‫מזרח ירושלים‪-‬תמונת מצב‬

‫ירושלים לפני ‪1967‬‬

‫ירושלים הישראלית‬ ‫ירושלים הירדנית‬
‫כ‪ 38,000-‬דונם‬ ‫כ‪ 6,000-‬דונם‬
‫כ‪ 150,000-‬יהודים‬ ‫כ‪ 9,000-‬פלסטינים‬

‫העיר העתיקה‬
‫ירושלים אחרי ‪1967‬‬
‫גבול מוניציפאלי חדש‬

‫מיד בתום המלחמה‪,‬‬

‫שרטטה ועדה צבאית‬
‫מיוחדת את קו הגבול‬
‫המוניציפאלי של‬
‫ירושלים – על פי‬
‫שיקולים אסטרטגיים‬
‫ביטחוניים‪ .‬ולמעשה‬
‫‪ 71500‬דונם סופחו‬
‫לירושלים‪.‬‬
 ‫ראמללה‬
‫בשטח שסופח לירושלים‬
‫היו ‪ 28‬כפרים פלסטינים‬
‫ובהם ‪ 70,000‬פלסטינים‪.‬‬
‫הפלסטינים בירושלים‬ ‫אזור תעשיה‬
‫עטרות‬
‫קיבלו‬
‫מעמד של תושבי קבע‬
‫בישראל‬ ‫נווה יעקב‬
‫(לא אזרחים)‬
‫ישראל הפקיעה כשליש‬ ‫פסגת זאב‬
‫רמות‬
‫מהקרקעות שסופחו‬
‫רמת שלמה‬
‫לירושלים (כ‪ 21,000-‬דונם)‬ ‫הגבעה‬
‫הצרפתית‬
‫והקימה שכונות ישראליות‪.‬‬ ‫רמות אשכול‬

‫בשנת ‪ 2010‬חיים‬
‫כ‪ 190,000-‬ישראלים‬
‫בשכונות מעבר לקו הירוק‬
‫בירושלים‪.‬‬ ‫תלפיות מזרח‬
‫מקרא‪:‬‬
‫כ‪ 305,000-‬פלסטינים‬ ‫שכונות פלסטיניות‬
‫גילה‬
‫מתגוררים בשכונות‬
‫שכונות יהודיות‬
‫הפלסטיניות במזרח‬ ‫הר חומה‬

‫ירושלים‪ ,‬ועוד כ ‪ 340‬אלף‬ ‫הגבול המוניציפלי‬

‫ישראלים חיים במערב‬ ‫בית לחם‬
 ‫פתרון אפשרי בירושלים‬

‫‪...‬העיקרון הכללי הוא שאזורים ערביים‬

‫יהיו פלסטיניים‪ ,‬ואזורים יהודיים יהיו‬
‫ישראליים‪...‬‬
‫תכנית קלינטון‪ ,‬דצמבר ‪2000‬‬
 ‫מקרא‪:‬‬
‫שכונות פלסטיניות‬

‫שכונות יהודיות‬

‫הגבול המוניציפלי‬
‫גבול פוטנציאלי‬
 ‫‪ .1‬שכונות גדולות‪ ,‬ביוזמה‬
‫שכונה חרדית‬
‫ממשלתית שנועדו לבודד‬
‫בעטרות‬ ‫את מזרח ירושלים מהגדה‬
‫אגן האיילות‬
‫המערבית‪ ,‬ולמנוע בירה‬
‫פלסטינית במזרח ירושלים‬
‫נווה יעקב צפון‬

‫שייח ג'ראח‬ ‫‪E1‬‬

‫גן לאומי‬

‫ראס אלעמוד‬
‫אבו דיס‬

‫נוף ציון‬
‫שכונות מתוכננות‬
‫גבעת המטוס‬
‫גבעת יעל‬ ‫שכונות פלסטיניות‬

‫שכונות יהודיות‬
‫הר חומה‬
‫הגבול המוניציפלי‬
 ‫‪ .2‬התנחלות בלב‬
‫שכונות פלסטיניות‬
‫‪35‬‬

‫‪125‬‬

‫סה"כ כ‪ 2000-‬מתנחלים‬

‫‪900‬‬
‫‪30‬‬

‫‪350‬‬ ‫‪250‬‬

‫‪20‬‬
 ‫ירושלים כבר‬
‫מחולקת בפועל‬

‫התחבורה הציבורית הפלסטינית‬

‫התחבורה הציבורית הישראלית‬
 ‫כמה עובדות על מזרח ירושלים‬
‫(עפ"י מחקר של האגודה לזכויות האזרח מאי ‪)2010‬‬

‫כ ‪ 36%‬מתושבי ירושלים הם פלסטינים תושבי מזרח ירושלים כלומר ‪303,429‬‬ ‫•‬

‫כ ‪ 65%‬מתחת לקו העוני ‪ -‬לעומת ‪ 31%‬מהיהודים (ירושלים היא העיר הענייה ביותר‬ ‫•‬
‫בארץ)‪.‬‬

‫על הקרקעות שהופקעו ב‪ 1967‬ניבנו מעל ‪ 50,000‬יח' דיור לאוכלוסייה היהודית ואף לא‬ ‫•‬
‫יחידה אחת עבור האוכלוסייה הפלסטינית‪.‬‬

‫צפיפות הדיור ‪ 1.9‬נפשות לחדר לעומת ‪ 1‬במערב העיר‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 160,000‬תושבים לא מחוברים לרשת המים בצורה מוסדרת וחוקית‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 1000‬כיתות לימוד חסרות במערכת החינוך – כ ‪ 50%‬נשירה מבתי הספר‪ .‬לעומת ‪7.5%‬‬ ‫•‬
‫במערב העיר‪ .‬כ ‪ 12,000‬ילדים אינם לומדים כלל‪.‬‬

‫‪ 8‬סניפי דואר במזרח העיר לעומת ‪ 42‬במערב העיר‪.‬‬ ‫•‬

‫עובד סוציאלי במזרח העיר מטפל ב ‪ 141‬משקי בית לעומת כ ‪ 100‬במערב העיר‪.‬‬ ‫•‬
‫"המטרה שלנו היא לאחוז מאחזים במזרח ירושלים וליצור‬
‫מצב בלתי הפיך באגן הקדוש שסביב העיר העתיקה"‬
‫עדי מינץ‪ ,‬חבר הנהלת עמותת אלע"ד‪ ,‬הארץ‪ ,‬אפריל ‪2006‬‬

‫בית מתנחלים בשכונת ואדי חילווה‪ ,‬סילוואן‬

 ‫רצף האירועים בשיח ג'ארח – מתחם שמעון הצדיק‬

‫סוף המאה ה‪ – 19‬שכונה יהודית קטנה ממוקמת מסביב לקבר שימעון הצדיק‪ ,‬בשנות ה‬
‫‪ 20‬וה‪ 30‬של המאה ה‪ 20‬השכונה מתרוקנת מתושביה ו‪1948‬מתפנים תושבי השכונה‬
‫היהודית סופית‪.‬‬

‫‪ – 1948‬האדמות עוברות לידי הממשל הירדני תחת החוק של אחזקת נכסי האויב‪.‬‬

‫‪ 28 – 1956‬משפחות של פליטים פלסטיניים שהשתקעו באזור ירושלים משוכנות במתחם‬

‫‪-‬לא בבתי השכונה היהודית‪ ,‬תמורת ויתור על מעמדם כפליטים (חינוך בריאות ומזון)‬
‫ותשלום דמי שכירות סמליים‪.‬‬

‫‪ – 1967‬כיבוש מזרח ירושלים ע"י ישראל‪.‬‬

‫‪ - 1972‬המשפחות הפלסטיניות מקבלות הודעה כי עליהן לשלם שכ"ד לוועד העדה‬

‫הספרדית ו‪ -‬וועד כנסת ישראל כבעלי הקרקע עליה התיישבו– המשפחות עד לשלב זה לא‬
‫הכירו כלל גופים אלו‪ .‬ובודאי שלא כבע"ב של האדמות במתחם שימעון הצדיק‪.‬‬
 ‫רצף האירועים בשיח ג'ארח – מתחם שמעון הצדיק ‪ -‬המשך‬

‫‪ - 1982‬לאחר סידרה של דיונים משפטיים עו"ד תוסיה –כהן מגיע לסיכום עם ועד העדה‬
‫הספרדית וועד כנסת ישראל שאם המשפחות ישלמו שכ"ד יוכרו כדיירים מוגנים – רוב‬
‫המשפחות טוענות שהסכם זה לא מקובל עליהם ונחתם שלא בידיעתם‪ .‬ומסרבות לשלם‬
‫שכ"ד‪.‬‬

‫על בסיס סירוב זה נפתחו תהליכים משפטיים נגד המשפחות‪ ,‬ואשר מסתיימים בהוצאת צוויי‬
‫פינוי ע"ע בית המשפט‪ ,‬לתהליכים אלו מצטרפת עמותת "נחלת שמעון ‪"INTERNATIONAL‬‬
‫אשר רוכשת חלק מהאדמות מ וועד העדה הספרדית‪.‬‬

‫‪ – 1997‬תביעה נוספת מוגשת לבית המשפט ע"י סולימאן אל חאג'אזי פלסטיני תושב מזרח‬
‫ירושלים‪ ,‬תביעתו נידחת ב ‪ 2002‬ע"י בית המשפט וגם הערעור שהגיש נידחה ע"י בג"צ ב‬
‫‪ 2006‬ועתירה נוספת נידחית במרץ ‪2008‬‬

‫נובמבר ‪ - 2008‬פינוי משפחת אל‪-‬קורד וכניסת מתנחלים לשכונה‬

‫מאי ‪ - 2009‬ביהמ"ש קובע שעל המשפחות חאנון ור'אווי לפנות את בתיהן‪.‬‬

‫אוגוסט ‪ - 2009‬פינוי בכוח של המשפחות וכניסת מתנחלים לבתיהן‬

Sheikh Jarrah