You are on page 1of 2

‫אדר ראשון בשנה מעוברת‬

‫פ' תרומה תשס"ג‬

‫‪ #1‬מס' נדרים סג‪.‬‬


‫מתני'‪ .‬קונם יין שאיני טועם לשנה‪ ,‬נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה‪ ,‬עד ראש אדר עד ראש אדר‬
‫הראשון‪ ,‬עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון‪.‬‬

‫גמ'‪ .‬אלמא סתמא דאדר דקאמר ראשון הוא לימא מתני' רבי יהודה היא דתניא אדר הראשון‬
‫כותב אדר הראשון‪ ,‬אדר שני כותב אדר סתם דברי ר"מ; ר' יהודה אומר אדר הראשון כותב‬
‫סתם‪ ,‬אדר שני כותב תיניין אמר אביי אפילו תימא ר"מ הא דידע דמעברא שתא הא דלא ידע‬

‫‪ #2‬רמב"ם הל' נדרים י‪:‬ו‬


‫שאני שותה יין עד ראש אדר אם היתה שנה מעוברת ולא ידע שהיא מעוברת כשנדר אינו אסור‬
‫אלא עד ראש חדש אדר ראשון‪ ,‬ואם נדר עד סוף אדר הרי זה אסור עד סוף אדר שני ]ראשון[‪,‬‬
‫ואם ידע שהשנה מעוברת ונדר עד ראש אדר אסור עד ראש אדר שני‪.‬‬

‫‪ #3‬שו"ע יו"ד ס' רכ‪:‬ח‬


‫אמר עד ר"ח אדר‪ ,‬עד ר"ח אדר ראשון‪ ,‬עד סוף אדר עד סוף אדר שני‪ .‬ולהרמב"ם‪ ,‬אם ידע‬
‫שהשנה מעוברת ואמר‪ :‬עד ר"ח אדר‪ ,‬אסור עד ראש חדש אדר שני‪.‬‬

‫‪ #4‬שו"ע חו"מ ס' מג‪:‬כח‬


‫שני שטרות שנעשו בשנה מעוברת‪ ,‬אחד כתוב בו‪ :‬אדר סתם‪ ,‬ואחד כתוב בו‪ :‬אדר שני‪ ,‬ואין ללוה‬
‫נכסים כנגד שניהם‪ ,‬נותנים למי שכתוב בו אדר סתם‪ .‬ואם בשניהם נכתב אדר סתם‪ ,‬הוי כמו‬
‫שכתוב בשניהם אדר ראשון‪ ,‬ונותנים למי שזמנו קודם במספר ימי החדש‪ .‬כל זמן הכתוב בשטר‪,‬‬
‫כגון עד הפסח או עד הקציר‪ ,‬דנים אותו כמו בנדרים‪.‬‬

‫‪ #5‬תוס' נדרים סג‪ :‬ד"ה והתניא‬


‫‪...‬דאדר סתם של מעוברת היינו אדר שני דחדש העיבור אדר ראשון הוא ולא אדר שני תדע שהרי‬
‫אדר הראשון משלשים יום שני מכ"ט ועוד דמגילה ופורים בשני אלמא ראשון חודש העיבור‬

‫‪ #6‬תרומת הדשן חלק א ס' רצד‬


‫ר' ישראל איסרליין )‪(1390-1460‬‬
‫שאלה‪ :‬מי שנפטרו הוריו באדר בשנה פשוטה כשיגיעו שנות העיבור באיזה אדר יצום ויאמר‬
‫קדיש וברכו בראשון או בשני? תשובה‪ :‬יראה דיעשה בראשון‪ ,‬ונקטינן האי טעמא משום‬
‫דענין זה דומה למי שנדר יום קבוע בשנה בחדש פלוני‪ .‬ובנדרים הנודר לעשות דבר פלוני‬
‫באדר יעשה באדר הראשון‪...‬‬

‫‪ #7‬שו"ע או"ח ס' תקסח‪:‬ז‬


‫כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר‪ ,‬והשנה מעוברת‪ ,‬יתענה באדר ב'‪ .‬הגה‪ :‬ויש אומרים‬
‫דיתענה בראשון )מהרי"ל ומהר"י מינץ(‪ ,‬אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים‬
‫להתענות בשני )ת"ה סימן רצ"ה ‪/‬רצ"ד‪ ;(/‬וכן המנהג להתענות בראשון‪ ,‬מיהו יש מחמירין‬
‫להתענות בשניהם )פסקי מהר"י בשם מהר"י מולין(‪.‬‬

‫‪ #8‬משנה ברורה שם מב‬


‫‪...‬אכן האבלים אין צריכין ליתן לו קדיש אלא פ"א וכיוצא בזה כתבו בשם רש"ל מי שאינו‬
‫יודע יום שמת בו אביו ואמו יברור לו יום אחד אך אל יסיג גבול אחרים לומר קדיש‪.‬‬

‫‪ #9‬שו"ע או"ח נה‪:‬י‬


‫אם נער אחד נולד בכ"ט לאדר ראשון משנה מעוברת‪ ,‬ונער אחד נולד באדר‬
‫שני באחד בו‪ ,‬ושנת י"ג אינה מעוברת‪ ,‬אותו שנולד בכ"ט לאדר הראשון‬
‫צריך להמתין עד כ"ט לאדר בשנת י"ג להיות בן י"ג שנה‪ ,‬ואותו שנולד‬
‫אחריו באחד באדר השני יהיה בן י"ג שנה כיון שהגיע אחד באדר של שנת‬
‫י"ג‪ .‬הגה‪ :‬ומי שנולד באדר ונעשה בר מצוה בשנת העיבור‪ ,‬אינו נעשה בר‬
‫מצוה עד אדר השני )תשובת מהר"י מינץ סי' ט"ו ‪/‬ט'‪.(/‬‬
‫‪ #10‬מס' מגילה ו‪:‬‬
‫דתניא‪ :‬קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה ‪ -‬קורין אותה באדר השני‪ ,‬שכל‬
‫מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגילה‪ .‬רבי אליעזר ברבי יוסי אומר‪ :‬אין‬
‫קורין אותה באדר השני‪ ,‬שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫אומר משום רבי יוסי‪ :‬אף קורין אותה באדר השני‪ ,‬שכל מצות שנוהגות בשני אין נוהגות‬
‫בראשון‪ .‬ושוין בהספד ובתענית שאסורין בזה ובזה‪.‬‬

‫‪ #11‬רא"ש מגילה א‪:‬ז‬


‫ושוין בהספד ותענית שאסורים בזה ובזה פי' אם קראו המגילה בארבעה עשר ובו ביום עברו‬
‫השנה אסור בהספד ותענית אבל בשאר שנה מעוברת נראה לי שמותר בהספד ותענית כך‬
‫נראה לי לפרש השיטה‬

‫‪ #12‬שו"ע או"ח תרצז‪:‬א‬


‫יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם‪ ,‬ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה‪,‬‬
‫ואסור בהספד ותענית; אבל שאר דברים אין נוהגים בהם; וי"א דאף בהספד ותענית‬
‫מותרים‪ .‬הגה‪ :‬והמנהג כסברא הראשונה‪ .‬י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד‬
‫שבאדר ראשון )טור בשם הרי"ף( ואין נוהגין כן‪ ,‬מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי‬
‫המחמירים; וטוב לב משתה תמיד )משלי ט"ו‪ ,‬ט"ו( )הגהות מיימוני בשם סמ"ק(‪.‬‬

‫‪ #13‬משנה ברורה שם ס"ק ה‬


‫מ"מ ירבה וכו' ‪ -‬בהגהת תשב"ץ כתב דיש להרבות ורבינו יחיאל מפריש רגיל להרבות‬
‫ולהזמין ב"א וזהו שסיים הרמ"א וטוב לב משתה תמיד היינו שטוב להרבות לכבוד הנס‬
‫שנעשה בעתים הללו‪:‬‬

‫‪ #14‬מס' תענית כט‪.‬‬


‫אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך‬
‫משנכנס אדר מרבין בשמחה‬

‫‪ #15‬רש"י שם‬
‫משנכנס אדר ‪ -‬ימי נסים היו לישראל פורים ופסח‪.‬‬

‫‪ #16‬שו"ת שאילת יעבץ חלק ב ס' פח‬


‫ר' יעקב עמדין )‪(1697-1776‬‬
‫שאלת עוד מה הזקיק רש"י שם בגמ' משנכנס אדר‪ .‬לפרש ימי נסים היו פורים ופסח‪ .‬פשוט‬
‫שהוצרך לכך משום דאי משום פורים גרידא א"כ לימא נמי ניסן וכסלו אלא ע"כ משום שהתחילו‬
‫ימי נסים רצופים ותכופים זה לזה‪ .‬וי"ל עוד שרצה לרמז ג"כ שבשנה מעוברת אין שמחה נוהגת‬
‫אלא באדר שני‪ .‬וה"ט משום דימי נסים סמוכים הם‪ .‬וכדאמרינן )פ"ק דמגילה ו' ב'( אליבא‬
‫דרשב"ג דאדר שני עיקר לענין קריאת מגלה‪ ,‬משום דמסמך גאולה לגאולה עדיף‪ .‬זהו הנלע"ד‬
‫בשאלותיך יעב"ץ‪.‬‬

‫‪ #17‬שו"ע או"ח תקפ‪:‬ב‬


‫בז' באדר מת משה רבינו ע"ה‬

‫‪ #18‬משנה ברורה שם‬


‫בז' באדר וכו' ‪ -‬ובשנה מעוברת יש דעות בין האחרונים‬

‫‪ #19‬שו"ע או"ח תכז‪:‬א‬


‫כשראש חדש שני ימים‪ ,‬כותבין בשטרות ביום הראשון‪ :‬ביום ראש חודש שהוא יום שלשים‬
‫לחדש שעבר‪ ) .‬והמנין לחדש מיום השני וכותבין בו בא' לחדש( )טור(‪ .‬הגה‪ :‬כשמעברין השנה‬
‫כותבין באדר ראשון‪ :‬אדר סתם‪ ,‬ובשני‪ :‬אדר השני )טור(‪.‬‬

‫‪ #20‬מג"א שם‬
‫א אדר סתם ‪ -‬וה"ה כשמברכין החדש בב"ה )מ"צ( וש"ך בי"ד סי' ר"כ ס"ק י"ז כ' בשם מהרי"ל‬
‫בראשון אדר ראשון ובשני אדר שני וכ"כ בא"ע גבי גט ע"ש‪:‬‬