‫גריאטריה‪:‬‬

‫•מהו זקן?‪:‬‬
‫גיל כרונולוגי‪ :‬מס' השנים שעברו מאז שהאדם נולד‪ .‬גיל הפרישה לגמלאות ‪ .64-67‬המדד הטוב ביותר‬
‫למדידה הגיל הכרונולוגי הוא ת‪.‬ז‪ .‬לא מזויפת‪.‬‬
‫גיל ביולוגי‪ :‬אופן תפקוד מערכות הגוף כאשר יודעים שעם הגיל יש ירידה בתפקוד של מערכות הגוף‬
‫אבל קצב הירידה שונה מאדם לאדם ובין מערכת ומערכת באותו אדם‪ .‬הטענות אומרות שמגיל ‪ 24‬פחות‬
‫או יותר מתחילה הזדקנות של מערכות הגוף‪.‬‬
‫גיל רגשי‪ :‬האופן בו האדם תופס את עצמו ואת ההזדקנות שלו ואיך הוא מתייחס להיסטוריה האישית‬
‫שלו‪-‬תסכולים‪ ,‬הצלחות‪ ,‬אשמות וכו'‪.‬‬
‫גיל תפקודי‪ :‬עד כמה עצמאי האדם‪ ,‬מסוגל לשרת את עצמו‪ :‬ניוד מחוץ לבית‪ ,‬להתלבש‪ ,‬לאכול וכו'‪.‬‬
‫גיל חברתי‪ :‬עד כמה האדם מעורב ומתעניין בכל מה שקורה סביבו‪ .‬כאשר המצב הבריאותי ירוד קשה‬
‫להיות מעורב בפעילות חברתית‪.‬‬
‫גיל קוגניטיבי‪ :‬תפקוד שכלי‪-‬מנטאלי‪ .‬היכולות השכליות יורדות עם הגיל בקצכ שונה בין אדם לאדם‪.‬‬
‫"‪."Use it or loose it‬‬
‫•גרונטולוגיה‪ -‬תורת האדם הזקן‬
‫‪ -geron‬זקן‬
‫‪ -ontos‬אדם‬
‫‪ -logos‬תורה‬
‫•סטריאוטיפים של זקנה‪:‬‬
‫‪ -stereotype‬סוג מסוים של דעות קודמות‪ ,‬אשר ככל דעה קדומה ‪ -‬אינן טעונות הוכחה ובעזרתן נבנית‬
‫תמונת המציאות שלנו והיא מכוונת את יחסינו כלפי אותם אנשים הכלולים באותה קטגוריה‪.‬‬
‫הסטריאוטיפים של הזקן הם‪:‬‬
‫‪-‬חי בעבר‬
‫‪ --‬אינו מסוגל ללמוד דברים חדשים‪/‬אינו מבין‬
‫‪-‬יצור א‪-‬מיני‪ :‬זקן שמגלה עניין במין =סוטה‬
‫‪-‬עסוק כל הזמן במחלות‬
‫‪-‬עסוק רק בעצמו‬
‫‪-‬מבולבל‪ ,‬סנילי= זקן‪ .‬מבולבל ועם הפרעות זיכרון‪.‬‬
‫•גרונטופוביה= פחד מזקנים ומתהליך ההזדקנות‬
‫המפחיד הוא הקשר האסוציאטיבי למגבלות פיזיות ומנטאליות‪ ,‬מחלות ומוות‪.‬‬
‫כיצד התפתחה העמדה השלילית כלפי הזקנים והזקנה?‪ :‬יש ‪ 2‬מישורים‬
‫‪-)1‬חברתי‬
‫‪ -)2‬התפתחותי פסיכולוגי‬
‫מישור חברתי‪:‬‬
‫‪-‬פיחות הדרגתי במעמדו של הזקן‪ -‬מאז ראשית המאה‬
‫‪-‬נטילת סמכויות פטריארכאליות של הזקן עם השנים‬
‫‪-‬מעבר ממגורים רב דוריים למשפחה גרעינית (מהפכה תעשייתית)‬
‫‪-‬פיחות בערכם של ידע משנים רבות ושל ניסיון‬
‫‪-‬היותו החברה בימנו‪-‬חברה של צרכנים (הזקנים פחות צרכנים= פחות שווים)‬
‫מישור התפתחותי‪-‬פסיכולוגי‪:‬‬
‫‪-‬אמונות לא רציונאליות‪" -‬אם אתרחק מזקנים לא אזדקן"‬
‫‪-‬הגורמים המפחידים בזקנה הם מוגבלות‪ ,‬מחלות ומוות‪.‬‬
‫•התפתחות הגרונטופוביה ברצף חיים‪:‬‬
‫‪-‬גילאי ‪ :4-5‬העדר תפיסה של המושג "זקן"‪.‬‬
‫‪-‬גילאי ‪ :5-7‬התייחסות לתכונות הפיזיות‪ :‬שיער לבן‪ ,‬קרחת‪ ,‬משקפיים‪ ,‬מכשיר שמיעה וכו'‪.‬‬
‫‪-‬גילאי ‪ :7-40‬תפיסת הזקן כעייף‪ ,‬מכוער‪ ,‬חסר אונים וחסר תועלת‪ .‬גרונטופוביה בשיאה‪.‬‬
‫‪-‬גילאי ‪( 40-50‬עם הזדקנות ההורים)‪ :‬התפתחות גישה חיובית יותר‬
‫‪(+60-‬עם התקדמות הגיל המוגדר כזקן)‪ :‬התחזקות הגרונטופוביה‬
‫סיכום‪ :‬החברה המערבית תופסת את הזקנה ואת הזקן באופן שלילי ואנחנו כמטפלים שומעים את התפיסה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫‪ 2‬תרומות עיקריות למודעות בבעיה הן‪:‬‬
‫‪-‬שיפור איכות הטיפול בזקן‬
‫‪-‬קידום הנושא בקרב ציבור המטופלים‬

‫בעיות המאפיינות את המטופל הזקן‬

‫‪-‬סימפטומים לא ספציפיים לבעיות רפואיות וסיעודיות‪ ,‬ריבוי מחלות כרוניות וטיפולים תרופתיים‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪‬הפרעות לבביות‬
‫‪‬זיהומים‪ :‬בדרכי השתן‪ ,‬דלקת ראות‪ .‬אצל זקנים הזיהומים לא גורמים לעליית חום ובדלקת ראות יש‬
‫ירידה ברפלקס השיעול‪.‬‬
‫‪‬התייבשות‪ :‬במקרה של התייבשות הזקנים יתנו שתן ללא בעיה‪ .‬הטורגור עור גם לא רלבנטי‪.‬‬
‫‪‬צריך לדעת שההמטוקריט לא מסמן שום דבר במקרה של אנמיה בגיל הזקנה‪ .‬ל‪.‬ד ירוד הוא גם כן לא‬
‫סימן‪ .‬הסימן היחיד היעיל הוא בלבול חריף!!!‬

‫•שכיחות גבוהה של תופעות לוואי והרעלות הנלוות לטיפול תרופתי‪:‬‬

‫‪‬קשיים קוגניטיביים מוטוריים ומערכתיים‪:‬‬
‫‪-)1‬ריבוי תרופות ודרכי נטילתן – רלוונטיות גבוהה בהדרכה לשחרור‪.‬‬
‫‪-)2‬ריבוי רושמי מרשמים שאין בניהם קשר‪ .‬לפעמים נותנים אותה תרופה פעמיים רק ע"י רופאים שונים‪.‬‬
‫יש גם את העניין של "תרופה של הזקן" ואת העניין של תרופות של רפואה משלימה שמחולקות ללא ידע‪.‬‬
‫‪-)3‬קשיים מוטוריים בשימוש במשאפים ובכלי אכסון של תרופות‪.‬‬
‫•שינויים פיזיולוגיים‪:‬‬
‫‪-)1‬תפקוד כלייתי‪ :‬בגיל ‪ 75‬יש ירידה של ‪ 50%‬מהתפקוד הכלייתי ( יש תרופות שה‪ t 1/2-‬שלו נשאר‬
‫הרבה זמן)‬
‫‪-)2‬תפקוד כבדי‪ :‬פרוק‪ ,‬הפרשה וייצור אלבומין‪ .‬יש ירידה בכמות האלבומין ויש יותר תרופה חופשית‬
‫בדם (פעילה)‬
‫‪-)3‬מסת גוף הכוללת נמוכה יותר‪ .‬יש מצב של ‪hypocolesterolemia‬‬
‫‪-)4‬חלקה של מסת השומן גבוהה יותר מהמסה הכללית בהשוואה לצעיר‪ .‬זקן בתת‪-‬משקל נמצא במצב‬
‫יותר מסוכן מזקן במצב של השמנת יתר‪.‬‬
‫‪-)5‬סה"כ הנוזלים בגוף‪ :‬ירידה בנפח הנוזלים יחסית לנפח הכולל‬
‫התוצאה‪ :‬אשפוזים חוזרים במצב של הרעלה או אבחנה של "התדרדרות כללית"‪ .‬צריך לבדוק האם לזקן‬
‫יש יכולת קוגניטיבית להבנה כדי לדעת איך לקחת את התרופה בצורה נכונה‪.‬‬
‫•עצירות ההפרעה השכיחה ביותר במערכת העיכול אצל הקשיש!‬
‫שכיחות‪ 50% :‬מבני ‪.+ 65‬‬
‫גורמים‪:‬‬
‫‪-)1‬פיזיולוגיים‪:‬‬
‫‪-‬ירידה בפריסטלטיקה‬
‫‪-‬ירדה בהפרשת רוק ו"מיצי עיכול"‬
‫‪-)2‬התנהגותיים‪:‬‬
‫‪-‬חוסר פעילות גופנית (אשפוז וריתוק)‬
‫‪-‬תזונה (קשר לקשיי לעיסה ובדידות)‪ .‬כאשר זקנים לבד אוכלים פחות כי אכילה היא מרכיב חברתי‪.‬‬
‫‪-‬מיעוט שתייה כתוצאה מקושי במתן שתן (השתנה מרובה)‬
‫‪-‬התעלמות מרפלקס היציאה (ריתוק!)‪ .‬כאשר כואב הגוף לא רוצים ללכת לשירותים‪ .‬יכולים להיווצר‬
‫אפילו אבני צואה (יכולים לגרום לפ"ל‪ ,‬נמק‪ ,‬פרפורציה וכו')‬
‫‪-)3‬פסיכוסומטיים‬
‫‪-‬דיכאון (גורם לעצירות)‬
‫‪-‬חרדה‬
‫‪-)4‬פתולוגיות סומטיות‬
‫‪-‬נוירולוגיות‪ :‬בע"מ שידרה‪ ,‬מע"מ (‪ ,) C.V.A‬פרקינסון‬
 ‫‪-‬במערכת העיכול‪ :‬גידולים‪ ,‬צניחות חלחולת‪ ,‬טחורים‪.‬‬
‫‪-‬גורמים אנדוקריניים‪ :‬תת פעילות של בלוטת התריס‪.‬‬
‫‪-)5‬תרופות‬
‫‪-‬נרקוטיקה‪ ,‬אנטי‪-‬כולינרגיות‪ ,‬אנטי‪-‬דיכאוניות‪ ,‬משתנים‪ ,‬סותרי‪-‬חומצה‪ ,‬משלשלים בשימוש ממושך‪.‬‬
‫התוצאה‪ :‬סבל‪ ,‬סכנת היוצרות אבני צואה – עד פרפורציה‪ ,‬פריטוניטיס ומוות!‬
‫התערבות במצבי ריתוק‪:‬‬
‫‪-‬מניעה‪ :‬תזונה‪ ,‬שתייה‪ ,‬הפעלה גופנית והדרכה!‪.‬‬
‫‪-‬הקלה על היציאות‪ :‬מגדילי נפח‪ ,‬מרככי צואה‪ ,‬מעוררי פריסטלטיקה‪.‬‬
‫•אי‪-‬שליטה בדרכי השתן‬
‫‪-)1‬אי‪-‬שליטה קבועה‬
‫‪-)2‬אי‪-‬שליטה זמנית‪:‬‬
‫‪( Delirium‬או מצב בלבולי אחר )‪-‬הזקן לא קושר בין מתן שתן להליכה לשירותים‬
‫‪( Infection‬דרכי שתן)‬
‫‪ Atrophy‬של השלפוחית‬
‫‪( Pharmaceuticals‬משתנים‪ ,‬אנטי‪-‬כולינרגים‪,‬שינה והרגעה)‬
‫‪( Psychology‬דיכאון)‬
‫‪( Endocrins‬היפר‪-‬גליקמיה)‬
‫‪( Restrictions‬תנועתיות מוגבלת – אי‪-‬שליטה פונקצוינאלית)‬
‫‪( Stool‬עצירות צואה)‬
‫•סכנה מוגברת להתפתחות סיבוכי שכיבה‬
‫‪‬דלקת ריאות – רפלקס שיעול ירוד וקושי בפינוי הפרשות מדרכי הנשימה‪.‬יש ירידה ברזרבות‬
‫הראתיות‪ .‬משמעות לזקן – סיכון גבוה!‬
‫‪‬פצעי‪-‬לחץ – ליקויים באספקת דם פריפרית וניידות מוגבלת‪.‬‬
‫‪ – Thrombophlebitis‬החזר ורידי ירוד‪(.‬דלקת של הורידים)‬

‫תקשורת עם הזקן‪:‬‬
‫‪‬נטייה לפנות אל הזקן כאל ילד קטן – קשר להיותו מוגבל ב ‪ A.D.L -‬והזדקקותו לעזרה בפעולות‬
‫יומיומיות‪.‬‬
‫•שכיחות גבוהה של הפרעות שמיעה (מעל ‪":)30%‬התבלבלות הצוות עם בלבול" (דוגמת חקר‬
‫שמיעת הזבוב)‬
‫ההנחיות לתקשורת יעילה עם כבד‪-‬שמיעה הם‪:‬‬
‫‪ .1‬אל תצעק!!!‬
‫‪ .2‬דיבור איטי‪ ,‬מודגש‪ ,‬מול העיניים ומכבד!!!‬
‫‪ .3‬עמידה באור‬
‫‪ .4‬שימוש במשפטים קצרים ומתומצתים‪.‬‬
‫‪ .5‬מניעת רעשי רקע‪.‬‬
‫‪ .6‬התייחסות לגורמים מפריעים‪ :‬שפם וזקן‪ ,‬קול גבוה‪ ,‬מסטיק או אוכל בפה‪.‬‬

‫בלבול‪:‬‬
‫שלושת ה – ‪: D‬‬
‫‪Delirium-‬בלבול חריף‬
‫‪- Depression‬דיכאון‬
‫‪ -Dementia‬בלבול כרוני‬
 ‫•‪ -Delirium‬בלבול חריף‬
‫הגדרה‪ :‬בלבול זמני וחולף‪ ,‬המופיע באופן פתאומי (שעות‪ ,‬ימים) הנגרם משינוי במצב הפיזיולוגי‪ ,‬נפשי‪,‬‬
‫ו‪/‬או סביבתי‪ ,‬חברתי‪.‬‬
‫•גורמים‪:‬‬
‫‪-)1‬פיזיולוגיים – כל שינוי בהומאוסטזיס‪:‬‬
‫‪-‬מצב המו‪-‬דינמי‬
‫‪-‬חמצון מוחי‬
‫‪-‬זיהום‬
‫‪-‬עצירות‬
‫‪-‬אנמיה‬
‫‪-‬רמת סוכר בדם‬
‫‪-‬מצב אנדוקריני‬
‫‪-‬מאזן נוזלים ואלקטרוליטים‪ :‬סידן‪ ,‬נתרן…‬
‫‪ ,B12 -‬חומצה פולית‪,‬‬
‫‪-‬כאב‬
‫‪-‬טיפול תרופתי‬
‫‪-)2‬נפשיים‬
‫‪-‬חרדה‬
‫‪-‬דיכאון‬
‫‪-)3‬סביבתיים‬
‫‪-‬אשפוז‬
‫‪-)4‬חברתיים‬
‫‪-‬סביבה אנושית זרה‪.‬‬
‫•הזקנים בסיכון להתפתחות ‪ Delirium‬הם זקנים עם‪:‬‬
‫‪-‬היסטוריה של בלבול באשפוזים קודמים‪.‬‬
‫‪-‬היסטוריה של מחלות פסיכיאטריות‬
‫‪-‬ריבוי מחלות כרוניות‬
‫‪-‬אבחנה של דמנסיה קלה – שלבים ראשונים‬
‫טיפול‪ :‬בגורם!!!‪ .‬חשיבות מרבית לברור מקיף לשם מציאת הגורם‪.‬‬
‫•התערבות סיעודית‬
‫‪-)1‬מניעה‬
‫‪-‬אוריינטציה סביבתית ואנושית חוזרת‪.‬‬
‫‪-‬הימנעות מרבית משינויי סביבה‪.‬‬
‫‪-‬הקפדה על שימוש באביזרי עזר חושיים‪ :‬מכשיר שמיעה‪ ,‬משקפיים…‬
‫‪-‬הדרכת בני המשפחה לגבי חשיבות נוכחותו של אדם מוכר‪.‬‬
‫‪-‬הפחתת גירויים סביבתיים חזקים וקיום מבוקר שלהם (תאורה‪ ,‬רעש‪)...‬‬
‫‪-‬יידוע ושיתוף בקבלת החלטות ותכנון התערבות טיפולית‪.‬‬
‫•התערבות‬
‫‪-‬מגע‬
‫‪-‬הדרכת המשפחה לחשיבות נוכחותו של אדם מוכר‬
‫‪-‬הימנעות מאימות המציאות‪ .‬במקרה של דמנציה אם החולה אומר למשל "אני רואה גז‪ ,‬רוצים להרוג‬
‫אותי"‪ ,‬המטפל צריך לזרום עם המטופל ולהגיד למשל "גם אני רואה גז"‪-‬כך יוצרים תחושה שהמטופל לא‬
‫משוגע‬
‫חשוב להסביר לסביבה ולמשפחה שזאת גישה טיפולית ולא זלזול‪ .‬לפעמים קשה לשכנע את המשפחה‬
‫להסכים‪.‬‬
‫‪"-‬תקשורת רגשית" בהתאם למידע מהמשפחה‪( .‬למשל מוזיקה שהוא אוהב)‬
‫•בלבול כרוני ‪Dementia -‬‬
 ‫הגדרה‪ :‬ירידה בתפקוד קוגניטיבי‪ ,‬בעלת אופי מתקדם (החמרה מתמדת) ובלתי הפיך‪ ,‬הנגרמת ממחלה‬
‫ניוונית של המוח‪.‬‬
‫‪‬גורמים‪:‬‬
‫‪-‬מחלת אלצהיימר – ‪50-60%‬‬
‫‪-‬דמנסיה רב אוטמית (‪M.I.D( – 20%‬‬
‫בבלבול כרוני הדבר החשוב ביותר הוא השגרה‪-‬כל דבר שמשנה את השגרה מבלבל את האדם‪.‬‬
‫‪‬גורמים אחרים – יעקוב קרויצפלד (הפרה המשוגעת)‪ ,‬פרקינסון (‪ ,)25%‬איידס‪ ,‬הידרוצפלוס‪-‬‬
‫נורמוטנסיבי (סתימה בניקוז של נוזל מהמוח וכן יש ריבוי של נוזל במוח)‪ ,‬גידולים וזיהומים מוחיים‪.‬‬
‫הבדל בין דמנסיה לדליריום‪:‬‬
‫בלבול כרוני – דמנסיה‬ ‫בלבול חריף – דליריום‬

‫התחלה – איטית‬ ‫התחלה – פתאומית‬

‫מהלך – ממושך וכרוני מאופיין בהתדרדרות איטית‪.‬‬ ‫מהלך – קצר וחריף‬
‫גורם – מחלה ניוונית של המוח‪.‬‬ ‫גורם – שינוי בהומאוסטזיס‬
‫טיפול – תומך בלבד‬ ‫טיפול – בגורם‬
‫פרוגנוזה – מצב בלתי הפיך נמשך עד המוות‬ ‫פרוגנוזה – מצב הפיך בד"כ‪ ,‬חולף עם הטיפול בגורם‪.‬‬
‫•הכנה לשחרור הזקן‬
‫רמת מנע שלישונית – שיקום והסתגלות‪.‬‬
‫•חשיבות הערכת יכולת ההתמודדות של הזקן עם משטר הטיפול‬
‫הערכת מידת הסיכון להזנחה – ברור מצב סוציו‪-‬אקונומי ושיתוף גורמים בקהילה‪.‬‬

‫גמלת סיעוד‬
‫•מהי גמלת סיעוד?‬
‫•‪0‬גמלה חודשית הניתנת עבור שירותים הממומנים לפי חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫•‪1‬גמלת שירותים איננה תשלום כספי (במרבית המקרים – להוציא מקרים חריגים)‪.‬‬
‫•‪2‬מדובר בשירותים שיש בהם כדי לספק לזקן עזרה ישירה בפעולות היום‪-‬יום ובניהול משק הבית‬
‫ולהקל על המשפחה את הטיפול ו‪/‬או את ההשגחה עליו‪.‬‬
‫•השירותים שמתוכם יבחרו אותם אלה שיקבל הזקן הזכאי לגמלה‪:‬‬
‫•‪0‬עזרת מטפל‪/‬ת בית (מט"בית) – בפעולות יום‪-‬יום ובניהול משק בית (ניקיון הבית וסידורו‪ ,‬כביסה‪,‬‬
‫בישול וכד')‪.‬‬
‫•‪0‬השגחה‬
‫•‪0‬אספקת מוצרי ספיגה‬
‫•‪0‬טיפול במרכז יום‬
‫•‪0‬משדר מצוקה‬
‫•‪0‬שירותי כביסה‬
‫•‪0‬משלוח ארוחות חמות‪.‬‬
‫•מי זכאי לגמלת סיעוד?‬
‫•‪ 0‬תנאים קובעים האם זקן זכאי לגמלת סיעוד‪:‬‬
‫‪ .)1‬תושב ישראל שמלאו לו ‪( 65‬גבר) ו ‪( 60‬אישה)‪.‬‬
‫‪ .)2‬גר בבית או בדיור מוגן‪( .‬המאושפז בבי"ח או בבית אבות – תשוש‪ ,‬אינו זכאי לגמלה)‪.‬‬
‫‪ .)3‬הכנסותיו אינן עולות על הסכום הקבוע בתקנות‪( .‬סכום השכר הממוצע במשק לפי חוק הביטוח‬
‫הלאומי ‪ X 1.5‬ליחיד או ‪ X 2.5‬לזוג)‪ .‬אם לזקן יש בן‪-‬זוג – הכנסותיו נלקחות בחשבון בחישוב‪.‬‬
‫‪ .)4‬הזקן אינו מקבל‪:‬‬
‫•‪ 0‬קצבה לשירותים (קצבה מיוחדת לנכה עבודה או כללי) מן המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
 ‫•‪0‬גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה‪.‬‬
‫המקבל גמלה כזו‪ ,‬יבחר בינה לבין גמלת הסיעוד‪.‬‬
‫‪ .)5‬הזקן נמצא זקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר בעשיית פעולות היום‪-‬יום‪ ,‬או נמצא זקוק להשגחה‬
‫בבית למען בטיחותו ובטיחותם של הסובבים אותו‪.‬‬
‫בהתאם לתוצאות מבחן תפקוד‪.‬‬
‫•מבחן תפקוד‬
‫•‪0‬מבוצע על‪-‬ידי – אחות שירותי הבריאות או מוסמך מטעם הביטוח הלאומי הבודקים את תפקודו של‬
‫המבוטח ומדווחים על הממצאים לוועדה המקצועית של הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫•‪0‬הזכאים לקצבה על‪-‬פי מבחן התפקוד‪:‬‬
‫‪-)1‬מי שכתוצאה מליקוי גופני או נפשי נעשה תלוי לחלוטין‪ ,‬או באופן חלקי‪ ,‬בעזרת הזולת לשם ביצוע‬
‫פעולות יום‪-‬יומיות‪ ,‬כגון‪ :‬אכילה‪ ,‬רחצה‪ ,‬הלבשה‪ ,‬נידות ושליטה על סוגרים‪.‬‬
‫‪-)2‬מי שזקוק להשגחה ולפיקוח על‪-‬מנת למנוע הליכה לאיבוד‪ ,‬נזק לעצמו ו‪ /‬או לסביבתו‪.‬‬
‫מיניות בזקנה‬
‫לפעילות המינית חלק חשוב בחיי האדם‪ ,‬שאינו נגרע עם הגיל!‬
‫•‪0‬מספר עובדות‪:‬‬
‫‪-‬ידוע היום שקיימת פעילות מינית גם בגילאי ‪ ,80 ,70‬ו – ‪!90‬‬
‫‪-‬קיימת פוריות אצל הגבר בגילאים אלה!‬
‫‪-‬שכיחות היחסים המיניים בגיל ‪ :60-90‬בין ‪ 3‬פעמים בשבוע לבין ‪ 1‬לחודש‪.‬‬
‫‪ -‬מכל שלושה גברים בגיל ‪ 60‬ו ‪ 1‬מכל ‪ 5‬גברים בגיל ‪ 80‬פעילים מבחינה מינית‪.‬‬
‫‪-‬החברה רואה בחיי המין מעבר לגיל מסוים – דבר בלתי מקובל ובלתי מתאים‪.‬‬
‫•‪0‬גישתם של הצעירים למיניות בגיל הגבוה שלילית כפי שגישתם של הקשישים שוללת את החופש‬
‫המיני אצל הצעירים ‪.‬‬

‫היבטים פיזיולוגיים ופתו‪-‬פיזיולוגיים‬

‫•שינויים המתרחשים אצל הגבר עם הגיל‪:‬‬
‫‪-‬שינוי בצורת הזקפה (‪ 90‬מעלות מהבטן ביחס ל – ‪ 40‬מעלות אצל הצעיר)‪.‬‬
‫‪-‬ירידה ברמת הטסטוסטרון וכתוצאה‪:‬‬
‫‪-‬הארכה בזמן הנדרש להשגת זקפה (פי ‪ 3‬מאצל הצעיר)‬
‫‪ -‬תקופת "החלמה" ממושכת יותר‪.‬‬
‫‪-‬הגברה בעוצמת הגירויים הנדרשים להשגתה‪.‬‬
‫‪-‬משך הזקפה ממושך יותר ולא תמיד יש פליטת זרע‪.‬‬
‫•שינויים המתרחשים אצל האישה עם הגיל‪:‬‬
‫•‪0‬גיל המעבר והפסקת הוסת המלווים בתופעות הבאות (פיזיות‪ ,‬נפשיות ופסיכו‪-‬סומאטיות)‪:‬‬
‫‪-‬ירידה בתפקודן של בלוטות ברטוליני‪.‬‬
‫‪-‬רירית הנרתיק דקה יותר‪ ,‬ורגישה יותר‪.‬‬
‫‪ -‬תוצאה‪ :‬כאבים צריבה ודימומים בזמן קיום יחסי מין‪.‬‬
‫•קשר למחלות כרוניות‪:‬‬
‫‪-‬ירידה איכותית בפעילות המינית – כתוצאה ממחלות כרוניות מסוימות ומטיפול תרופתי‬
‫‪-‬מחלות לב וכלי דם והטיפול התרופתי בהם‬
‫‪-‬פגיעה פיזית בזקפה‬
‫‪-‬פחד (פחות מ ‪ 1%‬מהפטירות הפתאומיות – בזמן קיום יחסי‪-‬מין)‬
‫‪-‬חזרה לקיום יחסי מין אחרי אוטם בשריר הלב‪.‬‬
‫•‪0‬אירוע מוחי‪:‬‬
‫‪ - 30%‬ירידה בתשוקה‬
‫‪ - 60%‬ללא שינוי ואף עליה בתשוקה‪.‬‬
‫קשיים טכניים (נכות) ואסתטיים‪.‬‬
‫•‪0‬מחלות חסימתיות בדרכי הנשימה (‪:)C.O.P.D‬‬
 ‫‪ - 17‬תלונות על אין‪-‬אונות‪ ,‬בד"כ מסיבות נפשיות‪.‬‬
‫•‪0‬סוכרת ואי‪-‬ספיקת כליות‬
‫‪-‬אימפוטנציה בגברים בשל פגיעה בכלי‪-‬דם ועצבים‪.‬‬
‫•גורמים המשפיעים על מיניות הזקן‬
‫מיתוסים (הגורם המשמעותי ביותר!)‪:‬‬
‫‪-‬זקנים המביעים עניין במין – סוטים‪.‬‬
‫‪-‬אוננות – מביאה לנזק‬
‫‪-‬מין – רק לצעירים ויפים‬
‫גורמים פסיכו‪-‬סוציאלים‬
‫‪-‬מצב משפחתי‪ ,‬קיומו של בן‪-‬זוג קבוע (יותר נשים)‬
‫‪-‬ניסיון מיני מהעבר‪.‬‬
‫‪-‬מצב נפשי (אפקט – מיקום ברצף שבין דיכאון לשמחת‪-‬חיים)‪.‬‬
‫‪-‬מצב בריאותי כללי – מגבלה פיזית‪ ,‬פחדים‪...‬‬
‫‪-‬התנגדות הילדים לאינטימיות של ההורים‪.‬‬
‫‪-‬עמדות וקושי לשוחח על הנושא בפתיחות‪.‬‬
‫‪-‬יחס מספרי נשים – גברים‪.‬‬
‫‪-‬מיעוט הזדמנויות להיכרויות חדשות‬
‫מסגרת מוסדית‬
‫‪-‬רוב המוסדות הגריאטריים (ומחלקות תשושים וסיעודיים שבתוכן) – מתעלמים לחלוטין מנושא המיניות‪.‬‬
‫‪-‬העדר פרטיות – לזקנים המתגוררים עם שותפים נוספים בחדר‪.‬‬
‫‪-‬העדר חדרי התייחדות – במרבית המוסדות‪.‬‬
‫התוצאה‪ :‬קשישים נאלצים לתת ביטוי פומבי‪ ,‬מביש ולא מכובד למיניות שלהם או להימנע ממיניות‪.‬‬
‫סיכום‬
‫•‪0‬פעילות מינית – אולי אינה מאריכה חיים‪ ,‬אך מעוררת את הרצון להאריך את החיים!!!‬
‫•‪0‬פעילות מינית בגיל גבוה – מציאות קיימת!‬
‫•‪0‬מוסכמות חברתיות‪ ,‬בורות ומיתוסים (המופנמים גם ע"י הזקן עצמו) – פוגעים באפשרות של הזקן‬
‫למימוש מיניותו‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫•‪0‬קיים צורך בהתערבות חינוכית במספר מישורים‪:‬‬
‫‪-‬חינוך המטפלים‬
‫‪-‬הקניית חינוך מיני לאוכלוסייה הזקנה כחלק מחינוך כולל לבריאות (בעייתי בשל הבדלים מנטאליים‪,‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬חינוכיים‪ ,‬עמדות אישיות‪ ,‬השקפת עולם ועוד)‪.‬‬
‫‪-‬מתן אפשרות לפרטיות במסגרות מוסדיות‪.‬‬
‫בטיחות הקשיש‪:‬‬
‫•חשיבות הנושא‬
‫•‪0‬משמעותה של נפילה בבית‬
‫•‪1‬נתונים אפידמיולוגיים‪:‬‬
‫‪ 75-‬מהנפילות בקרב האוכלוסייה – בגלאי ‪.+65‬‬
‫‪-‬נפילות מהוות גורם תמותה מספר ‪ 6‬בקרב אוכלוסיית הזקנים‪.‬‬
‫‪-‬כ – ‪ 25%‬מקרב בני ‪ +70‬ו ‪ 35%‬מקרב בני ‪ +75‬המתגוררים בקהילה מדווחים מדי שנה על נפילות‪.‬‬
‫(במוסדות מדווח על אחוזים גבוהים יותר)‪.‬‬
‫‪-‬כ – ‪ 50%‬מהנופלים מדווחים על נפילה חוזרת תוך שנה‪.‬‬
‫‪-‬עד גיל ‪ ,75‬שיעור הנפילות בקרב נשים גבוה יותר‪.‬‬
‫•עם ההזדקנות – חייב אדם להתאים את פעילויות חייו היום‪-‬יומיות לשינויים החלים בו ובסביבתו‪.‬‬
‫‪-‬היכולת לשנות הרגלים ולהסתגל למצבים חדשים – הולכת וקטנה‪.‬‬
‫•‪0‬גורמים "מעודדי חשיפה לתאונות בזקנה"‪:‬‬
‫‪-‬ירידה במהירות תגובה‬
 ‫‪-‬ירידה חושית‪ :‬ראיה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬ריח‪ ,‬טעם ותחושה‪.‬‬
‫•סוגי תאונות‪:‬‬
‫‪-)1‬פיזיים‬
‫*חנק‬ ‫*כוויה‬ ‫*נפילה‬
‫*ריתוק‬ ‫*התחשמלות‬ ‫*הרעלות‬
‫‪-)2‬חברתיים כלכליים‬
‫*מיעוט משאבים סוציו‪-‬אקונומיים‬
‫גורמים לתאונות‬
‫‪ 2‬קבוצות‪ :‬גורמים פנימיים וגורמים חיצוניים‪.‬‬
‫‪-)1‬גורמים פנימיים‬
‫•קשיים בשימור יציבות‪:‬‬
‫‪-‬נזק לאוזן הפנימית‬
‫‪-‬ירידה בחמצון מוחי – ירידה בתפוקת הלב‪ ,‬ירידה בחמצון הדם‪ ,‬תת‪-‬לחץ‪-‬דם תנוחתי‬
‫‪.))Orthostatic Hypo-tension‬‬
‫‪-‬עייפות‬
‫‪-‬ירידה בגמישות הגוף ובכוח השרירים‬
‫‪-‬ירידה חושית‬
‫‪-‬ירידה בתחושה‬
‫•קשיים בחזרה ליציבות‪:‬‬
‫‪-‬ירידה בתפקוד המערכת האקסטרה‪-‬פירמידלית‬
‫‪-‬נגעים והפרעות בכפות הרגליים – יבלות‪ ,‬פצעים‪ ,‬ציפורניים לא מטופלות‪.‬‬
‫‪-‬חולשה והפרעות תחושה ברגליים‪.‬‬

‫‪-)2‬גורמים חיצוניים ‪ -‬סביבתיים‬

‫•תאורה – בחדרי מדרגות‪ ,‬מעברים‪ ,‬שירותים‪.‬‬
‫•שינויים במפלס הרצפה‬
‫‪-‬מדרגות – סימון עליונה ותחתונה‪ ,‬מעקות‪.‬‬
‫‪-‬מרצפות שבורות‪/‬מורמות – צמודי קרקע‪.‬‬
‫•החלקה –‬
‫‪-‬חדרי רחצה‪ ,‬שירותים ומטבח – שטיחי‪-‬גומי מונעי החלקה‪" ,‬מקלחון"‪ ,‬מעקות‪.‬‬
‫‪-‬רצפה – לא ‪ , C.V.P‬ללא פוליש‪.‬‬
‫•מכשולים‬
‫‪-‬רהיטים – תקינות‪ ,‬רוחב מעברים‪.‬‬
‫‪-‬שטיחים‬
‫‪-‬חפצים שונים – צעצועים‪.‬‬
‫‪-‬חוטים – תנורים‪ ,‬מאווררים‪ ,‬טלפונים‪...‬‬
‫‪-‬חיות מחמד‬
‫•הנעלה‪ ,‬הלבשה ואביזרי עזר‬
‫‪-‬הנעלה – גובה עקבים‪ ,‬שרוכים‪ ,‬סוליות‪ ,‬קפקפים‪...‬‬
‫‪-‬הלבשה – מידה תואמת‪ ,‬התאמה לפעילות ולטמפרטורה‪.‬‬
‫•טמפרטורה‬
‫‪-‬קושי בויסות חום‬
‫‪-‬קור – ביגוד מסורבל‪ ,‬ניעות מוגבלת‪.‬‬
‫•ארגון הבית‬
‫‪-‬רהיטים – יציבים ותואמי מטרה (כסאות לא מתנדנדים‪ ,‬סולם יציב)‬
‫‪-‬חפצים בשימוש יום‪-‬יומי – (כלי בישול ואוכל‪ ,‬בגדים‪ ,‬כלי‪-‬מיטה) בהישג יד ובגובה המבט‬
‫למניעת צורך בהרמת הראש או טיפוס‪.‬‬
‫•גורמי כוויות‬
‫‪-‬נפילה על מקור חום‬
 ‫‪-‬מגע בגוף חם או מים רותחים (רחצה)‪.‬‬
‫‪-‬חפצים‪/‬חומרים דליקים בקרבת מקור אש – מגבות‪ ,‬שמיכות‪...‬‬
‫•גורמי חנק‬
‫‪-‬גז בישול‬
‫‪-‬גז ‪ CO‬מחימום באש חיה‪.‬‬
‫‪-‬עשן‬
‫•גורמי התחשמלות‬
‫‪-‬מכשור לא תקין‬
‫‪-‬העדר פחת זרם‪.‬‬
‫•גורמי הרעלות‬
‫‪-‬אכסון חומרים כימיים עם דברי מזון ומשקה‪.‬‬
‫‪-‬אכסון חומרים כימיים באריזות לא מקוריות‪.‬‬
‫‪-‬שימוש בחומרים מסוכנים שלא ע"פ הוראות היצרן‪.‬‬
‫‪-‬אכילת מזון מקולקל‪.‬‬
‫•קשר בין מצב כלכלי לבטיחות‬
‫‪-‬ירידה בהכנסות ונטייה גוברת לחיסכון –‬
‫‪-‬ירדה בשימוש באבזרי‪-‬עזר‪ :‬משקפיים‪ ,‬נעליים אורטופדיות וכד'‪...‬‬
‫‪-‬מניעת התקנת אביזרי בטיחות – מעקות‪ ,‬אמצעי חימום בטיחותיים‪ ,‬תאורה וכו'‪.‬‬
‫‪-‬תזונה בלתי‪-‬מאוזנת‬
‫קשר בין מצב חברתי לבטיחות‬
‫‪-‬גורמי בידוד חברתי‬
‫‪-‬העדר קשרים חברתיים – אי‪-‬יצירתם בעבר והימנעות מיצירת חדשים‪.‬‬
‫‪-‬אלמנות ומוות של אחרים משמעותיים (אחים‪ ,‬חברים‪.)..‬‬
‫‪-‬הסתגרות בבית בשל אובדנים תפקודיים ופגיעה בדימוי עצמי– קשיי ניידות‪ ,‬חולי (סטומות‪ ,‬פרקינסון‪,‬‬
‫בן‪-‬זוג דמנטי‪ ,‬מחלות לב וכד‪.)...‬‬
‫•תוצאות בידוד חברתי והסתגרות בבית‬
‫‪-‬אובדן קשרים חברתיים ומיומנויות בין אישיות ‪.‬‬
‫‪-‬ירידה בגרייה אינטלקטואלית – אובדן קשרים אינטלקטואליים‪.‬‬
‫‪-‬סיבוכים פיזיים של מצב נייח‪.‬‬

‫סיכום‬
‫חשיבותה של המניעה !!!!‬
‫חשיבות הגברת המודעות לנושא בקרב‪:‬‬
‫‪-‬אוכלוסיית הזקנים ובני‪-‬משפחותיהם‬
‫‪-‬מטפלים – בקהילה ובמסגרת המוסדית – איתור הזקנים שבסיכון והתערבות למניעה‪.‬‬
‫‪-‬קובעי מדיניות – במסגרות מוסדיות ובקהילה‪.‬‬