‫מאפייני התרבות ההלניסטית‬

‫השליטים ההלניסטים פעלו כדי למזג את תרבויות המזרח עם תרבות המערב בכדי ליצור תרבות משולבת‪,‬‬
‫התרבות ההלניסטית‪.‬‬
‫הבסיס להפצת התרבות ההלניסטית הייתה העיר ההלניסטית‪ ,‬שם הוקמו מרכזיים בתחומים תרבותיים‬
‫שונים‪ ,‬כמו‪ :‬השכלה‪ ,‬אומנות‪ ,‬דת‪ ,‬ספורט ועוד‪ ,‬שהשפיעו על התושבים בכל האימפריה‪.‬‬

‫שלטון‬
‫בניגוד לדמוקרטיה בפוליס היווני‪ ,‬גיבשו השליטים ההלניסטים במזרח את שלטון המלכות האבסולוטית‪.‬‬
‫המלך נחשב לראש ועליון ‪ -‬לאל‪ ,‬דבריו הם קודש ויש גם פולחן דתי לכבודו‪ .‬כל הממלכה היא רכושו‬
‫ודברו הוא חוק‪ .‬ענפי ייצור ומסחר מסויימים היו מונופול הממלכה ) שמן‪ ,‬מלחים‪ ,‬תעשיית אריג(‪.‬‬

‫חינוך‬
‫החינוך התחלק ל‪ 3-‬חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬מ‪ :7-15 -‬למדו קרוא וכתוב‪ ,‬חשבון‪ ,‬ספרות ונגינה‪.‬‬
‫‪ .2‬מ‪ :16-18 -‬המוסד נקרא גימנסיון‪ .‬הם עסקו בתרבות הגוף ובספורט‪.‬‬
‫‪ .3‬מ‪ :18-20 -‬המוסד נקרא אפביון‪ .‬כאן למדו חינוך רוחני‪ ,‬שירה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬והכשרה צבאית‪.‬‬

‫ספרות‪ ,‬שירה ומדע‬

‫המעבר מפוליס דמוקרטי ביוון לשלטון האבסולוטי ההלניסטי במזרח הביא שינוי בדפוסי היצירה‬
‫הספרותית והשירה‪ .‬הקומדיה והשירה הפוליטית‪ ,‬שאפיינו חלק מהיוצרים ביוון נעלמו‪ .‬בעידן המלכות‬
‫האבסולוטית לא היה מקום לסטירה וביקורת על הממשל‪ .‬במקומם‪ ,‬התפתחו יצירות דתיות‪ ,‬כתיבת‬
‫היסטוריה‪ ,‬יצירות של רטוריקה ויצירות שהתבססו על מיתוסים מקומיים וסאטירות לא מזיקות לשלטון‪.‬‬
‫אלכסנדריה הפכה למרכז המדעי המוביל בעולם העתיק‪ .‬נערכו בה ניסויים בתחומי מדעי הטבע‪ ,‬פיזיקה‬
‫ואסטרונומיה‪.‬‬

‫כלכלה‬
‫המלוכה האבסולוטית של האימפריה ההלניסטית באה לידי ביטוי גם בכלכלה‪.‬‬
‫המלכים נהגו בקרקעות כרכושם הפרטי‪ ,‬השתלטו עליהם וחילקו למי שרק רצו‪ .‬בנוסף לשליטתם‬
‫בקרקעות‪ ,‬גם ענפי המסחר והמלאכה‪ ,‬כמו מלח‪ ,‬אריגים ובשמים‪ ,‬היו מונופול של המלכים‪.‬‬
‫באותה תקופה הדרישה למוצרי מזון וצריכה גדלה מאוד בגלל הצמיחה של הערים‪ ,‬הגידול במספר‬
‫החיילים והמתיישבים היוונים ועוד‪ .‬גדילת דרישה זו גרמה לשיפורים בתחופ עיבוד הקרקעות והגידול‬
‫החקלאי‪ ,‬במלאכה ובמסחר‪.‬‬

‫דת‬
‫במרחב ההלניסטי חל תהליך של מיזוג דתות‪" ,‬סינקריטיזם"‪ .‬אלים מקומיים קיבלו כפל שמות ומוזגו עם‬
‫אלים יוונים‪ .‬אמונות ומסורות חדשות וישנות מוזגו ונוצרה שלמות דתית חדשה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬היו מספר‬
‫הבדלים בסגולות ובתכונות של האלים השונים‪.‬‬
‫הדת הייתה חלק חשוב בחיי הפוליס ההלניסטי‪ .‬חובה היה על האזרחים להשתתף בחגיגות הדתיות‪.‬‬
 ‫השפעת התרבות ההלניסטית על החברה ביהודה‬
‫דת ותרבות‪ :‬במפגש התרבות היהודית עם התרבות ההלניסטית הייתה דחייה והסתגלות‪ .‬החברה‬
‫היהודית‪ ,‬הייתה בעלת תודעה עצמית והתנהלה על פי הדת ועל בסיס מוסדות ללא התערבות נוכרית‪ .‬אך‬
‫כאשר הגיעה האימפריה ההלניסטית וכבשה את האזור התפשטה התרבות שלה ביהודה‪.‬‬
‫המעמד הגבוה אצל היהודים נחשף יותר מכל לדת ולפולחן היווני מכמה סיבות‪ :‬רצון למגע עם השלטון‬
‫לצורכי מסחר‪ ,‬והרצון להשתלב בתרבות היוקרתית של בני המעמד הגבוה באזור‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הרבה יהודים אימצו שמות יוונית שחדרו גם למעמד הכהונה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬היהודים הושפעו מהאדריכלות היוונית‪ ,‬צורות גיאומטריות‪ ,‬צורות מעולם הצומח‪ .‬עם כל‬
‫ההשפעה מהבניין היווני היהודים לא בנו פסלים ותמונות )עבודת אלילים(‬

‫שינויים באופייה של ההנהגה היהודית‪ :‬תפקיד הכוהן הגדול עבר בירושה מתקופת בית ראשון‬
‫ועד התערבותו של המלך הסלווקי‪ ,‬אנטיוכוס הרביעי‪ .‬אנטיוכוס הרביעי הדיח מתפקיד הכוהן הגדול את‬
‫חוניו השלישי ומינה את אחיו )של חוניו(‪ .‬לראשונה התערב גורם זר מחוץ לעם ומינה בעל משרה חשובה‬
‫ליהדות‪ -‬מכאן הופכת המשרה לפקידותית והכוהן הגדול חייב לציית למלך‪ .‬לכן המלך גם יכול להדיחו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המשרה ניתנה בתמורה לתשלום ובכך נפגעה קדושתה‪.‬‬

‫השינויים העוברים על מעמד הכהונה הגדולה מיאסון‬

‫ואילך‬
‫מימי שלמה המלך הועברה הכהונה הגדולה בירושה מאב לבן במשפחת צדוק בלבד‪ .‬סדר קדוש זה‬
‫התקיים עד להתערבותו של אנטיוכוס הרביעי‪ ,‬שהיה הראשון שהעז למנות כוהן גדול על פי דעתו ולא על‬
‫פי הירושה‪.‬‬
‫קצת לאחר עלייתו של אנטיוכוס לשלטון‪ ,‬הוא מדיח את חוניו השלישי מהכהונה הגדולה וממנה את ישוע‪-‬‬
‫יאסון אחיו של חוניו‪ .‬בפעולה זו היה יותר מאשר הדחה והחלפת הכהן הגדול‪ ,‬לראשונה גורם זר ממנה‬
‫את התפקיד החשוב ביותר ליהודים‪ ,‬ובכך נעשה התפקיד לפקידותי ושהנושא בו חייב לציית למלך‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬המשרה ניתנה גם בשביל כסף וזה פגם עוד יותר בקדושתה‪.‬‬
‫הסיבות למינוי של יאסון‪ :‬א( יאסון הבטיח כסף והגדלה של המיסים‪ ,‬אנטיוכוס היה צריך את הכסף‪.‬‬
‫ב( חשד שחוניו תומך בתלמיים‪ ,‬אוייבי הסלווקים ‪ ,‬אנטיוכוס רצה מנהיג נאמן בראש יהודה‪ ,‬שהייתה‬
‫אזור ספר בין הסלווקים לתלמים‪.‬‬
‫ג( חוניו רצה לרכז את חיי היהודים סביב בית המקדש ולבססם על חוקי התורה‪ ,‬והתנגד להשפעת‬
‫ההלניזם‪ .‬יאסון לעומתו היה מתייוון שרצה להקים בירושלים פוליס‪ ,‬דבר שגם אנטיוכוס שאף לו‪.‬‬
‫לאחר יאסון‪ ,‬חלה התדרדרות אדירה במשרת הכהונה‪ ,‬יאסון אומנם לא מונה כראוי והיה מתייוון מתון‪,‬‬
‫אך הוא היה ממשפחת הכהונה הגדולה‪ .‬אחריו ממנה אנטיוכוס את מנלאוס שלא היה ממשפחת הכהונה‬
‫והיה מתייוון קיצוני שקנה את המשרה‪.‬‬
 ‫הניסיונות להקמת פוליס "אנטיוכיה" בירושלים‬
‫יאסון שתמנה לכוהן גדול בחסות אנטיוכוס‪ ,‬קיבל אישור להפוך את ירושלים לפוליס‪ ,‬כמחווה לאנטיוכוס‪,‬‬
‫שתקרא "אנטיוכיה דירושלים"‪ ,‬ולהקים בה מוסדות הלניסטים ולאזרח רק מתייוונים‪.‬‬
‫כ‪ 3000-‬מתייוונים נרשמו כאזרחי הפוליס החדשה שקה ב ‪ 175‬לפנה"ס ובוטל שלטונם הבלעדי על‬
‫התורה ואורח החיים היהודי בעיר בקדושה‪.‬‬
‫הקמת הפוליס בירושלים גרמה להצטרפותה למעגל הערים ההלניסטיות באזור‪ ,‬להרחבת קשרי המספר‬
‫ולהשתתפותה במפעלים הלניסטים חשובים‪.‬‬

‫החסידים כמובילים את ההתנהגדות לתהליך‬

‫ההתייוונות‬
‫בעקבות תהליך ההתייוונות שצבר תאוצה ביהודה‪ ,‬קמו החסידים והובילו את המאבד נגד המתייוונים‪.‬‬
‫החסידים היו נאמני תורת ישראל‪ ,‬שמרו על מצוות התורה והראו בה כדבר עליון‪ .‬החסידים החלו להתלכד‬
‫כאשר ירושלים הפכה לפוליס הלניסטית‪ ,‬דבר שלא הסכימו איתו‪.‬‬
‫מקורם של החסידים הוא כנראה מן הסופרים‪ ,‬הם נפגעו קשה מהפגיעה בחוקי התורה‪ .‬כתוצאה מכך הם‬
‫פעלו והתסיסו למרד עממי נגד היוונים‪ ,‬וכנגד אכזריותו של אנטיוכוס הרביעי‪.‬‬

‫גזירות אנטיוכוס‪ -‬פירוט הגזירות וההסברים השונים‬

‫למתן הגזירות‬
‫פירוט הגזרות‪ :‬בשנת ‪ 167‬לפנה"ס החליט המלך הסלווקי אנטיוכוס הרביעי להטיל גזרות דת על‬
‫היהודים כדי להרחיקם מן היהדות וליוון אותם‪.‬‬
‫גזירות דת בעולם העתיק היו דבר נדיר‪ .‬המלכים ההלניסטים ראו בהתייוונות דבר שיחזר את הממלכה‬
‫ויגרום לאוכלוסייה להתלכד סביבם‪ .‬גזירות אנטיוכוס היוו מכה קשה מאוד ליהודים‪.‬‬
‫גזרות חובה לחלל את התורה‪:‬‬
‫חובת הקרבת קורבנות לאלילים‬ ‫‪(1‬‬
‫השתתפות בטקסים אליליים‬ ‫‪(2‬‬
‫אכילת מאכלים טמאים‬ ‫‪(3‬‬
‫הקרבת חזיר וחיות טמאות‬ ‫‪(4‬‬
‫בניית מזבחים לאלילים‬ ‫‪(5‬‬
‫גזרות איסור‪:‬‬
‫איסור שמירת השבת וחגים‬ ‫‪(1‬‬
‫איסור ברית מילה‬ ‫‪(2‬‬
‫איסור מתן שמות יהודים‬ ‫‪(3‬‬
‫איסור שמירת חוקי התורה וספרי התורה‬ ‫‪(4‬‬

‫הסברים למתן הגזירות‪:‬‬

‫אופיו של אנטיוכוס‪-‬גישה זו טוענת שאנטיוכוס הרביעי היה עצבני‪ ,‬תקיף ואכזרי‪,‬‬ ‫‪(1‬‬
‫וכמו כן בעל הפרעות נפש ולא שמר על כבודו כמלך‪ .‬הוא הסתובב עם פשוטי העם‪ ,‬התשעשע‬
‫בבתי מרחץ ורקד והיתל עם שחקני תיאטרון במהלך הצגות‪ .‬לכן הוא כונה "אפיפנס"‪-‬משוגע‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מקורות הלניסטיים מגלים יחס חיובי כלפיו משום שהוא פעל לאיחוד הממלכה‪.‬‬
‫טיעונים אלו מקשים על הסבר זה‪.‬‬
 ‫אשמת המתייוונים‪-‬הסבר זה אומר שהיוזמה להטלת הגזרות הייתה של המתייוונים‬ ‫‪(2‬‬
‫שדרשו מאנטיוכוס לעשות זאת‪ .‬בראשם עמד מנלאוס הכהן הגדול‪ .‬קשה להאמין שטיעון זה‬
‫נכון משום אפילו שמנלאוס היה שנוא על היהודים‪ ,‬לא נאמר עליהם שהם רדפו את הדת‪.‬‬
‫הכלת ההלניזם על החברה‪-‬גישה זו טוענת שאנטיוכוס רצה לאכוף את התרבות‬ ‫‪(3‬‬
‫ההלניסטית על כל הממלכה‪ .‬היהודים התנגדו בגלל פגיעה ביהדות ולכן אנטיוכוס מטיל עליהם‬
‫גזירות‪ .‬גישה זו מקבלת חיזוק על ידי ספר מכבים ששם כתוב שנתנה פקודה להרחיב את הגזרות‬
‫גם באיזורים מחוץ ליהודה‪ .‬הסותרים קישה זו טוענים שהרצון לאחד את הממלכה הוא פוליטי‬
‫ולא דתי‪ ,‬ולכן גזירות דת לא קשורות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לא היו גזרות כאשר ירושלים נהייתה פוליס‬
‫הלניסטית‪.‬‬
‫צ'ריקובר‪-‬צ'ריקובר טוען שגזרות הדת באו כתשובה למרד עממי שהתבצע כנגד‬ ‫‪(4‬‬
‫אפוליניוס‪-‬נציב יווני ביהודה‪ .‬המורדים היו החסידים שהובילו את המרד‪ .‬כאשר התברר‬
‫לאנטיוכוס שמניעי המרד היו דתיים הוא מחליט להטיל גזירות דת בחשבה שהיהדות תיעלם‬
‫ויהודים יאמצו את התרבות ההלניסטית‪.‬‬

‫מרד החשמונאים‬
‫משפחת החשמונאים הייתה משפחת כוהנים ממשמרות יהויריב‪ .‬משפחת החשמונאים עברה מירושלים‬
‫למודיעין בעקבות מרידות בעיר‪ .‬כח צבאי יווני הגיע לכפר מודיעין כדי לכפות על התושבים היהודיים את‬
‫גזרות הדת‪ .‬מולם ניצבה משפחת החשמונאים ובראשם מתתיהו הכהן וחמשת בניו שהתנגדו בכח לכפייה‪.‬‬
‫מתיתיהו ראה יהודי שמציית לגזרות‪ ,‬הוא קם והרג אותו ואת הקצין הסלווקי שהיה לידו‪ ,‬בנוסף הוא‬
‫שבר את המזבח ואמר "כל המקנא בתורה שילך אחרי"‪ .‬מכאן מתחיל המרד‪ ,‬לאחר מכן המשפחה בורחת‬
‫להרים כדי להתחיל במרד‪.‬‬
‫הסיבות למרד‪:‬‬
‫א‪ .‬מלחמה דתית למען התורה‪ :‬ביטול הגזרות‪ ,‬ביעור עבודת האלילים מן הארץ‪ ,‬השמדת מזבחות אליליים‪,‬‬
‫מילת הילדים שלא נימולו עקב הגזירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬טיהור בית המקדש‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאבק נגד המתייוונים ושלטונם ביהודה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מלחמה נגד מלכות סלווקוס באמצעות "מלחמת גרילה" ממסתורי הרי יהודה‪ ,‬בעיקר ע"י התקפות‬
‫ליליות שבהם נקמו גם במתייוונים‪.‬‬
‫ה‪ .‬לגבש מחנה של נאמני התורה ובאמצעותו לחזק את אמונת האבות כדי להתחסן מהסכנה ההלניסטית‪.‬‬

‫הישגי יהודה המכבי‪:‬‬

‫‪ .1‬יהודה זכה באהדה של רוב העם ביהודה‪ ,‬בעיקר באזור הכפריים והעם שיתף עימו פעולה לכל אורך‬
‫הדרך‪.‬‬
‫‪ .2‬הצבא היווני‪ /‬הסלווקי‪ ,‬לא העריך נכונה את כוחו של יהודה ואף זלזל בו‪ .‬יהודה מנצל מצב זה ופועל‬
‫להכות בקרבות את היוונים‪.‬‬
‫‪ .3‬ליהודה מכבי‪ ,‬היה מערך של מודיעין זריז ויעיל‪ ,‬המבוסס על אנשי שטח שמכירים היטב את המקום‬
‫וע"י כך יהודה מנצל את התנאים לטובתו‪.‬‬
‫‪ .4‬יהודה פותח "במלחמת גרילה"‪ ,‬סוג של לחימה הנותן לו יתרון בשטח הררי‪ .‬הצבא היהודי קל וזריז‬
‫ואילו הצבא הסלווקי כבד ונוקט בטקטיקות צבאיות רגילות‪ .‬בנוסף הוא מתקשה לתפקד בחום הגדול‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .5‬לצבא יהודה הייתה אספקה קבועה של מזון ומים מצד התושבים היהודיים‪.‬‬
‫‪ .6‬יהודה וצבאו פועלים תחת מוטיבציה ואמונה בצדקת הדרך‪ ,‬דבר המקנה לצבאו משמעת‪ ,‬מורל‬
‫ויתרונות בשדה הקרב‪.‬‬
‫‪ .7‬יהודה המכבי היה בעל כישורים מיוחדים יוצאי דופן בתחום הצבאי ונחשב לאסטרטג גאוני‪.‬‬

‫הויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזירות‬

 ‫* בשנת ‪ 163‬לפנה"ס‪ -‬טוהר ביהמ"ק ובוטלו גזירות הדת בעקבות הסכם עם היוונים‪.‬‬
‫* בשלב זה‪" ,‬החסידים" מחליטים לפרוש מהקרבות ולא רוצים עצמאות מדינית‪ .‬הם מסתפקים בעצמאות‬
‫דתית‪ .‬לכן הם בשלב זה‪ ,‬תומכים במינויו של כה"ג חדש בשם אלקימוס‪ -‬מתייוון‪ ,‬שמחזיר את הפולחן‬
‫הדתי שהיה קודם‪.‬‬
‫* מתמנה מלך חדש באנטיוכיה ושמו דימיטריוס הראשון‪ ,‬הוא ממנה את אלקימוס‪ ,‬מוציא להורג את‬
‫מנלאוס וגם את המלך אנטיוכוס החמישי‪.‬‬
‫* אלקימוס הכה"ג‪ ,‬פונה למלך ואומר שאנשי יהודה המכבי מתנכלים לאוהבי המלך‪ .‬המלך כועס ושולח‬
‫צבא ובראשו מצביאים בשם בקכידס וניקנור לחזק את שלטונו של אלקימוס‪.‬‬
‫* החסידים תומכים בכה"ג אלקימוס‪ ,‬אף על פי שהוא היה מתייוון‪ ,‬אבל הם הסתפקו בכך‪ ,‬ורצו‬
‫באוטונומיה דתית בלבד‪.‬‬
‫* בעקבות המצב שנוצר לאחר הדיווח של אלקימוס למלך הסלווקי‪ ,‬יהודה המכבי נסוג מירושלים‬
‫ומתארגן עם צבאו באזור הרי גופנה )אזור רמאללה(‪.‬‬
‫* בהמשך החסידים מתאכזבים מיחסו של אלקימוס הכה"ג‪ ,‬הלה פועל נגדם באלימות והורג בהם עשרות‪.‬‬
‫יהודה המכבי בא לעזרתם של החסידים ופורצת מלחמת אחים בירושלים בין יהודה המכבי לאלקימוס‬
‫ואנשיו‪.‬‬

‫תוצאות המרד‬
‫א‪ .‬גיבוש כוח צבאי יהודי‪:‬‬
‫הישגו הצבאי הגדול ביותר של יהודה היה בגיבוש כוח צבאי יהודי חזק שקשה היה לנצחו‪ .‬באמצעות‬
‫הצבא היהודי הראה יהודה כי הוא וצבאו מהווים כוח ממשי שיש להתחשב בו ואף להיעזר בו‪.‬‬
‫ב‪ .‬השאיפה לעצמאות מדינית‪:‬‬
‫בתקופת יהודה המכבי עולה השאיפה לחירות מדינית ולא רק לחירות דתית‪ .‬משמעות הדבר זה התנתקות‬
‫מלאה מהממלכה הסלווקית‪ .‬חשוב לציין את ההבדלים בין החסידים ששאפו לעצמאות דתית לעומת רצונו‬
‫של יהודה המכבי ותומכיו ששאפו לעצמאות מדינית‪.‬‬
‫ג‪ .‬יהודה המכבי כמדינאי‪:‬‬
‫יהודה המכבי התגלה גם כמדינאי מוכשר ולא רק כמצביא‪ .‬זה בא לידי ביטוי בהסכם הגנה ידידותי שעשה‬
‫יהודה עם הרומיים‪ .‬רומא ויהודה התחייבו לסייע זה לזה במקרה של מלחמה וגם בהספקה של מזון‪ .‬על‬
‫ידי כך‪ ,‬יהודה התחזק‪ ,‬נוצרה הרתעה כלפי היוונים וזה גרם גם להחלשתם עוד יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬כיבוש ירושלים וטיהור המקדש‪:‬‬
‫בשנת ‪ 164‬לפנה"ס‪ ,‬יהודה משתלט כל ירושלים ועל ביהמ"ק‪ .‬יהודה לא מצליח לכבוש את מצודת‬
‫"החקרה"‪ ,‬אך מטהר את ביהמ"ק מהאלילים ומן הפסלים‪ ,‬חידש את הציוד במקום‪ ,‬וחידש את הקרבת‬
‫הקורבנות‪ .‬חנוכת המזבח מחדש נקבעה לזיכרון דורות לפי חוקי האבות‪.‬‬
‫ה‪ .‬הישגים בתחום הפנימי יהודי‪:‬‬
‫מתגבשת מנהיגות אחרת לאצולת הכוהנים הגדולים בני ירושלים‪ .‬כוהנים ממשפחת החשמונאים מתמנים‬
‫לכוהנים‪ .‬תהליך ההתייוונות נחלש‪ .‬הזהות היהודית מוגדרת בצורה ברורה יותר‪ -‬מי שמקיים את חוקי‬
‫האבות‪.‬‬
 ‫מאפייני ההלניזם‬
‫‪.‬מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסאלית‪ ,‬שילוב של תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון‬
‫התרבות ההלניסטית שלטה בעולם העתיק במשך כ‪ 400-‬שנה והיא הייתה נפוצה בים התיכון‪ ,‬באסיה‬
‫ואפילו בפרס‪ .‬ההלניזם הוא מיזוג של תרבות יוון עם התרבות והמסורת של המזרח‪ .‬התרבות ההלניסטית‬
‫‪:‬באה לידי ביטוי בשני מישורים‬
‫‪.‬במישור הדתי – שילוב בין דת המזרחי ודת המערב וקיום פולחנים משותפים ‪1.‬‬
‫‪.‬במישור הלשוני – נוצרה שפה חדשה המשלבת בין היוונית לשפות המזרחיות ‪2.‬‬
‫‪:‬מאפיינים‬
‫השליטים ההלניסטים אימצו לעצמם את הדימוי של המלך במזרח‪ ,‬מלך חזק ורב עוצמה‪ .‬מלך ‪1.‬‬
‫אבסולוטי ששולט בצורה מוחלטת ובאופן יעיל על כמות עצומה של בני אדם מעמים שונים‪.‬המלך גילם‬
‫את החוק השולט והייתה אמונה שהוא יכול להביא להרמוניה בעולם‪ .‬המלך ההלניסטי טיפח לעצמו את‬
‫תדמית המלך במזרח כמלך‪-‬אל‪ .‬לפי תפיסה זו ‪ -‬אדמות המדינה שייכות לו‪ ,‬והוא מחלק אותן לפי שיקול‬
‫‪.‬דעתו‪ .‬בנוסף הוא שולט על הכלכלה והמסחר‪ .‬שלטונו התבסס על פקידים שהיו מהגרים יוונים‬
‫המלכים ההלניסטים עודדו הגירה של יוונים נאמנים מכל שטחי האימפריה ובתמורה הם קיבלו אדמות ‪2.‬‬
‫מהמלך וזכויות לשלוט על האוכלוסייה המקומית‪ .‬באופן זה הוקמו ערי פוליס שהאזרחים שלהם היו‬
‫נאמנים למלך‪ .‬הם נהנו מרווחה כלכלית‪ .‬הרי פוליס הוקמו ליד ערים קיימות או כערים חדשות‪ ,‬והיו גם‬
‫ערים במזרח שהפכו לערי פוליס‪ .‬ערי פוליס התבססו על דגם הפוליס היוונית‪ :‬היו בה מוסדות שלטון‪:‬‬
‫הייתה בה פקידות בכירה שניהלה את הפוליס‪ .‬היו מוסדות תרבות‪ ,‬בכל עיר היה מקדש גימנסיון ותיאטרון‬
‫– השפה היוונית הייתה השפה הרשמית המדוברת‪ .‬המלך מינה את השליט של הפוליס והשליט שילם כסף‬
‫תמורת המינוי‪ .‬ערי הפוליס שילמו מיסים גבוהים למלך ונשללה מהם הזרות לנהל מדיניות חוץ‪ .‬בפוליס‬
‫‪.‬במזרח האזרח הוא נתן שלך המלך‬
‫באימפריה הלניסטית חלה התפתחות כלכלית עצומה‪ ,‬בתקופת כיבושיו של אלכסנדר‪ .‬אלכסנדריה ‪3.‬‬
‫שבמצרים הפכה למרכז כלכלי חשוב והנמל שלה היה מוקד מסחרי של המזרח כולו‪ .‬הכלכלה עזרה‬
‫למלכים ההלניסטים וזה הגדיל את השפעתם‪ .‬הם שיכללו את השיטות החקלאיות בעזרת כספים רבים‬
‫שהגיעו ממיסים‪ .‬באימפריה היה מטבע אחיד‪ ,‬שיטות שקילה אחידות‪ ,‬שיטות מס זהות ועל ידי כך‬
‫‪.‬טושטשו ההבדלים בין הערים באימפריה‬
‫האדם בממלכה ההלניסטית דאג לעצמו ולאינטרסים שלו‪ .‬הממלכה ההלניסטית הייתה מסגרת חברתית ‪4.‬‬
‫שנולה על ידי המלך ולא על ידי האזרחים כמו שהיה בפוליס היוונית‪ .‬הפרט השתלב בחברה אך שמר על‬
‫זהותו האישית‪ .‬כשיוונים היגרו למזרח הם דאגו לטובתם האישית‪ ,‬קידמו את עצמם‪ ,‬רצו להשתלב‬
‫כלכלית וחברתית ולחזק את מעמדם‪ .‬הערכים המוסריים נחלשו ובמקומם התחזקו ערכים של רכוש‪ ,‬של‬
‫‪.‬יוקרה אישית והנאה אישית‬
‫השפה היוונית התפשטה אל כל רחבי העולם ההלניסטי‪ .‬היא הפכה להיות שפת המדינה ושפת התרבות‪5. .‬‬
‫בני השכבות העשירות השתדלו לחזק את השתייכותן לתרבות ההלניסטית ולעיתים הם עזבו את שפתם‬
‫‪.‬הקודמת‬
‫בעולם ההלניסטי התפתח המדע על תחומיו השונים‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬אסטרונומיה‪ ,‬פיזיקה ורפואה‪ .‬המלכים ‪6.‬‬
‫ההלניסטים השקיעו כספים כדי להגיע להישגים ובמקביל עודדו גם את חיי הרוח‪ :‬יצירה ספרותית‪ ,‬כתיבת‬
‫‪.‬מחזות וקומדיה‬
‫הדת ההלניסטית נוצרה משילוב של דתות המזרח עם הדת היוונית ] סינקרטיזם[ מיזוג זה בא לידי ‪7.‬‬
‫‪.‬ביטוי באיחוד של אלים יוונים עם אלים מהמזרח‬
‫השתייכות היא לתרבות המשותפת לכל עמי העולם ההלניסטי‪ .‬האופי של התרבות היא אוניברסאלי‪8. ,‬‬
‫התרבות היא פתוחה בפני כל אדם‪ ,‬התרבות מזמינה ומאפשרת לכל אדם הרוצה להשתלב בתוכה‪ .‬כשאדם‬
‫‪.‬בוחר להיות הלניסט – הוא מאמץ את השפה‪ ,‬החינוך והתרבות ההלניסטית‬