‫עמוד ‪1‬‬

‫בן־שמחון‬

‫קובי‬

‫צילום‪:‬‬

‫ינאי‬

‫יחיאל‬

‫נסיגת‬

‫בילעין‬
‫הפכה טו״ד אמילי‬

‫איך‬

‫יהודייה‬

‫שפר‪,‬‬

‫מבוסטון‬

‫לתקוותם של‬
‫של‬

‫הנסיכה‬

‫ושל‬

‫דזמונד‬

‫נטרה‬

‫בישראל‪,‬‬

‫שהתאהבה‬

‫תושבי בילטין‪ ,‬לגיבורה‬

‫ההולנדית מייבל‬
‫טוטו‪,‬‬

‫ולאחת‬

‫וךאותרוה‬

‫מ‪25 -‬‬

‫האופטימיסטים האינטליגנטים של‬
‫מגזין‬

‫‪Ode‬״?‬
‫שפר יכולה לסמן בדיוק את‬
‫אמילי‬
‫קולוני‬
‫המאושרותבחייה‪.‬יזההתחילבמלון אמריקן‬
‫שנמצאת‬
‫בירושלים"‪ ,‬היא אומרת במרפסת ועירה‬
‫בקצה חדר השינה שלה‪ ,‬על קוהגבול שבין ררום‬
‫תל אביב למרכז העיר‪" .‬ישבתי במשך חצי שעה‬

‫השעות‬

‫עם נשיא‬

‫ארצות הבריתלשעברגייסי קרטר ואש־‬
‫‪$TS1$‬ואשתו‪$TS1$,‬‬

‫‪$DN2$‬ואשתו‪ $DN2$,‬בחדר‬
‫תו‪,‬‬

‫שנראה כמו ארמון‪ .‬זה היה באוגוסט‪ ,‬יום‬

‫לפני‬

‫סיור‬

‫בכילעיןלחברי משלחת‬
‫שערכתי‬

‫׳‪,‬‬

‫‪Elders‬‬

‫ארגון זקני‬

‫‪The‬‬

‫השבט שלהפוליטיקה‬
‫‪$TS1$‬העולמית‪$TS1$,‬‬
‫העו־‬

‫‪$DN2$‬העולמית‪ $DN2$,‬ששמו למטרהלהתערב במשברים‬
‫למית‪,‬‬
‫עולמיים‪.‬‬
‫לסיורבגלל סידורי הבי־‬
‫‪$TS1$‬הביטחון‪$TS1$,‬‬
‫קרטר לאיכול היהלהגיע‬

‫‪$TS1$‬למחרת‪$TS1$,‬‬
‫למ־‬
‫במלון‪ .‬אבל‬
‫טחון‪,‬‬
‫‪$DN2$‬הביטחון‪$DN2$,‬ולכן התבקשתי לדבר איתו‬
‫‪$DN2$‬למחרת‪ $DN2$,‬רזמונר טוטו‪ ,‬חתן פרסנובל לשלום וממנהיגי‬
‫חרת‪,‬‬
‫מאבק‬

‫השחורים נאפרטהייד‪ ,‬הגיע‪ .‬זה היה מדהים‬

‫ללוות אותו‬
‫בבילעין‪.‬‬

‫אין‬

‫ספק שאלה‬

‫היו הרגעים‬

‫המאושרים ביותר‬

‫היא אומרת‬

‫שלאיכלה‬

‫לבקשלעצמה יותר מא־‬
‫‪$TS1$‬מאשר‪$TS1$‬‬

‫‪$DN2$‬מאשר‪ $DN2$‬מפגש עם טוטו וקרטר‪ ,‬שהטריחו את‬
‫שר‬

‫עצמםלכאן‬

‫בגילם‪ ,‬כרילתמור‬
‫לפלסטינים‪.‬‬
‫ביןהישראלים‬
‫הבולטות בכפר הפ־‬
‫‪$TS1$‬הפלסטיני‪$TS1$‬‬
‫הישראליות‬
‫היא אחת‬
‫הפעילות‬
‫בילעין‪ ,‬שמאבקו הממושך נגר גרר ההפרדה‬
‫לסטיני‬
‫‪$DN2$‬הפלסטיני‪$DN2$‬‬
‫החוצה את אדמותיו‪ ,‬הפך לסמל למאבק עממי נגד‬
‫הכיבוש‪ .‬כעוברת במשרדו של ערדמיכאל ספרד‪,‬‬
‫היא היתה חלק מהצוות המשפטי שייצג את מועצת‬
‫במה שבוער גם בה‪ :‬הצורך בפיוס‬
‫שפר‪ ,‬עורכת דין בת‬

‫כילעין‬

‫בעתירה נגד תוואי הגרר‪ ,‬שהסתיימה בני־‬
‫‪$TS1$‬בניצחון‪$TS1$‬‬

‫‪$DN2$‬בניצחון‪ $DN2$‬התושבים‪:‬‬
‫צחון‬
‫תקדימית‪ .‬שאיו‬

‫בספטמבר ‪ 2007‬קבעבג׳׳ץ בפסיקה‬
‫הצדקה‬

‫ביטחוניתלתוואי‬

‫שנבחר‬

‫עמוד ‪2‬‬

‫עמוד ‪3‬‬

‫אליו‪.‬‬
‫לא היינומודעים‬
‫‪$DN2$‬הבטח;‪ $DN2$‬תילעצמי שאחזורלישראל‬
‫שתהיהלי‪ .‬הרגשתי שעברעלי שינויגדול מאוד‪,‬‬
‫שאפילו הטריד אותי‪ .‬כתבתי אז ביומןשלי‪:‬׳אני‬
‫מפחדתלחזור הביתה‪ ,‬אני מפחדת שאנשים לא‬
‫‪$TS1$‬הבטח;‪$TS1$‬‬
‫הבטח־‬
‫בסוף אותוביקור‪,‬‬

‫בהזדמנות הראשונה‬

‫יבינו את השינוי שעברתי‪.‬התאהבתי׳״‪.‬‬
‫עכשיו היא לובשת חולצת טי־שירט כחו־‬
‫‪$TS1$‬כחולה‪$TS1$,‬‬

‫לה‪,‬‬
‫‪$DN2$‬כחולה‪$DN2$,‬שעליה‬

‫בגבולות ‪67‬‬
‫מצוירתישראל‬
‫׳‪ .‬בצבע‬

‫בבילעין‪,‬ילדים‬
‫בת־בית‬

‫שחור‪ .‬״היום אני‬

‫רצים אחריברחוב"‪ ,‬היא‬

‫לה‬
‫‪$DN2$‬יכולה‪$DN2$‬‬

‫רק‬

‫אומרת בחיוך‪,‬מגלגלת‬

‫דחוסה‪,‬ומדליקה‪ .‬״זה עושה לי‬
‫את הקרבה הזאת‪ .‬אני לא יכו־‬
‫‪$TS1$‬יכולה‪$TS1$‬‬

‫בזריזות סיגריה‬
‫טוב‪ ,‬אני‬

‫שם‬

‫צריכה‬

‫להשתתף‬

‫במשרד או בבית‬

‫בהפגנות בימי שישי‪,‬‬

‫קפה בתל‬

‫לשבת‬

‫אביב‪ .‬כשאני מגיעה‬

‫לבילעין אני חייבת לדבר עם האנשים‪,‬להרגיש‬
‫לעבור בביתשלהם‪ .‬יש בינינו קשר חזק‪.‬‬
‫אותם‪,‬‬
‫הם‬

‫מזמינים אותילארוחות ערב ואנימגיעה"‪.‬‬

‫אבל‬

‫זה‬

‫לא‬

‫היה כך תמיד‪.‬‬

‫שפר עברה‬

‫דרך‬

‫שהפכהלישראלית נטולת סנטימ־‬
‫‪$TS1$‬סנטימנטים‪$TS1$‬‬

‫ארוכה ער‬

‫‪$DN2$‬סנטימנטים‪$DN2$‬לאומיים ומלאת חמלה‬
‫נטים‬
‫היא מפגינה בשטחים‪ .‬היא החלהללמודלתואר‬
‫בבולטימור‪ ,‬אבל‬
‫המדינה‬
‫ראשון בחוג למדע‬
‫במהרה מצאה עצמה חוזרת מדי קיץ ליש־‬
‫‪$TS1$‬לישראל‪$TS1$.‬‬
‫אנושית‪,‬‬

‫ראל‪.‬‬
‫‪$DN2$‬לישראל‪$DN2$.‬‬

‫במסגרתלימודיה‪,‬‬

‫שאותה‬

‫התאפשר לה ב‪98 -‬‬

‫ללמוד שנה במוסד אקדמיבחו״ל‪.‬‬
‫בירושלים‪ .‬״זה היה ממש‬
‫באוניברסיטה העברית‬
‫מרגש‬
‫לחזור״‪ ,‬היא נזכרת‪ .‬״רציתילהיכנס עד‬
‫ולהבין את‬
‫כמה שאפשר לתרבותהישראלית‬
‫הישראלי‪ .‬היו לי הרבה חבריםישראלים‬
‫המצב‬
‫היא‬

‫באוניברסיטה‪ ,‬וגם‬

‫בהפגנה בבי<‪/‬‬

‫שפר‬

‫ין‬

‫ביום‬

‫שעבר‪.‬‬

‫שישי‬

‫רלתיו\ל‬

‫האמזנה‬

‫שיהודים‬

‫אנשים‬

‫הם‬

‫מוסריים‬

‫היום‬
‫מרי‬
‫‪$DN2$‬לגמרי‪$DN2$‬‬

‫לגרר‪ ,‬והורה‬
‫להעתיקה‪.‬‬
‫אבלהפעילות‬
‫חלק מהתגייסותהלמען‬

‫מבטא אמריקאי קל מתנגן בקולה והיא מסבירה‬

‫של‬

‫המשפטית‬

‫שפר היא‬

‫תושבי‬
‫בילעין‪.‬‬

‫שנולדהבבוסטון‪ ,‬בת‬

‫רק‬

‫תר‬

‫מרי יום‬

‫קחת‬
‫‪$DN2$‬כמפקחת‪$DN2$‬‬

‫‪$TS1$‬בימים‪$TS1$‬‬
‫בי־‬
‫משתתפת בהפגנות נגד הגדר‪ ,‬וגם‬

‫שישי היא‬

‫לכפר‪,‬שאליו‬
‫כחלק‬

‫חשה‬

‫היא‬

‫מתביעה נגד חברות בנייה קנדיות שמעו־‬
‫‪$TS1$‬שמעורבות‪$TS1$‬‬

‫רבות‬
‫עורבות‪$DN2$‬‬

‫בהקמת השכונה‬

‫מתתיהו־מזרח במודיעין‬

‫עילית‪ ,‬שנבניתבחלקה על‬
‫עם כמה מהתושבים למסע‬

‫אדמות הכפר‪ ,‬יצאה‬
‫הסברה‬

‫של שלושה‬

‫שבועות בקנדה‪.‬‬

‫בדיוק בזכותהפעולותהאלו‪,‬‬
‫‪ ode‬אתאמילי שפר לרשימת ‪25‬‬
‫ההולנדי‬
‫האינטליגנטיים של ‪2009‬״‪.‬‬
‫האופטימיסטים‬
‫‪ Ode‬שגם מגדיר את עצמו בתור"הקהילה‬
‫האינטליגנטיים"‪ ,‬הוא מג־‬
‫‪$TS1$‬מגזין‪$TS1$‬‬
‫של האופטימיסטים‬
‫זין‬
‫מגזין‪ $DN2$‬מודפס ומקווןבעל השקפהשמאלית‪ ,‬העוסק‬
‫בחר המגזין‬

‫״‪,‬‬

‫כשאני‬

‫מגיעה‬

‫לרגעים של‬
‫ייאוש‪ ,‬אני‬
‫שם אין‬

‫המשפ־‬
‫‪$TS1$‬המשפרים‪$TS1$‬‬
‫ב׳׳חדשות טובות" ו״באנשיםורעיונות‬

‫רים‬
‫שפרים‪$DN2$‬‬

‫אתחיינו״‪ .‬הוא נוסד ב‪95 -‬‬

‫ברוטרדם‬

‫על‬

‫ידי בני זוג עיתונאים ומ‪ 2004 -‬הוא יוצא לאור‬
‫גם במהדורהאנגלית‪ .‬אחד מ‪ 100 -‬אלף העו־‬
‫‪$TS1$‬העותקים‪$TS1$‬‬
‫העותקים‪ $DN2$‬של המגזין‪ ,‬מגיע דרך קבע אל הקוראת‬
‫תקים‬
‫הנאמנה‪ ,‬הנסיכהההולנדיתמייבל ון־אורנחה‪,‬‬
‫המכהנתכמנכ״לית של ארגון ‪The Elders‬״‪.‬‬
‫היא‬

‫גם זו שהמליצהלהכניס‬

‫המכובדת‪,‬‬

‫"פגשתי‬

‫את‬

‫שפר לרשימה‬

‫שפורסמה בפברואר‪.‬‬
‫אנשים יוצאי דופן‬

‫הרבה‬

‫שהדהימו‬

‫אותי באומץ לבם ובמהויבותםלמטרות‬
‫אידיאליסטיות מדי"‪,‬‬
‫בלתי ניתנות להגשמה או‬
‫כתבה ח־אותחה בטור המנמק את החלטתה‪.‬‬
‫שנראות‬

‫"אחת הדמויות היותר‬

‫ישראלית‪,‬אמילי‬

‫מרשימות היתה עורכת דין‬

‫שפר‪.‬‬

‫הפלסטיני‬
‫ב־לעץ‪,‬‬

‫פגשתי‬

‫אתאמילי‬

‫בכפר‬

‫שם היא עוברת עם מנהיגים‬

‫אמילי‪.‬‬
‫מקומיים‪ .‬אני מעריצה עמוקות את‬
‫‪$TS1$‬עבודתה‪$TS1$‬‬
‫עבו־‬

‫דתה‬
‫עבודתה‪ $DN2$‬נבונה ויצירתית‪ ,‬ומאגדת בחובה עקרונות‬

‫של שוויון‪ ,‬חמלה‪,‬‬

‫והכרה בזכותם‬

‫של כל‬

‫בני‬

‫האדםלחיות בשלוםובכבוד״‪.‬‬

‫ישראל‬

‫מגלידה‬

‫התגרשו‬

‫אומרת‪ .‬׳׳אמא היא בן‬
‫בירושליםגילתה‬
‫תה‪,‬‬
‫‪$DN2$‬מבחינתה‪ $DN2$,‬של‬
‫שנשים‬
‫יכולותלעשות‬
‫לאינתיפאדה השנייה‪ ,‬מצאה שפה משותפת‬
‫דמו‬
‫‪$DN2$‬שקדמו‪$DN2$‬‬
‫באה פעםלכיתהשלנו‬
‫כדילשכנע את הבנות שהן לא צריכותלהיות‬
‫פעילי מרצ בקמפוס הר הצופים‪" .‬הכרתי אז‬
‫עם‬
‫גם את היריד‬
‫שאפשר‬
‫מורות או רקדניות‪ .‬היא אמרה לנו‬
‫הפלסטיני הראשוןשלי‪ ,‬סרי אבו־‬
‫‪$TS1$‬אבוזיאר‪$TS1$,‬‬
‫זיאר‪,‬‬
‫ליווה אותי‪ .‬היא לא היתה‬
‫לשאוף לכל דבר‪ ,‬וזה‬
‫‪$DN2$‬אבוזיאר‪ $DN2$,‬הבן הבכור של זיאד אברזיאד‪ ,‬שהיה אז שר‬
‫בממשלה‬
‫הפלסטינית‪ .‬הוא סיפר לי עלהילדות‬
‫רדיקלית‪ ,‬אבל ביקורתית‪ .‬למדתי ממנה שלא‬
‫שאתה ח*‬
‫מאליו‪,‬‬
‫צדיר לקבל את מד‪ ,‬שאומריםלנו כמובן‬
‫שלו‪ ,‬מהזד‪ ,‬מחסום‪ ,‬מה זהלהרגיש‬
‫אתהעולם החבוי‪ ,‬מבחינ־‬
‫‪$TS1$‬מבחינתה‪$TS1$,‬‬

‫הישראלי־פלסטיני‪ .‬בימים שק־‬
‫‪$TS1$‬שקדמו‪$TS1$‬‬
‫הסכסוך‬

‫בכלא‪ ,‬איך זה לדבר ערביתבישראל‪,‬‬
‫מפחד‪ .‬הוא למר באוניברסיטה העברית‪ .‬זה היה‬
‫לקראת הבחירות של ‪99‬חילקנו מדבקות שהיה‬

‫לרשויות״‪.‬‬
‫שאפשרלהתנגד‬
‫אתילדותה העבירה שפר בבית ספר ציבורי‪,‬‬
‫אולם תמיר הרגישה בבית‬
‫כשהשתתפה בפעו־‬
‫‪$TS1$‬בפעולות‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬בפעולות‪ $DN2$‬של התנועה הרפורמית‪".‬בגיל חמש ההורים‬
‫עליהן‪ :‬׳יש תקווה עםברק׳‪ .‬האמנו שרב־‬
‫‪$TS1$‬שרברים‪$TS1$‬‬
‫כתוב‬
‫לות‬
‫יכוליםלהשתנות‪ .‬בשנה הזאת צללתילתוך‬
‫רים‬
‫‪$DN2$‬שרברים‪$DN2$‬‬
‫שלחו אותילשם‪.‬הלכתי לשם פעם בשבוע אחרי‬
‫בית הספר‪ ,‬אחר כך פעמיים‪ .‬בתנועה היולנו‬
‫עומק הסכסוך‪ ,‬ונשברלי הלבמזה"‪.‬‬
‫שיעורים על יהדותועל ישראל‪ ,‬בצורה מאור‬
‫היא רצתה מאוד לאהוב אתישראל‪ ,‬אבל‬
‫קלילה‪ .‬פעם הכנו את מפת ארץישראלמגלידה‬
‫לא היה להקל‪".‬גדלתי על האמונה שיהודים‬
‫ואת הערים סימנו בסוכריות‬
‫‪m&m‬צבעוניות‪.‬‬
‫הם אנשים מוסריים‪ ,‬שהתפקיד שלנו הואלע־‬
‫‪$TS1$‬לעזור‪$TS1$‬‬
‫זור‬
‫זו היתה‬
‫ציונות־לייט‪ .‬באותה תקופה גםהלכתי‬
‫‪$DN2$‬לעזור‪$DN2$‬לחלשים‪ .‬זהאולי נשמע תמים עכשיו‪ ,‬אבל‬
‫לבית כנסת"‪.‬‬
‫הסתירה בין המהות של מדינת היהודים למה‬
‫פעילותה בתנועת הנו־‬
‫‪$TS1$‬הנוער‪$TS1$‬‬
‫בתיכון העמיקה את‬
‫שראיתי‪ ,‬עשתה לי דע‪ .‬לאמא שלי היה קשה‬
‫ללימודיה‬
‫)‪ ,‬ובקיץ האחרון‬
‫‪nfty‬‬
‫‪$DN2$‬הנוער‪ $DN2$‬הרפורמית‬
‫לקבל את השאלות והספקות שעלו בי‪ .‬היא‬
‫ער‬
‫התמנתהל״נשיאת קבוצה"‪.‬‬
‫׳׳תיכננתי‬
‫אמרה‪:‬׳היינופליטים‪,‬סבלנו‪ ,‬סוף־סוףקיבל־‬
‫‪$TS1$‬קיבלנו‪$TS1$‬‬
‫פעילויות‬
‫נו‬
‫תפילות"‪ ,‬אומרת‬
‫ואפילו אירגנתי‬
‫ל‪ 200 -‬חברים‬
‫‪$DN2$‬קיבלנו‪ $DN2$‬מדינה‪,‬וישראל חייבתלהיות מדינהטובה׳‪.‬‬
‫שפר בטון גאה‪ ,‬אף מעקמת מעט את אפה‪ ,‬שנזם‬
‫אמרתי לה שקשהלילגלות שהעם שלימסוגל‬
‫זהב קטן נעוץ בו‪" .‬אני חושבת שבאותו זמן חי־‬
‫‪$TS1$‬חיפשתי‪$TS1$‬‬
‫לעשות דברים כל כך קשים‪ ,‬שהמדינה שחלמתי‬
‫‪$DN2$‬חיפשתי‪ $DN2$‬זהות‪ ,‬שייכות‪ ,‬והתנועה נתנה לי אתזה"‪.‬‬
‫פשתי‬
‫עליה כובשת עם אחר‪ .‬זהעדיין דבר שקשה לי‬
‫התנועה הרפורמית שינתה את מסלול חייה‪.‬‬
‫מאודלהתמודדאיתו"‪.‬‬
‫לצ־‬
‫‪$TS1$‬לצרפת‪$TS1$,‬‬
‫"אחרי שלא הסתדר לי לצאתלחופשת‬
‫לירושלים‪ .‬היא‬
‫בקיץ ‪ 2000‬הגיעה שפר שוב‬
‫‪$DN2$‬לצרפת‪ $DN2$,‬החלטתי לצאת עם חברים מהתנועהליש־‬
‫‪$TS1$‬לישראל"‪$TS1$,‬‬
‫רפת‪,‬‬
‫עסקה בעבודות מזדמנות ברמנית‪ ,‬פקידה‪ ,‬זמרת‬
‫בלהקה‬
‫‪$DN2$‬לישראל"‪ $DN2$,‬היא נזכרת‪" .‬הייתי בת ‪ 15‬ושיכנעתי את‬
‫ראל"‪,‬‬
‫כשפרצה האינתיפאדה השנייה‪.‬‬
‫׳׳האינ־‬
‫‪$TS1$‬׳׳האינתיפאדה‪$TS1$‬‬
‫תיפאדה‬
‫ההורים שלי שזה שווה את הכסףשלהם‪ .‬אמרתי‬
‫‪$DN2$‬׳׳האינתיפאדה‪ $DN2$‬יצרה אצלי משבר עמוק‪ .‬התאכזבתי‬
‫להם‪:‬׳אני מרגישה שיש איזה מגנט שמושך אותי‬
‫מאוד משני הצדדים‪ .‬גרתי אז ברחוב מחנהיהודה‪.‬‬
‫ליי‪.‬‬
‫לישראל׳‪ .‬אני לא יורעת מאיפה זה בא‬
‫פלסטינים מהש־‬
‫‪$TS1$‬מהשטחים‪$TS1$‬‬
‫תוךיום‪ ,‬כל העוברים הערבים‪,‬‬
‫שישה שבועות עברה לאורכהולרוחבה של‬
‫טחים‬
‫‪$DN2$‬מהשטחים‪ $DN2$‬שעם חלקם היתה לי ממש חברות‪,‬‬
‫נעלמו‪.‬‬
‫כמה הוא‬

‫׳‪,‬‬

‫הפריבילגיה‬
‫להגיד'אין‬
‫תקווה‪/‬בבילעין‬
‫תמיד יש‬

‫לאנשים‬
‫כי בלעדיה הם‬

‫תקווה‪,‬‬

‫פשוט ימותו‬

‫מייאוש‬

‫קיץ‬

‫הארץ‪" .‬זה היה‬

‫אינטנסיבי'‪ ,‬היא משחזרת‪.‬‬
‫מפגש‬

‫"נסענו כלהלילה‬
‫בירושלים‪ ,‬בתל אביב‪.‬‬
‫לבילעין כמובן לאנסענו‪,‬‬
‫וקמנו מוקדם בבקרים‪ .‬ביקרנו‬

‫שלושהחתולים מקיפים אותה‪ ,‬והיאעדיין‬
‫מתרגשת‬

‫מהמלים‬

‫הטובות‬

‫שהורעפועליה‪.‬‬

‫נשבר‬

‫הלב‬

‫כשהיתה בת ארבע‪.‬‬

‫נוסעתלבילעין‪.‬‬
‫את‬

‫אז היינו ממשקרובים"‪.‬‬

‫‪$TS1$‬כמפקחת‪$TS1$‬‬
‫כמפ־‬
‫מאירופה‪ .‬אמה עברה‬

‫‪$DN2$‬ברדיולוגיה‪$DN2$.‬‬
‫דיולוגיה‪.‬‬
‫״גדלתי עםאמא׳׳‪ ,‬היא‬
‫אדם חזק‪ .‬למדתי ממנה‬
‫כל מה שהן רוצות‪ .‬היא‬

‫לאחרונה‪,‬‬
‫מיוחד‪.‬‬

‫והם לא‬

‫מרוצים‬

‫מאמצת מרמלה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫‪$TS1$‬לגמרי‪$TS1$‬‬
‫לג־‬
‫ליכודניקים‬
‫איתם‪ ,‬הם‬
‫ממה שאני עושה היום‪ .‬אבל‬

‫הורים יהודים‪,‬‬

‫‪$TS1$‬ברדיולוגיה‪$TS1$.‬‬
‫בר־‬
‫המתמחה‬
‫בחברת ביטוח‪ ,‬אביה רופא‬
‫ההורים‬

‫מים‬
‫בימים‪ $DN2$‬אחרים בשבוע היא מוצאת את עצמה מגיעה‬

‫קשר‬

‫שנילמהגרים‬

‫יחידהלזוג‬

‫הקשר די נותק‬

‫בחרה‬

‫הישראלי־פלסטיני‬
‫לא דיברנו על הסכסוך‬

‫וגם‬

‫פשוט‬
‫נעלמו‪.‬‬

‫זאת היתה הפעם הראשונה שחוויתי‬

‫מצבמלחמה‪ .‬ידעתי‬
‫כל הזמן‬
‫לחוצה‪ .‬פחדתילהיות הרבה זמן בחוץ‪ ,‬כל‬
‫הזמן רציתילהקשיבלחדשות‪.‬השתגעתי"‪.‬‬
‫שבשוק היו‬
‫פיגועים‪,‬והייתי‬

‫עמוד ‪4‬‬

‫שפר הרגישה אבודה ובודדה בכאוסשהתחולל‬
‫סביבה‪.‬־לא מצאתי אתהקהילהשלי'‪,‬‬
‫רת‪.‬‬
‫׳׳סרי אבו־זיאר לא רצהלדבר איתי‪ .‬הוא אמר‬
‫לי‪:‬׳עכשיו את בצדהשני׳‪ .‬זה היה ממש קשה‪ .‬עם‬
‫החבריםהשמאלנים כבר לא מצאתי שפה משות־‬
‫‪$TS1$‬משותפת‪$TS1$.‬‬
‫‪ $DN2$.‬הם פתאום לא היו‬
‫מסוגליםלדברעל זה שה־‬
‫‪$TS1$‬שהתגובות‪$TS1$‬‬
‫פת‪.‬‬
‫ובות‪ $DN2$‬הצבאיותשלנו‪ ,‬כמו הכניסהלרמאללה‪,‬‬
‫תגובות‬
‫הזבעייתיות‪ .‬הם‪ ,‬שדיברו על דו־קיום‪ ,‬שלום‬
‫לישראלים נגר‬
‫הפכו‬
‫ושתי מדינותלשני עמים‬
‫הפלסטינים כיהתחילהמלחמה‪ .‬לא מצאתי אף‬
‫אחד לדבר איתו‪ .‬נותרתי באמצע‪ ,‬נהייתיחולה‬
‫פיזית‪ .‬שלושה שבועות אחרי שהגעתי‪ ,‬חזרתי‬
‫לארצות הברית‪ .‬זה היה סיוטלחזור הביתה‪ ,‬אבל‬
‫היא אוני‬

‫בדוך חוויתי חוויה משמעותית‪ ,‬כשהייתי באמ־‬
‫‪$TS1$‬באמצע‪$TS1$‬‬

‫‪ $DN2$‬הדרך‪,‬‬
‫צע‬

‫הרגשתי הכי בבית‪ .‬אחר‬

‫סתם במטוס‪,‬‬

‫כך לא חזרתי לישראל‬
‫יכולתי״‪.‬‬
‫פשוט לא‬
‫מהמשבר‬
‫היא עברהלניו יורק כרי לצאת‬
‫בברוקלין‪ ,‬הכל חזר‬
‫שחוותה‪ ,‬אבל דווקא בבר‬
‫אליה‪ .‬״פגשתי שם עיתונאימיניו יורקטיימס׳‬
‫שעבד ברסק המזרח התיכון‪ .‬סיפרתי לו שגרתי‬
‫המשבר שעברתי‪ .‬הוא השב שאני‬
‫בישראל‪ ,‬על‬
‫עומדתמול עסק לא פתור‪ .‬הוא סיפר שהוא חלק‬
‫למוסלמים‪ ,‬והזמין‬
‫מקבוצתדיאלוג בין יהודים‬
‫קולנוע בנושא זכויות ארם‪ .‬שם‬
‫אותי לפסטיבל‬
‫גולדברג‪,‬‬
‫ראית־ את הסרט׳הבטחות׳ של ב־־זי‬
‫שתיאר את הסכסוך‬
‫הישראלי־פלסטיני דרךעיני‬
‫ילדים‪ .‬יצאתי מהסרט בוכה‪ ,‬הוא פתח את הכל‬
‫לברוח״‪.‬‬
‫יכולה יותר‬
‫מחרש‪ ,‬הבנתי שאני לא‬
‫דיאלוג‪,‬ולא־‬
‫‪$TS1$‬ולארגון‪$TS1$‬‬
‫הצטרפה לאותה קבוצת‬
‫היא‬
‫במשך ארבע שנים וחצי‪.‬‬

‫ון‪"$DN2$‬יהודים נגר הכיבוש״ בניו יורק‪ .‬היא‬
‫רגון‬

‫לשקוע‬
‫התואר‬

‫בסכסוך‬
‫השני‬

‫החליטהלעשות‬

‫לימודי‬
‫הדמים שנטשה‪ .‬במסגרת‬
‫במשפטים באוניברסיטתברקלי‪,‬‬
‫תקופת‬

‫‪ $DN2$,‬בוועדהישראלי‬
‫לים‪,‬‬

‫התמחות קצרה בירוש־‬
‫‪$TS1$‬בירושלים‪$TS1$,‬‬

‫נגד‬

‫הריסת‬

‫וערביםישראלים‪ .‬״חשבתי‬

‫תהיה תהליך‬

‫שבה‬

‫בתיפלסטינים‬

‫שהחזרה לישראל‬

‫‪$TS1$‬הרגשתי‪$TS1$‬‬
‫הרג־‬
‫כבד וקשה‪ ,‬אבל תוך יומיים‬

‫שתי‬
‫תי‪$DN2$‬בבית"‪ ,‬היא מוסיפה‪".‬דווקא משום שהגעתי‬
‫לוועד נגר הריסת בתים‪.‬‬
‫מקום לכל המחשבותשלי‪.‬‬

‫בסביבהפעילים‬

‫הרגשתי‬

‫שפתאום יש‬

‫שפר טם ג׳ימ ורוזלין‬

‫קרטר‪,‬‬

‫בביקורם‬

‫בישראל‬

‫כתבי אישום)‪" .‬סיד אחרי הניצחון‪ ,‬מיכאל הת־‬
‫‪$TS1$‬התקשר‪$TS1$‬‬

‫והפרקליטות הצבאית"‪.‬‬
‫לחקירת שוטרים‪ ,‬מצ״ח‬
‫את‬

‫המשימה‬

‫הראשונה הטיל ספרד על‬

‫אחרי ששבהללימודיהבברקלי‪:‬לבחון‬
‫הבינלאומי מתייחסלחובתה של‬
‫המשפט‬
‫שנמצאת במצבמלחמה‪,‬לחקור פציעה או‬
‫של אזרח זר‪ .‬הרקעלבדיקה היה פציעתו‬

‫שלפעיל השלום‬
‫בג׳נין‪.‬‬
‫חייליצה״ל ב‪2003 -‬‬

‫כיצר‬

‫מרינה‬

‫הקשה‬

‫אנרכיסטים נגד‬

‫את חוות הדעת שכ־‬
‫‪$TS1$‬שכתבה‪$TS1$,‬‬

‫‪$DN2$‬שכתבה‪ $DN2$,‬צירף ספררלעתירה שהגישלבג״ץ‪,‬‬
‫תבה‪,‬‬
‫הגרר וארגון תעאיוש‪ .‬התחלתי בתעאיוש‪ ,‬נסע־‬
‫‪$TS1$‬נסעתי‪$TS1$‬‬
‫ביקשלפתוח בחקירהפלילית שלהאירוע‪ .‬ספרד‬
‫י‪ $DN2$‬איתם המוןלדרום הר חברון‪ .‬האנשים האלה‬
‫תי‬
‫העליונה‪ :‬בג״ץ הורהלפרקליט‬
‫הפכולהיות החברים החדשיםשלי"‪.‬‬
‫יצא כשידו על‬
‫הצבאי הראשי לפתוח בחקירה (שאמנם הת־‬
‫‪$TS1$‬התקיימה‪$TS1$,‬‬
‫‪$DN2$‬התקיימה‪ $DN2$,‬אך עד היום טרםהוחלט אםלהגיש כסופה‬
‫קיימה‪,‬‬
‫בה‬

‫עולה‬

‫קיץ‬

‫הריגה‬

‫זה היה ב‪ 2004 -‬היו‬

‫אמריקאית‬

‫חזרתה לארצות הברית‪,‬‬
‫לקראת‬
‫‪$TS1$‬פלסטינם‪$TS1$‬‬
‫פלסטי־‬
‫שפר‬
‫לעו״רמיכאל ספרד‪,‬שפועלולמען‬
‫נם‪ $DN2$‬וארגוני שמאל עורר את תשומתלבה‪" .‬בשי־‬
‫‪"$TS1$‬בשיהה‪$TS1$‬‬
‫נ־ם‬
‫‪Elders‬‬
‫‪( The‬זקנ־ השבט)‬
‫ארגון‬
‫התרשמת־מהשילוב המיוחד‬
‫ה‪ $DN2$‬הראשונהשלנו‪,‬‬
‫הה‬
‫הוקם ב‪ 2007 -‬על ירי נשיא רתם אפרי־‬
‫‪$TS1$‬אפריקה‪$TS1$‬‬
‫"ג־ל־ת־ גם‬
‫באמ־ל־"‪ ,‬אומר עו״ר ספרד‪.‬‬
‫שיש‬
‫קה‬
‫אידיאליסטית וגם אקטיביסטית‪.‬‬
‫משפטנית‪ ,‬גם‬
‫נלסוןמנדלה‪ ,‬וט״קון העס־‬
‫‪$TS1$‬העסקים‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬אפריקה‪$DN2$‬לשעבד‪,‬‬
‫‪$DN2$‬העסקים‪ $DN2$‬הבריטי ריצ׳רד ברנסון‪,‬לכבוד יום‬
‫זהש־לוב נר־רלמשפטנים‪ ,‬והוא מאפשר לה לה־‬
‫‪$TS1$‬להבץ‪$TS1$‬‬
‫קים‬
‫הולדתו ה‪ 89 -‬שלמנדלה‪ .‬השניים קיבצו‬
‫ץ‪ $DN2$‬מצר אחד את הרגשות בשטח‪ ,‬ומצד שני את‬
‫בץ‬
‫סביבם כמה מוותיקי‬
‫המגבלות של האקטיביסטים‪ .‬גםהעלייה שלה‬
‫הדיפלומטיה העו־‬
‫‪$TS1$‬העולמית‪$TS1$,‬‬
‫לישראל ריתקה אותי‪ .‬האסוציאציה של־‬
‫‪$DN2$‬העולמית‪ $DN2$,‬כמטרהלפעוללפתרון משברים‬
‫למית‪,‬‬
‫לעולים‬
‫עולמיים‪,‬לתמוך בארגוני סיוע הומניט־‬
‫‪$TS1$‬הומניטריים‪$TS1$‬‬
‫אמריקאים‪ ,‬ה־א של טיפוסים שעוברים מנמל‬
‫עוולותוסבל אנושי‬
‫ריים‬
‫לגבעות בשטחים‪ .‬באותה שיחה הרגשתי‬
‫התעופה‬
‫‪$DN2$‬הומניטריים‪$DN2$‬ולהתמודד עם‬
‫שנתקלתי במישהי יוצאתדופן״‪.‬‬
‫ומנרלה‪ ,‬בץ‬
‫באזורי משבר‪ .‬מלבר ברנסון‬
‫אצלו‪" .‬־ש‬
‫חברי המועצה נמצאים גם נשיא ארצות‬
‫בהמשך‪ ,‬אותם רגשות רק התעצמו‬
‫הברית לשעבר וחתן פרסנובל לשלום‬
‫בינלאומיוזכויות אדם‪,‬ולכן‬
‫לה ־רע עצום במשפט‬
‫למשרד‬
‫ג׳ימי קרטר‪ ,‬הבישוף הדרום־אפריקא'‬
‫שבו‬
‫שלי‪,‬‬
‫ייחודית‬
‫היא תוספת מאוד‬
‫עוב־‬
‫‪$TS1$‬עובדים‪$TS1$‬‬
‫וחתן פרסנובל לשלום דזמונד טוטו‪,‬‬
‫הישראלי״‪ ,‬מו־‬
‫‪$TS1$‬מוסיף‪$TS1$‬‬
‫ים‪$DN2$‬ישראלים שלמדו את המשפט‬
‫דים‬

‫התקשרה‬

‫אוהדיו‬

‫מזכ׳׳ל האו״םלשעבר קופ־ אנאן‪,‬‬
‫יף‪ $DN2$‬ספרד‪.‬״אני חושבשמלבד סופרים ומשוררים‪,‬‬
‫סיף‬
‫‪$TS1$‬ברונטלנד‪$TS1$,‬‬
‫ברונטל־‬
‫ממשלת נורבגיהלשעבר גרו‬
‫משפטים הוא המקצוע שהכי מחובר לשפהולמ־‬
‫‪$TS1$‬ולמקום‪$TS1$.‬‬
‫‪$DN2$‬ברונטלנד‪ $DN2$,‬נשיאתאירלנדלשעבר מרי רובינ־‬
‫‪$TS1$‬רובינסון‪$TS1$,‬‬
‫נד‪,‬‬
‫קום‪.‬‬
‫ם‪$DN2$.‬לכן המעברשאמילי עשתה הוא דרמטיבעי־‬
‫‪$TS1$‬בעיני‪$TS1$.‬‬
‫ני‪.‬‬
‫מהולנד‪,‬‬
‫סון‪,‬‬
‫‪ $DN2$.‬השפה המשפטית היא לא שפתדיבור‪,‬זו שכבה‬
‫‪$DN2$‬רובינסון‪ $DN2$,‬והנסיכהמייבל ון־אורנחה‬
‫המכהנת כמנכ״לית הארגון‪ .‬הארגון‬
‫שונה‪ ,‬מורכבת הרבה יותר‪ .‬כמובן הזה‪ ,‬ההחלטה‬
‫מניע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬יוזמות בבורמה‪ ,‬סודן‪,‬‬
‫שלהלעבור לישראלולהתעסק במקצוע שלה‬
‫למען מימוש‬
‫זימבבואה וקפריסין ועוסק גם בסוגיות‬
‫האידיאלים שלה‪ ,‬הוא צעד אמיץ‬
‫ומדהים‪ .‬הוא גםהצליחמצוין‪ :‬אםבתחילת הדרך‬
‫כלליות כמו זכרות הנשים‬
‫בעולם‪.‬‬
‫הבינלאומי‪ ,‬היום היא‬
‫אמילי התרכזה‬
‫במשפט‬
‫כברחולשת על המגעים של המשרד עםהמחלקה‬
‫ראש‬

‫אלי״‪,‬‬
‫קשר‬
‫‪$DN2$‬התקשר‪$DN2$‬‬
‫שלי׳?"‬
‫לעבוד במשרד‬
‫מתי את באה‬
‫הלימודים של‬
‫היא הגיעהאליו כבר בחופשת‬
‫במשרד כבר חיכו לה משימות כבדות‬
‫‪2005‬‬
‫משקל‪ .‬הראשונה‪,‬טיפול בתיק נגד בנ״ת גדר‬
‫ההפרדה כאזור אלפי מנשה‪ ,‬שבו הרכב מורחב‬
‫של תשעה שופטים קבע בסופו של דבר‪ ,‬כ־ ־ש‬
‫לשנות את התוואי שעוטף חמישה כפרים פלס־‬
‫‪$TS1$‬פלסטיניים‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬פלסטיניים‪ $DN2$‬ופוגע בתושבים‪ .‬השנייה‪,‬‬
‫טיניים‬
‫ליווי משפטי‬
‫של ארגון "ישדין״‪,‬‬
‫הפועל נגד הפגיעה בזכויות‬
‫הפלסטינים בשטחים‪".‬אלה‬
‫האדם של האזרחים‬
‫הארגון׳׳‪ ,‬משחזרת שפר‪.‬‬
‫היו הימים הראשונים של‬
‫"התחלנו אזללוותפלסטינים שנפגעו על ידי‬
‫מתנחלים‪,‬סייענו להםלהגישתלונות במשטרה‪.‬‬
‫כל שבועיים הגיע מקרה חדש‪ ,‬היום ישלנו כבר‬
‫מאות‪ .‬העבודה הזאת שינתה את החייםשלי‪ ,‬היא‬
‫הגדירה הכל מחדש‪ .‬התחלתילהכירלקוחותפל־‬
‫‪$TS1$‬פלסטינים‪$TS1$,‬‬
‫׳ניצחנו‪,‬‬
‫מצ״נת שפר‪" .‬הוא אמרלי‪:‬‬

‫שפר‪,‬‬

‫האמריקאי בריאן אייברי מירי‬

‫אקטיביסטים‪,‬‬

‫באוגוסט‪.‬‬

‫הרגעים‬

‫המאושרים‬

‫בחיי‬

‫אני‬

‫מניחה‬

‫שרוב הישראלים‬

‫יראו בי בוגדת‪,‬‬
‫ישאל! איןו זכות‬
‫יש למי שלא‬
‫סטינים‪,‬‬
‫‪$DN2$‬פלסטינים‪ $DN2$,‬ביקרתי כפעם הראשונה כמחנה עופר‪,‬‬
‫נולדה בארץ ולא‬
‫כליאהלאסירים ביטחוניים‪ .‬נפגשתי עם‬
‫אנשי ׳יש‬
‫דין׳‪ .‬התחלתילעבור עם ר״ר יוסףגי־‬
‫‪$TS1$‬גיבארץ‪$TS1$‬‬
‫שירתה‬
‫בצבא‬
‫בארץ‬
‫‪$DN2$‬גיבארץ‪ $DN2$‬שמנהל את ארגון׳דירסאת'‪ ,‬המרכז הערבי‬
‫למדיניות ומשפטשפועל מנצרת‪ .‬הרגשתי שאני‬
‫לבקר את‬
‫שלי"‪.‬‬
‫פוגשת את‬
‫אחרי שעברה את בחינות לשכת עורכי הדין‬
‫המדינה‪ .‬אבל‬
‫מתקן‬

‫הגיבורים‬

‫בארצות הברית‪,‬החליטהלעלות‬
‫לקראת סוף ‪ 2006‬אז הגיעה לתל אביבוקיבלה‬
‫לידיה את תיק‬
‫בילעין‪ .‬שתי עתירות העסיקו את‬
‫רשמית‪ .‬זה היה‬

‫מאהבה‬
‫הגעתי‬
‫גדולה‪ ,‬ואני לא‬
‫המשרד באותם ימים‪ :‬עתירה נגר בניית שכונת‬
‫עילית‪ ,‬ועתידה נגד‬
‫מתתיהו־מזרח במודיעין‬
‫מתכוונת לשתוק‬
‫תוואי גדר ההפרדה שנבנתה על אדמות הכפר‬
‫‪006,1‬‬
‫וכלאה כ‪-‬‬
‫דונם מאדמות הכפר‪ ,‬יותר מש־‬
‫‪$TS1$‬משליש‪$TS1$‬‬
‫רק כי באתי‬
‫‪$DN2$‬משליש‪ $DN2$‬משטחו‪ ,‬בין הגדר לקו הירוק‪.‬‬
‫ליש‬
‫׳׳לא האמנו‬
‫שנצליח׳׳‪ ,‬היא מודה‪" .‬לא היו תקדימים טובים‪.‬‬
‫מרחוק‬
‫היה את בג״ץאלפי מנשה‪ ,‬שכבר הורהלשנות את‬
‫תוואי הגרר‪ ,‬אבל בשטח לא היתה אכיפה‪ .‬מצד‬
‫שכילעין הופך לסמל מאבק לאאלים‪.‬‬
‫שניידענו‬
‫חשבנושאולי זה‬
‫לידנו‪ .‬זו היתה‬
‫יועיל וישחק‬
‫עבודה לא פשוטה‪ ,‬שבמהלכה ישבנו על מפות‬
‫מתקופת‬

‫המנדט שהגדירו את‬

‫עם תושבי הכפר‬

‫חשבנו על‬

‫שטח הכפר‪ .‬יחד‬

‫אסטרטגיה מתאימה‪,‬‬

‫דיברנו על האופןהריאלי של המאבקשלנו‪ .‬אבל‬

‫עמוד ‪5‬‬

‫־רענו שבאקליםהישראלי לאנוכללהזיז את‬
‫הגדר עד הקו הירוק ושלא נעיף את‬
‫ההתנחלות‪,‬‬

‫תתיהו־מזרדו״‪.‬‬
‫העתידה נגד בניית שכונת‬

‫התה‬
‫‪ $DN2$‬ברובה‪ ,‬אכל בעתירה‬

‫הגדר‬
‫עד״ן‬
‫במקום‬

‫מתתיהו־מזרח נד־‬
‫‪$TS1$‬נדהתה‪$TS1$‬‬

‫נגר תוואי גדר ההפר־‬
‫‪$TS1$‬ההפרדה‪$TS1$,‬‬

‫דה‪,‬‬
‫‪ $DN2‬רשם משרדו של‬
‫בספטמבר ‪ 2007‬קבע בג״ץ כי יש לשנות‬
‫את תוואי הגרר סמוך‬
‫לבילעין‪,‬והטיל על מער־‬
‫‪$TS1$‬מערכת‪$TS1$‬‬
‫חלופי‪".‬על רקע תפי־‬
‫‪$TS1$‬תפיסת‪$TS1$‬‬
‫לבחון תוואי‬
‫כת‬
‫‪ $DN‬הביטחון‬
‫‪ $DN2‬הביטחון שהוצגהלנו במקרים רבים אחרים‪,‬‬
‫סת‬
‫שלפיה קיימת חשיבות ביטחונית להקמת הגדר‬
‫בשטחים טופוגרפייםשולטים‪ ,‬מעורר התוואי‬
‫הקיים תמיהות״‪ ,‬נכתב בפסק הדין‪.‬״איןלהסביר‬
‫תוואי זה אלא ברצוןלכלול את החלק המזרחי של‬
‫מתתיהו־מזרח ממערבלגרר‪ ,‬שאלמלא כן‪ ,‬ספק‬

‫ספרד הישג‬

‫אם קיים טעם‬

‫מרשים ומהדהד‪.‬‬

‫ביטחוני־צבאילקבוע‬

‫‪008,1‬‬

‫‪$DN2$‬המתפרנסים‪ $DN2$‬בעיקרמחקלאות‪,‬‬
‫רנסים‬
‫נרחבים‬
‫השנים חלקים‬
‫נלקחות מהם‪ .‬כברבתחילת‬
‫‪%65‬‬
‫עבת כ‪-‬‬
‫הפרטיות‬

‫אזרחית‬

‫השמרים‪.‬‬

‫‪$TS1$‬גרץפארק‪$TS1$‬‬
‫גרץ־‬
‫שתי חברות קנדיות‪,‬‬

‫אינטרנשיונל‪,‬‬
‫אינסרנשיונל וגריךמאונט‬
‫פארק‬
‫ק‪$DN2$‬‬
‫שבנו‬

‫הישרא־‬
‫‪$TS1$‬הישראלי‪$TS1$‬‬
‫המשפט‬
‫במתתיהו־מזרח‪ .‬׳׳בית‬

‫טם‬

‫אמה‬
‫(מימין)‬

‫וסבתה‪.‬‬

‫לי‬
‫ההתנחלויות‬
‫‪ $D‬קבע שהשאלה אם‬
‫פוליטית‪ ,‬ואי אפשרלגלגל אותהלפתחו‪.‬‬
‫שאלה‬
‫אמרנו שאנחנו חייבים למצוא דרך עוקפת כדי‬
‫הגיעלצדק"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬כשפנינולקנדה‪,‬‬
‫ילינו שחוק חדש שם קולס את אמנת ז׳נבה‬
‫ואמנת רומאלתוך מערכת המשפט‪ .‬על פי האמ־‬
‫‪$TS1$‬האמנות‪$TS1$‬‬
‫בהתנחלויות פשעמלחמה‪,‬‬
‫‪$DN2‬האלה‪ ,‬שרואות‬
‫נות‬
‫ושמתייחסות גםלמי שמסייעלאותו פשע‪ ,‬הכנו‬
‫שנוכללתבוע את אותן חברות קנדיות שבנו על‬
‫חוקיות ה־א‬

‫אדמת‬
‫בילעין״‪.‬‬

‫קצת מביו‬
‫העתירה נגד‬
‫שנתיים‪,‬‬

‫הוגשה לפני‬

‫חברות הבנייה‬

‫ונמצאת היום בשלב הטענות המקד־‬
‫‪$TS1$‬המקדמיות‪$TS1$,‬‬

‫‪ $DN2$,‬שאמורות לברר אםלבית‬
‫מיות‪,‬‬
‫הישראלית־פלסטי־‬
‫‪$TS1$‬הישראליתפלסטינית‪$TS1$.‬‬
‫יש סמכותלהתערב בסוגיה‬
‫המשפט הקנדי‬

‫נית‪.‬‬
‫‪ $DN2‬על מנתלעורר‬
‫שפרביוני האחרוןלמסע‬
‫בילעין‪" .‬את המסע לקנדה יזמו אנשי ב־־‬
‫‪$TS1$‬בלעין‪$TS1$,‬‬
‫תושבי‬
‫‪ $DN2‬הם רצולהיות שם לקראת הדיוניםבתיק"‪,‬‬
‫עין‪,‬‬

‫דיון ציבוריבעניין‪ ,‬יצאה‬

‫הסברה בקנדה יחד עם‬

‫היא מספרת‪" .‬בשלושה שבועות וחצי עברנו‬
‫כילעין כמשל‬
‫ערים‪ .‬המסע נתןלי כוח לדבר על‬
‫המתאר את מערכת היחסים ביןהישראלים לפ־‬
‫‪$TS1$‬לפלסטינים‪$TS1$.‬‬
‫ם‪ $DN2$.‬הכיבוש‪ ,‬חופש התנועה‪ ,‬מחסומים‪,‬‬
‫סטינים‪.‬‬
‫סגר‪,‬‬
‫התנחלויות‪ ,‬אדמות‪,‬אלימות שלמתנחלים‬
‫בבילעין ומספרים את‬
‫כל אלהמקבלים ביטוי‬
‫כולו‪ .‬עברתי חוויה חזקה ומחזקת כשדי־‬
‫‪$TS1$‬כשדיברתי‪$TS1$‬‬
‫הסיפור‬

‫ברתי‬
‫בילעין‬
‫‪ $DN2$‬על‬

‫בעצרות‪ ,‬במסיבות עיתונאים‬

‫ובמפגשים עם קבוצות‪ .‬הייתי צריכה משהו שי־‬
‫‪$TS1$‬שידליק‪$TS1$‬‬

‫דליק‬
‫‪ $DN2‬אותי מחדש‪,‬לראות עור‬

‫אנשים‬

‫שאכפת‬

‫להם‪ .‬זה קרהלי שם"‪.‬‬
‫סגן‬

‫ראש מועצת‬

‫הכפר‬
‫בילעין‪ ,‬מוחמר איב־‬
‫‪$TS1$‬איברהים‪$TS1$‬‬

‫לקנדה‪,‬‬
‫‪ $DN2$‬אבו־רחמה‪ ,‬שהיה עם שפר במשלחת‬
‫רהים‬
‫מתאר אותה כחברת אמת‪ .‬״היא לא רק עורכת דין‬
‫שמייצגת אותנו‪ ,‬היא שותפה״‪ ,‬הוא אומר‪ .‬״היא‬
‫עבדה איתנו כאחת מאיתנו‪,‬זכינו בה‪ .‬היא כועסת‬

‫על הכיבושוהאלימותשלו‪,‬‬

‫במשך‬

‫מאדמותיהם‬
‫שנות ה‪90 -‬‬
‫מידיהם‬

‫הכפר‬

‫התושביםלידיישראל‪,‬‬
‫ב‪2001 -‬‬

‫החלה על חלק‬
‫של שכונת מתתיהו־מזתובהתנחלות‬
‫עילית‪ ,‬ללא תוכנית‬
‫החרדיתמודיעין‬
‫תקפהוללא היתרי בנייה מספקים‪ .‬בע־‬
‫‪$TS1$‬בעקבות‪$TS1$‬‬
‫קבות‬
‫‪$DN2$‬בעקבות‪ $DN2$‬עתירהלבג״ץ‪ ,‬הופסקהבתחילת‬
‫‪ 2006‬הבנייה במקום‪ .‬כיום חלק מהמב־‬
‫‪$TS1$‬מהמבנים‪$TS1$‬‬
‫למדתי מאמא לא לקבל שום דבר כמובן מאליו‬
‫מאוכלסים‪.‬‬
‫נים‬
‫‪$DN2$‬מהמבנים‪$DN2$‬‬
‫שנהלפני כן‪ ,‬בינואר ‪ 2005‬החלה‬
‫כשאני מנסה לחבר בין שני הצדדים אני פוע־‬
‫‪$TS1$‬פועלת‪$TS1$‬‬
‫הקמת גדר ההפרדה בסמוךלכפר‪ .‬אל‬
‫בילעין הם אנשים מאוד‬
‫‪$DN2$‬פועלת‪$DN2$‬לטובתישראל‪ .‬אנשי‬
‫לת‬
‫באלימות‪ ,‬והם‬
‫מיוחדיםבעיני‪ .‬הם לא מאמינים‬
‫המאבק העממי של תושבי הכפר חברו‬
‫גםפעילי שלום מישראל‬
‫גאים שלא יצאו מחבלים מהכפרשלהם‪ .‬הם בנו‬
‫ומהעולם‪,‬‬
‫שמדי צהרי יום שישי‪ ,‬מגיעיםלהפג־‬
‫‪$TS1$‬להפגנות‪$TS1$‬‬
‫ישראלים‪ .‬אבל הם לא זן מיוחד‪,‬‬
‫מאבק יחד עם‬
‫יש הרבה‬
‫‪$DN2$‬להפגנות‪ $DN2$‬נגר הגרר‪ .‬הגדר עצמההושלמה‪,‬‬
‫נות‬
‫פלסטינים כמותם‪ ,‬רק שבשונה מאנשי‬
‫‪007,1‬‬
‫דונם של אדמותחקלאיות‬
‫וכ‪-‬‬
‫בילעין‪ ,‬הם לא מצאו את המסגרת והאומץליצור‬
‫מחאה באותו דגם״‪.‬‬
‫השייכות לכפר עברו לצדה המערבי‬
‫משלחת ‪ The Elders‬באה באוגוסט בדיוק‬
‫של הגדר‪.‬‬
‫כדי לאתר‬
‫בספטמבר ‪ 2007‬אמנם הורה בג״ץ‬
‫ולסייע לסוג כזה של דו־קיום בין‬
‫מחדש ובתוך זמן‬
‫למדינה לשקול‬
‫לפלסטינים‪ .‬את שפר הם מצאו במק־‬
‫‪$TS1$‬במקרה‪$TS1$.‬‬
‫ישראלים‬
‫רה‪.‬‬
‫סביר‪ ,‬חלופה שפחות תפגע בתושבי‬
‫‪$DN2$‬במקרה‪ $DN2$.‬הם לא תיכננולהגיע‬
‫לבילעין‪ ,‬אךכשעלה‬
‫הרעיון שדזמונד טוטו‪ ,‬התומך במאבק לאאלים‪,‬‬
‫הכפר‪ ,‬אך ההוראה לא קוימה‪ ,‬ובאוגוסט‬
‫יגיעלכפר‪ ,‬ביקש הצוות שהכין את הביקורלפ־‬
‫‪$TS1$‬לפגוש‪$TS1$‬‬
‫המשפט‬
‫נשיאת בית‬
‫‪2008‬‬
‫העליון‪,‬‬
‫מהשטח הזה בנייתה‬

‫החלד‪,‬‬
‫שנה לאחר אותו פסק דין‪,‬‬
‫להוביל תביעה‬
‫בקנדה נגד‬

‫של‬

‫מאדמות‬

‫ראו‬

‫והוכרזו כ״אדמות מדינה"‪.‬‬

‫את תוואי‬

‫הגרר במקום שבו הוא עוברעתה״‪.‬‬
‫לאחרההצלחה‪ ,‬שפר לא קפאה על‬

‫תושב־‬

‫המתפ־‬
‫‪$TS1$‬המתפרנסים‪$TS1$‬‬
‫הכפר‬
‫בילעין‪,‬‬

‫‪$TS1$‬הרגשות‪$TS1$‬‬
‫הרג־‬
‫בדיוק כמוני‪.‬‬

‫שות‬
‫‪ $DN2‬שלהלמקום‪ ,‬הם שגרמו להלשכנע‬
‫המשפטבישראללהקשיבלאנשי‬
‫בילעין‪.‬‬

‫את בית‬
‫כשהיא‬

‫־ודעת שהצבא נכנסלכפר‪ ,‬היא לא ישנה‬
‫בלילה‪.‬‬
‫אני מתפלל שיהיולפלסטינים חבריםגדולים‬
‫כמותה‪ .‬ההתגייסות שלה נותנת לי כוח ואמונה‬
‫שיהיה‬
‫שלום'‪.‬‬
‫אין בה חששות מתגובות שלישראלים‬
‫לפעי־‬
‫‪$TS1$‬לפעילות‪$TS1$‬‬
‫לות‬
‫פלסטינים בקנדה‪.‬״אני‬
‫‪ $DN‬המשותפת שלה עם‬
‫מניחה שרובהישראלים יראו בי בוגדת״‪ ,‬היא‬
‫פוסקת ביובש‪".‬ישאלו איזו זכות יש למי שלא‬
‫נולדה בארץ ושלא שירתה בצבא לבקר את המ־‬
‫‪$TS1$‬המדינה?‪$TS1$‬‬
‫גדולה‪ ,‬ואני לא‬
‫?‪ $DN2$‬אבל הגעתילכאן מאהבה‬
‫דינה?‬
‫מתכוונת לשתוק כי באתי מרחוק‪ .‬אני מאמינה‬
‫והפלסטינים יחיו ביחד‪.‬‬
‫שאין ברירה‪,‬הישראלים‬

‫אמא אמרהלי‪,‬‬
‫'היינו פליטים‪,‬‬
‫סוף־סוף‬
‫סבלנו‪,‬‬
‫קיבלנו מדינה‪,‬‬
‫לסיור‬
‫מייבל‪,‬‬
‫לשנות‬
‫של בילע־ן‪,‬הצלחתילשכנע‬
‫וישראל חייבת‬
‫כל‬
‫ולהביא‬
‫לבילעין‬
‫שלחת״‪,‬‬
‫‪$DN2$‬המשלחת״‪$DN2$,‬‬
‫להיות מדינה‬
‫המשלחת‪.‬‬
‫לעקיבא אלרר‬
‫אמרת לה‬
‫טובה‪/‬‬
‫לו‬
‫"צעירים ישראליםופלסטי־‬
‫‪$TS1$‬ופלסטינים‪$TS1$‬‬
‫אלדד‬
‫שקשר‪ .‬לי לגלות‬
‫‪$DN2$‬לפגוש‪ $DN2$‬אותה‪ .‬״אחרי פגישה‬
‫גוש‬
‫יצאנו‬

‫הנסיכה‬

‫מקדימה שבה נכחה גם‬

‫בכפר‪ .‬יחד עם הקסם‬

‫תושבי‬

‫אותם‬

‫את התוכניות‬

‫‪$TS1$‬המשלחת״‪$TS1$,‬‬
‫המ־‬
‫את‬
‫חברי‬

‫היא אומרת‪.‬‬

‫שפר‬

‫נים‬
‫‪$DN2$‬ופלסטינים‪$DN2$‬‬

‫כי‬

‫נהדרים‬

‫ב״הארץ"‪,‬‬

‫את‬

‫‪$DN2$‬לתבוע‪ $DN2$‬את זכויותיהם‪,‬‬
‫בוע‬

‫‪$TS1$‬בהפגנות‪$TS1$‬‬
‫בה־‬
‫ומשתתפת באופן קבוע‬

‫שהמדינה‬
‫כובשת‬

‫זה עדיין‬

‫עם‬

‫ריגשה‬

‫בשםאמילי‬

‫שחלמתי עליה‬

‫פגש‬

‫שרוממו את נפשו״‪.‬‬

‫כתב כי‬

‫טוטו עורכת דין ישראלית‬
‫שמסייעתלפלסטינים לת־‬
‫‪$TS1$‬לתבוע‪$TS1$‬‬

‫"בעיקר‬

‫שפר‪,‬‬

‫‪$DN2$‬בהפגנות‪ $DN2$‬נגד גדר‬
‫פגנות‬

‫אחר‪.‬‬

‫אלה‬

‫שהמדינה לא‬
‫השתהות‪.‬‬
‫וקבעה שישלקיימו ללא‬
‫רק בינואר ‪ 2010‬כשלוש שנים לאחר‬
‫הפסיקה‪,‬החלו עבודות ממשיותלשי־‬
‫‪$TS1$‬לשינוי‪$TS1$‬‬
‫קיימה‬

‫את‬

‫פסק הדין‪,‬‬

‫‪$DN2$‬לשינוי‪ $DN2$‬תוואי הגרר באזור‪ :‬מדידות‬
‫נוי‬
‫טוטו‪ ,‬שה־‬
‫‪$TS1$‬שהתראיין‪$TS1$‬‬
‫הרשימה את חברי‬

‫‪$DN2$‬שהתראיין‪ $DN2$‬בזמן הביקור‬
‫תראיין‬
‫סיפר‬

‫דורית ביניש‪,‬‬

‫מתחה ביקורת‬

‫על‬

‫לדבריו‪,‬‬
‫ההפרדה‪.‬‬

‫כך‬

‫ותחילתסלילת‬
‫החדש אמורלהשיב לכפר‬

‫בשטח‬

‫כביש ביטחון‪ .‬התוואי‬

‫מאדמותיו‪ ,‬אך עד היום‬

‫כ‪ 700 -‬דונם‬

‫לא חל‬

‫תיקון‬

‫בתוואי הגרר‪.‬‬

‫אנשים מעין‬

‫‪$TS1$‬אפריקה‪$TS1$,‬‬
‫אפרי־‬
‫מחזקים את אמונתו כי כמו בדרום‬

‫לרגעיםכאלה‪ ,‬אני נוסעתלביל‬
‫כשאני מגיעה‬
‫עין‪ .‬שם אין את‬
‫הפריבילגיהלהגיד׳איןתקווה׳‬

‫קה‪,‬‬
‫יוכלולשנות‬
‫‪$DN2$‬אפריקה‪ $DN2$,‬גם כאן‪ ,‬שני העמים‬
‫ולחיות בשלום זה לצדזה״‪.‬‬
‫׳אניפסימי׳‪.‬‬
‫בבילעין תמיד ישלאנשים תקווה‪,‬‬
‫כי‬
‫חצי שנה לאחר אותו סיור‪ ,‬הגיעה למשרדה‬
‫בלעדיה הם פשוט ימותו מייאוש‪ .‬התקווה היא‬
‫מעטפה במשלוח אישי ובתוכה מגזין לא מוכר‪.‬‬
‫עניין של חיים ומוותעבורם"‪.‬‬
‫ישראל נותנת לך תקווה?‬
‫"לפני שהבנתי מה קורה‪ ,‬מצאתי מכתב מהנסי־‬
‫‪$TS1$‬מהנסיכה‪$TS1$‬‬
‫מייבל"‪ ,‬היא מספרת במבוכה‪" ,‬היא כתבהלי‬
‫כה‬
‫‪$DN2$‬מהנסיכה‪$DN2$‬‬
‫"המצבשלנו מדאיג‪ ,‬אבל אני מאמינה ביש־‬
‫‪$TS1$‬בישראל‪$TS1$.‬‬
‫ראל‪.‬‬
‫שברגע שפנואליה ממגזין ‪ ode‬ושאלו אותה‬
‫‪$DN2$‬בישראל‪ $DN2$.‬באנשים‪ .‬אני מאמינה‬
‫שכולנו אנשים טובים‬
‫מי בעיניה ראוילהיכנס לרשימת ‪ 25‬האופטימי־‬
‫‪$TS1$‬האופטימיסטים‪$TS1$‬‬
‫שבסופו של דבר רוצים שיהיהלנו טוב‪ ,‬וגם לא‬
‫עלי‪ .‬הייתי‬
‫היא חשבה‬
‫האינטליגנטיים‬
‫סטים‬
‫‪$DN2$‬האופטימיסטים‪$DN2$‬‬
‫הרים‪ .‬אני חושבת שמה שקרהבמלחמה האחרונד‬
‫בהלם‪ ,‬היתה שם תמונה שלי יחד עם קרטר‪ .‬מי־‬
‫‪$TS1$‬מיכאל‪$TS1$‬‬
‫בעזה‪ ,‬העיר אנשים‪ .‬אנחנו תופסים עצמנו כמוס‬
‫לך׳‪ .‬זה נתןלי הרבה‬
‫כאל‬
‫דיים‪ ,‬ומה שקרה שם‪ ,‬מספרהילדים שנהרגו‪ ,‬הפ־‬
‫‪$TS1$‬הפגיעה‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬מיכאל‪ $DN2$‬עמרלידי ואמר‪:‬׳מגיע‬
‫‪$DN2$‬הפגיעה‪ $DN2$‬במרכזי‬
‫כוח‪.‬אפילו שאני לא צריכה את הקרדיט שקצת‬
‫אוכלוסייה‪,‬העלה שאלות נוקבות‬
‫גיעה‬
‫מביר אותי‪ ,‬זה מעודד‪ .‬זה מוכיחלי שישתקווה״‪.‬‬
‫היה קשהלישראלים לקבל את המוות המיותר‬
‫שם‪ .‬מצד שני‪ ,‬רוב המרינה זז‬
‫יש דיסוננס מאוד חזק כרכתיה הזאת‪ .‬מול‬
‫לכיוון השני‪ ,‬תמך‬
‫המכסיד המר והאלים‬
‫מכל הלב‬
‫שקשה לראות את סו־‬
‫‪$TS1$‬סופו‪$TS1$,‬‬
‫באלימותכלפי אזרחים‪ ,‬עוד יותר הש־‬
‫‪$TS1$‬השתכנע‪$TS1$‬‬
‫מאיפה את‬
‫הוכתרת כ׳אופטימיסטית׳‪.‬‬
‫פו‪,‬‬
‫‪$DN2$‬סופו‪$DN2$,‬‬
‫‪$DN2$‬השתכנע‪ $DN2$‬שלא יהיהשלום‪,‬‬
‫ושהפלסטינים‬
‫אף אם‬
‫תכנע‬
‫שואכת אופטימיות?‬
‫הםילדים‬
‫הם האויב‪ .‬אני שואבת תקווה מתזו־‬
‫‪$TS1$‬מתזוזה‪$TS1$‬‬
‫זה‬
‫״הרבה שנים אני אומרתלכולם שאני אופ־‬
‫‪$TS1$‬אופטימית‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬מתזוזה‪ $DN2$‬בדעות של הרבהישראליםשהתחילולהיות‬
‫‪$DN2$‬אופטימית‪ $DN2$‬אינסופית‪ .‬זה חלק מהזהותשלי‪ .‬אבל יש‬
‫טימית‬
‫פעילים נגד הכיבוש‬
‫ולמען הדמוקרטיה‪ ,‬שהבינו‬
‫רגעים של ייאוש‪ .‬זה קורה בהפסדים בתיקים‬
‫פעולות שאחריםעושים‪ ,‬לא אנחנו‬
‫שנעשו בעזה‬
‫משפטים‪ .‬זה קרה כשחברשלי‪ ,‬תושב‬
‫בילעין‪,‬‬
‫אני מרגישה שזה היה רגע שאנשים פה התעוררו‬
‫באסם אבו־רחמה‪ ,‬נהרג מפגיעה ישירה של רי־‬
‫‪$TS1$‬רימון‪$TS1$‬‬
‫לעובדה שישראל צריכה‬
‫להשתנות״‪.‬‬
‫מון‬
‫‪$DN2$‬רימון‪ $DN2$‬גז באפריללפני שנה‪ .‬היינו בערך באותו‬
‫הגיל‪ .‬ער היום מחר לי שהוא לא בהפגנות‪ .‬אבל‬
‫‪coby.bs@gmail.com‬‬

‫קשה לי‬

‫את המצב‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful