You are on page 1of 2

‫הגליון " ‪ ‬שלומי שבתון" מופיע באתר האינטרנט "שלומי הישנה" ‪www.shelomi.

info -‬‬
‫‪ ‬‬ ‫כניסת שבת‬
‫‪   ‬‬ ‫‪18:58‬‬
‫יציאת שבת‬
‫‪ ‬‬ ‫‪19:58‬‬
‫גליון מס' ‪  – 7‬‬
‫יום ששי ט' באייר ה'תשס"ז דוא"ל‪ solbb@013.il :‬פקס‪ 04-9997053 :‬נייד‪052-3359382 :‬‬ ‫‪ ‬‬

‫דמות השבוע ‪ ‬‬ ‫פרשת השבוע – אחרי מות‪/‬קדושים‬


‫רבי יהודה בר אלעאי‬ ‫קבלת הייסורים באהבה‬
‫תנא בדור הרביעי‪ ,‬במחצית השניה של המאה השניה לספירה‪.‬‬ ‫"אחרי מות שני בני אהרן" )טז‪ ,‬א(‬
‫הוא ר' יהודה סתם‪ .‬מגדולי התנאים בדור הרביעי‪ .‬אחד מחמשת תלמידי ר'‬
‫עקיבא האחרונים‪ ,‬שחזרו ויסדו את התורה בארץ ישראל אחרי שנתערערה על‬ ‫חרדת איוב – מקבלת הדין של אהרן הכהן‬
‫ידי הגזרות והשמדות שבאו בעקבות מרד ‪ ‬בר כוכבא‪ .‬בנו של התנא ר' אלעאי‪,‬‬ ‫במד"ר‪ :‬כיוון ששמע איוב מיתת שני בני אהרן אמר‪" :‬אף לזאת יחרד לבי"‪.‬‬
‫בגליל התחתון‪ ,‬ממזרח לחיפה‪.‬‬‫‪ ‬‬ ‫תלמידו של ר' אליעזר‪ .‬בן העיר אושא‬ ‫מלבד מה שהשגנו בזה לעיל בדרוש צ"ה יש בו רעיון אחר מוסרי נפלא )הובא‬
‫במחצית השניה של המאה השניה‪ .‬נולד‬ ‫בספר אור הנפש ערך "משפט לעשוקים"( והוא‪ :‬שאיוב המנוגע היה קובל‬
‫ר' יהודה בר אלעאי ‪ -‬תנא בדור הרביעי‪  ,‬‬ ‫ומתאונן על קושי הפגעים שנזדמנו לו מן השמים‪ ,‬כיון ששמע על מיתת שני בני‬
‫באושא שבגליל )שה"ש רבה פ"ב( והאריך ימים‪ .‬רבותיו היו רבי עקיבא ור' טרפון‬
‫הגזרה‪ ,‬והוא הוכרח לברוח מאדריינוס‬ ‫)מגילה כ'(‪ .‬יהודה בן בבא סמכהו בשעת ‪ ‬‬ ‫אהרן ועל התגובה הנפלאה והמבהילה של אהרן אביהם שקיים בעצמו את‬
‫יהודה בר אלעאי היה מורה הוראה לבית‬ ‫‪ ‬‬ ‫)תוספתא ערובין פ"ח ו'‪ ,‬סוכה פ"א ז'(‪ .‬רבי‬ ‫ה"וידום" האיום והנורא‪ ,‬וקיבל באהבה את הייסורים האיומים‪ ,‬נדהם‬
‫הנשיא )מנחות ק"ד(‪ ,‬היה חסיד מעיקרא )ב‪" ‬ק ק"ג( ועליו נאמר "מעשה בחסיד‬ ‫ונתבלבל ואמר "אף לזאת יחרד לבי"‪ .‬היינו שאיוב שהתיימר להיות צודק בלבו‬
‫אחד" )ברכות י"ח(‪ :‬עי' מהרש"א שבת קכ"ז‪ :‬ברש"י‪) ,‬מיום שנולד ועד מותו לא‬ ‫בתביעותיו וקובלנותיו נגד ה'‪ ,‬שנדמה היה לו שאין כמותו סובל ושיש לו הזכות‬
‫חלב‪ ,‬כי היה גונח מלבו והרופא ציווהו‬ ‫נמצא בו חטא‪ ,‬מלבד עז שגידל לשתות ‪ ‬‬ ‫להיות מטיח דברים כלפי מעלה‪ ,‬כאילו התפכח מעט בראותו את דרגתו‬
‫העילאית של אהרן שאמונתו לא זעה ולא התנודדה אף למראה בניו המוטלים‬ ‫‪ ‬‬
‫לתקנת חכמים שאסרו לגדל בהמה דקה‬ ‫לשתות חלב עזים‪ .‬מעשה זה היה בניגוד ‪ ‬‬
‫בא"י )תמורה ט"ו(‪.‬‬ ‫לפניו מתים במיתה חטופה‪ .‬תמונה זו טפחה לו לאיוב על פניו‪ ,‬ליבו זע וחרד‪,‬‬
‫‪ ‬‬ ‫אולי תלונותיו נגד ה' אינן נכונות‪ ,‬והוא התחיל לעיין שמא כל תלונותיו הם‬
‫ר' יהודה חי בתקופת הרומאים‪ .‬הגמרא במסכת שבת מספרת על ויכוח בין‬
‫שלושה חכמים על היחס לרומאים‪ .‬רבי ‪  ‬יהודה שיבח את מעשי הרומאים‪,‬‬ ‫מהעדר האמונה הנכונה בה' שהיה מתיימר מקודם‪.‬‬
‫לעומת רבי יוסי ששתק ורבי שמעון בר ‪ ‬יוחאי שגינה את הרומאים‪ .‬בעקבות‬
‫זאת‪ ,‬קדמו הרומאים את רבי יהודה והוא ‪ ‬נחשב "ראש המדברים בכל מקום"‪,‬‬ ‫גם הנעשק נותן דין על הטחת דברים כלפי שמים‪.‬‬
‫ונתעלה בצווי המלך )שבת ל"ג‪ :‬מנחות ק"ג( בני דורו עסקו בתורה יותר מדורו של‬ ‫והנה חז"ל אמרו )מדר' פ' נח ל"א( על הפסוק )איוב ל"ה"( "מרוב עשוקים יזעיקו‬
‫משה ויהושע וחזקיה אמרו עליו שבישיבתו‪  ‬היו ששה תלמידים מתכסין בטלית‬ ‫ישועו מזרוע רבים"‪" .‬מרוב עשוקים יזעיקו" ‪ -‬אלו הנעשקים‪" .‬ישועו מזרוע‬
‫רבים" ‪ -‬אלו העשוקים‪ .‬אלו רבים על אלו ואלו רבים על אלו‪ ,‬אלו רבים על אלו‬
‫אחת ועוסקין בתורה )סנהדרין כ'( ‪ -‬היה יפה ‪ ‬‬
‫תואר מאוד‪.‬‬
‫בחימוד ממון‪ ,‬ואלו רבים על אלו בחימוס דברים‪ .‬ופי' במתנות כהונה שם‪:‬‬
‫נוהג היה להתעטף בסדינין המצוייצין בכל ערב שבת‪ ,‬ודמה למלאך ה' צבאות‬
‫)שבת ב"ה(‪ .‬היה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה )כתובות י"ז( בערב תשעה‬ ‫המובן בחימוס ממון שהרי העושקים היו חמוסין ממונם ובזה רשעתם רבה‬
‫באב מביאין לו פת חרבה במלח‪ ,‬היה יושב בין תנור וכיריים ואוכל‪ ,‬ושותה עליה‬ ‫מהנעשקים‪ ,‬והמובן בחימוס דברים מצד הנעשקים גם הם רעתם רבה בזה שהיו‬
‫לפניו )תענית( התפרנס מיגיע כפיו‪ ,‬וכד‬ ‫קיתון של מים‪ ,‬ודומה כמי שמתו מוטל ‪ ‬‬ ‫מדברים תוהו כלפי מעלה לאמר "כי יעשה אדם כדגי הים" שמרוב צערם אינם‬
‫אזיל לבי מדרשא שקיל גולפא על כתפיה‪  .‬אמר‪ :‬גדולה מלאכה שמכבדת את‬ ‫יכולים לשלוט בנפשם ומתחילים להפליט דברי תפל ושחץ כלפי מעלה‪ .‬ובדרך זה‬
‫יתבאר הכתוב )תהלים‪ ,‬קמ"ו( "עושה משפט לעשוקים" וכו'‪ ,‬שלכאורה משמע‬
‫בעליה )נדרים מ"ט( היה עני ביותר‪ ,‬עד שהוא ‪ ‬ואשתו התכסו במעיל אחד‪.‬‬ ‫שהשי"ת מוכיח את העשוקים ולמה זה? הלא התוכחה והעונש צריכים להיות‬
‫יום אחד קרא רשב"ג לתענית ציבור‪ ,‬ורבי יהודה לא בא‪ .‬אמרו לרשב"ג‪ :‬אין לו‬ ‫מכוונים כלפי העושקים ולא כלפי העשוקים דהיינו הנעשקים? אלא העניין הוא‬
‫הרים מחצלת‪ ,‬נעשה נס‪ ,‬וראה השליח‬ ‫מה ללבוש‪ .‬שלח לו גלימה‪ ,‬ולא קיבל‪  .‬‬
‫שגם העשוקים לפעמים הם חוטאים בזה שמתאוננים יתר על המידה‪ ,‬לכן מן‬
‫שלא נוח לו ליהנות בעולם הזה‬ ‫שיש זהובים רבים מתחת לשטיח‪ .‬אמר ‪ ‬‬ ‫השמים עורכין דין גם נגד הנעשק‪ ,‬שאינו אץ להתבונן ולהגות מעט‪ ,‬אולי מצוקה‬
‫לא קבל עליו משרת חכם‪ ,‬מפני שדעתו לא ‪ ‬הייתה מיושבת עליו‪ ,‬שהיו בניו מתים‬ ‫זו שנגרמה ושנטפלה לו אינה סתם מקרית אלא דברים בגו‪ ,‬שהנעשק חושב את‬
‫בחייו )מ"ק כ"א‪ .‬שמחות פ"י( ולכן אמרו עליו חכם לכשירצה )גיטין ס"ז(‪.‬‬ ‫עצמו לצדיק גמור ומתחיל לקבול איך זה שהי"ת לא הואיל להגן עליו מפני‬
‫‪ ‬‬
‫עושקו? ולכן הוא מרים את קולו בתרעומת מופרזת נגד ההנהגה והוא חומס‬
‫נמצאות במשנה‪ .‬מלבד מסכת קנים אין‬ ‫יותר משש מאות הלכות של ר' יהודה ‪ ‬‬ ‫בדברים‪ ,‬קובל ומתרעם ומתלונן במקום שהיה עליו לעיין ולחפש את דרכיו אולי‬
‫מסכת שלא הוזכר בה שמו של ר' יהודה‪  .‬גם בתוספתא ובספרא בא שמו של ר'‬ ‫רעתו היא שתייסרהו‪.‬‬
‫יהודה יותר פעמים מכל שם אחר‪ .‬לא בהלכה בלבד‪ ,‬אלא גם באגדה היה ר'‬ ‫מספרים על חבורה אחת של מבקשי ה'‪ ,‬אחר תקופת האריז"ל‪ ,‬שהתאגדו יחדיו‬
‫‪ ‬‬ ‫יהודה מהפוריים ביותר בין התנאים‪.‬‬ ‫לעבוד על מידת האמת‪ ,‬פעם חלה אחד מבני החבורה והוא שוכב ומתהפך מתוך‬
‫חבריו‪ ,‬תלמידי ר' עקיבא‪ ,‬ויש שמוסר‬ ‫בהלכה הוא נושא ונותן כמה פעמים עם ‪ ‬‬ ‫כאבים קשים על ערשו‪ ,‬ומשמיע אנחות ונאקות קשות‪ .‬הרופאים שטיפלו בו לא‬
‫בשמם )ע"ז ס"ו א( במחלוקת בין ר' יהודה ‪  ‬ור' מאיר או ר' שמעון‪ ,‬ההלכה כר'‬ ‫יכלו להשקיטו וכל אמצעי ההרגעה לא הועילו לו‪ ,‬והוא ממשיך לצעוק ולשווע‬
‫יהודה )עירובין מו‪:‬ב( תלמידיו היו מחכמי הדור החמישי לתנאים‪ :‬ר' אלעזר בר'‬ ‫בקול מר אז ניגש אחד מחבריו ולחש לחולה לתוך אזנו משהו‪ .‬והנה פלא‪ ,‬החולה‬
‫סוכה יח"א(‪ .‬גם ר' יהודה הנשיא‪ ,‬מסדר‬ ‫שמעון )סוטה לד‪ ,‬א( ור' ישמעאל בר' יוסי ) ‪ ‬‬
‫התחיל להירגע‪ ,‬הנמיך את אנחותיו ואנקותיו המרובים‪ ,‬תמהו ושאלו את‬
‫המשנה‪ ,‬היה תלמידו )שבועות יג‪:‬א‪ ,‬ירוש' ב"מ ג(‪ .‬ר' יהודה היה "מוריינא דבי‬ ‫החולה איך חברו זה הצליח להשקיטו בלחישה קצרה יותר מכל הרופאים‬
‫נשיאה" )מנחות קד‪:‬א‪ ,‬מורה בבית הנשיא‪ ,‬שעל פיו ‪ ‬היו עושים כל דבריהם ‪ -‬רש"י(‪.‬‬ ‫הגדולים המטפלים בו? ענה החולה שחברו לחש לו שאין זו ממידת האמת‪,‬‬
‫הרבה מסורות וזיכרונות מסר ר' יהודה‪  .‬‬ ‫המידה שחברי אגודתו דבקים בה‪ ,‬להפריז בצעקות יתר על מידת הצער והכאב‬
‫לדוגמא‪:‬‬ ‫האמיתי וצעקה מופרזת הוא כבר שקר‪ .‬ולחישה זו העמידתו על דעתו ועל‬
‫שמונה‪ ,‬ולמנסך אומרים לו‪ :‬הגבה ידך!‬ ‫בלוג היה מנסך )את המים על המזבח( כל ‪ ‬‬ ‫מדרגתו‪ ,‬בה שאף להימצא‪ .‬ואכן צריך הוא האדם הנמצא במצב של עשוק לא‬
‫ורגמוהו כל העם באתרוגיהן )משנה סוכה ד‪:‬ט(‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫שפעם אחת ניסך אחד על גבי רגליו‪,‬‬ ‫לקבול ולא להתרעם ולהפריז על המידה‪ .‬יהיה יודע כי השי"ת עושה גם משפט‬
‫מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים‪ ,‬לא ראה בכבודן של‬ ‫לעשוקים ובכל עת מצוא יפה הוא העיון והתשובה מכל מיני צעקות וקובלניות‬
‫ישראל‪ .‬אמרו‪ :‬כמין בסילקי גדולה הייתה‪  ,‬סטיו לפנים מסטיו‪ ,‬פעמים שהיו בה‬ ‫האומרות כאלו העשוק הוא צדיק גמור ולא תמיד כן הוא וכו'‪.‬‬
‫שישים ריבוא כיוצאי מצרים )ואמרי לה‪  :‬כפליים כיוצאי מצרים( והיו בה ע"א‬
‫קתדראות של זהב‪ ,‬כנגד ע"א של סנהדרין גדולה‪ ,‬כל אחת ואחת אינה פחותה‬
‫מעשרים ואחד ריבוא ככרי זהב‪ ,‬ובימה של עץ באמצעיתה‪ ,‬וחזן הכנסת עומד‬ ‫אין להתרעם על הרע – כי הכל לטובה‬
‫עליה והסודרין בידו‪ ,‬וכיוון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין‬ ‫גרסינן במס' ברכות דף נ"ד‪" :‬חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על‬
‫אמן‪ .‬ולא היו יושבין מעורבין‪ ,‬אלא זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין‬ ‫הטובה"‪ .‬ואמרו שם )דף ס'( שבדווקא נקט‪" :‬כשם שהוא מברך" וכו'‪ ,‬דלא‬
‫בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן‪ ,‬וכשעני נכנס שם מכיר בעלי‬ ‫נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה‪ .‬ויש להבין איך יתכן לקבלם בשמחה‪ ,‬והוא מר‬
‫אומנתו ונפנה לשם‪ ,‬ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו )סוכה נ"א‪ ,‬ב(; מעשה בהלני‬ ‫ממות? ברם‪ ,‬מאחר שחסדו יתברך גובר על האדם בכל שעה ורגע‪ ,‬א"כ בכל עת‬
‫המלכה בלוד‪ ,‬שהייתה סוכתה גבוהה מעשרים אמה והיו זקנים נכנסין ויוצאין‬ ‫שמריעין לאדם הם מטיבים לו מצד אחר וכמכה ביד אחד ונותן ביד אחר‪ ,‬וכ"ש‬
‫לשם ולא אמרו לה דבר )סוכה ב‪:‬ב(‪.‬‬ ‫כי הוא יתעלה מקור הטוב הגמור לא ירד ממנו רע ח"ו‪ :‬שכל רעה איננה כי אם‬
‫עיקר התורה‪ ,‬לפי השקפתו של ר' יהודה‪ ,‬הוא מדרש ההלכה‪ .‬רובו של הספרא‪,‬‬ ‫יסוד והתחלה לטוב‪ ,‬וכאומרם ז"ל )ברכות‪ ,‬ס'( "כל דעבדי מן שמיא לטב"‪ .‬ואמרו‬
‫מדרש ההלכה לספר ויקרא‪ ,‬הוא של ר' יהודה‪ ,‬שפיתח בו את שיטת ר' עקיבא‬ ‫שבימי רבי אלימלך מליזנסק זי"ע נגזרה גזירה קשה על ישראל רח"ל והיה‬
‫רבו‪ .‬הספרא נערך והורחב בדור הראשון לאמוראים‪ .‬ר' יהודה כתב משנה‪,‬‬ ‫מתאמץ בתפילה בכל עוז לבטלה במסירות נפשו‪ .‬נגלה אליו רבו הקדוש המגיד‬
‫ושיקע את משניות רבותיו‪ ,‬בייחוד את משנתם של ר' אליעזר‪ ,‬שקיבל מאביו‬ ‫הגדול רבי בער ז"ל ואמר לו‪ :‬לא אמרתי לכם התפללו בעדי כי כל עוד שאני חי‬
‫)מנחות י"ח‪ ,‬א(‪ ,‬ר' טרפון ור' עקיבא‪ .‬ר' יהודה הנשיא‪ ,‬מסדר המשנה‪ ,‬השתמש‬ ‫אעכב כל הגזירות? וישאלהו רבי אלימלך‪ ,‬הלא גדולים צדיקים במיתתם יותר‬
‫מבחייהם התפלל גם עתה בעדנו‪ .‬ויענהו לאמר‪ :‬כל עוד שהייתי חי הייתי יכול‬
‫במשנתו הרבה‪ ,‬בצד משנתם של ר' מאיר וחבריו תלמידי ר' עקיבא‪  .‬‬ ‫לעכב שלפי מראה עיני הבשר שלנו היה נחשב לצער‪ ,‬אבל פה בעולם העליון אני‬
‫‪ ‬‬ ‫רואה שהכל הוא לטובה ולברכה וכי יכול אני לעכב מלהטיב לישראל?‬
‫)מתוך‪" :‬דעת ‪ -‬אנציקלופדיה יהודית"(‬ ‫‪ ‬‬
‫)מתוך "ויקהל שלמה"‪ ,‬דרשות על התורה‪ ,‬לפרשת "אחרי מות"‪ ,‬מאת הרב שלמה טולידאנו זצ"ל(‬
‫‪ ‬‬
‫"ששה בטלית" ‪ -‬הספר‬ ‫‪ ‬‬ ‫פנינת ההלכה – הרב משה אלחרר‬
‫מתולדות התנא הקדוש‬ ‫‪   ‬‬ ‫ברכת כהנים – כוחה של מידת הרחמים העליונה‬
‫המשנה‪ ,‬הגמרא המדרש והזוהר בנויים מדבריו של רבי יהודה בר אלעאי‪.‬‬
‫כשאנו אומרים חכמי ישראל רבי יהודה הוא הראשון שביניהם כשאומרים‬ ‫ברכת כהנים אינה נופלת מדרך של מאות קילומטרים שעושה האדם כדי ‪ ‬‬
‫תורה שבעל פה הכוונה בעיקר לרבי יהודה בר אלעאי‪ .‬הוא היה "ראש‬
‫לזכות בברכת צדיק‬
‫המדברים בכל מקום"‪ .‬ולכן שמחה ופחד אוחזים בנו כשאנו באים להתעסק‬
‫"כה תברכו את בני ישראל" )ו'‪ ,‬כ"ג(‬
‫באחד האנשים המרכזיים ביותר בתולדות עם ישראל‪.‬‬
‫יש והלב נשבר להאזין לסיפוריהם של יהודים המתלוננים על בעיות פרנסה‬
‫כלל אמרו לנו חכמים‪" :‬הוא היה אומר"‪ .‬מה שהוא היה‪ ,‬את זה הוא היה‬
‫המתעוררות אצלם השכם והערב‪ .‬כאן חיכוכים עם שלטונות מס הכנסה‪ ,‬שם‬
‫אומר וכיוון שרבי יהודה אמר הרבה מאוד‪ ,‬ממילא נבין שהוא היה גם אדם‬
‫התקלקל מכשיר יקר שעלותו מגעת לאלפי שקלים‪ ,‬והם אינם יודעים כיצד לצאת‬
‫גדול מאוד‪ .‬ענק‪ ,‬ענק שבענקים‪ .‬עשה רבי יהודה את התורה עיקר והתורה‬
‫מהלחץ הכספי המאיים עליהם‪ .‬לכל היהודים הטובים הללו אני נוהג לומר עצה‬
‫עשתה אותו עיקר‪ .‬גם היום אחרי ‪ 1800‬שנה מפטירתו אנשים מכירים‬
‫טובה‪ ,‬והיא‪ ,‬שיכוונו את ליבם בברכת כהנים‪ ,‬שהיא סגולה לכל ההשפעות‬
‫בעוצמתו שאינה יורדת עם השנים‪ .‬כמו שהיה רבי יהודה יקר לעם ישראל‬
‫הטובות‪ ,‬וכשמדובר בענייני ממון ופרנסה הרי הפסוק הראשון‪" ,‬יברכך ה'"‪ ,‬עוסק‬
‫לפני ‪ 500‬שנה בזמן שהאר"י ותלמידיו‪ ,‬כמו שהיה לפני ‪ 300‬שנה בזמן עליית‬
‫בעניין זה‪ ,‬מאחר והכהנים זכו – כפי שכותב החיד"א – להיות משפיעי הממון על‬
‫החסידים ותלמידי הגר"א‪ ,‬כך היה גם לפני אלף שנה‪ ,‬כך במשך ‪ 1800‬שנה‬
‫עם ישראל‪ ,‬בגלל הנהגתם הטובה של הלוויים במצרים‪.‬‬
‫וכך בימינו עד שיקיצו ישני עפר‪ .‬לא רק בלימוד היתה גדולתו של רבי יהודה‬
‫הרב החיד"א בספרו "פתח עיניים"‪ ,‬כתב בשם הש"ך על התורה שכאשר עם‬
‫אלא ביכולתו לחבר את הקדושה עם המציאות‪ .‬הגמרא מספרת שהפנים של‬
‫ישראל כולו הצטווה ליטול מהמצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות‪ ,‬התאספו בני לוי‬
‫רבי יהודה היו מאירים מרוב תורה‪ ,‬אור שהדהים את היהודים ואת הגויים‪.‬‬
‫והחליטו לא לקחת מאומה‪ ,‬שהרי כל ההיתר של עם ישראל ליטול את רכושם של‬
‫ברכה עצומה היתה שרויה במעונו אף על פי שהיה עני גמור‪ .‬שמחה גדולה‬
‫המצרים היה בגלל שכר‪-‬העבודה שהיו חייבים להם על מאות השנים שעבדו אצלם‬
‫היתה על פניו אף על פי שלא נגע כמעט ביין‪ .‬השפעה עצומה על בני דורו‬
‫כל כך הרבה אנשים‪ ,‬וכיוון שהלוויים לא השתעבדו‪ ,‬החליטו פה אחד להימנע‬
‫אע"פ שלא היה בעל תפקיד כלשהוא‪ .‬בקיצור היה לו את כל האמת של‬
‫מביזת מצרים‪ ,‬למרות שהיה מותר להם לעשות זאת שכן הקב"ה בעצמו לא הבדיל‬
‫העולם בלי החומריות של העולם הזה בקדושה‪ .‬יש באבות דרבי נתן )פרק‬
‫בין כלל ישראל ובין הלוויים‪.‬‬
‫כ"ח( דברים בשם רבי יהודה בר אלעאי שמתאימה לו מאוד מאוד‪" :‬רבי‬
‫התגברות זו בענייני הממון‪ ,‬שאינה קלה כלל ועיקר‪ ,‬הביאה לכך שהקב"ה ראה‬
‫יהודה בר אלעאי אומר כל העושה דברי תורה עיקר ודרך ארץ טפל עושין‬
‫אותם כראויים להשפיע שפע ברכות על עמו ישראל עד סוף כל הדורות‪ ,‬ולכן‬
‫אותו עיקר בעולם הבא‪ .‬דרך ארץ עיקר ודברי תורה טפל עושין אותו טפל‬
‫הכהנים נבחרו להיות המברכים התמידיים של העם היהודי‪.‬‬
‫בעולם הבא‪ .‬משלו משל למה הדבר דומה לאיטרטיא )דרך ראשית( שהיא‬
‫אני מייעץ לכל אחד ואחד שיקפיד לשמוע ברכת כהנים‪ ,‬ובשעה שהכהנים פורשים‬
‫עוברת בין שני דרכים‪ ,‬אחת של אור ואחת של שלג‪ .‬אם מהלך כנגד האור‬
‫את ידיהם לברך את עם ישראל‪ ,‬שיעמוד באימה וביראה‪ ,‬ויראה עצמו ככלי מוכן‬
‫הרי נכווה באור‪ .‬ואם מהלך נגד שלג הרי הוא לוקה בצינה‪ .‬כיצד יעשה? ילך‬
‫לקבל את הברכה‪.‬‬
‫בינתיים ויזהר בעצמו שלא יכווה באור ושלא ילקה בצינה"‪.‬‬
‫ברכת כהנים אינה נופלת מברכתו של כל צדיק‪ ,‬שכדי להתברך בה יכול יהודי‬
‫אנו באנו בצפת שומרים על מסורת ארוכה שכותב עליה רבי אלעזר אזיכרי‬
‫לעשות לפעמים דרך ארוכה של מאות ואלפי קילומטרים‪ .‬ומן הראוי להעתיק כאן‬
‫"ידיד נפש" כי אפשר לידבק במשהו מקדושתו של רבי יהודה בציון מקום‬
‫את פירוש הפסוקים בברכת הכהנים כפי שמובא במחזור רבא של הימים‬
‫קבורתו‪ .‬כאן אפשר להתפלל ככלב על קברי אבות‪ .‬כאן אפשר ללמוד תורה‬
‫הנוראים‪"...‬‬
‫כמו שעשו האר"י ותלמידיו‪ .‬כאן אפשר להשיג השגות עליונות כמו שהשיגו‬
‫הרמ"ק ומהר"ם אלשיך‪ .‬ואפילו לזכות לגילוי אליהו כמו רבי יוסי סרגוסי‪.‬‬ ‫)מתוך הספר‪" :‬טובך יביעו"‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמוד ל"ג לרב יצחק זילברשטיין שליט"א‪ ,‬רבה של שכונת רמת‬
‫גם אנו משתדלים באים ופקדים את המקום הקדוש הזה‪.‬‬ ‫אלחנן בבני‪-‬ברק‪(.‬‬
‫הרב מנחם בצרי שליט"א בעל ת"ת "סוכת דוד" דחף סייע ועודד נדיבי עם‬ ‫ברכת כהנים – ברכה היורדת ישירות מריבונו של עולם – ללא תנאים‪:‬‬
‫לשקם את המקום הקדוש הזה ובעזרתם של נדיבי עם המסולאים מפז‪:‬‬
‫ר' מנחם ודליה בן משיח הי"ו‪,‬‬ ‫גם אמר‪" :‬כה"‪ ,‬לומר שאין כח בבשר ודם לברך ברכה זו אלא בדמיון לבד‪ ,‬לפי‬
‫ר' יוסף חי וחנה אהרונוב הי"ו‬ ‫שכל הברכות ניתנו לו על תנאי וברכה זו לא ניתנה על תנאי‪ ,‬כמו שאמרו בזוהר‬
‫ר' שמואל ועדנה לאה בג'יוב הי"ו‪.‬‬ ‫)ח"ג‪ ,‬קמ"ו( וזה לשונו‪ ,‬ובגין כך אתמסר ברכת כהנים ברכתא דא לכהן דאתא מחסד‪,‬‬
‫נבנה מקום תורה ותפילה על ציון מקומו‪ .‬נדיבי עם נאספו למקום קודש זה‬ ‫כי עיקר הברכה היא להקב"ה ישתבח שמו לעד‪ ,‬ואני אברכם‪ .‬אם כן אינם שווים‬
‫על ידי מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א שהקפיד לפקוד את‬ ‫כהנים עם הקב"ה‪ ,‬הקב"ה מברך הברכה ויודע כוונתה ורמזיה וסודה מה שאין כן‬
‫ציון רבי יהודה בר אלעאי גם בהיותו נשכח מרבים על אם הדרך‪ .‬הרה"ג‬ ‫ידיעתו של בשר ודם‪ ,‬לזה אמר בלשון "כה"‪ ,‬לומר אף על פי שאלו האותיות בעצמן‬
‫ששמע מהם על קשיים ובעיות כלכליות בעסקיהם שלח אותם אל הציון‬ ‫היא הברכה‪ ,‬עם כל זה אינם שווים עם הקב"ה אלא בכ"ף הדמיון‪ ,‬ולא לחינם‬
‫הקדוש והם שמעו לקולו באו והתפללו ונושעו תשועת פלאים‪.‬‬ ‫אמרו )במדבר רבה‪ ,‬י"א‪ ,‬ג'( ששלמה המלך ע"ה היתה כתובה סביב למיטתו ברכת‬
‫טוב להודות לה' ואילו פינו מלא שירה כים אין אנו יכולים להודות‪ .‬על כן‬ ‫כהנים שנאמר )שיר השירים‪ ,‬ג'‪ ,‬ז'( ששים גיבורים סביב לה היא ברכת כהנים שיש בה‬
‫לכל הפחות אפשר לזכות אנשים אחרים להכירם את גדולת רבי יהודה בר‬ ‫ששים אותיות‪ :‬ועוד אמר "כה" להעלימה מהששים שרים עליונים שלא יקטרגו כי‬
‫אלעאי‪ ,‬ולשם כך תרמו נדיבי עם אלו לבנות ישיבה על קברו‪ .‬מאז שוקם‬ ‫אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין‪ ,‬ולזה אמר אמור להם‪ .‬קבלת חז"ל‬
‫המקום פקדוהו עשרות ואלפים של תלמידים בטיולים מאורגנים‪ .‬שומעים‬ ‫)ספרי נשא ל"ט( שיהיה ישראל מקריא לכהן‪ .‬כל זה הוא להעלים מן העין שהקב"ה‬
‫במקום שיעורים על תורתו של רבי יהודה‪ ,‬מתפללים רבים נושעו במקום‬ ‫רוצה לברך את ישראל‪ ,‬ומתחיל‪ :‬ישראל ואחר כך הכהן ואחר כך הקב"ה שנאמר‬
‫בזכות התפילה‪ .‬נפקדו עקרות‪ ,‬נחלצו מצרות ונתרפאו מחוליים‪.‬‬ ‫"ואני אברכם"‪ ,‬אם כן היא משולשת‪ ,‬שהיא מפי שלושה‪ ,‬ישראל וכהנים‬
‫אנו‪ ,‬בספר זה‪ ,‬רוצים לסייע להפיץ את מעשיו ותורתו של רבי יהודה בר‬ ‫והקב"ה‪ ,‬לזה היא שלושה פסוקים‪ ,‬וכתיב )קהלת‪ ,‬ד'‪ ,‬י"ב( והחוט המשולש לא‬
‫אלעאי "ראש המדברים בכל מקום"‪ ,‬אנו יודעים שאין לנו סיכוי ללמד את‬ ‫במהרה ינתק‪ .‬ועיקר הברכה היא על ידי כהן שאם אין כהן אין ברכה‪ ,‬כי על ידו‬
‫כל דבריו אך פטור בלא כלום אי אפשר ‪ -‬ולכן הספר כאן‪.‬‬ ‫נשפעות הברכות העליונות‪ ,‬ולזה הכהן מתחיל יברכך ואין ממתין עד שיקריא לו‬
‫אנו מודים לרבנית מילת אלחרר הי"ו כותבת הספר‪ ,‬על המאמצים הרבים‬ ‫ישראל‪ ,‬כי ישראל מנין לו הברכה אם לא יביא לו הכהן? וכן "יברכך" בגימטריא‬
‫לבדוק בדקדוק רב כל פרט ופרט בפרקי הספר שיהא מדויק‪ .‬יהי רצון שזכות‬ ‫רבן )=‪ (252‬שהוא הכהן שנאמר )מלאכי‪ ,‬ב'‪ ,‬ז'(‪" :‬כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה‬
‫תורתו של רבי יהודה תגן עליהם ועל כל העוסקים בקודש זה ויזכו ללמוד‬ ‫יבקשו מפיהו"‪ ,‬והכהן משפיע מלמעלה מהברכה העליונה לברכה התחתונה‪.‬‬
‫וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה‪.‬‬
‫הנהלת ההקדש‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫)מתוך הספר‪" :‬שפתי כהן" עמ' רנט'[‬
‫)מתוך ההקדמה לספר "ששה בטלית" לרבנית מילת אלחרר הי"ו(‬
‫‪íñ−õ³í −õ³³¾ô þîë−® ñ×ñ ’í ³×þë‬‬
‫‪"ð¼îô ñíîê" ×"í−ëë ³îêô®¼í èìë ³−è−èìí‬‬
‫סעודה שלישית לשיעורי הרב אלחרר בחסות‬
‫למשפחת דר‬ ‫‪ó−êëèñî ó−òïìñ ,ó−ò¬−−õñ‬‬

‫תנחומים כנים על מות אביכם‬ ‫קייטרינג לוק – מעלות‬ ‫‪î"−í îñèïîë íôñ¾î ìîîþ ¹îñ×ô‬‬
‫כשר‪/‬גלאט בהשגחת הרבנות מעלות‬
‫אדרי ז"ל‬ ‫בר רחמה‬ ‫מכלוף‬ ‫‪³îñ−õ³í ³þî½ôë µ−¾ôíñ í×ïò¾ öî®þ −í−‬‬
‫‪ê−í¾ ñêþ¾− ³ò−ðô óîñ¾ñî ó¼í ³ñîêèñ‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה ‪ ‬‬ ‫טלפון‪ 04-9972801 :‬יעקב לוק‪050-5404279 :‬‬
‫"‪."óñî¼ë ’í ê½× ðî½−‬‬
‫עיצוב עריכה והדפסה‪ :‬שלמה בן לולו ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬