוסף דב סולובייצ'יק‬ ‫"בית הכנסת‪-‬מוסד ורעיון" בספרו"דברי הגות והערכה" ירושלים ‪ 2682‬עמ' ‪66-221‬‬ ‫"העשרה ‪ .‬הגֵן ָעלֶׁ ָ‬ ‫אשית ְׂצ ִמ ַּ‬ ‫לו‪ָּ ..‬סדר נזיקין מסכת אבות פרק ב' משנה י"ג‬ ‫"רבי שמעון אומר‪ :‬הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה‪ .‬אם שגרה תפילתו בפיו‪ .‬על ידי מניין של זקנים‪ .‬כי ה' אֱ ֵ‬ ‫יכם ַּההלֵ ְׂך ִע ּ ָמ ֶׁכם ְׂל ִה ּ ָלחֵ ם לָ ֶׁכם ִעם איבֵ ֶׁ‬ ‫לה ֶׁ‬ ‫המניין‪ .‬חלק ונחלה‬ ‫בכנסת ישראל טמירה המיוצגת ‪ ..‬שלא הותירו זכרון בודד ‪ .‬מעין שמונה עשרה‪. ואם לאו‪ .‬טביעת‬ ‫אצבעות יחידה על חולותיו הנודדים של הגורל האנושי‪ ..‬שאבד עליו הקלח‬ ‫בגלל נסיבות שהשתנו‪ .‬מסכת ברכות‪ .‬אינה אלא ביטוי לזלזול בתפילה ‪ .‬‬ ‫המורכבת מבני דורנו שלשה‪-‬עשר מליוני בני אדם‪ .‬‬ ‫"סדור תפלה עם פירוש שפת אמת ועם לקוטי יהודה" ‪ ..‬כנסת ישראל גלויה ‪.‬וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע ‪.‬ה ֹ‬ ‫ִמי ֶׁש ֵּב ַּר ְׂך אֲ ֹ‬ ‫בוא ָהעֲ ָרבָ ה ַּּב ַּּי ָּב ָשה‬ ‫דול ַּעד ְׂל ֹ‬ ‫להינ ּו ִמ ְׂ ּגבוּל ַּה ְּׂלבָ ֹנון ְׂו ַּעד ִמ ְׂד ַּּבר ִמ ְׂצ ַּריִ ם ו ִּמן ַּה ָ ּים ַּה ָּג ֹ‬ ‫ַּא ְׂר ֵצנ ּו ְׂו ָע ֵרי אֱ ֵ‬ ‫נאמר ָא ֵמן‪:‬‬ ‫הו ִש ַּיע ֶׁא ְׂת ֶׁכם‪ְׂ :‬ו ַּ‬ ‫יכם ְׂל ֹ‬ ‫ָּבאֲ ִויר וּבַּ ּיָם‪ּ ִ .‬ו ֹיועֲ ֶׁצ ָ‬ ‫אש ָ‬ ‫או ְׂרך וַּ אֲ ִמ ְּׂתך ְׂל ָר ֶׁ‬ ‫לו ֶׁמך ו ְּׂשלַּ ח ֹ‬ ‫יה ֻס ַּּכת ְׂש ֹ‬ ‫ְׂ ּב ֶׁא ְׂב ַּרת ַּח ְׂסדֶּׁ ָך ו ְּׂפרֹש ָעלֶׁ ָ‬ ‫טובָ ה ִמ ְּׂל ָפנ ָ‬ ‫ֶׁיך‪.‬העושה תפילתו קבע‪ .‬‬ .‬‬ ‫ְׂ‬ ‫עו ְׂמ ִדים ַּעל ִמ ְׂש ַּמר‬ ‫בו ֵתינ ּו ַּא ְׂב ָר ָהם יִ ְׂצ ָחק ְׂויַּעֲ קֹב הוּא יְׂ בָ ֵרך ֶׁאת ַּח ּיָלֵ י ְׂצבָ א הֲ ַּג ּנָה ְׂליִ ְׂש ָר ֵאל‪ָ .‬מתפלל היושב בציון ומתנה ‪" :‬אל‬ ‫הביטה דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה עד מתי עוזך לשבי ותפארתך ביד צר" עושה‬ ‫תפילתו חוכא ואטלולא‪ ..‬‬ ‫אלא מפני שהוא אינו בקו הבריאות לכן כל מה שאוכל מר אצלו‪ . או שאינו יודע מה הוא שח‪ .‬סדר זרעים‪ .‬‬ ‫ֹ‬ ‫מי שברך לחיילי צה"ל‪.‬שעברו מן העולם בדומיה ונטמנו בקברים חסרי ציון ‪ .".‬‬ ‫שינוי בנוסח התפילה ‪ -‬יוסף היינמן‬ ‫"שינויים בנוסח התפילה ובסדרי בית הכנסת"‪ .‬עשרה הנושאים תפילתם‬ ‫בבית הכנסת ‪ ..‬מתפללת עמם כנסת ישראל כולה‪ ..‬וצריך האדם לתקן דרכיו לעשות תשובה שיהיה בבריאות‬ ‫רוחנית‪ . רבי יהושוע אומר ומעין שמונה עשרה‪.‬בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה.‬ובלבד שלא ישמיט מלה מן המודפס בסידורים‪".‬צוּר יִ ְׂש ָר ֵאל ְׂו ֹגואֲ ֹ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫יה ְׂו ַּת ְּׂקנֵם ְׂ ּבעֵ ָצה‬ ‫יה‪ָ .‬דבקות עוורת בכל נוסח ‪ .‬‬ ‫משנה‪ .‬אלא‬ ‫רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא‪.‬או‪ -‬וזה גרוע יותר – שלא אכפת לו כלל מה הוא‬ ‫אומר ‪ ...‬ש ֶׁריה‪ְׂ .‬‬ ‫משנה‪ .‬הוא הדין שעה שהוא מבקש שה' ישבור עולנו מעל צוארינו ויוליכנו‬ ‫קוממיות לארצנו" .‬לכל איש מהם ‪ .‬וכנסת ישראל טמירה החובקת כל יהודי שחי‬ ‫אי פעם ‪ .‬תשושים וחולים‪.‬שלוחי העדה כולה ככלל אחד ‪ ..‬גדול וקטון‪ ..‬וליתר דיוק –מגולמת‪ .‬‬ ‫רבי עקיבה אומר‪ ..‬מקיפה היא את כל אלה ששמותיהם הונצחו וזכרונם ינון לעד‪ .‬אז המאכל מר בפיו ‪ .‬ב ֵרך ֶׁאת ְׂמ ִדינַּת יִ ְׂש ָר ֵאל ֵר ִ‬ ‫ָא ִבינ ּו ֶׁש ַּּב ּ ָש ַּמיִ ם‪ .‬לא בגלל שהמאכל לא טוב‪..‬מתפלל שמונה עשרה.‬ולכך צריך האדם להתפלל‬ ‫שיהיה דברי תורה ותפלה מתוקים בפיו‪ .‬פרק ד' משנה ג'‪-‬ד'‬ ‫רבן גמליאל אומר‪ .‬‬ ‫רבי אליעזר אומר‪ .‬‬ ‫איש את רעיהו חיים בלעו"‬ ‫תפילה לשלום המדינה‪.‬נציגיו של כלל ישראל הם ‪ .‬ואת כל אלה שחיו כבני‬ ‫בלי שם‪ .‬הם הם כנסת ישראל‪.‬ירושלים תשמ"ט‬ ‫"אם אדם אינו בקו הבריאות ואוכל מאכל ‪ .‬הוי מתפלל בשלומה של מלכות‪--‬שאלמלא מוראה‪.‬ואז כל מה שילמוד או יתפלל יהיה ערב בפיו‪".‬‬ ‫יהודה אריה לייב אלתר מגור‪..‬‬ ‫ְׂ‬ ‫יה‬ ‫יחת ְׂ ּגאֻ ּ ָל ֵתנ ּו‪ָ .‬שלהבת ‪28‬‬ ‫"שמרנות לשמה בתחום זה ודאי שאין לה כל הצדקה ‪ ..‫מקורות לשיעור סידור התפילה‬ ‫משנה‪ .‬אין תפילתו תחנונים‪.‬סדר נזיקין מסכת אבות פרק ג' משנה ב'‬ ‫"רבי חנניה סגן הכוהנים אומר‪ .

‬מגילה כו ע"ב)‬ ‫ורצועותיהן‬ ‫המטפחת כאריזה מוקדמת לספר התורה‪:‬‬ ‫גוללין ספר תורה במטפחות חומשין‪ .‬ופני כל שורה לאחורי השורה שלפניה‪ .‬וַ ּי ְִק ָּרא בֹו ‪ .‬אם היה כרוך במפה‬ ‫כל האוחז ספר תורה ערום‪ . וכל‬ ‫העם יושבין שורה לפני שורה‪ . מטפחות – לוקחין ספרים.‬‬ ‫ובערי אדום‪ ..‬עד שיהיו פני כל העם כלפני הקודש‪.‬וְ ָּאזְ נֵי כָּל ָּהעָּ ם ֶאל ֵס ֶפר ַה ָּ‬ ‫ַוּיָּבִ יא עֶ זְ ָּרא הַ ּכֹהֵ ן ֶאת הַ ָּ‬ ‫(נחמיה ח‪)4-2 :‬‬ ‫ּספֵר עַ ל ִמגְ דַּ ל עֵ ץ אֲ ׁשֶ ר עָּ שּו לַדָּ בָּ ר‬ ‫הַ ֹ‬ ‫ִמגְ דַּ ל עֵ ץ = בֵ ימה ‪( βέμα‬תרגום השבעים‪ .‬עמ' ‪)359‬‬ ‫כורכין תורה במטפחות תורה‬ ‫המטפחת כחיץ של כבוד‬ ‫כל כתבי הקודש מטמאין את הידיים‬ ‫לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו‪ .‬מאה ‪)11‬‬ ‫בימה = כלוב עץ גבוה‬ ‫רמב"ם (מאה ‪ )12‬משנה תורה‪ .‬לא בדפוסים) אלמנבר בערבית = מגדל המטיף במסגד‬ ‫(מילון הערוך ללשון חז"ל ‪ -‬נתן בן יחיאל הרומי‪ .‬מגילה כו ב)‬ ‫כורסיא = אלמנברי (רש"י על אתר בכתבי יד‪ ..‬הלכות תפילה‪ .‬ה)‬ ‫(ירושלמי ברכות פ"ו ה"ד)‬ ‫(בבלי שבת יד ע"א)‬ ‫במה‬ ‫תֹורה ‪ ..‬בבלי‪ .‬ידיים‪ .‬וַ ַּי ֲעמֹד עֶ זְ ָּרא‬ ‫תֹורה לִ פְ נֵי הַ ָּּקהָּ ל ‪ .‬טהרות‪ .‬תפילין ומזוזות ותיק של ספר תורה ונרתיק של תפילין‬ ‫(תלמוד בבלי‪ .‬עומד בארץ לפני התיבה‪ .‬ג‪ .‬יושבין שם על הכיסאות‪.. ספרים – לוקחין תורה‬ ‫מעלין בקודש ואין מורידין‬ ‫(תלמוד בבלי‪ .‬‬ ‫(ה) בתי כנסייות ובתי מדרשות‪--‬נוהגין בהן כבוד‪ .‬לוקחין בדמיו בית הכנסת.‬ופניה כלפני העם‪.‬מאה ‪ 3‬לפנה"ס) בֵ ימה ביוונית = מושב המלך‬ ‫כורסיא בארמית= כיסא‬ ‫בֵ ימה = כורסיא‪( .‬להדליק עששייות בבתי כנסייות‪ ..‬מגילה כז ע"א)‬ ‫במטפחות חומשין‪ .‬מכבדין אותן‪ .‬כדי שיעלה עליה הקורא בתורה או מי שהוא אומר לעם‬ ‫דברי כיבושין‪--‬כדי שישמעו כולם‪ ...‬מהדורת ליברמן‪ .‬ואחוריהם כלפני ההיכל.‬ולהציע בקרקען מחצלות כדי לישב עליהן‪.‬מעמידין אותה באמצע‪.‬פרק י"א הלכות ג' ‪ -‬ד'‬ ‫(ג) ומעמידין בימה בבית הכנסת באמצע הבית‪ .‬‬ .‬ומרבצין אותן‪ .‬ולא חומשין במטפחות ספר תורה‬ ‫(תוס' מגילה ג‪:‬כ‪ .‬‬ ‫ואחורי התיבה כלפני ההיכל‪ .‬‬ ‫(ד) כיצד העם יושבין בבתי כנסייות‪--‬הזקנים יושבין פניהם כלפני העם‪ .‬מגילה ג‪:‬א)‬ ‫מטפחות.‬וחומשים במטפחות נביאים וכתובים‪ . בית הכנסת – לוקחין תבה. תבה – לוקחין‬ ‫(משנה‪ .‬וכשמעמידין התיבה שיש בה ספר תורה‪ .‬אלא‪ .‬נקבר ערום [= מיתה בזויה ללא תכריכים]‬ ‫(משנה‪ ..‬כשאר העם‪.‬מנחות צט ע"א)‬ ‫ואלו הן תשמישי קדושה‪ :‬דלוסקמי ספרים‪ .‬ופניו לפני‬ ‫הקודש‪ .‬אבל לא נביאים וכתובים‬ ‫(בבלי‪ .‫פנים בית הכנסת – דף מקורות‬ ‫תבה‪:‬‬ ‫בני העיר שמכרו רחובה של עיר‪ .‬ונהגו כל ישראל בספרד‬ ‫ובמערב בשנער וארץ הצבי‪ .‬‬ ‫וכלפני הזקנים וכלפני פני התיבה‪ .‬ובעת ששליח ציבור עומד לתפילה‪ .

‬אטלס להיסטוריה יהודית"‬ ‫עידנים ירושלים ‪ 2682‬עמ' ‪35‬‬ .‫המפה מתוך‪:‬‬ ‫מרטין גילברט‪" .

‬אידיאולוגיות חינוכיות‪ :‬נקודת המבט‬ ‫המזרחית"‪.‬שנתן לנו משה‪ .‬‬ ‫מובא בתוך מיכאל מאיר "מסורת וקדמה"‬ ‫"היהדות אינה תופעה חולפת‪ .‬עצם העובדה שהוריו מסרו לו והשאירו אותו לבד עם המסורת דורש ממנו עבודת פירוש‬ ‫ועדכון‪.‬‬ .‬‬ ‫מצע פיטסבורג ‪ 1( 8111‬סעיפים) ‪The Pittsburgh platform‬‬ ‫סעיף ג'‪....‬שלהבת ‪28‬‬ ‫"שמרנות לשמה בתחום זה ודאי שאין לה כל הצדקה ‪ .‬אשר הגיע לשיא‬ ‫משמעותו בשבט אחד‪ .‬החיים המודרניים מציבים בפני המסורתי אתגרים שלא עמדו בפני אבותיו‪ .‬ושלהם בלבד‪ ..‬שאבד עליו הקלח בגלל‬ ‫נסיבות שהשתנו‪ ..‫מאיר בוזגלו‪" .‬חוקי חיים ומשפטים‪ .‬או על שלטון דתי ועל יהדות"‬ ‫"ואף כי ספר אלהי זה‪ .‬ובלבד שלא ישמיט מלה מן‬ ‫המודפס בסידורים‪".‬ככל שאתה מרבה להגות בספר זה‪ .‬צמתים ‪ :‬ערכים וחינוך בחברה הישראלית‪ . או שאינו יודע‬ ‫מה הוא שח‪ .‬גם מטמוני מטמונים של אמיתות‬ ‫תבונה והוראות אמונה‪ .‬דבקות עוורת בכל נוסח ‪ .‬אשר יש בהם לרומם ולקדש‬ ‫את חיינו.‬אינה אלא ביטוי לזלזול בתפילה ‪ .‬לאצור בתוכו‬ ‫מצוות‪ .‬דווקא אל היהדות מתקשרות כל התמורות הדתיות הגדולות‪ ..125-084‬‬ ‫המסורתי רואה את עצמו נאמן לעולם של הוריו‪ .‬‬ ‫שינוי בנוסח התפילה ‪ -‬יוסף היינמן‬ ‫בתוך‪" :‬שינויים בנוסח התפילה ובסדרי בית הכנסת"‪ .‬דסאו‪ 2189 -‬ברלין) "ירושלים‪ ..‬הוא מקבל מהוריו וממוריו‬ ‫ומעביר הלאה למשפחתו ולתלמידיו‪ .‬היהדות נושאת בתוכה פנימה את כוח עמידתה‬ ‫ועליה לשאוף להפצתה בקרב כלל האנושות‪ .‬ועל כן חייבת התמורה הדתית‬ ‫החדשה להתרחש אף היא דווקא בתוך היהדות‪" .‬עמ' ‪.‬ואין הוא מתחיל כלוח חלק שמכונן את עצמו מתוך עצמו‪ .‬או‪ -‬וזה גרוע יותר – שלא אכפת לו כלל מה הוא אומר ‪ .‬תשס"א‪ .‬לא נוותר בשום פנים על הכינוי שזכה‬ ‫לקללות רבות כל כך‪" -‬יהודי"‪ .‬כידוע‪ .‬מה שברור הוא שאין הוא מצטרף לקהילה שמקבלת את הפיתרון של רב‬ ‫לבעיות אלה‬ ‫משה מנדלסון‪ 2126( .‬מתפלל היושב בציון ומתנה ‪" :‬אל הביטה דל כבודנו‬ ‫בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה עד מתי עוזך לשבי ותפארתך ביד צר" עושה תפילתו חוכא ואטלולא‪..‬הירושה שקיבל מהוריו אינה קובעת‬ ‫סדרת פעולות קשוחה‪ ..‬כינוי שאליו מתקשרות ידיעת האל הטהורה ביותר‪ .‬לשכת‬ ‫המדענית הראשית‪ .‬‬ ‫הוא הדין שעה שהוא מבקש שה' ישבור עולנו מעל צוארינו ויוליכנו קוממיות לארצנו" .‬‬ ‫בתוך‪ :‬י' עירם ואחרים (עורכים)‪ .‬הקובעות‬ ‫פרספקטיבות תרבותיות‪ .‬לא הכל פתוח‬ ‫לביקורת‪ . אך דוחים אנו את כל החוקים והטקסים אשר אינם תואמים את השקפותיה והליכותיה של‬ ‫התרבות המודרנית‪".‬הנצרות והאסלאם צמחו מתוכה וניזונו ממנה‪ ." :‬רואים אנו טעם בהמשך קיומם של אותם טקסים‪ ..‬אלא נכס קמאי של המין האנושי‪ .‬המסורתי‬ ‫רואה את עצמו מסור לעולם של הוריו ומוריו‪ .‬הריהו כולל‪ .‬הללו עשויים להיפתר‬ ‫בדרכים שונות על ידי המסורתי‪ .‬מוכשר לעילא‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד החינוך‪ .‬כן תשתומם על עומק‬ ‫הדעות הגנוזות בו"‬ ‫אברהם גייגר (‪ 8181‬פראנקפורט‪ 8181 -‬ברלין) אודות מטרות האיגוד לרבנים‬ ‫מתקדמים‪.‬נועד להיות בעצם ספר חוקים‪ .‬חירות הנפש והטהרה‬ ‫המוסרית הנאצלות ביותר‪ ...

:‬יש למזג את היסודות המנוגדים ביותר‪ ..‬יש מי שחי‬ ‫באמונתו ומבקש שהכל יהא כפוף לה והוא רואה בתנאים שאינם תואמים אותה משהו יוצא דופן .‬‬ ‫זכריה פרנקל‪ 8118( .‬או שעצם עשייתם מעלה זכר אל‪..‬מן הניכור בכל זמן‪".‬חייבת היהדות תודה על הקלות רבות מאוד שבאמצעותן נשתמרה הגמישות שהגנה עליה בפני‬ ‫התאבנות ובאמצעותן נחלצה מן הקיפאון שבקבוע ועומד‪ ...‬ידו על התחתונה‪".‫משה סופר שרייבר (‪ 2192‬פראנקפורט‪ 2856 -‬פרשבורג)‪..... מורי הוראה קודמים פירשו את הכתוב בכתבי‬ ‫הקודש לפי רוח המשנה.‬‬ ‫שו"ת חת"ם סופר"‪ ..‬סמוך לארון הקודש ולא‬ ‫באמצע כמו שהיה‪.‬תיקון עולם" סימן צז‬ ‫"יגער ה' בך‪ ...‬זה התפקיד בהווה‪ .‬‬ ‫ר' חיים אלעזר שפירא‪" ..‬השאיפה כי בפינה אחת על פני האדמה‪ -‬וכמובן בארץ אבותינו אשר אליה אנו קשורים‬ ‫בזכרונות המקודשים ביותר‪ -‬שוב תקום עממיות משוחררת וחופשית ושאנו שוב נזכה לכבוד‪ ..‬דרבי יוסי ברבי חנינא דאמר‪ :‬ג' שבועות הללו למה? אחת‪ -‬שלא יעלו ישראל בחומה‬ ‫ואחת‪ -‬שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת‪ -‬שהשביע הקדוש ברוך‬ ‫הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי‪"..‬המבקש] להתגבר כנגד הצדיקים אנשי ירושלים!‪ .‬‬ ‫היהדות עצמה מאשרת שינויים רבים. ויש מי‬ ‫שלגביו ההווה‪ -‬הזמן לבדו‪ -‬משמש קנה מידה הקובע למדוד בו לפי מושגיו את הקדוש והנעלה"‬ ‫זכריה פרנקל‪– 8111 -‬אודות חירות לאומית‬ ‫"רעיון העצמאות יש בו גדולה וכח חיים הראויים לתשומת לב של כל אדם אציל נפש‪ ..‬פראג‪ 8181 -‬ברסלאו) "על רפורמות ביהדות"‬ ‫מובא בתוך‪ :‬רבקה הורביץ‪ " ..‬כיון דמקום אחיזתם הוא בזה המקום‪ .‬השטן‪[ .‬ובפרט בירושלים עיר הקודש‪ ...‬מסכת כתובות דף קיא ע"א‪:‬‬ ‫"בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה'" (ירמיהו כז) ורבי זירא [אמר]‪ :‬ההוא בכלי שרת‬ ‫כתיב‪ .‬שחדר לתוך החיים ושיווה צורה אחרת לעצם קיום המצוות וההלכות‪ ..‬לא] כי הקליפה היא על אפו ועל חמתו של הקב"ה‪ .‬זכריה פרנקל‪ -‬ראשית היהדות הפוזיטיבית ההיסטורית"‬ ‫תוך קיום מצוות מתקשר האדם קשר בל יינתק עם האלהי‪ ...‬לעוז‬ ‫רוח זה‪ ..‬לחקירה ודרישה זו‪ .‬ורב יהודה‪ :‬כתיב קרא אחרינא‪" :‬השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו' "‬ ‫(שיר השירים ב) ‪ .‬היהדות היא דת של מעשים‪ :‬בכוח‬ ‫מעשים שהם כשלעצמם חותרים לתיקון מידות האדם‪ .‬הרגיש לנשגב‬ ‫ולנעלה‪ .‬‬ ‫מבקשת היהדות להתרומם ולפאר את הקרבה לאלוהים‪.‬שיש בא"י‬ ‫תגבורת הקליפות מאד‪ .‬וזה סוד הכתוב "כי על אפי ועל‬ ‫חמתי היתה לי העיר הזאת" [ירמיה לב‪ .‬‬ ‫ורוצים להעמיד הבימה שקורים בתורה בסוף בית הכנסת‪ .‬‬ ‫"שמירת הקיים והתקדמות‪ ..‬‬ ‫תשובה‪ :‬הרמב"ם מפרש‪" :‬בונין תיבה באמצע בית הכנסת כדי שישמעו כולם בשווה" וכן‬ ‫כתבו 'טור' ורבי משה איסרליש‪ ..‬ואינם רוצים להניח בני אדם שע"י מעשיהם ולימודיהם [של בני אדם] עושים להם [לקליפות]‬ ‫ביטול‪..‬שיהיה נוי והרווחה יותר בבית הכנסת מאשר תעמוד באמצע‪..‬יש להם כח‬ ‫גדול‪ ...‬‬ ‫תלמוד בבלי‪ . המחברים שלאחר תקופת התלמוד פירשו את מחברי התלמוד פירוש מיוחד‬ ‫במינו‪ ..‬ומה שיש בו מן הקדוש‬ ‫והרוחני מתגבר ונוחל ניצחון על הבהמי והגשמי‪ ..‬חלק א' סימן כ"ח‬ ‫שאלה‪ :‬על דבר בית הכנסת ישנה שסתרו (הרסו) אנשי הקהל והרחיבו בנין החדשה לרומן בית אלוקינו‪.‬עלינו‬ ‫להכריז ולהודיע כי למרות אלפי שנים של סבל ובוז איננו מתייאשים מכוחנו ומרעיון של תחיה עצמאית‬ ‫מחודשת"‬ .‬וכל המשנה‪ ..

‬‬ ‫"יהדות בתוך המודרניות‪ -‬חיבורים על ההיסטוריה והדת היהודית"‪ .222 -‬‬ ‫כ‪29.322‬‬ ‫ביבליוגרפיה נבחרת לנושא ‪:‬‬ ‫"זמן יהודי חדש – תרבות יהודית עידן חילוני‪ -‬מבט אנציקלופדי" כתר ‪ 2221‬כרך שני עמ' ‪225-252‬‬ ‫רוחמה וייס גולדמן‪" .‬שנרומם את תקופתנו אל‬ ‫התורה‪ .‫הרש"ר הירש (‪ 8181‬האמבורג – ‪ 8111‬פראנקפורט)‪ .‬‬ ‫"שפה לנאמנים"‪ .‬מושב שורשים‬ ‫תלמידים במסגרות חינוך‬ ‫‪922‬‬ ‫‪6.‬תיקון! אבל אין כוונתה יכולה‬ ‫להיות אלא שהיהודים יקיימו את היהדות בדורנו‪ .‬‬ ‫"זכריה פרנקל‪ -‬ראשית היהדות הפוזיטיבית ההיסטורית"‪ .‬מרכז זלמן שז"ר תש"ן‬ ‫רבקה הורביץ‪.‬‬ ‫"הדת והחיים‪ :‬תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה"‪ .‬עלינו לתקן את חיינו על ידי זה שנכיר מחדש ולעומקה את היהדות‪ .‬‬ ‫"בין מסורת לקדמה‪ . אבל בשום אופן לא נוכל להסכים לתקן ולשנות את‬ ‫התורה הניצחית שניתנה לנו מאת ה' ולעולמי עולמים‪ .‬מרכז זלמן שז"ר תשמ"ד‬ ‫אברהם גייגר‪.‬מצפה הר חלוץ‬ ‫קיבוץ חנתון ‪ .‬רפורמה‪ .‬תולדות תנועת הרפורמה ביהדות"‪ .‬ואנו נורידנה מטה ‪ .‬מכתב שבעה עשר‬ ‫"עלינו באמת להכניס תיקונים בחיינו! רפורמה! להתאמץ בכל כוחותינו‪ .‬‬ ‫"מבחר כתבים על התיקונים בדת" מרכז זלמן שז"ר ומרכז דינור י"ם תש"ם‬ ‫אביעזר רביצקי‪" .‬ולא שנוריד את התורה ממעלתה כדי להתאימה אל התקופה‪ .222 -‬‬ ‫יישובים‬ ‫קיבוץ יהל‪ .‬שהם יגשימו את אותו האידאל‬ ‫הנצחי במסיבות הזמן הזה‪ .‬לפי רצון בני הדור הזה השואפים להקל את‬ ‫מעמסת חיינו‪ .‬איגרות צפון‪ .‬כדי להגיע לאותו השיא‪ .‬כתר וקרן מנדל ‪2226‬‬ ‫עמנואל אטקס‪.‬להשפיל מרומי‬ ‫ההר למורדות חיינו‪ .‬אלינו?! "‬ ‫‪2010‬‬ ‫בא צ הב‬ ‫הג ה עצ‬ ‫‪AJC 2010 Annual Survey of American Jew ish Opinion‬‬ ‫ע פ ק ‪Harris‬‬ ‫בב כ‬ ‫ב‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪2% 1%‬‬ ‫ק ט קטב ט‬ ‫‪1%‬‬ ‫א בט‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫בב‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫‪/‬הכ‬ ‫בט ב‬ ‫הג‬ ‫פ‬ ‫פש ט ה‬ ‫ה עצ‬ ‫הגדרה עצמית בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל ‪2009‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫רפורמים וקונסרבטיבים בישראל‬ ‫התנועה ליהדות מתקדמת‬ ‫התנועה המסורתית‬ ‫חברים‬ ‫כ‪22.‬נחדור אותה‬ ‫לרוחנו ונקיים אותה בכל כוחנו ובכל מעשה ידנו.‬אין כוונתה אלא חינוך עצמינו‪ .‬התורה ניתנה לנו כדי לרומם אותנו אל על‪ .‬עם עובד ‪2229‬‬ ‫מיכאל מאיר‪.‬הקץ המגולה ומדינת היהודים – משיחיות ציונות ורדיקליזם דתי בישראל" עם עובד תשנ"ד‬ .‬זרמים ביהדות בישראל‪ -‬אהבה יש בסופה" חמד"ת ‪2668‬‬ ‫מאיר בוזגלו‪.‬בכל הטוב‬ ‫והנעלה שבקרבנו‪ .‬קיבוץ לוטן‪ .‬ירושלים תשנ"ג‬ ‫מיכאל מאיר‪.