‫כ אדר תשס"ה‬

‫ברכות‬
‫כ"ה –ל‬
‫לעילוי נשמת ויקטוריא‬
‫בת שמואל ז"ל‬

‫כולל דף היומי‬

‫בס"ד‬

at ‫ישיבת רבנו יצחק אלחנן‬
An affiliate of Yeshiva University

Comments are welcome at ohadyish@yahoo.com
For more information visit www.dafyomikollel.com
‫תפלות כנגד תמידים תקנום‬

The debate whether ‫ חז"ל‬modeled prayer after the ‫ אבות‬or the ‫ קרבנות‬may have the following ramifications. ‫רמב"ם‬
states that ‫ תפלת מנחה‬is until sunset, for the ‫ קרבן תמיד‬may only be brought until then, yet ‫ רש"י‬implies that ‫ מנחה‬is
until ‫צה"כ‬. ‫ מנחת כהן‬understands that they dispute whether the day begins and ends at ‫ עלות‬and ‫צה"כ‬, or sunrise and
sunset, respectively. ‫ רמ"א‬writes that even though the practice is to pray ‫ ערבית‬after ‫ (פלג‬in accordance with ‫)ר"י‬,
‫ בדיעבד‬one may pray ‫ מנחה‬until ‫צה"כ‬. ‫ מנחת כהן‬explains that although following this ‫ מנהג‬is contradictory (‫)תרתי דסתרי‬
and risks missing ‫תפלה בזמנה‬, since there’s ‫שכר תפלה‬, no ‫ תשלומים‬is needed. He notes that according to ‫רמב"ם‬, one
may pray ‫ ערבית‬at ‫שקיעה‬, for ‫ צה"כ‬is needed only for ‫ק"ש‬, and since we rule ‫תפלת ערבית רשות‬, ‫ סמיכת גאולה לתפלה‬is
suspended. For this reason we find ‫ תנאים‬that prayed early ‫ מעריב‬even on ‫ מוצא"ש‬because ‫ מעיקר הדין‬they posited like
‫ רמב"ם‬that the day begins and ends at sunrise and sunset. Alternatively, ‫ תוספות‬understood that for a ‫צורך מצווה‬, they
relied on ‫’רבי יהודה‬s opinion. ‫’ר"ג‬s rejected opinion, ‫תפלת ערבית חובה‬, stems from his ruling that one prays ‫ק"ש של‬
‫ ערבית‬from ‫ צה"כ‬till ‫ עלות השחר‬implying that that’s when the day ends. Thus, according to him, ‫ ערבית‬is not modeled
after the ‫קרבנות‬, for the ‫ תמידים‬were brought at sunrise and before sunset. Consequently, the ‫ אבות‬were ‫ מתקן‬the
‫תפלות‬, so ‫ ערבית‬is on the same par with ‫ שחרית ומנחה‬with regards to ‫סמיכות גאולה לתפלה‬. Thus, since ‫ רמב"ם‬rules that
‫תפלת ערבית רשות‬, he suspends ‫ סמיכות גאולה לתפלה‬on ‫ שבת‬night ‫תפלות‬, for ‫ נדבות‬aren’t brought then. 1
‫ רב יוחנן‬states that ideally a person should pray all day, implying that even if a person is uncertain whether he
prayed he may pray again.‫ שמואל‬rules that if a person prayed and realized in the middle that he already prayed this
service, he must stop immediately. ‫ רשב"א‬basing himself on the ‫ ירושלמי‬contends that ‫ רב יוחנן‬disagrees with ‫שמואל‬,
and rules that once a person began praying he should not stop.2 ‫ רי"ף‬argues that since the person’s initial intent was
an obligatory prayer, once he realized that he fulfilled his obligation, he cannot transform the rest of his prayer into
a ‫תפלת נדבה‬. The reason is that prayer parallels ‫קרבנות‬. Hence, just as one cannot transform a ‫ קרבן חובה‬to a ‫קרבן נדבה‬,
or if one were to bring to ‫ תמידין‬he’d be in violation of ‫בל תוסיף‬3, the same is true for prayer. For this reason ‫תשלומין‬
only works if the ‫ תפלת חובה‬is offered first.4 However, since ‫ ערבית‬is not ‫כנגד התמידין‬, ‫’רמב"ם‬s understanding is that
‫ ערבית‬was always modeled as a ‫תפלת נדבה‬. Thus, he rules that if one is uncertain whether he prayed, he should pray
a ‫תפלת נדבה‬, but he need not stop his ‫ ערבית‬even if he already prayed. ‫ גר"ח הלוי‬proposes that ‫ ראב"ד‬posits that ‫תפלת‬
‫ חובה‬and ‫ תפלת נדבה‬combine; thus once ‫ תפלת ערבית‬has been generally accepted as a ‫תפלת חובה‬. Otherwise, why
would we pray ‫ ערבית‬on Friday night when no ‫ נדבות‬or offerings are burnt? Indeed ‫ רמב"ם‬states that ‫ תפלת ערבית‬on
Friday night should precede sunset.5

.‫ח וגר"ח על הרמב"ם‬:‫י ורמב"ם תפלה ג‬:‫ ומנחת כהן מאמר ב‬.‫עיין ריש ברכות ריש תפלות השחר וחדושי רבי יהונתן שם‬1
.‫ ורשב"א שם‬.‫ברכות כא‬2
‫ וכן נענוני לולב וא"כ הכא נמי כיון דאין משנה צורת התפלה לא‬.‫ דלא שייך בל תוסיף בכמות כגון שאנו תוקעין מעומד ומיושב וכן מאה קולות‬:‫אבל עיין תוספות ר"ה טז‬3
‫ ונראה דנחלקו אי אחר שנתקנה תפלה יש לה שיעור או‬.‫ סבר דמביא ב עולת ראיה עובר משום בל תוסיף משום שיש לו שיעור קצוב‬.‫ ברם תוס בחגיגה ז‬.‫שייך בל תוסיף‬
‫ ואפשר דהרי"ף סבר‬.‫ וכן הראב"ד תמה עליו מדנעילה לא הוי בל תוסיף אע"פ שתפלת חובה היא‬.‫כיון דלואי שיתפלל אדם כל היום אין לתפלה שיעור ולא הוי בל תוסיף‬
‫ כלומר דלדעת הרמב"ן לב‬.‫דנעילה בתורת שותפות הוי כדחילק הרמב"ן בין קיץ המזבח למה דהקשה הרז"ה על הרי"ף ממה דאיתא בספרא קרבנכם לאתויי נדבת ציבור‬
‫ משא"כ כשמתנדבים כמה אנשים‬.‫ שאין תלוי בחיות היחיד לכן אין מי שיכול להתנדב משום דלא הוי בעלים לגבי זה‬corporation‫ב"ד מתנה עליהן דינו כציבור דדמיא ל‬
.‫ ה"ה תפלת נעילה‬.‫אפילו כל ישראל להביא נדבה מה לי נדבת יחיד מה לי נדבת יחידים ועולים לגבי המזבח בתורת נדבת שותפות‬
.‫ והט"ז ומג"א שפקפקו על זה נראה דדעתם כהראב"ד דאין כל תפלה חפצא אחרת‬.‫ ומרן הש"ע ריש קח‬.‫ עיין רי"ף‬:‫ברכות כו‬4
.‫ אבל בשבת ויו"ט אין חוזר מספק‬.‫ ועיין בילקו"י)קצז( דלפיכך שמסתפק יתנה אם נתחייב תעלה תפלת חובה ואם לאו תעלה לתפלת נדבה‬.‫ו‬:‫גר"ח על הרמב"ם י‬5

‫בדין טעה בתפלה בר"ח‬
‫רי"ף ‪.‬שמו"ע ‪, he must repeat the‬מוריד הגשם ‪ or‬המלך המשפט ‪,‬המלך הקדוש ‪,‬ותן טל ומטר‪, 6‬יעלה ויבא ‪If one forgets to recite‬‬
‫‪ even though it’s‬מעריב ‪ during‬תפלות ‪ should pray two‬מנחה ‪ during‬יעלה ויבא ‪ debate whether one who forgot‬תוספות ‪and‬‬
‫‪ debate whether neglecting mentioning these‬ראשונים ‪ are uncertain whether these‬אחרונים ‪.7‬ראש חודש ‪no longer‬‬
‫מאורע ‪ only if the forgotten‬תפלה ‪ is warranted in a mistaken‬תשלומים ‪ is tantamount to not praying, or whether‬מאורעות‬
‫‪ cites two opinions whether one who mistakenly prayed a weekday prayer at‬מ"ב ‪will be mentioned. Consequently,‬‬
‫‪.8‬יו"ט ‪ on the eve of second day‬ערבית ‪, should pray two‬יו"ט ‪the end of the first day of‬‬
‫‪ he may not repeat it since he can mention it‬שחרית ‪ during‬יעלה ויבא ‪ states that if one didn’t mention‬ברייתא ‪The‬‬
‫‪ explains because the person hears the‬רש"י ‪.‬בציבור ‪ concludes that this rule applies only‬גמרא ‪. The‬מוסף ‪during‬‬
‫‪ because‬שליח ציבור ‪ to mean that this applies only to the‬גמרא ‪ interprets‬בה"ג ‪, while‬ש"ץ ‪ from the‬שחרית ‪repetition of‬‬
‫‪ even an individual‬בדיעבד ‪ supposes that‬רמ"ע מפאנו)כה( ‪ notes that although‬חכם עובדיה יוסף שליט"א ‪.9‬טרחא דציבורא ‪of‬‬
‫‪ explicitly disagrees with‬רשב"א ‪, the‬מעין המאורע ‪ fulfills saying the‬שחרית ‪ during‬ר"ח ‪ after missing‬מוסף ר"ח ‪who prays‬‬
‫‪ that he forgot‬מוסף ‪ rules therefore that if one realizes after‬בן איש חי‪.10‬תוספות ‪ even though he agrees with‬רמ"ע מפאנו‬
‫‪ may argue‬גר"ח מבריסק ‪ twice. Disciples of‬מוסף ‪ twice instead of‬מנחה ‪ he should pray‬זמן שחרית ‪, if it’s past‬יעלה ויבא‬
‫‪ is‬מעין המאורע ‪ if he missed the‬ערבית ‪’s view that one shouldn’t pray two‬תוספות ‪ accords with‬רשב"א ‪that the reason‬‬
‫מוסף ‪ rule that if one already prayed‬כנה"ג ‪ and‬מג"א ‪. Thus it’s understandable why‬תשלומים ‪ in the‬חסרון ‪that there’s a‬‬
‫‪ because of our uncertainty of having‬תפלות נדבה ‪. Thus, since nowadays we don’t offer‬שחרית ‪he should not repeat‬‬
‫חזרת ‪ him11 . This argument assumes that even though‬מוציא ‪ be‬ש"צ ‪, perhaps the‬יעלה ויבא ‪, if one forgot‬כונה ‪proper‬‬
‫‪ parts of‬יוצא ‪ notes that one can be‬תוספות ‪ only those who cannot pray, since‬מוציא ‪ was primarily instituted to be‬הש"ץ‬
‫‪ as well.12‬מעין המאורע ‪ the‬יוצא ‪, one may be‬שומע כעונה ‪ through‬ש"ץ ‪ from the‬תחנונים ‪ that are not‬תפלה ‪the‬‬
‫קדושת המקדש‬
‫‪ being a place for‬ביהמ"ק ‪ describes that in addition to the‬ישעיה הנביא ‪,‬ביהמ"ק ‪ built the first‬שלמה המלך ‪When‬‬
‫‪sacrifices, it was also a place of prayer – “For my house is referred to as a place of prayer for all nations”.13 Thus,‬‬
‫ארץ ‪. If he’s in‬ארץ ישראל ‪ he must face the direction of‬ארץ ישראל ‪ states that when one prays, if he’s outside‬גמרא ‪our‬‬
‫‪. If he is unaware where‬ביהמ”ק ‪ he must face towards the‬ירושלים ‪, and if he is in‬ירושלים ‪ he must face towards‬ישראל‬
‫‪’s expressions regarding the‬שלמה המלך ‪he is he should imagine that he is in the holy of holies. The Talmud derives‬‬
‫‪,‬ארץ ישראל ‪: “They will pray to you towards their land” “towards this city” “towards this house” referring to‬ביהמ”ק‬
‫‪; those‬ביהמ”ק ‪ partially represents the‬ארץ ישראל ‪, respectively. The Talmud implies that‬ביהמ”ק ‪, and the‬ירושלים‬
‫‪ is an extension of‬ארץ ישראל ‪ because all of‬ארץ ישראל ‪ but simply face‬ביהמ”ק ‪ need not face the‬ארץ ישראל ‪outside of‬‬
‫‪ when praying.15‬ארץ ישראל ‪’s codification of this law implies a biblical obligation to face‬רמב"ם ‪.14‬קדושת המקדש‬

‫‪6‬אבל יכול לומר ותן טל ומטר בשומע תפלה משום דבקשה היא משא"כ מוריד הגשם המלך הקדוש והמלך המשפט דלאו בקשה היא‪ .‬לפיכך אין רשאי לענות אמן וקדושה‬
‫בשומע תפלה דאינה בקשה‪ .‬ברכות כט‪ .‬תד"ה מפני‪.‬‬
‫‪7‬ברכות כו‪ :‬תד"ה טעה דמלשונו אינו מרויח כלום מספקא לן אי משום דלא הוי תשלומים או משום דעלחה לו תפלת מנחה‪ .‬ועיין מ"ב קח ס"ק לב דדעת חכמי מגנציה‬
‫דתפלה בלי להזכיר מעין המאורע כלא התפלל כלל‪.‬‬
‫‪8‬קח ס"ק לב‪ .‬דבשני ימים של ר"ח כ"ע מודים דמרויח כשמתפלל שנית ערבית בר"ח אבל בשני ימים של יו"ט דעת הצל"ח דכיון דב קדושות ממ"נ לא הרויח‪.‬‬
‫‪9‬ברכות ל‪ .:‬ועיין פרי חדש דדווקא משום טרחא דציבורא התירו אבל אין מועיל ליחיד כלל‪.‬‬
‫‪10‬וא"כ אין לומר דטעם הרשב"א דצריך להתפלל תשלומים משום דתפלה בלי מעין המאורע כלא התפלל דא"כ אמאי אין מתפלל ערבית פעמים כשהתפלל מנחה בלי‬
‫להזכיר מעין המאורע‪ .‬ברם אפשר דדעת הרשב"א כחכמי פרובנציה דכאילו לא התפלל ודעת ר"י המובא בתוס לא הרויח כלום קאי אתשלומים וא"כ שיטת הרמ"ע מפאנו‬
‫לא נדחית‪.‬‬
‫‪11‬מובא ארץ הצבי ה‬
‫‪12‬עיין בארץ הצבי ה‪ .‬וכל זה מטעם שהגר"ח סבר דתפלה בלי הזכרת מעין המאורע הוי תפלה‪ .‬ברם דעת רב שרירא גאון דשומע כעונה לה מהני לתפלה מטעם אחר‪.‬‬
‫‪13‬ישעיה נו‪:‬ז‬
‫‪14‬שמעתי ממו"ר הגרצ"ש והאריך בזה טובא ע"פ מה דאיתא בכלים‪ .‬וכן מצינו דריב"ז תיקן שלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש )שם( וע"ע סוכה מג‪ .‬ורמב"ם פרק ד‬
‫בהל‪ .‬לולב )יג‪-‬יח( דמשמע דגזרה דרבה אינה עוקרת נטילת יום א של חג דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ואין גזרה עוקרת פשוטו של מקרא ו ע"י תקנתו של ריב"ז‬
‫דניטל לולב במדינה כל שבעה ומקיימין את ושמחתם לפני ה שבעת ימים דכל א"י הוי בתורת לפני ה אז יכלו לגזור דאין לולב ניטל בשבת אטו בני הגבולין‪) .‬ובזה‬
‫מתיישב למה לא נהגו כהבכורי יעקב ) שהביא מו"ר בעקבי הצאן )טו‪:‬יח(( ליטול לולב פעם שנית כשמגיעין לעיר העתיקה דלפמש"כ דרש והתקין ריב"ז דכל המדינה‬
‫מיחשב ושמחתם לפני ה‪ .‬דהא מברכין אלולב כל ז(‬
‫וכן משמע מב"י או"ח תרפח) ד"ה לפיכך( דכל א"י בגדר זכר למקדש דכתב שם דהטעם דתקנו מוקפות מזמן יהושע בן נון ולא מזמן אחשורוש משום דעבדינן זכר‬
‫למקדש‪ .‬וז"ל כיון דמצוה זו הוקבעה בזמן חורבנה של א"י ראו חכמים שבאותו הדור לעשות זכר לא"י בנס זה וכדאמרינן בפ"ב דר"ה דאית לן למעבד זכר למקדש עכ"ל‬
‫‪15‬כן דייק מו"ר הגרצ"ש שליט"א‪ .‬והעיר דלהרמב"ם קדושת ביהכ"ס נובעת מדיש לו ארון קודש דזו מקור קדושת המקדש‪ .‬לפיכך נחלקו רש"י בדין ביהכ"ס שאין הארון‬
‫במזרח אי עדיף להתפלל לכיון א"י או לפני המזרח‪.‬והעיר שפני שבישיבתנו אין הארון פונה למזרח הגר"מ סולוביציק שליט"א העדיף להתפלל במנין נוסח ספרד שהיה‬
‫כמה רחובות משם מלהתפלל בביהמ"ד דדעת רבינו יונה דעדיף שלא להכנס למצב כזה‪ .‬אבל מעשה רב שהגרצ"ש שליט"א פונה למזרח בתפלתו אף שאחורי הארון קודש‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful