You are on page 1of 16

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן – המחלקה ללימודי מידע‬

‫‪SPARC‬‬

‫‪Scholarly Publishing and‬‬


‫‪Academic Resources Coalition‬‬

‫ניהול הספריה הדיגיטאלית‬


‫פרופ' אלחנן אדלר‬
‫‪3581401‬‬
‫מגיש‪ :‬יובל רון‬
‫‪24/08/2005‬‬
‫תוכן עניינים‬

‫‪ .1‬מבוא ‪3 .........................................................................................................................................‬‬

‫‪ .2‬רקע ‪3 ..........................................................................................................................................‬‬

‫‪ .2.1‬משבר כתבי העת ‪3 ..................................................................................................................‬‬

‫‪ .2.2‬חיפוש אחר פיתרון ‪4 ...............................................................................................................‬‬

‫‪ .3‬הקמתו של ‪5 ....................................................................................................................SPARC‬‬

‫‪ .4‬היוזמות של ‪6 .................................................................................................................. SPARC‬‬

‫‪ .4.1‬אלטרנטיבות ‪7 ........................................................................................................................‬‬

‫‪8 .................................................................................................................. Leading Edge .4.2‬‬

‫‪ .4.3‬קהילות מדעיות ‪9 ....................................................................................................................‬‬

‫‪ 4.2‬הסברה ‪11 ...............................................................................................................................‬‬

‫‪ .5‬האם יש אלטרנטיבה ‪13 ...................................................................................................................‬‬

‫‪ .6‬סיכום ‪14 ......................................................................................................................................‬‬

‫ביבליוגרפיה ‪15 ..................................................................................................................................‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫השינויים שחלו באמצעי התקשורת לא פסחו גם על מערכת התקשורת הלמדנית )כתבי העת המדעיים( שנאלצה‬

‫להתאים עצמה לשינויים‪ .‬כתבי העת המדעיים הם במה לחוקרים השונים‪ ,‬וצינור להפצת תוצאות המחקר המדעי‪,‬‬

‫הם חייבים להתאים עצמם לעידן הדיגיטאלי והאינטרנטי וזאת כדי לאפשר למידע שיהיה מהיר ונגיש יותר‪ .‬רוב‬

‫כתבי העת המדעיים מופצים על ידי מונופול של גופים מסחריים‪.‬‬

‫השינויים בדפוסי התקשורת מחייבים גם שינויים מבניים במוסדות המחקר וההפצה האקדמאים‪ ,‬ומחייבים אותם‬

‫להגדיר מחדש מטרות ודרכי פעולה‪ .‬ארגון ‪ SPARC‬הוא אחד ההתארגנויות שמאגד בתוכו ספריות‪ ,‬חוקרים‬

‫ואגודות מדעיות‪ .‬הארגון שם לו למטרה להוזיל את מחירי כתבי העת וליצור אלטרנטיבות לכתבי העת המסחריים‪.‬‬

‫בעבודה אתמקד בארגון ‪ SPARC‬ואבדוק את דרכי פעולתו בדרך להשגת המטרה‪.‬‬

‫‪ .2‬רקע‬

‫‪ .2.1‬משבר כתבי העת‬

‫החל משנת ‪ ,1986‬ניכרת מגמת עלייה במחירי כתבי העת‪ .‬מגמה זו הביאה להגדלת ההוצאות של ספריות מחקריות‬

‫על כתבי עת בערך ב‪ 10-‬אחוזים לשנה‪ .‬בהסתמך על הסטטיסטיקה שפרסם איגוד ספריות המחקר בארצות הברית‬

‫)‪ ,(ARL – Association of Research Libraries‬עלה מחיר כתב עת בודד ב‪ 147-‬אחוזים )‪.(Case, 2000‬‬

‫מגמת העלייה במספר כתבי העת ב‪ 50-‬אחוזים הטילה הוצאה גבוהה יותר על הספריות בגובה של ‪ 152‬אחוזים‪.‬‬

‫העלייה בהוצאות הספריה כפתה על הספריות הקטנה מספר כתבי עת שרכשה )‪.(Michalak, 2000‬‬

‫אחד הגורמים שהביאו לעלייה החדה במחירי כתבי העת היו מיזוגים בין ההוצאות לאור בשוק המסחרי‪ .‬שני‬

‫המיזוגים המשמעותיים התרחשו בין השנים ‪ 1988‬ל‪ .1998-‬הראשון היה בין ‪ Pergamon‬ו‪ Elsevier-‬והשני בין‬

‫‪ Lippincot‬ו‪.(McCabe, 1999; Case, 2000) Kluwer-‬‬

‫‪3‬‬
‫הספריות בתגובה לעליית מחירי כתבי העת ומתוך לצמצם את החריגות בתקציב ביטלו מינויים למספר כתבי עת‪,‬‬

‫כאשר הן מסתמכות על הספקת מסמכים ושיתוף פעולה בניהול האוספים שלהן )‪ .(Case, 2000‬לפעולתן היתה‬

‫השפעה מועטה על גובה מחיר כתבי העת )‪.(Oliver, 2000‬‬

‫צמצום התחרות בשוק כתבי העת שהביאה לעליית מחירים חדה העלתה את שאלת השליטה של המו"לים על זכויות‬

‫היוצרים ועל החומר המוגן בזכויות יוצרים‪ .‬משנות ה‪ 90-‬עם העלייה שחלה בשימוש באינטרנט נעשו ניסיונות‬

‫רבים להבטיח את קיומו של חוק זכויות יוצרים שיתאים לסביבה הדיגיטאלית‪ .‬אולם במקביל המשיכו המו"לים‬

‫לעודד חקיקה שתחזק את המונופול על הקניין הרוחני‪ .‬הצעדים המגבילים של המו"לים מצמצמים את השימוש‬

‫בחומר המוגן בזכויות יוצרים )‪.(Case, 2000‬‬

‫השיפורים שחלו בתקשורת הלמדנית מאפשרים פרסום מהיר יותר של מאמרים אקדמאים מאשר בצורה המודפסת‪.‬‬

‫נוסף על כך הקוראים יכולים לגשת למאמרים מביתם מבלי שיצטרכו לגשת לספריה )‪ .(Prosser, 2003‬הספריות‬

‫קיוו שהגרסאות האלקטרוניות יקלו חלק מבעיות התקציב שעמדו בפניהן‪ .‬אולם נכון לעכשיו מחיר כתב עת‬

‫באינטרנט אפילו עלה והספריות משלמות גם על הגרסה האלקטרונית וגם על המודפסת‪ .‬למרות שהספריות‬

‫מעדיפות לעבור לגרסה האלקטרונית בלבד יש מספר גורמים שמונעים מהם לעשות זאת‪ :‬מדיניות התשלום של‬

‫המו"לים‪ ,‬השאלה בדבר האכסון של הגרסאות האלקטרוניות וחוסר הנכונות של החוקרים לקבל כתבי עת‬

‫אלקטרונים בלבד )‪.(Blixrud, 2001; Case, 2002‬‬

‫‪ .2.2‬חיפוש אחר פיתרון‬

‫המחירים הגבוהים של כתבי העת והניסיון של הספריות למצוא דרך להוזיל את ההוצאות בגין רכישת כתבי עת‬

‫הביא את ארגון ספריות המחקר בארצות הברית )‪ (ARL‬לפנות בשנת ‪ 1988‬לחברת שירותי ייעוץ כלכליים ) ‪ECS‬‬

‫‪ (– Economic Consulting Services‬שתבצע מחקר לגבי מגמות במחירי המנויים לכתבי העת בין השנים‬

‫‪ .1973-1987‬על פי המחקר נצפתה עלייה במחיר לעמוד של כתבי העת בין ‪ 2.6‬ל‪ 6.7-‬אחוזים לשנה‪ .‬המלצות‬

‫‪Case,‬‬ ‫הדו"ח היו שהכנסת תחרות לשוק תוריד את המחירים ותועיל מאוד לקהילת הספריות ) מצוטט אצל‬

‫‪.(2002‬‬

‫‪4‬‬
‫במקביל לדו"ח של ‪ ECS‬נכתב דו"ח על ידי אן אוקרסון )‪ (Ann Okerson‬שבדקה את הגורמים למשבר בכתבי‬

‫העת‪ .‬טענתה המרכזית של היתה שלב הבעיה היא העובדה שחלק ניכר מהתקשורת הלמדנית נעשתה דרך ההוצאות‬

‫לאור המסחריות שמחירן הינו גבוה בהרבה ממחירי כתבי העת של האגודות הלמדניות‪ .‬המלצתה שמעבר של רוב‬

‫הפרסומים לכתבי עת של אגודות למדניות או של מו"לים שמציעים מחירים סבירים יוביל להורדת מחירי כתבי‬

‫העת בכלל השוק‪ .‬המלצותיה ל‪ ARL-‬היו לעודד מעבר זה וכן לעודד יצירת יוזמות אלטרנטיביות להוצאות לאור‬

‫המסורתיות )מצוטט אצל ‪.(Case, 2002‬‬

‫בנוסף על כך הקימה התאחדות האוניברסיטאות האמריקניות ) ‪AAU – Association of American‬‬

‫‪ (Universities‬שורה של צוותי פעולה במטרה לפתור מספר בעיות שעומדות בפני הספריות המחקריות‪ .‬אחד‬

‫מהם‪ ,‬כוח המשימה לאסטרטגיה לאומית לניהול מידע מדעי וטכנולוגי ) ‪The Task Force on a National‬‬

‫‪ ,(Strategy for Managing Scientific and Technological Information‬פרסם את הדו"ח שלו ב‪.1994-‬‬

‫גם דו"ח זה הציע ליצור תחרות בשוק כתבי העת‪ .‬הדו"ח התמקד בהכנסתה של הוצאה לאור אלקטרונית כדרך‬

‫להוזלת מחירי כתבי העת‪ .‬ארגון ספריות המחקר בארצות הברית ניסה לגבש דרכי פיתרון בעקבות דוחות המחקר‪,‬‬

‫אולם חילוקי הדעות המרובים בארגון הכשילו מאמצים אלה ובמקביל המשיכה העלייה במחירי כתבי העת ) ‪Case,‬‬

‫‪.(2002‬‬

‫‪ .3‬הקמתו של ‪SPARC‬‬

‫במהלך ‪ 1997‬התגבשה קבוצה בראשותו של פרזייר )‪ (Frazier‬ששמה לה למטרה להביא לידיעת הציבור את‬

‫משבר העלויות בשוק כתבי העת‪ .‬לצורך הפעילות היה צורך בגיוס כספים מספריות החברות בארגון ספריות‬

‫המחקר בארצות הברית )‪ (ARL‬וכן מספריות אחרות‪ ,‬ואיתור שותפים פוטנציאליים שיהיו מוכנים להוציא‬

‫פרסומים שיתחרו במוציאים לאור המסחריים‪ .‬הקבוצה בראשות פרזייר גיבשה מספר מטרות פעולה‪ :‬ראשית‪,‬‬

‫ליצור שוק תחרותי יותר ובכך להוריד את עלויות הרכישה של כתבי העת‪ .‬שנית‪ ,‬לאפשר שימוש הוגן במשאבים‬

‫אלקטרוניים ולחזק את מעמדם של מחברי המאמרים‪ .‬שלישית‪ ,‬לשפר את מערכת התקשורת הלמדנית מבחינה‬

‫טכנולוגית ועל ידי כך להוריד את העלויות‪ .‬תוכנית הפעולה שמה דגש על מסע הסברה המבליט את משבר העלויות‬

‫בשוק כתבי העת ונעשה מאמץ לאתר שותף בכדי להקים כתב עת חדש )‪.(Michalak, 2000‬‬

‫‪5‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬הוקמה קבוצת עבודה של מנהלי ספריות במטרה לבחור מטרות ויעדים לארגון החדש‪ ,‬שיקרא‬

‫‪ ,SPARC – Scholarly Publishing & Resources Coalition‬ולהגדיר את היקף פעילותו‪ .‬המטרה היתה‬

‫ברורה – להוריד את המחירים של כתבי העת‪ ,‬אבל נשאלה השאלה לגבי הדרך בה הוא יפעל‪ .‬הוחלט שהארגון לא‬

‫יפעל כמוציא לאור‪ ,‬אלא ישתף פעולה עם הוצאות לאור מוכרות ומתחשבות‪ .‬הגישה היתה שהמוציאים לאור ישיקו‬

‫כתבי עת חדשים במחירים סבירים ובתמורה הספריות החברות בארגון יתחייבו לעשות להם מנוי‪ .‬לשם התחלה כל‬

‫חברה בארגון הקציבה סכום התחלתי והוקמה ועדת היגוי שתוביל את פעילותו של הארגון ותנהל את הקשרים עם‬

‫המוציאים לאור )‪ .(Case, 2000‬משימת הארגון הוגדרה כך‪" :‬להיות מכניזם לשינוי בפרסום האקדמי על ידי‬

‫יצירתו של שוק כלכלי יותר למידע מחקרי‪ ,‬לעודד שימוש יצירתי בטכנולוגיה על מנת לשפר את התקשורת‬

‫הלמדנית ולקדם את העקרונות האקדמיים של גישה למידע למען מחקר והוראה" )צוטט אצל ‪Oliver, 2000, p.‬‬

‫‪.(43‬‬

‫כדי לעמוד במשימה זו הוצבו מספר מטרות‪ .‬ראשית‪ ,‬על מנת ליצור שוק תחרותי יש לספק אלטרנטיבות חדשות‪.‬‬

‫יש לאמץ מוצרים חדשים וכן לגייס חוקרים‪ ,‬עורכים וחברי מועצות מייעצות‪ .‬שנית‪ ,‬יש לקדם ערכים אקדמאים‬

‫לגבי שימוש הוגן‪ .‬שלישית יש לאמץ טכנולוגיות חדשות וזאת על מנת לשפר את מערכת התקשורת האקדמית‬

‫)‪.(Case, 2000‬‬

‫‪ .4‬היוזמות של ‪SPARC‬‬

‫מטרת הארגון כפי שהוצגה היתה להוריד את המחירים של כתבי העת‪ .‬כחלק מהדרכים לעמוד במטרות שהציב‬

‫לעצמו חילק ‪SPARC‬את פעילותו לשלושה תחומים‪ .‬הראשון‪ ,‬הינה תוכנית האלטרנטיבות‪ ,‬שבמסגרתה יוצר‬

‫‪ SPARC‬שותפויות עם ארגונים שונים בכדי ליצור תחרות לכתבי העת‪ ,‬מה שיביא להורדת המחירים‪ .‬השני‪ ,‬הינו‬

‫תחום ה‪ ,Leading Edge-‬שבמסגרתו מנסה ‪ SPARC‬לעודד יוזמות חדשות המשתמשות בטכנולוגיות החדישות‬

‫בכדי להוזיל את תהליך הפקת והפצת המידע המדעי‪ ,‬ובכך לסייע בהורדת המחירים בשוק‪ .‬התחום השלישי הינו‬

‫התוכנית של קהילות מדעיות‪ .‬במסגרת תוכנית זו מסייע ‪ SPARC‬ליוזמות‪ ,‬שמנסות לפתח מודלים חדשים לדרך‬

‫בה מתנהלת התקשורת הלמדנית‪ .‬מדובר ביוזמות שפועלות סביב המדענים עצמם במטרה למצוא אלטרנטיבה נוספת‬

‫לשוק כתבי העת הנוכחי‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪ .4.1‬אלטרנטיבות‬

‫ארגון ‪ SPARC‬מזוהה במיוחד עם תוכנית האלטרנטיבות שלו‪ .‬במונח האלטרנטיבות מדובר בכותרים שמתחרים‬

‫באופן ישיר עם כותרים שמחיריהם גבוהים בתחומי המדעים השונים )‪ .(Case, 2002‬בתמורה לתמיכתה בכתב עת‬

‫מסוים דורשת ‪ SPARC‬שהוא יהיה זול ובאיכות גבוהה‪ .‬בנוסף לכך על כתב העת להיות בר‪-‬קיימא מבחינה כספית‬

‫ועל השותף המיועד להיות בעל מוניטין שמתאים לערכים שאותם הציבה ‪ .SPARC‬מה שהקל על תוכנית זו היה‬

‫ש‪ SPARC-‬החל את פעולתו עם תמיכה פיננסית של ‪ 81‬ספריות‪ ,‬אשר כולם הסכימו לשלם עבור המוצרים בהם‬

‫יתמוך הארגון‪ .‬לאור מצב זה לשותפים של ‪ SPARC‬יש בסיס לקוחות שמסוגל לקיים עסק שהינו בר‪-‬קיימא‪ .‬יש‬

‫לציין‪ ,‬ששותפים של ‪ SPARC‬מחויבים לשלוט במחירי המוצרים ומוכנים ליצור כותרים בתחומים שנשלטים על‬

‫ידי כתבי העת המסחריים שמחיריהם גבוהים )‪.(Oliver, 2000‬‬

‫השותפות הראשונה במסגרת תוכנית זו היתה עם האגודה האמריקנית לכימיה ביוני ‪ACS – American ) 1998‬‬

‫‪ .(Chemical Society‬לפי ההסכם‪ ,‬האגודה תוציא לאור כתב עת חדש בשנה במהלך שלוש השנים הקרובות‪ .‬כתב‬

‫העת הראשון היה ‪ ,Organic Letters‬אשר לפי התוכנית העסקית שלו הוא אמור להציע תוכן במחיר נמוך יותר‬

‫מאשר זה של המתחרה‪ .‬ככל שעברו השנים נשאר מחירו נמוך יותר מאשר של המתחרה ואילו ה‪Impact Factor-‬‬

‫שלו עלה על זה של המתחרה שלו )‪ .(Oliver, 2000; Case, 2000‬בהמשך יצא כתב עת נוסף בשם ‪Crystal‬‬

‫‪ Growth and Design‬שחל לפעול ב‪. (Case, 2002) 2001-‬‬

‫דוגמא נוספת לכתב עת אלטרנטיבי הינה הסיפור של ‪ .Evolutionary Ecology Research – EER‬כתב העת‬

‫הוקם על ידי קבוצת מדענים בראשות מייקל רוזנצוויג )‪ (Rosenzweig‬שפרשו מכתב העת‪ ,‬בו שימשו בועדת‬

‫העורכים‪ ,‬בשל מדיניות המחירים שנקטו בעלי העיתון )‪ .(Oliver, 2000; Buckholtz, 1999‬המיוחד במקרה זה‬

‫היה שמלבד מאשר ועדת העורכים גם תשעים אחוזים מהמחברים בכתב העת הישן לקחו את תוצריהם והעבירו‬

‫אותו לכתב העת החדש )‪.(Case, 2002‬‬

‫לארגון ‪ SPARC‬יש גם כותרים אחרים במסגרת תוכנית האלטרנטיבות‪ .‬בין כותרים אלו קיימים‬

‫‪ ,PhysChemmComm‬כתב עת שהינו אלקטרוני בלבד ו‪ ,Geochemicals Transactions-‬המפורסמים שניהם‬

‫על ידי האגודה המלכותי לכימיה‪ (Case, 2002) .‬בנוסף לשני כתבי עת אלה‪ ,‬שותף ‪ SPARC‬במספר כתבי עת‬

‫‪7‬‬
‫נוספים‪ .‬אחד מהם הוא ‪ Theory & Practice of Logic Programming ,The IEEE Sensors Journal‬היוצא‬

‫לאור על ידי אוניברסיטת קיימבריג' )‪ .(Cambridge‬כתב עת נוסף הינו‪Algecraic & Geometric Topology ,‬‬

‫המוגש חינם באינטרנט על ידי המוסד למתמטיקה באוניברסיטת וורויק )‪ .(Blixrud, 2001) (Warwick‬בנוסף‬

‫ישנו כתב העת ‪ The Journal of Machine Learning Research -‬שהינו כתב עת בתחום מדעי המחשב‬

‫שמוצא לאור בשיתוף עם ‪ ,NIT‬המוגש הן בגרסא חינמית והן בגרסא בתשלום שמציעה תוספות מיוחדות ) ‪Case,‬‬

‫‪.(2002‬‬

‫‪Leading Edge .4.2‬‬

‫בנוסף על תוכנית האלטרנטיבות מעודד ‪ SPARC‬פרויקטים אשר משתמשים בטכנולוגיה חדישה או מציגים‬

‫מודלים עסקיים חדשים‪ ,‬המתאימים לצרכי החוקרים‪ .‬מטרת יוזמות אלה היא לספק למדענים אפשרויות חדשות‬

‫ואמינות לפרסום המאמרים שלהם‪ ,‬ולהבטיח להם מקור איכותי למידע חדש )‪.(Frazier, 2000; Case, 2000‬‬

‫כחלק מתוכנית ה‪ ,Leading Edge-‬המכון לפיזיקה והאגודה הגרמנית לפיזיקה מוציאים לאור את כתב העת השפיט‬

‫‪ ,New Journal of Physics‬אשר ניתן חינם לקוראים‪ .‬כתב העת אינו ממומן על ידי דמי מנוי‪ ,‬אלא על ידי מחברי‬

‫המאמרים שמשלמים בעבור פרסום עבודתם‪ .‬במרכז פעילותו עומדות מהירות הפרסום ומהירות תהליך השיפוט‪.‬‬

‫כדי לעודד את תפוצתו של המודל החדש‪ ,‬הכריז הקונסורציום של הספריות האקדמיות ביוטה שהוא ישלם במקום‬

‫החוקרים החברים בפקולטות בהן נמצאות הספריות )‪.(Blixrud, 2001‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬קבוצה עצמאית של כימאים מארצות הברית‪ ,‬בריטניה וגרמניה מוציאים לאור את כתב העת מבוסס‬

‫האינטרנט – ‪ .Internet Journal of Chemistry‬המיוחד בכתב עת זה הינה העובדה שהחוקרים יכולים לצרף‬

‫למאמר תמונה תלת‪-‬ממדית של מבנים ומולקולות‪ ,‬להשתמש בתמונות צבעוניות‪ ,‬לייצג תהליכים בסרט או‬

‫באנימציה‪ ,‬לפרסם מערכי נתונים ולאפשר לקוראים לבצע מניפולציות בספקטרום‪ (Oliver, 2000) .‬לפי בכרך‬

‫)‪ ,(Bachrach, 2001‬העורך המייסד של כתב העת‪ ,‬המטרה העיקרית של כתב העת היתה להדגים את כוחו של‬

‫האינטרנט לפרסומים עשירים יותר בנושא הכימיה‪.‬‬

‫שני כתבי העת הינם דוגמא לכתבי עת שפיטים המוגשים בצורה אלקטרונית בלבד‪ .‬שניהם הוקמו על מנת להשיג‬

‫הפצה זולה ובעלת תפוצה רחבה של מחקר איכותי בתחום שלהם‪ .‬בנוסף לכך שניהם הפכו את תהליך הגשת‬

‫‪8‬‬
‫המאמרים ואת תהליך השיפוט לאוטומטי לחלוטין‪ ,‬וזאת על מנת להוריד את עלויות ההוצאה לאור ואת מהירות‬

‫הפרסום )‪.(Blixrud, 2001‬‬

‫כתב העת נוסף במסגרת התוכנית הינו ‪ .Documenta Mathematica‬מדובר בכתב עת חינמי מבוסס אינטרנט‬

‫המפורסם על ידי הצוות האקדמי באוניברסיטת ‪ Bielfeld‬בגרמניה מאז ‪ .1996‬המייחד את כתב העת היא העובדה‬

‫שהמחברים שומרים לעצמם את זכויות היוצרים על המאמרים ושלמרות היותו מקוון מודפס כרך שלו בסופה של‬

‫כל שנה‪ .‬הגישה לכתב העת כתב אומנם חופשית‪ ,‬אולם כדי להוריד מאמרים יש צורך בדמי מינוי )‪.(Case, 2000‬‬

‫כתב העת ‪ Journal of Insect Science‬הינו כתב עת חינמי מבוסס אינטרנט‪ ,‬והינו הראשון שמוצא לאור על ידי‬

‫ספריה אוניברסיטאית‪ ,‬הספריה של אוניברסיטת אריזונה‪ .‬העורך של כתב העת הנרי הגדורן )‪(Henry Hagedorn‬‬

‫מהמחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטה‪ ,‬התפטר ממשרתו מכתב העת המסחרי בו עבד קודם לכן בשל דאגתו‬

‫למדיניות המחירים של בלעי כתב העת‪ .‬כתב העת החדש מאפשר למחברים לשמור על זכויות היוצרים על‬

‫המאמרים שכתבו‪ ,‬כאשר הוא שומר על זכויות מינימאליות לתחזק את המאמרים בצורה מקוונת ובכדי לאכסן אותם‬

‫בארכיון )‪.(Case, 2000‬‬

‫במסגרת תוכנית ה‪ Leading Edge-‬תומך ‪ SPARC‬גם ב‪ ,(OAI) Open Archive Initiative-‬שהינה ניסיון‬

‫לפתח סטנדרטים לקישור ארכיונים אלקטרונים‪ .‬ארגון ‪ SPARC‬רואה בפיתוחם של מאגרי שמורים אלקטרונים‬

‫במסגרת מוסדית או דיסציפלינארית כאסטרטגיה חשובה לגבי עתידה של התקשורת האקדמית )‪.(Case, 2000‬‬

‫‪ .4.3‬קהילות מדעיות‬

‫תחום נוסף בו פועלת ‪ SPARC‬הינו התחום של קהילות מדעיות‪ .‬פרויקטים בתחום הזה אמורים לתמוך במצבורים‬

‫)‪ (Aggregation‬של תוכן מדעי המשרת את הצרכים של קהילות חוקרים בתחום מסוים‪ .‬במסגרתה של התוכנית‬

‫מעודדת ‪ SPARC‬שיתוף פעולה בקרב המדענים‪ ,‬האגודות שלהם והמוסדות האקדמאים בהם הם עובדים‪ ,‬על מנת‬

‫לפתח יכולות פרסום עצמאיות ובכך להוריד את רמת המכירות של כתבי העת ובכך לתת אפשרות לאגודות‬

‫הקטנות להיכנס לסביבה האלקטרונית )‪ .(Case, 2000‬החזון שמאחורי תוכנית זו מוצג על ידי פרזייר הרואה שינוי‬

‫בדרכים המסורתיות להשגת מידע בסביבה דיגיטאלית‪ .‬בעתיד מדענים ייגשו לפורטל האינטרנט החביב עליהם כדי‬

‫‪9‬‬
‫לקבל מידע כתחליף לכתב עת‪ .‬מכאן שיצירת קהילות מידע מקוונות תספק אלטרנטיבה לתהליך התקשורת הנוכחי‬

‫)‪.(Frazier, 2000‬‬

‫אחד הפרויקטים במסגרת תוכנית זו הינו פרויקט ‪ eScholarship‬של הספריה הדיגיטאלית של אוניברסיטת‬

‫קליפורניה‪ .‬פרויקט זה תומך ביוזמות המובלות על ידי אקדמאים בתחום התקשורת הלמדנית באמצעות אספקת‬

‫תשתית להתנסות‪ .‬השלב הראשון בפרויקט כולל מאגר שמורים אלקטרונית והשלב השני יכלול שירותי תמיכה‬

‫ופעילויות לבניית קהילות למען השימוש במאגר‪ .‬בסופו של דבר היתה מטרתו של הפרויקט להתמקד ביצירת‬

‫פרסומים אלקטרוניים ובשירותי תמיכה שייבנו לקיום מתמשך )‪.(Oliver, 2000‬‬

‫פרויקט נוסף הינו פרויקט ‪ Earthcape‬שפותח על ידי אוניברסיטת קולומביה בניו יורק‪ .‬מדובר במשאב מולטימדיה‬

‫שמכסה נושאים כגון‪ :‬אוקיאנוגרפיה‪ ,‬גיאולוגיה‪ ,‬לימודי מזג אוויר ומשאבים סביבתיים‪ .‬האתר מכיל ספרים‬

‫בטקסט מלא‪ ,‬סרטוני וידאו‪ ,‬מאמרים מכתבי עת‪ ,‬הרצאות‪ ,‬סמינרים‪ ,‬מסמכי מדיניות‪ ,‬מפות‪ ,‬מסדי נתונים ברי‬

‫חיפוש ושידורים חיים באמצעות מצלמות אינטרנט‪ .‬בנוסף על כך יש באתר מגזין אלקטרוני – ‪Earth Affairs‬‬

‫שנועד להציג לקהל הרחב את החדש בתחום מדעי הארץ וכל מיני דברים הקשורים בהם ) ;‪Frazier, 2000‬‬

‫‪.(Oliver, 2000‬‬

‫יש שני פרויקטים נוספים‪ .‬הראשון‪ ,‬הינו פרויקט ‪ CogNet‬שהינו שער חדש למדעי המוח ולמדעים הקוגניטיביים‬

‫שפותח על ידי ‪ (Frazier, 2000) .MIT‬מדובר בקהילה אלקטרונית הכוללת‪ :‬ספריה של ספרים בטקסט מלא‪,‬‬

‫כתבי עת וחומרי יעץ; לוח דרושים‪ ,‬מאמרי מערכת‪ ,‬קבוצות דיון ועוד‪ (Oliver, 2000) .‬השני‪ ,‬הינו פרויקט‬

‫‪ .Euclid‬מדובר ביוזמה המשותפת בין הספריה של אוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור של אוניברסיטת דיוק‪.‬‬

‫הפרויקט מספק תשתית לכתבי עת עצמאיים בתחומי המתמטיקה והסטטיסטיקה לפרסם את התוכן שלהם‬

‫באינטרנט‪ .‬האתר של ‪ Euclid‬תומך בכל סוגי התוצרים של החוקרים מ‪ pre-prints -‬ועד מאמרים שעברו שיפוט‪.‬‬

‫הוא גם מספק לעורכי העיתונים כלים לניהול תהליך השיפוט ואת העריכה‪.(Case, 2000) .‬‬

‫אחד הפרויקטים השאפתניים במסגרת תוכנית הקהילות המדעיות הינו ‪ .BioOne‬מדובר בפרויקט שלא למטרת‬

‫רווח המהווה מצבור מבוסס אינטרנט של מאמרים שעברו שיפוט מעשרות כתבי עת בתחומי הביולוגיה‪ ,‬הסביבה‬

‫‪10‬‬
‫והאקולוגיה‪ .‬המצבור מכיל את הכרך הנוכחי של כל כתב עת וכן כרכים עד שנתיים אחורה‪ .‬מתאפשרת כניסה‬

‫לאתר על ידי דמי מינוי מוסדיים‪ .‬דמי המינוי מחושבים לפי גודל המוסד‪ ,‬כאשר הגודל מחושב לפי מספר סטודנטים‬

‫)‪ .(Case, 2000‬האתר מכיל‪ ,‬כתבי עת ועלונים שמיוצרים על ידי ‪ 55‬האגודות החברות במכון האמריקני למדעי‬

‫החיים‪ .‬המשתמשים באתר יכולים לבצע חיפוש מרובה כתבי עת וקישורים בין מאמרים שונים )‪.(Oliver, 2000‬‬

‫רוב מהכותרים שנמצאים ב‪ BioOne-‬פורסמו קודם לכן רק בפורמט דפוס‪ .‬לחלק גדול מכתבי העת לא היתה‬

‫היכולת הכלכלית ליצור גרסאות אלקטרוניות מוצלחות בכדי לשרוד במדיה האלקטרונית‪ .‬באמצעות ‪ BioOne‬יש‬

‫לאגודות הקטנות המחזיקות בידן את כתבי היד הללו הזדמנות להיכנס לתחום האלקטרוני ולהגביר את התפוצה‬

‫שלהם בלא להעביר את כתבי העת לידיהם של המו"לים המסחריים )‪.(Blixrud, 2001‬‬

‫‪ 4.2‬הסברה‬

‫אחת מהמטרות החשובות של הארגון ‪ SPARC‬היא להביא לידיעת אנשי האקדמיה והספריות את הדילמות בשוק‬

‫כתבי העת‪ .‬מנהיגי הארגון ראו חשיבות בשימוש באמצעי התקשורת בכדי לידע את הקהילה המדעית והספריות‬

‫ולרכוש תמיכתן שהיא הכרח להצלחת כתבי העת האלטרנטיביים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התקשורת תהווה אמצעי חשוב בכדי‬

‫לידע את חברי הארגון על שותפויות חדשות ולאתר הזדמנויות חדשות )‪ SPARC .(Case, 2002‬פיתחה מספר‬

‫ערוצי תקשורת כדי לעדכן את החברים בארגון‪ .‬אחד מערוצים אלה היה עלון חדשות אלקטרוני דן‪-‬חודשי שהופץ‬

‫בקרב כל חברי הארגון‪ ,‬התומכים שלו ואמצעי התקשורת‪ .‬עלון זה אפשר ל‪ SPARC-‬להודיע לחברי הארגון על‬

‫שותפים חדשים‪ ,‬וכן על יוזמות חדשות בתחום של התקשורת הלמדנית שלא נתמכות עדיין על ידי ‪ .SPARC‬העלון‬

‫גם כלל חדשות על התעשייה שכללו ניתוחים של תהליכים שעוברים על שוק כתבי העת‪ .‬בנוסף לכך החזיקה‬

‫‪ SPARC‬אתר נרחב אליו נוספו משאבים חדשים כל הזמן )‪.(Case, 2000‬‬

‫המאמצים הראשונים של ‪ SPARC‬התמקדו בפיתוח תוכנית תקשורת שהצליחה להשיג כיסוי נרחב של פעילות‬

‫הארגון במספר מגזינים מרכזיים‪ .‬הכיסוי הנרחב באמצעי התקשורת השונים סיפק לאנשי האקדמיה ולספרנים מושג‬

‫לגבי גודל המשבר בו נמצאת מערכת התקשורת הלמדנית )‪.(Case, 2002‬‬

‫החל משנת ‪ ,2000‬ארגון ‪ SPARC‬יצר שיתוף פעולה עם ‪ , ACRL‬ובמסגרת הכינוסים השנתיים של ארגון‬

‫הספרנים האמריקני )‪ (ALA – American Library Association‬משתתפים חברי הארגון ומעדכנים את חברי‬

‫‪ ALA‬בפרויקטים חדשים‪ .‬הפורומים הללו משכו קהל רב )‪ .(Case, 2002‬נוסף על כך‪ ,‬אנשי הצוות של ‪SPARC‬‬

‫‪11‬‬
‫עברו בצורה אינטנסיבית ממקום למקום ‪ ,‬כאשר הם מדברים בפני פורומים שונים על משבר כתבי העת‪ .‬משרד‬

‫יחסי הציבור של ‪ SPARC‬גם סייע למוסדות רבים בסידור מרצים בסימפוזיונים שונים בנוגע לתקשורת הלמדנית‬

‫)‪.(Case, 2000‬‬

‫בשנת ‪ ,2000‬התרחבו מאמצי התקשורת של ‪ SPARC‬וכללו את פיתוחו של מסע יחסי ציבור נרחב שנקרא‬

‫‪ .Create Change‬מסע יחסי ציבור זה כלל משאבים מבוססי אינטרנט ומודפסים שעוצבו על מנת לסייע לצוות‬

‫ההוראה והספרנים לתמוך וללמד את הצורך בשינוי בתקשורת האקדמית‪ .‬האתר שליווה את הפרויקט כלל מידע על‬

‫נושאים הנוגעים לתקשורת למדנית המלווים בנתונים נלווים‪ ,‬כלים שיעזרו לספרנים לסנגר על המטרות של‬

‫‪ SPARC‬ומכתבים והסכמי זכויות יוצרים לדוגמא שיועדו לאנשי האקדמיה‪ .‬האתר כלל גם מאגר מידע של עורכים‬

‫של כתבי העת היקרים ביותר‪ .‬מסע יחסי הציבור הזה לווה גם בחוברת מידע הניתנת לרכישה ולהפצה‪ .‬כמו כן‬

‫המליצו הארגונים השותפים לפרויקט להתאים את החוברת לצרכים המקומיים של מוסד )‪.(Case, 2002‬‬

‫בעקבות הפרויקט ‪ Create Change‬הופיע פרויקט חדש בשם ‪ Declaring Independence‬שנועד לעורכים‬

‫בקרב האקדמיה‪ .‬מדובר בספר הדרכה הניתן הן בגרסה מודפסת והן בגרסה מבוססת אינטרנט‪ .‬הספר חולק בדואר‬

‫על ידי ‪ SPARC‬לחברי צוותי העריכה של כתבי עת יקרים והופץ על ידי צוותי הספריות לעורכים אחרים במסגרת‬

‫היוזמות שהפעילו‪ (Case, 2000) .‬ספר ההדרכה מדריך את העורכים של כתבי עת מסחריים כיצד לבדוק אם כתב‬

‫העת שבראשו הם עומדים משרת את הקהילה‪ .‬בנוסף לכך מספק ספר ההדרכה אופציות אחרות לפרסום ושיטות‬

‫להעריך אופציות אלה‪ .‬בנוסף לכך הוא גם מסביר לעורכי כתבי העת את תהליך ההוצאה לאור ) ‪Buckholtz,‬‬

‫‪.(2001‬‬

‫‪Gaining‬‬ ‫במקביל לפרויקט ‪ Declaring Independence‬הופעל משאב מבוסס אינטרנט שנקרא‬

‫‪ .Independence‬מטרת פרויקט זה לסייע למוסדות וליוזמות קטנות של אגודות מדעיות בהכנת תוכנית עסקית‬

‫מצליחה‪ .‬הפרויקט מסייע למעוניינים בכך לפתח שירותים תחרותיים באמצעות למידה מניסיונם של אחרים‪.‬‬

‫לארגונים שרוצים סיוע רב יותר‪ ,‬מציע ‪ SPARC‬ייעוץ בתשלום )‪.(Case, 2000‬‬

‫‪12‬‬
‫‪ .5‬האם יש אלטרנטיבה‬

‫ארגון ‪ SPARC‬ספג ביקורות על דרך התנהלותו מצד גורמים שונים שראו בפעילות הארגון‪ ,‬פעילות לא יסודית‬

‫שבמקום לרדת לשורש הבעיה ולשנות את המערכת הלמדנית מסתפקת ביצירת אלטרנטיבות‪ .‬נמתחה גם ביקורת‬

‫על הספריות שמתוך רצון להקטין את תקציב רכישת כתבי העת האשימו את מדיניות התמחור של המו"לים‪.‬‬

‫את הגישה הראשונה מייצג בין השאר סטיבן בכרך‪ ,‬אחד מהמדענים שייסדו את כתב העת‪Internet Journal of ,‬‬

‫‪ .Chemistry‬לטענתו‪ ,‬המדענים לא רואים בהפצת המידע דבר הדומה להפצת מוצר כלשהו‪ .‬מכאן ומדובר בשוק‬

‫מיוחד בו יצרני המידע הם גם הצרכנים היחידים שלו‪ ,‬ולכן אין כל צורך ביצירת תחרותיות בשוק‪ .‬לדבריו‪,‬‬

‫תחרותיות יתר בשוק כתבי העת תגרום להיווצרות מידע נוסף וכתבי עת נוספים‪ .‬ריבוי כתבי העת והמידע יקשה על‬

‫החוקרים לאתר את המידע לא הם זקוקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יצירת כתבי עת אלקטרוניים בתמיכת ‪ SPARC‬מאלצת את‬

‫הספריות לרכוש יותר ויותר כתבי עת‪ ,‬עובדה שתכביד על התקציב של הספריות במקום להקל עליו ) ‪Bachrach,‬‬

‫‪.(2001‬‬

‫את הגישה השנייה מייצג ווטקינסון‪ ,‬המעלה תהיות בנוגע ליוזמת ‪ SPARC‬האם היא עומדת בקנה אחד עם‬

‫האינטרסים של הקהילה האקדמית‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא מעלה את השאלה האם בעידן של קיצוצים בתקציב‪ ,‬יש צורך‬

‫ביצירת כתבי עת חדשים שעצם רכישתם תקשה עוד יותר על תקציב הספריות )‪ .(Watkinson, 2001 a‬טענה‬

‫נוספת לדבריו היא שמדיניות המחירים של המו"לים מאפשרת להם לשרת את הקהילה האקדמית על ידי המשך‬

‫קיומם של כתבי עת והשקעה בכתבי עת חדשים‪ .‬הוא סובר שעל הספריות להגדיל את תקציב רכישת כתבי העת‪.‬‬

‫הוא תוקף את טענת ‪ SPARC‬שיש להעדיף אגודות למדניות על פני מו"לים מסחריים‪ ,‬לדעתו אין הבדל בצורת‬

‫הפעילות של שניהם‪ .‬הוא ממשיך וטוען ש‪ SPARC-‬לא מייצגת את החוקרים מכיוון שהאחרונים רוצים שכתבי‬

‫העת יהיו בעלי היקף פרסום רחב יותר ועובד זו מצריכה השקעה כספית‪.(Watkinson, 2001 b) .‬‬

‫כפי שניתן לראות‪ ,‬למרות ששתי הדעות מייצגות גורמים שונים בשוק כתבי העת‪ .‬שניהם רואים את תוכנית כתבי‬

‫העת האלטרנטיביים כרכיב הבעייתי ביותר ביוזמות של ‪ .SPARC‬בעוד ‪ SPARC‬רואה ביצירת אלטרנטיבות‬

‫אמצעי שבעתיד יביא לירידת מחירים או לפחות למיתון עליית המחירים של כתבי העת שמחירם גבוה‪ .‬המבקרים‬

‫מסתכלים במצב הנוכחי ורואים שעד שהאלטרנטיבות יתפסו תאוצה‪ ,‬נוצרים כתבי עת חדשים שגם אותם נאלצות‬

‫‪13‬‬
‫הספריות לרכוש‪ .‬כתוצאה מכך במקום הקלה‪ ,‬ישנה הכבדה על תקציבי הספריות ויוצא שבעצם לא הושגה המטרה‬

‫העיקרית שלשמה הוקמה ‪ – SPARC‬יצירת שוק שפוי יותר של כתבי עת‪.‬‬

‫כנגד טענות אלה הסתכלו ב‪ SPARC-‬על העתיד הרחוק‪ .‬במאמר שנכתב על ידי בליקסרוד )‪,(Blixrud, 2001‬‬

‫נטען ש‪ SPARC-‬הצליחה במספר דברים‪ .‬ראשית‪ SPARC ,‬תומכת ביוזמות ברות‪-‬קיימא מבחינה פיננסית והרבה‬

‫יותר זולות‪ ,‬ויצרה אלטרנטיבה משמעותית לכתבי העת היקרים‪ .‬שנית‪ ,‬הפרויקטים בהם תומכת ‪ ,SPARC‬מושכים‬

‫מחברים ועורכים איכותיים‪ .‬שלישית‪ ,‬נכנסו שחקנים חדשים לשוק בנוסף לשותפים של ‪ ,SPARC‬ולמרות‬

‫שנוצרה מעין אינפלציה בשוק כבר עכשיו נוצר מעין מיתון בעליית המחירים‪ .‬מבחינה תיאורטית‪ ,‬הספריות אמורות‬

‫לבטל את כתבי העת הקיימים שמחירם גבוה ובכסף שיחסך לרכוש את הכותרים בהם תומכת ‪ SPARC‬שהינם‬

‫זולים יותר‪ .‬ככל שהתחרות תגדל‪ ,‬יאבדו כתבי העת שמחירם גבוה את החוקרים שיעברו לכתבי העת‬

‫האלטרנטיביים‪ ,‬וייאלצו להוריד את המחירים או לפחות למתן את העלייה במחירים‪ .‬לטענת ‪ ,SPARC‬מספיק‬

‫ביטול של חלק קטן מכתבי העת האלה בכדי לחסוך כסף על מנת לרכוש את כתבי העת הזולים‪.(Case, 2002) .‬‬

‫‪ .6‬סיכום‬

‫ארגון ‪ SPARC‬שם לו למטרה להביא לשינוי במערכת התקשורת הלמדנית על ידי יצירת אלטרנטיבות להוצאות‬

‫האור המסחריות‪ .‬לשם כך פועל הארגון בשלושה תחומים עיקריים‪ :‬תוכנית האלטרנטיבות‪Leading Edge ,‬‬

‫וקהילות מדעיות‪ .‬הארגון יצר שותפויות ארגונים אקדמיים שונים ותומך ביוזמות שמטרתן להביא לשינוי במערכת‬

‫התקשורת הלמדנית‪.‬‬

‫כפי שעולה מהעבודה‪ ,‬פעילותו של הארגון לא הצליחה עדיין לבטל או להוזיל את הפרסומים המסחריים הפועלים‬

‫במקביל לפרסומים האלטרנטיביים‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬נמתחה ביקורת על הארגון שבמקום להקל על הוצאות הספריות‬

‫גרם להם להוצאות גדולות יותר‪ .‬אולם התהליך לא הצליח במלואו לא רק באשמת פעילות הארגון‪ .‬לדברי קייס יש‬

‫עדיין חשש מסוים אצל החוקרים והספריות ממעבר לכתבי העת האלטרנטיביים ולדעתה יורגש בעתיד שיפור‬

‫משמעותי בשוק כתבי העת שיגרם בחלקו בשל היוזמות של ‪.(Case, 2002) SPARC‬‬

‫‪14‬‬
‫ביבליוגרפיה‬

Bachrach, S. (2001). SPARC: The view from the faculty. Serials, 14(2) 137 .

Bailey, C. (2001). SPARC - the CURL perspective. Serials, 14(2) 135-137 .

Baker, S. K. (2001). SPARC: Igniting change in scholarly communication. Liber


Quarterly : the Journal of European Research Libraries, 11(4) 354-359 .

Blixrud, J. C. (2001). SPARC: Setting sail into the seas of competition. Serials Librarian,
40(1/2) 117-128 .

Buckholtz, A. (2001). Declaring independence: Returning scientific publishing to


scientists. JEP: the Journal of Electronic Publishing, 7(1). Retrieved from:
http://www.press.umich.edu/jep/07-01/buckholtz.html on 8/19/2005

Buckholtz, A. (2001). SPARC: Focus on Europe. SCONOL newsletter, (24), p. 78-80.

Buckholtz, A. (2000). Electronic genesis: SPARC and the creation of e-journals in the
sciences. SCONUL Newsletter, (19) 34-38 .

Buckholtz, A. (1999). SPARC: The scholarly publishing and academic resources


coalition. Issues in Science and Technology Librarianship, (22) retrieved from:
http://www.istl.org/99-spring/article2.html on 10/05/05

Case, M. M. (2000). ARL promotes competition through SPARC: The scholarly


publishing and academic resources coalition. Journal of Library Administration, 29(3/4)
227-235 .

Case, M. M. (2002). Igniting Change in Scholarly Communication: SPARC, Its Past,


Present , and Future. Advances in Librarianship, 26. Retrieved from:
http://www.arl.org/SPARC/pubs/docs/SPARC_advances.pdf on 8/2/2005

Dodd, D. (2002). BioMed central and research alliance forge partnership for open access.
Information World Review, (181) 2.

English, R. (2005). The system of scholarly communication: Shaping the future. Library
Issues: Briefings for Faculty and Administrators, 25(3) 1-4 .

Frazier, K. (2000). SPARC: Encouraging new models of disseminating knowledge.


Collection Building, 19(3) 117-123 .

Johnson, R. (2002). SPARC and ACRL. College and Research Libraries News, 63(9)
648-651 .

Johnson, R. (1999). Solving the serials crisis: Competition, partnership and SPARC.
Online information 99. Proceedings of the 2Third international online information
meeting, London ,

15
Johnson, R. K. (2002). Institutional repositories: Partnering with faculty to enhance
scholarly communication. D-Lib Magazine, 8(11). Retrieved from
http://www.dlib.org/dlib/november02/johnson/11johnson.html on 8/19/2005.

Johnson, R. K. (2001). Effecting change through competition: The evolving scholarly


communications marketplace. Logos, 12(3) 166-170 .

Johnson, R. K. (2000). A Question of Access. D-Lib Magazine, 6(5). Retrieved form


http://www.dlib.org/dlib/may00/johnson/05johnson.html on 8/19/2005.

Kostelnik, J. (1999). Pipe dream or practical plan? Issues the SPARC initiative doesn't
address. Newsletter on Serials Pricing Issues, 214

Martin, S. K. (2004). A wedge in the door of scholarly communication. Portal: Libraries


and the Academy, 4(2) vii-xx.

McCaby, M. J. (1999). The Impact of Publisher Mergers on Journal Prices: An Update.

Michalak, S. C. (2000). The Evolution of SPARC. Serials Review, 26(1) 10-21.

Oliver, M. (2000). SPARC: An alternative lifestyle for academic libraries. Collection


Management, 25(2) 37-49 .

Peek, R. (2002). SPARC is ready to go mainstream. Information Today, 19(6) 38 .

Rambler, M. (1999). A new solution to the journals crisis. JEP: the Journal of Electronic
Publishing, 4(3) Retrieved form http://www.press.umich.edu/jep/04-03/rambler.html on
8/24/2005

Saunders, L. (1998). ARL's SPARC alliance bears fruit: ARL/ACS electronic publishing
venture. Information Today, 15(8), 25 .

Schlicke, P. (2001). New models for STM publishing. Information Management Report,
1-4 .

Watkinson, A. (2001). A publishing view of the SPARC initiative. Against the Grain,
12(6).

Watkinson, A. (2001). Scholarly communication: What do scholars want? Logos, 12(4)


194-198 .

Watkinson, A. (2000). A publisher's view of the SPARC initiative. Against the Grain,
12(5)

16