‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪3‬‬

‫מה שנוגע לנו ביותר ‪-‬‬
‫הרי זה הרבי!‬
‫דבר מלכות‬
‫מתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א‬

‫קטעי שיחות אודות מורנו הבעש"ט ‪-‬‬
‫בקשר עם יום ההילולא שלו בחג השבועות‬

‫"ברוך הבא" מורנו הבעש"ט‬
‫בהתוועדות קודש של חג השבועות תשט"ו ארע‬
‫המאורע הבא‪:‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לנגן ניגונים‪ .‬בהתאם‬
‫להוראה זו הקהל ניגנו כמה ניגונים‪ ,‬וכ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א יושב מכונס במקומו‪ ,‬פניו רציניות ביותר‬
‫וכולו שקוע במחשבותיו‪ ,‬ולאחר משך זמן התחיל לדבר‬
‫בהתרגשות גדולה את הדברים הבאים‪:‬‬
‫אדמו"ר הזקן נהג לומר בסעודת חג השבועות‬
‫"ברוך הבא"‪ ,‬כשכוונתו היתה להבעש"ט‪,‬‬
‫שה"יאָרצייט" שלו הוא בחג השבועות‪.‬‬
‫פעם הסבו לשולחנו זקנים וסיפרו סיפורים‬
‫מהבעש"ט – כידוע שע"י סיפורי צדיקים יכולים‬
‫להמשיך את נשמות הצדיקים‪ .‬ואמר להם אדמו"ר‬
‫הזקן‪ ,‬שהבעש"ט עסוק עדיין בגן‪-‬עדן העליון‪...‬‬
‫לאחר זמן‪-‬מה אמר אדמו"ר הזקן – כדרכו בניגון‬
‫– "ברוך הבא"‪ ,‬ואז הבינו כל המסובים שהבעש"ט‬
‫הגיע!‪...‬‬
‫וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪:‬‬
‫מי שרואה ומרגיש ויכול לומר "ברוך הבא" –‬
‫יאמר )כ"ק אדמו"ר שליט"א הכריז בניגון‪" (:‬ברוך‬
‫הבא"‪...‬‬
‫)ואח"כ אמר‪ (:‬כאשר נמצא כאן ה"אתפשטותא‬
‫דמשה בכל דרא ודרא"‪ ,‬שבדורנו הרי זה כ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר – הרי על ידו נמצא כאן גם אדמו"ר‬
‫)מהורש"ב( נ"ע‪ ,‬שהוא )כ"ק מו"ח אדמו"ר( הי'‬
‫ממלא מקומו )כמדובר כמה בפירוש הענין ד"ממלא‬
‫מקום"‪ ,‬שיש בו כל הענינים של הקודמים לו‪ ,‬ועוד‬
‫באופן של הוספה(‪ ,‬וכאשר נמצא כ"ק אדמו"ר‬
‫נ"ע אזי נמצא גם אדמו"ר מהר"ש‪ ,‬וכאשר נמצא‬
‫אדמו"ר מהר"ש אזי נמצא גם הצמח צדק‪ ,‬וכאשר‬
‫נמצא הצמח צדק אזי נמצא גם אדמו"ר האמצעי‪,‬‬
‫וכאשר נמצא אדמו"ר האמצעי אזי נמצא גם‬
‫אדמו"ר הזקן‪ ,‬וכאשר נמצא אדמו"ר הזקן אזי‬
‫נמצא גם המגיד‪ ,‬וכאשר נמצא המגיד אזי נמצא גם‬
‫הבעש"ט‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:11 PM‬‬

‫– בכלל‪ ,‬אין שייך לעשות חילוקים בין רבותינו‬
‫נשיאינו‪ ,‬אבל אף על פי כן‪ ,‬לגבינו‪ ,‬הרי כל הקרוב‬
‫יותר אלינו‪ ,‬יקר לנו יותר‪ ,‬וכיון שחלק גדול מהציבור‬
‫הנוכח כאן הם חסידיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שהיו‬
‫עמו בחיים חיותו בעלמא דין‪ ,‬ולומדים תורתו כו' –‬
‫הרי מובן שכ"ק מו"ח אדמו"ר נוגע לנו יותר‪.‬‬

‫אמר להם אדמו"ר הזקן‪ ,‬שהבעש"ט‬
‫עסוק עדיין בגן‪-‬עדן העליון‪ ...‬לאחר‬
‫זמן‪-‬מה אמר אדמו"ר הזקן ‪ -‬כדרכו‬
‫בניגון ‪" -‬ברוך הבא"‪ ,‬ואז הבינו כל‬
‫המסובים שהבעש"ט הגיע!‪...‬‬
‫ישנם אמנם הבעש"ט‪ ,‬המגיד‪ ,‬אדמו"ר הזקן‪,‬‬
‫אדמו"ר האמצעי‪ ,‬הצמח צדק‪ ,‬אדמו"ר מהר"ש‬
‫ואדמו"ר נ"ע‪ ,‬אבל‪ ,‬מה שנוגע לנו ביותר – הרי זה‬
‫הרבי‪ ,‬ועל ידו יש לנו גם את אדמו"ר נ"ע‪ ,‬אדמו"ר‬
‫מהר"ש‪ ,‬הצמח צדק‪ ,‬אדמו"ר האמצעי‪ ,‬אדמו"ר‬
‫הזקן‪ ,‬המגיד והבעש"ט‪ ,‬שקיבל מאחי' השילוני‪,‬‬
‫שהי' גם רבו של אליהו הנביא‪ ,‬שעליו נאמר "והשיב‬
‫לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"‪ ,‬במהרה‬
‫בימינו‪.‬‬
‫)משיחת חג השבועות תשט"ו(‬

‫"רבותינו נשיאינו ‪ -‬מהבעש"ט‬
‫עד כ"ק מו"ח אדמו"ר ‪ -‬כולא חד"‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר‪ ,‬שאדמו"ר הזקן הי'‬
‫נוהג לעבור לפני התיבה בחג השבועות‪ ,‬וכן הי'‬
‫נוהג בשאר מנהגי יאָרצייט‪ ,‬מצד היאָרצייט של‬
‫הבעש"ט‪ .‬והיינו‪ ,‬שכיון שאדמו"ר הזקן הי' תלמידו‬
‫של המגיד‪ ,‬ממלא‪-‬מקומו של הבעש"ט – הנה ע"י‬
‫המגיד היתה לו שייכות גם עם הבעש"ט‪ ,‬ולכן נהג‬
‫המשך בעמוד ‪21‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 3‬‬

‫‪4‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫הרב אלימלך )מיילך( קפלן‬
‫בתחילה סלד מדרכי החסידות‪ ,‬אך לבסוף חינך דורות‬
‫רבים של תמימים ואף כיהן ברבנות בשיכון חב"ד בלוד •‬
‫קווים לדמותו של רב ואיש חינוך חב"די • מוגש ע"י הרה"ת‬
‫ר' שניאור זלמן שי' ברגר‬

‫ליובאוויטש וחייליה‬
‫לדמותם של ראשי ישיבות‬
‫ומשפיעים בתומכי תמימים‬

‫הנדודים של משפחת קפלן החל‬
‫הכבוד רודף אחריו‬
‫– הם נדדו מפולין לאוקראינה‪,‬‬
‫הוא מפורסם בגין היותו‬
‫ובתוככי אוקראינה גרו בכל‬
‫משגיח ומגיד שיעור בישיבת‬
‫מקום תקופה קצרה‪ .‬גם‬
‫המרכזית‪,‬‬
‫תומכי תמימים‬
‫כאשר נסתיימה המלחמה‪,‬‬
‫חב"ד‬
‫שיכון‬
‫כרב‬
‫במקביל כיהן‬
‫לא גרו במקום אחד תקופה‬
‫הגיע‬
‫לא‬
‫אלו‬
‫לתפקידים‬
‫בלוד‪.‬‬
‫ארוכה‪ .‬אחת התחנות שלהם‬
‫וכפי‬
‫השררה‪,‬‬
‫אחר‬
‫שרדף‬
‫בגלל‬
‫היתה בקרילוב – עיירה קטנה‬
‫מן‬
‫הבורח‬
‫כל‬
‫הפתגם‬
‫שידוע‬
‫בה הקהילה מינתה את הרב‬
‫הכבוד‪ ,‬הכבוד רודף אחריו‪.‬‬
‫אריה לייב קפלן לרב‪ .‬לאחר‬
‫הרב מיילך קפלן שהתחנך‬
‫נדודים הגיעו גם לעיירה‬
‫בישיבות המחתרתיות בברית‬
‫סברוב‪ ,‬גם שם כיהן הרב קפלן‬
‫המועצות למסירות נפש ללא‬
‫כרב העיירה‪ ,‬ומאז כונה "הרב‬
‫גבולות‪ ,‬לעשיה למען היהדות‬
‫מסברוב"‪.‬‬
‫והחסידות‪ ,‬קיבל על עצמו‬
‫כעבור כשנה שב הרב קפלן‬
‫להיות מגיד שיעור לקבוצה‬
‫למשרתו בעיירה קרילוב‪ ,‬משם‬
‫קטנה של תלמידים‪ ,‬מבלי‬
‫הרב מיילך קפלן‬
‫יצא ר' מיילך ללמוד בישיבת‬
‫לדעת מה יתפתח מ'ישיבה'‬
‫תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג‬
‫שכזו‪ ,‬והנה תוך זמן קצר‬
‫נהפכה קבוצה קטנה זו לישיבת חב"ד המרכזית הסמוכה‪ .‬בתחילה התלבט הרב קפלן להיכן לשלוח‬
‫בארץ הקודש‪ ,‬והרב קפלן נתמנה למגיד שיעור את בנו ללמוד‪ .‬הוא ידע כי הישיבות הליטאיות לא‬
‫ומשגיח ראשי בישיבה‪ .‬כך גם אירע עם הרבנות; יכלו עוד לנצח את הרוח הבולשביקית‪ .‬לכן חשב על‬
‫כאשר הוא קיבל על עצמו להיות רב‪ ,‬מנו חברי שתי ישיבות‪ :‬ישיבת החפץ חיים‪ ,‬או ישיבת תומכי‬
‫הקהילה עשרות שהתגוררו בבתים שננטשו על ידי תמימים‪ .‬לבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו‪:‬‬
‫"ללמוד תורה יכולים גם בבית‪ ,‬אבל כדי‬
‫ערבים שגרו בהם עד מלחמת השחרור‪ ,‬והנה השנים‬
‫חלפו‪ ,‬ובעידוד הרבי נבנה במקום שיכון לתפארת לקבל קורטוב של יראת שמים צריך לנסוע‬
‫שאוכלס על ידי מאות משפחות‪ ,‬והרב קפלן הפך לליובאוויטש"‪.‬‬
‫הנסיעה לתומכי תמימים‪ ,‬היתה למרות‬
‫לרב של קהילת חב"ד השניה בגודלה בארץ הקודש‪.‬‬
‫אזהרות הרופאים שהוא חייב להיות בבית כשהוריו‬
‫דואגים לשלומו‪ .‬על מצבו הגופני לאחר שנות הסבל‬
‫יראת שמים ‪ -‬בליובאוויטש‬
‫והנדודים‪ ,‬מספר בנו הרב נחום קפלן‪ ,‬משפיע שיכון‬
‫הרב שרגא אלימלך קפלן המכונה "ר' מיילך חב"ד בלוד‪" :‬אבא בצעירותו היה צנום וחלש מאוד‪,‬‬
‫דער שוואַרצער"‪ ,‬נולד בי"ח אדר שני תרע"ג בעיירה זכורני שסיפר כיצד חבריו התמימים התקשו לקבל‬
‫מלאט שבפולין‪ .‬אביו הוא הרב אריה לייב קפלן פטור מהצבא‪ ,‬ואילו הוא לא היה צריך לעשות‬
‫שהיה רב בכמה מערי ברית המועצות‪.‬‬
‫משחק של חולה‪ .‬הוא עלה על המשקל‪ ,‬והרופאים‬
‫בהיותו עולל רך‪ ,‬פרצה מלחמת העולם נדהמו לראות בחור בן ‪ 18‬שוקל ‪ 51‬ק"ג בלבד! כך‬
‫הראשונה‪ .‬פליטים רבים נמלטו ממדינה אחת הוא קיבל מיד פטור‪ .‬ואם בגיל ‪ 18‬זה היה המשקל‬
‫לחברתה בכדי להתרחק מאיזורי הקרבות‪ ,‬ומסע שלו‪ ,‬בגיל ‪ 13‬הוא היה כנראה חלש עוד יותר‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:20 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 4‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫הרופאים אמרו כי הוריו עושים עוול אם שולחים‬
‫אותו מהבית‪ ,‬אבל סבא‪ ,‬הרב אריה לייב קפלן‪,‬‬
‫חינך את אבא לאהבת התורה‪ .‬ומכיון שכך‪ ,‬אבא‬
‫נשלח לישיבה בקרמנצ'וג"‪.‬‬
‫לקח הרב קפלן את בנו ר' מיילך ונסע‬
‫עמו לקרמנצ'וג‪ ,‬שם נבחן על ידי הרב יחזקאל‬
‫הימלשטיין – ראש הישיבה‪ .‬רק לאחר שהתקבל‬
‫בנו לישיבה חזר הרב קפלן לביתו‪.‬‬
‫אחד הדמויות החסידיות אליהן נקשר‬
‫בקרמנצ'וג‪ ,‬היה מנהל ומשפיע הישיבה הרב ישראל‬
‫נח הגדול )בליניצקי(‪ ,‬על כך סיפר לאחר שנים‬
‫רבות‪:‬‬
‫"היתה לנו אהבה עצמית מפנימיות הנפש אל‬
‫מנהל הישיבה הרב החסיד ישראל נח בליניצקי‪,‬‬
‫שבמידותיו התרומיות ובהנחת עצמותו פעל רושם‬
‫עצום על כולנו"‪.‬‬

‫מתעקש לשוב לתומכי תמימים‬
‫התנאים הגשמיים באותם ימים בישיבה היו‬
‫קשים במיוחד‪ ,‬לרוב התלמידים לא היתה אכסניה‬
‫ללינה‪ ,‬והם נאלצו לישון על ספסלים בעזרת‪-‬נשים‬
‫של בית כנסת בו למדו בשעות היום‪ .‬כך גם היתה‬
‫התזונה לקויה מחוסר אמצעים‪ .‬תנאים אלו פגעו‬
‫קשות בבריאותו כבר בימים הראשונים לשהותו‬
‫בישיבה‪ ,‬ומחלת הקדחת פשטה בגופו‪ .‬החום עלה‬
‫והתגבר והמחלה התחזקה‪.‬‬
‫האבא‪ ,‬הרב קפלן – שהיה בעל לב רחום‪ ,‬לא‬
‫היה שקט‪ .‬הוא הכיר את חולשתו של בנו‪ ,‬ולכן‬
‫שב לראות את מצב בנו ימים אחדים לאחר שרק‬
‫הגיע לישיבה‪ .‬לתדהמתו מצא את בנו רתוק למיטה‬
‫וקודח מחום‪ .‬הרב קפלן החליט לקחת את בנו‬
‫בחזרה הביתה‪ .‬בדרך ביקרו אצל רופא שקבע כי‬
‫הנער צריך לנפוש כל הקיץ‪ .‬כששמע כי מיילך היה‬
‫אמור ללמוד מחוץ לבית‪ ,‬עמד נדהם ופסק בנחרצות‬
‫כי עליו להיות כמה חודשים במנוחה מוחלטת‪.‬‬
‫כשהגיע ר' מיילך עם אביו לביתו‪ ,‬היו הוריו‬
‫בצער רב על כך שלא יוכל ללמוד בישיבה‪ .‬כל חפצם‬
‫היה שבנם יגדל בן תורה‪ .‬בפועל הוחלט כי ישהה‬
‫בבית הוריו‪ ,‬ואביו ילמד אותו באופן פרטי ביער‬
‫הסמוך לעיר‪ .‬כך אכן עשו‪ ,‬ומידי יום בחודשי הקיץ‬
‫יצאו האב והבן יחדיו ליער הסמוך‪ ,‬שם – מחד‬
‫קיימו את מצות הרופא לנפוש ולשאוף אויר צח‪,‬‬
‫ומאידך למדו יחדיו‪.‬‬
‫הלימוד ביער לא סיפק את מיילך‪ ,‬וזאת למרות‬
‫שאביו היה למדן מופלג‪ .‬הוא ביקש לשוב לישיבה‪,‬‬
‫ובפיו הייתה משנה סדורה‪:‬‬
‫"כבר הספקתי לטעום טעמה של ישיבה‪ ,‬וכבר‬

‫‪5/10/2010 6:49:24 PM‬‬

‫‪5‬‬

‫חשתי את מעלת לימוד התורה בדיבוק חברים‪,‬‬
‫ואילו בבית אין לי כלל חברים ללימודים ואני יושב‬
‫בודד וגלמוד כל היום"‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬הוריו לא שעו לטענותיו כיוון שדאגו‬
‫לבריאותו‪ .‬אלא שבאותם ימים התקבל בבית‬
‫המשפחה מכתב מהרב הימלשטיין‪ ,‬ראש ישיבת‬
‫תומכי תמימים בקרמנצ'וג‪ ,‬והמכתב שינה את‬
‫המצב‪.‬‬
‫הרב הימלשטיין התנצל על כך שבמשך כל‬
‫הקיץ לא כתב מאומה‪ ,‬והסביר כי בחודשים אלו‬
‫לא היה בישיבה מפאת חולשתו‪ .‬הוא עצמו היה‬
‫חולה וחלש‪ ,‬וגם בעת שעבד בישיבה היה מוסר‬
‫מידי יום רק שיעור אחד בנגלה – יותר מכך לא‬
‫יכול היה לעשות מפאת החולשה‪ .‬ואילו עתה‪,‬‬
‫לקראת זמן החורף‪ ,‬ביקש הרב הימלשטיין שמיילך‬
‫יבוא לישיבה‪ ,‬ומבטיח שיסדר לו מקום לינה‪ ,‬וכן‬
‫'טעג' ]= ימים‪ .‬כינוי למנהג התלמידים לסעוד אצל‬
‫משפחות בחלוקה לימי השבוע[ במקום טוב‪.‬‬
‫מיילך שב אפוא לישיבה ונכנס ללמוד בשיעור‬
‫של הרב הימלשטיין‪ .‬כפי שהובטח‪ ,‬סודר לו 'טעג'‬
‫אצל הגבירים של קרמנצ'וג‪ ,‬ואילו מקום שינה‬
‫קיבל בבית אלמנה שבניה אף הם למדו בישיבה‪.‬‬
‫אלא שבכל אופן התנאים הגשמיים לא הספיקו‬
‫לנער עדין הנפש‪ .‬מיילך היה ביישן בטבעו ולא הורגל‬
‫לאכול בבית זרים‪ ,‬אבל עם הזמן התרגל למצב ואת‬
‫כל מרצו השקיע בלימוד‪.‬‬

‫עולה על דרך החסידות‬
‫מכשול נוסף עמד בדרכו בישיבה‪ .‬הוא למד‬
‫נגלה בהתמדה גדולה‪ ,‬בישיבה ניכרו בו כשרונותיו‬
‫וכבר אז הבחינו כולם בלמדנותו ובקיאותו; אולם‬
‫את תורת החסידות סירב ללמוד‪ .‬הוא מעולם‬
‫לא שמע אודות חסידות‪ ,‬ואביו שלא נמנה על‬
‫החסידים‪ ,‬אף שאהב כל יהודי מכל חוג שהוא‪ ,‬אך‬
‫בכמה ממנהגי החסידים זלזל‪ .‬כך שמיילך לא מצא‬
‫לנכון ללמוד את שיעור התניא בו היו משתתפים‬
‫תלמידי הישיבה לפני התפילה‪ ,‬וגם לא שינה את‬
‫נוסח התפילה ומנהגים נוספים שהיו לו מבית אבא‪.‬‬
‫עקב כך היו חבריו בישיבה מכנים אותו 'מתנגד'‪,‬‬
‫ובשל כך סבל קצת‪.‬‬
‫לאחר זמן קצר הוחלט להעבירו מבית האלמנה‬
‫שם לן‪ ,‬זאת בגלל שבכור בניה סר מהדרך ובביתו‬
‫החזיק ספרים חיצוניים‪ .‬הנהלת הישיבה חששה‬
‫לנפשו של הנער הצעיר‪ ,‬והודיעו לו כי יותר לא ילון‬
‫בבית האלמנה‪ .‬לא עזרו התחנונים והבקשות‪ ,‬וגם‬
‫התזכורת להבטחה שניתנה כי יישן במקום טוב‪.‬‬
‫כך נאלץ שוב לישון על ספסל בעזרת נשים‪ .‬מנהלי‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 5‬‬

‫‪6‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫הישיבה זכרו את ההבטחה שניתנה‪ ,‬ולכן כעבור‬
‫כמה ימים סודרה לנער המפונק אכסניה בבית‬
‫יהודי קשיש שגר לבדו בביתו‪ .‬אל מיילך צורף‬
‫הת' העשיל חורכין – תלמיד ישיבה מבוגר – בכדי‬
‫שיפקח על מעשיו ]העשיל זה נהרג בימי מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬הי"ד[‪.‬‬
‫העשיל השפיע עליו ואף קירבו עם הזמן לדרכי‬
‫החסידות‪ .‬כבר בלילה הראשון כאשר מיילך התכוון‬
‫לעלות על יצועו‪ ,‬ראה אותו העשיל קורא קריאת‬
‫שמע שעל המיטה שלא בנוסח חב"ד‪ ,‬ומיד תבע כי‬
‫יקרא בנוסח חב"ד‪ .‬מיילך נשכב לישון ללא ציצית‬
‫כפי שהורגל מנעוריו‪ ,‬ומיד הסביר לו העשיל כי יש‬
‫'עניין רוחני' לישון עם ציצית‪ .‬מידי ערב לפני השינה‬
‫היה מספר לו העשיל סיפורי חסידים‪ ,‬וכך לימד את‬
‫ר' מיילך מי הם החסידים ומהי חסידות‪ .‬כך החל‬
‫לעלות על דרך החסידות‪.‬‬

‫"לו הייתי בישיבה‪ ...‬הייתי זוכה‪"...‬‬
‫לקראת חודש ניסן תרפ"ז‪ ,‬החלו רבים‬
‫מתלמידי הישיבה להתכונן לנסיעה לביתם‪ ,‬וגם ר'‬
‫מיילך החליט לבקר בבית לאחר חצי שנה בה שהה‬
‫ברציפות בישיבה‪ .‬בחודש ניסן שהה בביתו‪ ,‬ולאחר‬
‫פסח נפל למשכב‪ .‬הרופא שביקר אצלו הזהיר את‬
‫אביו כי צריך לשמור על בריאותו‪ .‬כשהרופא שמע‬
‫על כך שהחולה מתעתד לנסוע ללימודים מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ציוה בצעקות כי על הנער לנפוש בנאות דשא‬
‫ולא לנסוע ללימודים‪.‬‬
‫מחוסר ברירה הוחלט שגם הקיץ יישאר מיילך‬
‫בביתו וילמד עם אביו ביער הסמוך‪ .‬החלטה זו‬
‫נותרה זכורה לרעה בכל השנים‪ .‬כפי שכותב הוא‬
‫ברשימותיו‪:‬‬
‫"נשארתי בבית‪ .‬ומאז ידאב ליבי בזכרי כי‬
‫באותו הקיץ נאסר מאור עינינו כ"ק אדמו"ר‬
‫הריי"צ ואני בכלל לא ידעתי מזה כי הייתי בבית‪ .‬לו‬
‫הייתי בישיבה‪ ,‬בודאי הייתי זוכה לבקר בלנינגרד‬
‫אצל כ"ק אדמו"ר כי כמעט כל החברים שלי נסעו‬
‫ללנינגרד לראש השנה"‪.‬‬
‫באותה שנה כידוע‪ ,‬בט"ו סיון נאסר אדמו"ר‬
‫הריי"צ‪ ,‬ובי"ב תמוז שוחרר והתגורר באופן זמני‬
‫במלחובקה )פרבר של מוסקבה( – לשם לא הותר‬
‫לכלל החסידים להגיע‪ .‬בחגי חודש תשרי שוב שהה‬
‫הרבי בביתו בלנינגרד – אז הגיעו כל החסידים‬
‫בכדי להיפרד מהרבי‪ ,‬שכן מיד לאחר שמחת תורה‬
‫יצא אדמו"ר הריי"צ את ברית המועצות‪.‬‬
‫הקיץ חלף‪ .‬מיילך חזר ללימודים‪ ,‬והפעם‬
‫לסניף תומכי תמימים בפולוצק‪ ,‬לשם עברו‬
‫תלמידי הישיבה מקרמנצ'וג – שכן באותם ימים‬

‫‪5/10/2010 6:49:25 PM‬‬

‫רדפו הקומוניסטים את לומדי התורה ושומרי‬
‫המצוות בכלל‪ ,‬ואת ה'שניאורסונים' בפרט‪ .‬סניפי‬
‫ישיבת תומכי תמימים היו מטרה לרדיפות מצד‬
‫השלטונות‪ ,‬וכאשר שמו השלטונות עין על ישיבה‪,‬‬
‫עברו התלמידים לסניפים בערים אחרות‪.‬‬
‫המשגיח בישיבה היה החסיד הנודע הרב שלמה‬
‫חיים קסלמן ע"ה )שלימים לימד יחד עם הרב מיילך‬
‫בישיבת תומכי תמימים בלוד(‪ ,‬וראש הישיבה היה‬
‫הרב הימלשטיין‪.‬‬
‫בפולוצק החל ללמוד תניא כדבעי – לראשונה‬
‫בחייו – וזאת בגין הסבריו המיוחדים של הרב‬
‫קסלמן על התניא‪" :‬ממנו למדתי מהי עבודה‬
‫פנימית‪ .‬רק אז התחלתי להבין קצת את עניין‬
‫החסידות"‪ ,‬הסביר ר' מיילך את שלמד באותה‬
‫תקופה‪.‬‬
‫התנאים הגשמיים היו כלל לא פשוטים‪.‬‬
‫התמימים שבאו מבתים מבוססים שכרו לעצמם‬
‫אכסניה הולמת‪ ,‬ואילו מי שכסף לא היה לו‪ ,‬אכל‬
‫'טעג'‪ .‬בפולוצק כבר לא סודר לר' מיילך אירוח‬
‫בבתי גבירים‪ ,‬לכן לעיתים היה נאלץ ללכת רחוק‬
‫בקור העז בכדי לאכול ארוחת ערב דלה‪ ,‬ולעיתים‬
‫היה מוותר על כך‪.‬‬
‫מפולוצק עבר לישיבת תומכי תמימים בנעויל‪,‬‬
‫שם שמע שיעורים מהרב יהודה עבער הי"ד – ראש‬
‫הישיבה‪ .‬במשך זמן היה תחת הדרכתו של המשפיע‬
‫הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ע"ה‪ ,‬שהיה מבוגר‬
‫ממנו רק בשנים אחדות‪ .‬בחורף שנת תרפ"ט נסגרה‬
‫הישיבה בנעוול‪ ,‬והתמימים ‪ -‬תלמידי הישיבה‬
‫התפזרו לערים שונות ברחבי ברית המועצות‪ .‬ר'‬
‫מיילך עבר יחד עם כמה מחבריו לדנייפרופטרובסק‬
‫)יקטרינוסלב(‪ ,‬שם כיהן כרב העיר הגאון הרב‬
‫לוי יצחק שניאורסאהן ע"ה‪ ,‬אביו של הרבי מלך‬
‫המשיח‪.‬‬

‫בצילו של הגאון הרב לוי יצחק שניאורסון‬
‫הוא היה מקורב מאוד לאביו של הרבי‪ ,‬וזכה‬
‫לשמוע ממנו פעמים רבות דברי חסידות‪ .‬ר' מיילך‬
‫סיפר כי באחת ההתוועדויות סיפר הרב לוי יצחק‬
‫סיפור מאדמו"ר הזקן‪ ,‬והחל לפרש את הסיפור‬
‫בפשטות‪ ,‬ולאחר מכן לפי חסידות‪ .‬וכך התעמק‬
‫והתעמק עד שהגיע לפירושים עמוקים ביותר לפי‬
‫קבלה‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬היה הרב לוי יצחק מפרש בעת התוועדות‬
‫את שמות המשתתפים על פי קבלה‪ .‬פעם ביאר את‬
‫כינויו של ר' מיילך – "דער שווארצער" – )הוא‬
‫כונה כך בגין היותו כהה עור(‪" :‬הרי שמך מיילך‬
‫דער שווארצער ועל כך נאמר הפסוק "שחורה אני‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 6‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫ונאוה""‪ ,‬והמשיך בביאור הענין אודות מצבה של‬
‫כנסת ישראל בעת הגלות על פי קבלה וחסידות‪.‬‬
‫הרדיפות מצד השלטונות חייבו את הרבנים‬
‫לפעול בזהירות רבה‪ .‬ר' מיילך סיפר על דרשת‬
‫ט"ו בשבט שחל בשבת בשנת תרצ"ב‪ ,‬בה ראה את‬
‫פיקחותו של הרב לוי יצחק‪:‬‬
‫מבעוד מועד פורסם כי בשבת זו רב העיר הרב‬
‫שניאורסאהן ישא דרשה בבית הכנסת‪ .‬לפני הדרשה‬
‫המתינו כולם בציפייה לשמוע מה הרב – שבדרך‬
‫כלל לא נושא דרשות מעין אלו – מבקש לומר‪ .‬והנה‬
‫הרב החל את הדרשה שנאמרה ברמזים כך שמי‬
‫שצריך יבין‪:‬‬
‫"ברחובות שורר כעת קור גדול ואי אפשר‬
‫לצאת לרחוב בלי מעיל‪ .‬כל האילנות נתונים בשלכת‬
‫ואין עליהם פירות‪ ,‬ובכל זאת אנו חוגגים את‬
‫ראש השנה לאילנות‪ ,‬כי בארץ‬
‫ישראל האילנות כבר מתחילים‬
‫לפרוח"‪.‬‬
‫המסר היה ברור‪ :‬ברחוב‬
‫קר בכל הנוגע לענייני יהדות‪,‬‬
‫אבל למרות הכל בארץ ישראל‬
‫האילן פורח‪ .‬לכן יש להתעודד‬
‫ולהמשיך להתחזק בשמירת‬
‫מצוות‪.‬‬
‫פעם לקח אותו הרב לוי‬
‫יצחק לטבול בנהר‪ .‬הוא סיפר כי‬
‫ראה את הרב מוריד את בגדיו‬
‫ונשאר רק עם כתונת ארוכה‬
‫וכיפה גדולה‪ .‬הוא נעמד ליד‬
‫הנהר והחל לחשוב ולהתבונן‪.‬‬
‫לפתע‪ ,‬במין התלהבות גדולה‪,‬‬
‫הוריד את הכתונת והכיפה‪,‬‬
‫טבל במהירות גדולה שלוש‬
‫טבילות ויצא‪ .‬הוא לבש את‬
‫הכתונת והכיפה‪ ,‬התעמק שוב זמן רב ושוב טבל‬
‫שלוש פעמים בהתלהבות יתירה ויצא‪ .‬כעבור כמה‬
‫רגעים שוב טבילות בסדר הקודם‪ ,‬ולאחר מכן שב‬
‫לביתו‪.‬‬
‫הרדיפות והסבל היו מנת חלקם של התמימים‬
‫ושל הרבנים‪ .‬די אם נזכיר כי בשנת תרצ"ב נאסר‬
‫אביו הרב קפלן לתקופה קצרה‪ ,‬וכאמור הוא עצמו‬
‫נדד ממקום למקום בכדי שיוכל ללמוד‪ .‬לכן ביקש‬
‫– יחד עם עוד תמימים – לברוח מברית המועצות‪.‬‬
‫בכדי שיוכל להסתדר בארץ הקודש‪ ,‬ביקש מהרב‬
‫לוי יצחק כתב המלצה‪ ,‬בו כתב בין היתר‪:‬‬
‫"אברך יקר ונכבד אשר כל עסקו ולימודו הוא‬
‫בתורה ויראת ה' ‪ ,‬ועושה בה חיל‪ ,‬הולך בתום בדרך‬
‫התורה והמצוה‪ .‬וראוי הוא להתקרבות יתירה בכל‬

‫‪5/10/2010 6:49:26 PM‬‬

‫‪7‬‬

‫מאי דאפשר בסבר פנים יפות וחיבה יתירה‪ .‬ועל זה‬
‫באתי על החתום יום א' כ"ט ניסן ה'תרצ"ב"‪.‬‬
‫בתקופה בה למד בדנייפרופטרובסק‪ ,‬הגיע‬
‫לבקרו אביו הרב קפלן – ששמח להיפגש עם הרב‬
‫לוי יצחק‪ .‬הם הכירו מפגישה קודמת באסיפת‬
‫הרבנים הידועה בקורוסטען‪.‬‬

‫מלכודת‬
‫מדנייפרןפטרובסק נדד לגרוזיה הרחוקה‬
‫והתיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי‪ ,‬שם‬
‫כיהן הרב מרדכי פרלוב כרב העיר‪ .‬בין הבחורים‬
‫המבוגרים היו ר' אבא לוין מראמען‪ .‬ר' דוד פרלוב‬
‫– בנו של הרב פרלוב‪ ,‬הצטרף ללימודים עם קבוצת‬
‫התמימים שהגיעה ממרחקים‪.‬‬

‫עם התמימים בישיבה בלוד‬

‫לאחר תקופה בה למד בגרוזיה‪ ,‬ביקש – יחד‬
‫עם קבוצת תמימים – להבריח את הגבול מגרוזיה‬
‫לתורכיה ומשם לעלות לארץ הקודש‪ .‬אלא שכל‬
‫ההברחה היתה מלכודת שבסופה הגיעו – הוא‪,‬‬
‫חבריו ועוד מחסידי חב"ד לכלא‪ ,‬ורק בניסי ניסים‬
‫השתחררו‪ .‬כעבור זמן עבר ללמוד בישיבת תומכי‬
‫תמימים בקורסק‪.‬‬

‫אבא ואימא וגם מורה רוחני‬
‫באותם שנים קשות – נתפסו מלמדים‪ ,‬מגידי‬
‫שיעורים ומשפיעים רבים‪ ,‬והם נשלחו לשנים‬
‫רבות בכלא או לגלות‪ .‬הנשים והילדים נותרו ללא‬
‫משענת גשמית ורוחנית‪ ,‬והמצב הפך לגהינום עלי‬
‫אדמות‪ .‬לכן הוחלט לשלב את התמימים המבוגרים‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 7‬‬

‫‪8‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫בתפקידים אלו‪ ,‬כך גם ר' מיילך הפך למגיד שיעור‬
‫שמסר שיעורים לתלמידים שהיו צעירים ממנו רק‬
‫בכמה שנים‪ ,‬והכל במסירות נפש אמיתית‪.‬‬
‫"מעלה" גדולה הייתה לו בגלל זקנו שעוד לא‬
‫גדל יתר על המידה‪ ,‬ובמידת הצורך – כאשר אנשי‬
‫המשטרה החשאית הגיעו למקומות הלימודים‪,‬‬
‫הציג עצמו כאחד התלמידים‪ .‬התלמידים‪ ,‬שחלקם‬
‫גם כבר היו מזוקנים‪ ,‬אמרו שהם לומדים לבד‪ ,‬ואזי‬
‫העבירה לא חמורה כל כך‪.‬‬
‫ובכל אופן ר' מיילך נעצר כמה פעמים ונכלא‬
‫בגין היותו מגיד שיעור‪ .‬על תקופה זו לא הרבה‬
‫לספר‪ ,‬אבל מעט מן המעט שמעו ממנו בניו‪ .‬מוסיף‬
‫ומספר ר' נחום קפלן‪:‬‬
‫"תקופה ארוכה אבא היה אחראי על קבוצת‬
‫תמימים‪ .‬מה זאת אומרת אחראי? הוא היה מגיד‬
‫שיעור‪ ,‬משגיח‪ ,‬משפיע וגם מנהל גשמי של הישיבה‬
‫בה למדו קבוצת תמימים צעירים‪ .‬הוא לימד אותם‪,‬‬

‫הסתפק בקוביות סוכר ומעט תפוחי אדמה‪ .‬ביום‬
‫האחרון הרגיש רע מאוד – 'אם פסח היה נמשך עוד‬
‫יום אחד‪ ,‬לא הייתי מחזיק מעמד'‪ ,‬אמר לי‪.‬‬
‫"בהזדמנות אחרת סיפר לי כי הצליח להחביא‬
‫את התפילין שלו בכלא‪ ,‬וכך מידי בוקר קם בשעה‬
‫מוקדמת והניח תפילין במיטה כך שאיש לא יראה‪.‬‬
‫אבל למרות שהוא נזהר מאוד‪ ,‬אחד האסירים ראה‬
‫את התפילין‪ ,‬עיניו צדו את הרצועות והוא החליט‬
‫לגונבם‪.‬‬
‫"בוקר אחד‪ ,‬אבא קם והתפילין של יד נעלמו‪.‬‬
‫אבא חיפש בכל מקום אפשרי‪ ,‬וכאשר לא מצא הבין‬
‫כי הם נגנבו‪ .‬צער רב נגרם לו עקב גניבת התפילין‬
‫והוא החליט לאתרם בכל מחיר‪ .‬כאשר חילקו‬
‫באותו יום את מנת הלחם שהיתה המזון היחיד‬
‫שניתן לאסירים באותו יום‪ ,‬לקח את הלחם ומסר‬
‫אותו לאסיר בעל שליטה בתא‪ ,‬ואמר לו שהוא חייב‬
‫בתמורה ללחם למצוא את הגניבה‪ .‬לא עבר זמן רב‬
‫והתפילין הושבו לאבא – שצם כל אותו היום‪ ,‬ובכך‬
‫סיכן את בריאותו‪ ,‬בשביל שיוכל להניח תפילין"‪.‬‬

‫הכל תלוי ברצון ה'‬

‫מתמנה למנהל רוחני של הישיבה‪.‬‬
‫חותם יחד עם מנהלי הישיבה הרב וולף והרב דרייזין‬

‫ודאג להם במקביל למוצרי מזון מהם בישלו אוכל‪.‬‬
‫הוא דאג למקומות לינה‪ ,‬ובעצם היה כעין אבא‪,‬‬
‫אמא וגם מורה רוחני של התלמידים‪.‬‬
‫"השלטונות רדפו את ישיבות תומכי תמימים‬
‫וכך עצרו את אבא כמה פעמים‪ ,‬והוא נשלח‬
‫לתקופות מאסר קצרות‪ .‬פעם סיפר לי כיצד שרד‬
‫את חג הפסח בבית הסוהר‪ .‬בכל יום היו האסירים‬
‫מקבלים כמות זעומה של לחם‪ ,‬ואילו בימי חג‬
‫הפסח נתנו לאסירים היהודיים לחם לבן בשפע‬
‫– זאת בכדי לגרות את רעבונם‪ ,‬כך שיאכלו חמץ‪.‬‬
‫לאבא היה קשה מאוד‪ ,‬הוא לא ידע אם יצליח‬
‫לעבור את פסח בחיים‪ .‬בכל אופן החליט בהחלטה‬
‫נחושה ואמיצה לא להכניס חמץ לפה‪ ,‬ובשל כך‬

‫‪5/10/2010 6:49:29 PM‬‬

‫בשנת תרצ"ז לערך התחתן ר' מיילך עם מרת‬
‫יהודית סיגלוב – בת למשפחת רבנים‪ .‬לאחר‬
‫נישואיהם גרו בחרקוב‪ ,‬שם היתה קהילה חב"דית‬
‫לא גדולה‪.‬‬
‫תקופת חרקוב לא ארכה זמן רב‪ ,‬שכן בקיץ‬
‫תש"א פלשו הנאצים לברית המועצות‪ ,‬ומאות‬
‫אלפים החלו במנוסה בכדי להתרחק מהחזית‬
‫ההולכת וקרבה‪ .‬ההפגזות הגיעו גם לחרקוב והדי‬
‫ההתפוצצויות נשמעו היטב‪.‬‬
‫הרב נחום קפלן מוסיף ומספר על אפיזודה‬
‫שסופרה כל השנים במשפחה‪:‬‬
‫"זה היה במוצאי שבת‪ .‬אבא סיים בדיוק‬
‫הבדלה‪ ,‬ואז נשמע קול נפץ מחריש אוזניים‪ ,‬ואחריו‬
‫רעש אדיר‪ .‬בניין רב‪-‬קומות שניצב ליד ביתנו קרס‬
‫לחלוטין‪ .‬אמא נבהלה עד עמקי נשמתה‪ .‬היא לקחה‬
‫אותי ואת אחי ברוך והכניסה אותנו מתחת לכרים‬
‫וכסתות‪ .‬אבל אבא היה רגוע‪ ,‬וניגן כהרגלו את‬
‫הניגון‪' :‬המבדיל בין קודש לחול'‪ .‬בראותו את אמא‬
‫מבוהלת‪ ,‬אמר לה ברוגע כי הכל תלוי ברצון ה'‪ ,‬ואם‬
‫הוא רוצה שניוותר בחיים‪ ,‬הרי שכך אכן יהיה‪.‬‬
‫"לאחר זמן‪ ,‬אבא גוייס לצבא‪ ,‬ואילו אמא‪,‬‬
‫יחד עם שני ילדיה הקטנים‪ ,‬ברחה עד שהגענו‬
‫לסמרקנד"‪.‬‬
‫ניסים גדולים נעשו עם ר' מיילך בצבא עד‬
‫שהצליח להשתחרר מהשירות הצבאי‪ .‬לאחר‬
‫השחרור נסע לסמרקנד והתאחד עם משפחתו‪,‬‬
‫משם נסע עם רעייתו ובנו התינוק לקזחסטן – לשם‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 8‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫הוגלה אביו כמה שנים קודם לכן‪ .‬אביו הצליח בדרך‬
‫לא דרך להגיע מפעם לפעם לכפר צ'אילי – לשם‬
‫הוגלה אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסאהן‪,‬‬
‫ובעת שר' מיילך שהה במקום זכה אף הוא להיפגש‬
‫ולסייע להרב לוי יצחק‪.‬‬

‫טרגדיה נוראה‬

‫‪9‬‬

‫היה המצב כל‪-‬כך קשה‪ ,‬עד שלא היתה בבית אפילו‬
‫חתיכת לחם‪ .‬יום אחד פגש את החסיד ר' ברק'ה חן‬
‫ע"ה‪ .‬ר' ברק'ה‪ ,‬שידע היטב מה מצבו של ר' מיילך‪,‬‬
‫הציע לו הלוואה כספית‪ ,‬ונענה בסירוב מוחלט‪ .‬אך‬
‫ר' ברק'ה לא נכנע‪ ,‬והציע לו שוב לשקול את הרעיון‪.‬‬
‫לאחר שר' מיילך סירב שוב ושוב להצעה‪ ,‬פרץ ר'‬
‫ברק'ה בבכי ואמר‪" :‬מיילך‪ ,‬אני יודע שאצלך בבית‬
‫המצב קשה מאוד ואין לך כסף לקנות אוכל‪ .‬אם‬
‫לא תיקח את ההלוואה – אני מרגיש שפשוט לא‬
‫אחזיק עוד מעמד!‪"...‬‬
‫בתום המלחמה‪ ,‬יצא כמו חסידים רבים את‬
‫ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב‪ ,‬משם‬
‫לאחר תלאות רבות הגיע למחנה העקורים פוקינג‬
‫שבגרמניה – שם התגורר עם משפחתו יחד עם‬
‫חסידים רבים‪ .‬כאשר הוקם במקום תלמוד תורה‬
‫חב"די‪ ,‬מונה למלמד – והפעם יכול היה ללמד‬

‫הגלות של אביו הסתיימה בטרגדיה‪ .‬ביום‬
‫הכיפורים תש"ד‪ ,‬התפלל אביו בבית פרטי שהפך‬
‫ביום הקדוש לבית כנסת מחתרתי‪ .‬בליל 'כל‬
‫נדרי' סיימו המתפללים את תפילתם והלכו איש‬
‫איש לביתו‪ .‬ר' מיילך יחד עם אביו וידידו הרב‬
‫קוליקוב נשארו לבדם לומר תהילים‪ ,‬למרות‬
‫אזהרת המתפללים המקומיים כי סכנה להם אם‬
‫ילכו מאוחר בלילה לביתם‪ ,‬כיון שבמקום מצויים‬
‫רוצחים עוד מימי הצאר שהיה‬
‫משלח את העבריינים החמורים‬
‫לגלות באיזור זה‪.‬‬
‫בשעת לילה מאוחרת הלכו‬
‫הרב אריה לייב קפלן והרב‬
‫קוליקוב הביתה‪ ,‬בעוד ר' מיילך‬
‫נותר לנוח על ספסל בבית‬
‫הכנסת‪ .‬שני החסידים הלכו‬
‫לבדם‪ ,‬ובדרכם‪ ,‬התנפלו עליהם‬
‫בריונים מקומיים והיכום‬
‫מכות רצח‪ .‬הרב קוליקוב שהיה‬
‫קשיש בהרבה מהרב קפלן‪,‬‬
‫התעלף‪ .‬הם חשבו שנפח את‬
‫נשמתו ועזבוהו לנפשו‪ ,‬ואילו‬
‫את הרב קפלן הוסיפו להכות‪.‬‬
‫כאשר עזבוהו – אזר עוז‬
‫בשארית כוחותיו‪ ,‬גרר עצמו‬
‫שלישי משמאל בעת הנחת אבן הפינה לשיכון חב"ד בלוד‬
‫הביתה והספיק לומר‪" :‬ר'‬
‫משה שוכב ברחוב‪ ,‬מהרו לכו‬
‫את ילדי ישראל תורה ללא פחד מאנשי המשטרה‬
‫והצילוהו"‪ .‬אלה היו דבריו האחרונים‪ .‬הוא איבד הרוסית‪.‬‬
‫את הכרתו‪ ,‬ובמשך היום הקדוש היה במצב אנוש‪,‬‬
‫כאשר ביקש ר' מיילך את ברכת אדמו"ר‬
‫עד שבעת נעילה השיב את נשמתו לבוראה‪ ,‬הי"ד‪.‬‬
‫הריי"צ לעלות לארץ הקודש‪ ,‬הטיל עליו אדמו"ר‬
‫לאחר שאביו נפטר‪ ,‬נסע ר' מיילך עם משפחתו הריי"צ משימה חשובה‪:‬‬
‫לסמרקנד – לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי‬
‫במענה על כתבו כי מתכוננים לנסוע עם חבורה‬
‫חב"ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי גדולה של יהודים דתיים ה' עליהם יחיו דרך חוף‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫מארסעל‪ ,‬בודאי ישתדל לעורר את קהל הנוסעים‬
‫ובני ביתם יחיו אשר ישתדלו להסתדר בסביבות‬
‫ללמד ללא פחד‬
‫של יראים ובראשית ביאתם יסדרו ענייני הלימוד‬
‫בסמרקנד‪ ,‬לשם הגיעו פליטים רבים‪ ,‬היה בשיעורי תורה ולילדיהם יחיו‪ ,‬לסדר בחדרים‬
‫הרעב הכבד קשה מנשוא‪ .‬משפחתו של ר' מיילך וישיבות יראי אלוקים ומאוד אתענג לשמוע משלום‬
‫סבלה מהרעב‪ ,‬ולא היה לו במה להאכיל את רעייתו כולם והסתדרותם )אגרת מכ' חשון תש"ט(‪.‬‬
‫לארץ הקודש הגיע בתחילת שנת תש"ט עם‬
‫וילדיו שנולדו בימי המלחמה‪ .‬אחרי זמן נוסף שחלף‬

‫‪5/10/2010 6:49:31 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 9‬‬

‫‪10‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫רעייתו וילדיו‪ .‬בתחילה התגורר זמן קצר במעברת‬
‫באר יעקב ומשם הגיע ללוד‪ ,‬שם התיישבו כמה‬
‫משפחות חב"דיות‪.‬‬

‫מגיד שיעור הראשון בלוד‬
‫בעת ייסוד ישיבת תומכי תמימים בלוד בחודש‬
‫שבט ה'תש"ט על ידי "הפרטיזן" – הרב זושא‬
‫וילימובסקי‪ ,‬היה ר' מיילך המגיד שיעור הראשון‬
‫בישיבה‪ ,‬בעוד ר' זושא "הפרטיזן" דאג למימון‬
‫ולהבאת תלמידים חדשים מקרב בני אנ"ש ומבני‬
‫משפחות העולים מתימן ומדינות אחרות‪.‬‬
‫וכך כתב "הפרטיזן" לרבי הריי"צ נ"ע במוצאי‬
‫שבת פרשת משפטים‪ ,‬כ"ז שבט‪ ,‬תש"ט‪:‬‬
‫"רצוני וחפצי להודיע לכ"ק שזה כשלושה‬
‫שבועות‪ ,‬מאז נתייסדו בעזרת השם יתברך חדר‬
‫וישיבה מילדי התמימים ואנ"ש בתחנת הרכבת‬
‫לוד‪ ,‬סמוך לעיר רמלה‪ .‬שנתיישבו במקום הזה‬
‫כשלוש עשרה משפחות מאנ"ש והתמימים שיחיו‪.‬‬
‫"החדר והישיבה נתיסדו ומתנהלים עכשיו‬
‫בהשגחת התמים מיילך קפלן‪ ,‬זושא וילימובסקי‬
‫וירחמיאל אלפרוביץ – תלמידי ישיבת תומכי‬
‫תמימים ליובאוויטש מתל אביב‪ .‬בחדר ובישיבה‬
‫נמצאים לעת עתה כשתים עשרה תלמידים כן‬
‫ירבו"‪.‬‬
‫בי"ט אדר‪ ,‬כחודשיים לאחר הקמת הישיבה‪,‬‬
‫כתב אליו אדמו"ר הריי"צ אגרת בנוגע לישיבה‪:‬‬
‫"‪ . .‬נהניתי אשר תודה לקל השיג דירה בתחנת‬
‫לוד ומתעסק בקביעות שיעורי לימוד ברבים לפני‬
‫הגדולים וגם בסידור הלימודים עבור בני אנ"ש ‪". .‬‬
‫הרב מיילך קפלן עבד בישיבה במשך כשלושים‬
‫שנה‪ .‬חלק מהשנים עסק כמגיד שיעור‪ ,‬והיו שנים‬
‫שגם כיהן כמשגיח על התלמידים המבוגרים‪.‬‬
‫בתפקידים אלו התקיים בו ביאורו של אביו של‬
‫הרבי – "שחורה אני ונאוה"‪ .‬מצד אחד היה מראהו‬
‫הכהה מטיל אימה על התלמידים‪ ,‬שדי היה להם‬
‫לראות אותו מתקרב לבניין הישיבה בכדי שירוצו‬
‫אל ה'זאל' ויתחילו ללמוד בהתלהבות; מאידך היה‬
‫מתייחס לתלמידים כמו אמא לתינוק שלה‪ .‬אם‬
‫תלמיד לא היה מבין סוגיא בגמרא‪ ,‬היה הרב קפלן‬
‫מסביר שוב ושוב במתינות שהיתה שייכת רק לו‪.‬‬
‫הוא קירב במיוחד את התלמידים מעדות המזרח‬
‫שהוריהם לא היו חסידי חב"ד‪ ,‬היה להם כמו אב‬
‫רחום ועודד אותם לכל אורך הדרך‪ .‬גם בשנים‬
‫האחרונות – כאשר חלה‪ ,‬המשיך לבוא לישיבה‬
‫ושימש כ'משיב'‪.‬‬
‫סגנון מיוחד היה לו בשיעוריו‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬היה‬
‫פותח כל שיעור בסיפור מאלף או אמרה נאה שמשכו‬

‫‪5/10/2010 6:49:34 PM‬‬

‫את לב התלמידים והחדירו בהם חיות‪ .‬לאחר מכן‬
‫ניגש להרצאת הסוגיה בגמרא‪ ,‬כשהוא מתעכב‬
‫בעיקר על ידיעה יסודית של הגמרא‪ ,‬מבלי להקצות‬
‫זמן רב לפלפולים יתרים‪' .‬העיקר אצל ר' מיילך'‬
‫מספרים תלמידיו‪' ,‬היה שהתלמיד יבין את הפשט‬
‫היטב‪ .‬אם היה צורך לשם כך בלימוד מהרש"א או‬
‫פני יהושע‪ ,‬היה עושה זאת‪ .‬הוא היה אומר בשיעור‬
‫'מפרשים' אך לא ויתר בשום אופן על הבנה טובה‬
‫ומדוייקת של דברי רש"י ותוספות‪ ,‬ודרש שהתלמיד‬
‫ישלוט ביסודיות בכל מהלך הסוגיה'‪.‬‬
‫מידי יום שישי היה עורך לכיתתו מבחן בעל פה‪.‬‬
‫מספר תלמידו הרב יוסף יצחק רוזנברג‪" :‬כשהיה‬
‫בוחן אותנו וענינו טוב וגילינו שליטה בסוגיה –‬
‫ראינו על פניו שמחה וקורת רוח‪ .‬בסוף 'זמן חורף'‬
‫קיבלו ממנו מצטייני הכיתה ספר במתנה – 'חידושי‬
‫רבי עקיבא איגר'‪.‬‬
‫בשנים הראשונות‪ ,‬כאשר אל הישיבה הגיעו‬
‫תלמידים רבים מבתים לא חסידיים‪ ,‬הרבה‬
‫להשקיע בהם‪ ,‬ולהסביר להם בצורה מיוחדת‪,‬‬
‫את המנהגים וההידורים החסידיים‪ ,‬וכיוון אותם‬
‫ללמוד חסידות‪.‬‬
‫במשך שלושים שנות עבודתו לא חשב מעולם‬
‫על משכורת גבוהה‪ ,‬תוספת ותק וכדו' אלא להיפך‪.‬‬
‫יותר מכך – מספר פעמים נסע לחוץ לארץ בכדי‬
‫לגייס כספים עבור הישיבה‪ .‬לאחר פטירתו סיפר‬
‫הרב אפרים וולף – מנהל הישיבה‪ ,‬כי הרב קפלן‬
‫היה תורם את רוב משכורתו לישיבה!‬

‫רב בשיכון חב"ד בלוד‬
‫במקביל לעבודתו בישיבה שימש כרב שיכון‬
‫חב"ד בלוד‪ .‬זמן קצר לאחר שהגיע ללוד‪ ,‬מונה‬
‫בברכת הרבי הריי"צ‪ ,‬לרב קהילת חב"ד הקטנה‬
‫– שעם הזמן נבנתה עבורה שכונה גדולה והקהילה‬
‫הלכה והתבססה‪ .‬לאחר שקיבל על עצמו את משרת‬
‫הרבנות‪ ,‬החליט ללמוד יורה דעה בעיון‪ ,‬ובמשך‬
‫השנים הבאות למד בקביעות שולחן ערוך בעיון‪.‬‬
‫למרות זאת בכל פעם שביקשו ממנו לפסוק היה‬
‫מראה תמיד את המקור לפסיקתו‪.‬‬
‫הקהילה וכך גם המועצה הדתית הכירו‬
‫במשרתו זו‪ ,‬אולם משכורת על כך לא קיבל‪ ,‬ואת‬
‫כל עבודתו ברבנות עשה בהתנדבות ובמסירות אין‬
‫קץ‪ .‬מלבד שהיה מוסר שיעורי תורה ומתוועד בבתי‬
‫הכנסת בשיכון חב"ד‪ ,‬הלך לבתי כנסת נוספים‬
‫בלוד בכדי למסור שיעורים ולשאת נאומים לחזק‬
‫את המתפללים‪.‬‬
‫בפיו היה שגור פתגם שממנו אפשר להבין כיצד‬
‫היה מתפרנס‪:‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 10‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪11‬‬

‫משמאל‪ :‬תמונת מחזור מהשנים‬
‫הראשונות של תומכי תמימים בלוד‪.‬‬
‫למעלה‪ :‬מנהלי הישיבה‪ .‬בשורה השניה‬
‫מימין – הרב מיילך קפלן‬

‫"כשיהודי עובד את השי"ת בלימוד התורה‬
‫ובקיום המצוות‪ ,‬וכולו מסור ונתון לעבודתו בקודש‪,‬‬
‫מרביץ תורה לתלמידים‪ ,‬ובזה מגמתו ובזה רצונו‬
‫ובזה חיותו‪ ,‬אז הקב"ה שולח לו פרנסתו ופרנסת‬
‫בני ביתו בבחינת לחם מן השמים‪ .‬בדוגמה בדורנו‬
‫זה‪ :‬השי"ת שולח ליהודי שמוסר עצמו לעבודת‬
‫הקודש כנ"ל פרנסה כאילו שירד לו הלחם ממש‬
‫מן השמים‪ ,‬מפני שהוא‪ ,‬מחשבתו‪ ,‬דיבורו ומעשיו‬
‫כולם לעבודת ה' ית"ש"‪.‬‬
‫במשך השנים יזם הקמת תלמוד תורה בשכונה‪,‬‬
‫והיה מבוני המקווה החב"די‪ .‬כאשר נבנה המקווה‬
‫גייס הרב קפלן תרומות‪ ,‬וכתב על כך לרבי‪ .‬באותם‬
‫ימים נערכה על פי הוראת הרבי מגבית בין אנ"ש‬
‫עבור מרכז טהרת המשפחה בירושלים‪ .‬בזכות עזרה‬
‫זו‪ ,‬עזר המרכז למקווה בלוד בסך ‪ 1000‬לירות‪ .‬על‬
‫כך כתב הרב קפלן לרבי‪ ,‬והרבי ענה כי לא די בכך‬
‫וצריך לבקש מהם עוד‪ .‬באותה אגרת מאשר הרבי‬
‫הלוואה מאגודת חסידי חב"ד עבור המקווה‪:‬‬
‫וכן הנני כותב לאגודת חסידי חב"ד בארץ‬
‫הקודש ת"ו שיתנו להם הלואה בסך אלף לירה‬
‫לשלם במשך שנה ותקותי שימלאו בקשתי זו‪.‬‬
‫בו ביום כתב הרבי לאגודת חסידי חב"ד שיתנו‬
‫לו הלוואה‪ .‬במכתב הרבי ממליץ שאת החוב ישלמו‬
‫במשך שנה‪ ,‬והתשלום הראשון יתחיל לאחר שנה‪.‬‬
‫את האגרת מסיים הרבי בברכה‪:‬‬
‫והשם יתברך יצליחו בעבודתו בקודש הנ"ל וכן‬
‫בעבודתו בהישיבה‪ ,‬שבדרך ממילא ישפיע זה גם‬
‫ברכה והצלחה בעניניו הפרטיים‪ .‬בברכת הצלחה‬
‫לכל המשתתפים בעבודה קדושה זו‪.‬‬
‫בכל פעם שהיה צורך למלאות את אוצר מי‬
‫הגשמים של המקווה מחדש‪ ,‬היה הוא עושה זאת‪,‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:35 PM‬‬

‫תוך הקפדה על כל ההלכות עד הקצה האחרון‪ .‬הרב‬
‫בעריש רוזנברג ע"ה – משפיע שיכון חב"ד בלוד‪,‬‬
‫היה מסייע לו‪.‬‬
‫סדר היה חשוב לו מאוד‪ .‬בדרך קבע היה‬
‫מתפלל שחרית עם המניין הראשון בבית כנסת‬
‫חב"ד‪ .‬מלבד עבודתו בישיבה ושיעורים שמסר‬
‫בבית כנסת מתוקף היותו רב‪ ,‬היו לו חברותות‬
‫איתם למד במשך היום‪ ,‬וכן שיעורים קבועים‬
‫שלמד לעצמו‪" .‬כל השיעורים‪ ,‬וגם האוכל והשינה‪,‬‬
‫היו תמיד באופן מסודר‪ .‬מעולם לא ראיתי את אבא‬
‫מתבטל‪ .‬גם כשהיתה תקופה שהתקשה לקרוא‬
‫בגלל בעיה רפואית בעיניים‪ ,‬לא ויתר ושמע כל העת‬
‫קלטות ובהם שיעורים בנגלה וחסידות"‪ ,‬מספר בנו‬
‫ר' נחום‪.‬‬

‫מיתת נשיקה‬
‫כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי‪ ,‬ומאז‬
‫סבל ייסורים רבים‪ .‬למרות זאת המשיך להגיע‬
‫לישיבה ולענות לשאלות בלימוד‪ ,‬וכך גם מסר‬
‫שיעורים לתושבי השיכון‪.‬‬
‫ביום שני כ"ד מר חשון תשמ"א‪ ,‬נכנס ר' מיילך‬
‫לבית הכנסת של הגרוזינים להתפלל מנחה‪ .‬כך נהג‬
‫תמיד להתפלל מנחה בבית כנסת זה‪ ,‬כאשר מידי‬
‫פעם נושא דברי חיזוק‪ .‬תוך כדי תפילה עצם את‬
‫עיניו‪ ,‬ובו ברגע השיב את נשמתו לבוראה‪ .‬מיתת‬
‫נשיקה של חסיד אמיתי‪.‬‬
‫מקורות‪ :‬אגרות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ‪ ,‬אגרות כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ ,‬רשמי ביאורים )מטוסוב(‪ ,‬ישראל נח הגדול‪,‬‬
‫הפרטיזן‪ ,‬תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית‪ ,‬נרות להאיר‪,‬‬
‫אלבום חב"ד‪ ,‬בית משיח‪ ,‬כפר חב"ד‪ ,‬ראיונות אישיים ועוד‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 11‬‬

‫‪12‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫התורה ומתן תורה‬
‫בתורתו של הגאון הרגצ'ובי זצ"ל‬
‫נקודות וביאורים בתורת הרגצ'ובי בקשר לחג השבועות •‬
‫מוגש ע"י הרה"ח ר' מנחם מענדל שי' טננבוים‪,‬‬
‫מחבר ספרים על תורת הרגוצ'ובר‬
‫בהתוועדות י"ג תמוז תשי"ט אמר כ"ק אדמו"ר‬
‫מלך המשיח‪" :‬שמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר‪,‬‬
‫ששמע מהגאון הרגצ'ובי‪ ,‬שכל התורה כולה‪ ,‬מהאות‬
‫ב' ד"בראשית" עד האות ל' ד"לעיני כל ישראל"‪,‬‬
‫היא תיבה אחת ארוכה‪.‬‬
‫וכדרכו של הגאון‪ ,‬שבאמרו פתגם )"אַ וואָרט"(‪,‬‬
‫הי' כלול בזה רעיון שלם‪ .‬ובנדו"ד‪ :‬פתגם הנ"ל‬
‫מתאים לביאורו בדרשת רז"ל "הוא עמל במקום זה‬
‫ותורתו עומלת לו במקום אחר" – שמצד אחדותה‬
‫של התורה‪ ,‬הנה עי"ז ש"הוא עמל במקום זה"‪ ,‬יש‬
‫לו שייכות לכל עניני התורה שבכל שאר המקומות‬
‫שבתורה"‪ .‬ע"כ מהשיחה‪.‬‬
‫הרבי בשיחתו הקדושה מתייחס בעיקר להעמל‬
‫בתורה‪ ,‬שהאדם זוכה עי"ז לחלקים מסויימים‬
‫בתורה‪ ,‬גם במקומות שלא הגיע אליהם‪ .‬ובל'‬
‫חז"ל )סנה' דף צט ריש ע"ב( "הוא עמל במקום זה‬
‫ותורתו עומלת לו במקום אחר"‪ .‬ובלשון הידועה‬
‫המופיעה בתורת הרגצ'ובי‪" :1‬דע"י שעמל במקום‬
‫אחד‪ ,‬קנה לכל התורה‪ ,‬אף במקום שלא עמל כלל"‬
‫)ועיין ביאור ענין זה בשיחה שהובאה לעיל(‪.‬‬
‫דומני‪ ,‬שהגאון הרוגצ'ובי הרב יוסף רוזין‪ 2‬ז"ל‬
‫הוא הדוגמא הקלאסית להראות כיצד כל התורה‬
‫היא ענין אחד‪ ,‬ועד ל"מילה אחת ארוכה" ‪ -‬כפי‬
‫שניתן לראות בביאוריו על הרמב"ם ועוד שנדפסו‬
‫בספריו "צפנת פענח"‪.‬‬
‫אם כך בנוגע לכל תיבה ופרט בתורה‪ ,‬וודאי‬
‫בנוגע לכללות התורה ומתן תורה – אשר קשורים‬
‫הם לכל חלקי התורה כולה‪.‬‬
‫בשורות דלקמן אביא ‪ -‬בקיצור עכ"פ ‪ -‬מספר‬
‫דוגמאות לקשר של כל התורה – שהוא ענין אחד‬
‫– עם מתן תורה וחג השבועות‪ ,‬וההבדל בזה בין‬
‫‪ (1‬שו"ת צ"פ נ"י ס"ו‪.‬‬
‫‪ (2‬לאחרונה התגלה כת"י של הקהילה בדוינסק ‪ -‬שם הי'‬
‫רב‪ ,‬שלפחות תקופה הי' נקרא גם בשם בנציון‪ .‬והוא ‪ -‬על שטר‬
‫מכירת חמץ מחודש ניסן תרפ"ט שכתבו כך את שמו )ראה‬
‫דף השער ל"צ"פ הגש"פ" )ב"ב תשס"ח( ‪ -‬צילום שטר מכירת‬
‫חמץ(‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:40 PM‬‬

‫שערי תורה‬
‫חידושים וביאורים בתורת הנגלה‬

‫מתן תורה – לוחות הראשונות לבין נתינת לוחות‬
‫האחרונות‪ ,‬כפי שזה משתקף ומתבאר בתורתו של‬
‫'שר התורה'‪ ,3‬הרגצ'ובי זצ"ל‪.‬‬
‫• • •‬

‫מעמדם הרוחני של בנ"י בשעת מתן תורה‬
‫בתור הקדמה לענין של מתן תורה ולוחות‬
‫הראשונות‪ ,‬מעניין להביא את השקלא וטריא‬
‫כביכול‪ ,‬בין הקב"ה למשה רבינו באזהרתו לעם‬
‫ישראל לפני מתן תורה שלא יעלו או יתקרבו להר‬
‫סיני – כפי שמתבאר בתורתו של הרגצ'ובי‪.‬‬
‫וכך הם סדר הדברים כפי שהם כתובים בפרשת‬
‫מתן תורה‪ ,‬פרשת יתרו‪" :4‬ויאמר ה' אל משה רד‬
‫העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות גו'"‪ .‬ובפרש"י‪:‬‬
‫"העד בעם – התרה בהם שלא לעלות להר"‪ .‬לאחר‬
‫מכן ממשיכה התורה‪" :‬ויאמר משה אל ה' לא יוכל‬
‫העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו גו'"‪.‬‬
‫ובפרש"י‪" :‬לא יוכל העם – איני צריך להעיד בהם‪,‬‬
‫שהרי מותרין ועומדין הם היום שלשת ימים ולא‬
‫יוכלו לעלות‪ ,‬שאין להם רשות"‪ .‬ובפסוק שלאחרי‬
‫זה‪" :‬ויאמר אליו ה' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך‬
‫והכהנים והעם על יהרסו לעלת אל ה' גו'"‪ ,‬ופרש"י‪:‬‬
‫"לך רד והעד בהם שנית‪ ,‬שמזרזין את האדם קודם‬
‫מעשה וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה"‪.‬‬
‫ועיין במפרשי התורה שהתחבטו למצוא‬
‫פירושים לענין זה‪ ,‬מדוע התרה הקב"ה כמה פעמים‬
‫ע"י משה רבינו את בני ישראל שלא יתקרבו או יעלו‬
‫אל הר סיני‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הרגצ'ובי בדרכו הייחודית מסביר את הדברים ‪,‬‬
‫הוא מבאר את הפסוק "ויאמר משה אל ה' לא יוכל‬

‫‪ (3‬כך כונה ע"י כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע והרבי מלך‬
‫המשיח – ראה לקוטי שיחות חלק יט‪ ,‬ע' ‪ 315‬הערה ‪ .6‬ועיין‬
‫שם בשיחה‪.‬‬
‫‪ (4‬פי"ט כ"א‪ .‬ו'‪ ,‬כ"ג‪.‬‬
‫‪ (5‬צפנת פענח על התורה שם פי"ט‪ ,‬כג‪ .‬ע' פב‪-‬ג‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 12‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪13‬‬

‫ולכן טען כביכול כלפי הקב"ה‪" ,‬לא יוכל העם‬
‫לעלות אל הר סיני כי אתה העדתה גו'"‪.10 9‬‬
‫• • •‬

‫לוחות הראשונות ‪ -‬עצם אחד‪,‬‬
‫לוחות שניות ‪ -‬פרטים‬
‫בקשר לפרטי פרשת מעמד הר סיני‪ ,‬כפי שהם‬
‫מופיעים בפרשת יתרו )עשרת הדברות‪ ,‬לוחות‬

‫העם לעלות גו'" על פי הגמרא בע"ז‪ 6‬שמשמעותה‬
‫היא‪ ,‬דנעקר יצר הרע מלבם של ישראל בעת מ"ת‪,‬‬
‫ואשר לכן טען משה רבינו ע"ה כלפי הקב"ה‪" :‬דכל‬
‫דבר שאסור אי אפשר להם )לבני ישראל( לעשות‬
‫כלל‪ ,‬ולא יוכלו כלל בגדר טבע לילך לשם"‪ .‬היינו‪,‬‬
‫שבני ישראל לא יוכלו בטבע ובמציאות להתקרב‬
‫ולעלות על הר סיני‪ .‬מכיון שהדבר אסור‪ ,‬לא יוכלו‬
‫בני ישראל בעת מ"ת לעשות‪ ,‬מכיון שנעקר יצה"ר‬
‫מהם‪.‬‬
‫אבל הקב"ה טען למשה‪ ,‬שהיצה"ר שבהם‬
‫לא נעקר לגמרי‪ ,‬והראי' – מכך שבני ישראל )חוץ‬
‫משבט לוי( חטאו בעגל לאחר מכן‪ .‬דזהו מה שרמז‬
‫לו הקב"ה בעת שחטאו בעגל‪ ,‬בפסוק "לך רד גו'"‪.7‬‬
‫‪8‬‬
‫הסבר הדבר הוא – כפי שכותב הרמב"ם במו"נ‬
‫"כל השחתה והפסד או חסרון‪ ,‬אמנם הוא מפני‬
‫החומר"‪ .‬היינו‪ ,‬שא"א שהיצה"ר יוסר לגמרי מן‬
‫האדם‪ ,‬יהי' מי שיהי' כל עוד הוא קרוץ מחומר‪,‬‬
‫מבשר ודם‪.‬‬
‫אך משה רבינו טען שבני ישראל בעת מתן תורה‬
‫היו בדרגת "אדם הראשון קודם החטא"‪ ,‬ודבר‬
‫שאסור להם – הנה מן הנמנע הוא שבנ"י יחטאו‬
‫בכך‪ ,‬ו"משה לא ידע שהם עתידים לחטוא )בעגל("‪.‬‬
‫‪ (6‬דף ד‪ ,‬ב‪ .‬וביותר הוא בשהש"ר פ"א‪ ,‬יד‪" :‬ר' נחמי'‬
‫אומר‪ ,‬בשעה ששמעו ישראל לא יהי' לך ‪ -‬נעקר יצה"ר מלבם"‪.‬‬
‫וראה בזה בתורה שלמה יתרו פי"ט אות רעג‪.‬‬
‫‪ (7‬שמות‪ ,‬ל"ב‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ (8‬ח"ג פ"ח‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:41 PM‬‬

‫‪ (9‬וכלשונו בצפנת פענח הל' תרומות )נב טור א( "וזהו‬
‫כוונת המקרא‪ ,‬לא יוכל ]העם לעלות גו'[ מחמת דאז נעקר‬
‫היצה"ר ובעצם לא יכלו"‪ .‬יש לציין שכך גם מפרש המלבי"ם‬
‫ז"ל כאן ב'התורה והמצוה'‪.‬‬
‫ובצ"פ לפ' יתרו שם מבאר מהו 'גבול' ו'גדר' 'המחיצה'‬
‫וכיו"ב‪ .‬ושזה קשור בכמה וכמה הלכות של 'הפסק' וכיו"ב‪.‬‬
‫וכפי שגם מאריך בזה בקשר לפשט הסיפור וההלכות‬
‫הקשורות במרגלים ששלח יהושע בן נון לרחב ש"ביתה בקיר‬
‫החומה ובחומה היא יושבת" )יהושע ב‪ ,‬טו( – בצ"פ להפטורת‬
‫פ' שלח ע' קנח‪-‬ט‪ .‬ובצ"פ מהדו"ת יג‪ ,‬א )שהועתק שם ע'‬
‫קנט‪-‬ס(‪ .‬ומסקנתו היא שרצונו של האדם להיכן פניו מועדות‬
‫זהו הקובע‪ .‬ועד"ז הרצון לעלות על הר סיני או להתקרב אליו‪.‬‬
‫ואכמ"ל‪.‬‬
‫ב'קובץ חידושי תורה' כפ"ח תשמ"ב בע' ‪ 140‬תירצתי לפי‬
‫זה את המציאות איך ייתכן שכה"ג וממזר ייפגשו‪ ,‬עיין שם‪,‬‬
‫ואכמ"ל בזה‪.‬‬
‫‪ (10‬אגב‪ ,‬בקשר למעמד הר סיני שהוגבלו בנגיעת יד‬

‫גם הבהמות‪ ,‬וכמפורש שם בפסוק י"ג‪" :‬לא תגע בו יד גו'‬
‫אם בהמה אם איש לא יחי' גו'"‪ ,‬מעניין לציין את שאלת‬
‫הרגצ'ובי )שם ע' פה(‪ ,‬אם הבהמות של משה ואהרן "מותרת‬
‫במחיצה פנימית"‪ ,‬היינו אם הי' להם למשה או לאחיו אהרן‬
‫הכהן היתר לעלות עם בהמתם על הר סיני במקום שהותר‬
‫להם עצמם לעלות‪.‬‬
‫נקודת הדיון היא ע"פ הגמרא בסנהדרין )טו‪ ,‬ב( שלומדת‬
‫מהפסוק "אם בהמה אם איש לא יחי'"‪" ,‬מה איש בעשרים‬
‫ושלשה ]דיינים[ אף בהמה בעשרים ושלשה"‪ .‬ומעיר ג"כ‬
‫מהמ"ד שם )טז‪ ,‬א( שישנה הוה אמינא שאם שור של כהן‬
‫גדול הרג איש‪ ,‬דנים אותו בסנהדרין של שבעים ואחד כדינו‬
‫של הכה"ג עצמו‪ .‬הרי‪ ,‬שהשור והבהמה של האדם שהוא‬
‫קנין כספו‪ ,‬יש לו דין כמו של בעליו‪ .‬וייתכן לפי זה‪ ,‬שהי'‬
‫למשה ולאהרן היתר להעלות עימם את בהמתם להר סיני‪.‬‬
‫ומכאן אנו באים לידי שאלה מענינת ששאלו את הגאון‬
‫הרגצ'ובי‪ ,‬על דיון תמוה המופיע בתוספתא )כלים פ"א‪ ,‬ו(‬
‫שאמר שמעון הצנוע לר' אליעזר "בוש אתה לומר שכלבו‬
‫של כהן גדול חביב הימך‪ "...‬ואיך ייתכן לומר כך‪.‬‬
‫על כך ענה הרגצ'ובי לשואל על פי הגמרא בסנהדרין‬
‫הנ"ל ש"יש סברא דשור הנסקל של כהן גדול צריך דוקא‬
‫בית דין של ע"א וא"כ זה רוצה לומר התוספתא )שם( דאחר‬
‫]לא כהן גדול[ נידון בשל כ"ג‪ ,‬וכלבו של כהן גדול בע"א"‬
‫)שו"ת צ"פ נ"י ר"ס ע"א(‪.‬‬
‫ובנדו"ד‪ ,‬ייתכן שבהמתם של משה ואהרן הותרו לעלות‬
‫על הר סיני בעת מעמד הר סיני‪ ,‬בו בזמן שכל השישים‬
‫ריבוא של בני ישראל ביניהם שבעים הזקנים וכיו"ב לא‬
‫הותרו אפילו להתקרב להר סיני!‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 13‬‬

‫‪14‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫ראשונות(‪ ,‬וכפי שהם בפרשת תשא )לוחות השניות(‪,‬‬
‫מדייק הרגצ'ובי ז"ל כמה דיוקים בב' הפרשיות‪,‬‬
‫ובהבדל שביניהם בקשר ללוחות הראשונות‬
‫)מ"ת( והלוחות האחרונות‪ .‬בפרשות אלו נמצאים‬
‫הציוויים על ההגבלות שהוגבלו בני ישראל בעת‬
‫נתינת הלוחות להתקרבותם להר סיני‪.‬‬
‫בעת מעמד הר סיני כתוב "והגבלת את העם‬
‫גו' השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו גו'"‪.‬‬
‫ובפרש"י "אפילו בקצהו" )יתרו פי"ט‪ ,‬יב(‪ .‬לאידך‬
‫בלוחות השניות כתוב בפ' תשא )פל"ד‪ ,‬ג( "ואיש‬
‫לא יעלה עמך גו' גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול‬
‫ההר ההוא"‪ ,‬הרי שאין שם את ההגבלה לא לנגוע‬
‫אפילו בקצה של הר סיני‪ .‬אך לאידך‪ ,‬ישנה ההגבלה‬
‫בלוחות השניות שאין בעת מעמד הר סיני במ"ת‬
‫שאפי' הבהמות "אל ירעו אל מול ההר ההוא"‪ .‬מהי‬
‫נקודת החילוק?‬
‫וכאן מביא הרגצ'ובי ז"ל את ההבדל שבין דבר‬
‫של 'עצם'‪' ,‬נקודה' לבין 'כלי'‪' ,‬פרט' וכיו"ב‪ .‬ובכמה‬
‫וכמה מקצועות בש"ס‪.‬‬
‫ובלשונו בפ' תשא‪" :11‬גדר נקודה‪ ,‬דאז ]עד חטא‬
‫העגל[ הוה הכל נקודה‪ ,‬לא חלקות‪ .‬וכל התורה‬
‫והעולם וישראל הוה נקודה ‪ . .‬ואין מתחלק‪ .‬אבל‬
‫לאחר העגל נעשה הכל לפרטים"‪ .‬וזהו ההבדל‬
‫בין האזהרות במעמד הר סיני במ"ת לבין אלו של‬
‫הלוחות השניות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ושוב בלשונו במקום אחר ‪" :‬וכן נפקא מינה‬
‫בזה בין לוחות ראשונות ללוחות שניות‪ .‬דלוחות‬
‫הראשונות הוה התורה מציאות אחת ובטל אחד‬
‫בטל ח"ו הכל‪ .‬ולכך נשברו )כשחטאו בעגל(‪ .‬ולכך‬
‫ההר )סיני( הוי 'עצם' אחד‪ ,‬הנוגע )מאחריו( אבל‬
‫אין לו אויר‪ ,‬כי לא הוי 'כלי'‪ ,‬משא"כ לוחות שניות‬
‫הוה כל התורה מצטרפת ובגדר 'כלי' ולא נתקדשו‬
‫)אחוריו(‪ .‬אך מכל מקום יש לו קדושת אויר"‪.‬‬
‫ובאותיות פשוטות‪:‬‬
‫בעת מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬בלוחות ראשונות‪ ,‬היתה התורה‬
‫בבחינת 'עצם' ו'נקודה' בלי התחלקות‪ .‬ולכן גם‬
‫בני ישראל היו אז טהורים‪ ,‬שפסק יצה"ר מהם‪,‬‬
‫כנ"ל‪ ,‬וגם העולם הי' מזוכך יותר )שלכן כל העולם‬
‫– ואפילו העופות – שתקו בעת מ"ת‪ ,‬כידוע(‪ ,‬ולכן‬
‫הי' לו להר סיני דין 'עצם' של קדושה והבדלה‪ ,‬והי'‬
‫איסור לנגוע בו‪ ,‬אפי' בקצהו )כי "העצם שאתה‬
‫נוגע )תופס( במקצתו אתה נוגע בכולו"(‪ .‬אבל מצד‬
‫שני‪ ,‬בשעת נתינת הלוחות הראשונות לא היה להר‬
‫סיני דין של 'קדושת אויר'‪ ,‬כי קדושת אויר שייך‬
‫‪ (11‬צפנת פענח פ"ל כא‪ ,‬ע' קנד‪.‬‬
‫‪ (12‬צ"פ להפטורת ואתחנן ע' ל‪-‬לא‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:43 PM‬‬

‫בהתפשטותו של הדבר ולא בעצמותו של הדבר‪.‬‬
‫ולכן לא נאמר בלוחות הראשונות אזהרה לא לרעות‬
‫מול ההר‪.‬‬
‫לאידך – בלוחות השניות כבר לא הי' חל‬
‫קדושת 'עצם' על הר סיני אלא קדושת 'כלי'‪,‬‬
‫לכן היתה האזהרה לא לרעות את הבהמות 'מול‬
‫ההר ההוא'‪ ,‬כי להר סיני הי' דין של כלי קודש‪,‬‬
‫התפשטות קדושה‪ ,‬ששם שייך אויר דקדושה‪.‬‬
‫ובהקשר לכך מביא הגאון כמה דוגמאות בש"ס‬
‫לדינים הקשורים ל'עצם'‪' ,‬נקודה' וכיו"ב לעומת‬
‫דינים הקשורים ל'כלי' ו'פרטים' וכיו"ב‪.‬‬
‫]אחת הדוגמאות לדיון האם מסתכלים על‬
‫דבר כ'נקודה' – כלל‪ ,‬או כ'פרט' – כדבר המצטרף‪,‬‬
‫היא המחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל‪" :13‬אדם‬
‫שהוא נתון תחת הסדק )בקיע( בית שמאי אומרים‬
‫אינו מביא את הטומאה‪ ,‬ובית הלל אומרים אדם‬
‫חלול הוא והצד העליון מביא את הטומאה"‪.‬‬
‫המחלוקת היא )ע"פ פירוש המשניות להרמב"ם‬
‫ז"ל(‪ ,‬במקרה שישנם כלים במרפסת שנסדקה‬
‫ועל הרצפה ישנו מת‪ ,‬והשאלה היא האם אומרים‬
‫שהטומאה של האדם עולה ומטמאה את הכלים‬
‫או לא‪ .‬לפי בית שמאי‪ ,‬אין הכלים טמאים‪" ,‬לפי‬
‫שהוא כדבר הצמות ]סגור[ ואין שם חלל גבוה מן‬
‫הקרקע"‪ ,‬אך לפי בית הלל הרי מכיון ש"אדם חלול‬
‫הוא" הכלים טמאים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫על כך כותב הרגצ'ובי ז"ל שמחלוקתם היא‬
‫"אם אדם הוא צמות )דבוק( לדבר אחד לא גדר‬
‫הצטרפות או מחובר ע"י גדר הצטרפות"‪ .‬ובלשונו‬
‫במקום אחר‪" :15‬ובאמת גם באדם אף דהוא בגדר‬
‫הרכבה מזגיית מכל מקום יש בזה כמה סתירות‪,‬‬
‫אם הוא עצם אחד כמו נקודה דבר צמות ]מחובר[‬
‫או ג"כ דברים נפרדים"‪ .‬ומציין למחלוקת הנ"ל‬
‫שבין בית שמאי ובית הלל‪.‬‬
‫באותיות פשוטות‪ :‬על אף שאדם מורכב הוא‬
‫והוא בבחינת "הרכבה מזגית" ובל' הרמב"ם במורה‬
‫הנבוכים‪ 16‬שמשמעות היא מורכב כדבר המזוג‪ ,‬לח‬
‫בלח ולא 'הרכבה שכנית' יבש ביבש‪.‬‬
‫באדם חי אין הבדל בחיות שלו בין חלק אחד‬
‫שבו לבין חלק האחר; האדם הוא חי‪ .‬אך בנוגע‬
‫לגופו של אדם מת‪ ,‬ישנה מחלוקת אם גוף אדם מת‬
‫הוא גם כן כ'הרכבה מזגית' לח בלח ואין הבדל בין‬
‫חלקי גופו‪ ,‬או מכיון ש"אדם חלול הוא"‪ ,‬בקשר‬
‫‪(13‬‬
‫‪(14‬‬
‫‪(15‬‬
‫‪(16‬‬

‫עדיות פ"ד‪ ,‬יב‪.‬‬
‫בפ' יתרו בצ"פ לפי"ט‪ ,‬יב ע' עח‪.‬‬
‫צ"פ מהדו"ת נו טור ג‪.‬‬
‫ח"ב פכ"ב‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 14‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪15‬‬

‫גדול ]ו[מחלוקת בכמה דברים‬
‫להעברת טומאה‪ ,‬ישנו הבדל בין "שמעתי פעם מכ"ק‬
‫בש"ס גבי ציבור ופרטים‪ ,‬אם‬
‫חלק אחד של גוף‬
‫האדם‪ .17‬המת מו"ח אדמו"ר‪ ,‬ששמע‬
‫לבין החלק האחר של גופו‬
‫הפרטים הם חלק מציבור‪ ,‬או‬
‫עכ"פ‪ ,‬ישנם שני סוגים של מהגאון הרגצ'ובי‪ ,‬שכל‬
‫מציאות בפני עצמו"‪ .‬דברים‬
‫אלו הוא כותב שם בהמשך‬
‫הרכבות – 'הרכבה מזגית'‪ ,‬התורה כולה‪ ,‬מהאות ב'‬
‫למה שהרמב"ם‪" 21‬לעג על מי‬
‫דברים מורכבים הממוזגים‪,‬‬
‫כלח ד"בראשית" עד האות ל'‬
‫שאמר שהמציאות והפרטים‬
‫בלח‪ ,‬או 'הרכבה שכנית'‪ ,‬דברים‬
‫הם שני גדרים"‪ .‬אך הרגצ'ובי‬
‫ד"לעיני כל ישראל"‪ ,‬היא‬
‫השכנים זה לזה‪ ,‬כיבש ביבש‪.18‬‬
‫ז"ל אכן מביא מכמה מקומות‬
‫ובהערות הרגצ'ובי‪ 19‬על תיבה אחת ארוכה‪ .‬וכדרכו‬
‫בש"ס שה'כלל' )"המציאות" בל'‬
‫המורה נבוכים כותב‪ :‬וזה הגדר‬
‫שכנית‪ .‬של הגאון‪ ,‬שבאמרו פתגם‬
‫הרמב"ם( וה'פרטים' הם שני‬
‫בהרכבה מזגית או‬
‫דברים‪.‬‬
‫וזה הנפקא מינה בין לוחות )"אַ וואָרט"(‪ ,‬הי' כלול בזה‬
‫חולקים‬
‫זו‬
‫בשאלה‬
‫הראשונות ובין האחרונות[‪.‬‬
‫רעיון שלם‪ .‬ובנדו"ד‪ :‬פתגם‬
‫הפילוסופים הקדמונים‪" :‬יש‬
‫• • •‬
‫הנ"ל מתאים לביאורו‬
‫סוברים שהכלל קיים קיום ממשי‬
‫והפרט רק משקף את הכלל‪ .‬ויש‬
‫בדרשת רז"ל "הוא עמל‬
‫בני ישראל בשעת מתן‬
‫אומרים להיפך‪ ,‬שהפרט קיים‬
‫עומלת‬
‫ותורתו‬
‫זה‬
‫במקום‬
‫תורה כ'כלל' שלמעלה‬
‫קיום ממשי‪ ,‬המציאות כוללת‬
‫לו במקום אחר" ‪ -‬שמצד‬
‫פרטים ממשיים ואין הכלל אלא‬
‫מה'פרטים'‬
‫מושג מופשט בלבד‪ ,‬שאינו קיים‬
‫נקודה נוספת המתבארת אחדותה של התורה‪ ,‬הנה‬
‫קיום מציאותי אלא במחשבה‬
‫בתורתו של הרגצ'ובי בהבדל עי"ז ש"הוא עמל במקום‬
‫בלבד"‪.22‬‬
‫שבין הלוחות הראשונות ללוחות זה"‪ ,‬יש לו שייכות לכל‬
‫ובלשונו של הרגצ'ובי ז"ל‪:23‬‬
‫השניות על פי הגדר של 'כלל'‬
‫"והנה כל דבר שהוא מהציבור יש‬
‫עניני התורה שבכל שאר‬
‫ו'פרט'‪:‬‬
‫בזה אריכות‪ ,‬אם זה לפרטים של‬
‫‪20‬‬
‫שבתורה"‬
‫המקומות‬
‫ובלשונו‬
‫גדר‬
‫זה‬
‫"באמת‬
‫‪:‬‬
‫הציבור או להכלל‪ ,‬לא להפרטים‬
‫גם כן"‪ :‬או בלשונו במקום‬
‫אחר‪" :24‬אם מהכלל נעשה פרטים‬
‫‪ (17‬ה'בנין אב' והמקור לדיון זה בעולם )אם אנו מחשיבים‬
‫את כל כדור הארץ והדצח"מ שבו כגוש אחד בקשר לכמה עניני ‪ . .‬ואם מהפרטים נעשה הכלל"‪.‬‬
‫מובן שאי אפשר להביא אפי' חלק מהדוגמאות‬
‫הלכה‪ ,‬או שרק מכדור הירח‪ ,‬היינו מצבא השמים וסביבותי'‬
‫מחשיבים כגוף אחד וכ"הרכבה מזגית"(‪ ,‬הוא בדברי הרמב"ם שמביא לכך הגאון ש"מהכלל נעשה פרטים" או לכך‬
‫במורה נבוכים )שם ריש פכ"ו( שמסביר את דברי הפרקי דר"א ש"מהפרטים נעשה הכלל"‪ ,‬אבל להלן נביא דוגמא‬
‫)פ"ג(‪:‬‬
‫אחת‪ ,‬והיא על דברי המכילתא לפ' יתרו‪ 25‬השייכים‬
‫"שמים מאי זה מקום נבראו‪ ,‬מאור לבושו לקח ונטה‬
‫כשמלה והיו נמתחין והולכין כו'‪ .‬הארץ מאי זה מקום נבראת‪ ,‬למעמד הר סיני וקבלת התורה‪.‬‬
‫וכך איתא שם‪ :‬ומה עשה משה בחמישי‪ ,‬השכים‬
‫משלג שתחת כסא הכבוד‪ ,‬לקח וזרק כו'"‪ .‬על כך כותב‬
‫הרמב"ם ז"ל ש"לא ראיתי כלל יותר תמוהים מהם"‪ ,‬ומוסיף‪ :‬בבוקר ובנה מזבח כו'‪ .‬העמיד שתים עשרה מצבות‬
‫"ומי יתן וידעתי מה סובר חכם זה"‪.‬‬
‫לשנים עשר שבטי ישראל‪ ,‬דברי רבי יהודה‪ .‬וחכמים‬
‫הרמב"ם מתפלא על הענין של "שלג שתחת כסא הכבוד"‪ .‬אומרים‪ ,‬שתים עשרה מצבה על כל שבט ושבט"‪.‬‬
‫איך ייתכן שלג לפני בריאת העולם? ומבאר‪ ,‬שר"א הגדול‬
‫ומסביר זאת הגאון‪ ,‬ובלשונו‪" :26‬ורוצה לומר‬
‫מסביר לנו שיש "שני חמרים שונים מאד‪ ,‬האחד מיוחס לו‬
‫יתעלה מחמת עליונותו ורוממותו‪ ,‬והוא מאור לבושו‪ ,‬והחומר דפליגי אם השבטים נעשו מרבים בעלמא‪ ,‬או הכלל‬
‫השני רחוק מאורו יתעלה וזהרו‪ ,‬והוא החומר התחתון ועשאו נחלקו לפרטים‪ .‬ובתחלה הוה שם כולם מציאות‬
‫משלג שתחת כסא הכבוד"‪.‬‬
‫‪ (18‬הרגצ'ובי ז"ל מוצא הרבה מקצועות בש"ס ומשתמש‬
‫במונחים אלו של 'הרכבה מזגית' ו'הרכבה שכנית'‪ .‬וכפי‬
‫שרוכזו בס' מפענח צפונות להרה"ג הרב מ"מ כשר ז"ל בפרק‬
‫שני‪ :‬חלק שאינו מתחלק – אטום‪ .‬ופרק שמיני‪ :‬הרכבה מזגית‬
‫והרכבה שכנית‪ .‬עיין שם‪.‬‬
‫‪ (19‬נדפס בסוף צ"פ לדברים ע' תט‪.‬‬
‫‪ (20‬מכתבי תורה‪ ,‬מכתב נז בתחילתו‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:44 PM‬‬

‫‪ (21‬במורה נבוכים ח"א פנ"א‪.‬‬
‫‪ (22‬מפענח צפונות ע' קיג הערה א‪.‬‬
‫‪ (23‬שו"ת צ"פ נ"י סרל"א‪.‬‬
‫‪ (24‬שו"ת צ"פ דוינסק ח"ב סכ"ב אות א'‪.‬‬
‫‪ (25‬פי"ט‪ ,‬י‪ .‬מסכתא דהחדש פ"ג‪.‬‬
‫‪ (26‬צ"פ למו"נ ח"ג פ"ב – בצ"פ לדברים ע' תז‪-‬ח‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 15‬‬

‫‪16‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫אחת רק נחלקו לפרטים‪ ,‬אבל כל פרט נכלל מכולם‪,‬‬
‫ואח"כ בשעת מתן תורה חזרו ונעשו מהפרטים כלל‬
‫אחד ‪ . .‬דזה שמענו מפי הגבורה דלא שייך חילוק‬
‫זמן ומקום וכולם בסקירה אחת"‪.‬‬
‫ממוצא דבריו שם ובעוד מקומות שנסמנו שם‬
‫בההערות משמע כך‪ :‬בזמן מתן תורה ושמיעת‬
‫בני ישראל את עשרת הדברות ובפרט את הדיבור‬
‫הראשון "אנכי ה' אלקיך גו'"‪ ,‬והדיבור שלאחריו‬
‫"לא יהי' לך אלקים אחרים גו'"‪ ,‬היו אז בני ישראל‬
‫באחדות כזאת ובביטול לקב"ה עד כדי כך שלא‬
‫היו הי"ב שבטים מחולקים‪ .‬וכפי שכותב הגאון‬
‫בתשובה‪ :27‬שכל בני ישראל היו אז "בגדר נקודה‬
‫שאינה מתחלקת ובגדר הרכבה מזגית כיון דמפי‬
‫הגבורה שמענו"‪ .‬דלגבי הקב"ה בהתגלותו אין‬
‫הבדל בין שבט לשבט‪ .‬הכל בטל לגביו‪ ,‬ומתבטא‬
‫רק ה'כלל' של עם ישראל שהוא 'כלל' שלגמרי מעל‬
‫'כלל' שבא מ'פרטים'‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬בקשר לזה‪ ,‬אם מישהו מבני ישראל עבר‬
‫‪28‬‬
‫על "כל המצות האלה אשר דבר ה' אל משה"‬
‫שהכוונה היא‪ ,‬כפירה בכל התורה כולה‪ ,29‬צריך‬
‫הכהן המכפר לכפר "על כל בני ישראל כו'"‪ 30‬ואם‬
‫אין כפרה אפי' על שבט אחד‪ ,‬ה"ז מעכב את הכפרה‬
‫לכל בני ישראל‪ ,‬מכיון שכל בנ"י הינם מציאות‬
‫אחת‪.‬‬
‫ובלשון הרגצ'ובי‪" :31‬דעבודה זרה הוה ]ציווי‬
‫ואיסור[ מפי הקב"ה‪ ,‬דאין חילוק בשבטים והוה‬
‫גדר מציאות ]'כלל'‪ .‬בל' הרמב"ם במו"נ הנ"ל[ "לא‬
‫מין פרטי"‪.‬‬
‫היינו שישנו 'כלל' שהוא מעל ה'פרטים'‪' ,‬כלל'‬
‫שלא נהי' למורכב מ'פרטים'‪ ,‬ובדרגה זו היו בנ"י‬
‫במעמד הר סיני בשעת קבלת התורה מפי הקב"ה‪,‬‬
‫ואז הפרטים והי"ב שבטים לא נחשבו כפרטים‪,‬‬
‫ואף לא כפרטים הבאים מן ה'כלל'‪ ,‬אלא בטלים‬
‫ממש ל'כלל' )וכאילו ה'כלל' לא מורכב מ'פרטים'(‪,‬‬
‫כלל שהוא מעל 'כלל' המורכב מפרטים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ההלכה היא‪ ,‬שעל חטאים שכל ראש שבט‬
‫עשה‪ ,‬הוא צריך להביא כקרבן פר לבית המקדש‪,‬‬
‫ואין שאר השבטים שייכים לחטא זה‪ ,‬על אף‬
‫שישנו עריבות והתכללות בין ראשי השבטים ובני‬
‫השבטים זה בזה‪ ,‬ואילו בחטא של עבודה זרה‬
‫‪ (27‬צ"פ מהדו"ת דף מ טור ג‪ ,‬הועתק בצ"פ לבמדבר‬
‫פט"ו‪ ,‬כא‪ .‬ע' 'מד‪.‬‬
‫‪ (28‬שם פסוק כ"ב‪.‬‬
‫‪ (29‬כפי' הספרי‪ ,‬והגמרא בהוריות ח‪ ,‬א‪ .‬שרש"י מביאם‬
‫כאן עה"פ‪.‬‬
‫‪ (30‬שם פסוק כ"ה‪.‬‬
‫‪ (31‬צ"פ לפ' שלח עמ' קמ"ג‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:45 PM‬‬

‫שעבר אחד מראשי השבטים‪ ,‬הרי כל זמן שלא‬
‫הביא את קרבנו וכל זמן שלא התכפר‪ ,‬ה"ז מעכב‬
‫את כפרת כל השבטים‪ .‬וכאילו כולם שייכים לחטא‬
‫זה של ע"ז‪ ,‬כביכול‪.‬‬
‫ההבדל בין החטא של עבודה זרה לשאר‬
‫החטאים מדויק גם בל' הרמב"ם בהלכותיו‪,32‬‬
‫שבקשר להבאת פר החטאת של עבירות בכלל‪,‬‬
‫כותב הרמב"ם "מביא כל שבט"‪ ,‬היינו שכל שבט‬
‫והעומד בראשו מביא קרבן על חטאו בתור ראש‬
‫שבט‪ .‬ואילו בקשר לחטא ע"ז שעשה בשגגה אחד‬
‫מראשי השבטים כותב "מביאין מכל שבט כו'"‪.‬‬
‫המראה שלכל שבט ושבט ישנו חלק בעבירה זו של‬
‫אחד מראשי השבטים בקשר לע"ז‪.‬‬
‫ובלשונו שם‪" :33‬דעל שאר חיבי כריתות‪ ,‬הוראת‬
‫ב"ד ועשו הקהל‪ ,‬דהכפרה ]היא[ על כל ישראל‬
‫בבגדר 'הרכבה שכנית'‪ ,‬כל שבט ושבט ]ב[נפרד‪.‬‬
‫אבל בע"ז בהאי גוונא הוה בגדר נקודה"‪.‬‬
‫לסיכומו של ענין‪ :‬ישנם א‪' .‬פרטים'‪ .‬ב‪.‬‬
‫'כלל' המורכב מה'פרטים'‪ .‬ג‪' .‬כלל' שלא מורכב‬
‫מ'פרטים'‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נמצאים עשרות ומאות יהודים‬
‫שאינם נמצאים יחד במקום אחד‪ ,‬לריבוי הלכות‬
‫נחשבים יהודים אלו כ'פרטים' ולא חל עליהם‬
‫הדינים שחלים על 'כלל' מישראל החל מזימון‬
‫כשלשה שאכלו כאחד‪ ,‬או עד"ז עשרה שמתפללים‬
‫ביחד דחל עליהם חובת קדושה וכיו"ב‪.34‬‬
‫זוהי דוגמא ל"פרט"; "פרטים"‪ ,‬הרבה יהודים‪,‬‬
‫אך הם נחשבים כ'פרט'; 'פרטים'‪ .‬ולא חל עליהם‬
‫הדינים הקשורים ל'כלל' )כשהם אינם חלק‬
‫מה'כלל'(‪.‬‬
‫ואילו אותם יהודים החל אפילו משלשה‪ ,‬הנה‬
‫באם אכלו כאחד חל עליהם הדינים הקשורים‬
‫ל'כלל' לדיני זימון‪ ,‬ברכת המזון‪ ,‬ועד כדי כך‬
‫שאסור להם להתפזר‪ .‬וכן עד"ז עשרה מישראל‬
‫שנמצאים יחד‪ ,‬הרי בזמן התפילות חל עליהם חובת‬
‫‪ (32‬הל' שגגות פי"ב ה"א‪.‬‬
‫‪ (33‬צ"פ מהדורא תנינא עמ' מ טור ד‪ .‬ועיין בל' דומה‬
‫בשו"ת צ"פ מכתבים ‪ -‬שהועתק בצ"פ לבמדבר שם ע' קמד‪.‬‬
‫‪ (34‬כמובן שאין לזה קשר עם הקדושה ששורה‬

‫"במעמד עשרה מישראל ביחד‪ ,‬אף שאינם מדברים בדברי‬
‫תורה"‪ ,‬וכפי שמעיד אדמו"ר הזקן נ"ע ממה ששמע‬
‫מרבותיו‪ ,‬ש"אילו נמצא מלאך אחד" במעמד זה "תפול עליו‬
‫אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשרייא עליהו עד‬
‫שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי" )אגרת הקדש סכ"ג‪ ,‬קל‪,‬‬
‫ב(‪ .‬בנדו"ד מדובר על 'ציבור'‪ ,‬כציבור מישראל המתחייב‬
‫כשהם מאוגדים‪ ,‬מתפללים ביחד או אוכלים ביחד‪ ,‬שאז חל‬
‫עליהם גדר ציבור מישראל עם כל המשתמע מכך‪ ,‬וכמובן‬
‫וגם פשוט‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 16‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫התפילה בציבור‪ ,‬מכיון שהם 'ציבור'; 'כלל'‪ .‬אין הם‬
‫נחשבים כעשרה יחידים פרטיים‪ ,‬אלא ציבור אחד‬
‫המונה עשרה יהודים‪ .35‬ועל דרך זה בעוד הרבה‬
‫‪ (35‬בציבור זה הכלול מפרטים ישנה חקירה ידועה‬
‫האם ככל שישנם יותר פרטים ישנו יותר "ציבור" או יותר‬
‫"כלל" – או לאו דווקא‪ .‬בנוגע לתפילה במנין ועוד הלכות‬
‫כיו"ב לכאורה אין הבדל בכמות הפרטים‪ ,‬ברגע שהיהודים‬
‫נהפכו להיות "ציבור"; "כלל"‪ ,‬אין הפרטים‪ ,‬הכמות‬
‫נוגעת כ"כ; אין אנו מחשיבים ואין אנו סופרים את כמות‬
‫היהודים שמעל עשרה שהגדיל את ה"ציבור"‪ ,‬את ה"כלל"‪.‬‬
‫וזוהי בעצם המחלוקת הידועה במשנה ברכות )דף מט‪,‬‬
‫ב( בין התנאים‪ ,‬אם מעל עשרה שאכלו כאחד שחייבים לזמן‬
‫באותו הנוסח‪ ,‬ולא משנה מספרם ואפילו הם נמנים אלפים‬
‫רבים )דעתם של ר"ע ורבי ישמעאל(‪ ,‬או שישנו הבדל בנוסח‬
‫ברכת הזימון אם אכלו עשרה ביחד‪ ,‬לבין אם אכלו מאה‪,‬‬
‫אלף או רבבות יהודים‪ .‬ככל שמיתוסף בכמות היהודים‬
‫שאכלו יחד סעודה‪ ,‬כך מיתוספת קדושה והשראת השכינה‪.‬‬
‫ולפי זה‪ ,‬נוסח ברכת הזימון )דעתם של ת"ק ור"ג( הוא "לפי‬
‫רוב הקהל הם מברכים"‪.‬‬
‫היינו‪ ,‬שת"ק ור"ג סוברים שאף שה'פרטים' נכללו‬
‫ב'כלל'‪ ,‬הרי ככל שירבו הפרטים – הרי ה'כלל' וה'ציבור'‬
‫יגדלו ויהי' יותר 'כלל' ויותר 'ציבור'‪ .‬וזהו 'כלל'; 'ציבור'‬
‫שנהי' ונוצר מהיחידים‪ ,‬מהפרטים‪ .‬ואילו ר"ע ור"י סוברים‬
‫שאין ה'כלל' וה'ציבור' מושפעים יותר לאחר שהם נוצרו‬
‫ונהיו 'כלל' ו'ציבור' מעוד יחידים ופרטים‪ ,‬ברגע שהיחידים‬
‫והפרטים נכללו ב'ציבור' ובה'כלל' אין ריבוי הפרטים‬
‫והיחידים )גדול ככל שיהי'( מגדילים את ה'ציבור' וה'כלל';‬
‫לא קיים 'ציבור' ו'כלל' יותר גדול או יותר קטן )על פי‬
‫מכתבי תורה מכתב נז‪ ,‬ו'פרקי מבוא' בריש צ"פ לבראשית‬
‫ע' ‪.(54-55‬‬
‫כאמור‪ ,‬מחלוקת תנאים זו היא בקשר ל'ציבור' ו'כלל'‪,‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:46 PM‬‬

‫‪17‬‬

‫הלכות ומקצועות בש"ס ש'ציבור' ו'כלל' נוצרים‬
‫מה'פרטים'‪ ,‬מ'יחידים'‪.‬‬
‫אך בנוגע לנדון דידן‪ ,‬בקשר למתן תורה שחל‬
‫בחג השבועות‪ ,‬שאז היו בני ישראל כעם אחד‬
‫בדרגה נעלית ביותר‪ ,‬ושמעו מפי הקב"ה בכבודו‬
‫ובעצמו את )לפחות( שני הדברות הראשונות של‬
‫יחוד ה' ואיסור ע"ז‪" ,‬אנכי ה' אלקיך גו'"‪" ,‬לא יהי'‬
‫לך אלקים אחרים גו'"‪ ,‬שהם עניינים כלליים ביותר‬
‫בתרי"ג מצוות‪ .‬אז לא תפסו מקום כלל ה'פרטים'‪,‬‬
‫ה'יחידים' של בני ישראל )על אף שעצם מתן תורה‬
‫יכל להיות רק לאחר נוכחות של כל השש מאות‬
‫אלף יהודים‪ ,‬כידוע(‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ :‬בעת מתן תורה היו בני ישראל‬
‫ככלל אחד שלמעלה לגמרי מה'כלל' וה'ציבור'‬
‫באופן הרגיל‪ .‬בזמן מתן תורה‪ ,‬הרי שה'ציבור'‬
‫וה'כלל' של בני ישראל היו לא 'ציבור' ו'כלל' שנוצרו‬
‫מריבוי 'פרטים'‪ ,‬מ'יחידים'‪ ,‬אלא 'ציבור' ו'כלל'‬
‫בעצם מהותם; 'ציבור' בעצם ו'כלל' בעצם‪.‬‬
‫ובמילא גם הדינים וההלכות הקשורות ליחודו‬
‫של הקב"ה "אנכי ה' אלקיך גו'" והלאו הכללי‬
‫של "לא יהי' לך אלקים אחרים גו'"‪ ,‬איסור ע"ז‪,‬‬
‫ובמילא גם החיוב העולה מהמצוות הוא חיוב כללי‬
‫)כנ"ל באריכות בנוגע לעבודה זרה(‪.‬‬
‫שהפרטים יצרו‪ .‬היינו שבלי השלשה יהודים שאכלו ביחד אין‬
‫כאן חיוב ברכת זימון‪ :‬בלי העשרה שמתאספים ביחד בעת‬
‫ג' התפילות אין כאן חיוב קדושה‪ ,‬ולא חל עליהם החיוב של‬
‫תפילה בציבור‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 17‬‬

‫‪18‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫הכנה ל"תורה חדשה מאתי תצא"‬
‫תורה קצרה מהבעש"ט המתבארת במאמר כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א‪ ,‬מוסיפה ביאור בענין ה'דעת' שבהמשך עת"ר‪,‬‬
‫ומאירה באור חדש את הוראת כ"ק אד"ש בדבר התחדשות‬
‫בלימוד התורה • מוגש ע"י הרה"ת ר' מיכאל חנוך שי'‬
‫גאלאמב‪ ,‬משפיע בישיבת תות"ל המרכזית‪ ,‬בית משיח‪770-‬‬
‫א‬
‫התוועדות פתאומית‬
‫ב'התוועדות הפתאומית'‪ 1‬דש"ק פ' נשא‪ ,‬י"ב‬
‫סיון תנש"א )סה"ש ח"ב ע' ‪ – (583‬ביאר כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א את היותה של השבת סיום ימי‬
‫התשלומין דזמן מתן תורתנו‪ ,‬אשר תשלומין הוא‬
‫)גם( מלשון עילוי ושלימות‪ ,‬ע"ש בארוכה‪.‬‬
‫א' הענינים העולים מההתוועדות בנוגע למעשה‪,‬‬
‫ובהמשך לההוראה שבשיחות ש"פ במדבר וחגה"ש‬
‫אז‪ ,‬דומה מאד לתוכן ההוראה דש"פ לך לך תשנ"ב‪.‬‬
‫ובנקודה אחת‪ . . " :‬הכנה )מעין ודוגמא ומביאה‬
‫לפועל ממש( לקיום היעוד "תורה חדשה מאתי‬
‫תצא"‪] ,2‬על ידי[ ‪ . .‬התחדשות והוספה בלימוד‬
‫התורה מתוך חיות ותענוג עד שמחדש חידושים‬
‫בתורה ‪ . .‬כולל ובמיוחד – התחדשות והוספה‬
‫בלימוד והפצת פנימיות התורה שנתגלתה בתורת‬
‫החסידות ‪ ," . .‬ע"ש‪.‬‬
‫ובשיחת יום ב' דחג השבועות סי"א )ע' ‪(560‬‬
‫ואילך מבאר הנ"ל בארוכה ובפרטיות עוד יותר‪,‬‬
‫ושם )סוף סעיף י"ב – בתרגום חפשי מאידיש(‪:‬‬
‫"ויישר כחם של כל אלו לומדי תורה ומקיימי מצות‬
‫בהידור שינצלו ההתעוררות דזמן מתן תורתנו‬
‫זה להשתדלות לחדש בתורה )ע"פ כללי התורה(‬
‫ולפרסם את חידושיהם – ויהי רצון ולהתפלל‬
‫להתקרב ככל היותר לדרגת תלמיד ותיק‪ .‬וכל מה‬
‫שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני"‪.‬‬
‫בהמשך למדובר בענין זה בגיליונות הקודמים‬
‫)בפרט בגיליון ל"ב לחודשי כסלו‪-‬טבת(‪ ,‬נתעכב‬
‫הפעם ‪ -‬בקשר עם מלאות ‪ 250‬שנה להסתלקותו ‪-‬‬
‫‪ (1‬לשון ההערה בתחילה השיחה )מוגה(‪ .‬ולהעיר‬
‫ממלאכי ריפ"ג‪ . ." :‬ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם‬
‫מבקשים"‪ .‬ובמצו"ד )ד"ה האדון וגו'(‪" :‬זהו מלך המשיח אשר‬
‫עין כל אדם מצפה ומייחל לו ומבקש ביאתו"‪.‬‬
‫‪ (2‬ישעי' נא‪ ,‬ג ובמדרשים‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:48 PM‬‬

‫שערי חסידות‬
‫סקירת עניינים מופלאים‬
‫ב'המשך עת"ר'‬

‫על אחת מתורותיו של הבעש"ט המתבארת בתורת‬
‫כ"ק אד"ש‪ ,‬ועל יסוד זה נעסוק עוד בענין ה'דעת'‬
‫)המבואר בהמשך עת"ר( בקשר עם ציטוטי השיחות‬
‫דלעיל‪.‬‬

‫ב‬
‫תורה מהבעש"ט‬
‫בכתר שם טוב‪ 3‬על הפסוק‪" 4‬תקעו בחדש שופר"‪,‬‬
‫מדייק דהוה לי' למימר "תקעו שופר בחדש"‪.‬‬
‫ופירש בזה הבעש"ט‪" :‬כי יראה האדם תדיר‬
‫שיהי' "בחודש"‪ ,‬ר"ל לחדש מעשים טובים‪ ,‬שלא‬
‫יהי' כמו חוק קבוע"‪ .‬ע"כ בכללות‪.‬‬
‫בדברים קצרים אלו מבאר לנו הבעש"ט פירוש‬
‫הפנימי שבתיבת "בחודש"‪ ,‬והיינו שאינו רק סימן‬
‫להזמן שבו תוקעין בשופר‪ ,‬אלא היא עצמה הוראה‬
‫– בחודש מלשון חידוש וכו'‪.‬‬
‫אלא שלכאורה חסר כאן‪ ,‬דהא נתפרש רק‬
‫)תיבת( "בחודש"‪ ,‬אבל על תיבת "תקעו" –‬
‫שלכאורה אינו שייך כי אם אצל שופר או חצוצרות‬
‫וכיו"ב – לא מצינו ביאור‪ ,‬ואיך מתפרש "תקעו"‬
‫אצל "בחודש" )מל' התחדשות ולא זמן(‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬גם בכללות הפירוש שיראה האדם שיהי'‬
‫חידוש "תדיר" קשה קצת‪ ,‬כי בשלמא בר"ה שאז‬
‫הוא תחילת שנה חדשה‪ ,‬ניחא שצריך להיות‬
‫התחדשות בהעבודה )החלטות טובות וכו'(; אבל‬
‫בתורת הבעש"ט הנ"ל משמע שצ"ל כן "תדיר" –‬
‫כל השנה‪ ,5‬ואינו מובן איך מרומז זה בפסוק‪ ,‬והלא‬
‫סו"ס הפסוק מדבר על הזמן דר"ה‪.‬‬
‫‪ (3‬סי' קיט וסי' רנו‪.‬‬
‫‪ (4‬תהלים פא‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ (5‬בהתוועדות דר"ה תשכ"ג מבאר שהתק"ש של ר"ה זו‬
‫צריך להיות חידוש לגבי התק"ש דר"ה דאשתקד‪ .‬אבל במא'‬
‫דלקמן )בפנים( מתבאר "תדיר" כפשוטו‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 18‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫ג‬
‫ביאור שבמאמר כ"ק אד'"ש‬
‫‪6‬‬

‫במאמר ד"ה תקעו מיום ב' דר"ה תשמ"ז‬
‫מביא כ"ק אד"ש את תורת הבעש"ט הנ"ל ומוסיף‬
‫בה ביאור המיישב את ב' השאלות הנ"ל )אלא‬
‫שבמאמר‪ ,‬הסדר הוא שכ"ק אד"ש מתייחס לשאלה‬
‫הב' תחילה‪ ,‬כדלהלן(‪:‬‬
‫" ‪ . .‬ויש לפרש הדבר‪ ,‬דמכיון שפסוק זה קאי‬
‫בענין עיקרי וכללי‪ ,‬ענין ר"ה וענין תמליכוני‬
‫עליכם‪ ,7‬לפיכך יש בו הוראה עיקרית וכללית‬
‫בעבודה הכללית דכל או"א מישראל‪ ,‬שצריך להיות‬
‫העבודה באופן של חידוש שבכל פעם ובכל רגע ובכל‬
‫דבר ודבר שעושה‪ ,‬יעשהו כמו דבר חדש ממש" ‪-‬‬
‫הרי בזה מיושבת שאלה הב' מדוע אומר‬
‫הבעש"ט "יראה תדיר כו'"‪ ,‬כי מדובר על עבודה‬
‫כללית המשתרעת על פני כל השנה כולה‪.‬‬
‫וממשיך‪" :‬ויש להוסיף בזה עוד‪ ,‬דזהו גם דיוק‬
‫הלשון "תקעו" – תקעו גם מלשון חוזק ותוקף‬
‫]ע"ד ותקעתיו יתד במקום נאמן )ישעי' כב‪ ,‬כג‬
‫ובמפרשים( – הע' ‪ 8‬שם[‪ ,‬שיתקע עצמו בחוזק‬
‫ותוקף הכי גדול בלי שום שינויים‪ ,‬עד שתוקע‬
‫עצמו באופן נצחי‪ ,‬דעי"ז כל רגע מעבודתו הוא דבר‬
‫חדש"‪.‬‬
‫]וע' שם המשך המא' שמקשר תורה זו של‬
‫הבעש"ט עם תורתו בענין נס וטבע‪ ,‬שבאמת גם טבע‬
‫הוא נס‪ ,‬רק שחוזר על עצמו עוד הפעם ועוה"פ ולכן‬
‫קוראים לו טבע‪ .‬וזה מתקשר גם עם תורתו הידועה‬
‫של הבעש"ט הנת' בשער היחוד והאמונה‪ ,‬שכל דבר‬
‫שבעולם מתחדש בכל רגע‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
‫ואולי יש להעיר בביאור הדברים‪ ,‬שזה שמקשר‬
‫כ"ק אד"ש בין תורות אלו של הבעש"ט – אינו רק‬
‫מפני שבכל א' מתורתיו הנ"ל נזכר ענין ההתחדשות‪,‬‬
‫כי אם מפני שההתחדשות היא תמידית בלי שינוי‪.‬‬
‫וכידוע שמביאים בכ"מ בדא"ח )בעיקר במאמרי‬
‫חודש ניסן(‪ 8‬מספר העקידה‪ ,9‬שיש לראות גדלות‬
‫הבורא בב' אופנים‪ :‬ע"י שרואים נס גלוי )כמובן‬
‫בפשטות(‪ ,‬ע"י שרואים התמידיות שבהנהגת הטבע‪.‬‬
‫ומבואר בזה‪ 10‬שתמידיות זו שרשו מעצמותו ממש‪,‬‬
‫עליו נא'‪ 11‬אני הוי' לא שניתי‪.‬‬
‫‪ (6‬סה"מ מלוקט ח"א ע' תעה‪.‬‬
‫‪ (7‬כבר הזכיר לעיל בהמאמר המארז"ל בר"ה )טז‪ ,‬א‪ .‬לד‪,‬‬
‫ב(‪" :‬כדי שתמליכוני עליכם"‪ .‬והמשכו ה"ה "ובמה ‪ -‬בשופר"‪.‬‬
‫‪ (8‬ראה ד"ה החודש תרנ"ד‪ ,‬תרס"ו‪ ,‬ועוד בכ"מ‪.‬‬
‫‪ (9‬סי' לח‪.‬‬
‫‪ (10‬ראה לקו"ש חי"ז ע' ‪ 153‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (11‬מלאכי ג‪ ,‬ו‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:50 PM‬‬

‫‪19‬‬

‫ובתורות הנ"ל מודגש חיבור ב' המעלות יחד‪:‬‬
‫התחדשות – בתמידיות‪.[12‬‬
‫הרי שנתבאר גם הלשון "תקעו"‪ ,‬והיינו ענין‬
‫תקיעת עצמו בחוזק ותוקף בעבודתו בלי שינויים‬
‫כו'‪.‬‬
‫וכד דייקת‪ ,‬הרי מופיע כמעט אותו הלשון ממש‬
‫שבו מתאר כ"ק אדה"ז ענין ה'דעת' )בי' עסקינן‬
‫בגיליון הקודם – לד( בתניא פרק ג'‪" :‬ויתקע‬
‫מחשבתו בחוזק ‪ . .‬יקשר דעתו ויתקע מחשבתו‬
‫‪ (12‬ובעומק יותר יש לומר‪ ,‬שהקשר נוגע להבנת תורת‬
‫הבעש"ט על המילה "תקעו"‪ .‬ובהקדם תמי' כללית‪ :‬לכאורה‬
‫מה חידש לנו בזה הבעש"ט‪ ,‬והרי כבר ארז"ל )ספרי ופרש"י(‬
‫והובא בכ"מ )ראה לקו"ש חכ"ד ע' ‪ .193‬סה"מ מלוקט ח"ג ע'‬
‫רלא ואילך(‪ ,‬ש"כל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים"‪ .‬ויתירה מזו‬
‫"חדשים" ללא כ"ף הדמיון‪ ,‬ומהי הוספת הבעש"ט ש"יתקע‬
‫עצמו תדיר כו'"‪.‬‬
‫ואולי יש לומר‪ ,‬שענין זה של "יהיו בעיניך חדשים" הוא‬
‫)בעיקר( מצד התורה‪ ,‬שבכל יום נותן לנו הקב"ה את התורה‬
‫)וראה ענין ההתחדשות שבתורה במא' מ"ת שבסה"מ תרס"ה‬
‫ות"ש(‪ .‬וכלל הוא‪ ,‬שכל דבר שאין הכרח לנתינתו‪ ,‬הנה כשניתן‪,‬‬
‫ה"ה חידוש‪ .‬וגם אם ניתן תדיר‪ ,‬מ"מ מאחר שאין הכרח שיותן‬
‫לעוד רגע‪ ,‬ה"ז התחדשות אמיתית‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כ"ז הוא מלמעלה למטה ‪ -‬שנתינת התורה היא‬
‫התחדשות תמידית‪ ,‬כל יום ]כ[חדשים‪ .‬אבל האדם באשר הוא‬
‫אדם תחתון ‪ -‬הרי הוא רק מקבל המתנה‪ ,‬וזה שהוא חדש‬
‫אצלו מעורר אצלו יוקר ותענוג ואינו מתעייף מזה שכבר הי' לו‬
‫אתמול‪ ,‬כיון שהיום ניתן לו עוד הפעם‪.‬‬
‫הוסיף ע"ז הבעש"ט‪ ,‬שגם מלמטה למעלה‪ ,‬אופן היגיעה ‪-‬‬
‫תקיעת עצמו )כמבואר להלן בפנים( צ"ל בדרך חידוש‪ .‬וכאילו‬
‫נאמר ‪ -‬גם לולא התחדשות מצד הנותן ‪ -‬האדם צריך יגיעה‬
‫בדרך התחדשות‪.‬‬
‫והנפק"מ למעשה‪ ,‬אפשר לומר‪ :‬מצד "כחדשים" העיקר‬
‫אצלו הוא יוקר הדבר )כנ"ל(‪ ,‬אבל אין הוא מחפש חידוש‬
‫בעבודתו הוא‪ ,‬ודי לו בזה גופא שקיבל התורה היום )דזה‬
‫עצמו הוא החידוש(‪ .‬משא"כ ב"תקעו בחודש" ה"ה מוסיף‬
‫והולך בתקיעת עצמו‪ ,‬ולחפש עוד אופנים איך להתקשר לתורה‬
‫ומצוות‪ ,‬בתוספת יגיעה‪.‬‬
‫אשר לפי זה יהי' מובן ההמשך של המאמר‪ ,‬לקשר לזה‬
‫גם תורת הבעש"ט בענין התהוות וטבע‪ ,‬שהכל התחדשות ‪ -‬כי‬
‫י"ל שמוסיף בזה הסברה איך ניתן להאדם כח לתקוע עצמו‬
‫מחדש בתמידות )מלמטה למעלה( כאשר בגלוי היום הוא כמו‬
‫אתמול‪ ,‬ואינו ניכר שום שינוי‪.‬‬
‫והיינו‪ ,‬כאשר יודע שזה עתה נתחדשה מציאותו מאין‬
‫ואפס‪ ,‬הרי מה שהשלים עבודתו ברגע שלפני זה לא יעזור לו על‬
‫רגע הבא‪ ,‬כי עכשיו הוא מציאות חדשה שצריך לעשות עבודה‬
‫חדשה )שלא עשה במציאותו הקודמת(‪ .‬ויש לומר ע"ד מה‬
‫שכתוב בתניא פכ"ה שהאדם הוא תחת גדרי הזמן‪ ,‬ויחודו עם‬
‫ה' הוא רק דבאותה שעה לבדה שעוסק בה בתורה או במצוה‬
‫ כי אח"כ אם עוסק בדבר אחר‪ ,‬נפרד מהייחוד העליון למטה‬‫]ויומתק יותר ע"פ המבואר בהמ' הנק' "דער פרומער וארא"‬
‫)ועיי"ג לקו"ש שם ובכ"מ(‪ .‬ואכמ"ל[‪ .‬וע"כ צ"ל עבודתו עכשיו‬
‫בתקיעה חדשה‪ ,‬בתמידיות )ויש לעין עוד בסה"מ מלוקט ח"א‬
‫שם(‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 19‬‬

‫‪20‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫קבלת עול‪ ,‬והמשפיע הסכים עמו‬
‫בחוזק ובהתמדה ‪ ." . .‬ובפרק ואשר מכל הנ"ל אפשר‬
‫)כן שמעתי )בערך( מהגה"ח הרי"י‬
‫מ"ב‪" :‬אלא העיקר הוא‬
‫להעמיק להבין יותר בנוגע‬
‫אופן שליט"א(‪.‬‬
‫דעתו בגדולת ה' ולתקוע מחשבתו‬
‫בחוזק ואומץ הלב והמוח עד לההוראה הנ"ל )שבחג‬
‫כנראה שהתלמיד‪ ,‬בהיותו‬
‫עובד ה' באמת‪ ,‬הרגיש בזה וביטא‬
‫והמשכו‬
‫שתהא מחשבתו ‪13‬מקושרת בה' השבועות‬
‫בקשר אמיץ וחזק "‪.‬‬
‫הדברים בסגנון של עבודה‪ .‬וכד‬
‫– ויש להעיר אשר גם בהלכה תנש"א‪ ,‬ושבפ' לך לך‬
‫דייקת י"ל שיש בזה עומק גדול‪:‬‬
‫מצינו דוגמת לשון זה‪ :‬מדרכי תשנ"ב( לחדש בתורה‪,‬‬
‫הרי מדובר על מוח הדעת –‬
‫ענין שבמוחין ושכל‪ ,‬ואיך זה ענין‬
‫הקני' בין התגרים הוא "תקיעת ששרש ויסוד הענין‬
‫כף"‪ .‬וכשנהוג‪ ,‬אזי יש לזה תוקף‬
‫של קבלת עול‪ ,‬שהוא לכאורה ענין‬
‫)וראה‬
‫דעת‬
‫‬‫הוא‬
‫של קנין‪ ,‬כמובא בשו"ע בחו"מ‬
‫של מעשה מעושה )כפי'(?‬
‫‪14‬‬
‫וכ"ק אדה"ז מביאו בהל' פסח‬
‫‪.‬‬
‫שלפני‬
‫בגליון‬
‫גם‬
‫אך כבר נת"ל )בגליון הקודם‬
‫זה‬
‫וכבר נזכר בגיליון שלפני‬
‫– מתניא ומהמשך עת"ר( שענינה‬
‫זה(‪ .‬והיינו‪ ,‬תקיעת‬
‫ע"ש‬
‫השייכות דקנין( לענין הדעת‬
‫של דעת הוא התקשרות – שבכח‬
‫עצמו ]ע"י[ דעתו‬
‫סעיף ו בהמוסגר(‪.‬‬
‫כל אדם‪ ,‬בבחירתו‪ ,‬לקשר דעתו‬
‫והגם שבתניא הנושא הוא בהענינים הנלמדים‪,‬‬
‫"בקשר אמיץ וחזק כמו שהיא‬
‫מקושרת בדבר גשמי שרואה‬
‫בעיון‬
‫תקיעת מחשבתו ודעתו‪ ,‬ובהמא' התעכבות‬
‫הלשון הוא תקיעת עצמו‪ ,‬הנה‬
‫בעיני בשר ‪) ". .‬תניא פמ"ב(‪ ,‬ועד‬
‫והתקשרות )הנקרא‬
‫להלן נראה שבאמת היינו הך‪.‬‬
‫שבא לידי הכרת הענין ביותר‪,‬‬
‫מעמיק(‪ ,‬עד שמפעיל‬
‫שיודע ומכיר הדבר ומרגישו – לא‬
‫בדרך קבלה ממקום שני‪ ,‬כ"א‬
‫ד‬
‫גם כח המחדש )חכ'(‬
‫שהוא בעצמו מכיר ומרגיש הדבר‬
‫פי' אחד העובדים מתלמידי‬
‫וההסברה )בינה( וכו'‬
‫כו' )ענין "אין עשיר אלא בדעת"(‪,‬‬
‫תו"ת בליובאוויטש‬
‫ע"ש כ"ז באורך‪.‬‬
‫וכאן ניתוסף בזה עוד‬
‫מסופר על א' התלמידים‬
‫יותר‪ ,‬שבכח הדעת )הוא כח‬
‫בליובאוויטש שהי' מהמצויינים‬
‫בעבודה‪ ,‬התפלל באריכות וכו'‪ ,‬ובאחד השיעורים ההתקשרות(‪ ,‬לקשר עצמו גם בדבר שאין לו בזה‬
‫במא' ד"ה לולב וערבה תרנ"ט הגיע המגיד שיעור שום חשק )רצון ותענוג( עדיין‪ ,‬ועל ידי זה לגלות כח‬
‫להמדובר שם בענין ה'דעת'‪ ,‬ושאל לתלמידיו מה התענוג כו' לבוא לידי חשק‪.‬‬
‫חושבים המה בפי' הדבר‪ .‬וז"ל המא' שם )ע' לג(‪:‬‬
‫ואינו אלא שבתחילה )קודם שמתקשר בקשר‬
‫"ידוע שהתגלות השכל מכח המשכיל שבנפש חזק ואמיץ כו'(‪ ,‬כשעדיין לא נתעורר החשק בזה‪,‬‬
‫תלוי ברצון‪ ,‬שאם ירצה בהענין אזי ישכיל בו זקוק לצעד הראשון בקבלת עול )להתקשר(‪ .‬אמנם‬
‫השכלות ואם לאו לא ישכיל‪ ,‬ולכן אמרו לעולם "סגולת" כח הדעת היא "להוציא לאור" גם שאר‬
‫ילמד אדם במקום שלבו חפץ כו' ‪ .‬וכן ברצון יש כוחות הנפש‪ ,‬גם כוחות המקיפים – רצון ותענוג‪,‬‬
‫ג"כ שלפעמים נמשך בגלוי לרצות בהדבר ההוא עד שבמשך הזמן יתעורר גם חשק וכו'‪.‬‬
‫ולפעמים ה"ה בהעלם שאינו רוצה כו'‪ ,‬ויש כח‬
‫]ואולי יש להביא דוגמא לזה מנגלה‪ :‬בסוטה‬
‫עליון המביא את הרצון מהעלם אל הגילוי והוא )יב‪ ,‬א( דורשת הגמרא את הפסוק )דברי הימים‬
‫כח הדעת שהוא למעלה גם מהרצון‪ ,‬כמ"ש במ"א א‪ .‬ד‪ ,‬ה( ולאשחור אבי תקוע וגו' על כלב בן יפונה‪,‬‬
‫ולכן הוא המכריח גילוי הרצון כו' ‪ . .‬לפי אופן ושנקרא תקוע על שם "שתקע את לבו לאביו‬
‫ההתקשרות כך הוא גילוי הרצון בזה כו' ‪.". .‬‬
‫שבשמים"‪ .‬ופרש"י "שלא להיות בעצת המרגלים"‪.‬‬
‫וענה התלמיד‪ ,‬שנראה הכוונה בדעת כאן – ולפני זה איתא שהושחרו פניו מחמת תעניות הרבה‬
‫שקיבל על עצמו להינצל מעצת המרגלים‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
‫מזה שהי' צריך יגיעה עצומה להינצל מעצתם‪,‬‬
‫‪ (13‬אח"כ מצאתי בד"ה תקעו גו' תשמ"ח )כט אלול( משמע שלולי התעניות כו' הי' שייך שיתחשק‬
‫כעין זה‪ ,‬שמקשר‬
‫בין תורת הבעש"ט עם הנ"ל שבתניא‪ .‬ואולי להימשך אחריהם‪ .‬א"כ מה שתקע לבו כו'‪ ,‬היינו‬
‫הכוונה שם כבפנים‪.‬‬
‫‪ (14‬סי' תמח סי"א ‪ -‬מחו"מ סי' כא ס"א‪ .‬ולהעיר שזה שהתקשר להקב"ה בלי חשק או גם נגד החשק‪ ,‬עד‬
‫נוגע גם להלכות נדרים ‪ -‬ראה יו"ט סי' רלט ס"ב‪ ,‬אף שאין זה שנעשה לבו מקושר בתקיעה גדולה[‪.‬‬
‫אותו סוג ‪ -‬עי' חו"מ שם בסמ"ע סק"ה‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:51 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 20‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫ה‬
‫התקשרות של ר' הלל‬
‫הנ"ל יוכל לשמש כביאור על זה שהעיד הרה"ק‬
‫ר' הלל פאריטשער על עצמו בנוגע להתקשרות‬
‫לצדיק‪:15‬‬
‫"אדם הנוסע לצדיק הדור פעם אחת או אפילו‬
‫כמה פעמים ולא שמע בנפשו עדיין שום תועלת‪,‬‬
‫אל יפול לבו בקרבו ואל יתרשל מליסע עוד באמרו‬
‫נואש בנפשו‪ ,‬אפילו עד עשר וט"ו פעמים‪ .16‬כי על‬
‫עצמו העיד שהוא נסע עד י' פעמים עד ששמע בנפשו‬
‫קצת יותר אור‪ ,‬ואף שהוא הי' כבר בקי בקבלה‪,‬‬
‫שהתחיל ללמוד בהיותו בן י' שנים‪ ,‬והי' בקי ברוב‬
‫הספרים ובכתבי האריז"ל בעת שהי' פעם הראשונה‬
‫במחיצת קדשו של כ"ק אדמו"ר ]האמצעי[ נ"ע‪,‬‬
‫ומכ"ש לאנשים כמונו"‪.‬‬

‫ו‬
‫הדעת הוא הוא האדם עצמו‬
‫נמצא אפוא‪ ,‬שניתן לומר )בסגנון אחר( שענין‬
‫)וכח( הדעת הוא הוא האדם עצמו – בכוחו הוא‬
‫בוחר‪ ,‬בכוחו הוא פונה לכל אשר יבחר )גם כשאין לו‬
‫חשק לזה(‪ ,‬בכוחו הוא שולט ומפעיל שאר כוחותיו‪,‬‬
‫לא רק מדותיו שלמטה מן הדעת‪ ,‬אלא גם כוחותיו‬
‫המקיפים )רצון ותענוג(‪.‬‬
‫ואם תאמר‪ ,‬מהיכן יש לכח הדעת עד כדי כך‪,‬‬
‫‪ (15‬מקובץ פלח הרימון ‪ -‬סיון תשנ"ב )נדפס ע"י הר"י‬
‫מונדשיין שי'‪ ,‬ונד' גם חלקים ממנו בתחילת שערי עיונים‬
‫בדא"ח ב"מילים יקרים"(‪.‬‬
‫‪ (16‬ויש להעיר מענין זה בנוגע לתחילת נשיאותו של כ"ק‬
‫אדמו"ר הצ"צ‪ ,‬שסגנונו באמירת דא"ח שונה לגמרי מסגנון‬
‫כ"ק אדמו"ר האמצעי‪ ,‬והי' קשה בתחילה להחסידים להתרגל‬
‫לסגנון החדש ‪ -‬עי' בזה בשערי לימוד החסידות ע' קנב‪-‬ג‪,‬‬
‫וש"נ‪.‬‬

‫המשך מעמוד ‪3‬‬
‫יאָרצייט ביום הסתלקותו‪.‬‬
‫ואף שהשייכות של אדמו"ר הזקן עם הבעש"ט‬
‫לא היתה אלא ע"י המגיד‪ ,‬וכידוע שאדמו"ר הזקן‬
‫הי' קורא את הבעש"ט בשם "זיידע" )ולא "טאַטע"‪,‬‬
‫כפי שהי' קורא את המגיד(‪ ,‬אף על פי כן הי' נוהג‬
‫יאָרצייט ביום הסתלקותו כמו ביום יאָרצייט של‬
‫אב‪.‬‬
‫והביאור בזה – על‪-‬פי המדובר פעם שב"מאור"‬
‫לא שייך ענין ההשתלשלות‪ :‬ענין ההשתלשלות שייך‬
‫רק באור‪ ,‬אבל לא במאור‪ ,‬כי במאור – "כולא חד"‪,‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:52 PM‬‬

‫‪21‬‬

‫והלא אינו אלא א' מכוחותיו הפנימיים‪ ,‬ואיך‬
‫ביכלתו לפעול גם על כח התענוג )אשר "אין למעלה‬
‫מעונג"(‪ .‬הנה ע"ז מבואר בהמשך עת"ר‪ 17‬שדעת‬
‫מושרש עד למעלה מעלה )בבחי' אוירא‪.(18‬‬
‫וכן מובן מכל זה איך ש"יתקע עצמו" ו"יתקע‬
‫דעתו" הו"ע אחד )כנ"ל(‪.‬‬
‫ואשר מכל הנ"ל אפשר להבין יותר בנוגע‬
‫לההוראה הנ"ל )שבחג השבועות והמשכו תנש"א‪,‬‬
‫ושבפ' לך לך תשנ"ב( לחדש בתורה‪ ,‬ששרש‬
‫ויסוד הענין הוא – דעת )וראה גם בגליון שלפני‬
‫זה(‪ .‬והיינו‪ ,‬תקיעת עצמו ]ע"י[ דעתו בהענינים‬
‫הנלמדים‪ ,‬התעכבות בעיון והתקשרות )הנקרא‬
‫מעמיק(‪ ,‬עד שמפעיל גם כח המחדש )חכ'( וההסברה‬
‫)בינה( וכו'‪ .19‬ועי' בזה בשער היחוד לכ"ק אדמו"ר‬
‫‪21‬‬
‫האמצעי‪ 20‬פרק א'‪ .‬וזוהי ההכנה הנדרשת מאיתנו‬
‫לקבלת "תורה חדשה מאתי תצא"‪" ,‬ומלאה הארץ‬
‫דעה את ה' כמים לים מכסים"‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪.‬‬

‫‪ (17‬ראה ד"ה ומשה הי' רואה )ואילך(‪.‬‬
‫‪ (18‬בד"ה לך אמר לבי מבאר כ"ק אדנ"ע‪ ,‬שבכח המשכיל‬
‫ב' מדרי' ‪ -‬הא'‪ ,‬מה שהוא בבחי' מקור )עכ"פ( לחכמה הגלוי'‪,‬‬
‫והב' מה שאינו מקור לשכל כלל והוא הנק' אוירא דחפיא על‬
‫מוחא‪ .‬וכותב ע"ז‪" :‬ועמ"ש בלקו"ת בהביאור דהחלצו )פז‪,‬‬
‫ע"ג(‪ ,‬שזהו מה שמכריח את כח המשכיל"‪ .‬ושם איתא שהדעת‬
‫ "עולה עד ‪ . .‬אוירא שלפני הקרומא דחפיא על מו"ס"‪ .‬ועי'‬‫שם לקמן בההמשך ד"ה ומשה הנ"ל‪.‬‬
‫‪ (19‬וי"ל שלכן מצינו לפעמים שדעת קודם לחו"ב כמ"ש‬
‫)תבוא כט‪ ,‬ג( "לב לדעת ]ואח"כ[ עינים לראות ]חכ'[ ואזנים‬
‫לשמוע ]בינה[ גו'" )ועייג"כ סה"ש תש"נ ע' ‪) 268‬באו"א קצת((‪.‬‬
‫‪ (20‬ובשיחת ש"פ לך לך )וח' חשון( דאז היתה הדגשה‬
‫בלימוד מאמרי כ"ק אדמו"ר האמצעי‪.‬‬
‫‪ (21‬ולפי זה נדרוש‪ :‬תקעו בחודש ‪ -‬ע"י תקיעת עצמו כו'‪,‬‬
‫עד שמחדש כו' כנ"ל )בההוראה(‪ ,‬אזי שופר גו' ליום חגינו ‪-‬‬
‫האמיתי ‪ -‬שופר גדול לחרותנו‪.‬‬

‫ולכן כל רבותינו נשיאינו‪ ,‬מהבעש"ט עד כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר‪ ,‬הם "כולא חד"‪.‬‬
‫ויובן בתוספת ביאור‪ ,‬ע"פ משנת"ל בענין "העצם‬
‫כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו"‪ ,‬שמטעם‬
‫זה ע"י לימוד התורה לוקחים את העצמות )"אותי‬
‫אתם לוקחים"(‪ .‬וכיון ש"צדיקים דומים לבוראם"‪,‬‬
‫הרי כשם שהקב"ה הכניס את עצמו בתורתו‪ ,‬כך‬
‫צדיקים הכניסו את עצמם בתורתם‪ .‬ולכן‪ ,‬כל אלו‬
‫שלמדו תורתם של הנשיאים בביטול והנחת עצמותו‬
‫– לקחו בזה את העצם של הנשיאים‪ ,‬עד שהעצם‬
‫של הנשיאים נתאחד עמהם‪ ,‬ונעשו "כולא חד"‪.‬‬
‫)משיחת חג השבועות תשי"ח(‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 21‬‬

‫‪22‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫התמימים שעלו לרגל בחשאי‬
‫תיאור מאלף ומרגש מדברי ימי התמימים בליובאוויטש‪,‬‬
‫בימי חג השבועות‪ ,‬בזמנו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב •‬
‫נכתב ע"י הגה"ח הרב שאול דובער זיסלין ע"ה‬

‫דברי ימי התמימים‬
‫מכתבים‪ ,‬רשימות וזכרונות‬
‫מתלמידי התמימים‬

‫ר' שמואל גרונם נוסע לרבי‬
‫בשנת תרס"ב קודם חג השבועות‪ ,‬הייתי אז‬
‫תלמיד בישיבת תומכי תמימים בזעמבין תחת‬
‫השפעתו של הרה"ח ר' שמואל גרונם ]אסתרמן[‬
‫ז"ל‪ .‬ביום הראשון של שלשת ימי ההגבלה נתאספנו‬
‫להתוועדות עם הרש"ג ז"ל ואז הכין הרש"ג את‬
‫עצמו לנסיעה לליובאוויטש לחג השבועות‪ .‬דרכו‬
‫בכל שנה הי' לנסוע לראש השנה‪ ,‬ומאז שנתמנה‬
‫למשפיע בישיבת תומכי תמימים הי' נוסע גם לחג‬
‫השבועות‪.‬‬
‫בהתוועדות אמר‪ ,‬שהוא נוסע לחג השבועות‬
‫לליובאוויטש‪ ,‬והוא ציוה לכולנו שלא יהין שום‬
‫תלמיד לנסוע לליובאוויטש לחג השבועות‪ ,‬אלא רק‬
‫לראש השנה‪ .‬תוכן הדיבורים בהתוועדות ההיא הי'‬
‫בענין הנסיעה לרבי‪ ,‬איך שהנסיעה גורמת להרגשת‬
‫האור של החסידות‪ ,‬ובתוך דבריו אמר‪ ,‬שכל ימיו‬
‫הי' נוסע לרבי רק לראש השנה‪ ,‬ומני אז שנתמנה‬
‫להיות משפיע בישיבה – נצטווה מכ"ק אדמו"ר‬
‫זי"ע ]הרש"ב[ שיבוא גם לחג השבועות‪ ,‬אבל לא‬
‫ניתן לו רשות להביא גם מי שהוא מהתלמידים‪,‬‬
‫והיינו‪ ,‬שאצלנו יהי' זה רק ביטול הזמן‪ ,‬כיון שעדיין‬
‫לא הגענו למדריגה זו )כך הבנתי לפי דעתי בדבריו‬
‫של הרש"ג(‪.‬‬

‫התמימים יוצאים בחשאי לליובאוויטש‬
‫באותו יום סמוך לזמן המנחה‪ ,‬נסע הרש"ג‬
‫לבאריסאוו על מנת ללון שם ולמחרת בבוקר לנסוע‬
‫ברכבת מבאריסאוו עד קראסנאיע‪ .‬בערב‪ ,‬התדברנו‬
‫אני ועוד שנים מחברי – אברהם ניקאלאייעבער‬
‫ויעקב ברוך לאפיצער )שכבר נפטר( – כפי שנקראו‬
‫אז‪ ,‬שניסע לליובאוויטש לחג השבועות‪ ,‬למרות‬
‫שהרש"ג ציווה עלינו שלא לנסוע‪.‬‬
‫היות והוצאות ]= כסף לנסיעה[ לא הי' לנו‪,‬‬
‫החלטנו ללכת רגלי עד באריסאוו – עשרים‬
‫וחמישה פרסאות – ומשם ניסע ברכבת‪ .‬הכסף‬
‫שהי' בידינו הספיק לקנות כרטיס נסיעה רק עד‬

‫‪5/10/2010 6:49:53 PM‬‬

‫התחנה הראשונה והחלטנו‪ ,‬כי משם ואילך ניסע‬
‫תחת הספסל‪ ,‬כמו שהי' אז דבר הרגיל אצל נוסעים‬
‫עניים‪ .‬ניסינו לדבר עם עוד מחברינו‪ ,‬ולא מצאנו לנו‬
‫עוד חברים לנסיעה‪ .‬הצטיידנו במעט מזון לדרך‪,‬‬
‫לקחנו את התפילין וזוג לבנים‪ ,‬ואצל כל א' מאתנו‬
‫הי' בידו חבילה קטנה‪ .‬באחת אחר חצות הלילה‬
‫יצאנו לדרכנו‪ ,‬כבר הי' אז עלות השחר‪ .‬מזג האוויר‬
‫בלילה הי' חם ויבש‪ ,‬ובדרך הי' גם שקט‪ ,‬וממילא‬
‫לא עלה על דעתנו איזה פחד בדרך‪ .‬וכה הלכנו‬
‫בשקט‪ ,‬כי לא הורגלנו ללכת רגלי דרך ארוכה‪ .‬כל‬
‫הדרך שוחחנו בינינו בדברי תורה בנגלה ובחסידות‬
‫ובסיפורים השייכים לחסידות‪.‬‬
‫כשעברנו דרך איזה כפר‪ ,‬פגשנו ברועה שהוציא‬
‫את העדר מהכפר למרעה בשדה‪ ,‬ואז התחיל‬
‫יעקב ברוך לספר‪ ,‬שבראש השנה שעבר‪ ,‬אחר‬
‫שמיעת החסידות מאדמו"ר נ"ע במוצאי ראש‬
‫השנה‪ ,‬לאחר שכ"ק אדמו"ר הלך מהאולם‪ ,‬יצאו‬
‫כל הקהל בריקוד גדול‪ ,‬ובמשך זמן של חצי שעה‬
‫נצטרפו כמעט כל האנשים שנמצאו באולם לרקוד‪,‬‬
‫ואחריהם נמשכו כמה מהתלמידים הצעירים‬
‫שרקדו בקפצה פזיזית בטיפוח ידים ורגלים‪.‬‬
‫עמד איש אחד בעל הבית מליובאוויטש‬
‫והתחיל לצעוק על נער אחד‪ :‬מה זה אתה משתגע‬
‫ואין לך שום דרך ארץ של בן אדם‪ ,‬ראה איך‬
‫שהזקנים רוקדים כמו אנשים בדרך ארץ‪ .‬לצידו‬
‫עמד ירחמיאל מסאקייסצינע )אחד מהתלמידים‬
‫החשובים בישיבת תומכי תמימים בזעמבין( ואמר‬
‫אל האיש הזה‪ :‬ראית פעם כשעדר הולך מהשדה‪,‬‬
‫הפרות הולכות בדרך ארץ צעד אחר צעד‪ ,‬והעגלים‬
‫רוקדים‪ .‬האם אתה סובר שהפרות יש להם‬
‫יותר שכל? לא ולא‪ ,‬אלא שהעגלים עדיין קלים‬
‫ברגליהם‪.‬‬
‫זה סיפר יעקב ברוך‪ ,‬ואני הוספתי‪ :‬בודאי כן‬
‫הוא‪ ,‬כי הלא גמרא מפורשת "שור בן יומו קרוי‬
‫שור"‪.‬‬
‫הריקוד הגדול שכולם רקדו אחר שמיעת‬
‫המאמר מאדמו"ר נ"ע‪ ,‬זהו מפני הביטול הגדול‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 22‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫וההתקשרות שנעשה בעולם על ידי המאמר‪ ,‬וזה‬
‫עורר בעולם הריקוד בשמחה רבה‪ .‬ועל פי המבואר‬
‫בתניא פרק י"ח‪ ,‬שלגבי הקב"ה שהוא למעלה מן‬
‫השכל כו' הכל כפתיים אצלו ית' כו' בהמות הייתי‬
‫עמך ואני תמיד עמך וכו'‪ ,‬הנה בזה אפשר להבין‬
‫כוונת ירחמיאל סאקיסצענער שהמשיל את המשל‬
‫הזה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫השבועות לליובאוויטש‪ ,‬והי' זה אצלם לדבר פלא‬
‫ויפה‪ ,‬והראו לנו קנאה וכבוד‪.‬‬

‫הרב מסייע בהוצאות הדרך‬

‫והנה ניגש אלינו המו"צ דשם‪ ,‬הרב ר' מיכאל‬
‫רודלסאהן‪ ,‬ונתן לנו שלום‪ .‬הוא הכיר אותי מעירי‬
‫קריסלאווע‪ ,‬שהי' דר שם עד שישב על כסא הרבנות‬
‫של אביו שנפטר אז‪ ,‬ובעירי הי' הוא וביתו עם בית‬
‫"די זעבינער קלויזניקעס"‬
‫אביו מקורבים אלינו בידידות גדולה‪ .‬הוא שאל‬
‫הלכנו הלאה‪ ,‬ובאנו אל הר מכוסה בעשב יפה‪ ,‬אותי על משפחתי בכל הפרטים‪ ,‬גם סיפרנו לו מטרת‬
‫וסמוך לו שלולית קטנה של מים‪ ,‬ואמרנו "כאן נטול הילוכנו והראה לנו ידידות‪ .‬אח"כ אמר להציבור‬
‫ידינו‪ ,‬נתפלל‪ ,‬ננוח‪ ,‬נאכל ונבוא לבאריסאוו"‪ .‬לא שסבבו אותנו‪ :‬בחורים ההולכים לליובאוויטש –‬
‫צריכים לקרב אותם‪.‬‬
‫היינו כל כך עייפים ורעבים‪,‬‬
‫אבל עשינו כך ושהינו במקום‬
‫ציווה להביא לנו תה‪,‬‬
‫כשתי שעות בערך‪.‬‬
‫וביקש אותנו שנלך אליו‬
‫לביתו לאכול‪ ,‬אך אמרנו‬
‫פגשנו עגלות עם נוסעים‬
‫ששבעים עדיין אנחנו‬
‫מבאריסאוו לזעמבין‪ .‬היו‬
‫מאכילתנו בדרך‪ .‬הוא שאל‬
‫ביניהם נוסעים שהכירונו‬
‫אותנו אם יש לנו כסף‬
‫וקראו לנו לשלום‪ .‬הם הבינו‬
‫שדרכנו לליובאוויטש‪ ,‬וברכו‬
‫להוצאות הדרך‪ ,‬וסיפרנו לו‬
‫אותנו בדרך מוצלחת‪ .‬גם‬
‫את האמת‪ .‬בינתיים ניגש‬
‫אנחנו השיבונו להם בברכת‬
‫אלינו הרב השני שהי' שם‪,‬‬
‫שהי' נקרא דער וויעטקער‪,‬‬
‫שלום‪ ,‬ואחד העיר לנו שראה‬
‫ודברו שניהם ביניהם‪,‬‬
‫את הרש"ג אתמול בלילה‬
‫ואח"כ דיברו עם עוד אנשים‬
‫בבאריסוב יחידי‪ ,‬והוא מבין‬
‫שאינני מכירם‪.‬‬
‫שאנחנו הולכים בלי רשותו‪,‬‬
‫ואיים עלינו שנקבל נזיפה‬
‫אח"כ אמר לנו המו"צ‬
‫מהרש"ג‪ ,‬וצחקנו‪.‬‬
‫רודלסאהן‪ :‬חכו כאן עד אחר‬
‫התפילה של כל המנינים‪,‬‬
‫הלכנו הלאה‪ ,‬ואחד‬
‫ואנחנו נשיג עבורכם מעט‬
‫מאיתנו אמר – אינני זוכר מי‬
‫כסף‪ .‬אחר כל המנינים‬
‫– שצריכים לזמר ניגון‪ ,‬שיש‬
‫בו קצב של הילוך חיילים‬
‫מסר לידינו סכום כסף‪,‬‬
‫הרב שאול דובער זיסלין ע"ה‬
‫ונקרא מארש‪ ,‬וזה מעורר את‬
‫שאינני זוכר עכשיו כמה‪ ,‬אבל‬
‫הרגלים להלך‪ ,‬שזהו הטעם של התזמורת בצבא הספיק לנו על הוצאות הנסיעה עם הקאנדוקטאר‬
‫]= כרטיסן[‪ ,‬שמחיר הנסיעה איתו‪ ,‬הי' עולה חצי‬
‫בעת ההילוך‪.‬‬
‫עשינו כך וזימרנו ניגון והלכנו כך דרך רב‪ ,‬המחיר‪.‬‬
‫נגשנו לתחנה וראינו שהרש"ג איננו שם‪ ,‬ע"כ‬
‫וכשפגשנו במי שהוא הפסקנו‪ ,‬מפני שהרגשנו שזה‬
‫מעשה ילדות‪ .‬לעיר באריסאוו באנו בבוקר בשעה ‪ ,8‬הבינונו כי כבר נסע ברכת הקודמת‪ ,‬ואחרי זמן‬
‫ונודע לנו שבשעה ‪ 10‬יוצאת הרכבת הראשונה ובטח קצר באה הרכבת השני'‪ .‬נגשנו אל הקאנדוקטאר‪,‬‬
‫בזאת נוסע הרש"ג‪ ,‬ולכן החלטנו לא לנסוע ברכבת ורמז לנו להכנס לקרון‪ ,‬הבינונו את רמזיו ונכנסנו‬
‫זו‪.‬‬
‫בשמחה וישבנו‪ .‬אח"כ נכנס ושאל "לאן?" והשבנו‬
‫כיון שנודע לנו שהרכבת השני' תצא אחר "לקראסנויע"‪ .‬אמר לנו הקאנדוקטאר‪ ,‬שיכולים‬
‫הצהרים‪ ,‬א"כ אין לנו מה לעשות בתחנת הרכבת אנו לנסוע עד אורשא‪ ,‬ונסענו באותה רכבת הלאה‪.‬‬
‫והלכנו אל בית הכנסת "ליובאוויטשער שטיבל"‪.‬‬
‫כשנכנסנו לבית הכנסת הקיפו אותנו הרבה אנשים‬
‫המשפיע מתעלם מתלמידיו‬
‫והושיטו לנו ידם בברכת שלום והכירו בנו שאנחנו‬
‫לערך בשעה שבע סמוך לערב באנו לקראסנויע‪,‬‬
‫מתלמידי זעמבין )קראו אותנו "די זעבינער‬
‫ונכנסנו לאכסני' שהייתה בידי איש אחד גבוה‪ ,‬רחב‬
‫קלויזניקעס"(‪ .‬הגדנו להם שאנחנו נוסעים לחג‬

‫‪5/10/2010 6:49:55 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 23‬‬

‫‪24‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫גרם ופשוט והי' מדבר בקול נמוך‪ ,‬והי' "פושט את‬
‫העור" עבור כל דבר קטן‪ .‬ידענו זאת מראש ולא‬
‫חשבנו כלל לאכול או לשתות שם‪ ,‬כי לא הי' לנו ע"ז‬
‫אמצעים‪ ,‬רק נכנסנו סתם‪.‬‬
‫כשנכנסנו בבית מצאנו שיושבים סביב השולחן‬
‫הרש"ג והרה"ג הרה"ח יצחק יואל ז"ל ראפאלוביץ'‬
‫והרה"ג הרה"ח משה ז"ל מאדיעבסי ועוד איזה‬
‫אנשים שאינני זוכר כעת‪ .‬על השולחן עמד קומקום‬
‫)סאמאבאר( רותח‪ ,‬ושתו תה‪ ,‬ושוחחו ביניהם בקול‬
‫רם ובצהלה‪.‬‬
‫גם ישב ביניהם אחד מחסידי ליאדי‪ ,‬אפשטיין‪,‬‬
‫חותנו של ח"א ביכובסקי )שמותיהם נודעו לנו‬
‫אח"כ‪ ,‬ותחילה לא ידענו מי הם(‪ .‬כולם נתנו לנו‬
‫שלום‪ ,‬והרב רפאלוביץ שאל בצהלה "מי אתם?"‪.‬‬
‫השני מזעמבין‪ ,‬שחק ואמר להרש"ג ‪" :‬דאָס‬
‫איז אייערע‪ ,‬טו וואָס שווייגט איר"? ]= אלו שלכם‪,‬‬
‫א"כ מדוע הנכם שותקים?[ ולא השיב ע"ז מאומה‪,‬‬
‫וגם אתנו לא דיבר מאומה‪ .‬ראינו על פניו שהוא‬
‫קוצף עלינו והרגשנו נפילת הרוח ושחטאנו נגדו‪,‬‬
‫ולא הי' לנו שום עוז לגשת אליו ועמדנו מרחוק‪.‬‬
‫הרב רפאלוביץ אמר אלינו "אל תביטו על זה"‬
‫)והראה באצבע על בעל הבית הגבוה והאיום(‪" .‬זה‬
‫התה הוא שלנו‪ ,‬אנחנו נשלם עבור הכל‪ ,‬ואתם גשו‬
‫הנה ושתו תה‪ ,‬ואכלו ג"כ אם אתם רוצים"‪ .‬נגשנו‬
‫אל השולחן ושתינו תה‪ ,‬והרב רפאלוביץ עומד עלינו‬
‫וחוזר כמה פעמים‪ :‬שתו כמה שתרצו‪ ,‬זה התה‬
‫שלנו"‪ ,‬ומדבר אלינו בקול רם מעורב בצחוק‪ ,‬ונכנס‬
‫איתנו בדברים‪ .‬סיפרנו לו שמזעמבין הלכנו רגלי‬
‫עד באריסאוו ובבאריסאוו עזרו לנו בסכום כסף‬
‫ונסענו‪ ,‬לא תחת הספסל‪ ,‬רק עם הקאנדוקטאר‪.‬‬
‫גם הרב רמ"מ התערב בהשיחות האלו וגם‬
‫אפשטיין התערב מעט‪ ,‬אבל הרש"ג לא הראה‬
‫לנו שום פנים‪ ,‬ממש כמו שאינו מכיר אותנו ואינו‬
‫מתעניין בנו כלל‪ ,‬ולנו הי' זה ממש כאב לב‪.‬‬
‫אחר איזה רגעים נכנס הבעל עגלה ואמר בקול‪,‬‬
‫כמפקד "נו‪ ,‬עס איז צייט צוא פאָרין‪ ,‬מיר וועלין‬
‫דאָך קומען שפעט אין דער נאַכט" ]= נו‪ ,‬זהו הזמן‬
‫לנסוע‪ .‬הרי אנו נגיע מאוחר בלילה[‪ .‬והשיב הרב‬
‫רפאלוביץ‪" :‬עכשיו יש לנו כאן מנין‪ .‬נתפלל מנחה‬
‫בציבור ואח"כ ניסע"‪ .‬הבעל עגלה לא ענה על כך‬
‫מאומה‪.‬‬
‫אנחנו גמרנו לשתות והתפללנו מנחה בציבור‪,‬‬
‫ואח"כ נפרדנו כולנו בפרידת שלום עם עפשטיין‪,‬‬
‫והוא נסע לפניהם במרכבה יפה שהיתה מוכנת‬
‫עבורו‪ .‬קודם שנפרדו מעמו‪ ,‬דברו עמו הרב‬
‫רפאלוביץ והרב רמ"מ בחשאי ולא שמעתי מה‬
‫דיברו‪ .‬לי הי' הרושם שדיברו עמו אודות הכסף‬
‫הדרוש לנו לנסיעה בעגלה‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:49:58 PM‬‬

‫אח"כ יצאו כולם מהבית ועלו על העגלה‪,‬‬
‫והבעל עגלה הביא חבילותיהם להעגלה‪ ,‬ואנחנו‬
‫שלשתנו עמדנו מרחוק מעט מהעגלה‪ .‬אנחנו‬
‫התדברנו מקודם שנלין פה ובבוקר נלך שוב רגלי‬
‫לליובאוויטש‪ ,‬ולא חשבנו כלל אודות נסיעה‪ ,‬כי לא‬
‫הי' לנו עוד כסף כלל‪.‬‬
‫והנה הרב רפאלוביץ שואל אותנו בקול רם‬
‫ובחיוך כדרכו‪" :‬נו קידנער‪ ,‬וואָס רעכינט איר"‬
‫)= נו ילדים‪ ,‬מה אתם חושבים?(‪ .‬והשבנו לו‪ ,‬כמו‬
‫שהתדברנו כנ"ל‪ ,‬והוספנו "מיר זיינען זייער מיד און‬
‫גיין היינט צופוס איז אונז שווער ]= אנחנו מאוד‬
‫עייפים‪ ,‬וללכת היום ברגל קשה לנו[‪ .‬ושמענו איך‬
‫שהוא אומר להרש"ג שישב בפנים‪" :‬נו ר' גרונם‪,‬‬
‫פלגא עלי ופלגא עלך און מי דאַרף זיי הייסן קריכן‬
‫אין וואָגין" ]= נו ר' גרונם‪ ,‬חצי עלי וחצי עליכם‪,‬‬
‫וצריכים לצוות עליהם לטפס על העגלה[‪ .‬והוציא‬
‫ראשו מהעגלה ואמר אלינו‪" :‬קינדער‪ ,‬קריכט אין‬
‫וואָגין‪ ,‬מי טועט שיין פאַר אייך באַצאָלין ]= ילדים‪,‬‬
‫כנסו לעגלה‪ ,‬כבר ישלמו עליכם[‪ .‬שמענו וקיימנו‪.‬‬
‫בכל הדרך שוחחו הרב רפאלוביץ' והרמ"מ‬
‫והרש"ג ביניהם‪ ,‬אינני זוכר מה דיברו‪ ,‬אבל איתנו‬
‫לא החליף הרש"ג אף מילה‪ .‬וזה הי' לנו לצער גדול‪.‬‬

‫שלושה מאמרים ששמעו מפי הקודש‬
‫בלילה בערך בשעה ‪ 10‬באנו לליובאוויטש‪ .‬סמוך‬
‫לישיבה ירדנו מהעגלה והלכנו לאולם הגדול‪ .‬מצאנו‬
‫את התלמידים מתפזרים הנה והנה‪ ,‬וכמו שמכינים‬
‫עצמם לחג‪ .‬כולם הקיפונו ושאלו לשלומינו‪ ,‬ואם‬
‫באו עוד תלמידים‪ ,‬ועבר קול המולה בישיבה‪" :‬באו‬
‫הזעבינער'ס"‪.‬‬
‫אחרי כמה שיחות עמהם שכבנו לישון על‬
‫הספסלים החלקים שנעשו אז מחדש בישיבה‪,‬‬
‫כשהבגד העליון מראשותנו‪ ,‬והיינו בצער על שלא‬
‫ראינו שום סבר פנים יפות מהרש"ג‪ ,‬וחשבנו‪ ,‬א"כ‬
‫מי יודע אם יהי' לנו במה להתאכסן פה בחג‪ .‬אך‬
‫אולי יהי'‪.‬‬
‫למחרת בבוקר אחר התפילה‪ ,‬והנה ניגש אלינו‬
‫הרש"ג בסבר פנים יפות ואמר אלינו‪" :‬גייט זעט‬
‫אַן אכסניה ]= תלכו לאכסניא[ ותהיו שם ביום‬
‫טוב‪ .‬אני פעלתי שישלמו ממשרד הישיבה עבורכם‬
‫ותאכלו ותשנו שם‪ .‬ואתן לכם פתקא שיקבלו אתכם‬
‫שם"‪ .‬אז לא הי' עדיין המטבח בהישיבה – ולבנו‬
‫עלץ בקרבנו‪ ,‬לא רק מזה שיהי' לנו מה לאכול‪ ,‬רק‬
‫מה שהשלים הרש"ג עמנו‪.‬‬
‫לא דיברנו עמו יותר‪ ,‬והלכנו והשגנו אכסניא‪,‬‬
‫ומובן שהחג עבר עלינו בשמחה וטוב לב‪ .‬שלשה‬
‫מאמרים שמענו אז מאדמו"ר נ"ע‪" .‬והר סיני"‪" ,‬מי‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 24‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫מדד"‪" ,‬וירד ה'"‪ .‬את שני המאמרים הראשונים‬
‫ידענו היטב וחזרנו אותם שם לפני החסידים‪.‬‬

‫המשפיע נכנס ליחידות‬
‫אחר החג כשהרש"ג הכין עצמו לכנוס ליחידות‬
‫לאדמו"ר נ"ע‪ ,‬בקשנו ממנו שימליץ עלינו לפני כ"ק‬
‫אדמו"ר נבג"מ שנוכל ליכנס ליחידות‪ .‬והשיב לנו‬
‫שזה אי אפשר לו‪ ,‬די לו בכך שהשיג להסיר הקפידה‬
‫מעלינו על מה שנסענו נגד פקודתו‪ ,‬ועוד ניתן לנו‬
‫אכסניא‪.‬‬
‫ועוד בישר לנו‪ ,‬שפעל שיותן לנו הוצאות לחזרה‪,‬‬
‫שזה ינוכה מההוצאות שנותנים לכולם לנסיעה‬
‫לר"ה – ומה שיהי' אז נראה‪ ,‬רק לעת עתה לא‬
‫נצטרך לייגע עצמנו בהנסיעה חזרה‪ .‬אבל לדבר עם‬
‫כ"ק אדמו"ר בענין יחידות שלנו‪ ,‬זה אי אפשר לו‪.‬‬
‫אח"כ נכנס ליחידות לאדמו"ר‪ ,‬וכאשר יצא‬
‫מהיחידות והנה רוח אחרת עמו‪ ,‬ואמר לנו שדיבר‬
‫עם אדמו"ר אודותינו‪ ,‬וראה שנהנה מזה שבאנו לחג‬
‫השבועות‪ .‬ולכן עצתו היא שנישאר כאן ולא נסע‬
‫אתו יחד‪ ,‬ושנכנס אל אדמו"ר בעת האכילה )שזה‬
‫לא הי' כל‪-‬כך קשה(‪ ,‬ולבקש ממנו בעצמו על זה‪.‬‬
‫עשינו כן‪ ,‬ועמדנו בחדר ההמתנה ליחידות‪.‬‬
‫וכאשר הלך אחר האכילה לחדרו ועבר דרך חדר‬
‫זה‪ ,‬עמדנו שלשתנו מול הדלת‪ .‬כאשר פתח הדלת‬
‫ראה אותנו ופגש אותנו בשחוק קל‪ ,‬ואמר "דאָס‬
‫זיינען דיא זעבינער?" ]= אלו הם מזעמבין?[ והשבנו‬
‫"כן"‪" .‬נו‪ ,‬וואָס ווילט איר?" ]= נו‪ ,‬מה הנכם‬
‫רוצים[ והשבנו‪" ,‬נשארנו עכשיו פה רק בשביל‬
‫להיכנס ליחידות"‪ .‬ר' גרונם כבר נסע היום‪ ,‬ואנחנו‬
‫נשארנו רק בשביל זה‪ .‬ואמר בשחוק‪" :‬דאָס דאַרף‬
‫מען פועל'ן בא פינע לייב'ן" ]= זה צריך לפעול אצל‬
‫פיניע לייב[‪.‬‬

‫גם התמימים זוכים ליחידות‬
‫המשרת שהי' עומד על יד הדלת בעת היחידות‬
‫אמר‪" :‬איך וועל זעהן וועגן דעם" ]= אני יראה‬
‫אודות כך[‪ ,‬והלך לחדרו‪ .‬מובן שנתמלאנו שמחה‬
‫רבה‪ .‬באותו ערב לא נתקבלנו‪ .‬רק המשרת אמר‬
‫לנו שאדמו"ר אמר לו שיכניס אותנו‪ ,‬אבל היום‬
‫אי אפשר‪ ,‬רק מחר יהי' יחידות אחר הצהרים‪.‬‬
‫טרם נסיעתו של אדמו"ר על הדאטשע – נאות‬
‫דשא – אז יכניס אותנו‪ .‬וכן הי'‪ ,‬כל א' מאתנו נכנס‬
‫לבדו‪ ,‬וזה היתה היחידות השני' אצלי מיום בואי‬
‫לליובאוויטש‪.‬‬
‫כל הדיבורים שדיבר עמי אדמו"ר נ"ע בפרטיות‬
‫ביחידות לא ניתן לכתוב‪ ,‬כי על כן נק' זה יחידות‪.‬‬
‫דיבר איתי אודות סדר הלימוד בנגלה למסור עצמו‬

‫‪5/10/2010 6:49:59 PM‬‬

‫‪25‬‬

‫להגיע להלכה‪ ,‬ואף על פי כן צריכים להשתמש‬
‫בידיעות בסוגיות הש"ס‪ .‬הזכיר את הספר "כסף‬
‫נבחר"‪ ,‬וכשאמרתי לו שזה הספר נמצא אצלי‪ ,‬אמר‬
‫שכדאי להשתמש בו לפרקים‪.‬‬
‫בענין לימוד החסידות אמר‪ ,‬שכשם שעל לימוד‬
‫הנגלה נאמר "לא המדרש עיקר אלא המעשה" כך‬
‫בענין לימוד החסידות‪ .‬חסידות האָט זיך אויך‬
‫"לא המדרש עיקר אלא המעשה"‪ .‬דאָס איז דער‬
‫דאַווענען וואָס דאַרף זיין אַנדערש דורך דעם לימוד‬
‫החסידות ]= לחסידות יש גם את ה"לא המדרש‬
‫עיקר אלא המעשה"‪ .‬זוהי התפילה‪ ,‬שצריכה להיות‬
‫אחרת לאחר לימוד החסידות[‪.‬‬
‫ועוד אמר לי‪" :‬אַזוי וויא אין נגלה אַז מען‬
‫זאָל לערנען אַ פאַלשן פשט‪ ,‬קען דאָך דערפון‬
‫אַרויסקומען אַ פאַלשקייט אין הלכה למעשה‪ ,‬איז‬
‫דאָך דאָס זייער ניט גוט‪ .‬און אין לימוד החסידות‬
‫ניט אַ ריכטיקע ידיעה אין ידיעת אלקות איז נאָך‬
‫ערגער ]= כשם שבלימוד הנגלה‪ ,‬אם לומדים פשט‬
‫מוטעה יכול לצאת מכך טעות בהלכה למעשה‪ ,‬וזה‬
‫מאוד לא טוב‪ .‬ובלימוד החסידות‪ ,‬ידיעה שאינה‬
‫אמיתית בידיעת אלוקות‪ ,‬הרי היא גרועה יותר[‪.‬‬

‫"וקנה לך חבר"‬
‫אז אמר לי שצריכים לקיים "וקנה לך חבר"‪,‬‬
‫שיהי' לי חבר מיוחד שיהי' ביכולת לגלות לפניו כל‬
‫מצפוני )אחר זמן רב מצאתי הדברים האלו באבות‬
‫דרבי נתן פ"ח מ"ג(‪ ,‬ועי"ז יהי' בקל לתקן את עצמו‪,‬‬
‫שלא אצטרך לסמוך רק על ענין היחידות‪ ,‬אבל חבר‬
‫כזה שבטוח לסמוך עליו‪.‬‬
‫אחר שיצאתי מהיחידות הוחלט בדעתי שדבר‬
‫כזה אוכל לקיים עם חברי אברהם ניקולאייעבער‪,‬‬
‫וזמן ארוך נהגנו כן‪ .‬רק אח"כ‪ ,‬בגלל סיבות‬
‫משפחתיות שהיו לו נסע מזעמבין ולא חזר עוד‬
‫ונשאר בליובאוויטש‪ ,‬ואני עוד שהייתי בזעמבין זמן‬
‫רב ולא מצאתי לי חבר אחר לנהוג כן‪.‬‬

‫חזרת דא"ח ברכבת‬
‫בחזרתנו לזעמבין פגש אותנו אחד החסידים‬
‫בקרון הרכבת ואמר לנו‪" :‬בליובאוויטש חזרתם‬
‫המאמרי חסידות ששמענו מאדמו"ר‪ ,‬וכולן אני‬
‫דורש מכם שתחזרו לפני גם כאן"‪ .‬חזרנו את שני‬
‫המאמרים בקרון‪ ,‬וכמה אנשים התקבצו לשמוע‬
‫והיו שבעי רצון מזה‪.‬‬
‫כשגמרנו לחזור המאמרים‪ ,‬הוציא החסיד‬
‫מאמתחתו משקה ומזונות ונתן לנו ולכל העומדים‬
‫שם‪ ,‬ונפרדנו בשמחה בתחנת אורשא‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 25‬‬

‫‪26‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫הלימוד בסוגיא צריך להיות‬
‫בעיון עם כל הסברות‬
‫לפנינו שתי יחידויות )מהשנים תשכ"ו ותשכ"ז( שהיו‬
‫להתמים אברהם אלתר הלוי שי' הבר ‪ -‬כיום מנכבדי‬
‫אנ"ש ומהדמויות הבולטות בנחלת הר חב"ד קרית מלאכי‬
‫• תודתנו נתונה לו על שהואיל למסור לנו את יחידויותיו‬
‫לפרסום‪ ,‬וזכות הרבים תעמוד לו‬
‫יחידות אור לט"ו טבת תשכ"ו‬
‫וועגן עבודת התפלה – דאַרף דאָׂס זיין‪ .‬און די‬
‫אַלע פרטי הענינים‪ ,‬דאַרף מען זיך דורכרעדן מיטן‬
‫משפיע‪ ,‬ווייל דאָס איז דאָך זאַכן וואָס ווערן נשתנה‬
‫מזמן לזמן‪ ,‬קען מען דאָס ניט דורך ריידן איין מאָל‬
‫אין עטליכע חדשים‪.‬‬
‫דאָס וואָס דו שרייבסט אַז דו האָסט ניט וואָס‬
‫צו אָנהאַלטן – איז דאָס ניט פאַרשטאַנדיק‪ ,‬וואָרום‬
‫דו טראַכסט דאָך אַ ענין צי אותיות‪.‬‬
‫און וועגען די מחשבות המבלבלות – איז דאָך‬
‫ידוע די עצה צו דעם‪ ,‬עפענען דעם ספר פון וואָס‬
‫מ'טראַכט דעם ענין אָדער די אותיות‪ ,‬און ווען די‬
‫מחשבה פאַרטראַכט זיך‪ ,‬קוקט מען אַריין אין דעם‬
‫ספר‪.‬‬
‫און אַזוי אויך וואָס דו שרייבסט וועגן לימוד‬
‫הנגלה‪ ,‬אַז מ'קען פאַרגעסן אויף דעם אויבערשטן‬
‫ח"ו – איז אין תניא שטייט פאַר בינונים‪ ,‬אַז לשמה‬
‫דאַרף זיין בהתחלת הלימוד )אַזוי ווי באַ גט און‬
‫ספר תורה(‪ .‬ס'קען זיין באמצע הלימוד‪ ,‬אָבער דאָס‬
‫איז נאָר פאַר צדיקים‪ .‬אָבער אין תניא שטייט דאָס‬
‫ניט‪ ,‬נאר בתחילת הלימוד בכדי ס'זאָל זיין דער‬
‫לימוד אין דער סוגיא בעיון מיט אַלע סברות‪.‬‬
‫און אַזוי אויך וועגן קריאת שמע שעל המיטה‪,‬‬
‫וואָס דו שרייבסט אַז דו האָסט ניט וואָס צו‬
‫אָנהאַלטן – איז אויך ניט פאַרשטאַנדיק )אַזוי ווי‬
‫אין תפילה(‪ ,‬דו טראַכסט דאָך אַ ענין )צי אותיות(‪.‬‬
‫און וואָס דו שרייבסט וועגן נערווזקייט – איז‬
‫דאָס מצד דעם וואָס דו מאַכסט די גאַנצע שקלא‬
‫וטריא בכל )רגע‪/‬יום?(‪ ,‬צי בכל שעה‪ ,‬ובמילא איז‬
‫דאָס ממעט אין דעם טאָן אַליין‪ .‬דאָס וואָס דער‬
‫רבי האָט )גיזאָגט‪/‬גירעדט( וועגען חשבון הנפש איז‬
‫דאָס איינציקע מאָל אין יאָר‪ ,‬צי איינציקע מאָל אין‬
‫חודש‪ ,‬אָדער בזמנים מיוחדים‪ ,‬אָבער ניט יעדער‬
‫שעה‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:00 PM‬‬

‫לפני המלך‬
‫תמימים מספרים על שהותם‬
‫ביחידות אצל הרבי‬

‫היוצא מכל האמור‪:‬‬
‫אַז ס'דאַרף זיין אריכות התפילה )אין דורכרעדן‬
‫זיך מיט'ן משפיע(‪ ,‬און מ'דאַרף לערנען בעיון גמרא‬
‫ופוסקים ראשונים ואחרונים‪ ,‬און היטן די סדרי‬
‫הישיבה‪ ,‬און דאָס וועט געבן די ברכה להצלחה‬
‫בזה‪ ,‬און לשמה דאַרף זיין בתחילת הלימוד אָדער‬
‫מערסטנסט יעדער שעה‪.‬‬
‫אַ חשבון נפש דאַרף זיין נאָר איינציקע מאָל אין‬
‫יאָר‪ ,‬צי איינציקע מאָל אין חדש‪ ,‬אָבער אַזיי יעדן‬
‫טאָג דאַרפמען טראַכטן נאָר וועגן דעם טאָג‪ ,‬און‬
‫ניט מאַכן אַ חשבון הנפש פון דעם גאַנצען לעבן מיט‬
‫אַלע פרטים ווי ס'שטייט דאָ )זמן תורה לחוד וזמן‬
‫תפלה לחוד(‪.‬‬
‫און דורך דעם היתר פון אַרויסגיין פון ארץ‬
‫ישראל ווייל ס'איז מקום שלבו חפץ‪ ,‬וועט דאָס‬
‫געבן אַז )די עבודה( זאָל זיין בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬
‫תרגום‪:‬‬

‫עצה למחשבות המבלבלות בתפילה‬
‫אודות עבודת התפילה – זה צריך להיות‪ .‬וכל‬
‫פרטי הענינים‪ ,‬צריכים להתדבר עם המשפיע‪,‬‬
‫מכיוון שענינים אלו משתנים מזמן לזמן‪ ,‬אי אפשר‬
‫לפעול זאת על ידי דיבור ]עם המשפיע‪ ,‬רק[ פעם‬
‫אחת בכמה חדשים‪.‬‬
‫מה שאתה כותב שאין לך במה "לאחוז" –‬
‫אין זה מובן‪ ,‬מכיון שאתה חושב 'ענין' או אותיות‬
‫]בחסידות[‪.‬‬
‫ואודות מחשבות המבלבלות – הרי ידועה‬
‫העצה בזה‪ ,‬לפתוח את הספר שבו חושבים את‬
‫הענין או את האותיות‪ ,‬וכאשר המחשבה משוטטת‬
‫]מתפזרת[‪ ,‬מביטים בתוך הספר‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 26‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫זכירת "נותן התורה" בעת הלימוד‪ ,‬כיצד?‬
‫וכך הוא גם מה שאתה כותב אודות לימוד‬
‫הנגלה‪ ,‬שאפשר לשכוח מהקב"ה ח"ו – הנה בתניא‬
‫כתוב בשביל בינונים שה'לשמה' צריך להיות‬
‫בהתחלת הלימוד )כמו שהוא בגט ובספר תורה(‪.‬‬
‫זה יכול להיות באמצע הלימוד‪ ,‬אבל זהו רק בשביל‬
‫צדיקים‪ .‬אבל בתניא אין זה כתוב‪ ,‬אלא בתחילת‬
‫הלימוד‪ ,‬בכדי שהלימוד בסוגיא יהיה בעיון עם כל‬
‫הסברות‪.‬‬
‫וכך הוא גם אודות קריאת שמע שעל המיטה‪,‬‬
‫שהנך כותב שאין לך במה 'לאחוז' – זה גם לא מובן‬
‫)כמו בתפילה(‪ ,‬הרי אתה חושב 'ענין' או אותיות‪.‬‬

‫חשבון נפש ‪ -‬לא בכל‬
‫שעה‬
‫ומה שהנך כותב אודות‬
‫'עצבנות' – זהו מצד זה שאתה‬
‫עושה שקלא וטריא שלם‬
‫בכל )רגע\יום? או בכל( שעה‪,‬‬
‫ובמילא זהו ממעט בעשיה‬
‫עצמה‪ .‬מה שהרבי אמר‬
‫)דיבר( אודות חשבון הנפש‪,‬‬
‫זהו פעמים אחדות בשנה‪ ,‬או‬
‫פעמים אחדות בחודש‪ ,‬או‬
‫בזמנים מיוחדים‪ ,‬אבל לא‬
‫בכל שעה‪.‬‬

‫"מקום שלבו חפץ"‬
‫היוצא מכל האמור‪:‬‬
‫צריכה להיות אריכות‬
‫התפילה )בהתדברות עם‬
‫המשפיע(‪ ,‬וצריכים ללמוד‬
‫בעיון גמרא ופוסקים ראשונים‬
‫ואחרונים‪ ,‬ולשמור את סדרי‬
‫הישיבה‪ ,‬וזה יתן את הברכה‬
‫להצלחה בזה‪ ,‬ו'לשמה' צריך‬
‫להיות בתחילת הלימוד או‬
‫לכל היותר בכל שעה‪.‬‬
‫חשבון נפש צריך להיות‬
‫רק פעמים אחדות בשנה‪ ,‬או‬
‫פעמים אחדות בחודש‪ ,‬אבל‬
‫בכל יום צריכים לחשוב רק‬
‫אודות יום זה‪ ,‬ולא לעשות‬
‫חשבון הנפש מכל החיים עם‬
‫כל הפרטים שבזה כפי שכתוב‬
‫כאן )זמן תורה לחוד וזמן‬

‫‪5/10/2010 6:50:02 PM‬‬

‫‪27‬‬

‫תפילה לחוד(‪.‬‬
‫ועל ידי ההיתר לצאת מארץ ישראל‪ ,‬מכיוון‬
‫]שכאן[ זהו "מקום שלבו חפץ"‪ ,‬זה יתן ש)העבודה(‬
‫תהיה בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬

‫יחידות אור לד' חשון תשכ"ז‬

‫דאָס וואָס דו פרעגסט ווי אַזוי מסתדר זיין זיך‬
‫אין סדרי הלימודים‪ ,‬איז אַזוי ווי דו קומסט דאָך‬
‫אין אַ נייעם אָרט‪ ,‬איז לכל לראש דאַרף מען היטן‬
‫די סדרי הישיבה בנגלה ובחסידות‪ .‬און דאָס וואָס‬
‫ס'איז פאַראַן חילוקים בין תלמיד לתלמיד‪ ,‬דאַרף‬
‫מען פרעגן באַ דעם משפיע פון די סדרי הישיבה‬
‫וואו מ'לערנט‪.‬‬
‫בפרט וואָס דו שרייבסט‬
‫אַז ס'איז דיר שווער צו‬
‫פאַנאַנדערנעמען‪ ,‬איז די עצה‬
‫צו דעם ריידן בדיבור מיט‬
‫אַ חבר‪ ,‬אָדער מיט אַ תלמיד‬
‫חבר‪ ,‬אָדער מיט אַ משפיע‪,‬‬
‫אָדער מיט אַ ראש ישיבה‪,‬‬
‫וואָס דער ריידן בדיבור העלפט‬
‫צו פאַנאַנדערקלייבן די פרטים‬
‫אָט דאָס וואָס ס'איז מסודר‬
‫און אָט דאָס וואָס ס'איז )ניט‬
‫בסדר( מבולבל‪.‬‬
‫אויך דאָס וואָס דו‬
‫פרעגסט אויף וואָס זאָל זיין‬
‫דער זהיר טפי – אין נגלה‪ ,‬צי‬
‫אין חסידות‪ ,‬צי אין )עבודת(‬
‫התפלה‪:‬‬
‫איז דאָך אויך ווי פריער‪,‬‬
‫הרב אברהם אלתר הלוי שי' הבר‬
‫אַז לכל לראש דאַרף מען‬
‫היטן סדרי הישיבה בנגלה‬
‫ובחסידות‪ ,‬און וועגען די‬
‫חשבון נפש צריך להיות רק‬
‫איבעריקע זמן וו ָאׂס ס'בלייבט‬
‫דיר‪ ,‬דאַרף מען פרעגן אַ משפיע‬
‫פעמים אחדות בשנה‪ ,‬או‬
‫אין וואָס ביסטו שייך‪.‬‬
‫פעמים אחדות בחודש‪ ,‬אבל‬
‫און בכללות‪ ,‬אויך דאַרף‬
‫בכל יום צריכים לחשוב רק‬
‫זיין די הוספה סיי בנגלה סיי‬
‫בחסידות‪ ,‬נאָר דער חילוק איז‬
‫אודות יום זה‪ ,‬ולא לעשות‬
‫אין וואָס איז מער די הוספה‪.‬‬
‫חשבון הנפש מכל החיים‬
‫אַזוי אויך וואָס דו פרעגסט‬
‫וועגן יורה דעה – היינגט דאָס‬
‫עם כל הפרטים שבזה כפי‬
‫אָפ אין די הנהלת הישיבה וואו‬
‫שכתוב כאן )זמן תורה לחוד‬
‫מ'לערנט‪.‬‬
‫אַזוי אויך וואָס דו‬
‫וזמן תפילה לחוד(‪.‬‬
‫שרייבסט וועגן בירור המדות‪,‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 27‬‬

‫‪28‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫הלימודים‪ ,‬הנה כיון שאתה מגיע‬
‫למקום חדש‪ ,‬אזי לכל לראש צריכים‬
‫לשמור את סדרי הישיבה בנגלה‬
‫ובחסידות‪ .‬ומה שישנם חילוקים‬
‫בין תלמיד לתלמיד‪ ,‬צריכים לשאול‬
‫את המשפיע של סדרי הישיבה בה‬
‫לומדים‪.‬‬
‫בפרט מה שאתה כותב שקשה‬
‫לך להבין כדבעי‪ ,‬הנה העצה לזה‬
‫לדבר ]בלימוד[ עם חבר‪ ,‬או עם‬
‫תלמיד חבר‪ ,‬או עם משפיע או עם‬
‫ראש ישיבה‪ ,‬שהדיבור ]בלימוד[‬
‫יעזור להבין כדבעי את הפרטים‪ ,‬הן‬
‫מה שמסודר והן מה ש)לא מסודר(‬
‫מבולבל‪.‬‬

‫ה"זהיר טפי" כעצת המשפיע‬
‫גם מה שאתה שואל במה‬
‫יהי' ה"זהיר טפי" – האם בנגלה‪,‬‬
‫בחסידות או ב)עבודת( התפילה‪:‬‬
‫הרי גם זה כמו מקודם‪ ,‬שלכל‬
‫לראש צריכים לשמור את סדרי‬
‫הישיבה בנגלה ובחסידות‪ ,‬ואודות‬
‫מימין לשמאל‪ :‬הרב אברהם אלטר הבר בצעירותו‪,‬‬
‫שאר הזמן שנשאר לך‪ ,‬צריכים‬
‫סבו‪ ,‬הרב מאיר בליז'ינסקי; אביו הרב ישראל צבי‪ ,‬וסבו הרב חיים אליעזר הבר‬
‫לשאול משפיע למה הנך שייך‪.‬‬
‫ובכללות‪ ,‬גם צריך להיות‬
‫מדת הישות – איז פאַראַן די ענינים וואָס צו מתבונן‬
‫זיין זיך אין דעם‪ ,‬כמבואר בקונטרס התפלה‪ ,‬אין הוספה הן בנגלה והן בחסידות‪ ,‬החילוק הוא רק‬
‫תניא‪ ,‬אין קונטרס העבודה‪ ,‬וואו ס'רעדט זיך וועגן במה להוסיף יותר‪.‬‬
‫כך גם מה שאתה שואל אודות ]לימודי[ יורה‬
‫בירור המדות‪ ,‬אויך מדת הישות‪.‬‬
‫וועגען דיין יום הולדת – זאָלסטו בעטן א ַשבת דעה – זה תלוי בהנהלת הישיבה שבה לומדים‪.‬‬
‫פאַר דעם אַ עליה‪ ,‬און אין דעם טאָג זאָלסטו געבן‬
‫עצה לבירור המידות‬
‫צדקה אינדערפרי פאַרן דאַוונען און פאַר מנחה‪ ,‬און‬
‫חסידות(‪,‬‬
‫מאַכן אַ הוספה )בלימוד אין נגלה און אין‬
‫כך גם מה שאתה כותב אודות בירור המידות‪,‬‬
‫ברכה‬
‫אַ‬
‫געבן(‬
‫און )זאָלסט האָבן‪/‬דאָס וועט דיר‬
‫מדת הישות – ישנם ענינים במה להתבונן בהם‪,‬‬
‫מביא‬
‫ולימוד‬
‫)בתורה‪,‬‬
‫להצלחה בנגלה ובחסידות‬
‫כמבואר בקונטרס התפילה‪ ,‬בתניא‪ ,‬בקונטרס‬
‫עבודת‬
‫און‬
‫בהידור‬
‫המצוות‬
‫לידי מעשה( וקיום‬
‫העבודה‪ ,‬היכן שמדובר אודות בירור המדות‪ ,‬גם‬
‫צלחה‪.‬‬
‫נסיעה‬
‫אַ‬
‫זיין‬
‫התפילה‪ ,‬און ס'זאָל‬
‫מדת הישות‪.‬‬
‫נתן ‪ $ 50‬ואמר‪ :‬דאָס איז מיין השתתפות אין‬
‫אודות יום ההולדת שלך – תבקש בשבת שלפני‬
‫האָבן‬
‫דער נסיעה‪ .‬ס'איז דאָך אַ הקהל יאָר‪ ,‬זאָלסט‬
‫]יום ההולדת[ עליה ]לתורה[‪ ,‬וביום ההולדת תתן‬
‫הצלחה אין לערנען בשופי ובהתמדה‪.‬‬
‫צדקה בבוקר לפני התפילה ולפני מנחה‪ ,‬ולעשות‬
‫הוספה )בלימוד בנגלה ובחסידות(‪ ,‬ושיהי' לך )זה‬
‫תרגום‪:‬‬
‫יוסיף לך( ברכה להצלחה בנגלה ובחסידות )בתורה‪,‬‬
‫ולימוד מביא לידי מעשה( וקיום המצוות בהידור‬
‫ובעבודת התפילה‪ ,‬ושתהיה נסיעה צלחה‪.‬‬
‫לכל לראש צריכים לשמור‬
‫נתן ‪ 50‬דולר ואמר‪ :‬זוהי השתתפותי בנסיעה‪.‬‬
‫את סדרי הישיבה‬
‫הרי זוהי שנת הקהל‪ ,‬שיהי' הצלחה בלימוד בשופי‬
‫מה שאתה שואל כיצד להסתדר בסדרי ובהתמדה‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:03 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 28‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪29‬‬

‫"ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר"‬

‫מתן תורה בליובאוויטש‬
‫חג השבועות‬
‫סקירה‬

‫סקירה מיוחדת ומרתקת על "מאמרי חג השבועות"‬
‫שנאמרו ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א באשמורת הבוקר‬
‫של חג מתן תורתנו‬

‫ההפתעה בשנת תשי"ב‬
‫המבוגרים שבינינו עוד זוכרים את מעמד "מתן‬
‫תורה" אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ .‬היה זה בלילה‬
‫הראשון דחג השבועות‪ ,‬לאחר אמירת ה'תיקון'‪.‬‬
‫הפעם הראשונה שזכינו למאורע זה הייתה‬
‫בשנת תשי"ב‪ .‬וכך מסופר ביומן שמתאר את אירועי‬
‫אותו הלילה )נדפס ב'שיחות קודש' תשי"ב הוצאה‬
‫חדשה ע' ‪:(441‬‬
‫"בשעה ‪) 4:15‬עלות השחר( בא כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א מהמקוה ונכנס לחדר שני הקטן ומשם‬
‫לבית הכנסת‪ .‬בבית הכנסת היו אז רק כ‪ 15-‬איש‪,‬‬
‫ושאל "וואו איז דער עולם" ]= היכן הקהל[? וענו‬
‫שכולם במקוה‪ .‬והוסיף לשאול‪" :‬יואל ]כהן[ איז‬
‫אויך אין מקוה ]= יואל כהן גם במקוה[? וכשנענה‬
‫לחיוב אמר "אַה"! פשט מעילו וישב על מקומו‪,‬‬
‫ציוה לנגן ופתח באמירת מאמר )ד"ה חמשה‬
‫קנינים‪ ,‬והוא המשך למאמר ד"ה זה שאמר בש"פ‬
‫במדבר(‪.‬‬
‫בינתיים שלחו מהר שליח למקוה לומר שכ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א נכנס‪ ,‬ורצו כולם‪ .‬לקראת סיום‬
‫המאמר היו כבר כג' מנינים‪ ,‬וכשגמר ישבו לחזור‬
‫על המאמר‪ .‬בשעה ‪ 5:40‬הלך כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫לביתו‪."...‬‬

‫"כנתינתה מסיני"‬
‫אז‪ ,‬בשנה הראשונה‪ ,‬היה הדבר בהפתעה לקהל‬
‫החסידים‪ ,‬שלא תיארו לעצמם שיזכו למעמד נשגב‬
‫מעין זה‪ .‬אך מיני אז‪ ,‬הפך הדבר לסדר קבוע‪.‬‬
‫בתחילה לא היה זה בשעה קבועה‪ ,‬אלא בשעת‬
‫בוקר מוקדמת‪ ,‬קודם עלות השחר‪ ,‬נכנס הרבי‬
‫ואמר את המאמר‪ .‬בשנים מאוחרות יותר‪ ,‬היה זה‬
‫בשעה קבועה ‪ -‬בשעה ‪ 3:00‬בדיוק ירד הרבי מלך‬
‫המשיח אל בית הכנסת לאמירת המאמר‪.‬‬
‫בתחילת הערב היה כ"ק אדמו"ר שליט"א סועד‬
‫את סעודת החג בדירת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע‬

‫‪5/10/2010 6:50:06 PM‬‬

‫שבקומה השניה של ‪ .770‬לסעודה היו מצטרפים‬
‫עוד כמה מנכבדי זקני אנ"ש ומקורבי 'בית הרב'‪.‬‬
‫בסעודות אלו היה יושב הרבי לימין מקום מושבו‬
‫של כ"ק אדמו"ר הריי"צ‪ ,‬וכמעט שלא דיבר בשעת‬
‫הסעודות‪.‬‬
‫לאחר סעודת החג‪ ,‬היה הרבי נשאר בחדרו‬
‫בהמשך הלילה‪ ,‬עד שלפנות הבוקר‪ ,‬ירד אל בית‬
‫המדרש לאמירת המאמר‪ .‬בשנים הראשונות‪ ,‬קודם‬
‫בנית ה'שאלאש' )שהיום הוא בית המדרש הגדול(‬
‫היו המאמרים נאמרים בבית הכנסת שבקומה‬
‫הראשונה )היום – ה"זאל הקטן"(‪ .‬רק בשנים‬
‫מאוחרות יותר‪ ,‬שאז החל הרבי להתוועד )גם(‬
‫בחצר – ה'שאלאש' – היתה אמירת המאמר גם‬
‫היא במקום זה‪.‬‬
‫למרות העייפות הגדולה בשעה זו‪ ,‬היו כולם‬
‫מתכוננים למעמד זה בכיליון עינים‪ .‬וכי דבר פשוט‬
‫הוא – לקבל את התורה מפי משה רבינו )שבדורנו(‬
‫בעצמו? כאמור‪ ,‬בשעה שלש בדיוק נכנס הרבי לבית‬
‫הכנסת‪ ,‬בגפו ממש‪ ,‬וללא שום סידור או כיו"ב‪.‬‬
‫הרבי צעד לעבר המקום הקבוע להתוועדויות‪,‬‬
‫התיישב על מקומו‪ ,‬ובו ברגע פתח באמירת המאמר‬
‫– "כנתינתה מסיני"‪.‬‬
‫לא היו מנגנים קודם אמירת המאמר )אף‬
‫שבשיחת יו"ד שבט תשכ"ד אומר הרבי שליט"א‬
‫שהניגון לפני המאמר פועל ברוחניות פתיחת המוח‬
‫והלב‪ .‬כמובא בגמרא שלצורך פתיחת המוח והלב‬
‫נהגו אמוראים לומר מילתא דבדיחותא לפני‬
‫הלימוד‪ .‬אמנם‪ ,‬הוסיף כ"ק אד"ש‪ ,‬כי לפתיחת הלב‬
‫ללימוד הנגלה אומרים "מילתא דבדיחותא" אך‬
‫לפתיחת הלב לחסידות מנגנים ניגון(‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬היה הרבי כורך את המטפחת תוך‬
‫כדי הניגון )הרוסטובר ניגון – שמקובל שהוא ניגונו‬
‫של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע(‪ ,‬אך במאמר זה‪,‬‬
‫שלא ניגנו ניגון כהקדמה אליו‪ ,‬כנראה שכרך את‬
‫המטפחת תוך כדי התיישבותו במקומו והתחלת‬
‫המאמר‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 29‬‬

‫‪30‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫"מ'וועט אַרום גיין מיט שני כתרים"‬
‫ישנו ענין נוסף בערב חג השבועות‪:‬‬
‫איתא בגמרא "בשעה שהקדימו ישראל‬
‫נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי‬
‫השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני‬
‫כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע"‪.‬‬
‫וענין זה הי' יום אחד קודם מתן‪-‬תורה‪,‬‬
‫כדאיתא בפירוש רש"י‪.‬‬
‫וכיון שקיי"ל שבששה בסיון ניתנה תורה‪,‬‬
‫שלכן‪ ,‬הקריאה וההפטרה דיום א' דשבועות‬
‫)ששה בסיון( הוא בענין מתן‪-‬תורה – נמצא‪,‬‬
‫שבערב שבועות היתה הקדמת נעשה לנשמע‪,‬‬
‫ואז ניתנו לישראל שני הכתרים‪.‬‬
‫וזהו הטעם שהצמח‪-‬צדק הי' נוהג לומר‬
‫מאמר חסידות בבוקר של ערב שבועות‪,‬‬
‫כמסופר בהשיחות‪ ,‬וגם בשנה הראשונה לקבלת‬
‫הנשיאות – בחג השבועות – אמר הצמח‪-‬צדק‬
‫מאמר חסידות בבוקר של ערב שבועות‪ ,‬שזהו‬
‫מצד המעלה דנתינת שני הכתרים כו'‪.‬‬
‫)וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ (:‬בלילה זה‬
‫נעשית ההכנה‪ ,‬ומחר בבוקר ינתנו שני הכתרים‬
‫)"מ'וועט אַרום גיין מיט שני כתרים"( מצד‬
‫הקדמת נעשה לנשמע )שהרי אין הקב"ה מקפח‬
‫שכר כל ברי'(‪ ,‬ובשבועות בבוקר תנתן התורה‪,‬‬
‫ויה"ר שנקבל את התורה בשמחה ובפנימיות‪.‬‬
‫)משיחת ערב חג השבועות תשי"ג‪ ,‬בחדרו הק'(‬

‫רטט וחלחלה של קדושה‬
‫בכל אחד מהמשתתפים‬
‫מכיון שלא נאמרו שיחות נוספות במעמד‬
‫זה‪ ,‬מלכתחילה לא סודר בית הכנסת להתוועדות‬
‫רגילה‪ .‬הספסלים פונו מבית הכנסת‪ ,‬וכך נוצר‬
‫מקום מספיק לעמידת כל קהל החסידים‪ ,‬כולל אלו‬
‫שהגיעו למעמד זה מהשכונות היהודיות הסמוכות‪.‬‬
‫ה"דיבור המתחיל" של המאמרים היה על‬
‫מארז"ל הקשורים למתן תורה‪ ,‬כמו "בשעה שעלה‬
‫משה למרום" או "בשעה שהקדימו ישראל נעשה‬
‫לנשמע"‪ .‬לפעמים גם אמר מאמר על "ויהי ביום‬
‫השלישי בהיות הבוקר" )דבר שכשלעצמו העביר‬
‫רטט וחלחלה של קדושה בכל אחד מהמשתתפים‪,‬‬
‫שהרגישו שעומדים הם לפני משה רבינו שנותן‬
‫ברגע זה ממש את התורה לכל בני ישראל‪ .(..‬כמו כן‬
‫היו גם מאמרים על פסוקים אחרים‪ ,‬כמו "צאינה‬
‫וראינה בנות ציון" תשי"ז‪" ,‬משכני אחריך נרוצה"‬
‫תשח"י ועוד‪.‬‬
‫על אף השעה המאוחרת‪ ,‬היו מתאמצים אנ"ש‬

‫‪5/10/2010 6:50:08 PM‬‬

‫והתמימים לקלוט כל מילה שיצאה מפי הקודש‪.‬‬
‫זמן אמירת המאמר היה בדרך כלל כארבעים‬
‫דקות‪ ,‬ותוכן המאמרים היה עמוק ונפלא‪.‬‬
‫בסיום אמירת המאמר‪ ,‬קם הרבי ממקומו‪,‬‬
‫פניו להבים‪ ,‬כשהמטפחת עדיין כרוכה על ידיו הק'‬
‫והסיר אותה רק בצאתו מבית הכנסת‪ ,‬כשעלה‬
‫חזרה לחדרו הק'‪ .‬כעבור כמה דקות יצא‪ ,‬וצעד‬
‫לביתו שברחוב פרזידנט‪.‬‬

‫"חזרה" אחר "חזרה"‬
‫מיד בסיום המאמר היו יושבים ל"חזרה"‪,‬‬
‫כאשר כולם עומדים סביב ה"חוזרים"‪ ,‬שומעים‬
‫וחוזרים על המאמר שוב ושוב עד אור הבוקר‪.‬‬
‫היו גם כמה שנים‪ ,‬שבסיום ה'חזרה' הראשונה‬
‫כבר הפציע אור השחר‪ .‬או אז היו יוצאים אנ"ש‬
‫והתמימים לטבול במקוה‪ ,‬ולאחר מכן נכנסו לבתים‬
‫של אנ"ש תושבי השכונה‪ ,‬לחזור בפניהם שוב על‬
‫המאמר‪ ,‬ולטעום "מזונות" שקודם תפילת שחרית‪.‬‬
‫כל זה הי' עד שנת תש"ל‪ .‬מאז שנת תשל"א‬
‫פסק הרבי מלסעוד את סעודות החג בדירת כ"ק‬
‫אדמו"ר הריי"צ‪ ,‬ואז גם פסק הנוהג של אמירת‬
‫המאמר בליל חג השבועות‪ .‬בשנת תשל"א נמסר‬
‫לציבור בשם הרבי‪ ,‬כי המאמר של חג השבועות‬
‫יהיה כלול במאמר החסידות שייאמר בהתוועדות‬
‫ש"פ במדבר )שחלה אותה שנה בחמישה בסיון‪ ,‬ערב‬
‫חג השבועות(‪ .‬מאז אותה שנה‪ ,‬הפכה התוועדות זו‬
‫שבערב חג השבועות לנוהג קבוע‪ ,‬ובה אמר הרבי‬
‫מאמר הקשור עם תוכנו של חג השבועות‪ .‬מאמרים‬
‫אלו נאמרו באופן הרגיל‪ ,‬בהקדמת ניגון ההכנה‪.‬‬

‫ההפתעה בשנת תשמ"ט‬
‫אמנם‪ ,‬עשרים שנה מאוחר יותר‪ ,‬בשנת‬
‫תשמ"ט‪ ,‬שוב זכינו מהרבי למאמר "מתן תורה"‪.‬‬
‫מאז סוף שנת תשמ"ח‪ ,‬מיעט הרבי עד למאוד‬
‫באמירת מאמרי חסידות‪ .‬המאמר "מצה זו"‬
‫שנאמר בליל י"ג ניסן תשמ"ט‪ ,‬היה בהפתעה גמורה‬
‫ובלי שציפו לכך ביקש הרבי לנגן את ניגון ההכנה‬
‫קודם לאמירת המאמר‪ .‬החסידים כבר התרגלו‬
‫לסדר החדש‪ ,‬בו הרבי אמנם מתוועד בכל שבת‪ ,‬אך‬
‫אינו מתוועד ביומי דפגרא ואף אינו אומר מאמר‬
‫חסידות‪ .‬ופתאום – הפתעה שכזו‪...‬‬
‫חודשיים מאוחר יותר‪ ,‬בליל ערב חג השבועות‪,‬‬
‫אמר הרבי שליט"א מאמר נוסף "אנכי הוי'‬
‫אלקיך"‪ .‬היה זה אחרי תפילת ערבית של ליל ערב‬
‫החג‪ .‬לפתע צעד הרבי אל מקום אמירת השיחות‬
‫)בקצה בימת התפילות( והחל לומר בניגון של‬
‫מאמר "אנכי הוי' אלקיך"‪ ,‬כשידיו מונחות ושעונות‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 30‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫על הסטנדר‪ .‬לאחמ"כ חילק דולר "שליחות מצוה"‬
‫לכל הנוכחים‪.‬‬
‫רבים מהמשתתפים באותו מעמד‪ ,‬שזכו להיות‬
‫גם במעמדים אלו עשרות שנים קודם לכן‪ ,‬הרגישו‬
‫באותו לילה כאילו הרבי שב למנהג הישן של "מתן‬
‫תורה"‪ ,‬בשעות הבוקר של חג השבועות‪..‬‬

‫מנהג דומה אצל כ"ק אדמו"ר הזקן והצמח צדק‬
‫לא רבים יודעים‪ ,‬אך מקור למנהג זה מצינו‬
‫כבר בימי כ"ק אדמו"ר הזקן‪ .‬בספר השיחות‬
‫תרצ"ז )ע' ‪ (243‬מסופר כי בשנת תקנ"ה אמר אדה"ז‬
‫מאמר בערב חג השבועות‪ .‬גם על הצמח צדק נכתב‬
‫)ב"מפתח" למאמרי רבותינו נשיאינו( כי בערב חג‬
‫השבועות תר"ה אמר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬
‫מאמר‪ .‬מסתבר‪ ,‬וכפי שאומר כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫בעצמו )בשיחת ליל ערב חג השבועות תשי"ב(‪,‬‬
‫שהצמח צדק אמר מאמרים נוספים בלילה זה‪ ,‬והם‬
‫נרשמו כ"מאמרי ערב חג השבועות"‪ ,‬או "מאמרי‬
‫חג השבועות"‪.‬‬
‫וראה בשיחת ליל ערב חג השבועות תשי"ג‬
‫)הובא במסגרת(‪ ,‬כי למרות הנכתב על מאמר הצמח‬
‫צדק שנאמר בערב חג השבועות‪ ,‬הרי אמרו ביום א'‬
‫דחג השבועות לפנות בוקר‪ ,‬והוא נאמר "בערב מתן‬
‫תורה" )שהרי מתן תורה הי' בז' סיון – שבת קודש(‪.‬‬
‫ועד"ז יש לומר בעוד מאמרי רבותינו נשיאינו‪.‬‬
‫אצל רבותינו נשיאינו שלאחרי זה‪ ,‬גם מצינו‬
‫אמירת מאמרים בחג השבועות‪ ,‬אך שם היתה‬
‫אמירת המאמר בליל החג אחרי תפילת ערבית‪,‬‬
‫או ביום השני של החג‪ ,‬וכפי שנוהג גם הרבי מלך‬
‫המשיח‪ ,‬להתוועד בכל שנה ביום השני של חג‬
‫השבועות לפנות ערב‪.‬‬
‫)מקורות‪ :‬שיחות קדוש‪ ,‬התוועדויות‪ ,‬סה"ש אדמו"ר הריי"צ‪ ,‬המלך‬
‫במסיבו‪ ,‬כפר חב"ד ‪ 572‬וראיונות אישיים(‬

‫‪5/10/2010 6:50:08 PM‬‬

‫‪31‬‬

‫"ברי הוא לכבוד קדושתו"‬
‫בסעודת ליל א' דחג השבועות תשכ"ט שאל‬
‫אחד מהמסובין‪ :‬האם נהגו רבותינו נשיאינו‬
‫לומר מאמרים בליל חג השבועות באשמורת‬
‫הבוקר? ובערב חג השבועות?‬
‫לע"ע לא מצאתי מאמרים עם כותרת כזו!‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ :‬כמדומה שמכ"ק‬
‫אדמו"ר ה"צמח צדק" מצויים מאמרים‬
‫שנאמרו אז‪ .‬תשאלו מהנוכחים )העומדים( כאן‬
‫שמא הם זוכרים‪.‬‬
‫אחד מהמסובין‪ :‬אם כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫אינו זוכר‪ ,‬הם יזכרו?!‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ :‬הם זוכרים היטב‪.‬‬

‫סעודת יום ב' דחג השבועות תשכ"ט‬
‫אחד מהמסובין‪ :‬בהמשך למה שדובר בליל‬
‫א' אודות אמירת מאמרים בחג השבועות לפנות‬
‫בוקר – מצאתי בשיחה מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫שהצמח צדק נהג לומר חסידות בערב חג‬
‫השבועות לפנות בוקר – וא"כ הרי דבר ברי הוא‬
‫לכ"ק ולא ספק )כפי שהבנתי אתמול(!‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ :‬באם הייתי מסופק‬
‫– לא הייתי מטריח את הקהל )העולם( לשמיעת‬
‫מאמר לפנות בוקר‪.‬‬
‫אחד מהמסובין‪ :‬אבל שם כתוב ערב‬
‫שבועות‪ ,‬ולא כפי שנוהג כ"ק בליל שבועות‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ :‬הכוונה היא להערב‬
‫דמתן תורה‪.‬‬
‫)המלך במסיבו ח"א עמ' שיח‪ ,‬שכה(‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 31‬‬

‫‪32‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫הכרה והרגשה ש"הנה זה בא"‬
‫שלושה שלבים הנדרשים בכדי "לחיות עם הזמן" דימות‬
‫המשיח ‪ -‬הבנה והשגה‪ ,‬רגש הלב והנהגה בפועל‪ ,‬כאשר‬
‫החיבור בין השלבים נעשה ע"י פעולתו החזקה של כח‬
‫הדעת • מוגש ע"י הרה"ת שלום דובער שי' וולף‪ ,‬נו"נ‬
‫בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת‪ ,‬אה"ק‬
‫ועל דרך המדובר בתקופה האחרונה בנוגע להוספה‬
‫המיוחדת בלימוד התורה בעניני גאולה ומשיח – לא‬
‫)רק( בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח והגאולה‪,‬‬
‫אלא )גם ו(בעיקר כדי להתחיל "לחיות" בעניני משיח‬
‫וגאולה‪" ,‬לחיות עם הזמן" דימות המשיח‪ ,‬עי"ז שהשכל‬
‫נעשה ממולא וחדור בהבנה והשגה בעניני משיח וגאולה‬
‫שבתורה‪ ,‬ומהשכל מתפשט וחודר גם ברגש הלב‪ .‬ועד‬
‫להנהגה בפועל במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים‬
‫לזמן מיוחד זה‪ ,‬שעומדים על סף הגאולה‪ ,‬ומראים‬
‫באצבע ש"הנה זה )המלך המשיח( בא"‪.‬‬
‫ויש להוסיף בביאור הצורך והמעלה דלימוד התורה‬
‫בעניני משיח וגאולה ובנין ביהמ"ק השלישי ככניסה‬
‫להתחלת ימות המשיח – ובהקדמה‪:‬‬
‫אף שאמרו חז"ל שמשיח בא "בהיסח הדעת"‪ ,‬אין‬
‫זה בסתירה ח"ו למחשבה והתבוננות באופן של "דעת"‬
‫)"שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד ויתקע מחשבתו‬
‫בחוזק"( בעניני משיח וגאולה ]ולכל לראש המחשבה‬
‫וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות‬
‫המשיח‪" ,‬הנה זה בא"‪ ,‬כיון שכבר כלו כל הקיצין‪ ,‬וכבר‬
‫עשו תשובה‪ ,‬וסיימו כל עניני העבודה בשלימות‪ ,‬ככל‬
‫פרטי הדברים האמורים לעיל )ס"ז‪-‬ח([ – כי‪" ,‬היסח‬
‫הדעת" פירושו "למעלה מן הדעת"‪ ,‬היינו‪ ,‬שלאחרי‬
‫שענין זה חודר בדעתו )ע"י המחשבה וההתבוננות כו'(‪,‬‬
‫ה"ז נעשה אצלו באופן שב)היסח ו(למעלה מן הדעת‪.‬‬
‫)ש"פ בלק תנש"א‪ .‬ס"ט‪-‬י(‬

‫נתבונן בדברים שנאמרו בשיחה זו‪:‬‬
‫לימוד התורה בעניני גאולה ומשיח – לא‬
‫)רק( בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח‬
‫והגאולה‪ ,‬אלא )גם ו(בעיקר כדי להתחיל "לחיות"‬
‫בעניני משיח וגאולה‪.‬‬
‫אין זו הפעם הראשונה שכ"ק אדמו"ר מלך‬
‫המשיח שליט"א מדבר אודות לימוד עניני גאולה‬
‫ומשיח‪ .‬אך זו פעם ראשונה שהוא מבאר שמטרתו‬
‫של הלימוד היא להתחיל לחיות בעניני משיח‬
‫וגאולה‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:09 PM‬‬

‫הגאולה‬
‫ל‬
‫תורת‬
‫ביאורים בענייני גאולה ומשיח‬

‫הפעם הראשונה בה ניתנה הוראה זו היתה‬
‫בשיחת ש"פ תזריע‪-‬מצורע ו' אייר תנש"א‪ ,‬שבוע‬
‫בלבד לאחר השיחה הידועה של "עשו כל אשר‬
‫ביכלתכם ‪ . .‬להביא בפועל את משיח צדקנו" בכ"ח‬
‫בניסן‪ .‬באותה שיחה נתבאר שלימוד עניני הגאולה‬
‫הוא ה"דרך ישרה קלה ומהירה מבין כל דרכי‬
‫התורה" לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד‪.‬‬
‫וזהו לימוד בתור "סגולה"‪ ,‬לימוד כאמצעי‬
‫בכדי למהר ולקרב ביאת המשיח והגאולה‪.‬‬
‫בשיחה זו שלפנינו‪ ,‬מחדש כ"ק אד"ש ענין עמוק‬
‫יותר‪ ,‬הלימוד הוא לא רק אמצעי לקירוב הגאולה‪,‬‬
‫הלימוד הוא בעיקר כדי להתחיל – כבר עתה –‬
‫לחיות בעניני משיח וגאולה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬פעולת הלימוד היא לא רק על העתיד‪,‬‬
‫כשמשיח יבוא‪ ,‬אלא כבר בהווה‪ ,‬ברגעים בהם אנו‬
‫לומדים‪.‬‬

‫"לחיות עם הזמן" דימות המשיח‬
‫מהי משמעותו המדוייקת של המושג "לחיות‬
‫עם משיח"?‬
‫המילים "לחיות עם משיח" הם מילים‬
‫מופשטות שיכולות להתפרש בכמה אופנים‪ .‬יהודי‬
‫שחי בציפיה עזה למשיח "אחכה לו בכל יום‬
‫שיבוא"‪ ,‬אפשר להגדיר אותו כיהודי שחי עם משיח‪,‬‬
‫חי עם הציפיה למשיח‪ .‬ישנה משפחה שמאז עלייתה‬
‫לארץ בימי אדמו"ר הזקן נוהגים לשכב בנעליים‬
‫לרגליהם‪ ,‬מוכנים לרגע בו ישמע שופרו של משיח‪.‬‬
‫או יתירה מזו‪ ,‬יהודי שמונח בלהט ב"אחכה‬
‫לו בכל יום שיבוא"‪ ,‬עד כדי כך שבכל אירוע וענין‬
‫הוא רואה מיד את הקשר שלו לגאולה‪ ,‬עד כדי כך‬
‫שכאשר הוא שומע את המילה "מקץ"‪ 1‬הוא מיד‬
‫נזכר בקץ הימים‪ ,‬אפשר לומר עליו שהוא חי עם‬
‫משיח‪ .‬בכל ענין הוא חי את המשיח שבו‪.‬‬
‫‪ (1‬ראה שיחת ש"פ מקץ תנש"א ס"י ואילך‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 32‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪33‬‬

‫ועד"ז אפשר לומר בזה ביאורים נוספים‪.‬‬
‫אך האם זו הכוונה כאן בשיחה?‬
‫כנ"ל‪ ,‬זו הפעם הראשונה שכ"ק אד"ש מדבר‬
‫אודות ענין זה‪ ,‬ומסתבר שכאן נוכל למצוא את‬
‫ההגדרה המדוייקת לנושא‪.‬‬
‫ההגדרה מתקבלת לכאורה מדיוק המילים‪:‬‬
‫"לחיות עם הזמן" דימות המשיח ‪ . .‬הנהגה בפועל‬
‫במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן‬
‫מיוחד זה‪.‬‬
‫משמעות המושג "לחיות עם הזמן" היא לחיות‬
‫עם הדברים המתרחשים כעת‪ .‬כאשר כ"ק אד"ש‬
‫אומר לנו שאנו צריכים לחיות עם הזמן דימות‬
‫המשיח‪ ,‬כוונתו הק'‪ ,‬שהיות ומשיח הוא ענין‬
‫שמתרחש כעת‪" ,‬עומדים על סף הגאולה ומראים‬
‫באצבע שהנה זה )מלך המשיח( בא"‪ ,‬אנו צריכים‬
‫לחיות עם הענין הזה‪" ,‬הנהגה בפועל ‪ . .‬באופן‬
‫המתאים לזמן מיוחד זה"‪.‬‬
‫או כפי שנאמר בשיחה של שמחת‪-‬תורה תשנ"ב‪,‬‬
‫"שהנהגתו של יהודי בכל הענינים בחיי היום‪-‬יום‬
‫גם בזמן הזה תיכף ומיד לפני הגאולה – היא מעין‬
‫ובדוגמת חיי והנהגת בני ישראל בימות המשיח‬
‫ממש"‪.‬‬
‫כמובן שזה כולל בתוכו את הציפיה למשיח‪,‬‬
‫ואדרבה עכשיו יותר מתמיד‪ .‬כמובן שזה כולל‬
‫בתוכו את התכונה לראות בכל ענין את הצד‬
‫המשיחי שבו‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬עכשיו יותר מתמיד‪ .‬אך‬
‫יש כאן הרבה יותר מזה‪ ,‬זה לחיות עם הענין של‬
‫משיח כפי שהוא קורה עכשיו‪ ,‬כמבואר בשיחה זו‬
‫ובשיחות נוספות שלאחרי זה‪.‬‬

‫קומה של אדם שלם שחי משיח – מוחין‪ ,‬מדות‬
‫והנהגה בפועל‪ .‬היהודי לומד על משיח‪ ,‬הלימוד‬
‫מביא את האדם להרגיש משיח‪ ,‬והרגש מביא אותו‬
‫להתנהג משיח‪.‬‬
‫נתבונן מעט בדברי כ"ק אד"ש‪ :‬הרבי מדבר על‬
‫כך ש"השכל נעשה ממולא וחדור בהבנה והשגה‬
‫בעניני משיח וגאולה שבתורה"‪ .‬לכאורה כוונתו כאן‬
‫לכל ענין של גאולה ומשיח בתורה )שהרי שיחה זו‬
‫באה בהמשך ל"המדובר בתקופה האחרונה אודות‬
‫ההוספה המיוחדת בלימוד התורה בעניני משיח‬
‫וגאולה"‪ ,‬שכוונתו‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬לשיחת ש"פ תזריע‪-‬מצורע‬
‫שם מנה את כל הספרים העוסקים בעניני משיח‬
‫וגאולה‪ ,‬בכל הנושאים(‪.‬‬
‫"ומהשכל מתפשט וחודר גם ברגש הלב"‪ .‬על‬
‫איזה רגש מדובר כאן‪ ,‬כלומר‪ ,‬איזה רגש נולד בלב‬
‫כאשר יהודי לומד אודות תחיית המתים‪ ,‬לדוגמא?‬
‫לכאורה אמור להתעורר אצלו רגש של ציפיה‬
‫למשיח‪ ,‬ציפיה לתחיית המתים‪ .‬אבל הרי כאן‬
‫מדובר על יותר מזה‪ ,‬לא על ציפיה סתם‪ ,‬אלא על‬
‫'לחיות עם משיח'‪ .‬כיצד הלימוד על תחיית המתים‬
‫גורם להפוך את הענין של משיח לענין חי? וכיצד‬
‫זה ממשיך ל"עד להנהגה בפועל במחשבה דיבור‬
‫ומעשה באופן המתאים לזמן מיוחד זה שעומדים‬
‫על סף הגאולה"‪ .‬מדוע שהלימוד אודות תחיית‬
‫המתים‪ ,‬והרגש של ציפיה למשיח‪ ,‬יביאו את האדם‬
‫להנהגה באופן של "סף הגאולה"‪.‬‬
‫אלא שכנראה מדובר כאן על רגש אחר שנולד‬
‫בלב האדם‪ ,‬רגש שמביא את האדם להנהגה באופן‬
‫המתאים לימות המשיח‪ .‬וצריך להבין איזהו?‬

‫כיצד עושים זאת?‬

‫סודו של כח הדעת‬

‫באותו משפט‪ ,‬מבאר כ"ק אד"ש לא רק את‬
‫המטרה אליה שואפים להגיע "הנהגה בפועל באופן‬
‫המתאים לזמן מיוחד זה"‪ ,‬אלא גם את הדרך לכך‪.‬‬
‫ובלשונו הקדוש‪:‬‬
‫על ידי זה שהשכל נעשה ממולא וחדור בהבנה‬
‫והשגה בעניני משיח וגאולה שבתורה‪ ,‬ומהשכל‬
‫מתפשט וחודר גם ברגש הלב‪ ,‬ועד להנהגה בפועל‬
‫במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן‬
‫מיוחד זה‪.‬‬
‫בפרקים ג‪-‬ד בתניא מצייר אדמו"ר הזקן את‬
‫נפש האדם‪ .‬בראש שוכנים כוחות החכמה והבינה‬
‫המתבוננים בגדולת ה'‪ ,‬מהשכל נולדות בלב המדות‬
‫של אהבה ויראה לה'‪ ,‬והאהבה והיראה מביאות‬
‫את האדם לקיום בפועל של כל התרי"ג מצוות‬
‫במחשבה דיבור ומעשה בתרי"ג אברים וגידים‪.‬‬
‫גם כאן בשיחה זו כ"ק אד"ש מצייר לפנינו ציור‬

‫כ"ק אד"ש לא משאיר אותנו בשאלה‪ ,‬וממשיך‬
‫בקטע הבא‪ :‬ויש להוסיף בביאור הצורך והמעלה‬
‫דלימוד התורה בעניני משיח וגאולה ככניסה‬
‫והתחלה לתקופת ימות המשיח‪.‬‬
‫הוא מביא מאמר חז"ל שמשיח בא בהיסח‬
‫הדעת ממנו משמע לכאורה שיש להתרחק‬
‫מהעיסוק בענין המשיח‪ ,‬ומבאר שהכוונה שענינו‬
‫של משיח הוא למעלה מן הדעת‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬על ידי‬
‫העיסוק בעניני גאולה ומשיח באופן של דעת‪ ,‬באים‬
‫לאמיתת הענין של משיח באופן שלמעלה מן הדעת‪.‬‬
‫שאלה ותשובה זו מופיעים כבר במקומות‬
‫אחרים בשיחותיו‪ .‬ולכאורה מזכיר ענין זה שוב לא‬
‫רק בכדי לתרץ את הקושיא )שכבר תורצה כנ"ל(‪,‬‬
‫אלא בכדי לעורר את התשומת לב לחשיבות הלימוד‬
‫דוקא באופן של דעת‪.‬‬
‫כנ"ל מפ"ג בתניא‪ ,‬נפש האדם מורכבת מעשר‬

‫‪5/10/2010 6:50:11 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 33‬‬

‫‪34‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫כחות‪ ,‬ג' מוחין ו' מדות ומדת המלכות שענינה‬
‫מעשה בפועל‪ .‬מבין כל הכחות‪ ,‬כח הדעת הוא‬
‫"עיקר מציאותו של האדם‪ ,"2‬מי שאין בו דעת אינו‬
‫אדם‪.‬‬
‫כח הדעת הוא כח הידיעה וההכרה – ההכרה‬
‫העצמית והכרת המציאות שסביבו‪ .‬השוטה מסוגל‬
‫להבין שכלים עמוקים‪ ,‬אך אין לו את הכח לקשר‬
‫ולחבר בין הרעיונות הנעלים להנהגתו בפועל‪ .‬הוא‬
‫אינו מקשר בין המציאות שהוא קולט ומבין סביבו‬
‫להנהגתו הוא‪ .‬חסר לו בכח הדעת‪ ,‬הכח המחבר את‬
‫השכל עם הרגש שבלב וההנהגה בפועל‪.‬‬
‫בקטע הקודם כאשר צייר קומת אדם שחי‬
‫משיח‪ ,‬השמיט פרט עיקרי בציור‪ ,‬את כח הדעת‪.‬‬
‫כ"ק אד"ש מה"מ דיבר על כך ש"השכל נעשה‬
‫ממולא וחדור בהבנה והשגה בעניני גאולה ומשיח‬
‫שבתורה" – הבנה והשגה שייכים לכח הבינה‪ ,‬על‬
‫כח הדעת הוא לא דיבר‪.‬‬
‫אמנם כאשר אומר שמהשכל מתפשט וחודר גם‬
‫ברגש הלב‪ ,‬ברור שקיים כאן גם כח הדעת‪ ,‬שהוא‬
‫"קיום המדות וחיותן"‪ ,‬והוא המחבר המוחין‬
‫שבראש עם המדות שבלב‪ .‬אך אינו מקדיש לו‬
‫מילים מפורשות‪.‬‬

‫לימוד באופן של דעת‬
‫כאן בקטע זה בא להתעכב ולבאר את ענינו‬
‫המיוחד של כח הדעת בעבודה של 'לחיות עם‬
‫משיח'‪ .‬ובלשונו הקדוש‪:‬‬
‫מחשבה והתבוננות באופן של דעת )"שמקשר‬
‫דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד ויתקע מחשבתו‬
‫בחוזק"( בעניני משיח וגאולה שבתורה ]ולכל‬
‫לראש המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר‬
‫שעומדים כבר בכניסה לימות המשיח "הנה זה‬
‫בא"‪ ,‬כיון שכבר כלו כל הקיצין וכבר עשו תשובה‬
‫ככל פרטי הדברים האמורים לעיל[‪.‬‬
‫בכדי שהלימוד יהיה באופן של דעת‪ ,‬דרושים‬
‫שלשה ענינים‪:‬‬
‫א‪" .‬שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד"‪.‬‬
‫ביטוי זה מצוטט מפ"ג בתניא‪ ,‬שם מבאר שרק‬
‫כאשר האדם מתרכז בנושא מסויים ומתקשר אתו‬
‫בדעתו‪ ,‬רק אז הוא יכול לחוש את הענין בצורה‬
‫רגשית‪.‬‬
‫ב‪" .‬לכל לראש ‪ . .‬לידע ולהכיר שעומדים כבר‬
‫בכניסה לימות המשיח"‪ .‬בכדי שהענין של משיח‬
‫יכנס לתוך עולם הרגשות של האדם‪ ,‬הוא צריך לכל‬
‫לראש לדעת שזה קורה עכשיו‪ .‬שזה קורה לנו‪.‬‬
‫‪ (2‬דבר‪-‬מלכות פ' שלח תנש"א‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:11 PM‬‬

‫ג‪" .‬המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר‬
‫שעומדים כבר בכניסה לימות המשיח"‪ .‬ידיעה‬
‫והכרה הם הפעולות המיוחדות של כח הדעת –‬
‫לא רק להבין שעומדים בכניסה לימות המשיח‪,‬‬
‫אלא להכיר בכך שעומדים בכניסה לימות המשיח‪.‬‬
‫להפוך זאת להכרה ברורה בנפש‪.‬‬
‫מספרים על כך‪ 3‬את הסיפור על אותו כפרי‬
‫שקבל מכתב מהעיר הגדולה‪ ,‬וכיון שלא ידע לקרוא‬
‫נתן את המכתב למלמד שבחצירו שיקריא לו את‬
‫תוכנו‪ .‬המלמד קרא במכתב שאביו של הכפרי‬
‫נפטר‪ ,‬והכפרי נפל בהתעלפות‪.‬‬
‫ומדוע התעלף הכפרי ולא התעלף המלמד‪ ,‬והרי‬
‫הוא ראה את הדברים על הכתב והבין אותם יותר‬
‫טוב מהכפרי‪ .‬והתשובה פשוטה – למלמד זה לא‬
‫נגע‪ ,‬ולכפרי זה כן נגע‪ .‬הרי מדובר על אבא שלו‪.‬‬
‫ההבדל בין המלמד לכפרי הוא לא בכח‬
‫הבינה שלהם‪ ,‬שהכפרי הבין את הדברים יותר‬
‫לאשורם; ההבדל הוא בכח הדעת‪ ,‬כח ההתקשרות‬
‫וההתחברות‪ .‬הכפרי התקשר עם הדבר‪ ,‬הענין נגע‬
‫לו עד כדי התעלפות‪ .‬עבור המלמד זה היה סיפור‬
‫זר‪ ,‬הוא לא התחבר אליו וזה לא נגע לו‪.‬‬
‫ועד"ז בעניננו‪ ,‬לחיות עם משיח‪ .‬בכדי שהלימוד‬
‫שבראש ירד לרגש שבלב‪ ,‬צריכה להיות אצל האדם‬
‫ההכרה שהענין של משיח לא זר לו‪ ,‬אלא ענין שנוגע‬
‫אליו‪ .‬לכן חשוב לידע ולהכיר שעומדים כבר בכניסה‬
‫לימות המשיח‪ ,‬לדעת שהענין של משיח נוגע לנו‪.‬‬

‫דין קדימה לדבר–מלכות‬
‫נשוב ונדקדק בלשון קדשו של כ"ק אד"ש‬
‫– בעניני משיח וגאולה‪ ,‬ולכל לראש המחשבה‬
‫וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בכניסה‬
‫לימות המשיח‪ .‬כאן אומר ש"לכל לראש"‪ ,‬קודם‬
‫כל צריך לדעת שעומדים בכניסה לימות המשיח‪,‬‬
‫לדעת שמשיח זה נושא אקטואלי‪ .‬אחר כך באים‬
‫עניני משיח וגאולה בכללותם‪.‬‬
‫וע"פ הנ"ל מובן מדוע נותן הרבי מלך המשיח‬
‫דין קדימה לנושא זה‪ ,‬כיון שהוא המפתח בו הכל‬
‫תלוי‪:‬‬
‫כאשר הלימוד הוא בתור סגולה בלבד‪ ,‬כל‬
‫ענין בתורה יש לו את הסגולה למהר ולזרז ביאת‬
‫המשיח‪ .‬אך כאשר הלימוד הוא בכדי לחיות עמו‬
‫ולהתחבר עם הזמן דימות המשיח‪ ,‬צריך להיות‬
‫קודם כל הידיעה הכללית שעומדים בכניסה לימות‬
‫המשיח‪ ,‬ורק אחר כך ללמוד כל דבר אחר‪ ,‬ואז‬
‫הלימוד הוא באופן אחר לגמרי‪.‬‬
‫‪ (3‬ראה שיעורים בספר התניא ספ"ג‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 34‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫ודוגמא לזה‪ ,‬משיחה זו עצמה‪:‬‬
‫הנושא הכללי של השיחה לפני זה‪ ,‬הוא ההלכה‬
‫ברמב"ם שהצומות עתידים בימות המשיח ליהפך‬
‫לששון ולשמחה‪ .‬זוהי הלכה שנכתבה ברמב"ם‬
‫כבר לפני שמונה מאות שנה‪ ,‬ולפני זה בגמרא וכו'‬
‫עד לנבואת זכריה לפני כאלפיים חמש מאות שנה‬
‫לערך‪.‬‬
‫בכל אותם דורות למדו הלכה זו‪ ,‬והרימו עיניים‬
‫לשמים ואמרו "אמן כן יהי רצון"‪.‬‬
‫בשיחה זו של בלק תנש"א‪ ,‬כ"ק אד"ש חוזר‬
‫להלכה זו ומבאר בה ענינים שונים לכאן ולכאן‪ ,‬ואז‬
‫עובר לבאר את מעלת הדור השביעי דור הגאולה‪,‬‬
‫ובסיום הענין "הרי כיון שנמצאים בסמיכות ממש‬
‫לגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬נרגש ומודגש ביותר‬
‫וביותר הטוב די"ז תמוז וד"בין המצרים"‪ ,‬שעי"ז‬
‫באים להעילוי והשלימות דהגאולה האמיתית‬
‫והשלימה"‪.‬‬
‫וממשיך ומבאר מעלת השנה המיוחדת תנש"א‪,‬‬
‫שזוהי השנה בה מלך המשיח נגלה‪ ,‬ומסיים "וכיון‬
‫שכן‪ ,‬בודאי שבי"ז תמוז ‪ . .‬בשנה זו מודגש ענין‬
‫הגאולה‪ ,‬ולא רק ההכנה לגאולה‪ ,‬אלא שהגאולה‬
‫באה בפועל ממש ביום הש"ק זה‪ ,‬עוד לפני התחלת‬
‫)בין ה(מצרים‪ ,‬ובמילא יהפכו ימים אלו לששון‬
‫ולשמחה ולמועדים טובים"‪.‬‬
‫כל עוד לא הכרנו את הזמן בו אנו עומדים‪,‬‬
‫היתה הלכה זו בגדר 'הלכתא למשיחא'‪ ,‬הלכה‬
‫לעתיד בלבד‪ .‬אך לאחר שהרבי מלמד אותנו אודות‬
‫דורנו המיוחד והשנה המיוחדת‪ ,‬הרי הלכה זו‬
‫מקבלת משמעות מודגשת ואקטואלית‪ ,‬מודגש‬
‫אצלו שהיום ממש בא משיח‪ ,‬והיום ממש הצום‬
‫יהפך לששון ולשמחה‪.4‬‬
‫נקודת הדעת‪ ,‬נקודת ההתחברות אלינו ולזמן‬
‫שלנו‪ ,‬שינתה את כל צורת הלימוד של ההלכה‪.‬‬
‫ועד"ז בכל ענין בגאולה ומשיח‪ ,‬שאי אפשר‬
‫להשוות בין הלימוד שלו לפני הידיעה שעומדים‬
‫בכניסה לימות המשיח‪ ,‬ללימוד שאחר הידיעה‪.‬‬
‫‪ (4‬לחביבותא דמילתא‪ :‬כמוזכר בשיחה זו )בסעיפים‬
‫שלפנ"ז(‪ ,‬בהתקרבנו לגאולה התגלה חג י"ב תמוז‪ ,‬החג שמגלה‬
‫את תוכנו הפנימי של י"ז תמוז והופך אותו לששון ולשמחה‪.‬‬
‫ואנן חסידים נעני אבתרי' – שבהתקרבנו עוד יותר‬
‫לגאולה‪ ,‬התגלה חג ה' טבת‪ ,‬החג שמגלה את תוכנו הפנימי של‬
‫י' טבת והופך אותו לששון ולשמחה‪.‬‬
‫ולהעיר עוד מדעת רשב"י בגמרא )ר"ה יח ע"ב( ש"צום‬
‫העשירי" המוזכר בכתוב הוא לא יום המצור‪ ,‬אלא ה' טבת‪,‬‬
‫היום בו הגיע הפליט מירושלים לבבל וסיפר שהוכתה העיר‪.‬‬
‫נמצא אם כן שלדעת רשב"י צום העשירי עצמו נהפך כבר‬
‫לששון ולשמחה!‬

‫‪5/10/2010 6:50:12 PM‬‬

‫‪35‬‬

‫לכן מדגיש אד"ש מה"מ ואומר ש"לכל לראש‬
‫המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר‬
‫בכניסה לימות המשיח"‪ .‬דין קדימה ללימוד ענינים‬
‫אלו‪ ,‬לנטוע אותם בהכרתנו‪ .‬אחר כך הכל כבר‬
‫יראה לנו אחרת‪.‬‬

‫רגש הלב כתוצאה מהכרה‬
‫וזהו בעצם "רגש הלב" עליו מדבר כ"ק אד"ש‬
‫בקטע שלפני זה‪ .‬ההרגשה היא תוצאה של ידיעה‬
‫והכרה‪ .‬כשיש את הידיעה וההכרה שהנה זה בא‪,‬‬
‫נולד רגש בלב שהנה זה בא‪.‬‬
‫וכפי שרואים זאת במפורש בהמשך השיחה‪,‬‬
‫שהרבי מזכיר כמה פעמים "להחדיר ההכרה‬
‫וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח"‪" ,‬ידיעה‬
‫הכרה והרגשה שהנה זה בא"‪.‬‬
‫אין הכוונה לרגש של ציפיה ותשוקה‪ ,‬גם לא‬
‫לרגש של מרירות על עיכוב הגאולה‪ ,‬הכוונה לרגש‬
‫שהנה זה בא‪.5‬‬
‫כעת נוכל לשוב לקטע הקודם בשיחה‪ ,‬בה דיבר‬
‫אד"ש מה"מ אודות לימוד עניני גאולה ומשיח‬
‫בכללותם‪ ,‬ולהבין אותו היטב‪:‬‬
‫שהשכל נעשה ממולא וחדור בהבנה והשגה‬
‫בלימוד עניני משיח וגאולה שבתורה – כל ענין‬
‫במשיח וגאולה‪ ,‬נניח לדוגמא שאדם לומד כעת על‬
‫ביטול הצומות לעתיד‪,‬‬
‫ומהשכל מתפשט וחודר גם ברגש הלב – וכאן‬
‫בדיוק‪ ,‬בנקודת החיבור שבין מוח ולב עומד כח‬
‫הדעת‪ ,‬כאן עומדת הידיעה וההכרה שהנה זה בא‪,‬‬
‫וידיעה זו הופכת את הלימוד התיאורטי אודות‬
‫ביטול הצומות‪ ,‬למשהו שקורה כעת‪ .‬ואז נולדת‬
‫אצלו בלב ההרגשה שהנה זה – ביטול הצומות –‬
‫בא‪ .‬עוד רגע בא משיח והופך את הצומות לששון‬
‫ולשמחה‪.‬‬
‫ועד להנהגה בפועל ‪ . .‬באופן המתאים לזמן‬
‫מיוחד זה – כאשר הוא יודע שיום זה עומד ליהפך‬
‫לששון ולשמחה‪ ,‬הוא מתנהג ביום זה אחרת לגמרי‪,‬‬
‫הדגש אצלו ביום זה הוא לא )כל כך( על צער הגלות‬
‫)כפי שמתבקש לכאורה מתוכנו של יום(‪ ,‬אלא על‬
‫הבטחון הגמור שהיום ממש משיח בא‪ ,‬היום ממש‬
‫יהיה ששון ושמחה‪.‬‬

‫‪ (5‬כפשוט שאצל יהודי מאמין ומצפה‪ ,‬הבטחון שהנה‬
‫זה בא מהול בציפיה ובמרירות‪ ,‬אך עיקר ההדגשה כאן על‬
‫ההרגשה שהנה זה בא‪ .‬ע"ד המבואר בדבר מלכות לש"פ בא‪-‬‬
‫בשלח תשנ"ב‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 35‬‬

‫‪36‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫בדרך החסידות‬
‫לקט סיפורים על דרך החסידות שסלל הבעש"ט ויחסו‬
‫של כ"ק אדמו"ר שליט"א לשושלות‪ ,‬ספרים ומנהגים של‬
‫חצרות אחרים • מוגש ע"י הרה"ת ר' שלום בער הכהן שי'‬
‫רייכמן‪ ,‬משפיע בקריות‪ ,‬אה"ק‬
‫עם חסידות א"א לרמות עצמו‬
‫המשפיע ר' מענדל ע"ה פוטרפס חזר רבות‬
‫בהתוועדויות על דיוק הסדר בברכותיו של כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א לנערי בר מצווה – "חסיד"‪,‬‬
‫ולאחרי זה – "ירא שמים ולמדן"‪ .‬שלכאורה‪ ,‬היה‬
‫מן הראוי להזכיר קודם "למדן" ו"ירא שמים"‬
‫– שילמד תורה ויוסיף לו ידיעת הלכה וקיומה‬
‫מתוך יראת שמים‪ ,‬וכשיגיע למדריגה מתאימה‪,‬‬
‫יוסיף חיות ושמחה ופנימיות של חסידות – תכלית‬
‫השלימות; ומדוע מזכיר בראשונה "חסיד"?‬
‫אלא שיסוד הכל הוא להיות חסיד – שאז‬
‫היראת שמים היא אמיתית והלמדנות אמיתית‪ .‬כי‬
‫אם לאו‪ ,‬הרי ירמה את עצמו שהוא יר"ש ולמדן‪,‬‬
‫אף שאינו שייך לזה‪ .‬אך חסידות אינה מניחה את‬
‫האדם לרמות את עצמו‪ .‬ובזה הי' ג"כ המשפיע ר'‬
‫מענדל מרבה לעורר בהתוועדויותיו ולומר‪" :‬דער‬
‫עיקר איז זיך ניט אָפנאַרען‪ .‬יענעם‪ ,‬זאָלסטו נאַרען‬
‫וויפל דו ווילסט‪ ,‬סיי ווי סיי ווייסט ער דעם אמת"‬
‫]= עיקר העבודה היא לא לרמות את עצמו‪ .‬את‬
‫השני‪ ,‬תרמה כמה שתרצה‪ ,‬בין כך )הוא מכיר אותך‬
‫ו( יודע את האמת )אבל כשאתה מרמה את עצמך‪,‬‬
‫נופל הנך ברשות היצר([‪.‬‬

‫דרך החסידות‪" :‬ואל יהי שוטה"‬
‫הרה"ת ר' יצחק מענדל ע"ה ליס אמר לי בשם‬
‫אביו המשפיע ר' חיים מאיר ע"ה‪ ,‬שחינכו אותו‬
‫בליובאוויטש שהעיקר הוא – כמ"ש רבינו הזקן‬
‫בתניא )בענין העלאת המדות שבמחשבות זרות‪,‬‬
‫שאין שייך לבינונים רק לצדיקים‪ .‬ומתבטא על כך‪(:‬‬
‫"ואל יהי שוטה"‪ .‬שבמילים אלו ראו חסידי חב"ד‬
‫בכל הדורות את מורה הדרך‪ ,‬שכל ימיהם עבדו‬
‫בהכרת מהות עצמם – ולעסוק במה ששייך להם‪.‬‬

‫חסידות מגנא ומצלא‬
‫מספר הרה"ת ר' לייבל שי' זלמנוב‪ :‬שבת‬

‫‪5/10/2010 6:50:13 PM‬‬

‫חסידים מספרים‬
‫לקט סיפורי חסידים‬
‫בנושאים שונים‬

‫אחת נכנס החסיד הנודע ר' מיכאל ע"ה דבורקין‬
‫לבית הכנסת והכריז בשמחה לחבריו‪" :‬היום נודע‬
‫לי שיכול הנני לכנות עצמי בתואר חסיד‪ .‬עד עתה‬
‫חשבתי שרק בעל מדריגה זכאי לתואר זה‪ ,‬אך‬
‫השבת התברר לי אחרת"‪ .‬וכך סיפר ר' מיכאל‪:‬‬
‫"בהולכי השבת ברחוב‪ ,‬ראיתי יהודי עם סיגריה‬
‫בפיו‪ .‬לבי הי' חם בקרבי‪ ,‬ואמרתי לו "הכיצד‬
‫הנך מעשן בשבת?"‪ .‬תגובתו של הלה היתה "איז‬
‫וואָס"? בין איך נישט קיין חסיד" ]= אז מה? אזי‬
‫אני לא חסיד[‪ .‬באותם רגעים חלחלה בי התודעה‬
‫– אשר בדורות אלו הנמוכים‪ ,‬מה ששומר אותנו‬
‫מלהיות פורקי עול גמורים ר"ל היא תורת ודרך‬
‫החסידות‪."...‬‬

‫חסידות מועילה להיזהר מלשון הרע‬
‫עוד שמעתי מהרה"ת ר' לייבל שי' זלמנוב‪ :‬פעם‬
‫דיבר החסיד הנודע השד"ר ר' איטשע דער מתמיד‬
‫הי"ד על אחד ממנהיגי חסידויות פולין שעורר את‬
‫חסידיו ללמוד בספרי החפץ חיים בחלק המוסר‬
‫בשמירת הלשון‪ ,‬וכתב ע"ז שהוא ג"כ למד "והועיל‬
‫לי"‪ .‬זעק ר' איטשע‪ :‬מה פתאום "והועיל לי"?‬
‫)דהיינו‪ ,‬האם בלי זה‪ ,‬לימוד חסידות לא היה מועיל‬
‫להגיע להיזהר בכך?!(‪.‬‬

‫חסידות מגלה עומק חדש בלשון הרע‬
‫ר' מענדל ע"ה פוטרפס היה מדבר רבות‬
‫בהתוועדויותיו על הנאמר באגרת הקודש )כב(‬
‫"לתקוע אהבת רעהו בלבו‪ .‬ואיש את רעת רעהו אל‬
‫תחשבו בלבבכם כתיב ‪ . .‬כי גדולה לה"ר כנגד ע"ז‬
‫וג"ע וש"ד‪ .‬ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם‬
‫לב יתרון הכשר המח' על הדבור"‪.‬‬
‫זכורה לי התוועדות שלו בי"ב תמוז תשנ"ב‪,‬‬
‫בה אמר בלהט‪" :‬חכמי המוסר )נתכוון לחפץ חיים(‬
‫אומרים שבדיבור לה"ר ישנם כך וכך איסורין וכו'‬
‫וכו'‪ ,‬ואם כן חמור ביותר לדבר רע על זולתו; אבל‬
‫שזהו הרבה יותר נוגע בפנימיות הנפש‪ ,‬זה רק בכוחו‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 36‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫של רבינו הזקן לגלות"‪" .‬וא"כ"‪ ,‬סיים ר' מענדל‪,‬‬
‫"צריך לידע ולחקוק התניא באותיותיו"‪.‬‬

‫להמשיך את השושלת‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א עורר ועודד רבים‬
‫מצאצאי אדמו"רים משושלות שהיו בדורות‬
‫קודמים לשם ותהילה‪ ,‬שיפרסמו תורתם ומנהגיהם‪,‬‬
‫ושימשיכו ההנהגה‪ .‬כן הי' בחסידות בויאן – שהיתה‬
‫כמה וכמה שנים ללא מנהיג‪ ,‬ואד"ש שלח באמצעות‬
‫הגאון החסיד ר' י"י ע"ה פיקרסקי )שהי' רגיל מידי‬
‫קיץ לנסוע לאה"ק( מסר לציבור הנכבד בירושלים‬
‫עיה"ק‪" :‬עד מתי תהיה העדה ללא רועה?"‪ .‬ובשנת‬
‫תשמ"ו‪ ,‬שנה לאחר שהוכתר רבי נחום דב ברייאר‪,‬‬
‫נכד האדמו"ר ר' מרדכי שלמה זצ"ל‪ ,‬לממלא מקומו‬
‫– קיבלו הרבי ליחידות‪ ,‬במהלכה עודדו ביותר‪.‬‬

‫חיזוק מורשת אבות‬
‫הרה"ת ר' מרדכי שי' חן סיפר‪ ,‬אשר בפעם‬
‫הראשונה שחמיו היה אצל הרבי מלך המשיח )היה‬
‫זה בסמיכות לחתונת ר' מרדכי( ונכנס ליחידות‪,‬‬
‫יצא בהתפעלות גדולה ואמר‪ ,‬כי בתחילה היה לו‬
‫קצת איזה חשש ואי נעימות – אולי יתבע ממנו‬
‫הרבי אשר כיון שבתו נישאת לחסיד חב"ד‪ ,‬גם הוא‬
‫צריך ללמוד את תורת חב"ד; אך לפועל‪ ,‬הרבי פנה‬
‫אליו בשאלה‪" :‬לאיזה חסידות שייכת משפחתך?"‪.‬‬
‫משהשיב לרבי שאבותיו נסעו לבעלז‪ ,‬אמר לו‬
‫הרבי‪" :‬תראה שבבית כנסת שהנך מתפלל בו‬
‫)בפיטסבורג(‪ ,‬רוח החיים ומנהגיו יהיו ע"ד בעלז"‪.‬‬
‫העובדה כי הרבי מחזק אצלו מורשת אבות הביאה‬
‫אותו להתפעלות גדולה‪.‬‬

‫ספרי חצרות אחרים‬
‫סיפר לי אחד מאנ"ש – העומד בקשר עם כמה‬
‫ממנהיגי חסידויות שונות ומסביר להם ענינים‬
‫בתורת והנהגות חב"ד – שפעם ביקש אד"ש שידברו‬
‫עם חסידי סאטמער‪ ,‬וישאלו אותם מדוע אינם‬
‫לומדים כדבעי בספר 'ייטב לב' של זקנו של ר' יואל‬
‫מסטאמער?‬
‫)והסביר המספר‪ ,‬שיכולים לחשוב – כדרך אי‬
‫אלו מחסידי פולין – שהסדר הוא שהטיש של שבת‬
‫כולל אמירת תורה על פרשת השבוע‪ ,‬וזה יכול‬
‫להיות מעין ווערטל'ך בלבד‪ .‬אך בספר 'ייטב פנים'‬
‫על המועדים‪ ,‬יווכחו אף הם שזהו שיש כאן שיטה‬
‫מגובשת איך נראה עבודת ה' בעיניו של רבו בכל‬
‫אחד מהימים טובים בענינו המיוחד‪ .‬אזי כשחסיד‬
‫סאטמער עומד לקראת חג מסויים‪ ,‬ילך לעיין בספר‬
‫זה לקבל מבט אחר על היו"ט(‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:15 PM‬‬

‫‪37‬‬

‫הבעש"ט מתגלה לרשב"ץ‬
‫כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מסר עם הרשב"ץ‬
‫פ"נ שיקרא אותו כשיהי' על הציון של הבעש"ט‬
‫)הרשב"ץ נסע אז דרך הציון(‪ .‬הרשב"ץ החליט‬
‫מפני איזו סיבה שיקרא את הפ"נ בדרך חזרתו‬
‫לליובאוויטש‪ .‬לפועל‪ ,‬כשהגיע הזמן לחזור‬
‫כבר נסתלק הצמח צדק והוא הי' מאד מאד‬
‫צובראכען פון דעם ]=מאוד שבור מזה[ שלא‬
‫קרא את הפ"נ בדרך הליכתו‪ ,‬ובכה מאד מאד‬
‫על אהל הבעש"ט עד שהבעש"ט נתגלה אליו‬
‫להרגיע את רוחו‪.‬‬

‫כשהבעש"ט הורה למגיד‬
‫להעביר את המקל‬
‫פעם אצל הבעש"ט הי' המשמרת של המגיד‪,‬‬
‫והמגיד עצמו סיפר‪ :‬הבעש"ט אמר לי "נעם‬
‫דעם שטעקן און גיב אים" ]=קח את המקל ותן‬
‫לו[‪ .‬אני לא ראיתי אף אחד‪ ,‬אבל הרגשתי איך‬
‫שמושכים את המטה ממני וארכובותי דא לדא‬
‫נקשן מרוב פחד )כנראה שהי' זה תיקון לאיזה‬
‫נשמה(‪.‬‬

‫הרעדה שאחזה זקן‬
‫שהכיר את הבעש"ט‬
‫שאלו פעם זקן אחד שהכיר את הבעש"ט‪:‬‬
‫ווער איז געווען דער בעש"ט? ]=מי היה‬
‫הבעל שם טוב[‪ .‬הזקן התחיל צו ציטערן‬
‫]=לרעוד[‪ ,‬פניו נעשו אדומים‪ ,‬האט גענומען‬
‫שפייען ]=התחיל לירוק[ וכו'‪ ,‬עד אז ער האט‬
‫ארויסגערעדט ]=עד שהצליח להוציא מפיו‪,‬‬
‫שהבעש"ט היה[‪ :‬א גאנץ פרומער איד ]=יהודי‬
‫ירא שמים מאוד[‪...‬‬

‫שמריו של הבעש"ט‬
‫פעם בא מישהו לתהות על קנקנו של הבעל‬
‫שם טוב‪ .‬באותו פעם )שבת?( אמר הבעל שם‬
‫טוב על הפסוק "שמרה נפשי כי חסיד אני"‪:‬‬
‫"שמרה" מלשון שמרים – שתסיר ממני‬
‫השמרים‪.‬‬
‫האיש הנ"ל שמע זה‪ ,‬ולא ישר בעיניו‪ ,‬וחזר‪.‬‬
‫ואמר הבעל שם טוב‪ ,‬שעליו נתכוון‪ ,‬שלא ידבק‬
‫בו‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 37‬‬

‫‪38‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫די בעלשם'סקע נקודה‬
‫דברים שכתב הגאון החסיד הרב שמואל אלעזר ע"ה‬
‫היילפרין‪ ,‬רב שכונת 'בית ישראל' בירושלים ויו"ר‬
‫איגוד צאצאי כ"ק אדמו"ר הזקן • מוגש לרגל ‪ 250‬שנה‬
‫להסתלקות הבעש"ט‬

‫נקודת הבעש"ט נ"ע‬
‫בהיכלו הקדוש של רבנו‬
‫מתוך שפעת קרני ההוד עתירות גווני אורה‬
‫בהן מתגלה אפס קצהו של רבינו הגדול‪ ,‬מנורה‬
‫הטהורה‪ ,‬רבן ומאורן של כל ישראל כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א – אשר כל אחת מהן הנה בבחינת קו‪-‬זוהר‬
‫יחודי ובלעדי ממש‪ ,‬בדמותו הרוחנית התמירה‪,‬‬
‫ביער השושנים של גדולים וענקי רוח בישראל‪,‬‬
‫גם בדורות עברו‪ ,‬אם כגאון מיוחד‪ ,‬ואם כצדיק‬
‫מיוחד או מנהיג ורועה מיוחד וכו' – חפצים אנו‬
‫לייחד דיבורנו‪ ,‬דרך אותיות הכתיבה‪ ,‬בנסיון‬
‫להאיר בזרקור‪-‬עטנו הדל והמוגבל‪ ,‬בחרדת קודש‬
‫ראויה‪ ,‬נקודה שמשכה את לב כותב הטורים מאז‬
‫ומתמיד‪ ,‬ואשר ראיתיה כנקודת הנקודות במכלול‬
‫ההתגלויות‪ ,‬של מי שתואר "איש האשכולות"‬
‫הולמו מאד‪ ,‬גם במובנו המקורי ביותר‪.‬‬
‫כוונתנו לנקודה הבעש"טנית )די בעלשם'סקע‬
‫נקודה( המשמשת יסוד גדול ובריח תיכון המבריח‬
‫תוך הנקודה האמצעית‪ ,‬בכל מה שקשור עם שפע‬
‫ההתגלויות קורנות האור של נשיא דורנו‪ .‬בכלל‬
‫זה גאונותו המופלגה בתורה כחד בדרא ממש‪ ,‬הן‬
‫בחלק הנגלה בחידושיו המעמיקים‪ ,‬המבריקים‬
‫והמפתיעים‪ .‬והן בזו המכונה נסתר במבנה המקובל‪.‬‬
‫הרי הכול מואר במשקפת הרוממות והעמקות‪,‬‬
‫והעדינות המחשבתית‪ ,‬מיסוד תורת הבעל שם טוב‬
‫נ"ע‪ ,‬ואשר תוך כדי כך מתגלה לעינינו‪ ,‬יותר ויותר‪,‬‬
‫עומקם המפתיע של יסודות תורתו‪ ,‬עד כדי העמדת‬
‫בניינים מרקיעי שחקים המהווים ערים "בצורות‬
‫בשמים"‪ ,‬מתאים לסוד האחידות וההשוואה שבין‬
‫עומק רום ועומק תחת‪ ,‬עד שאנו חשים על ידם‪,‬‬
‫את בחינת ההפך והפך בה דכולא בה שבתורת‬
‫החסידות‪.‬‬
‫דברי הקדמה אלה‪ ,‬מבטאים מועקה פנימית‪,‬‬
‫ולפעמים עד כדי כאב נפשי צורב‪ ,‬נוכח נחיתות‬
‫תת‪-‬מודעית‪ ,‬שלפי הרגשתי – אם אינה מוטעית –‬
‫שוררת בלבם של רבים הדבקים בחסידות ובתורתה‬

‫‪5/10/2010 6:50:16 PM‬‬

‫מפי סופרים‬

‫וגם בין נושאי דברה‪ ,‬ומושכי העט שבקרבה‪.‬‬
‫זו החסידות שרוממה רבבות אלפי ישראל מכל‬
‫שכבותיו החל מגאונים בדרגתם של כ"ק אדמו"ר‬
‫הצמח צדק נ"ע‪ ,‬בעל "חידושי הרי"ם" ובעל "דברי‬
‫חיים"‪ ,‬בעל "אבני נזר" בעל "התכלת" וכו' ועד‬
‫לאנשים הפשוטים ביותר‪ ,‬שכל דבור ואמרה שיצאו‬
‫בקדושה ובטהרה מפי רועיה‪ ,‬הקפיצו ממש את‬
‫שומעיה‪ ,‬והעלום כהרף עין מרפש ובוץ גשמי ורוחני‪,‬‬
‫לעולם שכולו אורה‪ ,‬שמחה וחירות פנימית‪.‬‬
‫חוששני לומר‪ ,‬אשר הנהגות מסוימות‪,‬‬
‫שתחילתן שמשו אמצעי תחכום לקרב רחוקים‬
‫לתורת החסידות‪ ,‬כמו הדגשת האספקט הגאוני‬
‫המקובל של גדולי החסידות‪ ,‬וכיוצא בזה‪ ,‬הצליחו‬
‫לקנות שביתה – תואם את מאמר החכם‪ ,‬הרגל‬
‫נעשה טבע שני – בלב רבים מאתנו‪ ,‬ומשתדלים‬
‫ככל האפשר להסתובב סביב צירה של החסידות‪,‬‬
‫ומהססים לגעת בציר עצמו‪ ,‬כאילו שיש ח"ו במה‬
‫להתבייש‪ ,‬בתורה זו הפנימית המגלה את מאורה‬
‫של תורה ואת אור הנשמה‪ ,‬צפונות ורזי אין‪-‬סוף‬
‫שבעולמות‪.‬‬
‫אחד הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א שגחלתה של‬
‫החסידות‪ ,‬שהיא נקודת הבעל שם טוב בטהרתה‪,‬‬
‫כשהיא אחוזה וקשורה בשלהבת י‪-‬ה‪ ,‬משומרת‬
‫בהיכלו ובתורתו הק'‪ ,‬מרים דגלה בגאון‪ ,‬במשך‬
‫שנות נשיאותו ברמה‪ ,‬שבארבע אמותיו חשים את‬
‫אותה אוירה עילאית שריחפה בבית מדרשו של‬
‫הבעש"ט נ"ע וממשיכיו אשר ללא כל ספק היה בו‬
‫משום תופעה היסטורית חוזרת‪ ,‬של מעין ההנהגה‬
‫בתקופת הנביאים‪ ,‬כשרוח ה' נסוכה היתה על גדולי‬
‫עמנו והמסתופפים בצלם‪.‬‬

‫ריחו הטוב של "כתר שם טוב" בתורת רבנו‬
‫תקצר היריעה‪ ,‬באם נעלה במאמרינו זה‪ ,‬גם‬
‫מקצת מן המקצת של ביאורי ראשונים נפלאים‪,‬‬
‫וגאוניים ממש‪ ,‬בהגיון בריא‪ ,‬בסברא ישירה ללא‬
‫כל נטיות עקומות‪ ,‬שיצאו מפה קדשו של רבנו‪,‬‬
‫ומחובתנו להגביל עצמנו בהתאם‪ .‬נסתפק‪ ,‬איפוא‪,‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 38‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫בדוגמא אחת‪ ,‬שמשום מה משכה בשעתו את טעמו‬
‫הפרטי של הכותב‪ .‬ביחוד התרשמתי מחבור דברים‬
‫ונושאים שנראו מחמת ההרגל כקוטביים‪ ,‬אם כי‬
‫שניהם שייכים לתורת ה' ומרועה אחד ניתנו‪.‬‬
‫ארשה לעצמי‪ ,‬לפני כן‪ ,‬לציין אשר אם בשטח‬
‫הכללת תורתו המחשבתית עם מושגיה החקרניים‪-‬‬
‫פילוסופיים‪ ,‬של הנשר הגדול רבנו משה בן מיימון‬
‫ז"ל בגלי הסברות הסוערים שבשני התלמודים‪,‬‬
‫היה זה הגאון הנשגב הרוגוצ'ובי זצ"ל הראשון‬
‫והנחשון‪ ,‬שחלק תורה זה היה שמור מימות עולם‬
‫עבור נשמתו הגדולה‪ ,‬הרי שהכללת פנימיות‬
‫התורה על כל מכמניה כולל תורתם תורת אמת של‬
‫מייסדי החסידות הכללית ותורת חב"ד‪ ,‬בשטחיהם‬
‫הבעלותיים של ימי התלמוד והשטים על מימיהם‪,‬‬
‫שמורה הייתה לנשמתו האצילית של מי שכל רז לא‬
‫אניס ליה ממש‪ ,‬כ"ק רבנו הגדול והקדוש שליט"א‪.‬‬
‫תופעה זו היא במידה מסוימת‪ ,‬פחות תמוהה‬
‫מהקודמת‪ .‬שהרי מונחיה של החקירה ביסודן הן‬
‫אנושיות מאד‪ ,‬ומרביתן לקוחות מחכמי אומות‬
‫העולם‪ ,‬אלא שהרמב"ם זכה להכניסן לתחום‬
‫נצחיותה של תורתנו הק'‪ ,‬להביאה מעולם הפירוד‬
‫לעולם האחדות והיחידות של יחידו של עולם‪,‬‬
‫ויחד עם זה להעשיר את מחשבת ההלכה בהון‬
‫עתק‪ ,‬בחינת נושאות ומנושאות‪ .‬לא כן‪ ,‬המונחים‬
‫היסודיים של פנימיות התורה וסברותיה‪ ,‬כולן‬
‫ממקור קדוש יהלכון‪ ,‬בשלוש התגלויות אלוקיות‬
‫שבכל דור ודור‪ ,‬אלא שנבדלו בתחומים‪ ,‬זה בנגלה‬
‫וזה בנסתר‪ .‬ומה שנתחדש כאן הוא סילוק מחיצות‬
‫באופן ששניהם יצאו נשכרים‪ ,‬גם תורת החסידות‬
‫נתעשרה בדרך זו ממילא‪ ,‬ואולי יותר מכן‪ ,‬נתעשרה‬
‫תורת הנגלה בפתיחת אופקים חדשים הגיוניים‬
‫ומבוססים להבהרת נושאיה השונים‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬זהו לשון הרמב"ם בספר המצוות‪ ,‬במצות‬
‫עשה השמינית‪" :‬הציווי שנצטווינו להדמות לו ית'‬
‫כפי יכלתנו‪ ,‬והוא אמרו 'והלכת בדרכיו'‪ ,‬וכבר כפל‬
‫ציווי זה ואמר 'ללכת בכל‪-‬דרכיו' ובא בפירוש עניין‬
‫זה‪ ,‬מה הקב"ה נקרא רחום אף אתה היה רחום‪,‬‬
‫הקב"ה נקרא חנון אף אתה היה חנון‪ ,‬הקב"ה נקרא‬
‫צדיק אף אתה היה צדיק‪ ,‬הקב"ה נקרא חסיד אף‬
‫אתה היה חסיד"‪.‬‬
‫והשאלה היא‪ :‬שהרי לפי השורשים )שם בשורש‬
‫ד'( שקבע הרמב"ם בנוגע למניין המצוות‪ ,‬לדעת מה‬
‫נכלל במניינו ומה לא‪ ,‬הוא גם אשר ציווי כללי כמו‬
‫"קדושים תהיו" אינו נחשב במניין המצוות‪.‬‬
‫ולפי זה תמוהה החשבתה של מצות "והלכת‬
‫בדרכיו" במניין המצוות‪ .‬שהרי לפי איך שביארה‬
‫הרמב"ם בכוונת המצוות שצריך "להידמות בו‬
‫יתברך כפי יכלתנו"‪ ,‬הרי מצווה זו כוללת כל‬

‫‪5/10/2010 6:50:17 PM‬‬

‫‪39‬‬

‫המצוות‪ ,‬גם אלו שבין אדם למקום‪ ,‬שגם הן נכללות‬
‫בכלל "דרכיו" של הקב"ה‪ ,‬שהרי הקב"ה מקיים‬
‫כל המצוות‪ ,‬כמבואר בשמות רבה )ל‪ ,‬ט(‪ .‬נמצא‬
‫שציווי זה הוא ציווי הכולל את כל המצוות ממש‪,‬‬
‫וא"כ אינו מובן מדוע מונה אותו הרמב"ם במניין‬
‫המצוות‪.‬‬
‫וביאר זאת כ"ק אדמו"ר שליט"א כך‪:‬‬
‫מיוסד על מה שמוכרח ממצוה אחרת דומה‪,‬‬
‫שלכאורה היא גם מצוה כללית‪ ,‬ובכל זאת היא‬
‫נמנית במניין המצוות‪ ,‬וזהו משום שבמצוה זו‪ ,‬יש‬
‫בה חידוש‪ ,‬שאינו נמצא בשום צווי אחר‪ .‬הכוונה‬
‫היא למה שמונה במניין המצוות‪ ,‬את הכתוב‬
‫"ועבדתם את ה' אלקיכם"‪ ,‬שלמרות היותו מן‬
‫הציווים הכוללים‪ ,‬שהרי בכל מצוה עובדים את‬
‫השי"ת‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬מחמת החידוש שישנו במצוה‬
‫זו‪ ,‬הוא נמנה במניין המצוות )שם מ"ע‪ ,‬ה( וכלשון‬
‫הרמב"ם שם "ואף על פי שגם הציווי הזה הוא מן‬
‫הציוויים הכללים‪ ,‬הרי יש בו ייחוד‪ ,‬כי הוא ציווי‬
‫על התפילה"‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬גם במצוה זו של "והלכת בדרכיו" יש‬
‫חידוש‪ ,‬והוא שקיום המצוות חייב להיות בצורה‬
‫ואופן של הליכה‪ .‬משום שתיתכן קיומה של מצוה‪,‬‬
‫באופן שהמקיימה נשאר אחר קיומה באותו‬
‫מעמד ומצב כמו שהיה לפני קיומה‪ ,‬הנה על זה בא‬
‫הציווי שעל האדם לצאת מגדרו ומצבו הראשון‪,‬‬
‫ולהתרומם למדרגה גבוהה יותר‪.‬‬
‫וכיצד באמת מגיעים לקיום מצוה בסוג זה‬
‫של "והלכת"? הרי זה ע"י ב"דרכיו"‪ ,‬היינו‪ ,‬כשכל‬
‫מגמתו בקיומה של המצוה‪ ,‬הוא משום שזהו‬
‫דרכו של הקב"ה‪ ,‬והוא עושה את המצוה בכוונה‬
‫להידמות בו יתברך‪ ,‬אזי נפעל העניין של "והלכת"‪.‬‬
‫ביאור גדר ה"הליכה" הנדרשת במצוה‪ ,‬היא‬
‫שההתרוממות הנפשית של מקיים המצוה תהיה‬
‫בצורה בלתי מוגבלת‪ ,‬כלומר בבחי' מעבר מ"גבול"‬
‫ל"בלי גבול"‪.1‬‬
‫דבר זה‪ ,‬שלכאורה הוא בלתי אפשרי לאדם‬
‫שהוא בסך הכל "בעל גבול" – שיגיע לדרגא של‬
‫"בלי גבול"‪ ,‬וגם שישאר בהגבלתו אף בהגיעו‬
‫לדרגת "בלי גבול" – מתאפשר ע"י עצם הקיום של‬
‫"והלכת בדרכיו"‪ ,‬היינו ע"י ההתקשרות עם דרכיו‬
‫של הקב"ה בקיום מצוותיו‪ .‬ומאחר שהקב"ה‬
‫הוא "נמנע הנמנעות"‪ ,2‬והוא נושא את ההפכים‪,‬‬
‫‪ (1‬ראה יסוד לתפיסה זו בכ"מ בדא"ח‪ :‬לקו"ת במדבר‬
‫)לח‪ ,‬ד(‪ .‬ד"ה צאינו וראינה – תר"ס‪ .‬ד"ה שובה – תרס"ו‪.‬‬
‫בהסברת ההבדל שבין מלאכים הקרויים 'עומדים'‪ ,‬לבין‬
‫נשמות ישראל למטה הקרויים 'מהלכים'‪.‬‬
‫‪ (2‬הרשב"א בתשובותיו סי' תי"ח‪ ,‬דרך אמונה להצ"צ‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 39‬‬

‫‪40‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫בשנת ה'תשכ"ד‪ ,‬האחרונה‬
‫הרי ביכולתו לחבר "גבול"‬
‫בתורה זו של הבעש"ט נ"ע‬
‫שהתקיימה בחצרות קדשנו‪,‬‬
‫ו"בלי גבול"‪ ,‬וממילא גם‬
‫טמון יסוד מעמיק שזכו‬
‫שזכיתי להשתתף בה‪ .‬היה‬
‫כשהנברא יגיע בדרגתו‬
‫בו ההולכים לאור תורתו‬
‫זה באמצע ובעיצומה של‬
‫המוגבלת לדרגת "והלכת"‪,‬‬
‫ההתוועדות‪ ,‬כבה האור מחמת‬
‫הרי הוא יהא עולה בעילוי‬
‫הק' וביחוד המעמיקים‬
‫קלקול טכני של החשמל‪.‬‬
‫"בלתי מוגבל"‪ ,‬ועוד שבעלייתו‬
‫בה‪ ,‬שבדרך כלל אינם‬
‫לאחר מכן כשתוקן והתאורה‬
‫ה"בלתי מוגבלת" יישאר‬
‫נתחדשה‪ ,‬הבחנתי בפני הקדש‬
‫במציאותו ה"מוגבלת"‪.‬‬
‫מתמקחים עם ההשגחה‬
‫של כ"ק אדמו"ר שליט"א‪,‬‬
‫שיחותיו‬
‫מובן שביערות‬
‫הפרטית לאן פניהם‬
‫חיוורון מאויים – עכ"פ כך‬
‫הק'‪ ,‬של כ"ק רבנו שליט"א‪,‬‬
‫מועדות‬
‫זה היה בעיני – עבורי היה‬
‫מצויים לרוב ביאורים גאונייים‬
‫זה לימוד פרק נפלא בהשגחה‬
‫והרגשות בעש"טניות‪ .‬אולם‬
‫פרטית‪.‬‬
‫בחרנו בקטע זה לדוגמא‪ ,‬מכיון‬
‫כן‪ ,‬בהדרכתו את החסידים‪ ,‬ואת רבבות הפונים‬
‫שבביאור זה‪ ,‬מקופלת גישה בעשטני"ת מובהקת‬
‫בתפיסת קיום המצוות‪ ,‬כשזה מנוצל לתירוץ קולע אליו‪ ,‬בולטת מאד נקודה בעש"טנית‪ ,‬הבאה לידי‬
‫הגיוני ומעמיק בדברי הנשר הגדול‪ ,‬המזכירות ביטוי בלשון מוסתר ופשוט ביותר אם במכתבים‬
‫או בע"פ‪ ,‬והיא "ניצול ההזדמנות"‪ .‬היינו לחוס‬
‫פיסקאות רבות ב"כתר שם טוב" להעמיק בהם‪.‬‬
‫ומתורה שהיא הנהגה והוראה‪ ,‬להנהגה והוראה על כל הזדמנות טובה הניתנת לאדם עלי אדמות‬
‫לפעול בעניינים רוחניים )ולפעמים גם בענייני גשם‬
‫שהיא תורה‪:‬‬
‫של אדם מישראל שעליו להעלותם ברוחניות ע"י‬
‫השימוש הנכון בזה(‪ ,‬הנה בגדר של השגחה פרטית‬
‫בסוד ההשגחה הפרטית‬
‫ועזר ממעל‪ ,‬יוכל למלאות תפקידו ושליחותו בזה‬
‫בין הדברים היחודיים‪ ,‬המיוחדים בתורת העולם‪ .‬ובזבוז ההזדמנות מהוה הפסד רוחני בלתי‬
‫הבעש"ט נ"ע הוא‪ ,‬ששלימות האמונה בהשגחה ישוער לעולם בכלל‪ ,‬ולכוונת ירידת נשמתו בפרט‪.‬‬
‫הפרטית‪ ,‬היא ההתבוננות העקבית בה‪ ,‬ותכנון‬
‫והגע בעצמך‪ ,‬עד כמה שהיא עבודה קשה‬
‫החיים הרוחניים לאורה‪ ,‬כמורה ומכוונת דרכו של ומיגעת‪ ,‬וזקוקים בזה לחכמה רבה‪ ,‬לנצל כראוי‬
‫האדם במילוי שליחות נשמתו עלי אדמות‪ .‬ידועה שביל רחב ועמוק זה בעבודת השי"ת‪ ,‬אלא‬
‫בזה תורת הבעש"ט נ"ע‪ ,‬כפי שנמסרה ע"י נשיאי שהחסיד המקושר לרבי הקדוש‪ ,‬נעזר הוא על ידו‬
‫חב"ד בכמה לשונות‪ ,‬ובנוסחאות שונות‪ ,‬ואשר גם בזה‪ ,‬ע"י ההצבעה וההוראה המיוחדת‪ ,‬ברגעי‬
‫אחד מהם הוא זה המובא בכש"ט )הוספות עמוד ההזדמנות‪ ,‬ואיך למלאותם כשברכת כ"ק אדמו"ר‬
‫‪" :(68‬כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע‪ ,‬שליט"א מלווה אותם‪.‬‬
‫הוא הוראת הנהגה בעבודת ה'‪ ,‬וזהו עניין העבודה‬
‫ומהיכל ה"השגחה הפרטית" להיכל "מסירות‬
‫להבין ולהשכיל כל דרך בעבודת השם"‪.‬‬
‫הנפש"‪.‬‬
‫בדורנו‪ ,‬סוד זה של "השגחה פרטית" נמסר‬
‫בייחוד לממשיכו הנאמן של מייסד החסידות‪,‬‬
‫קירבת היכלות ה"השגחה הפרטית"‬
‫אביהם ופטרונם של ישראל‪ ,‬אשר במכלול דברות‬
‫ו"מסירות הנפש"‬
‫קדשו‪ ,‬ובכל הנהגותיו המקודשות בעשר קדושות‪,‬‬
‫עולה ומבצבצת מידה זו‪ ,‬שהיא למעשה מדת‬
‫בקרב בני היכלו של רבנו – צאן מרעיתו הכולל‬
‫המידות שבתורת הבעש"ט נ"ע‪.3‬‬
‫את כל השכבות‪ ,‬החל מגאוני תורה או גדולים‬
‫דומני שכל מי שנמנה על דגלו הק' של כ"ק בדעת אלקים ועבודתו עד לרגלי העם 'אשר אנכי‬
‫אדמו"ר שליט"א או זכה לשהות במחיצת הקדש‪ ,‬בקרבו'‪ ,‬וכל הגילים והמבנה של הבית היהודי‪,‬‬
‫מלא הוא באמתחתו סיפורי קודש הקשורים עם אנשים נשים וטף – מושגים אלו של השגחה פרטית‬
‫יסוד גדול זה‪ ,‬בהנהגתו הפלאית של כ"ק רבנו עם כל המשתמע מזה‪ ,‬הינם שפת חיים ממש‪ ,‬מטבע‬
‫הקדוש‪ .‬עם כל זאת לא אמנע מלהעלות על הכתב לשון הרגילה על לשונם‪.‬‬
‫התרשמות אישית‪ ,‬מהתוועדות שמחת בית השואבה‬
‫כלומר‪ ,‬כל תפיסת חייהם מיוסדת ומושתתת‬
‫בשימת לב מיוחדת עלי אמונה עמוקה‪ ,‬והרגלי‬
‫התבוננות עם הקשבה פנימית לקול ההשגחה‬
‫ע' ‪.68‬‬
‫הפרטית‪ .‬שהות קצרה בארבעת אמותיו של כל‬
‫‪ (3‬גם במובן של מדה שהתורה נדרשת בה‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:18 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 40‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪41‬‬

‫בתורה שבכתב ובתורה שבעל‬
‫מי ששייך לכ"ק אדמו"ר‬
‫בדורנו אנו זכינו‪ ,‬אשר‬
‫פה‪ ,‬היא תורה שלימה ממש‪,‬‬
‫שליט"א‪ ,‬שספג את חינוכו‬
‫בחסדי א‪-‬ל עליון‪ ,‬שלהבת‬
‫ולא בכדי כינוהום תלמידי‬
‫הפנימי‪ ,‬או המצאות תחת‬
‫קדש זו של הבעש"ט נ"ע‪,‬‬
‫הבעש"ט נ"ע בשם "תורות"‪,‬‬
‫קורת גג בית יהודי‪ ,‬שרוחו‬
‫משום שכל אחד מהם הוא‬
‫של כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫דלוקה ובוערת‪ ,‬בהיכלו‬
‫תורה שלימה‪ .‬בתורה זו של‬
‫מרחפת בו‪ ,‬דיה ומספקת בכדי‬
‫של כ"ק אדמו"ר שליט"א‪,‬‬
‫הבעש"ט נ"ע טמון יסוד‬
‫להכניסך באווירת הקדש של‬
‫המתמזג באש‪-‬הקדש של‬
‫מעמיק שזכו בו ההולכים‬
‫מושגים אלו‪ ,‬והתאמת צעדי‬
‫לאור תורתו הק'‪ ,‬וביחוד‬
‫אנוש בעקבותיה‪ ,‬ולהטעימך‬
‫רבינו הזקן זי"ע וממשיכיו‪,‬‬
‫המעמיקים בה‪ ,‬שבדרך כלל‬
‫מחדוות הנפש העילאית של‬
‫בדמות חכמה בינה‬
‫אינם מתמקחים עם ההשגחה‬
‫החוסה בצל ה"משגיח" שהוא‬
‫הפרטית לאן פניהם מועדות‪,‬‬
‫תכלית הטוב‪ ,‬בבחינת "נפשי‬
‫ודעת‪ ,‬עד לרבנו נשיאנו‬
‫או לתכנן תכניות‪ ,‬לשנות‬
‫חמדה בצל ידיך"‪.‬‬
‫שליט"א‪ ,‬שהוסיף באורה‬
‫ול'היטיב' כביכול את דרכי‬
‫כאמור‪ ,‬הרי זוהי נקודה‬
‫המבהיק‪ ,‬והכין את הכלים‬
‫ופני ההשגחה העליונה‪ ,‬ובכל‬
‫בעש"טנית מובהקת המאירה‬
‫מקום שההשגחה העליונה‬
‫כספיר וכאבן צוהר בהיכלו‬
‫המקבילים‪ ,‬הבוקע חוצה‬
‫הביאתם‪ ,‬משתדלים ככל‬
‫שליט"א‪,‬‬
‫של כ"ק אדמו"ר‬
‫ומאיר לארץ ולדרים עליה‬
‫האפשר להתחקות על הכוונה‬
‫ומהיכלו זורקת היא אורה‬
‫בכל מרחק‪ ,‬אבל באופן‬
‫העליונה בזה‪ ,‬ולמצוא שם‬
‫לכל הדבקים בו‪ .‬וכל מה‬
‫את השליחות העליונה‪ ,‬ע"י‬
‫שהאדם חותר להגיע ליסוד‬
‫שכמוהו לא נהייתה מימות‬
‫ש"נשמת אדם תלמדנו" )שזהו‬
‫גדול זה‪ ,‬וחדור הכרה זו‪ ,‬עד‬
‫הבעש"ט נ"ע ותלמידיו‬
‫אגב‪ ,‬גם יסוד גדול בעבודת‬
‫להפיכתה לקנין נפש ממש‬
‫השי"ת של הבעש"ט נ"ע‪,‬‬
‫כחלק מתודעתו האישית‪,‬‬
‫וקשור כגחלת בשלהבת ביסוד‬
‫מתקרב הוא ב"קפיצת דרך"‬
‫ממש‪ ,‬לסגנון חיים רוחניים נעלה‪ ,‬בחינת חיים נפלא זה של השגחה פרטית(‪.‬‬
‫ומכאן‪ ,‬מענה ותשובה לרבים הצמאים לדעת‪,‬‬
‫שכולן אורה‪ .‬שממנו ועד להסתגלות לחיי מסירות‬
‫נפש ממש ממושכים ומסובכים‪ ,‬היא חוט השערה מנין שאבו ושואבים חסידי חב"ד את הכח הנפלא‬
‫והאדיר‪ ,‬לחיות 'חיי מסירות נפש'‪ ,‬שהיא במידה‬
‫גרידא‪.‬‬
‫כל זה יובן יותר‪ ,‬וביחוד‪ ,‬עם ביאורו הפנימי של רבה‪ ,‬גדולה בהרבה‪ ,‬על מסירות נפש כפשוטה‬
‫מורנו הבעש"ט נ"ע בכש"ט )ד‪ ,‬ב הוצאת קה"ת( ובפועל‪ .‬זהו משום שהם קשורים לרבותיהם‬
‫הקדושים‪ ,‬שבכל דור ודור‪ ,‬משמריה באמת‬
‫לפסוק "והיה כי תבוא אל הארץ וגו'"‪:‬‬
‫"והיה כי תבוא אל הארץ" – כשתבא ותגיע ובתמים‪ ,‬של נקודת הבעש"ט נ"ע והדביקים בה‬
‫לבחינת רצון ומרוצה‪" ,4‬אשר ה' אלקיך נותן לך באמת ובאמונה‪ ,‬מבלי לזוז הימנה ימין ושמאל‪ ,‬זיז‬
‫נחלה וירשתה" – אשר זהו מתנה מלמעלה בירושה כל שהוא‪.‬‬
‫ובדורנו אנו זכינו‪ ,‬אשר בחסדי א‪-‬ל עליון‪,‬‬
‫בכל אחד מישראל‪ .‬הנה כך צריך להיות סדר‬
‫העבודה‪" :‬וישבת בה" – שיהיה זה בהתיישבות‪ ,‬שלהבת קדש זו של הבעש"ט נ"ע‪ ,‬דלוקה ובוערת‪,‬‬
‫"ולקחת וגו' ושמת בטנא" – להלביש את האורות בהיכלו של כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬המתמזג באש‪-‬‬
‫בכלים‪" ,‬והלכת אל המקום" – הוא ענין השגחה הקדש של רבינו הזקן זי"ע וממשיכיו‪ ,‬בדמות חכמה‬
‫פרטית‪" ,‬אשר יבחר ה' אלקיך" – כשיהודי הולך בינה ודעת‪ ,‬עד לרבנו נשיאנו שליט"א‪ ,‬שהוסיף‬
‫לכל מקום שהוא‪ ,‬אין זה מה שהוא הולך מעצמו‪ ,‬באורה המבהיק‪ ,‬והכין את הכלים המקבילים‪,‬‬
‫אלא שמוליכין אותו ההשגחה העליונה אשר הבוקע חוצה ומאיר לארץ ולדרים עליה בכל‬
‫כשמגיע למקום‪ ,‬הרי הכוונה היא "לשכן שמו שם" מרחק‪ ,‬אבל באופן שכמוהו לא נהייתה מימות‬
‫הבעש"ט נ"ע ותלמידיו‪ ,‬המרנין את הלב ומחזק‬
‫– לפרסם אלקות בעולם‪.‬‬
‫ביאור זה‪ ,‬כמו כל ביאוריו של הבעש"ט נ"ע את התחושה‪ ,‬כי אכן קרובה ישועת ה' לבוא‪ .‬ואנו‬
‫מצרפים תפילותינו בתוך תפילות כל עמך בית‬
‫ישראל‪ ,‬שבקרוב ממש נראהו עין בעין בראש גולים‬
‫‪ (4‬וכמאמר המדרש )מדרש רבה ה‪ ,‬ח( "למה נקרא שמה עולה לציון ברנה בגאולת עולמים ע"י משיח צדקנו‬
‫ארץ שרצתה לעשות רצון קונה"‪ .‬וראה גם תורה אור )בראשית בב"א‪ ,‬ולחסות בצלו בבית ה' בהר מרום הרים‪.‬‬
‫א‪ ,‬ג(‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:19 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 41‬‬

‫‪42‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫מורנו הבעל שם טוב ‪-‬‬
‫המשך ושלימות מתן תורה‬
‫מאמר מחשבה המבאר בטוב טעם את החידוש‬
‫שהתגלה בעולם ע"י הבעש"ט ‪ -‬על פי מה שנתבאר‬
‫בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א‬

‫מאמרים רבים וספרים רבים עוסקים בדבר‬
‫גדולתו של מורנו הבעש"ט נ"ע‪ ,‬חידושו בדרך‬
‫החסידות אשר הביא לעולם‪ ,‬ועוד סגולות ומעלות‬
‫רבות‪ ,‬שיש להמליץ על זה את מ"ש בפיוט‬
‫"אקדמות" שאם היו כל הימים דיו וכל העצים‬
‫קולמוסין וכו' לא יספיקו לבארם‪.‬‬
‫בשטחים רבים בעבודת השם הטביע הבעש"ט‬
‫את חותמו המיוחד‪ ,‬עד אשר פנים חדשות באו‬
‫לכאן‪ :‬חידושו בעבודת השם באופן עבודת התפילה‬
‫מתוך שימת לב והתלהבות והכנה כדבעי‪ ,‬עבודת‬
‫השם מתוך שמחה וגילה‪ ,‬זהירות וטהרת המחשבה‪,‬‬
‫אמונה שלימה בהשם יתברך ובטחון חזק בצור‬
‫העולמים‪ ,‬דיבוק חברים ואהבת כל איש ישראל עד‬
‫קצה האחרון‪ ,‬הזהירות שכל מעשי האדם יהיו לשם‬
‫שמים‪ ,‬טהרת הגוף והנפש‪ ,‬אמונת חכמים וצדיקים‪,‬‬
‫מעלת ההתקשרות והדביקות בצדיקים‪ ,‬הסתכלות‬
‫מחודשת על ההשגחה הפרטית של הקב"ה בעולמו‪,‬‬
‫התעסקות בפנימיות התורה והפצתה‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫וכבר נתבאר במ"א אשר כל הדברים הללו הם‬
‫פרטים הנובעים מתוך כלל גדול‪ ,‬כלל שקבע מורנו‬
‫הבעש"ט נ"ע בהשקפת היהדות – אשר ממנו נובעים‬
‫ומסתעפים כל הפרטים הללו‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כאן נתעכב על נקודה כללית יותר בענין‬
‫מהותו של הבעש"ט ודרך החסידות על פי המבואר‬
‫בתורתו של הרבי‪.‬‬

‫שלושת עמודי עולם‬
‫פעמים רבות מוזכר בשיחות הק' שנאמרו בחג‬
‫השבועות‪ ,‬שיום זה חג השבועות קשור עם שלשת‬
‫עמודי העולם‪ :‬משה רבינו‪ ,‬דוד המלך‪ ,‬ומורנו‬
‫הבעש"ט‪.‬‬
‫משה רבינו – שכן ביום זה ניתנה התורה שהיא‬
‫"תורת משה" )כלשון הכתוב(‪" ,‬תורה צוה לנו‬
‫משה"‪ ,‬וכלשון חז"ל "משה קיבל תורה מסיני"; דוד‬

‫‪5/10/2010 6:50:20 PM‬‬

‫הגות ומחשבה‬
‫‪ 250‬שנה להסתלקות הבעל–שם–טוב‬

‫המלך – שהרי יום זה הוא יום ההילולא שלו‪ ,‬כדברי‬
‫חז"ל ש"דוד מת בעצרת"; וכן מורנו הבעש"ט –‬
‫שיום ההילולא שלו אף הוא בחג השבועות‪.‬‬
‫עיקר הדברים הם‪ ,‬אשר באמת שלשת הרועים‬
‫הללו‪ ,‬הם המשך אחד של אותו הענין ואותו הגילוי‬
‫האלקי מלמעלה‪ ,‬אלא שגילוי זה בא בשלשה‬
‫שלבים‪ .‬לשון אחר‪ :‬ע"י דוד המלך נפעל השלב השני‬
‫של אותו הגילוי שנפעל ע"י משה רבינו במתן תורה‪,‬‬
‫והבעש"ט פעל את השלב השלישי אשר באותו גילוי‬
‫עצמו‪.‬‬
‫החידוש שבכל שלב גופא נתבאר בכמה פנים‬
‫בתורתו של רבינו‪ ,‬אך כאן נעמוד על גופו של ענין‬
‫זה‪ ,‬שבאמת הבעש"ט וגילוי שיטת החסידות שעל‬
‫ידו‪ ,‬אין זה אלא "המשך" של אותו הגילוי האלקי‬
‫שהי' בעת מתן תורה‪.‬‬
‫לכשתמצי לומר‪ ,‬יש כאן הסתכלות חדשה‬
‫והבנה עמוקה ומופלאה במהות חידושו של מורנו‬
‫הבעש"ט ודרך החסידות שייסד‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬במשך כל הדורות מימות משה רבינו‬
‫ועד מורנו הבעש"ט היו המון צדיקים וקדושים‬
‫וטהורים‪ ,‬שהרי בכל דור ודור נתקיים מ"ש חז"ל‬
‫ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן‬
‫בכל דור ודור‪ .‬חלק מצדיקים אלה היו צדיקים‬
‫נסתרים‪ ,‬חלקם היו מנהיגי ישראל‪ .‬חלקם אף‬
‫חידשו אופנים חדשים בלימוד התורה‪ ,‬נגלה דתורה‬
‫ופנימיות התורה‪ ,‬דרכים חדשות בעבודת השם‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬פירותיהם של צדיקים וגדולים וקדושים אלה‬
‫הם נחלת עם ישראל כולו במשך כל הדורות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בכל זאת פשוט שאין להשוות את חידושו‬
‫של כל צדיק למשה רבינו‪ ,‬שהוא הי' מקבל התורה‬
‫ומסרה ליהושע וכו'‪ ,‬עד שנקרא "משה רבינו"‪ .‬כי‬
‫קבלת התורה ע"י משה אין זה רק פרט או כלל‬
‫בתורה או אפילו כלל גדול‪ ,‬אלא – הרי זו כל התורה‬
‫כולה‪ .‬שהרי כל התורה כולה‪ ,‬אפילו מה שתלמיד‬
‫ותיק עתיד לחדש‪ ,‬הכל ניתן למשה מסיני‪ .‬ויתר‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 42‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫על כן‪ ,‬ע"פ דברי רז"ל )בסוגיא דמתן תורה במס'‬
‫שבת( אשר קיום כל הבריאה כולה הי' תלוי במתן‬
‫תורה‪ ,‬ואמרו שהעולם נברא בשביל התורה ובשביל‬
‫ישראל‪ ,‬נמצא‪ ,‬שפעולתו של משה בקבלת התורה‬
‫היא פעולה הכוללת בעצמה את כל היקום כולו‪,‬‬
‫שכן בעת מתן תורה נתקיימה מטרת הבריאה‪.‬‬
‫וזהו מה שמשמיענו רבינו בביאורו אודות דוד‬
‫המלך והבעש"ט‪ ,‬אשר גם חידושם של דוד המלך‬
‫והבעש"ט הוא באותו הסוג והגדר דמשה רבינו‪,‬‬
‫היינו שמלבד זאת שהיו צדיקים וגדולים וקדושים‬
‫שגילו יסודות וכללים חדשים בתורה ובעבודת ה'‪,‬‬
‫הרי כל אחד מהם פעל שלב חדש באותו כלל שהוא‬
‫כולל הכל‪ ,‬השלמת מטרת הבריאה‪.‬‬

‫משה רבינו‬
‫ביאור הדברים‪ :‬עיקר החידוש דמתן תורה הוא‬
‫כדברי המדרש על הפסוק "וירד ה' על הר סיני"‪,‬‬
‫שעד מתן תורה עליונים לא ירדו למטה ותחתונים‬
‫לא עלו למעלה‪ ,‬ובמתן תורה בטלה גזירה זו‪" ,‬ואני‬
‫המתחיל וירד ה' על הר סיני"‪.‬‬
‫במתן תורה הי' גילוי השכינה למטה‪ ,‬גילוי‬
‫השכינה באופן כזה שפועל באדם את ההרגשה‬
‫ש"הכל הוא אלקות"‪ ,‬וכלשון הכתוב אודות מתן‬
‫תורה "אתה הראית לדעת כי הוי' הוא האלקים‬
‫אין עוד מלבדו"‪ ,‬וכפירוש תורת החסידות בכתוב‬
‫זה‪ ,‬שאין שום מציאות בלעדו ית'‪ ,‬כי כל המציאות‬
‫כולה אינה אלא גילוי כבודו של הקב"ה‪ ,‬כל מה‬
‫שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו‪.‬‬
‫וכמפורש גם במדרש על הפסוק "באתי לגני‪,‬‬
‫לגנוני‪ ,‬למקום שהי' עיקרי בתחילה"‪ ,‬דבתחילת‬
‫הבריאה היתה עיקר שכינה בתחתונים‪ ,‬ואח"כ‬
‫ע"י שבעה חטאים גלתה השכינה ועלתה לרקיע‬
‫הז'‪ ,‬ואח"כ עמדו ז' צדיקים והורידו את השכינה‬
‫מהרקיע הז' לו' וכו'‪ ,‬עד שבא משה והורידה לארץ‪,‬‬
‫כמ"ש וירד ה' על הר סיני )וגילוי זה נקבע במשכן‬
‫שעשה משה‪ ,‬ואח"כ בבית המקדש שבנה דוד‪,‬‬
‫כדלקמן(‪.‬‬
‫והרי ענין זה‪ ,‬גילוי שכינה למטה‪ ,‬הוא הוא‬
‫מטרת ותכלית הבריאה כולה‪ ,‬כדברי המדרש הידוע‬
‫)תנחומא נשא( שהקב"ה נתאוה )כביכול( להיות‬
‫לו דירה בתחתונים‪ .‬וכמבואר בתניא פל"ו ואילך‪,‬‬
‫שתאוה זו היא עיקר תכלית הבריאה‪ ,‬שיהי' גילוי‬
‫כבודו בעולם הזה‪ ,‬ודבר זה יתקיים במהרה בימינו‬
‫בקיום היעוד ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי‬
‫פי ה' דיבר‪ .‬וזוהי כוונת כל מעשינו ועבודתנו בקיום‬
‫התורה ומצוותי' לכל פרטיהן‪ ,‬שכולם אינם אלא‬
‫כדי להוביל למטרה זו‪ ,‬לגלות בעולם כולו כיצד‬

‫‪5/10/2010 6:50:22 PM‬‬

‫‪43‬‬

‫"מלא כל הארץ כבודו" ו"לית אתר פנוי מיני'"‪.‬‬
‫ומובן מאליו‪ ,‬שלכל לראש צריך להיות כן אצל‬
‫האדם‪ ,‬שההרגש ד"אין עוד מלבדו" צריך לחדור‬
‫במוחו וליבו וכל פרטי חייו‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שכל‬
‫מעשיו דיבוריו ומחשבותיו כולם‪ ,‬כל תוכנם הוא‬
‫לגלות כבודו יתברך‪ .‬ועד שכל מציאות האדם אינה‬
‫אלא אמצעי שעל ידו מתגלית קדושתו יתברך‪.‬‬
‫בקיצור‪ :‬שני הענינים‪ ,‬גילוי שכינה וביטול‬
‫האדם מכל וכל‪ ,‬הא בהא תליא ועד שהיינו הך‪.‬‬
‫דכאשר האדם מרגיש באמת גילוי אלקות בנפשו‪,‬‬
‫הרי בדרך ממילא מתבטלת מציאותו לפניו יתברך‪.‬‬
‫כי הלא האמת היא ש"אין עוד מלבדו"‪ ,‬ואם כן‪,‬‬
‫הבחינה שהאמת של אלקות נקלטה בנפשו של‬
‫האדם היא‪ ,‬אם כתוצאה מזה אינו מרגיש את‬
‫ה"אני" שלו‪ ,‬דמכיון ש"לית אתר פנוי מיני'"‪ ,‬מובן‬
‫שגם באדם גופא אין "אתר" הפנוי מאלקות‪ ,‬עד‬
‫שלא נשאר שום מקום למציאותו‪.‬‬
‫זהו גם הטעם הפנימי לכך שהענין דמתן תורה‬
‫הי' על ידי משה רבינו‪ .‬שכן‪ ,‬משה רבינו הי' בתכלית‬
‫הביטול להקב"ה‪ ,‬כמו שנאמר "ונחנו מה"‪ ,‬עד‬
‫שאמרו עליו "שכינה מדברת מתוך גרונו של משה"‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר משה רבינו פתח פיו לדבר‪ ,‬הדיבורים‬
‫שיצאו ממנו לא היו פרי מחשבתו ושכלו לבד )אף‬
‫שגם הם תכלית הקדושה( אלא הם דברי השכינה‬
‫המדברת דרך פיו של משה רבינו‪ .‬חזינן מהכא גודל‬
‫ביטולו של משה רבינו‪ ,‬שלא הרגיש את עצמו כלל‬
‫לאיזו מציאות שהיא נפרדת ממנו יתברך‪ ,‬אלא כל‬
‫חושיו וכוחותיו לא היו אלא אמצעי בלבד שעל ידם‬
‫גילה הקב"ה את דבריו לישראל‪.‬‬
‫ולפיכך הי' משה רבינו שליח ה' שעל ידו הי'‬
‫מעמד הר סיני‪ ,‬שבו נגלה בכל העולם כולו – "אתה‬
‫הראת לדעת" – ש"אין עוד מלבדו" ממש‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬בעת מעמד הר סיני נתבטלו כל ישראל‬
‫ממציאותם מחמת התגלות השכינה‪ ,‬וכמבואר‬
‫בספר התניא )ר"פ לד( שישראל זכו במעמד הר סיני‬
‫ל"מעין" מדריגת משה רבינו‪" ,‬רק שלא יכלו לסבול‬
‫כמאמר רז"ל שעל כל דיבור פרחה נשמתן כו' שהוא‬
‫ענין ביטול במציאות הנ"ל"‪.‬‬
‫אך בשעת מתן תורה הי' גילוי זה לפי שעה‬
‫בלבד‪ ,‬ולא נקבע בעולם עצמו‪ ,‬ולכן כתיב "במשוך‬
‫היובל המה יעלו בהר"‪ ,‬שלאחר מתן תורה לא‬
‫נשארה אותה הקדושה על ההר עצמו‪ ,‬ואז אמר‬
‫להם הקב"ה לעשות מיד משכן ובו קדשי הקדשים‬
‫להשראת שכינתו שהוא גילוי יחודו ית' )כמבואר‬
‫בתניא שם(‪.‬‬
‫אמנם גם הגילוי אשר במשכן לא הי' גילוי‬
‫של קבע‪ ,‬שהרי המשכן הוא "דירת ארעי" )כלשון‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 43‬‬

‫‪44‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫הכתוב ואהי' מתהלך באוהל ובמשכן‪ ,‬דהוי גדר‬
‫"מהלך" ולא גדר קביעות(‪.‬‬

‫דוד המלך‬
‫השלב השני של גילוי השכינה בעולם שהתחיל‬
‫בעת מתן תורה הוא בבנין בית המקדש בירושלים‪,‬‬
‫שאז נקבע מקום שכינה בעולם הזה לעד ולעולמי‬
‫עולמים‪ ,‬כמ"ש זאת מנוחתי עדי עד‪ .‬ודבר זה נעשה‬
‫ע"י דוד המלך‪ ,‬שהוא הכין את בנין בית המקדש‪,‬‬
‫הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל )אלא שהבנין בפועל‬
‫הי' ע"י שלמה שהוא ממלא מקומו של דוד(‪.‬‬
‫וגילוי שכינה זה שבבית המקדש‪ ,‬שאליו עלו‬
‫ישראל לרגל לחגוג שלש פעמים בשנה‪ ,‬השפיע‬
‫בהם ענין "ביטול במציאות" הנ"ל להקב"ה‪,‬‬
‫וכנוסח התפילה "אין אנו יכולים לעלות ולראות‬
‫ולהשתחוות לפניך"‪ ,‬הוי אומר‪ ,‬שתכליתה של‬
‫העלי' לרגל היא לבוא להשתחוות לפניו יתברך‪,‬‬
‫שהשתחוואה מורה על התבטלות גמורה‪.‬‬
‫וענין זה שייך גם לכך שעיקר חידושו של דוד‬
‫הוא ב"כתר מלכות" )כמבואר ברמב"ם הלכות‬
‫מלכים שדוד זכה לו ולזרעו עד עולם בכתר מלכות(‪,‬‬
‫שכן ענין המלכות לאמיתתו הוא שהמלך ימשיך‬
‫בעם ישראל יראת שמים וביטול להקב"ה‪ .‬שזהו‬
‫ענין שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך‪,‬‬
‫היינו שהמלך ממשיך בישראל יראת השם )ומבואר‬
‫הדבר באריכות בספר המצוות לאדמו"ר הצמח‪-‬‬
‫צדק מצות מינוי מלך(‪ .‬ואופן הביטול שממשיך‬
‫המלך בעם ישראל הוא ביטול עצום ונעלה הנובע‬
‫מההכרה ש"אין עוד מלבדו"‪ ,‬גילוי שכינה‪.‬‬
‫]ונרמז גם ברמב"ם הל' חגיגה )ספ"ג( גבי מצות‬
‫הקהל‪ ,‬שהמלך קורא פרשיות בתורה באזני כל‬
‫ישראל‪ ,‬וכתב הרמב"ם שחייבין "לשמוע באימה‬
‫ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בסיני כו' אפילו‬
‫חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין‬
‫לשמוע בכוונה גדולה יתירה כו' ויראה עצמו כאילו‬
‫עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה‪ ,‬שהמלך שליח‬
‫הוא להשמיע דברי הא‪-‬ל"‪ ,‬והמובן מדבריו שהמלך‬
‫הוא שליח הא‪-‬ל להחדיר אימה ויראה בעם ישראל‪,‬‬
‫כמו האימה ויראה דמעמד הר סיני‪ ,‬עד שאפילו‬
‫חכמים גדולים צריכים לשמוע מהמלך‪ .‬והן הן‬
‫הדברים האמורים לעיל‪ ,‬שהמלך ממשיך בהעם‬
‫ענין הביטול לאלקות[‪.‬‬

‫רבי ישראל בעל שם טוב‬
‫אולם‪ ,‬משחרב בית מקדשנו‪ ,‬ואין אנו יכולים‬
‫לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך‪ ,‬הרי חסר אותו‬
‫האור וגילוי שכינה‪ ,‬ובמילא חסירה גם בקיום‬

‫‪5/10/2010 6:50:23 PM‬‬

‫התורה ומצוות אותה הנשמה והרגש האלקי‪,‬‬
‫המקשרת אותנו למה שלמעלה מאתנו‪ ,‬ומבטלת‬
‫את ישותנו ומציאותנו‪.‬‬
‫וככל שמתארכת הגלות‪ ,‬ביחד עם ירידת‬
‫הדורות והתגברות החושך בעולם‪ ,‬נעשה קשה‬
‫יותר להגיע לאיזו מידה של הרגש הרוחניות וגילוי‬
‫אלקות בנפש‪ ,‬וענין ביטול במציאות הנ"ל‪.‬‬
‫ולאידך‪ ,‬מתקרב יותר ויותר "אותו הזמן" שבו‬
‫יבוא כל ישראל וכל העולם כולו לידי שלימותם‪,‬‬
‫כשיקויים היעוד "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר‬
‫יחדיו כי פי ה' דיבר"‪ ,‬אשר אי אפשר לזכות אליו‬
‫מבלי הכנה ראוי' לכך ב"מעשינו ועבודתנו"‪ ,‬מאחר‬
‫ש"תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית‬
‫המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי‬
‫תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות" )תניא‬
‫פרק לז(‪.‬‬
‫לשם זה נשלחה לעולם נשמתו הקדושה של‬
‫מורנו הבעש"ט נ"ע‪ ,‬לגלות בכל העולם כולו ובלבו‬
‫של כל אחד כיצד "לית אתר פנוי מיני'" וכיצד "מלא‬
‫כל הארץ כבודו"‪ ,‬ו"שויתי ה' לנגדי תמיד"‪ .‬ועוד‬
‫זאת‪ ,‬שהכרה זו היא באופן הגורם לאדם להכיר‬
‫שאין הוא מציאות כלל אלא כל כולו בטל לגמרי אל‬
‫הקב"ה‪ ,‬באופן של בטל רצונך מפני רצונו‪ ,‬ויתר על‬
‫כן‪ ,‬שאינו מרגיש את עצמו למציאות כלל‪.‬‬
‫וזהו השלב השלישי בהמשכת "גילוי שכינה"‬
‫בעולם באופן המביא לידי ביטול הנבראים‪ ,‬ובשלב‬
‫זה נתחדש‪ ,‬שבלבו של כל אחד ואחד מישראל‪,‬‬
‫ב"משכן" הפנימי שבכל אדם )כדברי חז"ל על‬
‫הפסוק "ושכנתי בתוכם" – בתוך כל אחד ואחד‬
‫מישראל(‪ ,‬גם בו שוכן גילוי שכינה נעלה זה ופועל‬
‫בו ביטול עצום‪.‬‬

‫גילוי אלקות בעולם‬
‫לכשתימצי לומר‪ ,‬זוהי נקודת כל חידוש‬
‫הבעש"ט‪ ,‬ובלשון כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע )ס'‬
‫השיחות תש"ד ע' ‪" :(101‬ידוע שענינו של הבעש"ט‬
‫הי' לגלות אלקות בעולם"‪.‬‬
‫וכך בעבודת האדם‪ ,‬שדרך החסידות שגילה‬
‫לנו הבעש"ט ענינה – לגלות את האלקות שבתורה‬
‫ומצות‪ ,‬שהיא נשמת היהדות‪ .‬כידוע‪ ,‬שכשם שבאדם‬
‫יש גוף ונפש‪ ,‬כך יש גופא דאורייתא ונשמתא‬
‫דאורייתא )כדאיתא בזהר פ' בהעלותך(‪ .‬יכול אדם‬
‫להשקיע את שכלו בלימוד התורה ולקיים את כל‬
‫המצוות‪ ,‬אבל – "כגוף בלי נשמה"‪ ,‬ובא הבעש"ט‬
‫והדגיש‪ ,‬שתכלית הכל היא להגיע לנשמת התורה‪,‬‬
‫שהיא האלקות שבתורה ומצוותי'‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 44‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫ואלה דברי אדמו"ר הריי"צ נ"ע באחת‬
‫מאגרותיו )התמים חוברת ד ע' נא‪-‬נג(‪" :‬תורת‬
‫החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד‪ ,‬אינם‬
‫אלא פירוש וביאור והוראה באצבע על תוכן הכתוב‬
‫"מלא כל הארץ כבודו" ‪ . .‬תורת החסידות הכללית‬
‫אומרת ש"לית אתר פנוי מיני' ולית מחשבה תפיסא‬
‫בי'"‪ .‬ותורת חסידות חב"ד מבארת בריבוי ביאורים‬
‫ומסבירה בריבוי דוגמאות מדעיות חיוביות‬
‫ושליליות‪ ,‬איך לית אתר פנוי מיני'‪ .‬ואם כי לית‬
‫מחשבה תפיסא בי' הנה חובת כל נברא להשכיל‬
‫בחכמה אלקית‪ ,‬להבינה ולהסבירה לעצמו עד כמה‬
‫שיד שכלו מגעת‪ ,‬כאמור וידעת היום והשבות אל‬
‫לבביך"‪.‬‬

‫חידושו של הבעש"ט‬
‫אלא שלכאורה הדברים דורשים ביאור‪ :‬מה‬
‫פירוש הדבר ש"לית אתר פנוי מיני' ולית מחשבה‬
‫תפיסא בי'" הוא חידוש תורת החסידות הכללית‪.‬‬
‫הרי אלה הם דברים המפורשים בחז"ל )בתקוני‬
‫זוהר ובזוהר(‪.‬‬
‫אך עיקרן של דברים כך הוא‪:‬‬
‫עבודה השם אפשר שתהי' בשני אופנים‪ .‬האופן‬
‫הראשון הוא‪ ,‬ע"פ דברי המדרש "לא ניתנו מצוות‬
‫אלא לצרף בהן את הבריות"‪ .‬האדם עוסק בתורה‬
‫עבודה וגמילות חסדים כדי שיהי' "העולם עומד"‪,‬‬
‫לישובו של עולם ושל האדם‪ :‬כדי שיגיע האדם‬
‫לשלימות אמיתית מן הראוי לו שיעסוק בתורה‬
‫שהיא חכמתו של הקב"ה‪ ,‬ו"היא חכמתם ובינתכם‬
‫לעיני העמים"‪ ,‬ומתוך כך יגיע לשלימות בחכמה‪.‬‬
‫וכן במידות‪ ,‬ע"י שיעסוק בעבודה שבלב ויבקש‬
‫רחמים על עצמו אצל קונו הרי הוא מגיע למעלת‬
‫המידות‪ .‬וכן בגמילות חסדים‪ ,‬שאין העולם יכול‬
‫להיות באופן של "לשבת יצרה" אילולא הגמילות‬
‫חסדים‪ ,‬וכמאמר המדרש "חסד אמר יברא"‪.‬‬
‫אין למעט כלל בערכה של עבודה מסוג זה‪,‬‬
‫שכן זוהי באמת מעלה גדולה שיהי' האדם מושלם‬
‫בשלושת הדברים הללו‪ ,‬ומהלך בדרכי השם‪.‬‬
‫בדקות יותר יכול האדם להסתכל על עצמו על‬
‫פי דברי המשנה )סוף קידושין( "אני נבראתי לשמש‬
‫את קוני"‪ ,‬ויפרשם כך‪ :‬יש כאן "שני דברים"‬
‫)כביכול(‪" ,‬אני" ו"קוני"‪ .‬והקב"ה רוצה שהאדם‬
‫ישמש אותו‪ .‬הוא ישמש אותו ע"י שיעסוק בלימוד‬
‫התורה‪ ,‬הן לימוד כדי לידע את המעשה אשר יעשון‪,‬‬
‫והן לימוד תורה לשמה‪ ,‬משום שכך נצטוה‪ .‬כיוצא‬
‫בדבר ב"עבודה"‪ ,‬שהרי העבודה היא "נחת רוח"‬
‫לפני הקב"ה‪ ,‬וכשם שהוא בקרבנות כך גם בתפילה‪,‬‬
‫כדברי המדרש שהקב"ה מתאוה לתפילתן של‬

‫‪5/10/2010 6:50:23 PM‬‬

‫‪45‬‬

‫צדיקים )ועמך כולם צדיקים(‪ .‬וכן בגמילות חסדים‪,‬‬
‫והלכת בדרכיו‪ ,‬מה הוא רחום וחנון וכו'‪ .‬הכל לשם‬
‫עבודת השם‪.‬‬
‫אך עדיין יש מציאות של אדם העובד את השם‬
‫שיש לו תפיסת מקום חשובה‪ ,‬ולא עוד אלא שהוא‬
‫זכה לשמש את הקב"ה!‬
‫באה תורת החסידות ואומרת‪" :‬לית אתר פנוי‬
‫מיני' ולית מחשבה תפיסא בי'"‪ .‬נקודת עבודת‬
‫השם ע"פ תורת מורנו הבעש"ט היא שאין כאן כלל‬
‫מציאות של "אני" מצד עצמו‪ ,‬ואין האדם בכח‬
‫עצמו יכול להשיג כלל בבורא ית'‪.‬‬
‫בכל נקודה ונקודה בחיי האדם‪ ,‬וכל שכן וקל‬
‫וחומר בעת עסקו בעבודת השם‪ ,‬צריך האדם לחפש‬
‫ולמצוא דבר אחד בלבד‪" :‬לית אתר פנוי מיני'"‪ .‬כל‬
‫מציאותו מלכתחילה אינה אלא "שימוש קונו"‪.‬‬
‫וזהו יסוד היסודות של שיטת החסידות‬
‫מבית מדרשו של הבעש"ט‪ ,‬כדבריו של אדמו"ר‬
‫הצמח‪-‬צדק בספר המצוות שלו )מצות אחדות ה'(‬
‫דאמיתיות החסידות היא "אַז ס'איז ניטאָ קיין‬
‫איך" ]= אין מציאות של אני[‪ .‬מתוך שמרגיש‬
‫שאין עוד מלבדו‪ ,‬לכן אינו מרגיש את עצמו‪ ,‬אלא‬
‫כל מטרתו היא לשמש את קונו ולעשות נחת רוח‬
‫לקונו‪.‬‬
‫וכאשר במרכז מחשבתו של האדם עומד תמיד‬
‫הרעיון של "שויתי ה' לנגדי תמיד"‪" ,‬לית אתר פנוי‬
‫מיני'"‪ ,‬בדרך ממילא נובעות מזה כל פרטי אופני‬
‫עבודת השם ע"פ דרך הבעש"ט‪.‬‬

‫כל איש ישראל ‪ -‬מתלמידי הבעש"ט הוא‬
‫כללו של דבר‪ :‬כשם שכל איש ישראל המחזיק‬
‫בתורת ה' הוא תלמידו של משה רבינו‪ ,‬ומקבל את‬
‫מלכותו של דוד המלך )שהרי דוד מלך ישראל חי‬
‫וקיים(‪ ,‬כיוצא בזה לענין הבעש"ט‪ ,‬שהבעש"ט נ"ע‬
‫גילה והשלים את ההתגלות האלקית שהתחילה ע"י‬
‫משה רבינו ונמשכה ע"י דוד המלך‪ ,‬לעורר בלב כל‬
‫איש ישראל את אהבת ה' הטמונה בתוכו‪ ,‬לקיים‬
‫מ"ש "שויתי ה' לנגדי תמיד" באופן שהוא מבטל‬
‫את כל מציאותו למען קיום רצונו ית' וקידוש שמו‪.‬‬
‫והפצת מעיינות הבעש"ט חוצה היא המשלימה‬
‫מטרה זו‪ ,‬גילוי שכינה לעתיד לבוא‪ ,‬בקיום היעוד‬
‫ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר‬
‫ותיכף ומיד ממש‪.‬‬
‫דברים שנכתבו ע"י הרב דוד שי' אולידורט‪ .‬ועיין‪ :‬לקוטי‬
‫שיחות חלק ח' וחלק י"ח שיחות חג השבועות‪ .‬תניא פל"ד‪,‬‬
‫פל"ו ואילך‪ .‬ספר המצוות לאדמו"ר הצמח‪-‬צדק מצות אחדות‬
‫ה'‪ .‬קובץ 'באור החסידות' ‪ -‬ה'תשנ"ח‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 45‬‬

‫‪46‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫מחיי תמים ב‪770-‬‬
‫המשך זכרונותיו של הגה"ח הרב שלום דובער הלוי‬
‫שי' וולפא‪ ,‬מ‪ 770-‬של הימים ההם ‪ -‬לפני למעלה‬
‫מארבעים שנה‬

‫נשמות נבחרות‬
‫תלמידי ישיבות‬
‫מגיעים לתומכי תמימים‬

‫בהמשך לזכרונותי שהתפרסמו בגליון הקודם‪,‬‬
‫אודות התקופה הראשונה כ"תמים" בישיבה בכפר‬
‫חב"ד‪ ,‬ואצל כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ .‬נתבקשתי‬
‫ע"י המערכת להרחיב ולציין עוד נקודות מעניינות‬
‫שיעבירו אל הקורא את האוירה של ‪ 770‬לפני‬
‫למעלה מארבעים שנה‪:‬‬

‫מרכז שליחות‬
‫בכלל היה ידוע ב‪ ,770-‬שהשליחות בקיץ‬
‫במסגרת המל"ח )שהתמימים יוצאים ב"שלשת‬
‫השבועות" לערי ארה"ב‪ ,‬להפצת יהדות(‪ ,‬שייכת‬
‫רק לתמימים האמריקאים‪ ,‬ואילו הבחורים שבאו‬
‫מארה"ק ממשיכים ללמוד כרגיל‪ .‬אולם בשנה‬
‫הראשונה לשהותי בחצרות קדשנו‪ ,‬בקיץ תשכ"ו‪,‬‬
‫בהיותי החברותא של הת' הנעלה אברהם )"בומי"(‬
‫פרידלאנד‪ ,‬רצינו מאד לנסוע ביחד לשליחות‪ ,‬אבל‬
‫אני מארץ ישראל ומה עושים? ובכן כתבתי על‬
‫כך לרבי וביקשתי לקבל רשות לצאת לשליחות‪.‬‬
‫והנה לאחר כמה ימים קראו לי חברי ההנהלה‪,‬‬
‫והודיעו שקבלו הוראה מלמעלה לתת לי לנסוע עם‬
‫החברותא שלי‪ ,‬וגם קישרו את זה בלימוד בע"פ‬
‫ובחינות וכו'‪.‬‬
‫נכנסנו ביחד להרה"ח רחמ"א חודקוב ז"ל‪,‬‬
‫והוא קבע שעלינו לנסוע לעיר בולטימור במדינת‬
‫מרילנד‪ .‬הוא צייד אותנו בצ'ק נכבד להוצאות הדרך‬
‫ובהוראות ועצות טובות לשליח מתחיל‪ .‬הגענו לעיר‬
‫זו "ירוקים" ובלי נסיון‪ ,‬כי גם בומי ה"אמריקאי"‬
‫היה איש תם יושב אהלים‪ .‬בבולטימור קידמו‬
‫את פנינו הרה"ת ר' שרגא רייס שי'‪ ,‬והשותף שלו‬
‫לשליחות הקבועה בעיר זו‪ ,‬הלא הוא )לא תאמינו!(‬
‫הרה"ת ר' יצחק שפרינגר שי' )שהיום הוא המשפיע‬
‫בישיבה בבית חיינו(‪ .‬הם הדריכו אותנו מה לעשות‪,‬‬
‫וכך פעלנו במשך שלש שבועות ועברנו את טבילת‬
‫האש הראשונה‪.‬‬
‫בדרך כלל שוכחים את הפרטים הקטנים‬
‫)אחרי ‪ 44‬שנים(‪ ,‬אולם יש דברים שקשה לשכוח‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:24 PM‬‬

‫למשל הסיפור ששמענו אז מר' איצ'ה‪ ,‬שבליל‬
‫שמח"ת תשי"ד הרבי ירד לזאל הקטן אחרי סעודת‬
‫החג‪ ,‬והצטרף לאברכים ולבחורים שרקדו בזאל‪.‬‬
‫באמצע הריקודים תפס אותו הרבי בבגדו ואמר לו‬
‫"שפרינגר‪ ,‬גיי אַרויס פון הגבלות"!‬
‫חלק מעבודתנו היה להפגש עם רבנים וראשי‬
‫ישיבות ולדבר איתם בלימוד‪ ,‬ועל עבודתם בקודש‬
‫בעיר‪ .‬וכך עשינו עם כמה גדולי תורה‪ ,‬וגם ראשי‬
‫הישיבות בישיבת "נר ישראל" וכו'‪ .‬בתשעת הימים‬
‫הלכנו לבקר רב חשוב‪ ,‬והרבנית ביקשה מאיתנו‬
‫לחזור בעוד שעה‪ ,‬כי הוא עתה באמצע ה"פליישיקע‬
‫סעודה"‪ ,‬שבעבורה עשה היום סיום מסכת‪.‬‬
‫מרוב תמימותנו לא קלטנו עדיין שלא כל‬
‫"ראביי" באמריקה הוא אכן יהודי שומר תורה‬
‫ומצוות‪ .‬עד שביום תשעה באב נכנסנו לאיזה "רב"‪,‬‬
‫וה"רבנית" אמרה לנו לחכות בסלון עד שהוא יסיים‬
‫את סעודת הצהרים‪...‬‬

‫הצעירים באמריקה‪..‬‬
‫ומדעסקינן בידידי "בומי"‪ ,‬אני זוכר היטב‬
‫את אביו ז"ל‪ ,‬שרצה שבנו ילמד באוניברסיטה‪,‬‬
‫וכמדומני שהוא בא להתוועדות י"ב תמוז והרבי‬
‫מאד קירב אותו וצעק לו "מיסטר פרידלאנד – נו‬
‫קולעדג'" ]= אדון פרידלאנד – לא לאוניברסיטה[‪.‬‬
‫אח"כ שמעתי שנכנס ליחידות וביקש מהרבי שיאמר‬
‫לבנו שיוריד את הזקן‪ ,‬כי זה לא מתאים לאמריקה‪.‬‬
‫והרבי חייך וענה לו מיניה וביה‪ :‬אתה בעצמך אומר‬
‫שצריך להתנהג לפי המנהג באמריקה‪ ,‬אז אתה‬
‫בטח יודע שהיום באמריקה לא אומרים לצעירים‬
‫איך להתנהג‪ ,‬כי יש להם את הדעה שלהם‪ .‬והאם‬
‫אתה באמת חושב שאני כאדם מבוגר יכול לתת‬
‫דעות לבנך האמריקאי הצעיר‪ .‬הרי הוא רוצה לגדל‬
‫זקן ואיך אוכל למנוע זאת ממנו?!‬
‫בכלל "בומי" היה משהו מיוחד‪" ,‬עצמי"‪ .‬הוא‬
‫היה ישן בדרך כלל ב‪ 770-‬על הספסל‪ ,‬ורוב היממה‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 46‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪47‬‬

‫יושב ולומד‪ .‬כל הישיבה למדה‬
‫אז בזאל הקטן‪ ,‬ואפילו לא‬
‫היה צפוף‪ .‬פעם בקיץ לא עבד‬
‫שם המזגן והיה מאד חם‪,‬‬
‫ובומי ראה שהחברה מנמנמים‬
‫בזמן הלימוד‪ .‬והנה אני רואה‬
‫אותו קם‪ ,‬ניגש לברז שבסוף‬
‫הפרוזדור‪ ,‬לוקח כלי מלא מים‪,‬‬
‫והולך ועושה "ניסוך המים"‬
‫על כל התמימים‪" .‬וויאיק אפ"‬
‫]= תתעוררו[ הוא צועק להם‬
‫וצוחק‪ .‬ופתאום נכנס המשגיח‬
‫הגה"ח ר' מרדכי מענטליק‬
‫ומרוב תדהמה נעתקו המילים‬
‫מפיו‪ ,‬עד שהצליח רק לצעוק‬
‫"בו‪-‬מי פריד‪-‬לאנד"! ולא יסף‪.‬‬

‫המאמרים השמורים‬
‫בראש‬

‫הרב וולפא מקבל כוס של ברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬

‫בשנת תשכ"ח נסעתי שוב למרכז שליחות עם‬
‫ידידי הת' שלום בער לויטין )כיום שליח בסיאטל(‪.‬‬
‫השליחות שלנו היתה בעיר שיקאגו‪ .‬שם יש בית‬
‫כנסת נוסח האר"י ישן מאד‪ ,‬עם כמה זקנים‬
‫מופלגים שבקושי החזיקו את המנין‪ .‬ואת מי אנחנו‬
‫מוצאים שם‪ ,‬את הרה"ח ר' אברהם מאיור ז"ל‪ .‬הוא‬
‫היה נוסע לאסוף כסף עבור הישיבה וה"מעמד"‪.‬‬
‫אבל שלא כעסקני זמננו שיש הדוחים את עבודתם‬
‫הרוחנית בכדי להצליח כביכול בעסקנות‪ ,‬הרי‬
‫ר' אברהם היה קם מוקדם‪ ,‬טובל במקוה‪ ,‬ויושב‬
‫ללמוד חסידות כמה שעות‪ .‬אח"כ התפלל באריכות‬
‫עד מנחה‪ ,‬וכך התפלל ערבית‪ ,‬טעם משהו‪ ,‬והתחיל‬
‫את יום העבודה שלו‪...‬‬
‫בכל שבת היה חוזר דא"ח ברעווא דרעווין‪.‬‬
‫ראינו שהוא חוזר מאמרים מהרבי הרש"ב‪ ,‬ואנחנו‬
‫כתמימים מהדור השביעי ציפינו שיחזור מאמרים‬
‫מהרבי שליט"א‪ .‬ניסינו להעיר לו על כך בעדינות‪,‬‬
‫והוא ענה לנו‪" :‬אני איש זקן‪ ,‬אין לי כבר כח ללמוד‬
‫בעל פה מאמרים חדשים‪ .‬אבל את המאמרים‬
‫מהרבי הרש"ב ששמעתי ולמדתי בימי נעורי‪ ,‬אותם‬
‫יש לי כבר בראש‪ ,‬וכשמגיעה השבת אני מוציא‬
‫מאמר מתאים מה"פעקל" )מהחבילה השמורה לו‬
‫בזיכרון( ואומר את המאמר‪.‬‬

‫צידה לדרך‬
‫בדרך כלל היו יוצאים לשליחות מיד אחרי שבת‬
‫מברכים מנחם אב‪ .‬באותה שנה זכיתי לעשות אחרי‬
‫כל התוועדות של הרבי את ה"הנחה" מהמאמרים‪,‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:26 PM‬‬

‫ובתחלת השבוע היו מדפיסים אותם בסטנסיל‪.‬‬
‫והנה בש"פ פנחס מבה"ח מנ"א היה מאמר ארוך‬
‫ד"ה "איתא במדרש תילים" )במלאות ‪ 75‬שנה‬
‫לבר מצוה של הרבי הריי"צ נ"ע(‪ .‬והחברה יוצאים‬
‫ברובם לשליחות כבר במוצ"ש או למחרת בבוקר‪,‬‬
‫ולא היה מי שיתקתק את המאמר‪ .‬מה עושים?‬
‫מצאתי אז "שעויות" של סטנסיל‪ ,‬שהיו מיוחדות‬
‫לכתיבה )עם עט מיוחדת( וכתבתי את המאמר‬
‫עליהם‪ ,‬וכך שיכפלנו את זה בלילה‪ ,‬ובחצות כבר‬
‫חולק המאמר בשכפול הכתב יד כלחמניות טריות‪,‬‬
‫שיהיה לתמימים צידה לדרך‪.‬‬
‫ב‪ 770-‬היה נהוג שבחורים נוסעים למסור‬
‫שיעורי תניא בישיבות ברחבי ניו יורק‪ .‬בכל יום‬
‫חמישי בערב נסעתי עם עוד כמה בחורים ובראשות‬
‫הת' אפרים פיקארסקי שי' )מי שניהל שנים רבות‬
‫את ישיבת אהלי תורה( לעיר החרדית "מונסי"‪.‬‬
‫אפרים היה הנהג והכיר את הדרכים‪ .‬אני הייתי‬
‫צריך למסור את השיעור בישיבת "בית מדרש‬
‫העליון"‪ ,‬ובע"ה נתקרבו אז הרבה בחורים מופלגי‬
‫תורה לרבי‪ .‬שאר התמימים באוטו התפזרו לעוד‬
‫ישיבות בעיר זו )חפץ חיים‪ ,‬בית שרגא ועוד(‬
‫והיתה הצלחה רבה‪ .‬כאשר נישאתי לרעייתי תחי'‬
‫ובאתי בפעם הראשונה לבית של השוויגער תחי'‬
‫במונסי‪ ,‬נדהמתי לראות שהבית שלהם נמצא‬
‫בחצר האחורית של הישיבה שבמשך למעלה משנה‬
‫אמרתי שם שיעור תניא בכל ליל ששי‪.‬‬

‫מבצע כראמה‬
‫סיפרתי לעיל על כתיבת ההנחות מהמאמרים‪.‬‬
‫ואי אפשר לדלג על סיפור מעניין‪ .‬בש"פ כי תשא‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 47‬‬

‫‪48‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫ט"ז אדר תשכ"ח היה מאמר ד"ה כי תשא‪ .‬במאמר‬
‫דיבר הרבי עה"פ "פשטתי את כתנתי איככה‬
‫אלבשנה‪ ,‬רחצתי את רגלי איככה אטנפם"‪ ,‬ומבאר‬
‫בין השאר )כפי שכתבתי בהנחה( שאלו דברי כנסת‬
‫ישראל‪ ,‬שבזמן הגלות "פשטתי את כתנתי‪ ,‬שאלו‬
‫הם הלבושים דמעשה המצוות‪ ,‬שקיום המצוות‬
‫אינו כמו שצריך להיות ובשלימות‪ ,‬וא"כ איככה‬
‫אלבשנה"‪.‬‬
‫במשך כל השנה‪ ,‬הייתי מכניס לרבי את‬
‫המאמר לאחר ההדפסה‪ ,‬ומעולם לא הגיה הרבי‬
‫את המאמר‪ .‬אולם בפעם הזאת‪ ,‬כשהכנסתי את‬
‫ההנחה ביום חמישי כ"א אדר אחר הצהרים‪ ,‬הרי‬
‫לאחר זמן קצר ביותר קורא לי הר"ב קליין שי'‪,‬‬
‫ומוסר לי את ‪ 4‬עמודי המאמר מוגהים‪.‬‬
‫בהגהותיו מחק הרבי את המילים שצטטתי‬
‫לעיל )שיש בהם כאילו חסרון על עם ישראל(‪ .‬כמו"כ‬
‫בשני מקומות שהוזכר סיום הפסוק "רחצתי את‬
‫רגלי איככה אטנפם" )שמבאר בזה שבזמן הגלות‬
‫הקב"ה נתעלה מלהיות מתלבש בהדום רגליו‪,‬‬
‫בית המקדש‪ ,‬א"כ איך יבנה שוב את ביהמ"ק(‪,‬‬
‫הנה הרבי מחק את המילה "אטנפם" והשאיר רק‬
‫וגו'‪ .‬כמו"כ בסיום המאמר בענין שכל הכופר בע"ז‬
‫נקרא יהודי‪ ,‬הוסיף בכתי"ק על עם ישראל "שכולם‬
‫נקראו יהודים דוקא" ומציין למאחז"ל שזהו היפך‬
‫מצבם הקודם שהשתחוו לצלם‪ .‬ובעיקר שמתי לב‪,‬‬
‫שהוסיף לאורך המאמר‪ ,‬בעיקר בענין הקרבנות‬

‫והקטורת‪ ,‬הרבה מראי מקומות מרבותינו נשיאינו‪,‬‬
‫ובאופן שכל אחד מנשיאינו מוזכר במאמר פעמיים‪.‬‬
‫כמובן שמיד גנזנו את ההנחה הקודמת והדפסנו‬
‫את המאמר המוגה‪ .‬אולם הדבר היה לפלא‪ ,‬מה‬
‫ראה הרבי למחוק את הקטע הנ"ל שיש בו חסרון‬
‫לעם ישראל‪ ,‬ואדרבה להוסיף במעלתם של ישראל‪.‬‬
‫ולמה רצה לעורר דוקא עתה זכות מיוחדת ע"י‬
‫הזכרת רבותינו זי"ע‪.‬‬
‫למחרת התברר שכשעתיים לאחר מכן‪ ,‬התחילה‬
‫בישראל "פעולת כראמה"‪ .‬פעולת כראמה היתה‬
‫פעולה של צה"ל נגד המחבלים – ביישוב הירדני‬
‫כראמה‪.‬‬
‫הייתה זו פשיטה נרחבת של צה"ל כנגד מפקדת‬
‫הפת"ח בכפר והעומד בראשה‪ ,‬יאסר ערפאת‪ .‬כוחות‬
‫צה"ל הצליחו להרוג ‪ 128‬מחבלים‪ .‬בשלב מסויים‬
‫החליט הצבא הירדני להתערב בכוחות גדולים‪,‬‬
‫וצה"ל נאלץ לסגת‪ .‬בניסי ניסים הצליחו החיילים‬
‫להחלץ ממלכודת האש‪ ,‬תוך שהם הורגים כשישים‬
‫חיילים ירדנים‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬במהלך הפעולה‬
‫נהרגו ‪ 28‬חיילים יהודים הי"ד‪ ,‬ועוד שלשה נעדרו‪.‬‬
‫ראינו במוחש איך שלמאמרים שהרבי מלך‬
‫המשיח אומר‪ ,‬ובפרט למה שבא אח"כ בדפוס‪ ,‬יש‬
‫מלכתחלה קשר ושייכות למה שקורה לעם ישראל‬
‫בעולם כולו ובפרט בארה"ק‪ .‬וזאת אע"פ שבאותה‬
‫תקופה עדיין לא דיבר הרבי בגילוי כל כך על ענינים‬
‫אלו של ארץ ישראל ובטחונה‪.‬‬

‫המשך מעמוד ‪49‬‬

‫ממקיפים דקליפה כעת‪ ,‬כדי שלא ירגיש הכאב כ"כ‬
‫האדם הבריא בעבודת ה'‪ ,‬כמו אב שיש לו בנים‬
‫בזמן הזה שיצאו ופרשו את עצמם מן הכלל‪ ,‬עכ"ז‬
‫אינו מתפעל האב כ"כ כי הרוח שטות שיש‪ ,‬לאבות‬
‫שנצרך לעסק הפרנסה ללמוד כתב ולשונות העמים‪,‬‬
‫וחכמת חיצוניות המכסה על כל פשעים של הבן‬
‫ומלמד זכות עליו ועל כל מעשיו‪ ,‬וע"כ איננו מרגיש‬
‫הכאב מחיתוך וגיזור משורש נשמת הבן‪ ,‬ואם הי'‬
‫מרגיש האב היסורים לא הי' יכול לסבול מגודל‬
‫עגמת נפש שהי' לאב עבור פירוד הבן משרשו‪ ,‬וזה‬
‫הי' הכרחיות מלמעלה שיפרדו הנשמות האלו‬
‫מהכלל מחלק הטוב‪ ,‬וע"כ ההסתר והחשך עושה‬
‫פעולת טובה להאבות הישרים והתמימים שלא‬
‫ירגישו כ"כ‪ ,‬ובטעם הב' הוא דומה למשל ממש‬
‫וד"ל‪.‬‬
‫אך עכ"ז לבנ"י הי' אור במושבותם בחושך של‬
‫מצרים‪ ,‬וכן עתה ג"כ למי שיש לו אור החסידות אין‬
‫החשך הזה מסתיר כלל‪.‬‬
‫]ומסיים הכותב‪ :‬כל אלו הדברים שמענו‬
‫מאדמו"ר נ"ע[‪.‬‬

‫והמכוון בזה למעלה שיפרד חלק הרע מן הטוב‪ ,‬הם‬
‫הנשמות הנדחים ונאבדים בג' קליפות הטמאות‬
‫שלא יקלקלו לאחר‪ ,‬וטובה זו עשו לנו שהם נפרדים‬
‫בכל הענינים‪ ,‬הן במלבושים‪ ,‬והן בהתנהגות אפי'‬
‫בדברים שבקדושה כמו בבהכנ"ס ושארי דברים‪,‬‬
‫ואפי' בבית הקברות פורשים את עצמם להיות להם‬
‫מקום מיוחד‪ ,‬ולא יקברו אצל האנשים הישרים‬
‫והתמימים‪ ,‬והם שונאים בתכלית לאיש חסיד וישר‬
‫וזאת לטובתינו וד"ל‪ .‬וע"כ זה דומה לחיתוך בשר‬
‫החי שלא יקלקל בשר הבריא‪ ,‬ואם הי' בזמן הזה‬
‫גילוי אלקות כמו בימי הבעש"ט ז"ל ואדמו"ר הזקן‬
‫נ"ע לא הי' הפירוד והבירור חלק הרע מן הטוב‪,‬‬
‫כי מי פתי יעבור עבירה ח"ו בפרהסיא כמו חלול‬
‫שבת וכדומה‪ ,‬וממילא הי' הרע נשאר צפון בלבם‬
‫והי' ביכולתם לקלקל אחרים‪ ,‬כמו ]מענדעלסאן[‬
‫ותלמידיו ימ"ש‪ ,‬שכמה נפשות החטיאו עבור‬
‫שהחזיקו אותם לישרים‪ ,‬אך עתה שיצאו לתרבות‬
‫רעה בפרהסיא אין מי שילמוד מהם וד"ל‪.‬‬
‫והטעם הב' שצריך להיות החשך וההסתר‬

‫‪5/10/2010 6:50:29 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 48‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪49‬‬

‫אם תורת הבעש"ט אמת ‪ -‬למה‬
‫לא נתגלתה בימים הקדמונים?‬
‫‪ 250‬שנה‬

‫מאמר חסידות ‪ -‬לא נודע למי ‪ -‬שנאמר לפני יחידי סגולה‬
‫בי"ט כסלו שנת תרס"ג ‪ -‬נדפס בסה"מ תרס"ג ע' רנא‬

‫להסתלקות הבעל–שם–טוב‬

‫להבין הקושיא הידוע אם תורת הבעש"ט אמת‬
‫ובלא זה אין יכולים לעמוד בקשרי המלחמה של‬
‫הסט"א‪ ,‬למה לא נתגלה בימים הקדמונים‪ ,‬כי אנו‬
‫רואים שדוקא בשנת ת"ק לאלף השישי נתגלה‬
‫בעולם ולא קודם לזה‪.‬‬
‫הענין הוא כך‪ ,‬כי אלף שנה למעלה נחשב כיום‬
‫א' כדכתיב כי אלף שנים בעיניך כו'‪ ,‬ויש בזה ערב‬
‫ובוקר ולכן כל הזמן עד אחר אלף השישי ת"ק‬
‫הראשונים נק' לילה נמצא שמשנת ת"ק לאלף‬
‫השישי הזה מתחיל הבוקר של אלף הזה‪ ,‬וע'‬
‫אוה"ח פ' צו ע"פ היא העולה‪ ,‬וכתיב והי' ביום‬
‫השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת‪ ,‬ומצוה עפ"י‬
‫שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר‬
‫טועמי' חיים זכו‪ .‬וכן הוא בכלל אלף הז' נק' יום‬
‫שכולו שבת‪ ,‬ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר‪,‬‬
‫וידוע הפי' עפ"י חסידות שיתגלה פנימי' התורה‬
‫ע"י משיח שיבוא בב"א‪ ,‬וזה נק' סעודת הצדיקים‪,‬‬
‫לויתן מתומ"צ של נשמות הנק' נוני ימא‪ ,‬ושור‬
‫הבר מתומ"צ של נשמות מעלמא דאתגליא‪ ,‬וע"כ‬
‫כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק היתה הזכות‬
‫והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת‪.‬‬
‫ולכן נשלח לעוה"ז הבעש"ט ז"ל לגלות פנימי'‬
‫התורה‪ ,‬וכל מה שיתגלה פנימי' התורה ע"י‬
‫הצדיקים עד ביאת המשיח‪ ,‬זה נק' טעימא בעלמא‪,‬‬
‫ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי'‬
‫ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי‪.‬‬
‫הגם שנתגלה נשמת האריז"ל בשנת של"ג וגילה‬
‫חכמת הקבלה‪ ,‬אך זה הי' מעט מזעיר רק לתלמידיו‬
‫הקדושים ונק' בחי' יניקה‪ ,‬וע"ז רומז בגמ' הסוד‬
‫משמרה שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה‬
‫מספרת עם בעלה‪ ,‬כי בשנת של"ג וד' חדשים כלו‬
‫שני חלקי הלילה והתחיל חלק הג' מהלילה‪ ,‬עד שנת‬
‫ת"ק היא משמרה השלישית וע"כ התחילה עליית‬
‫השכינה מעפר‪ ,‬כי מאז כלה גזירות שמד‪ ,‬והתחיל‬
‫לירד בעולם נשמות דתיקון‪ .‬לכן מה שתלמידי‬
‫האריז"ל גילו חכמת הקבלה נק' רק בחי' יניקה‪,‬‬
‫וזהו תינוק יונק משדי אמו‪ ,‬ואשה מספרת קאי על‬
‫השכינה הקדושה שהתחילה לקום מעפר‪ .‬אך בשנת‬

‫‪5/10/2010 6:50:30 PM‬‬

‫ת"ק התחיל להתנוצץ בעולם אור היום לכל באי‬
‫עולם‪.‬‬
‫ובזה יובן מאמר סתום מהה"ג ר' פנחס‬
‫מקארעץ ז"ל מתלמידי הבעש"ט ז"ל‪ ,‬שאמר‬
‫שנשמת הבעש"ט ירדה לעוה"ז להעיר את כלל‬
‫ישראל משינתם שהם בבחי' התעלפות‪ ,‬כידוע שיש‬
‫ד' מדריגות בשינה‪ :‬המדריגה הא' היא נים ולא‬
‫נים‪ ,‬תיר ולא תיר‪ ,‬דקרו לי' ועני ולא ידע לאהדורי‬
‫סברא‪ .‬המדריגה הב' שנשתקע בשינה וצריכים‬
‫להקיצו‪ .‬המדריגה הג' שמי שנתעלף אז צריכים‬
‫להקיצו ברפואות וסמים‪ ,‬ונכתב בספרי הרפואות‬
‫סגולה לזה שילחשו לו באזנו שמו ואז יקיץ‬
‫מההתעלפות‪ .‬והמדריגה הד' למי שצריכים לעשות‬
‫לו רפואה לחתוך לו אבר או בשר הנרקב ר"ל אז‬
‫נותנים לו בחוטמו סם להריח ונוטלים ממנו חוש‬
‫ההרגש‪ ,‬ואינו מרגיש כאב החיתוך‪.‬‬
‫וכל הד' מדריגות הי' בכלל ישראל בזה"ג‬
‫שנמשל לשינה‪ .‬כי תיכף אחר החורבן בית שני הי'‬
‫מדריגה הא' נים ולא נים‪ ,‬כי מי שהי' עם הארץ‬
‫ולקח עצמו ללמוד תורה נעשה תנא או אמורא כמו‬
‫ר"ע וכדומה‪.‬‬
‫ואח"כ נשתקע בשינה יותר שצריכים להקיצו‬
‫היטב‪.‬‬
‫ואח"כ קודם התגלות הבעש"ט נ"ע הי' בכלל‬
‫ישראל בחי' התעלפות וע"כ ירדה נשמת בעש"ט ז"ל‬
‫לעוה"ז ליתן רפואות חזקות והם דברי חסידות‪ ,‬וגם‬
‫לחש באזניהם את שמם שנק' ישראל‪ .‬כי יש לנו ב'‬
‫מדריגות יעקב וישראל‪ ,‬והבעש"ט ז"ל המשיך לתוך‬
‫גופם את שרש נשמתם הנק' מזלא‪ ,‬וגם שם ישראל‪,‬‬
‫ולכן קראו לו בשמים להבעש"ט דוקא "בעל שם‬
‫טוב" – שהוא המשיך למטה כתר שם טוב‪ ,‬שהוא‬
‫המדריגה משיח שעולה על כל הג' כתרים‪.‬‬
‫ואח"כ בזמן הזה ירדו כלל ישראל למדריגה‬
‫הד' שירדו מלמעלה מקיפים דקליפה לעוה"ז והם‬
‫נוטלים חוש ההרגש‪ ,‬הגם שרואה בספרי קודש‬
‫ושומע דברי חסידות‪ ,‬מ"מ אין להם חיות כלל מזה‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪48‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 49‬‬

‫‪50‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫הערות התמימים‬
‫הערות‪ ,‬הארות והוספות שונות למדורים‬
‫שנתפרסמו בגליונות הקודמים‬
‫הערות התמימים‬
‫מכתבים שנתקבלו במערכת‬

‫הנוסח הנכון ב'א‪-‬ל מלא רחמים'‬
‫בגליון הקודם )עמוד ‪ (72‬במדור "כתב יד קודש"‬
‫נדפסו הגהות מכ"ק אדמו"ר מה"מ על הסידור‪.‬‬
‫ושם מביא שהנוסח הנכון )ב"א‪-‬ל מלא רחמים(‬
‫צ"ל "תחת כנפי השכינה"‪.‬‬
‫ורציתי להעיר‪ ,‬שבספר חת"ת )הוצאה תשיעית(‬
‫עמוד ‪ 323‬בסידור מביא נוסח "על כנפי השכינה"‪.‬‬
‫ואם יש למישהו להאיר בנושא‪ ,‬מהו הנוסח הנכון‬
‫והרצוי‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪.‬‬
‫חנוך אייזנברג‬
‫פתח תקוה‪ ,‬אה"ק‬

‫שעשני כרצונו ‪ -‬מנהג בית הרב‬
‫בגליון הקודם פורסם בשמי בקשר לענין זה‪,‬‬
‫ורציתי לתקן הענין‪ ,‬דהסיפור היה כך‪ :‬מאחר‬
‫ושמעתי שמועות בנושא )האם נהגו נשי בית הרב‬
‫באמירת ברכת "שעשני כרצונו"(‪ ,‬פניתי לר' בערל‬
‫יוניק ע"ה‪ ,‬שהי' משב"ק בבית רבינו‪ ,‬וביקשתי‬
‫ממנו לשאול ולברר את הנושא‪ ,‬ולאחר זמן אמר‬
‫לי בשם הרבנית חי' מושקא שלא הי' נהוג ענין זה‬
‫בבית הרב‪.‬‬
‫הרב טובי' זילברשטרום‬
‫ירושלים תובב"א‪ ,‬אה"ק‬

‫בענין 'נמנע הנמנעות'‬
‫לכבוד מערכת התמים שי'‬
‫נהניתי לקרוא את בטאון התמים היו"ל על‬
‫ידכם‪ ,‬ובאתי בשורות אלו להעיר בתמציתיות‬
‫ובקיצור על מאמרו של הרב אסף שי' פרומר בגליון‬
‫לא )תשרי תש"ע( בענין "נמנע הנמנעות" – אות יג‪.‬‬
‫א( בענין הנזכר במאמרו שם מספר החקירה‬
‫להצ"צ ומספר המאמרים תרמ"ט להרש"ב האם‬

‫‪5/10/2010 6:50:33 PM‬‬

‫אפשר שהקב"ה יברא כמותו‪,‬‬
‫הנה )אף שלא הסכים איתי הר' פרומר בזה(‪,‬‬
‫הרי היה לו להוסיף במאמרו שהכוונה היא שיברא‬
‫כמותו – מציאות שהוא פשוט ובל"ג כמוהו‪,‬‬
‫אבל אין הכוונה שיברא כמותו – מציאות שהוא‬
‫מציאותו מעצמותו‪ ,‬דזה ודאי אי אפשר‪.‬‬
‫ב( בענין ב' הנוסחאות בענין זה שבספר החקירה‬
‫להצ"צ ע' ‪ ,68‬כתב הר' פרומר שי' במאמרו‪ ,‬דלפי‬
‫נוסח הא' )וכן לפי המהדו"ק( – אי אפשר שהקב"ה‬
‫יברא כמותו‪ ,‬ולפי נוסח הב' – אפשר‪.‬‬
‫והנה לענ"ד‪ ,‬אין רמז כלל לחילוק זה בדברי‬
‫הצ"צ‪ ,‬ופשוט דגם לפי נוסח הב' ס"ל דא"א שיברא‬
‫כמותו )דהיינו אפי' בל"ג כמותו‪ ,‬כנ"ל(‪ .‬ועי' גם ספר‬
‫החקירה ע' ‪.234‬‬
‫ג( פירוש הפשוט בדברי הצ"צ בספר החקירה‬
‫)בכל הנוסחאות( הוא‪ :‬דאפי' לשיטת הרשב"א‬
‫שס"ל שיש נמנע הנמנעות – היינו רק בהבורא עצמו‪,‬‬
‫אבל א"א שיהי' ענין של נהמ"נ כלל בהבריאה‪,‬‬
‫וכלשון הצ"צ כי זהו נמנע מצד הנברא‪.‬‬
‫]ואין להקשות מדברי חז"ל דמקום הארון אינו‬
‫מן המדה או ענין עולמות אין מספר – כמ"ש להלן[‬
‫ד( הר' פרומר שי' צירף לדברי הצ"צ שבספר‬
‫החקירה את דברי רבנו באג"ק )בהערה ‪ ,(73‬ואת‬
‫דברי הרבי הרש"ב )בהערה ‪ .(74‬וכל זה אינו מדויק‬
‫כלל וכלל‪.‬‬
‫כי יש הבדל עצום בין דברי הרבי הרש"ב ודברי‬
‫רבנו באג"ק – לדברי הצ"צ בספר החקירה‪ .‬דברי‬
‫הצ"צ הם לפי החקירה‪ ,‬ולכן כותב דאפי' לשיטת‬
‫הרשב"א אי אפשר שיהי' ענין של נמה"נ בנבראים‬
‫]ובכלל זה גם פשוט דא"א שיברא אחד כמותו[‪.‬‬
‫אבל דברי הרבי הרש"ב והרבי הם לפי האמונה‪,‬‬
‫שלכן אפשר שיהי ענין של נמה"נ בנבראים‪ ,‬וכדברי‬
‫חז"ל דמקום הארון אינו מן המדה או ענין עולמות‬
‫אין מספר ]ולכן יכול גם לברוא אחד כמותו כמ"ש‬
‫הרש"ב בשם הצ"צ שקאי על כתר וכו'[‪.‬‬
‫וזהו מה שכותב רבינו באג"ק ח"ג ע' שפה‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 50‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫ד"כשבאים להוכיח על פי השכל ‪ . .‬רשאים אנו‬
‫לקבל הוכחת השכל" דקאי על ספר החקירה‪ ,‬כי‬
‫בספר החקירה בא להוכיח ע"פ הוכחת השכל‪.‬‬
‫לכן גם כתוב בספר החקירה דא"א שיהי' נמה"נ‬
‫בנבראים וגם א"א שיברא כמותו‪.‬‬
‫אבל לפי האמונה בדברי חז"ל – ע"ז כותב‬
‫רבינו באג"ק )שם( ד"אפשר ‪ . .‬אבל אמרה תורה‬
‫‪ ,". .‬וע"ז קאי גם דברי הרבי הרש"ב דאפשר שיברא‬
‫כמותו‪.‬‬
‫הרב נ‪.‬ש‪.‬‬
‫כאן ציוה ה' את הברכה – קראון הייטס‬

‫צ"ע בדברי הרגצ'ובי‬
‫בהמשך למה שכתבתי בגליון זה )במדור 'שערי‬
‫נגלה'(‪ ,‬רציתי להעיר על כו"כ נקודות שצ"ע ובירור‬
‫בדברי הרוגצ'ובי זצ"ל‪ ,‬ואשמח לראות תגובות‬
‫בזה‪.‬‬
‫א‪ .‬בענין מה שחכמים תקנו ש"שליח ציבור יורד‬
‫ערבית" לפני התיבה בלילי שבתות "משום סכנה"‬
‫)שבת כד‪ ,‬ב( שרש"י מפרש "מזיקין"‪,‬‬
‫והרגצ'ובי ז"ל חולק וכותב "לא ר"ל מזיקין‪,‬‬
‫רק רוצה לומר מחמת גזירה הידוע על יין עלילת‬
‫דם‪ ,‬לכן תפילת ערבית בשבת חובה וצריך חזרת‬
‫הש"ץ‪ .‬כן רוצה לומר הגמרא שם" )מכתבי תורה‬
‫מכתב סג‪ .‬טז טור ב(‪.‬‬
‫ולכאורה צ"ע בזה‪ .‬כי עלילת הדם הראשונה‬
‫על היהודים היתה בשנת ‪) 1144‬ראה אוצר‬
‫ישראל )אייזנשטין( ערך "עלילת דם" )בחלק ד'‬
‫ע ‪ ,((69‬מאות בשנים לאחר סוף תקופת התלמוד‪,‬‬
‫האמוראים‪ ,‬שהסתיימה בשנת ‪ 359‬לשנה האזרחית‬
‫)ראה שם בערך "תלמוד" – חלק ה' – ע' ‪.(264‬‬
‫ב‪ .‬כותב )בצ"פ לפ' קדושים פי"ט‪ ,‬ט ע' קפד(‬
‫שעל פירוש הראב"ד על התורת כהנים היו הוספות‬
‫ממגיה "אשר הי' כופר כידוע"‪.‬‬
‫ושם ב"הערות וביאורים" בסוף הס' מעיר על‬
‫כך הרמ"מ כשר ז"ל – שאין כאן שום הגהה ושום‬
‫כופר וכו'‪ .‬ושצ"ע הוא )ע"ש ע' רפז(‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשו"ת צ"פ נ"י סי' שיג‪ ,‬כשדן שם אם בת‬
‫יורשת‪ ,‬כותב "וידוע דזה הוה בהתחלת הנוצרים"‪.‬‬
‫היינו‪ ,‬שבתחילת תקופת הנוצרים היתה התקנה‬
‫שגם הבת יורשת‪ ,‬היפך המפורש בתורה ובש"ס‪,‬‬
‫שאין הבת יורשת‪ ,‬ויש לחפש ה"מקור" לדבריו‪.‬‬
‫ועד"ז‪ ,‬ישנם באמתחתי עוד ועוד צ"ע על‬
‫"עובדות" בהיסטורי' וכיו"ב בדבריו‪ .‬וחזון למועד‪.‬‬
‫הרב מנחם מענדל טננבוים‬
‫ירושלים תובב"א‪ ,‬אה"ק‬

‫‪5/10/2010 6:50:34 PM‬‬

‫‪51‬‬

‫זמן עלות השחר לשיטת אדמו"ר הזקן‬
‫בתורת כ"ק אד"ש‬
‫לפנינו מספר תגובות שהגיעו לשולחן המערכת‬
‫על מדורו של הרב סנגאוי‪ .‬בשולי הגליון הובאו בכמה‬
‫מקומות תגובותיו של הרב סנגאוי‪.‬‬

‫בהתמים גליון לד כותב הרב סנגאוי שי' בענין‬
‫עלות השחר‪ ,‬ומכריח ששיטתנו היא שעלות השחר‬
‫הוא ‪ 120‬דקות‪ ,‬ו"לשאר השיטות – ‪ 90‬דקות או‬
‫‪ 72‬דקות‪ ,‬הרי אז זמן קרות הגבר הוא לפני עלות‬
‫השחר‪ ,‬וממילא יוקשה מה חידש כ"ק אדמו"ר‬
‫הזקן ‪ . .‬ומדוע יחמיר אדה"ז על המתענה תענית‬
‫של תשובה!? אדרבה אדה"ז מחפש כל מיני עצות‬
‫להקל עליו‪ ,‬כמבואר בביאורים של הרבי על‬
‫אגה"ת"‪.‬‬
‫ובפשטות אינו צודק‪ .‬שהרי הרבי בביאוריו‬
‫לאגה"ת )לקוטי ביאורים ח"ב ע' קו( כתב וזלה"ק‪:‬‬
‫"הא דהתנה מהני – כמש"ש באגה"ת – הוא‬
‫מהירושלמי‪ .‬ולפי גירסת הירושלמי באותה‬
‫ברייתא )תענית פ"א ה"ד( רשב"ג )במקום ראב"ש‬
‫בבבלי(‪ .‬והכלל לכמה פוסקים (הובאו ביד מלאכי(‬
‫דהלכה כרשב"ג לגבי רבי – מותר רק עד קריאת‬
‫הגבר )ודלא כפסק השו"ע סתקס"ד("‪.‬‬
‫והפי' בדברי כ"ק אדמו"ר מה"מ הוא כפי‬
‫הנראה – שאם לא הלך לישון )שאז א"צ לההיתר‬
‫דהתנה(‪ ,‬הנה ההלכה נפסקת כרבי – שיכול לאכול‬
‫עד עלות השחר‪ ,‬מאחר שבבבלי הגירסא )בדיעה‬
‫שאוסרת( היא "ראב"ש"‪ ,‬והלכה כרבי לגבי‬
‫ראב"ש‪ ,‬אבל במקרה שהלך לישון והתנה‪ ,‬צריכים‬
‫להגיע לההיתר דהירושלמי דהתנה מהני )דלהבבלי‬
‫אין כלל מושג של "התנה"(‪ ,‬ולפי הירושלמי הרי‬
‫הגירסא היא "רשב"ג"‪ .‬ומכיון שהלכה כרשב"ג‬
‫לגבי רבי‪ ,‬לכן ב'התנה' פוסקים כרשב"ג‪ ,‬שמותר‬
‫לאכול רק עד קרות הגבר‪.‬‬
‫וממילא אין קושיא כלל למה אדה"ז מחמיר‬
‫כאן‪ ,‬כי כאן הוא מוכרח לפסוק כרשב"ג‪.1‬‬
‫‪ (1‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫מדוע מוכרח אדה"ז לפסוק לחומרא כרשב"ג‪ ,‬והרי בשו"ע‬
‫נפסק שגם כשהתנה יכול לאכול עד עלות השחר? ואדה"ז‬
‫באגה"ת לא בא להחמיר ולהקשות על המתענה‪ ,‬אלא מחפש‬
‫עצות להקל עליו‪ ,‬שלא יזיק לו לבריאותו‪ ,‬ואילו כשפוסק‬
‫כרשב"ג לחומרא‪ ,‬הוא עושה בדיוק להיפך ממה שרצה בפרק‬
‫ג' דאגה"ת‪ ,‬ומה הכריחו לעשות להיפך מהקו הכללי שנקט‬
‫באגה"ת‪ .‬האם רק משום שלדעת כמה פוסקים הלכה כרשב"ג‬
‫לגבי רבי‪ ,‬חיפש אדה"ז דעה זו‪ ,‬שהתוצאה מזה להחמיר על‬
‫המתענה?! הרי אדה"ז היה יכול לפסוק כהשו"ע עד עלות‬
‫השחר )וכמו שפסק בעצמו בסידור בנוגע לי"ז תמוז(‪ ,‬ש"דעת‬
‫רוב הפוסקים" שמותר עד עלות השחר‪ .‬ולכל הפחות‪ ,‬אם לא‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 51‬‬

‫‪52‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫ועפ"ז‪ ,‬מה שמקשה הרי"ס בע' ‪" 75‬המעיין‬
‫בירושלמי ‪ . .‬רואה שהדין של "התנה" אינו גורע או‬
‫מוסיף בזמן ההיתר"‪ ,‬דע"פ המבואר לעיל לא קשה‬
‫כלל‪ ,‬ופשוט‪.‬‬
‫הרב פנחס קארף‬
‫קראון הייטס‬

‫• • •‬
‫בגיליון האחרון )לד( הסכים הרב סנגאוי‪,‬‬
‫שבלשונו של הרבי 'רק עד קריאת הגבר' א"א לומר‬
‫כמו שרצה לומר בגליון שלפני זה‪ ,‬רק כותב דמה‬
‫שכתב הרבי "והמפרש לתמיד" – הנה שם התחיל‬
‫הרבי לבאר ולהסביר אחרת‪ ,‬עיי"ש‪.2‬‬
‫ולכאורה אין הדברים נכונים‪ .‬שהרי בהמפרש‬
‫לתמיד כתב שקרות הגבר הוא 'בשליש הלילה'‬
‫ולא "אחרי שליש הלילה"‪ ,‬ואפשר לומר ש'בשליש'‬
‫אין הכרעה אם בתחילתו או בסופו‪ ,‬וע"כ א"א‬
‫להקל ולומר שכוונתו "אחרי" שליש הלילה ולהקל‬
‫בצומות‪.‬‬
‫והנקודה היא פשוטה‪ ,‬ש'בשליש' הכוונה בתוך‬
‫זמן השליש‪ ,‬והיום מתחיל בנץ החמה‪ ,‬וממילא‬
‫'בשליש' הכוונה לאמצע השליש שאז הוא לערך‬
‫שלש שעות קודם נץ החמה‪ ,3‬ואזי התנאי לצום‬
‫היה מיקל עליו יותר משאר הצומות‪ ,‬עכ"פ לא היה מחמיר‬
‫עליו יותר משאר הצומות‪.‬‬
‫ואם כוונתו‪) ,‬כפי שרצה לפרש בהערות התמימים דאהלי‬
‫תורה יתרו תש"ס‪ ,‬וכן רצה לפרש הרב ש‪.‬ז‪ .‬לבקובסקי בהערות‬
‫התמימים ד‪ 770-‬גליון תב שנה זו( "שצריך ללכת עד הסוף‬
‫ולהחמיר עוד קודם עלות השחר"‪ ,‬שגם בשאר הצומות יכול‬
‫לאכול רק עד קרות הגבר‪ ,‬הרי כבר הראיתי ב"התמים" )גליון‬
‫לד( שזאת לא ניתן לומר‪ ,‬כי בימי הקיץ במדינות הצפוניות‬
‫שעלות השחר בחצות‪ ,‬בוודאי לא התכוון אדה"ז שבי"ז בתמוז‬
‫אפשר לאכול עד קרות הגבר שזמנו לאחר חצות הלילה!‬
‫והעליתי שם עוד כו"כ קושיות‪ ,‬על הביאור הנ"ל‪ ,‬שאין‬
‫אפשרות כלל לאומרו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬ברור‪ ,‬שזמן קרות הגבר הוא רק לענין תעניות של‬
‫תשובה בלבד‪ ,‬כדי להקל על המתענה שלא יזיק לבריאותו‪.‬‬
‫ולגבי שאר התעניות הדין נשאר כבשו"ע וכפסק אדה"ז‬
‫בסידורו שאפשר לאכול עד עלות השחר‪.‬‬
‫‪ (2‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫הביאור בדברי הרבי כתבתי בהמשך אחד‪ ,‬ורק המערכת‬
‫חילקה את זה לשני גליונות‪.‬‬
‫הפירוש במילה "רק" לא זו בלבד שאינו בדוחק‪ ,‬אלא‬
‫אדרבה‪ ,‬בלי הביאור שכתבתי בגליון ה"תמים" יש קושי רב‬
‫בהבנת דברי המפרש לתמיד‪ ,‬כמו שהארכתי ב"התמים"‪.‬‬
‫יעויי"ש‪.‬‬
‫‪ (3‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫והרי הרבי כתב "שליש הלילה לאחר חצות" ולא‬
‫"בשליש"‪ ,‬ולכן אין מקום לומר שהכוונה לאמצע שליש‬

‫‪5/10/2010 6:50:35 PM‬‬

‫שמועיל מדין הירושלמי‪ ,‬הנה מהירושלמי גופא‬
‫צריך להחמיר להתחיל קודם עלות השחר קצת‬
‫)דא"א להקל ולומר כהבבלי שמתחיל מעמוד‬
‫השחר‪ ,‬כי קולא זו גופא דאפשר להתנות הוא‬
‫מהירושלמי(‪.‬‬
‫עוד יש להוכיח ממה שהביא בלקוטי ביאורים‬
‫לתניא )לרב קארף ע"ה( בלשון הרב "לא קשיא‬
‫מאיסור אכילה קודם עלות השחר ‪ . .‬דבאכילה‬
‫לפני עה"ש יש ג' עניני איסור‪ :‬א‪ .‬איסור אכילה לפני‬
‫תפילת שחרית ‪ . .‬וזמן איסור זה מתחיל משהגיע‬
‫זמן תפילה‪ ,‬היינו עה"ש‪ ,‬ולא קודם ‪ . .‬ולכן אינו‬
‫שייך למ"ש באגה"ת"‪.‬‬
‫הנה מכאן רואים בפירוש‪ ,‬ש"ג' שעות קודם הנץ‬
‫החמה" הוא קודם עלות השחר‪ ,‬שלכן‪ ,‬ודווקא בגלל‬
‫זה אין שייך שם הבעי' דאכילה קודם התפילה‪.4‬‬
‫הרב שניאור זלמן הלוי לבקובסקי‬
‫קראון הייטס‬

‫• • •‬
‫הואיל ולאחרונה נתעוררו כו"כ בשיטת אדה"ז‬
‫בענין עלות השחר‪ ,‬הנה ראשית כל – זמן עלות‬
‫השחר נוגע לדינים רבים‪ ,‬ורבים מהם דאורייתא‪:‬‬
‫א‪ .‬סוף זמן מצוות בלילה‪ ,‬כגון‪ :‬ק"ש של ערבית‪,‬‬
‫תפילת ערבית‪ ,‬ספירת העומר בברכה‪ ,‬סיפור יציאת‬
‫מצרים בליל ט"ו ניסן‪ ,‬קריאת המגילה בלילה‪ ,‬סוף‬
‫הלילה לענין קרבנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬זמן חלות דינים וחיובים שונים‪ :‬נט"י‬
‫שחרית‪ ,‬חיוב ברכות השחר וברכות התורה‬
‫שעד הנץ‪ .‬ובזה הרבי בא לבאר את המפרש שכתב "בשליש"‬
‫שכוונתו – "שליש הלילה לאחר חצות"‪.‬‬
‫החשבון‪ 17 :‬שעות לילה‪ ,‬שליש הלילה הוא ‪ 5‬שעות‬
‫וארבעים דקות‪ ,‬נשארו ‪ 2‬שעות וחמישים דקות עד הנץ‪,‬‬
‫ובלשה"ק של הרבי‪" :‬הרי זה לערך )וכהל' באגה"ת כג'( ג"ש‬
‫לפני נה"ח"‪.‬‬
‫‪ (4‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫בסוף הביאור הזה כתב הרבי‪" :‬מה שהצריך ב"אגרת‬
‫התשובה" שם להפסיק שלש שעות לפני נ"ה – צ"ע‪ ,‬ואכ"מ"‪.‬‬
‫עכלה"ק‪ .‬כלומר‪ ,‬הדברים האלו עם הצ"ע נכתבו לפני הביאור‬
‫השני שבו הרבי מבאר את החישוב של כ‪-‬ג' שעות לפני הנץ‬
‫החמה‪ .‬וממילא אין קושיא על דברי‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬והוא העיקר‪ ,‬הרי פשוט וברור שכשלוש שעות לפני‬
‫הנץ החמה בימי החורף במקום מושבו של אדה"ז‪ ,‬הוא לאחר‬
‫זמן עלות השחר לפי השיטה של ‪ 120‬דקות )שפסק הגרא"ח‬
‫נאה(‪ .‬כי עלות השחר הוא כחצי שעה לפני כן‪ .‬ונוסף לכל‬
‫ההוכחות שהביא הגרא"ח נאה שעלות השחר לשיטת אדה"ז‬
‫היא "‪ "120‬דקות‪ ,‬הרי הוכחנו בעליל מעוד מקומות שכך היא‬
‫שיטת אדה"ז‪ .‬אשר על כן‪ ,‬לא יתכן‪ ,‬שכאן יפרשו את שיטת‬
‫אדה"ז שעלה"ש הוא לפי שיטה אחרת‪ ,‬באופן שסותר את‬
‫עצמו‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 52‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫למי שלא ישן‪ ,‬איסור עשיית דברים שונים לפני‬
‫התפילה‪.‬‬
‫תחילת זמן מצוות הנוהגות ביום‪ ,‬כגון‪ :‬ק"ש‪,‬‬
‫תפילה‪ ,‬לולב‪ ,‬שופר‪ ,‬הלל‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫אשר לכן‪ ,‬כשישנו איזה ספק בהגדרת זמן זה‪,‬‬
‫אין להקל ח"ו‪.‬‬
‫דוגמא לדבר יש להביא מענין זה עצמו‪ .‬דהנה‪,‬‬
‫ענין זה אם עה"ש הוא ‪ 120‬דקות לפני נץ החמה‬
‫או ‪ ,72‬תלוי במחלוקת כמה הוי שיעור מיל‪ ,‬וכמו‬
‫שביאר דבר זה אדה"ז בארוכה )בסי' תנט סעיף‬
‫יא – ראה שערי ציון להגרא"ח נאה ע' צד הערות‬
‫‪ .(14-15‬והנה‪ ,‬אף שהכריע אדה"ז )בסי' תנט‬
‫שם( כהדיעה שמיל הוא כד דקות‪ ,‬וממילא עפ"ז‬
‫עה"ש הוא ‪ 120‬דקות קודם נה"ח‪ ,‬מ"מ באו"ח‬
‫סי' קפד ס"ד סתם בהדיא כהדיעה שמיל הוא יח‬
‫דקות )וממילא עלות השחר הוא ‪ 72‬דקות קודם‬
‫נץ החמה(‪ .‬ואף בסי' תנט )שם( כתב שיש להחמיר‬
‫כדיעה זו‪ ,‬שמיל הוא י"ח דקות אא"כ יש הפסד‬
‫מרובה‪ .‬ואין זה רק "לכתחילה" או "הידור"‪.‬‬
‫לאידך גיסא‪ :‬בסי' רמט ס"ג ובסדר הכנסת‬
‫שבת סתם כהדיעה ששיעור מיל הוא כד דקות‬
‫ואין חולק‪ .‬וכל המעיין יראה שכל אימת שהמדובר‬
‫לענין חומרא דברכה לבטלה )סקפ"ד ס"ג( או דחמץ‬
‫)סתנ"ט ס"י( יש להחמיר‪ ,‬ולחוש להדיעה של י"ח‬
‫דקות )אא"כ בהפסד מרובה‪ ,‬ולכן ציין בסקפ"ד‬
‫לסי' תנט – להראות אימתי יש להקל(‪ .‬ומסיבה זו‬
‫גם סתם בסידורו סדר הכנסת שבת כהדיעה שמיל‬
‫הוא כד דקות – כי התם אין בדבר שום קולא‪,‬‬
‫ואדרבה – חומרא‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫)ולא כמו שכתבו כמה‪ ,‬שבסידור הכריע לגמרי‬
‫כהדיעה שמיל הוא כ"ד דקות‪ ,‬כי דרכו בסידור‬
‫לקצר ולסמוך על המפורש(‪.‬‬
‫משא"כ בסי' רמט דקאי במילתא דחששא‬
‫דרבנן‪ ,‬אין להחמיר כל כך‪.‬‬
‫ועל כן‪ ,‬כיון שזמן עלות השחר הוא חומרא‬
‫לכאן ולכאן‪ ,‬יש להחמיר ולחוש גם להדיעה שזמנו‬
‫‪ 72‬דקות קודם הנץ החמה‪ ,‬אא"כ בהפסד מרובה‬
‫שאז יש להעמיד על עיקר הדין‪.‬‬
‫]ועפ"ז יש לומר במה שנסתפקו )בס' פסקי‬
‫אדה"ז בהלכות או"ה סי' סט ס"ו קרוב לסופו(‬
‫דמשמע מדברי אדה"ז כבסי' רנג סי"ג ושם בקו"א‬
‫סק"ב‪ ,‬ששיעור מיל הוא יח דקות‪ ,‬כי בצלי' שיעור‬
‫מיל הוא כמאכל בן דרוסאי‪ ,‬וכ' מהרי"ל אחי‬
‫אדה"ז בספרו שארית יהודא )על יו"ד סי' סט‬
‫סקל"ז(‪ ,‬שלהסוברים שמאכל בן דרוסאי הוא‬
‫שליש בישולו היינו משום דסבירא להו ששיעור מיל‬
‫הוא יח דקות‪ ,‬אבל להסוברים שהוא כד דקות א"כ‬
‫מאכל בן דרוסאי הוא חצי בישולו –‬

‫‪5/10/2010 6:50:35 PM‬‬

‫‪53‬‬

‫וע"כ הי' אדה"ז צריך לעשות עיקר מן הדיעה‬
‫שמאכל בן דרוסאי הוא חצי בישול‪ ,‬ולמה עשה‬
‫איפכא – להחזיק עיקר מן הדיעה שמאכל בן‬
‫דרוסאי הוא שליש?‬
‫אבל להמבואר כאן מובן‪ ,‬שכיון שהוא חששא‬
‫בלבד )שמא יחתה( הקילו )ע"ש בקו"א(‪ ,‬משא"כ‬
‫בברכה וחמץ שהם ספק במציאות‪.‬‬
‫והרי לנו שיש ומקילים כהדיעה שמיל הוא י"ח‬
‫מינוטין‪ ,‬והיינו שעלות השחר הוא ‪ 72‬דקות קודם‬
‫הנץ החמה‪ ,‬ומ"מ עלות השחר ‪ 120‬דקות הוא עיקר‬
‫להלכה‪ ,‬ויש להאריך בזה עוד‪ ,‬ואכ"מ[‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬לכל האמור מובן שאין הוכחה שעלות‬
‫השחר זמנו הוא אך ורק ‪ 120‬דקות קודם נץ החמה‪,‬‬
‫כי לחומרא אזלינן הכא והכא )ובחשש דרבנן –‬
‫לקולא(‪ ,‬ואם המצא תמצא ראי' לשיטה אחת – יש‬
‫לברר אם זהו לחומרא‪ ,‬ואם לאו – האם זהו מפני‬
‫דאיירי הכא בחשש גרידא מד"ס‪.‬‬
‫אשר לכן‪ ,‬אין מאגה"ת פ"ג ומדיני ספה"ע‬
‫שבסידור‪ ,‬וכן מהתוועדות ש"פ בלק תשכ"ד שום‬
‫ראי' לאחד מן הצדדים – שהרי בתענית‪ ,‬ובספק‬
‫ברכה לבטלה – יש להחמיר‪ .‬זהו היסוד והעיקר‬
‫שהכל צריך ליסמך עליו‪.‬‬
‫*‬
‫אלא שבשולי הדברים יש להוסיף‪ :‬הר' יעקב‬
‫סנגאוי שי' קובע שגם בניו יורק עלות השחר היא‬
‫בחצות ליל י"ז תמוז )בחלק מן השנים(‪ ,‬וראי' לדבר‬
‫משיחת ש"פ בלק תשכ"ד‪ ,‬שההגבלה על שתיית‬
‫לחיים ד' פעמים בטלה רק עד חצות ליל י"ז תמוז‬
‫– אך זהו מראה לסתור‪ ,‬כי אדרבה הו"ל לאסור‬
‫אכו"ש לגמרי )ולא רק לחיים( אחר חצות )וכיון‬
‫שאין לנו לשון הרב המדוייק בודאי אין להוכיח‬
‫דבר(‪.5‬‬
‫גם מדיני ספה"ע שבסידור והגהת הצ"צ לספור‬
‫קודם חצות‪ :‬הרב סנגאוי קובע שזהו מטעם זמן‬
‫עלות השחר‪ ,‬אבל בהתוועדויות תשי"ז שיחת‬
‫אחש"פ סעיף ע' משמע כמ"ש הר"ל רסקין )בסידור‬
‫רבינו הזקן ע' תרסה( שכ"ק אדמו"ר שליט"א נזהר‬
‫בזה אף בניו יורק‪ .‬ושם גם לשיטת הרי"ס אין זה‬
‫זמן עה"ש )עד שהקיץ בשיאו( ‪.6‬‬
‫‪ (5‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫והרי הרבי ציין בדבריו מילתא בטעמא "וכדברי אדה"ז‬
‫בסידורו‪ ,‬שבמדינות אלו הצפוניות מתחיל צום י"ז בתמוז‬
‫בחצות" )ציטוט מ"ציונים מקורות והערות לסידור רבינו‬
‫הזקן"‪ ,‬עמ' תרכה(‪.‬‬
‫‪ (6‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫בשיחת אחש"פ הנ"ל מובא שהרבי אמר שצריך להזדרז‬
‫בגלל ספה"ע‪ ,‬אבל לא נאמרה שם הסיבה‪ ,‬כך שמשם אין ראיה‬
‫)אולי התארכה ההתוועדות‪ ,‬והיה חשש שתתארך עוד‪ ,‬עד‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 53‬‬

‫‪54‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫עוד זאת‪ ,‬לשיטת הרי"ס הי' צריך הצ"צ‬
‫)אדה"ז( להגי' את התיבות ח"י אייר‪ ,‬דלא ליפוק‬
‫מיני' חורבא‪ ,‬והי' יכול לתקן זאת בהוספת תיבות‬
‫ספורות להגהתו‪ :‬או שיספור אחר חצות שהוא זמן‬
‫עלות השחר בכמה שנים‪.7‬‬
‫אף מביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א לאגה"ת‬
‫אין שום ראי'‪:‬‬
‫א‪ .‬זה שהתיבות "לאכול מעט כג' שעות לפני נץ‬
‫החמה" הם קולא )לקו"ש חל"ט ע' ‪ ,(197‬אין הפירוש‬
‫שהם קולא הלכתית‪ ,‬אלא קולא מציאותית‪ ,8‬וכמו‬
‫התיבות "שיכול לדחותן )הצומות( לימים הקצרים"‬
‫דסמיך לי' בביאור כ"ק אד"ש‪ ,‬שודאי אין בזה שום‬
‫קולא הלכתית‪ ,‬אלא רק שמצד שדחה התענית לימי‬
‫החורף תהי' קולא מצד המציאות )ודלא כלהתענות‬
‫"עד אחר חצות היום" שהיא קולא מצד הדין אבל‬
‫זהו – כפי שכותב כ"ק אדמו"ר שליט"א – לתשלום‬
‫דג' פעמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬המפרש בתמיד )כו‪ ,‬א( שכתב דקרות הגבר‬
‫הוא בשליש הלילה לאחר חצות – אין הכוונה ב'‬
‫שעות זמניות אחר חצות )ודלא כמו שהבין הרי"ס(‬
‫דא"כ הול"ל "בתחילת שעה י"א" או "סוף שעה‬
‫יו"ד" ולא לכתוב בלשון רמזים‪ .‬אך ברור שכוונתו‬
‫לב' שעות אחר חצות שהוא סיום השליש השני‬
‫בהלילה או תחילת שליש השלישי‪.‬‬
‫ולכן נקט בלשון "שליש" )ולא סוף שעה שמינית‬
‫וכיו"ב( – כי כוונתו לבאר שזמן קריאת הגבר היא‬
‫בסיום כל שליש‪ ,9‬וכפי שמוזכר בקיצור במכתב‬
‫כ"ק אד"ש שהביא הרי"ס – נדפס בכ"מ ובלקו"ש‬
‫הזמן דעלות השחר לשיטת אדה"ז(‪.‬‬
‫‪ (7‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫המילים "או שיספור לאחר חצות"‪ ,‬הן הגהה על הקטע‬
‫שמדבר בענין ספירת העומר‪ ,‬לא לספור במדינות הצפוניות‬
‫לאחר חצות‪ ,‬כי אז מתחיל עלות השחר‪ ,‬ואין צורך להוסיף‬
‫מילים‪ ,‬כי בזה עסקינן ]ולהעיר‪ ,‬שהקיצור ישובח‪ ,‬בפרט‬
‫כשמדובר על הגהה בתוך הסידור עצמו בכתב יד[‪.‬‬
‫‪ (8‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫זו בפירוש קולא הלכתית‪ ,‬וכמו שציין הרבי "ראה או"ח‬
‫שם ]תקס"ח[ סעיף ג' ובמג"א שם סקי"ג"‪.‬‬
‫וכך כתוב בשו"ע שם‪" :‬מי שנדר להתענות כך תעניות‪,‬‬
‫יכול לדחותם עד ימות החורף )ויכול ללות יום ארוך ולשלם‬
‫יום קצר‪ ,‬דכל א' מקרי יום("‪ .‬ובמג"א שם‪" :‬יכול לדחותם –‬
‫וכ' בפסקי מהרא"י דה"ה מי שחייב תענית מכח תשובה יכול‬
‫לדחותו עכ"ל‪ ,‬וצ"ע דיתחייב להתענות מיד דשמא ימות קודם‬
‫לכן‪ ,"...‬עיי"ש‪ ,‬שמדברי המג"א משמע שלא יכול לדחות‪.‬‬
‫יוצא איפוא‪ ,‬שלדחות לימים הקצרים‪ ,‬זו קולא הלכתית‪,‬‬
‫וכמו כן‪ ,‬יכול לאכול כשלוש שעות לפני הנץ‪ ,‬זו קולא הלכתית‪.‬‬
‫‪ (9‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫והיכן מצינו שהתרנגול קורא שעתיים לפני חצות הלילה‪,‬‬
‫בסוף שליש ראשון‪ .‬ועוד ‪ -‬הכיצד חצות הלילה מסתדר עם‬
‫"סיום כל שליש"‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:36 PM‬‬

‫שם ע' ‪.(225‬‬
‫]ומלבד זה הוא קורא הגבר בחצות כמ"ש בזהר‬
‫שהובא במכ' הנ"ל[‪.‬‬
‫ג‪ .‬מזה מובן שאין צורך לשבש הפירוש במכתב‬
‫הנ"ל "רק עד קריאת הגבר )ודלא כפסק השו"ע‬
‫סתקס"ד(‪ .‬ולמפרש בתמיד וכו'" –‬
‫אלא כפשוטו‪ ,‬שתיבת "רק" קאי גם על המפרש‬
‫בתמיד‪ ,‬דכיון שקרות הגבר היא בסוף שעה שמינית‬
‫לדידי' – א"כ זהו שעתיים קודם עלות השחר שהוא‬
‫סוף שעה עשירית )‪ 120‬דקות לפני נץ החמה(‪.‬‬
‫וכוונת אדה"ז שיכול לדחות התענית לימי‬
‫החורף או להתענות בימי הקיץ אם יתנה ויאכל‬
‫בלילה‪ ,‬שאז כיון שהלילה קצר )יו"ד שעות של‬
‫ששים דקות( א"כ כל שעה זמנית היא ‪ 50‬דקות‪,‬‬
‫וא"כ סוף שעה שני' אחר חצות ) – שעה שמינית‪,‬‬
‫ארבע שעות זמניות לפני נץ החמה( הם מאתים‬
‫דקות שהם כג' שעות )‪ 180‬דקות( לפני נץ החמה‬
‫)וזהו דיוק לשון כ"ק אדמו"ר שליט"א שם "הרי זה‬
‫לערך )וכהל' באגה"ת כג'( ג' שעות לפני נה"ח"‪.10‬‬
‫ד‪ .‬עפ"ז מובן‪ 11‬שהמפרש בתמיד לא חולק על‬
‫‪ (10‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫א‪ .‬היכן מוזכר קיץ בפ"ג דאגה"ת?‬
‫ב‪" .‬וגם יכול לאכול‪ "...‬בא בהמשך ל"ויכול לדחותן לימים‬
‫הקצרים בחורף‪ ,"...‬ולא כפי שרצה להמציא פירוש חדש‬
‫ש"וגם יכול לאכול‪ "...‬מדובר בקיץ‪ ,‬בימים הארוכים‪ .‬הגע‬
‫עצמך‪ ,‬אדה"ז מחפש עצות להקל את התענית‪ ,‬כדי שהתענית‬
‫לא תזיק לו לבריאות‪ ,‬והיתכן שאדה"ז ייעץ לו לצום בימי‬
‫הקיץ הארוכים‪ ,‬שמהזריחה לשקיעה אורך היום ‪ 17‬שעות‬
‫)כפי שכתב אדה"ז בפסקי הסידור בענין ס"ז ק"ש(‪ ,‬והוסף על‬
‫זה עוד שלוש שעות לפני הזריחה‪ ,‬ועוד שעה לאחר השקיעה עד‬
‫צאת הכוכבים‪ ,‬שהם ‪) 21‬עשרים ואחד( שעות להתענות‪ ,‬והאם‬
‫לזה התכוון אדה"ז להקל על המתענה שלא יזיק לו?!‬
‫הדברים שנכתבו באגה"ת פשוטם כמשמעם‪ ,‬מדובר על‬
‫הימים הקצרים בחורף‪ ,‬במקום מושבו ברוסיה‪ ,‬שמשך היום‬
‫הוא ‪ 7‬שעות מהזריחה לשקיעה‪ ,‬ובתוספת שלוש שעות לפני‬
‫הזריחה‪ ,‬ועוד מעט יותר מחצי שעה מהשקיעה עד צה"כ )עיין‬
‫ב'סדר הכנסת שבת'(‪ ,‬שהם ‪ 10‬וחצי שעות של תענית‪ ,‬זה נקרא‬
‫להקל עליו שלא יזיק לו לבריאות‪) .‬חצי מהזמן הנ"ל‪ ,‬וד"ל(‪.‬‬
‫ואם בכל זאת ירצה לפרש שאדה"ז כתב את דבריו ליושבי‬
‫אה"ק‪ ,‬ולא לאנ"ש במקום מושבו )שזה לכשעצמו דבר פלא(‪,‬‬
‫הרי יוצא‪ ,‬לפי זה‪ ,‬שאדה"ז מחמיר על המתענה תענית של‬
‫תשובה‪ .‬כי על פי השו"ע אפשר לאכול עד עלות השחר‪ ,‬ואפילו‬
‫לשיטה של "‪ "120‬דקות במעלות‪ ,‬שזמנו ‪ 2‬שעות וארבעים‬
‫דקות לפני הנץ החמה‪ ,‬ואילו לפי החשבון שלו יוצא שאפשר‬
‫לאכול רק ‪ 200‬דקות שהם ‪ 3‬שעות ועשרים דקות לפני הנץ‬
‫החמה‪ ,‬כלומר מחמיר עליו עוד ‪ 40‬דקות‪ ,‬על הזמן שמותר ע"פ‬
‫השו"ע‪ ,‬לדעה המקדימה ביותר )"‪ 120‬דקות"(‪ ,‬והלזה נקרא‬
‫שאדה"ז מחפש להקל עליו שלא יזיק לו הצום לבריאותו?!‬
‫‪ (11‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫לאחר כל הקשיים בביאוריו‪ ,‬ברור שהפירוש בדברי‬
‫המפרש הוא כמו שביארתי ב"התמים" )לג‪-‬לד(‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 54‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫כל הראשונים כולם שזמן קריאת הגבר הוא קודם‬
‫לעה"ש )אלא שהמפרש בתמיד קצב בדיוק את‬
‫זמנו(‪ ,‬וכמו שהאריך הר"מ קורנוויץ בגליון הערות‬
‫הת' ואנ"ש ‪ 770‬גליון י"ב שנה זו‪.‬‬
‫)ואפילו את"ל הכי שהמפרש בתמיד החליט‬
‫לחלוק על כולם כאחד‪ ,‬ה"ז מן התימה שאדה"ז‬
‫מחזיק דווקא בשיטתו‪ ,‬כדי להקל התענית(‪.‬‬
‫ה‪ .‬מבאר שמ"ש אדה"ז "לאכול מעט כג' שעות‬
‫לפני נץ החמה" הוא כי איירי אחר עה"ש‪ ,‬וכבר‬
‫אסור לאכול )על הדם –( לפני התפילה‪ ,‬ורק מעט‬
‫לחיזוק גופו מותר‪ .‬ע"כ תו"ד‪.‬‬
‫אבל אין צריך לזה‪ ,‬שהרי כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫מבאר )הובא בלקו"ש שם ע' ‪ .224‬ובכ"מ( שישנו‬
‫איסור לאכול בלילה אם ישן וקם מחצות הלילה‬
‫ואילך‪ .‬אא"כ עושה זאת לרפואה‪ ,‬לכוין דעתו‬
‫וכיו"ב‪ .‬ע"כ‪ .‬ולפי זה א"ש מ"ש "מעט"‪ ,‬דהוי רק‬
‫לרפואה או לכוון‪.‬‬
‫או‪ ,‬כמובא שם‪ ,‬כיון שישנם דיעות בפוסקים‬
‫)ה"ג‪ ,‬הובא במ"מ הל' תעניות פ"א ה"ח‪ ,‬וכן דעת‬
‫המגיד משנה להחמיר כשיטתו‪ ,‬ולכאורה כן שיטת‬
‫הרמב"ם אליבא דהמ"מ( דהתנה לא מהני‪ ,‬אם‬
‫מתענה ביום וישן שינת קבע‪ ,‬ואף שפסק בשו"ע‬
‫)סתקס"ד( דלא כדבריהם‪ ,‬מ"מ ראויים הם שלא‬
‫ימלא כרסו בשעה זו‪.‬‬
‫)ולכן גם אם נניח שאדה"ז דעתו להיתר בנוגע‬
‫לאכילה בלילה למי שישן וקם )ע"ש במכתב(‪ ,‬מ"מ‬
‫יאכל מעט(‪.‬‬
‫ועוד יש להעיר עוד כו"כ בדברי הרי"ס אלא‬
‫שקצרה היריעה ואסתפק רק בקיצור נמרץ על‬
‫חידוש גדול שלו‪:‬‬
‫ו‪ .‬כותב שבמדינות הצפוניות שהשמש לא‬
‫נמצאת במרחק ‪ 26‬מעות מן האופק )הצפוני בעונת‬
‫הקיץ(‪ ,‬על כן אי אפשר לחשב בין עלות השחר‬
‫כפשוטו )שהחמה מתקרבת אל האופק מן ‪26‬‬
‫מעלות(‪ ,‬שהרי לא נתרחקה כל כך – אלא מחצות‪,‬‬
‫שאז עכ"פ זהו המרחק המירבי שהגיעה אליו‪,‬‬
‫שחוזרת ומתקרבת אל האופק‪ ,‬היינו רגע אחר‬
‫חצות הוי כבר עלות השחר‪.‬‬
‫אבל צריך בירור בכל זה‪ ,‬אם לא לדון מקומות‬
‫אלה כדין מקומות שאין להם לילה או יום‪ ,‬דאזלינן‬
‫בתר המדינות הדרומיות להן‪ ,‬העומדות תחת אותו‬
‫קו אופק )כמבואר כל זה באג"ק ח"ב ע' צד‪ ,‬וש"נ(‪,12‬‬
‫‪ (12‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫מה יש לברר‪ ,‬לאחר שאדה"ז פתר את הבעיה ופסק‬
‫באופן חד משמעי‪ ,‬שבימי הקיץ עלות השחר מתחיל בחצות‬
‫הלילה במדינות הצפוניות‪ ,‬ובפירוש לא הולכים אחר המדינות‬
‫הדרומיות להן‪ .‬דאם כן‪ ,‬עלות השחר לא יהיה בחצות הלילה‪,‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:37 PM‬‬

‫‪55‬‬

‫ואכ"מ‪.‬‬
‫ותן לחכם ויחכם עוד‪ ,‬ואת והב בסופה‪.‬‬
‫הרב אורי למברג‬
‫חיפה‪ ,‬אה"ק‬

‫• • •‬
‫להלן תגובותי על מאמרו של הרי"ס והוכחותיו‬
‫בגליון הקודם‪:‬‬

‫א‪ .‬ההוכחה מאגה"ת פ"ג‬
‫הנה הרב י‪.‬ס חזר להחזיק בשיטתו כי כוונת‬
‫כ"ק אד"ש לבאר כי שיטת אדה"ז בתניא היא כי‬
‫קריאת הגבר הוא לאחר עה"ש‪ ,‬וכדי לתרץ את מה‬
‫שקשה בדבריו‪ ,‬דמפורש בכל הראשונים כי קריאת‬
‫הגבר איננה קודם עה"ש אלא בודאי קודם לכן‪,13‬‬
‫כתב שיש לחלק בין תענית סתם לתענית תשובה‬
‫ובתענית תשובה מחפשים עצות כדי להקל על‬
‫התענית ולכן בחר אדה"ז לסמוך על דעת יחיד דעת‬
‫המפרש בתמיד דע"פ אין הכרח שקריאת הגבר‬
‫תהיה לפני עה"ש אלא זמנה תלוי בשליש הלילה‬
‫אחר חצות‪.‬‬
‫וכן ע"פ ביאורו כתב לחדש דיוק נפלא בלשון‬
‫אדה"ז 'ויכול לאכול מעט'‪ ,‬דהא שיכול לאכול רק‬
‫מעט הוא מפני שכבר עלה השחר‪ ,‬ואז כבר אסור‬
‫לאכול‪ ,‬וכדי להקל על המתענה תענית תשובה‬
‫התירו לו לאכול אבל רק מעט‪.‬‬
‫והנה ממקום שסיים – הפתח‪ ,‬דהנה מצאנו‬
‫באג"ק‪ 14‬ח"ג עמ' עה שאת השאלה שרצה לתרץ‬
‫כבר נשאל כ"ק אד"ש והיא כיצד יתאימו דבריו‬
‫של אדה"ז 'וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני‬
‫נ"ה'‪ ,‬עם הדין שאסור לאכול אחר עה"ש‪ ,‬ורבינו‬
‫לא תירץ כדיוקו של הרב י‪.‬ס אלא השיב‪ 15‬א‪ .‬דמצד‬
‫האיסור לאכול קודם התפילה איסור זה חל רק‬
‫לאחר עה"ש ואילו אדה"ז מדבר בתניא קודם‬
‫עה"ש‪ .‬ב‪ .‬מצד הא שישן קודם התענית צ"ל דמיירי‬
‫דהתנה‪ .‬ג‪.‬מאריך לבאר את שיטת אדה"ז בנוגע‬
‫למובא בזוהר דהאוכל קודם התפילה מוסיף כח‬
‫אלא אח"כ‪ ,‬וזה אינו‪ ,‬דאדה"ז כתב בפירוש שעלות השחר‬
‫מתחיל בחצות הלילה‪.‬‬
‫והמכתב שמציין אליו‪ ,‬עוסק "במקומות שהיום )והלילה(‬
‫מתארך יותר מכ"ד שעות" ואין זה שייך לנדו"ד‪.‬‬
‫‪ (13‬עיי"ש מה שהארכנו בביאור שיטת הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ (14‬ופלא שנעלם מכתב זה מהרב י‪.‬ס שהרי בלקו"ש‬
‫חכ"ב‪ ,‬שיעורים בספר התניא ושערי הלכה ומנהג‪ ,‬נדפס מכתב‬
‫זה בסמיכות למכתב עליו הוא בונה את בנינו‪.‬‬
‫‪ (15‬תמצית הדברים בלבד‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 55‬‬

‫‪56‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫בס"א אי מיירי דוקא אחר עה"ש וא"כ אין קושיה‬
‫על המבואר בתניא ואם סובר שזמנו מחצות‪ ,‬י"ל‬
‫דיש כמה אופנים דמתירים‪.‬‬
‫והנה כל מעיין יראה דמפורש בדברי כ"ק אד"ש‬
‫שדברי אדה"ז שיכול לאכול ג' שעות קודם נ"ה‬
‫מדובר קודם לעה"ש‪ ,‬וא"כ נפל הבניין כולו‪ ,‬שהרי‬
‫רבינו ביאר את שיטתו במפורש שהאמור באגרת‬
‫התשובה הוא קודם עה"ש‪ .‬ובודאי שכך היא כוונתו‬
‫גם במכתב באג"ק חי"ח עמ' תקנז כשביאר את‬
‫שיטת אדה"ז ע"פ הירושלמי‪ ,‬וא"כ גם כ"ק אד"ש‬
‫סובר כי קריאת הגבר היא קודם עה"ש‪.16‬‬
‫וא"כ דזמן קריאת הגבר הוא קודם עה"ש ע"פ‬
‫שיטת כ"ק אד"ש מוכרחים לאמר דלא סבירא ליה‬
‫כי עה"ש הוא מ‪ 120‬דק' כמבואר באריכות בתגובה‬
‫הקודמת‪ .‬אלא או ‪ 90‬או ‪ 72‬וכך מסתבר יותר‬
‫עיי"ש‪.‬‬
‫וכן נראה מוכח מביאורי כ"ק אד"ש על‬
‫אגה"ת שעליהם בנה הנ"ל את בנינו‪ ,‬דבאם היה‬
‫מצטט את תחילת הדברים היה מתבטל הבנין‪,‬‬
‫וזלה"ק 'רבינו מחפש כל מיני אופנים כדי להקל על‬
‫השלמת התעניות ]'ויכול לדחותן לימים הקצרים‬
‫כו'' )ראה או"ח שם ]סתקס"ח[ סעיף ג' ובמג"א‬
‫שם קי"ג( 'וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני‬
‫נץ החמה' )ראה להלן עמוד ‪] 1174‬והוא המכתב‬
‫שהובא לעיל מאג"ק ח"ג[(‪ ,'...‬הנה כ"ק אד"ש‬
‫ביאר בסוגרים מהי ההקלה שמצא אדה"ז כפי‬
‫שמובן גם מהסוגרים הראשונות דהמ"א שאליו‬
‫מציין דן בשאלה האם מותר לדחות תענית תשובה‬
‫ומביא דעות הפסוקים דשקו"ט בזה‪ .‬וכן הוא‬
‫בעניין האכילה כג' קודם נ"ה דבסוגרים מבאר מה‬
‫ההקלה בזה וא"כ מדציין למכ' הנ"ל בח"ג מובן‬
‫שהקולא היא לא שיכול לאכול אחר עה"ש )דזה‬
‫אינו כמבואר שם( כפי שרצה הרב י‪.‬ס ללמוד‪ ,‬אלא‬
‫ההקלה היא דתנאי מועיל אף בישן ושאף לשיטת‬
‫הזוהר יש מקום להקל‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אם אין הדברים מספיקים נראה שאף‬
‫מהמכתב בחלק ח"י מוכח דכן ס"ל לרבינו‪ ,‬דהנה‬

‫כדי להבין את הדברים כדבעי נעתיק את דברי‬
‫אדה"ז כפי שנדפסו בסידור ולאחריהם את הגההת‬
‫הצ"צ‪.‬‬
‫'בליל שני של פסח מתחילין לספור ספירת‬
‫העומר תיכף אחר תפילת ערבית אך יש מי שאומר‬
‫שהבא בסוד ה' יש לספור אחר שגמר כל הסדר‬
‫בח"ל והמקדים לברך ולספור מיד אחר התפילה‬
‫מוקדם לברכה ואם שכח ולא ספר בלילה סופר ביום‬
‫בלא ברכה כנודע‪ .‬וזמן התחלת עמוד השחר מח"י‬
‫אייר ואילך במדינות אלו הצפוניות הוא בחצות‬
‫הלילה לכך אין לספור אחר חצות בלא ברכה‪ .‬וזמן‬
‫עמוד השחר נמשך כך עד י"ז בתמוז ועד בכלל ולכן‬
‫משהגיע חצות ליל יז בתמוז אסור לאכול'‪.‬‬
‫ובהגהת הצ"צ כותב ג' טעמים מדוע להקדים‬
‫הספירה לסדר וז"ל 'דלפי הדין אסור לאכול עד‬
‫שיספור ומה גם שבכל אורך הסדר קרוב הדבר‬
‫שישכח מלספור או שיספור אחר חצות'‪.‬‬
‫והנה דברי הצ"צ שחוששים שמא יספור אחר‬

‫‪ (16‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫המכתב שמביא‪ ,‬לא קרא אותו עד הסוף‪ ,‬ושם כתוב‬
‫בפירוש‪ ,‬וזלה"ק‪" :‬מה שהצריך באגה"ת שם להפסיק שלש‬
‫שעות לפני )עה"ש( ]נה"ח[ – צ"ע‪ ,‬ואכ"מ"‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫מכתב זה הוא מתאריך כ"ב שבט תש"ט‪ ,‬ובו הרבי נשאר‬
‫בצ"ע‪ .‬והיא משנה ראשונה‪.‬‬
‫אח"כ בשלהי שנת תשי"ט )יותר מעשר שנים אח"כ( כתב‬
‫הרבי תשובה להרב נתן נטע זובער‪ ,‬בו מבאר הרבי את החישוב‬
‫לפי המפרש בתמיד‪ .‬וזו משנה אחרונה‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬כל פליאותיו נעלמו והיו כלא היו‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬ההוכחה מדברי הרבי במקומה עומדת‪ ,‬ששיטת‬
‫אדה"ז בעלות השחר היא ‪ 120‬דקות‪.‬‬

‫‪ (17‬והנה הרב הנ"ל רצה לתרץ הצע"ק דרש"י מיירי על‬
‫קריאת הגבר הראשונה וע"פ הזוהר זמנה הוא בחצות וא"כ‬
‫ע"פ אין מקום לדברי רש"י שהרי יש זמן רב בין חצות לעה"ש‪,‬‬
‫ואין דבריו נכונים כפי שכבר כתבתי בתגובה הקודמת ואין לי‬
‫אלא להעתיק את הדברים שוב 'ואם יהיה מי שירצה לדחוק כי‬
‫הכוונה כאן היא לתחילת קריאת הגבר כפי שמחלק כ"ק אד"ש‬
‫במכתב ודאי טעות בידו כי במשנה חצות הלילה וקריאת הגבר‬
‫הם ב' זמנים שונים‪ ,‬ועוד שהצפנת פענח מהד"ת פח‪ :‬כותב כי‬
‫קריאת הגבר כאן היא לאחר ששילש עיין שם'‪.‬‬
‫‪ (18‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫יעיין בגליון התמים )לד( עמ' ‪ 78‬הערה ‪ 8‬ושם נתבאר‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:38 PM‬‬

‫כתב שעל כך שביאר את שיטת אדה"ז ע"פ דברי‬
‫המפרש בתמיד 'צע"ק‪ 17‬מדברי רש"י ד"ה ולינה‬
‫)זבחים כ‪,‬א( האי פורתא כו'‪.‬‬
‫מהא דהדגיש המילה 'פורתא' משמע דזהו‬
‫הקושי מדברי רש"י‪ ,‬ואילו לפי דברי הרב י‪.‬ס הקושי‬
‫איננו רק מ'פורתא' אלא מעצם שיטתו כי קריאת‬
‫הגבר היא קודם עה"ש‪ ,‬אלא בודאי לא היתה כל‬
‫קס"ד לאמר שזהו לאחר עה"ש ולכן נקודה זאת לא‬
‫מוקשה מדברי רש"י‪.18‬‬
‫ולאחר שראינו מפורש בדברי כ"ק אד"ש כי‬
‫מש"כ באגה"ת ג' שעות קודם נ"ה הוא קודם עה"ש‬
‫ושכן מוכח גם מהמקורות אותם הביא הרב י‪.‬ס‪,‬‬
‫וא"כ המסקנה העולה מדברי אדה"ז באגה"ת פ"ג‬
‫ע"פ ביאורי כ"ק אד"ש היא דלא ס"ל כי עה"ש‬
‫הוא ‪ 120‬דק' קודם נ"ה‪ .‬וכעת נדון בשתי הראיות‬
‫הנוספות שמביא‪.‬‬

‫ב‪ .‬ההוכחה מהגהת הצ"צ‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 56‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫חצות צריכים הסברה – כפי שהאריכו הרבה‬
‫מהאחרונים בזה והובאו חלק מדבריהם בספר‬
‫ויגד משה עמ' רפא – רפג‪ ,‬והנה הרב י‪.‬ס‪ ,‬כדי לבאר‬
‫דברים אלו‪ ,‬רוצה לאמר כי הצ"צ ואדהב"ז סוברים‬
‫כי עה"ש הוא ‪ 120‬דק' קודם נ"ה‪ ,‬וא"כ בכמה שנים‬
‫יצא שקרוב לחצות בליל הסדר הוא זמן עה"ש‪,‬‬
‫ולכן יש בעיה לספור בברכה אז‪.‬‬
‫ולכאורה הדברים מתמיהים ביותר שהרי הם‬
‫לכאורה להיפך מהמפורש בסידור כי זמן עה"ש‬
‫הינו בחצות רק מח"י אייר עד י"ז בתמוז ולא מליל‬
‫הסדר‪.‬‬
‫)כדי לתרץ קושי זה נדחק הרב הנ"ל לאמר כי‬
‫דברי אלו יצאו מפי מאן דהו‪ ,‬והנה כל מעיין מבין‬
‫שאמירה זאת מבהילה ממש‪ ,‬כל רבותינו נשיאנו‬
‫הדפיסו את סידורו של אדה"ז ואף אחד מהם לא‬
‫ראה צורך לתקן טעות של ממש הנוגעת להלכות‬
‫רבות שהכניס 'מאן דהו' בסידור‪ ,‬דבר שקשה‬
‫לקבלו‪ .‬ובפרט שבנוגע להמשך הדברים 'וזמן עמוד‬
‫השחר נמשך כך עד י"ז בתמוז ועד בכלל ולכן‬
‫משהגיע חצות ליל יז בתמוז אסור לאכול' אומר‬
‫כ"ק אד"ש בשיחה שמצטט הרב י‪.‬ס בהמשך דבריו‬
‫שזהו פסק אדה"ז(‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬דאף בגוף התיאוריה שבנה‪ ,‬כי ע"פ‬
‫המבואר בבית רבי ובשער הכולל את המילים 'אך‬
‫יש מי שאומר שהבא בסוד ה' יש לספור אחר שגמר‬
‫כל הסדר בח"ל' הוסיף המהרי"ל נגד רצונו של‬
‫אדה"ז‪ ,‬וכדי שלא יסתרו דברי המהרי"ל הוסיף‬
‫מאן דהו את הפיסקה 'וזמן התחלת עמוד השחר‬
‫מח"י אייר ואילך במדינות אלו הצפוניות הוא‬
‫בחצות הלילה'‪ .‬המעיין בבית רבי יראה כי רק את‬
‫המילים המובאות כאן הוסיף המהרי"ל‪ ,‬וכדי לתקן‬
‫את דבריו הוסיף אדה"ז את הקטע 'והמקדים‪,'...‬‬
‫וא"כ איך לא הוסיף תיקון על המילים 'מח"י אייר‬
‫ואילך'‪ ,‬ואת"ל שאכן ההגה באה לתקן טעות זאת‬
‫דבר שאיננו משמע כלל‪ ,‬עדיין צע"ג מדוע תיקון‬
‫אחד נדפס בסידור והשני לא‪ ,‬אלא בודאי לא מאן‬
‫דהו כתב מילים אלו אלא רבינו הזקן כתבם‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫אף על הסברו בדברי הצ"צ כבר הקשו בכ"מ ‪,‬‬
‫שבאם כוונת הצ"צ היא שחצות הוא עה"ש היה עליו‬
‫לכתוב שיספור אחר עה"ש דהוא חצות‪ ,‬כפי שאכן‬
‫כתוב בסידור בנוגע לח"י אייר ואילך‪ ,‬ועוד שהיה‬
‫צריך לכתוב שלא יוכל לספור בברכה מכיוון שזהו‬
‫אחר עה"ש‪ ,‬אלא בודאי אין זאת כוונתו וכוונתו‬
‫היא כפשוטה שלכתחילה יש לספור קודם חצות‪,‬‬

‫‪ (19‬עיין שו"ת ישיב יצחק לר"י שכטר או"ח סי' יד‪,‬‬
‫ובספר מצוות ספירת העומר פ"ח סי' כח‪.‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:39 PM‬‬

‫‪57‬‬

‫ובביאור הדבר נאמרו ביאורים שונים ואכ"מ‪.20‬‬
‫ובקצרה נאמר כי ניתן לבאר כפי שביארו כבר‬
‫רבים‪ 21‬שהצ"צ סובר כי כשם שתיקנו חכמים‬
‫לקורא ק"ש קודם חצות אף שזמנה עד עה"ש ה"ה‬
‫לעניין ספה"ע‪ ,‬אך הקשו על כך דבשו"ע לא מצינו‬
‫דין כזה‪ ,22‬ומצאנו באחרונים כמה ביאורים בזה‪,‬‬
‫עיין בספרים המצויינים בהערות‪.‬‬
‫אך נראה לאמר דלא שייך להקשות מהמבואר‬
‫בשו"ע לנדו"ד‪ ,‬דאין דין ספירת העומר לאחר הסדר‬
‫דומה לסתם ספירת העומר אחר חצות‪ .‬דכאן‬
‫מיירי שרוצה לספור אחר שיאכל‪ ,‬ובגמ' ברכות ד‪:‬‬
‫'כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא‬
‫אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל‬
‫קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח"כ אקרא‬
‫ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה‬
‫אבל אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת‬
‫אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא‬
‫ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי‬
‫חכמים חייב מיתה'‪.‬‬
‫הנה מובן כי עיקר טעם תקנת חכמים לקרוא‬
‫ק"ש ולהתפלל קודם חצות הוא שמא יאכל‬
‫וירדם‪ ,23‬וא"כ אף אם בד"כ לא חששו חכמים‬
‫‪ (20‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫א‪ .‬גם ב'אוצר מנהגי חב"ד )ניסן( עמ' רנא הבין בפשטות‬
‫את הגהת הצ"צ כפי שביארתי ב"התמים"‪ .‬וכך כתב שם‪:‬‬
‫"וזמן התחלת עמוד השחר מח"י אייר ואילך במדינות‬
‫אלו הצפוניות‪ ,‬הוא בחצות הלילה‪ ,‬לכך אין לספור אחר חצות‬
‫אלא בלא ברכה‪ .‬אך מדברי אדמו"ר הצמח צדק נראה שכבר‬
‫מהיום הראשון יש לספור ספירת העומר קודם חצות הלילה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוסף לזה‪ :‬לא הבנתי ממה נבהל כל כך‪ ,‬הרי אדה"ז‬
‫והצ"צ הוסיפו הגהה על הנדפס בסידור‪ ,‬ותיקנו את התאריך‬
‫במקום ח"י אייר‪ ,‬לליל ב' דחג הפסח‪.‬‬
‫ג‪ .‬ומה ששאל מדוע לא הודפסה בסידורים‪ ,‬אין זה מדוייק‪,‬‬
‫דבסידור 'תורה אור' עמ' קפד כן הודפסה הגהת הצ"צ‪.‬‬
‫ד‪ .‬ומה שהקשה מדוע לא כתב הצ"צ את הטעם שחצות‬
‫הוא עלות השחר‪ ,‬אין זו קושיא‪ ,‬כי ההגהה נכתבה בכתב יד‬
‫על גליון הסדור שהתפלל בו‪ ,‬ואין שום סיבה להאריך ולהוסיף‬
‫מילים‪ ,‬כאשר ההגהה נכתבת על הקטע שבו מדובר על כך‬
‫שעלות השחר הוא בחצות הלילה ]ועל כך כבר דרשו "ויאמר‬
‫'לקוצרים' ה' עמכם"[‪.‬‬
‫‪ (21‬עיין לדוגמא אוצר מנהגי חב"ד עמ' רנא‪ ,‬ובויגד משה‬
‫הנ"ל ומקדש ישראל הארפענעס הלכות ספירת העומר סי'‬
‫מב‪-‬ב‪ ,‬ובספרים שנסמנו לעיל‪.‬‬
‫‪ (22‬אף שאין זו קושיא שהרי י"ל בפשטות כי דברי הצ"צ‬
‫אינם ע"פ נגלה בלבד דהרי ע"ד הסוד ודאי שייכת ספה"ע‬
‫לעניין התפילה כמבואר בלקו"ש חכ"ב פרשת אמור‪ ,‬ועוד שיש‬
‫לאמר שזאת חומרא מצד חביבות המצווה וכדו'‪.‬‬
‫‪ (23‬עיין בריטב"א שם שמבאר כי אף שיסוד התקנה‬
‫הוא מפני שיאכל עדיין יש חומרא בק"ש אחר חצות מאכילה‬
‫קודם חצות‪ ,‬ויש לבארו ב' אופנים א' אף כי עיקר הדבר הוא‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 57‬‬

‫‪58‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫לענין זה בספע"ה מפני חביבות המצווה או שאר‬
‫טעמים‪ ,‬נכאן שכוונתו היא לאכול ולא סתם אכילה‬
‫אלא אכילה שעלול להרדם ממנה‪ ,‬בודאי שחלה‬
‫על מקרה כזה תקנת חכמים לקיים המצווה קודם‬
‫חצות‪.‬‬
‫ואם כנים הדברים ‪ -‬דברי הצ"צ בהגהתו הם‬
‫כמין חומר‪ ,‬דתחילה כתב את הדין הפשוט בשו"ע‬
‫שאסור לאכול קודם ספה"ע‪ ,‬ולאחר מכן כתב‬
‫את חשש הגמ' שכתוצאה מהאכילה ישכח לספור‬
‫ולאחמ"כ כתב את המסקנה היוצאת מכך שבנדון‬
‫כזה חלה תקנת חכמים לספור קודם חצות‪.‬‬
‫והנה מדברי אדה"ז שרק מח"י אייר עה"ש הינו‬
‫קרוב לחצות מובן שאין הוא סובר שעה"ש הינו ‪120‬‬
‫קודם נה"ח דא"כ היה כותב כסברת הרב י‪.‬ס שזמן‬
‫זה מתחיל בליל הסדר‪.‬‬

‫ג‪ .‬ההוכחה משיחת ש"פ בלק תשכ"ד‬
‫והנה אחרי כל הנ"ל נראה שא"א להביא ראיה‬
‫משיחה זו שהרי אפשר לפרשה באופנים אחרים‪,‬‬
‫כפי שאכן פירשה הרב לוי"צ רסקין שהרי אין‬
‫המדובר בה בנוגע לסוף זמן אכילה אלא לסוף זמן‬
‫היתר שתיית יותר מד' כוסות‪ ,‬וא"כ מדוע נדחק את‬

‫שמא יאכל וישן ודין זה הוא מעיקר הדין‪ ,‬והדין לקרוא קודם‬
‫חצות הוא מתקנת חכמים ולכן החמירו בו יותר‪ ,‬כעין חומרת‬
‫יו"ט שני דשבועות על שאר יו"ט שני‪ .‬ב' יש לקשר עניין זה עם‬
‫החקירה הידוע מה יותר חשוב הסיבה או המסובב‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬

‫המשך מעמוד ‪61‬‬
‫ולא עשה בידו הק'‪ ,‬חוץ מזה שחייך להרבה ובעיקר‬
‫לתשב"ר‪ .‬אח"כ החל לעשות בידו הק' וכן כשניגנו‬
‫את הניגון הידוע "הרבי שליט"א )כבשמח"ת‬
‫ואחש"פ(‪ ,‬הנה בתנועה הידועה )הסופית( עשה חזק‬
‫מאד בידו הק'!‬
‫כשבא מר צצק'ס שי' ופמלייתו שיחיו‪ ,‬אד"ש‬
‫קירב אותם מאד והניף להם חזק מאד כמ"פ בידו‬
‫הק'‪ ,‬בעת הכושב"ר ניגנו את הניגון "ווי וואָנט‬
‫משיח נאַו" בניגון "אי וואדיעם וכו'" ואד"ש הורה‬
‫לשרוק כמ"פ וכן פנה לעבר הבחורים ואנ"ש שיחיו‬
‫שעמדו כנגדו למטה‪ ,‬וסימן להם לשרוק‪ ,‬כשחיוך‬
‫על פניו הק'‪.‬‬
‫לכו"כ קרא בחזרה ונתן להם קנקן משקה‪ ,‬גם‬
‫לשוטרים נתן קנקני משקה‪ ,‬לבנו של חס"ד שי'‬
‫הלברשטאם קרא ונתן לו קנקן משקה‪ .‬לאחיו של‬
‫מר עו"ד נתן שי' לואין )מהעו"ד ד"דידן נצח"( קרא‬

‫‪5/10/2010 6:50:40 PM‬‬

‫הדברים כנגד כל המתבאר לעיל‪.24‬‬
‫ועוד שלאמיתו של דבריו אף אם נבאר כי כ"ק‬
‫אד"ש התכוון לזמן התחלת הצום כפשוטו אי"ז‬
‫נוגע לדיון דלעיל‪ ,‬אלא זאת היא רק ראיה שכ"ק‬
‫אד"ש חושש למעשה לדברי הגרא"ח נאה בסוף‬
‫סיפרו שיעורי מקווה עמ' קפד סעי' לא דלאחר‬
‫שמביא את ג' הדעות בענין עה"ש כותב 'ולכתחלה‬
‫צריך להחמיר ככל הדעות'‪.‬‬
‫הרב משה קורנוויץ‬
‫נצרת עילית‪ ,‬אה"ק‬
‫‪ (24‬תגובת הרב סנגאוי‪:‬‬
‫מדוע צריך להמציא דברים שלא נכתבו!‬
‫הרב רסקין כותב כך‪" :‬שההיתר ]לשתות יותר עך ד'‬
‫כוסיות יי"ש[ הינו עד חצות‪" ,‬וכדברי אדה"ז בסידורו‪,‬‬
‫שבמדינות אלו הצפוניות מתחיל צום י"ז בתמוז בחצות"‪.‬‬
‫הרי לנו דברים ברורים‪ ,‬שהסיבה שההיתר עד חצות היא‪,‬‬
‫בגלל דברי אדה"ז שצום י"ז תמוז מתחיל בחצות‪ ,‬ואח"כ‪ ,‬ציין‬
‫הרב רסקין בהוספות את הביאור שכתבתי‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫כל הדברים שניסו להקשות‪ ,‬אין בהם ממש‪ ,‬כדי לדחות‬
‫את הביאור הברור בשיטת אדה"ז‪ ,‬מתוך דברי הרבי בשלושה‬
‫מקומות‪.‬‬
‫ההערות שכתבתי‪ ,‬נכתבו בקצרה‪ ,‬ויש להאריך‪ .‬והרוצה‬
‫לקבל תשובות‪ ,‬יעיין שוב בגליונות התמים )לג‪-‬לד(‪.‬‬
‫ולהוסיף‪ :‬בדברי שהתפרסמו בהתמים )לג‪-‬לד( הראיתי‬
‫ששיטת אדה"ז עולה יפה‪ ,‬ויש כאן קו אחיד וברור‪ ,‬מכל‬
‫שלושת המקומות‪ .‬אבל‪ ,‬אלו שניסו להקשות‪ ,‬יש להם קושיא‬
‫פה וקושיא שם )שעניתי עליהם(‪ ,‬אבל‪ ,‬הם אינם מראים שיש‬
‫כאן שיטה מבוססת‪ ,‬אלא רסיסי ביאורים‪ ,‬בדרך אפשר‪,‬‬
‫ובדוחק‪.‬‬

‫ודיבר אתו כמה דקות )אבל לא קיבל קנקן משקה(‬
‫לר' ג‪.‬ב‪ .‬שי' יעקבסון עורך ה"אלגמיינער" נתן קנקן‬
‫ואיחל לו "הצלחה רבה" ולאחיו ר' שלום שי' ג‪.‬‬
‫העובד ב"וועד להפצת שיחות" נתן קנקן ואיחל לו‬
‫"הצלחה פאר'ן צייטונג" )!(‪.‬‬
‫להר' בערנשטיין שי' עו"ד מאנגלי' נתן קנקן‬
‫ואמר לו שזה עבור ה"משרד דעו"ד"‪ ,‬להר' ווינפלד‬
‫שי' )מנהל ההו"ל ספרים "אשכול"( קיבל קנקן‬
‫ואמר לו שזה עבור הספרים החדשים שיוציא‬
‫לאור!‬
‫לא' שעבר ואד"ש נתן לו קנקן ואח"כ )מרוב‬
‫התרגשות( לחץ ידו הק' דאד"ש‪ ,‬הראה לו אד"ש‬
‫אח"כ את ידו הק' – בחיוך – כשהיא רטובה ביין‪...‬‬
‫בסוף הכושב"ר התיישב אד"ש ואמר הברכה‬
‫אחרונה‪ ,‬ואח"כ קם והחל לנגן "כי בשמחה תצאו‬
‫וגו'" ועלה לחדרו הק'‪ ,‬כעבור כמה דקות נסע‬
‫הביתה‪ ,‬כשבמושב הקדימה יושב המזכיר‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 58‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫‪59‬‬

‫‪ 3300‬שנה למתן תורה‬
‫יומן מבית חיינו‬

‫לפנינו יומן מיוחד שנכתב ע"י א' התמימים ששהה ב‪770-‬‬
‫בשנת תשמ"ח‪ ,‬בו מתאר את ימי ההכנה וחג השבועות אצל‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א * פרסום ראשון‬

‫יום ועש"ק ד' סיון‬
‫היום יצא לאור הספר אגרות‪-‬קדש חלק ז'‬
‫דכ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫כ"ק אד"ש נסע לאהל וחזר לערך ‪7:15-30‬‬
‫)הדלק"נ ‪ (7:52‬ויצא לתפלת מנחה למעלה ב‪770-‬‬
‫בזמן הדלקת נרות ‪ -‬לאחר שאד"ש הדליק נש"ק‬
‫בחדרו הק'‪.‬‬
‫לאחרי התפילה הכריזו שקבלת שבת תהי'‬
‫ב‪) 8:45-‬כמובן שנדחפו במזרח וכו' אולי תהיה‬
‫שיחה וגם ביהכ"נ הי' מלא מפה אל פה כראוי‬
‫לחגה"ש דשנת "הקהל"‪ .‬בפרט בהתחשב בעובדה‬
‫שבפעם הבאה התוועדות דיו"ט וכו' יהי' אי"ה‬
‫לכבוד ר"ה כו' הבעל"ט‪ ,‬כי לכאורה י"ב תמוז וכ"ף‬
‫מנ"א לא יהי' התוועדות – ועכ"פ עד אז הכל יכול‬
‫להשתנות(‪.‬‬
‫לקראת שבת וחגה"ש היו מוכנים המדריגות‬
‫האחוריות – החדשות – שליד המעלית )הבאות‬
‫ויורדות מגעה"ת(‪ ,‬וליד המדריגות למטה תיקנו‬
‫דלת ומנעול יפה וכו' – כהנ"ל הוא עבור כ"ק‬
‫אד"ש שבש"ק ויו"ט כשנמצא בחדרו הק'‪ ,‬אז כל‬
‫ה"אַרוּם" )געה"ת והפתח שבחוץ למעלה( סגורים‬
‫וגם למטה )גם הסירו הברז עם המים שהיו ליד‬
‫הדלת‪ ,‬והעבירוהו למקום אחר(!‬
‫הבימה היתה מוכנה עבור כ"ק אד"ש מלפני‬
‫ש"ק‪ ,‬וכשעלה אד"ש על הבימה )בקבלת שבת(‬
‫הסתובב לעבר הקהל ועשה חזק מאד בידו להגברת‬
‫השירה‪ .‬לאחרי ההכרזות שלאחרי התפילה ע"י‬
‫הגבאי‪ ,‬החלו לנגן‪ ,‬ואד"ש עשה בידו הק'‪) ,‬הפעם‬
‫לא איחל להעומדים למטה מהבימה בצד מזרח‬
‫"גוט שבת"‪ ,‬ואחד אף העיר לי מכיון שעמדו שם רק‬
‫תמימים ולא זקנים‪.(...‬‬

‫ש"ק במדבר ה' סיון ‪ -‬ערב חה"ש‬
‫ה"תוכן קצר" דההתוועדות יש לכם וממילא גם‬
‫סדר ההתוועדות‪ ,‬ורק אעיר כמה ענינים‪ ,‬בשיחה‬
‫הראשונה שכללה אח"כ ג"כ המאמר‪ ,‬אמר אד"ש‬
‫שפ' השבוע היא "פ' תרומה" ואח"כ תיקן ואמר‬

‫‪5/10/2010 6:50:41 PM‬‬

‫שזו פ' במדבר‪ ,‬ואח"כ בשיחה השני' כשדובר בדברי‬
‫הרמב"ם בהל' תרומה אמר כ"ק אד"ש שלכן הי'‬
‫"פליטת הפה" מקודם )בשיחה הא'( "פ' תרומה"‬
‫מכיון שבשיעור ברמב"ם השבת מדובר על הלכות‬
‫"תרומה"!‬
‫בעת חלוקת המשקה אמר משהו להריל"ג‬
‫והי' מובן שביקש שיביאו עוד קנקנים של משקה‪,‬‬
‫וחנינא שי' שפערלין הביא‪ .‬לפועל אד"ש לא נתן‬
‫לאף א' נוסף על אלו שעברו‪.‬‬
‫בעת הניגונים אד"ש כמעט ולא הגיב‪ ,‬חוץ‬
‫מבסוף ההתוועדות כדלקמן‪.‬‬
‫בכלל בעת ַד ְבּרוֹ השיחות‪ ,‬דיבר אד"ש בטון‬
‫חזק‪ ,‬ובפרט על‪ (1 :‬מיתוק הגבורות )הזהר(; ‪(2‬‬
‫לאמר "תיקון" בליל חגה"ש )גם הי' הלשון בקשר‬
‫לזה "ולהזהיר"( ולא ללמוד המשך ע"ב וכו'‪ .‬גם‬
‫הי' מאד מורא'דיק האיחול מכ"ק אד"ש לכולם‬
‫בקול רם‪..." :‬בלשון הרב קבלת התורה בשמחה‬
‫ובפנימיות!"‪.‬‬
‫בסוף ההתוועדות ניגנו ניגון שמח )דהקפות‬
‫שמח"ת( – ולהעיר שניגון זה ניגנו במשך כל הזמן‬
‫לפני ולאחרי התפילות בקבלת פני המלך כ"ק אד"ש‬
‫וביציאתו‪.‬‬
‫אח"כ כשהתיישב אמר ע"ד עריכת התוועדות‬
‫לנשים שיעשו התוועדות עוד היום כהכנה לקבלת‬
‫התורה‪.‬‬
‫ההתוועדות הסתיימה ב‪ .4:40-‬כשהר"י הלוי‬
‫שי' וויינבערג הכריז לאחרי פרקי אבות אודות‬
‫ההתוועדות דהנשים שתיערך בהעזרת נשים ד‪770-‬‬
‫בשעה ‪ 7:00‬בערב‪ ,‬הנה בעת הכרזתו אד"ש עדיין‬
‫ישב על מקומו )ולא נעמד( וכשגמר הלה ההכרזה‬
‫אז קם אד"ש ואמר בחיוך‪" :‬הצלחה רבה ומופלגה‬
‫ויה"ר שהנשים יפעלו על האנשים‪ "...‬וסימן בידו‬
‫הק' שינגנו‪.‬‬
‫לערך ‪ 7:00‬נהרו כמעט רוב נשי ובנות ישראל‬
‫)– חב"ד –( לעזרת נשים להתוועדות )בו בזמן ב‪770-‬‬
‫ישבו כבר הת' ואנ"ש לתפוס מקומות לתפלת ערבית‬
‫ולהשיחה(‪ ,‬ולפועל הנשים ירדו למטה בביהכ"נ‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 59‬‬

‫‪60‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫כי באו ברובן בלעה"ר )ושמו ספסל גדול כמחיצה(‬
‫והתוועד לפניהם הר"י הלוי שי' וויינבערג‪.‬‬
‫לתפלת ערבית דיו"ט נכנס אד"ש לערך ‪9:00‬‬
‫)וכרגיל( הסתובב לעבר הקהל )כן הי' בבקר‬
‫לפני תפלת שחרית ובכלל לפני כל תפילה ביו"ט‬
‫שהתקיימה למטה בביהכ"נ כדלקמן( ואד"ש‬
‫עודד השירה כשפונה לכל הקהל‪ ,‬לאחרי התפילה‬
‫הכריז הגבאי ע"ד להביא ילדים לביהכ"נ לשמיעת‬
‫עשה"ד‪.‬‬
‫לאמירת "תיקון" הי' מלא ב‪ 770-‬והפעם ישבו‬
‫ואמרו "תיקון" יותר מכרגיל‪ ,‬וכרגיל שתו סודה‬
‫וכו' גם מישהו ניגן און עס איז געווען פריילאך‪.‬‬

‫יום א' וא"ו סיון‪ ,‬א' דחה"ש‬
‫ ‪ 3300‬שנה למתן תורה!!!‬‫ביהכ"נ הי' מלא בילדים‪-‬ות תינוקים‪-‬ות וכו'‬
‫לשמיעת עשה"ד‪ ,‬בעת עשה"ד אד"ש הסתובב‬
‫כשפניו לבימת קריה"ת‪ ,‬רוב הזמן הסתכל אד"ש‬
‫על הס"ת והקהל שעמד בחרדת קדש מב' הצדדים‪,‬‬
‫ובאמצע הי' מקום פנוי שלא להפריע לאד"ש‬
‫להסתכל‪ .‬פני כ"ק אד"ש היו מאירות באופן מיוחד‬
‫– לפני ‪ 3300‬שנה ניתנה התורה ועתה מחדש!!‬
‫לאחרי "ברכת כהנים" עלה אד"ש מיד על‬
‫הבימה עוד לפני "עלינו" )כרגיל( )שלא כבחגה"פ‬
‫שנשאר למטה עד לאחרי קדיש האחרון לאחרי‬
‫תהלים ואח"כ עלה(‪.‬‬
‫כשעלה למעלה )לחדרו הק'( עמד הת' ח‪.‬מ‪.‬‬
‫שי' כהן והחזיק הדלת של געה"ת ואד"ש אמר לו‬
‫פעמיים‪" :‬אַ ישר כח‪ ...‬אַ ישר כח דיר פאַר דוכנ'ן"‪.‬‬
‫לתפלת מנחה נכנס אד"ש לערך ‪ ,5:30‬בסופה‬
‫הכריזו על זמן תפלת מעריב‪ ,‬לערך ‪ 5:50‬יצא לראות‬
‫ההולכים בהתהלוכה‪ .‬הסתכל על הקהל ומפעם‬
‫לפעם עשה בידו הק' ולבסוף הורה בידו הק' )לאלו‬
‫שעוד עמדו שם( שילכו‪ ,‬זה הי' לערך כ‪ 10-15‬דקות‪.‬‬
‫לאחרי מעריב לא זכינו ולא היתה שיחה‪.‬‬
‫לאחרי השעה ‪ 11:30‬חזרו כולם מהתהלוכה‬
‫והריל"ג נכנס והודיע לאד"ש שכולם הגיעו‪ .‬לפתע‬
‫יצא אד"ש‪ ,‬בחוץ הי' מלא וכבר החלו לנגן הניגון‬
‫הנ"ל )דשמח"ת(‪.‬‬
‫)צועדי התהלוכה שיחיו היו מרובים זה הי'‬
‫קהל גדול בלעה"ר‪ ,‬וגם זה כבר כמ"פ שגם תושבי‬
‫השכונה באים להסתכל על מחזה מרהיב עין זה‪,‬‬
‫ואשרי עין ראתה כל אלה(‪,‬‬
‫אד"ש יצא לבוש עם סירטוק המשי‪ ,‬חגור‬
‫באבנט! )שלא כרגיל לאחרונה( בלי עניבה! )כי‬
‫בחגה"פ יצא אד"ש עם העניבה( והחל לעשות בידו‬
‫השמאלית הק' )והפעם לא הי' בשתי ידיו הק'‬

‫‪5/10/2010 6:50:42 PM‬‬

‫כבחגה"פ(‪ .‬בדקות הראשונות כמעט ולא עודד בידו‬
‫הק'‪ ,‬אלא סקר כל הזמן בעיניו הק' את הקהל כולו‪,‬‬
‫הן מימינו שעמדו עד לקינגסטון )אד"ש עמד בחוץ‬
‫הפתח ד‪ (770-‬והן משמאלו שעמדו עד הרחק מאד‬
‫מהבית של מלמד שי'‪ ,‬אך לפתע החל כ"ק אד"ש‬
‫לעודד בידיו הק' באופן מופלא‪ ,‬ע"ד ההקפות‬
‫דשמח"ת – ולפ"ע זה הי' זמן רב יחסית להפעמים‬
‫הקודמות‪ .‬לאחרי גילוי נעלה שכזה נשאר קהל רב‬
‫מאנ"ש והת' לרקוד למשך זמן רב בחוץ!‬
‫למחרת כשנכנס הרחמ"א שי' חאדאקאוו‬
‫לאחרי תפילת מוסף לכ"ק אד"ש לדווח אודות‬
‫התהלוכה בכללות )כרגיל(‪ ,‬הנה נוסף ע"ז שאד"ש‬
‫התעניין באם הניחו שיחות בבתיהכ"נ )השיחות‬
‫היו ע"ד "יום הולדת"(‪ ,‬שאלו אד"ש למה בחזרה‬
‫מהתהלוכה התאחרו כ"כ )האם קרה משהו ח"ו‬
‫בדרך(? ולכשענה הנ"ל שכך הסדר שמחכים עד‬
‫שהאחרון יגיע וכו'‪ ,‬אז אד"ש האָט עס אָנגינומען‬
‫]=קיבל זאת[‪ .‬ולהעיר שבכלל השנה קיבלו בספר‬
‫פנים יפות בבתיהכ"נ את אנ"ש והת' וכו'‪.‬‬

‫יום ב' ב' דחה"ש ז' סיון‬
‫בעת פתיחת הארון ואד"ש עומד ופניו כנגד ארון‬
‫הקודש )וגם כנגד הקהל ומסתכל בסידור וכו'(‪,‬‬
‫ניגנו "אנא עבדא"‪ .‬אד"ש עודד השירה ולבסוף פנה‬
‫אד"ש פ"א לעבר הקהל לעודד השירה והי' משהו‬
‫מיוחד‪.‬‬
‫לאחרי הקריאה בס"ת הראשון ואמירת הקדיש‬
‫שכעת אד"ש אומרו )ונמצא שאד"ש הוא על הבימה‬
‫עוד לפני שקוראים אותו ל"מפטיר" כפשוט(‪,‬‬
‫הנה לפני שקראו את אד"ש למפטיר הסתובב )על‬
‫הבימה( וחיפש מישהו‪ ,‬אח"כ הבינו שאד"ש רוצה‬
‫שבעל החמישי )שקיבל העלי' שלפני"ז‪ ,‬ושחזר‬
‫לאחוריו( יעמוד לידו‪ ,‬ולאחרי המפטיר ולאחרי'‬
‫"יזכור"‪ .‬כשכולם נכנסו וכו'‪ ,‬הבחנתי שעל ראשו‬
‫הק' דאד"ש הי' בולט רוב הכיפה הק' והטלית‬
‫היתה קצת משוכה מהכיפה‪ .‬אח"כ כרגיל אד"ש‬
‫נשאר ל"אשרי" )ויורד מהבימה כשלפניו ב' הס"ת(‪.‬‬
‫היום לכשירד מהבימה הסתכל על הרש"ג )שהי'‬
‫היום בתפילה ונשאר על הבימה לאחרי עלייתו(‬
‫וכנראה שאד"ש רצה שילך אחריו והורידו את‬
‫הרש"ג מהבימה שילך אחרי אד"ש‪ ,‬וכמ"פ הסתכל‬
‫אד"ש לראות אם הוא בא אחריו‪.‬‬
‫לאחרי התפילה הוכרז על זמן תפילת מנחה‬
‫ב‪ 6:45-‬ושתהי' התוועדות )לא הכריזו זמן‬
‫ההתוועדות(‪ ,‬תפילת מנחה היתה למעלה )ולא‬
‫כבאחש"פ שהי' למטה(‪ .‬כשנכנס אד"ש חייך לא'‬
‫אבל לא עודד בידו הק' וכן לא הסתובב לעבר‬
‫הקהל‪ ,‬לאחרי התפלה הכריזו שההתוועדות תהי'‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 60‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫אי"ה בשעה ‪ 8:00‬לערך‪.‬‬
‫לערך ‪ 8:10‬נכנס אד"ש להתוועדות‪ ,‬בעת שנכנס‬
‫ניגנו הניגון הנ"ל )דשמח"ת( וכשאד"ש נטל ידיו‬
‫הק' לסעודה האָט מען אָנגיפאנגען צו שושקען‬
‫]= החלו להתלחש[ ואד"ש סימן בראשו הק'‬
‫להמשיך לנגן‪ .‬אח"כ הפסיקו לנגן כי הי' נראה‬
‫שתהי' שיחה‪ ,‬ואד"ש הורה לנגן אַ ניגון! הרי"כ שי'‬
‫החל לנגן "אתה בחרתנו" )להעיר שהמיזוג אויר‬
‫פעל בחוזק במשך ההתוועדות כמו בשמח"ת מחמת‬
‫ריבוי הקהל שי' בלעה"ר(‪.‬‬
‫סדר ההתוועדות ידוע לכם ע"פ ה"תוכן קצר"‬
‫וכנ"ל אבוא באי אלו הערות‪:‬‬
‫הנה תוכן שיחה הראשונה היה מורא'דיק‬
‫ולאחרי שגמר אד"ש השיחה והחלו לנגן‪ ,‬הנה‬
‫הקהל לא ניגן )אלא חצי הקהל(‪ ,‬כי דיברו און‬
‫גיקאכט זיך בשיחה‪ ,‬אח"כ נתאחד הקהל וניגנו‬
‫ביחד וכמ"פ הנהן אד"ש בראשו להגברת השירה‪,‬‬
‫אח"כ הי' מאמר ד"ה "והחכמה וגו'"‪ .‬שם היתה‬
‫פרשה שלימה בקשר לספר "עמק המלך" המובא‬
‫במאמר הצ"צ‪ ,‬ואד"ש חייך ואמר שעכשיו יש ַדי‬
‫עמקות בעניני חסידות כמו בהמשך תער"ב‪ ,‬ואי"ז‬
‫הכרח לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמה"מ‬
‫וכו'‪.‬‬
‫)להעיר‪ ,‬שהמאמרים שאמרם כ"ק אד"ש היו‬
‫בהמשך להמאמרים שהוזכרו ב"היום‪-‬יום" דימים‬
‫אליו )שהזכירם אד"ש מהימים שלפני חגה"ש – ג'‬
‫ימי הגבלה!( שבשנה מסויימת באותה הקביעות‬
‫כבשנה זו‪ ,‬אז היו מאמרים בעש"ק‪ ,‬ש"ק אחה"צ‪,‬‬
‫א' דחגה"ש‪ ,‬וב' דחגה"ש‪ ,‬ואד"ש בש"פ במדבר ש‪.‬ז‪.‬‬
‫חזר המאמר‪ ,‬מיוסד על המאמר דאותה שנה "ש"ק‬
‫אחרי הצהריים" )כן הי' לשון קדשו דכ"ק אד"ש‬
‫לפני אמירת המאמר(‪ ,‬וכן המאמר דאותה שנה‬

‫‪5/10/2010 6:50:43 PM‬‬

‫‪61‬‬

‫מב' דחגה"ש‪ ,‬היתה השנה בהתוועדות דחגה"ש!‬
‫והנה המאמרים דאותה שנה שהי' ב"היום‪-‬יום"‬
‫אמרם אדמו"ר הצ"צ‪ .‬ובשנה זו בי"ד סיון מתמלא‬
‫לכ"ק אד"ש לאויוש"ט שנות נשיאותו דאדמוהצ"צ‬
‫ולמעלה‪.‬‬
‫לאחרי שיחה הבאה אודות ההוראה "והחי יתן‬
‫אל לבו" ו"משה דוד והבעש"ט" – צוה לנגן ניגון‬
‫הכנה וכו'‪ ,‬והנה בעת שניגנו "ניע ז'שוריטצי" וכן‬
‫בניגון דלאחריו "שיבנה" עשה חזק מאד בידיו הק'‬
‫כמ"פ להגברת השירה‪ ,‬והי' נראה שעוד מעט "וועט‬
‫ער זיך אויפשטעל'ן"!‬
‫בעת הזימון‪ ,‬כרגיל‪ ,‬אמר "ברשות" וחיכה כשני'‬
‫ואח"כ המשיך "מרנן וכו'"‪ ,‬לאחרי ברהמ"ז הכריז‬
‫הרד"ר שי' ע"ד ה"כינוס תורה" ואד"ש מסר היין‬
‫חלה ומים‪ ,‬כהשתתפות ל"כינוס‪-‬תורה"‪ .‬וכרגיל‬
‫אח"כ ניגש אד"ש לסטענדער העומד ליד ה"עזרת‬
‫נשים" )תחת השלט "אסור לדבר בעת התפילה‬
‫וכו'"(‪ ,‬והתפלל מעריב‪ ,‬לאחרי מעריב אד"ש הבדיל‬
‫על הכוס ולאח"ז התיישב ושתה כו' וכעבור כמה‬
‫שניות קם והחל לחלק כוס של ברכה‪.‬‬
‫ההתוועדות הסתיימה לערך ‪ ,11:40‬חלוקת כוס‬
‫של ברכה החלה לערך ‪) 12:00‬קצת לפני"ז( – הנה‬
‫ְכּ ִבּ ְשׁ ֵתּי חגה"ש הקודמים "תשמ"ו‪-‬מ"ז"‪ ,‬אז גם‬
‫השנה בכוס של ברכה דחגה"ש חילק אד"ש קנקני‬
‫משקה וכו'‪ .‬החלוקה גם לא ארכה הפעם – אפילו‬
‫לגבי אחש"פ שארך למעלה מג' שעות ורבע – חוץ‬
‫מזה שההתוועדות ארכה באחש"פ למעלה מ‪4-‬‬
‫שעות ורבע – משא"כ בחגה"ש שההתוועדות ארכה‬
‫כ‪ 3-‬שעות וחצי‪ ,‬והחלוקה – רק שעתיים וחצי‪.‬‬
‫הי' שמח לפ"ע‪ ,‬בשעה הראשונה אד"ש כמעט‬
‫המשך בעמוד ‪58‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 61‬‬

‫‪62‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫ניעורים בליל שבועות‬
‫"כל הלילה"‬
‫עד היכן נמשך הזמן דליל שבועות ‪ -‬בו מנהגנו להיות‬
‫ניעורים "כל הלילה" • בירור ע"פ מדרשי מתן‪-‬תורה‪,‬‬
‫דברי הגמרא‪ ,‬חלוקת אדה"ז וחשבון השעות של המנהג‬
‫ב'ליובאוויטש' • מוגש ע"י הגה"ח ר' יעקב שי' סנגאוי‪ ,‬ר"מ‬
‫בישי"ק תומכי תמימים ליובאוויטש קרית‪-‬גת‪ ,‬אה"ק‬
‫"כל הלילה" עד מתי?‬
‫כתוב ב'ספר המנהגים' )ע' ‪" (44‬בליובאוויטש‬
‫הי' נעורים בליל שבועות"‪.1‬‬
‫ובספר השיחות 'תורת שלום' )ע' ‪ (3‬אומר כ"ק‬
‫אדמו"ר הרש"ב‪" :‬יש תחת ידי כתב יד אדמו"ר‬
‫האמצעי‪ ,‬וכתוב שם‪ ,‬שהוא מבטיח למי שיהי' ניעור‬
‫בליל שבועות כל הלילה יזכה לכתר תורה"‪.‬‬
‫בשורות דלהלן ננסה לברר מה היא כוונת‬
‫אדמו"ר האמצעי "ניעור בליל שבועות כל הלילה"‬
‫– האם צריכים להיות ניעורים עד עלות השחר‪ ,‬או‬
‫עד הנץ החמה?‬
‫דהנה ידוע‪ ,‬שיש מהדברים הקשורים עם‬
‫הלילה‪ 2‬שזמנם מסתיים בעלות השחר‪ ,‬ויש מהם‬
‫‪ (1‬בספר המנהגים )ע' ‪ (42‬כתוב שגם בליל שביעי של פסח‬
‫ובליל הושענא רבה היו נעורים כל הלילה‪ ,‬אך כעת נתעכב על‬
‫ליל שבועות בלבד‪.‬‬
‫‪ (2‬שנינו במסכת מגילה )כ‪ ,‬ב(‪" :‬זה הכלל‪ :‬דבר שמצותו‬
‫ביום – כשר כל היום‪ .‬דבר שמצותו בלילה – כשר כל הלילה"‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ק"ש דערבית קורא עד עלות השחר‪ ,‬ואם היה‬
‫אנוס קורא עד הנץ החמה‪ .‬כדאיתא במסכת ברכות )ח‪ ,‬ב‪ .‬ט‪,‬‬
‫א(‪" :‬תניא‪ ,‬רבי שמעון בן יוחי אומר‪ :‬פעמים שאדם קורא‬
‫קריאת שמע שתי פעמים בלילה‪ ,‬אחת קודם שיעלה עמוד‬
‫השחר‪ ,‬ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר‪ ,‬ויוצא בהן ידי חובתו‪,‬‬
‫אחת של יום ואחת של לילה‪.‬‬
‫הא גופא קשיא! אמרת פעמים שאדם קורא קריאת שמע‬
‫שתי פעמים בלילה‪ ,‬אלמא ‪ -‬לאחר שיעלה עמוד השחר ליליא‬
‫הוא‪ ,‬והדר תני‪ :‬יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של‬
‫לילה‪ ,‬אלמא ‪ -‬יממא הוא!‬
‫ לא‪ ,‬לעולם ליליא הוא‪ ,‬והא דקרי ליה יום ‪ -‬דאיכא‬‫אינשי דקיימי בההיא שעתא‪ .‬אמר רב אחא בר חנינא אמר רבי‬
‫יהושע בן לוי‪ :‬הלכה כרבי שמעון בן יוחי‪.‬‬
‫איכא דמתני להא דרב אחא בר חנינא אהא דתניא‪ ,‬רבי‬
‫שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא‪ :‬פעמים שאדם קורא‬
‫קריאת שמע שתי פעמים ביום‪ ,‬אחת קודם הנץ החמה ואחת‬
‫לאחר הנץ החמה‪ ,‬ויוצא בהן ידי חובתו‪ ,‬אחת של יום ואחת‬
‫של לילה‪.‬‬
‫הא גופא קשיא! אמרת פעמים שאדם קורא קריאת שמע‬

‫‪5/10/2010 6:50:45 PM‬‬

‫שמירת הזמן‬
‫סקירות ובירורים אודות‬
‫'זמנים הלכתיים' לפי שיטת חב"ד‬

‫שזמנם מסתיים בהנץ החמה‪.‬‬
‫ולפי"ז צריך לראות בענייננו‪ ,‬עד מתי מסתיים‬
‫"כל הלילה" בליל שבועות – עד עלות השחר או עד‬
‫הנץ החמה?‬

‫המקורות למנהג הנ"ל‬
‫לזאת עלינו להקדים ולהביא את המקורות‬
‫הקדומים של המנהג להיות ניעורים בליל שבועות‪:‬‬
‫מקור המנהג הוא בספר ה'זוהר' בהקדמה‬
‫)ח"א ח‪ ,‬א(‪" :‬רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא‬
‫בליליא דכלה אתחברת בבעלה ‪.3". .‬‬
‫שתי פעמים ביום‪ ,‬אלמא ‪ -‬קודם הנץ החמה יממא הוא‪ ,‬והדר‬
‫תני‪ :‬יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה‪ ,‬אלמא‬
‫ ליליא הוא!‬‫לא‪ ,‬לעולם יממא הוא‪ ,‬והאי דקרו ליה ליליא ‪ -‬דאיכא‬
‫אינשי דגנו בההיא שעתא"‪.‬‬
‫וכך נפסק בשו"ע או"ח )רלה‪,‬ד(‪ .‬וכן פסק בשו"ע אדה"ז‬
‫או"ח )נח‪ ,‬ט(‪:‬‬
‫"מי שהיה אנוס ולא קרא ק"ש ערבית בלילה‪ ,‬שהוא‬
‫קוראה אחר שעלה עמוד השחר‪ ,‬כמ"ש בסי' רל"ה‪ ,‬והוא‬
‫משכים ג"כ לצאת לדרך למקום גדודי חיה ולסטים‪ ,‬בענין‬
‫שיוכל לקרוא קריאת שמע של שחרית מיד שעלה עמוד השחר‪,‬‬
‫אי אפשר לקרא ק"ש ב' פעמים ‪ -‬אחת בשביל לילה ואחת‬
‫בשביל יום‪ ,‬שמאחר שעשה לאותה שעה לילה א"א לחזור‬
‫ולעשותה יום‪,‬‬
‫אלא יקרא בשביל ק"ש של לילה ‪ -‬שזמנה עובר‪ ,‬שאחר נץ‬
‫החמה אי אפשר לקרותה כלל כמו שיתבאר שם‪ ,‬ושל שחרית‬
‫ימתין אולי יזדמן לו לקרותה בזמנה כהלכתה"‪.‬‬
‫‪" (3‬ר' שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא בליליא דכלה‬
‫אתחברת בבעלה‪ ,‬דתנינן כל אינון חברייא דבני היכלא דכלה‪,‬‬
‫אצטריכו בההיא ליליא דכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא‬
‫גו חופה בבעלה‪ ,‬למהוי עמה כל האי ליליא‪ ,‬ולמחדי עמה‬
‫בתקונהא דאיהי אתתקנת‪ ,‬למלעי באורייתא מתורה לנביאים‬
‫ומנביאים לכתובים‪ ,‬ובמדרשות דקראי וברזי דחכמתא‪ ,‬בגין‬
‫דאלין אינון תיקונין דילה ותכשיטהא‪ ,‬ואיהי ועולמתהא עלאת‬
‫וקיימת על רישיהון‪ ,‬ואתתקנת בהו וחדת בהו כל האי ליליא‪,‬‬
‫וליומא אחרא לא עאלת לחופה אלא בהדייהו‪ ,‬ואלין אקרון בני‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 62‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫וב'זוהר' פרשת אמור )צח‪,‬א(‪" :‬חסידי קדמאי‬
‫לא הווי ניימי בהאי ליליא‪ ,‬והוו לעאן באורייתא ‪.‬‬
‫‪.4".‬‬
‫חופתא‪ ,‬וכיון דעאלת לחופתא קודשא בריך הוא שאיל עלייהו‪,‬‬
‫ומברך לון ומעטר לון בעטרהא דכלה‪ ,‬זכאה חולקהון‪ .‬והוה‬
‫רבי שמעון וכלהו חבריא מרננין ברנה דאורייתא‪ ,‬ומחדשן מלין‬
‫דאורייתא כל חד וחד מנייהו‪ ,‬והוה חדי רבי שמעון וכל שאר‬
‫חבריא‪ .‬אמר לון רבי שמעון‪ ,‬בני זכאה חולקכון‪ ,‬בגין דלמחר‬
‫לא תעול כלה לחופה אלא בהדייכו‪ ,‬בגין דכלהו דמתקנין‬
‫תקונהא בהאי ליליא וחדאן בה‪ ,‬כלהו יהון רשימין וכתיבין‬
‫בספרא דדכרניא‪ ,‬וקודשא בריך הוא מברך לון בשבעין ברכאן‬
‫ועטרין דעלמא עלאה"‪.‬‬
‫]תרגום ללה"ק‪ :‬רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה בלילה‬
‫שהכלה ]= שכינה[ מתחברת עם בעלה ]= הקב"ה[‪ ,‬שלמדנו כל‬
‫אותם החברים שהם בני היכל השכינה‪ ,‬צריכים בלילה הזה‬
‫שהשכינה מזומנת להיות למחרת תוך החופה עם הקב"ה‪,‬‬
‫להיות עמה כל הלילה הזה‪ ,‬ולשמוח עמה בתקונים שלה‬
‫שהיא מתתקנת‪ ,‬לעסוק בתורה מתורה לנביאים ומנביאים‬
‫לכתובים‪ ,‬ובמדרשות הפסוקים ובסודות הקבלה‪ ,‬לפי שאלה‬
‫הם תיקונים שלה ותכשיטיה‪ ,‬והיא עם המלאכים משמשיה‬
‫נכנסת וקיימת על ראשיהם‪ ,‬ומתתקנת בהם ומשמחת עמהם‪,‬‬
‫והם נקראים בני חופתה‪ ,‬וכיון שנכנסת לחופתה שואל הקב"ה‬
‫עליהם‪ ,‬ומברכם ומעטרם בעטרות של הכלה‪ ,‬אשרי חלקם‪.‬‬
‫והיה רבי שמעון עם כל החברים מרננים ברנה של תורה‪,‬‬
‫ומחדשים דברי תורה כל אחד ואחד מהם‪ ,‬והיה שמח רבי‬
‫שמעון וכל שאר החברים‪ .‬אמר להם רבי שמעון‪ ,‬בני אשרי‬
‫חלקכם‪ ,‬לפי שלמחרת לא תכנס הכלה לחופה אלא עמכם‪,‬‬
‫לפי שכל המתקנים תקונים שלה בלילה הזה ומשמחים בה‪,‬‬
‫כלם יהיו נרשמים ונכתבים בספר הזכרון‪ ,‬והקב"ה מברכם‬
‫בשבעים ברכות ועטרות מעולם העליון[‪.‬‬
‫‪" (4‬ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד‬
‫מניה‪ ,‬כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא‬
‫ולאתחברא בה‪ ,‬ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא‬
‫ואתדכי‪ .‬ואוליפנא דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא‬
‫אורייתא דבעל פה איהי‪ ,‬בגין דיתדכון כחדא ממבועא דנחלא‬
‫עמיקא‪ ,‬לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר בה‪,‬‬
‫וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא‪ ,‬כדין מכריזי עליה ואמרי‬
‫ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר‬
‫שמתי בפיך וגו'‪ ,‬ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי‬
‫ליליא‪ ,‬והוו לעאן באורייתא ואמרי‪ ,‬ניתי לאחסנא ירותא‬
‫קדישא לן ולבנן בתרין עלמין‪ ,‬והאי ליליא כנסת ישראל‬
‫אתעטרא עלייהו ואתיא לאזדווגא ביה במלכא‪ ,‬ותרווייהו‬
‫מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי‪ .‬רבי שמעון הכי אמר‬
‫בשעתא דמתכנשי חבריא בהאי ליליא לגביה‪ ,‬ניתי לתקנא‬
‫תכשיטי כלה‪ ,‬בגין דתשתכח למחר בתכשיטהא ותקונהא‬
‫לגבי מלכא כדקא יאות‪ ,‬זכאה חולקהון דחבריא כד יתבע‬
‫מלכא למטרוניתא מאן תקין תכשיטהא ואנהיר עטרהא ושוי‬
‫תקונהא‪ ,‬ולית לך בעלמא מאן דידע לתקנא תכשיטי כלה אלא‬
‫חבריא‪ ,‬זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי"‪.‬‬
‫]תרגום ללה"ק‪ :‬ומי שמגיע טהור ליום הזה ]חג השבועות[‬
‫והחשבון לא נשכח ממנו‪ ,‬כאשר מגיע לזה הלילה הוא צריך‬
‫ללמוד בתורה ולהתחבר בה‪ ,‬ולשמור טהרה העליונה שנשפע‬
‫עליו בלילה הזה ויוטהר‪ .‬ולמדנו שהתורה שצריך האדם‬
‫ללמד בלילה הזה תורה שבעל פה היא‪ ,‬בשביל שיטהרו יחד‬

‫‪5/10/2010 6:50:46 PM‬‬

‫‪63‬‬

‫גם ב'שער הכוונות' להאריז"ל )ענין חג השבועות‬
‫פט‪ ,‬א( מובא‪" :‬צריך האדם שלא לישן בלילה‬
‫הזאת כלל‪ ,‬ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים‬
‫בתורה‪ ,‬כנזכר באורך בהקדמת ספר הזהר ]המובא‬
‫לעיל[ ‪ . .‬ובהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות‬
‫השחר ‪ . .‬אז צריך שתטבול במקווה ‪.". .‬‬
‫וב'פרי עץ חיים' )שער כג – חג השבועות( כתב‪:‬‬
‫"ודע‪ ,‬שכל מי שבלילה ההוא לא ישן כלל ועיקר‬
‫ויהיה עוסק בתורה‪ ,‬מובטח לו שישלים שנתו‪ ,‬ולא‬
‫יארע לו שום נזק‪ ,‬והוראת חיי האדם הוא בלילה‬
‫זה"‪.‬‬

‫ניעורים כל הלילה‬
‫ תיקון לישנים כל הלילה‬‫והנה‪ ,‬כתב ה'מגן אברהם' )סי' תצד סק"א(‪:‬‬
‫"איתא בזוה"ק שחסידים הראשונים היו נעורים‬
‫כל הלילה ועוסקים בתורה ‪ . .‬וכבר נהגו רוב‬
‫הלומדים לעשות כן‪ .‬ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו‪,‬‬
‫לפי שישראל היו ישנים כל הלילה‪ ,‬והוצרך הקב"ה‬
‫להעיר אותם‪ ,‬כדאיתא במדרש‪ ,‬לכן אנו צריכים‬
‫לתקן זה"‪.‬‬
‫המקור לדברי המג"א ש"היו ישנים כל הלילה"‬
‫הוא מהמדרש‪ ,‬ויש בזה שני מדרשים‪:‬‬
‫א‪' .‬מדרש רבה' )שיר השירים פ"א יב‪ ,‬ב(‪:‬‬
‫"ישנו להם ישראל כל אותו הלילה‪ ,‬לפי ששינה‬
‫של עצרת עריבה והלילה קצר‪ .‬אמר ר' יודן‪ ,‬אפילו‬
‫פורטענא ]פרעוש[ לא עקץ בהם‪ .‬בא הקב"ה ומצאן‬
‫ישנים‪ ,‬התחיל להעמיד עליהם בקאלנין בוקינס‬
‫]מיני משמיעי קול[‪ ,‬הה"ד ויהי ביום השלישי‬
‫בהיות הבקר ויהי קולות וברקים‪ ,‬והיה משה‬
‫מעורר לישראל ומוציאין לאפנטי ]לקראתו לפניו[‬
‫של ממה"מ הקב"ה ‪.5". .‬‬
‫מן המעין של הנחל העמוק‪ ,‬ואח"כ באותו היום תבא תורה‬
‫שבכתב ויתחבר בה‪ ,‬ויהיו נמצאים ביחד בהזדווגות אחת‬
‫למעלה‪ ,‬אז מכריזים עליו ואומרים ואני זאת בריתי אותם‬
‫אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך וגו'‪ .‬וע"כ‬
‫החסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה‪ ,‬והיו עמלים‬
‫בתורה ואמרו‪ ,‬נבא לנחול ירושה הקדושה לנו ולבנינו בשני‬
‫עולמות‪ ,‬ובלילה הזה שכינה הקדושה מתעטרת עליהם ובאה‬
‫להזדווג במלך‪ ,‬ושניהם מתעטרים על ראשם של אלו הזוכים‬
‫לכך‪ .‬רבי שמעון כך אמר בשעה שמתכנסים החברים באותו‬
‫לילה אצלו‪ ,‬בואו לתקן תכשיטי השכינה‪ ,‬כדי שתהיה נמצאת‬
‫למחר בתכשיטים ותקונים אצל המלך כראוי‪ ,‬אשר חלקם‬
‫של החברים כאשר יתבע המלך עבור המלכה מי הם שתקנו‬
‫תכשיטיה והאירו עטרותיה והכינו תקוניה‪ ,‬ואין לך בעולם מי‬
‫שידע לתקן תכשיטי כלה אלא החברים‪ ,‬אשרי חלקם בעולם‬
‫הזה ובעולם הבא[‪.‬‬
‫‪ (5‬עיין בביאורו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ב'לקוטי‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 63‬‬

‫‪64‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫את הזמן מעלות השחר עד‬
‫ב‪' .‬פרקי דרבי אליעזר'‬
‫כנראה‪ ,‬שהמנהג להיות‬
‫לזריחה‪ ,‬וכן מהשקיעה ועד‬
‫)פרק מא(‪" :‬רבי חכינאי אומר‪,‬‬
‫צאת הכוכבים[‪.‬‬
‫בחודש השלישי – היום כפול‬
‫ניעורים עד עלות השחר‬
‫כלילה‪ ,‬וישנו ישראל עד שתי‬
‫לפי זה‪ ,‬שתי שעות‬
‫נבע ממה שנוהגים לטבול‬
‫שעות ביום‪ ,‬ששעת יום בעצרת‬
‫)זמניות( ביום הם אחרי הנץ‬
‫ארוכה והלילה קצרה‪ .‬ויצא‬
‫במקווה לפני עלות השחר‪,‬‬
‫החמה‪.‬‬
‫משה למחנה ישראל והיה‬
‫ולהעיר מפירוש ה'אבן‬
‫כמובא בסוף התיקון‪,‬‬
‫מעורר אותם משנתם‪ .‬אמר‬
‫עזרא הקצר' )הודפס בחומש‬
‫התיקון‬
‫את‬
‫שסיימו‬
‫ומכיון‬
‫להם עמדו משנתכם‪ ,‬כבר‬
‫'תורת חיים' בהוצאת מוסד‬
‫בא החתן ומבקש את הכלה‬
‫לישון‪.‬‬
‫הלכו‬
‫וטבלו‬
‫הרב קוק‪ ,‬שמות יט‪ ,‬טז(‪:‬‬
‫לה‪,‬‬
‫להכניסה לחופה וממתין‬
‫"בהיות הבוקר – קרוב מזרוח‬
‫אבל הנהגה זו צריכה עיון‬
‫התורה"‪.‬‬
‫כדי ליתן להם את‬
‫השמש"‪.‬‬
‫לעיל‪.‬‬
‫המבואר‬
‫לאור‬
‫גדול‪,‬‬
‫והנה הגמ' בשבת )פו‪,‬‬
‫ישנו כל הלילה‬
‫ועכ"פ צריך מקור מבוסס‬
‫א( דנה בענין הגבלת העם‬
‫"לשלושת ימים" עד אחרי‬
‫עד הנץ החמה‬
‫וברור שאפשר לישון כבר‬
‫כמה עונות טמאה הפולטת‪.‬‬
‫מהנ"ל רואים‪ ,‬שבני‬
‫בעלות השחר‪.‬‬
‫בשו"ע )יו"ד סי' קצו סי"א(‬
‫ישראל ישנו כל הלילה‪ ,‬ואפילו‬
‫נפסק דצריך להמתין שש‬
‫עד שתי שעות ביום‪ .‬בפשטות‬
‫עונות‪ .‬לפי אדה"ז )שו"ע יו"ד‬
‫הכוונה עד הנץ החמה ואפילו יותר‪.‬‬
‫סי' קפד ס"ק יב ועוד( עונת יום – מהזריחה עד‬
‫אגב‪ ,‬החשבון של "היום כפול כלילה" הוא‪ 16 :‬השקיעה‪ ,‬עונת לילה – מהשקיעה עד הזריחה‪ .‬אם‬
‫שעות יום‪ 8 ,‬שעות לילה‪ .‬באזור מדבר סיני בתקופת כן‪ ,‬סוף העונה של ליל שבועות הוא רק בזריחת‬
‫שבועות אורך היום מהזריחה עד לשקיעה הוא ‪ 13‬השמש בבוקרו של יום מתן תורה‪.‬‬
‫וחצי שעות לערך‪ .‬אם כן‪ ,‬יוצא מכך‪ ,‬שאין כוונת‬
‫לאור הנ"ל‪ ,‬לכאורה נראה לומר‪ ,‬שכדי לתקן‬
‫ה'פרקי דרבי אליעזר' ל"יום" שמתחיל בזריחה‬
‫את מה שישנו בני ישראל‪ ,‬צריכים להיות ניעורים‬
‫ומסתיים בשקיעה‪ ,‬אלא ליום ארוך יותר‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫וללמוד כל הלילה עד הנץ החמה‪ ,‬בהתאם לזמן‬
‫מעלות השחר ועד צאת הכוכבים‪.‬‬
‫שישנו‪.‬‬
‫ויש לומר בזה שתי אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬כוונת המושג "יום כפול מהלילה" לפי שיטת‬
‫חצי לילה הראשון ‪ -‬תורה שבכתב‪,‬‬
‫ר"ת‪:‬‬
‫וחצי לילה השני ‪ -‬תורה שבעל פה‬
‫מהזריחה עד השקיעה בתקופת שבועות הוא ‪13‬‬
‫ויש להוסיף בזה‪:‬‬
‫וחצי שעות לערך‪ .‬ועוד ‪ 72‬דקות מעלות השחר עד‬
‫הנץ‪ ,‬ועוד ‪ 72‬דקות מהשקיעה עד צאת‬
‫הכוכבים‪,‬‬
‫במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה והמועדים‬
‫צאת‬
‫עד‬
‫ביחד הם ‪ 16‬שעות‪ ,‬מעלות השחר‬
‫)כרך ב' בסופו ע' תתקכ( מובא‪" :‬לכן בליל שבועות‪,‬‬
‫הכוכבים‪.‬‬
‫אשר אנו ממשיכים הכתר הוא בעוסקים התו'‬
‫לפי זה‪ ,‬שתי שעות ביום הוא לאחר הנץ החמה‪ .‬בלילה‪ ,‬תושב"כ – קודם חצי הלילה‪ ,‬ובתושבע"פ –‬
‫‪ .2‬או כוונת המושג "יום כפול מהלילה" לפי אחר חצי הלילה‪ ,‬אשר בכל הימים זמנם מהיפוך‪,‬‬
‫כי חצי לילה ראשונה הוא בחי' גבורה‪ ,‬לכן אז זמן‬
‫שיטת הגאונים ואדה"ז‪:‬‬
‫מהזריחה עד השקיעה ‪ 13‬וחצי שעות לערך‪ .‬תושבע"פ‪ ,‬ואחר חצות תושב"כ‪ ,‬אך מחמת שבכתר‬
‫ועוד שעתיים ורבע לערך מעלות השחר עד הנץ הוא התכללות גמור בחו"ג וקמי' כחשיכה כאורה‪,‬‬
‫)‪ 120‬דקות ב'מעלות' לשיטת אדה"ז(‪ ,‬ועוד שליש לכן אנו מחלפים להורות ולהמשיך הבחי' כתר‬
‫שעה לערך מהשקיעה עד צאת הכוכבים‪ ,‬הם ‪ 16‬הנ"ל"‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫וכן עד"ז נתבאר בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי‬
‫שעות לערך‪] .‬ואע"פ שלשיטת אדה"ז אורך היום‬
‫)בנוגע לחישוב שעות זמניות( הוא מהזריחה ועד – שבועות‪.‬‬
‫השקיעה‪ ,‬אך כדי ליישב לשון המדרש‪ ,‬הוספנו‬
‫מדברי אדה"ז נראה שמחלק את הלילה‬
‫לשני חלקים‪ ,‬שני חצאים – ובפשטות לשיטתו‬
‫שמהשקיעה עד חצות הוא במקביל ושווה לזמן‬
‫שיחות' )ח"ד עמ' ‪ 1024‬ואילך(‪.‬‬
‫מחצות עד הזריחה‪ .‬דבחציו הראשון של הלילה‬

‫‪5/10/2010 6:50:47 PM‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 64‬‬

‫מוסף "בית משיח" ‪ -‬סיון‪-‬תמוז ה'תש"ע‬

‫צריך ללמוד את התושב"כ‪ ,‬ובחצי השני של הלילה‬
‫צריך ללמוד את התושב"פ‪ .‬יוצא אפוא‪ ,‬כשם‬
‫שמהשקיעה עד חצות יש ללמוד תושב"כ‪ ,‬אותו דבר‬
‫מחצות עד הזריחה יש ללמוד תושבע"פ‪ .‬מכאן ניתן‬
‫להסיק שצריך להיות נעורים כל הלילה היינו עד‬
‫הזריחה‪.‬‬

‫הביאור בהנהגת כ"ק אדמו"ר הרש"ב‬
‫ועפ"ז יש לבאר‪ ,‬בדרך אפשר‪ ,‬את הנהגתו של‬
‫כ"ק אדמו"ר הרש"ב שהתחיל לומר את תיקון‬
‫שבועות מיד לאחר הדלקת הנרות‪ ,‬אח"כ הפסיק‬
‫והמשיך לאחר סעודת יום טוב )ספר המאמרים‬
‫תש"י עמ' ‪.(242‬‬
‫דהנה‪ ,‬בתקופה זו של חג השבועות‪ ,‬באזור‬
‫ליאדי‪-‬ליובאוויטש‪ ,‬השקיעה היא כשלוש וחצי‬
‫שעות לפני חצות הלילה‪ .‬והזריחה היא כשלוש וחצי‬
‫שעות לאחר חצות הלילה‪ .‬צאת הכוכבים כשעה‬
‫לאחר השקיעה‪ ,‬היינו‪ ,‬כשעתיים וחצי לפני חצות‬
‫הלילה‪ .‬נוסיף את תפילת מעריב וסעודת יום טוב –‬
‫נשאר מעט מאוד זמן עד חצות הלילה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כדי להספיק לומר את התושב"כ שבתיקון‬
‫לפני חצות‪ ,‬התחיל אדמו"ר הרש"ב מיד לאחר‬
‫הדלקת הנרות‪ ,‬סמוך לשקיעת החמה‪ ,‬והמשיך‬
‫לאחר סעודת יום טוב‪ ,‬להספיק את התושב"כ עד‬
‫חצות‪ .‬ואת התושבע"פ אמר ולמד לאחר חצות‪.‬‬
‫המשך מעמוד ‪68‬‬
‫מכהן כרב הראשי של המדינה או העיר‪ .‬הישיבה‬
‫משתרעת על פני שמונה דונם של כפר נופש רוסי‪,‬‬
‫הממוקם במרחק כשעתיים נסיעה ממוסקבה‪,‬‬
‫כאשר בכפר כולו שוהים רק תלמידי הישיבה‪ ,‬יחד‬
‫עם הרה"ח הרב מרדכי קליין שי'‪ ,‬ראש הישיבה‬
‫שאף הקים אותה‪ ,‬ביוזמתו ובסיועו של רבה של‬
‫רוסיה‪ ,‬הרה"ח הרב בערל לאזאר שי'‪.‬‬

‫צפת ‪ -‬ישיבה גדולה‬
‫סיימו את הרמב"ם עם ה"הדרנים"‬
‫לאחר בין הזמנים דניסן‪ ,‬חזרו הבחורים‬
‫לישיבה בכוחות מחודשים ללימוד‪ ,‬לניצול הזמן‬
‫מתוך שקידה והתמדה‪ .‬כבר ביום הראשון לחזרתם‬
‫לישיבה נערכה הכנסת ספר תורה לישיבה‪ ,‬כשמאות‬
‫מתושבי העיר משתתפים בחגיגה‪.‬‬
‫לקראת סיום הרמב"ם‪ ,‬ערכו השלוחים בישיבה‬
‫מבצע לימוד מיוחד על ההדרן דשנת ה'תשמ"ז‪,‬‬
‫התמימים שקדו ויגעו על הבנת ההדרן ולימודו‪,‬‬

‫‪5/10/2010 6:50:48 PM‬‬

‫‪65‬‬

‫צריכים להיות ערים כל הלילה‬
‫עד הנץ החמה‬
‫וכן מסתבר לומר שבליובאוויטש נהגו ללמוד‬
‫עד הנץ החמה – דהרי בתקופת שבועות‪ ,‬ימי הקיץ‪,‬‬
‫פסק אדה"ז בסידור )לפני ספירת העומר( שעלות‬
‫השחר הוא בחצות הלילה‪ .‬בוודאי שבליובאוויטש‬
‫לא הלכו לישון בעלות השחר‪ ,‬הוא חצות הלילה‪,‬‬
‫ונשארו ניעורים "כל הלילה" עד הנץ החמה‪.‬‬
‫ויש להוסיף עוד‪ ,‬דמשום מה השתרבב המנהג‬
‫בין אנ"ש בארץ ישראל )ובעוד מקומות( להיות‬
‫ניעורים עד עלות השחר‪ ,‬אלו לפי הדעה המקדימה‬
‫)דעת הגרא"ח נאה(‪ ,‬ואלו לפי הדעה המאחרת‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬שהמנהג להיות ניעורים עד עלות השחר‬
‫נבע ממה שנוהגים לטבול במקווה לפני עלות השחר‪,‬‬
‫כמובא בסוף התיקון‪ ,‬ומכיון שסיימו את התיקון‬
‫וטבלו הלכו לישון‪.‬‬
‫אבל הנהגה זו צריכה עיון גדול‪ ,‬לאור המבואר‬
‫לעיל‪ .‬ועכ"פ צריך מקור מבוסס וברור שאפשר לישון‬
‫כבר בעלות השחר‪ .‬בפרט שבספרים המצויינים‬
‫לעיל מודגשת החשיבות הגדולה להיות ניעורים כל‬
‫הלילה‪ ,‬הרי שיש להישאר וללמוד גם לאחר עלות‬
‫השחר )והטבילה במקווה( עד הנץ החמה‪.‬‬
‫]ברור שאח"כ צריך ללכת לישון‪ ,‬כדי להיות‬
‫ערניים בתפילת שחרית – כהוראתו הידועה של‬
‫הרבי מלך המשיח[‪.‬‬
‫וצפו בווידאו מהשיחה‪ ,‬עם תרגום מיוחד ללה"ק‬
‫מעל גבי המסך‪ ,‬בין הת' שהשתתפו במבצע זה נערך‬
‫מבחן‪ ,‬והמצליחים זכו בספר 'הדרנים על הש"ס'‪.‬‬
‫בד בבד עם התארגנות הרבה לפעילות ל"ג‬
‫בעומר‪ ,‬כשהת' מהישיבה מבוקשים בכל הארץ‪,‬‬
‫ישנה בישיבה תנופה מיוחדת לניצול הזמן במיוחד‬
‫בשעה הראשונה של תחילת הסדר בכל יום‪ ,‬והת'‬
‫המשקיעים במיוחד‪ ,‬יקבלו ללא הגרלה את הספר‬
‫'שיחות קודש – קודם הנשיאות'‪.‬‬
‫כל זה בנוסף להתוועדויות המתקיימות ביומי‬
‫דפגרא‪ ,‬בהם מורגשת החיות המיוחדת אצל תלמידי‬
‫התמימים‪ ,‬כאשר יושבים ומתוועדים עד השעות‬
‫הקטנות של הלילה‪ ,‬ועם כל זאת אין זה מפריע כלל‬
‫להמשך הסדרים של יום המחר‪.‬‬
‫בקרב תלמידי שיעור ג' מורגשת ההערכות‬
‫הרוחנית והגשמית לרגל הנסיעה ל'קבוצה'‪ ,‬עם‬
‫חלוקת טפסי ההרשמה בזמן האחרון‪ ,‬וזאת בנוסף‬
‫להתוועדויות המתקיימות עם תלמידי השיעור‪,‬‬
‫כהכנה לשנה זו‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 65‬‬

‫‪66‬‬

‫'התמים' – בטאון לתלמידי התמימים‬

‫"בין פסח לעצרת"‬
‫שלל דיווחים מישיבות בעולם‬
‫שהגיעו בזמן האחרון אל שולחן המערכת‬
‫מעולם הישיבות‬
‫חדשות מהנעשה אצל תלמידי‬
‫התמימים ברחבי תבל‬

‫חיפה ‪ -‬אחוזה‬
‫תנופת לימוד ופעילות‬

‫בשכונה ובמרכז הכרמל‪ ,‬מספר כי מאז נפתחה‬
‫הישיבה‪ ,‬עלה רף הפעילות של חב"ד בשכונה‪,‬‬
‫ואנשים רבים נוספים – בעיקר צעירים – הצטרפו‬
‫למעגל המקורבים של בית חב"ד‪.‬‬
‫בפורים לדוגמא ארגנו התמימים מסיבת‬
‫פורים לכל הצעירים‪ ,‬ומאז המסיבה ישנם צעירים‬
‫שמגיעים כמעט מידי יום להניח תפילין וללמוד‬
‫בחברותא‪.‬‬

‫רחובות ‪ -‬דעת‬
‫מלאה הארץ "דעת" את הוי'‬
‫בשיעור עיוני עם ראש הישיבה‬

‫כבר למעלה מחצי שנה שקול תורה נשמע‬
‫בשכונת אחוזה בחיפה‪ .‬בסמוך לציר תנועה הראשי‬
‫שעל הר הכרמל‪ ,‬במקום מרכזי ובולט‪ ,‬קמה ישיבת‬
‫חב"ד – אחוזה‪ .‬במקום לומדים כשני מנינים של‬
‫תמימים ואברכים‪ ,‬התמימים לומדים הלכות‬
‫איסור והיתר‪ ,‬והאברכים – הספיקו כבר ללמוד‬
‫את דיני מקוואות‪ ,‬וכעת הם אוחזים בעיצומו של‬
‫לימוד הלכות חופה וקידושין‪.‬‬
‫אחד מדברים המיוחדים בישיבה הוא‪ ,‬שגם‬
‫לאברכים ישנו שיעור קבוע בחסידות לעיון‪ ,‬מידי‬
‫יום מיד לאחרי תפלת שחרית‪ ,‬השיעור נמסר על‬
‫ידי הרב אורי שי' למברג – ראש הישיבה‪ ,‬ונמשך‬
‫שעה רצופה‪ ,‬כאשר אפילו המקורבים של בית חב"ד‬
‫נהנים להצטרף לשיעור‪ ,‬ולקחת בו חלק פעיל‪.‬‬
‫בכל יום יוצאים התמימים למבצע תפילין נרחב‪,‬‬
‫ומזכים עשרות יהודים במצוות תפילין‪ ,‬ובנתינת‬
‫צדקה לקירוב הגאולה‪ .‬התמימים מנהלים מערך‬
‫מסועף של חברותות ושיעורים עם מקורבים ואנ"ש‪,‬‬
‫ומזמינים את תושבי השכונה והעיר לשיעורי תורה‪,‬‬
‫לתפלות‪ ,‬ולהתוועדויות רבות משתתפים‪ ,‬שפועלות‬
‫את פעולתם בקירוב לבבות ישראל לכ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫הרב יהודה לייב שי' דונין מנהל בית חב"ד‬

‫‪5/10/2010 6:50:49 PM‬‬

‫התוועדות לתלמידים ומקורבים בישיבה‬

‫הישיבה‪ ,‬שהוקמה בעיר רחובות לפני מספר‬
‫שנים ע"י הרב יצחק ערד שי'‪ ,‬כבר הצמיחה עשרות‬
‫בעלי תשובה שכיום הינם חסידי חב"ד לכל דבר‪.‬‬
‫סוד ההצלחה של הישיבה הוא – הפתיחות שיש‬
‫לכל תלמיד‪ .‬עשרות התלמידים הלומדים בישיבה‬
‫יעידו על כך‪ ,‬כי תמיד קיבלו את פניהם בסבר‬
‫פנים יפות קבלום‪ .‬שיעורי החסידות הנמסרים‬
‫ע"י המשפיעים‪ ,‬גורמים לאורחים להשאר בישיבה‬
‫ימים נוספים‪ ,‬ומשם – עד ל"תמימים" שגם יושנים‬
‫בפנימיות הישיבה‪.‬‬
‫ביומי דפגרא מתקיימות התוועדויות עם ראש‬
‫הישיבה הרב ערד שי'‪ ,‬והנקודה העיקרית המדוברת‬
‫בהם היא לימוד תורת החסידות והתקשרות לרבי‬
‫מלך המשיח‪.‬‬

‫‪Master Hatomim 35 - 741.indd 66‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful