You are on page 1of 2

‫הגליון "שלומי שבתון" מופיע באתר האינטרנט "שלומי שלנו" ‪www.shelomi.

info -‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  ‬כניסת שבת‬
‫‪17:33‬‬
‫‪    ‬יציאת שבת‬
‫‪18:30‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬יום ששי ד' בניסן ה'תשס"ז )‪ (23/03/2007‬דוא"ל‪ solbb@013.il :‬פקס‪ 04-9997053 :‬נייד‪052-3359382 :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫מרן הגאון ר' מאיר ואעקנין זצוק"ל וזתע"א‬ ‫עמרם בוסקילה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬רב העיר טבריה ת"ו‬ ‫הדברים במקורם נכתבו לזכר הצדיק‬ ‫‪ ‬‬
‫רבי עמרם בן‪ -‬דיוואן הקבור בקרבת העיר ווזאן במרוקו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫מורנו הרב זצ"ל נולד בעיה"ק טבריא ביום ז' באדר ה'תרמ"ה )יום הולדת‬ ‫‪ ‬‬
‫מרע"ה( לאביו הרה"ג המפורסם צדיק ונשגב כמהור"ר דוד וואעקנין זצ"ל‪,‬‬ ‫‪  ‬טעם המלח על הקורבן‬
‫מח"ס שו"ת "וידבר דוד" וראב"ד טבריא‪ .‬שמענו ששושלת היוחסין של‬
‫המשפחה מגיעה עד ר' יוסף אבן עקנין תלמידו החביב של הרמב"ם‪,‬‬ ‫‪  ‬עפ"י המפרשים שנבצר ממני להביא את דבריהם מפאת הגבלת‬
‫שלמענו כתב הרמב"ם את ספרו "מורה נבוכים"‪ ,‬כידוע‪.‬‬ ‫מקום בגיליון‪ .‬להלן עיקר הטעמים להקרבת מלח על הקורבן‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫נולד בטבריה בשנת ה'תרמ"ה )‪ (1885‬למד בישיבותיה אצל רבי חיים‬ ‫א‪ .‬כי הוא מקיים ומעמיד הבשר זמן מרובה‪  .‬‬
‫אבואלעפיה ור' דוד עבו‪ .‬חתן ר' מנשה חמווי‪.‬‬ ‫‪  ‬ב‪ .‬שהמלח אינו מסריח לעולם‪  .‬‬
‫בשנת ה'תר"ע )‪ (1910‬יצא כשד"ר לאירופה‪ ,‬ובשנת ה'תרע"ד )‪ (1914‬נתקבל‬ ‫‪  ‬ג‪ .‬שלא תקריב תפל ולא יאכל כי הוא דרך בזיון‪  .‬‬
‫כרב ראשי לעדה הספרדית בארם‪-‬צובא ובסוריה‪ .‬בשנת ה'תר"פ )‪(1920‬‬
‫חזר לטבריה‪ .‬נתמנה כנשיא כוללות הספרדים ע"ש רמב"ה והיה ממקימי‬ ‫‪  ‬ד‪ .‬דבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים‪  .‬‬
‫ישיבת "מאיר בת עין" ומרחיבה‪ .‬חיבר ספר שו"ת "ויאמר דוד"‪ ,‬ב'‬ ‫‪  ‬ה‪ .‬שהובטחו המים התחתונים להיות קרבים במזבח במלח‬
‫חלקים‪ .‬ירושלים‪) ,‬ה'תרצ"ט – ‪ .(1939‬בניו‪ :‬ר' חיים דוד ואעקנין‪ ,‬והרב‬ ‫וניסוך המים בחג‪  .‬‬ ‫‪ ‬‬
‫מנשה ואעקנין‪ ,‬מנהל ישיבת "מאיר בת עין"‪ .‬חתניו‪ :‬הרב משה ואעקנין‪,‬‬ ‫מנהג עובדי עכו"ם להרחיק המלח מן הקורבנות ומואסים‬ ‫‪  ‬ו‪.‬‬
‫ר' אליהו ואעקנין‪ ,‬הרב שלמה ילוז והרב דוד שליט‪.‬‬ ‫בו ולא קירבוהו כלל וכדי להרוס כוונתם תצווה התורה לא‬
‫בער"ח ניסן התשל"ה‪ .‬יום רביעי שבו לקו המאורות‪ .‬נסתלק מאתנו‬ ‫תשבית מלח‪  .‬‬ ‫‪ ‬‬
‫המאור הגדול מופת הדור והדרו הדיין המצוין סבא דמשפטים ראב"ד‬ ‫‪  ‬ז‪ .‬יש בעצם המלח כח המים והאש שהם כנגד שתי המידות‬
‫מקודש מורנו ורבנו ועט"ר אבא אריכא‪ ,‬חסידא קדישא‪ ,‬ענוותן כהלל‬ ‫שבהם קיום העולם והם מידת רחמים ומידת הדין‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫הגאון כמורה"ר מאיר וואעקנין זצוק"ל‪ ,‬הרה"ר לעיה"ק טבריא ת"ו‪,‬‬
‫מגדולי התורה ליהדות הספרדית‪.‬‬ ‫‪  ‬ארבעת הטעמים הראשונים הם לכאורה רק גשמיים‪ ,‬ואילו‬
‫‪....‬בשנת תשי"ג הוקם על לכהן כרבה הראשי של טבריא עד סוף ימיו‪ ,‬וקנה‬ ‫‪  ‬שלושת הטעמים האחרונים הם רוחניים‪.‬‬
‫לו שם טוב כרועה נאמן ומקובל על כולם‪....‬‬ ‫‪ ‬‬
‫קדושתו‪ ,‬חסידותו וצדקתו נודעו בשערים‪ .‬מימיו לא עבר עליו חצות לילה‬
‫בשינה‪ ,‬ובהגיע נקודת חצות התעורר והתגבר כארי ונטל ידיו ובירך ברכות‬ ‫‪  ‬ובעה"י עלו בדעתי מספר רמזים למלח בקורבן‪:‬‬
‫‪  ‬א‪ .‬אם נשנה סדר האותיות במלה מלח נקבל את המלה ַ‬
‫השחר ואמר תיקון חצות ועסק בתורה וחזר לישון‪ .‬ועכ"ז מימיו לא ביטל‬
‫מצוות עשרה ראשונים בבית הכנסת‪ ,‬ויצא מביתו מעוטר בטלית ומוכתר‬ ‫מח ל‪,‬‬
‫שהיא בעצם מטרת הקורבן שהאדם מקריב בפני בוראו‪,‬‬ ‫‪ ‬‬
‫בתפילין‪ .‬תפילה בציבור לא ביטלה מימיו ואפילו בזקנתו המופלגת‪ .‬רבי‬
‫מאיר בדיק בשמא‪ ,‬המנורה הטהורה‪ ,‬רב נהורא‪ ,‬באספקלריא המאירה‪.‬‬ ‫היא בקשת המחילה והסליחה ורמז לכך מולחים את‬ ‫‪ ‬‬
‫הקורבן במלח‪ ,‬לומר למקריב שעיקר טעם הקרבת הקורבן‬
‫גם עד זקנה ושיבה לא פסיק פומיה מגירסא‪ .‬זכה לשני שלחנות‪ .‬והנה על‬
‫הוא הוידוי על החטא והחזרה בתשובה )וסמך שתי ידיו(‪,‬‬ ‫‪ ‬‬
‫רבינו זצ"ל אפשר לומר שזכה ללמוד תורה לשמה‪) .‬ועיי"ש בכל המאמר‬ ‫‪ ‬‬
‫ותשבע נחת(‪ .‬כל ימיו סיפר והשתוקק לגאולה השלימה וביאת המשיח‪.‬‬ ‫הם אלה שנותנים טעם לקורבן כפי שהמלח נותן טעם‬
‫שמענו מפי קדשו ז"ל‪ ,‬כי באשמורת יום י"ז בכסלו ה'תש"ח )‪ 29‬בנובמבר‬ ‫בבשר‪ ,‬רמז לכך‪ :‬נמצא בשינוי סדר האותיות במלה מלח‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ,(1947‬ראה בחלומו שהיה יושב בכעין סנהדרין קטנה בגורן עגולה‪ ,‬והיו‬ ‫אם נשנה את סדר האותיות במלה מלח נקבל מחל )מלשון‬
‫מחילה וסליחה(‪  .‬‬ ‫‪ ‬‬
‫רבנים דורשים כל אחד לפי אותיות שמו באלפא‪-‬ביתא‪ ,‬והנה הפסיקו‬ ‫‪ ‬‬
‫הסדר ודילגו על כמה רבנים ופנו לרבנו ז"ל ואמרו‪ :‬כעת יאמר לנו ר'‬ ‫‪  ‬ב‪ .‬כאשר אנו בוצעים את הלחם ומברכים "בא"י המוציא לחם‬
‫מאיר דרשה על אות ראשונה משמו‪ :‬מ'‪ .‬וקם ופתח פיו לאמר‪ :‬מלכות‪.‬‬ ‫מן הארץ" אנו טובלים‪/‬מפזרים מלח על הפת לזכר הקורבן‬
‫מלכות ישראל תיכון‪ ...‬וניעור משנתו לקול דפיקות חזקות על הדלת שבאו‬ ‫שהיו מקריבים עם מלח‪ ,‬וגם לכך נמצא רמז במילה מלח‬ ‫‪ ‬‬
‫לבשרו על הסכמת האו"מ להקמת מדינת ישראל‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫שאם נהפוך את סדר האותיות של מלח נקבל לחם‪ ,‬רמז‬ ‫‪ ‬‬
‫ועוד שמעתי מידידי הר"א מלול נר"ן ששמע מפ"ק זצ"ל כשלשה שבועות‬ ‫שצריך לשים מלח על הפת זכר לקורבן‪  .‬‬
‫לפני פטירתו שבאו בחלום מישיבה של מעלה ומסרו לו מכתב סגור‬ ‫‪ ‬‬
‫שיפתחנו‪ .‬והנה פתחו וראה כתוב בזו הלשון‪:‬‬ ‫‪  ‬ג‪ .‬הרבה תבלינים יש בעולם ולכל אומה או עדה יש לה את‬
‫"אנו בית דין של מעלה מסמיכים את הרב מאיר ואעקנין להודיע שגאולת‬ ‫התבלינים האהובים עליה‪ ,‬אך המלח הוא תבלין האהוב‬
‫ישראל קרובה"‪ .‬וכן עשה ודרש זאת ברבים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫וההכרחי לכל יושבי תבל‪ .‬לפיכך צוותה התורה למלוח את‬
‫משאת נפשו היתה לזכות לביאת משיח אשר בעוונותינו הרבים לא זכה‬ ‫הקורבן דווקא במלח‪ ,‬לפי שהקב"ה מלך כל העולם‪  .‬‬ ‫‪ ‬‬
‫לזה בחייו‪ ,‬ורבים בקשו ממנו לפני סתימת הגולל שיעתיר בעד ישראל‬ ‫‪ ‬‬
‫ויתפלל על ביאת משיח צדקנו‪ ,‬בב"א‪.‬‬ ‫שבת שלום‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫)כל המובא כאן על מרן הגאון ר' מאיר ועאקנין זצ"ל הוא ממאמרו של‬ ‫‪ ‬‬
‫הרה"ג ר' יצחק ברדא שליט"א בחוברת "אור הגנוז"‪ ,‬אדר ה'תשמ"ח‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ‬‬
‫ט‪-‬ט"ז‪ .‬וכפי שהודפס בחוברת "שירת הגאולה"‪ ,‬לרב משה אלחרר‪ .‬וכן‬
‫ב"ספר טבריה"‪ ,‬לעודד אבישר‪ ,‬בהוצאת "כתר" ובאדיבות ר' אהרון גוזלן( ‪ ‬‬ ‫שיעור השבת של הרב משה אלחרר חוזר!‬ ‫‪ ‬‬
‫השיעור יחזור להתקיים באופן קבוע בימי שבת בבית המדרש "שערי‬ ‫‪ ‬‬
‫עוזיאל" בשעה ‪ 16:30‬מיד לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת המרכזי‬ ‫‪ ‬‬
‫סעודה שלישית תוגש באדיבות "קייטרינג לוק" שיעור הרב אלחרר בימי‬
‫שני יתקיים בבית המדרש "שערי עוזיאל" בשעה ‪ 19:00‬לפרטים‪ :‬מישל‬
‫אדרי ‪ 050-2001177‬שלמה בן לולו ‪052-3359382‬‬
‫עיצוב עריכה והדפסה‪ :‬שלמה בן לולו ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ïéáåø úçôùîì‬‬ ‫‪úéøèù úçôùîì‬‬ ‫‪õøô úçôùîì‬‬ ‫‪ïåéçåà øúñàì‬‬
‫תנחומים כנים על מות יקירכם‬ ‫תנחומים כנים על מות בנכם‬ ‫תנחומים כנים על מות אביכם‬ ‫תנחומים כנים על מות אימך‬
‫‪ì"æ äùî‬‬ ‫‪ì"æ íåìù‬‬ ‫‪ì"æ åäéìà‬‬ ‫‪ì"æ ìåîé'æ‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫חכמי ספרד ויחסם לארץ ישראל‬ ‫פנינת ההלכה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫יחסם של חכמי ספרד לארץ ישראל ולמדינת ישראל‬ ‫דין מצה עשירה ועוגיות ה"פפושדו"‬ ‫‪   ‬‬
‫הרב חנניה מלכה‬
‫זכה "גאון רבני המערב" "דיין יתומים ואבי אלמנות"‪ ,‬מרן הגאון‬ ‫השיעור ניתן בניסן ה'תשס"ז‬
‫המובהק‪ ,‬הרב דוד בן שמעון זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‪ .‬להיות‬ ‫‪ ‬שאלה‪:‬‬
‫הנחשון והחלוץ בבניין ירושלים החדשה שמחוץ לחומות העיר העתיקה‪.‬‬ ‫האם מותר לאכול בפסח מצה עשירה דהיינו מצה שלשו אותה במי פירות בפסח?‬
‫על ידי צירוף פרוטה לפרוטה‪ ,‬הקים במסירות נפש עצומה את השכונה‬ ‫האם מותר לאכול עוגיות הנעשות ממצה עשירה כגון הנקראות פפושדו?‬
‫הראשונה מחוץ לחומות‪ ,‬בשנת ה'תרכ"ח – ‪ ,1868‬על ידי בני עדתו‬ ‫‪ ‬‬
‫המערביים וללא תמיכת נדיבים מבחוץ‪ .‬והיא שכונת "מחנה ישראל"‪.‬‬ ‫דין מצה עשירה ‪ ‬‬
‫בעניין מצה עשירה פסק מר"ן השולחן ערוך )ע"פ הגמרא פסחים ל"ה‪ .‬וכשיטת‬
‫בסימן כ' בספרו )דף ה'‪ ,‬ע"ד( מצטט הוא את דרכי הגאון הקדמון החסיד‪,‬‬ ‫התוספות ושא"ר שם ודלא כרש"י( שמותר לאוכלה בפסח ובלבד שלא יצא בה ידי‬
‫קדוש ונורא‪ ,‬שכל דבריו וגחלי אש הרב אברהם אזולאי זצ"ל וזת"ע‬ ‫חובת מצת מצווה שחייב כל אדם לאכול בליל הסדר‪ ,‬וזאת כיוון שבליל הסדר‬
‫ועכי"א בספרו "חסד לאברהם" )מעיין ג' נהר י"ב( שם כתב מרן הקדוש‪:‬‬ ‫צריך לאכול לחם עוני ומצה עשירה כשמה כן היא‪ ,‬אינה עונה על ההגדרה של לחם‬
‫"דע ‪...‬כל הדר בארץ ישראל נקרא צדיק‪ ,‬הגם שהוא אינו כפי הנראה‬ ‫עוני‪ .‬וזה לשון מר"ן השולחן ערוך‪" :‬מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל‪ .‬ומותר‬
‫לעיניים‪ ,‬כי אם לא היה צדיק היתה הארץ מקיאתו‪ ,‬כמש"ה‪ :‬ותקיא‬ ‫לאכול בפסח מצה שנלושה במי פירות אפילו שהתה כל היום‪ ,‬אבל אין יוצא בה ידי‬
‫הארץ את יושביה‪ ,‬וכיון שהארץ אינה מקיאה אותו בהכרח הוא שנקרא‬ ‫חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני פסק הרמ"א בדין מצה‬
‫צדיק ואף שהוא בחזקת רשע"‪.‬‬ ‫עשירה"‪  .‬‬
‫הרמ"א כתב שהמנהג במדינות אשכנז היה שלא לסמוך על ההיתר של אכילת מצה‬
‫כידוע כל דבריו של מרן הקדוש מנופים בי"ג נפה ושקולים בפלס ומילותיו‬ ‫עשירה‪" .‬ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות" וכתב שרק לצורך חולה או‬
‫ספורות‪ ,‬ורבות יש לדקדק בדבריו‪ ,‬ולמרות זאת חזר על דבריו בכמה‬ ‫זקן הצריך לזה יש להקל לאכול מצה עשירה‪   .‬‬
‫אנפין כדי להוציא מלבם של המפקפקים‪...‬‬ ‫היוצא מדברינו שמותר לספרדים לאכול מצה עשירה במהלך ימי הפסח )ובלבד‬
‫שלא יצא בה ידי חובת מצת המצווה בליל הסדר(‪ .‬ואחינו האשכנזים נהגו שלא‬
‫לאוכלה אלא אם יש צורך גדול ושעת דחק )זקן או חולה(‪ .‬ולגבי עוגיות ה"פפשודו"‬
‫והוסיף על זה הגאון צוף דב"ש‪ ,‬שם‪ :‬ולדעתי המעט אפשר שזהו כוונת‬ ‫שהם עוגיות שלשים אותם עם מי פירות‪ .‬מצד דין מצה עשירה אין בעיה לספרדים‬
‫הכתוב ביחזקאל סימן ל"ו‪ :‬ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם‬ ‫לאוכלם שכן מר"ן התיר לאכול מצה עשירה‪  .‬‬
‫קדשי באמור להם‪" :‬עם ה' אלה ומארצנו יצאו" דכיון שיצאו מארצו‬ ‫הבעיה בהם היא שנותנים בהם חומר התפחה הנקרא "אמוניום ביקרבונט" על‬
‫והקיא אותם הארץ א"כ מוכח שהם רשעים‪ ,‬ח"ו‪.‬‬ ‫מנת שלא יצאו עוגיות מצומקות‪ .‬ונחלקו אחרוני דורנו האם חומרים אלו גורמים‬
‫פעולת החמצה לבצק דהיינו שהופכים אותו לחמץ או שהם רק מרחיבים את‬
‫גם אפשר שזהו כוונת הכתוב‪' :‬ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ'‬ ‫העיסה אך לא מחמיצים אותה‪  .‬דעת הרה"ג הרב אליהו בקשי דורון ודעת הרב‬
‫)ישעיה ס' פסוק כ"א( דכולם צדיקים בין מי שהוא צדיק באמת בין מי שנראה‬ ‫הגאון הרב מרדכי אליהו שחומרי התפחה אלו מחמיצים את העיסה ולכן האוכל‬
‫שהוא רשע‪ ,‬וזה כשלעולם ירשו ארץ ולא תקיא אותם הארץ‪ .‬זהו אות‬ ‫עוגיות אלו אוכל חמץ גמור בפסח! ואילו לדעת הרה"ג שלמה משה עמאר ודעת‬
‫ומופת שהם צדיקים‪ .‬עכ"ל‪) .‬עיין עוד בדף י"ד ע"ב ובסימן קל"א דף כ"ב ע"ד ובסימן‬ ‫הרה"ג הרב עובדיה יוסף שליט"א‪ ,‬חומרים אלו גורמים התפחה של הבצק אך לא‬
‫קע"ז דף נ"ד ע"ב(‪.‬‬ ‫מחמיצים אותו ולכן מותר לאכול עוגיות אלו בפסח‪ .‬ומכיוון שהדבר לא יצא מידי‬
‫ספק כל אחד יעשה כפסק רבותיו‪ .‬‬
‫חכמי הספרדים בכל הדורות טרחו בכל מאודם ליישב ולהסביר את דברי‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫ה"חסד לאברהם" הנשגבים הללו ומשמעותם לדורנו‪ ,‬כי מהם יתד ומהם‬ ‫בעניין מצה עשירה מותר לבני עדות המזרח לאוכלה ובני אשכנז נהגו בה איסור‬
‫פינה ללמד זכות על הרחוקים מתורה ומצווה שבימינו‪.‬‬ ‫והתירוה רק בשעת הדחק‪ .‬ולגבי עוגיות ה"פפושדו" דעת הגר"מ אליהו לאוסרם‬
‫דבריו הובאו בספר ליקוטיו הנפלא של הגאון ר' רפאל משה אלבאז "עדן‬ ‫ודעת הרה"ג עובדיה יוסף להתירם‪ .‬וכבר אמרו הזהיר בפסח בחמץ בכל שהוא‬
‫מקדם" )ערך "ארץ ישראל" אות ח' עמ' י"ד(‪ .‬ובספר המפורסם "מדרש תלפיות"‬ ‫מובטח שתעלה לו שנה טובה‪  .‬‬
‫להגאון הנודע ר' אליהו הכהן זיע"א מחכמי איזמיר בעל "שבט המוסר"‬
‫הנודע )ענף 'ארץ ישראל'‪ ,‬עמ' ‪.(72‬‬
‫והגאון המקובל האלהי ר' נתן שפירא בספרו "טוב הארץ" העוסק בשבחה‬
‫של ארץ ישראל הביא דברי ה"חסד לאברהם" הללו בשם )האשל הגדול(‬ ‫על השאלה אם עדיף מצב מכונה או מצות יד‪ .‬עונה הרב שלום משאש זצוק"ל‬
‫‪...‬הפליא לעשות בביאור על הזוהר ‪....‬ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב‬ ‫בספרו "שמש ומגן" סימן ע"ג‪ ,‬ב'‪.‬‬
‫‪....‬ועמודא דנהורא אזל קמיה והכיר בו רבינו הארי זצ"ל )לשון מרן החיד"א‬ ‫הנה ידוע שבעניין זה דעות חלוקות‪ .‬יש מעדיפין מצות יד‪ ,‬כיוון שעל ידי זה‪ ,‬הכל‬
‫בשם הגדולים( רבינו משה קורדבירו זצוק"ל וזי"ע ועכי"א‪.‬‬ ‫נעשה בכוונה לשמה‪ ,‬מתחילת העבודה עד סופה‪ .‬וגם אנחנו בימי חורפי‪ ,‬כל ימינו‬
‫אכלנו מצות מעבודת יד כל ימי הפסח‪ .‬כל משפחה הולכת קרוב לתנור‪ ,‬ועושה‬
‫והגאון הגדול מיחידי הסגול של חכמי הספרדים בדור הקודם המקובל‬ ‫מצות שלה‪ .‬בזהירות וקפדנות יתירה ושמירה מעולה‪ .‬ובפרט במצת מצווה‪ .‬ערב‬
‫האלהי הרב עובדיה הדאיה זצוק"ל וזתע"א בספרו "ישכיל עבדי" )חלק ה'‪,‬‬
‫פסח עושין אותה בשמירה יותר מעולה‪ ,‬ושוב נגה עלינו אור גדול לעשות מצות של‬
‫כל ימי הפסח ע"י מכונה גדולה שעושה מאות מצות בב' או ג' דקות‪ ,‬והכל ע"י‬
‫בהקדמתו עמ' ‪ ,9‬פסקה ט'( הביא דברי ה"חסד לאברהם" וביאר‪:‬‬ ‫השגחת הבד"ץ‪ .‬אמנם למצת מצווה‪ ,‬היינו עושין חלק ביד וחלק במכונה‪ ,‬שאחר‬
‫"ובפרט לפי מה ששמעתי מעט"ר אאמו"ר זצוק"ל )המקובל האלהי הגאון הרב‬ ‫שעושין העיסה ביד‪ ,‬מעלין אותה על מקום גבוה‪ ,‬ועורכים אותה במהירות ע"י‬
‫שלום הדאיה(‪ ,‬כי כל העולים עתה לארץ ישראל לשם חיבת ארץ ישראל‪ ,‬הרי‬ ‫מקלות שעולין ויורדין בתוכה והפוך בה והפוך בה‪ ,‬ושוב עושין לה ציורים ונקבים‬
‫בזה מתקנים עוון המרגלים‪ ,‬שהוציאו דיבה על ארץ ישראל‪ ,‬והרי תיקון‬ ‫ע"י מקלות שעולין ויורדין בתוכה והפוך בה והפוך בה‪ ,‬ושוב מעבירין אותה ביד‪,‬‬
‫זה עצמו של עוון המרגלים יש בו כדי שלא תקיא אותו הארץ‪ ,‬ולהתייחס‬ ‫במכונה עד שתהא דקה מן הדקה‪ .‬ושוב עושין לה ציורים ונקבים ע"י כלי מיוחד‪,‬‬
‫ביחס צדיק‪ ,‬לכן עם שאנו רואים בחוש לכמה מהמתפרצים והפושעים‬ ‫והכל ביד ע"י אדם‪ .‬והיינו עושים זה אחר חצות בקיבוץ חכמים ושירים והלל‪,‬‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬הרי מצווה זו של חיבת הארץ‪ ,‬וריבוי הישוב שמתרבה על‬ ‫והייתי מחלק זה לחכמים ונכבדים‪ .‬וקבלתי הרבה ברכות‪ ,‬אבל מיום צאתי‬
‫ידינו בהחייאת השממה‪ ,‬וריבוי הבניינים שבהם מיישבים כמה וכמה‬ ‫ממרוקו‪ ,‬אין אפשרות למצוא מציאות כזו‪ ,‬אזי חזרנו לאכול ממצות הנעשים‬
‫עולים חדשים‪ ,‬החרדים על דבר ה' ומקימים בתי כנסיות ובתי מדרשות‬ ‫במכונה לשם מצת מצווה‪ ,‬ע"י השגחת הרבנות הראשית בצרפת או בלונדון‪ ,‬וגם‬
‫בא"י‪ ,‬ובאמת יש נח"ר גדולה בזה‪ ,‬הן מצד הכשרות המלאה‪ .‬שאתה מכניס שק של‬
‫בכל אתר ואתר‪ ,‬הרי בזה לוקחים חלק גם אלה שאין להם יד ושם בתורה‬ ‫מאה קילו קמח‪ ,‬ואחר ‪ 6-7‬דקות יוצאים כבר המצות אפויים‪ .‬וגם בהעמדת‬
‫ובמצווה‪ ,‬הרי עם ישראל כולו בבחינת גוף אחד‪ ,‬ואין לך אדם מישראל‬ ‫המכונה כל י"ח דקות לנקות הכל כראוי‪ .‬וגם בתוך העבודה יש השגחה יתירה על‬
‫שאין לו חלק בתורה ובמצווה שעושה חברו‪ ,‬והרי מצווה זו כדאה להגן‬ ‫הפתיתין‪ .‬עם מכונת רוח שאינה מניחה שום דבר קטן וגדול‪ .‬ונ"ל ודאי זה עדיף‬
‫עליהם להיות לה שארית בארץ" )ועיי"ש שביאר באופן נוסף וע"ע בספר דרשותיו‬ ‫הרבה ממצות יד‪ ,‬הן מצד ספיקות הנופלות‪ .‬וא"א בלא"ה‪ .‬הן מצד אכילתן‪ ,‬שהן‬
‫"ויקח עבדיהו" ח"ד קי"ד‪ ,‬פסקאות ג' ד' ה'(‪.‬‬ ‫נכססין תיכף בפה‪ .‬וגם ערבים לאכול‪ ,‬ויוכל האדם לאכול גם יותר מהשיעור ובזמן‬
‫מועט‪ .‬ולגבי לשמה‪ ,‬לשם מצת מצווה‪ ,‬אנו אומרים זה בתחילת העבודה כשנותנים‬
‫)מתוך חוברת "שירת הגאולה" של החכמים הספרדים בדורות האחרונים‬ ‫הקמח לתוך המכונה ומפעילים המכונה‪ ,‬ואזי כל ההמשך בא מכח ההתחלה‪ .‬ויש‬
‫לבירור יחסם של חכמי המזרח והמערב לארץ ישראל‪ ,‬למדינת ישראל ויום‬ ‫בזה נח"ר גדולה לקיים מצות ה' כראוי ובשמחה‪ .‬לא כן בשל יד הם קשים ובפרט‬
‫העצמאות ‪ -‬לרב משה אלחרר(‬ ‫לזקנים עם שיניים חדשים דקשה מאד מאוד לעשות המצווה כראוי‪ .‬וגם עתה‬
‫שולחין לנו מכל המקומות מצות יד עשויים ע"י אדמו"רים שליט"א ומנסים‬
‫לאכול מהן וא"א בשום אופן‪ .‬ולכן לפי דעתי ועל פי הנסיון‪ ,‬טוב לבחור במצות‬
‫מכונה יותר משל יד‪ ,‬מכל הבחינות‪ .‬זולת למי שיש לו שינים חזקות וטוחנות‪.‬‬
‫ומשער בעצמו שיוכל לאכול כשיעור בלי מפריע אזי יכול לאוכל מהם‪ .‬אמנם גם‬
‫מתארגנת קבוצה לתפילה וסעודת הודיה‬ ‫להם אני מייעץ שיאכלו ממצות מכונה‪ .‬יאכלו ענווים וישמחו‪ .‬רק צריך ליזהר‬
‫בחג העצמאות ה‪ 59-‬למדינת ישראל ת"ו‪.‬‬ ‫לראות מי חותם על תעודת הכשרות‪  .‬‬
‫התפילות‪ ,‬בנוסח הציונות דתית לאומית‪ .‬כל המעוניינים להשתתף‬
‫בהקמה ובארגון מתבקש לפנות לכתובות בראש הגליון‪.‬‬
‫בקרוב ייפתח חוג לחזנות‬
‫לאחר חג הפסח ייפתח חוג ללימוד חזנות‪ ,‬טעמי המקרא ודקדוק‪.‬‬
‫קייטרינג לוק – מעלות‬ ‫החוג יתקיים בבית המדרש "שערי עוזיאל" בהנחיית שלמה פרץ‪.‬‬
‫כשר‪/‬גלאט בהשגחת הרבנות מעלות‬ ‫להרשמה ופרטים נוספים יש לפנות לכתובות בראש הגליון‪  .‬‬
‫טלפון‪ 04-9972801 :‬יעקב לוק‪050-5404279 :‬‬