You are on page 1of 3

‫הגליון "שלומי שבתון" מופיע באתר האינטרנט "שלומי הישנה" ‪www.shelomi.

info -‬‬
‫כניסת שבת‬
‫‪19:03‬‬
‫יציאת שבת‬
‫‪20:04‬‬
‫גליון מס' ‪ – 8‬יום ששי ט"ז באייר ה'תשס"ז דוא"ל‪ solbb@013.il :‬פקס‪ 04-9997053 :‬נייד‪052- :‬‬
‫‪3359382‬‬
‫אגרא דבי הילולי‬ ‫פרשת השבוע – אמור‬
‫זהירות שדה מוקשים!!‬
‫רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬רשב"י‬
‫תנא בדור השני אחר החורבן בית המקדש‬ ‫שוחחתי עם יהודי ששירת כחייל בווייטנאם‪" .‬לא היה חייל שחזר משם שפוי"‪,‬‬
‫אמר‪ .‬העצבים נדרכו עד קצה הגבול‪ .‬כשאתה לוחם כחייל העומד מולך‪ ,‬המטרה‬
‫מוגדרת‪ .‬זה עניין של יחס כוחות‪ ,‬של עדיפות אמצעי לחימה‪ ,‬מיומנות‪ ,‬התנא האלוהי‪ ,‬רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬נולד כחמישים שנה לאחר חורבן בית המקדש‬
‫מוטיבציה‪ .‬אבל כשאתה מפטרל בסבך בג'ונגל ומאחרי כל עץ עלולות לבלושהשני‪ .‬ישנן דעות שהוא נולד ביום ל"ג בעומר‪ ,‬וישנן דעות שיום הולדתו היה בחג‬
‫אחריך עיניים בוחנות‪ ,‬עלול להיות מכוון כנגדך קנה רובה‪ .‬כשבכל צעד אתההשבועות‪ ,‬יום בו ניתנה התורה לעם ישראל‪ .‬על לידתו מסופר בספר 'נחלת אבות'‪,‬‬
‫עלול להפעיל מוקש החבוי במרבד העלים‪ ,‬להיתקל בחוט המתוח בין שני גזעים‪.‬שאביו יוחאי היה משבט יהודה‪ ,‬והיה מגדולי הדור‪ ,‬עשיר‪ ,‬נכבד וקרוב למלכות‪ .‬אשתו‬
‫של יוחאי‪ ,‬שרה‪ ,‬מזרע הנשיאים היתה‪ ,‬צאצא של הלל הזקן‪ .‬שרה היתה עקרה ולא‬ ‫ואז יבזיק הברק וירעים הרעם‪ ,‬וכל הפטרול יעוף לאוויר‪ .‬זה נורא!‬
‫הוא דיבר וקולו רעד‪ ,‬שב לחוות את הפחד והאימה‪ .‬ואני נזכרתי‪ ,‬שלנו יש את נפקדה בבנים‪ .‬כשראה יוחאי שעברו שנים רבות ועדיין לא ילדה‪ ,‬עלה בדעתו לגרשה‪.‬‬
‫הווייטנאם שלנו‪ ,‬וזה פסוק בפרשת השבוע‪ .‬כל העבירות הן אויב‪ ,‬אבל אויבכאשר נודע הדבר לשרה אשתו‪ ,‬לא אמרה לו דבר‪ ,‬אולם הרבתה לצום‪ ,‬לתת צדקה‬
‫שניצב מולנו‪ ,‬גלוי וחשוף‪ ,‬מטרה מוגדרת‪ .‬אבל יש אחת שיהא כמוקש‪ ,‬במארב‪ .‬ולהתפלל מתוך בכי גדול לפני ה' בלב נשבר‪ ,‬להצילה מגרושין‪ .‬וה' שמע את קול‬
‫אדם הולך לתומו‪ ,‬ומפעיל מטען צד‪ .‬אם לא יהיה מודע לסכנה‪ ,‬אם לא ינקוט תפילתה‪ .‬היה זה בליל ראש השנה‪ ,‬יוחאי ראה בחלומו‪ ,‬והנה הוא עומד ביער גדול שיש‬
‫אמצעי זהירות כפולים ומכופלים‪ ,‬לא ידע מהיכן תצוץ‪ .‬הכוונה היא לציווי‪" :‬ולא בו אילנות לאלפים ולרבבות ‪ -‬מהם רעננים נושאי פירות‪ ,‬ומהם יבשים‪ .‬והוא‪ ,‬יוחאי‪,‬‬
‫תחללו את שם קדשי‪ ,‬ונקדשתי בתוך בני ישראל"‪ ,‬איסור לחלל את השם‪ ,‬וציווינשען על אילן יבש‪ .‬נשא יוחנן את עיניו וראה איש שמראהו נורא מאד‪ ,‬ועל שכמו כד‬
‫לגרום לקידוש שם שמים‪ .‬זהו האיסור החמור ביותר בתורה‪ .‬לא מכפרת עליומלא מים‪ .‬עבר האיש בכל היער והשקה כמה מהאילנות היבשים‪ .‬עבר בסמוך לאילנות‬
‫התשובה בלבד‪ ,‬אף לא בצירוף יום הכיפורים‪ ,‬ואפילו לא ייסורים נוראים‪ ,‬עד האחרים והניחם כשהם יבשים‪ ,‬ולא השקה אותם‪ .‬כאשר הגיע לאילן אשר נשען עליו‬
‫למיטתו וזהו איסור שאינו תלוי בנו‪ ,‬אלא בנקודת המבט של הרואים אותנויוחאי‪ ,‬הוציא מחיקו צלוחית אחת קטנה מלאה מים חיים‪ ,‬והשקה את האילן‪ .‬יוחאי‬
‫ושופטים אותנו‪ .‬של חברים לעבודה‪ ,‬שכנים לבניין‪ ,‬בני משפחה‪ .‬לא זו בלבד‪,‬הבחין כי שרתה הברכה באותם מעט מים‪ ,‬הם גאו מאד וכסו את כל סביבות האילן‬
‫אלא שאמרו עליו‪" :‬אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם"‪ ,‬גם הדורך בשוגג עלשעליו נשען‪ .‬תיכף נשא האילן פרי‪ ,‬וגדל מאד‪ .‬שמח יוחאי מאד על המראה שראה‬
‫בחלומו‪ ,‬ויקץ משנתו מתוך שמחה‪ ,‬כשבפיו הפסוק‪" :‬מושיבי עקרת הבית‪ ,‬אם הבנים‬ ‫מוקש – מתפוצץ!‬
‫שמחה‪ ,‬הללויה"‪ .‬סיפר את חלומו לאשתו ואמר לה‪" :‬חלום חלמתי‪ ,‬ופתרונו לדעתי‬ ‫מהו חילול השם?‬
‫יש חילול השם ששייך לאנשים גדולים‪ .‬מהם מצפים לשלמות‪ ,‬וכל סטייהפשוט הוא‪ :‬היער הוא העולם‪ ,‬והאילנות הן הנשים ‪ -‬מהן נותנות פירות‪ ,‬ומהן עקרות‪.‬‬
‫מהשלמות עלולה להביא לחילול השם‪ .‬כשרבי יוחנן נדרש לדוגמה לעוון זה‪,‬בראש השנה נפקדות חלק מהן‪ ,‬ויש מהן שנותרות עקרות‪ .‬את הינך האילן שעליו‬
‫אמר‪ :‬כגון אני‪ ,‬אלך ארבע אמות – כשני מטרים! בלי ששפתי ירחשו דברי תורה‪.‬נשענתי‪ ,‬אותו השקו ממעיין הברכה‪ ,‬להוליד בנים צדיקים וחכמים‪ .‬אמנם‪ ,‬דבר אחד‬
‫ופירש רש"י‪ ,‬שהמדובר כשנחלש מחמת לימודו‪ ,‬ונופש עט‪ .‬אבל הרואים אינם נותר לי להבין‪ :‬מדוע את כל האילנות השקה האיש מהכד‪ ,‬ואילו את האילן שעליו‬
‫יודעים זאת‪ .‬וחייב הוא להתחשב בטעותם‪ ,‬ובכך שידינוהו לכף חובה בלא נשענתי השקה מהצלוחית? אמרה לו שרה אשתו‪ :‬תמיהתך תמיהה‪ .‬ובכן‪ ,‬הרשני ללכת‬
‫אל הקדוש רבי עקיבא‪ ,‬לספר לו על החלום‪ ,‬והוא יגיד לנו את פתרונו‪ .‬אמר לה בעלה‬ ‫הצדקה – ואחד שוגג ואחד מזיד בעוון זה!‬
‫ה"חפץ חיים" זצ"ל נחפז פעם בדרכו‪ ,‬ביקש להספיק להגיע לרכבת הנוסעתיוחאי‪ :‬טוב הדבר! נלך שנינו יחדיו אליו ונספר לו את החלום‪ ,‬והוא‪ ,‬ברוח קדשו אשר‬
‫לווילנה‪ .‬חייב היה להגיע לעיר הבירה הליטאית‪ ,‬לצורך חשוב ביותר‪ .‬כאשר עבר האציל עליו האלהים‪ ,‬יגיד לנו את פתרונו‪.‬במוצאי ראש השנה הלכו שניהם יחד אל‬
‫באחד הרחובות‪ ,‬פנה אליו אדם וביקשו לסור לבית אבל‪ ,‬להשלים מניין לתפילתהתנא הקדוש רבי עקיבא‪ .‬יוחאי סיפר לו את חלומו‪ ,‬ואכן רבי עקיבא פתר לו כאשר‬
‫מנחה‪ .‬ה"חפץ חיים" כבר התפלל מנחה‪ ,‬והרכבת עמדה לנסוע‪ .‬אבל אם יסרב‪ ,‬פתר יוחאי‪ .‬וגם הודיע לו את סיבת השקאת אותו אילן מהצלוחית‪ .‬וכך אמר לו‪ :‬דע‬
‫יאמרו שבגללו לא היה מניין‪ .‬נכנס‪ ,‬השלים למניין‪ ,‬ואיחר את הרכבת‪ .‬והמתין יוחאי‪ ,‬כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות‪ ,‬ואשתך שרה היא מהעקרות‪.‬‬
‫בבית הנתיבות‪ ,‬בקור העז‪ ,‬במשך שעות‪ ,‬לרכבת הבאה – ובלבד שלא יגרם שמץורק תפילותיה ורוב דמעותיה‪ ,‬אשר שפכה לפני ה'‪ ,‬הן שזיכו אותה ונהפכה מעקרה‬
‫ליולדת‪ .‬הצלוחית שראית היא צלוחית של דמעותיה שנאספו‪ ,‬ומהן השקוה להוליד לך‬ ‫של חילול השם‪....‬‬
‫ויש חילול השם של בחור ישיבה‪ ,‬חלילה‪ ,‬ולעומתו – קידוש השם שלו‪" :‬שיהא בנים‪ .‬פנה רבי עקיבא אל שרה ואמר‪ :‬בזאת השנה את הרה ותלדי בן‪ ,‬שיאיר לישראל‬
‫שם שמים מתאהב על ידך‪ .‬שיהא קורא ושונה‪ ,‬ומשמש תלמידי חכמים‪ ,‬ודיבורו בחכמתו ובמעשיו! שמחו יוחאי ושרה אשתו מאד בדברי רבי עקיבא‪ ,‬והלכו לביתם‬
‫בנחת עם הבריות‪ ,‬ומשאו ומתנו באמונה‪ .‬מה הבריות אומרת עליו? אשרי אביו לשלום‪ .‬ידע יוחאי את אשתו‪ ,‬ואכן הרתה וילדה בן ביום חג השבועות‪ ,‬היום שבו ניתנה‬
‫שגידלו לתורה‪ ,‬אשר רבו שלימדו תורה‪ .‬אוי להם לבריות שלא למדו תורה! פלוניתורה לישראל‪ .‬הבית התמלא אורה מההוד וההדר שחפף עליו‪ ,‬וכל רואיו ידעו כי סופו‬
‫שלמד תורה‪ ,‬ראו כמה נאים דרכיו‪ ,‬כמה מתוקנים מעשיו! עליו הכתוב אומר‪ .‬להאיר לישראל באור גדול‪ .‬שמחו הוריו בו מאד והללו את ה'‪ ,‬חילקו צדקה ועשו‬
‫ויאמר לי עבדי אתה‪ ,‬ישראל אשר בך אתפאר! התנהגות הולמת‪ ,‬בוגרת‪ ,‬מיושבת‪ ,‬סעודה גדולה ביום מילתו‪ ,‬וקראו את שמו שמעון‪ ,‬כי שמע ה' לקול תפילת אמו ולקול‬
‫מנחילה כבוד וגורמת לקידוש שם שמים‪ .‬וזו המצווה‪ ,‬שאין גדולה כמוה שאיןבכיותיה‪ .‬מהיום ההוא ואילך הם נתנו עיניהם עליו לשמרו מכל טומאה‪ ,‬ולגדלו‬
‫נשגבת ממנה המצווה שעבורה נבראנו‪" ,‬ברוך הוא אלוהינו שבראנו לכבודו"‪,‬בקדושה ובטהרה‪ .‬כאשר החל לדבר‪ ,‬הרגילוהו אך ורק לדברים שבקדושה‪ .‬בהיותו בן‬
‫חמש‪ ,‬מסרוהו לבית אולפנא שהעמיד רבן גמליאל בירושלים‪ ,‬והיה למעיין המתגבר‪.‬‬ ‫ועבורה נברא העולם‪" :‬כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו"‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כך הוא‪ .‬אבל כשם שכל בית ישראל נושא עין לגדולי התורה‪ ,‬ומשום כךבהיותו ילד קטן‪ ,‬כבר שאל שאלות בדיני התורה לתנאים הקדושים רבי יהושע בן‬
‫חייבים הם להקפיד על כל צעד מצעדיהם שיגרום לקידוש השם‪ ,‬עד שאמרו חנניה ורבן גמליאל‪ .‬וכך הלך וגדל בתורה‪ ,‬עד כי גדל מאד‪.‬נוסף למאות דברי תורתו‬
‫שאסור שימצא רבב וכתם על בגדו של תלמיד חכם‪ .‬וכשם שבעלי הבתים נושאיםבהלכה ובאגדה שבתלמוד בבלי‪ ,‬חיבר גם את מדרשי ההלכה ו'מכילתא דרשב"י' לספר‬
‫עין לתלמידי הישיבה‪ ,‬והם נושאי כבוד התורה – כך צריך כל יהודי דתי וחרדי שמות‪ ,‬ו'ספרי' ‪ -‬לספרים במדבר ודברים‪ ,‬וכן את החיבור הענק בחכמה האלוהית‪ ,‬את‬
‫לדעת‪ ,‬שהוא מייצג את כלל הציבור הדתי בעיני הציבור המוגדר כחילוני‪ .‬אדם'ספר הזוהר' הקדוש‪ .‬רשב"י היה חתנו של התנא הקדוש רבי פנחס בן יאיר‪ .‬הוא נפטר‬
‫החובש כיפה שיעקוף את התור – גם אם יש לו את כל הסיבות שבעולם – מידביום ל"ג בעומר‪ ,‬שנת ג' אלפים תתק"כ‪.‬‬
‫יאמרו‪" :‬הדתיים האלו"‪ .‬ומה זה‪ ,‬אם לא חילול השם‪ ,‬חלילה! אם הוא ישליך‬
‫(מתוך "חגים ומועדים‪-‬ל"ג בעומר"‪ ,‬באתר "ערכים")‬
‫חפיסת סיגריות ריקה ברחוב‪ ,‬יאמרו שהדתיים מלכלכים את חוצות העיר‪ .‬אם‬
‫יפגר בתשלום דמי ועד הבית‪ ,‬יגידו שהדתי עדיין לא שילם‪ .‬ומי מדבר על צ'ק‬
‫שחזר‪ ,‬הצ'ק של הדתי ההוא‪....‬‬
‫כל אלו הם מוקשים שעלולים לעלות עליהם מבלי משים‪ .‬ואנו‪ ,‬אין בידינו‬
‫סעודה שלישית לשיעורי הרב אלחרר בחסות‬ ‫לנטרלם‪ .‬רק להציב את השלט‪" :‬זהירות‪ ,‬שדה מוקשים"‪....‬‬
‫קייטרינג לוק – מעלות‬ ‫(מתוך "מעיין השבוע" לפרשת "אמור"‪ ,‬לרב שלום מאיר הכהן וולך)‬
‫כשר‪/‬גלאט בהשגחת הרבנות מעלות‬ ‫(הובא לדפוס באדיבותו של ר' אהרון (אריק) גוזלן הי"ו)‬
‫ברית מילה וארץ ישראל‬ ‫דמות השבוע‬
‫ארץ ישראל שקולה כמצוות מילה שנאמר‪" :‬וזכרתי את בריתי" וגו'‪,‬‬ ‫מרן הגאון ר' דוד הכהן סקלי זצ"ל‬
‫"והארץ אזכור"‪ ,‬לומר‪" :‬מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ‬
‫מרן הגאון העצום רבה של ירושלים דדהבא רבינו שלום משאש שליט"א כותב עליוישראל דוחה שבת"‪( .‬ילקוט חדש‪ ,‬ערך א"י‪ ,‬ועיין עוד בס' טוב הארץ ד' י"ג)‬
‫(בהקדמתו לספרו‪" :‬קרית חנה דוד"‪ ,‬שו"ת שני חלקים לרבינו זצ"ל שנדפסו מחדש‪ ,‬ירושלים תשמ"ט)‪ :‬שם רמז בשמות הקרא א"י תמצא בס"ת דילהון מילה כזה‪:‬‬
‫"הרה"ג הגדול מוהר"ר דוד הכהן הגדול זצ"ל‪ .‬המפורסם בדורו‪ ,‬בחכמתו הגדולה‪,‬‬
‫בחריפותו הנוראה‪ .‬ביראתו וצדקתו העצומה‪ .‬וענוותו הטהורה‪ .‬ושמחתו בחלקו"ארץ החיים‪ .‬ארץ צבי – ארץ ישראל‪ .‬ארץ הקדושה"‪ .‬ולכן צריך‬
‫בתורה‪ ...‬זיויה דמי לבר אלהין‪ .‬המקובל האלהי‪ .‬זכורני משאר בשרי הרה"ג רב הודהשוכן בארץ לימול בשרו שאם לאו מטמא הארץ‪ .‬נמצאת למד‬
‫יוסף משאש זלה"ה‪ .‬שהיה מזדעדע הרבה כאשר היה מזכיר אותו ואת קדושתו‪ "...‬שקבלת אלוהותו יתברך שמו‪ ,‬תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ‬
‫על פטירתו ביום רביעי כ"ד (=ר"ת כהן דוד) אייר‪ ,‬סיפר לי ידי"ן הרב מנחם שוראקיתלוי במילה‪ .‬וזה רמז‪" :‬הן צדיק בארץ ישלם" כי מי ששומר הברית‬
‫נקרא צדיק ועומד בנסיון כמו שמצינו ביוסף הצדיק‪ .‬אבל מ"מ אינו‬ ‫הי"ו‪.‬‬
‫החסיד הקדוש רבינו דוד הכהן סקלי זצוק"ל‪ ,‬ידע בדיוק את יום וזמן פטירתו‪ .‬בהגיעשלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה‪ .‬וזה שנאמר‪" :‬הן צדיק‬
‫היום‪ ,‬אסף את כל בני ביתו בחדרו‪ ,‬וביקש מנוות ביתו הרבנית שמחה ז"ל שתביא לובארץ" דהיינו שהצדיק דר בארץ אזי הוא ישולם ור"ת הצבי ר"ל‬
‫מים ליטול את ידיו‪ ,‬ותיכף לנטילה ברכה – שם ידיו על ראש תלמידו חתנו הגאון ר' דודבאיזו ארץ וזהו רומז הר"ת שהוא דווקא בארץ הצבי כי זה תלוי‬
‫כליפא זצ"ל‪ ,‬ולבש את התכריכים המיוחדים לו‪ .‬כל בני ביתו החלו למרר בבכי עלבזה וג"כ קבלת האלוהות תלוי במילה לבד‪ ,‬והם לא יזכו לארץ‪ .‬אבל‬
‫מעשיו‪ ,‬אך הוא בשלוות נפש הסביר להם שהגיע זמנו להסתלק מן העולם ואל להםאינו בשלמותו וכו'‪ ,‬עד כאן‪.‬‬
‫לבכות‪ .‬לאחר מכן עלה על מיטתו וקרא קריאת שמע בקדושה וטהרה וכוונה עצומהנמשך לזה‪ ,‬נבין מאמרם ז"ל אמר הב"ה לאברהם אע"ה‪ ,‬אם‬
‫וכך השיב את נשמתו לבוראו לעיני כל בני ביתו עכ"ל גדולים צדיקים במיתתם זיע"א‪ .‬מקבלים בניך את המילה מקבלים אלהותי ואם לאו אין מקבלים‪.‬‬
‫להלן‪ ,‬אחד החשבונות המפורטים והמופלאים ביותר על זמן הקץ‪ ,‬המובאים באחד(עיין ת"ש למעלה סי' קל"ה) ועפ"י פשיטו אפשר לומר על מ"ש בס' שערי‬
‫אורה אלמלא שקבלו ישראל ברית בשר שהוא המילה‪ ,‬לא זכו לקבל‬ ‫בספריו של מרן ר' דוד זצ"ל‪.‬‬
‫חשבון נורא זה‪ ,‬מעיד כמאה עדים על חסידותו וקדושתו הנוראה שלולא הם – לא‬
‫את התורה שהוא ברית הלשון‪ .‬ע"כ‪ ,‬אמור מעתה כיון שעיקר‬
‫התגשמותו‪.‬אלהותו יתברך תלוי בקבלת התורה ואם לא יקבלו את המילה לא‬ ‫היתה מנצנצת בו רוח הקודש לכתוב חשבון זה שנכתב עשרות שנים לפני‬
‫החשבון "יפיח לקץ" הובא בספרו "לך דוד"‪ ,‬על התורה‪ ,‬פרשת ויחי החל מדף ע"ד‪.‬‬
‫יזכו לקבלת התורה‪ .‬ולזה‪ ,‬נאה דורש‪ :‬אם מקבלים בניך את המילה‬
‫הספר הנ"ל נדפס בירושלים תרצ"ו (‪ )1936‬ומסקנתו היא שבשנת תשכ"ח יחל זמן‪:‬הם מקבלים אלהותי‪ .‬ובזה נ"ל סמך למנהגם של ישראל קדושים‬
‫"באחרי"ת הימים"‪ ,‬שעליה נאמר "ורוח אלהים מרחפ"ת על פני המים"‪.‬‬
‫שעוסקים בתורה בליל השמירה עיין בזוה"ק פ' לך לך ועפ"י האמור‪,‬‬
‫ובליקוטי האריז"ל אמרו מרחפ"ת גימטריא תשכ"ח שאז "רוחו של משיח" תתחיל‬
‫הנה מה טוב ומה נעים‪.‬‬
‫(ציטוט מדויק מ"שער החצר" לרב הגאון דוד בן שמעון‬ ‫להתגלות בעולם בסוף מאמרו ציין את זמן כתיבת החשבון הנ"ל‪:‬‬
‫המכונה "צוף דב"ש"‪ .‬סימן קנ"ב חלק ב' עמ' שצ"ח)‬ ‫"יום שני בשבת שלשה ימים לחדש שבט‪ .‬שנת "ופועל ידיו תרצ"ה לפ"ג (= ‪ )1935‬פה‬
‫אוראן יע"א"‪ .‬דהיינו שלושים ושלוש שנים לפני שנת תשכ"ח‪.‬‬
‫‪"...‬וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי‬ ‫להתקיים‬ ‫מתחיל‬ ‫זו‬ ‫ומשנה‬ ‫ואכן‪ ,‬זכה ודברי נבואתו הולכים ומתקיימים לנגד עינינו‬
‫ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אימו‪ ,‬כי תחילת עווננו שנקבעה לנו‬ ‫הימי"ם‬ ‫באחרי"ת‬ ‫"והיה‬ ‫בנו הפסוק שהביא בחשבונו יפיח לקץ (ישעיה פר ב' פסוק ב')‬

‫(=בגימטריא תשכ"ח‪ ,‬עם הכולל אם נוסיף את שתי המילים (= ‪ )728‬נכון יהיה הר ביתבכייה לדורות יען מאסנו בה‪ .‬שנאמר‪( :‬תהילים ק"ו‪ ,‬כד) 'וימאסו‬
‫בארץ חמדה'‪ ,‬ובפדיון נפשנו מהרה יהיה‪ ,‬כתיב‪( :‬שם‪ ,‬ק"ב ט"ו) 'כי‬ ‫ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים"‪.‬‬
‫ועברה‬
‫רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו'‪ ,‬ושם נאמר‪( :‬ק"ב‪ ,‬י"ד) 'אתה‬ ‫הגויים‬ ‫מרשות‬ ‫הסט"א‪,‬‬ ‫ואכן‪ ,‬בשנה זו‪ ,‬ירושלים החלה ליפדות מידי הס"מ‪,‬‬
‫תקום תרחם ציון'‪ ,‬ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה‬ ‫מתישים‬ ‫"אנחנו‬ ‫שבו‪:‬‬ ‫תהליך‬ ‫יתחיל‬ ‫לרשות ישראל‪ ,‬ולפי דבריו הנוראים שם‪ ,‬בשנה זו‬
‫הישועה"‪.‬‬ ‫כח הסט"א לכלות פשע – ת"ש כ"ח‪ ,‬ואז תמצא‬
‫בבואם אליה‪ .‬ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבי‬
‫והנה רבינו הגדול ר' דוד הכהן סקלי זצ"ל לא זכה לראות בהתגשמות נבואתו‪,‬‬
‫יהודה הלוי עליה באהבה רבה‪ .‬תחילת השירה 'ארץ הקדושה יקרה‬ ‫שחרורה של ירושלים אך זכה לראות בתקומתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫הזכות הגדולה והחסדחמודה' וכו'‪ ,‬כן אנו משוררים על ציון רבי יהודה בר אלעאי כל ערב‬ ‫ואמנם‪ ,‬לא הותיר לנו בכתובים מאומה‪ :‬דעתו הטהורה על‬
‫ראש חודש בשמחה רבה ומתחננים לאל שאל יגרשנו מעליה‪ .‬גם‬
‫העצום שעשה עמנו ה'‪ ,‬משום שנפטר ‪ 19‬ימים לאחר הקמת המדינה (כ"ד איירהקרובים והרחוקים אשר חוצה לה‪ ,‬ראוי להם שיהיו נכספים‬
‫תש"ח)‪ ,‬אך נאמנים עלינו דברי תלמידו חתנו הגאון ר' דוד אבן כליפא זצ"ל ששמחותאבים אליה"‪.‬‬
‫(ספר "חרדים" לר' אליעזר אזכרי עמוד ר"ח)‬ ‫שמחה גדולה לשמע הבשורה וכך המשיך את דרכו של חותנו – רבו הקדוש – כפי‬
‫שרואים אנו בספריו‪.‬‬
‫וסיפר לי ידי"ן הרב מנחם שוראקי הי"ו‪:‬‬
‫באחת הפעמים‪ ,‬שהוזמן הגאון ר' דוד כליפא זצ"ל לערוך חופה וקידושין‪ ,‬והיה זה‬
‫באמצע מלחמת שלום הגליל והיתה עת צרה ליעקב בשיאה של אותה מלחמה‪ ,‬והנה ר'‬
‫דוד זצ"ל לפני עריכת החופה החל לומר את הברכה לשלומם של חיילי צה"ל ורק אח"כ‬
‫החל את החופה‪.‬‬

‫(מתוך "פרקים ממשנתם של חכמי ספרד על הקמת המדינה‪,‬‬


‫יום העצמאות ויום שחרור ירושלים"‪ ,‬לרב משה אלחרר)‬

‫ברכות מזל טוב למשפחת בן‬


‫חמו‬
‫לנישואי שמי ומיטל‬
‫שיעור השבת של הרב משה אלחרר‬
‫רוב אושר וברכת ה' עליכם‬ ‫השיעור יתקיים באופן קבוע בימי שבת בבית המדרש "שערי עוזיאל"‬
‫"ארץ החיים‪ .‬ארץ צבי – ארץ ישראל‪ .‬ארץ הקדושה"‬ ‫בשעה ‪ 17:30‬מיד לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת המרכזי‬
‫לאיציק ואורלי בוקריס‬ ‫סעודה שלישית תוגש באדיבות "קייטרינג לוק"‬
‫שיעור הרב אלחרר בימי שני יתקיים בבית המדרש "שערי עוזיאל" בשעה‬
‫ברכות חמות‬ ‫‪20:00‬‬
‫להכנסת בנכם בבריתו של אברהם אבינו‬ ‫לפרטים‪ :‬מישל אדרי ‪ 050-2001177‬שלמה בן לולו ‪052-3359382‬‬