‫לוגיקה‬

‫וידרקר‬

‫טענה )כל הארנבים אוכלים גזר(‪ ,‬היא נכונה או לא נכונה‪ ,‬אמיתית או‬
‫שקרית‪ .‬הלוגיקה לא עוסקת באמיתות או שקריות הטענות‪.‬‬
‫בטיעון דרושה הסקת מסקנות לאור ההנחה‪/‬ות‪:‬‬
‫כל אלופי מיל' הם ח"כ ‪F‬‬
‫גבי גזית הוא אלוף מיל' ‪F‬‬
‫לכן‪ ,‬גבי גזית הוא ח"כ ‪F‬‬
‫הטענות הן שקריות אך הטיעון תקף )לעומת בטל(‪.‬‬
‫כל השפנים אוכלים גזר‬
‫גבי אוכל גזר‬
‫לכן‪ ,‬גבי הוא שפן‬
‫איינשטיין היה פיזיקאי מזהיר‬
‫סמית' גר בשכנות לאיינשטיין‬
‫לכן‪ ,‬סמית' היה פיזיקאי מזהיר‬

‫ לטיעון תקף שהנחותיו אמיתיות יקרא טיעון מבוסס )לעומת בלתי‪-‬‬‫מבוסס(‪.‬‬
‫ טיעון יקרא בטל יש אפשרות שכל הנחותיו אמיתיות ומסקנתו‬‫שקרית )או שיש אפשרות להניח כך(‪.‬‬
‫ טיעון יקרא תקף כאשר אין אפשרות )או אפשרות להניח( שהנחותיו‬‫אמיתיות ומסקנתו שקרית‪.‬‬
‫אין להפוך את אמיתות ההנחות ושקריות המסקנה לשקריות ההנחות‬
‫ואמיתות המסקנה שהרי יתכנו טיעונים תקפים שהנחותיהם שקריות‬
‫ומסקנתם אמיתית‪.‬‬
‫דוגמה קלאסית לכך‪ :‬אליבי בבית‪-‬משפט‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪:‬‬
‫כל אלופי מיל' חברי כ‬
‫‪F‬‬
‫'שמעון פרס הוא אלוף‬
‫‪F‬‬
‫‪ T‬שמעון פרס הוא ח"‬
‫!!!הטיעון תקף‬
‫אבחנה בין טענה לפסוק‪:‬‬
‫אנשים שונים יטענו טענות שונות ע"י אותו הפסוק )למשל הפסוק "אני‬
‫תמיד משקר" משנה את טענתו עם שינוי הדוברים(‪.‬‬
‫פסוקים שונים )בעברית ובאנגלית( יכולים להביע את אותה הטענה‪.‬‬

‫אנו נעסוק בפסוקים שאינם אינדקסיקאליים‪) .‬ביטוי אינדקסיקאלי‬
‫מחליף את הגוף אליו הוא מתכוון עם החלפת הדובר‪,‬למשל‪ ,‬או את‬
‫הזמן )עכשיו‪,‬מחר‪,‬אתמול‪ :‬ביטויי זמן((‪.‬‬
‫אבחנה בין מבע של פסוק לפסוק‪:‬‬
‫המבע‪ :‬הצלילים‪ ,‬המראות וכו'‪.‬‬
‫הפסוק‪ :‬התוכן‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫טענות זהות שאינן ירושלים בירת ישראל‬
‫ירושלים בירת ישראל‬
‫מבעים שונים‬
‫לאותו פסוק‪.‬‬
‫‪Jerusalem is the Capitol of Israel‬‬
‫)פסוק הוא תלוי‬
‫שפה‪ .‬יתכן פסוק‬
‫שיהיה אמיתי‬
‫באנגלית ושקרי‬
‫בעברית(‪.‬‬

‫מבעים שונים לאותו‬
‫פסוק‬

‫הנחות סמויות‪:‬‬
‫"היופי אינו זקוק להסבר‪,‬‬
‫לכן‪ ,‬היופי נעלה יותר מגאונות"‪) .‬אוסקר ווילד(‬
‫ההנחה הסמויה היא שמה שאינו זקוק להסבר נעלה על מה שזקוק‬
‫להסבר‪.‬‬
‫‪ T‬כל מי שעשה תואר שני יכול להיות מרצה‬
‫‪ T‬אפי עשה תואר שלישי‬
‫‪ F‬לכן‪,‬אפי יכול להיות מרצה‬
‫הטיעון בטל‪ ,‬לולא‪,‬כמובן‪ ,‬ההנחה הסמויה שאנו מניחים כמובנת‬
‫מאליה‪ ,‬שכל מי שעשה תואר שלישי עשה גם תואר שני‪.‬‬
‫כיצד נדע אם טיעון בשפה טבעית )עברית‪ ,‬למשל( הוא בטל או תקף?‬
‫נתרגם אותו לשפה פורמאלית אותה מכנים ‪.L1‬‬
‫האנלוגיה לכך היא של משוואות עם נעלמים‪.‬‬
‫‪ – L1‬שפת תחשיב הפסוקים‬
‫הא‪-‬ב של הפסוקים‪:‬‬

‫סימני הפיסוק‪{ } ,[ ] ,( ) :‬‬

‫‪A, B, C… Z‬‬
‫‪A1 ,B1, C1…Z1‬‬
‫‪A2, B2, C2… Z2‬‬

‫הקשרים הפסוקיים של ‪:L1‬‬

‫~‬
‫⋅‬
‫⋁‬
‫⊃‬
‫≡‬

‫אין זה נכון ש‪...‬‬
‫ו‪...‬‬
‫או‪...‬‬
‫אם‪...‬אז‪...‬‬
‫אם ורק אם‪...‬‬

‫כללי הדקדוק של ‪:L1‬‬
‫כל הפסוקים הבסיסיים של ‪ L1‬תקינים דקדוקית ב ‪.L1‬‬
‫‪(1‬‬
‫אם ‪ α‬תקין דקדוקית ב ‪ L1‬גם ‪ ∽α‬ת‪.‬ד ב ‪.L1‬‬
‫‪(2‬‬
‫אם ‪ α‬תקין דקדוקית ב ‪ L1‬גם )‪ (α‬ת‪.‬ד ב ‪) .L1‬וגם )‪.( ∽(α‬‬
‫‪(3‬‬
‫כלל זה עוסק בפסוקים מורכבים‪ :‬אם ‪ α‬תקין דקדוקית ב‬
‫‪(4‬‬
‫‪ ,L1‬ו ‪ β‬תקין דקדוקית ב ‪L1‬אזי הצירופים הבאים גם הם תקינים‬
‫דקדוקית ב ‪:L1‬‬

‫)‪(β⋅α) (β⋁α) (β⊂α) (β≡α‬‬
‫רק צירופים שניתן לבנותם על סמך הכללים ‪ (1-(4‬מהווים‬
‫‪(5‬‬
‫צירופים תקינים דקדוקית ב ‪L1.‬כל למשל ‪ K⋁C‬אינו תקין כיוון‬
‫שאין סביבו סוגרים כנדרש בכלל ‪.(4‬‬
‫)‪ ∽(β⋁α‬לא תקין דקדוקית ב ‪L1‬כי ‪ α‬ו ‪ β -‬לא שייכים לא‪-‬ב הדקדוקי‬
‫של ‪ , L1‬אלא רק כינויים‪.‬‬
‫טבלאות אמת‬
‫טבלת האמת של הקשר ∽‪:‬‬
‫‪∽α‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬

‫‪α‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫טבלת האמת של הקשר ⋅‪:‬‬
‫‪β‬‬
‫)‪(β⋅α‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫צריך לשים לב ש ו' בעברית הוא בעל המשמעות 'וגם' אך‬
‫המשמעות 'לאחר‪-‬מכן'‪ .‬ב‪ L1-‬פירושו תמיד 'וגם'‪.‬‬

‫‪α‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫גם בעל‬

‫'או' יכול להתפרש כ 'ו‪/‬או' ‪ inclusive or‬או כ 'או' בלבד ‪.exclusive or‬‬
‫ב ‪' L1‬או' הוא 'ו‪/‬או' ‪. inclusive or‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T ︷ T‬‬

‫)‪(A⋁B‬‬
‫טבלת האמת של הקשר ⋁‪:‬‬
‫)‪(β ⋁α‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫‪β‬‬

‫‪α‬‬

‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬

‫_‬
‫'או' בלבד ‪:⋁ exclusive or‬‬

‫‪F‬‬
‫‪T ︷ T‬‬

‫)‪(A⋁B‬‬
‫_‬
‫טבלת האמת של הקשר ⋁‪:‬‬
‫_‬
‫)‪(β ⋁α‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫ב ‪ L1‬מבטאים את הקשר‬

‫‪β‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫⋁‬

‫_‬
‫כך‪[(C⋁D)⋅∼ (C⋅D) ] :‬‬

‫‪1‬‬
‫]‪[2⋅1‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫)‪∽(C⋅D‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬

‫‪α‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬

‫)‪(C⋅D‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬

‫‪2‬‬
‫)‪(C⋁D‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫‪D‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫טבלת אמת חלקית מתייחסת לקומבינציה מסוימת של ערכי אמת‬
‫)שורה בטבלת אמת מלאה(‪.‬‬

‫‪C‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬

‫הגדרת שקילות לוגית‪:‬‬
‫במסגרת ‪:L1‬שתי טענות ‪ α‬ו‪ β -‬תיקראנה שקולות לוגית‬
‫‬‫כאשר עמודותיהן במסגרת טבלת אמת משותפת זהות‪.‬‬
‫שלא במסגרת ‪ :L1‬שתי טענות תיקראנה שקולות לוגית‬
‫‬‫כאשר להן אותו ערך אמת בכל סיטואציה אפשרית‪.‬‬
‫‪L‬‬

‫הסימון‬

‫≡‬

‫פירושו שקילות לוגית‪.‬‬

‫יש הבדל בין שקילות לוגית לשוויון משמעות‪ :‬הפסוקים 'רחל נישאה‬
‫למשה' ו 'משה נישא לרחל' הם שקולים לוגית אך לא שווי משמעות‬
‫)סיבתו של אחד לא בהכרח סיבתו של השני(‪.‬‬
‫ טענה תיקרא טאוטולוגיה ב ‪ L1‬כאשר העמודה שלה במסגרת‬‫טבלת אמת תורכב מ ‪ T‬בלבד‪.‬‬
‫טענה תיקרא טאוטולוגיה כאשר היא אמיתית בכל סיטואציה אפשרית‪.‬‬
‫ טענה תיקרא סתירה ב ‪ L1‬כאשר העמודה שלה במסגרת טבלת‬‫אמת מורכבת מ ‪ F‬בלבד‪.‬‬
‫טענה תיקרא סתירה כאשר היא שקרית בכל סיטואציה אפשרית‪.‬‬
‫הטענות שאינן טאוטולוגיות ואנין סתירות נקראות טענות‬
‫‬‫מקריות או קונטינגנטיות ‪.Contingent Statements‬‬
‫הקשר אם‪...‬אז‪:...‬‬
‫פסוקי אם‪...‬אז‪ ...‬באים במשמעויות שונות‪:‬‬
‫במובן הלוגי‪ :‬אם ראובן הוא שכנו של חיים אז חיים הוא שכנו של‬
‫ראובן‪.‬‬
‫במובן הסיבתי‪ :‬אם אעזוב את העט הוא ייפול‪.‬‬
‫ב ‪ L1‬נבין באופן הבא‪:‬‬
‫‪L‬‬

‫טבלת האמת של הקשר ⊃‪:‬‬
‫)‪(β⊂α‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬

‫)‪β∼⋅α)∼ ≡ β⊂α‬‬
‫‪β‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬

‫‪α‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬

‫מהו מספר הצירופים האפשרי?‬
‫‪ ,k = 2ⁿ‬כאשר ‪ k‬מספר הצירופים ו‪ ⁿ -‬מספר הגורמים‪-‬הפסוקים‬
‫המרכיבים את הטענה‪.‬‬
‫בכתיבת טבלת אמת בעלת הרבה גורמים נוכל להיעזר בעץ מבנה בו‬
‫מכל אפשרות )‪ (F,T‬בגורם מוקדם תתפצלנה שתי אפשרויות שונות‬
‫בגורם הבא וכן הלאה‪.‬‬
‫הקשר 'אם ורק אם' ≡ נקרא שקילות מטריאלית‪.‬‬
‫הקשר 'אם‪...‬אז‪ ⊃ '...‬נקרא אימפליקציה מטריאלית‪.‬‬

:≡ ‫טבלת האמת של הקשר‬
α
T
T
F
F

β
T
F
T
F

(β≡α)
T
F
F
T