‫לק"י‬

‫ניתן למחזר‬

‫וארא‪...‬‬

‫תש"ע‬

‫בפרשתנו דין ודברים בין פרעה ומשה )או בין משה ופרעה( ולאורכם שבע מתוך עשר מכות‬
‫הנוחתות על המצרים‪ .1‬לכאורה‪ ,‬ואולי בהיפוך גמור מציפיותינו‪ ,‬לכל אורך הדרך מהתל פרעה‬
‫במשה ומשה משחק לפי שרביטו של פרעה ולפי הוראותיו‪ .‬משה איננו מכתיב צעדים מבחינה‬
‫אסטרטגית אלא נשאר תמיד השחקן השני‪ ,‬המגיב )נשמע מוכר?(‪ .‬הוא אמנם מגיב בצורה שעל‬
‫פניה נראית לא פרופורציונאלית )ונדרשו חז"ל להסביר את חטאיהם של המצרים ובעלי החיים‬
‫השונים לאורך הפרשה(‪ ,‬אך הוא עדיין בתפקיד המגיב לקפריזות של פרעה‪.‬‬
‫מכת הדם הינה לכאורה ה'מכה' הראשונה אחרי אותות ומופתים שלא הצליחו לעשות רושם והנה‬
‫היא פגה מאליה‪ .‬לאחריה מגיעה המכה השניה‪ ,‬צפרדע‪ ,‬מי קובע מתי מכת הצפרדע תיפסק? לא‪,‬‬
‫לא משה כמובן אלא פרעה בעצמו‪ ,‬לאור בקשתו של משה‪:2‬‬
‫ֹשה ְלפַ ְרעֹה‪ִ ,‬ה ְת ּ ָפ ֵאר ָעלַ י‪ְ ,‬ל ָמ ַתי‬
‫ַויֹּאמֶ ר מ ׁ ֶ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫ַא ְע ִּתיר ְלך וְ לַ עֲ בָ ֶדיך ו ְּל ַע ְּמך‪ְ ,‬להַ ְכ ִרית‬
‫ִמ ְּמ ָך ו ִּמ ָּב ּ ֶת ָ‬
‫ַּב ְיאֹר‪,‬‬
‫ַרק‬
‫יך‪:‬‬
‫הַ ְצפַ ְרדְּ ִעים‬
‫ִּת ּׁ ָש ַא ְרנָה‪.‬‬
‫ַויֹּאמֶ ר )פרעה(‪ְ :‬ל ָמחָ ר !‬

‫ַויֹּאמֶ ר )משה(‪ּ ִ :‬כ ְדבָ ְר ָך‪ְ --‬ל ַמ ַען ּ ֵת ַדע‪ּ ִ ,‬כי‪ֵ -‬אין‬
‫ַּכה' אֱ ‪-‬לֹהֵ ינ ּו‪.‬‬

‫‪The Seventh Plague, John Martin, 1823.‬‬

‫אם אכן היתה המטרה להודיע לפרעה את כוחו וגבורתו של ה' מדוע לא נתן לו משה את הבחירה‬
‫כבר במכה הראשונה‪ ,‬מתי ייפסק הדם? בנוסף‪ ,‬היינו מצפים לשמוע פניה של משה ל‪-‬ה' להפסקת‬
‫המכה‪ ,‬אך אין בקשה של משה או פעולה למניעת המשך המכה אלא צעקה )הכצעקתה?!(‪:3‬‬
‫שר‪ָׂ -‬שם ְלפַ ְרעֹה‬
‫ֹשה ֶאל‪-‬ה'‪ַ ,‬על‪-‬דְּ בַ ר הַ ְצפַ ְרדְּ ִעים אֲ ׁ ֶ‬
‫ֹשה‪ַ ...‬ויּ ְִצ ַעק מ ׁ ֶ‬
‫ַויֵּצֵ א מ ׁ ֶ‬

‫התנהגותו של משה מעוררת תמיהה‪ ,‬מדוע לצעוק? האמנם הקב"ה אינו שומע לו ללא צעקה זו?‬
‫האם כוונת הכתוב היא אכן לתפילה? על פניו נראה כי צעקה זו כמו שאר הצעקות המוזכרות‬
‫בספר הינה בעלת משמעות של קושי קיומי‪ ,‬סבל‪ ,‬תלונה ומורת רוח ולאו דווקא תפילה )במובן של‬
‫'בקשה'(‪.4‬‬
‫כפי הנראה משה אכן נבהל‪ ...‬וצועק להפסיק את המכה שלא צפה את תוצאותיה " ַעל‪-‬דְּ בַ ר‬

‫הַ ְצפַ ְרדְּ ִעים אֲ ׁ ֶשר‪ָׂ -‬שם ְלפַ ְרעֹה"‪ .‬ברור שיש כאן משהו שונה ממכת דם או ממכת הכינים ונראה‬
‫כאילו משה מבין כי אולי הנה 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'‪ ,‬משהו כמו אליהו בהר הכרמל‪ .‬הוא‬
‫מחליט בעצמו מה יפעל אל‪ ,‬ולמרות שמטרתו אולי נכונה )"למען תדע כי אין כ‪-‬ה' אלוקינו"(‪ ,‬הרי‬
‫שדרכו נראית כהתערבות במעשי האל )אזהר בדברי אך נראה כי היא גובלת בעבודה זרה‪ ,‬ובה‬
‫הפיכת האל לצפוי וקביעת מעשיו ודרכיו ע"י האדם(‪ ,‬על כן ייתכן כי משה מבין את אשר עשה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫הדברים מבוססים על דברים שכתבתי לפני כשנה‪.‬‬
‫שמות ח‪,‬ה‪-‬ו‪.‬‬
‫שמות ח‪,‬ח‪.‬‬
‫ִש ָר ֵאל ָּב ָאה ֵאלָ י‪ִּ ...‬כי‪-‬נִ ְר ּ ִפים הֵ ם‪ַ --‬על‪ֵ ּ -‬כן הֵ ם צֹעֲ ִקים לֵ אמֹר‪ ,‬נ ְֵלכָ ה נִ ז ְ ְּבחָ ה לֵ א‪-‬‬
‫כך למשל‪ִ :‬ה ּנֵה צַ עֲ ַקת ְ ּבנֵי‪-‬י ְ ׂ‬
‫שר ָּכמֹה ּו לֹא נִ ְהי ָָתה‪ ,‬וְ כָ מֹה ּו לֹא ת ִֹסף‪ ...‬המדובר לאחר מכת‬
‫לֹהֵ ינ ּו‪ ...‬וְ הָ י ְָתה ְצ ָע ָקה גְ דֹלָ ה‪ּ ְ ,‬בכָ ל‪ֶ -‬א ֶרץ ִמ ְצ ָריִם‪ ,‬אֲ ׁ ֶ‬
‫בכורות‪ ,‬כאשר המצרים גילו את המוות שפקד אותם‪ .‬אם המדובר הוא בתפילה‪ ,‬מדוע שלא תוסיף איזו מן הבטחה‬
‫זו? אלא המדובר בכאב וצעקה על האובדן‪ .‬והנה באה הבטחת הקב"ה שעונש קשה שכזה לא יחזור שוב‪ ..‬וְ ֶאת‪-‬‬
‫ִש ָראֵ ל‪ ,‬וַ י ְִּצעֲ ק ּו ֶאל‪ַ ּ -‬פ ְרעֹה‪ ,‬לֵ אמֹר‪:‬‬
‫צַ עֲ ָק ָתם ָׁש ַמ ְע ִּתי ִמ ּ ְפנֵי נֹגְ ָׂשיו‪ִּ ,‬כי י ַָד ְע ִּתי אֶ ת‪ַ -‬מ ְכאֹבָ יו‪ַ ...‬ו ָי ּבֹא ּו‪ׁ ,‬ש ְֹט ֵרי ְ ּבנֵי י ְ ׂ‬
‫שה כֹה‪ ,‬לַ עֲ בָ ֶד ָ‬
‫ֹשה‪ ,‬ה ֲִמ ְ ּב ִלי ֵאין‪ְ -‬קבָ ִרים ְ ּב ִמ ְצ ַריִם‪,‬‬
‫ֹאמר ּו‪ֶ ,‬אל‪-‬מ ׁ ֶ‬
‫ִש ָר ֵאל‪ֶ ,‬אל‪-‬ה'‪ַ .‬וי ּ ְ‬
‫יך‪ ...‬וַ י ְִּצעֲ ק ּו ְבנֵי‪-‬י ְ ׂ‬
‫לָ ּ ָמה ַתעֲ ֶׂ‬
‫ִש ָר ֵאל‪ ,‬וְ י ִָּסע ּו‪ִ ...‬אם‪ַ -‬ע ּנֵה‬
‫ֹשה‪ַ ,‬מה‪ִּ -‬ת ְצ ַעק אֵ לָ י; דַּ ֵּבר ֶאל‪ּ ְ -‬בנֵי‪-‬י ְ ׂ‬
‫ְל ַק ְח ּ ָתנ ּו לָ מוּת ַּב ִּמ ְד ָּבר‪ַ ...‬ויֹּאמֶ ר ה' ֶאל‪-‬מ ׁ ֶ‬
‫ְת ַע ּנֶה‪ ,‬אֹתוֹ ‪ּ ִ --‬כי ִאם‪-‬צָ עֹק י ְִצ ַעק ֵאלַ י‪ָׁ ,‬שמ ַֹע ֶא ְׁש ַמע צַ עֲ ָקתוֹ ‪ .‬גם כאן המדובר בצעקה קיומית של כאב היתום‬
‫הגר והאלמנה‪ ,‬וישנם עוד‪...‬‬

‫לק"י‬
‫‪-‬המשך‪-‬‬

‫ופשוט צועק‪ ,‬הוא נמצא במצוקה קשה‪ .‬הקב"ה אכן מקשיב לו "ויעש ה' כדבר משה" אך הדבר‬
‫כלל אינו ברור מאליו‪.‬‬
‫מכת כינים הינה מכה קצרה‪ ,‬לא ברור מתי היא נסתיימה וכיצד‪ .‬הדבר היחיד המוזכר בה הינו‬
‫לגבי המשמעות של הכרה בכוח עליון של חרטומי מצרים‪ ,‬לראשונה‪ .‬התהליך שמשה עובר‪,‬‬
‫בהוראותיו של פרעה‪ ,‬ממשיך גם למכה הבאה‪:5‬‬
‫‪Aaron Cast His Rod Before‬‬
‫‪Pharaoh and It Became a‬‬
‫‪Serpent, Julius Schnorr von‬‬
‫‪Carolsfeld, 1860 ‬‬

‫ַויֹּאמֶ ר ּ ַפ ְרעֹה‪ָ ,‬אנ ִֹכי אֲ ַׁש ּ ַלח ֶא ְתכֶ ם ּוזְבַ ְח ּ ֶתם לַ ה' אֱ ‪-‬לֹהֵ יכֶ ם ַּב ִּמ ְד ָּבר‪--‬‬
‫ֹשה‪ִ ,‬ה ּנֵה‬
‫ַרק הַ ְרחֵ ק לֹא‪ַ -‬ת ְר ִחיק ּו‪ ,‬לָ לֶ כֶ ת; הַ ְע ִּתיר ּו‪ַּ ,‬בעֲ ִדי‪ַ .‬ויֹּאמֶ ר מ ׁ ֶ‬
‫ָאנ ִֹכי יוֹ צֵ א מֵ ִע ּ ָמ ְך וְ הַ ְע ּ ַת ְר ִּתי ֶאל‪-‬ה'‪ ,‬וְ סָ ר הֶ ָערֹב ִמ ּ ַפ ְרעֹה מֵ עֲ בָ ָדיו‬
‫וּמֵ ַע ּמוֹ ‪ָ ,‬מחָ ר‪ַ :‬רק‪ַ ,‬אל‪-‬יֹסֵ ף ּ ַפ ְרעֹה הָ ֵתל‪ְ ,‬ל ִב ְל ִּתי ַׁש ּ ַלח ֶאת‪-‬הָ ָעם‪,‬‬
‫ֹשה‪ ,‬מֵ ִעם ּ ַפ ְרעֹה; ַויּ ְֶע ּ ַתר‪ֶ ,‬אל‪-‬ה'‪ַ ,‬ויּ ַַע ׂש ה'‪ּ ִ ,‬כ ְדבַ ר‬
‫ִלז ְּבֹחַ לַ ה'‪ַ .‬ויֵּצֵ א מ ׁ ֶ‬
‫ֹשה‪ַ ,‬ויָּסַ ר הֶ ָערֹב‪ִ ,‬מ ּ ַפ ְרעֹה מֵ עֲ בָ ָדיו ּומֵ ַע ּמוֹ ‪ :‬לֹא נִ ְ ׁש ַאר‪ֶ ,‬אחָ ד‪.‬‬
‫מ ֶׁ‬

‫הפעם משה אינו צועק לה' אלא מבקש ממנו‪ .‬בבקשה‪ .‬נראה כי ריכוך עמדתו של פרעה )"העתירו‬
‫בעדי"( משפיעה על משה שאכן "ויעתר אל ה'"‪.‬‬
‫"הסכם בעל פה אינו שווה את הנייר שהוא כתוב עליו"‪ ,6‬כך פותחים דיקסיט ונילבאף את הפרק‬
‫ששמו 'התחייבות אמינה' בספרם‪ .7‬אחת הבעיות הבסיסיות במשא ומתן היא בכך שדיבורים הם‬
‫רק דיבורים ויש צורך לתת להם תוקף מחייב כדי שהצד השני יבין שאינך נסוג מהם‪ .‬פתרון לכך‬
‫ניתן למצוא למשל בנקיטת מהלך של צבא וויליאם בשנת ‪ 1066‬כאשר העלה באש את ספינותיו‬
‫שלו ויצר אצל חייליו התחייבות בלתי מותנית להילחם ולא לסגת )מזכיר את ישראל בים סוף?(‪,‬‬
‫כנ"ל קורטז בכיבוש מקסיקו הורה לחייליו לשרוף את כל ספינותיו‪ .‬למעשה זה שני אפקטים‬
‫הקשורים זה בזה‪ ,‬האחד‪ ,‬המסר החד לחייליו כי התכלית הינה לנצח או לחדול‪ .‬והשני‪ ,‬העיקרי‬
‫לעניינינו‪ ,‬המסר הברור לאויב כי חייליו לא ייסוגו‪ ,‬פשוט כי אין להם לאן‪.‬‬
‫כדוגמא נוספת הם מביאים בפרק קטע מהסרט ד"ר סטריינג'לאב‪ 8‬בו קיים מתקן יום הדין הכולל‬
‫פצצות אטום המספיקות להשמיד את כל החיים על פני כדור הארץ‪ .‬המתקן אמור להתפוצץ‬
‫באופן אוטומאטי במקרה של התקפה על ברית המועצות‪ .‬כאשר שאל נשיא ארצות הברית אם‬
‫מנגנון אוטומאטי כזה הוא אפשרי עונה לו ד"ר סטריינג'לאב‪" :‬הוא לא רק אפשרי – הוא הכרחי"‪.‬‬
‫המתקן במקרה זה הינו גורם הרתעה טוב שכן הוא הופך כל התקפה להתאבדות‪ .‬הוא מוציא את‬
‫היכולת למחול‪ ,‬לוותר‪ ,‬להיכנע או לסלוח מהצד השני ומשאיר את הברירה בידי התוקף‪ ,‬בעצם‬
‫הוא לא משאיר לו ברירה כלל אלא להימנע מתקיפה‪.‬‬
‫מבחינה אסטרטגית משה נוקט בגישה זו המכונה בחשיבה‬
‫האסטרטגית כ'הליכה על הסף'‪ ,9‬פעולה זו נעשית בין השאר‪,‬‬
‫כפי שהודגם‪ ,‬ע"י הוצאת ההחלטה מידי השחקן המשתתף‬
‫במו"מ כך שלא יוכל לחזור בו מדבריו‪ ,‬מה שהופך את פעולת‬
‫הצד השני לפעולה הקובעת את העתיד‪ .‬במקרה שלנו משה‬
‫כבר אינו יכול להבטיח לפרעה כי המכה אכן תיפסק‬
‫"והעתרתי אל ה'"‪ ,‬משה אומר לפרעה כי הוא ינסה‪ ,‬עליו‬
‫‪The Plague of Frogs, Gerard Jollain, 1670 ‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬

‫שמות ח‪,‬כד‪.‬‬
‫הנץ ממלטה דשיל המט‪.‬‬
‫‪.Thinking Strategically‬‬
‫לא מכירים?‬
‫'הליכה על הסף היא יצירה מכוונת של סיכון ניתן לזיהוי‪ ,‬סיכון שלא ניתן לשלוט בו לחלוטין‪ .‬זוהי הטקטיקה‬
‫שפירושה לתת למצב לצאת משליטה בכוונה‪ ,‬רק כיון שהיציאה מכלל שליטה עלולה להיות בלתי נסבלת עבוד הצד‬
‫השני וכך לכפות עליו כניעה‪ .‬משמעותו היא להתגרות ביריב ולהפחיד אותו ע"י חשיפתו לסיכון משותף‪ ,‬או‬
‫להרתיע אותו בכך שנראה לו כי אם יעשה צעד לא שקול הוא עלול לערער אותנו עד כדי כך שנחליק אל מעבר לסף‬
‫אם נרצה או לא‪) '...‬תומס שלינג‪.(The Strategy of Conflict ,‬‬

‫‪2‬‬

‫לק"י‬
‫‪-‬המשך‪-‬‬

‫לכאורה המשך של גישה כזו אמור לגרום לפרעה לסגת מאיומיו ומדרכו הרעה‪ ,‬שכן אם לא כן‬
‫חורץ פרעה את גורלו לרע ומר במו ידיו‪ .‬אכן נראה כי פרעה כבר מתחיל להבין שההחלטה אינה‬
‫בידי משה יותר ולכן הוא מבקש‪" :‬הַ ְע ִּתיר ּו‪ֶ ,‬אל‪-‬ה'‪ ,‬וְ ַרב‪ִ ,‬מ ְהיֹת קֹלֹת אֱ ל ִֹהים וּבָ ָרד"‪ .‬פרעה מבין‬
‫שאם ההחלטה לא בידיהם של משה ואהרון אין סיבה שיוסיפו עוד‬
‫לעמוד מולו שכן המו"מ הפך לחד צדדי ולכן הוא אומר "וַאֲ ַׁש ְּלחָ ה‬
‫ֶא ְתכֶ ם‪ ,‬וְ לֹא ת ִֹספוּן לַ עֲ מֹד‪ .".‬פרעה מבין כי רק ע"י שליחת העם‬
‫ממצרים יוכל להפסיק את המכות‪ .‬משה ואהרון אינם רלוונטיים‬
‫יותר‪ .‬למעשה שליחות זו היא השליחות הטובה ביותר שיכלו משה‬
‫ואהרון לעשות לשולחם‪.‬‬
‫אך להפתעת הקוראים )אני הייתי המום בשנה שעברה‪ ,‬מעניין מה‬
‫יקרה השבת‪ (...‬ולמרבה הפליאה וההשתוממות משה חוזר בו‬
‫מגישה מנצחת זו ולכאורה גורם לפרעה במעשיו שלו לחזור בו ולהקשות את ליבו‪ַ " :‬ויֹּאמֶ ר ֵאלָ יו‪,‬‬

‫‪The  Plague  of  Flies, James ‬‬
‫‐‪Jacques  Joseph  Tissot  c.  1896‬‬
‫‪1902 ‬‬

‫לבקש אך אין ערובה לכך שבקשתו תתקבל‪ .‬זאת על מנת ליצור הרתעה מהמשך המשחק הזה אצל‬
‫פרעה‪ 10‬שמא בפעם הבאה כבר לא יוכל לחזור בו מהמכה שתבוא‪.‬‬

‫אתי ֶאת‪-‬הָ ִעיר‪ֶ ,‬א ְפר ֹׂש ֶאת‪ַּ -‬כ ּ ַפי ֶאל‪-‬ה'; הַ ּקֹלוֹ ת י ְֶחדָּ לוּן‪ ,‬וְ הַ ָּב ָרד לֹא י ְִהיֶה‪-‬עוֹ ד‪ְ ,‬ל ַמ ַען ּ ֵת ַדע‪,‬‬
‫ֹשה‪ּ ְ ,‬כצֵ ִ‬
‫מ ֶׁ‬
‫ִ ּכי לַ ה' הָ ָא ֶרץ"‪.‬‬

‫משה מגלה לפרעה כי ההחלטה היא כן בידיו של משה‪ .‬משה מבטיח לו כי הוא ישא כפיו והכל‬
‫ייפסק‪ .‬כבר לא מדובר בבקשה מגורם עליון שאין תוצאתה ידועה כי אם בהחלטתו של משה‬
‫בלבד‪ .‬התוצאה הצפויה אכן הגיעה‪:‬‬
‫ַויּ ְַרא ּ ַפ ְרעֹה‪ּ ִ ,‬כי‪-‬חָ ַדל הַ ּ ָמ ָטר וְ הַ ָּב ָרד וְ הַ ּקֹלֹת‪ַ --‬ויֹּסֶ ף לַ ֲחטֹא; ַו ַיּ ְכ ּ ֵבד ִל ּבוֹ ‪ ,‬הוּא וַעֲ בָ ָדיו‬

‫לאור התנהגותו של משה האיום האסטרטגי מוסר מעל שולחן המשא ומתן ופרעה מבין כי אכן‬
‫הכל בידי משה‪ ,‬לפיכך הוא יכול להמשיך ולנהל משא ומתן מעמדת כח )או לפחות עמדה שוות‬
‫ערך(‪ .‬משה בעצם מכביד את ליבו של פרעה באופן אקטיבי‪.11‬‬
‫אם נעיין בתחילת שליחותו של משה הוא מצווה ע"י ה' על העברה של מסר כי השחרור הינו‬
‫משה ּבֹא‬
‫ֶׁ‬
‫בדרישתו של הקב"ה )ולא דרישתו של משה שהוא שחקן במו"מ(‪ַ " :‬ויֹּאמֶ ר ה' ֶאל‬
‫ֶאל ּ ַפ ְרעֹה וְ ָא ַמ ְר ּ ָת ֵאלָ יו כּ ֹה ָא ַמר ה' ַׁש ּ ַלח ֶאת ַע ִּמי וְ י ַַע ְב ֻדנִ י" לכאורה מלשון הפסוק משה הינו רק כלי‬
‫מתווך‪ ,‬אין לו יכולת פעולה‪ .‬כך גם ניתן להבין את דבריו של הקב"ה במענה הראשון למשה על‬
‫חששו משליחות זו )אני חייב לומר שזה כבר לא פשט במובנו הפשוט‪ ...‬אבל זה בהחלט 'עושה‬
‫שכל'(‪" :‬וְ ָאנ ִֹכי‪ֶ ,‬א ְהיֶה ִעם‪ִ ּ -‬פ ָ‬
‫יתי ֶא ְתכֶ ם‪ֵ ,‬את אֲ ׁ ֶשר ּ ַתעֲ ׂשוּן‪) ".‬ולא להיפך‪ ,‬ח"ו‪,‬‬
‫יך וְ ִעם‪ִ ּ -‬פיה ּו‪ ,‬וְ הוֹ ֵר ִ‬
‫שמשה מורה לה' מה לעשות‪ ,(...‬לכאורה גישה זו מבטיחה כי לפרעה אין בן שיח לדון איתו‪,‬‬
‫ההחלטה אינה בידיו של משה )או אהרון( אלא בידי כח עליון‪.‬‬
‫האמנם היה פה פספוס של מו"מ מוצלח )ואולי מעשה אבות סימן לבנים‪ ?(...‬האם הפספוס הוא‬
‫אכן חלק מעונשו של פרעה והכבדת לבו ומשה קיים בכך את ציוויו של הקב"ה? האם הפספוס‬
‫הינו חריגה של משה מהוראותיו של הקב"ה )ומניעת כניסתו לארץ כעונש כמובן(? כל זאת ועוד‪...‬‬
‫‪ ‬‬

‫שתהיה שבת שלום‪,‬‬
‫אריאל ז'יטניצקי‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫פתרון החידה מהשבוע שעבר‪ :‬היחס בין‬
‫בנים ובנות ישאר ‪ 1:1‬זאת מהסיבה‬
‫הפשוטה שלכל לידה הסתברות של ‪50%‬‬
‫לבן ולבת‪) .‬אל דאגה‪ ,‬גם מי שפתר ע"י‬
‫‪ log‬ומטריצות‪ ,‬תשובתו התקבלה‪(...‬‬

‫לקינוח‪ :‬ביטוי מהפרשה‬
‫‪एसएचएलओएम ‬‬

‫‪+‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬اﻟﺴﺒﺖ ﺷﺎﻟﻮم‬

‫‪ ‬תרגיל דומה שאינו דמיוני עושות מדינות ע"י מערכות יום הדין בעיקר בנשק גרעיני‪ .‬במקרה של תקיפה עוינת‪,‬‬
‫המערכת תיתן מכה שניה )ע"י צוללות הנושאות נשק גרעיני בדר"כ( למדינה התוקפת‪ ,‬באופן אוטומאטי‪ ,‬מבלי‬
‫יכולת לנטרל את המערכת‪ .‬קיומה של מערכת כזו מבטיח כי אפילו איום להתקפה גרעינית לא יהווה חלק ממשא‬
‫ומתן בשל חוסר האפשרות )והרצון( לממשו בשל תוצאותיו המחויבות‪  .‬‬
‫שמעתי השבת לפני כשנה מיניב הלר בשם מי מבני משפחתו )יניב סליחה ששכחתי‪ (...‬כי עקשנותו של פרעה‬
‫והקשחת ליבו נבעו מעצם בקשתו של משה ממנו )"שלח את עמי"( שכן המצווה על משהו יצרו גדול יותר להימנע‬
‫ממנו )שהרי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה( וד"ל ואכמ"ל‪.‬‬

‫להעביר הלאה בשמחה ‪ | ‬להוספה‪/‬הסרה מרשימת התפוצה נא לעדכן אותי ‪ | Arielvetamar@gmail.com‬אשמח לשמוע‬

‫‪3‬‬