You are on page 1of 11

‫מפעל משנה תורה‬ ‫מפעל משנה תורה‬

‫בהוקרה לידידי המפעל לשנת תשע"א‬


‫**‬ ‫לכל ידידנו ומוקירנו‪ ,‬שלום וברכה‬
‫רבנו משה בן מימון )הרמב"ם(‬ ‫ספר משנה תורה מקיף את החזון של העם היהודי לפרטי‬
‫משנה תורה‪ ,‬ספר זמנים‪ ,‬הלכות מגילה וחנוכה‬ ‫פרטיו‪ ,‬באופן שלם המעורר השראה והמוביל את הלומד‬
‫פרקים א‪-‬ב‪ :‬פורים‪ .‬ג‪-‬ד‪ :‬חנוכה‬ ‫להכיר את עולמה השלם של היהדות‪ :‬החל ממעשה בראשית‬
‫*‬ ‫ומעשה מרכבה‪ ,‬דרך חייו של הפרט‪ ,‬חייו של הציבור בארץ‪,‬‬
‫מדויק‪ ,‬מנוקד ומבואר‬ ‫המוסדות המכוננים של העם‪ :‬המקדש‪ ,‬המשפט והמלוכה‪,‬‬
‫כולל נספח קריאת ההלל‬ ‫וכלה בתיאור חי של ימות האידיאל‪.‬‬
‫מפעל משנה תורה הפיק מהדורה מחודשת של הספר‪,‬‬
‫מבאר ועורך ראשי‪ :‬יוחאי מקבילי‬ ‫מדויקת כפי שיצאה מתחת יד הרמב"ם‪ ,‬ללא צנזורה נוצרית‬
‫עורכי משנה‪ :‬ד"ר יחיאל קארה והלל גרשוני‬ ‫וללא שיבושי הגלות‪ ,‬עם מפתחות כדי לפתוח שערים שכל‬
‫הכין וסידר לדפוס‪ :‬קובי עציון‬ ‫אדם מישראל יוכל להכיר את החזון היהודי הכה דרוש‬
‫למנהיגות היהודית‪.‬‬
‫תודה להגהתו של הרב יואל קטן שליט"א‬
‫נשמח לקבל תגובות והארות בדוא"ל‬
‫‪rambam4u@gmail.com‬‬ ‫סדרת ביאורי הכיס עם הנוסח המדויק‪,‬‬
‫‪077-4167003‬‬ ‫כותרות הפרקים והביאור התמציתי‪,‬‬
‫הולכת ונפוצה‪ ,‬וכבר הגענו בעזרת ה'‬
‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫ברוך הוא למחצית משנה תורה‪ .‬התגובות‬
‫בהגדלה מתוך מהדורת הכיס של ספר זמנים‪,‬‬ ‫מעודדות ביותר‪ .‬נשמח אם תוכלו לסייע‬
‫‪http:// www.mishnetorah.com‬‬ ‫בכל דבר שתראו לנכון‪ :‬בין בעיצוב‬
‫נשמח אם תפיצו את הביאור הלאה‬ ‫ואיורים‪ ,‬בין בתרומה כנדבת לבכם‪ ,‬להוצאה מוגדלת של‬
‫הספר‪.‬‬
‫הנוסח מדויק עפ"י כתבי היד המשובחים ביותר‪ ,‬ומסתמך בראש על עבודתו‬
‫המפוארת של הרב יוסף קאפח זצ"ל‪ ,‬על עבודת הרב רבינוביץ שליט"א‪ ,‬ועל‬
‫עבודת מכון ממרא‪ ,‬חילופי הנוסח במהדורת פרנקל ועיון בכתבי יד מעולים‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬
‫הביאור – עבודת ליקוט ועריכה של הרמב"ם עצמו מכתביו האחרים‪ ,‬ופרשני‬ ‫העורכים‬
‫הרמב"ם והתלמוד‪.‬‬
‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק א‬ ‫‪278‬‬ ‫‪277‬‬
‫אֱֹלהֵינוּ ֶמלֶ‪ ‬הָעוֹלָם‪ֲ ,‬אשֶׁר קִדְּ שָׁנוּ ְבּ ִמצְווֹתָיו וְ ִצוָּנוּ עַל ִמקְָרא‬
‫ְמגִלָּה"‪" ,‬בָּרוּ‪ַ ‬אתָּה יי אֱֹלהֵינוּ ֶמלֶ‪ ‬הָעוֹלָם‪ ,‬שֶׁ ָעשָׂה נִסִּים‬ ‫ִה ְלכוֹ ת ְמגִ ָּלה וַ ֲחנ ָֻּכה‬
‫לַאֲבוֹתֵינוּ ַבּיָּמִים ָההֵם ַבּזְּמַן ַהזּ ֶה"‪ָ " ,‬בּרוּ‪ַ ‬אתָּה יי אֱֹלהֵינוּ ֶמלֶ‪‬‬
‫הָעוֹלָם‪ ,‬שֶׁ ֶה ֱחיָנוּ וְ ִקיְּמָנוּ וְ ִהגִּיעָנוּ לַזְּמַן ַהזּ ֶה"‪ .‬וּבַיּוֹם אֵינוֹ חוֹז ֵר‬ ‫יֵשׁ ִבּכְלָלָן שְׁתֵּי ִמצְווֹת ֲעשֵׂה מִדִּ בְֵרי סוֹפְִרים‪ ,‬וְאֵינ ָן מִן ַה ִמּנְיָן‪.‬‬
‫וּ ְמבֵָר‪' ‬שֶׁ ֶה ֱחיָנוּ'‪ .‬וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבֵָר‪ַ ‬אחֲֶרי ָה ‪ְ -‬מבֵָר‪" ‬בָּרוּ‪‬‬ ‫וּבֵאוּר שְׁתֵּי ִמצְווֹת אֵלּוּ ִבּפְָרקִים אֵלּוּ‪.‬‬
‫ַאתָּה יי אֱֹלהֵינוּ ֶמלֶ‪ ‬הָעוֹלָם‪ָ ,‬ה ֵאל הָָרב אֶת ִריבֵנוּ‪ ,‬וְהַדָּ ן אֶת‬
‫דִּ ינ ֵנוּ‪ ,‬וְהַנּוֹקֵם אֶת נ ִ ְק ָמתֵנוּ‪ ,‬וְ ַהנִּפְָרע לָנוּ ִמצֵָּרינוּ‪ ,‬וְ ַה ְמשַׁלֵּם‬ ‫אשוֹ ן‬
‫ּ ֶפ ֶרק ִר ׁ‬ ‫מצוַת הקריאה וזמנה‬

‫גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נ ַ ְפשֵׁנוּ‪ .‬בָּרוּ‪ַ ‬אתָּה יי‪ָ ,‬האֵל ַהנִּפְָרע לְעַמּוֹ‬ ‫מצות הקריאה‬
‫יִשְָׂראֵל ִמכָּל צֵָריהֶם‪ָ ,‬האֵל הַמּוֹשִׁי ַע"‪.‬‬ ‫א קְִריאַת ַה ְמּגִלָּה ִבּז ְ ַמנּ ָהּ ‪ִ -‬מ ְצוַת ֲעשֵׂה מִדִּ בְֵרי סוֹפְִרים;‬
‫זמני הקריאה‬ ‫וְהַדְּ בִָרים יְדוּעִים שֶׁהִיא תַּ ָקּנ ַת נְבִיאִים‪ .‬וְהַכֹּל ַחיָּבִין ִבּקְִרי ָאתָהּ‪:‬‬
‫ד אֵי ז ֶה הוּא זְמַן קְִרי ָאתָהּ? ז ְ ַמנּ ִים הְַרבֵּה תִּקְּנוּ לָהּ‪ ,‬שֶׁנּ ֶ ֱאמַר‪:‬‬ ‫טנּ ִים‬‫ֲאנָשִׁים וְנָשִׁים וְגִֵרים וַ ֲעבָדִ ים ְמשֻׁ ְחָרִרין‪ .‬וּ ְמ ַחנְּכִין אֶת ַה ְקּ ַ‬
‫" ִבּז ְ ַמנּ ֵיהֶם" )אסתר ט‪,‬לא(‪ .‬וְאֵלּוּ הֵם ז ְ ַמנּ ֵי קְִרי ָאתָהּ‪ :‬כָּל מְדִ ינ ָה‬ ‫טּלִין עֲבוֹדָ תָם וּ ָבאִין‬ ‫לִקְרוֹתָהּ‪ .‬וַ ֲא ִפלּוּ כֹּ ֲהנ ִים ַבּעֲבוֹדָ תָם ְמ ַב ְ‬
‫שֶׁ ָהיְתָה ֻמ ֶקּפֶת חוֹמָה ִבּימֵי יְהוֹשֻׁ ַע בִּן נוּן‪ ,‬בֵּין ָבּאֶָרץ בֵּין בְּחוּצָה‬ ‫טּלִים תַּלְמוּד תּוָֹרה לְ ִמקְָרא ְמגִלָּה;‬ ‫לִשְׁמֹ ַע ִמקְָרא ְמגִלָּה‪ .‬וְכֵן ְמ ַב ְ‬
‫שׁאֵין לָהּ ַעכְשָׁו חוֹמָה ‪ -‬קוִֹרין ַבּ ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר‬ ‫לָאֶָרץ‪ ,‬אַף עַל פִּי ֶ‬ ‫קַל וָחֹ ֶמר לִשְׁאָר ִמצְווֹת שֶׁלַּתּוָֹרה‪ ,‬כֻּלָּן נ ִדְ חִין ִמ ְפּנ ֵי ִמקְָרא‬
‫לַאֲדָ ר; וּמְדִ ינ ָה זוֹ הִיא ַהנִּקְֵראת 'כְַּר‪ .'‬וְכָל מְדִ ינ ָה שֶֹּׁלא ָה ְיתָה‬ ‫ְמגִלָּה‪ .‬וְאֵין לְ‪ ‬דָּ בָר שֶׁנּ ִדְ ֶחה ִמקְָרא ְמגִלָּה ִמ ָפּנ ָיו‪ ,‬חוּץ ִממֵּת‬
‫ֻמ ֶקּפֶת חוֹמָה בִּימוֹת יְהוֹשֻׁ ַע‪ ,‬אַף עַל פִּי שֶׁהִיא ֻמ ֶקּפֶת ַעתָּה ‪-‬‬ ‫שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְִרין‪ ,‬שֶׁהַפּוֹגֵ ַע בּוֹ קוֹבְרוֹ תְּ ִחלָּה וְ ַאחַר כָּ‪ ‬קוֵֹרא‪.‬‬
‫קוְֹראִין ְבּ ַאְר ָבּעָה ָעשָׂר; וּמְדִ ינ ָה זוֹ הִיא ַהנִּקְֵראת 'עִיר'‪.‬‬
‫ב ֶאחָד הַקּוֵֹרא וְ ֶאחָד הַשּׁוֹ ֵמ ַע מִן הַקּוֵֹרא יָצָא יְדֵ י חוֹבָתוֹ; וְהוּא‬
‫ה שׁוּשַׁן ַהבִּיָרה ‪ -‬אַף עַל פִּי שֶֹּׁלא ָהיְתָה ֻמ ֶקּפֶת חוֹמָה בִּימֵי‬ ‫שֶׁיִּשְׁמַע ִממִּי שֶׁהוּא ַחיָּב ִבּקְִרי ָאתָהּ‪ .‬לְפִיכָ‪ ,‬אִם ָהיָה הַקּוֵֹרא‬
‫יְהוֹשֻׁ ַע‪ ,‬קוְֹראִין ַבּ ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר‪ ,‬שֶׁבָּהּ ָהיָה ַהנּ ֵס‪ ,‬שֶׁנּ ֶ ֱאמַר‪" :‬וְנוֹ ַח‬ ‫טן אוֹ שׁוֹטֶה ‪ -‬הַשּׁוֹ ֵמ ַע ִממֶּנּוּ ֹלא יָצָא‪.‬‬ ‫ָק ָ‬
‫ַבּ ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר בּוֹ" )שם ט‪,‬יח(‪ .‬וְלָמָּה תָּלוּ הַדָּ בָר בִּימֵי יְהוֹשֻׁ ַע? כְּדֵ י‬
‫ג ִמ ְצוָה לִקְרוֹת אֶת כֻּלָּהּ‪ .‬וּ ִמ ְצוָה לִקְרוֹתָהּ ַבּלַּיְלָה וּבַיּוֹם‪ .‬וְכָל‬
‫לַחֲֹלק כָּבוֹד לְאֶֶרץ יִשְָׂראֵל‪ ,‬שֶׁ ָהיְתָה חֲֵרבָה בְּאוֹתוֹ ַהזְּמַן‪ ,‬כְּדֵ י‬
‫ַהלַּיְלָה ָכּשֵׁר לִקְִריאַת ַהלַּיְלָה‪ ,‬וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְִריאַת הַיּוֹם‪.‬‬
‫שֶׁיִּהְיוּ קוְֹראִין כִּ ְבנ ֵי שׁוּשָׁן‪ ,‬וְיֵ ָחשְׁבוּ כְּאִלּוּ הֵם כְַּרכִּין ֻמ ָקּפִין‪ ,‬אַף‬
‫וּ ְמבֵָר‪ֹ ‬קדֶ ם קְִרי ָאתָהּ ַבּלַּיְלָה שָׁלשׁ בְָּרכוֹת‪" :‬בָּרוּ‪ַ ‬אתָּה יי‬
‫עַל פִּי שֶׁהֵם ַעתָּה חֲֵרבִין‪ ,‬הוֹאִיל וְהָיוּ ֻמ ָקּפִין בִּימֵי יְהוֹשֻׁ ַע‪,‬‬
‫ְאינָן ִמן ַה ִמּנְ יָן ‪ -‬אינן ממניין תרי"ג‬ ‫סוֹפ ִרים ‪ -‬מתקנת חכמים‪ ,‬מדרבנן‪ .‬ו ֵ‬ ‫ִמ ִדּ ְב ֵרי ְ‬
‫וְיִ ְהיֶה זִכָּרוֹן לְאֶֶרץ יִשְָׂראֵל ְבּנ ֵס ז ֶה‪.‬‬ ‫מצוות אלא מתקנת חכמים‪ .‬טעם קריאת המגילה בפורים‪" :‬שהנביאים עם בית‬
‫דין תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה‪ ,‬כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך‬
‫ו ְבּנ ֵי ַהכְּפִָרים שֶׁאֵינ ָם ִמתְ ַק ְבּצִים ְבּ ָבתֵּי כְּנֵסִיּוֹת ֶאלָּא ְבּשֵׁנ ִי‬ ‫הוא ותשועות שעשה לנו‪ ,‬והיה קרוב לשווענו‪ ,‬כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע‬
‫לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה‪' :‬ומי גוי גדול אשר לו אלוהים‬
‫וּ ַב ֲחמִישִׁי ‪ -‬תִּקְּנוּ לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ ַמקְדִּ ימִין וְקוְֹראִים בְּיוֹם ַהכְּנ ִיסָה‪.‬‬ ‫קרובים אליו'‪ .‬ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים‪ ,‬בין עשה‬
‫כֵּיצַד? אִם חָל אְַר ָבּעָה ָעשָׂר לִהְיוֹת ְבּשֵׁנ ִי אוֹ ַבּ ֲחמִישִׁי ‪ -‬קוְֹראִין‬ ‫ובין לא תעשה" )הקדמה‪ ,‬סוף מניין המצוות(‪ .‬וכמו מגילה‪ ,‬כן עניינו של חנוכה‪.‬‬
‫יאים ‪ -‬המילה 'נביא' כוללת גם אנשים הקרובים להיות נביאים‪ .‬המגילה‬ ‫א( נְ ִב ִ‬
‫בּוֹ בַּיּוֹם; וְאִם חָל לִהְיוֹת בְּיוֹם ַאחֵר חוּץ ִמשֵּׁנ ִי וַ ֲחמִישִׁי ‪-‬‬ ‫שׁ ְח ָר ִרין ‪ -‬עבד כנעני שנטבל לשם‬ ‫ֲב ִדים ְמ ֻ‬
‫נאמרה ברוח הקודש )מו"נ ב‪,‬מה(‪ .‬ע ָ‬
‫עבדות ונשתחרר‪ ,‬טובל ודינו כישראל לכל דבר )איסורי ביאה יב‪,‬יז; יג‪,‬יב(‪ַ .‬ה ְקּ ַטנִּ ים‬
‫הוֹשׁ ַע‬
‫ימי יְ ֻ‬
‫ְהנִּ ְפ ָרע ָלנוּ ִמ ָצּ ֵרינוּ ‪ -‬המשלם לאויבנו כגמולם‪ .‬ד( ְמ ִדינָה ‪ -‬עיר‪ִ .‬בּ ֵ‬
‫ג( ו ַ‬ ‫‪ -‬הבן פחות מבן ‪ ,13‬והבת פחות מ‪ ,12-‬שהם חייבים בקריאת המגילה מדין‬
‫וּשׁן ‪ -‬הייתה מוקפת חומה בזמן התרחשות‬ ‫ִבּן נוּן ‪ -‬בזמן כיבוש הארץ‪ .‬ה( שׁ ָ‬ ‫קוֹב ִרין ‪ -‬שאין‬ ‫ֲבוֹד ָתם ‪ -‬בבית המקדש‪ֵ .‬מת ֶשׁ ֵאין לוֹ ְ‬ ‫ֹהנִ ים ַבּע ָ‬
‫חינוך )נחלות יא‪,‬י(‪ .‬כּ ֲ‬
‫ישׁי ‪ -‬הם ימי הכניסה )=ההתכנסות(‬ ‫וּב ֲח ִמ ִ‬
‫המאורעות הנזכרים במגילה‪ .‬ו( ְבּ ֵשׁנִ י ַ‬ ‫ֵע בּוֹ ‪ -‬מי שהמת מזדמן לפניו‪.‬‬ ‫מי שיקבור אותו‪ ,‬והוא הקרוי 'מת מצוה'‪ֶ .‬שׁ ַהפּוֹג ַ‬
‫לשמיעת הקריאה בספר תורה )פה"מ מגילה א‪,‬א; תפילה יב‪,‬א(‪.‬‬ ‫שׁוֹטה ‪ -‬חסר דעת‪.‬‬‫ב( וְהוּא ‪ -‬בתנאי‪ֶ .‬‬
‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק א‬ ‫‪280‬‬ ‫‪279‬‬ ‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק א‬
‫אִם אֵין בֵּינ ֵיהֶם יָתֵר עַל ַאלְ ַפּיִם ַאמָּה ‪ -‬הֲֵרי ז ֶה כִּכְַר‪ ,‬וְקוְֹראִין‬ ‫ַמקְדִּ ימִין וְקוְֹראִין ְבּשֵׁנ ִי אוֹ ַבּ ֲחמִישִׁי ַהסָּמוּ‪ ‬לְאְַר ָבּ ָעה ָעשָׂר‪.‬‬
‫ַבּ ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר‪.‬‬ ‫ז כֵּיצַד? חָל אְַר ָבּעָה ָעשָׂר לִהְיוֹת ְבּ ֶאחָד ַבּשַּׁבָּת ‪ַ -‬מקְדִּ ימִין‬
‫יא עִיר שֶׁהִיא ָספֵק‪ ,‬וְאֵין יָדוּ ַע אִם ָהיְתָה ֻמ ֶקּפֶת חוֹמָה בִּימוֹת‬ ‫שׁלִישִׁי ‪-‬‬ ‫וְקוְֹראִין ַבּ ֲחמִישִׁי‪ ,‬שֶׁהוּא יוֹם ַא ַחד ָעשָׂר; חָל לִהְיוֹת ִבּ ְ‬
‫יְהוֹשֻׁ ַע בִּן נוּן אוֹ ַאחַר כֵּן ֻה ְקּפָה ‪ -‬קוְֹראִין ִבּשְׁנ ֵי ַה ָיּמִים‪ ,‬שֶׁהֵם‬ ‫קוְֹראִין ְבּשֵׁנ ִי‪ ,‬שֶׁהוּא יוֹם שְׁלשָׁה ָעשָׂר; חָל לִהְיוֹת ִבְּרבִיעִי ‪-‬‬
‫אְַר ָבּעָה ָעשָׂר וַ ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר‪ ,‬וּ ְבלֵילֵי ֶהן‪ .‬וּ ְמבְָרכִין עַל קְִרי ָאתָהּ‬ ‫קוְֹר ִאין ְבּשֵׁנ ִי‪ ,‬שֶׁהוּא יוֹם שְׁנ ֵים ָעשָׂר‪ .‬וְכָל אֵלּוּ שֶׁ ַמּקְדִּ ימִין‬
‫ְבּאְַר ָבּעָה ָעשָׂר ִבּלְבַד‪ ,‬הוֹאִיל וְהוּא זְמַן קְִרי ָאתָהּ לְ ֹרב הָעוֹלָם‪.‬‬ ‫וְקוְֹראִין קֹדֶ ם אְַר ָבּעָה ָעשָׂר ‪ -‬אֵין קוְֹראִין אוֹתָהּ ְבּפָחוּת‬
‫יב קְָראוּ אֶת ַה ְמּגִלָּה ַבּאֲדָ ר‪ ,‬וְ ַאחַר כָּ‪ִ ‬עבְּרוּ בֵּית דִּ ין אֶת ַהשָּׁנ ָה‬ ‫ֵמ ֲעשָָׂרה‪.‬‬
‫‪ -‬חוֹז ְִרין וְקוְֹראִין אוֹתָהּ ַבּאֲדָ ר ַהשֵּׁנ ִי ִבּז ְ ַמנּ ָהּ‪.‬‬ ‫שׁאֵין נִכְנָסִין בּוֹ ְבּשֵׁנ ִי וּ ַב ֲחמִישִׁי ‪ -‬אֵין קוְֹראִין אוֹתָהּ‬ ‫ח כְּפָר ֶ‬
‫הקריאה בשבת‬ ‫ֶאלָּא ְבּאְַר ָבּעָה ָעשָׂר‪ .‬וְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ ֲעשָָׂרה ַבּ ְטלָנ ִין קְבוּעִין‬
‫יג אֵין קוְֹראִין אֶת ַה ְמּגִלָּה ַבּשַּׁבָּת‪ ,‬גְּז ֵָרה שֶׁמָּא יִ ְטּלֶנּ ָה ְבּיָדוֹ‬ ‫ְבּבֵית ַהכְּנֶסֶת לְצְָרכֵי צִבּוּר ‪ -‬הֲֵרי הִיא כִּכְ ָפר‪ ,‬וּ ַמקְדִּ ימִין‬
‫וְיֵלֵ‪ֵ ‬אצֶל מִי שֶׁהוּא ָבּקִי לִקְרוֹתָהּ‪ ,‬וְיַ ֲעבִיֶרנּ ָה אְַרבַּע אַמּוֹת‬ ‫וְקוְֹראִין בְּיוֹם ַהכְּנ ִיסָה‪ .‬וְאִם אֵין ָבּעִיר ֲעשָָׂרה ְבּנ ֵי אָדָ ם ‪ -‬תַּ ָקּנ ָתוֹ‬
‫ַכּל ַחיָּבִים ִבּקְִרי ָאתָהּ‪ ,‬וְאֵין הַכֹּל ְבּקִיאִין‬ ‫בְִּרשׁוּת הַָרבִּים; שֶׁה ֹ‬ ‫ַקלְ ָקלָתוֹ‪ ,‬וַהֲֵרי הֵם כְּ ַאנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה‪ ,‬וְאֵין קוְֹראִין ֶאלָּא‬
‫ִבּקְִרי ָאתָהּ‪ .‬לְפִיכָ‪ ,‬אִם חָל זְמַן קְִרי ָאתָהּ ַבּשַּׁ ָבּת ‪ַ -‬מקְדִּ ימִין‬ ‫ְבּאְַר ָבּעָה ָעשָׂר‪.‬‬
‫וְקוְֹראִין אוֹתָהּ קֹדֶ ם ַהשַּׁבָּת‪ ,‬וְשׁוֹ ֲאלִין וְדוְֹרשִׁין ְבּ ִהלְכוֹת פּוִּרים‬
‫ט ַבּמֶּה דְּ בִָרים אֲמוִּרים שֶׁ ַמּקְדִּ ימִין וְקוְֹראִין בְּיוֹם ַהכְּנ ִיסָה?‬
‫בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת‪ ,‬כְּדֵ י לְ ַהזְכִּיר שֶׁהוּא פּוִּרים‪.‬‬
‫ִבּז ְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְ ִישְָׂראֵל ַמלְכוּת‪ֲ .‬אבָל ַבּזְּמַן ַהזּ ֶה אֵין קוְֹראִין‬
‫יד כֵּיצַד? יוֹם אְַר ָבּעָה ָעשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת ַבּשַּׁבָּת ‪ְ -‬בּנ ֵי ֲעיָרוֹת‬ ‫אוֹתָהּ ֶאלָּא ִבּז ְ ַמנּ ָהּ‪ ,‬שֶׁהוּא יוֹם אְַר ָבּעָה ָעשָׂר וְיוֹם ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר‪:‬‬
‫ַמקְדִּ ימִין וְקוְֹראִין ְבּעֶֶרב שַׁבָּת‪ ,‬וּ ְבנ ֵי כְַּרכִּים קוְֹראִים ִבּז ְ ַמנּ ָם‬ ‫ְבּנ ֵי כְּפִָרים וּ ְבנ ֵי ֲעיָרוֹת קוְֹראִין ְבּאְַר ָבּעָה ָעשָׂר‪ ,‬וּ ְבנ ֵי כְַּרכִּין‬
‫ְבּ ֶאחָד ַבּשַּׁבָּת‪ .‬חָל יוֹם ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר לִהְיוֹת ַבּשַּׁבָּת ‪ְ -‬בּנ ֵי כְַּרכִּים‬ ‫קוְֹראִין ַבּ ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר‪.‬‬
‫ַמקְדִּ ימִין וְקוְֹראִין ְבּעֶֶרב שַׁבָּת‪ ,‬שֶׁהוּא יוֹם אְַר ָבּעָה ָעשָׂר‪ ,‬וּ ְבנ ֵי‬
‫י בֶּן עִיר שֶׁ ָהלַ‪ ‬לַ ְכַּר‪ ,‬וּבֶן כְַּר‪ ‬שֶׁ ָהלַ‪ ‬לָעִיר‪ :‬אִם ָהיְתָה דַּ עְתּוֹ‬
‫ֲעיָרוֹת קוְֹראִין בּוֹ בַּיּוֹם‪ ,‬שֶׁהוּא ז ְ ַמנּ ָם‪ ,‬וְנ ִ ְמצְאוּ הַכֹּל קוְֹראִין‬
‫לַ ֲח ֹזר ִלמְקוֹמוֹ ִבּזְמַן קְִריאָה‪ ,‬וְנִתְ ַעכֵּב וְֹלא ָחז ַר ‪ -‬קוֵֹרא כִּמְקוֹמוֹ;‬
‫ְבּאְַר ָבּעָה ָעשָׂר‪.‬‬
‫וְאִם ֹלא ָהיָה בְּדַ ְעתּוֹ לַ ֲחזֹר ֶאלָּא ַאחַר זְמַן ַהקְִּריאָה ‪ -‬קוֵֹרא עִם‬
‫ַאנְשֵׁי ַהמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם‪ .‬וּכְַר‪ ‬וְכָל ַהסָּמוּ‪ ‬לוֹ וְכָל ַהנּ ְִראֶה עִמּוֹ‪,‬‬
‫ּ ֶפ ֶרק ׁ ֵשנִ י‬ ‫הקריאה והמגילה;‬
‫מצוות היום‬ ‫ָסין ‪ -‬שאין מתכנסים‪ַ .‬בּ ְט ָלנִ ין ‪ -‬מצאנו בדברי רבנו שני פירושים‬ ‫ח( ֶשׁ ֵאין נִ ְכנ ִ‬
‫המגילה ‪ -‬קריאתה וכשרותה‬ ‫למושג זה‪ :‬א( אנשים המוכנים להיבטל ממלאכתם ולעסוק בצורכי ציבור בבית‬
‫הכנסת )שו"ת קכג(‪ .‬ב( אנשים שאינם עוסקים במלאכה כלל אלא בצורכי הציבור‪,‬‬
‫א הַקּוֵֹרא אֶת ַה ְמּגִלָּה ְל ַמפְֵר ַע ‪ֹ -‬לא יָצָא‪ .‬קָָרא‪ ,‬וְשָׁכַח פָּסוּק‬ ‫כגון קריאה בתורה ולימוד בבית הכנסת )פה"מ‪ :‬מגילה א‪,‬ג; סנהדרין א‪,‬ו(‪ַ .‬תּ ָקּנָתוֹ‬
‫ַק ְל ָק ָלתוֹ ‪ -‬תקנתו שיהא נידון ככפר גורמת לקלקלתו‪ ,‬שהרי אין מקדימין בפחות‬
‫ֶאחָד‪ ,‬וְקָָרא פָּסוּק שֵׁנ ִי לוֹ‪ ,‬וְ ָחז ַר וְקָָרא פָּסוּק שֶׁשָּׁכַח‪ ,‬וְ ָחז ַר וְקָָרא‬ ‫מעשרה )הלכה ז(‪ .‬ט( ַמ ְלכוּת ‪ -‬שלטון שיש לו יכולת לכוף על קיום המצוות‬
‫בשלמות )פה"מ מגילה א‪,‬א(‪ .‬והיום "אין בנו כוח להעמיד משפטי הדת על תילם"‬
‫אַמּה ‪ -‬כקילומטר‪ .‬יב( ִע ְבּרוּ‪ֶ ...‬את ַה ָשּׁנָה ‪ -‬הוסיפו לשנה אדר שני‪ .‬יג( ָבּ ִקי‬
‫אַל ַפּיִ ם ָ‬
‫ְ‬ ‫)סנהדרין כא‪,‬ה(‪ .‬י( ַדּ ְעתּוֹ ַל ֲחזֹר ִל ְמקוֹמוֹ ִבּזְ ַמן ְק ִריאָה ‪ -‬של רוב העולם‪ ,‬שהוא בצאת‬
‫אַר ַבּע אַמּוֹת ִבּ ְרשׁוּת ָה ַר ִבּים ‪-‬‬
‫ירנָּה ְ‬‫ֲב ֶ‬‫רוֹתהּ ‪ -‬יודע לקרוא אותה היטב‪ .‬וְ ַיע ִ‬‫ִל ְק ָ‬ ‫הכוכבים של ליל ארבעה עשר )פה"מ מגילה ב‪,‬ג(‪ ,‬והיא השעה הקובעת את מעמדו‬
‫דוֹר ִשׁין ‪ -‬הרב משיב לשאלות‬ ‫וְשׁוֹא ִלין ְו ְ‬
‫ֲ‬ ‫שהוא אסור מן התורה )שבת יב‪,‬ח(‪.‬‬ ‫של האדם לעניין קריאת המגילה‪ ,‬בין שהוא במקום פרוז בין שהוא במקום‬
‫הציבור ומלמד את הלכות הפורים‪.‬‬ ‫מוּך לוֹ ‪ -‬הקרוב אליו‪ ,‬אף אם אינו נראה‪ ,‬כגון יישוב הנמצא‬ ‫מוקף )ק'‪ ,‬י'(‪ַ .‬ה ָסּ ְ‬
‫א( ְל ַמ ְפ ֵר ַע ‪ -‬בהיפוך סדר הפסוקים‪ ,‬כגון שקורא פסוק ואחר כך קורא את‬ ‫בגיא‪ַ .‬הנִּ ְר ֶאה ִעמּוֹ ‪ -‬שהעומד במרחק כקילומטר ממנו )ק'( רואה את המקום‬
‫הפסוק שלפניו )פה"מ ברכות ב‪,‬ג(‪ָ .‬פּסוּק ֵשׁ ִני לוֹ ‪ -‬הפסוק הבא אחריו‪.‬‬ ‫הסמוך לכרך כשייך לכרך‪ ,‬אף אם אינו סמוך לו‪.‬‬
‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ב‬ ‫‪282‬‬ ‫‪281‬‬ ‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ב‬
‫נ ְִרדַּ ם ְבּשֵׁנ ָה‪ ,‬יָצָא‪.‬‬ ‫פָּסוּק שְׁלִישִׁי ‪ֹ -‬לא יָצָא‪ִ ,‬מ ְפּנ ֵי שֶׁקָָּרא פָּסוּק ֶאחָד לְ ַמפְֵר ַע‪ֶ .‬אלָּא‬
‫ו ַבּמֶּה דְּ בִָרים אֲמוִּרים שֶׁ ַה ְמּכַוֵּן לִבּוֹ ִבּכְתִי ָבתָהּ יָצָא? ְבּשֶׁנּ ִתְכַּוֵּן‬ ‫שׁשָּׁכַח‪ ,‬וְקוֵֹרא עַל ַהסֵּדֶ ר‪.‬‬
‫כֵּיצַד עוֹשֶׂה? ַמתְחִיל ִמפָּסוּק שֵׁנ ִי ֶ‬
‫לָצֵאת ַבּ ְקִּריאָה שֶׁקָָּרא ַבּ ֵסּפֶר שֶׁ ַמּ ְעתִּיק ִממֶּנּוּ ְבּשָׁעָה שֶׁהוּא‬ ‫ב ָמצָא צִבּוּר שֶׁקְָּראוּ ֶח ְציָהּ‪ֹ ,‬לא יֹאמַר‪ֶ :‬אקְָרא ֵחצִי ָה ַאחֲרוֹן עִם‬
‫כּוֹתֵב‪ֲ .‬אבָל אִם נִתְכַּוֵּן לָצֵאת ִבּקְִריאַת זוֹ שֶׁכּוֹתֵב ‪ֹ -‬לא ָיצָא‪,‬‬ ‫ַהצִּבּוּר וְ ֶא ֱחזֹר וְ ֶאקְָרא ֵחצִי ִראשׁוֹן‪ ,‬שֶׁזּ ֶה קוֵֹרא לְ ַמפְֵר ַע; ֶאלָּא‬
‫שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵ י חוֹבָתוֹ ֶאלָּא ִבּקְִרי ָאתָהּ ִמ ֵסּפֶר שֶׁ ֻכּלָּהּ כְּתוּבָה בּוֹ‬ ‫קוֵֹרא ִמתְּ ִחלָּה וְעַד סוֹף עַל ַהסֵּדֶ ר‪ .‬קָָרא וְשָׁהָה ְמעַט וְ ָחז ַר ְוקָָרא‬
‫ִבּשְׁעַת קְִריאָה‪.‬‬ ‫מר אֶת כֻּלָּהּ‪ ,‬הוֹאִיל וְקָָרא עַל‬ ‫‪ -‬אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה כְּדֵ י לִגְ ֹ‬
‫ז הַקּוֵֹרא אֶת ַה ְמּגִלָּה‪ ,‬וְ ָ‬
‫טעָה ִבּקְִרי ָאתָהּ וְקָָרא קְִריאָה ְמשֻׁ ֶבּשֶׁת ‪-‬‬ ‫ַהסֵּדֶ ר‪ ,‬יָצָא‪.‬‬
‫יָצָא‪ ,‬לְפִי שֶׁאֵין מְדַ קְדְּ קִין ִבּקְִרי ָאתָהּ‪ְ .‬קָר ָאהּ עוֹמֵד אוֹ יוֹשֵׁב ‪-‬‬ ‫ג הַקּוֵֹרא אֶת ַה ְמּגִלָּה עַל פֶּה ‪ֹ -‬לא יָצָא יְדֵ י חוֹבָתוֹ‪ .‬הַלּוֹעֵז‬
‫יָצָא‪ ,‬וַ ֲאפִלּוּ ַבּצִּבּוּר; ֲאבָל ֹלא יִקְָרא ַבּ ִצּבּוּר יוֹשֵׁב לְכַתְּ ִחלָּה‪,‬‬ ‫שֶׁשָּׁמַע אֶת ַה ְמּגִלָּה ַהכְּתוּבָה ִבּלְשׁוֹן הַקֹּדֶ שׁ וּ ִבכְתָב ה ֹ‬
‫ַקּדֶ שׁ ‪ -‬אַף‬
‫ִמ ְפּנ ֵי כְּבוֹד צִבּוּר‪ .‬קְָראוּ ָה שְׁנַיִם‪ֲ ,‬אפִלּוּ ֲעשָָׂרה כְּ ֶא ָחד ‪ -‬יָצְאוּ‬ ‫עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵ ַע מַה הֵן אוֹמְִרין‪ ,‬יָצָא יְדֵ י חוֹבָתוֹ‪ .‬וְכֵן אִם‬
‫הַקּוְֹראִים וְהַשּׁוֹ ְמעִים מִן הַקּוְֹראִים‪ .‬וְקוֵֹרא אוֹתָהּ גָּדוֹל עִם‬ ‫ָהיְתָה כְּתוּבָה יְוָנ ִית וּשְׁ ָמעָהּ ‪ -‬יָצָא‪ ,‬אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ ַמכִּיר‪,‬‬
‫ַה ָקּטָן‪ ,‬וַ ֲא ִפלּוּ ַבּ ִצּבּוּר‪.‬‬ ‫וַ ֲאפִלּוּ ָהיָה הַשּׁוֹ ֵמ ַע ִעבְִרי‬
‫ח אֵין קוְֹראִין ַבּצִּבּוּר ִבּ ְמגִלָּה ַהכְּתוּבָה בֵּין ַהכְּתוּבִים‪ ,‬וְאִם קָָרא‬ ‫ד ָהיְתָה כְּתוּבָה תְַּרגּוּם‪ ,‬אוֹ ְבּלָשׁוֹן ַאחֶֶרת ִמלְּשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים ‪-‬‬
‫‪ֹ -‬לא יָצָא‪ֶ ,‬אלָּא אִם כֵּן ָהיְתָה יְתֵָרה עַל שְׁאָר ַהיְִּריעוֹת אוֹ‬ ‫ֹלא יָצָא יְדֵ י חוֹבָתוֹ ִבּקְִרי ָאתָהּ ֶאלָּא ַה ַמּכִּיר אוֹתָהּ לָשׁוֹן ִבּלְבַד;‬
‫ֲחסֵָרה‪ ,‬כְּדֵ י שֶׁיִּ ְהיֶה לָהּ ֶהכֵּר‪ֲ .‬אבָל יָחִיד קוֵֹרא בָּהּ‪ ,‬וַ ֲא ִפלּוּ אֵינ ָהּ‬ ‫וְהוּא שֶׁתִּ ְהיֶה כְּתוּבָה ִבּכְתַב אוֹתָהּ לָשׁוֹן‪ֲ .‬אבָל אִם ָהיְתָה כְּתוּבָה‬
‫ֲחסֵָרה וְֹלא יְתֵָרה‪ ,‬וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵ י חוֹבָתוֹ‪.‬‬ ‫ִבּכְתָב ִעבְִרי‪ ,‬וּקְָראָהּ אֲָרמִית לָאֲַרמִּי ‪ֹ -‬לא יָצָא‪ ,‬שֶׁנּ ִ ְמצָא ז ֶה‬
‫ט אֵין כּוֹתְבִין אֶת ַה ְמּגִלָּה ֶאלָּא ַבּדְּ יוֹ עַל ַהגְּוִיל אוֹ עַל ַה ְקּלָף‪,‬‬ ‫קוֵֹרא עַל פֶּה‪ ,‬וְכֵיוָן שֶֹּׁלא יָצָא הַקּוֵֹרא יְדֵ י חוֹ ָבתוֹ‪ֹ ,‬לא יָצָא‬
‫כְּ ֵספֶר תּוָֹרה‪ .‬וְאִם כְּתָבָהּ ְבּמֵי ַע ְפ ָצא וְ ַקלְ ַקנ ְתּוֹס ‪ -‬כְּשֵָׁרה‪ .‬כְּתָבָהּ‬ ‫הַשּׁוֹ ֵמ ַע ִממֶּנּוּ‪.‬‬
‫ִבּשְׁאָר מִינ ֵי ִצבְעוֹנ ִין ‪ -‬פְּסוּלָה‪ .‬וּצְִריכָה שְִׂרטוּט‪ ,‬כַּתּוָֹרה ַע ְצמָהּ‪.‬‬ ‫ה הַקּוֵֹרא אֶת ַה ְמּגִלָּה בְֹּלא כַּוָּנ ָה ‪ֹ -‬לא יָצָא‪ .‬כֵּיצַד? ָהיָה כּוֹתְ ָבהּ‬
‫"ששומע מי שמדבר ועונה לקורא לו" )פה"מ פסחים י‪,‬ח(‪ ,‬אך אינו מסוגל להשיב על‬ ‫אוֹ דּוְֹרשָׁהּ אוֹ ַמגִּיהָהּ‪ :‬אִם כִּוֵּן לִבּוֹ לָצֵאת ִבּקְִריאָה זוֹ ‪ -‬יָצָא;‬
‫שאלה המצריכה ריכוז של המחשבה‪ ,‬ואם מזכירים לו את התשובה‪ ,‬הוא נזכר‬ ‫וְאִם ֹלא כִּוֵּן לִבּוֹ ‪ֹ -‬לא יָצָא‪ .‬קָָרא וְהוּא ִמתְנ ַ ְמנ ֵם ‪ -‬הוֹאִיל וְֹלא‬
‫כּוֹתב ‪-‬‬
‫בה )בבלי מגילה יח‪,‬ב(‪ .‬ו( ַבּ ֵסּ ֶפר ֶשׁ ַמּ ְע ִתּיק ִמ ֶמּנּוּ ‪ -‬הכתוב כהלכתו‪ .‬זוֹ ֶשׁ ֵ‬
‫יאָתהּ ‪ -‬נחלקו המפרשים אם‬ ‫המגילה שהוא כותב עתה‪ .‬ז( ֶשׁ ֵאין ְמ ַד ְק ְדּ ִקין ִבּ ְק ִר ָ‬ ‫לוֹעז ‪ -‬דובר שפה זרה‪ְ .‬לשׁוֹן ַהקּ ֶֹדשׁ ‪ -‬קריאה עברית‪ְ .‬כּ ָתב‬ ‫ב( ָשׁ ָהה ‪ -‬המתין‪ .‬ג( ֵ‬
‫תוּבה‬
‫מדובר גם בטעויות שיש בהן שינוי משמעות‪ְ .‬כּ ֶא ָחד ‪ -‬ביחד‪ .‬ח( ִבּ ְמ ִג ָלּה ַה ְכּ ָ‬ ‫ַהקּ ֶֹדשׁ ‪ -‬כתב באותיות עבריות ככתב ביאור זה‪ ,‬הנקרא 'כתב אשורי'‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫תוּבים ‪ -‬כגון שכתובים עמה מגילת רות וקוהלת ושאר ספרי כתובים‪.‬‬ ‫ֵבּין ַה ְכּ ִ‬ ‫תוּבה יְ וָנִ ית ‪-‬בכתב‬
‫המילה '‪ 'sefer‬בכתב לטיני בלשון עברית )קרא‪ :‬ספר(‪ָ .‬היְ ָתה ְכּ ָ‬
‫ָהיְ ָתה יְ ֵת ָרה ‪ -‬המגילה שבין הכתובים גדולה יותר‪ֲ .‬ח ֵס ָרה ‪ -‬יריעותיה קצרות‬ ‫ובלשון‪ .‬בתחילה התירו לכתוב ביוונית בדומה לכתב הקודש‪ ,‬משום שנתפרסם‬
‫יותר‪ֶ .‬ה ֵכּר ‪ -‬שיהא ניכר עתה שמדובר בקריאה מיוחדת לצורך פרסום הנס‪.‬‬ ‫אצלם התנ"ך שתורגם ליוונית בתרגום השבעים‪ ,‬ולשון זו נעשתה כלשונם‪ ,‬ואף‬
‫ט( ַה ְגּוִיל ‪ -‬שלושה עורות הן‪ :‬גויל‪ ,‬קלף ודוכסוסטוס‪ .‬עור מעובד נקרא 'גויל'‪,‬‬ ‫הייתה לשון זו חשובה בעיניהם )פה"מ מגילה ב‪,‬א(‪ .‬וכעת כותבים ספרי תורה רק‬
‫אך אפשר להפריד את הגויל לשני עורות‪ :‬החלק שמול השׂער נקרא 'דוכסוסטוס'‬ ‫בכתב אשורי מפני ש"כבר נשתקע יווני מן העולם‪ ,‬ונשתבש ואבד" )תפילין א‪,‬יט(‪.‬‬
‫והחלק שמול הבשר נקרא 'קלף' )תפילין א‪,‬ו‪-‬ז(‪ֵ .‬מי ַע ְפ ָצא ‪ -‬העפץ הוא גידול שנוצר‬ ‫אוֹתהּ ָלשׁוֹן ‪-‬‬
‫תוּבה ִבּ ְכ ָתב ָ‬
‫ד( ַתּ ְרגּוּם ‪ -‬ארמית‪ִ .‬מ ְלּשׁוֹנוֹת ַהגּוֹיִ ים ‪ -‬שפות זרות‪ְ .‬כּ ָ‬
‫בצמחים שונים כתגובה לעקיצות של חרקים‪ .‬העפצים מתפתחים על עצי אלון‬ ‫שתהא כתובה בלשון שהוא הוגה‪ ,‬אף אם היא כתובה באותיות של לשון אחרת‪,‬‬
‫)‪ (Quercus‬וצורתם ככדור‪ .‬לאחר כתישתם והשרייתם במים )מי עפצא( הם‬ ‫כגון שקרא ערבית הכתובה באותיות עבריות ‪ -‬יצא‪ .‬ובלבד שלא יקרא את‬
‫משמשים לייצור דיו שחור‪ ,‬לעיבוד עור ועוד‪ַ .‬ק ְל ַקנְ תּוֹס ‪ -‬גפרת הברזל‪FeSO4 ,‬‬ ‫המגילה על פה )כס"מ‪ ,‬ק'(‪ .‬לכן יש מי שהוגים‪ַ :‬בּ ְכּ ָתב‪ .‬פירוש אחר‪ :‬שיהא הכתב‬
‫)שו"ת קלו(‪ ,‬אך ייתכן שהכוונה לגפרת הנחושת ‪ .CuSO4‬מקלקנתוס המושרה במי‬ ‫בשפה שהמגילה כתובה בה )י'(‪ְ .‬כּ ָתב ִע ְב ִרי ‪ -‬הכתב העברי העתיק )שאר אבות‬
‫עפצא‪ ,‬ניתן לייצר צבע שחור עמיד )שבת ט‪,‬יד(‪ִ .‬בּ ְשׁאָר ִמינֵי ִצ ְבעוֹנִ ין ‪ -‬בצבעים‬ ‫דּוֹר ָשׁהּ‬
‫וּק ָראָהּ ֲא ָר ִמית ַל ֲא ַר ִמּי ‪ -‬שתרגם אותה תוך כדי קריאתה‪ .‬ה( ְ‬ ‫הטומאות ט‪,‬ז(‪ְ .‬‬
‫תּוֹרה ַע ְצ ָמהּ ‪ -‬חריטת שורות על הקלף לפני הכתיבה‪,‬‬ ‫יכה ִשׂ ְרטוּט ַכּ ָ‬
‫וּצ ִר ָ‬
‫אחרים‪ְ .‬‬ ‫יההּ ‪ -‬מוודא שאין בה שגיאות‪ ,‬ותוך כדי כך קורא‬ ‫‪ -‬קורא פסוקים ודורשם‪ַ .‬מ ִגּ ָ‬
‫כדי שתהא הכתיבה מיושרת ויפה‪" .‬הלכה למשה מסיני שאין כותבין ספר תורה‬ ‫ַמנֵם ‪" -‬מי שאינו לא ער ולא נרדם" )קרית שמע ב‪,‬יב( והוא‬ ‫את פסוקי המגילה‪ִ .‬מ ְתנ ְ‬
‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ב‬ ‫‪284‬‬ ‫‪283‬‬ ‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ב‬
‫ַבּ ֲחמִישִׁי ַהסָּמוּ‪ ‬לְפוִּרים ‪ֻ -‬מתִָּרים ְבּ ֶספֶד וְתַ ֲענ ִית בְּיוֹם‬ ‫וְאֵין הָעוֹר שֶׁלָּהּ צִָרי‪ֲ ‬עבָדָ ה לִשְׁמָהּ‪ָ .‬היְתָה כְּתוּבָה עַל ַהנְּיָר אוֹ‬
‫קְִרי ָאתָהּ‪ ,‬וַאֲסוִּרין ִבּשְׁנ ֵי ַה ָיּמִים ָהאֵלּוּ‪ ,‬אַף עַל ִפּי שֶׁאֵין קוְֹראִין‬ ‫עַל עוֹר שֶׁאֵינוֹ ְמ ֻעבָּד‪ ,‬אוֹ שֶׁכְּתָבָהּ גּוֹי אוֹ מִין ‪ -‬פְּסוּלָה‪.‬‬
‫ָבּהֶם‪.‬‬ ‫י הָיוּ בָּהּ אוֹתִיּוֹת ְמ ֻטשְׁטָשׁוֹת אוֹ ְמקָֹרעוֹת‪ :‬אִם ִרשּׁוּמָן נִכָּר ‪-‬‬
‫יד ִמ ְצוַת יוֹם אְַר ָבּעָה ָעשָׂר לִ ְבנ ֵי כְּפִָרים וַ ֲעיָרוֹת‪ ,‬וְיוֹם ֲח ִמשָּׁה‬ ‫ֲאפִלּוּ הָיוּ ֻרבָּהּ‪ ,‬כְּשֵָׁרה; וְאִם אֵין ִרשּׁוּמָן נִכָּר‪ :‬אִם ָהיָה ֻרבָּהּ שָׁלֵם‬
‫ָעשָׂר לִ ְבנ ֵי כְַּרכִּים ‪ -‬לִהְיוֹתָם יְמֵי ִמשְׁתֶּה וְשִׂ ְמחָה‪ ,‬וּ ִמשְׁלוֹ ַח‬ ‫‪ -‬כְּשֵָׁרה; וְאִם לָאו ‪ -‬פְּסוּלָה‪ִ .‬השְׁמִיט בָּהּ הַסּוֹפֵר אוֹתִיּוֹת אוֹ‬
‫מָנוֹת לֵָרעִים‪ ,‬וּ ַמתָּנוֹת לָ ֶאבְיוֹנ ִים‪ .‬וּ ֻמתָּר ַבּ ֲעשִׂיַּת ְמלָאכָה‪ ,‬וְאַף‬ ‫פְּסוּקִים‪ ,‬וּקְָראָן הַקּוֵֹרא עַל פֶּה ‪ -‬יָצָא‪.‬‬
‫עַל פִּי כֵן אֵין ָראוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ ְמלָאכָה‪ָ .‬אמְרוּ ֲחכָמִים‪ :‬כָּל‬ ‫יא ַה ְמּגִלָּה צְִריכָה תְּפִיָרה‪ַ ,‬עד שֶׁיִּהְיוּ כָּל עוֹרוֹתֶי ָה ְמגִלָּה ַאחַת‪.‬‬
‫הָעוֹשֶׂה ְמלָאכָה בְּיוֹם פּוִּרים ‪ -‬אֵינוֹ רוֹאֶה סִי ַמן בְָּרכָה‪.‬‬ ‫שֹּׁלא‬
‫וְאֵינ ָהּ נִתְפֶֶּרת ֶאלָּא ְבּגִידִ ין‪ ,‬כְּ ֵספֶר תּוָֹרה‪ .‬וְאִם תְּפָָרהּ ֶ‬
‫ְבּנ ֵי כְּפִָרים שֶׁקָּדְ מוּ וְקְָראוּ ְבּשֵׁנ ִי אוֹ ַבּ ֲחמִישִׁי ‪ -‬אִם ִחלְּקוּ מָעוֹת‬ ‫ְבּגִידִ ין ‪ -‬פְּסוּלָה‪ .‬וְאֵינוֹ צִָרי‪ ‬לִתְפֹּר אֶת כָּל ַהיְִּריעָה כְּ ֵספֶר‪,‬‬
‫לָ ֶאבְיוֹנ ִים בְּיוֹם קְִרי ָאתָם‪ ,‬יָצְאוּ‪ֲ .‬אבָל ַה ִמּשְׁתֶּה וְ ַהשִּׂ ְמחָה ‪ -‬אֵין‬ ‫ֶאלָּא ֲאפִלּוּ תָּפַר ְבּגִידִ ין שָׁלשׁ תְּ ִפירוֹת ִבּ ְקצֵה ַהיְִּריעָה וְשָׁלשׁ‬
‫עוֹשִׂין אוֹתָהּ ֶאלָּא ְבּאְַר ָבּעָה ָעשָׂר‪ ,‬וְאִם ִהקְדִּ ימוּ ‪ֹ -‬לא יָצְאוּ‪.‬‬ ‫ְבּ ֶא ְמ ָצעָהּ וְשָׁלשׁ ַבּ ָקּ ָצה ַהשֵּׁנ ִית ‪ -‬כְּשֵָׁרה‪ִ ,‬מ ְפּנ ֵי שֶׁנִּקְֵראת‬
‫וּסְעוּדַ ת פּוִּרים שֶׁ ֲעשָׂיָהּ ַבּלַּיְלָה ‪ֹ -‬לא ָיצָא יְדֵ י חוֹבָתוֹ‪.‬‬ ‫" ִאגֶֶּרת" )אסתר ט‪,‬כו; ט‪,‬כט(‪.‬‬
‫טו כֵּיצַד חוֹבַת סְעוּדָ ה זוֹ? שׁ ֶֹיּאכַל ָבּשָׂר‪ ,‬וִיתַקֵּן סְעוּדָ ה נָאָה‬ ‫)שם ט‪,‬ז‪-‬י(‬ ‫יב וְצִָרי‪ ‬הַקּוֵֹרא לִקְרוֹת ֲעשֶֶׂרת ְבּנ ֵי ָהמָן וַ" ֲעשֶֶׂרת"‬
‫כְּפִי ֲאשֶׁר תִּ ְמצָא יָדוֹ‪ ,‬וְשׁוֹתֶה יַיִן עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר וְיֵָרדֵ ם ְבּשִׁכְרוּת‪.‬‬ ‫ִבּנְשִׁימָה ַאחַת‪ ,‬כְּדֵ י לְהוֹדִ י ַע לָעָם שֶׁכֻּלָּם נִתְלוּ וְנֶהְֶרגוּ כְּ ֶאחָד‪.‬‬
‫שׁלְּמִינ ֵי תַּ ְבשִׁיל אוֹ שְׁנ ֵי‬
‫שׁלְּ ָבשָׂר אוֹ ֶ‬‫וְכֵן ַחיָּב לִשְֹׁל ַח שְׁתֵּי מָנוֹת ֶ‬ ‫וּ ִמנ ְ ַהג כָּל יִשְָׂראֵל שֶׁהַקּוֵֹרא אֶת ַה ְמּגִלָּה קוֵֹרא וּפוֹשֵׁט כְּ ִאגֶֶּרת‪,‬‬
‫ח מָנוֹת אִישׁ לְֵרעֵהוּ" )שם‬ ‫מִינ ֵי אֹכָלִין לַ ֲחבֵרוֹ‪ ,‬שֶׁנּ ֶ ֱאמַר‪" :‬וּ ִמשְֹׁל ַ‬ ‫וּכְשֶׁיִּגְמֹר‪ ,‬חוֹז ֵר וְכוְֹרכָהּ כֻּלָּהּ וּ ְמבֵָר‪.‬‬
‫שאר מצוות היום‬
‫ט‪,‬יט; ט‪,‬כב( ‪ -‬שְׁתֵּי מָנוֹת לְ ָאדָ ם ֶאחָד‪ .‬וְכָל ַהמְַּרבֶּה ִלשְֹׁל ַח לֵָרעִים‬
‫יג שְׁנ ֵי ַהיָּמִים ָהאֵלּוּ‪ ,‬שֶׁהֵם אְַר ָבּעָה ָעשָׂר וַ ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר ‪-‬‬
‫‪ְ -‬משֻׁבָּח‪ .‬וְאִם אֵין לוֹ ‪ַ -‬מ ֲחלִיף עִם ֲחבֵרוֹ‪ :‬ז ֶה שׁוֹלֵ ַח לָז ֶה‬
‫אֲסוִּרין ְבּ ֶספֶד וְתַ ֲענ ִית לְכָל אָדָ ם ְבּכָל מָקוֹם‪ :‬בֵּין לִ ְבנ ֵי כְַּרכִּים‪,‬‬
‫סְעוּדָ תוֹ‪ ,‬וְז ֶה שׁוֹלֵ ַח לָז ֶה סְעוּדָ תוֹ‪ ,‬כְּדֵ י לְ ַקיֵּם "וּ ִמשְֹׁל ַח מָנוֹת‬
‫שֶׁהֵם עוֹשִׂין ֲח ִמשָּׁה ָעשָׂר ִבּלְבַד‪ ,‬בֵּין לִ ְבנ ֵי ֲעיָרוֹת‪ ,‬שֶׁהֵם עוֹשִׂים‬
‫אִישׁ לְֵרעֵהוּ"‪.‬‬
‫אְַר ָבּעָה ָעשָׂר ִבּלְבַד‪ .‬וּשְׁנ ֵי ַהיָּמִים אֲסוִּרים ְבּ ֶספֶד וְתַ ֲענ ִית ַבּאֲדָ ר‬
‫טז וְ ַחיָּב לְ ַחלֵּק לַ ֲענִיִּים בְּיוֹם הַפּוִּרים‪ ,‬אֵין פָּחוּת ִמשְּׁנ ֵי ֲענִיִּים‪,‬‬ ‫הִָראשׁוֹן כַּאֲדָ ר ַהשֵּׁנ ִי‪ַ .‬אנְשֵׁי כְּפִָרים שֶׁ ִהקְדִּ ימוּ וְקְָראוּ ְבּשֵׁנ ִי אוֹ‬
‫נוֹתֵן לְכָל ֶאחָד ַמתָּנ ָה ַאחַת‪ :‬אוֹ מָעוֹת אוֹ מִינ ֵי תַּ ְבשִׁיל אוֹ מִינ ֵי‬ ‫יך ֲע ָב ָדה ִל ְשׁ ָמהּ ‪-‬‬
‫ולא מזוזה אלא בשרטוט" )תפילין א‪,‬יב(‪ .‬וְ ֵאין ָהעוֹר ֶשׁ ָלּהּ ָצ ִר ְ‬
‫אֹכָלִין‪ ,‬שֶׁנּ ֶ ֱאמַר‪" :‬וּ ַמתָּנוֹת לָ ֶא ְביֹנ ִים" )שם ט‪,‬כב( ‪ -‬שְׁתֵּי ַמתָּנוֹת‬ ‫עיבוד העור אינו חייב להיות לצורך מגילה‪ִ .‬מין ‪ -‬יהודי שנמשך ברוב סכלותו‬
‫ותאוותו לכפור באחד מעיקרי התורה ‪ -‬מושגי ייחוד הבורא‪ ,‬הנבואה‪ ,‬התורה‬
‫לִשְׁנ ֵי ֲענִיִּים‪ .‬וְאֵין מְדַ קְדְּ קִין ִבּ ְמעוֹת פּוִּרים‪ֶ ,‬אלָּא כָּל הַפּוֹשֵׁט‬ ‫שבעל פה‪ ,‬התורה שבכתב ועוד ‪ -‬וסופו להיות משומד בפועל ואף עובד עבודה‬
‫שּׁוּמן‬
‫זרה )עבודה זרה ב‪,‬א‪-‬ה; פה"מ חולין א‪,‬ב; תשובה ג‪,‬ז; רוצח ד‪,‬י; ממרים ג‪,‬א‪-‬ג(‪ .‬י( ִר ָ‬
‫יָדוֹ ל ֹ‬
‫ִטּל ‪ -‬נוֹתְנ ִין לוֹ‪ .‬וְאֵין ְמשַׁנּ ִין ְמעוֹת פּוִּרים לִצְדָ קָה ַאחֶֶרת‪.‬‬ ‫ידין ‪ -‬מיתרים של שרירי עקב בהמה‬ ‫נִ ָכּר ‪ -‬שאפשר לזהות את האותיות‪ .‬יא( ְבּ ִג ִ‬
‫ִית ֵקּן ‪-‬‬
‫בשׂכר שהשתכר באותה מלאכה שעשה‪ .‬טו( ו ַ‬ ‫ימן ְבּ ָר ָכה ‪ָ -‬‬
‫רוֹאה ִס ַ‬
‫יד( ֵאינוֹ ֶ‬ ‫או חיה טהורה‪" :‬והן לבנים קשים‪ ,‬ומרככין אותן באבנים וכיוצא בהן עד‬
‫שייעשו כפשתן‪ ,‬וטווין אותן ושוזרין אותן‪ ,‬ובהן תופרין התפילין ויריעות ספר‬
‫ֵר ֵדם ְבּ ִשׁ ְכרוּת ‪ -‬ולא‬‫יכין‪ְ .‬כּ ִפי ֲא ֶשׁר ִתּ ְמ ָצא יָדוֹ ‪ -‬כמידת יכולתו הכלכלית‪ְ .‬וי ָ‬ ‫יך ִל ְתפֹּר וכו' ‪ -‬תפירה רצופה לכל אורך‬ ‫תורה" )תפילין וספר תורה ג‪,‬ט(‪ .‬וְ ֵאינוֹ ָצ ִר ְ‬
‫ְאין‬
‫שיתהולל בסכלות )ראה אזהרות רבנו‪ :‬דעות ה‪,‬ג; שביתת יום טוב ו‪,‬כ(‪ .‬טז( ו ֵ‬
‫נוֹתנִ ין לוֹ ‪ -‬לעומת שאר ימות השנה‪,‬‬ ‫ְמ ַד ְק ְדּ ִקין ‪ -‬לבדוק אם עני זה ראוי לצדקה‪ְ .‬‬ ‫ֶרת ‪ -‬ולכן דינה קל מדין ספר‬ ‫הדף‪ ,‬כספר תורה )שם ט‪,‬יג‪-‬יד(‪ִ .‬מ ְפּנֵי ֶשׁנִּ ְק ֵראת ִאגּ ֶ‬
‫וֹר ָכהּ ‪ -‬מגלגל אותה‪ .‬יג( ֶס ֶפד ‪ -‬הספד‪,‬‬ ‫ֶרת ‪ -‬בלי לגלול אותה‪ .‬כּ ְ‬ ‫תורה‪ .‬יב( ְכּ ִאגּ ֶ‬
‫שבהם "עני המחזר על הפתחים ]כגון שאין מכירים אותו[‪ ,‬אין נזקקין ]כלומר‪,‬‬ ‫אמירת דברי כבוד על המת‪ַ .‬תּעֲנִ ית ‪ -‬צום‪ְ .‬כּ ַר ִכּים ‪ -‬בהלכות שלפנינו הכרך הוא‬
‫אין צורך או חובה לתת[ לו מתנה מרובה‪ ,‬אבל נותנין לו מתנה מועטת‪ .‬ואסור‬
‫להשיב ריקם פני עני שביקש נדבה‪ ,‬ואפילו אתה נותן לו גרוגרת אחת" )מתנות‬
‫עיר שהייתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון‪ .‬כל עיר אחרת נקראת עיר‪ .‬ראה‬
‫א‪,‬ד‪ .‬אַנְ ֵשׁי ְכּ ָפ ִרים ֶשׁ ִה ְק ִדּימוּ ‪ -‬ראה לעיל א‪,‬ו‪-‬ט‪.‬‬
‫אַח ֶרת ‪ -‬אלא‬ ‫פּוּרים ‪ -‬מעות שנגבו למתנות לאביונים‪ִ .‬ל ְצ ָד ָקה ֶ‬ ‫עניים ז‪,‬ז(‪ְ .‬מעוֹת ִ‬
‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ג‬ ‫‪286‬‬ ‫‪285‬‬ ‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ב‬
‫ב וּכְשֶׁגָּבְרוּ יִשְָׂראֵל עַל אוֹיְבֵיהֶם וְ ִאבְּדוּם ‪ַ -‬בּ ֲח ִמשָּׁה וְ ֶעשְִׂרים‬ ‫יז מוּטָב לְאָדָ ם לְהְַרבּוֹת ְבּ ַמתְּנוֹת ֶאבְיוֹנ ִים ִמלְּהְַרבּוֹת ִבּסְעוּדָ תוֹ‬
‫ְבּחֹדֶ שׁ כִּ ְסלֵו ָהיָה‪ ,‬וְנִכְנ ְסוּ לַהֵיכָל וְֹלא ָמצְאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר ֶאלָּא‬ ‫וּ ְבשִׁלּוּ ַח לְֵרעָיו‪ ,‬שֶׁאֵין שָׁם שִׂ ְמחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָָרה ֶאלָּא ְלשַׂ ֵמּ ַח‬
‫פַּ‪ֶ ‬אחָד‪ ,‬וְֹלא ָהיָה בּוֹ לְהַדְ לִיק ֶאלָּא יוֹם ֶאחָד ִבּלְבַד‪ ,‬וְהִדְ לִיקוּ‬ ‫לֵב ֲענִיִּים וִיתוֹמִים וְ ַאלְמָנוֹת וְגִֵרים; שֶׁ ַה ְמּשַׂ ֵמּ ַח לֵב ָה ֲא ֵמ ָללִים‬
‫ִממֶּנּוּ נ ֵרוֹת ַה ַמּעֲָרכָה שְׁמוֹנ ָה יָמִים‪ ,‬עַד שֶׁכָּתְשׁוּ ז ֵיתִים וְהוֹצִיאוּ‬ ‫ָהאֵלּוּ ‪ -‬מִדַּ מֶּה ַבּשְּׁכִינ ָה‪ ,‬שֶׁנּ ֶ ֱאמַר‪" :‬לְ ַהחֲיוֹת רוּ ַח שְׁ ָפלִים‬
‫שֶׁמֶן טָהוֹר‪.‬‬ ‫וּלְ ַהחֲיוֹת לֵב נ ִדְ כָּאִים" )ישעיה נז‪,‬טו(‪.‬‬
‫ג וּ ִמ ְפּנ ֵי ז ֶה ִהתְקִינוּ ֲחכָמִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוֹנ ַת‬ ‫חשיבות המגילה וימי הפורים‬
‫יח כָּל ִספְֵרי ַהנְּבִיאִים וְכָל ַהכְּתוּבִים ֲעתִידִ ין לִ ָבּטֵל לִימוֹת‬
‫ַהיָּמִים ָהאֵלּוּ‪ ,‬שֶׁתְּ ִחלָּתָם ִמלֵּילֵי ֲח ִמשָּׁה וְ ֶעשְִׂרים ְבּכִ ְסלֵו‪ ,‬יְ ֵמי‬
‫ַה ָמּשִׁי ַח‪ ,‬חוּץ ִמ ְמּגִלַּת ֶא ְסתֵּר; הֲֵרי הִיא ַקיֶּמֶת כַּ ֲח ִמשָּׁה ֻח ְמשֵׁי‬
‫שִׂ ְמחָה וְ ַהלֵּל‪ .‬וּמַדְ לִיקִין ָבּהֶם ַהנּ ֵרוֹת ָבּעֶֶרב עַל ִפּתְחֵי ַה ָבּתִּים‬
‫תּוָֹרה וְכַ ֲהלָכוֹת שֶׁלַּתּוָֹרה שֶׁ ְבּעַל פֶּה‪ ,‬שֶׁאֵינ ָן ְבּ ֵטלִין לְעוֹלָם‪ .‬וְאַף‬
‫ְבּכָל לַיְלָה וָלַ ְילָה ִמשְּׁמוֹנ ַת ַהלֵּילוֹת‪ .‬וְיָמִים אֵלּוּ הֵן ַהנִּקְָראִין‬
‫עַל פִּי שֶׁכָּל זִכְרוֹן ַהצָּרוֹת יִ ְב ַטל‪ ,‬שֶׁנּ ֶ ֱא ַמר‪" :‬כִּי נִשְׁכְּחוּ ַהצָּרוֹת‬
‫' ֲחנֻכָּה'‪ ,‬וְהֵן אֲסוִּרין ְבּ ֶספֶד וְתַ ֲענ ִית כִּימֵי הַפּוִּרים‪ ,‬וְהַדְ לָקַת‬
‫ַהנּ ֵרוֹת ָבּהֶם ִמ ְצוָה מִדִּ בְֵרי סוֹפְִרים כִּקְִריאַת ַה ְמּגִלָּה‪.‬‬ ‫ה ֹ‬
‫ִָראשׁנוֹת‪) "...‬שם סה‪,‬טז(‪ ,‬יְמֵי הַפּוִּרים ֹלא יִ ְבטְלוּ‪ ,‬שֶׁנּ ֶ ֱא ַמר‪" :‬וִימֵי‬
‫ברכות נרות חנוכה‬
‫הַפּוִּרים ָה ֵאלֶּה ֹלא יַ ַעבְרוּ מִתּוֹ‪ַ ‬היְּהוּדִ ים‪ ,‬וְזִכְָרם ֹלא יָסוּף‬
‫ד כָּל שֶׁ ַחיָּב ִבּקְִריאַת ַה ְמּגִלָּה ‪ַ -‬חיָּב ְבּהַדְ לָקַת נ ֵר ֲחנֻכָּה‪.‬‬ ‫ִמזּ ְַרעָם" )אסתר ט‪,‬כח(‪.‬‬
‫וְ ַהמַּדְ לִיק אוֹתָהּ ַבּלַּיְלָה הִָראשׁוֹן ‪ְ -‬מבֵָר‪ ‬שָׁלשׁ בְָּרכוֹת‪" :‬בָּרוּ‪‬‬
‫ַאתָּה יי אֱֹלהֵינוּ ֶמלֶ‪ ‬הָעוֹלָם‪ֲ ,‬אשֶׁר קִדְּ שָׁנוּ ְבּ ִמצְווֹתָיו וְ ִצוָּנוּ‬ ‫‪ZX‬‬ ‫ישי‬
‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִל ִׁ‬ ‫ימי החנוכה;‬
‫קריאת ההלל‬
‫לְהַדְ לִיק נ ֵר שֶׁלַּ ֲחנֻכָּה"‪" ,‬בָּרוּ‪ַ ‬אתָּה יי אֱֹלהֵינוּ ֶמלֶ‪ ‬הָעוֹלָם‪,‬‬ ‫הרקע ומצוות החנוכה‬
‫שֶׁ ָעשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ ַבּיָּמִים ָההֵם ַבּזְּמַן ַהזּ ֶה"‪" ,‬בָּרוּ‪ַ ‬אתָּה יי‬ ‫א ְבּ ַביִת שֵׁנ ִי‪ ,‬כְּשֶׁ ָמּלְכוּ יָוָן‪ ,‬גָּז ְרוּ גְּז ֵרוֹת עַל יִשְָׂראֵל‪ ,‬וּ ִבטְּלוּ‬
‫אֱֹלהֵינוּ ֶמלֶ‪ָ ‬העוֹלָם‪ ,‬שֶׁ ֶה ֱחיָנוּ וְ ִקיְּמָנוּ וְ ִהגִּיעָנוּ לַזְּמַן ַהזּ ֶה"‪ .‬וְכָל‬ ‫דָּ תָם‪ ,‬וְֹלא ִהנּ ִיחוּ אוֹתָם לַ ֲעסֹק בַּתּוָֹרה וּ ַב ִמּצְווֹת‪ ,‬וּ ָפשְׁטוּ יָדָ ם‬
‫שׁ ָעשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ'‬ ‫הָרוֹאֶה אוֹתָהּ ‪ְ -‬מבֵָר‪ ‬שְׁתַּיִם‪ֶ ' :‬‬ ‫ְבּמָמוֹנ ָם וּ ִבבְנוֹתֵיהֶם‪ ,‬וְנִכְנ ְסוּ לַהֵיכָל‪ ,‬וּפְָרצוּ בּוֹ פְָּרצוֹת וְ ִטמְּאוּ‬
‫וְ'שֶׁ ֶה ֱחיָנוּ'‪ .‬וּ ִבשְׁאָר ַהלֵּילוֹת ‪ַ -‬המַּדְ לִיק ְמבֵָר‪ ‬שְׁתַּיִם‪ ,‬וְהָרוֹאֶה‬ ‫אד ִמ ְפּנ ֵיהֶם‪ ,‬וּלְחָצוּם ַלחַץ גָּדוֹל‪,‬‬ ‫ַה ְטּהָרוֹת‪ְ ,‬וצַר לָהֶם לְיִשְָׂראֵל ְמ ֹ‬
‫ְמבֵָר‪ַ ‬אחַת‪ ,‬שֶׁאֵין ְמבְָרכִין 'שֶׁ ֶה ֱחיָנוּ' ֶאלָּא ַבּלַּיְלָה הִָראשׁוֹן‪.‬‬ ‫עַד שִֶׁרחֵם ֲעלֵיהֶם אֱֹלהֵי ֲאבוֹתֵינוּ וְהוֹשִׁיעָם ִמיָּדָ ם‪ ,‬וְגָבְרוּ ְבּנ ֵי‬
‫מצ ַות ההלל‬ ‫ַחשְׁמוֹנ ַאי הַכֹּ ֲהנ ִים ַהגְּדוֹלִים וַהֲָרגוּם‪ ,‬וְהוֹשִׁיעוּ יִשְָׂראֵל ִמיָּדָ ם‪,‬‬
‫ה ְבּכָל יוֹם וָיוֹם ִמשְּׁמוֹנ ַת ַהיָּמִים ָהאֵלּוּ גּוֹמְִרין אֶת ַה ַהלֵּל‪,‬‬ ‫ַכּ ֲהנ ִים‪ ,‬וְ ָחז ְָרה ַמלְכוּת לְיִשְָׂראֵל יָתֵר עַל‬‫וְ ֶה ֱעמִידוּ ֶמלֶ‪ ‬מִן ה ֹ‬
‫וּ ְמבֵָר‪ ‬לְ ָפנ ָיו "בָּרוּ‪ַ ‬אתָּה יי אֱֹלהֵינוּ ֶמלֶ‪ ‬הָעוֹלָם‪ֲ ,‬אשֶׁר קִדְּ שָׁנוּ‬ ‫מָאתַיִם שָׁנ ִים‪ ,‬עַד ַהחְֻרבָּן ַהשֵּׁנ ִי‪.‬‬
‫נותנים אותם באותו יום לסעודת עניים‪ .‬יז( ֶשׁ ֵאין ָשׁם ‪ -‬שאין‪ .‬המילה 'שם'‬
‫ֲר ָכה ‪ -‬של מנורת המקדש‪ .‬ג( ַה ֵלּל ‪ -‬פרקים קיג‪-‬קיח‬ ‫ב( ַפּ ְך ‪ -‬כד שמן קטן‪ .‬נֵרוֹת ַה ַמּע ָ‬ ‫אָמר ָרם‬ ‫ֶא ַמר‪ִ " :‬כּי כֹה ַ‬ ‫תורגמה מהסגנון הערבי‪ ,‬ואין משמעה ציון מקום‪ֶ .‬שׁנּ ֱ‬
‫ֻכּה ‪ -‬לשון "חנוכת המזבח" )במדבר ז‪,‬י‪ .‬והפסוקים שם‬ ‫בתהילים )להלן הלכה ה(‪ֲ .‬חנ ָ‬ ‫רוּח‪ְ ,‬ל ַה ֲחיוֹת‬
‫וּשׁ ַפל ַ‬ ‫וְ נִ ָשּׂא‪ ,‬שׁ ֵֹכן ַעד וְ ָקדוֹשׁ ְשׁמוֹ‪ָ ,‬מרוֹם וְ ָקדוֹשׁ ֶא ְשׁכּוֹן‪ ,‬וְ ֶאת ַדּ ָכּא ְ‬
‫נקראים בחנוכה‪ ,‬ראה תפילה יג‪,‬יז(‪ .‬למשמעות המילה‪ ,‬אומר רבנו הרמב"ם‪" :‬ועניין‬ ‫ידין ִל ָבּ ֵטל ‪ -‬כנראה הכוונה למעמדם‬ ‫ֲת ִ‬‫וּל ַה ֲחיוֹת ֵלב נִ ְד ָכּ ִאים"‪ .‬יח( ע ִ‬
‫רוּח ְשׁ ָפ ִלים‪ְ ,‬‬
‫ַ‬
‫החינוך ‪ -‬ההרגל‪ ...‬והושאלה מילת חינוך בדברים אלה להתחלת העשייה‪ ,‬כאילו‬ ‫ככתבי הקודש‪ ,‬שאז תחזור הנבואה לישראל‪ .‬יָסוּף ‪ -‬יסתיים‪.‬‬
‫מרגילים כלי זה לעבודה זו‪ ,‬על דרך הדמיון לאדם בתחילת לימודו מדע מסוים‬ ‫א( ְבּ ַביִ ת ֵשׁנִ י ‪ -‬בזמן שבית המקדש השני היה קיים‪ .‬מרד החשמונאים פרץ בערך‬
‫או מידות מסוימות שיתרגל בהם עד שייקלטו בו כתכונה" )פה"מ מנחות ד‪,‬ד(‪ֶ .‬ס ֶפד‬ ‫יהם ‪-‬‬ ‫נוֹת ֶ‬
‫וּב ְב ֵ‬
‫בשנת ‪ 167‬לפני הספירה‪ ,‬וטיהור המקדש היה שלוש שנים לאחר מכן‪ִ .‬‬
‫סוֹפ ִרים ‪ -‬מתקנת‬ ‫ֲנית ‪ -‬צום‪ִ .‬מ ִדּ ְב ֵרי ְ‬
‫‪ -‬הספד‪ ,‬אמירת דברי כבוד על המת‪ַ .‬תּע ִ‬ ‫יכל‬
‫שהיו גוזרים על כל בתולה הנישאת שתיבעל לשר הצבא תחילה )כתובות ג‪,‬ב(‪ַ .‬ל ֵה ָ‬
‫חכמים‪ .‬ד( ָכּל ֶשׁ ַחיָּב ִבּ ְק ִריאַת ַה ְמּ ִג ָלּה ‪ -‬כל איש ואישה מישראל‪ ,‬ומחנכים את‬ ‫‪ -‬המבנה המרכזי והמקודש בבית המקדש )בית הבחירה א‪,‬ה(‪ְ .‬פּ ָרצוֹת ‪ -‬פרצו את‬
‫אוֹתהּ ‪ -‬בשעת ההדלקה בלבד )ראה ד‪,‬ה(‪ ,‬אף אם כבר‬ ‫רוֹאה ָ‬ ‫הקטנים )לעיל א‪,‬א(‪ָ .‬ה ֶ‬ ‫ְהוֹשׁיעוּ‬
‫ָדם‪ ...‬ו ִ‬ ‫יעם ִמיּ ָ‬ ‫ְהוֹשׁ ָ‬
‫החומות‪ ,‬את השערים ואת המחיצות שבבית המקדש‪ .‬ו ִ‬
‫גּוֹמ ִרין ֶאת ַה ַה ֵלּל ‪ -‬קוראים את‬ ‫בירך‪ ,‬ומברך אף כמה פעמים )שו"ת רכב(‪ .‬ה( ְ‬ ‫ָדם ‪ -‬הניצחון הצבאי היה נס וישועה מן השמיים‪ַ .‬עד ַה ֻח ְר ָבּן ַה ֵשּׁ ִני ‪ -‬לפי‬ ‫יִ ְשׂ ָר ֵאל ִמיּ ָ‬
‫פרקי ההלל בלא לדלג על פסוקים‪.‬‬ ‫מסורת רבנו‪ ,‬בשנת ‪ 3829‬ליצירה‪ ,‬שהיא שנת ‪ 69‬לספירה )ראה קידוש החודש יא‪,‬טז(‪.‬‬
‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ג‬ ‫‪288‬‬ ‫‪287‬‬ ‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ג‬
‫ַבּצִּבּוּר‪ .‬לְפִיכָ‪ ‬קוְֹראִים בְּדִ לּוּג‪ ,‬וְאֵין ְמבְָרכִים ָעלָיו‪ ,‬שֶׁאֵין‬ ‫מר אֶת ַה ַהלֵּל"‪ ,‬בֵּין יָחִיד בֵּין צִבּוּר‪ .‬אַף עַל‬ ‫ְבּ ִמצְווֹתָיו וְ ִצוָּנוּ לִגְ ֹ‬
‫ְמבְָרכִים עַל ַה ִמּנְהָג‪ .‬וְיָחִיד ֹלא יִקְָרא כְּלָל; וְאִם ִהתְחִיל ‪-‬‬ ‫פִּי שֶׁקְִּריאַת ַה ַהלֵּל ִמ ְצוָה מִדִּ בְֵרי סוֹפְִרים‪ְ ,‬מבֵָר‪ָ ‬עלֶי ָה ' ֲאשֶׁר‬
‫יַשְׁלִים בְּדִ לּוּג‪ ,‬כְּדֶ ֶר‪ ‬שֶׁקּוְֹראִים ַהצִּבּוּר‪ .‬וְכֵן ִבּשְׁאָר יְמֵי ַה ֶפּסַח ‪-‬‬ ‫קִדְּ שָׁנוּ ְבּ ִמצְווֹתָיו וְ ִצוָּנוּ'‪ ,‬כְּדֶ ֶר‪ ‬שֶׁ ְמּבֵָר‪ ‬עַל ַה ְמּגִלָּה וְעַל‬
‫קוְֹראִים בְּדִ לּוּג‪ ,‬כְָּראשֵׁי חֳדָ שִׁים‪.‬‬ ‫ָהעֵרוּב; שֶׁכָּל וַדַּ אי שֶׁלְּדִ בְֵריהֶם ‪ְ -‬מבְָרכִין ָעלָיו‪ֲ .‬אבָל דָּ בָר‬
‫ח כֵּיצַד מְדַ לְּגִין? ַמתְחִילִין ִמתְּ ִחלַּת ַה ַהלֵּל )תהלים קיג‪,‬א( עַד‬ ‫שֶׁהוּא מִדִּ בְֵריהֶם‪ ,‬וְ ִע ַקּר ֲעשִׂיָּתָם לוֹ ִמ ְפּנ ֵי ַה ָסּפֵק‪ ,‬כְּגוֹן ַמ ְעשַׂר‬
‫" ַחלָּמִישׁ ְל ַמ ְעיְנוֹ ָמיִם" )שם קיד‪,‬ח(‪ ,‬וְדוֹלֵג וְאוֹמֵר "יי זְכָָרנוּ‬ ‫דְּ מַאי ‪ -‬אֵין ְמבְָרכִים ָעלָיו‪ .‬וְלָמָּה ְמבְָרכִים עַל יוֹם טוֹב שֵׁנ ִי‪,‬‬
‫יְבֵָר‪) "...‬שם קטו‪,‬יב( עַד " ַהלְלוּ יָהּ" )שם קטו‪,‬יח(‪ ,‬וּמְדַ לֵּג וְאוֹמֵר "מָה‬ ‫וְהֵם ֹלא תִּקְּנוּהוּ ֶאלָּא ִמ ְפּנ ֵי ַה ָסּ ֵפק? כְּדֵ י שֶֹּׁלא יְזַלְז ְלוּ בּוֹ‪.‬‬
‫ָאשִׁיב לַיי" )שם קטז‪,‬יב( עַד " ַהלְלוּ יָהּ" )שם קטז‪,‬יט(‪ ,‬וּמְדַ לֵּג וְאוֹמֵר‬ ‫ו וְֹלא ַהלֵּל ֲחנֻכָּה ִבּלְבַד הוּא שֶׁמִּדִּ בְֵרי סוֹפְִרים‪ֶ ,‬אלָּא קְִריאַת‬
‫"מִן ַה ֵמּצַר קָָראתִי יָּהּ" )שם קיח‪,‬ה( עַד סוֹף ַה ַהלֵּל )שם קיח‪,‬כט(‪ .‬ז ֶה‬ ‫ַה ַהלֵּל לְעוֹלָם מִדִּ בְֵרי סוֹפְִרים ְבּכָל ַהיָּמִים שֶׁגּוֹמְִרין ָבּהֶם אֶת‬
‫הוּא ַה ִמּנְהָג ַהפָּשׁוּט; וְיֵשׁ מְדַ לְּגִים דִּ לּוּג ַאחֵר‪.‬‬ ‫מר ָבּהֶם אֶת ַה ַהלֵּל‪,‬‬ ‫ַה ַהלֵּל‪ .‬וּשְׁמוֹנ ָה ָעשָׂר יוֹם ַבּשָּׁנ ָה ִמ ְצוָה לִגְ ֹ‬
‫ט כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר ִלקְִריאַת ַה ַהלֵּל‪ .‬וְהַקּוֵֹרא ַהלֵּל לְ ַמפְֵר ַע ‪ֹ -‬לא‬ ‫וְאֵלּוּ הֵם‪ :‬שְׁמוֹנ ַת יְמֵי ֶהחָג‪ ,‬וּשְׁמוֹנ ַת יְמֵי ֲחנֻכָּה‪ ,‬וְִראשׁוֹן‬
‫יָצָא‪ .‬קָָרא וְשָׁהָה וְ ָחז ַר וְקָָרא ‪ -‬אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁ ָהה כְּדֵ י לִגְמֹר אֶת‬ ‫שֶׁלַּ ֶפּסַח‪ ,‬וְיוֹם ֲעצֶֶרת‪ֲ .‬אבָל רֹאשׁ ַהשָּׁנ ָה וְיוֹם ַהכִּפּוִּרים ‪ -‬אֵין‬
‫כֻּלּוֹ‪ ,‬יָצָא‪ .‬יָמִים שֶׁגּוֹמְִרים ָבּהֶם אֶת ַה ַהלֵּל ‪ -‬יֵשׁ לוֹ לְ ַה ְפסִיק בֵּין‬ ‫שׂ ְמחָה‬‫ָבּהֶם ַהלֵּל‪ ,‬לְפִי שֶׁהֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיְִראָה וָ ַפחַד‪ֹ ,‬לא יְמֵי ִ‬
‫פֶֶּרק לְפֶֶרק; ֲאבָל ְבּ ֶא ְמצַע ַהפֶֶּרק ֹלא ַי ְפסִיק‪ .‬וְיָמִים שֶׁקּוְֹר ִאין‬ ‫יְתֵָרה‪ .‬וְֹלא תִּקְּנוּ ַהלֵּל בְּפוִּרים‪ ,‬שֶׁקְִּריאַת ַה ְמּגִלָּה הִיא ַה ַהלֵּל‪.‬‬
‫ָבּהֶם בְּדִ לּוּג ‪ֲ -‬אפִלּוּ ְבּ ֶא ְמצַע ַהפֶֶּרק פּוֹסֵק‪.‬‬ ‫ז מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים יָמִים טוֹבִים שְׁנ ֵי יָמִים ‪ -‬גּוֹמְִרים אֶת‬
‫אופן קריאת ההלל‬ ‫ַה ַהלֵּל ְבּ ֶאחָד וְ ֶעשְִׂרים יוֹם‪ְ :‬בּתִשְׁ ַעת יְמֵי ֶהחָג‪ ,‬וּשְׁמוֹנ ַת יְמֵי‬
‫י כָּל יוֹם שֶׁגּוֹמְִרים בּוֹ אֶת ַה ַהלֵּל ‪ְ -‬מבֵָר‪ ‬לְ ָפנ ָיו‪ .‬וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ‬ ‫ֲחנֻכָּה‪ ,‬וּשְׁנ ֵי יָמִים שֶׁלַּ ֶפּסַח‪ ,‬וּשְׁנ ֵי יָמִים שֶׁלַּ ֲעצֶֶרת‪ֲ .‬אבָל בְָּראשֵׁי‬
‫לְבֵָר‪ַ ‬אחֲָריו ‪ְ -‬מבֵָר‪ .‬כֵּיצַד ְמבֵָר‪" ?‬יְ ַהלְלוּ‪ ‬יי אֱֹלהֵינוּ* כָּל‬ ‫חֳדָ שִׁים ‪ -‬קְִריאַת ַה ַהלֵּל ִמנְהָג‪ ,‬וְאֵינ ָהּ ִמ ְצוָה‪ .‬וּ ִמנְהָג ז ֶה ‪-‬‬
‫ַמ ֲעשֶׂי‪ ,‬וַ ֲחסִידֶ י‪ ‬וְצַדִּ יקִים עוֹשֵׂי ְרצוֹנ ֶ‪ ‬וְכָל ַעמְּ‪ ‬בֵּית יִשְָׂר ֵאל‬ ‫ִצבּוּר ‪ -‬תפילה במניין‪ֵ .‬ערוּב ‪ -‬שם כולל לכמה עניינים שחיובם מדברי סופרים‪:‬‬
‫שׁמְ‪ ‬נָעִים‬ ‫בְִּרנּ ָה יוֹדוּ לִשְׁמֶ‪ ,‬כִּי ַאתָּה יי לְ‪ ‬טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְ ִ‬ ‫עירוב חצרות ‪ -‬שיתוף במאכל בין דיירי הבתים שבחצר‪ ,‬כדי שתיחשב החצר‬
‫המשותפת להם רשות היחיד לעניין הטלטול בשבת )ראה עירובין א‪-‬ה; ולברכתו‪,‬‬
‫מּלֶ‪*‬‬ ‫לְזַמֵּר‪ ,‬וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם ַאתָּה* ָהאֵל‪ .‬בָּרוּ‪ַ ‬אתָּה יי‪ַ ,‬ה ֶ‬ ‫ראה א‪,‬טז(; עירוב תחומין ‪ -‬הנחת מאכל במקום מסוים מחוץ לעיר‪ ,‬המסמלת את‬
‫כוונת האדם לשבות באותו מקום כדי להתיר לו ללכת בשבת אלפיים אמה‬
‫ַה ְמשֻׁבָּח ַה ְמפֹ ָאר חַי וְ ַקיָּם תָּמִיד יִמְֹל‪ ‬לְעוֹלָם וָעֶד"‪.‬‬ ‫ממקום הנחת העירוב לכל כיוון )עירובין ו‪-‬ח; לברכתו‪ ,‬ראה ו‪,‬כד(; עירוב תבשילין ‪-‬‬
‫תקנה ליום טוב שחל ביום שישי‪ ,‬המאפשרת לבשל מיום טוב לשבת )ראה שביתת‬
‫שׁנּ ָהֲגוּ לִכ ְֹפּל ֵמ"אוֹדְ ‪ ‬כִּי ֲענ ִיתָנ ִי" עַד סוֹף‬‫יא יֵשׁ מְקוֹמוֹת ֶ‬ ‫יהם ‪ -‬של מצוות חכמים‪ַ .‬מ ְע ַשׂר ְדּ ַמאי ‪-‬‬ ‫יום טוב ו‪,‬א‪-‬יד; לברכתו‪ ,‬ראה ו‪,‬ח(‪ֶ .‬שׁ ְלּ ִד ְב ֵר ֶ‬
‫"בימי יוחנן כוהן גדול‪ ,‬שהיה אחר שמעון הצדיק‪ ,‬שלחו בית דין הגדול ובדקו‬
‫ַה ַהלֵּל )שם קיח‪,‬כא‪-‬כט(‪ ,‬כּוֹ ְפלִין כָּל דָּ בָר וְדָ בָר שְׁתֵּי ְפּ ָעמִים‪ .‬וּמָקוֹם‬ ‫בכל גבול ישראל‪ ,‬ומצאו שהכול זהירים בתרומה גדולה ומפרישין אותה‪ .‬אבל‬
‫שֶׁנָּהֲגוּ לִכ ְֹפּל ‪ -‬יִכְפֹּל; וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶֹּׁלא לִכְפֹּל ‪ -‬אֵין‬ ‫מעשר ראשון ומעשר שני או מעשר עני היו עמי הארץ מישראל מקילין על עצמן‪,‬‬
‫ולא היו מפרישין אותן‪ .‬לפיכך‪ ,‬גזרו שלא יהיה נאמן על המעשרות אלא אנשים‬
‫כּוֹ ְפלִין‪.‬‬ ‫נאמנים כשרים‪ .‬אבל עמי הארץ ‪ -‬פירותיהן ספק‪ ,‬ואינן נאמנין לומר‪ :‬מעושרין‬
‫הן‪ .‬וזה הוא הנקרא דמאי" )מעשר ט‪,‬א(‪ ,‬ואין מברכין כשמעשרין אותו‪ .‬יוֹם טוֹב‬
‫ח( ַה ִמּנְ ָהג ַה ָפּשׁוּט ‪ -‬המנהג שפשט והתקבל‪ ,‬בימינו הוא השתמר רק בקהילות‬ ‫ֵשׁנִ י ‪ -‬תקנת חכמים לעשות שני ימים טובים במקומות הרחוקים‪ ,‬שאינם יודעים‬
‫אַחר ‪ -‬היום מקובל בקהילות רבות שלא לדלג את‬ ‫תימן‪ְ .‬ויֵשׁ ְמ ַד ְלּ ִגים ִדּלּוּג ֵ‬ ‫מתי נתקדש החודש‪ .‬בימינו תקנת חכמים להמשיך מנהג זה )קידוש החודש ה‪,‬ה(‪.‬‬
‫הדילוג השלישי שכתב רבנו )קיז‪,‬א‪-‬קיח‪,‬ד( עד 'מן המצר'‪.‬ט( ְל ַמ ְפ ֵר ַע ‪ -‬לאחור‪ ,‬שלא‬ ‫ֲצ ֶרת ‪ -‬חג השבועות‪ֶ .‬שׁ ְקּ ִריאַת‬ ‫ו( ָחג ‪ -‬חג סוכות יחד עם שמיני עצרת‪ .‬יוֹם ע ֶ‬
‫כסדר‪ ,‬מן הפסוקים המאוחרים למוקדמים‪ָ .‬שׁ ָהה ‪ -‬המתין‪ .‬יֵשׁ לוֹ ‪ -‬מותר לו‪.‬‬ ‫ַה ְמּ ִג ָלּה ִהיא ַה ַה ֵלּל ‪ -‬ראה הביאור בפתיחת להלכות אלה‪ .‬וְ ִראשׁוֹן ֶשׁ ַלּ ֶפּ ַסח ‪ -‬בחול‬
‫י( ְמ ָב ֵר ְך ְל ָפנָיו ‪ -‬לפני הקריאה‪ֱ .‬אלֹ ֵהינוּ* ‪ -‬בכ"י ק' אין מילה זו‪ .‬אַ ָתּה* ‪ -‬בכ"י ק'‬ ‫המועד פסח קוראים בדילוג‪ ,‬שכן בכל יום הקרבנות שווים לקרבנות החג‬
‫נוסף‪ :‬הוּא‪ַ .‬ה ֶמּ ֶל ְך* ‪ -‬בכ"י י' נוסף‪ַ :‬ה ְמ ֻה ָלּל‪ .‬יא( ִל ְכפֹּל ‪ -‬שהחזן קורא כל פסוק‬ ‫הראשון )תמידין ומוספין ז‪,‬ג(‪ ,‬להבדיל מחול המועד סוכות‪ ,‬שקוראים בו הלל שלם‪,‬‬
‫ְד ָבר ‪ -‬כל פסוק ופסוק‪.‬‬
‫פעמיים )עפ"י פה"מ סוכה ג‪,‬ט(‪ָ .‬כּל ָדּ ָבר ו ָ‬ ‫מפני שבכל יום שמקריבים מספר אחר של קרבנות )שם ט‪,‬ט‪-‬יב(‪.‬‬
‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ד‬ ‫‪290‬‬ ‫‪289‬‬ ‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ג‬
‫יעי‬
‫ּ ֶפ ֶרק ְר ִב ִ‬ ‫הדלקת נר חנוכה‬ ‫יב ִמנ ְ ַהג קְִריאַת ַה ַהלֵּל בִּימֵי ֲחכָמִים הִָראשׁוֹנ ִים כָּ‪ָ ‬היָה‪ַ :‬אחַר‬
‫תחִיל וְאוֹמֵר " ַהלְלוּ יָהּ"‪,‬‬ ‫שׁ ַמּקְֵרא אֶת ַה ַהלֵּל‪ַ ,‬מ ְ‬
‫שֶׁ ְמּבֵָר‪ַ ‬הגָּדוֹל ֶ‬
‫מניין הנרות‬
‫וְכָל ָהעָם עוֹנ ִין " ַהלְלוּ יָהּ"; וְחוֹז ֵר וְאוֹמֵר " ַהלְלוּ ַעבְדֵ י יי"‪ ,‬וְכָל‬
‫א כַּמָּה נ ֵרוֹת הוּא מַדְ לִיק ַבּ ֲחנֻכָּה? ִמ ְצוָתָהּ שֶׁיִּ ְהיֶה כָּל ַבּיִת‬
‫ָהעָם עוֹנ ִין " ַהלְלוּ יָהּ"; וְחוֹז ֵר וְאוֹמֵר " ַהלְלוּ אֶת שֵׁם יי"‪ ,‬וְכָל‬
‫וּ ַביִת מַדְ לִיק נ ֵר ֶאחָד‪ ,‬בֵּין שֶׁהָיוּ ַאנְשֵׁי ַה ַבּיִת מְֻרבִּין בֵּין שֶֹּׁלא‬
‫ָהעָם עוֹנ ִין " ַהלְלוּ יָהּ"; וְחוֹז ֵר וְאוֹמֵר "יְהִי שֵׁם יי ְמ ֹבָר‪ֵ ‬מ ַעתָּה‬
‫ָהיָה בּוֹ ֶאלָּא אָדָ ם ֶאחָד‪ .‬וְ ַה ְמּהַדֵּ ר אֶת ַה ִמּ ְצוָה ‪ -‬מַדְ לִיק נ ֵרוֹת‬
‫וְעַד עוֹלָם"‪ ,‬וְכָל ָהעָם עוֹנ ִין " ַהלְלוּ יָהּ"; וְכֵן עַל כָּל דָּ בָר וְדָ בָר‪,‬‬
‫כְּ ִמנְיַן ַאנְשֵׁי ַה ַבּיִת‪ ,‬נ ֵר לְכָל ֶאחָד וְ ֶאחָד‪ ,‬בֵּין ֲאנָשִׁים בֵּין נָשִׁים‪.‬‬
‫עַד שֶׁנּ ִ ְמצְאוּ עוֹנ ִין ְבּכָל ַה ַהלֵּל " ַהלְלוּ יָהּ" ֵמאָה וְשָׁלשׁ וְ ֶעשְִׂרים‬
‫וְ ַה ְמּהַדֵּ ר יָתֵר עַל ז ֶה‪ ,‬וְעוֹשֶׂה ִמ ְצוָה מִן ַה ֻמּ ְבחָר ‪ -‬מַדְ לִיק נ ֵר‬
‫ְפּ ָעמִים‪ ,‬סִימָן לָהֶם ‪ -‬שְׁנוֹתָיו שֶׁלְּ ַא ֲהרֹן‪.‬‬
‫לְכָל ֶאחָד וְ ֶאחָד ַבּלַּיְלָה הִָראשׁוֹן‪ ,‬וּמוֹסִיף וְהוֹלֵ‪ְ ‬בּכָל ַליְלָה‬
‫וָלַיְלָה ֶאחָד‪.‬‬ ‫יג וְכֵן כְּשֶׁהַקּוֵֹרא ַמגִּי ַע לְ ֹראשׁ כָּל פֶֶּרק וּפֶֶרק ‪ -‬הֵם חוֹז ְִרין‬
‫וְאוֹמְִרין מַה שֶּׁ ָאמַר‪ .‬כֵּיצַד? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר " ְבּצֵאת יִשְָׂראֵל‬
‫ב כֵּיצַד? הֲֵרי שֶׁהָיוּ ַאנְשֵׁי ַה ַבּיִת ֲעשָָׂרה ‪ַ -‬בּלַּיְלָה הִָראשׁוֹן‬
‫ִמ ִמּצְָריִם"‪ ,‬כָּל ָהעָם חוֹז ְִרין וְאוֹמְִרין " ְבּצֵאת יִשְָׂראֵל ִמ ִמּצְָריִם"‪.‬‬
‫שׁלִישִׁי‬
‫מַדְ לִיק ֲעשָָׂרה נ ֵרוֹת‪ ,‬וּ ְבלֵיל שֵׁנ ִי ֶעשְִׂרים‪ ,‬וּ ְבלֵיל ְ‬
‫וְהַקּוֵֹרא אוֹמֵר "בֵּית יַ ֲעקֹב ֵמעַם ֹלעֵז"‪ ,‬וְכָל ָהעָם עוֹנ ִין " ַהלְלוּ‬
‫שְׁלשִׁים‪ ,‬עַד שֶׁנּ ִ ְמצָא מַדְ לִיק ְבּלֵיל שְׁמִינ ִי שְׁמוֹנ ִים‪.‬‬
‫יָהּ"‪ ,‬עַד שֶׁיֹּאמַר " ָא ַה ְבתִּי כִּי יִשְׁמַע יי אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנ ָי"‪ ,‬וְכָל‬
‫ג ִמנְהָג פָּשׁוּט ְבּכָל עֵָרינוּ ִבּ ְספַָרד שֶׁיִּהְיוּ כָּל ַאנְשֵׁי ַה ַבּיִת‬ ‫ָהעָם חוֹז ְִרין וְאוֹמְִרין " ָא ַה ְבתִּי כִּי יִשְׁמַע יי אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנ ָי"‪.‬‬
‫מַדְ לִיקִין נ ֵר ֶאחָד ַבּלַּיְלָה הִָראשׁוֹן‪ ,‬וּמוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין נ ֵר ְבּכָל‬ ‫וְכֵן ְכּשֶׁיֹּאמַר הַקּוֵֹרא " ַהלְלוּ אֶת יי כָּל גּוֹיִם"‪ ,‬כָּל ָהעָם חוֹז ְִרין‬
‫לַיְלָה וָלַיְלָה‪ ,‬עַד שֶׁנּ ִ ְמצָא מַדְ לִיק ְבּלֵיל שְׁמִינ ִי שְׁמוֹנ ָה נ ֵרוֹת‪ ,‬בֵּין‬ ‫וְאוֹמְִרין " ַהלְלוּ אֶת יי כָּל גּוֹיִם"‪.‬‬
‫שֶׁהָיוּ ַאנְשֵׁי ַה ַבּיִת מְֻרבִּים בֵּין שֶׁ ָהיָה אָדָ ם ֶאחָד‪.‬‬
‫יד הַקּוֵֹרא אוֹמֵר " ָאנּ ָא יי הוֹשִׁיעָה נּ ָא"‪ ,‬וְהֵם עוֹנ ִים ַאחֲָריו‬
‫ד נ ֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנ ֵי פִּיּוֹת עוֹלֶה לִשְׁנ ֵי ְבּנ ֵי אָדָ ם‪ִ .‬מלֵּא ְקעָָרה שֶׁמֶן‬ ‫" ָאנּ ָא יי הוֹשִׁיעָה נּ ָא"‪ ,‬אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ ֹראשׁ פֶֶּרק‪ .‬הוּא אוֹמֵר‬
‫וְ ִהקִּיפָהּ ְפּתִילוֹת‪ :‬אִם כָּפָה ָעלֶי ָה כְּלִי ‪ -‬כָּל ְפּתִילָה וּ ְפתִילָה‬ ‫" ָאנּ ָא יי ַה ְצלִיחָה נּ ָא"‪ ,‬וְהֵם עוֹנ ִים " ָאנּ ָא יי ַה ְצלִיחָה נּ ָא"‪ .‬הוּא‬
‫נ ֶ ֱחשֶׁבֶת כְּנ ֵר ֶאחָד; ֹלא כָּפָה ָעלֶי ָה כְּלִי ‪ -‬נ ַ ֲעשָׂת כִּמְדוָּרה‪ ,‬וַ ֲאפִלּוּ‬ ‫אוֹמֵר "בָּרוּ‪ַ ‬הבָּא"‪ ,‬וְכָל ָהעָם אוֹמְִרים " ְבּשֵׁם יי"‪ .‬וְאִם ָהיָה‬
‫שׁבֶת‪.‬‬
‫כְּנ ֵר ֶאחָד אֵינ ָהּ נ ֶ ֱח ֶ‬ ‫ַה ַמּקְֵרא אֶת ַה ַהלֵּל ָקטָן אוֹ ֶעבֶד אוֹ ִאשָּׁה ‪ -‬עוֹנ ֶה ַאחֲֵריהֶם מַה‬
‫זמן ההדלקה‬
‫שֶּׁהֵם אוֹמְִרין ִמלָּה ִמלָּה ְבּכָל ַה ַהלֵּל‪.‬‬
‫שׁתִּשְׁקַע ַה ַחמָּה ֶאלָּא עִם‬ ‫ה אֵין מַדְ לִיקִין נ ֵרוֹת ֲחנֻכָּה קֹדֶ ם ֶ‬
‫שְׁקִי ָעתָהּ‪ֹ ,‬לא ְמ ַאחֲִרין וְֹלא ַמקְדִּ ימִין‪ .‬שָׁכַח אוֹ ֵהז ִיד וְֹלא ִהדְ לִיק‬ ‫ז ֶה הוּא ַה ִמּנְהָג הִָראשׁוֹן‪ ,‬וּבוֹ ָראוּי לֵילֵ‪ֲ .‬אבָל ִבּז ְ ַמנּ ִים אֵלּוּ‬
‫שׁקִיעַת ַה ַחמָּה ‪ -‬מַדְ לִיק וְהוֹלֵ‪ ‬עַד שֶׁתִּכְלֶה ֶרגֶל מִן הַשּׁוּק‪.‬‬ ‫עִם ְ‬ ‫ָראִיתִי ְבּכָל ַהמְּקוֹמוֹת ִמנְהָגוֹת ְמשֻׁנּוֹת ִבּקְִריאָתוֹ וּ ַב ֲענִיַּת ָהעָם‪,‬‬
‫וְאֵין ֶאחָד ֵמהֶם דּוֹמֶה לְ ַאחֵר‪.‬‬
‫א( ְמ ַה ֵדּר ‪ -‬מקיים בהידור‪ַ .‬מ ְד ִליק ‪ -‬האב נֵר ְל ָכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד‪ .‬ג( ִמנְ ָהג ָפּשׁוּט ‪-‬‬
‫המנהג שפשט והתקבל‪ .‬ד( נֵר ‪ -‬בלשון משנה הוא הכלי שנותנים בו שמן‬ ‫ימן ָל ֶהם ‪ -‬לזכירת מספר 'הללוֿיה' שעונים‬ ‫יב( ַהגָּדוֹל ‪ -‬המשמש כשליח ציבור‪ִ .‬ס ָ‬
‫ופתילות‪ .‬במרכז הנר היה פתח להכניס בו את השמן ונקב קטן בצדו הנקרא‬ ‫בהלל‪ .‬יג( ְלרֹאשׁ ָכּל ֶפּ ֶרק ‪ -‬לתחילת כל פרק חדש )הרמב"ם אינו מזכיר את פרק‬
‫'פייה'‪ ,‬שהפתילה נתונה בו )היום נהוג להדליק נרות חנוכה בכלי מיוחד הנקרא‬ ‫קטו כראש פרק‪ ,‬משום שבחלוקה המקורית של התנ"ך לפרקים‪ ,‬פרק קיד ופרק‬
‫חנוכייה(‪ .‬לדעת רבנו‪ ,‬אין השמש חלק מן החנוכייה )ראה להלן הלכה ח(‪ ,‬בכל קנה‪,‬‬ ‫יחה ָנּא ‪ -‬המנהג‬ ‫יעה ָנּא‪ ,‬אָנָּא יי ַה ְצ ִל ָ‬ ‫הוֹשׁ ָ‬
‫ִ‬ ‫קטו הם פרק אחד(‪ .‬יד( אָנָּא יי‬
‫עוֹלה‬
‫כלומר פייה‪ ,‬נותנים נר שעווה‪ ,‬או שיש בו כוסית שנותנים בה שמן ופתילה‪ֶ .‬‬ ‫המקובל היום בקהילות רבות לכפול גם אותם‪ֶ .‬ע ֶבד ‪ -‬עבד כנעני‪ ,‬שאינו יהודי‬
‫אָדם ‪ -‬יכולים שני אנשים להדליק בו נר חנוכה‪ָ .‬כּ ָפה ‪ -‬הפך כלי על‬ ‫ִל ְשׁנֵי ְבּנֵי ָ‬ ‫גמור‪" :‬העבדים שהטבילו אותם לשם עבדות‪ ,‬וקיבלו עליהם מצוות שהעבדים‬
‫הקערה כדי שכל פתיל ייראה לעצמו‪ .‬ה( ֵהזִ יד ‪ -‬עשה בכוונה‪ֶ .‬שׁ ִתּ ְכ ֶלה ֶרגֶל ִמן‬ ‫חייבים בהם ‪ -‬יצאו מכלל הגויים‪ ,‬ולכלל ישראל לא באו" )איסורי ביאה יב‪,‬יא(‪.‬‬
‫ַהשּׁוּק ‪ -‬השעה שהסתיים המסחר בשוק בזמנם‪ ,‬והוא סוף זמן ההדלקה‪.‬‬ ‫שׁנּוֹת ‪ -‬מנהגים שונים‪.‬‬ ‫ַה ִמּנְ ָהג ָה ִראשׁוֹן ‪ -‬המנהג העתיק‪ִ .‬מנְ ָהגוֹת ְמ ֻ‬
‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ד‬ ‫‪292‬‬ ‫‪291‬‬ ‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ד‬
‫ט נ ֵר ֲחנֻכָּה שֶׁהִדְ לִיקוֹ חֵֵרשׁ שׁוֹטֶה וְ ָקטָן אוֹ גּוֹי ‪ֹ -‬לא ָעשָׂה‬ ‫וְכַמָּה הוּא זְמַן ז ֶה? כְּמוֹ ֲחצִי שָׁעָה אוֹ יָתֵר‪ָ .‬עבַר זְמַן ז ֶה ‪ -‬אֵינוֹ‬
‫כְּלוּם‪ ,‬עַד שֶׁיַּדְ לִיקוֹ מִי שֶׁהוּא ַחיָּב ַבּהַדְ לָקָה‪ .‬הִדְ לִיקוֹ ִמ ִבּ ְפנ ִים‬ ‫מַדְ לִיק‪ .‬וְצִָרי‪ ‬לִתֵּן שֶׁמֶן ַבּנּ ֵר כְּדֵ י שֶׁתִּ ְהיֶה דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת עַד‬
‫וְהוֹצִיאוֹ דָּ לוּק וְ ִהנּ ִיחוֹ עַל ֶפּתַח בֵּיתוֹ ‪ֹ -‬לא ָעשָׂה כְּלוּם‪ ,‬עַד‬ ‫שֶׁתִּכְלֶה ֶרגֶל מִן הַשּׁוּק‪ .‬הִדְ לִיקָהּ וְכָ ְבתָה ‪ -‬אֵינוֹ ז ָקוּק לְהַדְ לִי ָקהּ‬
‫שֶׁיַּדְ לִיקֶנּוּ ִבּמְקוֹמוֹ‪ָ .‬אחַז ַהנּ ֵר ְבּיָדוֹ וְ ָעמַד ‪ֹ -‬לא ָעשָׂה כְּלוּם‪,‬‬ ‫ַפּעַם ַאחֶֶרת‪ .‬נִשְׁאֲָרה דּוֹלֶקֶת ַאחַר שֶׁכָּלְתָה ֶרגֶל מִן הַשּׁוּק ‪ -‬אִם‬
‫שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר‪ :‬לְצְָרכּוֹ הוּא עוֹמֵד‪ֲ .‬עשָׁשִׁית שֶׁ ָהיְתָה דּוֹלֶקֶת כָּל‬ ‫ָרצָה לְכַבּוֹתָהּ אוֹ לְ ַסלְּקָהּ‪ ,‬עוֹשֶׂה‪.‬‬
‫הַיּוֹם כֻּלּוֹ ‪ -‬לְמוֹ ָצאֵי שַׁבָּת ְמכַבָּהּ וּ ְמבֵָר‪ ‬וּמַדְ לִיקָהּ‪ ,‬שֶׁ ַההַדְ לָקָה‬ ‫שמני ההדלקה‬
‫הִיא ַה ִמּ ְצוָה‪ֹ ,‬לא ַה ַהנּ ָחָה‪ .‬וּ ֻמתָּר לְהַדְ לִיק נ ֵר ֲחנֻכָּה ִמנּ ֵר ֲחנֻכָּה‬ ‫ו כָּל ַהשְּׁ ָמנ ִים וְכָל ַה ְפּתִילוֹת כְּשֵׁרוֹת לְנ ֵר ֲחנֻכָּה‪ ,‬וְאַף עַל פִּי‬
‫ַאחֵר‪.‬‬ ‫שׁכִים ַאחַר ַה ְפּתִילָה‪ ,‬וְאֵין הָאוּר נִתְלֵית יָפֶה‬ ‫שֶׁאֵין ַהשְּׁ ָמנ ִים נ ִ ְמ ָ‬
‫בְּאוֹתָן ַה ְפּתִילוֹת‪ .‬וַ ֲאפִלּוּ ְבּלֵילֵי שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹ‪ ‬יְמֵי ֲחנֻכָּה ֻמתָּר‬
‫י ָחצֵר שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנ ֵי ְפּתָחִים ִבּשְׁתֵּי רוּחוֹת ‪ -‬צְִריכָה שְׁנ ֵי נ ֵרוֹת‪,‬‬
‫לְהַדְ לִיק ִבּשְׁ ָמנ ִים וּ ְפתִילוֹת שֶׁאָסוּר לְהַדְ לִיק ָבּ ֶהן נ ֵר שַׁבָּת; לְפִי‬
‫שֶֹּׁלא ֹיאמְרוּ הָעוֹבְִרים בְּרוּ ַח זוֹ‪ֹ :‬לא ִהנּ ִיחוּ נ ֵר ֲחנֻכָּה‪ֲ .‬אבָל אִם‬
‫תּמֵּשׁ לְאוֹר ֲחנֻכָּה בֵּין ַבּשַּׁבָּת בֵּין ַבּחֹל‪ ,‬וַ ֲאפִלּוּ‬ ‫שֶׁאָסוּר לְ ִהשְׁ ַ‬
‫הָיוּ בְּרוּ ַח ַאחַת ‪ -‬מַדְ לִיק ְבּ ֶאחָד ֵמהֶם‪.‬‬
‫לִבְדֹּק מָעוֹת אוֹ לִמְנוֹתָן לְאוָֹרהּ אָסוּר‪.‬‬
‫יא אוֵֹר ַח שֶׁמַּדְ לִיקִים ָעלָיו בְּתוֹ‪ ‬בֵּיתוֹ ‪ -‬אֵינוֹ צִָרי‪ ‬לְ ַהדְ לִיק‬ ‫מקום ההדלקה‬
‫ָעלָיו ַבּמָּקוֹם שֶׁנִּתְאֵָר ַח בּוֹ; אֵין לוֹ ַבּיִת לְהַדְ לִיק ָעלָיו בּוֹ ‪-‬‬ ‫טּפַח‬ ‫ז נ ֵר ֲחנֻכָּה ‪ִ -‬מ ְצוָה לְ ַהנּ ִיחוֹ עַל ֶפּתַח בֵּיתוֹ ִמבַּחוּץ‪ַ ,‬בּ ֶ‬
‫צִָרי‪ ‬לְהַדְ לִיק ַבּמָּקוֹם שֶׁנִּתְאֵָר ַח בּוֹ‪ ,‬וּ ִמשְׁתַּתֵּף ִע ָמּהֶם ַבּשֶּׁמֶן‪.‬‬ ‫ַהסָּמוּ‪ ‬לַ ֶפּתַח‪ ,‬עַל שְׂמֹאל ַהנִּכְנ ָס לַ ַבּיִת‪ ,‬כְּדֵ י שֶׁתִּ ְהיֶה מְזוּז ָה‬
‫וְאִם ָהיָה לוֹ ַבּיִת ִבּ ְפנ ֵי ַעצְמוֹ ‪ -‬אַף עַל פִּי שֶׁמַּדְ לִיקִים ָעלָיו‬ ‫מאל‪ .‬וְאִם ָהיָה דָּ ר ָבּ ֲעלִיָּה ‪ַ -‬מנּ ִיחוֹ ַבּחַלּוֹן‬ ‫ִמיָּמִין וְנ ֵר ֲחנֻכָּה ִמשְּׂ ֹ‬
‫בְּתוֹ‪ ‬בֵּיתוֹ‪ ,‬צִָרי‪ ‬לְהַדְ לִיק ַבּ ַבּיִת שֶׁהוּא בּוֹ‪ִ ,‬מ ְפּנ ֵי הָעוֹבְִרים‪.‬‬ ‫ַהסְּמוּכָה לְִרשׁוּת הַָרבִּים‪ .‬וְנ ֵר ֲחנֻכָּה שֶׁ ִהנּ ִיחוֹ לְ ַמ ְעלָה ֵמ ֶעשְִׂרים‬
‫חשיבות המצווה‬ ‫ַאמָּה ‪ֹ -‬לא ָעשָׂה כְּלוּם‪ִ ,‬מ ְפּנ ֵי שֶׁאֵינוֹ נִכָּר‪.‬‬
‫יב ִמ ְצוַת נ ֵר ֲחנֻכָּה ‪ִ -‬מ ְצוָה ֲחבִיבָה הִיא עַד ְמ ֹ‬
‫אד‪ ,‬וְצִָרי‪ ‬אָדָ ם‬
‫ח בִּימֵי ַה ַסּכָּנ ָה ַמנּ ִי ַח נ ֵר ֲחנֻכָּה בְּתוֹ‪ ‬בֵּיתוֹ ִמ ִבּ ְפנ ִים; וַ ֲאפִלּוּ‬
‫לְ ִהזָּהֵר בָּהּ‪ ,‬כְּדֵ י לְהוֹדִ י ַע ַהנּ ֵס וּלְהוֹסִיף ְבּשֶׁבַח ָהאֵל וְהוֹדָ יָה לוֹ‬
‫ִהנּ ִיחוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ ‪ -‬דַּ יּוֹ‪ .‬וְצִָרי‪ ‬לִהְיוֹת בְּתוֹ‪ַ ‬ה ַבּיִת נ ֵר ַא ֵחר‬
‫ַעל ַהנִּסִּים שֶׁ ָעשָׂה‪ֲ .‬אפִלּוּ אֵין לוֹ מַה ֹיּאכַל ֶאלָּא מִן ַה ְצּדָ קָה ‪-‬‬
‫לְ ִהשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ‪ .‬וְאִם ָהיְתָה שָׁם מְדוָּרה ‪ -‬אֵינוֹ צִָרי‪ ‬נ ֵר ַאחֵר;‬
‫שׁוֹאֵל‪ ,‬אוֹ מוֹכֵר כְּסוּתוֹ‪ ,‬וְלוֹ ֵק ַח שֶׁמֶן וְנ ֵרוֹת וּמַדְ לִיק‪.‬‬
‫וְאִם אָדָ ם חָשׁוּב הוּא‪ ,‬שֶׁאֵין דַּ ְרכּוֹ לְ ִהשְׁתַּמֵּשׁ לִמְדוָּרה ‪ -‬צִָרי‪‬‬
‫יג הֲֵרי שֶׁאֵין לוֹ ֶאלָּא פְּרוּטָה ַאחַת‪ ,‬וּלְ ָפנ ָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם‬ ‫נ ֵר ַאחֵר‪.‬‬
‫שׁמֶן לְהַדְ לִיק נ ֵר ֲחנֻכָּה עַל ַהיַּיִן‬
‫וְהַדְ ָלקַת נ ֵר ֲחנֻכָּה ‪ַ -‬מקְדִּ ים ֶ‬ ‫ילה ‪ -‬אין השמנים נספגים בפתילה ואינם‬ ‫אַחר ַה ְפּ ִת ָ‬‫ו( ֵאין ַה ְשּׁ ָמנִ ים נִ ְמ ָשׁ ִכים ַ‬
‫ְאין ָהאוּר נִ ְת ֵלית ‪ -‬אין האש דולקת באופן תקין‬ ‫עולים אל ראשה באופן תקין‪ .‬ו ֵ‬
‫רגיל להשתמש במדורה‪ .‬ט( ֵח ֵרשׁ ‪" -‬חירש וחירשת האמורים בכל מקום ‪ -‬הם‬ ‫אלא מהבהבת‪ֶ .‬שׁאָסוּר ְל ַה ְד ִליק ָבּ ֶהן נֵר ַשׁ ָבּת ‪ -‬בשבת‪ ,‬שהאור נועד לשימוש‬
‫האילמים שאין שומעין ואין מדברים ]שזוהו עם חסרי הבנה מוחלטת[‪ .‬אבל מי‬ ‫האדם‪ ,‬מדליקים נר בשמן הבוער יפה‪ ,‬גזירה שמא לא תדלק הפתילה יפה‪ ,‬ויבוא‬
‫שמדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר ‪ -‬הרי הוא ככל אדם" )אישות ב‪,‬כו(‪.‬‬ ‫להטות את הנר כדי לקרב את השמן לפתילה ולהגדיל את אור הלהבה‪ ,‬ויתחייב‬
‫ְק ָטן ‪ -‬חרש‪ ,‬שוטה וקטן פטורים מכל המצוות מן התורה )להגדרת שוטה‬ ‫שׁוֹטה ו ָ‬
‫ֶ‬ ‫במלאכת הבערה )שבת ה‪,‬ח‪-‬י(‪ .‬ובחנוכה ‪ -‬הנר נועד רק לפרסום הנס‪ .‬ז( ֶט ַפח ‪ -‬כ‪8-‬‬
‫עוֹמד ‪ -‬שהוא משתמש בנר לצורכו‪ ,‬ואינו נר‬ ‫וקטן‪ ,‬ראה לעיל א‪,‬א‪-‬ב(‪ְ .‬ל ָצ ְרכּוֹ הוּא ֵ‬ ‫מוּכה ‪-‬‬
‫ֲליָּה ‪ -‬בקומה שמעל קומת הקרקע‪ַ .‬ה ְסּ ָ‬ ‫ס"מ )ראה נספח מידות ומשקלות(‪ .‬ע ִ‬
‫אוֹר ַח ‪ -‬מי‬
‫ֲשׁ ִשׁית ‪ -‬נר למאור הדולק זמן רב‪ .‬י( רוּחוֹת ‪ -‬כיוונים‪ .‬יא( ֵ‬ ‫חנוכה‪ .‬ע ָ‬ ‫אַמּה ‪ -‬כעשרה מטרים‪ .‬לֹא ָע ָשׂה ְכּלוּם ‪ -‬לא קיים את המצ ָוה‪.‬‬ ‫הפונה‪ֵ .‬מ ֶע ְשׂ ִרים ָ‬
‫וּמ ְשׁ ַתּ ֵתּף ‪-‬‬
‫ששוהה בזמן ההדלקה בבית אחר‪ְ .‬ל ַה ְד ִליק ָע ָליו ‪ -‬להדליק עבורו‪ִ .‬‬ ‫ֶשׁ ֵאינוֹ נִ ָכּר ‪ -‬לבני רשות הרבים‪ ,‬והרי מדליקים נר חנוכה "כדי להודיע הנס"‬
‫משלם חלק ממחיר השמן‪ ,‬ויוצא ידי חובת הדלקה‪ַ .‬בּיִ ת ִבּ ְפנֵי ַע ְצמוֹ ‪ -‬מתארח‬ ‫ימי ַה ַסּ ָכּנָה ‪ -‬בימי רדיפת יהודים‪ ,‬שנר החנוכה מעיד שיושבי‬ ‫)להלן הלכה יב(‪ .‬ח( ִבּ ֵ‬
‫עוֹב ִרים ‪ -‬שלא יאמרו שבבית זה לא הדליקו נר חנוכה‪.‬‬ ‫בדירה נפרדת‪ִ .‬מ ְפּ נֵי ָה ְ‬ ‫השׁ ָמּשׁ הנהוג‬ ‫אַחר ‪ -‬כדי שלא ישתמש בנר החנוכה )נר ַ‬ ‫הבית הם יהודים‪ .‬נֵר ֵ‬
‫לוֹק ַח ‪ -‬קונה‪ .‬יג( ִקדּוּשׁ‬‫שׁוֹאל ‪ -‬מבקש כסף )ראה שבת ה‪,‬א(‪ְ .‬כּסוּתוֹ ‪ -‬בגדו‪ֵ .‬‬ ‫ֵ‬ ‫יב(‬ ‫היום אינו חלק מן החנוכייה‪ ,‬ולפי הלכה זו מדליקים אותו רק בשעת הסכנה‪,‬‬
‫ַהיּוֹם ‪ -‬יין לקידוש שבת‪.‬‬ ‫אַחר ‪-‬‬ ‫יך נֵר ֵ‬‫אָדם ָחשׁוּב ‪ -‬במעמד חברתי גבוה‪ָ .‬צ ִר ְ‬ ‫כשהחנוכייה בתוך הבית(‪ָ .‬‬
‫שמא ישתמש בטעות באור נר החנוכה‪ ,‬אף על פי שיש שם מדורה‪ ,‬שהרי אינו‬
‫‪294‬‬ ‫‪293‬‬ ‫הלכות מגילה וחנוכה‪ ,‬פרק ד‬

‫קריאת ההלל‬ ‫לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם; הוֹאִיל וּשְׁנ ֵיהֶם מִדִּ בְֵרי סוֹפְִרים ‪ -‬מוּטָב לְ ַהקְדִּ ים‬
‫נ ֵר ֲחנֻכָּה‪ ,‬שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִכְרוֹן ַהנּ ֵס‪.‬‬
‫יד ָהיָה לְ ָפנ ָיו נ ֵר בֵּיתוֹ וְנ ֵר ֲחנֻכָּה‪ ,‬אוֹ נ ֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם ‪-‬‬
‫נספח להלכות חנוכה‬ ‫נ ֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵ ם‪ ,‬מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ‪ ,‬שֶׁהֲֵרי ַהשֵּׁם נ ִ ְמ ָחק לַעֲשׂוֹת‬
‫מצורפת בזו קריאת ההלל עפ"י המנהג הקרוב ביותר למנהג רבנו לצורך‬ ‫שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ ְל ִאשְׁתּוֹ‪ .‬גָּדוֹל ַהשָּׁלוֹם‪ ,‬שֶׁכָּל הַתּוָֹרה נִתְּנ ָה‬
‫המחשה‪ ,‬לפי מנהג בני תימן )בלדי(‪ .‬ההבדל הוא רק בחלוקת עניית הללויה‪,‬‬
‫שלרבנו מ"אודך כי עניתני" )קיח‪,‬כא( ומטה עונים הללויה‪ .‬באות מודגשת ‪-‬‬ ‫לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם‪ ,‬שֶׁנּ ֶ ֱאמַר‪" :‬דְּ ָרכֶי ָה דַ ְרכֵי ֹנ ַעם‪ ,‬וְכָל‬
‫המקרא את ההלל‪ ,‬ובסוגריים מה שעונים הציבור‪ 123 .‬עניות ה"הללויה"‬
‫שעונים הציבור כתובות בסוגריים‪ .‬ראש פרק מסומן‪.‬‬ ‫נְתִיבוֹתֶי ָה שָׁלוֹם" )משלי ג‪,‬יז(‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫פרק קיג‪ַ :‬הלְלוּיָהּ ) ַה ְללוּיָהּ( ַהלְלוּ ַעבְדֵ י יי ) ַה ְללוּיָהּ(‪ַ .‬הלְלוּ אֶת שֵׁם יי‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יְהִי שֵׁם יי ְמבָֹר‪ֵ ‬מ ַעתָּה וְעַד עוֹלָם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ִ :‬מ ִמּז ְַרח שֶׁמֶשׁ‬
‫‪5‬‬ ‫‪ּ ְ FE‬ב ִר ְ‬
‫יך ַר ֲח ָמנָא ְ ּד ַסי ְַּען ‪DG‬‬
‫עַד מְבוֹאוֹ ְמ ֻהלָּל שֵׁם יי ) ַה ְללוּיָהּ(‪ָ :‬רם עַל כָּל גּוֹיִם יי )‪ַ 6‬ה ְללוּיָהּ( עַל‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫ַהשָּׁ ַמיִם כְּבוֹדוֹ ) ַה ְללוּיָהּ( מִי כַּיי אֱֹלהֵינוּ ) ַה ְללוּיָהּ( ַה ַמּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ( ַה ַמּשְׁפִּילִי לְִראוֹת ַבּשָּׁ ַמיִם וּ ָבאֶָרץ ) ַה ְללוּיָהּ( ְמקִימִי ֵמ ָעפָר דָּ ל‬
‫)‪ַ 11‬ה ְללוּיָהּ( ֵמ ַאשְׁפֹּת יִָרים ֶאבְיוֹן )‪ַ 12‬ה ְללוּיָהּ(‪ :‬לְהוֹשִׁיבִי עִם נ ְדִ יבִים‬
‫)‪ַ 13‬ה ְללוּיָהּ( עִם נ ְדִ יבֵי עַמּוֹ )‪ַ 14‬ה ְללוּיָהּ(‪ :‬מוֹשִׁיבִי ֲעקֶֶרת ַה ַבּיִת )‪ַ 15‬ה ְללוּיָהּ(‬ ‫שׁ ְבעָה‬
‫נִגְ ַמר ֵספֶר שְׁלִישִׁי ְבּ ֶעז ְַרת שַׁדַּ י‪ .‬וּ ִמנְיַן פְָּרקִים שֶׁלְּ ֵספֶר ז ֶה ִ‬
‫‪16‬‬
‫אֵם ַה ָבּנ ִים שְׂ ֵמחָה ַהלְלוּיָהּ ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬ ‫הלְכוֹת עֵרוּבִין ‪-‬‬ ‫וְתִשְׁעִים‪ִ :‬הלְכוֹת שַׁ ָבּת ‪ -‬שְׁלשִׁים פְָּרקִים; ִ‬
‫פרק קיד‪ְ :‬בּצֵאת יִשְָׂראֵל ִמ ִמּצְָריִם ) ְבּ ֵצאת יִ ְשׂ ָר ֵאל ִמ ִמּ ְצ ָריִ ם( בֵּית יַ ֲעקֹב ֵמעַם‬ ‫שְׁמוֹנ ָה פְָּרקִים; ִהלְכוֹת שְׁבִיתַת עָשׂוֹר ‪ -‬שְׁלשָׁה פְָּרקִים;‬
‫‪18‬‬
‫ָהיְתָה יְהוּדָ ה לְקָדְ שׁוֹ ) ַה ְללוּיָהּ( יִשְָׂראֵל‬
‫‪17‬‬
‫ֹלעֵז ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬ ‫ִהלְכוֹת שְׁבִיתַת יוֹם טוֹב ‪ -‬שְׁמוֹנ ָה פְָּרקִים; ִהלְכוֹת ָחמֵץ‬
‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬
‫ַמ ְמשְֹׁלתָיו) ַה ְללוּיָהּ(‪ַ :‬היָּם ָראָה וַיָּנֹס ) ַה ְללוּיָהּ( ַהיְַּרדֵּ ן יִסֹּב לְאָחוֹר‬ ‫הלְכוֹת שׁוֹפָר וְ ֻסכָּה וְלוּלָב ‪-‬‬ ‫וּ ַמ ָצּה ‪ -‬שְׁמוֹנ ָה פְָּרקִים; ִ‬
‫)‪ַ 21‬ה ְללוּיָהּ(‪ֶ :‬ההִָרים ָרקְדוּ כְאֵילִים )‪ַ 22‬ה ְללוּיָהּ( גְּבָעוֹת כִּ ְבנ ֵי צֹאן‬ ‫שְׁמוֹנ ָה פְָּרקִים; ִהלְכוֹת שְׁ ָקלִים ‪ -‬אְַר ָבּעָה פְָּרקִים; ִהלְכוֹת‬
‫)‪ַ 23‬ה ְללוּיָהּ(‪ :‬מַה לְּ‪ַ ‬היָּם כִּי תָנוּס )‪ַ 24‬ה ְללוּיָהּ( ַהיְַּרדֵּ ן תִּסֹּב לְאָחוֹר‬ ‫ענ ִיּוֹת ‪-‬‬‫ִקדּוּשׁ ַהחֹדֶ שׁ ‪ -‬תִּשְׁעָה ָעשָׂר פְָּרקִים; ִהלְכוֹת תַּ ֲ‬
‫‪26‬‬ ‫‪25‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ֶ :‬ההִָרים תְִּרקְדוּ כְאֵילִים ) ַה ְללוּיָהּ( גְּבָעוֹת כִּ ְבנ ֵי צֹאן‬ ‫חנ ֻכָּה ‪ -‬אְַר ָבּעָה פְָּרקִים‪.‬‬ ‫ֲח ִמשָּׁה פְָּרקִים; ִהלְכוֹת ְמגִלָּה וַ ֲ‬
‫‪28‬‬ ‫‪27‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ִ :‬מלִּ ְפנ ֵי אָדוֹן חוּלִי אֶָרץ ) ַה ְללוּיָהּ( ִמלִּ ְפנ ֵי ֱאלוֹ ַהּ יַ ֲעקֹב‪:‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪29‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ( ַההֹ ְפכִי הַצּוּר ֲאגַם ָמיִם ) ַה ְללוּיָהּ( ַחלָּמִישׁ לְ ַמ ְעיְנוֹ ָמיִם‬
‫‪31‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬
‫‪32‬‬
‫פרק קטו‪ ,‬אינו ראש פרק‪ֹ :‬לא לָנוּ יי ֹלא לָנוּ ) ַה ְללוּיָהּ( כִּי לְשִׁמְ‪ ‬תֵּן כָּבוֹד עַל‬ ‫יד( נֵר ֵבּיתוֹ ‪ -‬נר למאור בביתו )ריטב"א‪ ,‬שבת כג‪,‬ב(‪ ,‬שיהיו בני ביתו בשלום ולא‬
‫‪33‬‬ ‫יצטערו בחושך‪ .‬אך לדעת רבים‪ ,‬הכוונה היא דווקא לנר שבת )לטעם ההדלקה‪ :‬עונג‬
‫ַחסְדְּ ‪ ‬עַל ֲא ִמתֶּ‪ַ ) ‬ה ְללוּיָהּ(‪ :‬לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם ַאיֵּה נ ָא אֱֹלהֵיהֶם‬ ‫שבת וכבוד שבת ראה שבת ה‪,‬א; ל‪,‬ה(‪ַ .‬ה ֵשּׁם נִ ְמ ָחק ‪ -‬אף שבדרך כלל אסור למחוק את‬
‫‪35‬‬ ‫‪34‬‬ ‫שם ה' )יסודי התורה ו‪,‬א(‪ ,‬שם ה' נמחק במהלך בדיקת סוטה שבעלה הביא אותה‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬וֵאֹלהֵינוּ ַבשָּׁ ָמיִם כֹּל ֲאשֶׁר ָחפֵץ ָעשָׂה ) ַה ְללוּיָהּ(‪ֲ :‬ע ַצבֵּיהֶם‬
‫‪37‬‬ ‫‪36‬‬ ‫למקדש‪ .‬סוטה לעניין זה היא אשת איש החשודה בניאוף‪ ,‬לאחר שהתייחדה עם‬
‫כֶּסֶף וְזָהָב ) ַה ְללוּיָהּ( ַמ ֲעשֵׂה יְדֵ י אָדָ ם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬פֶּה לָהֶם וְֹלא יְדַ בֵּרוּ‬ ‫אדם שהוזהרה שלא להתייחד עמו )שׂוטה ג‪,‬ח‪-‬י(‪ .‬אם נמצא שלא נטמאה ‪-‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪38‬‬ ‫מותרים בני הזוג לשוב ולחיות יחד באמון ובשלום‪.‬‬
‫) ַה ְללוּ ָיהּ( עֵינַיִם לָהֶם וְֹלא יְִראוּ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ָ :‬אזְנַיִם לָהֶם וְֹלא ִישְׁמָעוּ‬ ‫יך ַר ֲח ָמנָא ְדּ ַסיְּ ַען ‪ -‬ברוך הרחמן )ה'( שסייענו‪ .‬הודאה הבאה בסוף כל חטיבת‬
‫ְבּ ִר ְ‬
‫‪41‬‬ ‫‪40‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ( אַף לָהֶם וְֹלא יְִריחוּן ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יְדֵ יהֶם וְֹלא יְמִישׁוּן‬ ‫הלכות‪.‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪42‬‬ ‫חתימה‪ :‬בריך רחמנא דסייען על ביאור ספר זמנים‪ ,‬ובצאתנו מן הקודש‪ ,‬נברך‬
‫) ַה ְללוּיָהּ( ַרגְלֵיהֶם וְֹלא יְ ַהלֵּכוּ ) ַה ְללוּיָהּ( ֹלא יֶהְגּוּ ִבּגְרוֹנ ָם ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬ ‫לה' שסייע בעדנו להגיע עד הלום‪ .‬כן יגיענו ה' אלהינו לסיים את ביאור כל‬
‫הספרים האחרים‪ ,‬ללמוד את התורה‪ ,‬לעשותה ולחיותה‪.‬‬
‫‪296‬‬ ‫‪295‬‬
‫ראש פרק קיח‪:‬‬ ‫‪45‬‬
‫הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב‪ ,‬כִּי לְעוֹלָם ַחסְדּוֹ )הוֹדוּ ַליי ִכּי טוֹב‪ִ ,‬כּי‬ ‫ט ַח ָבּהֶם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יִשְָׂראֵל ְבּטַח בַּיי‬ ‫כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם‪ ,‬כֹּל ֲאשֶׁר בֹּ ֵ‬
‫‪99‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪46‬‬
‫עוֹלם ַח ְסדּוֹ(‪ :‬יֹאמַר נ ָא יִשְָׂראֵל‪ ,‬כִּי לְעוֹלָם ַחסְדּוֹ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יֹאמְרוּ נ ָא‬
‫ְל ָ‬ ‫) ַה ְללוּיָהּ( ֶעז ְָרם וּ ָמגִנּ ָם הוּא ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬בֵּית ַאהֲֹרן ִבּטְחוּ בַיי‬
‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪48‬‬
‫בֵית ַאהֲֹרן‪ ,‬כִּי לְעוֹלָם ַחסְדּוֹ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יֹאמְרוּ נ ָא יְִראֵי יי‪ ,‬כִּי לְעוֹלָם‬ ‫) ַה ְללוּיָהּ( ֶעז ְָרם וּ ָמגִנּ ָם הוּא ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יְִראֵי יי ִבּטְחוּ בַיי ) ַה ְללוּיָהּ(‬
‫‪101‬‬ ‫‪51‬‬
‫ַחסְדּוֹ ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬ ‫ֶעז ְָרם וּ ָמגִנּ ָם הוּא ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬
‫‪103‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪52‬‬
‫מִן ַה ֵמּצַר ָקָראתִי יָהּ ) ַה ְללוּיָהּ( ָענָנ ִי ַבּמְֶּרחָב יָהּ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יי לִי ֹלא‬ ‫יי זְכָָרנוּ יְבֵָר‪ַ ) ‬ה ְללוּיָהּ( יְבֵָר‪ ‬אֶת בֵּית יִשְָׂראֵל ) ַה ְללוּיָהּ( יְבֵָר‪ ‬אֶת בֵּית‬
‫‪104‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪54‬‬
‫אִיָרא מַה יַּ ֲעשֶׂה לִי אָדָ ם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יי לִי ְבּעֹז ְָרי וַ ֲאנ ִי אְֶראֶה ְבשֹׂנְאָי‬ ‫ַאהֲֹרן ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יְבֵָר‪ ‬יְִראֵי יי ַה ְקּ ַטנּ ִים עִם ַהגְּדֹלִים ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יֹסֵף יי‬
‫‪106‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪56‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬טוֹב לַחֲסוֹת בַּיי ִמ ְבּטֹ ַח ָבּאָדָ ם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬טוֹב לַחֲסוֹת בַּיי‬ ‫ֲעלֵיכֶם ) ַה ְללוּיָהּ( ֲעלֵיכֶם וְעַל ְבּנ ֵיכֶם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬בְּרוּכִים ַאתֶּם לַיי‬
‫‪107‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪58‬‬
‫ִמ ְבּטֹ ַח ִבּנ ְדִ יבִים ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬כָּל גּוֹיִם ְסבָבוּנ ִי‪ְ ,‬בּשֵׁם יי כִּי ֲאמִילַם‬ ‫עֹשֵׂה שָׁ ַמיִם וָאֶָרץ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ַ :‬השָּׁ ַמיִם שָׁ ַמיִם לַיי ) ַה ְללוּיָהּ( וְ ָהאֶָרץ נָתַן‬
‫‪109‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪60‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬סַבּוּנ ִי גַּם ְסבָבוּנ ִי‪ְ ,‬בּשֵׁם יי כִּי ֲאמִילַם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬סַבּוּנ ִי‬ ‫לִ ְבנ ֵי אָדָ ם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ֹ :‬לא ַה ֵמּתִים יְ ַהלְלוּ יָהּ ) ַה ְללוּיָהּ( וְֹלא כָּל יְֹרדֵ י‬
‫‪110‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪62‬‬
‫כִדְ בִֹרים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים‪ְ ,‬בּשֵׁם יי כִּי ֲאמִילַם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬דַּ חֹה דְ חִיתַנ ִי‬ ‫דוּמָה ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬וַ ֲאנַחְנוּ נְבֵָר‪ ‬יָהּ ) ַה ְללוּיָהּ( ֵמ ַעתָּה וְעַד עוֹלָם ַהלְלוּיָהּ‬
‫‪112‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪64‬‬
‫לִנְפֹּל וַיי ֲעז ָָרנ ִי ) ַה ְללוּיָהּ(‪ָ :‬עזּ ִי וְזִמְָרת יָהּ ) ַה ְללוּיָהּ( וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה‬ ‫) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬
‫‪114‬‬ ‫‪113‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬קוֹל ִרנּ ָה וִישׁוּעָה ְבּ ָא ֳהלֵי צַדִּ יקִים ) ַה ְללוּיָהּ( יְמִין יי עֹשָׂה‬ ‫אָה ְב ִתּי ִכּי יִ ְשׁ ַמע יי ֶאת‬ ‫ראש פרק קטז‪ָ :‬א ַה ְבתִּי כִּי ִישְׁמַע יי אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנ ָי ) ַ‬
‫‪116‬‬ ‫‪115‬‬
‫ָחיִל ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יְמִין יי רוֹ ֵממָה ) ַה ְללוּיָהּ( יְמִין יי עֹשָׂה ָחיִל‬ ‫‪65‬‬
‫קוֹלי ַתּ ֲחנוּנָי( כִּי ִהטָּה ָאז ְנוֹ לִי וּ ְביָמַי ֶאקְָרא ) ַה ְללוּיָהּ(‪ֲ :‬אפָפוּנ ִי ֶח ְבלֵי ָמוֶת‬ ‫ִ‬
‫‪118‬‬ ‫‪117‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ֹ :‬לא אָמוּת כִּי ֶא ְחיֶה וַ ֲא ַספֵּר ַמ ֲעשֵׂי יָהּ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יַסֹּר יִסְַּרנּ ִי‬ ‫‪67‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ( וּ ְמצֵָרי שְׁאוֹל ְמצָאוּנ ִי ) ַה ְללוּיָהּ( צָָרה וְיָגוֹן ֶא ְמצָא‬
‫‪66‬‬
‫‪120‬‬ ‫‪119‬‬
‫יָהּ וְלַ ָמּוֶת ֹלא נְתָנָנ ִי ) ַה ְללוּיָהּ(‪ִ :‬פּתְחוּ לִי שַׁעֲֵרי צֶדֶ ק ) ַה ְללוּיָהּ( ָאבֹא‬ ‫‪69‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬וּ ְבשֵׁם יי ֶאקְָרא‪ָ ,‬אנּ ָה יי ַמלְּטָה נ ַ ְפשִׁי ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬חַנּוּן יי‬
‫‪68‬‬
‫‪122‬‬ ‫‪121‬‬
‫בָם אוֹדֶ ה יָהּ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬ז ֶה ַהשַּׁעַר לַיי ) ַה ְללוּיָהּ( צַדִּ יקִים יָבֹאוּ בוֹ‬ ‫‪71‬‬ ‫‪70‬‬
‫וְצַדִּ יק‪ ,‬וֵאֹלהֵינוּ מְַרחֵם ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬שֹׁמֵר ְפּתָאיִם יי ) ַה ְללוּיָהּ( דַּ לּוֹתִי וְלִי‬
‫‪123‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪72‬‬
‫יְהוֹשִׁי ַע ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬שׁוּבִי נ ַ ְפשִׁי לִמְנוּ ָחיְכִי ) ַה ְללוּיָהּ( כִּי יי גָּמַל ָעלָיְכִי‬
‫‪75‬‬ ‫‪74‬‬
‫ישׁוּעה(‪:‬‬
‫ַתּ ִהי ִלי ִל ָ‬‫יתנִ י‪ ,‬ו ְ‬ ‫אוֹדְ ‪ ‬כִּי ֲענ ִיתָנ ִי‪ ,‬וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה ) ְ‬
‫אוֹד ָך ִכּי עֲנִ ָ‬ ‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬כִּי ִחלַּ ְצתָּ נ ַ ְפשִׁי ִמ ָמּוֶת ) ַה ְללוּיָהּ( אֶת עֵינ ִי מִן דִּ ְמעָה‬
‫‪77‬‬ ‫‪76‬‬
‫ֶאבֶן ָמאֲסוּ הַבּוֹנ ִים‪ָ ,‬היְתָה לְֹראשׁ ִפּנּ ָה ) ֶא ֶבן ָמ ֲאסוּ ַהבּוֹנִ ים‪ָ ,‬היְ ָתה ְלרֹאשׁ‬ ‫) ַה ְללוּיָהּ( אֶת ַרגְלִי מִדֶּ חִי ) ַה ְללוּיָהּ(‪ֶ :‬אתְ ַהלֵּ‪ ‬לִ ְפנ ֵי יי ְבּאְַרצוֹת ַה ַחיִּים‬
‫‪80‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪78‬‬
‫ִפּנָּה(‪ֵ :‬מאֵת יי ָהיְתָה זֹּאת‪ ,‬הִיא נ ִ ְפלָאת ְבּעֵינ ֵינוּ ) ֵמ ֵאת יי ָהיְ ָתה זֹּאת‪ִ ,‬היא‬ ‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ֶ :‬ה ֱא ַמנְתִּי כִּי אֲדַ בֵּר ) ַה ְללוּיָהּ( ֲאנ ִי ָענ ִיתִי ְמאֹד ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬
‫‪81‬‬
‫נִ ְפ ָלאת ְבּ ֵעינֵינוּ(‪ :‬ז ֶה הַיּוֹם ָעשָׂה יי‪ ,‬נָגִילָה וְנִשְׂ ְמחָה בוֹ )זֶה ַהיּוֹם ָע ָשׂה יי‪,‬‬ ‫ֲאנ ִי ָאמְַרתִּי ְב ָח ְפז ִי‪ ,‬כָּל ָהאָדָ ם כֹּז ֵב ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬
‫ילה וְ נִ ְשׂ ְמ ָחה בוֹ(‪:‬‬
‫נ ִָג ָ‬ ‫‪82‬‬
‫מָה ָאשִׁיב לַיי כָּל תַּגְמוּלוֹהִי ָעלָי ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬כּוֹס יְשׁוּעוֹת ֶאשָֹּא‬
‫‪85‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪83‬‬
‫יעה נָּא(‪ָ :‬אנּ ָא יי ַה ְצלִיחָה נּ ָא )אָנָּא יי‬ ‫ָאנּ ָא יי הוֹשִׁיעָה נּ ָא )אָנָּא יי ִ‬
‫הוֹשׁ ָ‬ ‫) ַה ְללוּיָהּ( וּ ְבשֵׁם יי ֶאקְָרא ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬נ ְדָ ַרי לַיי ֲאשַׁלֵּם ) ַה ְללוּיָהּ(‬
‫‪87‬‬ ‫‪86‬‬
‫יחה נָּא(‪ :‬בָּרוּ‪ַ ‬הבָּא )הציבור עונה‪ְ :‬בּשֵׁם יי( בֵַּרכְנוּכֶם ִמבֵּית יי‬ ‫ַה ְצ ִל ָ‬ ‫נֶגְדָ ה נּ ָא לְכָל עַמּוֹ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬יָקָר ְבּעֵינ ֵי יי ַה ָמּוְתָה לַ ֲחסִידָ יו ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬
‫‪88‬‬
‫ָאר ָלנוּ(‪ִ :‬אסְרוּ חַג ַבּ ֲעבֹתִים‬ ‫נוּכם ִמ ֵבּית יי(‪ :‬אֵל יי וַיָּאֶר לָנוּ ) ֵאל יי ַויּ ֶ‬
‫) ֵבּ ַר ְכ ֶ‬ ‫ָאנּ ָה יי כִּי ֲאנ ִי ַעבְדֶּ ‪ַ ) ‬ה ְללוּיָהּ( ֲאנ ִי ַעבְדְּ ‪ ‬בֶּן ֲא ָמתֶ‪ִ ‬פּתַּ ְחתָּ לְמוֹסֵָרי‬
‫‪91‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪89‬‬
‫עַד קְַרנוֹת ַה ִמּז ְ ֵבּ ַח ) ִא ְסרוּ ַחג ַבּ ֲעב ִֹתים ַעד ַק ְרנוֹת ַה ִמּ ְז ֵבּ ַח(‪ֵ :‬אלִי ַאתָּה‬ ‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬לְ‪ֶ ‬אזְבַּח זֶבַח תּוֹדָ ה ) ַה ְללוּיָהּ( וּ ְבשֵׁם יי ֶאקְָרא ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬
‫‪93‬‬ ‫‪92‬‬
‫רוֹמ ֶמ ָךּ(‪ :‬הוֹדוּ לַיי כִּי‬ ‫אוֹד ָךּ( אֱֹלהַי אֲרוֹ ְמ ֶמךָּ ) ֱאל ַֹהי ֲא ְ‬
‫אַתּה וְ ֶ‬‫וְאוֹדֶ ךָּ ) ֵא ִלי ָ‬ ‫נ ְדָ ַרי לַיי ֲאשַׁלֵּם ) ַה ְללוּיָהּ( נֶגְדָ ה נּ ָא לְכָל עַמּוֹ ) ַה ְללוּיָהּ(‪ְ :‬בּ ַחצְרוֹת בֵּית‬
‫‪95‬‬ ‫‪94‬‬
‫עוֹלם ַח ְסדּוֹ(‪:‬‬
‫טוֹב כִּי לְעוֹלָם ַחסְדּוֹ )הוֹדוּ ַליי ִכּי טוֹב ִכּי ְל ָ‬ ‫יי ) ַה ְללוּיָהּ( בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלַיִם ַהלְלוּיָהּ ) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬
‫ראש פרק קיז‪ַ :‬הלְלוּ ֶאת יי כָּל גּוֹיִם ) ַה ְללוּ ֶאת יי ָכּל גּוֹיִ ם( שַׁבְּחוּהוּ כָּל ָה ֻאמִּים‬
‫‪97‬‬ ‫‪96‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪ :‬כִּי גָבַר ָעלֵינוּ ַחסְדּוֹ ) ַה ְללוּיָהּ( וֶ ֱאמֶת יי לְעוֹלָם ַהלְלוּיָהּ‬
‫‪98‬‬
‫) ַה ְללוּיָהּ(‪:‬‬