‫שיר הכבוד לפורים‬

‫אנעים זמורות‬

Introduction to An’im Zemorot by the
Lord Chief Rabbi

‫איתא בספרים הקדושים כל האומר שירה לכרם שלוש פעמים בכל יום מובטח‬
‫ כתוב בתורה השירה הזאת שימה בפיהם ואין בפיהם‬.‫לו שהוא בן עולם הבא‬
‫ שנוי בנביאים אשירה נא לידידי שירת דודי‬.‫אלא יין שנא' יאכלו ענבים וישבעו‬
.‫ ומשולש בכתובים אז ימלא שחוק פינו‬.‫לכרמו‬
‫משנתקטנו הדורות ומשמת יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יהודה איש‬
‫ עד שבאו רבה‬,‫ירושלים בטלו האשכולות )סוטה מ"ז( והפסיקו את שירת הכרם‬
‫ התקינו שיהיו מנעימים שירת‬.(‫ורבי זירא והחזירו עטרה ליושנה )מגילה ז‬
‫ זכר לדבר שנאמר‬,‫ ואע"פ שאין ראיה לדבר‬.‫הכרם רק בשבתות וימים טובים‬
‫ היו אלה שנהגו לאומרה‬,‫ משנתקטנו הדורות עוד‬.‫ואל יבא בכל עת אל הקדש‬
‫רק בקדושת יום הפורים בעיצומו של יום והיה החזן אומר פסוק פסוק והקהל‬
‫ נהגו גם בקהילות ישראל שכדי שאנשים לא ישירו אנעים זמורות‬.‫עונה אחריו‬
,‫ לוקחים ילד קטן לש"ץ ובמקום לענות אחריו‬,‫בשבתות וי"ט של כל השנה כולה‬
‫הקהל מדבר או יוצא החוצה ומקפידים להפריע מספיק עד שיהיה קשה לשאר‬
‫בני הקהילה לשיר וכדי לזכור את אשר עשה המן כאמרו ז"ל לית דידע לישנא‬
‫ עורכי הקידוש מדקדקים להגיש משמנים ובמיוחד אזני המן ויין‬.‫בישא כהמן‬
‫משובח שנא' השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד וייניו השע והמחמירין למלא‬
.‫אזני המן במיני בשר לקיים מש"כ ומה כל הצאן הזה באוזני תע"ב‬
‫יש שנהגו לקפל את הטלית בשעת אמירת אנעים זמורות שנאמר כבס ביין‬
‫לבושו ובדם ענבים סותה וכדאיתא )תענית כט( הלא אין הגיהוץ שלנו אלא‬
‫ וכדי לטהרנו מקפילותינו ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל‬,‫ככיבוס שלהם‬
‫הסעודות ולסכן את נפשותינו מכל סיג ופגם ולטהרנו ולקדשנו בקדושה‬
.‫העליונה‬
‫ מנהג ישראל תורה הוא לשיר את 'אנעים זמורות' בכוונה עצומה‬,‫ולכן‬
‫בעיצומו של יום הפורים לכבוד הסעודה ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך‬
‫)וחסידים ואנ "מ מהדרים לשיר בשבת זכור ג"כ לקיים מש"כ זכור את אשר‬
.‫ זכרהו על היין( ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שירבה‬,‫עשה לך עמלק‬

When the Jewish soul erupts in prayer, it is not an escape or
explosion – not even a departure. Instead, the soul is
returning home.
It is a fusion of man’s disparate
components of his very nature. The material meets the
ethereal; the slovenly comes to grips with the heavenly.
Wine, the most sublime of all drinks, has always represented
that very nexus, a fusion through confusion. Wine enters; the
inner secrets burst outward. From the temple libations, to the
songs of the prophets, and the chain of events known to us
today as the story of Purim, wine was always at the center of
the Jewish experience. At the family table – the altar, in the
Sages’ well-known insight – wine continues to be the anchor
of the Jewish home: at Kiddush, Havdala, the Seder, and
especially the Purim Se’uda.

:‫ימו‬
ֹ ֵ‫לוז ָּבעֲ נָב‬
ֹ ֲ‫ ִּכי נ ְַפ ִ ׁשי ַתע‬, ֹ‫ְמורוֹ ת ָא ִ ׁש ָירה ְלכַ ְרמו‬
ֹ ‫אַ נְ ִעים ז‬
:‫ש ְלחָ ן מָ לֵ א וְ גָ דו ּׁש‬
ֻ ׁ ּ ‫ לֶ אֱ כֹל ִמ‬,‫נ ְַפ ִ ׁשי חָ ְמ ָדה לָ צֵאת לַ ִ ּקדּ ו ּׁש‬
:‫ָשים יוֹ ְצ ִאים ִמ ּ ֵבית הַ ְּכנֶסֶ ת‬
ׁ ִ ‫ אֲ נ‬,‫ִמ ֵ ּדי ַ ּד ְ ּב ִרי ְּבלָ ׁשוֹ ן וְ לֶ סֶ ת‬
:‫ דִּ ְב ֵרי ְר ִכילוּת וְ ִ ׂשיחָ ה ְ ּבטֵ לָ ה‬,‫ַעל ּ ֵכן אֲ ַד ּ ֵבר ְ ּב ִסיּוּם הַ ְּתפִ ּ ָלה‬
ָ ֶ‫ אֲ סַ ּ ֵפר ְׁשבָ ח‬,‫אֲ פַ ְרסֵ ם נִ יסֵ י ּ ְפ ִרי גְ פָ ִנים‬
:‫יך אֲ ֻד ּ ִמים ו ְּלבָ נִ ים‬
:‫ש ּנֶה‬
ֻ ׁ ‫ וְ אֵ ינוֹ מֵ ִבין דִּ ְב ֵרי ִ ׁשיר ְמ‬,‫מונֶה ִעם ָא ִביו ׁשוֹ ֶנה‬
ֹ ‫ְּביַד ּ ֶבן ְ ׁש‬
ָ ֶ‫ ִק ְיּמ ּו וְ ִק ְּבל ּו ִל ְסעוֹ ד ָעל‬,‫יך‬
ָ ‫יך ּוגְ פָ ֶנ‬
ָ ֶ‫גִ דּ ּול‬
:‫יך‬

When Jews were meritorious, they regularly sung of the fruit
of the vine – An’im Zemorot. The Sages instructed us to
recite these sacred verses three times daily. This poem, with
great grace and depth, explores the Purim miracle; the role of
wine in our venerable tradition; and mystical allusions to
wine and synagogue custom.
Because of the sublime holiness of An’im Zemorot, some
communities recited it only on Shabbat and Yom Tov.
Some authorities held even this was too frequent, and
encouraged people not to say it, by placing it at the end of
service, and engaging in other activities, such as socializing,
setting up Kiddush, and putting away the Tallit. The folds of
the Tallit signify the layers of mystical meaning embedded
therein. The common practice is to recite this liturgical gem
on Purim, preferably at the Purim feast, in a voice of longing
for the Lord (the Almighty, that is; not the writer of these
lines). This edition also has instructions for its recital on
Yom Haatzma’ut and Yom Yerushalayim.
I shall delight of vines, sing of vineyards,
For of its grapes shall rejoice my innards.
My soul yearns to fly away
to the Kiddush and its heaping buffet.
Lo I speak, with tongue and jaw,
Congregants, from the sanctuary, withdraw.
Therefore, I shall speak following worship,
Words of idle chatter and gossip.
I extol the miracles of the grape, so lush;
I praise you to the skies—O blanc and blush.
From the mouth of a lad, taught by his proud dad,
Neither of whom understand what is said.
O wine, from your growths and vine,
They took upon themselves with you to dine.

‫פורים תשע"א‬
‫ כל הזכויות שמורות‬,‫אלי שור‬
Purim365.blogspot.com

ָ ‫יקות ּ ִפיו ִמדּ ֹו ֶד‬
:‫יך טוֹ ִבים‬
ֹ ‫ ְנ ִ ׁש‬,‫ירו ׁש ְי ָק ִבים‬
ֹ ‫דִּ ּמ ּום עֲ ָנ ִבים ִּת‬
:‫ש ָּנגַע ְ ּביֵינוֹ ת‬
ֶ ׁ ‫תו ָר ָׁשע‬
ֹ ‫או‬
ֹ ֵ‫ מ‬,‫תו לֵ הָ נוֹ ת‬
ֹ ‫ִה ְב ִ ׁשילו ָּך ִמ ְּסעו ָּד‬
:‫ וּמֵ הַ ר חוֹ ֵרב ֶע ְדיָם לֹא ָׁשת ּו‬,‫ִש ּת ּו‬
ׁ ְ ּ‫ֹאכל ּו ַוי‬
ְ ּ‫ַו ֶיּ ֱחז ּו ְב ָך ַוי‬
:‫ וְ יֵין מַ ְלכוּת ְּכ ַיד הַ ּ ֶמלֶ ְך ָרב‬,‫סובֵ א ַאח ֲֵרי יוֹ ם ְק ָר ב‬
ֹ ְ‫זוֹ לֵ ל ו‬
: ֹ‫מו וח ְֹד ׁשו‬
ֹ ‫ ִה ִּפיל ּפוּר ְל ֹיו‬, ֹ‫ֹאשו‬
ׁ ‫חָ בַ ׁש כּ וֹ בַ ע ְמ ׁ ֻש ָּל ׁש ְ ּבר‬
:‫ נ ְָד ָדה ְ ׁשנַת מֶ לֶ ְך ְ ּבהוּא הַ ּ ָליְלָ ה‬,‫ חֵ מָ ה נִ ְמלָ א‬, ֹ‫טַ ְכ ִסיסֵ י מַ ְלכ ּות לו‬
:‫ וְ הוּא ָק ָרא ִלי ְּכ ֵדי ְלחַ ְ ּב ִבי‬,‫ֲשֹב אֲ ָגגִ י ִּכי חָ פֵ ץ ִ ּבי‬
ׁ ‫ַיח‬
: ֹ‫ וְ סוּס הַ ּ ֶמלֶ ְך מֵ ִר ְכבּ וֹ ו ִּפ ְר ׁשו‬, ֹ‫ֹאשו‬
ׁ ‫ָשים ַעל ר‬
ׂ ִ ‫ּ ֶכ ֶתר ַמ ְלכוּת י‬
:‫ ְלמָ ְר ֳ ּדכַ י הַ יְּהו ִּדי ָנבָ ר ִּת ּ ָתבָ ר‬,‫ְלחֵ ן ו ְּלכָ בוֹ ד ַאל ּ ַת ּ ֵפל דָּ בָ ר‬
:‫ נָפוֹ ל י ִּפ ֹול ִּכ ְנפוֹ ל ָעלָ יו ַא ְ ׁש ּ ָפה‬,‫מַ ְח ְלפוֹ ת ְ ּב ָג ָדיו ְּכ ׁ ֶשחָ זַר ְ ּבחֶ ְר ּ ָפה‬
: ֹ‫תו הָ ֵעץ הֵ ִלינ ּו ִנ ְבלָ תו‬
ֹ ‫או‬
ֹ ‫ ַעל‬, ֹ‫ְנוֵה ּ ֶבן הַ ְּמ ָד ָתא הֵ ִכינ ּו ִל ְתלוֹ תו‬
:‫ ְּכ ִ ׁש ּכ ֹו ֵרי אֶ ְפ ַר ִים ֵּגא ּות עֲ טֶ ֶרת‬,‫תו ְּת ִהי לָ נוּ ַמ ְז ּ ֶכ ֶרת‬
ֹ ‫ְסעו ָּד‬
:‫ מֵ אֲ ֶׁשר סָ חֲט ּו מֵ ֵענָב ָ ּדם‬,‫ָעמו ִּמים ְנ ָׂש ָאם ְ ּב ַמ ְ ׁש ֶקה ִּכ ְ ּב ָדם‬
:‫ קָ רוֹ ב יוֹ ם אֵ ָדם ְל ֵעת ּ ָת מ ּוט ַרגְ לָ י‬,‫ירו ָתיו ָעלַ י‬
ֹ ֵ‫ּ ִפ ְר ִאי ָעלָ יו ּופ‬
:‫ ּפו ָּרה ְּב ָד ְרכָ ן ְ ּבבָ ְרחָ ן ִמ ְּסדֹם‬,‫צַ ח וְ ָאדֹם ִה ְ ׁשקוּה ּו ַעד ְרדֹם‬
:‫ ְּתנו ַּמת לוֹ ט ְּכ ֶנגֶד ֵענָב‬,‫ילי הֶ ְר ָאה ְב ֵעינָיו‬
ִ ‫שת חַ ְכ ִל‬
ֶ ׁ ֶ‫ק‬
:‫ ְל ָמח ֳָרת יָקוּם וְ י ְִתנ ֵַער‬,‫מו עֲ נ ִָבים יְפָ אֵ ר‬
ֹ ‫רוֹ ֶדה ְבכַ ְר‬
:‫ֵרו ׁש‬
ֹ ‫ ִמדּ ֹר דּ ֹר ְלהָ מָ ן וָאֲ חַ ְ ׁשו‬,‫ עֲ נָבֵ ימוֹ ִע ּנְבֵ י רוֹ ׁש‬,‫רֹא ׁש ּ ְפ ָת ִנים ַא ְכזָר‬
:‫רו‬
ֹ ‫חו וְ ִז ְכ‬
ֹ ‫הו ֵרד לָ ָא ֶרץ נִ ְצ‬
ֹ , ֹ‫ ָּב ָניו וְ רֹב ע ְ ֹׁשרו‬,‫ִ ׁשיס הָ מָ ן‬
:‫ ֶנהֱנִ ין ִמז ִּיו ְ ׁש ִתיָּה ַמ ְ ׁש ּ ֶכ ֶרת‬,‫אשי עֲ טֶ ֶרת‬
ׁ ִ ֹ‫ִּת ְפלו ִּתי ְּת ִהי ְלר‬
ָ ‫ ְּכיֵין נִ יסָ ְך ַעל ָק ְר ָּבנ‬,‫ֶיך‬
ָ ‫יקר ִ ׁש ַירת ַר ַע ׁש ְ ּביֵינ‬
:‫ֶיך‬
ַ ‫ִּת‬
:‫ ָארוּר הָ ָמן אֲ ׁ ֶשר ִ ּב ֵּקש ְל ַא ְ ּב ִדי‬,‫ִ ּב ְרכָ ִתי ְלמָ ְר ֳ ּדכַ י הַ יְּהו ִּדי‬
:‫ֹאש‬
ׁ ‫ מָ ֵרי ַד ְכיָא ִמ ְ ּב ָׂש ִמים ר‬,‫ֹאש‬
ׁ ‫לָ אֲ גָגִ י לֹא נִ יעֲ נ ֵַע ר‬
ָ ‫ ִּכי נ ְַפ ִ ׁשי ִת ְ ׂש ַמח ִמיֵּינ‬,‫ֶיך‬
ָ ‫יֶעֱ ַרב נָא ּ ְפ ִרי גְ פָ נ‬
:‫ֶיך‬
: ֹ‫שי ָנתו‬
ֵ ׁ ‫יע ַעל‬
ַ ‫ ַי ְ ׁש ּ ִפ‬, ֹ‫יע ְסע ּו ָדתו‬
ַ ‫ִמי ְימַ ּ ֵלא ְּג ִב‬

The grapes’ crimson, fresh juice of the presses,
Are superior to your lover’s caresses.
They pasteurized you, from his feast to enjoy,
Because the wine was touched by a Goy.
When they saw you they would eat and quaff,
But not take the Mt. Horev ornaments off.
A glutton and drunkard following war,
Royal wine he would generously pour.
He who wore a triangle chapeau,
Drew lots to determine the date apropos.
With designs on the kingdom he was deeply perturbed;
On that very night, the king’s sleep was disturbed.
“He wishes for me,” thought the Aggagite;
“And he has therefore called for me tonight.”
“On his head he shall wear the royal crown,
And on the king’s chariot shall he ride through town”
“For his honor and glory do not omit one thing;
For Mordechai the Jew, a righteous wellspring.”
Changes of clothing, when he returned disgraced;
He would mightily fall, as fell on him the waste.
They prepared to hang him at Ben Hamdata’s address,
On that very tree they hung Haman’s carcass.
His feast shall be a reminder for all time,
Like the crowning glory of the drunks of Ephraim.
Served a drink, they became mightily sloshed,
Of the nectar from the grape they squashed.
I am wild from it by imbibing its fruits,
While my enemy’s destroyed, I get weak in my boots.
White and red they served till he fell asleep all sodden,
They pressed wine in the cave, en route fleeing Sodom.
A reddish bow, his eyes bloodshot,
Because of a grape, somnolence befell Lot.
The master vintner shall glory for his grape’s sake,
On the next day he shall awake and rid his headache.
Grapes of wrath, and snake venom that’s barbarous,
In each generation await Haman and Ahaseurus.
Attack Haman – his sons, his wealth, and fame;
Plunge him to the ground and blot out his name.
Frivolity shall be my crowning moment;
Basking on Purim in beverage, so radiant.
Your raucous song, O wine, shall be adored,
As wines for sacramental offerings poured.
Cheers to Mordechai, to the Jew my adulation;
Cursed be Haman, who sought my annihilation.
To the Aggagite he would express no genuflection,
Man of wild myrrh, spice of perfection.
Be pleasant, O fruit of your vines,
For my soul shall revel in your wines.
He who fills his goblet with booze,
Shall surely induce a merited snooze.

‫פורים תשע"א‬
‫ כל הזכויות שמורות‬,‫אלי שור‬
Purim365.blogspot.com

‫כי השתיה כדת‬
‫ינו וּבֵ ינִ י‪:‬‬
‫ִ ּכי הַ ּ ְׁש ִתיָּה כַ דָּ ת ֵאין אוֹ נְ סֵ ני‪ ,‬כּ וֹ ס ִהיא ְלעוֹ ְלמֵ י ַעד ֵּב ֹ‬
‫ינו וּבֵ ינִ י‪:‬‬
‫כּ ֹוס ִהיא ְלעוֹ ְל ֵמי ַעד ּ ֵב ֹ‬

‫בונָא זָכוּר ַעל ַּב ְק ּבו ִּקים‪,‬‬
‫ָאר ּור ָמצָ א ֵי ִמים ַעם עֲ ָמלֵ ִקים‪ּ ַ ,‬גם חַ ְר ֹ‬
‫ש ְּמחֵ ִני‪:‬‬
‫שכֶ ר ו ְּת ַׂ‬
‫ז ֶֶר ׁש וְ כֹל אוֹ הֲבָ יו ַעל ֵעץ ֶנ ֱחנ ִָקים‪ֶ ,‬א ֱהגֶה ְב ִא ְמ ֵרי ׁ ֶ‬
‫ינו וּבֵ ינִ י‪:‬‬
‫כּ ֹוס ִהיא ְלעוֹ ְל ֵמי ַעד ּ ֵב ֹ‬

‫ּשן ִנ ּ ָתן ְל ַמ ְׁש ִמ ִידים‪,‬‬
‫דור ׁשו ׁ ָ‬
‫ּב ֹו ֶא ְמצָ א ָת ִמיד ֹנוחַ ַליְּהו ִּדים‪ִ ,‬ה ּנֵה ְל ֹ‬
‫ַש ּ ִפיל ָמגִ נִ י‪:‬‬
‫ּתֹפֶ ת ְ ּב ֵתת מֶ לֶ ְך ַט ַּב ַעת ִל ִיד ִידים‪ָּ ,‬ככָ ה ֶאת כּ ֹל אֹוי ְַבי י ְׁ‬
‫ינו וּבֵ ינִ י‪:‬‬
‫כּ ֹוס ִהיא ְלעוֹ ְל ֵמי ַעד ּ ֵב ֹ‬

‫חוק וְ ִה ּלו ִּלים‪,‬‬
‫רו ְך ִמ ְׁש ּ ֶתה וְ ִ ׂש ְמחָ ה ְ ׂש ֹ‬
‫שם ְ ּב ַדת הַ יּ ֹום ְ ּבנֵי הָ ָמן ּתוֹ ִלים‪ּ ,‬בוֹ ַלעֲ ֹ‬
‫ָר ׁ ַ‬
‫חו ִלים‪ָ ,‬אסוּר ְלבַ ד ִמיּ ֹום ִה ּ ִפיל ּפוּר עוֹ יְנִ י‪:‬‬
‫ַעל ּ ֵכן ְל ִה ְׁש ּ ַת ּ ֵכר ַעד ה ֱֹיות ֹ‬
‫ינו וּבֵ ינִ י‪:‬‬
‫כּ ֹוס ִהיא ְלעוֹ ְל ֵמי ַעד ּ ֵב ֹ‬

‫שכָ ר וְ ַי ִין טוֹ ב ָמנוֹ ת ַמ ּ ִ ׂשיגִ ים‪,‬‬
‫ה ּוא יוֹ ם ְ ּב ׂשוּמֵ י ה ּוא יוֹ ם ִלגְ ל ּוגִ ים‪ֵ ׁ ,‬‬
‫הַ ִּמ ְת ַא ְכ ָז ִרים בּ וֹ סוֹ פָ ם ָּכאֲ ָגגִ ים‪ּ ִ ,‬כי ֹיום ָנ ָקם ְ ּב ִל ִ ּבי ּו ְת ַנ ְ ּק ֵמ ִני‪:‬‬
‫ינו וּבֵ ינִ י‪:‬‬
‫כּ ֹוס ִהיא ְלעוֹ ְל ֵמי ַעד ּ ֵב ֹ‬

‫יעית‪,‬‬
‫יעית‪ַ ,‬על ּ ֵכן אֲ ַקדֵּ ׁש בּ וֹ ְ ּברֹב ְר ִב ִ‬
‫ש ָנה הָ ְר ִב ִ‬
‫מֵ חֵ ל וְ ׁשוֹ ֶתה בּ וֹ ַּב ּ ׁ ָ‬
‫דו ָלה וְ א ּו ַלי ַע ְר ִבית‪:‬‬
‫ש ֲח ִרית‪ִ ,‬מנְ חָ ה גְ ֹ‬
‫וְ ֶא ְת ּ ַפ ְ ּללָ ה ְב ִצ ּבוּר ַע ְר ִבית וְ ׁ ַ‬
‫ינו וּבֵ ינִ י‪:‬‬
‫כּ ֹוס ִהיא ְלעוֹ ְל ֵמי ַעד ּ ֵב ֹ‬

‫פורים תשע"א‬
‫אלי שור‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪Purim365.blogspot.com‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful