‫מכון שלום הרטמן‬

:‫השפה הדתית הנסתרת‬
‫על השפה הדתית של מגילת אסתר‬
‫מאת משה מאיר‬

Contents Copyright © 2008 Shalom Hartman Institute, Jerusalem, Israel
hartman.org.il | shi@shi.org.il

‫השפה הדתית הנסתרת ‪ -‬על השפה הדתית של מגילת אסתר‬
‫פורים הינו חג מסדר שני‪ ,‬ביחס לחגים המתוארים בתורה‪ .‬למרות זאת זכה למעמד מיוחד‪,‬‬
‫יש שהשוו אותו ליום הכיפורים‪ ,‬ויש שהורו כי הוא היחיד שלא יתבטל לעתיד לבוא‪ .‬מה ייחודו‬
‫ומה סוד קסמו? יש השמים את האצבע על הנסתר שבו‪' ,‬אסתר מן התורה מניין? שנאמר‪:‬‬
‫ואנכי הסתר אסתיר‪] '...‬חולין קל"ט ע"ב[‪ .‬אף אנו נלך בדרך זו‪ ,‬אך נעמיד מבט אחר על‬
‫ההסתר‪ .‬נראה את הנס כמכונן שפה דתית ייחודית‪ ,‬החורגת מגבולות הדתיות המוכרת‪.‬‬
‫השאלה שתכונן את עיוננו‪ ,‬היא – מהו הנס הנסתר? בכדי לענות על שאלה זו נצטרך להגדיר‬
‫את ניגודו – הנס הגלוי‪ .‬כדי להגדיר את הנס הגלוי נצטרך להגדיר את מושג הנס כשהוא‬
‫לעצמו‪ ,‬וכדי להגדיר את זה עלינו להגדיר את ניגודו – הטבע‪.‬‬
‫הטבע‬
‫שר הסיבתיות בגבולות‬
‫את הטבע נגדיר כקבוצת אירועים‪ ,‬המקושרים ביניהם על ידי ַק ַ‬
‫המציאות עליה מעידים החושים‪ .‬החושים יכולים להתרחב על ידי כלים מכלים שונים‪ ,‬ולעיתם‬
‫אף על ידי חריגה של ההשערה התבונית מגבולותיהם‪ .‬אך גם חריגה זו באפשרויותיה‬
‫הרחבות ביותר‪ ,‬לא תפצע את גבולות האירועים אל עבר ישים מטאפיסיים‪ .‬הגשם היורד‬
‫מקושר בקשרי הסיבתיות לעננים ולזרמי האוויר‪ ,‬ולכן נכלל בקטגוריית הטבע‪.‬‬
‫הנס‬
‫הנס הוא פציעה של הקשר הסיבתי שבין האירועים‪ ,‬על ידי גורם שמעבר לאירועים הכלולים‬
‫בגדרי הטבע‪' .‬אצבע אלוהים היא' מכריזים החרטומים‪ ,‬ובכך מגדירים את האירוע כנס‪.‬‬
‫הנס הגלוי‬
‫הנס הגלוי הוא צירוף אירועים שההכרה כפויה להכיר בו כנס‪ ,‬מאחר שאין קשרי הסיבתיות‬
‫שבגבולות הטבע יכולים להעמיד את האירוע כתולדה של אירוע אחר‪ .‬הים הנבקע לשניים‬
‫איננו יכול להתקשר בקשר סיבתי לרוחות או לזרמי המים‪ ,‬ולכן כפויה ההכרה להכיר בו כנס‪.‬‬
‫הנס הנסתר ]א[‬
‫מהו הנס הנסתר? לכאורה ההגדרה הנגזרת מהגדרת הנס הגלוי‪ ,‬היא שהנס הנסתר הוא‬
‫צירוף של אירועים שההכרה איננה כפויה להכיר בהם כנס‪ .‬את הניצחון של המעטים על‬
‫הרבים‪ ,‬אפשר להעמיד על קשרים סיבתיים שבגבולות הטבע‪ .‬אך אפשר להעמידו גם על‬
‫‪Contents Copyright © 2008 Shalom Hartman Institute, Jerusalem, Israel‬‬
‫‪hartman.org.il | shi@shi.org.il‬‬

‫קשרים סיבתיים שמעבר לגבולות הטבע‪ ,‬ואפשרות זו כוללת אותו בגבולות הנס אם כי הנס‬
‫הנסתר‪.‬‬
‫ביקורת הנס הנסתר ]א[‬
‫יש המעמידים את הנס הנסתר על אפשרות במבט ראשון‪ ,‬המתבטלת במבט שני ומעמיק‬
‫ממנו‪ .‬המבט השני חושף כי אי אפשר להעמיד את המאורעות‪ ,‬בעזרת קשרי הסיבתיות‬
‫שבגבולות הטבע‪ .‬אלא שאם זהו הנס הנסתר‪ ,‬אין הוא שונה באופן מהותי מהנס הגלוי‪ .‬כל‬
‫ההבדל הוא רק במבט הראשוני‪ ,‬המתגלה כשטחי ומוטעה‪.‬‬
‫עוד ביקורת הנס הנסתר ]א[‬
‫יש המעמידים את הנס הנסתר על אפשרות מתמידה‪ ,‬לעולם אפשר להעמיד את המאורעות‬
‫או במסגרת הטבע או מחוצה לו‪ .‬גם על פי אפשרות זו מאבד הנס הנסתר את יחודו‪ .‬מאחר‬
‫שיש אפשרות לפרשו במסגרת הטבע‪ ,‬הרי משמעו אינו פריצה של האחר אל העולם אלא‬
‫פרשנות של העולם‪ .‬כך אפשר להעמיד גם את הטבע עצמו‪ ,‬לפרשו על ידי מערכי סיבתיות‬
‫שיסודם באחר האלוהי‪ .‬היותו של הנס שונה מהטבע הפרוזאי‪ ,‬נשחקת אם הולכים בדרך זו‪.‬‬
‫התנאים להעמדה שונה של הנס הנסתר‬
‫עתה אפשר לשרטט את התנאים להגדרת הנס הנסתר‪ .‬על הנס הנסתר להיות נסתר‪ ,‬כך‬
‫שלא יתלכד עם הנס הגלוי‪ .‬אך על הנס הנסתר להיות מובחן מאירועים שאינם נס‪ ,‬כך שלא‬
‫יתלכד עם הטבע‪ .‬קריאה במגילת אסתר מאפשרת בניית מושג העומד בדרישות אלה‪.‬‬

‫התנאי הראשון‪ :‬שפה ללא 'אלוהים'‬
‫ההכרות עם התופעה‪ ,‬אין בה כדי להקהות את ייחודה‪ :‬ספר שברור לקורא כי הוא מתאר‬
‫תופעה דתית וחוויה דתית‪ ,‬נכתב ללא מושג היסוד של השפה הדתית‪ :‬שם 'אלוהים'‪ .‬יש‬
‫להעמיד את התופעה הזאת במלוא חומרתה‪ ,‬אין זה תעלול ספרותי כאמצעי למטרה‪.‬‬
‫המגילה כתובה בשפה דתית מיוחדת‪ ,‬שאיננה מכילה את שם 'אלוהים' על כל המשתמע‬
‫ממנו‪ .‬לעניין ה'נס'‪ :‬השפה של המגילה איננה יכולה לתאר את המאורעות בשפת הנס הגלוי‪,‬‬
‫כלומר – ליחס את הקשר הסיבתי לאלוהים‪ .‬מכאן עולה הגדרה חדשה לנס הנסתר‪ ,‬הוא‬
‫‪Contents Copyright © 2008 Shalom Hartman Institute, Jerusalem, Israel‬‬
‫‪hartman.org.il | shi@shi.org.il‬‬

‫נסתר מעין הצופה – הסובייקט – ושפתו‪ .‬תוספת של שפה דתית אחרת – גלויה – כגון‬
‫בברכות המגילה או ב'על הניסים'‪ ,‬פוגמת בשפה הדתית של המגילה כפי שהיא לעצמה‪ .‬כדי‬
‫לעמוד על תכונותיה של שפה מיוחדת זו‪ ,‬יש לשים את התוספות הללו בסוגריים‪ .‬אם נוקטים‬
‫בהעמדה חמורה שכזאת‪ ,‬מה הופך את השפה של המגילה לשפה דתית?‬
‫התנאי השני‪ :‬הבחירה‬
‫הבוחר בחר במגילה‪ ,‬והניח אותה בתוך כתבי הקודש הכתובים בשפה דתית גלויה‪ .‬הבחירה‬
‫הזאת מעידה על 'אובנתא דליבא'‪ ,‬כי למרות העדרו של 'אלוהים' מהמגילה‪ ,‬שפתה היא שפה‬
‫דתית‪ .‬מכאן נקלעת התודעה לאנטינומיה‪ ,‬המכריחה אותה לפרוץ את גבולותיה ולהעמיד‬
‫שפה דתית חדשה‪ .‬מהי? בשלב זה עדיין אין אנו יודעים‪ ,‬אך אנו יודעים כי היא שפה דתית‬
‫למרות ש'אלוהים' לא נמצא בה‪.‬‬
‫התנאי השלישי‪ :‬אופן הסיפור‬
‫בשפה החילונית מסופר סיפור ההיסטוריה‪ ,‬על ידי שימת האירועים זה לצד זה וקישורם‬
‫בעזרת קשר סיבתי טבעי‪ .‬תנאים חומריים מסוימים‪ ,‬גורמים להתרחשות כזאת וכזאת‪.‬‬
‫פעולה של אדם מולידה תוצאות כל שהן‪ .‬בשפה הדתית הגלויה מסופר סיפור ההיסטוריה‪,‬‬
‫על ידי שימת האירועים זה לצד זה וקישורם בעזרת קשר 'אלוהי'‪ .‬האדם או העם עושה את‬
‫הרע‪ ,‬ואלוהים מעניש אותו במניעת גשם‪ .‬בשפה הדתית המיוחדת של המגילה‪ ,‬מושמים‬
‫האירועים זה ליד זה ללא קשר‪ .‬מיאונה של ושתי ליד בקשת מלכה חדשה‪ ,‬מציאת אסתר ליד‬
‫חשיפת בגתן ותרש על ידי מרדכי‪ .‬גידולו של המן ליד סירובו של מרדכי להשתחוות‪ ,‬הגזירה‬
‫ליד בואה של אסתר אל המלך שלא כדת‪ .‬כך ממשיכה המגילה להניח את אירועיה זה לצד‬
‫זה‪ ,‬משוחררים מקשרי הטבע אך אינם אחוזים בקשרים דתיים‪ .‬אופן סיפור זה איננו תנאי‬
‫מספיק לשפת הנס הנסתר‪ ,‬אך הוא תנאי הכרחי לה‪ .‬התנאי הרביעי נבנה על גביו ומשלים‬
‫אותו‪.‬‬
‫התנאי הרביעי‪ :‬מבט לאחור מול מבט לפנים‬
‫קבוצת כל סדרות האירועים המונחים זה לצד זה ונסקרים לאחור ]מהאירוע האחרון ועד‬
‫לראשון[‪ ,‬כוללת בהכרח סדרות בהן הצירוף הוא מעניין‪ ,‬מפתיע או מועיל לצופה‪ .‬אלפי‬
‫אנשים ממלאים טופס של הגרלה‪ ,‬ואחד מביניהם ניחש את צירוף המספרים הזוכה‪ .‬אותו‬
‫אחד יכול לספר את האירועים שהובילו לבחירה בצירוף זה‪ ,‬ובמבט לאחור הם יראו‬
‫כמופלאים‪'] .‬חשבתי לרשום ‪ ,5‬אבל שמעתי את בני צועק – ניצחנו '‪ '4:0‬ולכן רשמתי ‪.['4‬‬
‫‪Contents Copyright © 2008 Shalom Hartman Institute, Jerusalem, Israel‬‬
‫‪hartman.org.il | shi@shi.org.il‬‬

‫צירופים לאחור שכאלה אינם נכללים בגדר הנס‪ .‬מה שאין כן צירופים במבט קדימה‪.‬‬
‫כשמנסה מרדכי לשכנע את אסתר לבוא אל המלך להתחנן על עמה למרות שלא נקראה אליו‬
‫שלושים יום‪ ,‬הוא אומר‪... :‬אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים‪ .‬כי אם‬
‫החרש תחרישי בעת הזאת‪ ,‬רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר‪ ,‬ואת ובית אביך‬
‫תאבדו‪ ,‬ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות‪ .‬המבט הזה צופה את התוצאה לפנים –‬
‫רווח והצלה יעמוד ליהודים‪ ,‬ולכן הוא יוצא מגדר התיאור הטבעי אל עבר ממלכת הנס‪ .‬אילו‬
‫היה מרדכי אומר‪ :‬כי אם החרש תחרישי בעת הזאת‪ ,‬אלוהים יעזור ליהודים – הרי שהיה‬
‫מדבר בשפה הדתית הגלויה‪ ,‬במחוזות שבין ביטחון דתי ובין נבואה‪ .‬אך מרדכי אומר ממקום‬
‫אחר‪ ,‬ביטוי המורה על מקום בתוך המציאות הטבעית‪ .‬נמצא – מה שמבדיל את התיאור‬
‫משפה טבעית‪ ,‬הוא בניית סדרת אירועים מההווה אל העתיד‪ .‬מה שמבדיל את התיאור‬
‫משפת הנס הגלוי‪ ,‬הוא בניית סדרת האירועים בגבולות הטבע ללא חריגה מהם‪.‬‬
‫התנאי החמישי‪ :‬חוסר וודאות‬
‫מרדכי חותם את דבריו בביטוי ומי יודע‪ ,...‬ביטוי מיוחד שיש לעמוד על אופיו‪ .‬השפה הדתית‬
‫הגלויה מאופיינת בוודאות‪ ,‬ראשיתה בידיעה המגיעה מאלוהים וסופה בוודאות המתבססת‬
‫על אמונה‪ .‬מה שאין כן שפת הנס הנסתר‪ ,‬היא שפה של ספק ושל שמא – של השערה‪ .‬אילו‬
‫היה מרדכי מדבר בשפה הדתית הגלויה‪ ,‬היה אומר לאסתר‪ :‬לעת כזאת הגעת למלכות‪.‬‬
‫אילו היה מרדכי מדבר בשפה הטבעית‪ ,‬לא היה מעלה מחשבה טליאולוגית ]תכליתית[‬
‫שכזאת‪ .‬מרדכי מדבר בשפה הדתית הנסתרת‪ ,‬לכן הוא מניח את האירועים זה לצד זה‪ .‬הוא‬
‫סוקר את האירועים גם מההווה קדימה אל העתיד‪ ,‬ומוסיף השערה צנועה ומסופקת ‪ -‬מי‬
‫יודע‪ ...‬ויושם אל לב‪ :‬ישנה סתירה בין מי יודע זה‪ ,‬ובין הוודאות של רווח והצלה יעמוד‬
‫ליהודים ממקום אחר שתוארה בתנאי הרביעי‪ .‬השפה הדתית הנסתרת איננה חפה‬
‫מסתירות‪ ,‬אך סתירותיה משרטטות את מקומה‪ .‬המי יודע נגזר מההכרעה שלא לחרוג אל‬
‫מעבר לגבולות הטבע‪ ,‬הוודאות של רווח והצלה יעמוד ליהודים נגזרת מהחריגה הסמויה‪.‬‬
‫לא לחרוג ולחרוג באופן סמוי‪ ,‬אלה קוטבי האנטינומיה המכוננים שפה זו‪.‬‬
‫התנאי השישי‪ :‬זהות‬
‫אם התנאים הקודמים התייחסו לעלילה‪ ,‬התנאי הזה מתייחס לדמויות‪ .‬מהי הדמות‬
‫המתאימה לעולם הנס הנסתר? הדמות הזאת שונה מדמויות אחרות‪ ,‬אך ההבדל – כאופיה‬
‫של שפה זו – נסתר מן העין‪.‬‬
‫על הכנות הנערות לקראת המפגש עם המלך‪ ,‬מסופר במגילה באופן קריקאטורי וסרקאסטי‪:‬‬
‫ובהגיע תור נערה ונערה לבוא אל המלך אחשוורוש‪ ,‬מקץ היות לה כדת הנשים שנים‬
‫‪Contents Copyright © 2008 Shalom Hartman Institute, Jerusalem, Israel‬‬
‫‪hartman.org.il | shi@shi.org.il‬‬

‫עשר חודש‪ ,‬כי כן ימלאו ימי מרוקיהן‪ ,‬שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים‬
‫בבשמים ובתמרוקי הנשים‪ .‬ובזה הנערה באה אל המלך‪ ,‬כל אשר תאמר ינתן לה‪ ,‬לבוא‬
‫עימה מבית הנשים עד בית המלך‪ ...‬ובהנגדה המסופר על אסתר‪ :‬ובהגיע תור אסתר בת‬
‫אביחיל דוד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא ביקשה דבר‪...‬‬
‫מה פשר ההבדל? האם כאן הבדל אופי‪ ,‬הבדל תרבות או הבדל הנעוץ בשפה הדתית? בצידו‬
‫של הבדל זה‪ ,‬בסמיכות מופיע הבדל אחר‪ :‬וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים‬
‫ומשתחווים להמן‪ ,‬כי כן ציווה לו המלך‪ ,‬ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה‪ .‬אף כאן לא ברור‬
‫מדוע מרדכי לא כורע‪ ,‬האם זה אופיו הסרבני‪ ,‬תרבות של כבוד‪ ,‬או בת קול דתית‪ .‬חכמי‬
‫המדרש חקקו עבודת כוכבים על ליבו של המן ובכך הפכו את הסרבנות לסרבנות דתית‬
‫חשופה‪ ,‬אך בכך חרגו מפשוטו של מקרא‪ .‬גם אם מעשהו של המן כשהוא לעצמו מתפרש‬
‫לפחות בשלושה אופנים‪ ,‬המן בחר לשלול את האופן האינדיבידואלי‪ :‬ויבז בעיניו לשלוח יד‬
‫במרדכי לבדו‪ ,‬כי הגידו לא את עם מרדכי‪ ,‬ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל‬
‫מלכות אחשוורוש‪ ,‬עם מרדכי‪ .‬ועדיין יש מרחב לפרשנות תרבותית בצידה של פרשנות‬
‫דתית‪ .‬בדברי המן למלך נראה כי המרחב מצטמצם‪ ,‬ובכל זאת אין הוא חורג אל מחוזות‬
‫השפה הדתית הגלויה‪ :‬ויאמר המן למלך אחשוורוש‪ :‬ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין‬
‫העמים בכל מדינות מלכותך‪ ,‬ודתיהם שונות מכל עם‪ ,‬ואת דתי המלך אינם עושים‪...‬‬
‫השונות היא שונות של העם‪ ,‬והדגש הוא על הדת‪ .‬אך הדת כאן יכולה להיות חוק תרבותי‪,‬‬
‫ויכולה להיות חוק דתי‪ .‬כאן נצרף את התנאי השני‪ ,‬ונכריע כי הבחירה לשים את המגילה‬
‫בתוך כתבי הקודש משמעה כי מדובר כאן בשפה דתית‪ .‬אך זאת שפה דתית מיוחדת‪ ,‬השונה‬
‫מדתי כל דתיות גלויה ומוכרת‪ .‬ישנה חוקיות בשפת המגילה‪ ,‬שאיננה מאפשרת לה להביע‬
‫משפט בשפה דתית חשופה‪ .‬האדם של המגילה – בין בהופעתו הנשית באסתר ובין‬
‫בהופעתו הגברית במרדכי – אינו יכול לדבר בשפה דתית גלויה‪ ,‬והצופה בו איננו יכול לתאר‬
‫אותו בשפה שכזאת‪ .‬זאת מהותה של הדתיות הנסתרת‪ ,‬שהשפה – הפנימית והחיצונית –‬
‫איננה מגיעה למחוזותיה‪.‬‬
‫התנאי השביעי‪ :‬התגובה‬
‫התגובה למאורעות בשפה הדתית הגלויה היא התייחסות אל האלוהים‪ ,‬ההתייחסות‬
‫הראשונית היא בתפילה אך ישנה עוד קבוצת תגובות בשדה הזה‪ .‬מה שאין כן התגובות‬
‫במגילה שאינן משתייכות לשדה זה‪ ,‬ונחלקות לשני סוגים‪ .‬אל הסוג האחד משתייכת התגובה‬
‫הכוללת שעיצבה את החג לדורות‪ :‬על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות‪ ,‬עושים‬
‫את יום ארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה ויום טוב‪ ,‬ומשלוח מנות איש לרעהו‪.‬‬
‫ההתמקדות בשמחה וביחס אל הריע‪ ,‬מבליטה את העדר השימוש בשפה הדתית הגלויה‪.‬‬
‫היכן היא התפילה? היכן הברכה? היכן ההודאה לאלוהים? בעולמם של חכמים ישנן שתי‬
‫‪Contents Copyright © 2008 Shalom Hartman Institute, Jerusalem, Israel‬‬
‫‪hartman.org.il | shi@shi.org.il‬‬

‫מגמות‪ ,‬האחת משלימה את החסר במגילה ]כגון בתוספת לתפילה ולברכה‪ ,‬או בברכות‬
‫המגילה[ והשניה מתרצת אותו ]כביחס להלל[‪ .‬אך התופעה כשהיא לעצמה חדה וחריפה‪.‬‬
‫משמעה הוא אחד מבין שניים‪ :‬או שאכן אין משמעות דתית לתגובה‪ ,‬או שמדובר במשמעות‬
‫דתית מיוחדת שאיננה יכולה להתבטא בשפה חשופה‪ .‬כפי ששם אלוהים נעדר מהמגילה‪ ,‬כך‬
‫גם המעשה הדתי המפורש‪ .‬האיש הדתי הנסתר‪ ,‬איננו מביע את עולמו הדתי במעשה הדתי‬
‫הגלוי‪ .‬ישנו סוג שני של תגובה‪ ,‬המבליט עוד יותר את חוקיות השפה הדתית הנסתרת‪:‬‬
‫ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי‪ :‬לך כנוס את היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי‪ ,‬ואל‬
‫תאכלו ואל תשתו שלושת ימים‪ ,‬לילה ויום‪ ,‬גם אני ונערותי אצום כן‪ .‬ובכן אבוא אל המלך‬
‫אשר לא כדת‪ ,‬וכאשר אבדתי ‪ -‬אבדתי‪ .‬היה מתבקש שאסתר תבקש כי בשעת הצום‬
‫תינשא תפילה לאלוהים‪ .‬מה משמעות צום ללא תפילה? האם זהו אירוע קהילתי של‬
‫הזדהות‪ ,‬ללא כל פנייה אל האחר – לאלוהים? או שמא זהו תיאור בשפה הדתית הנסתרת‬
‫שאיננה יכולה לתאר דבר החורג מגבולות המציאות מגבולות הטבע? אם נבחר באפשרות‬
‫השניה – ובחירה זו היא המגלמת את טענת המסה הזאת – הרי נבחין בעוד תופעה חשובה‪.‬‬
‫התפילה שהיא העשייה של הדתיות הגלויה‪ ,‬מאמינה ברמה זו או אחרת בהשפעתה על‬
‫המציאות‪ .‬הדתי הגלוי מתפלל‪ ,‬ומקווה או בוטח כי המציאות תשתנה בהתאם לבקשתו‪ .‬הצום‬
‫שהוא העשייה של הדתיות הנסתרת‪ ,‬איננו גורר בעקבותיו תקווה או ביטחון שכאלה‪ .‬וכאשר‬
‫אבדתי אבדתי‪ .‬אם כך – ישאל השואל – לשם מה היה הצום? אם ברור לאסתר לאחריו כי‬
‫תאבד‪ ,‬לשם מה המאמץ? זה אופיה של הדתיות הנסתרת‪ ,‬השפה שלה איננה חורגת מגבול‬
‫קשרי הטבע אפילו אל עבר התקווה‪ .‬המעשה נעשה‪ ,‬אך העתיד – כל עוד לא התרחש –‬
‫נתפש במושגי השפה הטבעית החילונית ולא מעבר לכך‪ .‬ויושם אל לב‪ ,‬כאן מופיעה‬
‫אנטינומיה שניה‪ .‬מן הצד האחד האופטימיות של רווח והצלה יעמוד ליהודים ומן הצד השני‬
‫הפסימיות של כאשר אבדתי ‪ -‬אבדתי‪ .‬אך שני קוטבי האנטינומיה‪ ,‬קובעים את דמותה של‬
‫שפה דתית ייחודית זו‪ .‬מן הצד האחד יש בה אופטימיות בגבולות הטבע‪ ,‬ומן הצד השני‬
‫גבולות הטבע קובעים את אופיה הפסימי ]במגילה מרדכי מביע את הקול האחד‪ ,‬ואסתר את‬
‫משנהו[‪ .‬השדה המשותף הוא קו התפר העדין‪ ,‬המאפיין את השפה הדתית הנסתרת‪ .‬הוא‬
‫נמצא מעבר לשפת הטבע החמורה‪ ,‬אך לא מגיע אל השפה הדתית הגלויה‪ .‬פן אחד של הקו‬
‫העדין הזה הוא הביטחון האופטימי‪ ,‬והפן השני של אותו הקו הוא הפסימיות האכזרית‪.‬‬

‫סוף דבר‪ :‬הנס הנסתר ]ב[‬
‫הנס הנסתר איננו נס שאפשר לחשוף אותו‪ ,‬זהו נס הנמצא מעבר לגבולות השפה‪ .‬אי אפשר‬
‫לתאר אותו בשפה הרגילה‪ ,‬אלא רק בשפה מיוחדת המעמידה עולם דתי שלם וייחודי‪ .‬לעולם‬
‫זה שפה משלו‪ ,‬ומעשה דתי ייחודי משל עצמו‪ .‬השפה שלו מעמידה את המאורעות זה לצד‬
‫‪Contents Copyright © 2008 Shalom Hartman Institute, Jerusalem, Israel‬‬
‫‪hartman.org.il | shi@shi.org.il‬‬

‫זה‪ ,‬ושותקת על משמעותם הדתית‪ .‬היא משפיעה על אופטימיות בגבולות המציאות‪,‬‬
‫ובמקרים אחרים – בסתירה לכך – על הכרה פקוחת עיניים במציאות הפסימית ]וכאשר‬
‫אבדתי‪ .[...‬יש בה הכרעה וודאית מצד אחד ]רווח והצלה יעמוד ליהודים[ וחוסר וודאות מן‬
‫הצד השני ]מי יודע[‪ .‬המעשה הדתי בשפה זו הוא מעשה חברתי‪ ,‬או מעשה שאיננו חברתי‬
‫אך התכוונותו אל עבר האחר סמויה מהעין הפנימית ומזו החיצונית‪ .‬דתיותו של האיש הדתי‬
‫הסמוי איננה ניכרת לעין‪ ,‬ואף על פי כן הוא נבדל ואחר באופן מובהק אך שאינו נותן עצמו‬
‫לפרשנות ולחשיפה‪.‬‬
‫הדתיות הגלויה היא חסרת גבולות של ביקורת‪ ,‬סכנתה להיקלע למחוזות שפה ריקים שאין‬
‫להם כיסוי אותנטי‪ .‬בעולם בו לא מתרחשים ניסים גלויים לעין ואלוהים לא מנבא את בני‬
‫האדם‪ ,‬ממשיכים אנשים לדבר בשפה דתית גלויה שאיננה מתאימה למציאות חייהם‪ .‬הם‬
‫גוזרים על עצמם ניכור‪ ,‬ומסתכנים בחיים כפולים של אחד בפה ואחד בלב‪ .‬שפת הנס הנסתר‬
‫היא השפה המתאימה לאיש הדת העכשווי‪ ,‬והיא היחידה המאפשרת חיים כנים‪ .‬יתירה מזו‪,‬‬
‫היא השפה היכולה לעבור אל מעבר לדתיות ולחילוניות הפוצעות את הקהילה העכשווית‪,‬‬
‫היא רחבה דיה להכיל דוברים דתיים סמויים ודוברים חילוניים סמויים‪ .‬לא כל הדתיים יכולים‬
‫לדבר בה‪ ,‬ולא כל החילוניים מבטאים בה את עולמם‪ .‬אך היא מקיפה שדה רחב של אנשים‪,‬‬
‫החוצים את הגבולות הרגילים ברחובה של עיר‪ .‬מי יודע איזו שפה דתית תיעלם ואיזו‬
‫תתקיים‪ ,‬אך וודאי שיש תקווה דווקא בשפת המגילה הזאת להביא את דובריה אל אופקים‬
‫חדשים‪.‬‬

‫‪Contents Copyright © 2008 Shalom Hartman Institute, Jerusalem, Israel‬‬
‫‪hartman.org.il | shi@shi.org.il‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful