You are on page 1of 2

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫כניסת שבת‬
‫‪17:28    ‬‬
‫יציאת שבת‬
‫‪18:25‬‬
‫‪ ‬‬
‫יום ששי כ"ו באדר ה'תשס"ז )‪ (16/03/2007‬דוא"ל‪ solbb@013.il :‬פקס‪ 04-9997053 :‬נייד‪  052-3359382 :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מרן הגאון רבינו יצחק )הבבא חאקי( אבוחצירא זצוק"ל‬ ‫ראש הכולל הרב זכריה טובי שליט"א‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫נולד בשנת התרנ"ז )‪ (1897‬בתאפיללת שבמרוקו‪.‬‬ ‫ישיבת כרם ביבנה‬
‫ענבי הכרם פרשת פקודי‬ ‫‪ ‬‬
‫נפטר בכ"ה באדר שנת ה'תש"ל )‪ (1970‬בארץ ישראל‪.‬‬
‫מחכמי מרוקו וא"י‪ .‬רב ומקובל‪ .‬כיהן כרבה הראשי של העיר רמלה‬ ‫‪ ‬‬
‫לאחר עלייתו לארץ בגל העלייה שלאחר מלחמת השחרור‪.‬‬ ‫בעיוננו בפרשיות המשכן‪ ,‬פרשיות תרומה ותצוה עוסקות בצווי על עשיית‬ ‫‪ ‬‬
‫המשכן וכליו‪ ,‬ופרשיות ויקהל פקודי עוסקות בהקמת המשכן וכליו‪ .‬ואנו‬
‫מוצאים כמה הבדלים ביניהם הטעונים ביאור‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫חובה גדולה מוטלת עלינו להאריך ולהרחיב בדבריהם של רבים‬ ‫‪ .1 ‬בפרשת תרומה‪ ,‬התורה מצווה על עשיית הארון השלחן המנורה‬
‫מחכמי מרוקו נוספים שכתבו דברים תקיפים ובהירים ביחס‬ ‫‪  ‬תחילה‪ ,‬ולאחר מכן על עשיית המשכן עצמו‪ .‬ואילו בפרשת ויקהל‬
‫לימים גדולים אלו שזכינו אליהם בחסדי הי"ת‪ ,‬וחובתנו להכיר‬ ‫הסדר הוא הפוך – בתחילה עשיית המשכן ואח"כ עשיית הכלים‪ .‬מה‬
‫טובה להי"ת על כל הטוב אשר גמלנו ובפטר לקבץ את דבריו‬ ‫‪  ‬פשר הדברים?‬
‫ומשתנו של גאון וחסיד‪ ,‬משלשלת יוחסין‪ ,‬זרע קודש האדמו"ר‬ ‫‪ .2 ‬בפרשת ויקהל‪ ,‬משה מקהיל את עם ישראל לדורותיו על מלאכת‬
‫רבינו יצחק אבוחצירא זיע"א שהשמיע דבריו הנמרצים על‬ ‫אכה" וכו'‬ ‫ָמים ֵתּ ָע ֶשׂה ְמ ָל ָ‬‫המשכן ופותח במצות השבת " ֵשׁ ֶשׁת י ִ‬
‫תקופתנו‪" :‬אתחלתא דגאולה"‪ ,‬בכל עת‪ ,‬בגאון ובהדר‪ ,‬ולא חת‬ ‫‪)  ‬שמות לה‪ ,‬ב(‪ .‬מה עניינה של השבת כאן‪ ,‬והלא כבר נצטווינו עליה‬
‫מפני כל‪.‬‬ ‫‪  ‬כמה פעמים בזמן עשרת הדברות ומה צורך בציווי נוסף דווקא לפני‬
‫הקמת המשכן? בנוסף לכך‪ ,‬בפרשת כי תשא הציווי על השבת מופיע‬
‫ואחד מחכמי ישראל כהיום הזה שזכה להכירו מקרוב וזכה‬ ‫‪  ‬לאחר הציווי על המשכן‪ ,‬ואילו כאן הסדר הוא הפוך?‬
‫להשתתף בהלווייתו של רבינו יצחק אבוחצירא זצ"ל‪ ,‬הגדיר את‬ ‫‪ .3 ‬למעשה זהו היה הויכוח בין משה לבצלאל‪ ,‬מה קודם למה‪ ,‬כפי‬
‫ההלוויה‪:‬‬ ‫הוּדה ָע ָשׂה‬‫אוּרי ֶבן חוּר ְל ַמ ֵטּה יְ ָ‬ ‫וּב ַצ ְל ֵאל ֶבּן ִ‬‫‪  ‬שכותב רש"י על הפסוק " ְ‬
‫"תמה תקופה מפוארת של חכמי מרוקו שהשפעתם היתה גדולה‬ ‫משׁה" )שמות לח ‪,‬כב(‪.‬‬ ‫ֵאת ָכּל ֲא ֶשׁר ִצוָּה ה' ֶאת ֶ‬
‫בכל הארץ‪ ,‬ושהשמיעו דברים ברורים ובהירים על יום העצמאות‬ ‫משׁה"‪.‬‬ ‫משׁה" אין כתיב כאן‪ ,‬אלא " ָכּל ֲא ֶשׁר ִצוָּה ה' ֶאת ֶ‬ ‫" ֲא ‪ֶ ‬שׁר ִצוָּה אותו ֶ‬
‫תקופתנו המיוחדת שזכינו לה בחסדי הי"ת"‪.‬‬ ‫אפי‪ ‬לו דברים שלא אמר לו רבו – הסכימה דעתו למה שנאמר למשה‬
‫מסיני‪ .‬כי משה צוה לבצלאל לעשות תחילה כלים ואח"כ משכן‪ .‬אמר לו‬
‫לעת עתה אצטט שני גרגירים מתורתו של רבינו יצחק אבוחצירא‬ ‫בצלאל‪ :‬מנהג עולם לעשות תחילה בית ואח"כ משים כלים בתוכו! ‪ ...‬אמר‬ ‫‪ ‬‬
‫זצוק"ל‪.‬‬ ‫לו ‪ ‬משה‪ ,‬כלום בצל‪-‬אל היית? כי בודאי כך צוה לי הקב"ה! וכן עשה‪,‬‬
‫המשכן תחילה ואח"כ עשה כלים‪.‬‬
‫ולכאורה הדברים קשים‪ .‬אם באמת משה נצטווה לעשות קודם משכן‬ ‫‪ ‬‬
‫תחיית ישראל ועצמאותו וזמננו זה‪ ,‬זמן אתחלתא דגאולה‬ ‫ואח"כ כלים – מדוע ציוה להיפך? ומה הפירוש "בצל‪-‬אל היית"‪ ,‬וכי משה‬ ‫‪ ‬‬
‫במכתב ברכתו לקרן הקיימת כותב רבינו זיע"א‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫לא היה בצל‪-‬אל ושמע את מה ששמע? ומה ההבדל ביניהם?‬
‫"חובה גדולה על כל יהודי בארץ ובגולה לעזור לקרן הקיימת‪...‬‬ ‫ָאָשׂים‬ ‫הרב חרל"פ‪ ,‬בספרו "מעייני הישועה" "מי מרום" על הפסוק‪" :‬ו ִ‬ ‫‪ ‬‬
‫החלש יאמר גיבור אני ותמיד ישנן לעצמו שכל מי שעוזר לקרן‬ ‫וְלאמֹר ְל ִציּוֹן ַע ִמּי‬
‫אָרץ ֵ‬‫וְליסֹד ֶ‬ ‫יך‪ִ ,‬לנְ ט ַֹע ָשׁ ַמיִ ם ִ‬
‫ית ָ‬
‫ָדי ִכּ ִסּ ִ‬‫וּב ֵצל י ִ‬ ‫ְדּ ָב ַ‪ ‬רי ְבּ ִפ ָ‬
‫יך ְ‬
‫אָתּה" )ישעיה נא‪ ,‬טז( כותב‪ :‬ישנם שני סוגי צללים‪ ,‬ישנו צל שמסתיר את‬
‫הקיימת בכל כוחו נקרא מסייע לקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬כי‬ ‫האור – וזה דבר שלילי‪ .‬אך יש צל שבא כדי שנוכל לקלוט את האור – כי‬ ‫ָ‪ ‬‬
‫הרי ידוע שארץ ישראל נבראה תחילה‪...‬‬ ‫האור כל כך חזק שאי אפשר להביט בו‪ ,‬וע"י הצל ניתן להינות מן האור‪,‬‬ ‫‪ ‬‬
‫בזמננו זה‪ ,‬זמן אתחלתא דגאולה‪ ,‬אם יסתכל האדם מסביבו‬ ‫ַרא ֱאל ִֹקים ֶאת ָהאוֹר ִכּי טוֹב" )בראשית א‪ ,‬ד(‪" .‬ראה‬ ‫כפי שנאמר בבריאה " ַויּ ְ‬
‫‪ ‬‬
‫ויראה את פריחתם ושגשוגם של ישובי העולים בנגב ובגליל‪..‬‬ ‫שאין העולם כדאי לו ועמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא" )חגיגה יב‪ .(.‬העולם‬
‫והכל בעזרת ה' וידו הטובה עלינו‪.‬‬ ‫שלנו אינו יכול לקלוט את עוצמת האור האלוקי הזה‪ ,‬ולכן ההתגלות של‬ ‫‪ ‬‬
‫הקב"ה בעוה"ז היא ע"י הסתרת האור‪ .‬וזהו "הצל" ‪ -‬המסמל את עולם‬
‫חיזקו ואימצו וה' יהי בעזרכם‪ ,‬ואני תפילה שמדינת ישראל‬ ‫המעשה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫תפרח כשושנה ונזכה כולנו בביאת הגואל אמן"‪.‬‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה"‪ .‬משה – שהוא רוחני ביותר‪ ,‬ששייך לעולם‬ ‫" ‪ ‬‬
‫המחשבה‪ ,‬אצלו הסדר הוא הפוך – קודם הכלים ואח"כ המשכן‪ ,‬אע"פ‬
‫שהוא שמע מפי הקב"ה לעשות קודם המשכן‪ .‬כי אדם שנמצא בעולם‬ ‫‪ ‬‬
‫במכתב תשובתו ההלכתי לשר הדתות הגאון הרב יעקב משה‬ ‫האור‪ ,‬אצלו הסדר הוא מתחיל מה"מחשבה תחילה"‪ .‬אך בעולם המעשה‬ ‫‪ ‬‬
‫)המכתב משנת‬ ‫טולידאנו זצוק"ל‪ ,‬בעניין חידוש הסנהדרין בדורנו‬ ‫שבא בהסתרה שזהו "בצל‪-‬אל היית" כאן הסדר הוא שונה – קודם‬
‫המשכן ואח"כ הכלים‪ .‬זהו "הנוהג שבעולם"‪ ,‬כי אם אין את המסגרת אין‬ ‫‪ ‬‬
‫תש"י( כותב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רבינו יצחק אבוחצירא זיע"א‪.‬‬ ‫היכן להכניס את התוכן‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫במציאות קיים מאבק מתמיד בין המסגרת ובין התוכן‪ .‬ה"אידיאה" –‬ ‫‪ ‬‬
‫"ומה גם אחר שזכינו בחסדי ה' ברוך הוא לתחיית עם ישראל‬ ‫השאיפה הרוחנית‪ ,‬רוצה להתפשט ולפרוץ את כל המסגרות‪ ,‬מאידך‬
‫המסגרת – תוחמת‪ ,‬מצמצמת‪ ,‬פעמים אולי אפילו חונקת את ההתפרצות‬ ‫‪ ‬‬
‫ועצמאותו בארצו המעטירה‪ ,‬החובה מוטלת על כל הרבנים בא"י‬ ‫הזאת‪ .‬האידיאל הוא למצוא את האיזון בין המסגרת ובין התוכן הרוחני‪,‬‬ ‫‪ ‬‬
‫בחו"ל להשתתף בשמחה של מצווה רבתי זו‪ ,‬רבת הכמות‬ ‫כי כאשר מתפשטים יתר על המידה אפשר ח"ו גם למעוד‪ ,‬והמסגרת‬
‫לפעמים נותנת את האפשרות להתרחב בלי לפחד מנפילה‪ .‬משל למה"ד?‬ ‫‪ ‬‬
‫והאיכות‪"...‬‬ ‫לאדם שנמצא בבנין רב קומות‪ .‬אם לא יהיה מעקה במרפסת הוא לא יעיז‬ ‫‪ ‬‬
‫לעשות אפילו צעד אחד החוצה אל עבר המרפסת‪ ,‬אך כאשר יש מעקה‬
‫)נדפס בתוך החוברת "קובץ נר יצחק" מספר ‪ ,4‬אדר שני‪ ,‬תשנ"ב עמוד ו'(‬ ‫הוא יכול לצאת עד קצה המרפסת; המעקה נותן אפשרות להתרחב‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫מאידך‪ ,‬לפני שבונים את המסגרת יש להציב את היעד לקראת מה‬ ‫‪ ‬‬
‫)מתוך "פרקים ממשנתם של חכמי ספרד על הקמת המדינה‪ ,‬יום העצמאות‬ ‫הולכים‪ .‬לכן‪ ,‬לפני בנין המשכן משה מצווה על השבת‪ ,‬כי השבת היא‬
‫ויום שחרור ירושלים"‪ ,‬לרב משה אלחרר( ‪ ‬‬ ‫הבסיס הרוחני של כל ימי המעשה‪ ,‬והיא השאיפה שלנו‪" :‬תכלית מעשה‬‫‪ ‬‬
‫בראשית"‪ .‬וע"כ משה‪ ,‬לפני שהוא בונה את המשכן‪ ,‬הוא מציב את היעד‪,‬‬
‫כי ‪ ‬לפעמים עוסקים במסגרת אבל לא יודעים לקראת מה הולכים – ולפני‬
‫‪ ‬‬
‫הבניין חייבים לדעת את המטרה!‬

‫‪äøéöçåáà éìàå äøåáãì‬‬ ‫‪õøô íåìùáàå ìëéîì‬‬ ‫‪àéàé ñéøåîå ìâéñì‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪áåè ìæî‬‬ ‫‪áåè ìæî‬‬ ‫‪áåè ìæî‬‬
‫‪  äååöîä øá ïúçì‬‬ ‫‪  äååöîä øá ïúçì‬‬ ‫‪  äååöîä øá ïúçì‬‬

‫עריכה ועיצוב‪ :‬שלמה בן לולו ‪052-3359382‬‬


‫‪ ‬‬ ‫פנינת ההלכה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬
‫אכילת חומוס בפסח‪.‬‬
‫מותר לכל יהודי מרוקו לאכול חומוס בפסח ללא שום ספק‪ .‬וכן לנוהגים לאכול קטניות בפסח וכפי שהובא בלשונו של הרב יוסף משאש זצוק"ל בסעיף‬
‫הבא‪ ..." : ‬ומה שאמר כבודו‪ :‬ומה גם שהם אוסרים הקטניות‪ ,‬אין אוסרים אותם פה רק אוכלים אותם לשובעה‪ ,‬זולת בעיר אלג'יר שאוכלין כל הקטניות‬
‫חוץ מאפונין )=חומוס( מפני שנקראים בערבית חמץ‪ .‬ואין רוצין לשאת שם חמץ על דל שפתם בפסח והוא טעם פגום‪ .‬שכל פרשיות החג מלאים בשם‬
‫חמץ‪ .‬זהו מה שיה להשיב לכבודו בזה‪...‬‬
‫)הרב יוסף משאש זצוק"ל בספר "מים חיים" חלק ב'‪ ,‬סוף סימן מ"א(‬

‫חמץ וקטניות בפסח‪.‬‬


‫נאמר בתורה )שמות יג( לעניין ימי הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבוליך"‪ .‬ועניין החימוץ שאסרה התורה‬
‫הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים‪ ,‬ושוהה כך זמן מתאים‪ ,‬משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ‪.‬‬
‫אורז וכל מיני קטניות‪ ,‬ובכלל זה אפונים ושעועית‪ ,‬מותרים בפסח‪ ,‬כי אין חמץ אלא בדגן‪ ,‬וקטניות אינן מיני דגן‪ ,‬ובלבד שיזהרו לברור היטב את האורז‬
‫לבל יהיו מעורבים בו חטים או שעורים וכיוצא בזה ממיני דגן‪ ,‬כי מצוי לפעמים במקומות שגדל בהם אורז שגדלים בקרבתו גם מיני דגן‪ ,‬וכן בבתי‬
‫האריזה של האורז‪ ,‬אורזים גם כן שאר מיני דגן‪ ,‬והם מתערבים בתוך האורז ועלולים לאסור את כל התבשיל )וכפי שנבאר אי"ה( שאפילו פירור חמץ יכול‬
‫לאסור סיר גדול עם תבשיל ולכן נוהגים לברור את האורז לפסח בתשומת לב רבה ובכובד ראש‪ ,‬שלש פעמים‪ ,‬ובשעה שילדים קטנים אינם נמצאים‬
‫בסביבתם של הבודקים‪.‬‬
‫מחמת החשש לתערובת גרגרי דגן בתוך הקטניות‪ ,‬נהגו האשכנזים איסור בקטניות בפסח‪ .‬וישנם כמה מיראי ה' הספרדים שנהגו להחמיר כמנהג‬
‫האשכנזים שלא לאכול אורז בפסח‪ ,‬אולם אינם מחמירים כן אלא באורז‪ ,‬אבל בשאר קטניות נוהגים היתר‪.‬‬
‫)מפסקי הרב עובדיה יוסף שליט"א מתוך אתר "הלכה יומית"( ‪ ‬‬

‫סיפורי קהילה ‪ ‬‬ ‫שער הזיכרון‬


‫הרב מסעוד רווח רב ראשי וראש ישיבת שלומי‬ ‫שמעון )בר סעדה( בן מוחה ז"ל‬
‫נפטר בשבת י' אדר התשל"ט‬ ‫אבא ז"ל‪ ,‬בן שלישי ליצחק וסעדה בן מוחה ז"ל‪ ,‬נולד בעיר קזאבלנקה שבמרוקו‬
‫בשנת ‪ .1934‬ילדותו ומיטב שנות בחרותו עברו עליו בין כותלי המלאח‪ .‬לימים‪,‬‬
‫‪...‬ומי ראה כזאת‪ ,‬שביום ראש השנה בבית הכנסת הגדול‪ ,‬נאספו שם כל העדרים ביום‬ ‫נשא לאשה את אליס לבית מימון ורחמה אביטן ז"ל‪ .‬במרוקו הביאו לעולם שני‬
‫ההוא קהל גדול מאוד בפ"י )=בן פורת יוסף(‪ .‬והוא ז"ל )הרב(‪ ,‬עמד על עומדו וקרא לת"ח‬
‫צעיר שהיה בין המתפללים‪ ,‬והזמינו לדרוש במקומו‪ .‬והלה נבהל מההפתעה הבלתי‬ ‫בנים ראשונים‪ ,‬אנוכי הבכור ואחי "הקטן" אלברט‪ .‬אווירת העלייה לא פסחה‬
‫צפויה‪ ,‬ומאימתא דציבורא‪ ,‬כי לא ניסה בזה לעמוד לפני קהל גדול כל כך ולדרוש ביום‬ ‫גם על הזוג הצעיר לבית בן מוחא‪ .‬וביחד תכננו לממש את כמיהתם לעלייה‬
‫הדין הנורא בפני הרב מרא דאתרא‪ .‬אך ההוראה של הרב ז"ל היתה חד משמעית ולא‬ ‫לארץ האהובה‪ ,‬ארץ ישראל‪.‬‬
‫השאיר מקום לוויכוח‪ ,‬והיה נאלץ לגשת לתיבה ולדרוש‪ .‬וכל זאת עשה )הרב( כדי לחנך‬ ‫בארץ‪ ,‬לאחר הליך הקליטה ב"שער העליה"‪ ...‬הועלו ל"טיוליות" והוסעו לאחת‬
‫את הצאן הצעיר‪ ,‬כי עיניו לנוכח יביטו לא בצמצום ולא בקטנוניות‪ .‬רק הכל בעין טובה‬ ‫הנקודות שעל הגבול הצפוני‪ .‬בשעת לילה חורפי‪ ,‬קר וגשום‪ ,‬חובקים שני פעוטות‬
‫ונפש חפיצה ובפשטות וענווה‪...‬‬ ‫רכים‪ ,‬פגשו לראשונה בחייהם את צריף הפח הדולף והקר שיילווה אותם מספר‬
‫אב רחמן ואוהב היה לכל בני קהילתו‪ .‬ותמיד היה מוכן לשרתם ולהאזין להם בעת צרתם‬ ‫שנים עד למעבר לבית קבע ביישוב המתוכנן ‪ -‬שלומי‪ .‬באהבה ובהקרבה אין קץ‪,‬‬
‫ומצוקתם‪ ...‬והיה בקיא בתכונות האנשים וטבעיהם ויודע הרבה במשפחות ובמוצא כל‬ ‫הוסיפו בני הזוג בן מוחא‪ ,‬להרחיב את המשפחה הצעירה‪ ,‬והביאו לעולם בנים‬
‫איש ובהנהגות המיוחדות לכל מקום והיה מכוונם בתבונה רבה‪ ...‬היה אומן נפלא להפר‬
‫כעס וזעמים ע"י מילי דבדיחותא ודברים המרגיעים ומשיבים את הנפש‪.‬‬ ‫ובנות והם תשעה במספר‪.‬‬
‫‪...‬דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו‪ :‬דרשותיו היו מלאים חן ונועם והיה מקרב את‬ ‫לאחר כשנתיים עבודה בסלילת כבישים ועבודות ייעור ‪ -‬עבודות הדוחק‬
‫הבריות לאביהם שבשמים בדברים נלהבים ונלבבים והיה מתבל הדברים בחידודים‬ ‫)"מוגבלים"( שהיו מנת חלקם של כל המפרנסים בקהילה החדשה שהתהוותה‬
‫ופרפראות‪ ..‬והיה חורז בדבריו ממעשה החכמים והנהגותם ממה שראה בעיניו כי זכה‬ ‫במעברה‪ ,‬החל מסלול חייו שקיבע את אבא בתודעה הציבורית כ"שרת בית‬
‫לשמש ולהידבק בגדולי תורה מהדור הקודם‪.‬‬ ‫הספר"‪ .‬בתפקיד זה שימש בבית הספר "הרב מימון" מאז היווסדו ועד יציאתו‬
‫‪...‬ורבי מסעוד היה אומן נפלא גם בברית מילה‪ ,‬והיה עושה את זה בשמחה אמיתית‬ ‫לגמלאות‪ .‬למרות תפקידו המוגדר כנותן שירותים טכניים לצוות המורים‬
‫ומשמח אלוהים ואדם‪ .‬וכל התלמידים שלמדו שם בישיבה גם כשהתחתנו וגרו במקומות‬ ‫ותחזוקת הכיתות‪ ,‬אבא הפך עם השנים לדמות מאוד מרכזית בחיי תלמידי‬
‫רחוקים‪ .‬כשהזמינוהו‪ ,‬כיתת רגליו ונסע באוטובוסים ובא לקיים מצווה רבה זו לשם‬ ‫"הרב מימון" והיה כאב שני לכל הילדים‪ .‬ידע ללטף ולחבק וידע גם לתת "מכה‬
‫שמים‪ .‬זכרה לו אלוהים לטובה ‪ ...‬ולא במקרה הוא שגם הסתלקותו לעולם האמת היה‬
‫ביום שבת בשעת ברית מילה‪ .‬כי נסע לעשות ברית אצל הנכד של אחיו‪ ..‬ובעיצומה של‬ ‫חינוכית" של אב דואג ‪ -‬והכל מאהבה‪ .‬עדויות רבות של בוגרי בית הספר‬
‫הברית השיב נשמתו הטהורה השמימה לחיות חיי נצח‪.‬‬ ‫מלמדות עד כמה עמוק הרושם שאבא הותיר בנפשם‪ ,‬כמו גם של ילדיהם‬
‫עוד יש לציין שהרב מסעוד ז"ל זכה להעמיד תלמידים הרבה מהם בתלמוד תורה ברבאט‪,‬‬ ‫שהמשיכו לפקוד את בית הספר שדמותו הססגונית והתוססת של אבא היתה‬
‫ומהם שלימדם שחיטה ובדיקה ומילה והינם כיום רבנים ושו"ב בכל רחבי הארץ והגולה‪.‬‬ ‫טבועה בכל פינה ובכל כיתה במשך שנות דור‪.‬‬
‫ומהם מלמדים ומורי הוראה וכולם מעלים זכרו באהבה‪.‬‬ ‫בקרב הקהילה החמה‪ ,‬האוהבת והמחבקת‪ ,‬אבא היה ידוע כפייטן בחסד אל‪,‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫וחזן בעל קול אדיר‪ ,‬מקצועי ומלוטש‪ .‬ניגוניו ותפילותיו העבירו בקרב ציבור‬
‫המתפללים‪ ,‬רטט של קדושה ויראה בכל מזמור ובכל פיוט והשרו אווירה של‬
‫דברים מקוצרים אלה כלשון כותבם‪ ,‬נכתבו בספר "זכרון אשר" שהוצא לאור על ידי נכדו‬ ‫חניית "כנפי השכינה" בין כתלי בית הכנסת‪ .‬כל שבת חתן שהתקיימה בבית‬
‫של הרב‪ :‬הרב שניאור זלמן‪ ,‬בן רבי ישראל רווח‪) .‬כיום רב מושב בית עוזיאל וראש המכון‬ ‫הכנסת היתה אירוע מיוחד בפני עצמו‪ ,‬כיאה למסורת המפוארת של יהודי‬
‫למצוות התלויות בארץ(‬ ‫מרוקו‪ .‬נוסף למחויבותו לציבור המתפללים הקבוע‪ ,‬לא היסס לרגע לכתת רגליו‬
‫בשמש ובגשם‪ ,‬לכל בית כנסת אחר ביישוב כדי להנעים לחתני השמחה‬
‫ולמשפחותיהם את השבת המיוחדת‪.‬‬
‫הנתינה‪ ,‬רוחב הלב והרצון לשמח‪ ,‬שהיו מתכונותיו הבולטות‪ ,‬הביאו אותו‬
‫להיות נוכח בכל אירוע כדי להנעים בקולו את ברכת הקידוש ו"שבע הברכות"‬
‫תושבי שלומי יקירים ונכבדים‬ ‫בליל כלולות חתנים וכלות‪.‬‬
‫"קצרה היריעה מלתאר את פעלו הרב במשך עשרות בשנים בין כתלי בית הספר במגוון‬
‫גליון זה המופק בפעם הראשונה בשבת זו‪ ,‬פרשת "ויקהל"‪ .‬הוא נסיון להעלות ולהאיר דמויות‬ ‫מעשיו בכל תחומי העשייה בהם הקדיש את מיטב מאמציו ודאגתו בכל עת ועת במסירות‬
‫רבנים ומנהיגים מקהילת יהודי מרוקו וצפון אפריקה‪ .‬כמו גם‪ ,‬דמויות וותיקי ומייסדי היישוב‪,‬‬ ‫אין קץ‪ ,‬כגורם מניע ומפעיל – חיי בית הספר היו חייו‪... .‬אין ספק כי תרומתו החשובה‬
‫שעוז רוחם וגבורתם נשכחו מליבותינו‪.‬‬ ‫לתינוקות בית רבן מהווה מליץ יושר בעבורו בעולם שכולו טוב" )מיכאל פורטל(‪.‬‬
‫ברוח הפרשה – נחתור לממש את "ויקהל את כל עדת בני שלומי"‪ ,‬ולהביא בפני הציבור את‬
‫מגוון הדיעות והעמדות בשיטות ההלכה והמנהג‪.‬‬ ‫אבא יקר שלי‪ ,‬אני מבטיחך שכולנו ‪ -‬בניך ובנותיך‪ ,‬נמשיך בדרך שסללת עבורנו‪.‬‬
‫במגבלות נפח הגליון‪ ,‬תינתן במה חופשית לכותבים להעלות מאמרים בנושאים דתיים‬ ‫ננסה בכל מאודנו ללמוד מתכונותיך בעשייה למען החלש ולמען הכלל‪.‬‬
‫הלכתיים‪ ,‬וענייני קהילה כלליים‪.‬‬ ‫יהי זכרך ברוך ונצור בליבנו לעולם‪ .‬בנך האוהב והמתגעגע מאוד‪ ,‬ז'קי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לכל המעוניינים להעלות את "סיפור חייהם" של ההורים או של דמויות אחרות מבני‬
‫הקהילה‪ .‬מוזמן לשלוח את הסיפור בכתב ברור וקריא לכתובת המופיעה בכותרת הגליון‪.‬‬

‫שבת שלום‪  .‬‬


‫‪íëúá éàåùéðì áåè ìæî éìåçéà äëìî ïåòîùå ñéìàì‬‬

‫קייטרינג לוק – מעלות‬ ‫שיעור השבת של הרב משה אלחרר חוזר!‬


‫קייטרינג בטעם מרוקאי משובח‪ ,‬תפריט מגוון ועשיר‬ ‫השיעור יחזור להתקיים באופן קבוע בימי שבת בבית המדרש "שערי עוזיאל"‬
‫לכל סוגי האירועים‪ ,‬אוכל במשקל וסעודות לאזכרות‬ ‫בשעה ‪ 16:30‬מיד לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת המרכזי‬
‫כשר‪/‬גלאט בהשגחת הרבנות מעלות‬ ‫סעודה שלישית תוגש באדיבות "קייטרינג לוק"‬
‫טלפון‪ 04-9972801 :‬יעקב לוק‪050-5404279 :‬‬ ‫שיעור הרב אלחרר בימי שני יתקיים בבית המדרש "שערי עוזיאל" בשעה ‪19:00‬‬
‫לפרטים‪ :‬מישל אדרי ‪ 050-2001177‬שלמה בן לולו ‪052-3359382‬‬