You are on page 1of 4

‫התעללות פיזית בילדים ‪Child Physical Abuse -‬‬

‫אנו נוטים לתפוס את המסגרת המשפחתית ככזו המעניקה לילד חסות והגנה‪ :‬זו הציפייה‬
‫החברתית מהמשפחה ואף אחריותה ע"פ החוק‪ .‬כיצד קורה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שלאורך ההיסטוריה‪,‬‬
‫ללא הבדלי מגזר או גבולות פיזיים‪ ,‬נמצאים ילדים בסיכון לסבל נפשי וגופני‪ ,‬וחיי המשפחה‬
‫אינם משמשים מקלט אלא חממה לתוקפנות? הדבר קשה לעיכול‪ ,‬אך בתרבויות רבות לאורך‬
‫ההיסטוריה האנושית הכאת ילדים לא נחשבה להתנהגות יוצאת דופן‪.‬‬

‫מהי התעללות פיזית בילדים?‬


‫גורמים להתעללות פיזית‬
‫"הבטנו אחור בטרוף ובפחד קדימה" ‪ -‬השפעות הפגיעה על הילד‬
‫התנהגות‬
‫ביטוי רגשי של הפגיעה‬
‫ביטוי קוגניטיבי של הפגיעה‬
‫כיצד ניתן לזהות פגיעה פיזית בילדים?‬
‫טיפול בילדים נפגעי התעללות פיסית‬
‫ביבליוגרפיה‬

‫מהי התעללות פיזית בילדים?‬

‫התעללות גופנית היא פגיעה אלימה הנעשית במזיד ע"י בן משפחה או אדם מבוגר האחראי‬
‫על הילד‪ .‬ההתעללות מתבטאת במעשים הגורמים או עלולים לגרום נזק פיזי לילד כגון‬
‫פציעות‪ ,‬שבירת אברים‪ ,‬כוויות‪ ,‬חתכים‪ ,‬תלישת שיער‪ ,‬נשיכה‪ .‬התעללות בתינוקות כוללת בין‬
‫השאר טלטולים עזים העלולים לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך‪ ,‬חסימת פה העלולה להביא‬
‫לחנק או מתן מזון או תרופות רעילים‪ .‬התעללות פיזית קיצונית עלולה להגיע עד כדי נכות‬
‫ואף מוות‪ .‬לחבלות הגופניות נלווה נזק נפשי‪ ,‬כך שההשפעה על התפתחות הילד היא גם‬
‫מעבר למצבו הגופני‪ ,‬והטיפול לו הוא יזדקק יהיה גופני ונפשי‪.‬‬

‫גורמים להתעללות פיזית‬

‫קשה להבין כיצד פוגע הורה או בן משפחה בילד בצורה חמורה ועקבית עד כדי התעללות‬
‫מתמשכת‪ .‬בניסיון לאתר גורמים להתאכזרותם של בני משפחה לילדים ותינוקות הגיעו‬
‫חוקרים למספר אפשרי של הסברים‪:‬‬

‫מעגל הפגיעה‪ :‬חזרה על דפוסי התנהגות הוריים והעברה של דפוס הפגיעה מדור‬ ‫•‬
‫לדור )כלומר‪ ,‬ילד מוכה הופך להורה מכה(‪ .‬ייתכן שהדבר קשור להעלאה של חוויות העבר‬
‫כשהילד הופך להורה‪ ,‬וקשור לתפיסתו את יחסי ההורה‪ -‬ילד‪.‬‬
‫הילד נתפס כנושא תכונות רעות‪ ,‬ועליו לשאת בעונש על מעשיו או תכונותיו‪:‬‬ ‫•‬
‫מדובר בתפיסות בלתי ריאליות המייחסות לילד כוונות עוינות או כוחות אפלים‪ .‬במקרים רבים‬
‫מאחורי מחשבות אלה עומדות אמונות תפלות או תהליך נפשי פתולוגי של ההורה )תהליך‬
‫פסיכוטי למשל(‪.‬‬
‫הילד נתפס ע"י ההורה כנועד לספק את צרכיו‪ :‬הילד נתפש כחפץ‪ ,‬כרכוש‪ ,‬כשק‬ ‫•‬
‫אגרוף לפורקן כעסים‪ .‬הורים אלה הם בעלי יכולת לקויה לדחיית סיפוקים ובעלי בוחן מציאות‬
‫לקוי‪ .‬לעיתים מדובר באגו הורי פגיע‪ ,‬המתרגם כל ליקוי בילד או באינטראקציה עימו כביקורת‬
‫ודחייה‪ .‬הרגשת הכישלון והתסכול עלולים להוליד תוקפנות‪.‬‬
‫הילד כמושא להשלכה‪ :‬הורים המגלים בילד תכונות שאינם אוהבים בעצמם‪,‬‬ ‫•‬
‫ובמקום לברר האם הדבר מפריע לילד עצמו או להציע לו עזרה‪ ,‬מנסים "לתקן" את הילד ע"י‬
‫פגיעה בו‪ ,‬ובדרך זו מרגישים הטהרות מתכונותיהם השליליות‪.‬‬
‫הילד כמושא התקה‪ :‬הילד כאובייקט נוח לתוקפנות המכוונת במקור כנגד דמות‬ ‫•‬
‫אחרת )למשל‪ ,‬תסכול וזעם על בן הזוג מופנים כלפי הילד(‪.‬‬
‫פגיעה מתוך מניעים תרבותיים‪ :‬נורמות‪ ,‬אמונות ומנהגים בקבוצות חברתיות‪-‬‬ ‫•‬
‫תרבותיות מסוימות מאפשרות אלימות כלפי ילדים כדרך חינוך‪ ,‬כטקס הממלא פונקציה‬
‫חברתית או מהווה סגולה כנגד פגעים )כמו הוצאת שדים(‪.‬‬
‫התנהגות פוגעת המושפעת מבריאותו הנפשית של ההורה‪ :‬בד"כ הגורם‬ ‫•‬
‫הפסיכיאטרי לא יהיה גורם בלעדי לפגיעה פיזית בילד‪ ,‬אך נמצא קשר בין לקויות של ההורה‬
‫להתנהגות פוגעת‪ .‬הורה הסובל מפיגור למשל‪ ,‬ולא מבין את עוצמת הנזק שהוא גורם לילד‪.‬‬
‫הורים מכורים לסמים או לאלכוהול‪ ,‬שבשל חוסר שליטה עצמית ופיקוח בשעת השימוש‬
‫בחומרים אלה עלולים להתנהג בחוסר אחריות כלפי ילדיהם‪ .‬במקרים נדירים יותר בשל פגיעה‬
‫בתפקוד ואמונות שווא המופיעות במצבים פסיכוטיים יכולה להופיע התנהגות כזו‪.‬‬
‫התנהגות פוגעת בהשפעת הילד‪ :‬ישנם חוקרים המציינים תהליך בו הילד "נבחר"‬ ‫•‬
‫כקורבן להתעללות בשל תכונותיו או התנהגויותיו‪ .‬ההורה אינו מכה את ילדיו האחרים‪ ,‬אך‬
‫מאפייני אחד הילדים תורמים להתנהגות האלימה בשל הקושי לטפל בו )ילד עם בעיות‬
‫התנהגות ומשמעת למשל(‪ ,‬או בשל קשיים שהוא מעורר בהורה מסיבות הקשורות במשמעות‬
‫שההורה נותן למצבו של הילד )למשל פגיעה נרקיסיסטית של ההורה עקב לידת ילד פגוע(‪.‬‬

‫"הבטנו אחור בטרוף ובפחד קדימה" ‪ -‬השפעות הפגיעה על הילד‬

‫מערכות היחסים שהילד חווה מגיל צעיר‪ ,‬ובמיוחד יחסי ההורה‪-‬ילד‪ ,‬הן בעלות השפעה‬
‫משמעותית על עיצוב התנהגותו והתפתחותו‪ .‬מערכת יחסים תקינה תאפשר התפתחות‬
‫טובה‪ ,‬מערכת יחסים שלילית והרסנית תשפיע על התנהגות הילד‪ ,‬ועל התפתחותו הרגשית‬
‫והקוגניטיבית‪.‬‬

‫התנהגות‬

‫ניתן להבחין בשלושה דפוסי התנהגות עיקריים בקרב ילד מוכים‪:‬‬

‫הילד הצייתן‪ :‬זהו הילד שלומד להתאים את התנהגותו לדרישות ההורים‪ ,‬לא להיות‬ ‫•‬
‫ספונטאני או להביע רגש‪ ,‬על מנת להימנע מכאב ושלילת האהבה‪ .‬כול התנהגות אחרת‬
‫משמעה מכות‪ ,‬לכן הילד עומד על המשמר‪ .‬גם מחוץ לבית ובקרב ילדים אחרים התנהגותו‬
‫תתאפיין בפייסנות‪ ,‬ביטול עצמי וניסיון לשאת חן‪ .‬ילדים כאלה נוטים לקבל על עצמם תפקידים‬
‫נחותים‪ ,‬ולצפות לאהבה המותנית בכך שהם עומדים לשירותם של אחרים‪.‬‬
‫הילד הנמנע והמסוגר‪ :‬ילד שלמד שניתוק מגע הוא הדרך הטובה ביותר להימנע‬ ‫•‬
‫מפגיעה‪ .‬ילד כזה יהיה מכונס מתבודד ופאסיבי‪ .‬הוא ינסה כמה שפחות לבלוט‪ ,‬ונראה שהיה‬
‫מעדיף להיעלם לגמרי‪ .‬גם מחוץ לבית התנהגותו פאסיבית‪ ,‬והוא לא יפנה לעזרה מתוך‬
‫הרגשה שממילא שום דבר לא יועיל ולא ישנה‪ .‬גם בכיתה המורה לא תרגיש בו ובחצר יהיה לא‬
‫מעורב‪ ,‬מחוץ למשחק‪ ,‬לעיתים מטרה ללעג מצד ילדים אחרים‪.‬‬
‫הילד הלוחם‪ :‬לעומת הילדים שוויתרו על הסיכוי ליחס ואהבה‪ ,‬הילד הלוחם מעדיף‬ ‫•‬
‫לקבל יחס כלשהו מאשר להעלם ולהיזנח‪ .‬ילדים אלה רוצים וזקוקים לתשומת לב‪ ,‬ולעיתים‬
‫נראה כאילו התנהגותם הפרובוקטיבית מזמינה פגיעה‪ .‬למרות הסכנה הכרוכה בכך הם יעדיפו‬
‫להפנות דרישות לסביבתם‪ ,‬יפריעו בכיתה‪ ,‬יציקו לילדים אחרים ויעמדו מול הוריהם‪ .‬לעיתים‬
‫יגיעו למעשי עבריינות‪ ,‬ויגררו תגובות שליליות מהסביבה‪.‬‬

‫ביטוי רגשי של הפגיעה‬

‫כל ילד שהוא עצמו קורבן לתוקפנות חש בעצמו רגשות תוקפניים‪ .‬הביטוי ההתנהגותי‬
‫התוקפני נראה לעין אצל "הילד הלוחם"‪ ,‬בעוד שאצל האחרים כעס ותוקפנות מדוכאים בשל‬
‫פחד ותחושת חוסר אונים‪ ,‬או באים לידי ביטוי בדרכים אחרות כמו הרס של צעצועים וחפצים‬
‫או התעללות בבעלי חיים‪.‬‬

‫רגשות של עצב וחוסר חיוניות מאפיינים אף הם ילדים מוכים‪ .‬לעיתים‪ ,‬מתוך למידה שאין‬
‫מקום לביטוי הרגש‪ ,‬ילדים כאלה יכולים להגיע למצב של אפטיה ואטימות רגשית‪ .‬ילדים‬
‫אלה‪ ,‬המתקשים להביע רגש יתקשו גם לקבלו ויש להשקיע זמן ומאמצים על מנת להסיר את‬
‫מעטה האטימות המגן על הילד‪.‬‬

‫הקושי ביצירת קשר נובע גם מהאמון הבסיסי הפגום שיש לילד בזולתו‪ .‬האמון הבסיסי אמור‬
‫להתפתח מתוך למידה שהאחר הוא טוב ושניתן לסמוך עליו‪ ,‬אך ילד מוכה למד להאמין‬
‫שהעולם שסביבו הוא פוגע ומאכזב‪ .‬התפיסה הזו תשפיע על כל חייו החברתיים‪ ,‬הוא יתקשה‬
‫להתמיד בקשרים וימהר לפרש התנהגויות כדחייה‪ ,‬גם בשל הדימוי העצמי הנמוך שלו‪.‬‬

‫ביטוי קוגניטיבי של הפגיעה‬

‫התפתחותו הקוגניטיבית של הילד מושפעת כמובן ממגעיו עם העולם הסובב אותו‪ .‬ללא‬
‫תמיכה ועידוד לא יוכל הילד להוציא לפועל את יכולותיו הפוטנציאליות‪ .‬בגילאים צעירים‬
‫מאפיינת חשיבה מאגית את הילד המוכה‪ -‬הוא מאמין שהוריו יכולים לקרוא את מחשבותיו‬
‫ולדעת על כול מעשיו‪ .‬ילד שינסה להדחיק את מחשבותיו האסורות )"הלוואי שגם לאימא‬
‫יכאב"( ידחיק גם מחשבות נוספות‪ ,‬ועימן את היוזמה היצירתיות והסקרנות‪ .‬בנוסף על כך‬
‫הפגיעה בדימוי העצמי וביכולת ליצור קשר עם הזולת פוגעים ביכולות הלמידה וההתפתחות‪.‬‬
‫לעיתים הישגיהם של ילדים מוכים בבית הספר דלים כל כך עד כי הם נחשבים למפגרים‪,‬‬
‫למרות שמקור קשייהם הור בהזנחה ממנה הם סובלים‪.‬‬

‫כיצד ניתן לזהות פגיעה פיזית בילדים?‬

‫איתור של ילד מוכה מהווה קושי בניסיונות למנוע את התופעה ולהלחם בה‪ .‬הילד יהיה בד"כ‬
‫צעיר ומפוחד‪ ,‬וההורים עצמם לא יספרו על הפגיעה ואף יכחישו את המצב )למרות שברובם‬
‫כן ידאגו להפנות את הילד לטיפול רפואי(‪ .‬גם כאשר הילד בוגר ובעל יכולת דיווח ובקשת‬
‫עזרה‪ ,‬אין הוא נוהג לעשות זאת‪ .‬אלמנטים של פחד ובושה מעורבים בכך‪ -‬פחד מתגובתו של‬
‫ההורה‪ ,‬בושה על הפגמים בחיי המשפחה שלו‪ ,‬ולעיתים גם בושה משום שהילד רואה עצמו‬
‫אשם במצב‪ .‬לכן אנשי המקצוע הבאים במגע עם הילד זקוקים למיומנות‪ ,‬רגישות וערנות‬
‫רבה‪.‬‬
‫ילדים מוכים מציגים ע"פ רוב התנהגות אופיינית )כמתואר למעלה(‪ ,‬שאנשי מקצוע יכולים‬
‫לזהות ולעיתים נלווים לה סימני הכר גופניים‪:‬‬

‫חבורות ושטפי דם בלתי מוסברים‪ :‬על הפנים ובאזורים שונים של הגוף‪.‬‬ ‫•‬
‫כוויות בלתי מוסברות‪ :‬מסגריות‪ ,‬מתכת מלובנת או מגהץ‪ ,‬על כפות הידיים‪ ,‬כפות‬ ‫•‬
‫הרגליים‪ ,‬הגב‪.‬‬
‫שברים בלתי מוסברים‪ :‬באזור הפנים‪ ,‬בגולגולת או באף‪ ,‬שברים בצלעות‪ ,‬שברי‬ ‫•‬
‫משיכה או סחיטה )שברים ספירליים(‪ .‬לעיתים השברים בדרגות שונות של החלמה‪ ,‬המעידות‬
‫על כך שנעשו בזמנים שונים‪.‬‬
‫סמני חבלה נוספים‪ :‬כגון שריטות‪ ,‬פגיעות בטן‪ ,‬סימני נשיכה וסימני חפצים )כמו‬ ‫•‬
‫שפשוף של חבל או סימן של אבזם חגורה(‪.‬‬

‫חשוב לציין שבישראל היום ישנה חובת דיווח לפקיד סעד או למשטרה באם יש לאדם חשדות‬
‫מוצקים שמתרחשת פגיעה בקטין או חסר ישע‪ ,‬ע"פ החוק לתיקון חוק העונשין )פגיעה‬
‫בקטינים וחסרי ישע(‪.‬‬

‫טיפול בילדים נפגעי התעללות פיסית‬

‫בטיפול בילדים הסובלים מהתעללות פיזית מעורבים אנשי מקצוע שונים‪ :‬נציגי החוק‪,‬‬
‫הרווחה‪ ,‬הבריאות והטיפול‪ .‬צריך להיזהר ממצב בו מאבקי כוח בין אנשי המקצוע השונים‬
‫ישקפו את הקונפליקטים בתוך המשפחה‪ ,‬מתוך חוסר תיאום או הזדהות עם חלק מסוים‬
‫בקונפליקט )עם הילד או עם אחד ההורים(‪ .‬שיתוף פעולה בין אנשי המקצוע הכרחי לשם‬
‫הכנת תוכנית טיפול מקיפה‪ ,‬המביאה בחשבון את צרכי הילד בהגנה‪ ,‬וגם בהמשך הקשר עם‬
‫המשפחה‪.‬‬

‫התערבות טיפולית עם ילדים ומשפחותיהם יכולה להיות מכמה כיוונים‪ :‬התערבות הממוקדת‬
‫בילד או ממוקדת בהורים ובתא המשפחתי‪ ,‬והתערבות בשעת משבר לעומת טיפול ארוך‬
‫טווח‪.‬‬

‫התערבות הממוקדת בילד יכולה להתבצע בשלושה אופנים‪:‬‬ ‫•‬


‫הגנה על הילד באמצעות הרחקתו מן הבית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫התערבות חירום לאחר הפגיעה‪ -‬עזרה ראשונה רפואית ותמיכה נפשית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫טיפול אינדיווידואלי מתמשך‪ -‬על מנת לעזור להשלים חסכים התפתחותיים‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫לשפר את יכולות יצירת הקשר והדימוי העצמי הנמוך‪ ,‬ולשפר בעיות התנהגות‪.‬‬
‫התערבות הממוקדת בהורים ובמשפחה‪ :‬ההורה המכה זקוק לעזרה בשל בעיותיו‬ ‫•‬
‫כאדם ובשל כישורי ההורות הלקויים שלו‪ .‬טיפול בהורה הוא אם כן מטרה וגם אמצעי על מנת‬
‫לעזור לילד‪ .‬התערבות ועזרה למשפחה בשעת משבר יכולה להיות למשל באמצעות הטלפון‪-‬‬
‫"קו חם" )‪ (hot line‬המאפשר להורה לקבל עצה‪ ,‬תמיכה והרגעה ונגיש לו בכול שעה‪ .‬שירות‬
‫שמרטפות זמין לשימוש בשעת הצורך יכול להיות גם הוא יעיל‪ .‬אפשרויות נוספות הן טיפול‬
‫פרטני להורה‪ ,‬טיפול משפחתי‪ ,‬או טיפול קוגניטיבי‪-‬התנהגותי‪ ,‬הממוקד בחינוך ההורה ושינוי‬
‫התנהגותו‪ .‬הרחקת ההורה התוקפן מן הבית היא לעיתים התערבות נדרשת‪ ,‬לצמיתות או‬
‫לתקופה מסוימת‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪ .1‬חניתה צימרין )‪ ,(1989‬ילדים מוכים בעיה רבת פנים‪ ,‬פפירוס‪ ,‬בית ההוצאה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ .2‬עפרה אילון )‪ ,(1999‬התעללות בילדים במשפחה‪ ,‬מכון הנרייטה סולד‬