You are on page 1of 4

‫"ידי עשיו"‬

‫בטרם הנץ השחר נעור אורי אופל בבהלה משנתו‪ .‬יבבותיו של צופר האזעקה אשר העירוהו הוסיפו למלא‬
‫את חלל האוויר בצרימותיהן העזות‪.‬‬
‫בהשלמה כנועה הוסיף לשכב בעלטה‪ ,‬מצפה שירד בעליו של אותו רכב ויביא קץ‬
‫לייסוריו‪ ,‬לעינוי המחריד הזה‪.‬‬
‫'קללת הקדמה!' רטן בשפל קול‪' ,‬התחלה מעודדת ליום חדש‪ '...‬להוסיף לישון‬
‫למרות עייפותו הרבה‪ ,‬לא ציפה עוד‪.‬‬
‫דלת נטרקה באחת הדירות‪ ,‬קולות צעדי ריצה מתרחקים והולכים נשמעו‪ ,‬ובאותה‬
‫פתאומיות בה החרידו צופר האזעקה משנתו‪ ,‬כך נשתתק‪.‬‬
‫'תודה לאל!' נאנח תוך כדי קימה ממיטתו‪ .‬נע לחדר הרחצה בידיים מגששות‪,‬‬
‫עמד מעל לכיור‪ ,‬שוטף פניו בחשכה‪ .‬מרחיק עיניו מהראי‪ ,‬לבל יראה אף את‬
‫צללית קלסתרו הצפוד ואת שיער ראשו הדליל ששיבה זרקה בו‪.‬‬
‫לאחר היסוס מה פנה לסטודיו‪ ,‬פתח דלתו‪ ,‬הדליק את האור ועמד מסתכל בכן‬
‫המיותם בפנים מכורכמות‪ .‬לאחר שניות ספורות כיבה את האור ושב למיטתו‪.‬‬
‫מאורעות ליל האתמול חזרו וצפו בבהירות לנגד עיני רוחו‪ .‬לו הקדים לצאת מבית‬
‫הקפה היה חוסך מעצמו השפלה רבה ומיותרת‪ .‬אך הפרגית הצעירה ההיא עם‬
‫פניה המצודדות‪ ,‬ריתקה אותו למקומו‪ .‬הרבה תקוות נטעה בו בחיוכיה ובמבטים‬
‫עורגים‪ .‬סבור היה שיצא וזרועו כרוכה על מותניה – ומי יודע‪ ,‬אולי הבוקר היה‬
‫מתעורר לצידה‪.‬‬
‫וכך ישב והוסיף לשתות ולגמוע אותה בעיניו‪ .‬לקראת חצות כאשר נכנס "המלה‬
‫האחרונה בשדה החידושים"‪ ,‬דרדק שכוכבו דרך זה עתה‪ ,‬מדביק‪ ,‬גוזר‪ ,‬כותב‬
‫מסות שלמות במכחוליו‪ .‬חורץ בקתות‪ ,‬מורח בידיו‪ ,‬בעמידה ובכריעה ומי יודע‬
‫בעוד אלו תנוחות ואילוצים אונס הוא את בדיו‪ .‬והמבקרים משתפכים בהתמוגגות‬
‫מטור אל טור‪ ,‬ממערכת עיתון אל מערכת מקומון‪ .‬בעוד הוא מחפש לשווא את‬
‫שמו בין השורות וחורק שיניים‪.‬‬
‫לפיכך כאשר ראה אותו נכנס האדימו פניו‪ ,‬קם מניף כוסו וקרא בקול‪:‬‬
‫'רבותיי‪ ,‬אני מרים כוסית לחיי מורה הנבוכים‪ ,‬מתכנן האופנה הדגול‪ ,‬התמרור‬
‫שהציבה לנו הביקורת‪ '!...‬וכך עמד להוסיף לקרוא עד שיבוא גל הצחוק הרועם‬
‫שיקיף את כל פינות בית הקפה‪ .‬לתדהמתו סתמו פיו‪ ,‬גערו בו‪ ,‬ומי? דרדקים‬
‫שטרם חיממו כסאות במוסד הזה שנה שלמה אחת! נתלהטו הרוחות‪ ,‬התגעש‬
‫וויכוח בצעקות רמות וכשהרים ידו‪ ,‬אצו להפריד‪ .‬בסופו של דבר מצא עצמו‬
‫מושלך אל המדרכה לרגלי חומת סקרנים מגחכת‪.‬‬
‫ברגליים כושלות מחמת משקה רב שהריק לקרבו‪ ,‬חזר לביתו מדוכא בפנים‬
‫מאפירות‪.‬‬
‫תהליך ההתדרדרות בו היה הוא מצוי‪ ,‬קיבל תנופה נוספת כתוצאה מאירוע זה‪.‬‬
‫אולי טרם הסכין לכך טרם עיכל את העובדות‪ ,‬אך את סימניו של התהליך לא ניתן‬
‫היה יותר להדחיק‪ .‬הבריות התרחקו ממנו‪ .‬מתי ביקרוהו לאחרונה בביתו‪ ,‬מתי‬
‫טרחו לאחרונה מבקרי אמנות‪ ,‬אוצרים‪ ,‬או אספנים להגיע לסטודיו שלו? מתי‬
‫חילקה עמו אישה יצועיו‪?...‬‬
‫האחרונה שבהן הייתה אותה גרושה טריה‪ ,‬מודל לשעבר שחזרה להסתופף בחוגי‬
‫הבוהמה‪ .‬הוא אסף אותה אליו‪ ,‬עשה לה טובה‪ .‬האמת שהיא כלל לא נשאה חן‬
‫בעיניו‪ .‬אלא שגם כבר אז החל כוכבו לדעוך וטובה ממנה לא מצא‪ .‬כך שהייתה‬
‫תחליף טוב בעיניו‪" ,‬הרע במיעוטו"‪ ,‬עד אשר תימצא פתיה צעירה‪" ,‬אבישג"‪,‬‬
‫שתניח לו לדבוק בנעוריה‪ ,‬שתעורר מחדש את השראתו – כך קיווה אך לפני‬
‫כמחצית השנה‪ .‬והנקבה הזו "הרע במיעוטו" כפי שכינה אותה בינו לבין עצמו‬
‫בהומור‪ ,‬טרקה את דלתו רק לפני חודש ומחצה‪ .‬היה זה לאחר מריבה קולנית‪ ,‬את‬
‫דיוקנה דרשה שיצייר‪ .‬וכי צייר דיוקנים הוא? ומי בכלל עוסק היום באמנות עבר‬
‫מנוונת זו!‬
‫איך אראה את פניי בבית הקפה? נחרד פתאום מתנער מהרהוריו‪ .‬אכן‪ ,‬כיצד יציב‬
‫שוב את רגליו במקום המפגש המסורתי שמעולם לא הדיר ממנו רגליו? מעמדו מה‬
‫יהא עליו? שולחנו‪ ,‬הפינה שלו‪ ,‬חוג נספחיו ששתה את דבריו בצמא‪ .‬וחוג זה‬
‫שהיה הולך ומתדלדל לאחרונה‪ ,‬שרידיו יאספו בוודאי על ידי אותם צעירים‬
‫שדוחקים את רגליו‪.‬‬
‫לא‪ ,‬עוד לא חלפה שעתי‪ ,‬עדיין כוחי במותניי! בתנועה נמרצת קם ועטה בגדיו‬
‫ופנה למטבחו‪ .‬אסף את שאריות יום האתמול לתוך שקית מיותרת‪ ,‬וירד עמה‬
‫למטה‪.‬‬
‫היום האיר שמי קיץ תכולים ובהירים‪ ,‬מילא ריאותיו באוויר הצח וניגש לפאתי‬
‫החצר‪ .‬הרים מכסהו של אחד מפחי הזבל‪ ,‬ובהחלטיות נחרצת השליך את השקית‬
‫פנימה‪.‬‬
‫דבר מה חייב להיעשות! דבר מה שיפתח לפניו את דלתות בית הקפה לרווחה‬
‫שוב‪ ,‬שיזכיר לציבור שעדיין קיים הוא! מה הדבר עדיין לא ידע‪ .‬אך פתרון יימצא‬
‫לו במעט סבלנות‪ ,‬רעיונות לו למכביר‪ .‬הוא יחזור ויתפוס את מקומו בפינתו בבית‬
‫הקפה‪ ,‬כאשר כל העיניים נשואות אליו כבעבר‪.‬‬
‫בזריזות שב לביתו‪ ,‬נוטל בדרך את עיתונו מתיבת הדואר והחל טורח בפת שחרית‪.‬‬
‫הקומקום זמזם על הכירה ובעודו אוכל עבר על העיתון‪ .‬את המהומה אתמול לא‬
‫הזכירו – מוטב כך‪ .‬אלא שנחוצה לו כותרת‪ ,‬כותרת בעמוד האחורי או באחד‬
‫העמודים הפנימיים תספיק בהחלט; כולל כתבה של כמה שורות‪ ,‬בעוד שמו יוזכר‬
‫בה מספר פעמים אין צורך ביותר מזה בשלב מוקדם זה‪.‬‬
‫איך עושים זאת? צריך לשבת ולחשוב על הבעיה‪.‬‬
‫שפת לעצמו קפה והתיישב סמוך אל שולחנו‪ ,‬גומע ומהרהר‪.‬‬
‫יש רעיון וישנה דרך‪ ...‬אך רצוי שימצא לעצמו מישהו שיבצע זאת‪ ,‬שיעשה עבורו‬
‫את העבודה השחורה‪ ,‬אין טעם שיסתכן ויעשה זאת במו ידיו‪ .‬כן‪ ,‬הטיפוס הזה‬
‫שהעסיק לא אחת בעבר‪ .‬אמנם לא למטרות מעין אלו‪ ,‬גיחך לעצמו בהנאה‪ .‬אך‬
‫הטיפוס הזה מבין עניין ובעברו הרחוק אף ביצע דברים חמורים יותר תמורת תגמול‬
‫– וגם ישב!‬
‫פנה לטלפון וחייג לאותה ההתאחדות שבה עבד אותו טיפוס‪.‬‬
‫"הלו‪ ,‬תני לי בבקשה את האחראי על התחזוקה והניקיון"‪ ,‬אמר למרכזנית‪ .‬כיסה‬
‫את השפופרת במפית שנטל משולחנו וחיכה לבואו של אותו טיפוס‪.‬‬
‫'תשמע אתה רוצה לעשות קצת כסף קל?' שאל אותו כאשר נטל זה את‬
‫השפופרת מצדו השני של הקו‪.‬‬
‫'אל תבלבל לי את המוח!' ענה לו הטיפוס בגסות וטרק בפניו את השפופרת‪.‬‬
‫המטלית נשמטה ונפלה לרגליו‪ ,‬בבהלה חייג שוב והשביע את המרכזנית שתשיג‬
‫לו שוב את הטיפוס הלז בדחיפות‪.‬‬
‫'הוא אינו מוכן לדבר אתך!' השיבה לו זו וטרקה אף היא את השפופרת‪.‬‬
‫'טינופת ארורה!' פלט בכעס וביאוש‪ ,‬כל הרעיון הגדול מתמוטט לנגד עיניו כבנין‬
‫קלפים‪.‬‬
‫אין כל ברירה אחרת‪ ,‬איאלץ לעשות זאת בעצמי‪ ,‬ניחם עצמו – עוד היום אעשה‬
‫זאת‪ ,‬החליט ומיהר לצאת לקניותיו‪.‬‬
‫כאשר חזר לאחר שעתיים ומחצה‪ ,‬המתין לבוא הערב בקוצר רוח‪ ,‬לסטודיו אף לא‬
‫זכר לגשת‪.‬‬

‫בשבע בערב החנה את מכוניתו במרחק שני רחובות מאותו מוסד‪ ,‬בו עמד הוא‬
‫לבצע זממו ופנה לשם ברגל‪.‬‬
‫כאשר הגיע סמוך ליעדו‪ ,‬התעכב בצדו השני של הרחוב בפתח הקודר של אחד‬
‫הבתים; סוקר את אותו אולם שחזיתו שקופה ועמד ריק מאדם באותה שעה‪ .‬אלא‬
‫שתורנית קשישה אחת ישבה מאחורי דוכן מוארך בצד ימין – המחסום היחידי‬
‫שהיה עליו לעבור‪ .‬כמחצית השעה נותרה לו עד מועד הסגירה‪ ,‬עד שתקום זו‬
‫ותכבה את האורות‪.‬‬
‫עמד והתלבט‪ .‬תחילה חשב לטלטל את אחת המכוניות החונות‪ ,‬עד אשר יופעלו‬
‫צופריה‪ ,‬ובהמולה שתיווצר ייכנס‪ ,‬שהרי הפתח האחורי היה כבר סגור בשעת ערב‬
‫זו‪.‬‬
‫אך עלולים לזהותו‪ ,‬הרעש ימקד תשומת לב ועד שיחצה את הרחוב‪ ,‬או אף לפני‬
‫שינטוש את המכונית החונה‪ ,‬יזהוהו!‬
‫תוכנית עלובה‪ ,‬חסרת צל צלו של סיכוי! גער בעצמו בכעס‪.‬‬
‫כעשרים דקות לפני מועד הנעילה קמה התורנית הקשישה ממקומה ונבלעה‬
‫בקיטון שמאחורי הדוכן‪ .‬האורות החלו כבים‪.‬‬
‫בזריזות חצה את הרחוב נכנס לפתח חלף את האולם הקטן‪ ,‬פנה לשמאלו והגיע‬
‫לרחבה שלפני הפסיפס על הקיר מנגד‪ .‬לאחר מספר שניות של הלמות לב‪ ,‬עשה‬
‫דרכו חזרה בחשכה מבלי שזו תבחין בו‪.‬‬
‫בקלילות נע ברחובות הצדדיים כשנפשו עולצת‪ .‬כמעט פצח בקול ב‪"-‬הזורעים‬
‫בדמעה ברינה יקצורו‪ ".‬חש כמו חזרו אליו נעוריו ומרצו שכה שפע אז‪ .‬עלה‬
‫על רכבו התניעו ונסע היישר לבית הקפה למקום מפגשו המסורתי‪ .‬ייתכן וקבלת‬
‫פנים ראויה לא תמתין לו שם‪ ,‬אך אליבי מוצק יהא זה לבטח‪ .‬בחצות שב לביתו‬
‫נעל עצמו בסטודיו והתיישב מול הכן‪ ,‬המוזות אמנם לא חגו סביב ראשו אך מוטב‬
‫שיפרק את המתח מעט‪ .‬וכך מערבב צבעיו ומלטף במכחוליו את הבד הפך במוחו‬
‫את אפשרויותיו‪.‬‬
‫המתג הופעל והחלה הספירה לאחור‪ ...‬הרהר בשביעות רצון רבה‪ .‬הוא היוזם ואין‬
‫דוחק בו‪ ,‬אך מוטב ויכין עצמו למחר‪ .‬שהרי בעיני הרשויות יהיה אף הוא אחד‬
‫החשודים‪ ,‬תיאורטית לפחות‪ .‬כך שחשוב מאוד להימנע מהפרזה‪ .‬רצוי שיופיע כמי‬
‫שזועזע קשות‪ ,‬כאחוז הלם שאינו מסוגל לפחות בתחילה להגיב‪ ,‬לפצות פיו‪ .‬כך‬
‫ירבו סיכוייו שלא יינתן פומבי לחשד העלול לדבוק בו עצמו‪ .‬ומסע הפרסום שהוא‬
‫עושה לעצמו יעלה ויצלח!‬

‫למחרת בתשע ועשרים בבוקר לאחר המתנה רווית מתח‪ ,‬צלצל הטלפון‪.‬‬
‫'מר אופל‪ ,‬קרה דבר מה נורא‪ ,‬אתה חייב לבוא לכאן מיד‪ ,‬חיבלו בפסיפס שלך!'‬
‫גמגם נרגש הקול בצד השני של הקו‪.‬‬
‫'מי מדבר?' נזעק אופל‪' ,‬מאיפה אתה מדבר?' בתוך שניות מספר התברר העניין‬
‫נו‪ ,‬מאחר ויודע אני מה קרה כעת‪ ,‬ולאן לנסוע‪ ,‬מוטב שאשב ואשקיט רעבוני‪ ,‬כדי‬
‫שיספיקו בינתיים להגיע כל הפונקציונרים‪ ...‬גיחך לעצמו בשביעות רצון מורח‬
‫פרוסת לחם בחמאה ודבש‪.‬‬
‫לאחר כשעה בלבד כבר ניצב היה במרכז ההמולה‪ ,‬בינות לעיתונאים‪ ,‬שוטרים‪,‬‬
‫מנהל המקום וצוות עוזריו – ואף קומץ סקרנים שהספיקו להגיע‪ ,‬להידחף ולצור‬
‫על שאר הנוכחים‪ .‬בעודו נושא דרשה מלאת להט בגנות הברבריות והוונדליזם‪,‬‬
‫האלימות הזוחלת שחדרה לחיי היום יום – ואף לתחום מקודש זה הגיעה‪.‬‬
‫בתשובה לשאלות העיתונאים הסביר את מידת הנזק ומסר הערכה ראשונית של‬
‫המאמצים והאמצעים אשר יידרשו ל‪"-‬רסטורציה"‪.‬‬
‫'כמעט כמו הרסטורציה של "משמר הלילה" של רמברנדט‪ '...‬העיר מאן‪-‬דהוא‬
‫בסרקזם‪.‬‬
1987