You are on page 1of 2

‫הגליון "שלומי שבתון" מופיע באתר האינטרנט "שלומי שלנו" ‪www.shelomi.

info -‬‬ ‫בס"ד ‪ ‬‬

‫כניסת שבת‬
‫‪18:43‬‬ ‫‪  ‬‬
‫יציאת שבת‬
‫‪19:41‬‬
‫יום ששי י"ח בניסן ה'תשס"ז )‪ (06/04/2007‬דוא"ל‪ solbb@013.il :‬פקס‪ 04-9997053 :‬נייד‪052-3359382 :‬‬

‫דמות השבוע ‪ ‬‬ ‫עיונים לחג הפסח‬


‫מר"ן הגאון הרב יוסף קארו זצוק"ל‬ ‫עשרת המכות‬
‫מחבר השולחן ערוך ‪ -‬גדול פוסקי ישראל בכל הדורות‬ ‫הרב מישאל דהאן זצוק"ל‬
‫חייו‬ ‫מוקדש לעלוי נשמת‬
‫רבי יוסף קארו נולד לאביו אפרים‪ ,‬שהיה תלמיד חכם‪ ,‬בספרד‪ .‬בעודו ילד קטן נאלץ‬ ‫הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל‬
‫לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד‪ ,‬והמשפחה הגיעה לקושטא‪ .‬אחר שאביו נפטר הוא‬
‫גדל בבית דודו שחי בקושטא‪ ,‬רבי יצחק קארו‪ .‬בבגרותו התבסס באדריאנופול‪ .‬בעיר זו‬ ‫יום הגאולה וחג החירות הוא חג הפסח‪ ,‬הראש וראשון לחגי ישראל‬
‫ומועדיו‪ .‬כי בו יצאו צבאות ה' מארץ מצרים‪ ,‬מבית עבדים להיות לו‬
‫הוא התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב והחל בכתיבת ה"בית יוסף"‪.‬‬ ‫לעם קדוש ועצמאי בגופו וברוחו‪ ,‬לבוא לרשת הארץ הנבחרת‬
‫אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן שנית‪ .‬אחרי מגורים בבולגריה‪ ,‬החליט לעלות‬ ‫המיועדת לעם ישראל עפ"י הבטחתו יתברך לאבותינו הקדושים‪,‬‬
‫לארץ ישראל וקבע מקומו בצפת‪ .‬בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב‪ ,‬והיה‬ ‫ולעם נבחר מכל העמים ע"י קבלת מלכותו יתברך ותורתו הקדושה‪.‬‬
‫הראשון להיסמך על ידו עם חידוש הסמיכה‪ .‬דבר זה גרם למחלוקת גדולה וממושכת‬
‫בינו לבין המבי"ט‪ ,‬תלמידו השני של הרב בירב‪ ,‬שישב עימו בבית הדין בצפת‪ ,‬בית דין‬ ‫והנה טבעי הדבר שעבד הנתון לבוז ולמשיסה וכבול בכבלי ברזל‬
‫שכוחו וסמכותו השתרעו על פני ארצות העם היהודי כולן‪ .‬במחלוקת עם המבי"ט הייתה‬ ‫בעבודה קשה ומפרכת השוללים ממנו חירותו הגופנית והרוחנית‬
‫ידו על העליונה והשפעתו גדולה יותר‪.‬‬ ‫וכמ"ש כעבד ישאף צל )איוב ז' ב'(‪ ,‬אי אפשר בשום פנים לדרוש ממנו‬
‫להתעמק במושכלות ובדברים רוחניים‪ ,‬הדורשים התרכזות השכל‬
‫עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש‬ ‫ושלוה נפשית מוחלטת‪ ,‬כי לבו בל עמו‪.‬‬
‫ובו ערך רבי יוסף קארו דיונים הלכתיים מעמיקים‪ ,‬שבסופם הביע את עמדתו המסכמת‪.‬‬
‫עשר שנים נוספות נדרשו עד להוצאת החיבור לאור‪ .‬שיטת הפסיקה שלו הייתה הכרעה‬ ‫היוצר נפש האדם בקרבו יתב"ש‪ ,‬בראותו מצב עמו הירוד ללא נשוא‪,‬‬
‫לפי רוב הדעות שבין הרמב"ם‪ ,‬הרי"ף והרא"ש‪ .‬לספר הקיצור שסיכם את הלכות‬ ‫והמתדרדר תהומה ללא מעצור בזה שהם נתונים במלקחיים תחת יד‬
‫ה"בית יוסף" קרא "שולחן ערוך"‪ ,‬אך קיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך‬ ‫מענה ונוגש‪ ,‬השואף לדכאם ולהשפילם עד עפר‪ ,‬זכר את בריתו‪ ,‬ושדד‬
‫ההיסטוריה לעיקר‪.‬‬ ‫מערכות תבל‪ ,‬והוציאם ממצרים באותות ובמופתים וביד חזקה‪ ,‬ע"י‬
‫נאמן ביתו משה רבנו ע"ה‪ ,‬והתוצאה החיובית מזה היא‪:‬‬
‫א‪ .‬לטעת בלבם אמונה חזקה ואיתנה בהשגחתו יתברך הכללית‬
‫הספר "בית יוסף"‬ ‫והפרטית‪ ,‬בראותם שהמכות לא פגעו בהם לרעה‪.‬‬
‫הספר "בית יוסף" ‪ -‬פירוש והרחבה לארבעה טורים של רבי יעקב בן הרא"ש‪ ,‬הוא ספרו‬ ‫ב‪ .‬להכשירם לקבלת התורה‪ ,‬שמבלעדי יציאתם ממצרים מתחת עול‬
‫העיקרי‪ ,‬שבו עסק עשרים שנה‪ .‬רבי יוסף קארו קרוי על שם ספרו זה‪" ,‬בית יוסף"‬ ‫זרים אין הדבר אפשרי‪.‬‬
‫)ובקיצור ב"י(‪ .‬בהקדמתו ל"בית יוסף" כותב רבי יוסף קארו‪ ,‬כי בגלל רוב הפוסקים‬ ‫ג‪ .‬להוכיח לכל העולם המתהללים באלילים כי הבל המה ואין בם‬
‫ורוחב דברי הגמרא‪ ,‬קשה לבני אדם למצוא שורש כל דין וקשה לפסוק הלכה‪ ,‬ועל כן‬ ‫מועיל‪ ,‬וכי רק הוא יתברך ריבון כל המעשים אדון הכל העושה‬
‫הסכמתי לחבר ספר כולל כל הדינים הנוהגים‪ ,‬בביאור שורשיהם ומוצאיהם מהגמרא‪,‬‬ ‫בעולמיו כחפצו‪ ,‬ואין מי שיאמר לו מה תפעל‪ ,‬וכל אשר בשמים‬
‫עם כל חילוקי סברות הפוסקים‪ ,‬איש לא נעדר‪ .‬ולא ראיתי לעשות ספר זה חיבור בפני‬ ‫ובארץ‪ ,‬אינם אלא כחומר ביד היוצר בידו יתברך ולכל אשר יחפוץ‬
‫עצמו‪ ,‬כדי שלא אצטרך לכפול ולכתוב דברי מי שקדמני‪ .‬ולכן הסכמתי לסמכו לאחד‬ ‫יטם‪ ,‬וכולם כאין נגדו‪ .‬וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ יודו לה' חסדו‬
‫מהפוסקים המפורסמים‪ .‬ועלה בדעתי לסמכו לספר הרמב"ם ז"ל‪ ,‬להיותו הפוסק היותר‬ ‫ונפלאותיו לבני אדם )תהלים ק"ז ח'(‪ ,‬שהכוונה ברצותנו לספר מעשי‬
‫מפורסם בעולם‪ .‬וחזרתי בי‪ ,‬מפני שאינו מביא אלא סברא אחת‪ ,‬והייתי צריך להאריך‬ ‫יה וחסדיו‪ ,‬בל נחשוב שהפעולה הזו היא פלא לגביו יתברך‪ ,‬כי זאת‬
‫ולכתוב סברות שאר הפוסקים וטעמם‪ .‬ולכן הסכמתי לסמכו לספר ארבעה טורים‬ ‫מחשבת פגול היא‪ ,‬הפלא הוא רק לגבי בני אדם‪ ,‬לפי בחינותיו ולפי‬
‫שחיבר הרב רבנו יעקב בן הרא"ש ז"ל‪ ,‬כי הוא כולל רוב דעות הפוסקים‪.‬‬ ‫מושגיו וגדריו האנושיים נחשבים נפלאות ולא לגביו יתברך )ראה‬
‫מהרש"א בח"א ברכות נ"ד ע"ב ד"ה ארבעה צריכים להודות(‪.‬‬
‫דרך הפסק של "בית יוסף"‬
‫נוסף לסיכום כל הדעות שבין הפוסקים‪ ,‬ראה רבי יוסף קארו צורך לפסוק הלכה‬ ‫והיות שיציאת מצרים היא אבן פנה ויסוד מוסד לאמונתנו הטהורה‬
‫למעשה‪ ,‬ועל כך הוא כותב בהקדמתו‪" :‬ועלה בדעתי‪ ,‬שאחר כל הדברים אפסוק הלכה‬ ‫והצרופה בהשגחתו יתב' ומלכותו בכל משלה‪ ,‬לכן צוונו יתברך לזכור‬
‫ואכריע בין הסברות‪ ,‬כי זהו התכלית‪ ,‬להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד‪ .‬וראיתי שאם‬ ‫תמיד יציאת מצרים ביום ובלילה‪ ,‬בשבתות ובחגים‪ .‬ועל יסוד זה‬
‫באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות‪ ,‬הנה התוספות וחידושי‬ ‫אמרו רז"ל כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח‪ ,‬כי זה‬
‫הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדעות‪ ,‬ומי זה אשר‬ ‫מחדיר בלב האיש היהודי יראתו ואהבתו יתברך‪ ,‬בראותו עד כמה‬
‫יערוב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות‪ ,‬ואיזהו אשר ימלאנו לבו להכניס ראשו בין‬ ‫נשגבה ורמה השגחת ה' יתעלה המרחפת תמיד על עמו וצאן מרעיתו‬
‫ההרים הררי אל להכריע ביניהם? ולכן הסכמתי בדעתי‪ ,‬כי להיות שלושת עמודי‬ ‫ואהבתו אותם לאין תכלית‪ ,‬עד שאין בחרט אנוש להביעה ולתארה‬
‫ההוראה אשר הבית ‪ -‬בית ישראל – נשען עליהם בהוראותיהם‪ ,‬הלא המה הרי"ף )רבי‬ ‫אפילו כטפה מן הים‪ ,‬ועי"ז תבער בלבו שלהבת יה ורשפי קדש‪,‬‬
‫יצחק אלפסי( הרמב"ם והרא"ש )=רבנו אשר(‪ ,‬אמרתי אל לבי‪ ,‬שבמקום ששניים מהם‬ ‫לעובדו ולדבקה בו כל הימים‪.‬‬
‫מסכימים לדעה אחת ‪ -‬נפסוק הלכה כמותם‪ ,‬אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל‬
‫או רובם חולקים על הדעת ההוא‪ ,‬ולכן פשט המנהג בהיפך‪ .‬ומקום שאחד מן השלושה‬ ‫הרעיונות הנ"ל והדומה להם‪ ,‬יצייר לו האדם בדמיונו בציור מחשבתי‬
‫העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא‪ ,‬ושני העמודים הנשארים חולקים בדבר ‪-‬‬ ‫עמוק‪ ,‬בליל התקדש חג החירות בבואו לערוך הסדר הקדוש עם בני‬
‫הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו‪ ,‬אל מקום אשר יהיה שמה‬ ‫ביתו‪ .‬כי האדם מסוגל להגשים מחשבתו עד כדי כך שיראה בראיה‬
‫הרוח‪ ,‬רוח א‪-‬להים קדישין נלך‪ ,‬כי אל הדעת אשר ייטו הרוב כן נפסוק הלכה‪ .‬ובמקום‬ ‫פנימית בהירה מעשים רחוקים ודברים נפלאים‪ ,‬כאלו אך עכשיו קרו‬
‫שלא גילה דעתו שום אחד מן השלושה עמודים הנזכרים‪ ,‬נפסוק כדברי החכמים‬ ‫לעיניו‪ .‬ואז בלי ספק יתעורר מתרדמה הנסוכה עליו‪ ,‬להודות ולהלל‬
‫המפורסמים שכתבו דעתם בדין ההוא‪ .‬ודרך זו‪ ,‬דרך המלך‪ ,‬נכונה וקרובה אל הדעת‬ ‫לשבח ולפאר לריבון כל העולמים יתב"ש‪ ,‬ולקיים מצוות החג מתוך‬
‫להרים מכשול‪ .‬ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים‪ ,‬אף על פי שאנו נכריע‬ ‫שמחה עילאית וחדוות נפש פנימית‪ .‬ואולי לרעיון זה‪ ,‬התכוונו‬
‫בהיפך‪ ,‬יחזיקו במנהגם‪ .‬כי כבר קיבלו עליהם דברי החכם האוסר‪ ,‬ואסור להם לנהוג‬ ‫רבותינו הקדושים באומרם בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו‬
‫היתר‪.‬‬ ‫כאילו הוא יצא ממצרים )פסחים קט"ז ע"ב( והבן‪.‬‬

‫קייטרינג לוק – מעלות‬ ‫שיעור השבת של הרב משה אלחרר חוזר!‬


‫קייטרינג בטעם מרוקאי משובח‪ ,‬תפריט מגוון ועשיר לכל סוגי‬ ‫השיעור יחזור להתקיים באופן קבוע בימי שבת בבית המדרש "שערי‬
‫האירועים‪ ,‬אוכל במשקל וסעודות לאזכרות‬ ‫עוזיאל" בשעה ‪ 17:30‬מיד לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת המרכזי‬
‫כשר‪/‬גלאט בהשגחת הרבנות מעלות‬ ‫סעודה שלישית תוגש באדיבות "קייטרינג לוק" שיעור הרב אלחרר בימי‬
‫שני יתקיים בבית המדרש "שערי עוזיאל" בשעה ‪19:00‬‬
‫טלפון‪ 04-9972801 :‬יעקב לוק‪050-5404279 :‬‬
‫לפרטים‪ :‬מישל אדרי ‪ 050-2001177‬שלמה בן לולו ‪052-3359382‬‬

‫עיצוב עריכה והדפסה‪ :‬שלמה בן לולו ‪ ‬‬ ‫הגליון מוקדש לעילוי נשמת יהודה )בר איטו( ועקנין ז"ל ‪ ‬‬
‫בס"ד ‪ ‬‬
‫פנינת ההלכה – הרב משה אלחרר שליט"א‬
‫‪  ‬‬
‫בספר "סוכת שלום" לגאון הרב אליהו גוטמכר זצ"ל מביא שש מדרגות‪ ,‬ששה‬ ‫כיצד מועילים )ומתקנים( לנשמת הנפטר?‬
‫אופנים זו למעלה מזו המועילות לתיקון נשמות הנפטרים‪.‬‬
‫תיקונים לנפטרים‬
‫המדרגה הראשונה – אמירת הקדיש‬ ‫ועיקר הכבוד )=מצות כיבוד אב ואם( הוא שיהא מכבדו במותו וכל אשר בכוחו‬
‫"מובא בשולחן ערוך יורה דעה ]סימן שע"ו סעיף ד'‪ ,‬בהגהה‪ ,‬בדברי הרמ"א והוא מהמדרש‬ ‫לעשות לו נחת רוח לנפשו יעשה מדי יום‪-‬יום לא ישכח‪ ,‬לא כמו רבים מעמי‬
‫וזוהר ותנא דבי אליהו[ וזה לשונו‪" :‬נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא ]=הקדיש‬ ‫הארץ שאינם זוכרים את אביהם ואמם אלא ביום יארצייט )=יום האזכרה( מעט‬
‫האחרון בתפילה אחרי פרשת הקטורת ולפני עלינו לשבח[ י"ב חודש‪ ,‬וכן נהגו להפטיר‬ ‫שאומרים קדיש ונותנים מעט צדקה ולומדים מעט‪ ,‬אוי להם לאבות שמצפים‬
‫בנביא‪ ,‬ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם‬ ‫על בניהם שיפדום ויעלום מבאר‪-‬שחת‪ ,‬שבזה שעושים כמעט לא מעלה ולא‬
‫וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים פודה אביו ואמו מן הגיהנם‪ ...‬ונמצא במדרשות‬ ‫)הרב אליעזר פאפו בספרו "פלא‪-‬יועץ"‪-‬כיבוד אב ואם"(‬ ‫מוריד‪"...‬‬
‫לומר קדיש על אב‪"...‬‬
‫"והעונה אמן‪ ,‬מגדיל וממשיך כח הקדושה והטהרה ומתיש ומשבר כח‬
‫המדרגה השנייה – להיות שליח‪-‬ציבור‬ ‫הטומאה ולזה תקנו קדיש על המתים"‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫מובא בשולחן‪-‬ערוך יורה דעה ]סימן שע"ו בסוף סעיף ד' בהגהה‪ ,‬בדברי הרמ"א[‪" :‬מי‬
‫שיודע להתפלל ]=להיות שליח ציבור[‪,‬יתפלל ויותר מועיל מקדיש יתום שלא נתקן‬ ‫על‪-‬פי הדברים שנאמרו משמו של הרב דוד סקלי זצ"ל‪ ,‬אנחנו מבינים את‬
‫אלא לקטנים ומי שאינו יודע להתפלל כל התפילה ]=להיות שליח‪-‬ציבור[ יתפלל‬ ‫הלשון המדוקדקת של אנשי כנסת הגדולה בקדיש‪" :‬ויקרב משיחיה" ולא‬
‫למנצח ובא לציון גואל וכו'‪ .‬והביא עוד הרב סוכת שלום שיש עוונות שאין עניית‬ ‫תקנו לומר ויביא משיחיה‪ .‬כי להביא פירושו להביא דבר רחוק שלא נמצא‬
‫הקדיש מספיקה ולכן ירידה לפני התיבה להיות שליח‪-‬ציבור מועילה יותר לזכות‬ ‫לידי ולקרב פירושו שהדבר קרוב אלינו מאוד רק צריך לקרב אותו יותר‪ .‬וכן‬
‫את הנשמה מלומר קדיש‪.‬‬ ‫תקנו לומר בקדיש‪" :‬בחייכון וביומיכון ובחיי דכל ישראל"‪ .‬ועל מי מתפללין‬
‫שיחיה ויאריכו ימיו? רק על מי שנמצא בסכנה‪ .‬ולכן המכוונים בקדיש‬
‫המדרגה השלישית – לקבל על עצמו מצווה מיוחדת‬ ‫בתקופה זו של היותנו קרובים לימות המשיח ואחרית הימים שבהם‬
‫ישנה מדרגה שלישית גבוהה יותר מאמירת קדיש ולהיות שליח ציבור כותב‬ ‫מתגברים הצרות והקללות וכל כולו מצפה לישועתם של ישראל מצרותיהם‬
‫הרב "סוכת שלום"‪" :‬האב יצווה לבניו להחזיק באיזה מצווה ואם מקיימין ]את‬ ‫מועיל הרבה לעם‪-‬ישראל כולו וכל‪-‬שכן לנפטר שעליו הוא אומר את הקדיש‪.‬‬
‫המצווה ומחזיקין בה[ נחשב יותר מן הקדיש‪ ,‬ואם כן אפילו יש לו בת‪ ,‬יש לו תקנה זו‬
‫והוא הדין לבן‪-‬בנו או לבן‪-‬בתו יצווה להחזיק באיזה מצווה ‪...‬והשכל מחייב‬ ‫"אין להתקוטט בעבור שום מצווה" ]מרן הרב החיד"א בספרו‪" :‬לדוד אמת"‪ ,‬סימן ב'‪,‬‬
‫]שישנה תועלת גדולה יותר[ בקיום מצווה בפועל יותר מאשר קיום מצווה שאינה רק‬ ‫סעיף ג'[ ובספרו‪" :‬תורת השלמים" בפרק י"ט העוסק ב"אזהרות ומנהגים בזמן‬
‫בפה ]קדיש או שליח‪-‬ציבור[ ובפרט בזמנינו שאין השליח ציבור מוציא ]ידי חובה[ וכל‬ ‫הוצאת ספר‪-‬תורה וברכת התורה וקצת הקדמות ומעלות התורה"‪ .‬הוסיף‬
‫אחד מתפלל ]בעצמו[ לכן יש להרחיק טעות רבים‪ ,‬שחושבים שרק בירידה לפני‬ ‫הרב וכתב‪" :‬כתבו ]רבותינו[ זכרונם לברכה שטוב לעלות לספר‪-‬תורה פעם אחת‬
‫התיבה או בקדיש עושים נחת רוח לנשמת אבותיהם ונכנסין במחלוקת עבור זה‪,‬‬ ‫בחודש אך אין להתקוטט על זה ולא על המקום שמעלים אותו"‪  .‬‬
‫ואת אשר בידם לעשות עדיף יותר ובלי מחלוקת‪ ,‬אינם עושים‪ ,‬יש ללמדם שיותר‬
‫נכון ]ויותר תועלת[ ישנה בימי האבלות ובימי האזכרות ]יארצייט[ להדר ולחפש‬ ‫]"תורת השלמים" למרן הרב החיד"א סימן י"ט אות ה'[‬
‫מצוות בפועל בכל האפשרות‪ ,‬וזה הוא העיקר‪ ,‬ופשוט הדבר שאם אפשר לחפש‬
‫אחר מצווה בפועל שהיא מצווה של רבים ודאי עדיף ]ממצווה פרטית[‪"...‬‬ ‫על‪-‬פי דברי הרב חיים יוסף דוד אזולאי שהובאו בסעיף הקודם אדם הנמצא‬
‫בשנת אבל ומוותר לאדם אחר כדי שיעלה להיות שליח ציבור או לומר קדיש‬
‫אחרי עליית שביעי או מפטיר עושה נחת‪-‬רוח ומועיל לאביו או אמו‪ ,‬או כל‬
‫המדרגה הרביעית = לימוד תורה עבור נשמות הנפטרים‪.‬‬ ‫אחד אחר‪ ,‬הרבה יותר מזה שעלה להיות שליח ציבור וכו'‪ .‬זכות ותועלת‬
‫המדרגה הרביעית‪ ,‬הגבוהה יותר מהמדרגות הקודמות‬
‫]‪=1‬קדיש‪=.2.‬שליח‪-‬ציבור‪.‬‬ ‫הוויתור והוותרנות הרבה יותר גדולה מזכות מצווה זו אחרת‪ .‬אם בעקבות‬
‫‪=3‬לאמץ מצווה מיוחדת[ הינה לימוד תורה‪]..." :‬הדבר[ המעולה ביותר לזכות את‬ ‫קיומה ]כמו להיות שליח‪-‬ציבור[ תבוא איזו שהיא הקפדה בלב או מריבה ואפילו‬
‫הנשמות להוציאן מכל המדורי גיהנם ולהאיר להם נתיב גם ללכת בדרך המלך‬ ‫הקטנה ביותר‪.‬‬
‫אל הגן‪-‬עדן‪ ,‬הוא לימוד תורה הקדושה בעד נשמתן‪ ,‬ויען שזה הוא היותר‬
‫מעולה‪] ...‬אסביר וארחיב בעניין הזה[ ומבואר במקומות רבים שאין מצווה השווה‬ ‫על הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך מספרים‪" :‬עד כמה נזהר הרב לבל יפגע‬
‫לעסק התורה הקדושה‪"] "...‬סוכת שלום"‪ ,‬עמוד יג'[ "‪..‬ומבואר שלימוד התורה הוא‬ ‫אדם מישראל‪ ,‬שמענו מפי המחנך ר' עודד גריינר‪ ,‬יליד שכונת שערי‪-‬חסד‪:‬‬
‫למעלה מכל מצוות התורה‪ ,‬אם אפשר שהמצוות יתקיימו על ידי אחרים‪"...‬‬ ‫בשנת תשמ"ב‪ ,‬בהיותי בשנת אבל‪ ,‬נכנסתי לבית‪-‬הכנסת בשכונת נעורי‪ ,‬כדי‬
‫ושכר הלימוד תורה הוא יותר משכר כל קיום המצוות שבעולם‪...‬‬ ‫להיות שליח‪-‬ציבור בתפילת מנחה‪ .‬ניגשתי לעמוד התפילה‪ ,‬התעטפתי בטלית‪-‬‬
‫]"סוכת שלום"‪ ,‬עמוד יד'[‬ ‫והנה ניגש אלי אחד הגבאים ואומר שעל‪-‬פי תקנון בית הכנסת‪ ,‬השליח‪-‬ציבור‬
‫חייב להתפלל כמנהג אשכנז ]האיש הכיר אותי וידע שאיני מתפלל בהברה זו[‪ .‬הורדתי‬
‫את הטלית‪ ,‬פיניתי את מקום השליח‪-‬ציבור ויצאתי מבית‪-‬הכנסת כדי לחפש‬
‫המדרגה החמישית ‪ -‬לימוד תורה ברוב עם‬ ‫לי מניין אחר‪ .‬אך יצאתי‪-‬והנה רבי שלמה זלמן נחפז בעקבותיי‪ ...‬הוא ניגש‬
‫המדרגה החמישית הגבוהה מהמדרגות הקודמות היא לימוד ברבים בכנופייא‬ ‫אלי בפנים טובות ואמר‪" :‬רציתי לומר לך שאתה כבר פטור מלהיות שליח‪-‬‬
‫גדולה ]=ציבור גדול המתאסף ללימוד תורה[ מחכמים יראים וחרדים לדבר ה' יתרומם‬ ‫ציבור היום‪ ...‬כי את "הנחת רוח" במרום‪ ,‬שהיית אמור לעשות לנפטר בכך‬
‫ושיהיו לפחות עשרה וכמו שאמר המלאך לרבינו יוסף קארו זצוק"ל‪.." .‬ואם‬ ‫שתהיה שליח‪-‬ציבור‪-‬עשית כבר בזה שוויתרת מיד ולא התווכחת‪ ,‬ולא עוררת‬
‫הייתם עשרה הייתם מתעלים יותר ויותר"‪.....‬‬ ‫דין ודברים על‪-‬כך שלא נתנו לך להתפלל‪ '...‬ולא נחה דעתו‪ ,‬עד שנשאר עמי‬
‫]"סוכת שלום"‪ ,‬עמוד כג'[‬ ‫בחוץ ויחדיו אספנו מניין בו שימשתי כשליח‪-‬ציבור‪ ,‬כשהרב עצמו מתפלל‬
‫עמנו מחוץ לבית הכנסת‪ "....‬משסיפרתי את הסיפור הנ"ל לנכדו‪ ,‬ר' אהרון‬
‫גולדברג‪ ,‬התקשה לעכל‪" :‬שסבא יתפלל מחוץ לבית‪-‬הכנסת? זה מחזה נדיר‬
‫המדרגה השישית – לימוד משניות‪ ,‬ברוב עם‪ ,‬בין מנחה לערבית‬ ‫ביותר‪ ...‬אבל זה תואם מאוד לחידוד שסבא היה אומר על הפסוק ב"תהילים"‬
‫המדרגה השישית והגבוהה ביותר לעשיית נחת רוח לנפטרים‪ ,‬לאביו או לאמו או‬ ‫]כב'‪ ,‬ז'[‪" :‬ואנכי תולעת ולא איש‪ ,‬חרפת אדם ובזוי עם"‪ .‬אנשים נזהרים מאוד‬
‫לכל אחד אחר היא‪" :‬אם רובצים ]יושבים[ ‪...‬בין תפילת מנחה לתפילת ערבית‬ ‫שלא לאכול תולעים‪ ,‬חלילה וחס‪ ,‬הם קונים ירק במחיר גבוה‪ ,‬לבל יבלעו‬
‫בזמנן‪ ,‬שמחברים עדה של עשרה ]אנשים[ לפחות בלימוד משניות באהבה וביראה‬ ‫תולעת‪ .‬אבל "לבלוע" בן‪-‬אדם‪-‬זה לא נראה להם כל‪-‬כך חמור‪!...‬‬
‫יומם ולילה ]דהיינו מתחילים את הלימוד מיד אחרי תפילת מנחה שאז הוא יום וממשיכים‬ ‫זהו הרמז שאפשר למצוא בדברי דוד‪-‬המלך‪ :‬שעדיף לבלוע "תולעת ולא איש"‪.‬‬
‫בלימוד עד תפילת ערבית‪ ,‬שאז לילה[ ‪...‬ואף בלילי שישי ויום טוב ‪.‬‬
‫]הרב יוסף אליהו‪ ,‬שליט"א‪" ,‬התורה המשמחת"‪ ,‬על הרב אוירבך זצ"ל[‬

‫מתארגנת קבוצה לתפילה וסעודת הודיה‬ ‫בקרוב ייפתח חוג לחזנות‬


‫בחג העצמאות ה‐‪ 59‬למדינת ישראל ת"ו‪.‬‬ ‫לאחר חג הפסח ייפתח חוג ללימוד חזנות‪ ,‬טעמי המקרא ודקדוק‪.‬‬
‫התפילות‪ ,‬בנוסח הציונות הדתית לאומית‪.‬‬
‫החוג יתקיים בבית המדרש "שערי עוזיאל" בהנחיית שלמה פרץ‪.‬‬
‫כל המעוניינים להשתתף בהקמה ובארגון מתבקש‬
‫להרשמה ופרטים נוספים יש לפנות לכתובות בראש הגליון‪  .‬‬
‫לפנות לכתובות בראש הגליון‪.‬‬