gabbaim1@gmail.

com

2010 ,‫ יולי‬4

‫בית הכנסת החורבה‪ :‬בשנת ‪ 1700‬עלתה קבוצה של כ‪ 200-‬אשכנזים לירושלים בהנהגתו‬
‫של רבי יהודה החסיד מפולין‪ .‬הקבוצה הושפעה מפעילותו ותפיסתו של שבתאי צבי‪ ,‬שהופיע בשנת‬
‫‪ ,1666‬והיא ביקשה לקרב את בוא המשיח בעלייתה ארצה‪ .‬רבי יהודה החסיד ביקש לקנות חלקת‬
‫אדמה בירושלים על מנת להקים עליה בית כנסת‪ ,‬אולם ימים ספורים לאחר הגעתם לארץ נפטר‪,‬‬
‫ותלמידיו נאלצו ללוות כספים מערביי המקום כדי לבנות בית כנסת (כמצוות רבם) וחצר למגוריהם‪.‬‬
‫עד מהרה שקעו אנשי הקבוצה בחובות כבדים‪ ,‬והריבית הגדולה שהצטברה דרדרה אותם לעוני‬
‫רב‪.‬‬
‫רבי גדליה מסימיאטיץ‪ ,‬אחד מתלמידיו של רבי יהודה חסיד‪ ,‬כתב על חייו הדלים באותה תקופה‪:‬‬
‫"‪...‬אבל אין להם [ליהודים] תנורים בביתם‪ ,‬רק בכל רחוב ורחוב יש להם תנורים גדולים מאד‪...‬וכל‬
‫מי שיש לו פת לאכול מוליך את הפת לתנור‪ .‬ו[ב]שחרית שבת מצויים אצל התנור הרבה בני אדם‬
‫שבאים ליקח תבשילן וכל אחד מכיר את שלו ולוקחו מפני שדרכן לבשל תבשילן בדודין של נחושת‪,‬‬
‫אבל אנו חברה של רבי יהודה חסיד היינו עניים ביותר ונותנים התבשיל לתוך התנור בקדרה של‬
‫חרס‪ .‬ופעם אחת הלכתי אני להביא את התבשיל מן התנור‪ ,‬והתבשיל היה רגליים של כבש עם‬
‫קטניות ושמחתי בהם שיש לי מה לאכול‪ ,‬כי בשאר שבתות אפילו רגליים לא היה‪ ,‬אבל נתחלף‬
‫קדרה שלי בקדרה של עני אחר והבאתי לביתי ולא מצאתי בו אפילו רגליים‪ ,‬ועל זה נאמר‪" :‬בתר‬
‫עניא אזל עניותא" [העניות הולכת אחרי העני]"‪( .‬א‪ .‬יערי‪ ,‬מסעות ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪.)339‬‬
‫בשנת ‪ 1721‬פקעה סבלנותם של המלווים (האנשים שהלוו כסף לתלמידים) והם התנפלו על חצר‬
‫האשכנזים‪ ,‬העלו באש את בית הכנסת ובני הקהילה האשכנזית שנשארו נאלצו להימלט מן העיר‬
‫ולא הורשו לדרוך על אדמת העיר מאז‪ .‬מאז‪ ,‬במשך כמה עשרות שנים המקום נקרא בפי תושבי‬
‫ירושלים "חורבת רבי יהודה החסיד"‪.‬‬
‫‪ 4‬יולי‪2010 ,‬‬

‫‪gabbaim1@gmail.com‬‬

‫במשך ‪ 90‬שנה נמנעו יהודים אשכנזים שעלו לארץ מלהגיע לירושלים‪ ,‬ואלו שגרו בירושלים הסוו את‬
‫עצמם והתחפשו וטענו ברבים שהם ספרדים‪ ,‬כדי לא לעורר את חמתם של הערבים הנושים שהלוו‬
‫את הכסף‪ .‬המצב הגיע לידי כך שבסוף המאה ה‪ 18-‬ותחילת המאה ה‪ ,19-‬במשך כ‪ 70-‬שנים‪ ,‬לא‬
‫היו יהודים אשכנזים בירושלים‪ ,‬אלא רק ספרדים‪ .‬יהודים אשכנזים שעלו לארץ גרו בצפת ובטבריה‪,‬‬
‫אך נמנעו מלהגיע לירושלים בגלל "החטא הקדמון" שרבץ עליהם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1816‬הגיעה מן העיר שקלוב שברוסיה קבוצת אשכנזים ליטאים (מתנגדים מובהקים)‬
‫מתלמידי הגאון מווילנא‪ ,‬כשבראשם עמד רבי ישראל משקלוב‪ .‬הקבוצה התיישבה בהתחלה בצפת‪,‬‬
‫אבל רצתה לעבור לירושלים‪ .‬אלו מהם שעברו מירושלים שמרו על פרופיל נמוך ולא בנו בתי כנסת‬
‫ומבני ציבור‪ .‬אבל קהילה יהודית חייבת בית כנסת‪ ,‬ולכן הם פנו לסולטן ובשנת ‪ 1837‬קיבלו רשות‬
‫ממוחמד עלי‪ ,‬השליט המצרי‪ ,‬לבנות בית כנסת חדש בשולי החצר‪ .‬סביב המרחב הזה התחיל‬
‫להתפתח המרכז של הקהילה האשכנזית הליטאית בירושלים‪.‬‬
‫בית הכנסת שהוקם בסמוך לחורבת רבי יהודה החסיד נקרא "מנחם ציון"‪ ,‬שם שמסמלו תקווה‬
‫לנחמה על מותם של יהודים רבים בצפת ובטבריה ברעידת האדמה הקשה שהתרחשה באותה שנה‬
‫בה הוקם‪ .1837 ,‬תחילתו של המרכז הפרושי בירושלים בבית הכנסת 'מנחם ציון'‪ .‬על פי המסורת‪,‬‬
‫במקום הזה התפלל אור החיים הקדוש (כינויו של רבי חיים בן עטר)‪ .‬על הקיר אפשר לראות את‬
‫הקינה שכתב רבי ישראל משקלוב על ההרוגים ברעידת האדמה בצפת ב‪.1837-‬‬
‫אולם בית הכנסת 'מנחם ציון' לא הספיק לקהילה שהלכה וגדלה‪ ,‬ובשנת ‪ ,1856‬לאחר השתדלויות‬
‫בחצר הסולטן העות'מאני בסיועו של הקונסול האנגלי בקושטא‪ ,‬הביא משה מונטיפיורי את הרישיון‬
‫לבניית בית כנסת נוסף‪ .‬לא רק שהושג אישור רשמי לבניית בית כנסת‪ ,‬אלא שהסולטן הסכים‬
‫למחיקת חובות‪ ,‬ומי שתכנן את המבנה היה אדריכל החצר של הסולטן התורכי‪ ,‬אסד אפנדי‪ .‬בית‬
‫הכנסת הוא למעשה שחזור של בית הכנסת העתיק שהיה כאן‪ ,‬אבל ההשראה של הבניין הוא מסגד‬
‫האיה סופיה שנבנה על ידי יוסטיניאנוס במאה ה‪.6-‬‬
‫‪ 4‬יולי‪2010 ,‬‬

‫‪gabbaim1@gmail.com‬‬

‫ביום י"ז בניסן תרט"ז (אפריל ‪ )1856‬הונחה אבן הפינה לבית הכנסת‪ .‬שמונה שנים נמשכה‬
‫עבודת הבניין וזאת בעזרת תרומות רבות‪ .‬בית הכנסת נחנך ביום כ"ד בחודש אלול שנת תרק"ד‬
‫(ספטמבר ‪ .)1864‬בית הכנסת התנשא מעל לסביבותיו לגובה של ‪ 24‬מטר (כ‪ 9-‬קומות)‪ ,‬שמו‬
‫הרשמי היה 'בית יעקב'‪ ,‬על שם אביו של הברון רוטשילד‪ ,‬אולם שמו העממי נשאר 'בית הכנסת‬
‫החורבה'‪.‬‬
‫ב‪ 28-‬במאי ‪ 1948‬נפל הרובע היהודי‪ .‬חלק מהאוכלוסייה הלוחמת נלקחו בשבי‪ ,‬וחלק נלקח לעיר‬
‫המערבית‪ .‬בית הכנסת 'החורבה' ובית הכנסת 'תפארת ישראל' הסמוך פוצצו והיו לעיי חורבות‪.‬‬
‫אחרי ‪ 1967‬בנו כאן קשת עשויה אבן כזכר לחורבן המבנה‪ ,‬וכיום שוחזרה הכיפה מחדש‪ .‬במקום‬
‫הקשת‪ ,‬שהפכה לסמלו של הרובע היהודי‪ ,‬ישנו גג כיפתי‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2010‬הסתיימה מלאכת שיפוץ בית הכנסת‪ .‬השיפוץ שילב את השרידים עם הבניה‬
‫החדשה תוך שיחזור מדוייק של המבנה כפי שנשאר אחרי נטישת הרובע היהודי בשנת ‪.1948‬‬
‫בקומת המסד של בית הכנסת נשתמרו שרידי הקרדו מימי בית שני‪.‬‬

‫תוצאות השיפוץ ‪ -‬הריהם לפניכם‪:‬‬

‫‪ 4‬יולי‪2010 ,‬‬

‫‪gabbaim1@gmail.com‬‬

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

‫הכיפה יושבת על תוף‪ ,‬והתוף על‬
‫נראות‬
‫הקשתות‬
‫קשתות‪.‬‬
‫כחטיבה אחת עם התוף וכאילו‬
‫יוצאות ממנו‪.‬‬
‫בכל פינה ישנו ציור של אתר‬
‫קדוש כמו‪ ,‬מערת המכפלה וקבר‬
‫רחל‪.‬‬

‫הקיר החדש שולב עם שרידי‬
‫הקירות החרבים‪ ,‬שלא טויחו‪.‬‬

‫‪gabbaim1@gmail.com‬‬
‫‪ 4‬יולי‪2010 ,‬‬

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

gabbaim1@gmail.com

2010 ,‫ יולי‬4

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful