‫התרנגול‬

‫המגזין המחודש של המחלקה לפוליטיקה וממשל‪.‬‬

‫מרץ ‪.2011‬גיליון ‪ .01‬חזון‬

‫דבר התרנגול‬
‫המילה הלועזית ‪, vision‬מתורגמת לעברית לשלושה פירושים‪ :‬הראשון הוא ראיה ‪ -‬ראיה‬
‫במלוא פשטות המילה‪ ,‬הדבר שאנו חוזים בו‪ .‬הפירוש השני הוא חיזיון‪ ,‬איזושהי התגלות‬
‫על‪-‬טבעית‪ ,‬כמו הסנה הבוער לדוגמא‪ .‬והפירוש השלישי‪ ,‬שבו עוסק הגיליון שאתם אוחזים‬
‫בידיכם‪ ,‬הוא ההסתכלות אל העתיד‪ ,‬ובנייה מדומיינת של כיצד העתיד הזה צריך להיראות‪.‬‬
‫בארץ שלנו‪ ,‬המילה חזון מתקשרת באופן כמעט אוטומאטי לסדרה של אייקונים תרבותיים‪.‬‬
‫מי לא שמע את המילה וחשב מיידית על הרצל נשען על מעקה מרפסת‪ ,‬או על בן גוריון‬
‫מפריח את השממה‪ .‬בחשיבה העולמית‪ ,‬נוכל לדמיין את מרטין לות'ר קינג בארה"ב‪ ,‬או את‬
‫נלסון מנדלה בדרום‪-‬אפריקה‪ ,‬צ'ה גווארה או גנדי‪ .‬דמויות שפחות סביר שנחשוב עליהן הן‬
‫אדולף היטלר או מאו צה טונג‪ ,‬על אף שגם למנהיגים אלו היה חזון ‪ -‬הרבה פעמים מוצק‬
‫וברור מאד‪.‬מושג החזון משמש בישראל לייצוג מגוון רחב של דעות‪ ,‬ארגונים ותנועות‪ .‬חזון‬
‫ארץ ישראל השלמה‪ ,‬חזון שתי מדינות לשני עמים‪ ,‬חזון מזרח‪-‬תיכון חדש‪ ,‬חזון אחרית הימים‪,‬‬
‫חזון אתחלתא דגאולה‪ .‬השיח שאנו מוקפים בו ויוצרים אותו מוצף בדימויים טעוני חזון‪.‬‬
‫מה זה אומר עלינו? אולי שאנחנו מדינה שכל הזמן מייצרת ראייה לעתיד‪ ,‬מכיוון שהיא לא‬
‫מרוצה מהמקום בו היא נמצאת‪ .‬אולי שאנחנו אנשים יצירתיים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הרצון הבלתי‬
‫פוסק הזה להתחדש ולחדש‪ ,‬להתקדם‪ ,‬להגיע לאיזו נקודת מטרה מטאפורית ‪ -‬יוצרים יחד‬
‫גלים של יצירתיות ‪ -‬מתעשיות עתירות‪-‬ידע‪ ,‬דרך חדשנות רעיונית ועד אוונגרד יצירתי‪-‬‬
‫תרבותי‪ .‬בישראל‪ ,‬אם אין לך חזון‪ ,‬אין לך כלום‪.‬‬
‫לפעמים אני עוצר ותוהה‪ ,‬בין כל הפעילויות הפוליטיות והחברתיות‪ ,‬בין יוזמה להפגנה‪,‬‬
‫מה הוא החזון האישי שלי? מה אני רואה לנגד עיני כשאני מסתכל אל העתיד? אהיה כנה‬
‫לחלוטין – אני פשוט מבולבל‪ .‬קשה לי להצביע על נקודה בזמן בה אוכל לומר "זהו‪ ,‬בדיוק‬
‫ככה רציתי את זה‪".‬‬
‫את אותו הדבר אוכל לומר גם על העיתון שאתם אוחזים בו‪ :‬בשום שלב לא הגיעה נקודה בה‬
‫אמרתי "זהו‪ ,‬זה פיקס"‪ .‬העיתון שבידיכם הוא החזון הקטן שלי‪ ,‬אבל הוא תוצר של עבודה‬
‫ושיתוף פעולה בין הרבה אנשים מסורים ויקרים‪ .‬והוא גם שלכם‪ ,‬תלמידי המחלקה לפוליטיקה‬
‫וממשל‪ ,‬ולכן אני מזמין אתכם לקחת בו חלק‪ .‬אולי העיתון הזה יכול ללמד (בעיקר אותי)‬
‫כמה דברים על חזון והגשמתו‪ :‬כל הוצאה לפועל של חזון מחייבת המון עזרה מאחרים‪ ,‬ואי‪-‬‬
‫אפשר לעשות את זה לבד‪ .‬ואולי חשוב מכך‪ :‬אין באמת נקודה שבה הכל מושלם‪ .‬החזון קיים‬
‫כדי למשוך אותנו קדימה‪ ,‬ואם הייתה קיימת נקודה כזו‪ ,‬לאן היינו שואפים?‬

‫עורך ראשי‪ :‬דניאל איסלר‬
‫עורך לשוני‪ :‬שי אלפיה‬
‫כותבים ושותפים‪ :‬עומר בן יעקב‪ ,‬גיא‬
‫בן‪-‬סעדון‪ ,‬אילן אופיר‪ ,‬רועי שבתאי‪,‬‬
‫ערן לדור‪ ,‬איתי רוגטקה‪ ,‬מעיין פדן‪.‬‬

‫קהילות מדומינות‬
‫עומר בן ‪-‬יעקב בוחן שלוש דרכי חשיבה על‬
‫תפקידו של האינטרנט בעיצוב חזון ומימושו‬
‫מהו חזון האינטרנט בשביל הדמוקרטיה והמשחק הפוליטי בכלל?‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לגיוס מגוון של האינטרנט והמדיה‬
‫החברתית לטובת החיים הפוליטיים‪ .‬האם מדובר בתופעות בודדות‪,‬‬
‫או שמא האינטרנט עשוי להפוך לזירה הפוליטית והחברתית‬
‫החדשה? מהו חזונן של רשת האינטרנט והמדיה חברתית עבור‬
‫המשחק הפוליטי?‬
‫להלן שלושה מודלים של פוליטיקה באינטרנט‪ ,‬שייתכן שיום אחד‪,‬‬
‫לא רחוק מהיום‪ ,‬יהפכו לצורת הפעולה הפוליטית המרכזית בחיינו‪.‬‬
‫‪ .1‬מהפכה! התארגנות אל מול הדיכוי והצנזורה‬
‫בשאלת תפקיד האינטרנט והרשתות החברתיות בקידום שינוי‬
‫ורפורמה פוליטית‪ ,‬המחנה האופטימי תמיד מצביע על מאבקה של‬
‫תנועת ה"ירוקים"‪ ,‬התנועה המתונה באיראן‪ .‬יום לאחר הבחירות‬
‫באיראן בקיץ ‪ ,2009‬לאחר ספירתם של שלושה רבעים מן הקולות‪,‬‬
‫הודיעה סוכנות החדשות הרשמית שהנשיא המכהן‪ ,‬אחמדינג'אד‪ ,‬זכה‬
‫ב‪ 62%‬מהקולות‪ ,‬ולכן ימשיך לכהונה נוספת‪ .‬המועמד של המפלגה‬
‫המתונה‪ ,‬מוסאווי‪ ,‬טען שהבחירות לא התקיימו בצורה כשרה ושכ‪14-‬‬
‫מיליון קולות "נפסלו" לשם הבטחת נצחונו של אחמדינג'אד‪ .‬למרות‬
‫הבטחתה של מועצת החכמים הדתית באיראן‪ ,‬שמנהלת את המדינה‪,‬‬
‫לקיים ספירה חוזרת ‪ -‬אחמדינג'אד כבר הוכרז כמנצח‪ ,‬ומוסאווי‬
‫ותומכיו יצאו לרחובות‪ .‬במדינה‪ ,‬שבה לכאורה הוטו בחירות‬
‫ומתקיימת צנזורה אגרסיבית של הממשל על אמצעי התקשורת‬
‫והמידע‪ ,‬נאלצו המפגינים לפנות לטוויטר ולרשתות החברתיות‬
‫בכדי להוציא לפועל את המאבק‪.‬‬
‫לטוויטר ולפייסבוק היה תפקיד כפול‪ .‬כלפי פנים אפשרו‬
‫למפגינים לעקוף את הצנזורה והדיכוי הטכני של הממשל וכך לתכנן‬
‫ולתאם הפגנות והתארגנויות ספונטנית‪ .‬כלפי חוץ אפשרו להראות‬
‫לעולם את הדיכוי הפיזי של הממשלה ואת המפגינים והתקשורת‬
‫הבינלאומית שנכחה במדינה‪ .‬באמצעות טלפונים ניידים הצליחו‬
‫המפגינים להפיץ תמונות חיות ובלתי מצונזרות של הדיכוי האלים‬
‫של הרשויות‪ ,‬בשליטת אחמדינג'אד‪ ,‬כלפי המוחים‪ .‬מעבר לחשיבות‬
‫החדשותית של תמונות אלה‪ ,‬לטענתם של המפגינים‪ ,‬הן אף העניקו‬
‫מהימנות ויזואלית‪ .‬הסרטון‪ ,‬שתיעד את המפגינה נאדה אגהד‪-‬‬
‫סלטון כשכדור נורה בראשה במהלך הפגנה‪ ,‬עודד את תמיכתם של‬
‫הגורמים הבינלאומיים במאבקם של המתנגדים‪ .‬ללא האינטרנט לא‬
‫יכלו מפגינים אלה למחות‪ ,‬ושאר העולם היה נשאר באפלה‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬המחנה הפסימי בשאלת תפקיד האינטרנט טוען‪ ,‬שלמרות‬
‫כל הבשורות על כוחה של הרשת ככלי לשינוי חברתי ודמוקרטיזציה‪,‬‬
‫נראה כי במקרה הספציפי הזה הוא כשל‪ .‬על אף שהמחאה אומצה על‪-‬‬
‫ידי המערב הליברלי‪ ,‬בפועל היא לא השיגה את מטרותיה‪ .‬תוצאות‬
‫הבחירות נשארו כשהיו‪ ,‬והדמוקרטיזציה של המידע לא הובילה‬
‫לדמוקרטיזציה של המדינה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬יש הטוענים שבאותה קלות‬
‫שבה ניתן לנצל את המדיה החברתית לטובת שינוי‪ ,‬ניתן לגייסה‬
‫גם לשימושים שליליים‪ ,‬כדוגמת שימור ושעתוק של דיכוי וצנזורה‪.‬‬
‫שימוש זה בא לידי ביטוי בסקנציות שמטיל הממשל הסיני על נתיניו‪.‬‬
‫לאור כשלון המדיה הווירטואלית באיראן‪ ,‬ייתכן שרשת האינטרנט‬
‫והמדיה החברתית יכולות לאפשר ביטוי גדול יותר של דעת קהל‬
‫במשחק הפוליטי במדינות דמוקרטיות‪ ,‬אך אין ביכולתן להפוך‬
‫מדינות לא דמוקרטית לפתוחות וקשובות יותר‪.‬‬

‫‪ .2‬דמוקרטיה ישירה‪ -‬כל אחד הוא לייק אחד‬
‫עם המשך גדילתו של הפייסבוק ל"מקום" שכולם נמצאים‬
‫בו (יותר מ‪ 500-‬מיליון חברים) החלה גם עלייתו של ה"לייק"‪.‬‬
‫חברות סטטיסטיקה‪ ,‬פרסום ותוכן הפכו את ה"לייק" לאחד‬
‫המדדים החברתיים החשובים והדמוקרטיים ביותר שקיימים‬
‫כיום‪ .‬הסטטוסים והלייקים שאנחנו נותנים ומקבלים הפכו‬
‫למידע‪ ,‬שמהווה מדד חשוב במרבית התחומים של חיי היום‪-‬‬
‫יום‪ ,‬מתרבות ועד לפוליטיקה וכלכלה‪ .‬כפועל יוצא מכך‬
‫החלה מגמה של מעין "דמוקרטיה ישירה אינטרנטית"‪ ,‬כמו‬
‫בימי אתונה‪ ,‬אך את ההשתתפות בסנאט החליפו הלייקים ‪-‬‬
‫במקום "כל אחד הוא קול אחד"‪" ,‬כל אחד הוא לייק אחד"‪.‬‬
‫שתי יוזמות‪ ,‬האחת בריטית והשנייה ישראלית‪ ,‬מאפשרות‬
‫לאזרחים "לתת לייק" על הצעות חוק ודיונים שעומדים על‬
‫הפרק בפני הממשלה‪ .‬היוזמה הישראלית של השר מיכאל‬
‫איתן‪ ,‬שמכהן כשר בלי תיק הממונה על שיפור השירות‬
‫הממשלתי לציבור מטעם מפלגת הליכוד‪ ,‬היא אתר‬
‫בשם "שיתוף"‪ ,‬באתר זה מתבקשים אזרחים‪ ,‬ללא צורך‬
‫להזדהות‪ ,‬לדרג ולהצביע “בעד" או "נגד" הצעות חוק‬
‫ודיונים המתקיימים בממשלה‪ .‬מובן‪ ,‬שאין הממשלה מחויבת‬
‫למסקנות "הלייקים"‪ ,‬אולם האתר מאפשר לה לקבל אומדן‬
‫של דעת הקהל בנושאים אלה‪ .‬הבריטים לקחו את הרעיון‬
‫צעד אחד קדימה ‪ -‬על כל נושא‪ ,‬חוק או סוגייה שתזכה‬
‫ליותר מ‪ 100-‬אלף "לייקים"‪ ,‬תחויב הממשלה לדון בה תוך‬
‫מספר שבועות‪. 1‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שיוזמות אלה הן ניצנים של תרבות פוליטית‬
‫חדשנית ומעניינת‪ ,‬שתאפשר לאזרחים מעורבות גדולה‬
‫וישירה יותר בהתנהלות הממשל‪ .‬אולם‪ ,‬כדי שנוכל להרגיש‬
‫בנוח עם תרבות שכזו‪ ,‬ישנה עוד דרך ארוכה ומספר רב‬
‫של מכשולים שעליהם ניאלץ להתגבר‪ .‬מנקודת מבטם של‬
‫האזרחים המכשולים הם בעיקרם טכניים‪ ,‬והתגברות עליהם‬
‫בין היתר תחייב את מהימנותו של המנגנון ואת האנונימיות‬
‫של האזרח‪ .‬גם מנקודת ראותה של הממשלה האתגרים רבים‪.‬‬
‫מעבר למחויבות הממשלה לספק גישה לאינטרנט לכלל‬
‫האזרחים‪ ,‬ישנה דרך ארוכה ללכת במתן לגיטימציה ותקפות‬
‫לתוצאות ההצבעות‪ .‬לעניות דעתי‪ ,‬בתנאים המתאימים‬
‫נוכל בעתיד הקרוב לנצל את יתרונותיו הדמוקרטיים של‬
‫האינטרנט לטובת חיים פוליטיים דמוקרטיים יותר‪ .‬כפי‬
‫שכיום אנו יכולים לשלם מסים באינטרנט‪ ,‬בעזרת הזהות‬
‫האינטרנטית שלנו נוכל בעתיד גם להצביע ולפקח על‬
‫הממשלה‪ ,‬ובתוך כך לממש את העיקרון "כל אחד הוא לייק‬
‫אחד"‪.‬‬
‫‪ .3‬קהילות מדומיינות‪ -‬מהכוח הדיגיטלי אל הפועל‬
‫הפוליטי‬
‫ראינו שלאינטרנט אין בהכרח את היכולת להפוך מדינה‬
‫לא דמוקרטית לדמוקרטית‪ ,‬וכן שבתוך מדינות דמוקרטיות‬
‫תפקיד האינטרנט כמתווך בין אזרח לממשל עודנו בחיתוליו>‬

‫לכן ייתכן שעלינו לנבא לאינטרנט מקום פחות משמעותי >>‬
‫במשחק הפוליטי ולשמור לו חסד נעורים‪ .‬עוד בראשיתה רשת‬
‫האינטרנט הייתה מקום שאפשר להתחבר ולתקשר סביב תחומי‬
‫עניין משותפים‪ .‬במהרה היא הפכה לפלטפורמה של יצירת‬
‫"קהילות" ללא תלות במקום‪ ,‬שפה וזמן‪ ,‬ובכך היא מבטאת את‬
‫פרצופה התקשורתי והתרבותי של הגלובליזציה‪.‬‬
‫לאור הפופולריות של אתרים כמו "עצומה" ‪ .‬ובהתחשב בכך‬
‫שכל חבר כנסת‪ ,‬מפלגה‪ ,‬תנועה‪ ,‬הפגנה ואפילו כבוד המר"ן הרב‬
‫עובדיה יוסף מתחזקים באופן שוטף דף פייסבוק ובלוג‪ ,‬נראה כי‬
‫הקשר בין הפוליטיקה הפנים‪-‬מדינית והאינטרנט מתקיים כבר‬
‫היום בעצמה רבה‪ .‬עבור תנועות כמו "השמאל הלאומי" הפייסבוק‬
‫הוא מקור לגיטימציה‪ ,‬והוא משמש כפלטפורמה חשובה למינוף‬
‫הפעילות בשטח‪ .‬מבלי לזלזל בהון הדיגיטלי‪ ,‬הדיון נסוב תחת‬
‫השאלה‪ ,‬מתי הון דיגיטלי הופך להון פוליטי? נראה כי הבעיה‬
‫הגדולה ביותר של צורת ההתארגנות הזו היא נטייתה להישאר‬
‫דיגיטלית‪ .‬עצמתן הפוליטית של תנועות אלו נמדדת ביכולת‬
‫שלהן להמיר את ההתארגנות הדיגיטלית לכוח פוליטי ממשי‪.‬‬
‫המודל השלישי של חזון האינטרנט בפוליטיקה הוא דוגמה‬

‫מצוינת למודל הקלאסי של התארגנות דמוקרטית‪ ,‬מפני שהוא‬
‫ממחיש את המתח בין מתן חופש ביטוי מוחלט לבין הקושי למנף‬
‫חופש זה לכדי פעולה פוליטית ממשית‪ .‬מחדרי הצ'אט אי שם‬
‫בסוף שנות ה‪ 90-‬ועד דפי ה‪ like-‬בפייסבוק של ימינו‪ ,‬נראה‬
‫כי תמיד היה מדובר באנשים חופשיים הפועלים במסגרת זירה‬
‫חופשית ומתאגדים סביב דעות ואינטרסים משותפים בתחומים‬
‫שונים‪ .‬וכמו שניתן לראות‪ ,‬חופש הביטוי וההתארגנות המוחלטת‬
‫שרשת האינטרנט מציעה לא בהכרח מוביל לפעולה ושינוי‪ .‬ייתכן‬
‫גם שחופש הביטוי חסר הגבולות באינטרנט מנטרל את יכולת‬
‫הפעולה של האזרחים‪ .‬במובן זה האינטרנט במהותו תמיד היה‬
‫ויהיה מדיום דמוקרטי מטבעו; אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה‪,‬‬
‫אבל אתה לא יכול לממש את דבריך ולעשות מה שאתה רוצה‪.‬‬
‫אסכם במילותיה של חלוצת העיתונאות האינטרנטית אריאנה‬
‫הפיגנטון‪ ,‬ממקימי ההפיגנטון פוסט‪" :‬ללא האינטרנט ברק אובמה‬
‫לא היה נשיא וללא האינטרנט הוא גם לא היה מועמד של המפלגה‬
‫הדמוקרטית” ‪l‬‬

‫ישן מפני חדש תוציאו‪ .‬רועי שבתאי‬
‫בשבועות האחרונים רותחת הקלחת הפוליטית המקומית שלנו‬
‫בעקבות פרישתו של שר הביטחון‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬ממפלגת העבודה‬
‫שבראשה עמד משנת ‪ ,2007‬לטובת הישארות בתפקידו והקמת‬
‫סיעה חדשה ‪ -‬העצמאות‪ .‬רוחות חדשות החלו לנשב פתאום בענק‬
‫הרדום והמרוסק שנקרא מפלגת העבודה‪ .‬מאז הכרזתו של ברק‬
‫ומסיבות העיתונאים שכינס כל שר בנפרד‪ ,‬שבהן הודיעו בדמעות‬
‫על התפטרותם מהממשלה וביכו על כמה שהייתה רעה (וממילא‬
‫הם התכוונו לפרוש בעוד כמה חודשים‪ ,‬אם שיחות השלום לא‬
‫יחודשו‪ ,)...‬נשמעות זמירות חדשות‪ ,‬שלפיהן עכשיו‪ ,‬משהסתלק לו‬
‫ברק – הגיע הזמן לחזור הביתה ולשקם את המפלגה‪ .‬היא תמיד‬
‫הייתה נציגתו של השמאל הציוני‪ ,‬וזה הזמן להחזיר אותה לימיה‬
‫הגדולים‪ ,‬ואפילו לשלטון‪.‬‬
‫נאמנות שכזו למפלגה מובנת אולי בקרב ותיקי מפא”י‪ ,‬אך‬
‫לאחרונה אנו עדים לתופעה חדשה‪ .‬צעירים‪ ,‬בני גילנו‪ ,‬סטודנטים‪,‬‬
‫מדברים גם הם בפאתוס על הבית שיש לשקם ולבנות מחדש‪,‬‬
‫לפחות כאילו היו בניו או נכדיו של בן‪-‬גוריון‪ .‬הם מסרבים להרפות‬
‫מהמותג החבוט‪ ,‬שאיבד את זהותו‪ ,‬בוחריו ואמון הציבור‪ ,‬שבו‬
‫חברי הכנסת מתנהלים בצמדים‪ ,‬רביעיות או סיעות יחיד ורוצים‬
‫להרגיש שהם הכי חשובים ורצויים‪ ,‬כי מחר הם כבר יכולים לפרוש‬
‫למפלגה אחרת‪.‬‬
‫אני מתקשה להבין את ההיאחזות הנואשת בשם הריק של העבודה‬
‫ובמה שנשאר ממורשתה המפוארת (וזה לא בציניות)‪ .‬קשה לי להבין‬
‫גם‪ ,‬מדוע אותם צעירים משקיעים כל כך הרבה ממרצם לטובת‬
‫מטרה זו‪ ,‬ומגלים שמרנות שלא אמורה לאפיין אנשים בני גילם‪.‬‬
‫טעות תהיה לחשוב שהידרדרותה של מפלגת העבודה החלה רק‬
‫בקדנציה האחרונה של אהוד ברק‪ .‬זה שנים שמפלגת העבודה לא‬
‫באמת מצליחה לייצג את מה שהיא מתיימרת או אמורה ולא באמת‬

‫מהווה אלטרנטיבה שלטונית ראויה‪ .‬החל מברק של הקדנציה‬
‫הראשונה שיצר את ישראל אחת ופואד רודף הכיסא‪ ,‬וכלה במצנע‬
‫ששתו לו את הדם ופרץ שהפך לבטחוניסט‪ .‬ואף מילה נוספת על‬
‫ברק טייק ‪.2‬‬
‫ערכי השמאל עדיין רלוונטיים מתמיד‪ .‬הם משוועים למפלגה‬
‫שבאמת תייצג אותם‪ ,‬במעשים‪ ,‬בהתנהלות‪ ,‬באנשים‪ .‬מפלגות‬
‫השמאל הקיימות מיצו את עצמן והגיעו לסוף הדרך‪ .‬זה קרה משום‬
‫שלא ניסו להתיישר עם המציאות‪ ,‬אלא ליישר אותה לצרכיהן‪ .‬הן לא‬
‫השכילו להיות אלטרנטיבה ערכית שמשלבת מכלול ערכים‪ .‬אחת‬
‫התאהבה בקואליציה ואחרת באופוזיציה‪ .‬הציבור הבין וזנח אותן‪.‬‬
‫הסיכוי היחיד של השמאל הציוני לחזור ולהשפיע הוא רק בבניית‬
‫משהו חדש‪ .‬מפלגה מאחדת‪ ,‬שיש בה ותיקים ראויים שלא רואים‬
‫רק כיסא מול עיניהם‪ ,‬בשיתוף עם צעירים רעננים ומקצוענים מכל‬
‫התחומים‪ .‬מפלגה שתציג אג’נדה שמאלית ברורה ולא גנרל‪ .‬מפלגה‬
‫שתשכיל להבין בכל יום את מי ואת מה היא אמורה לייצג‪ .‬טוב יעשו‬
‫אותם משקמים אם ינתקו את מפלגת העבודה ממכונת ההנשמה‪,‬‬
‫ויתפנו להשקיע את מרצם בבנייה של אלטרנטיבה שמאלית ציונית‬
‫וגאה‪ ,‬חדשה ואמיתית‪ .‬כפי שכתוב בספר ויקרא בפרק כ”ו‪ ,‬הגיע‬
‫הזמן להוציא ישן מפני חדש‪.‬‬

‫ראיון בנעלי בית‬
‫אילן אופיר יצא לראיין את דורון צברי‪ ,‬במאי “המדריך למהפ־‬
‫כה” שנלחם במשך שמונה שנים למען רפורמה בשידור הציבורי‬
‫הרעיון לכתיבתו של המדור "ראיון בנעלי בית" נולד בעת צפייה‬
‫יפי הנאמנות שלי‪ ,‬וחושב‬
‫הקִ‬
‫בריאיון טלוויזיוני בעודי נועל את נעלי ִ‬
‫שלראיין אדם בטלוויזיה אך לתת לו להגיד את כל הסיסמאות שהכין‬
‫בדף המסרים שלו‪ ,‬כמותו כלתת לדובר לבצע את מערכת יחסי‬
‫הציבור הרגילה‪ .‬מסקנה זו הובילה אותי לצאת למסע‪ ,‬נעול בנעלי‬
‫הבית המשובצות‪ ,‬בעקבות האנשים המעניינים‪ ,‬שיצרו משהו חדש בשיח‬
‫הישראלי ולשאול אותם את השאלות שיעניינו אותנו‪ ,‬הסטודנטים בבן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,‬שאינם מסתפקים בסיסמאות בטלות‪.‬‬
‫לשם כך הרמתי טלפון לדורון צברי‪ ,‬יוצר הסרט המופתי "המדריך‬
‫למהפכה"‪ ,‬שאותו יצר במשך יותר משמונה שנים עם שותפו‪ ,‬המפיק‬
‫אורי ענבר‪ .‬הסרט הוא סרט מסוגת הדוקו‪-‬אקטיביזם מסוג שעוד‬
‫לא נראה בישראל ‪ -‬אותנטי עד שמייקל מור יכול רק לקנא‪ .‬בניסיון‬
‫לבצע רפורמה ברשות השידור יוצא צברי למלחמה בטחנות הרוח של‬
‫הממשלה‪ ,‬תוך מאבק פוליטי ואישי באנשים שגורמים לשידור הציבורי‬
‫בארץ להיראות כפי שהוא נראה‪ .‬הסרט הוא קריאה ליציאה למלחמה‬
‫של החברה האזרחית בגופים השולטים על חיינו לפי האינטרס הפוליטי‬
‫והאישי הצר‪ .‬הסרט מעורר השראה אמיתית‪ ,‬וראיינתי את צברי כדי‬
‫לשמוע על החזון שהוביל אותו בדרך החתחתים למהפכה המיוחלת‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬מה גרם לך לקום ולצאת למאבק?‬
‫"במילה אחת‪ ,‬עצבים‪ .‬הרגיזו אותי‪ .‬הייתי כתב ביומן של ערוץ ‪,1‬‬
‫בתקופה שבה הוא היה נחשב‪ ,‬והייתי כתב כוכב שם‪ .‬זכיתי באוסקר‬
‫הישראלי ב‪ 1996-‬על סרט התעודה ("בית שאן סרט מלחמה"‪ ,‬א‪.‬א‪).‬‬
‫ולאחר מכן על "הבחור של שולי"‪ .‬הרגשתי שאני טוב‪ ,‬ולא מקבל את‬
‫התמורה על העבודה שאני משקיע‪ .‬עשיתי דרך ארוכה עם אורי ענבר‬
‫כדי להגיע ולכבוש לעצמי חלקת אדמה‪ ,‬כי צריך מידה מסוימת של‬
‫ניסיון כדי לבוא בטענות‪ .‬ביקשתי העלאה בשכר ולא קיבלתי‪ .‬זה‬
‫היה סיפור גדול‪ ,‬מה פתאום אתה רוצה העלאה‪ ,‬בסך הכל ביקשתי‬
‫העלאה בסכום זניח‪ ,‬אבל אורי פורת (מנכ"ל רשות השידור באותה‬

‫התקופה‪ ,‬א‪.‬א‪ ).‬הסביר לי שאין תקציב‪ .‬לא הבנתי איך מתוך‬
‫‪ 900‬מיליון שקל אין תקציב לעוד ‪ 1000‬שקל העלאה‪ .‬זה שיגע‬
‫אותי‪ .‬בשנת ‪ 2000‬עשיתי סדרה תיעודית יחד עם מולי שלזר‬
‫בכוחות עצמנו‪ ,‬בהלוואות‪ ,‬על מתפרה במצפה רמון‪ ,‬שקראו‬
‫לה "דרומה"‪ .‬שכנעתי את הערוץ הראשון שהם הכתובת‬
‫לשידור הסדרה כי אף אחד מהערוצים המסחריים לא רצה‬
‫לעשות סדרה דוקומנטרית על תופרות‪ .‬הערוץ הראשון רצה‬
‫את כל הזכויות על הסדרה‪ .‬זה הטריף אותי שהם רוצים‬
‫בתמורה לשידור הסדרה את כל הזכויות‪ .‬במקביל‪ ,‬עשיתי‬
‫תחקירים ב"עובדה"‪ ,‬פעילות באיגוד הבמאים‪ ,‬וככל שלמדתי‬
‫והבנתי יותר‪ ,‬ראיתי שיש משחק פוליטי שבמסגרתו לא מקיימים‬
‫חוקים וזה מה שדופק אותנו בתור במאים ותסריטאים‪ .‬הבנתי‪,‬‬
‫שהטענות מכוונות לערוץ הראשון שהוא הערוץ הציבורי שלא‬
‫רק צריך להיות הכתובת לטענות‪ ,‬אלא הבית שלנו‪ .‬אז התחלתי‬
‫לכתוב מכתבים ולדבר עם האנשים‪ ,‬וזה היה ממש לדבר אל‬
‫הקיר‪ .‬לאחר הרבה שבחים שהסדרה קיבלה‪ ,‬הרגשתי שנעשה‬
‫לי עוול‪ ,‬כאילו לקחו לי ילד‪ .‬בלית ברירה קמתי והחלטתי‪,‬‬
‫שאני האדם האחרון שזה יקרה לו‪ .‬תחושת הניצול והעלבון‬
‫הזו וכל המגע עם הערוץ הראשון גרמו לי להחליט לעשות את‬
‫הסרט‪ .‬זה היה לפני ‪ 8-9‬שנים"‪.‬‬
‫ספר קצת על הקשיים להוציא ולהכין את הסרט‪.‬‬
‫" צריך להפריד בין שני דברים‪ .‬הסרט רוצה לחולל מהפכה‬
‫אמיתית בערוץ הראשון‪ .‬אני הייתי בסוג של היבריס‪ ,‬שאננות‪,‬‬
‫יהירות‪ .‬חשבתי שאעשה סרט ושכנעתי את אורי שאנחנו נשנה‬
‫אותם ושזה ייקח איזה שנתיים‪-‬שלוש‪ .‬לקח יותר משמונה שנים‪.‬‬
‫אז הקושי הראשון היה לחולל שינוי‪ ,‬כמעט בלתי אפשרי לחולל‬
‫בארץ שינוי‪ .‬והקושי השני הוא האמנותי‪ .‬רציתי לעשות פיצ'ר‬
‫שהוא דוקו‪ ,‬ולא ממש הייתי סגור על עצמי איך>‬

‫לעשות אותו‪ .‬גם הקשיים בחיים‪ ,‬לגייס כוחות נגד המערכת כדי‬
‫לעשות שינוי‪ ,‬וגם הקשיים היצירתיים שכל במאי מתמודד איתם"‪.‬‬
‫האם המהפכה הושלמה?‬
‫"לא‪ ,‬כי בשורה התחתונה אין תמורה בעד האגרה‪ ,‬ועד שזה לא‬
‫יקרה‪ ,‬המהפכה לא תושלם‪ .‬אבל אני בן‪-‬אדם אופטימי‪ .‬אני אומר‪,‬‬
‫אורך רוח‪ ,‬סבלנות ואמונה‪ .‬יש ימים שזה קשה"‪.‬‬
‫האם היה שווה את זה?‬
‫"אני לא יודע להגיד לך‪ .‬אם אמרתי שכל סרט שעשיתי זה כמו‬
‫ילד שעשיתי‪ ,‬אז אני לא מתחרט‪ ,‬יש ילדים "בעייתיים" שיותר קשה‬
‫איתם‪.‬‬
‫הסרט נגמר וישב עליי שמונה שנים‪ ,‬אובססיה שיצאה משליטה‪.‬‬
‫אבל המאבק לא הושלם‪ .‬בימים אלה אנחנו מקימים תנועה למען‬
‫המאבק לשינוי השידור הציבורי בישראל‪ .‬בישראל המערכת‬
‫הפוליטית היא כל כך לא יציבה ורועדת‪ .‬בעשר שנים נפגשתי עם‬
‫שמונה שרים ממונים על רשות השידור‪ ,‬אז אתה מאמין לראשון‬
‫ולשני‪ ,‬בשלישי אתה סקפטי וברביעי אתה כבר צוחק‪ .‬עד שכל שר‬
‫לומד את החומר‪ ,‬נפגש איתך ומתחיל להוציא משהו לפועל‪ ,‬כבר‬
‫נגמר התפקיד שלו‪ .‬וזה החלק הסיזיפי‪ ,‬כל שר חדש וכל ממשלה‬
‫חדשה"‪.‬‬
‫איך לדעתך צריכים להתנהל מאבקים ציבוריים בארץ?‬
‫"רשות השידור היא רק משל‪ .‬על אף שאני בן‪-‬אדם אופטימי‪,‬‬
‫לגבי ישראל אני גם פסימי‪ .‬באנדרסטייטמנט אני מוטרד ומודאג‬
‫מהכיוון שאליו המדינה הולכת‪ .‬חלק גדול מהמערכות הציבוריות‬
‫שאמורות להגן עלינו כאזרחים לא מתוקצבות ולא מתפקדות‪.‬‬
‫בפועל קרסו‪ .‬נוצרה פה מציאות של ג'ונגל‪ ,‬כל אחד לעצמו במאבק‬
‫הישרדות‪ .‬הציבור כאזרחים הוא ציבור קהה‪ ,‬אדיש‪ ,‬מיואש‪ ,‬ולא‬
‫מאמין ביכולת לשנות משהו‪ .‬וזה מה שאני מנסה לעשות‪ ,‬להעיר‬
‫אנשים ולהגיד להם‪ :‬יאללה מאבק! לא משנה על מה ולא משנה‬
‫נגד מי‪ .‬אין מצב שהעסק פה יחזיק אם לא ניאבק על דמותה של‬
‫המדינה‪ .‬הקריאה הראשונה היא‪ :‬יאללה מהפכה! מאבק נותן טעם‬
‫לחיים"‪.‬‬

‫האם אתה מרגיש שאתה פועל בתוך חברה אזרחית‪ ,‬או שאתה אדם‬
‫אינדיבידואל שסוחף את החברים שלו אחריו?‬
‫"אני לא חושב שאפשר לעשות מאבק לבד‪ ,‬אין דבר כזה‪ .‬אני חושב‬
‫שצריך להיאבק יחד עם אנשים נוספים‪ .‬לקבוצה הרבה יותר כוח מאדם‬
‫בודד‪ ,‬כי יש חוקים מסוימים למאבק ושיטות שונות‪ .‬אתה חייב למצוא‬
‫אנשים נוספים שהתרגזו והתעצבנו‪ ,‬שתומכים במטרה‪ .‬ועדיף שהם‬
‫יהיו אנשים סבבה שאתה מעריך‪ ,‬כי אחרת הדרך הסיזיפית שאתה‬
‫עובר בכל המאבק תהיה הרבה יותר קשה"‪.‬‬
‫בנושא אחר‪ :‬בתור מרצה בספיר‪ ,‬מה דעתך על השיח בארץ על‬
‫הגבלת חופש הביטוי באקדמיה?‬
‫" בראייה רחבה הצעדים שננקטים בממשלה האחרונה נועדו להצר‬
‫את חופש הביטוי‪ ,‬בין אם באמצעות הקמת קרן קולנוע שתתמוך‬
‫בסרטים "ציוניים" או באמצעות הדרישה לחקור את ארגוני השמאל‪.‬‬
‫נסיונות בכל החזיתות להצר את חופש הביטוי ואת יכולת התגובה‬
‫של האזרחים‪ .‬המאבק שלי ברשות השידור הוא על דמות הטלוויזיה‬
‫כמדורת השבט‪ ,‬ואם דווקא בזמנים כמו במשט התורכי כל הערוצים‬
‫מדברים באותו קול‪ ,‬זה מסוכן‪ .‬אין דיון ציבורי‪ ,‬דיון אמיתי‪ ,‬כמו‬
‫למשל על תמלוגים משדות הגז‪ .‬הדיון הוא בעיתוני הכלכלה ולא‬
‫בטלוויזיה בדיון אינטליגנטי לעם‪ .‬מדיניות כזו מייצרת ג'ונגל של כל‬
‫אחד לעצמו"‪.‬‬
‫מה החזון האישי שלך בתור איש פוליטי בתחום שלך ובחברה‬
‫הישראלית?‬
‫"מי חכם ויראה את העולם‪ ...‬מה אני חולם‪ ,‬שישראל תהיה חברה‬
‫דמוקרטית פתוחה וסובלנית‪ ,‬אור לגויים‪ ,‬צודקת בעלת שוויון ושלום‪,‬‬
‫מה שלא קורה היום‪ .‬בתחום התקשורת‪ ,‬שרשות השידור תהפוך מגוף‬
‫ממלכתי שנועד לשרת את המלך לגוף ציבורי שנועד לשרת את‬
‫הציבור‪ .‬זה ייצור את הדיאלוג שלא קיים בתוך החברה‪ ,‬בין השלטון‬
‫לאזרחים ובין האזרחים לבין עצמם‪ .‬החברה בהתפוררות לשבטים‬
‫ויחידים‪ ,‬הדבק שמאחד אותנו כחברה הולך ונמס‪ ,‬ופה יש לשידור‬
‫הציבורי תפקיד עצום"‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬מה עצתך למהפכן המתחיל באוניברסיטת בן‪-‬גוריון?‬
‫"שיהיה אדם מאמין תמיד‪ .‬בלי אמונה זה לא הולך‪ ,‬זה לא יעבוד"‪l‬‬

‫תפקידו הכפול של החזון‪.‬עומר בן‪-‬יעקב‬
‫לחזון תפקיד כפול בפוליטיקה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הוא מה שאנחנו מצפים‬
‫מהנציגים שלנו‪ ,‬ומצד שני הוא בדיוק מה שנראה שהם לא מספקים‪,‬‬
‫או לפחות לא מספקים בזמן‪ .‬מחד‪ ,‬אנחנו כל הזמן מאוכזבים‪,‬‬
‫ומנגד רק כאשר יש אסון‪ ,‬בחירות או משא ומתן קואליציוני או‬
‫מדיני‪ ,‬מרים החזון שהפקדנו בידי הפוליטיקאים שלנו את ראשו‪.‬‬
‫לכן אני מציע רעיון רדיקלי‪ :‬במקום חזון ואידיאולוגיה ‪ -‬פרקטיקה‬
‫ותוכן‪.‬‬
‫בלי לדעת או להבין יותר מדי בדפוסי הצבעה ניתן לומר בביטחון‪,‬‬
‫שמרכיב גדול בפקטור האידיאולוגיה של ההצבעה שלנו (בשונה‬
‫מהפקטור האישי של המנהיג או המשפחתי‪-‬חברתי) הוא מה שאנחנו‬
‫תופסים כחזון משותף בינינו לבין נציגנו הפוטנציאלי‪.‬‬
‫”מייצגים” אותנו בתנאי שחולקים איתנו‪ ,‬ברמת העיקרון‪ ,‬את אותו‬
‫החזון למדינה‪ .‬בשונה מאיתנו לנציגינו יש את הכלים להפוך חזון‬
‫זה הלכה למעשה‪ .‬אנחנו «מפריטים» את האידיאולוגיה והחזון‬
‫שלנו לידיהם בתמורה להצגה ומימוש של חזון זה במגוון רחב של‬
‫תחומים ונושאים ברמת החקיקה‪ .‬אבל כנראה בדיוק במעבר זה‪,‬‬
‫מהחזון אל הכלתו למגוון נושאים‪ ,‬כושלים נציגינו‪.‬‬
‫במובן זה החזון משחק תפקיד נוכח ‪ /‬לא נוכח בפוליטיקה עצמה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬נראה כי חברי הכנסת והפוליטיקאים השונים הם אולי‬
‫הדבר הכי רחוק מאנשי חזון שיש‪ .‬מנגד‪ ,‬אנחנו ממשיכים להתאכזב‬
‫ולהפוך את הפוליטיקאים לנושאי האידיאולוגיה שלנו‪ .‬אנו זוכים‬
‫לשמוע את חזונם של מנהיגינו רק בעת בחירות ואסונות‪ ,‬הבעיה‬
‫היא שהמציאות לא תואמת אותו‪ .‬בשונה ממה שהפוליטיקאים שלנו‬
‫(וכנראה גם אנחנו) רוצים שנחשוב‪ ,‬החזון הוא כנראה מרכיב הרבה‬
‫פחות רלוונטי לעבודתם השוטפת‪ .‬מעבר להיותו תחימה של קווים‬
‫מאוד כלליים בתחום הביטחוני ולעתים גם הכלכלי‪ ,‬מהווה החזון‬
‫בעיקר הזדמנות לכותרת‪ ,‬כסת”ח או כלי לגייס אותנו לעת הצורך‪.‬‬
‫לא נעים לי להגיד‪ ,‬אבל אני מעט מרחם על ישראל כץ‪ ,‬כבוד שר‬

‫התחבורה‪ ,‬שנאלץ לחלץ מחזון ארץ ישראל השלמה פתרונות‬
‫נקודתיים לבעיות בוערות ומוחשיות שמזמנת רכבת ישראל‪,‬‬
‫לדוגמה‪ .‬נראה קרוב לבלתי אפשרי לנסח מדיניות קוהרנטית של‬
‫איכות סביבה או חינוך מתוך הרעיון של שטחים למען שלום‪ ,‬אך‬
‫נושאים אלה מרכיבים ומשפיעים על חיינו בצורה משמעותית‪ ,‬ויש‬
‫שיטענו שאף יותר מהשאלה הגדולה של הריבונות הישראלית‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬גם בלי הצורך לוותר על עמדה מדינית‪ ,‬לנו כאזרחים‬
‫אין אפילו חצי משפט אינטליגנטי להגיד בנושאים אזרחיים אלה‪.‬‬
‫בפעמים שיש לנו דעה בנושא‪ ,‬היא בדרך‪-‬כלל מהולה באכזבה‬
‫מרה כלפי נציגינו‪ ,‬שלא הצליחו להבין שאנחנו דווקא לא בעד‬
‫להפריט את הכלא‪ ,‬להקים את תחנת הכוח באשקלון או להכניס‬
‫‪ 43‬ילדים בכיתת לימוד‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬לא ניתן לעשות «פוליטיקה» מקצועית‪ .‬הכול פוליטי‪,‬‬
‫וגם «המקצוען» סטנלי פישר הוא אידיאולוג גדול‪ ,‬אבל אולי‬
‫אנחנו צריכים פחות להפריט ויותר לפרט בענייני חזון‪ .‬אנחנו נהנים‬
‫לחשוב שפוליטיקה עוסקת אך ורק בדברים ברומו של עולם‪ ,‬שלא‬
‫ניתן לטנף בפרטים ופרקטיקות‪ ,‬אבל הפוליטיקה היא גם חינוך‪,‬‬
‫תשתיות‪ ,‬איכות הסביבה ומגוון רחב של נושאים נוספים‪ ,‬שקשורים‬
‫גם לחזון המדינה‪ ,‬אבל בעיקר לצרכים ובעיות מוחשיות לחלוטין‪.‬‬
‫עלינו להפסיק לחשוב שמדיניות בתחומים אלה נובעת בהכרח‬
‫מעמדה אידיאולוגית כזו או אחרת‪ .‬אם אנחנו לא מצליחים לעשות‬
‫את המעבר מהחזון אל הפרקטיקה בנושאים שהם לא רק ביטחון‬
‫וכלכלה‪ ,‬איך אנחנו יכולים לצפות מנבחרינו להצליח?‬

‫ניקיון כפיים‬
‫איתי רוגטקה מגיש לכם מבוא למאבק המנקות‬
‫שמתחולל בקמפוס כנגד הקבלנים והאוניברסיטה‬
‫«אני לא מוצאת שום פתרון כבר ‪ 29‬שנה‪ ,‬מסכמת את שיחתנו שרה‪,‬‬
‫שאת שמה האמיתי הסכמנו שלא אחשוף מחשש לפיטוריה‪ .‬הגעתי בגיל‬
‫‪ 15‬מאתיופיה לסודן‪ .‬ברחתי עם אחי מהמלחמה‪ ,‬וחיכינו שם‪ ,‬בסודן‪,‬‬
‫ארבע שנים וחצי‪ .‬היו מספרים לנו על ישראל‪ -‬וכמה שאנחנו התלהבנו‪...‬‬
‫היינו הולכים כמו ציפורים באוויר! אחרי שהגענו לישראל‪ ,‬ראינו שהארץ‬
‫כל כך יפה וטובה‪ ,‬אבל יש בעיה ואנחנו לא יכולים לפתור אותה‪.‬‬
‫את שרה פגשתי לראשונה לפני מספר שבועות‪ ,‬זמן קצר לאחר‬
‫שהתחילה לעבוד כמנקה באחד מבנייני האוניברסיטה‪ .‬אישה מרשימה‪,‬‬
‫זקופת קומה‪ .‬היא עמדה ליד חדר השירותים‪ ,‬עיניה ברקו‪ ,‬נראה היה‬
‫לי שהיא דומעת‪ .‬אולי קרה משהו? אני אלרגית לחומרי ניקוי‪ ,‬היא‬
‫הסבירה‪ ,‬תוך שהיא מסירה מידיה את כפפות הגומי‪ ,‬אבל אין לי ברירה‪,‬‬
‫אני חייבת להמשיך לעבוד בניקיון‪ .‬אני אם חד הורית‪ ,‬ויש לי שבעה‬
‫ילדים לפרנס‪ .‬השתתקתי‪ .‬אלרגית לחומרי ניקוי‪ ,‬ועדיין מנקה‪...‬הרהרתי‬
‫לעצמי‪ ,‬אך בלבי ידעתי‪ ,‬שאם רק הייתה לה השפעה על כך‪ ,‬ככל הנראה‬
‫הייתה בוחרת בעבודה שלא פוגעת בבריאותה‪.‬‬
‫שרה‪ ,‬אחת מ‪ 200-‬עובדות הניקיון באוניברסיטה שלנו‪ ,‬היא עובדת‬
‫קבלן‪ .‬בחודשים האחרונים היא אמנם מנקה (גם) כאן אצלנו‪ ,‬אך לפני‬
‫כשנה וחצי ניקתה את אחד המלונות בים המלח‪ ,‬ולאחר מכן עברה‬
‫לנקות איזה מפעל בבאר שבע‪ .‬עשרים ושתיים שנים היא עובדת קבלן‪,‬‬
‫עוברת בעל כורחה ממקום למקום‪ -‬אך תמיד מנקה‪ .‬על‪-‬פי רוב‪ ,‬היא‬
‫לא נשאלת האם או להיכן היא רוצה לעבור‪ ,‬או מה היא יכולה לעשות‪.‬‬
‫אני יוצאת בחמש‪ ,‬ונכנסת בחמש‪ ,‬היא מסכמת בפשטות את סדר היום‬
‫שלה‪ ,‬שבמהלכו מלהטטת בין שתי משרות‪ .‬זה כדי שהילדים שלי יאכלו‪,‬‬
‫כדי שהילדים שלי יזכו למים‪ ,‬חשמל וגז‪ .‬בחודש אני מקבלת ‪ 4,000‬שח ‪.‬‬
‫קל להתחבר לסיפור שלה‪ .‬אולי כי היא גרה בדירת עמידר לידנו‪,‬‬
‫בשכונה ד (בית ענקי‪ ,‬גדול‪ ,‬אבל טוב שאתה לא מכיר את הבית שלי‪-‬‬
‫בית לגמרי הרוס‪ ,‬היא אומרת)‪ .‬אולי כי הוא לוחץ לנו על הכפתורים‬
‫הנכונים בלב‪ .‬אך אם לומר את האמת‪ ,‬לא כולן הן שרה‪ .‬יש גם את‬
‫אנה‪ ,‬חמוטל ואפילו איגור‪ .‬כן‪ ,‬גבר שמנקה‪ -‬אחד מיני מעטים בני מינו‪.‬‬
‫לא לכולן סיפורי חיים מכמירי לב‪ ,‬אך לכולן אותו הסיפור העצוב‪,‬‬
‫שמתחיל בשכר המינימום ‪ 20.70 -‬שח לשעה ומסתיים בתחושת עלבון‪.‬‬
‫מילים כמו פחד‪ ,‬ניצול‪ ,‬עושק וגזל משוגרות חדשות לבקרים מפיהם של‬
‫הפעילים החברתיים הסובבים אותן‪ ,‬אך האמת שלהן פשוטה בהרבה‬
‫הן פשוט מנסות לחיות קצת כמו כולנו‪ .‬לחלום על משכורת טובה יותר‪,‬‬
‫לקבל מילה טובה מהבוס‪ ,‬לשמוע מזל טוב ביום ההולדת או סתם‬
‫להיות מוזמנות להרמת כוסית בחג‪.‬‬
‫רבות מהן עובדות כאן כבר כמה שנים‪ ,‬חלקן למעלה מעשר‪ ,‬מקצתן‬
‫קרוב לעשרים‪ .‬בניינים חדשים נבנים סביבן‪ ,‬אנשי סגל באים והולכים‪,‬‬
‫חלקם מתקדמים מעלה בסולם הדרגות האקדמיות ‪ -‬אך הן נשארות‬
‫ומנקות‪ .‬אותה המשרה‪ ,‬שבה שום קידום אינו מובטח‪ .‬אותו השכר‪,‬‬
‫שערכו הולך ונשחק עם השנים‪ ,‬ובעיקר אותה התחושה של עושק‪ .‬הן‬
‫ראו את שביתת המרצים ואת שביתת הסטודנטים‪ ,‬אך דבר לא יצא‬
‫להן מכך‪ ,‬או כפי ששרה היטיבה להסביר‪ :‬בתוך שנה העלו פעמיים את‬
‫המחירים של האוטובוסים‪ ,‬אבל המשכורת שלי לא עלתה כבר ‪ 10‬שנים!‬
‫המשכורת לא יכולה לעלות? אפילו שיעלו ל‪ 22-‬או ‪ 23‬שח לשעה‪-‬‬
‫אני אשמח‪ .‬אלה לא רק מחירי האוטובוסים‪ ,‬אלא גם החשמל‪ ,‬האוכל‬
‫במכולת והמים שאוזלים‪ .‬גם אנחנו יודעים שהכל הולך ומתייקר‪ ,‬אולם‬
‫שכרן נשאר קבוע‪ ,‬קבוע לרצפה‪.‬‬

‫מסתבר שפעם היה כאן אחרת‪ .‬טל בהרב‪ ,‬סטודנט‬
‫לפוליטיקה וממשל ופעיל ותיק בתא הסטודנטים צ”ח (צדק‬
‫חברתי)‪ ,‬שפועל למען המנקות באוניברסיטה‪ ,‬סקר באופן‬
‫נרחב את היסטורית העסקתן של המנקות‪ .‬הסקירה‪ ,‬אשר‬
‫הופיעה בנייר עמדה שהוגש בחודש יוני בשנה שעברה לנשיאת‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬פרופ” רבקה כרמי‪ ,‬מחלקת את ההיסטוריה‬
‫בעניין זה לשלושה חלקים לא שווים ולא שוויוניים‪.‬‬
‫מאז הקמתה בשנת ‪ 1969‬ועד לשנת ‪ 1988‬העסיקה‬
‫האוניברסיטה את עובדי ועובדות הניקיון שבתחומה באופן‬
‫ישיר‪ ,‬כחלק ממחלקת המשק של האוניברסיטה‪ .‬בשנת ‪1988‬‬
‫החליטה הנהלת האוניברסיטה להעביר את ‪ 250‬עובדות‬
‫הניקיון לידי חברות קבלניות במטרה לחסוך ולהתייעל‬
‫כלכלית‪ .‬במסגרת השינוי הוחלט להמשיך להעסיק כעובדי‬
‫אוניברסיטה רק את עובדי המשק האחראים על הפיקוח‬
‫והניהול המקצועי של הניקיון‪ .‬מצב זה נותר עד היום‪.‬‬
‫בעבר היחס היה טוב‪ ,‬וזה כנראה מה שרימה אותי‪ ,‬מספרת‬
‫מרי ונסובסקי‪ ,‬יו”ר ועד עובדות הניקיון באוניברסיטה‪ ,‬אשר‬
‫עובדת כאחראית על המנקות בפקולטה למדעי הרפואה מאז‬
‫שנת ‪ .1993‬בשנת ‪ 1993‬לא היה הבדל בין העובדים‪ .‬עובד‬
‫אוניברסיטה היה שווה לעובד קבלן‪ ,‬וגם בחברת הקבלן היה‬
‫מנהל מאוד אנושי‪ .‬לא ניסיתי לעשות מאמץ להיכנס לתפקיד‬
‫באוניברסיטה על אף שיכולתי‪ ,‬כפקידה או כעובדת במחלקת‬
‫המשק‪ .‬היה לי טוב שלא הייתי צריכה לשבת כל היום במשרד‬
‫עם ניירת‪ ,‬שיכולתי להסתובב בין העובדות בבניינים‪.‬‬
‫עם הזמן המציאות החלה להשתנות‪ .‬אחרי כמה שנים‪ ,‬לאט‪-‬‬
‫לאט‪ ,‬הקבלנים הבינו את הפוטנציאל של ניצול עובדים‪ .‬הם‬
‫לקחו יום עבודה אחד מכל עובד‪ ,‬החסירו יום או כמה שעות‬
‫מתלוש המשכורת שלו‪ ,‬ואף אחד לא היה פוצה את פיו‪ .‬זה נהיה‬
‫לשיטה‪ :‬כל חודש היו מורידים יום עבודה‪ .‬היה גם כל כך קל‬
‫לפטר‪ -‬אומרים הביתה! ובאותו היום כבר מפטרים אותך‪ .‬בלי‬
‫התראה מראש‪ ,‬בלי מתן פיצויים או עם מתן פיצויים חלקיים‪.‬‬
‫היחס אל העובדות הורע בחלוף השנים‪ ,‬ובשנת ‪ 2005‬סטודנטים‬
‫ומרצים מן האוניברסיטה החלו לחקור ולאסוף נתונים על תנאי‬
‫העסקות עובדות הניקיון באוניברסיטה‪ .‬בדיקתם העלתה‪ ,‬כי‬
‫בין השנים ‪ 1988-2005‬הועסקו למעלה מ‪ 250-‬עובדות ניקיון‬
‫בשתי חברות קבלניות שונות (איתן שמיר בע”מ ונוטרי ציון‪.‬‬
‫האחרונה‪ ,‬אגב‪ ,‬היא גם מפעילת מסעדת “דללי” בקמפוס)‪.‬‬
‫הם מצאו‪ ,‬כי למעלה מ‪ 85%-‬מהעובדות שהועסקו בניקיון‬
‫לאורך השנים מתגוררות בנגב‪ ,‬וכן כי רובן המכריע הן עולות‬
‫מקרב יוצאות ברית המועצות ומיעוטן בנות העדה האתיופית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מצאו כי חלקן ממעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬וכי‬
‫ביניהן מפרנסות יחידות רבות ואמהות חד הוריות‪ .‬עוד עלה‬
‫מהבדיקה‪ ,‬כי מאז המעבר לתעסוקה דרך חברות קבלן כלל‬
‫העובדות מפוטרות בכל תשעה חודשים‪ ,‬ומוחזרות לאותה‬
‫המשרה בתום חופשת הקיץ‪ ,‬שבמהלכה הן נאלצות לספוג‬
‫אבדן של הכנסה חיונית‪.‬‬
‫רובן המכריע של העובדות הועסקו‪ ,‬ועודן מועסקות‪,‬‬
‫במשרה חלקית בלבד (בין ‪ 4‬ל‪ 6-‬שעות עבודה ביום‪,‬‬
‫חמישה ימים בשבוע‪ ,‬ובסה”כ כ‪ 20-30-‬שעות שבועיות‪ ,‬שהן‬
‫פחות מחצי משרה)‪ .‬באותה התקופה לא קיבלו העובדות‬
‫את הזכויות הסוציאליות המצטברות‪ ,‬המגיעות להן כחוק‪:‬‬
‫תשלום לפנסיה‪ ,‬תוספת ותק וימי הבראה‪ .‬ליתר הזכויות‬
‫הסוציאליות האלמנטריות ודאי שלא זכו‪ :‬לא ימי חופשה‪ ,‬לא>‬

‫החזרי נסיעות‪,‬לא ימי מחלה וחג‪ ,‬לא הפרשה לפיצויי פיטורים‬
‫ואף לא תשלום לביטוח הלאומי‪ .‬המשמעות הייתה ברורה‪ :‬מנקה‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬עובדת קבלן‪ ,‬מצאה את עצמה בפרישתה לגמלאות‬
‫ללא יכולת קיום כלכלית לאחר עשרים שנות עבודה בין כותלי‬
‫האוניברסיטה‪.‬‬
‫בכך לא תמו השיטות היצירתיות (והפליליות) לגזול כסף מן‬
‫העובדות לטובת הקבלנים‪ .‬היו מורידים לעובדות ‪ 100‬ש”ח כפיקדון‬
‫ישר מהמשכורת עבור חלוק הניקיון‪ ,‬שאותו אנחנו מחויבות ללבוש‬
‫בעבודה‪ .‬אף אחד לא יודע אם הכסף הזה חזר לעובדים לאחר‬
‫שפוטרו או עזבו‪ ,‬משחזרת מרי‪ .‬שתי חברות הקבלן הפעילו באופן‬
‫קבוע שיטות נוספות לניצול ועושק של עובדות הניקיון‪ ,‬שכללו‬
‫הטלת קנסות שרירותיים (לטענת הקבלנים‪ ,‬בשל טיב הניקיון או‬
‫בשל אי ניקיון)‪ ,‬התעלמות שיטתית משעות עבודה שבוצעו בפועל‬
‫(חרף מחאת העובדות) וכן גביית דמי שי מתלוש המשכורת שלהן‬
‫ללא מתן שי או מתן שי ששוויו האמיתי היה רחוק מן הסכום שנגזל‬
‫מהן‪ .‬את השי הזה מרי זוכרת היטב‪ :‬היינו צריכות להגיע למשרד‬
‫של חברת הקבלן (שאינו שוכן באוניברסיטה‪ ,‬א‪.‬ר‪ ,).‬ושם חיכתה‬
‫לנו המנהלת עם רשימות על שולחנה‪ .‬כל עובדת שהגיעה נכנסה‬
‫לחדר‪ ,‬ואז האחראית על העובדות שישבה בחברה הייתה צועקת‪:‬‬
‫לחתום כאן! היא מחקה את קולה ואת תנועת ידה המזלזלת של‬
‫המנהלת‪ .‬אין חג שמח‪ ,‬ישר צועקת לצאת‪ .‬אם היו נכנסות כמה‬
‫עובדות לחדר‪ ,‬הייתה צורחת שאין לה אוויר‪ .‬התנהגות יומיומית‪,‬‬
‫מי שלא מוצא חן בעיניה‪ -‬הביתה!‬
‫בקרב העובדות שרר חשש רב‪ ,‬שכן עובדות שהתלוננו על‬
‫הפרות או ניצול‪ ,‬בין אם ישירות לקבלן‪ ,‬בין אם דרך מחלקת המשק‬
‫של האוניברסיטה ובין אם דרך נציג ההסתדרות במרחב הנגב –‬
‫פוטרו מיידית‪ .‬לעתים אף אוימו‪ ,‬כי לא תימצא להן עבודה נוספת‬
‫בנגב‪ .‬הפחד המתמיד ששרר בקרב העובדות הורגש אז היטב‪.‬‬
‫נשיאת האוניברסיטה ‪:‬שירותים ולא עובדים»‬
‫תמונת המצב המדאיגה הביאה את חברי ארגון צ”ח לפנות‬
‫להנהלת האוניברסיטה בבקשה לקבל הסבר בעניין תופעת‬
‫הניצול‪ ,‬המתרחשת יום‪-‬יום באוניברסיטה‪ .‬תחילה הם לא קיבלו‬
‫כל מענה לפנייתם ‪ -‬נמסר להם כי הנהלת האוניברסיטה עסוקה‬
‫בנושאים אקדמיים וכי אם קיימת בעיה כלשהי‪ ,‬הסטודנטים רשאים‬
‫לפנות לקבלנים‪ .‬לאור בקשות חוזרות ונשנות העבירה נשיאת‬
‫האוניברסיטה ב‪ 12.07.2007-‬את תגובתה‪“ :‬האוניברסיטה אינה‬
‫מעסיקה עובדים באמצעות קבלנים‪ .‬החברות שהוזכרו הן חברות‬
‫שמספקות לאוניברסיטה שירותים ולא עובדים”‪,‬נכתב בזו הלשון‪.‬‬
‫שירותים ולא עובדים? מסתבר‪ ,‬שאישה המנקה בכל יום את משרדי‬
‫אנשי הסגל‪ ,‬את מסדרונות הבניינים ואת כיתות הלימוד היא לא‬
‫יותר משירות עבור האוניברסיטה‪ ,‬אשר לא רואה בה כבן אדם‬
‫העובד בשורותיה‪.‬‬
‫מאחורי תשובתה הרשמית של האוניברסיטה עמד יותר מאשר‬
‫המשפט המעליב הזה‪ .‬מאחוריו עמדה השקפת עולם שלמה‪ ,‬שהיו‬
‫לה ביטויים מעשיים‪ .‬האוניברסיטה‪ ,‬שהיא מוסד רשמי של המדינה‪,‬‬
‫חתמה על חוזי הפסד חריגים בפוגענותם עם שתי חברות הקבלן‬
‫הפועלות בתחומה‪ .‬מה זה אומר‪ ,‬חוזה הפסד? בקצרה‪ ,‬זהו חוזה‬
‫שמבטיח מראש שהחברה הקבלנית תיכנס להפסדים אם תשלם‬
‫לעובדות את כל התשלומים המינימליים המגיעים להן כחוק‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬שילמה האוניברסיטה בשנת ‪ 2006‬לקבלן ‪ 24.05‬ש”ח עבור‬
‫שעת עבודה (תשלום זה כולל גם את שכר המנקה‪ ,‬אך גם את עלות‬
‫חומרי הניקוי ועלויות התפעול הנוספות‪ ,‬וכן‪ ,‬כמובן‪ ,‬את הרווח‬
‫שצריך לגרוף הקבלן לכיסו)‪ .‬על‪-‬פי תחשיב החשב הכללי‪ ,‬בשנה‬
‫זו היה צריך לעמוד התשלום לשעה בחוזה שאינו חוזה הפסד‬
‫על ‪ 27.58‬ש”ח‪ .‬המשמעות היא ברורה‪ :‬כדי שהקבלן יעסיק את‬

‫העובדות כחוק ויעניק להן את הזכויות המינימליות ביותר אשר להן‬
‫הן זכאיות‪ ,‬עליו לשלם מכיסו (ולמעשה להפסיד) ‪ 3.53‬ש”ח לשעה‪.‬‬
‫אם מכפילים את הנתון הזה ב‪ 25-‬שעות עבודה בממוצע לשבוע‬
‫עבור עובדת וב‪ 200-‬עובדות הפועלות באוניברסיטה‪ ,‬מתקבל‬
‫הפסד שבועי של כ‪ 17,000-‬ש”ח עבור הקבלן‪ .‬האוניברסיטה‪ ,‬אם‬
‫כך‪ ,‬הייתה הגורם הישיר האחראי לתנאי הניצול מצד הקבלנים‪.‬‬
‫חברי צ”ח והמרצים‪ ,‬שעסקו באיסוף הנתונים‪ ,‬החליטו שהם‬
‫חייבים לפעול לחיבור החוט המקשר בין עובד‪ ,‬מעבידו ומקום‬
‫עבודתו‪ .‬הם החלו מקיימים פעילויות מחאה‪ ,‬אשר כללו הפגנות‪,‬‬
‫החתמת מרצים וסטודנטים על מכתבים ועצומות‪ ,‬ארגון כנסים‪,‬‬
‫חשיפה תקשורתית רחבה של הפרת הזכויות הבוטה‪ ,‬שמירה על‬
‫קשר עם עובדות הניקיון ועוד‪ .‬לשמירת הקשר הזו חשיבות רבה גם‬
‫היום‪ ,‬שעה שעבודת הקבלן באוניברסיטה עודנה נמשכת‪ .‬העובדות‬
‫מנותקות זו מזו ומכירות‪ ,‬על‪-‬פי רוב‪ ,‬רק מספר מנקות בודדות‪,‬‬
‫אשר עובדות איתן באותו הבניין‪ .‬תמונת המצב המדאיגה שעמדה‬
‫מול עיני הפעילים החברתיים לא יכלה להגיע לעיניהן כתוצאה‬
‫ממדיניות הפרדתן מסגל האוניברסיטה‪ .‬הן לא זכו להיות מוזמנות‬
‫לכנסים‪ ,‬מפגשים חברתיים או אפילו מקצועיים‪ ,‬ובכך נמנעה מהן‬
‫הדרך הבסיסית לתקשר ביניהן‪ .‬ומה תעשה עובדת ניקיון שאינה‬
‫יודעת שליחס המשפיל שלו היא זוכה שותפות רבות מעמיתותיה?‬
‫תמשיך לנקות בכל יום בחרדת קודש שמא תאבד את אפשרותה‬
‫היחידה להתפרנס‪.‬‬
‫עבודת השטח של הפעילים החברתיים הייתה ועודנה‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫כחבל הצלה חשוב‪ ,‬המאפשר לחבר בין העובדות‪ .‬השכם בבוקר‪,‬‬
‫החל מהשעה ‪( 06:00‬אז מתחילה עבודת הניקיון)‪ ,‬מסתובבים‬
‫הפעילים והפעילות בין העובדות‪ ,‬מברכים לבוקר טוב ומנסים‬
‫לברר‪ ,:‬איך מתייחסים אלייך? איך היה תלוש המשכורת? האם את‬
‫מקבלת את כל מה שמגיע לך? פעמים רבות זכו הפעילים להפניית‬
‫עורף קר‪ .‬העובדות‪ ,‬הרגילות ליחס מזלזל‪ ,‬הגיבו בחשדנות כלפי‬
‫כל ניסיון ליצור איתן קשר‪ .‬ההתעניינות בשלומן הייתה זרה להן‬
‫ולעתים נראתה מאיימת‪ .‬אך עם הזמן הן למדו להכיר את הפעילים‬
‫והפעילות ולשתף אותם במציאות שלהן‪ .‬כך נבנית בכל יום תמונת‬
‫המצב האמיתית של הנעשה בשטח‪ ,‬וכך גם מקבלות העובדות כוח‬
‫להאמין שאולי יבוא יום והכל יראה אחרת>‬

‫קיץ ‪ 150 :2008‬עובדות מפוטרות‬
‫הפעילות האינטנסיבית באופן העסקתן של המנקות זכתה‬
‫להכרה ציבורית‪ ,‬ובשנת ‪ 2007‬הוענק לארגון צ”ח פרס יושבת ראש‬
‫הכנסת לאיכות החיים‪ .‬כשנה וחצי לאחר תחילתו של המאבק בחרה‬
‫האוניברסיטה להקשיח את עמדתה ביחס לקבלנים‪ ,‬אך עשתה זאת‬
‫ללא שינוי שיטת ההעסקה‪ .‬הלחץ שהופעל בנושא הביא להעלאת‬
‫השכר השעתי בחוזי ההעסקה‪ ,‬שעליהם חתמה האוניברסיטה בשנת‬
‫‪ ,2007‬להפסקת פיטורי העובדות בכל תשעה חודשים‪ ,‬למינוי‬
‫נציבת תלונות מטעם האוניברסיטה ולתחילת מתן חלק מן הזכויות‬
‫הסוציאליות‪ .‬ויחד עם זאת‪ ,‬הבטחת האוניברסיטה באותה העת להקים‬
‫מנגנון פיקוח על תלושי השכר של העובדות מעולם לא התממשה‪ ,‬וכך‬
‫גם זכותן של העובדות לקבל את אלפי השקלים שנגזלו מכל אחת מהן‬
‫במשך השנים‪.‬‬
‫לאור הלחץ הגובר החליט אחד הקבלנים (איתן שמיר בע”מ) לפטר‬
‫בקיץ ‪ 2008‬את כל ‪ 150‬העובדות שבאחריותו‪ ,‬בטענה שהאוניברסיטה‬
‫לא משלמת לו מספיק לשם העסקתן כחוק‪ .‬פיטורים אלו היו נקודת‬
‫המפנה במאבק עבור זכויותיהן של המנקות‪ ,‬אשר פתחו בשביתת‬
‫מחאה מול משרדי הנהלת האוניברסיטה‪ .‬קואליציה של ארגונים‬
‫חברתיים קמה לעמוד למען העובדות‪ :‬ארגון איתך‪ -‬משפטניות לצדק‬
‫חברתי‪ ,‬הפורום לצדק חברתי במחלקה לעבודה סוציאלית‪ ,‬הקרן‬
‫החדשה לישראל‪ ,‬ארגון שתיל מיסודה של הקרן החדשה לישראל ועוד‪.‬‬
‫במעמד השביתה החל להתגבש ועד עובדות הניקיון הראשון מסוגו‬
‫בישראל‪ ,‬אשר מנה כעשרה חברים וחברות‪ .‬הלחץ הציבורי שהופעל‬
‫על הנהלת האוניברסיטה הביא להתחייבותה לכך שהמנקות תוחזרנה‬
‫לעבודתן וכי זכויותיהן לא תיפגענה‪ .‬סכום הכסף שהועבר עתה‬
‫לקבלנים היה גבוה מבעבר וגם תלוש המשכורת של העובדות כלל‬
‫זכויות סוציאליות‪ ,‬אשר לא הופיעו בו בעבר‪ .‬אולם בכך לא תמה‬
‫שיטת ההעסקה הפוגענית‪ .‬מיום חזרת העובדות לעבודת הניקיון תחת‬
‫אותם הקבלנים החלה הפעלת לחצים בלתי רשמיים להחלשתן של‬
‫העובדות ‪ -‬ובעיקר למניעת תהליך התאגדותן‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מתוך‬
‫עשרת הנציגים שהתנדבו לוועד ההולך ומוקם‪ ,‬נותר בתוך שבוע ימים‬
‫רק עובד אחד‪ .‬כל שאר העובדות החליטו לפרוש במהרה‪ ,‬תוך שהן‬
‫מעידות על הפעלת לחץ ואיומים כי יפוטרו אם ישתתפו בהתארגנות‬
‫העובדות‪ .‬‬
‫במקביל להקמת הוועד החלה התארגנות העובדות במסגרת‬
‫ארגון יציג‪ .‬העובדות סירבו בתוקף להיות חברות בהסתדרות לאור‬
‫התנהלותה בעבר בעניין תנאי העסקתן‪ ,‬והן בחרו להתאגד תחת‬
‫ארגון העובדים “כוח לעובדים”‪ ,‬אשר מלווה אותן עד היום ומעניק‬
‫להן תמיכה ארגונית ומשפטית‪ .‬תהליך התארגנות העובדות היה קשה‬
‫ומתיש‪ ,‬וכלל לחצים ואיומים לא פשוטים עליהן‪ .‬לאחר כשנה מתחילת‬
‫ההתארגנות נערכו לראשונה בישראל בחירות דמוקרטיות לוועד‬
‫הקבוע‪ ,‬שבהן הציגו שישה‪-‬עשר עובדים ועובדות את מועמדותן‬
‫ובסופן נבחרו שבעה כחברי ועד‪ .‬הוועד החל לארגן פעילויות שונות‬
‫לחיזוק ההיכרות והסולידריות בין העובדות‪ ,‬כגון טיולים ומסיבות‪,‬‬
‫ללא שותפות או סיוע מצד הקבלנים או האוניברסיטה‪ .‬כמו כן פעל‬
‫הוועד להפחתת הניצול באמצעות איסוף תלונות מקרב העובדות‪.‬‬
‫נראה היה כי העובדות עומדות בבוקרו של יום חדש‪ ,‬אך בקיץ ‪2009‬‬
‫זכו לסטירת לחי מצלצלת מן המציאות בתנאי עבודת הקבלן‪.‬‬
‫במהלך קיץ זה חלה הידרדרות חמורה בתנאי ההעסקה‪ ,‬אשר היו‬
‫לנטל כלכלי על האוניברסיטה גם בהיותם חוקיים ומינימליים‪ ,‬ללא‬
‫כל תוספת‪ .‬הנהלת האוניברסיטה קיצצה ‪ 40%-30%‬משעות הניקוי‬
‫שהוקצו לקבלנים‪ .‬ההנהלה הצהירה אמנם שבכוונתה להפחית במקביל‬
‫גם את דרישות הניקיון‪ ,‬אך בפועל העבודה בשטח הלכה וגדלה עם‬
‫הוספת שני בנייני מחקר חדשים בתחומי הקמפוס‪ .‬בעקבות הקיצוץ‬

‫נאלצות העובדות לנקות עד היום פי אחד וחצי ואף פי שניים‬
‫מן השטח שניקו בעבר‪ .‬לעתים גם היקף שעות עבודתן לא‬
‫נותר כמות שהוא‪ ,‬ומכסת שעות העבודה היומית של חלק‬
‫מן העובדות הופחתה מ‪ 4-6-‬שעות ל‪ 3-4-‬שעות‪ .‬העובדות‬
‫החלו לדווח על תחושת לחץ וחרדה מפני עבודתן‪ :‬לא ליפול‬
‫מהרגליים‪ ,‬רק עוד כיתה‪ ,‬עוד מסדרון‪ ,‬שירותים‪ ,‬משרד של‬
‫מרצה‪ ...‬שוו בנפשכם כיצד נראית המציאות הזו לאחר עוד‬
‫סופת חול הפוקדת את האזור‪ ,‬אחת מיני רבות בכל שנה‪.‬‬
‫פעם נוספת הפכה האוניברסיטה את עובדותיה הנאמנות‬
‫לשקופות‪.‬‬
‫כיום מועסקות באוניברסיטה רק כ‪ 200-‬עובדות ניקיון‪,‬‬
‫המשתכרות בכ‪ 1500-‬ש”ח בחודש בממוצע‪ .‬הן קמות‬
‫בסביבות השעה ‪ 04:30‬כדי להגיע לעבודה‪ ,‬שממנה הן‬
‫ממשיכות לרוב לעבודה שנייה ושלישית‪ .‬שכרן אמנם משולם‬
‫במועד וכולל את מרבית הזכויות המגיעות לכל עובד על‪-‬‬
‫פי חוק‪ ,‬אך עבודתן סיזיפית ומתישה‪ ,‬והן אינן זוכות ליחס‬
‫הבסיסי לו זוכה כל חבר בסגל האוניברסיטה‪.‬‬
‫מי חשב שאולי גם אני רוצה מתנה?»‬
‫הבחירות האחרונות לוועד העובדות נערכו בחודש יוני‬
‫אשתקד‪ .‬אז גם נבחרה מרי וינסובסקי לתפקיד יו”ר הוועד‪.‬‬
‫יום הבחירות היה ליום חג‪ ,‬ובמהלכו התקיים אירוע המוני‬
‫בתחומי הקמפוס תחת הקריאה אומרים כן להעסקה ישירה‪.‬‬
‫אל הוועד החדש שנבחר הצטרף נציג כוח לעובדים‪ ,‬אסף‬
‫בונדי‪ ,‬שמצהיר‪ :‬ההתארגנות שלהן בעצם מציבה בפניהן‬
‫אופק של שחרור‪ .‬ומהו שחרור? שחרור מתנאי ההעסקה‬
‫הפוגעניים ומן היחס המשפיל‪ .‬הוועד הפועל היום עצמאי‬
‫מבעבר‪ ,‬ולאחרונה החל לשאת ולתת עם הקבלנים בדרישה‬
‫לחתום על הסכם העסקה קיבוצי לכל המנקות‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬מי שחושב שקבלת משכורת מינימום וכלל‬
‫הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדות כחוק היא תוצר‬
‫מספק למאבק‪ ,‬טועה בהבנתו את פשר הבעיה שבפניה‬
‫ניצבות העובדות‪ .‬דוגמה טובה לכך סיפק לנו הקיץ‬
‫האחרון‪ ,‬שבו נדרשו העובדות לנקות את הבניינים כבכל‬
‫קיץ‪ ,‬מבלי שמישהו יטרח להפעיל את המזגן עבורן‪ .‬במשך‬
‫שעתיים תמימות‪ ,‬מן השעה ‪ 06:00‬ועד לשעה ‪ ,08:00‬שעת‬
‫תחילת הפעילות הרשמית באוניברסיטה‪ ,‬עמלו העובדות‬
‫על נקיון הבניינים – עבודה פיזית ונמרצת‪ .‬בניינים חנוקים‬
‫ולא מאווררים‪ ,‬אשר פולטים לחללם כמויות חום אדירות‬
‫שנספגות בו בכל יום‪ .‬אחרי התעקשות התחילו להפעיל את‬
‫המזגנים‪ ,‬מספרת מרי‪ ,‬על אף שהם מאוד רצו לחסוך בכסף‬
‫הזה‪ .‬גם לאחר מכן (לאחר שהסכימו להפעיל את המזגנים‪,‬‬
‫א‪.‬ר‪ ).‬הייתי צריכה בכל בוקר להתקשר באופן אישי לאחזקה‬
‫ולבדוק שהפעילו אותם‪ .‬אנשי האחזקה היו מתחמקים‬
‫מלהפעיל‪ :‬עכשיו‪ ,‬עכשיו אני מפעיל‪ .‬ככה היו עונים לי‪ .‬בחלק‬
‫מהבניינים עשו את עצמם תמימים‪ :‬לא ידענו וכו’‪ .‬בסופו של‬
‫דבר כן הפעילו בכל הבניינים‪ .‬אני משערת שגם בקיץ הבא‬
‫אני אצטרך לדבר איתם‪ .‬הם לא יפעילו בעצמם‪.‬‬
‫ניצוצות של גזל שבים וחוזרים מדי פעם‪ ,‬כך מסתבר‬
‫מדבריה‪ :‬שתי מנקות היו עובדות שש שעות ביום (שלושת‬
‫רבעי משרה)‪ .‬לפני שנתיים קיצצו לכל אחת מהן חצי שעה‬
‫בכל יום ובמצטבר חמש שעות בשבוע‪ .‬את השעות האלה‬
‫נתנו לעובדת ביום שישי‪ .‬המשכורת שלהן הייתה לפי חצי‬
‫משרה (ארבע שעות)‪ ,‬והמשמעות היא פחות חופשות ופחות‬
‫דמי הבראה‪ .‬הן פנו לכל העולם‪ ,‬וכלום לא עזר‪ .‬בסוף הן פנו>‬

‫אלינו‪ ,‬לוועד‪ ,‬ורק כשהגעתי לשם‪ ,‬כתבתי מכתב למחלקת המשק‬
‫והעתק לסמנכ”ל הכספים של האוניברסיטה‪ .‬האוניברסיטה הזמינה‬
‫נציגים מטעמה‪ ,‬שקבעו שצריך אפילו יותר שעות כדי להספיק‬
‫לנקות את הכל‪ .‬העובדות לא קיבלו את הכסף רטרואקטיבית‪ ,‬אך‬
‫חזרו לעבוד שש שעות ביום‪.‬‬
‫בראש השנה האחרון חל שינוי קטן גם ביחס האוניברסיטה‬
‫עצמה אל העובדות‪ ,‬כאשר נשיאת האוניברסיטה השתתפה בהרמת‬
‫הכוסית לחג שארגן ועד העובדות‪ .‬השינוי הזה‪ ,‬כך מקווים כולם‪,‬‬
‫עשוי לסמן דרך חדשה ביחס האוניברסיטה לעובדות‪ .‬על היחס‬
‫ההוא אומרת מרי‪ :‬תמיד קיבלתי את ההרגשה‪ :‬את לא שייכת‪ -‬לא‬
‫משנה מה עשיתי וכמה השקעתי‪ ,‬תמיד קיבלתי את התחושה שזה‬
‫לא שלי‪ .‬הכל מסתכם ביחס‪ ,‬היא קובעת‪ .‬אם הייתי מסופקת מבחינת‬
‫היחס שאני מקבלת כאדם וכעובד שווה‪ ,‬אולי לא היה צורך בכל כך‬
‫הרבה מהפכים והתארגנויות‪ .‬הם עושים הרמת כוסית‪ ,‬אני יושבת‬
‫פה ליד‪ ,‬ולא אומרים לי להיכנס‪ .‬אני אישית עזרתי לחלק מתנות‬
‫בחגים! מי חשב שאולי גם אני רוצה מתנה? שאולי גם לי מגיע?‬
‫תמיד יש את השוני‪ ,‬את הריחוק‪ ,‬את הזרות ‪ -‬אנחנו כמו עובד זר‪.‬‬
‫להביא הביתה כסף ובכבוד‬
‫ועד עובדות הניקיון עסוק בשיפור תנאי העסקתן של העובדות‬
‫תחת הקבלן ומתמקד בניהול המו”מ עמו‪ ,‬אך פעילי צ”ח ושאר‬
‫הארגונים החברתיים אינם מסתפקים בכך‪ .‬הם דורשים את‬
‫העסקתן הישירה של העובדות על‪-‬ידי האוניברסיטה‪ ,‬לא פחות‬
‫מכך‪ .‬הם מאמינים כי ההעסקה הפוגענית מתחילה אצל עובדי‬
‫הקבלן אך ממשיכה הרחק משם‪ ,‬כפי שמתארת הדר בן שחר‪,‬‬
‫סטודנטית לפוליטיקה וממשל ופעילה בתא צ”ח‪ :‬הייתי מוכרת‬
‫בחנות בב”ש‪ ,‬והתפטרתי אחרי חודשיים‪ .‬בעל החנות התעצבן‬
‫שקמתי והלכתי ולא הסכים לשלם לי את המשכורת האחרונה‪ .‬זה‬
‫היה עינוי מתמשך‪ -‬שכלל טלפונים‪ ,‬צעקות‪ ,‬קללות‪ ,‬איומים‪ ,‬והכל‬

‫נמשך במשך שנה‪ .‬פניתי לבית משפט ואף הגעתי להוצאה לפועל‪.‬‬
‫לשאלה מדוע בחרה דווקא במאבק העובדות‪ ,‬שלכאורה כה זר‬
‫לה‪ ,‬היא משיבה‪ :‬התחברתי למאבק אחרי שהייתי במאבק הפרטי‬
‫שלי‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה שבה הרגשתי מה זה אנשים חלשים‬
‫שמנצלים אותם‪ ,‬ואין להם מה לעשות עם זה‪ ,‬פשוט אין להם‪.‬‬
‫המערכת לא מספקת תמיכה‪ .‬אני מוטרדת מזה שאנשים מצפצפים‬
‫על החוק‪ .‬שאנשים חזקים תופסים בצוואר אנשים חלשים שלא‬
‫יכולים להתנגד‪ ,‬כי הם לא יודעים איך להתנגד‪ -‬הם לא מכירים‬
‫את התהליכים הפרוצדורליים‪ .‬אנשים חזקים‪ ,‬בעלי ההון‪ ,‬הם קובעי‬
‫המדיניות ‪ -‬והחוק הוא כלום‪ .‬מי שחזק הוא קובע המדיניות בפועל‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים אף קמה קואליציה ארצית למאבק להעסקה‬
‫ישירה‪ ,‬שבה שותפים ארגון הסגל הבכיר של האוניברסיטאות‪,‬‬
‫אגודות סטודנטים‪ ,‬ארגונים חברתיים‪ ,‬ארגון כוח לעובדים‪ ,‬והכי‬
‫חשוב ‪ -‬עובדות הניקיון עצמן‪ .‬חזון הקואליציה הוא להביא‬
‫להעסקה ישירה במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל‪ .‬כאן‪ ,‬בזירה‬
‫המקומית‪ ,‬כולם תקווה כי יצליחו להוביל לשינוי‪ ,‬אשר הדיו יינשאו‬
‫הרחק לכל חלקי הארץ‪.‬‬
‫בימים האחרונים הצביעה מועצת הסטודנטים בהובלת ועדת‬
‫מעורבות סטודנטיאלית על החלטה לצרף את אגודת הסטודנטים‬
‫בקמפוס למאבק עובדות הניקיון‪ .‬מטרת המהלך היא לעורר‬
‫את הסטודנטים ולהביא את הנושא לראש סדר היום והשיח‬
‫הסטודנטיאלי‪.‬‬
‫העסקה קבלנית היא לא העסקה צודקת‪ ,‬אומרת מרי‪ ,‬היא לא‬
‫העסקה שצריכה להיות במדינה דמוקרטית‪ ,‬כי היא לא דמוקרטית‪.‬‬
‫זו העסקה נצלנית נטו‪ .‬ושרה מסכמת‪ :‬אני‪ ,‬מה שטוב לחיים שלי אני‬
‫בוחרת‪ .‬אם זה אוניברסיטה‪ ,‬אני אשמח‪ ,‬ובכך מבטאת את משאלת‬
‫לבן של חברותיה ‪ -‬להביא הביתה כסף‪ ,‬אך גם לזכות לכבוד‪ ,‬ליחס‬
‫נעים ולתחושה שגם מנקה היא בן אדם‪ ,‬כמו כולנו ‪l‬‬

‫על אלימות גואלת ומוסר כפול‪.‬שאול כהן‬
‫"רק בכוח האלימות יוכל היהודי לגאול את עצמו ואת עמו‬
‫מהניוון שאחז בהם‪ .‬רק מתוך שפ‪b‬יכת הדם יכולה להיבנות‬
‫כיאות האומה היהודית‪ .‬הקונפליקט הרצחני שבין היהודים‬
‫והערבים יוכל להיפתר רק בניצחונו המוחלט של אחד הצדדים‪,‬‬
‫ולכן אין מנוס מהכרעה מוחלטת של האויב הערבי‪ ,‬מרדיפתו‪,‬‬
‫נישולו ופגיעה בו עד שיבין שאין מקומו בארצנו"‪.‬‬
‫את הטקסט (המומצא) שלעיל לא נלמד‪ ,‬וטוב שכך‪ .‬ייתכן שנקרא‬
‫בכל מיני מסגרות על תנועות גזעניות‪ ,‬מחקרים על אודות‬
‫האידיאולוגיה הפשיסטית והדיכוי הטוטליטרי – אבל רק בתוך‬
‫הקשר היסטורי ובתור נורת אזהרה‪ ,‬שתתריע על ימים חשוכים‬
‫שעלולים לבוא‪ .‬באיזה הקשר‪ ,‬אם כן‪ ,‬אפשר לקרוא ללא שיפוט‬
‫טקסט דומה בעולמנו הנאור והשמח? רק כשהדובר שייך לקבוצה‬
‫הנכונה‪ .‬הקבוצה הנכונה‪ ,‬באופן אירוני‪ ,‬היא הקבוצה המדוכאת‪,‬‬
‫המודרת‪ ,‬המקופחת‪ .‬העולם השלישי‪" .‬הם"‪.‬‬
‫הטקסט שעורר אותי לכתוב הוא "על האלימות" מתוך "מקוללים‬
‫עלי אדמות" של פרנץ פאנון‪ .‬אין בכוונתי לעסוק בהגותו של‬
‫פאנון וגם לא בשאלת הקולוניאליזם והדה‪-‬קולוניזציה‪ .‬הטקסט‬
‫של פאנון גרם לי בעיקר לשאול את עצמי‪ ,‬האם אין בשיח‬
‫האקדמי‪ ,‬שמנעים כל כך את זמננו‪ ,‬מוסר כפול?‬
‫ישנן סיבות רבות לרגשות האשמה של המערב כלפי העולם‬

‫השלישי‪ .‬החל מהכרה בפשעים אמיתיים (רבים) שבוצעו‪ ,‬וכלה‬
‫באשמה הפולנית הישנה והטובה של "איך אני אוכל סושי‪ ,‬בעוד‬
‫שבאפריקה אין אפילו וסאבי?"‪ .‬עם זאת‪ ,‬אימוץ גישת ההלקאה‬
‫העצמית וההסכמה המובלעת שניתן להצדיק כל עמדה בעזרת‬
‫התירוץ של "הוא סבל מדיכוי"‪ ,‬לא מובילים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לשום דבר‬
‫טוב‪ .‬בחסות ההלקאה העצמית המערבית וכ"פיצוי" על דיכויו‬
‫של העולם השלישי יכולה הגותו של פאנון להיכנס לסילבוס‬
‫באוניברסיטה ללא שום שיפוט מוסרי נראה לעין‪ .‬תחושתי היא‬
‫שכחלק מהניסיון להיות "נאור" יוצר השיח האקדמי הדומיננטי‬
‫איסור על הבעת ביקורת על כל מי שבא מ"הם" ומ"המדוכאים"‪.‬‬
‫צריך לומר בפה מלא ‪ -‬אין שום דבר נאור ב"לקבל" ו"להכיל"‬
‫קריאה לטרור‪ ,‬ואין שום דבר נאור במוסר הכפול‪ .‬חברות שנבנות‬
‫על טרור‪ ,‬גם אם הוא משרת מאבק מוצדק‪ ,‬נוטות להיות אלימות‬
‫גם לאחר סיום התקופה הקולוניאלית‪.‬‬
‫בדומה לסיטואציות פוליטיות רבות אחרות‪ ,‬גם כאן עלינו להעז‬
‫להיות מורכבים‪ .‬מחד‪ ,‬עלינו להביע תמיכה במאבקים של עמים‬
‫משועבדים לשחרור ולהכיר בפשעים שבוצעו נגדם‪ ,‬ומאידך עלינו‬
‫להביע עמדה מוסרית והומניסטית נחרצת‪ ,‬שלא מוטה על‪-‬ידי‬
‫רגשות אשם‪ ,‬כנגד אי צדק וטרור‪ ,‬גם אם הללו מבוצעים על‪-‬ידי‬
‫הצד המדוכא‪.‬‬

‫לשכת התעסוקה‬
‫אילן אופיר דיבר עם ניקי קוצנקו‪ ,‬תלמיד המחלקה‬
‫שהגיע עד למשרד ראש הממשלה כבר בשנה א’‪.‬‬
‫"האם התואר יאפשר לי להשתלב בשוק העבודה‪ ,‬או שמא יישאר בגדר‬
‫דיפלומה התלויה על הקיר בבית אמי הגאה?"‪ .‬שאלה זו עולה תכופות‬
‫לפני כל עבודה או מבחן‪ ,‬שבהם אנו נדרשים להשקיע את מרבית שעות‬
‫הפנאי‪ ,‬לצד סידור המשמרות בעבודה הזמנית‪ ,‬שבה אנו עובדים כדי‬
‫לעמוד בתשלום שכר הדירה וההוצאות החודשיות‪.‬‬
‫נפגשתי וראיינתי את ניקי (ניקיטה) קוצנקו‪ ,‬בן ‪ ,24‬במקור מאשחבאד‪,‬‬
‫טורקמניסטן‪ .‬ניקי עלה לארץ בגיל ‪ 7‬והתחיל ללמוד באוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון בשנה שעברה (תש"ע)‪ .‬את עבודתו באגף לתכנון מדיניות במשרד‬
‫ראש הממשלה מצא ניקי במהלך לימודיו בשנה הראשונה במחלקה‬
‫לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה‪.‬‬
‫איך מצאת את העבודה?‬
‫"למדתי במחלקה לפוליטיקה וממשל בבן‪-‬גוריון ותהיתי מה אני הולך‬
‫לעשות עם המקצוע המוזר הזה‪ ,‬עם כל החפירות של ניב גורדון‪ ,‬אם ניתן‬
‫ליישם משהו מזה אי פעם‪ .‬במהלך סמסטר א' נשלח מייל לכל המחלקה‬
‫(שכנראה רק אני קראתי אותו)‪ ,‬שבו נכתב‪ ,‬כי האגף לתכנון מדיניות‬
‫במשרד ראש הממשלה מחפש עובדים וכי יש להגיש קורות חיים ומכתב‬
‫אישי‪ .‬המחשבות הראשונות שלי היו‪ :‬זה בירושלים‪,‬אני גם ככה עסוק‪ ,‬אין‬
‫לי שום סיכוי גם ככה להתקבל לזה‪ ...‬אבל הידיעה שזה קיים נשארה לי‬
‫בראש‪ .‬יום לפני המועד האחרון הרגשתי שכדאי שאשלח משהו כדי לקבל‬
‫תשובה שלילית‪ .‬ארגנתי את כל המכתבים‪ ,‬ההמלצות וכו'‪ ,‬ושלחתי אותם‪.‬‬
‫לאחר כמה שבועות קיבלתי מייל‪ ,‬שאמר שעברתי לשלב הבא ושכעת עליי‬
‫להכין מצגת בת שבעה שקפים בנושא ייעול תהליכי בירוקרטיה במדינות‬
‫ה‪ OECD-‬והצעות לייעול הבירוקרטיה במדינת ישראל‪ ...‬חשבתי‪ :‬אוקיי‪,‬‬
‫בואו ניפרד כידידים‪ .‬כמה ימים לפני המועד החלטתי שאולי בכל זאת‬
‫כדאי לי להכין משהו‪ .‬הכנתי מצגת לאחר מחקר באינטרנט‪ ,‬כל זה כדי‬
‫להגיד שניסיתי‪ .‬להפתעתי‪ ,‬זימנו אותי לריאיון באגף להצגת המצגת‪.‬‬
‫התייעצתי עם סטודנטית שעבדה בכנסת‪ ,‬שהכינה אותי לריאיון מאוד‬
‫קשה‪ .‬בריאיון ראיין אותי סטודנט ובחור צעיר‪ ,‬שהיו נורא נחמדים‪ .‬זימנו‬
‫אותי לריאיון נוסף עם ראש האגף‪ ,‬שלא נתן לי לדבר ורק הסתכל על‬
‫השקפים במצגת‪ .‬הוא אמר שזה מאוד מעניין‪ ,‬ושלח אותי הביתה‪ .‬זימנו‬
‫אותי לריאיון נוסף עם שני ראשי אגפים נוספים‪ ,‬שלחו אותי הביתה שוב‪,‬‬
‫ואז התקשרו אליי בדרך ואמרו שהתקבלתי ושאני מתחיל סיווג בטחוני‬
‫מחר‪ .‬לאחר שבועיים התחלתי לעבוד‪ ,‬והנסיעות היו מטורפות‪ .‬כל התהליך‬
‫ארך שלושה חודשים תוך כדי הלימודים‪ ,‬מסוף הסמסטר הראשון עד סוף‬
‫הסמסטר השני"‪.‬‬
‫מהי העבודה? ‬
‫"האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה הוא אגף חדש‪ ,‬שהוקם‬
‫לפני ‪ 4‬שנים‪ .‬מטרתו היא להוביל תהליכים לשיפור עבודת הממשלה‪ ,‬ייעול‬
‫בירוקרטיה ותכנון לטווח ארוך"‪.‬‬
‫האם התכנון נוגע לכל המסגרות?‬
‫"אנחנו מתעסקים בחברה ובממשל‪ .‬יש במשרד ראש הממשלה גופים‬
‫אחרים‪ ,‬שעוסקים בתכנון כלכלי ומדיני‪ .‬בתחומים שלנו יש כמה פרויקטים‬
‫ספציפיים שאנחנו מובילים"‪.‬‬
‫מה התפקיד שלך? איזה בורג אתה מהווה במערכת?‬
‫"הכול מחולק לפי פרויקטים‪ .‬אני משתתף בשלושה‪ .‬אני מרכז את נושא‬
‫ְקף לסטודנטים מוסלמים‪ .‬זהו ריכוז טכני לחלוטין המרכז את‬
‫הו‬
‫מלגות ָ‬
‫הבקשות‪ ,‬מפקח על הנוהל ועל תפעול המערכת‪ .‬פרויקט נוסף‪ ,‬בנושא‬
‫הפלאשמורה‪ ,‬שעליו ארחיב בהמשך במסגרת הפרויקט השלישי‪ ,‬הוא‬
‫הטמעת תפיסה של תכנון ומדידה בעבודת משרדי הממשלה‪ .‬אנחנו‬

‫אמורים לשפר את האופן שבו משרדי הממשלה מתכננים‪,‬‬
‫מבקרים ומודדים את ההצלחה של העשייה שלהם"‪ .‬ספר‬
‫על תהליך העבודה בנושא הפלאשמורה‪" :‬הפרויקט הוטל‬
‫עלינו על‪-‬ידי מנכ"ל המשרד‪ .‬מדובר באוכלוסייה היושבת‬
‫באתיופיה‪ ,‬והטענה היא שבעבר נכפה על אבותיהם להתנצר‪.‬‬
‫כיום הם מבקשים לשוב ליהדות ולחזור לארץ ישראל‪ .‬לפי חוק‬
‫השבות‪ ,‬הם לא זכאים לעלות‪ ,‬ולכן הסוגייה שנויה במחלוקת‪.‬‬
‫האם אנחנו מביאים אותם בכל זאת‪ ,‬כאשר ברור שאם אנחנו‬
‫מביאים אותם‪ ,‬הם מקבלים סל קליטה מיוחד‪ ,‬שאותו מקבלים‬
‫כל העולים מאתיופיה‪ ,‬שכולל מענק כמעט מלא לרכישת‬
‫דירה‪ .‬ממשלת ישראל הביאה בעבר כמה אלפים מהם‪ ,‬אבל‬
‫מסתבר שיש עוד‪ .‬ריכזתי את הדיונים שניהל ראש האגף עם‬
‫כל הגופים הרלוונטיים כדי לגבש את המדיניות שלנו ולגבש‬
‫הסכמה בנושא‪ .‬הוא נפגש עם ארגוני חברה אזרחית רבים‪,‬‬
‫שפועלים בנושא הבאת בני הפלאשמורה‪ ,‬מפני שהיה חשוב‬
‫לנו לשמוע את העמדות שלהם בנושא‪ .‬היו גם סוגיות רבות‬
‫בתוך הממשלה שהיה צריך לפתור‪ .‬קצב ההגעה שלהם‪ ,‬נוהל‬
‫הקליטה‪ ,‬היקף מענקי הדירה שהם יקבלו‪ .‬כמו בהרבה נושאים‬
‫צריך היה למצוא את האיזון בין השאיפה לקלוט אותם בצורה‬
‫הטובה ביותר לבין מגבלות התקציב‪ .‬בדיונים השתתפו נציגים‬
‫של משרד הקליטה‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪,‬‬
‫אגף תקציבים במשרד האוצר ואנחנו‪ .‬בסופו של דבר הגענו‬
‫להסכמה על הדברים העיקריים‪ ,‬אך יש עוד כמה נושאים‪,‬‬
‫שייקבעו על‪-‬ידי ועדה בין‪-‬משרדית הפועלת בנושא‪ .‬בישיבות‬
‫אלה משתתף ראש האגף שלי‪ ,‬ואני כמובן מתלווה אליו ומדי‬
‫פעם אפילו מעביר לו פתק ובו מה אני חושב שהוא צריך‬
‫להגיד‪ .‬חוץ מהדיונים‪ ,‬ריכזתי גם את כתיבת החלטת הממשלה‪,‬‬
‫שאושרה על‪-‬ידי הממשלה"‪.‬‬
‫איך אתה משלב את העבודה עם הלימודים?‬
‫"לא נוח‪ .‬על אף שאני לומד בהיקף מערכת של תשעים‬
‫אחוזים‪ ,‬אני עובד יומיים וחצי ולומד יומיים וחצי‪ ,‬כלומר אין‬
‫לי זמן לשום דבר מעבר‪ .‬לפעמים העבודה היא מעבר לשעות‬
‫הקבועות‪ ,‬ישיבות וכו'‪ .‬אני מסתדר עם זה בסך הכל‪ ,‬הציונים‬
‫לא נמוכים יותר מבעבר”‪.‬‬
‫כמה קשר יש לך לאנשי המפתח?‬
‫" אין הרבה קשר‪ .‬אנחנו אגף עצמאי‪ ,‬מקבלים הנחיות וגיבוי‬
‫ומקבלים בראש כשלא עושים את העבודה כמו שצריך‪ .‬לראש‬
‫האגף שלי יש מילה חזקה למדי בקרב מקבלי ההחלטות‪,‬‬
‫אבל לי אין גישה‪ .‬מה שכן מגניב בעבודה זה שהמקום מאוד‬
‫קטן ולא פורמלי‪ .‬הרבה צעירים‪ ,‬ארבעה סטודנטים מורעלים‬
‫שנותנים מעצמם וטוחנים‪ ,‬בעלי רעיונות טובים‪ .‬הם נורא זולים‬
‫ונורא קל להביא אותם‪ ,‬כי להביא עובדים לממשלה זה סיפור‬
‫מההפטרה‪ .‬כל האגף מורכב מארבעה סטודנטים‪ ,‬שלושה‬
‫עובדים בשנות ה‪ 30-‬לחייהם‪ ,‬שני ראשי תחומים וראש האגף‪,‬‬
‫שהוא ותיק ובעל ניסיון‪ .‬צוות מאוד מצומצם‪ .‬יש הרבה מקום‬
‫להגיד‪ :‬אני חושב שצריך לעשות ככה‪ ,‬ואז יגידו לך‪ :‬אתה‬
‫טועה‪ ,‬ואז תצטרך לשכנע"‪ .‬לטובת העבודה באגף עבר ניקי‬
‫לירושלים והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬עבודה בתחום המדיני‪ ,‬בלב העשייה הציבורית אינה‬
‫בגדר חלום בהקיץ‪ .‬פתחו עיניים‪ ,‬אמצו אוזניים וחפשו את‬
‫ההזדמנויות הרבות שהאוניברסיטה מציעה‪ .‬כך אפשר לצבור‬
‫ניסיון מקצועי במהלך הלימודים ואף להרוויח משכורת ‪l‬‬

‫פוליטי נטו‬
‫רועי שבתאי מציג את הצעת החוק לחקירת מקורות המימון של‬
‫ארגוני השמאל ובחן את השאלה‪ :‬למי זה טוב בעצם?‬
‫בשבועות האחרונים ניטשים ויכוחים מרים בכנסת‪ ,‬בתקשורת‬
‫ובציבור בעניין אישור הצעת החוק‪ ,‬שיזמה ח"כ פאינה קירשנבאום‬
‫ממפלגת "ישראל ביתנו"‪ .‬הצעת החוק עוסקת בהקמת ועדת חקירה‬
‫פרלמנטרית‪ ,‬שתבדוק את מקורות המימון של ארגוני שמאל וזכויות‬
‫אדם שונים ‪ -‬מימון שמגיע ברובו מממשלות זרות באירופה וארגונים‬
‫בינלאומיים‪ .‬אז מהי לעזאזל ועדת חקירה פרלמנטרית‪ ,‬ומי צריך‬
‫אותה במקרה זה ובכלל?‬
‫ועדת חקירה פרלמנטרית היא סמכות שאושרה למינוי בחוק יסוד‪:‬‬
‫הכנסת משנת ‪ .1958‬החוק קובע כדלקמן‪" :‬הכנסת רשאית למנות‬
‫ועדת חקירה‪ ,‬אם על‪-‬ידי הסמכת אחת הוועדות הקבועות‪ ,‬ואם על‪-‬‬
‫ידי בחירת ועדה מבין חבריה‪ ,‬כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה;‬
‫סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על‪-‬ידי הכנסת; בכל‬
‫ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה‪,‬‬
‫לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת"‪ .‬כלומר‪ ,‬וכמו שקורה לרוב‬
‫בפועל‪ ,‬הוועדות הן ועדות אד הוק‪ ,‬והן מסיימות את תפקידן לאחר‬
‫דו"ח תוצאות החקירה לכנסת‪ .‬הכנסת לא הצליחה להסדיר בחקיקה‬
‫את סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית‪ ,‬ולכן מקובל לפרש אותן‬
‫כסמכויות הדומות לסמכויות כל ועדה מוועדות הכנסת‪ .‬לוועדת‬
‫חקירה ממלכתית יש "שיניים" וסמכויות לזמן לחקירה גורמים פרטיים‬
‫ואף להוציא צווי הבאה כדי לכפות את הגעתם‪ ,‬וצווי חיפוש בעת אי‬
‫היענות לזימון‪ .‬ועדת חקירה פרלמנטרית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא אנמית‪,‬‬
‫והיא רשאית לזמן רק עובדי מדינה‪ ,‬חברות ממשלתיות‪ ,‬תאגידים‬
‫שהוקמו בחוק‪ ,‬רשויות מקומיות ומועצות דתיות‪ .‬העובדים שזומנו‬
‫חייבים להתייצב ולמסור את המידע הנדרש‪ ,‬אך גם במקרה זה רשאי‬
‫השר הממונה או ראש הגוף הרלוונטי להופיע בפני הוועדה במקום‬
‫מי שזומן‪ .‬נגד אדם פרטי‪ ,‬שזומן והחליט לא להגיע‪ ,‬ניתן להשתמש‬
‫רק בסנקציות משמעתיות ולא פליליות‪ .‬את הוועדה מאיישים חברי‬
‫כנסת מכל הסיעות‪ ,‬לרבות סיעות האופוזיציה‪ .‬ועדות אלה הפכו‬
‫לכלי שמיש בעשרים השנים האחרונות‪.‬‬
‫עד כאן‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אין שום סיבה שהכנסת לא תקים ועדת‬

‫חקירה בנושא ארגוני השמאל‪ ,‬אם מצאה זאת לנכון‪ .‬הבעיה‬
‫הראשונה נעוצה בסיבת היוזמה – חקירת מקורות המימון‬
‫של ארגוני שמאל וזכויות אדם כגון "עדאלה"‪" ,‬שוברים‬
‫שתיקה"‪" ,‬בצלם" ונשות "מחסום ווטש"‪ .‬לטענתה של‬
‫קירשנבאום‪ ,‬ארגונים אלה פוגעים במדינה ומכפישים אותה‬
‫בעולם‪ .‬אולם הוועדה מתפרצת לדלת פתוחה – את רשימת‬
‫התורמים לארגונים אלו ניתן למצוא באתרי האינטרנט שלהם‪,‬‬
‫מכיוון שהם מחויבים לשקיפות על‪-‬ידי רשם העמותות‪ ,‬ככל‬
‫העמותות הרשומות‪ .‬אז את מה בדיוק הוועדה צריכה לחקור‬
‫בסמכויותיה המוגבלות? אמנון רובינשטיין‪ ,‬ח"כ לשעבר וחתן‬
‫פרס ישראל למשפטים‪ ,‬סבור כי ועדת החקירה הפרלמנטרית‬
‫מוסמכת לחקור בעניינים הנוגעים לחקיקה עתידית ובכל‬
‫עניין הנוגע לביצוע תפקידי הפיקוח של הכנסת על הממשלה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬השימוש ההולך וגובר בכלי זה והיקפו המרשים של‬
‫טווח העניינים הנחקר על‪-‬ידי ועדות החקירה הפרלמנטריות‬
‫יוצרים את הרושם‪ ,‬שהחוק מסמיך למעשה את הכנסת לחקור‬
‫כל עניין שהוא‪ .‬אז אכן‪ ,‬השימוש בוועדות הוא רב‪ ,‬אך אולי‬
‫מוטב באמת שהכנסת תתמקד בייעודה – חקיקה ופיקוח על‬
‫הממשלה‪ ,‬ואת חקירות הארגונים ומימונם תשאיר לבעלי‬
‫היכולות בנושא – משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫אם ימצאו משהו לא חוקי בהתנהלות הארגונים‪ ,‬אדרבה‪,‬‬
‫שיטפלו בהם במלוא חומרת הדין‪ .‬אך אם הכול חוקי‪ ,‬מה‬
‫רוצים לחקור שם בכנסת? ואם כבר לחקור‪ ,‬מה לגבי ארגונים‬
‫שמקבלים מימון מחו"ל כדי לקנות דירות בשכונות ערביות‬
‫במזרח ירושלים או ארגוני ימין קיצוני שמקבלים תרומות?‬
‫מי אמר שפעולותיהם לא פוגעות בתדמית ישראל בעולם או‬
‫בבטחונה? למה ביקורת עצמית נתפסת כמקור של חולשה‬
‫ולא של כוח?‬
‫אני מייחל ליום‪ ,‬שבו אף ארגון פוליטי המשפיע על הלך‬
‫הרוח בישראל לא יקבל תרומות מאדם שבחר לא לחיות‬
‫בישראל‪ .‬פרופ' גיורא גולדברג סבור "שהוועדה נועדה‬
‫לבדיקת קרנות מחו"ל ומדינות המממנות ארגונים ישראליים‪,‬‬
‫הנוטלים חלק במסע דה‪-‬לגיטימציה לפגיעה בחיילי צה"ל"‬
‫("ישראל היום"‪ .)23.1.11 ,‬האם הוא טוען בעצם שיש לחקור‬
‫קרנות ממדינות זרות‪ ,‬שאין לנו כלל סמכות משפטית‬
‫לגביהן? מה נעשה עם המסקנות? מה לגבי שרים וח"כים‪,‬‬
‫שבהצהרותיהם גורמים לדה‪-‬לגיטימציה למדינת ישראל?‬
‫עוד הוא מוסיף‪ ,‬ש"אפילו אם אין מדובר בעבירות על‬
‫חוקי המדינה‪ ,‬יש בכך פגיעה אנושה באושיות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫קבלת המימון היא אקט כוחני‪ ,‬בלתי מוסרי וזועק לשמיים"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוא מציין ש"רק הכנסת מצוידת בסמכויות חוקיות‬
‫לקבלת המידע ושבסמכותה להרחיב את סמכויות הוועדה"‪.‬‬
‫הדמוקרטיה נפגעת גם כשרוב פרלמנטרי מטיל את מוראתו‬
‫על מיעוט וחוקר רק צד אחד‪ .‬בנושא קבלת המימון כבר‬
‫דשנו‪ ,‬ונראה שיש יותר אקטים כוחניים כאלה ממה שאפשר‬
‫לחקור‪ .‬האם ראוי לחקור ביתר שאת נושא כזה ולפטור את‬
‫אי הקמת ועדת חקירה ל"אסון הכרמל" בכך שיש יותר מדי‬
‫ועדות? לבסוף‪ ,‬טוען גולדברג ש"כל מי שמתנגד להקמת‬
‫הוועדה כופר בסמכותה של הכנסת‪ ,‬בז לעיקרון של שלטון>‬

‫החוק‪ ,‬מצפצף על ההכרעה>> הדמוקרטית שהושגה בבחירות‬
‫וחוטא בהסתרת מידע חיוני מאזרחי המדינה"‪ .‬בהחלט טיעון‬
‫מעניין שנשמע לא מעט‪ ,‬אבל לעניות דעתי‪ ,‬הכרעה דמוקרטית‬
‫נועדה לקדם מדיניות של שלטון בנושאים שונים ולא לרדיפת‬
‫אחרים שלא מסכימים עם אותה המדיניות‪.‬‬
‫בעיה נוספת בוועדות מסוג זה היא העובדה שכל חבר כנסת‬
‫יכול לשבת בוועדה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬דווח שח"כ מיכאל בן ארי‪,‬‬
‫מתלמידיו של הרב כהנא‪ ,‬יזכה לשבת בוועדה הנ"ל‪ .‬אותו בן‬
‫ארי שבעצמו התעמת עם חיילים‪ ,‬הפריע להם במילוי תפקידם‬
‫ואף הוסיף איום ש"יטפל בהם"‪ .‬זה כמו שגרגמל יחקור את‬
‫פעילות הדרדסים‪ .‬ניתן להגיש כבר את מסקנותיה של הוועדה‬
‫לפני שהתכנסה בכלל‪ .‬מזכיר במקצת את ועדת החקירה בנושא‬
‫האלימות בעת פינוי היישוב עמונה‪ ,‬שבה ישבו נציגי סיעות‬
‫הימין שהתנגדו לפינוי ואף כאלו שנכחו במקום והשתתפו‬
‫בעימות באופן פעיל‪ .‬בהחלט בעייתי‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫אני מקווה שלא נגיע לימים‪ ,‬שבהם חברי הכנסת מצפים להיות‬
‫התובע‪ ,‬השופט והתליין‪ .‬זה נשמע לי כאיום רציני יותר על‬
‫הדמוקרטיה מאשר כמה ארגונים צעקניים ‪l‬‬

‫למה לי פוליטיקה? עידו כץ‬
‫“תגיד‪ ,‬אני יודעת שזה נורא מעניין‪ ,‬אבל מה תעשה עם זה?” היא‬
‫שואלת אותי‪ ,‬שוב‪ .‬לאט‪-‬לאט‪ ,‬ככל שהתגברו ההערות‪ ,‬התגברו‬
‫אצלי הספקות‪ :‬מה באמת אפשר לעשות עם תואר בפוליטיקה‬
‫וממשל? לאחרונה התראיין מנכ”ל סלקום‪ ,‬עמוס שפירא‪ ,‬באחת‬
‫מתכניות האקטואליה והודיע על יוזמה חדשה של כשלושים‬
‫מנכ”לים מרכזיים במשק‪ ,‬שבמסגרתה יועסקו אנשי מדעי הרוח‬
‫בתפקידי ניהול משמעותיים בחברות הגדולות במשק הישראלי‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬אדם שיודע לקרוא שיר של ביאליק בצורה ביקורתית‬
‫עדיף ממה שהוא מכנה טכנוקרט‪ ,‬שמנהל את הדברים בצורה‬
‫שרירותית ויבשה‪ .‬לשיטתו של שפירא‪ ,‬כדי לבנות חברה טובה‬
‫יותר יש להעמיד בראשה אנשים חושבים עם חוש ביקורת מפותח‪.‬‬
‫יוזמה זו ראויה לשבח‪ .‬ישנן סיבות נוספות מדוע לא בטוח שלימודי‬
‫הנדסה בהכרח ישתלמו לנו בעתיד‪.‬‬
‫בעקבות פתיחת שערי המסחר לסין בשנות ה‪ ,90-‬הסינים התחילו‬
‫לעבוד‪ .‬הם עובדים במפעלי ענק‪ ,‬תופרים‪ ,‬מרכיבים ומייצרים‬
‫כל מכשיר‪ ,‬בגד ומכונה שמשתמשים בהם כיום בעולם‪ .‬אך הדבר‬
‫המעניין הוא שהם גם התחילו ללמוד‪ .‬ונחשו מה הם לומדים?‬
‫הנדסה‪ ,‬הנדסה‪ ,‬הנדסה‪ .‬מי שעוד הצטרף לחגיגה הם ההודים‪,‬‬
‫שגם הכלכלה שלהם גדלה בשנים האחרונות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שעם‬
‫התגברות מגמת הכפר הגלובלי בעקבות התפתחות הטכנולוגיות‬
‫התקשורתיות‪ ,‬יוכל בעל חברה בישראל לשבת ולהחליט בעוד‬
‫כמה שנים אם הוא רוצה להעסיק מהנדס ישראלי תמורת עשרים‬
‫אלף ש”ח בחודש או להעסיק מהנדס סיני בשליש מהמחיר הזה‪.‬‬
‫מלמדים אותנו שאנשי מדעי הרוח הם נחותים‪ ,‬והמערכת עובדת‬
‫קשה על ההטמעה של עניין זה‪ .‬בבית הספר היסודי‪ ,‬מי שלא‬
‫הולך לו בחשבון ולא מצליח להרכיב בדיד ועוד בדיד‪ ,‬נשלח‬
‫לאבחונים‪ ,‬משום שיש לבדוק במהרה מה לא בסדר אצלו‪ .‬בתיכון‬

‫המגמה ממשיכה‪ .‬כל מי שעמד בפני הבחירה אם ללמוד במגמה‬
‫ריאלית או במגמה הומנית מכיר את מערכת הלחצים שמופעלת‬
‫עליו על‪-‬ידי כל הסביבה הקרובה בעניין הבחירה הנכונה‪.‬‬
‫אז נכון‪ ,‬חשוב כמובן להגיד שעדיין צריך לתת את הכבוד הראוי‬
‫למדעים המדויקים‪ ,‬אך כמו כל דבר בחיים גם המערכת הכלכלית‬
‫בנויה על איזון‪ ,‬ושם טמונה חשיבות התואר שאנחנו לומדים‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬מצדנו‪ ,‬צריכים להתחיל ללמוד לחשוב‪ .‬עלינו לקחת את‬
‫שטף המידע שאנחנו מקבלים פה ודווקא לא לפחד‪ ,‬בניגוד למה‬
‫שקורה בפועל‪ ,‬להעביר ביקורת על מה שקורה בארץ‪ ,‬וכן לא‬
‫לפחד ליישם את החומר הלימודי על המתרחש בארץ‪ .‬אם נעשה‬
‫זאת נכון ואם התוכניות שיוזמים מנכ”ל סלקום וחבריו יתממשו‪,‬‬
‫ניקח את מה שלמדנו ונראה לכל שואלי השאלות איך מי שלומדים‬
‫ביאליק ומרקס יכולים לנהל חברה‪.‬‬

‫אוהל הדוד תום‬
‫שנייה לפני שהפכו לבון‪-‬טון של כל חובב מוזיקה בריטית אלטרנטיבית‪,‬‬
‫רדיוהד שברו את הכלים עם הפצה חינמית של אלבומם ‪.in rainbows‬‬
‫מעיין פדן חוזרת לשנת ‪ 2007‬להיוולדות חזון של מוזיקה אחרת‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שרדיוהד הם אחד ההרכבים החדשניים והמעניינים ביותר‬
‫שמלווים אותנו בשני העשורים האחרונים‪ .‬מראשית הדרך‪ ,‬כחלוצים‬
‫ניסיוניים לגראנג' אנגלי ( ‪ ,Publo Honey‬אלבומם הראשון משנת‬
‫‪ ,)1993‬הם לא נפלו לנישה שהייתה בית לרבים מההרכבים האנגלים‬
‫בתחילת שנות ה‪ -'90-‬נישת הבריטפופ (האהובה והמוכרת)‪ ,‬שאיתה‬
‫מזוהים יותר מכל בלייר ואואזיס‪ .‬הם דווקא בחרו לפנות למחוזות‬
‫אלקטרוניים‪ ,‬למשחקי קצב לא שגרתיים ולתכנים ביקורתיים‪ ,‬כפי‬
‫שהדבר בא לידי ביטוי באלבום הנהדר ‪ , Hail to the thief‬שלא‬
‫התבייש לכסח לממשל בוש את הצורה בכל הקשור למלחמה בעיראק‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬רדיוהד הם הרכב עם חזון שמתפתח בהתאם לרוח הזמן‪.‬‬
‫עם הזמן ההרכב צבר קהל מעריצים ענקי מסביב לעולם‪ .‬סיבובי‬
‫ההופעות שלהם ידועים ברמת ההשקעה ובאיכות סאונד גבוהה‪,‬‬
‫וידאו‪-‬ארט מרשים וכמובן‪ ,‬אנרגיות מפלצתיות‪ .‬הלהקה משתדלת‬
‫להישאר קשובה למעריציה בכל הרמות הדרושות‪.‬‬
‫‪ in rainbows‬האלבום המופתי היכה גלים לא רק מפני שהוא‬
‫יצירת מופת‪ .‬במהלך ההקלטות של האלבום הזה‪ ,‬שיצא בסופו‬
‫של דבר בשנת ‪ ,2007‬רדיוהד העלו מול חברת התקליטים שלהם‬
‫באותה התקופה ‪ Parlophone‬את הרעיון להפיץ את האלבום‬
‫באינטרנט‪ .‬הלהקה טענה שצעד זה מעביר מספר מסרים חשובים‪:‬‬
‫הראשון הוא מחירים שווים לכל נפש‪ ,‬המשרתים גם את מי שידו‬
‫אינה משגת להשקיע עשרה אירו‪ ,‬חמישה עשר דולר או שמונים‬
‫שקלים‪ .‬השני הוא המסר האקולוגי – חיסכון בקרטון‪ ,‬פלסטיק וכו'‪.‬‬
‫השלישי הוא חזון ההתאמה ביניהם לבין רוח הזמן‪ .‬החברה סירבה‬
‫מטעמי רווח‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬שהלהקה סיימה את התחייבותה לפי‬
‫חוזה לחברת התקליטים כבר בשנת ‪ 2003‬לאחר צאת האלבום‬
‫‪ .Hail to The Thief‬למרות זאת‪ ,‬מקובל שאמנים מעדיפים להישאר‬
‫תחת חסותן של חברות התקליטים‪ ,‬מאחר שהללו מבטיחות במידת‬
‫מה את המשך הקיום שלהם‪ .‬הבחירה של הלהקה להתנתק מחברת‬
‫התקליטים לקראת האלבום הזה‪ ,‬השביעי במספר‪ ,‬היא בחירה‬
‫מהפכנית כשלעצמה‪.‬‬
‫חברת ‪ ,Parlophone‬בעלת הזכויות על כל האלבומים שהוציאו‬
‫רדיוהד עד לאלבום הזה‪ ,‬עושה מאמץ כביר מאז שנת ‪2008‬‬
‫לשמן תעשיית אוספים של הלהקה‪ ,‬שממנה רק חברת התקליטים‬
‫מרוויחה‪ .‬מיותר לציין שרדיוהד כבר לא נמצאים בחוזה עם החברה‪.‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬כי חברת ‪ ,Parlophone‬הידועה יותר בשם ‪ ,EMI‬היא‬
‫אחת מחברות התקליטים הגדולות והחשובות בבריטניה‪ .‬עם‬
‫האמנים החתומים אצלה נמנים קולדפליי‪ ,‬בלייר‪ ,‬קיילי מינוג‪ ,‬הפט‬
‫שופ בויז ועוד רבים וטובים‪.‬‬
‫האלבום ‪ In Rainbows‬יצא להפצה ראשונה באינטרנט‪ ,‬שבה כל‬
‫צרכן קבע את המחיר עבור כל שיר‪ .‬היום כבר לא ניתן לרכוש את‬
‫האלבום במחיר שנקבע על‪-‬ידי הצרכן‪ ,‬אבל את המגמה הזו אימצו‬
‫בחום אמנים רבים‪ ,‬כדוגמת ‪ Nine Inch Nails‬וסול וויליאמס‪.‬‬
‫את העותק הממשי של האלבום פרסם ההרכב דרך חברת תקליטים‬
‫עצמאית וקטנה ששמה ‪ ,XL Recordings‬וקשה מאוד להשיג אותו‪.‬‬

‫מי שירצה לחזות בפלא מוזמן לפנות לאתר ‪ Allmusic‬בכתובת‪:‬‬
‫‪http://allmusic.com/album/in-rainbows-r1239777‬‬
‫בנימה כללית יותר‪,‬כולנו יודעות ויודעים שהאינטרנט פתח בפנינו‬
‫עולם שלם של יצירה‪ .‬היצירה הזו זמינה לנו לרוב בתשלום די‬
‫סמלי‪ .‬זהו ניסיון של אמנים‪ ,‬בעיקר אמני מוזיקה אלטרנטיבית על‬
‫סגנונותיה‪ ,‬להפיץ את הבשורה שהם נושאים לקהל‪ .‬אין ספק‪ ,‬שזו‬
‫פלטפורמה המאפשרת נגישות ומקלה מאוד על אמנים חדשים‪ ,‬הן‬
‫ברכישת השכלה מוסיקלית ובעיקר בהפצה ויצירת קהל‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬המדיה האינטרנטית היא מדיה צינית למדי‪ .‬אפשר לטעון‬
‫טיעונים סוציולוגיים מרחיקי לכת על רמת המוסר ואמות המוסר‬
‫של הדור שלנו‪ ,‬שצורך הכול‪ ,‬כמה שיותר ועדיף בחינם‪ ,‬אבל אני‬
‫אזהר מהיומרנות הזו‪ .‬חשוב לזכור‪ ,‬שעל אף שקל ונוח להוריד‬
‫מוזיקה מהאינטרנט‪ ,‬המוזיקה הזו היא קודם כל יצירה אישית של‬
‫מישהו או מישהי אי שם על כדור הארץ‪ .‬יותר מזה‪ ,‬זה הניסיון שלה‬
‫או שלו להתפרנס ממשהו שהם אוהבים ומרגישים שהם טובים בו‪.‬‬
‫הבחירה של רדיוהד‪ ,‬בתור הרכב מצליח ברמה עולמית‪ ,‬להפוך‬
‫את יצירתו המוזיקלית לנגישה למעריציו שלהם היא בחירה‬
‫מקסימה‪ ,‬אבל אין בה משום מתן לגיטימציה להורדה פיראטית‬
‫של מוזיקה‪ .‬בבחירה זו יש אמירה סוציאליסטית מאוד‪ ,‬שמתייחסת‬
‫לגזירת הקופון של תאגידי מוזיקה על חשבון האמנים‪ ,‬וכן אמירה‬
‫אקולוגית משמעותית‪ .‬אך בעיקר‪ ,‬יש בבחירה זו אהבה רבה כלפינו‪,‬‬
‫מי שבוחרות ובוחרים להקשיב להם ‪l‬‬

‫עכב”ש העיר‬
‫ערן לדור מציץ אל העתיד של בירת הנגב‪.‬‬
‫"בנגב ייבחן עם ישראל" ‪ -‬שנים לפני שנולדנו בן‪-‬גוריון כבר‬
‫דיבר על חזון הנגב‪ ,‬ודבריו מהדהדים גם היום‪ .‬אין ספק שחזון‬
‫הנגב מיד מתקשר לבן‪-‬גוריון‪ ,‬ובמקרה שלנו גם לאוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,‬שלא בכדי הוקמה בבאר‪-‬שבע‪ ,‬וכנראה שגם לא במקרה‬
‫קרויה על שמו‪ .‬בחרתי לעסוק בשני נושאים שמצאתי קשורים לחזון‬
‫העיר באר‪-‬שבע‪ .‬האחד הוא תכניות העירייה ‪ -‬איך בכירי העיר‬
‫רואים את באר‪-‬שבע בעוד עשר שנים‪ ,‬ומה הם מתכננים לציבור‬
‫הסטודנטים? השני הוא קהילה אידיאולוגית‪ ,‬שחיה את החזון שלה‬
‫של חיים משותפים ותרומה לקהילה בבאר‪-‬שבע‪.‬‬
‫בעירייה עבדו במהלך השנה שעברה על חזון באר‪-‬שבע ‪,2020‬‬
‫שמטרתו לשרטט בקווים כלליים איך הם רואים את העיר בעוד‬
‫עשר שנים‪ .‬לזכותם ייאמר‪ ,‬שהתכנית מקיפה בהחלט‪ ,‬וקשה למצוא‬
‫בה חוסרים או דברים מיותרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדובר בתכנית עבודה‪,‬‬
‫ורק בעוד עשר שנים נוכל להוציא את התכנית המאובקת מהמגירה‪,‬‬
‫לראות אם היעדים הושגו ולתת ציונים הן לתכנון והן לביצוע‪ .‬עד‬
‫אז יש עוד עשר שנים‪ ,‬וזה מה שהם מתכננים עבורנו‪ :‬הפיכת העיר‬
‫העתיקה למרכז תרבות ואמנות הכולל מתחם מוזיאונים‪ ,‬הקמת‬
‫קריית ספורט הכוללת אצטדיון כדורגל חדש והיכל ספורט רב‬
‫תכליתי וכן מגרשים ואולמות בשכונות‪ ,‬פיתוח שכונות ותיקות‪,‬‬
‫הקמת שכונות חדשות‪ ,‬פיתוח התחבורה בתוך העיר ואליה‪ ,‬שיפור‬
‫חזות העיר ותדמיתה באמצעות גינות‪ ,‬ספסלים‪ ,‬פארקים ושילוט‬
‫חדש‪ ,‬עידוד התרבות ושיפור החינוך ותשתיות החינוך‪ ,‬הקמת מכון‬
‫לטיהור שפכים‪ ,‬עידוד תעשייה מקיימת‪ ,‬סלילת שבילי אופניים‪,‬‬
‫הצבת פחי אשפה לסוגיהם ואפילו תכנית להפחתת פליטת גזי‬
‫חממה בטווח הארוך‪.‬‬
‫דיור בר השגה‪ ,‬חינוך ותרבות הם בהחלט שיקולים חשובים‬
‫בבחירת מקום מגורים‪ ,‬אבל התמונה איננה מלאה בלי מקומות‬
‫תעסוקה‪ .‬בעניין הזה‪ ,‬שמעניין במיוחד אותנו‪ ,‬הסטודנטים‪ ,‬עתיד‬
‫לקום פארק היי‪-‬טק ותעשיות עתירות ידע בסמוך לאוניברסיטה‪,‬‬
‫בשטח שבין האוניברסיטה לשכונת רמות ומזרחית לתחנת הרכבת‪.‬‬
‫החיבור בין האוניברסיטה לפארק ההיי‪-‬טק הוא אחד מיתרונותיו‬
‫הבולטים‪ ,‬לדברי העירייה‪ ,‬שם מבטיחים שבניית הבניין הראשון תחל‬
‫כבר בקרוב‪ ,‬אחרי שהפארק הוגדר כאזור ייחודי לעידוד ולטיפוח‬
‫תעשיות עתירות ידע‪ ,‬והושלמו עבודות התשתית לבנייתו‪ .‬אין ספק‬
‫שחברות שיגיעו לבאר‪-‬שבע‪ ,‬הוזלת עלויות הייצור בשילוב עם‬
‫ההון האנושי שבאר‪-‬שבע מציעה‪ ,‬יוצרים מצב בו כולם מרוויחים‪.‬‬
‫העירייה מתכוננת להקמת עיר הבה"דים ולמעבר של אוכלוסייה‬
‫גדולה לנגב‪ ,‬אך פונה גם לאוכלוסיות אחרות‪ .‬מלמידה על העבר‬
‫והקמת האוניברסיטה‪ ,‬העירייה מנסה ללמוד על העתיד ומעבר‬
‫צה"ל לנגב‪" .‬החוכמה"‪ ,‬לדברי בכירי העירייה‪" ,‬ובמקרה הזה‬
‫החזון‪ ,‬מורכב מכמה גורמים‪ :‬האוניברסיטה יכולה להגיע לשיאים‬
‫מרשימים וגם מעבר צה"ל לנגב יכול להיות מוצלח‪ ,‬אבל אם נשלב‬
‫אקדמיה מצוינת עם פארק היי‪-‬טק אשר ימשוך חברות שונות‬
‫ומגוונות ונשקיע בתחום החינוך והתרבות‪ ‬ובקיום אירועים‪ ,‬נשווק‬
‫קרקעות לבנייה צמודת קרקע ונשפר את אמצעי התחבורה לבאר‪-‬‬
‫שבע וממנה (יחד עם עוד פרויקטים מחוללי שינוי) – נצליח להגשים‬
‫את הפוטנציאל העצום של העיר והאזור כולו‪ .‬זה החזון"‪.‬‬
‫חיים אחרת‬
‫סטודנטים רבים החליטו ללמוד בבאר‪-‬שבע כדי לקחת הפסקה‬
‫מהחיים במרכז‪ ,‬שאליו הם עתידים לחזור‪ .‬עבור רבים מאיתנו גם‬
‫לחיות שלוש שנים בדרום אינו עניין של מה בכך‪ .‬יש אפילו מי‬
‫שממש לא רואים עצמם כתושבים זמניים של באר‪-‬שבע‪ .‬הם מרבים‬

‫לחזור הביתה‪ ,‬עם כביסה מלוכלכת‪ ,‬וחוזרים לבאר‪-‬שבע עם אוכל של‬
‫אמא‪ .‬בניגוד מוחלט אליהם‪ ,‬יש מי שעברו לגור בבאר‪-‬שבע לא בגלל‬
‫התמריצים של העירייה‪ ,‬ובטח שלא בגלל התמריצים של הממשלה‪.‬‬
‫הם באו בגלל האידיאולוגיה‪ ,‬ורואים בבאר‪-‬שבע כעיר שבה יגורו כל‬
‫חייהם‪ .‬כאלו הם אנשי קהילת קמה‪.‬‬
‫נעמי אפרת ‪,‬חברה בקהילת קמה‪ ,‬סיפרה לי מעט על הקהילה‪ ,‬אשר‬
‫מונה כשלושים אנשים המקיימים אורח חיים שיתופי‪ .‬חלקם מתגוררים‬
‫ברחוב רינגלבלום וחלקם בשכונת רמות‪ ,‬וכולם עובדים במקצועות‬
‫שקשורים לקהילה‪ :‬חינוך‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬עמותות וארגוני מגזר‬
‫שלישי ועורך דין שעוסק בזכויות עובדים‪ .‬הקהילה החלה את דרכה לפני‬
‫כשבע שנים כקבוצה של שמונה גברים ואישה אחת‪ ,‬שחיפשו שותפים‬
‫לדרך חיים משותפת‪ .‬ההחלטה על מידת השיתוף שיהיה בקהילה ובין‬
‫החברים נתונה בידי החברים‪ ,‬כלומר שכל אחד מהם יכול להחליט כמה‬
‫ומה הוא משתף ועם מי‪ .‬ניתן להיות שותפים ברכב‪ ,‬באוכל‪ ,‬בפלאפון‬
‫ובעצם בכל דבר‪ ,‬אבל אין חובה להיות שותף – השותפות הכלכלית היא‬
‫מבחירה בלבד‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬כל חברי הקהילה משלמים מסים בסיסיים‪,‬‬
‫שמכסים את שכר הדירה של דירת הקהילה‪ ,‬שמשמשת מעין מועדון‬
‫למפגשים בחגים ובאירועים חברתיים‪.‬‬
‫המעבר לפני שבע שנים אל רחוב רינגלבלום נבע מהחלטה לעבור‬
‫לשכונה מורכבת‪ ,‬ששונה לגמרי מהשכונה שאנחנו מכירים היום‪ .‬גם‬
‫הבחירה בבאר‪-‬שבע לא הייתה מקרית‪ .‬באר‪-‬שבע היא מרכז הנגב‪,‬‬
‫והנגב הוא האזור הנחשל ביותר במדינה בעיני הקהילה‪ .‬ההחלטה לגור‬
‫דווקא בעיר היא החלטה אידיאולוגית‪ ,‬שנובעת מרצונה של הקהילה‬
‫להתקרב אל הקהילה המקומית‪ ,‬תוך קיום חיים פרטיים עצמאיים והבנה‬
‫שחיים כפריים הם בהכרח ניתוק ממוקדי הפערים החברתיים הגדולים‬
‫ביותר‪ .‬הקהילה גדלה והתבגרה‪ ,‬ומשפחות עם תינוקות החליטו לעבור‬
‫לשכונת רמות משיקולי נוחות‪ .‬בעתיד הם מתכננים לבנות בניין בו תגור‬
‫הקהילה כולה‪.‬‬
‫אולי זה מזכיר במעט את פרויקט איילים או פרויקט הדירות‬
‫הפתוחות‪ ,‬אבל ההבדל העיקרי הוא ההתחייבות ההדדית‪ .‬בכפר של‬
‫איילים גרים הרבה מאוד אנשים עם רמת מחויבות לא גבוהה‪ ,‬שעוזבים‬
‫את הכפר בתום הלימודים‪ .‬קהילת קמה יותר מחייבת וכמובן שגם יותר‬
‫אינטימית‪ .‬קשה להגדיר אותם במונחים של התחייבות פורמלית‪ ,‬שכן אין‬
‫כאן חוזים‪ ,‬אבל חברי הקהילה נשארים בה לכל החיים‪ .‬בטוח שזה נשמע‬
‫נחשק עבור חלקכם‪ ,‬אך קהילת קמה אינה מחפשת חברים נוספים‪ ,‬משום‬
‫שכדי לשמר את האינטימיות חשוב להם לא להגדיל את הקבוצה‪ ,‬שכבר‬
‫מונה מעל לשלושים חברים‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימות קהילות נוספות בשלבים‬
‫שונים של התפתחות‪ .‬מי שמעוניין בהקמה או בהצטרפות לקהילה כזו‪,‬‬
‫יכול ליצור קשר עם אליעד מלמד‪ ,‬חבר קהילת קמה‪ ,‬בכתובת הדואר‬
‫האלקטרוני הבאה‪.mel.eliad@gmail.com :‬‬
‫ישנם סטודנטים רבים שכן מקיימים מחויבות כלשהי לעיר‪,‬‬
‫מתנדבים‪ ,‬עובדים עם נוער מקומי או סתם מנסים לצאת קצת מהבועה‬
‫הסטודנטיאלית‪ .‬בתור אחד כזה‪ ,‬אני שואל את עצמי האם אישאר לגור‬
‫בבאר‪-‬שבע‪ .‬התשובה קצת מעורפלת‪ .‬אני בטוח שאני צריך חיזוק‬
‫בתמריצים כדי להישאר בעיר‪ ,‬וגם חיזוק אידיאולוגי לא יזיק‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫העירייה עושה כל שביכולתה כדי להשאיר בעיר את הפלח החשוב‬
‫הזה של הסטודנטים‪ ,‬אך עדיין מחמם את הלב לראות אנשים שהחליטו‬
‫להישאר כאן מתוך רצון ובלב שלם‪ ,‬ללא כל צורך בתמריץ ‪l‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful