You are on page 1of 44

‫ראשיתה של שכונת "מורשה" ‪ -‬מוסררה בסוף המאה ה‪ 19-‬ותחילת המאה ה‪ .

20-‬מצפון לשכונה ‪-‬‬
‫רחוב הנביאים‪ ,‬ממזרחה ומדרומה ‪ -‬כביש מס‪ , 1 .‬דרך הצנחנים וחיל ההנדסה‪ ,‬ממערבה ‪ -‬רחוב‬
‫שבטי ישראל‪ ,‬מתחם עיריית ירושלים ושכונת ממילא‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪2‬‬

‫מפת שיק משנת ‪1894‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק‬
‫שמקיפה אותה כאשר‪ ,‬שכונת מורשה תוכננה למגורים עם פארק במרכזה‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪3‬‬

‫מקור השם מוסררה‪ ,‬בתרגום מערבית‪" :‬שופעת חינניות"‪ ,‬מצרארה‪ .‬לאחר מלחמת העצמאות‬
‫ניתן לחלקה המערבי של השכונה שהיה בתחום ישראל שם עברי‪" ,‬מורשה" שפירושו‪ ,‬מולדת‬
‫אבות שעברה בירושה לבניה‪ ,‬לפי דברי הנביא יחזקאל "לנו היא נתנה הארץ למורשה )יחזקאל‬
‫ל"ג‪ ,‬כ"ד(‪.‬‬

‫תצלום אווירי משנות העשרים‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪4‬‬

‫מפת המתחמים משנת ‪1938‬‬

‫מפת פרס משנת ‪1921‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪5‬‬

‫תצלום אווירי משנת ‪2015‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪6‬‬

‫יסודותיה של השכונה הוקמו על‪ -‬ידי קומץ ערבים נוצרים אמידים‬
‫שהתארגנו להקמת שכונה בקרבת שער שכם‪ ,‬מחוץ לצפיפות ולדלות‬
‫שאפיינה באותם ימים רובעי מגורים של ערבים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים‬
‫כאחד‪ .‬כשבע שנים חלפו מעת שעלה הרעיון עד שנסתיימה בניית הבתים‬
‫הראשונה בשכונה‪.‬‬

‫תצלומי אוויר משנות ה‪40 -‬‬
‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪7‬‬

‫בשכונה נבנו בתים‬
‫גדולים ומפוארים‪ .‬היו‬
‫אלו בתים מרווחים של‬
‫שתי קומות‪ .‬בכל קומה‬
‫ארבעה עד שישה חדרים‪,‬‬
‫בנוסף חדר שירותים‬
‫ומסביב גינה רחבת ידיים‪.‬‬
‫בקומה הראשונה‬
‫התגוררו ההורים עם‬
‫ילדיהם שטרם בגרו‪,‬‬
‫ובקומה השנייה הבנים‬
‫הנשואים‪.‬‬

‫מבט על השכונה בשנת ‪1930‬‬
‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪8‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬
‫אטלס ירושלים‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪9‬‬

‫שנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪ 20-‬היו שנות פריחתה של השכונה‪ .‬באותה עת‬
‫נסתיימה כליל מלאכת הבניה במקום‪ .‬החיים החברתיים בה התגבשו עד‬
‫שהפכה לסמל בכל הנוגע לשיתוף פעולה בין שכנים ולעזרה הדדית‪ .‬היות‬
‫ששכונת מוסררה הייתה צמודה לשכונות יהודיות‪ ,‬התגבשה בה אחדות‬
‫חברתית ערבית ולקראת מלחמת העצמאות ראו התושבים את עצמם‬
‫כחומה בפני "פלישת" היהודים אל מזרח העיר‪.‬‬

‫‪1936‬‬
‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪10‬‬

‫בשנת ‪ ,1948‬עם פרוץ‬
‫מלחמת העצמאות‪ ,‬שימשה‬
‫מוסררה בסיס ללוחמים‬
‫הערבים כנגד השכונות‬
‫היהודיות הסמוכות‪ :‬מאה‬
‫שערים‪ ,‬ובתי אונגרין‪,‬‬
‫ובגבולותיהן התלקחו קרבות‬
‫רבים‪.‬‬
‫בסוף חודש מאי ‪ ,1948‬עם‬
‫צאת הבריטים מארץ ישראל‪,‬‬
‫השתלטו חיילי חטיבת‬
‫"עציוני" על רוב בתי השכונה‪.‬‬
‫תוצאות המלחמה בירושלים‬
‫הותירו בה צלקות קשות‪ .‬חלק‬
‫ניכר מהתושבים נטשו את‬
‫בתיהם‪ ,‬בנינים רבים נפגעו‬
‫וחלקה המערבי של השכונה‬
‫היווה כחיץ בין שני חלקי‬
‫העיר‪.‬‬

‫מוסררה ‪1947‬‬
‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪11‬‬

‫חלקה הגדול )המערבי( נשאר בידי ישראל וחלקה המזרחי היה בידי השלטון הירדני‪ ,‬כששטח ההפקר )כיום‬
‫כביש מס' ‪ ( 1‬חוצץ בין חלקיה‪ .‬לאחר המלחמה התיישבו יהודים בבתים הנטושים‪ .‬היו אילו בעיקר עולים‬
‫מאסיה ומצפון אפריקה‪ .‬רחובה הראשי הוסב לשם הע"ח‪ ,‬לזכר ‪ 78‬קרבנות השיירה להדסה הר הצופים‬
‫שהותקפה ב‪ 13-‬אפריל ‪.1948‬‬

‫חתימת הסכם שביתת הנשק במוסררה ‪ 30‬בנובמבר ‪1948‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫מפת קו התפר מוסררה יוסי לנגוצקי‬

‫‪12‬‬

‫בראשית שנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ 20-‬נפתח פרק חדש בתולדות שכונה שסועה זו‪ .‬בבתים הפגועים נקלטו בעיקר‬
‫משפחות שעלו זמן קצר קודם לכן מארצות אסיה וצפון אפריקה‪ .‬אכלוס הבתים היה באותם ימים צעד בעל ערך‬
‫בטחוני רב‪ ,‬היות שהשכונה גבלה בחלק הירדני של ירושלים‪ .‬נוצרו אם כך שתי בעיות‪ :‬האחת הצורך לשמור על‬
‫הביטחון והשנייה – בעיית הקליטה של העולים החדשים‪ .‬כבר בשנותיה הראשונות של "מורשה" היהודית באו‬
‫לידי ביטוי בעיות שיהיו עתידות ללוות אותה במשך שנים רבות‪ .‬חברו כאן תנאי דיור קשים‪ ,‬משפחות גדולות דלות‬
‫אמצעים‪ ,‬שירותי חינוך וסעד שלא נתנו מענה נאות למצב וכל אלה הניבו תוצאות שליליות תוך זמן קצר‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪13‬‬

‫עד למלחמת ששת הימים‪ ,‬הייתה ממוקמת שכונת מורשה על גבול ירדן‪ .‬לכל אורך גבול זה הוקמו מוצבים‪,‬‬
‫הרחובות שיצאו מהשכונה מזרחה והמשך רחוב הנביאים אל שער שכם היו חסומים בקיר בטון גבוה‪ .‬לאחר‬
‫המלחמה סולקו המוצבים והחומות מהשכונה‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪14‬‬

‫לאחר מלחמת ששת הימים בשנת ‪1967‬‬
‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪15‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪16‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪17‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪18‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪19‬‬

‫בשנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 20-‬ראו את עצמם תושבי השכונה מקופחים‪ ,‬צמחה תנועת מחאה חברתית‬
‫בשם ה"פנתרים השחורים"‪ ,‬נעשו מאמצים רבים לשפר את תנאי החיים‪ ,‬להעלות את רמת החינוך במקום‬
‫ולספק תעסוקה לקשישים‪ .‬העיסוק המתמיד באורחות חיי התושבים ומתן פרסום לכל תופעה שלילית‬
‫בשכונה‪ ,‬הטביע חותם אופייני לשכונה‪ .‬המצב הגיע לידי כך שגם כאשר נעשו פעולות חיוביות בשכונה‪ ,‬הן‬
‫על ידי התושבים והן מצד עיריית ירושלים ורשויות נוספות‪ ,‬הן טבעו בים של דעות קדומות כאילו לשכונה‬
‫כבר אין עוד תקנה‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪20‬‬

‫למרות זאת אנו עדים לתופעה‬
‫בה יזמים ובעלי עניין אחרים‬
‫מבקשים לשנות את תכנית‬
‫השימור‪ ,‬למחוק בכך את‬
‫ההיסטוריה ולהפר את הפן‬
‫האסטטי של המקום‪ .‬לפני‬
‫מספר שנים נבנה בשכונה‬
‫בסמוך לחומת העיר העתיקה‬
‫בניין בגובה של שמונה קומות‬
‫המנוגד לתוכנית השימור‪.‬‬
‫בניין זה מסתיר את העיר‬
‫העתיקה והר הבית מתצפית‬
‫גג עיריית ירושלים‪ .‬המועצה‬
‫לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫דורשת למנוע פגיעה באופייה‬
‫ההיסטורי של שכונת מורשה‬
‫ולא לאפשר שינוי מתוכנית‬
‫השימור המקורית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪21‬‬

‫רוב בתיה של שכונת מוסררה הם בתים דו קומתיים שנבנו בין שנת ‪ 1880‬לשנת ‪ ,1918‬תאריך בנייתם‬
‫)בעיקר ברח' הע"ח( מציין בכניסות הראשיות בסורג או באבן הראשה‪ .‬הבית הדו קומתי ברחוב הע"ח ‪ 3‬נבנה‬
‫בשנת ‪ ,1906‬הבית ברחוב הע"ח ‪ 5‬בשנת ‪, 1910‬הבית ברחוב הע"ח ‪ 6‬בשנת ‪ ,1901‬והבית ברחוב הע"ח ‪7‬‬
‫בשנת ‪.1909‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪22‬‬

‫בתחילת שנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 20-‬נכללה שכונת מוסררה במיזם שיקום שכונות והושקעו בה תקציבים‬
‫רבים מטעם ממשרד השיכון והסוכנות היהודית‪ .‬נערכה תוכנית שימור ושיקום של השכונה‪ ,‬תכנית בניין עיר‬
‫מס' ‪ , 2902‬שעיקרה הייתה עבור התושבים עצמם‪ .‬תוכנית זו נערכה על ידי האדריכלים דוד גוגנהיים ואלכס‬
‫בלוך ז"ל‪ ,‬בשיתוף עם נציגי תושבי השכונה שהיו מוכנים לתרום לשיפור ולשינוי פני השכונה‪ .‬היה רצון עז‬
‫לפעול למען תושבי המקום ובתחילה החל שיקומם של החללים הציבוריים‪ .‬הותקנה "כיכר הפירמידה" עם‬
‫עצי הזית‪ ,‬המדרכות והסמטאות רוצפו‪ ,‬הותקנו עמודי תאורה‪ ,‬אושרו תוספות בנייה ושופצו בניינים רבים‪,‬‬
‫וכל זאת עם דגש על אפיון של שכונה היסטורית‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪23‬‬

‫הבית ברחוב הע"ח ‪.8‬‬
‫לפני מלחמת העצמאות‬
‫הייתה מוסררה שכונת‬
‫רווחה והתגוררו בה‬
‫ערבים רבים בעלי‬
‫מקצועות חופשיים‪,‬‬
‫רופאים‪ ,‬עורכי דין‪,‬‬
‫מהנדסים‪ ,‬מורים ואנשי‬
‫עסקים‪.‬‬
‫שלט אבן של המנתח‬
‫ורופא השיניים שנקבע‬
‫בעמוד של שער הכניסה‬
‫לבית בתקופת המנדט‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪24‬‬

‫הבניין ברחוב הע"ח ‪ .9‬זמן מה היה הבניין נטוש‪ :‬משנת ‪ 1986‬שכן בו מרכז אמנות של העירייה‪.‬‬
‫תחילה הפעילו בו חוגים לילדים מהשכונה ומחוצה לה וב‪ 1989-‬ייסד בקרבתו אבי סבג את בית הספר‬
‫לצילום מוסררה‪ ,‬ירושלים‪ .‬המרכז לאמנות התקיים בתמיכת האגף לאמנויות של עיריית ירושלים‬
‫ושימש כגלריה לאמנות וכגרפוטק‪ .‬לפני מספר שנים הועבר הבניין כולו לרשות בית הספר לצילום‪,‬‬
‫שלו גם מחלקות בבניין המתנ"ס שברחוב שבטי ישראל‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪25‬‬

‫בית החלונות ברחוב הע"ח ‪ :16‬בית שנבנה ב‪ . 1911-‬הוא דו קומתי בחזיתו הקדמית ו"מרובה קומות"‬
‫)עם חדרונים קטנים( בחזיתו האחורית שהיא סימטרית לחלוטין‪ .‬בבית שני אגפים וביניהם גרם‬
‫מדרגות חיצוני המוביל לארבע דירות הליוואן האופייניות לבתי דירות ערביים מהתקופה‬
‫העותומאנית‪ .‬בשנת ‪ 1998‬נחנך בקומת הקרקע המרכז למוסיקה מן המזרח‪ .‬בשנת ‪ 2002‬נוספה‬
‫לבניין קומה שלישית‪.‬‬

‫תמונה משנת ‪1960‬‬
‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪26‬‬

‫מנזר ובית ספר של האחיות הסלזיאניות ברחוב הע"ח ‪ . 18‬את המתחם הקים המסדר הסלזיאני הקתולי‪.‬‬
‫פעילותו של המסדר הסלזיאני בארץ ישראל החלה ב‪ . 1891-‬המסדר התמקד במפעלי חינוך‪ ,‬במוסדות‬
‫צדקה‪ ,‬בעבודת חקלאות ובפעילות מנזרים‪ .‬בית הספר שוכן בשלושה בניינים שהוקמו בתקופות שונות‪.‬‬
‫הבניין הראשון ב‪ – 1905-‬כיום שוכנים בו משרדי ההנהלה ומגורי הנזירות‪ .‬בניין נוסף נבנה ב‪1926-‬‬
‫והיום הוא משמש כאכסניה לצליינים ולסטודנטים‪ .‬הבניין השלישי נבנה ב‪ 1937-‬וכיום שוכן בו גן ילדים‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪27‬‬

‫בית שטרויס ברחוב הע"ח‬
‫‪ .20‬בית חצר דו קומתי‬
‫ארוך – אחד הבתים‬
‫היהודיים המעטים שנבנו‬
‫בשכונת מוסררה בסוף‬
‫המאה ה‪ .19-‬לפני‬
‫שניזוק במלחמת‬
‫העצמאות היו בו‬
‫כשלושים דירות מגורים‪,‬‬
‫בית כנסת ובית מדרש‪.‬‬
‫את הבית הקים שמואל‬
‫ב"ק‪ ,‬בנו של ניסן ב"ק‪.‬‬
‫בראשית שנות ה‪ 90-‬של‬
‫המאה ה‪ 20-‬שופץ הבניין‬
‫בחלקו וכיום נמצאת בו‬
‫ישיבת לב ירושלים‪.‬‬
‫פעילותה של הישיבה‬
‫תורמת בין היתר‬
‫להתחרדותה ההדרגתית‬
‫של שכונת מוסררה‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪28‬‬

‫בית המדרגות ברחוב‬
‫דניאל ‪ .3‬בית דו קומתי‬
‫ובו שני אגפים גרם‬
‫מדרגות חיצוני במרכז‬
‫החלל שבין שני האגפים‪,‬‬
‫הנתמך בארבעה עמודי‬
‫מתכת גבוהים והמחבר‬
‫אותם‪ ,‬מוביל אל הדירות‬
‫שבבית‪ .‬בית המדרגות‬
‫חריג בצורתו בשכונת‬
‫מוסררה שרוב בתיה דמויי‬
‫קופסה‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪29‬‬

‫בתי שיכון ציבוריים ברחוב דניאל ‪ 15‬ו‪ – 16-‬שני בתים מלבניים ארוכים שעוצבו על פי דגם שיכוני‬
‫הרכבת שנבנו ברחבי הארץ בסוף שנות ה‪ 50-‬ובשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ .20-‬הבניינים שצורתם הפרה‬
‫את אופי בתיה ההיסטוריים של השכונה נועדו במקור לבני הדור הצעיר של המשפחות שגרו בשכונה‪.‬‬
‫בשני הבתים גם יחד ישנן ‪ 110‬יחידות דיור‪ .‬שטחה המקורי של כל דירה היה כ‪ 50-‬מ"ר שלא התאימו‬
‫למשפחות ברוכות הילדים שהתגוררו בהן‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬נוספו לבניינים "שכבות‬
‫חדרים" בחזיתות הראשיות‪ ,‬כדי להגדיל את שטח הדירות‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪30‬‬

‫מבני הארגון יד לקשיש ברחוב שבטי ישראל ‪ 12‬ו‪ ,14-‬האחד חד קומתי והשני דו קומתי‪ ,‬נבנו בשנת‬
‫‪ . 1884‬המבנה הדו קומתי שימש כמעונו של הבישוף האנגלי‪ .‬כיום משמשים שני המבנים את יד‬
‫לקשיש – ארגון של מתנדבים שייסדה בירושלים בשנת ‪ 1962‬מרים מנדילוב‪ .‬הארגון מסייע לקשישים‬
‫שרובם מיעוטי יכולת ומוגבלים באמצעות העסקתם בסדנאות לאומנות‪ ,‬בקיום מועדון ומרפאת שיניים‬
‫ובאספקת ארוחות חמות‪ .‬בחנות שברחוב שבטי ישראל ‪ 14‬שהפכה עם הימים למוקד עלייה לרגל‬
‫נמכרות עבודותיהם של הקשישים‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪31‬‬

‫פסיפס יצירת הקהילה בשנת ‪ 2006‬ברחוב הע"ח‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪32‬‬

‫הכנסייה הרומנית‪-‬אורתודוקסית נבנתה בתקופת המנדט הבריטי ברחוב שבטי ישראל ‪ 46‬על שם סנט‬
‫גיאורגיוס‪ .‬בראש הכנסייה עומד כוהן דת במעמד ארכימנדריט )ראש מנזר(‪ .‬הכנסייה מספקת את‬
‫צרכיהם הדתיים של הצליינים מרומניה‪ ,‬של העובדים הזרים ושל נוצרים רומנים שקיבלו אזרחות‬
‫ישראלית‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪33‬‬

‫בית הספר "מעלה" ברחוב שבטי ישראל ‪ 20‬הוקם בשנת ‪ .1995‬מייסדיו שמו להם למטרה לתת מענה לצורך‬
‫שהתעורר בקרב הציבור הדתי לאומי לעסוק במקצועות התקשורת וליצור מקום מקצועי שיכשיר יוצרי קולנוע‬
‫שומרי מצוות‪ ,‬כדי להעניק להם כלים‪ ,‬רקע והשכלה לעסוק בקולנוע יהודי וישראלי מקורי‪ .‬יוצרים שיש להם גישה‬
‫אל אוצרות הרוח היהודיים ויכולים לעשות קולנוע איכותי‪ ,‬עכשווי ומעודכן‪ ,‬המתכתב עם הקולנוע העולמי‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪34‬‬

‫מלון בית אוליבט )לשעבר( ברחוב שבטי ישראל ‪ 24‬ו‪ .26-‬ב‪ 1880-‬נחנך מלון ‪ Olivet House‬שנועד‬
‫למיסיונרים‪ ,‬לאנשי דת ולתיירים‪ .‬המלון פעל גם בתקופת המנדט‪ .‬כיום שני המבנים משמשים‬
‫למגורים‪ .‬בעבר חיבר ביניהם מעבר עילי שכיום נשארו ממנו רק שרידים‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪35‬‬

‫שערים ודלתות ברחבי שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪36‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪37‬‬

‫מוזיאון על התפר ‪ /‬עמדת תורג'מן – ברחוב חיל ההנדסה ‪ . 4‬מוזיאון חברתי לאומנות עכשווית‪ ,‬ראשון מסוגו‪.‬‬
‫באמצעות תערוכותיו מעלה המוזיאון לדיון סוגיות חברתיות שנויות במחלוקת העומדות במרכז השיח הציבורי‪ .‬אל‬
‫מול מציאות רווית קונפליקטים וברוח זכויות האדם‪ .‬המוזיאון נפתח בשנת ‪ 2005‬ביוזמתו של רפי אתגר‪ ,‬המשמש‬
‫כאוצרו הראשי‪ ,‬הודות לתרומתה הנדיבה ותמיכתה המתמשכת של משפחת גאורג פון‪-‬הולצברינק מגרמניה‪,‬‬
‫באמצעותה של הקרן לירושלים‪ .‬המבנה הינו אחד מהמבנים המפוארים שנבנו בצפון העיר בשנת ‪ 1932‬ע"י‬
‫האדריכל אנתוני ברמקי לחסן תורג'מן‪ ,‬ומכאן שמו‪ .‬במלחמת העצמאות ננטש ע"י דייריו הערבים ונתפס ע"י‬
‫ההגנה והוסב לעמדה ומוצב קדמי להגנת ירושלים ממזרח ואבטחת שער מנדלבאום‪ ,‬עד למלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪38‬‬

‫המבנה ברחוב שבטי ישראל‬
‫‪ 23‬נבנה בשלבים במחצית‬
‫השנייה של המאה ה‪.19-‬‬
‫בבניין יש שילוב של בליטות‬
‫ונסיגות‪ ,‬של קשתות אבן‪ ,‬של‬
‫חלונות קמורים‪ ,‬של מבנה‬
‫כניסה מודגש ושל גגוני‬
‫רעפים‪ .‬שער הברזל בגדר‬
‫שמקיפה את הבניין דומה‬
‫בעיצובו לשער של כנסיית‬
‫סנט פאול‪ ,‬שבעברו האחר‬
‫של הרחוב‪ .‬בראשית המאה‬
‫ה‪ 20-‬רכשה את הבניין‬
‫הקיסרית האתיופית טאיתו‬
‫והוא עדיין בבעלות‬
‫האתיופים‪ .‬בשנות ה‪ 30-‬של‬
‫המאה העשרים שכן בבניין‬
‫בית ספר לחרשים‪ .‬מאמצע‬
‫שנות הארבעים ועד אמצע‬
‫שנות החמישים היה חלק‬
‫ממבני רשות השידור‪ .‬אח"כ‬
‫עד שנת ‪ 1972‬שימש בית‬
‫ספר ומועדון נוער על שם‬
‫דוד רמז‪ .‬ב‪ 1999-‬שופץ‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪39‬‬

‫מנזר נוטרדם ‪ -‬אחד המבנים הצרפתים הגדולים והמרשימים בירושלים‪ .‬המנזר נבנה ע"י נזירים צרפתים‬
‫קאתולים ממסדר "האימפרסיוניסטים"‪ ,‬ברחוב הצנחנים סמוך ל"שער החדש" בחומת העיר העתיקה‬
‫)צפונית‪-‬מזרחית(‪ .‬מבנה המנזר מלבני אורכו כ‪ 90-‬מטרים‪ ,‬במרכזו כנסייה )קפלה( ומשני צדיו אגף ניצב‬
‫שאורכו כ‪ 45-‬מטרים‪ .‬הבניין מתנשא לגובה ‪ 4‬קומות גבוהות וקומת מרתף וגובהו הכולל כ‪ 23-‬מטרים‪ .‬על‬
‫גג המנזר שני מגדלי פעמונים מתומנים‪ ,‬הבולטים בעיצובם בדמות צריחי טירות; הגג מוקף מעקה אבן‪,‬‬
‫מגולף בצורת עיגולים ובתוכם צלב‪ .‬על גג המנזר שני מגדלי פעמונים מתומנים‪ ,‬הבולטים בעיצובם‬
‫בדמות צריחי טירות; הגג מוקף מעקה אבן‪ ,‬מגולף בצורת עיגולים ובתוכם צלב‪ .‬צמד מגדלי הפעמון נבנו‬
‫בשלב מתקדם של הבנייה‪ ,‬ופסל המדונה ובנה הותקן לפני חנוכת הבניין ב‪ .1904-‬כיום משמש המבנה‬
‫כבית מלון יוקרתי בבעלות הוותיקן‪ ,‬בשם "נוטרדם דה ג'רוזלם" ובנוסף משמש מרכז דתי ורוחני לנוצרים‬
‫בירושלים‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪40‬‬

‫כנסיית סנט פול ברחוב שבטי ישראל ‪ .32‬הכנסייה נבנתה בשנת ‪ 1873‬על פי הכתוב בשבשבת שבראש‬
‫מגדל הפעמונים ונחנכה ב‪ . 1874-‬את הכנסייה הקימה אגודת המיסיון של הכנסייה האנגליקנית‪.‬‬
‫תושביה הערבים‪-‬נוצרים של שכונת מוסררה נהגו להתפלל שם‪ .‬את הבניין תכנן כנראה האדריכל‬
‫קונרד שיק‪ .‬שנים רבות עמדה בשיממונה עד ששופצה ב‪.2011-‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪41‬‬

‫מוסד דתי חינוכי בבעלותה של‬
‫הכנסייה האוונגלית‪-‬לותרנית של‬
‫פינלנד‪ ,‬השוכן במתחם שרכש‬
‫"מרכז שלהבתיה" בשנת ‪.1950‬‬
‫עד ‪ 1968‬הפעיל בו בית ספר‬
‫ופנימייה לילדים יהודים‪ ,‬ושפת‬
‫הלימוד בו הייתה עברית‪ .‬במתחם‬
‫שני בניינים‪ :‬האחד בחזית‬
‫הקדמית‪ ,‬הפונה לרחוב שבטי‬
‫ישראל‪ .‬זהו בית בסגנון אנגלי‬
‫קולוניאלי שנבנה ב‪ 1875-‬עבור‬
‫אגודת המיסיון של הכנסייה‬
‫האנגליקנית‪ .‬כיום הוא משמש‬
‫אכסניה לצליינים‪ .‬הבניין האחר‪,‬‬
‫בחלק האחורי של החצר‪ ,‬מבנה‬
‫קומתי בצורת ח'‪ ,‬נבנה בשנת‬
‫‪ 1963‬כחלק מהאכסניה ומשמש‬
‫גם את הנהלת המוסד‪ .‬בין שני‬
‫הבניינים משתרעת חצר גדולה‪.‬‬
‫במתחם מתקיימים קורסים‬
‫אקדמיים בעברית‪ ,‬בערבית‬
‫ובאנגלית‪ .‬בעבר פעל בו גם גן‬
‫ילדים בעיקר לילדי דיפלומטים‬
‫ואזרחים זרים‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪42‬‬

‫בית מחניים הנמצא ברחוב שבטי ישראל ‪ 34‬נבנה בשנת ‪ 1885‬כביתו הפרטי של הבנקאי‬
‫הגרמני‪-‬פרוטסטנטי יוהנס )יעקב( פרוטיגר‪ ,‬אחד מבתי העשירים של ירושלים במאה ה‪ .19-‬זהו אחד‬
‫מבתי המגורים מפוארים שנבנו בירושלים‪ .‬יעקב פרוטיגר גרמני יליד שוויץ‪ ,‬נשלח לירושלים‪ ,‬כדי‬
‫לשמש כסגן מנהל בנק המיסיון בעיר‪ .‬בתוך שנים ספורות הצליח יעקב פרוטיגר לרכוש את הבנק תחת‬
‫השם "בנק י‪ .‬פרוטיגר ושותפיו"‪" .‬קבוצת פרוטיגר" הקימה שכונות רבות בירושלים‪ .‬בית מחניים עוצב‬
‫בסגנון ניאו‪-‬קלאסי‪-‬רנסנסי‪ ,‬שהיה נפוץ באותה עת בבנייני פאר שונים בעיר‪ .‬הבניין תוכנן בצורה‬
‫סימטרית‪ ,‬ובמרכז החזית כניסה ראשית ייצוגית המעוטרת משני צידה בשני פילאסטרים הנושאים‬
‫גמלון משולש‪ .‬במרכז הגמלון חקוק שם הבית מחניים ‪ Mahanaim‬בראשית לב‪ ,‬ב "ויקרא יעקב את‬
‫שם המקום ההוא מחניים"‪ .‬כיום משמש הבניין ללשכת שר החינוך‪.‬‬

‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪43‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים‪ :‬איציק שוויקי‬
‫צילומים היסטוריים‪ :‬יצחק סעד‬
‫מאגר אדר' דוד קרויאנקר‬
‫מאגר אדר' משה שפירא‬
‫מאגר אדר' אוריאל אדיב‬
‫רחוב הנביאים שכונת החבשיים ושכונת מוסררה –דוד קרויאנקר‬
‫מאגר הקונגרס האמריקאי‬
‫ארכיון עיריית ירושלים‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪ :‬דמיטרי שוסטקוביץ' ‪ -‬ואלס מס' ‪2‬‬
‫יוני ‪2015‬‬
‫שכונת מורשה ‪ -‬מוסררה‬

‫‪44‬‬