You are on page 1of 23

‫עבודה בהיסטוריה בנושא התקשורת‬

‫בשירות המשטרים הטוטאליטריים‪-‬‬

‫קומוניזם נאציזם ופאשיזם‬


‫שם המגיש‪ :‬מאיה אלרום‬

‫תאריך‪4.5.2009 :‬‬

‫כיתה‪ :‬ט' ‪5‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫מבוא‪ .................................................................................................‬עמוד ‪3‬‬

‫שאלה ‪ .............................................................................................1‬עמוד ‪4‬‬

‫שאלה ‪ ............................................................................................2‬עמוד ‪7‬‬

‫שאלה ‪ ............................................................................................3‬עמוד ‪11‬‬

‫שאלה ‪...............................................................................4‬‬

‫סיכום ‪......................................................................................‬‬

‫ביבליוגרפיה‪............................................................................‬‬

‫‪.‬‬
‫מבוא‬
‫עבודה זו עוסקת בשימוש בתקשורת במשטרים הטוטאליטריים הנאציזם‪ ,‬הקומוניזם‬
‫והפאשיזם‪ ,‬ההשפעות החברתיות והפוליטיות בעקבות שימוש זה והאם משטר טוטאליטרי‬
‫מסוגל להתקיים בלי השתלטות וניצול התקשורת למטרותיו‪.‬‬
‫אני מאמינה כי עבודה זו תלמד אותי יותר על ההתנהלות של משטרים טוטאליטריים‪ -‬דבר‬
‫הרחוק ממני מאוד‪ -‬סוד ההצלחה וחולשותיהם שלבסוף הביאו למפלתם ואיך הצליחו לשלוט‬
‫בעם ע"י התקשורת‪.‬‬
‫אני מצפה שאת רוב החומר אאסוף מהאינטרנט ובנושאים שלא אצליח למצוא עליהם מידע‬
‫באינטרנט אפנה לספרים שהומלצו בחוברת ההסברה על העבודה‪.‬‬
‫מהו תפקיד התקשורת במשטר טוטאליטרי?‬
‫חשוב לציין כי התקשורת בה משתמשים המשטרים הטוטאליטריים היא התקשורת‬
‫ההמונית‪ -‬אך קודם כל מהי תקשורת?‬
‫תקשורת היא תהליך של העברת מסרים שונים‪ -‬מידע‪ ,‬דעות‪ ,‬חוויות‪ ,‬תחושות וכו'‪ -‬בין בני‬
‫אדם‪ ,‬אמנם תקשורת יכולה להתבצע גם דרך מכשיר או חפץ‪ ,‬על אף שבסופו של דבר גם זו‬
‫תקשורת בין בני אדם )האדם ששם את המסרים בחפץ‪ /‬מכשיר מנהל תקשורת עם הנמען‬
‫בעקיפין(‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬תקשורת המונית הנה תקשורת המגיעה לאנשים רבים ומכסה קהילות שלמות‪ ,‬מדינות‬
‫שלמות ואף את כל העולם‪ .‬בדרך כלל תקשורת המונית מתבצעת דרך עיתונים‪ ,‬רדיו‪ ,‬אתרי‬
‫אינטרנט‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬ספרים ועוד‪ .‬ההבדל הגדול ביותר בין תקשורת בין‪-‬אישית לתקשורת‬
‫המונית הוא שבתקשורת בין אישית שני הצדדים אקטיביים ויוצרים את התקשורת בעוד‬
‫שבתקשורת המונית רק צד אחד מעביר את המסרים והצד השני רק מקבל אותם ואינו יכול‬
‫להגיב וגם אם כן‪ ,‬בצורה מועטה ביותר‪ .‬משום שלכאורה התקשורת ההמונית מעבירה‬
‫מסרים אקטואליים ומהימנים‪ ,‬מקבליה בוטחים בה כמעט כליל ומסתמכים עליה לחלוטין‪.‬‬
‫בעקבות כך‪ ,‬הופכת התקשורת ההמונית לאמצעי אולטימטיבי בשביל המנהיג כדי להסריר‬
‫את מרותו על נתיניו‪ :‬ע"י שליטה בתקשורת ההמונית‪ ,‬יכול המנהיג לברור ולעצב את המידע‬
‫שהעם מקבל מהתקשורת כדי לעצב את ה"אמת" שהציבור מקבל מהתקשורת ומאמין לה‪,‬‬
‫וכך לגרום לנתיניו להאמין באידיאולוגיות וברעיונות שלו בין אם הם רוצים בכך‪ ,‬ובין אם לא‪.‬‬
‫תפקיד התקשורת במשטר הטוטאליטרי היא להעביר את המסרים והאידיאולוגיות של‬
‫המנהיג‪ /‬המפלגה בדרכי שטיפת מוח )לדוגמא‪ :‬תעמולה המלאה בכזבים והבטחות מופרכות‬
‫ומסרים סמויים( לעם במטרה לשכנע אותו בנכונות האידיאולוגיה של המשטר‪ ,‬להצדיק את‬
‫מעשיו )שפעמים רבות הם מזעזעים וחסרי צדק( ולאפשר את קיום המשטר הטוטאליטרי‬
‫באותה מדינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במשטר הטוטאליטרי‪ ,‬התקשורת עוברת צנזורה רחבה במטרה‬
‫להגביל את הביקורת נגד המשטר היכולה לעורר מרידות והפיכות או פעולות אנטי‪-‬‬
‫משטרתיות‪ .‬למנהיג יש שליטה מלאה על התקשורת )ביטוי לטוטאליות( ולכן הוא מנצל אותה‬
‫כדי להפיץ כרזות‪ ,‬לכתוב כתבות‪ ,‬ליצור תוכניות וסרטים המפארים אותו‪ ,‬את משטרו ואת‬
‫האידיאולוגיה שלו ולמעשה הוא משתמש בה כדי לעצב השקפת העולם של הציבור לאט‪,‬‬
‫לאט מבלי שישימו לב כדי לבסס את שלטונו‪ .‬השליט בעצם משתמש במניפולציה )מניפולציה‬
‫הנה ביצוע פעולה מסוימת בהתיימרות להשיג מטרה מסוימת הגלויה לעין בעוד שהמטרה‬
‫האמיתית מסוות‪ .‬מניפולציה היא הטעייה מכוונת של אחרים שנועדה להסתיר מהם הכוונות‬
‫האמיתיות של הדם המניפולטיבי(‪ -‬הוא מבטיח להם הבטחות שקריות לעתיד טוב יותר‪,‬‬
‫וברגע שהם תומכים בו‪ ,‬הוא רק מנצל אותם‪.‬‬
‫התעמולה הפכה לאחד הכלים העיקרים של משטרים טוטאליטריים בעידן המודרני כדי‬
‫לשלוט באזרחיהם‪ .‬השימוש בתעמולה הינו כלי שליטה יעיל ביותר‪ ,‬משום שביכולתו להגביר‬
‫את הציות של האזרחים השונים ללא הפעלת כוח ישיר‪ -‬כלומר בעזרת התעמולה‪ ,‬מסוגל‬
‫המנהיג להשליט בנתיניו צייתנות בדרכים עקיפות אך מאוד יעילות‪ .‬משום שבמדינות כאלו‬
‫אמצעי התקשורת נתונים בידי הממשל‪ ,‬השימוש בתעמולה נגיש ונוח‪ .‬השימוש בתעמולה‬
‫היה נמצא בעיקר בברית המועצות הקומוניסטית ובגרמניה הנאצית‪ -‬בגרמניה הנאצית אף‬
‫היה שר תעמולה מיוחד ‪ -‬יוזף גבלס‪ .‬התעמולה היא אמנם מושג הידוע לכל שנמצא בשימוש‬
‫גם בימינו בקמפיינים של פוליטיקאים הרצים לבחירות‪ ,‬של חברות שונות ועוד‪ ...‬בעזרת‬
‫התעמולה הם מנסים לשכנע את הציבור לבחור בהם‪ ,‬לקנות את מוצריהם וכדומה‪ .‬כדי‬
‫להשיג את מטרתם הם משתמשים באמצעים שונים כגון‪ :‬פרסומות‪ ,‬כרזות‪ ,‬פרסום בעיתון‪,‬‬
‫ראיונות בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו וכו'‪ .‬כל אלו הם אמצעים לגיטימיים כל עוד השימוש בהם אינו חוצה‬
‫את גבול הטעם הטוב‪ .‬אין זה נכון לגבי התעמולה במשטרים הטוטאליטריים‪ :‬התעמולה‬
‫במשטרים הטוטאליטריים הייתה שונה לגמרי ובוטה בהרבה מהתעמולה המוכרת לנו‬
‫ושמושה היה למטרות שונות בתכלית‪ .‬בספרו מין קמפף‪ ,‬קבע היטלר כי תפקיד התעמולה‬
‫היא לפנות לרגשות ההמונים ולא להגיון ולאינטיליגנציה‪ .‬על התעמולה להכיל מספר מצומצם‬
‫של סיסמאות שעליהן חוזרים פעמים רבות‪ .‬לפי היטלר‪ ,‬התעמולה צריכה לעורר את הרגש‬
‫ולא לפנות אל האינטלקט; כלומר‪ ,‬התעמולה חייבת להיות עממית‪ ,‬מותאמת אפילו לאדם‬
‫הפשוט ביותר‪ .‬התעמולה אינה מוסרת אמת אובייקטיבית‪ ,‬אלא את האמת שהשליט רוצה‬
‫להפיץ‪.‬‬
‫המנהיגים במשטרים הטוטאליטריים השתמשו בתעמולה כדי להסריר את שלטונם בדרכים‬
‫שלא התירו לאזרחים זכות בחירה‪ .‬ברוב המקרים כללה תעמולה זו אלימות והשתלחויות‬
‫בוטות נגד קבוצות מסוימות בחברה‪ .‬בשלוש מדינות אלו‪ -‬איטליה הפאשיסטית‪ ,‬ברית‬
‫המועצות הקומוניסטית וגרמניה הנאצית‪ -‬נעשה שימוש קיצוני פולחן אישיות על המנהיגים‬
‫בניטו מוסוליני‪ ,‬יוסף סטלין ואדולף היטלר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬באיטליה הפאשיסטית‪ ,‬בניטו מוסוליני‪-‬‬
‫המנהיג של המפלגה הפאשסטית‪ -‬הכריח את נתיניו לכנותו "הדוצ'ה" )מנהיג באיטלקית(‪,‬‬
‫הוא הכריח את בתי הספר להלל אותו ולדבר עליו עם התלמידים ונתן לאחיו את השליטה‬
‫בתקשורת והלה החל בתעמולה אינטנסיבית ליצירת פולחן האישיות של מוסוליני‪.‬‬
‫בעקבות כל מעשים אלו‪ ,‬נפגעות הזכויות של האזרחים‪ :‬בגלל עיוות האמת שניתנת‬
‫לאזרחים דרך אמצעי תקשורת ההמונים‪ ,‬הצנזורה‪ ,‬ואסירת העברת ביקורת על השלטון‪,‬‬
‫נפגעת החירות של האזרחים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬נפגע חופש הביטוי של האזרחים משום שאינם יכולים לערער או להעביר ביקורת על‬
‫המידע שנתן להם מהתקשורת מבלי להיענש בחומרה‪ ,‬והם אינם מורשים לבקר או להגיד‬
‫מילה רעה על המשטר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חופש המידע של הציבור נפגם אף הוא‪ :‬לפי הזכות לחופש המידע לכל אדם יש את‬
‫הזכות לדעת את האמת ואת כל הקשור למדינתו ולשלטון במדינתו כדי שיוכל להחזיק‬
‫בדעותיו שלו ולהחליט החלטות אובייקטיביות המושפעות אך ורק מהשקפת העולם שלו‪.‬‬
‫במשטר הטוטאליטרי‪ ,‬השולט בכל אמצעי התקשורת‪ ,‬המידע המהימן לכאורה שניתן לציבור‬
‫אינו אלא עיוות המציאות כדי שיותאם לצרכי המנהיג‪ ,‬ולכן אמונותיו‪ ,‬דעותיו ובחירותיו של‬
‫האזרח מבוססות על שקר שרקם המשטר והם אינן אובייקטיביות על אף שהאזרח מאמין‬
‫שהן כן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במשטר הטוטאליטרי‪ ,‬התקשורת פוגעת בזכות לשוויון של חלק מאזרחים‪:‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בגרמניה הנאצית‪ ,‬ע"י התייחסות ליהודים‪ ,‬אנשים בעלי נכויות )פיזיות ונפשיות(‪,‬‬
‫קומוניסטים וכו' כ'גזעים נחותים' או כאל אנשים שאין להם זכות לחיות‪ ,‬השלטון‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר‪ ,‬התקשורת יצרו אפליה לטובת הגרמנים ה'טהורים'‪ -‬הגזע הארי‪ -‬ונגד כל מי שאינו‬
‫גרמני אפילו שהינו אזרח גרמני‪ ,‬ולפיכך התקשורת פגעה בזכות לשוויון של אותם אזרחים‬
‫גרמנים שלא נחשבו לחלק מהגזע הארי או שהתנגדו למשטר הנאצי‪ .‬לכן‪ ,‬גם נפגעה הזכות‬
‫לכבוד של כל אותם אזרחים 'נחותים'‪ ,‬כאשר התקשורת החלה להשמיצם‪ ,‬לכנותם בשמות‪,‬‬
‫יצרה עליהם קריקטורות וכו' וכך פגעה בשמם הטוב‪.‬‬
‫בחר אחד מהמשטרים הטוטאליטריים וענה‪ :‬מה היו אמצעי התקשורת המרכזיים שעמדו‬
‫בשירות המנהיג‪ /‬המפלגה?‬

‫ברצוני להתמקד בשימוש בתקשורת במפלגה הנאצית בגרמניה‪:‬‬


‫הנאצים עשו שימוש מגוון בתעמולה והרחיבו בהרבה את דרכי השכנוע שהיו נהוגות באותה‬
‫תקופה והרבו להשתמש באמצעי תקשורת מודרניים‪ .‬באסיפות המונים‪ ,‬באמצעים חזותיים‬
‫של סמלים ומפגני המונים‪ ,‬ברדיו ובקולנוע‪ .‬לפני עלותם לשלטון נועדו האמצעים הללו כדי‬
‫לעורר את שימת‪-‬לב הציבור ולהבטיח להם תהודה בכלי התקשורת ואת קולם של האזרחים‬
‫בבחירות‪ ,‬ואחרי בחירתם לשלטון נועדו לבסס את משטרם הטוטליטרי על האוכלוסייה‪.‬‬
‫בעקבות זאת הוקם במארס ‪' 1933‬משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם' שהיה הגוף‬
‫ששלט על הרדיו‪ ,‬העיתונות‪ ,‬התיאטרון‪ ,‬הקולנוע והאומנויות‪ .‬היבטים מסויימים של החינוך‬
‫והספרות‪ .‬בראש משרד התעמולה עמד יוזף גבלס‪ ,‬שבהדרגה התאים וכיוון את חיי האמנות‬
‫והתרבות בגרמניה לכיוון הנאציזם‪ .‬הוא שלט באמצעי התקשורת )אף שנאלץ להיאבק על כך‬
‫עם אחרים(‪ ,‬יזם את שרפת הספרים ה'בלתי‪-‬גרמניים' )‪ 10‬במאי ‪ (1933‬והיה מיוצרי 'מיתוס‬
‫הפיהרר' – גורם חשוב בגיוס תמיכתם של המוני העם‪.‬‬

‫ספרים וכתובים‪:‬‬
‫אחד מעקרונות התעמולה שנקבעו ע"י היטלר היה‪" :‬עדיפות המילה המדוברת על פני זו‬
‫הכתובה"‪ .‬הרמן גרינג קבע כי הרייך השלישי‪ ,‬בניגוד לרפובליקת ויימאר‪ ,‬לא התבסס על‬
‫חוקה כתובה‪" ,‬המהפכה הנאצית" שאבה את כוחה מכוחו של העם ולא מ"חוקי נייר"‪.‬‬
‫ההיסטוריון בועז נוימן מציין כי התרבות הנאצית בזה לרעיון הספר‪ ,‬העיסוק בספרים נתפס‬
‫כמנוכר ל"חיים האמיתיים"‪ ,‬קריאה בספר חייבת להוביל למעשים‪ .‬קריאתם של ספרים נאצים‬
‫ובראשם "מיין קאמף" נתפסה כחוויה שיש לעבד ולחיות לפיה‪ .‬שיאה של ההתקפה הנאצית‬
‫על המילה הכתובה ורעיון הספר התגלם בטקסי שרפת הספרים‪ .‬הבוז לספרים ושריפתם‬
‫נועד לחינוך האזרחים הגרמנים לבורות‪ -‬הנאצים העדיפו נתינים משולהבים רגשית ולא‬
‫אינטלקטואלים משום שכך היה קל יותר לשלוט בהם‬

‫הרדיו‪:‬‬
‫הנאצים עשו שימוש פוליטי ברדיו במימדים אדירים‪ .‬ברבות מהערים בגרמניה הותקנו‬
‫מערכות הגברה כדי להגביר את שידורי הרדיו כך שיגיעו לקהל רחב יותר‪ .‬הנאצים דאגו‬
‫לייצור מקלטי רדיו "עממיים" שנמכרו בזול‪ ,‬עד שנת ‪ 1939‬היו ל‪ 70%-‬מבתי האב בגרמניה‬
‫מקלטי רדיו‪ ,‬פי שלושה ממספרם ב‪ .1932-‬מקלטי הרדיו היו בעלי יכולת קליטה נמוכה‪ ,‬כדי‬
‫למנוע קליטה של שידורים מחו"ל‪ .‬החל מראשית שנת ‪ , 1933‬שודרו כל נאומיו של היטלר‬
‫ברדיו‪ .‬מטרת השידורים ברדיו היה שטיפת מוח של הנתינים כך שיאמינו ויהיו נאמנים‬
‫למפלגה הנאצית‪.‬‬

‫קולנוע‪:‬‬
‫באחד מנאומיו הראשונים‪ ,‬הכריז גבלס כי תפקידו של הסרט הגרמני הוא להשתלט העולם‬
‫כחלוץ ההולך לפני הצבאות הנאציים‪ .‬הוא דרש מאולפני הקולנוע להפיק סרטים המתארים‬
‫את החברה בגרמניה והחרים סרטים אחרים‪ .‬בסרטים רבים שולב צלב הקרס והודגש מיתוס‬
‫הגזע הארי‪ .‬אחת מבמאיות הגדולות והידועות ביותר שעבדה בשירות המפלגה הנאצית‬
‫היתה לני ריפנשטל‪ .‬סרטיה מתקופת הרייך השלישי המפורסמים ביותר הם "ניצחון הרצון"‬
‫שתיעד את הכנס השנתי של חברי המפלגה הנאצית ב‪ 1934-‬ובו הוצג היטלר כאל וכמנהיג‬
‫אחד ויחיד שהעם סוגד לו וה"אולימפיה" תיעד והילל את האולימפיאדה שהתקיימה בברלין‬
‫בשנת ‪ .1936‬בשני הסרטים הושקעו משאבים עצומים‪ ,‬והם מהווים אבני דרך מרכזיות‬
‫בתולדות הקולנוע התיעודי‪.‬‬

‫לקראת התחרויות‪ ,‬נדרשה הבימאית להציג את המשטר הנאצי כמוצלח במיוחד‪ ,‬הן לצרכים‬
‫פנימיים והן לצורכי תעמולה בינלאומית‪ .‬גדולתו של הסרט אינה בהאדרת גרמניה הנאצית‪,‬‬
‫אלא בהצגתה כמדינה נורמאלית ורגילה‪ ,‬שמובילה את עמה בתבונה‪ .‬הסרט מציג גרמניה‬
‫נאורה ופתוחה‪ ,‬על אף נוכחות הסמלים המובהקים ביותר של הרייך השלישי‪ .‬המסר החשוב‬
‫של הסרט הוא שדימויה של המפלגה הנאצית במישור הבינלאומי היה שונה לגמרי מדימויה‬
‫כלפי פנים‪ .‬בזכות הסרט ניסו הנאצים להשיג מספר מטרות‪:‬‬
‫לספק הוכחה חותכת לעליונות הגזע הארי‪ ,‬באמצעות הפגנת מצוינות ספורטיבית‬ ‫•‬
‫להקנות למשטר החדש תדמית חיובית ולהפריך את התעמולה האנטי‪-‬גרמנית‬ ‫•‬
‫במדינות רבות‬
‫להעניק לגרמניה לגיטימציה בינלאומית‬ ‫•‬
‫לחזק את התמיכה הפנימית בשלטון‬ ‫•‬
‫לנצל את ההכנות לצמצום האבטלה‪.‬‬ ‫•‬

‫סרטים אנטישמיים‪:‬‬

‫‪" -1939‬רוברט וברטרם" בבימויו של הנס הינץ צרלט‪" ,‬פשתן מאירלנד" בבימויו של הינץ‬
‫הלביג‪ -‬שני הסרטים האנטי יהודיים שהופקו בגרמניה‪" -1940 .‬הרוטשילדים" בבימויו של‬
‫אריך ושנק‪" ,‬היהודי זיס'' בבימויו של פייט הרלן והסרט התיעודי "היהודי הנצחי" בבימויו של‬
‫פריץ היפלר‪ ,‬שהיה הסרט האנטישמי הבוטה ביותר‪.‬‬

‫אמנות‪:‬‬
‫האמנות המודרנית התאפיינה בשבירת מוסכמות וקריאת תגר על האמיתות האמנותיות‬
‫המקובלות ע"י תנועות כגון האימפרסיוניזם‪ ,‬האקספרסיוניזם‪ ,‬הקוביזם‪ ,‬הדאדא ועוד‪.‬‬
‫אולם הנאצים התנגדו למגמות המודרניות‪ -‬האמנות המודרנית נחשבה בעיניהם למופשטת‬
‫ומשקפת את חולשות האדם‪ -‬והתייחסו בהתאם לאמנים וליצירות שעסקו בתחום זה‪.‬‬
‫האמנות‪ ,‬שהייתה לכלי הביטוי של הפרט‪ ,‬הפכה לכלי בשירות המדינה בתקופת הרייך‬
‫השלישי‪ ,‬והמפלגה הנאצית בחרה לחזור לאמנות מהמאה ה‪ :18-‬תיורי נוף מולדת‪ ,‬איכרים‪,‬‬
‫עיירות קטנות ובעלי מלאכה שהיו לחלק מ"התמונה" הנאציונל‪ -‬סוציאליסטית‪ .‬אמנות זו‬
‫נקראה "האמנות הפולקית" או האמנות העממית אשר הדגישה ערכי מסורת ופשטות‪ .‬עם‬
‫עלייתו לשלטון החל היטלר ב"טיהור תרבותי" באמנות במטרה לסלק כל מוטיב הסותר את‬
‫אידיאל היופי הארי שבנה‪ .‬יצירות של אמנים כגון פיקסו ומודליאני כונו "ניוון" באמנות ואף‬
‫נערכה תערוכה ב‪ 19-‬ביולי ‪ 1937‬כדי להציג לציבור אמנות מסוג זה כדי שיוכלו להבחין בין‬
‫אמנות "טובה" לאמנות "לא רצויה"‪ .‬בשביל זה‪ ,‬מינה גבלס את פרופסור צינגלר ממינכן שיחד‬
‫עם ועדה החרים יצירות "מנוונות"‪ .‬במהלך מבצע זה‪ ,‬הוחרמו ‪ 15,997‬יצירות של ‪1400‬‬
‫אמנים ונשלחו אליהם מכתבים בהם נאסר עליהם להמשיך לעסוק באמנות‪ .‬את האשמה על‬
‫ניוון התרבות הגרמנית‪ ,‬הטיל היטלר על היהודים בטוענה כי הם חותרים תחת הגזע הארי‪.‬‬

‫מוזיקה‪:‬‬
‫עם עלייתם של הנאצים לשלטון החלה מלחמת חרמה במוזיקה המודרניסטית )ג'אז‪ ,‬סווינג‬
‫ומוזיקה א‪-‬טונאלי‪ ,‬מוזיקה של מלחינים ומוזיקאים יהודים הוחרמה והם ומתנגדי שלטון‬
‫הורחקו מעמדות מפתח והמשטר החל לדכא את כל צורות ההלחנה החדשות שהתגבשו‬
‫בזמן רפובליקת ווימאר‪ .‬אופי המדינה הנאציונל‪-‬סוציאליסטית‪ -‬החשיבות שייחסה לחוק‪,‬‬
‫השאיפה לאחדות ולאחידות‪ ,‬על ההיררכיה השלטונית‪ ,‬הנוסטלגיה והמיתולוגיה הגרמנית‪-‬‬
‫היה מנוגד לחלוטין לאופי של המוזיקה המודרניסטית‪ .‬זאת נתפסה כמייצגת את האידיאלים‬
‫היהודיים והבולשביקיים של המהפכנות והחתרנות‪ .‬בחברה שבה המוזיקה ייצגה אותה‪,‬‬
‫לדברי גבלס‪ ,‬לא היה מקום למוזיקה בלי תו שליט ובלי היררכיה‪.‬‬
‫השימוש בג'אז ובמוזיקה זרה נחשבה כפלישה לטוהר המוזיקלי הגרמני‪ ,‬כהתעלמות‬
‫מהמוזיקה הארית והחדרת גורמים בין‪-‬לאומיים לתרבות הגרמנית‪.‬‬
‫בשנים הראשונות של המשטר הנאצי הזדהו חלק מהמלחינים ומהמנצחים מהשורה‬
‫הראשונה עם המשטר החדש‪ .‬חלקם מסיבות של תועלת אישית‪ ,‬חלקם משום שהיו שותפים‬
‫עם האידיאולוגיות של המפלגה הנאצית לגבי המוזיקה המודרנית‪.‬‬
‫בכל שנות המשטר הנאצי התקיימו פעילויות מוזיקליות חסרות תקדים‪ ,‬המוזיקה שנוגנה‬
‫בקונצרטים או שודרה ברדיו הייתה ממיטב יצירתם של המלחינים הגדולים באירופה‪ ,‬יחד עם‬
‫זאת נכשלו הנאצים ביצירת מוזיקה מקורית ‪.‬‬

‫חינוך‪:‬‬
‫החינוך הנאצי התאפיין החינוך אנטי‪ -‬אינטלקטואלי‪ ,‬אלא העדיף לעסוק בעיקר בפעילויות‬
‫ונושאים שיעזרו לחנך את הדורות הצעירים לציות ונאמנות לגרמניה הנאצית‪ .‬כלומר החינוך‬
‫התמקד בעיקר בעיצוב אופי המתחנך ופחות בהקניית ידע ומיומנויות‪ .‬עפ"י שר הפנים הנאצי‪,‬‬
‫תפקיד ביה"ס היה לחנך את הנוער לשרת את מדינה עפ"י אידיאולוגיות הנאציונל‪-‬‬
‫סוציאליזם‪ .‬את זאת השיגה המפלגה הנאצית בעזרת יצירת מניפולציות רגשיות והשתתפות‬
‫בטקסים ועצרות‪ .‬מגמות אלו באו לידי ביטוי בתכניות הלימודים שבבתי הספר‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫הגרסה הנאצית להיסטוריה הגרמנית הדגישה את האופי ההרואי והאצילי של הגזע הגרמני‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בהמשך לצנזורה הנוקשה שהוטלה על ספרי הלימוד ב‪ ,1938 -‬שוכתבו כל ספרי‬
‫ההיסטוריה‪ .‬מערכת החינוך החדשה הייתה אמורה לכלול שלושה מוסדות עיקריים‪:‬‬
‫‪" .1‬בתי הספר של אדולף היטלר" שהוקמו החל מ‪ 1936-‬ובהם יכלו ללמוד תלמידים נבחרים‬
‫מגיל ‪.12‬‬
‫‪ -Ordensburgen .2‬מסגרות חינוכיות שדמו במבנן למסדרי האבירים הטבטונים‪.‬‬
‫‪ .3‬בתי הספר הגבוהים של המפלגה שהיוו תחליף לאוניברסיטאות‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬הצליחו הנאצים לממש רק את שני השלבים האשונים‪.‬‬
‫שאיפותיה של המפלגה הנאצית היו ליצור חברה נטולת מעמדות ומאידך אליטה חדשה‬
‫שתנהיג את החברה‪ .‬אולם‪ ,‬למרות מאמציהם‪ ,‬הצליחו הנאצים לממש את תכניותיהם באופן‬
‫חלקי בלבד‪ .‬בנוסף למוסדות החינוך המסורתיים‪ ,‬הוקמה תנועת הנוער ההיטלראית‬
‫שהתחרה על הדומיננטיות במערך החינוך בגרמניה‪ .‬מנהיג התנועה‪ ,‬פון שיראך‪ ,‬בקש לנטרל‬
‫לחלוטין את השפעת הבית ובית הספר על המתחנכים ולהפוך את הארגון לכלי ההכשרה‬
‫והחינוך העיקרי של הדורות הצעירים‪ .‬חזונו של היטלר היה שהנוער הגרמני כולו יצטרף‬
‫לארגון בהגיעו לגיל עשר‪ ,‬ובשנות העשרה המתקדמות ישולב בהדרגה בשורות הס"א וה‪-‬‬
‫ס"ס ולאחר מכן יחבור לכוחות המזוינים של גרמניה‪ .‬ב‪ 1932 -‬מנה סך החברים בתנועות‬
‫הנוער הנאציות ‪ 107,956‬בני נוער‪ .‬בשנת ‪ 1933‬חלה עלייה דרסטית במספר החברים‪ ,‬והוא‬
‫עלה ל‪ .2,292,041 -‬עד פרוץ המלחמה ב‪ 1939 -‬היה מספר החברים ‪.7,287,470‬‬

‫כרזות‪ ,‬קריקטורות ותמונות‪:‬‬


‫בנוסף להשתלטות על אמצעי התקשורת המקובלים‪ ,‬החל גבלס בפרסום כרזות תעמולתיות‬
‫שמטרתן הייתה לשכנע את האזרחים לתמוך בשלטון‪ ,‬קריקטורות שהשמיצו יהודים‪,‬‬
‫קומוניסטים וסוציאליסטים ע"י תיאורים וולגריים ובוטים שלהם )תיאורם כמזיקים המכרסמים‬
‫תחת בסיס הגזע הארי‪ -‬תופסים את כל המשרות של האריים וחותרים להרוס את גרמניה(‬

‫מה היו השינויים הפוליטיים והחברתיים שנוצרו בעקבות השימוש בתקשורת?‬

‫המשטר הנאצי שאף לעצב מחדש את החברה בגרמניה כאוות נפשו כך שתהיה ברוח‬
‫האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬דרך השתלטות על גופים כמו תנועות הנוער‪ ,‬איגודי פועלים ואיגודי‬
‫נשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנאצים השתמשו באופן אינטנסיבי בתעמולה כדי להשליט את השקפת‬
‫עולמם‪ .‬הם השתלטו על מוסדות התרבות‪ ,‬הרדיו והעיתונים‪ ,‬קבעו מחדש את סדר היום של‬
‫מערכת החינוך וכך החלו לשנות את השקפת העולם של העם הגרמני כך שתתאים לשלהם‪.‬‬
‫השינויים כלפי היהודים‪:‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בעקבות ההסתות האנטישמיות הקשות חייהם של יהודי גרמניה הפכו לבלתי‬
‫נסבלים‪ :‬ע"י בידוד והפרדת הקהילה היהודית מהציבור הגרמני ע"י הוצאתם מתחומי החיים‬
‫של החברה הגרמנית )פיטורים‪ ,‬החרמת רכוש‪ ,‬איסור כניסה למקומות‪ ,‬פגיעה במעמד‬
‫משפטי ועוד(‪ ,‬חקיקת חוקים נגד יהודים‪ ,‬הסטת הציבור הגרמני נגד היהודים‪ ,‬טרור ופגיעה‬
‫פיזית ביהודים וברכושם‪ ,‬החרמת רכוש מהיהודים ואף הריגתם הפכו היהודים גזע נחות‪,‬‬
‫שסבל מאפליה והיה נתון תמידית להשפלות והצקות מצד השלטון והציבור בגרמניה‪.‬‬
‫שינוי יחס הציבור לשלטון‪:‬‬
‫בעקבות התעמולה האינטנסיבית ליצירת פולחן אישיות של היטלר‪ ,‬הציבור החל לראות בו‬
‫כאל ומושיעם שיפתור את כל בעיותיהם‪:‬‬
‫הסגידה להיטלר כאילו היה אל‪ ,‬המיתוס של האדם שעלה מההמון‪ ,‬חייל פשוט בחפירות‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כמבטא את תמצית מהותו של העם הגרמני‪ ,‬המיתוס של הפיהרר‬
‫כאדם פשוט‪ ,‬אוהב ילדים‪ ,‬בעל אהבה רוחנית לאופרות ולמוזיקה של ואגנר‪ ,‬הוא שהצליח‬
‫להעיר את האומה‪ ,‬ולהקימה מן השפל שאליו הביא אותה הסכם ורסאי‪ ,‬הוחדר לראשי‬
‫הגרמנים בכל אופן ובכל הזדמנות‪ .‬מסע תעמולה עקשני ואינטנסיבי זה )שכלל אף אלמנטים‬
‫כנטיעת "תרזות היטלר" בכפרים‪ ,‬סיומן של שיחות פרטיות ומכתבים פרטיים בברכת "הייל‬
‫היטלר"‪ ,‬הופעתו של היטלר כמעט על כל בולי הדואר‪ ,‬ונוכחותו המתמדת בכרזות‪ ,‬במשדרי‬
‫רדיו ובסרטי התעמולה בקולנוע( יחד עם הצלחות המשטר בתחומי הפנים ובתחום מדיניות‬
‫החוץ‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬עד לשנת ‪ ,1941‬הצלחותיו הצבאיות‪ ,‬הביא לאמונה קנאית של האדם‬
‫הגרמני הממוצע בכוחו ובעוצמתו של היטלר‪ ,‬ובהיותו אדם טוב וחזק היודע את הדרך שבה‬
‫על העם הגרמני ללכת‪ ,‬ויכול להובילו במורדה‪.‬‬

‫השינויים ביחס הגרמנים לעצמם‪:‬‬


‫תרת הגזע הארי‪ ,‬הגזע העליון‪ ,‬העניק לאזרחים תחושת עליונות מעל לכל שאר העמים‬
‫והאומות והביא לאיחודם מה שייחלו לו כל כך‪ :‬בידיעה כי הם הגזע העליון וכי הגזעים‬
‫הנחותים מהם רק מנסים לחתור דרכם‪ ,‬החלו האזרחים הגרמנים‬

‫מרחב מחייה‪:‬‬
‫עפ"י עקרון זה בתורת הגזע הארי‪ ,‬השטחים שהוקצו לגרמניה בחוזה ווארסי אינם מספיקים‬
‫לגידול האוכלוסייה בגרמניה ולכן כדי שהעם הגרמני לא ייכחד הוא חייב להגדיל את מרחב‬
‫המחייה שלו‪ .‬זאת ייעשה ע"י התיישבות בשטחים במזרח גרמניה‪ ,‬שטחים השייכים לעמים‬
‫הסלבים משום שהם גזע נחות מהגרמנים הארים ועליהם לשרת את הגרמנים‪.‬לאחר כיבוש‬
‫מרחב המחייה ישליטו הנאצים בו "סדר חדש" כלומר הם יישבו במרחב המחייה איכרים‬
‫גרמנים וישעבדו את הסלבים‪.‬‬
‫לאחר שהיטלר הצליח לשכנע את הציבור הגרמני בתורתו על הגזע הארי‪ ,‬חלקם אכן התחילו‬
‫להתיישב בשטחים במזרח גרמניה והאמינו באמת ובתמים כי זוהי זכותם הטבעית ושהעמים‬
‫הסלבים צריכים לשרת אותם‪ ,‬מה שהביא לשינוי גיאוגרפי ופוליטי‪.‬‬

‫הנשים והגברים ברייך השלישי‪:‬‬


‫הנשים‪ -‬הבנות‪ ,‬חונכו והוכשרו מגיל צעיר לתחזוק הבית והמשפחה‪ .‬הן למדו כי תפקידן הוא‬
‫לטפל בבית‪ ,‬בילדים ובכל הקשור לכך‪ ,‬לא לעבוד ורק לתמוך בבעליהן‪ .‬נשים שכבר עבדו‪,‬‬
‫פוטרו מעבודותיהן‪ .‬גם יצירות האמנות והקולנוע העבירו מסר זה כאשר בסרטים ובאיורים‬
‫תוארו גברים צועדים במדים ומצדיעים במועל יד להיטלר או לחילופין את הנשים יושבות‬
‫בבית ומחכות לבעליהן‪.‬‬
‫הגברים‪ -‬הבנים הצעירים חויבו להצטרף לתנועת "הנוער ההיטלראי"‪.‬הפעילויות בתנועה‬
‫נסבו סביב רעיונות הנאציזם‪ ,‬חשיבות הלאום הגרמני והגזע הארי‪ ,‬ושבחו של הפיהרר‪.‬‬
‫לחברי התנועה היו תלבושות ייחודיות‪ ,‬הם השתתפו בטקסים ובמצעדים מיוחדים וראוותניים‪,‬‬
‫ועברו הכשרות קדם‪-‬צבאיות‪ .‬האימונים בתנועה עסקו במחנאות‪ ,‬ספורט‪ ,‬תורת המלחמה‬
‫ובאידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫האם לדעתך יכול היה משטר טוטאליטרי להצליח ללא שימוש ב"תקשורת המונים"?‬
‫כל משטר טוטאליטרי מודרני מושתת על תקשורת המונים ואינו יכול להתקיים ללא שימוש‬
‫בתקשורת‪.‬‬
‫מדוע? יש שיגידו שהבסיס למשטר טוטאליטרי הם צבא‪ ,‬חיילים ונשק אך איך המשטר יצליח‬
‫לגייס צבא וחיילים נאמנים אם הם אינם מאמינים ונאמנים למשטר ולאידיאולוגיות שלו? לכן‬
‫צריך המנהיג לשכנע תחילה את העם במשטרו‪ .‬אפילו אם המשטר הטוטאליטרי עולה‬
‫לשלטון בהפיכה או‪/‬ו באלימות ללא בחירת העם‪ ,‬כדי שיחזיק מעמד ויצליח להתקיים הוא‬
‫חייב לשכנע את הציבור ולכן המשטר הטוטליטארי לא יכול להתקיים ללא שימוש בתקשורת‪,‬‬
‫בה הוא משתמש לשכנוע העם דרך תעמולה‪ ,‬שטיפות מוח ומסרים סמויים‪ .‬למען האמת‪,‬‬
‫התקשורת היא האמצעי הנוח ביותר למנהיג או מפלגה טוטאליטריים לעלות לשלטון‪:‬‬
‫בהפיכה‪ ,‬בדרך כלל דרשת אלימות ורוב הסיכויים שהעם יתנגד לשלטון אך ע"י שימוש‬
‫בתקשורת המנהיג לא צריך להשתמש באלימות‪ -‬הוא רק צריך לשכנע את העם לתמוך בו‪,‬‬
‫מה שנעשה ע"י שימוש אינטנסיבי מספיק בתעמולה‪ ,‬ומשם הדרך לשלטון קצרה וקלה‪.‬‬
‫המפלגה הנאצית ובראשה היטלר‪ ,‬לא נבדלו בכך ממשטרים טוטאליטריים אחרים‪:‬‬

‫סיכום‪:‬‬

You might also like