You are on page 1of 29

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן – המחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון‬

‫קהילה ערבית מאוחדת‬


‫)‪(1961 - 1958‬‬
‫הסיבות להקמתה ופירוקה‬

‫נאצריזם ובעת'יזם במזה"ת במאה ה ‪20 -‬‬


‫‪91 - 434 - 10‬‬
‫ד"ר רמי גינת‬
‫מגיש‪ :‬יובל רון‬
‫‪7/10/2003‬‬
‫תוכן עניינים‬

‫הקדמה ‪- 3 - .........................................................................................................‬‬

‫הרקע האידיאולוגי להקמת קע"ם ‪- 4 - ....................................................................‬‬

‫הקמת הקהילה הערבית המאוחדת )קע"ם( ‪- 11 - ......................................................‬‬

‫הגורמים שהביאו לפירוקה של קע"ם ‪- 19 - ...............................................................‬‬

‫סיכום ‪- 27 - ..........................................................................................................‬‬

‫רשימה ביבליוגראפית ‪- 29 - ....................................................................................‬‬

‫‪-2-‬‬
‫הקדמה‬
‫עבודה זו עוסקת בחלום הפאן‪-‬ערביות‪ ,‬חלום ששבה את דמיונם של מיליונים במהלך‬
‫המאה העשרים‪ .‬חלום זה התגשם ב ‪ 1 -‬לפברואר ‪ ,1958‬כאשר עבד אל‪-‬נאצר‪ ,‬נשיא‬
‫מצרים‪ ,‬ושכרי אל‪-‬קותלי‪ ,‬נשיא סוריה‪ ,‬הכריזו על הקמתה של קהילה ערבית מאוחדת‬
‫)קע"ם(‪ .‬התקווה היתה שהקמת האיחוד תהיה שלב ראשון בדרך לאיחוד ערבי כולל‬
‫ותחילתו של רנסאנס ערבי‪ .‬חלום הפאן‪-‬ערביות התנפץ עם פירוקו של האיחוד ב ‪28 -‬‬
‫לספטמבר ‪ .1961‬רעיון האחדות הערבית לא התאושש לאחר פירוק קע"ם והתקווה‬
‫להקמתה של מדינה ערבית גדולה במזרח התיכון התנדפה ברוח‪.‬‬

‫בעבודה זו אתאר את הרקע האידיאולוגי להקמת קע"ם‪ ,‬והדרך בה תפסה כל מדינה‬


‫את האיחוד‪ .‬אסקור את הגורמים הפוליטיים שזירזו את תהליך ההתקרבות בין שתי‬
‫המדינות ואת המניעים המיידיים שהביאו לאיחוד‪ .‬אבקש לתאר מה היו הגורמים‬
‫האידיאולוגיים‪ ,‬הפוליטיים והכלכליים שהביאו לפירוקו של האיחוד בפברואר ‪,1961‬‬
‫זמן קצר יחסית לאחר שהוקם‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
‫הרקע האידיאולוגי להקמת קע"ם‬

‫רעיון הפאן‪-‬ערביות‪ ,‬אשר הופיע לראשונה במהלך שנות מלחמת העולם השנייה‬
‫כאידיאולוגיה בקרב השכבות המשכילות והמבוססות‪ ,‬המשיך לשחק תפקיד חשוב‬
‫במערכת הפוליטית הסורית‪ .‬תכניות לאיחוד ערבי‪ ,‬המתרכזות סביב דמשק‪ ,‬נשארו‬
‫רבות עוצמה כתמיד‪ .‬בשום מדינה ערבית אחרת לא היה הדחף לאיחוד חזק כל כך‬
‫ושום מדינה ערבית אחרת לא טענה בלהט שהיא היא מולדת הערביות‪ .‬חלום העצמאות‬
‫הערבית‪ ,‬שנתגבש עם פרוץ המרד הערבי חזה מלבן ערבי גדול לחוף הים התיכון הכולל‬
‫את סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬פלסטין ואת עראק‪ .‬עם סיומו של המנדט הצרפתי בסוריה באפריל‬
‫‪ 1946‬עדיין לא גובשה זהותה הלאומית של סוריה‪ .‬התמיכה ברעיון האיחוד הערבי‬
‫היווה איום על עצם קיום המשטר הסורי החדש ועל זהותו‪ .‬שתי המפלגות הגדולות‬
‫בפרלמנט הסורי – מפלגת העם והמפלגה הלאומית – תמכו באיחוד ערבי‪ ,‬תוך כדי‬
‫שמירה על עצמאותה של סוריה ועל מעמדה המיוחד‪ .‬הממשלות הסוריות מתוך מגמה‬
‫לחזק את שלטונם תמכו ברעיון הפאן‪-‬ערביות‪.‬‬

‫הרעיונות לאיחוד ערבי הובילו בשנת ‪ 1950‬לעריכת טיוטה של חוקה‪ ,‬שהצהירה בפעם‬
‫הראשונה שהעם הסורי הינו חלק מהאומה הערבית‪ .‬היא גם קבעה שעל הנשיא וחברי‬
‫הפרלמנט להישבע‪ ,‬בעת נטילת התפקיד‪" ,‬לפעול למען איחוד מדינות ערב"‪ .‬זמן קצר‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בתחילת ‪ ,1951‬ראש הממשלה נאט'ם אל‪-‬קדסי‪ ,‬חבר מפלגת העם‪ ,‬הציג‬
‫תוכנית ראשונה וממשית לאיחוד מדינות ערב‪ .‬במיזם שלו הוא הציג שלוש צורות של‬
‫התאגדות‪ :‬קונפדרציה‪ ,‬פדרציה ומדינה מאוחדת‪" .‬המדינה הערבית המאוחדת" היתה‬
‫לדעתו האפשרות המועדפת‪ ,‬הוא הצהיר שתכניתו מהווה "ביטוי אמיתי של דעת הקהל‬
‫‪1‬‬
‫בסוריה הגדולה"‪.‬‬

‫בעקבות בחירות ‪ 1954‬שלטו בפרלמנט מפלגת העם והמפלגה הלאומית שהיוו את האגף‬
‫הימני בממשלה‪ .‬נציגי המפלגות ייצגו בעיקר אינטרסים מקומיים‪ ,‬המפלגה הלאומית‬
‫ייצגה את הפוליטיקה המקומית של דמשק ומפלגת העם ייצגה בעיקר אינטרסים‬
‫מסחריים של חלב וצפון סוריה‪ .‬במדיניות החוץ נטו אנשי המפלגה הלאומית לכיוון‬
‫‪2‬‬
‫מצרים וסעודיה בעוד אנשי מפלגת העם היו בעד הקמת פדרציה ערבית עם עראק‪.‬‬
‫אולם בתקופה זו הסתמנה מגמה של התחזקות האגף השמאלי‪ .‬מפלגת הבעת' )מפלגת‬
‫התחייה הערבית הסוציאליסטית( שהיתה המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט‪ ,‬היתה‬

‫‪Elie Podeh, The decline of Arab unity (Brighton, 1999), p. 25 1‬‬


‫‪ 2‬פטריק סיל‪ ,‬המאבק אל הצמרת )תל אביב ‪ (1968‬עמ' ‪43 - 41‬‬

‫‪-4-‬‬
‫הקבוצה המובילה שתמכה באיחוד ערבי‪ ,‬איחוד של מדינות ערב מהרי הטאורוס עד‬
‫הסהרה‪ .‬גרסת הבעת' לאיחוד ערבי לא היתה זהה לחזונו של קדסי )‪ .(1951‬חוקת‬
‫המפלגה היתה מעורפלת לגבי אופיו של האיחוד‪ ,‬ומבנה השלטון‪ .‬היתה רק הצהרה‬
‫שלמדינה המאוחדת‪ ,‬יהיה "שלטון פרלמנטרי חוקתי"‪ ,‬ומערכת אדמיניסטרטיבית‬
‫המבוססת על ביזור‪.‬‬

‫אינטלקטואלים ערבים בסוריה הגדולה הגדירו בצורה ברורה יותר את המבנה הפוליטי‬
‫הרצוי של המדינה הערבית העתידית‪ .‬הוגי הדעות הערבים סאטע אל‪-‬חצרי‪ ,‬עבד אל‪-‬‬
‫רחמן אל‪-‬באזזאז מעראק‪ ,‬ונביה אמין פארס מלבנון ‪,‬תמכו בצורה מובהקת בהחלת‬
‫המודל הפדראלי של ארה"ב על העולם הערבי‪ .‬נביה אמין פארס הביע דעתו‪ ,‬כשנה‬
‫בלבד לפני הקמת קע"ם‪ ,‬שאיחוד ערבי כולל הינו בלתי מתקבל על הדעת לאור הבעיות‬
‫במדינות ערב והאינטרסים המנוגדים של האליטות שלהם‪ .‬עקב כך‪ ,‬הוא המליץ על‬
‫הקמת איחוד פדראלי של ארבע יחידות‪ :‬הסהר הפורה )הכולל את עראק‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן‬
‫ופלסטין(‪ ,‬חצי האי ערב )כולל ערב הסעודית‪ ,‬תימן ושאר הנסיכויות(‪ ,‬עמק הנילוס‬
‫)כולל מצרים‪ ,‬סודן ולוב( והמערב הערבי )כולל מרוקו‪ ,‬אלג'יריה ותוניסיה(‪ .‬פדרציה זו‪,‬‬
‫תקרא על פי חזונו "מדינות ערב המאוחדות"‪ ,‬ותשמש אמצעי להשגת איחוד ערבי מלא‪.‬‬
‫האינטלקטואל הפלסטיני הפאן‪-‬ערבי‪ ,‬עזת דרואזה‪ ,‬הציע צורות שונות של פדראציה‬
‫)כדוגמת המודלים האמריקני‪ ,‬סובייטי וההודי(‪ ,‬אבל לא המליץ על מודל ספציפי‬
‫למדינה הערבית‪ .‬לדעתו‪ ,‬כינון פדרציה בין מצרים וסוריה תהווה צעד ראשון כבסיס‬
‫לאיחוד המלא‪.‬‬

‫פאן‪-‬ערביות כרעיון אידיאולוגי ופוליטי הופיע במצרים כבר באמצע שנות השלושים‪.‬‬
‫למרות הפופולאריות הגוברת של רעיון הפאן‪-‬ערביות במצרים‪ ,‬עדיין בתחילת שנות‬
‫החמישים שלט רעיון הלאומיות )וטניה( המצרית‪ .‬רעיון האיחוד הערבי שהועלה על ידי‬
‫ראש ממשלת סוריה קדסי )‪ ,(1951‬התקבל בלעג על ידי העורך רב ההשפעה של העיתון‬
‫המצרי אח'באר אל‪-‬יום‪ ,‬מצטפא אמין‪ ,‬שהשווה את רעיון האיחוד הערבי להקמת‬
‫מדינה עולמית ולהפיכת המדבר לגן פורח‪ .‬אמין לא שלל לגמרי את רעיון האיחוד‬
‫הערבי‪ ,‬אולם הדגיש שרק "אדם גדול" כגנדי יוכל להפוך את הרעיון למציאות ולהקים‬
‫מדינה ערבית גדולה‪.‬‬

‫בעקבות נפילת המלוכה‪ ,‬במהלך השנתיים הראשונות של תקופת שלטונם של הקצינים‬


‫החופשיים )‪ (1952-1953‬שלט רעיון הזהות המצרית‪ .‬הכתבים של רוב האינטלקטואלים‬
‫המצרים באותה עת שיקפו את הגישה המסורתית של "מצרים ראשונה"‪ .‬גישה זו באה‬
‫לידי ביטוי בשני הפרקים הראשונים של "הפילוסופיה של המהפכה" של עבד אל‪-‬נאצר‪,‬‬

‫‪-5-‬‬
‫שנכתבו בקיץ של ‪ ,1953‬אשר דנו בעיקר בענייניה הפנימיים של מצרים‪ .‬בשנת ‪ 1954‬עם‬
‫פינוי הכוחות הבריטים ממצרים‪ ,‬הופעת עבד אל‪-‬נאצר כמנהיג היחיד‪ ,‬והמאבק נגד‬
‫עראק על הגנה אזורית‪ ,‬הפכה את מצרים מעורבת יותר בעניינים הערביים והתחזק‬
‫במצרים רעיון הזהות הערבית‪ .‬בפרק השלישי בספרו "הפילוסופיה של המהפכה"‬
‫)פורסם בתחילת ‪ (1954‬דיבר עבד אל‪-‬נאצר על תפקידה הפעיל של מצרים במעגל הערבי‪.‬‬
‫הוא אמר לסאנדי טיימס ש"רק לאחר החתימה על הסכם סואץ החל העם המצרי‬
‫‪3‬‬
‫לחשוב במונחים אסטרטגים; עד לאותו רגע התרכזנו רק במצרים‪".‬‬

‫מנהיגים ואינטלקטואלים מצרים ראו בפאן‪-‬ערביות אמצעי לחיזוק מעמדה של מצרים‬


‫בעולם הערבי והשליטה בעולם הערבי באמצעות מערכת של בריתות‪ ,‬ולא דגלו באיחוד‬
‫כדבר מעשי או רצוי‪ .‬עבד אל‪-‬רחמן עזאם‪ ,‬המזכ"ל המצרי הקודם של הליגה הערבית‬
‫ופאן‪-‬ערביסט בכיר‪ ,‬חשב במונחים של מקורות כלכליים ושווקים‪ .‬שמצרים לדעתו‪,‬‬
‫"זקוקה למדינות ערב יותר מאשר הן זקוקות למצרים"‪ 4.‬דעתו של עזאם שיקפה גישה‬
‫תועלתנית כלפי העולם הערבי‪ .‬דעה זה באה לידי ביטוי גם אצל הוגים פאן‪-‬ערביים‬
‫מצרים ידועים אחרים‪ ,‬כגון מחמד עלי עלובה‪ ,‬זאכי מבראכ ואבראהים עבד אל‪-‬קאדר‬
‫מזיני‪.‬‬

‫באמצעות‬ ‫עבד אל‪-‬נאצר שאף להגמוניה בעולם הערבי‪ ,‬והסווה את שאיפותיו‬


‫התיאוריה שלו על תפקידה המיוחד של מצרים בעולם הערבי‪ ,‬האפריקאי והאסלאמי‪.‬‬
‫"אנחנו לא יכולים להסתכל בצורה טיפשית על המפה של העולם"‪ ,‬הוא כתב בספרו‬
‫שלו‪" ,‬בלי לתפוס את מקומנו במפה ואת התפקיד שיועד לנו על ידי מקום זה‪ 5".‬מחמוד‬
‫ריאד‪ ,‬יועצו הקרוב של עבד אל‪-‬נאצר וארכיטקט בכיר של האיחוד‪ ,‬הדגיש שהיתה זו‬
‫תחושה היסטורית של פגיעות שהובילה את עבד אל‪-‬נאצר לאמץ את הפאן‪-‬ערביות‪.‬‬
‫תפיסה אינסטרומנטאלית זו כוונה שאיחוד ערבי נראה יותר כתרופה לבעיית הביטחון‬
‫של מצרים‪ ,‬אשר תיפתר כאשר תושג הגמוניה מצרית‪ ,‬ומצרים יועדה לשחק תפקיד‬
‫ערבי מוביל כתוצאה מהיכולות המדיניות שלה‪.‬‬

‫מצטפא אמין שלעג לרעיונו של קדסי לאיחוד ערבי וטען שכדי להגשימה צריך שיופיע‬
‫"אדם גדול" משנה דעתו ב ‪ 1954 -‬וראה בעבד אל‪-‬נאצר את "האדם הגדול" שיממש את‬
‫רעיון "ארצות ערב המאוחדות" תוך עשר שנים‪ .‬באותה תקופה רדיו קהיר הפך לשופרה‬
‫של מצרים בעולם הערבי‪ .‬הפרסום המסיבי של חוברות קלות לקריאה על עניינים מזרח‬

‫‪Elie Podeh, The decline of Arab unity (Brighton, 1999), p. 28 3‬‬


‫‪Ibid, p.28 4‬‬
‫‪Ibid, p.28 5‬‬

‫‪-6-‬‬
‫תיכוניים ואפריקניים על ידי המשרד להדרכה לאומית‪ ,‬הרחיבו את אפיקיו של המצרי‬
‫הממוצע‪ ,‬וחשפו אותו לעולם המיידי מחוץ למצרים‪ ,‬אשר מיושב בעיקר בערבים‪.‬‬

‫במחצית הראשונה של שנות החמישים מדיניות מצרים כלפי העולם הערבי היתה‬
‫מכוונת בעיקר למנוע איחוד בין מדינות הסהר הפורה במיוחד בין סוריה לעראק‪.‬‬
‫המשטר המצרי חשש שמדינה ערבית מאוחדת באזור זה תפגע במעמדה המוביל של‬
‫מצרים בעולם הערבי‪ .‬היחסים בין מצרים וסוריה אופיינו על ידי שיתוף פעולה זהיר‪,‬‬
‫אשר לעתים הידרדר לאיבה גלויה‪ .‬בעקבות מהפכת הקצינים החופשיים גינה מישל‬
‫עפלק‪ ,‬ממייסדי מפלגת הבעת'‪ ,‬את שלטונם הדיקטטורי‪ ,‬בתחילה‪ ,‬הבעת' לא ראתה‬
‫במצרים שותף מתאים לאיחוד‪ .‬בשנת ‪ 1954‬הגיעו יחסי מצרים וסוריה לשפל מדרגה‪.‬‬
‫מצרים הביעה מחאה כנגד פעילות האחים המוסלמים בסוריה והעיתונות הסורית‪,‬‬
‫אשר גינתה את המשטר במצרים והאמצעים המדכאים בהם נקט לכאורה‪ .‬מאמציה של‬
‫מצרים להבטיח הגמוניה בעולם הערבי התרכזו בסוריה‪ ,‬אשר נחשבה חלק ממרחב‬
‫המחיה המצרי‪ .‬רעיון זה בוטא בתמציתיות על ידי עבד אל‪-‬רחמן עזאם‪ ,‬המזכ"ל המצרי‬
‫הקודם של הליגה הערבית ופאן‪-‬ערביסט בכיר‪ .‬באפריל ‪ ,1953‬הוא הצהיר ש"איננו‬
‫יכולים לאפשר לסוריה לפעול כרצונה בגלל שהאסטרטגיה הטבעית שלנו מכתיבה‬
‫‪6‬‬
‫שסוריה תהיה חלק ממרחב המחיה"‪.‬‬

‫עבד אל‪-‬נאצר ועזאם ראו את אזור סוריה הגדולה כאזור חיץ וקו הגנה ראשון בתוך‬
‫"מרחב המחיה" הלגיטימי של מצרים‪ .‬תפיסה הגמונית זו שיקפה תחושה עמוקה של‬
‫חוסר ביטחון גיאוגרפי‪ ,‬תוצאה של פלישות רציפות מגבולה הצפוני של מצרים‪.‬‬

‫מבחינה פוליטית‪ ,‬היתה זאת שנת ‪ 1955‬אשר סימנה קו פרשת מים במעורבות המצרית‬
‫בעניינים ערביים‪ .‬המאבק של מצרים עם עראק סביב "ברית בגדאד"‪ ,‬שכללה את‪:‬‬
‫בריטניה‪ ,‬איראן‪ ,‬פקיסטאן‪ ,‬תורכיה ועראק‪ ,‬השתתפותה בועידת באנדונג ועסקת הנשק‬
‫הצ'כית שהעלו ופארו את יוקרתו של עבד אל‪-‬נאצר‪ .‬נאצר הפך בעיניים ערביות למנהיג‬
‫הבולט של העולם הערבי‪ .‬בעקבות ברית בגדאד הקימו מצרים סוריה וערב הסעודית‬
‫ברית הגנתית‪-‬כלכלית ערבית‪ ,‬וסוריה ומצרים חותמות באוקטובר ‪ 1955‬על הסכם‬
‫צבאי‪ ,‬שהוביל להקמת מפקדה צבאית משותפת בראשות שר המלחמה המצרי‪ ,‬עבד‬
‫אל‪-‬חאכם עאמר‪ .‬מפלגת הבעת'‪ ,‬שלא ראתה במצרים שותף מתאים לאיחוד עד ‪,1955‬‬
‫שוכנעה בעקבות המאורעות הנ"ל שפאן‪-‬ערביות הפכה רכיב חשוב במדיניות החוץ‬
‫המצרית‪ ,‬ועבד אל‪-‬נאצר הופך להיות למנהיג ערבי "מהפכני" ו"מודרני" המתאים‬

‫‪Ibid, p. 28 6‬‬

‫‪-7-‬‬
‫ליישם את עקרונות הבעת'‪ .‬בשלב זה תפס עבד אל‪-‬נאצר את האיחוד הערבי כ"איחוד‬
‫המאבק" – איחוד הצבאות הערביים נגד האויב הישראלי המשותף ותיאום פעילות‬
‫מדינית נגד תכניות המערב להקמת ברית הגנה מזרח תיכונית‪ .‬הוא ביקש לשלוט‬
‫במדיניות החוץ של שכנותיו הערביות‪ ,‬אך לא לספח מדינות אלו או להתמזג עמן‪.‬‬
‫הצהרותיו של עבד אל‪-‬נאצר הדגישו את ההבדלים בתפיסת משמעות והתפקיד הפאן‪-‬‬
‫ערביות בין מצרים לסוריה‪.‬‬

‫התפתחויות אלו הובילו את צלאח אלדין ביטאר‪ ,‬ממייסדי הבעת'‪ ,‬לקרוא ב ‪1955 -‬‬
‫להקמתה של פדרציה בין מצרים וסוריה‪ ,‬אשר תהיה "התחלת הדרך לאיחוד ערבי‪".‬‬
‫אותה שנה סימנה שלב חדש בקשרי הבעת' ‪ -‬עבד אל‪-‬נאצר‪ ,‬שהוגדרו על ידי מצטפא‬
‫דנדישלי כ"תקופת התמיכה ללא תנאים"‪ 7.‬כאשר הבעת' הגדילה את השפעתה בתוך‬
‫הממשלה הסורית ב ‪ ,1956 -‬השאלה של איחוד סורי‪-‬מצרי הפכה יותר אקוטית מתמיד‪.‬‬

‫באפריל ‪ 1956‬פורסמה ההצהרה הראשונה בעד האיחוד‪ ,‬כאשר ההנהגה הלאומית של‬
‫הבעת' הוציאה לאור גילוי דעת מקיף למען הגשמתו של איחוד מצרי‪-‬סורי כנקודת‬
‫פתיחה בדרך לאיחוד ערבי מלא‪ .‬עם ביסוסה של המפלגה במערכת הפוליטית הסורית‪,‬‬
‫הפכה שאלת האיחוד חשובה בסדר היום הפוליטי‪ .‬הבעת' הגדילה את השפעתה בקבינט‬
‫של צברי אל‪-‬עסלי‪ ,‬חבר בכיר במפלגה הלאומית‪ ,‬אשר נכנס לתפקיד ביוני ‪ .1956‬לאחר‬
‫שהשיגו עמדה מרכזית בקבינט של עסלי‪ ,‬ניסו שרי הבעת' לקדם את רעיונותיהם‪,‬‬
‫והחלו במגעים עם מצרים‪ .‬למרות שדווח שעבד אל‪-‬נאצר קיבל את רעיון האיחוד‪ ,‬הוא‬
‫התעקש שכל המפלגות הסוריות יסכימו על העקרונות‪ ,‬צורה ותוכן האיחוד לפני שייגשו‬
‫למצרים‪.‬‬

‫באמצע יולי ‪ ,1956‬נראה כי רעיון האיחוד צובר תנופה‪ .‬העיתונות הסורית פרסמה‬
‫טיוטה‪ ,‬אשר דווח שהוצגה לקבינט על ידי הנשיא קותלי‪ ,‬לאיחוד פדראלי בין "מדינות‬
‫ערביות עצמאיות"‪ ,‬שיוכר בשם "מדינות ערב המאוחדות"‪ .‬לאור העובדה שהתוכנית‬
‫הופיעה מייד לאחר החלטת הקבינט להקים ועידה מיניסטריאלית‪ ,‬נראה שהרעיון נדון‬
‫ברצינות בממשלה‪ .‬מצד שני‪ ,‬שגריר סוריה בקהיר‪ ,‬עבד אל‪-‬רחמן אל‪-‬עזאם‪ ,‬טען‬
‫שהדחף לאיחוד היה עניין של פוליטיקה פנימית‪ ,‬כאשר כל מפלגה מנסה להשיג יתרון‬
‫על האחרות‪ ,‬בעוד רק מפלגת הבעת' וקותלי תמכו באיחוד‪.‬‬

‫‪Ibid, p. 27 7‬‬

‫‪-8-‬‬
‫החיבור המצרי לזהות הערבית בא לידי ביטוי בפרסום החוקה המצרית בינואר ‪,1956‬‬
‫בה הצהירה מצרים שהיא מדינה ערבית והעם המצרי הינו חלק מהעולם הערבי‪ .‬חצרי‬
‫החשיב את ההצהרה כ"שלב המפואר ביותר בהיסטוריה של התפתחות החשיבה‬
‫הלאומית הערבית במצרים‪ ".‬לדעתו‪ ,‬ניסוח החוקה היה שלב מהפכני‪ ,‬מפני שמצרים‪,‬‬
‫בניגוד לפאן‪-‬ערביות הברורה של סוריה‪ ,‬נטתה ל"הנדנדות קדימה ואחורה בין‬
‫‪8‬‬
‫פרעוניזם‪ ,‬לאומיות מצרית מקומית‪ ,‬אוריינטליזם ופאן‪-‬ערביות‪".‬‬

‫נאומו של עבד אל‪-‬נאצר בעת הלאמת תעלת סואץ ב ‪ 26 -‬ליולי ‪ 1956‬בו הוא פונה לעם‬
‫הסורי "היום אני אומר לאחים שלכם בסוריה בשמכם – אנו מקבלים אתכם בברכה !‬
‫כמו שאמרתם בחוקה שלכם‪ ,‬אנחנו חלק מהאומה הערבית‪ ,‬ואנחנו אמרנו בחוקה שלנו‬
‫אנחנו חלק מהאומה הערבית‪ .‬אנחנו נמשיך ביחד אחים מאוחדים כאדם אחד עם לב‬
‫אחד במטרה להשיג את העקרונות של יושר אמיתי והישגים משותפים‪ .‬במטרה להקים‬
‫בכל רחבי המולדת הערבית והאומה הערבית עצמאות פוליטית אמיתית ועצמאות‬
‫‪9‬‬
‫כלכלית אמיתית‪".‬‬

‫בעקבות ההלאמה ונאומו של עבד אל‪-‬נאצר הציפו אלפי סורים את הרחובות בקראם‬
‫"דגל אחד‪ ,‬עם אחד‪ ,‬מדינה אחת"‪ .‬אכן‪ ,‬בטווח הרחוק משבר סואץ ובעקבותיו‬
‫המלחמה ב"אימפריאליזם" רק חיזקו את מחויבות מצרים לפאן‪-‬ערביות‪ ,‬לפחות בעיני‬
‫הציבור‪ .‬כך‪ ,‬כאשר ועידה של התאחדות הבוגרים הערביים שנערכה באלכסנדריה‬
‫ביולי ‪ ,1956‬עלה הרעיון של הקמת "מדינות ערב המאוחדות" לראש סדר היום‪ .‬הועידה‬
‫פרסמה גם טיוטה של חוקה שקראה להקמת איחוד ערבי פדראלי‪.‬‬

‫דרוואזה וחצרי האמינו שיכולותיה של מצרים והמשאבים האנושיים שלה מחייבים‬


‫אותה למלא את התפקיד של "פרוסיה" הערבית; עבד אל‪-‬נאצר‪ ,‬לפי פרשנות זאת‪,‬‬
‫ייהפך ל"ביסמרק" של העולם הערבי‪ .‬תפיסה זו התחברה לעולם הערבי כ"שיטוט חסר‬
‫תכלית בחיפוש אחר גיבור" בפילוסופיה של עבד אל‪-‬נאצר‪.‬‬

‫מצרים תרמה לחיזוק התנועה הפאן‪-‬ערבית והיתה כוח מניע‪ .‬אינטלקטואלים ערבים‬
‫מסוימים היו מודאגים מהגישה האינסטרומנטאלית המצרית‪ ,‬שלא נבעה לדעתם‬
‫משכנוע אידיאולוגי עמוק‪ ,‬אלא ממניעים אינטרסנטיים למצרים‪ .‬הם חששו שתפיסה‬
‫הגמונית כזו של פאן‪-‬ערביות תביא את מצרים לחדש את מאמציה לכונן אימפריה‬

‫‪Ibid, p.29 8‬‬


‫‪Ibid, p.33 9‬‬

‫‪-9-‬‬
‫ערבית ולא להקמת מדינה פדראלית שוויונית‪ .‬חששותיהם נתגלו מוצדקים לאור‬
‫הניסיון של קע"ם‪.‬‬

‫‪- 10 -‬‬
‫הקמת הקהילה הערבית המאוחדת )קע"ם(‬

‫האידיאולוגיה הפאן‪-‬ערבית שחקה תפקיד חשוב בתהליך שהוביל להקמתה של קע"ם‪,‬‬


‫אולם האידיאולוגיה לא היתה סיבה מספקת להקמתו של האיחוד‪ .‬המנהיגות הסורית‬
‫השתמשה בפאן‪-‬ערביות על מנת לבסס את הלגיטימיות לשלטונה עקב הקושי הפוליטי‪,‬‬
‫החברתי והכלכלי‪ .‬נאצר לעומת זאת השתמש בפאן‪-‬ערביות בנאומיו להאדרת מעמדו‬
‫בעולם הערבי ובעקבות זאת נעשה מחויב לאידיאולוגיה‪ .‬נראה שהפן האידיאולוגי‬
‫שימש כסות למניעים פוליטיים וכלכליים של שתי המדינות‪ .‬המנהיגות הסורית קיוותה‬
‫שבעקבות האיחוד עם מצרים‪ ,‬סוריה תרוויח זהות ערבית מכובדת יותר ושלטון יציב‬
‫יותר‪.‬‬

‫המנהיגות השלטת בסוריה לאחר קבלת העצמאות היתה המנהיגות שנלחמה‬


‫לעצמאותה‪ .‬זו היתה קואליציה רופפת של סיעות ואישים ולא הנהגה בעלת פרוגרמה‬
‫‪10‬‬
‫בעקבות תבוסת הסורים במלחמת ‪ 1948‬הואשמה המנהיגות‬ ‫מדינית ברורה‪.‬‬
‫האזרחית בכישלון והצבא השתלט על החיים הפוליטיים בסוריה‪ .‬החיפוש אחר אשמים‬
‫שימש אמצעי לדחיקת רגליה של האליטה המסורתית‪ ,‬והצבא שבו לא דבק אות הקלון‬
‫של שחיתות‪ ,‬חוסר יעילות‪ ,‬הפך למנוף פוליטי‪ .‬לאנשי הצבא חברו האינטלקטואלים‬
‫הרדיקאלים מחוץ למפלגת הבעת' ובתוכה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1949‬התחוללו בסוריה שלוש הפיכות צבאיות‪ .‬שלטון שתי הממשלות הצבאיות‬
‫הראשונות של חסני זעים וחינאווי לא האריכו ימים‪ .‬בדצמבר ‪ 1949‬חולל אדיב שישכלי‬
‫את ההפיכה הצבאית השלישית ושלט בסוריה במשך למעשה ארבע שנים עד פברואר‬
‫‪11‬‬
‫‪.1954‬‬

‫הפיכתו הצבאית של זעים היתה הפעם הראשונה בה התערב הצבא בפוליטיקה‬


‫במדינות הזרח התיכון‪ .‬זעים ראה עצמו איש צבא‪ ,‬מתקן עולם‪ ,‬הבונה חברה חדשה על‬
‫חשבון המשטר הישן‪ .‬אולם בשלב זה הצבא "עדיין לא רכש ביטחון עצמי וכישרון‬
‫פוליטי שיכשירוהו ליטול את מקומו בזירה הפוליטית ככוח עצמאי"‪ 12.‬הצבא "שאב‬
‫כוחו מעלייתם של קבוצות לחץ קיצוניות ושל תעמלנים פוליטיים שמאלניים שנטלו על‬

‫‪ 10‬יעקב שמעוני‪ ,‬מדינות ערב )תל אביב ‪ (1990‬עמ' ‪452‬‬


‫‪ 11‬סיל‪ ,‬עמ' ‪60‬‬
‫‪ 12‬שם עמ' ‪94‬‬

‫‪- 11 -‬‬
‫עצמם את חינוך הצעירים‪ ,‬בצבא כמחוצה לו והחדירו בהם השקפות פוליטיות חדשות‬
‫‪13‬‬
‫ושאיפות גדולות יותר למען הערבים בכלל‪".‬‬

‫בהפיכה השנייה שבראשה עמד חינאווי השתלבו גורמים שהיו קשורים במדיניותה‬
‫הבין‪-‬ערבית של סוריה וביחסה ללבנון‪ .‬מדיניותו היתה פרו‪-‬עראקית ועוררה עליו‬
‫קבוצת קצינים בעלי נטיות אנטי‪-‬עראקיות שבראשה עמד אדיב שישכלי‪ .‬בתחילת דרכו‬
‫פעל שישכלי מאחורי הקלעים‪ .‬על פי השקפתו‪ ,‬תפקיד הצבא להיות בורר‪ ,‬שאליו אפשר‬
‫לפנות כדי לקרוא את הפוליטיקאים לסדר בעת משבר לאומי‪ .‬צעדו הראשון היה להניח‬
‫את "הנהגת המדינה לשליטיה החוקיים"‪ ,‬ולהרשות להם להמשיך בעיסוק המסורתי‬
‫‪14‬‬
‫של הרכבת ממשלות‪.‬‬

‫למראית עין הסתפק שישכלי בתפקיד צבאי‪ ,‬אולם למעשה נמצא השלטון בידיו ובידי‬
‫חבורת הקצינים המקורבים לו‪ .‬מפלגת הרוב‪ ,‬היא "מפלגת העם"‪ ,‬נמצאה בסכסוך קבע‬
‫עם שישכלי על סמכויות השלטון האזרחי ונגד התערבותה של חבורת הקצינים‪ .‬הצבא‬
‫קבע מי יהיה מועמד לראשות הממשלה‪ ,‬לאחר שניתנה הסכמתו של הצבא יכול היה‬
‫קדסי‪ ,‬מזכיר מפלגת העם‪ ,‬להרכיב ממשלה אולם בתמורה אולץ למנות קצין צבא כשר‬
‫‪15‬‬
‫הצבא התערב בהליכי השלטון וצמצם את סמכותה‬ ‫ההגנה ואחראי על הז'נדרמיה‪.‬‬
‫של מפלגת העם‪ ,‬התיש את מנהיגיה עד שהיו עקרים מבחינה פוליטית‪.‬‬

‫בדצמבר ‪ 1951‬שם שישכלי קץ למשטר ה"פרלמנטרי"‪ .‬בהפיכה הרביעית פיטר את נשיא‬


‫הרפובליקה ואת הממשלה‪ ,‬פיזר את הפרלמנט‪ ,‬שם במאסר את מנהיגי מפלגת העם‪,‬‬
‫והקים דיקטטורה צבאית‪ .‬וכל זאת בתפקיד הרמטכ"ל‪ .‬הוא השתלב בשלטון האזרחי‬
‫רק בקיץ ‪ 1952‬ושנה לאחר מכן עמד בראש מיניסטריון הפנים‪ .‬כדי להגדיל את הבסיס‬
‫החברתי עליו נשען שלטונו‪ ,‬הקים שישכלי תנועה פוליטית שנקראה תנועת השחרור‬
‫הערבי ופיזר את כל שאר המפלגות‪ 16.‬המהלך קומם עליו את חברי המפלגות האחרות‬
‫וגבר הניכור בין שישכלי לבין תומכיו המסורתיים‪ ,‬חסידי אכרם חוראני ואנשי הבעת'‪,‬‬
‫אשר הצטרפו לאופוזיציה לשלטונו‪.‬‬

‫כששישכלי רצה לשוות אופי חוקי למשטרו‪ ,‬חדל לראות בצבא קבוצת עלית במדינה‪,‬‬
‫וניסה להשיבו למעמד תקין וצנוע יותר בחיי האומה‪ ,‬על ידי קיצוץ זכויות היתר שלו‪.‬‬
‫למגמה זו התנגדו בחריפות מרבית הקצינים שמחוץ לחבורתו הקרובה של הנשיא‪,‬‬

‫‪ 13‬שם ע' ‪60‬‬


‫‪ 14‬שם ע' ‪108 - 107‬‬
‫‪ 15‬שם ע' ‪118 - 114‬‬
‫‪ 16‬שמעוני ע' ‪454 - 453‬‬

‫‪- 12 -‬‬
‫שנוכחו כי הקריירות שלהם וקידומם תלויים בקפריזות של הדיקטטור ובחסדיו‪ .‬הצבא‬
‫שבימיו של שישכלי הפך להיות מעורב בחיים הפוליטיים האזרחיים הוא אשר הדיח‬
‫את הנשיא מתפקידו‪.‬‬

‫הקצונה שהפילה את שישכלי בכוח לא היתה מלוכדת וניכרו בה שלוש סיעות מרכזיות‪:‬‬
‫תומכי הבעת' )בעיקר קצינים צעירים מבין המיעוטים(‪ ,‬תומכי המפלגות שייצגו את‬
‫האליטות המסורתיות‪ ,‬ושכוחן בצבא היה בירידה וסיעה קטנה של קצינים פרו‪-‬‬
‫קומוניסטים וקצינים לאומנים מתומכי אנטון סעדה‪ .‬הקצינים משלוש קבוצות הללו‬
‫התגוששו בינם לבין עצמם בקרבות של ממש בין יחידות שונות של הצבא הסורי‪.‬‬

‫יחסה של מפלגת הבעת' כלפי הצבא היה הססני היא לא ראתה בעין יפה משטרים‬
‫צבאיים‪ ,‬לפיכך לא עודדה את הצבא להמשיך בתפקיד שנטל לעצמו כמגן ייעודיה‬
‫הנשגבים של האומה‪ .‬ואכן‪ ,‬לא היתה למנהיגי הבעת' כל כוונה לקבל פקודות מהצבא‬
‫או לאפשר לסגל הקצינים להיות כוח פוליטי המנהיג את המדינה‪ .‬עם זאת לא יכלו‬
‫אנשי הבעת' להניח לצבא שייפול בידי יריביהם הריאקציונרים‪ .‬הם רצו לכבוש את לב‬
‫הצבא לרעיונותיהם‪ ,‬כדי שיוכלו להשתמש בו כבמכשיר לרפורמה חברתית ופוליטית‪,‬‬
‫ולהבטיח כי לא ינוצל נגדם‪ .‬מנהיגי מפלגת הבעת' וחוראני‪ ,‬אשר ברחו ללבנון בימי‬
‫שלטונו הדיקטטורי של שישכלי‪ ,‬אחדו את כוחותיהם והקימו מפלגה אחת )דצמבר‬
‫‪ .(1952‬חוראני הביא לבעת' את כישרונו הפוליטי ואת חסידיו מקרב הצבא‪ .‬באותם‬
‫הימים יצרה המפלגה קשר עם תאים של קצינים צעירים‪ ,‬קבוצה שהקימה והפילה‬
‫ממשלות והתוותה את גורלה של המדינה‪ .‬היה זה הקשר עם הקצינים הצעירים‪ ,‬ולאו‬
‫דווקא הדוקטרינה האידיאולוגית‪ ,‬או היכולת האינטלקטואלית של מנהיגי המפלגה‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫שהיה עתיד לעלותם אל מרכז הבמה הסורית והערבית ככוח וכקובעי מדיניות‪.‬‬

‫לאחר הדחתו של שישכלי על ידי הצבא זקוק היה הצבא למנהיג חזק שיאחד אותו‪.‬‬
‫עדנאן אל‪-‬מאלכי‪ ,‬קצין תומך מפלגת הבעת' ששירת כסגן ראש המטה הכללי‪ ,‬נראה‬
‫האדם המתאים‪ .‬אולם הוא נרצח באפריל ‪ 1955‬על ידי חבר מפלגת ה‪-‬פ‪.‬פ‪.‬ס‪ ,.‬מפלגה‬
‫ימנית קיצונית שנקטה באידיאולוגיה פאן‪-‬סורית‪ .‬מאז לא הצליח אף קצין להיהפך‬
‫לדמות דומיננטית בצבא‪ .‬הצבא פוצל למספר סיעות מפלגתיות‪ ,‬ששיקפו את הפיצול‬
‫‪18‬‬
‫במערכת הפוליטית הסורית‪.‬‬

‫‪ 17‬שמעוני‪,‬ע' ‪456‬‬
‫‪Podeh, p. 38 18‬‬

‫‪- 13 -‬‬
‫הסיעה החזקה ביותר בצבא היתה של קצינים שתמכו במפלגת הבעת'‪ ,‬בראשות עבד‬
‫אל‪-‬ע'אני קנות ומצטפא חמדון‪ ,‬קרוב של חורני בחמה‪ .‬קבוצה זו היתה קשורה גם‬
‫בעבד אל‪-‬חאמד סראג'‪ ,‬ראש המודיעין הצבאי מאז מארס ‪ .1955‬הן חמדון והן סראג'‬
‫שיחקו מאוחר יותר תפקיד חשוב בקע"ם‪ .‬סיעה נוספת‪ ,‬בראשות אמין אל‪-‬נפורי‪,‬‬
‫שכללה את ג'אדו עיז אל‪-‬דין‪ ,‬אחמד עבד אל‪-‬כרים‪ ,‬טועמה אל‪-‬עודתאללה ואת אחמד‬
‫אל‪-‬הוניידי‪ .‬היתה זו קבוצה ניטרלית בלי שום זיקה סיעתית שהעבירה את תמיכתה‬
‫בהתאם לנסיבות‪ .‬גם קצינים אלו ישחקו מאוחר יותר תפקיד חשוב בקע"ם‪ .‬עוד סיעה‬
‫שהורכבה מקצינים ימניים באזור דמשק‪ ,‬הונהגו על ידי עמר קבאני והשאם אל‪-‬עזם‪.‬‬
‫ולבסוף עפיף אל‪-‬ביזרי‪ ,‬הרמטכ"ל החל מאוגוסט ‪ ,1957‬נחשב אוהד הקומוניסטים‬
‫‪19‬‬
‫למרות שלא היה חבר מפלגה‪.‬‬

‫בארבע השנים שבין סילוקו של שישכלי ב ‪ 1954 -‬לבין איחודה של סוריה ומצרים ב ‪-‬‬
‫‪ 1958‬אנו עדים להתפוררות החברה הצבאית והאזרחית הסורית ולהתפרקות המערכת‬
‫הפוליטית‪ .‬שלטונו הממושך של שישכלי לימד שאפשר לשלוט בסוריה באמצעות הצבא‬
‫ולפיכך ניסה כל פוליטיקאי לשלול מיריביו את השליטה בצבא‪ 20.‬ניגודי הכוח בין הצבא‬
‫לבין הפוליטיקאים המסוכסכים בינם לבין עצמם‪ ,‬אשר תוך כדי חיפוש ידידים בצבא‬
‫לצורך ניצולם כנגד יריביהם האזרחיים‪ ,‬רק החישו את תהליך כניעתם שלהם בהכרעות‬
‫היומיומיות לקצינים השאפתנים והשתלטנים יותר‪ 21.‬כאשר היה הצבא מאוחד בפיקוד‬
‫מפקד עליון אחד‪ ,‬העניקה התערבותו לפחות‪ ,‬לכידות מסוימת למדיניות החוץ של‬
‫סוריה "אך כאשר לא יכול היה שום קצין בצבא סוריה לשלוט היטב על המטה הכללי‪,‬‬
‫כפי שאכן אירע בשנה ובשנתיים שלפי האיחוד הסורי מצרי הוסיפו המחלוקות‬
‫‪22‬‬
‫הפנימיות בצבא גורם של אלימות לזירה הפוליטית‪".‬‬

‫האחוד התאפשר מנקודת מבט סורית כאשר ארבע סיבות מיידיות התמזגו יחד‪.‬‬
‫מעצמות המערב היו תחת הרושם‪ ,‬שסוריה )בקיץ סתיו ‪ (1957‬בדרך להפוך למדינת‬
‫לווין סובייטית‪ ,‬זאת לאור התחממות היחסים בין סוריה לברית המועצות והפעילות‬
‫הגוברת של המפלגה הקומוניסטית תחת הנהגתו של חאלד אל‪-‬בכדאש‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ב ‪-‬‬
‫‪ 12‬לאוגוסט סוריה גירשה שלושה דיפלומטים אמריקאים בטענת קשירת קשר כנגד‬
‫השלטון‪ .‬עקב כך‪ ,‬ארצות הברית בשיתוף תורכיה ועראק נקטה במספר צעדים חשאיים‬
‫במטרה למנוע את הפיכת סוריה ל"קורבן של הקומוניזם הבינלאומי"‪ .‬המשבר כמעט‬
‫והוביל להתנגשות גלויה בין תורכיה וסוריה‪ .‬בתחילת אוקטובר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬נרגע המצב‬

‫‪Podeh, p. 38 19‬‬
‫‪ 20‬סיל‪ ,‬ע' ‪291‬‬
‫‪ 21‬שם ע' ‪95‬‬
‫‪ 22‬שם ע' ‪341‬‬

‫‪- 14 -‬‬
‫כתוצאה מניסיונות תיווך שנערכו על ידי מלך ערב הסעודית‪ .‬נצחונו הפוליטי של עבד‬
‫אל‪-‬נאצר על ה"אימפריאליזם המערבי" ב ‪ 1956 -‬צייר אותו כמנהיג הערבי היחידי‬
‫המסוגל להתגבר על איומים חיצוניים‪ ,‬ומצרים הסתמנה ככוח היחידי המסוגל בקיץ‬
‫‪ 1957‬לסלק את האיום הסובייטי מסוריה‪ .‬בנוסף לכך מסתמנת בסוריה אליטה חדשה‬
‫שהיתה מורכבת מחברי מפלגת הבעת' ומקציני צבא‪ .‬אנשי הבעת' ראו באיחוד דרך‬
‫אלטרנטיבית להשיג עוצמה פוליטית שלא יכלו להגיע אליה דרך המערכת הפוליטית‬
‫הסורית‪ .‬קציני הצבא שהיו מפולגים לסיעות שונות הבינו ששום קבוצה בודדת לא‬
‫תוכל לשלוט במערכה הפוליטית‪ ,‬ושוכנעו שהאיחוד עם מצרים‪ ,‬מדינה בה ניצח הצבא‬
‫את כל יריביו‪ ,‬יאפשר להם להקים "מועצת מהפכה" על פי הדגם המצרי ולשלוט‬
‫בסוריה‪ .‬האליטה הוותיקה‪ ,‬המורכבת מבעלי קרקעות וסוחרים עשירים לא שותפה‬
‫במהלכים שנוהלו על ידי הבעת' והצבא‪ ,‬קיבלה את האיחוד כרע במיעוטו‪ ,‬לאור‬
‫הנסיבות שהיו בסוריה‪ .‬מעורבות סובייטית‪ ,‬שליטת הבעת'‪ ,‬או הפיכה צבאית‪ ,‬היו‬
‫התסריטים האפשריים שאיימו לערער את בסיס הכוח של האליטות הישנות‪ .‬יותר‬
‫מכך‪ ,‬הם לא יכלו להתנגד באופן גלוי לאיחוד מאחר והם נחשפו מזמן לאידיאולוגיה‬
‫הפאן‪-‬ערבית‪ .‬הם לא יכלו להתנגד לרעיון אותו הם קידמו יותר משלושה עשורים‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬האיחוד יכול היה לספק יתרונות כלכליים לאליטה הוותיקה‪ ,‬אשר תרוויח‬
‫מהאיחוד עם השוק המצרי הגדול יותר‪ .‬נראה שכל הגורמים באליטה הסורית תמכו‬
‫בהקמתה של התאגדות כלשהי עם מצרים‪ ,‬על אף המניעים השונים‪ ,‬ואפילו הסותרים‪,‬‬
‫התפתחות שהועצמה במשיכה החזקה לפאן‪-‬ערביות‪.‬‬

‫המניעים של מצרים היו שונים מסוריה‪ .‬למלחמת סואץ היו מספר השלכות במונחים‬
‫של איחוד ערבי‪ .‬המלחמה אימתה את תפיסתם של הערבים לכך שישראל הינה שלוחה‬
‫של המעצמות בכדי לכבוש מדינות ערביות‪ .‬איחוד בין שתי מדינות ערביות ויותר יהיה‬
‫בעל יכולת לסכל את שאיפותיה של ישראל‪ .‬מצרים תפסה את האחדות הערבית כליכוד‬
‫המאבק הערבי נגד ישראל‪ .‬היה הכרח להבטיח את הזדהותה של סוריה עם מצרים‬
‫לצרכי מאבק נגד ישראל והשליטה הבין‪-‬ערבית‪ .‬רק על ידי שליטה בסוריה עשויה‬
‫מצרים להבטיח לעצמה את השליטה באזור‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שליטה על מדינה ערבית‬
‫שכנה חשובה לביטחונה של מצרים‪ .‬מצרים חיפשה דרכים שונות להשיג עמדת השפעה‬
‫בענייני סוריה‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר הבין ששלטון בלתי יציב בסוריה תחת השפעה סובייטית‬
‫או קומוניסטית יהווה אתגר ואפילו איום להגמוניה שלו בעולם הערבי‪ .‬בנוסף לכך‬
‫חוסר יציבות סורית יקרין על מדינות ערביות שכנות‪ ,‬ומכאן יביא לחוסר יציבות של‬
‫האזור כולו‪.‬‬

‫‪- 15 -‬‬
‫מצרים חיפשה דרכים שונות להשיג עמדת השפעה בענייני סוריה‪ .‬אחד מהלקחים‬
‫שהפיק עבד אל‪-‬נאצר ממשבר סואץ היה שכל שינוי בסטאטוס קוו באזור צריך לקבל‬
‫תמיכה מאחת המעצמות‪ .‬המעורבות האמריקנית הנחרצת במשבר סואץ ובמשבר‬
‫הסורי של קיץ‪-‬סתיו ‪ 1957‬שכנעה את עבד אל‪-‬נאצר שכל תנועה מצרית דרסטית‬
‫בסוריה חייבת להיות מתואמת עם ארצות הברית‪ .‬היחסים בין שתי המדינות הידרדרו‬
‫אחרי ההכרזה על דוקטרינת איזנהאור בינואר ‪ ,1957‬שבה הכריזה ארה"ב על תמיכתה‬
‫ב"קיום עצמאותן ושלמותן של מדינות המזרח התיכון" ונכונותה להגיש מלבד סיוע‬
‫כלכלי ‪ ,‬סיוע צבאי לכל מדינה או קבוצת מדינות שתבקש "סיוע נגד תוקפנות מזוינת‬
‫‪23‬‬
‫הדוקטרינה גובשה כנגד מה שנחשב‬ ‫מצד ארץ שבשליטת הקומוניזם הבינלאומי‪.‬‬
‫כאיום סובייטי קרוב על המזרח התיכון‪ ,‬במערבולת שלהי פרשת סואץ‪ .‬מזכיר המדינה‬
‫האמריקני דאלס סבר כי הרוסים עלולים לנצל את ההזדמנות שנוצרה עקב המבוכה‬
‫שבה היו שרויות בריטניה וצרפת‪ ,‬כדי לערוך ניסיון גלוי להשתלטות על האזור‪ ,‬אם‬
‫בהתקפה מזוינת ואם בחתירה מבפנים‪ 24.‬דוקטרינת איזנהאור פילגה את העולם הערבי‬
‫לשני מחנות ועוררה מלחמת תעמולה קשה‪ .‬מחנה אחד כלל את המדינות ה"שמרניות"‪,‬‬
‫ערב הסעודית‪ ,‬לבנון‪ ,‬סודאן‪ ,‬לוב‪ ,‬מרוקו‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬עראק וירדן‪ ,‬שתמכו במדיניות‬
‫האמריקנית החדשה‪ .‬ומנגד מצרים וסוריה‪ ,‬שהתנגדו לדוקטרינה‪ ,‬וראו בה המשך ישיר‬
‫לברית בגדאד ו"אימפריאליזם במסווה חדש"‪ 25.‬למצרים ולבעלת בריתה סוריה היה‬
‫ברור כי התערבותם של האמריקנים בעניינים הערביים בשם המאבק נגד הקומוניזם‪,‬‬
‫‪26‬‬
‫איימה לשלול מהן את היוזמה בפוליטיקה המקומית‪ ,‬אשר להשגתה לחמו מאז ‪.1955‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬המשבר הסורי עודד אטמוספרה ידידותית לשיפור יחסי מצרים ארצות‬
‫הברית‪ :‬לכל אחת מהן היה אינטרס בהבאת יציבות לסוריה‪ ,‬כל אחת וסיבותיה שלה‪.‬‬
‫עבד אל‪-‬נאצר ניסה תחילה לשכנע את ארצות הברית כי הסכנה הקומוניסטית בסוריה‬
‫מוגזמת‪ ,‬ועל ארצות הברית להימנע מלשלוח את הצי השישי‪ ,‬לספק נשק לבדלנים או‬
‫לעודד את איומי תורכיה‪ .‬צעד כזה‪ ,‬הוא טען‪ ,‬רק "ידחוף את סוריה לזרועות הרוסים"‪.‬‬
‫מאחר ועצתו לא זכתה לתשומת לב‪ ,‬שקל עבד אל‪-‬נאצר לשלוח חיילים לסוריה בהתאם‬
‫להסכם הצבאי הסורי‪-‬מצרי של אוקטובר ‪ .1955‬ב ‪ 11 -‬בספטמבר‪ ,‬ראש המטה הכללי‬
‫הסורי‪ ,‬גנרל עפיף אל‪-‬ביזרי‪ ,‬וראש המודיעין הצבאי‪ ,‬קולונל עבד אל‪-‬חאמד סראג'‪ ,‬באו‬
‫לקהיר לשיחות עם שר המלחמה עאמר‪ ,‬ועם חאפט' אסמאעיל‪ ,‬ראש המטה הכללי של‬
‫המפקדה הסורית מצרית המשותפת‪.‬‬

‫‪ 23‬שמעוני‪ ,‬ע' ‪261‬‬


‫‪ 24‬סיל‪ ,‬ע' ‪317‬‬
‫‪Podeh, p 219 - 220 25‬‬
‫‪ 26‬סיל‪ ,‬ע' ‪322‬‬

‫‪- 16 -‬‬
‫בעקבות ההתייעצות‪ ,‬חיילים מצריים נחתו בלאד'קיה ב ‪ 13 -‬באוקטובר‪ .‬מאחר‬
‫והמשבר חוסל קודם לנחיתת הכוחות המצרים‪ ,‬יש לראות בצעד זה בעיקר כמהלך‬
‫פוליטי שמטרתו לבסס את מעמדו של עבד אל‪-‬נאצר כמנהיג הערבי העיקרי‪ ,‬ולהבטיח‬
‫שסוריה תישאר תחת השפעתה של מצרים‪ .‬שר החוץ המצרי מחמוד פוזי אמר לנציג‬
‫הקנדי באומות המאוחדות שהכוח המצרי נשלח על מנת להפגין את יעילות ההסכם‬
‫הסורי‪-‬מצרי‪ ,‬לקבוע מחדש מנהיגות מצרית בעולם הערבי ולשכנע את הסורים לעמוד‬
‫בלחץ הקומוניסטי‪ .‬ההוכחה לכך שהתמרון לא היה למטרות צבאיות היא שהחיילים‬
‫המצרים לא תפקדו כיחידה רגילה‪ ,‬אלא פוזרו בצבא הסורי‪ .‬המהלך המצרי בלא ספק‬
‫חיזק את עמדת מפלגת הבעת' והקצינים הפרו‪-‬מצרים בצבא הסורי‪.‬‬

‫בעקבות נחיתת כוחות מצריים בלאד'קיה באוקטובר ‪ ,1957‬ביסס עצמו עבד אל‪-‬נאצר‬
‫כבורר בענייני סוריה‪ .‬פעולה מצרית זו נבעה מרצונו של עבד אל‪-‬נאצר לחזק את מעמדו‬
‫בעולם הערבי‪ .‬חוסר יציבות פוליטית מתמשך בסוריה עשוי היה לסכן את מעמדו‬
‫בעולם הערבי‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר נזקק לאישור אמריקני למהלכיו בסוריה לכן הוא השתמש‬
‫ב"איום" הקומוניסטי כאמצעי להשגת הבנה מוקדמת עם ארצות הברית לגבי סוריה‪.‬‬

‫יחסי סוריה ומצרים התחזקו במהלך המשבר הסורי של קיץ‪-‬סתיו ‪ .1957‬הקשרים‬


‫הסורים‪-‬מצריים השתפרו גם בתחום הכלכלי‪ .‬תוך כדי המשבר הסורי נחתם הסכם‬
‫כלכלי אשר הבטיח‪ ,‬חופש תנועה לאנשים והון‪ ,‬חופש בסחר הלאומי וסחר חוץ‪ ,‬חופש‬
‫לחיפוש עבודה ופעילות כלכלית‪ ,‬וחופש בשימוש באמצעי תחבורה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הסכם‬
‫סחר ותשלומים נחתם באמצע נובמבר‪ ,‬אשר סיפק הכפלת הסחר השנתי‪ .‬למרות‬
‫שהתנאים בהסכם היו מרשימים‪ ,‬הם שימשו בעיקר למטרות תעמולה‪ .‬דווח שבפגישה‬
‫בין חבר הפרלמנט הלבנוני‪ ,‬אמיל בסתאני‪ ,‬לבין עבד אל‪-‬נאצר נאמר לראשון שההסכם‬
‫לעולם לא יהפוך לריאלי‪ ,‬ושההסכם הכלכלי הינו חסר משמעות‪.‬‬

‫בנובמבר ‪ 1957‬במושב הפרלמנט הסורי בו נכחה משלחת של הפרלמנט המצרי יצאה‬


‫קריאה לפדרציה מצרית סורית כנקודת פתיחה לקראת "איחוד ערבי כולל"‪ .‬עבד אל‪-‬‬
‫נאצר‪ ,‬בשני נאומים חשובים שנשא באותו זמן‪ ,‬שלל את רעיון האיחוד‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר‬
‫היה מודאג מחוסר היציבות הסורית הפנימית‪ ,‬שעלולה לעורר הדים ברחבי העולם‬
‫הערבי‪ ,‬וראה באיחוד כנטל ולא כיתרון‪.‬‬

‫אנשי הבעת' הטילו ספק בכנותם של פוליטיקאים סורים רבים אשר טענו כי הם‬
‫תומכים בתוכנית האיחוד בשעה שלמעשה התנגדו לה‪ .‬לפיכך חשה הבעת' הכרח לעורר‬
‫את הקצינים לנסוע לקהיר בכדי למנוע את התמוטטות תוכנית האיחוד‪ .‬הבעת' אף‬

‫‪- 17 -‬‬
‫ידעה כי עבד אל‪-‬נאצר לא ייטול על עצמו את האחריות לשלטון בסוריה כל עוד הצבא‬
‫יהיה מפולג לסיעות יריבות‪ .‬אנשי הבעת' השתכנעו‪ ,‬כי אין דבר אשר ירגיע את‬
‫חששותיו של עבד אל‪-‬נאצר כמשלחת נרחבת של ראשי הצבא הסורי‪ ,‬אשר יצהירו על‬
‫נאמנותם לו ויפקידו עצמם בידיו‪ .‬ב ‪ 12 -‬בינואר ‪ 1958‬המריאו לקהיר ארבעה עשר‬
‫קצינים‪ ,‬בראשותו של ראש המטה הכללי עפיף אל‪-‬ביזרי‪ .‬בדמשק נותרו סגן הרמטכ"ל‪,‬‬
‫אמין אל‪-‬נפורי‪ ,‬וראש המודיעין עבד אל‪-‬חמיד סראג'‪ .‬על זה האחרון הוטל למסור‬
‫לממשלה איגרת‪ ,‬שבה הוסברה נסיעתם הפתאומית של הקצינים‪ .‬איגרת זו היתה‬
‫למעשה אולטימטום; היא הזכירה לממשלה את התחייבותה בעת עלייתה לשלטון‪ ,‬כי‬
‫תנקוט צעדים ממשיים לכינון איחוד עם מצרים‪ .‬בנוסך לכך הצהירה האיגרת כי‬
‫המדינה נמצאת על סף התמוטטות‪ ,‬כי הקומוניזם מתחזק‪ ,‬וכי הקצינים נסעו למצרים‬
‫על מנת למצוא תרופה למצב‪.‬‬

‫עבד אל‪-‬נאצר התנגד לתוכניות האיחוד הפדראלי שהועלו על ידי הסורים‪ .‬הוא דרש‬
‫איחוד מלא‪ ,‬פרישת הצבא מהעיסוק בפוליטיקה ופיזור המפלגות‪ .‬חברי הפרלמנט‬
‫הסורי בלחץ אנשי הצבא נכנעו לדרישותיו של עבד אל‪-‬נאצר וב ‪ 1 -‬לפברואר ‪1958‬‬
‫הוכרז בישיבה משותפות של ממשלות סוריה ומצרים על כינון איחוד בין שתי המדינות‪.‬‬

‫‪- 18 -‬‬
‫הגורמים שהביאו לפירוקה של קע"ם‬

‫הקמת קע"ם )‪ (1958‬נראתה על פניו כהישג של החברה הסורית שדגלה בפאן‪-‬ערביות‬


‫והראתה חולשה בזהות לאומית סורית‪ .‬שלטון של שליט חזק נראה כפיתרון לבעיות של‬
‫חוסר שקט מדיני‪ ,‬צבאי ורווחה כלכלית בסוריה‪ .‬בפעולת האיחוד של שתי המדינות‬
‫למדינה אחת‪ ,‬טמונים היו הזרעים לחוסר היכולת של האיחוד להתקיים‪ .‬היה חוסר‬
‫בבהירות אידיאולוגית לגבי מבנה האיחוד‪ ,‬כל אחת מהמדינות תפסה אחרת את רעיון‬
‫הפאן‪-‬ערביות‪ .‬המצרים ראו במצרים מדינה העומדת במרכז העולם הערבי והמנהיגה‬
‫של התנועה הפאן‪-‬ערבית‪ .‬הסורים לעומתם ביססו את השקפתם על שוויון בין החברים‬
‫השונים באיחוד‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר אמנם הכיר את הכתבים הסורים לגבי הפאן‪-‬ערביות‬
‫אבל הושפע יותר מהוגים מצריים‪ ,‬דבר שהשתקף במיוחד בספרו הפילוסופיה של‬
‫המהפכה‪ .‬מחוזק על ידי ההבדלים בגודל‪ ,‬עושר‪ ,‬כוח צבאי ודמוגראפיים‪ ,‬העליונות‬
‫המצרית על סוריה נראתה כמובנת מאליה‪ .‬מפלגת הבעת'‪ ,‬שהיתה הגורם המרכזי‬
‫מאחורי האיחוד‪ ,‬גיבשה רק עקרונות כלליים ודיברה על היקף המדינה הערבית‬
‫העתידית‪ .‬רק לאחר פירוקו של האיחוד‪ ,‬כאשר חקרו את הגורמים לאיחוד‪ ,‬דנו אנשי‬
‫הבעת' והוגים אחרים בצורות של איחוד ערבי‪.‬‬

‫בניגוד למצרים בניית זהות קע"ם חדשה בסוריה נראתה משימה קלה יותר בשל דבקות‬
‫ארוכת שנים בפאן‪-‬ערביות ופרי חולשתה של הזהות המקומית‪ .‬בכל זאת‪ ,‬הסורים‬
‫סירבו לוותר על סמלי הזהות שלהם‪ ,‬במיוחד שהם הבינו שהזהות המצרית נשארה‬
‫מרכזית‪ .‬החגיגות של מהפכת יולי תמיד הזכירו להם שהמצרים הנציחו את זהותם‬
‫העצמית גם כאשר הצטרפו לאיחוד‪ ,‬והחגים הסורים הראשיים נמחקו מלוח השנה‬
‫הרשמי‪ .‬למרות שתקופת האיחוד היתה קצרה בכדי לאפשר התפתחות של זהות קע"ם‬
‫חדשה‪ ,‬נראה כאילו היו מגמות חזקות אשר הפריעו ליצירת זהות זו‪.‬‬

‫במונחים אידיאולוגיים‪ ,‬הכישלון ביצירת סמלים מזהים משותפים מנעו את השילוב‬


‫בין המדינות‪ .‬המשרד להדרכה לאומית קיבל הוראה לחזק את הזהות הערבית‬
‫באמצעות הוצאה לאור של ספרים‪ ,‬הכתיבה מחדש של ספרי הלימוד‪ ,‬תעמולה באמצעי‬
‫התקשורת וסרטים‪ .‬אבל ההצלחה היתה מוגבלת; פקיד אמריקני העיר שלמרות‬
‫שבנאומים שלהם המנהיגים התייחסו לקהילה ערבית מאוחדת‪ ,‬בשיחות פרטיות הם‬
‫השתמשו במונחים "מצרים" ו"סוריה"‪.‬‬

‫‪- 19 -‬‬
‫כדי שקהילה ערבית מאוחדת תגדל ותשגשג‪ ,‬וכדי שתשמש‪ ,‬כפי שחלמו אחדים‪ ,‬גרעין‬
‫לאיחוד ערבי נרחב יותר‪ ,‬היה צורך בנוסחה חוקתית חדשה‪ .‬מצרים וסוריה יחדיו לא‬
‫יכלו להישלט כפי שנשלטה מצרים לבדה‪ 27.‬שאיפתו של עבד אל‪-‬נאצר למזג את שני‬
‫המחוזות למחוז אחד הצריכה ביטול הכוח של האליטה הפוליטית הסורית ודחיקת‬
‫דמשק לשוליים כמרכז פוליטי‪ .‬בפעולותיו אלה איבד עבד אל‪-‬נאצר את בסיסו‬
‫הלגיטימי בסוריה‪.‬‬

‫גורמים חיצוניים שיחקו גם הם תפקיד בפירוקו של האיחוד‪ .‬החשוב ביותר היה‬


‫סירובה של עראק להצטרף לקע"ם לאחר ההפיכה הצבאית של ‪ .1958‬הטיעון שעבד אל‪-‬‬
‫נאצר היה להוט לצרף את עראק לקע"ם כחלק משאיפתו לאחד את המעגל הערבי תחת‬
‫הנהגתו הוא פשטני וככל הנראה שגוי‪ .‬זו שגיאה לנתח את מדיניותו בשלהי שנות‬
‫החמישים לאורה של חוברת‪ ,‬אשר נכתבה מעט לאחר עלייתו לשלטון‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר‬
‫עצמו אמר לניו‪-‬יורק טיימס ש"אף אחד לא יכול להכריז על הנהגתו או לכפות אותה‬
‫על אנשים‪ ".‬הוא הפריך את הטענות המערביות שהוא חשב להרחיב את שטחה של‬
‫מצרים במטרה לכונן אימפריה ערבית‪ .‬שאיפה כזו הוא סיכם‪ ,‬התאימה לתקופה‬
‫הרומאית או להרפתקאות האימפריאליות‪ ,‬אבל "עכשיו אנו חיים במחצית השנייה של‬
‫‪28‬‬
‫המאה העשרים‪ ,‬מאה של עקרונות ונקודות מבט‪".‬‬

‫לאור בעיותיו בסוריה‪ ,‬עבד אל‪-‬נאצר לא התלהב מאיחוד מלא עם עראק‪ .‬כמובן שאין‬
‫זה אומר שהוא לא היה מופתע מעמדתו העצמאית של קאסם‪ ,‬שליטה החדש של עראק‬
‫לאחר הפיכת ‪ ,1958‬אשר התנגד לכל סוג של התאגדות עם קע"ם וסירב להכיר בהנהגתו‬
‫של נאצר‪ .‬להמונים בעולם הערבי צירופה של עראק לקע"ם היה הגיוני ביותר‪ .‬עראק לא‬
‫רק התנגדה לאיחוד ערבי אלא פתחה במלחמת מילים שהוחרפה למעורבות מצרית‬
‫בענייניה הפנימיים של עראק‪ .‬העובדה שעראק סירבה להצטרף לאיחוד העלתה ספקות‬
‫לגבי חוכמת החלטתה של סוריה להתאחד עם מצרים‪ .‬יותר מכך‪ ,‬האיבה בין קע"ם‬
‫ומדינות ערביות אחרות ערערה את הלגיטימיות של עבד אל‪-‬נאצר בעולם הערבי‪ .‬בטווח‬
‫הארוך רק תימן הצטרפה לקע"ם דבר אשר הקטין את ציפיותיו להנהיג את התנועה‬
‫הפאן‪-‬ערבית‪ ,‬וחיזק את שאיפתה של סוריה לפרוש מהאיחוד‪ .‬האיחוד היה נתון‬
‫להתקפות בלתי פוסקות מצד המדינות השמרניות‪ :‬עראק‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬לבנון‪ ,‬סודאן‪,‬‬
‫לוב‪ ,‬מרוקו‪ ,‬תוניסיה וירדן‪.‬‬

‫‪ 27‬סיל‪ ,‬ע' ‪359‬‬


‫‪Podeh, p. 182 28‬‬

‫‪- 20 -‬‬
‫במונחים פוליטיים‪ ,‬ארבע שגיאות מצריות הובילו לפירוק קע"ם‪ .‬ראשית‪ ,‬הסורים‬
‫שהיו קשורים להקמת האיחוד‪ ,‬הורחקו בהדרגה מעמדות הכוח‪ .‬למרות שבהתחלה‬
‫נעזר עבד אל‪-‬נאצר בקבוצות אלה על מנת לנהל את ענייניה הפנימיים של סוריה‪ .‬על ידי‬
‫חיסול בעלי ברית אלה מבלי ליצור אליטה אלטרנטיבית‪ ,‬איבד עבד אל‪-‬נאצר את‬
‫בסיסו הפוליטי בסוריה‪ .‬כאשר המיזוג הושלם באוגוסט ‪ ,1961‬לא היתה הנהגה סורית‬
‫מקומית לגבות את מדיניותו של עבד אל‪-‬נאצר‪.‬‬

‫שגיאתו השנייה של עבד אל‪-‬נאצר היתה התבססות על סוכנויות ממשלתיות כתחליף‬


‫לפעילות מפלגתית‪ .‬בהתבססו על המודל המצרי‪ ,‬הוא ביטל את המערכת המפלגתית‬
‫הסורית‪ ,‬אשר היתה הגורם העיקרי לאי‪-‬יציבות‪ .‬הניסיון הראשון להקים סניף סורי של‬
‫האיחוד הלאומי – מפלגת המונים אשר הוקמה במצרים ב ‪ – 1958 -‬נכשל‪ .‬רק ביולי‬
‫‪ 1960‬התקיים הקונגרס הראשון של האיחוד הלאומי‪ .‬היה זה תחליף עלוב למערכת‬
‫הפוליטית הרב מפלגתית שהתקיימה בסוריה לפני האיחוד‪ .‬חברי הארגון המצרים‬
‫והסורים נבחרו בקפידה‪ ,‬מה שהפך את הארגון לחותמת גומי של המשטר‪.‬‬

‫שגיאה שלישית היתה המעורבות הגוברת בענייניה הפנימיים של סוריה‪ ,‬אשר היה‬
‫תוצר הגיוני של השאיפה המצרית להשיג מיזוג מלא של שני המחוזות‪ .‬ב ‪ 1960 -‬הודק‬
‫האיחוד ובוטלו הממשלות הנפרדות של החבלים‪ .‬באותה שנה הוקמה אסיפה לאומית‬
‫והורחבו מאוד סמכויות הממשלה המרכזית‪ .‬המפלגות הסוריות פורקו‪ ,‬והוקמו ועדות‬
‫מקומיות של "האיחוד הלאומי"‪ ,‬המפלגה היחידה שהורשתה להתקיים‪ .‬באסיפה‬
‫הלאומית שליש מהנציגים היו סורים‪ .‬הבעת' ציפתה להיות המפלגה השלטת ומורת‬
‫הדרך האידיאולוגית של המדינה החדשה‪ .‬אולם הנשיא עבד אל‪-‬נאצר עמד על פירוק כל‬
‫המפלגות ותבע גם את פירוקה של מפלגת הבעת'‪ .‬הנהגת מפלגת הבעת' הסכימה לפרק‬
‫את המפלגה בשאיפה‪ ,‬שעבד אל‪-‬נאצר יפצה אותם על ידי הפקדת ענייני סוריה בידיהם‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬ההשפעה האידיאולוגית של המפלגה היתה מוגבלת ותפקידה בענייני סוריה‬
‫היתה מזערית‪ .‬ביטאר הודה שהשרים התפטרו בגלל שהוצאו מתהליך קבלת‬
‫ההחלטות‪ ,‬בעוד העוצמה האמיתית ניתנה לסראג'‪ ,‬שר הפנים הסורי‪ 29.‬הצבא הסורי‪,‬‬
‫שהיה אחד מהגורמים לחוסר היציבות הפנימית הסורית לפני האיחוד‪ ,‬הורחק במהרה‬
‫מהחיים הפוליטיים‪ .‬הקצינים הסורים שהפכו לשרים אזרחיים‪ ,‬התפטרו בעקבות‬
‫התפטרות אנשי הבעת' ובכך נחלש הבסיס הפוליטי של המשטר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬היתה‬
‫התמרמרות בקרב אנשי הצבא בשל היותם כפופים לקצינים מצריים‪ ,‬דבר אשר לווה‬

‫‪Podeh, p. 101 29‬‬

‫‪- 21 -‬‬
‫בהתנהגות פטרונית‪ .‬הם התנגדו גם למדיניות המצרית של העברת קצינים סורים‬
‫למחוז המצרי‪ ,‬וראו בהעברה הגליה‪.‬‬

‫שגיאה רביעית היתה הקמתם של מנגנוני ביטחון מטילי אימה שהפכו את סוריה‬
‫למדינת משטרה‪ .‬לא פחות מארבעה ארגוני ביון פעלו בסוריה‪ ,‬מרביתם תחת פיקודו של‬
‫סראג'‪ ,‬אשר הפך לאדם השנוא ביותר בסוריה‪ .‬אמנם גם בתקופה שלפני האיחוד לא‬
‫נהנו הסורים ממערכת דמוקרטית‪ ,‬אולם לא היה שימוש שיטתי בצנזורה‪ ,‬ציטוט‪,‬‬
‫ריגול‪ ,‬מעצרים ועינויים‪ .‬שלטון אימים זה גרם למספר רב של סורים להגר ללבנון על‬
‫מנת לברוח משיטותיו חסרות הרחמים של סראג'‪.‬‬

‫במונחים סוציו‪-‬אקונומיים‪ ,‬מספר גורמים תרמו לפירוקה של קע"ם‪ .‬ראשית‪ ,‬רצונו של‬
‫עבד אל‪-‬נאצר למזג את שני האזורים מבחינה כלכלית התאים יותר לאינטרסים של‬
‫מצרים מאשר לאלה של סוריה‪ .‬המהלך הדרסטי הראשון‪ ,‬היה יישומו של חוק‬
‫הרפורמות החקלאיות בסוריה בספטמבר ‪ .1958‬כשהחוק יצא לפועל במצרים‪ ,‬מיד‬
‫לאחר עליית הקצינים החופשיים לשלטון ב ‪ ,1952 -‬היתה מטרתו לערער את בסיס‬
‫הכוח של אצולת הקרקעות הישנה במצרים‪ .‬בסוריה מחתה אצולת הקרקעות‪ ,‬בציינה‬
‫שהחוק מתאים למבנה הכלכלי המצרי ואינו מתאים למערכת הקפיטליסטית הסורית‪.‬‬
‫אולם הם לא הצליחו לבטל את החוק‪.‬‬

‫ההתמרמרות של בעלי הקרקעות לא הופנתה באופן ישיר כלפי נאצר‪ ,‬אלא כנגד הבעת'‬
‫ובמיוחד כנגד אכרם חורני‪ ,‬שניצל חוק זה לחסל חשבונות עם אצולת הקרקעות‪ .‬יישומו‬
‫המתלהב של החוק על ידי הבעת' הביא לתבוסת המפלגה בבחירות של יולי ‪ .1959‬החוק‬
‫הצליח לחסל קבוצה חזקה באליטה הסורית אשר לא התנגדה לאיחוד‪ .‬יישומו האיטי‬
‫והבלתי מושלם איפשר לקבוצה זו לאחד את שורותיה ולשחק תפקיד מוביל בתהליך‬
‫שהוביל לפירוקה של קע"ם‪.‬‬

‫הרפורמה האגרארית תוכננה כהקדמה לרפורמות פיסקאליות ומוניטאריות‪ .‬בשלהי‬


‫‪ ,1958‬יושמה רפורמה עיקרית נוספת‪ :‬איחודן של המטבעות הסורי והמצרי למטבע‬
‫אחד‪ ,‬שנקרא דינר ערבי‪ .‬הרעיון לאיחוד המטבעות הגבירה את חוסר הביטחון הכלכלי‬
‫בסוריה‪ .‬שמועות בדבר איחוד המטבע עוררו פאניקה בקרב קהילת העסקים הסורית‪,‬‬
‫שהוביל לירידת ערכו של הפאונד הסורי ולבריחה של הון ללבנון‪ .‬התגובה ההיסטרית‬
‫התגברה לא רק בגלל השפעת המהלך על הכלכלה הסורית אלא גם עקב החשש‬
‫הפסיכולוגי לאיבוד הסימן האחרון לעצמאות סורית‪ .‬האירוע שכנע את נאצר שיש‬

‫‪- 22 -‬‬
‫לפעול למען המיזוג באיטיות בכדי לא לאחד נגדו את האליטה הכלכלית הסורית‪ .‬בשלב‬
‫זה ננטש רעיון איחוד המטבע‪.‬‬

‫הבצורת הכבדה שתקפה את סוריה במשך שלוש שנים לא אפשרה לסוריה לייצא חיטה‪,‬‬
‫אלא אילצה אותה לייבא חיטה ממצרים ומארצות הברית‪ .‬ייצוא החיטה בעבר היה‬
‫מקור עיקרי לכסף זר בשנים ‪ ,1956-57‬הייבוא הפך לנטל על מאזן התשלומים בשנים‬
‫‪ .1958-61‬כתוצאה מכך‪ ,‬הקבינט המרכזי של קע"ם נאלץ להעלות את המחירים של‬
‫מוצרי בסיס ולהגביל את ייבואם של מספר מוצרי מותרות‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬אמצעים אלה‬
‫הביאו לירידה משמעותית ברמת החיים בסוריה‪.‬‬

‫ניסיונותיה של מצרים להתאים את הכלכלה הסורית לתועלתה‪ ,‬היוו גורם נוסף בדרך‬
‫לסיום האיחוד‪ .‬מצרים שאפה להרחיק את סוריה מהשווקים המסורתיים שלה בלבנון‪,‬‬
‫עראק‪ ,‬ירדן וטורקיה ולכוון את הסחר הסורי לשוק המצרי‪ ,‬בסיועם של מספר הסדרי‬
‫מכס‪-‬מגן‪ .‬נתונים רשמיים מציינים ירידה בקשריה המסחריים של סוריה עם שכנותיה‬
‫ועלייה בסחר הסורי‪-‬מצרי‪ .‬במציאות‪ ,‬השינוי בדפוסי הסחר לא היה משמעותי הואיל‬
‫ובתקופת האיחוד הוגברה הברחת סחורות למדינות השכנות‪ .‬יותר מכך‪ ,‬נראה שאנשי‬
‫עסקים סורים הרוויחו יותר מהמצרים מהמסחר ושסוחרים סורים רבים עברו‬
‫למצרים‪ .‬כלכלנים מצרים דימו בנפשם את הכלכלה הממוזגת של קע"ם‪ ,‬מצרים‬
‫תתפתח כמחוז תעשייתי בעוד סוריה תהפוך לבסיס החקלאי‪ .‬למרות התקופה הקצרה‬
‫של האיחוד‪ ,‬והבצורת בסוריה שלא איפשרו מימוש התכנית הכלכלית‪ ,‬עדיין הואשמה‬
‫מצרים בהפיכת סוריה לקולוניה מצרית‪ ,‬בניצול תוצריה‪ ,‬ושימוש בה כשוק לסחורה‬
‫מצרית – האשמות שלא עמדו במבחן המציאות‪.‬‬

‫בימים הראשונים לאיחוד‪ ,‬הוצגו תוכניות חומש רבות למחוז הסורי – בתעשייה‪,‬‬
‫חקלאות‪ ,‬תקשורת וכו'‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר הבטיח להכפיל את ההכנסה הלאומית במהלך‬
‫עשר השנים הבאות‪ .‬התברר שרוב התוכניות הכלכליות של קע"ם היו בעצם תוכניות‬
‫ישנות שהומלצו על ידי הבנק הבינלאומי ב ‪ 1955 -‬לסוריה‪ ,‬ושלא יושמו בשל חוסר‬
‫בכסף‪ .‬התוכניות הנוכחיות הועמדו בפני אותם בעיות‪ :‬חוסר במקורות )פרטיות‪,‬‬
‫ציבוריות והלוואות זרות( לממן את התוכניות‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר עצמו היה נחוש בדעתו‬
‫להוציא לפועל פרויקט ענק מימדים‪ ,‬דומה בגודלו לסכר אסואן‪ ,‬כדי להראות שסוריה‬
‫מרוויחה מהאיחוד‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר‪ ,‬בהיותו משוכנע שפרויקט כזה ירחיק ממנו את‬
‫הקשיים‪ ,‬ביקש מארצות הברית ומדינות מערביות אחרות להלוות לו את הכסף‪ .‬עד יוני‬
‫‪ 1961‬רוב הפרויקטים הסורים נשארו על נייר; נחתם חוזה רק עם גרמניה המערבית‬

‫‪- 23 -‬‬
‫למימון סכר הפרת‪ .‬אי מימוש ההבטחות עורר התמרמרות בקרב הסורים מה עוד שלא‬
‫היו סימנים ברורים לכך שהמחוז הסורי הרוויח כלכלית מהאיחוד‪.‬‬

‫עד לשלהי ‪ ,1960‬המצוקה הטבעית של הכלכלה הסורית הרתיעה את עבד אל‪-‬נאצר‬


‫מלכפות רפורמות כלכליות חדשות‪ .‬הרפורמות הסוציאליסטיות שלו יושמו רק‬
‫במצרים‪ .‬בפברואר ‪ 1961‬הגיעה הכלכלה הסורית לשפל‪ .‬חוסר היציבות הכלכלית‬
‫הפנימית הביא לבריחת הון רבת‪-‬מימדים ללבנון‪ ,‬הפאונד הסורי איבד מערכו‪ ,‬וחלה‬
‫ירידה חדה ביתרות מטבע החוץ‪ .‬כדי לעצור את ההידרדרות החליט עבד אל‪-‬נאצר‬
‫לבטל את מערכת ההמרה החופשית של הפאונד הסורי ולכפות הגבלות חמורות על‬
‫ייבוא‪ .‬אמצעים אלה השפיעו בעיקר על קהילת אנשי העסקים הסורים‪ ,‬אשר עד כה לא‬
‫הושפעו מהרפורמות השונות‪ .‬בנוסף לאצולת הקרקעות הממורמרת איחד עבד אל‪-‬‬
‫נאצר עכשיו גם את שורותיה של קבוצה חשובה אחרת באליטה הסורית‪ ,‬את אנשי‬
‫העסקים‪.‬‬

‫אמצעים אלה חיזקו את החרדה של האליטה הכלכלית הסורית והגבירו את תחושת‬


‫חוסר הביטחון‪ .‬למרות שבכירים מצרים הבטיחו שלא צפויות רפורמות נוספות‪,‬‬
‫הציבור הסורי נשאר חשדן‪ .‬ואכן‪ ,‬ביולי ‪ ,1961‬היה גל הלאמות של חברות פרטיות בשני‬
‫האזורים‪ .‬אמצעים אלה כוננו מהפכה בסוריה‪ 75 :‬חברות הולאמו ול ‪ 79 -‬חברות‬
‫הוחרמו חצי מהמניות שלהן‪ .‬מלבד כל הבנקים וחברות הביטוח‪ ,‬מספר מפעלים‬
‫תעשייתיים הולאמו‪ ,‬כולל הקונגלומרט של חברת החמישה‪ .‬שורה זו של צווים איחדה‬
‫את שורותיו של המרכיב השלישי באליטה הסורית‪ :‬התעשיינים ויזמים קפיטליסטים‬
‫אחרים‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שפועלים סורים )וכמו כן מצרים( הרוויחו מאוד מהצווים‬
‫החברתיים שליוו את ההלאמה‪ ,‬אולם הם נשארו חשדניים ומסויגים כלפי מטרות‬
‫המצרים‪.‬‬
‫הצעדים הכלכליים של יולי ‪ 1961‬היוו צעד נוסף כלפי מיזוג כלכלי של המחוזות הסורי‬
‫והמצרי‪ .‬השלמת צעדים אלו הובילו את עבד אל‪-‬נאצר לקדם את המיזוג הפוליטי‬
‫ולהקמתו של קבינט מאוחד לקע"ם שישב במצרים‪ .‬להקמת הקבינט המאוחד היתה‬
‫חשיבות מיוחדת‪ .‬השרים הסורים הועברו לקהיר‪ ,‬דבר שהגביר את הכעס בקרב‬
‫האוכלוסייה הסורים למרות שדמשק הפכה למעין בירה שנייה בה יישב הקבינט במשך‬
‫ארבעה חודשים במהלך פברואר‪ .‬כתוצאה מהמעבר של המשרדים לקהיר איבדו עובדי‬
‫המשרדים את הביטחון לגבי עתידם‪ .‬בנוסף לכך הורחק סראג' ממקורות הכוח שלו‬
‫‪30‬‬
‫בסוריה על ידי שמונה לתפקיד סגן הנשיא לענייני פנים והועבר למצרים‪.‬‬

‫‪Podeh, p 145 30‬‬

‫‪- 24 -‬‬
‫המיזוג הפוליטי הביא למעורבות מצרית רבה יותר בענייניה הפנימיים של מצרים‪.‬‬
‫"חוק הממשל המקומי"‪ ,‬שהוחל במחוז המצרי ב ‪ 1960 -‬הוחל כעת גם במחוז המצרי‪.‬‬
‫בכך גבר הפיקוח המצרי על המתרחש בתת‪-‬מחוזות של המחוז הסורי‪ .‬את מקומו של‬
‫סראג' החליף עבד אל‪-‬חאכם עאמר דבר אשר הוביל לסכסוך בין שניהם לגבי חלוקת‬
‫הסמכויות במחוז‪ .‬בכדי לפתור את הסכסוך נאלץ עבד אל‪-‬נאצר להיכנס לעובי הקורה‬
‫‪31‬‬
‫בעצמו מה שהגביר את המעורבות המצרית בסוריה‪.‬‬

‫האמצעים של אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ ,1961‬שהגיעו בנוסף לצעדים הסוציאליסטים של יולי‬


‫‪ ,1961‬הופעלו בהתאם לשאיפתו של עבד אל‪-‬נאצר להגיע למיזוג מלא של שני המחוזות‪.‬‬
‫הוא רצה להעלים כל אינטרס אזורי של השרים בקבינט‪ .‬שאיפה זו שלא היתה‬
‫פופולארית בסוריה קירבה יותר את האליטה השמרנית ואת האליטה החדשה‪ .‬כולם‬
‫נפגעו בצורה זו או אחרת מהשלטון המצרי והרגישו צורך להפיל אותו בכדי לשמר את‬
‫‪32‬‬
‫זהותם הסורית‪.‬‬

‫האמצעים הכלכליים והפוליטיים של יולי‪-‬אוגוסט ‪ 1961‬איחדו את שורות שלושת‬


‫הקבוצות‪ .‬אחרי שלוש וחצי שנים של תסכול‪ ,‬זה לא פלא שנשקלה החלפת השלטון‪.‬‬
‫תסכול זה יצר ברית מיוחדת וזמנית בין הקבוצות השונות באליטה הסורית‪ :‬אצולת‬
‫הקרקעות‪ ,‬קהילת העסקים‪ ,‬התעשיינים‪ ,‬הצבא ומפלגת הבעת'‪ .‬קיומה של קואליציה‬
‫רחבה זו‪ ,‬שחוזקה על ידי משפחה ויחסי פטרונות‪ ,‬הובילה להפיכה צבאית בספטמבר‬
‫‪ .1961‬בקרב קציני הצבא היתה התמרמרות על ההשתלטות המצרית ועל דחיקת‬
‫רגליהם של קצינים סורים‪ .‬ריב הסמכויות בין עאמר וסראג' פגע ביעילות הפיקוח‬
‫המצרי על הצבא הסורי והקל על התארגנות חשאית בתוכו‪ .‬ההפיכה הצבאית של ‪28‬‬
‫בספטמבר בוצעה על ידי מספר מוגבל של יחידות הממוקמות ליד דמשק‪ .‬הגוף המארגן‬
‫היה המועצה הערבית המהפכנית העליונה של הכוחות המזוינים )‪ .(SARC‬דמויות‬
‫המפתח במועצה היו קולונל עבד אל‪-‬כארם אל‪-‬נחלאוי‪ ,‬קולונל חידאר אל‪-‬כזבארי‪,‬‬
‫ובריגדיר אל‪-‬גאני אל‪-‬דאחמאן‪ .‬ככל הנראה עמדו מאחוריהם קבוצה של קצינים‬
‫שמרניים‪ ,‬שמומנו על ידי קהילת המסחרית של דמשק ‪ ,‬שהושפעה מהאמצעים‬
‫‪33‬‬
‫בין שניהם תווך כנראה מאמון אל‪-‬כזבארי‪ ,‬פוליטיקאי‬ ‫הכלכליים של יולי ‪.1961‬‬
‫‪34‬‬
‫בשלב הראשון לא דרשו מחוללי‬ ‫עשיר‪ ,‬שבנוסף לכך השיג מימון מחוץ לסוריה‪.‬‬

‫‪Podeh, p. 146 31‬‬


‫‪Podeh, p. 148 32‬‬
‫‪james jankowski, Nasser's Egypt Arab Nationalism and the United Arab Republic (Boulder 33‬‬
‫‪2002), p. 167‬‬
‫‪Podeh, p.149 34‬‬

‫‪- 25 -‬‬
‫ההפיכה לבטל את האיחוד והיו מוכנים לדון עם עאמר שנמצא אז בסוריה‪ ,‬על כינונה‬
‫של קע"ם על יסודות חדשים‪ .‬אולם בשל גישתו האידיאולוגית סירב עבד אל‪-‬נאצר לדון‬
‫בכל הסדר או פשרה‪ .‬המשא ומתן נכשל והקצינים הסורים הכריזו על עצמאותה‬
‫המחודשת של סוריה ועל התבדלותה ממצרים‪.‬‬

‫כשם שיצירתה של קע"ם היתה תוצר של יריבויות פנימיות באליטה הסורית‪ ,‬הפירוק‬
‫היה תוצר של יריבות פנימית באליטה הסורית‪-‬מצרית‪ .‬למרות שההמונים נשארו‬
‫ברובם אדישים‪ ,‬אין ספק שהם תמכו בהפיכה‪ .‬המצרים נמצאו אשמים בחוסר היציבות‬
‫הכלכלית‪ ,‬האקלים הפוליטי המגביל והירידה ברמת החיים שלהם‪ .‬שינוי משטר‬
‫באמצעות הפיכה‪ ,‬יכול היה להציע עתיד טוב יותר לאנשים ממורמרים אלה‪.‬‬

‫‪- 26 -‬‬
‫סיכום‬

‫הניסיון של הקמת הקהילה הערבית המאוחדת )קע"ם( לא יכול להתנתק מההקשר‬


‫הפאן‪-‬ערבי שלו‪ ,‬מהאידיאולוגיה אשר התקיימה בסוף שנות החמישים כמעט מחצית‬
‫מאה‪ .‬קריאותיהם של אינטלקטואלים ערבים רבים למחוק את הגבולות שנכפו על ידי‬
‫האימפריאליזם המערבי וליצירתה של מדינה ערבית מאוחדת עוררו תגובה רגשית‬
‫חזקה בקרב ההמונים‪ .‬העובדה שרוב המנהיגים הערביים נאלצו לשלם מס שפתיים‬
‫לרעיון הראתה שפאן‪-‬ערביות היתה חיה ומשפיעה‪ .‬אידיאולוגיה זו לא רק הציעה זהות‬
‫אלטרנטיבית‪ ,‬אלא העלתה את קרנם של הערבים לעומת המערב בהבטיחה לערבים‬
‫עתיד טוב יותר‪ .‬אידיאולוגיה זו שיקפה וביטאה את רוח התקופה ושיחקה תפקיד‬
‫חשוב בתהליך שהוביל להקמתה של קע"ם‪.‬‬

‫סוריה ומצרים אינן מדינות בעלות גבול משותף‪ ,‬כל אחת מהמדינות התפתחה במהלך‬
‫השנים בדרך שונה ופיתחה לעצמה זהות נפרדת‪ .‬המבנה החברתי שלהן שונה‪ ,‬מצרים‬
‫הינה מדינה בעלת אוכלוסייה הומוגנית מול הפיצול העדתי של סוריה‪ .‬במצרים‬
‫השלטון ריכוזי ולעומתה סוריה הינה מדינה בעלת שלטון ביזורי‪ .‬המדינות הינן בעלות‬
‫מבנה כלכלי שונה‪ ,‬כלכלת מצרים נשענת על המים שמספק הנילוס לחקלאות בעוד‬
‫מקור המים לחקלאות בסוריה הם הגשמים‪.‬‬

‫למרות ההבדלים במבנה הפנימי של שתי המדינות‪ ,‬נוצרו תנאים שאפשרו התקרבות‬
‫בין שתי המדינות‪ .‬תהליך ההתקרבות הושפע מיחסי הכוחות במזרח התיכון ומגורמים‬
‫בינלאומיים‪ ,‬דוקטרינת אייזנהאור והסכנה מפני ההשתלטות הקומוניסטית‪ .‬סוריה‬
‫ומצרים היו המדינות היחידות במזרח התיכון שלא היו קשורות בברית למערב וניהלו‬
‫מדיניות חוץ זהה‪ .‬בשלהי קיץ ‪ 1957‬נמצאת סוריה על סף התפוררות כקהילה פוליטית‬
‫מאורגנת‪ ,‬נראה כי היא זקוקה למנהיג חזק שיאחד אותה‪ .‬מפלגת הבעת' כתנועה פאן‪-‬‬
‫ערבית שהיתה מסורה לרעיון האחדות הערבית‪ ,‬ושחרור כל חלקי האומה הערבית‬
‫מהשפעה זרה‪ .‬האמינה שהאחדות‪ ,‬הסוציאליזם והחירות כרוכים זה בזה‪ ,‬ויביאו כולם‬
‫יחדיו לתחייתם של הערבים‪ .‬היא ראתה בעבד אל‪-‬נאצר את המנהיג שמסוגל להגשים‬
‫את שאיפותיה‪ ,‬ולבוא לעזרת סוריה בשעת צרה‪.‬‬

‫האיחוד היה בראש וראשונה ניצחון לעבד אל‪-‬נאצר וסמל לגדולתו‪ .‬האיחוד‪ ,‬היה שיאו‬
‫של ארבע שנות התנגדות למעצמות הגדולות‪ ,‬תקופה שבה הפגין עבד אל‪-‬נאצר כי שום‬

‫‪- 27 -‬‬
‫הסדר בעולם הערבי לא יושג בלעדי שיתופה של מצרים‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר ולא בריטניה‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬ברית המועצות או ארה"ב עיצב עתה את הסדר הפוליטי החדש באזור‪.‬‬

‫התקופה הקצרה של האיחוד מצביעה שלא די באידיאולוגיה ובמנהיג כריזמטי כדי‬


‫להקים איחוד בין שתי מדינות‪ .‬אידיאולוגיה יכולה להיות מניע‪ ,‬אולם כדי שיתקיים‬
‫איחוד צריך לבנות תשתית ארגונית וחוקתית שתענה לצרכים של שתי המדינות‪ .‬מעיון‬
‫בחומר העוסק בהקמתה של קע"ם נראה כי האידיאולוגיה הפאן‪-‬ערבית היתה כסות‬
‫למניעים האמיתיים שהביאו לאיחוד‪ ,‬הן מהצד המצרי והן מהצד הסורי‪ .‬מצרים‬
‫נזקקה לשליטה על סוריה אם אמנם רצתה כי השקפותיה במדיניות חוץ תנצחנה באזור‬
‫כולו‪ ,‬ורק שליטה בסוריה יכלה להבטיח לה את המנהיגות באזור‪ .‬לעומתו‪ ,‬האליטות‬
‫הסוריות השתמשו באידיאולוגיה הפאן‪-‬ערבית ככלי להשגת מטרותיהם לחיזוק כוחם‬
‫הפוליטי והכלכלי וכשהאיחוד לא ענה לציפיותיהם ואף פגע בהם‪ ,‬הם פעלו לפירוק‬
‫האיחוד‪.‬‬

‫האיחוד פגע בעצמאותה המדינית של סוריה‪ .‬סוריה הפכה להיות המחוז הצפוני של‬
‫מצרים‪ .‬עבד אל‪-‬נאצר היה השליט של האיחוד והנהיג את צורת המשטר המצרית‬
‫בסוריה‪ .‬האיחוד נכשל כי לא הוקדש זמן לבניית התשתית הארגונית והחוקתית של‬
‫המדינה החדשה ובשל חוסר במוסדות אשר בהן יוכלו להשתקף השאיפות והאינטרסים‬
‫השונים של המדינות החברות‪ .‬הסורים הבינו שעבד אל‪-‬נאצר לא מחפש שותפים‪ ,‬כל‬
‫שכן שותפים שווים‪ .‬הסורים לא שותפו בקבלת ההחלטות הכלכליות והמדיניות‪.‬‬
‫האליטות בסוריה‪ ,‬בהן אנשי הבעת' וקציני הצבא‪ ,‬הורחקו ממוקדי הכוח‪ .‬הכוחות‬
‫שתמכו בעבד אל‪-‬נאצר לטובת האיחוד היו אלה שהביאו בסופו של דבר לפירוקה של‬
‫קע"ם‪.‬‬

‫‪- 28 -‬‬
‫רשימה ביבליוגראפית‬

Podeh, Elie, The decline of Arab unity (Brighton, 1999) .1

Jankowski, James, Nasser's Egypt Arab Nationalism and the United Arab .2
Republic (boulder 2002)

(1968 ,‫ המאבק אל הצמרת )תל אביב‬,‫ פטריק‬,‫ סיל‬.3

(1990 ,‫ מדינות ערב )תל אביב‬,‫ יעקב‬,‫ שמעוני‬.4

- 29 -