You are on page 1of 2

‫בס"ד‬

‫תלמוד עשר הספירות הוא חיבורו המקיף של‬


‫מרן "בעל הסולם" על חלקים נרחבים מכתבי‬
‫האר"י הקדוש בו מבאר ומפרש את כתבי הקבלה‬
‫מאורות הדף היומי‬
‫שהיו חתומים עד דורו בשפה פשוטה ובהירה לכל‬
‫מעיין‪ ,‬ופירושו הוא אכן כסולם לכל המבקש‬
‫לעלות מעלה מעלה בדרך עבודת השם‪.‬‬
‫בתלמוד עשר הספירות‬
‫גליון מס' ‪ -15‬פרשת ראה‬ ‫כ״ו באב התש"ע )‪(6.8.2010‬‬ ‫חלק ג' עמודים קמ״א‪-‬ק״נ‬
‫את עלון הדף היומי בתלמוד עשר הספירות ניתן להקדיש לעילוי נשמת ולרפואת קרובי משפחה ומכרים לפרטים‪050-314-11-11 :‬‬

‫הדף היומי בתלמוד עשר הספירות נלמד‬


‫מקום הקליפות בין הגוף ללבושים‬ ‫כל יום בשעה ‪18:00‬‬
‫בבית המדרש "הסולם" ברמת גן‪.‬‬

‫שרש נשמה וגוף‪ ,‬והן מצד לבוש והיכל‪.‬‬ ‫"ולפיכך נמצאות הקליפות בין הגוף ללבושים‬ ‫ניתן לצפות בשעור גם בשידור חי‬
‫ששם מקום החושך והגרוע ביותר" )עמ' קמ"ו(‬ ‫בכתובת‪:‬‬
‫למשל מבחינה גשמית‪ ,‬הלבושים שלנו ומקום‬ ‫‪www.hadafhayomi-kabbalah.co.il‬‬
‫מדברים אלה אנו למדים עניין חשוב מאוד‬
‫המגורים הינם דברים שאולים ואינם מהווים‬
‫ממש חלק מאיתנו‪ .‬לאדם אין לבושים גשמיים‬
‫מצד עצמו מעבר לגופו‪ ,‬ולכן הוא מייצר לעצמו‬
‫שמתאר לנו את מקום העבודה של האדם‪.‬‬
‫כפי שלמדנו‪ ,‬חמשת הבחינות של האדם‬
‫תוכן‪:‬‬
‫לבושים ובונה לעצמו היכלות )מקומות מגורים‬ ‫נקראות גם שרש‪ ,‬נשמה‪ ,‬גוף‪ ,‬לבוש והיכל )או‬
‫בקיצור שנגל"ה(‪ .‬בעקבות צמצום ב' נעשה‬
‫מקום הקליפות‪-‬‬
‫למשל(‪ .‬על דרך המשל הגשמי אנו רואים‬ ‫בין הגוף ללבושים‬
‫שבדיוק בין צד הגוף לבין צד הלבוש נמצאים‬ ‫פירוד בין חמשת הבחינות שהיו דבוקות זו בזו‪,‬‬
‫מלמולי הזיעה‪ ,‬ושם יכול להיות מקום‬ ‫ולבוש והיכל נפרדו משורש נשמה וגוף ונעשו‬
‫הטומאה‪ .‬לכן ישנן הלכות באשר לנגיעה‬ ‫כעת כלים מקיפים לפרצוף‪ .‬שרש נשמה וגוף‬ ‫לבוש דפנימיות‬
‫במקומות המכוסים בהם נמצאים מלמולי‬ ‫הינם היחידים שנותרו ככלים פנימיים ורק בהם‬ ‫ולבוש דחיצוניות‬
‫הזיעה‪ ,‬שאז אנו מטמאים את ידינו ועלינו‬ ‫אנו משתמשים‪ ,‬בעוד הכלים המקיפים )לבוש‬
‫ליטול ידיים‪.‬‬ ‫והיכל( משפיעים אור רק מרחוק‪ .‬הכלים‬ ‫כללים רוחניים‬
‫המקיפים הינם כלים סביבתיים בלבד שאנו‬ ‫שנלמדו השבוע‬
‫לבוש הוא הצורה בה האדם מלביש את שורש‬ ‫שואלים אותם‪ ,‬ויוחזרו להיות כלים פנימיים רק‬
‫מחשבותיו‪ .‬אנו רואים שלאדם יכולים להיות‬ ‫בגמר תיקון‪.‬‬
‫יסודות מאוד ברורים באשר לאמת‪ ,‬אך הצורה‬ ‫פרשת ראה ‪ -‬כיצד ועל מה‬
‫בה הוא מלביש את אותה האמת שונה מאדם‬ ‫בעקבות הפרדה זו בין הכלים הפנימיים‬ ‫לבנות את האהבה?‬
‫למשנהו‪ .‬שני אנשים יכולים להסכים לאותם‬ ‫למקיפים נוצר מקום שונה לגמרי ממה שהיה‬
‫העקרונות‪ ,‬אך כל אחד ילביש זאת באופן שונה‪.‬‬ ‫טרם צמצום ב'‪ .‬בין המקיפים לפנימיים נוצר‬
‫במקום בו ניתן השוני להלבשה בין אדם לאדם‬ ‫מקום חשוך אליו לא מגיע אור‪ ,‬המכונה גם‬ ‫ממעשי רבותינו‬
‫נמצאות הקליפות‪ .‬צורת ההלבשה שלנו‬ ‫נקודה שחורה ושם מקום הקליפות‪ .‬נפשו של‬
‫מחייבת אותנו להיזהר כי כאן עשויות להיות‬ ‫האדם פועלת ונתקלת בהפרעה גדולה ממקום‬ ‫מוצש"ק מוצש"ק‬ ‫הדלקת‬ ‫זמני‬
‫זה מחד‪ ,‬אך בכך נפגשת עם מקום עבודה גדול‬ ‫גאונים ר"ת‬ ‫נרות‬ ‫השבת‬
‫הקליפות‪ ,‬צד הטומאה‪.‬‬
‫מאוד מאידך‪.‬‬ ‫‪20:48‬‬ ‫‪20:12‬‬ ‫‪19:13‬‬ ‫ת"א‬
‫‪20:45‬‬ ‫‪20:09‬‬ ‫‪18:54‬‬ ‫ירושלים‬
‫אם כך‪ ,‬היכן נחפש את הקליפה‪ ,‬דהיינו את מה‬
‫ראינו ששנ"ג )שרש נשמה וגוף( משמשים‬ ‫‪20:48‬‬ ‫‪20:12‬‬ ‫‪19:06‬‬ ‫חיפה‬
‫שמפריע לנו בחיינו להגיע לקדושה? בין‬
‫כפנימיים בעוד הלבוש וההיכל כמקיפים‪.‬‬ ‫‪20:46‬‬ ‫‪20:10‬‬ ‫‪18:55‬‬ ‫באר שבע‬
‫הלבוש לבין הגוף‪ ,‬במקום בו אנו מתחילים‬
‫להלביש את העיקרים אותם אנו מקבלים‪ .‬עלינו‬ ‫בלבוש וההיכל‪ ,‬ככל שדבר הינו חיצוני יותר‬
‫לחפש זאת בלבושים שאנו בונים על היסודות‪,‬‬ ‫הוא משובח יותר‪ ,‬בעוד שבפנימיים ‪ -‬ככל‬ ‫כתובתנו‪:‬‬
‫ולבדוק היכן אנו מלבישים אותם באופן לא‬ ‫שהדבר פנימי יותר הוא משובח יותר‪ .‬יוצא‬ ‫ז'בוטינסקי ‪ ,128‬רמת גן‬
‫נכון‪.‬‬ ‫מכך‪ ,‬שדווקא בין החיצוני ביותר מבין‬ ‫טל'‪050-3141111 :‬‬
‫הפנימיים שהינו גוף‪ ,‬ובין הפנימי יותר מבין‬
‫)ערוך מתוך שיעור הדף היומי בתע"ס עמ' קמ"ו‪,‬‬ ‫המקיפים שהוא לבוש‪ ,‬נמצאות הקליפות‪.‬‬
‫הרב אדם סיני שליט"א(‬ ‫הסיבה היא שזהו המקום הכי גרוע‪ ,‬הן מצד‬

‫מעלת לימוד פנימיות התורה‬

‫בנגלה נקרא "לא עבדו" גם אינו נקרא‬ ‫ספר הקנה הקדוש‪,‬‬ ‫לכל פניה ותגובה ניתן‬
‫לרבי נחוניא בן הקנה זיע"א‪:‬‬ ‫לשלוח מייל לכתובת‪:‬‬
‫תלמיד חכם רק בשם תלמיד‪ ,‬כי שם‬
‫‪hasulam.site@gmail.com‬‬
‫חכם אינו )אלא( רק על חכמת הקבלה‪.‬‬
‫)מאיפה שלימה(‪.‬‬ ‫"ושבתם וראיתם בין עובד אלקים‬ ‫נא שמרו על קדושת הגליון‬
‫לאשר לא עבדו"‪ ,‬כי מי שעוסק רק‬
‫כללים רוחניים‬ ‫לבוש דפנימיות ולבוש דחיצוניות‬
‫שנלמדו השבוע‬
‫אלא שצריך לילך בבגד יהודי‪ .‬למשל שלא יהיו‬ ‫"שורש נשמה גופות דבוקים זה בזה‪ .‬לבוש והיכל‬
‫כל ספירה מכח"ב תו"מ שבעולמות א"ק‬ ‫הכפתורים שמאל על ימין אלא ימין ושמאל‪ .‬וכמו‬ ‫נפרדו מהם" )עמ' קמ"ה(‬
‫ואבי"ע מתפרטת לה' בחינות שורש‪ ,‬נשמה‬ ‫כן להשאיר פיאות וכדומה‪ ,‬זה נבחן בבחינת‬
‫גוף‪ ,‬לבוש‪ ,‬היכל‪) .‬עמ' קמ"ג(‬ ‫מעשה‪ ,‬ולא מחשבה ודמיון‪.‬‬ ‫יש ד' הבחנות בעניני עבודה‪ ,‬שהסדר הוא‪ :‬מתוך‬
‫שלא לשמה באים לשמה‪ .‬וגם יש סדר של פנימיות‬
‫מחמת המסך שנתקן בשולי בינה‪ ,‬הנה‬ ‫לבוש הב' נקרא פנימיות שבחיצוניות‪ ,‬וזה נקרא‬ ‫וחיצוניות‪ .‬הפנימיות והחיצוניות מתחלקים גם כן‬
‫בחינת יצירה על דרך העבודה‪ ,‬כי לבוש הזה נעשה‬ ‫לפנימיות וחיצוניות‪ .‬ז"א יש פנימיות וחיצוניות‬
‫נפסק האור שמה‪ ,‬ומשם ואילך בכל‬ ‫בחיצוניות ויש פנימיות וחיצוניות בפנימיות‪ .‬וגם‬
‫ע"י ציור‪ .‬כי זה שהאדם מצייר לעצמו בעת התורה‬
‫העולמות‪ ,‬אין אור עליון מגיע לפנימיות ז"א‬ ‫והעבודה באיזה ציורים שהציורים מביאים לו‬ ‫צריכים לדעת שהחיצוניות נקרא לבוש‪ ,‬שבו‬
‫ומלכיות הללו‪ ,‬ויצאו משום זה לבחינות כלים‬ ‫התפעלות של בכיות או התפעלות של שמחה‪,‬‬ ‫מתלבש הפנימיות‪ ,‬בחיצוניות הזה‪.‬‬
‫מקיפים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שמקבלים האור מרחוק כי‬ ‫נקרא בשם יצירה‪ .‬וזה נבחן כבר לבחינת פנימיות‪,‬‬
‫אין אור העליון מתלבש בתוכם יותר‪ .‬והלבוש‬ ‫כי זה מוכרח לבוא ע"י דמיון וציור‪ ,‬שזהו כבר‬ ‫לבוש הא'‪ :‬האדם צריך להיות מלובש בלבוש‬
‫דברים הבאים מפנימיותו של האדם‪.‬‬ ‫יהודי‪ ,‬שבכדי שהגוף ידע שיש הבחן גדול בין‬
‫הוא כלי לאו"מ דחיה והיכל הוא כלי לאו"מ‬ ‫ישראל לעמים‪ ,‬ועל ידי זה יבין וירגיש שגם‬
‫דיחידה‪) .‬עמ' קמ"ו(‬ ‫אבל זה גם כן נבחן לחיצוניות‪ ,‬כי מה שמתגלה‬ ‫בפנימיותו צריך להשגיח ולשמור תמיד שלא‬
‫לחוץ‪ ,‬היינו שחברו יכול לראות‪ ,‬זה כבר נבחן‬ ‫יתדמה פנימיותו לפנימיות של אומות העולם‪.‬‬
‫הנפש של המדרגה נחשבת למדרגה‬ ‫לחיצוניות‪ .‬ובחיצוניות יש אחיזה לחיצונים‪ .‬היינו‬ ‫דהיינו‪ ,‬שלא יגדל בלוריות‪ ,‬יהיה לו זקן עם פיאות‪,‬‬
‫שעיקר יסוד היהדות הוא אמונה בה'‪ ,‬הנבחן‬ ‫וכדומה‪ .‬וזה נקרא חיצוני שבחיצוניות‪ .‬וזה נקרא‬
‫תחתונה הימנה לבחינת רוח‪ ,‬ורוח דמדרגה‬
‫לבחינת יראת שמיים‪ ,‬ז"א שהסיבה צריכה להיות‬ ‫בחינת עשיה‪ ,‬היינו שיש לו שייכות לעולם‬
‫העליונה נחשב למדרגה תחתונה לבחינת‬ ‫המעשה‪ ,‬שהוא צריך לעשות את החיצוניות‬
‫יראת שמיים‪.‬‬
‫נשמה‪ ,‬ונשמה דעליונה היא חיה לתחתונה‪,‬‬ ‫בבחינת המעשה ואינו זקוק כלל לבחינת מחשבה‪,‬‬
‫וחיה דעליונה היא נחשבת ליחידה‬ ‫)מתוך דרגות הסולם‪ ,‬מאמר ח"י אלול תשכ"ב‪ ,‬הרב"ש(‬ ‫שאין לו מה לחשוב בכדי לעשות עשיות כאלו‪,‬‬
‫לתחתונה‪) .‬עמ' קמ"ז(‬

‫בא"ס אין צד ציור והשגה כלל‪) .‬עמ'‬


‫בכל יום ג' שעה ‪19:00‬‬
‫השעור מתקיים בבית המדרש‬ ‫פרשת‬
‫הכלי שבו מתלבש האור המיוחד לו‪,‬‬
‫קמ"ט(‬ ‫ובשידור חי באתר האינטרנט‬
‫בכתובת‪www.hasulam.co.il :‬‬ ‫השבוע‬
‫מכונה בשם "אבר"‪ ,‬ושיעור דקותו או עביותו‬
‫של האבר‪ ,‬משוער בעביותו של המסך‬ ‫פרשת ראה ‪ -‬כיצד ועל מה לבנות את האהבה?‬
‫המשמש שם‪) .‬עמ' ק"נ(‬

‫ליהודי‪ ,‬מכך שטוב לבן אנוש‪ ,‬סימן הוא שאין לי‬ ‫לא נעלם מעינינו שגם אהבה אמיתית יכולה‬
‫ממעשי רבותינו‬ ‫כלי משולב עימו‪ ,‬אין לי מטרה משותפת עמו‪.‬‬ ‫להיעלם מאיתנו‪ .‬אם כך נשאלת השאלה‪ ,‬איך נדע‬
‫אם זו אהבה חיצונית או אהבה אמיתית? מהי אמת‬
‫מדוע נאמר ראה בלשון ציווי? האם זה נתון בידי‬ ‫המידה לבדוק את האהבה? האם רק היותה נקודת‬
‫כתב הרב"ש על בעל הסולם‪" :‬בעל הסולם‬ ‫האדם?‬ ‫זמן? הרי לא אפשרי הדבר‪ ,‬שהרי אמרנו שגם‬
‫פעל שאדם פשוט אם הולך בדרכו הוא‬ ‫איך נראה את מציאות הברכה והקללה‪ ,‬המובטחות‬ ‫אהבה אמיתית‪ ,‬למשל לרעיון מסוים‪ ,‬או לתורה‪,‬‬
‫לנו? האם אפשרי הדבר לקטני אמונה‬ ‫או כמו לבני ישראל במעמד הר סיני‪ ,‬יכולה‬
‫יכול לזכות בדביקות ה' כמו תלמיד חכם‬ ‫כמונו‪,‬לבעלי יכולת מוגבלת כמונו? אומר לנו‬ ‫להיעלם‪ .‬ובכן‪ ,‬מהי אמת המידה?‬
‫מובהק‪ ,‬מה שאין כן לפניו היו צריכים‬ ‫הכתוב בלשון ציווי "ראה"‪ .‬לשון זו ננקטת כדי‬
‫להיות תלמידי חכמים‪ ,‬ולפני הבעש"ט היו‬ ‫לתת בטחון לאדם‪ ,‬שבכוחו ובידו להגיע למטרה‬ ‫הבדיקה היא לפי מושא האהבה‪ :‬אם הוא נצחי‪,‬‬
‫צריכים להיות גדולי עולם‪ ,‬אחרת לא היו‬ ‫הנכספת לראות את האמת‪ .‬אם היה נאמר לאדם‬ ‫ראוי להשתית עליו אהבת נצח‪.‬‬
‫יכולים להשיג אלוקות‪ ".‬עוד אמר‪" :‬כאשר‬ ‫להשתדל לראות‪ ,‬לא היינו יכולים להיות בטוחים‬
‫בכך‪ ,‬שניתן להגיע‪ .‬הוא שצריך ללמוד האדם‪,‬‬ ‫הדבר הנצחי ביותר הוא הבורא‪ .‬כל מה שסותר את‬
‫לומדים בכל הספרים של תלמידי‬ ‫שכאשר הגיע להחלטה לעשות דבר מה‪ ,‬צריך‬ ‫אהבת הבורא‪ ,‬אינו אהבה במובן האמיתי של‬
‫הבעש"ט‪ ,‬אזי זה נותן אור גדול לאדם תוך‬ ‫ללכת מתוך בטחון של הצלחה‪ .‬מתוך ההכרה אני‬ ‫המילה‪ .‬אם האהבה מושתתת על "מה ייצא לי‬
‫כדי הלימוד‪ ,‬אבל כאשר מפסיקים ללמוד‬ ‫בעזרת ה' אשיג את מבוקשי‪ .‬הרפיסות גורמת‬ ‫מזה"‪ ,‬זו אנוכיות ולא אהבה‪ .‬אהבה צריכה להיות‬
‫אין האור מאיר כבר‪ ,‬מה שאין כן הספרים‬ ‫בדרך כלל לחוסר הצלחה‪ .‬ההליכה עם בטחון‬ ‫מושתתת על השוואת צורה‪ .‬השוואת צורה היא‬
‫של אבי מורי )בעל הסולם( מאירים לאדם‬ ‫בהצלחה גורמת לסיכוי הרבה יותר גדול להצליח‬ ‫כאשר השניים הם פרטים של כלל אחד‪ ,‬כמו כלים‬
‫במשימה‪.‬‬ ‫שלובים‪ .‬לא משנה היכן מתקבל האור‪ ,‬ההנאה‬
‫היכן שהולך"‪ .‬עכל"ק‪.‬‬
‫מגיעה לכולם כלוואי‪ .‬ההנאה תהיה סימן שאני‬
‫)מתוך "התורה‪ ,‬האדם ומה שביניהם"‪ ,‬עמ' ‪,392‬‬ ‫קשור למטרה המשותפת‪ .‬אם אני לא נהנה מכך‬
‫)מתוך "הסולם"‪ ,‬הרב א‪.‬מ‪ .‬גוטליב‪ ,‬עמוד ר"נ(‬ ‫הרב אדם סיני שליט"א(‬ ‫שטוב לחברי‪ ,‬מכך שטוב לאשתי‪ ,‬מכך שטוב‬

‫מאורות הדף היומי בתלמוד עשר הספירות‬