‫אריזאנע‬

‫מצות‬

‫מדור‬
‫מיוחד‬

‫ב"ה‪ ,‬פרייטאָג פרשת שמיני‪ ,‬י"ט אדר ב'‪ ,‬תשע"א‬

‫מכתב כ"ק הגה"צ ראב"ד קהל יטב לב שליט"א ‪ / 2‬מכתב הגה"צ ראב"ד העדה החרדית שליט"א‬
‫‪ / 3‬מכתב שנשלח להראב"ד העדה החרדית שליט"א ‪ / 4‬מדברי הגה"צ מוה"ר אפרים פישל‬
‫רמאש שליט"א ‪ / 7‬מכתבים והעתקות‬
‫משא ַ‬
‫ַ‬
‫הערשקאוויטש שליט"א ‪ / 6‬מכתב כ"ק הרהגה"צ‬
‫קאשוי שליט"א ‪ / 10‬מכתב‬
‫פעסארן ‪ / 8‬מכתב הגה"צ אבד"ק תולדות רפאל ַ‬
‫ָ‬
‫רא‬
‫מהפ ָ‬
‫ּ‬
‫שקבלנו‬
‫הראשון שנשלח להרבנים הגאונים שליט"א ‪ / 16‬מכתב הסברה (א') שנשלח להרבנים הגאונים‬
‫שליט"א ‪ / 17‬מכתב שנשלח להראב"ד העדה החרדית שליט"א ‪ / 24‬מכתב הסברה (ב') שנשלח‬
‫להרבנים הגאונים שליט"א ‪ / 25‬מכתב הסברה (ג') שנשלח להרבנים הגאונים שליט"א ‪ / 30‬מאמר‬
‫למי החותמת ולמי הפסילים ‪ / 32‬מאמר שקבלנו מאת תלמוד חכם ‪/ 34‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב כ"ק הרהגה"צ ראב"ד קהל יטב לב שליט"א‬
‫ישראל חיים מנשה פרידמאן‬

‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫רונדיגע טורעם‪ .‬היינט איז אויך ערלויבט‬
‫ביז היינט אויף די בושות וואָס איך‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫אָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫ה‬
‫ראב"ד‬
‫מיט צא ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגאָסן מיט‬
‫דסאטמאר‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫דקהל יטב לב א ַן א ַמּפער‬
‫א ַלס "נעב" אין די פא ַרגא ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫ברוקלין ניו איך‬
‫יארקדאָיצ"ו‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫מיט פיל טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫בעזהי"ת‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫"מיר זענען זייער ציל–אָריענטירט‪",‬‬
‫א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫שטא ַרק א ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫הקדושים זי"ע‪.‬‬
‫במקומות‬
‫לקצור רק‬
‫הנה ידידי החשוב ה"ה הרה"ג בתורה ויראה חוב"ט בנש"ק וכו'‬
‫קומענדיגע‬
‫ורבותינוָל זיין די‬
‫אבותינווואָס עס זא‬
‫שנהגו חלומ'ען‬
‫כאלו און‬
‫געווא ַגט‬
‫ָמיטע צו זיין‬
‫לילךאָדע–קא‬
‫די מ‬
‫כמוהר"ר אברהם לויפער שליט"א אבד"ק דאראג ומרביץ תורה בביהמ"ד‬
‫מיר‬
‫שצריכין צו וואָס‬
‫מיר טרא ַכטן‬
‫בפומייהואָדע‪ ,‬נאָר‬
‫מ‬
‫ומרגלא מיט‬
‫ַרויסצוקומען‬
‫מפיאָבן א‬
‫מורא ה‬
‫לסייעתא‬
‫דצדיקים‬
‫ספה"ק‬
‫נישטוידוע‬
‫דקהלתינו‪ ,‬הראה לי ספרו החשוב האשל ברמה כרך ג' אשר בו הוסיף‬
‫דעם‬
‫חמץ‪ ,‬לויט‬
‫ָנקומען‪ ,‬און‬
‫יעצט א‬
‫נשמריםמאָל ה‬
‫ָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך‬
‫מאָדנע‬
‫וכל זה‬
‫באיסור‬
‫ווילן ח"ו‬
‫שלאאָטלהכשל‬
‫דשמיאפאשיהיו‬
‫יעדעס‬
‫ַרבעט‬
‫א‬
‫עס‬
‫ָדע‪.‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫מען‬
‫טוישט‬
‫צו‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ַרשריגן‬
‫א‬
‫פ‬
‫שוין‬
‫מיך‬
‫מען‬
‫ידו לבאר וללקט מדברי הפוסקים אודות החיטים שנקצרו במקומות‬
‫אם הולכין בדרכיהם הקדושים‪ ,‬אבל אם רוצים לשנות ולהתחכם‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫שערום זיךאבותינו‪ ,‬מי יודע אם לא יצא שכרו‬
‫שכמעט אין גשמים יורדים שם וגדילין ע"י השקאות והמצאות שונות‪ ,‬בדרכים חדשים שלא‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען‬
‫ובפרט מה שממלאין השדות עם מים בזמן שהשבלים כבר עמדו בקומתן‬
‫בהפסדו‪.‬‬
‫א ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫אויסלא ַכן פון אונז און גענצליך‬
‫פשוט‬
‫והחיטים נגמרו‪ ,‬אף שעדיין הם לחים‪ ,‬וזה הוא דבר חדש שלא נשמע‬
‫לפניהםא ַ‬
‫מוכןאויף מיט‬
‫הכל מיר‬
‫שימצאוקומען‬
‫ָדעס‪ .‬א ַמאָל‬
‫ָבעראת מא‬
‫ּפלענער‪ ,‬א‬
‫אונזערע‬
‫באָיקא‬
‫הרבים‬
‫לזכות‬
‫עשה בעמיו‬
‫ָטירןטוב‬
‫ודבר‬
‫מעולם‪.‬‬
‫אויף‬
‫על שיך‬
‫שּפיציגע‬
‫פון טר‬
‫וסידרם בייפ‬
‫לאכול‪,‬מען צום‬
‫המוכןָלגט איז‬
‫מיך געפא‬
‫מ'האָט‬
‫ווען‬
‫אופניו‪,‬‬
‫דבראָגןדיבור‬
‫בסדרא ַלנכון‬
‫ערוך‬
‫כשולחן‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪,‬‬
‫הנה אף בלי החששות החמורות הכרוכות בזה‪ ,‬דבר פשוט אצלי שלא‬
‫דער ובודאי יחזיקו לו מלא חפנים טיבותא‪,‬‬
‫ונחמדים‪,‬‬
‫וגם הוסיף הערות נכונים‬
‫ועמיטעמעס‪,‬‬
‫קטועלע‬
‫שמועסן איבער ַא‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫איינפא ַל פון מא ַכן בלוי מיט שווא ַרץ‬
‫בבקשתי שלא לחפש‬
‫בשאלתי‬
‫קורצע ונפשי‬
‫לקצור באלו המקומות‪,‬‬
‫ולהאדירה‪,‬‬
‫תורה‬
‫להגדיל‬
‫הדפוס‬
‫מכבש‬
‫על‬
‫להביאו‬
‫עמו‬
‫תכון‬
‫ידי‬
‫גם‬
‫ע"כ‬
‫נדפונקטן‬
‫אם ּ‬
‫שטא‬
‫ואפילו ַ‬
‫רשידענע‬
‫פא‬
‫רומגענומען פון ַ‬
‫ַא‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫שאין‬
‫מקומות‬
‫ימציאו‬
‫ישורנה‪,‬‬
‫מי‬
‫שתוצאותיו‬
‫חדשות‬
‫הטובה‬
‫יהאא ַן בעזרו‬
‫והשי"ת‬
‫ד'ָס‬
‫וחפץווא‬
‫הפועל סיבה‬
‫אלַלגעמיינע‬
‫מכחדי א‬
‫אויסער‬
‫מחשבתו וואָס‬
‫להוציאא ַז קיין‬
‫אויסגעלא ַכט‬
‫מיך ד‬
‫האָבן‬
‫ממלאין שם עם מים רק המצאות אחרות‪ ,‬מכל מקום לא שמענו ולא‬
‫בידו‬
‫ליגט אונטער דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫יצליח‪ .‬נישט קויפן די מיאוס'ע‬
‫איינער וועט‬
‫גשמיםזיייורדין‪,‬‬
‫שכמעט אין‬
‫או במקומות‬
‫לכבודלקצור‬
‫ראינו‬
‫וועלן‬
‫ַרזיכערן א ַז‬
‫פעלקער און פא‬
‫שונותיצא‬
‫במדבריות ס'איז‬
‫פורים‪ ,‬א ַ זמן ווען‬
‫אין‬
‫זיך נעבעך‬
‫אבותינו געפינען‬
‫פרויען וואָס‬
‫שהולכין די‬
‫שבזכותא ַ'טעמ'טע‬
‫מיט די אומב‬
‫קליידער‬
‫הקדושים‬
‫ורבותינו‬
‫בדרכי‬
‫(זעק)יעזור‬
‫והשי"ת‬
‫אסור‬
‫כ"ח) החדש‬
‫נישטסימן‬
‫חיים‬
‫(שו"ת אורח‬
‫נודע‬
‫וכבר‬
‫צו‬
‫אויסגעלייזט‬
‫זיין ראוי‬
‫קיינמאָל‬
‫סופר רינען‬
‫החתםסודות‬
‫מ"שא ַלטענע‬
‫ַלע בא ַה‬
‫און א‬
‫סוד‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫בלויע קאָליר נאָכדערצו אין קאָמבינא‬
‫ַציע להכשל ח"ו באיסור חמץ‪ ,‬ונזכה עוד‬
‫שלא‬
‫שיהיו לנו סייעתא דשמיא‬
‫דברי‬
‫(בשו"ת‬
‫זי"ע‬
‫הקדוש‬
‫רבינו‬
‫מרן‬
‫מ"ש‬
‫וע"ע‬
‫מקום‪,‬‬
‫בכל‬
‫התורה‬
‫מן‬
‫ַלס‬
‫א‬
‫"‬
‫המלכה‪.‬‬
‫ושתי‬
‫מיט‬
‫טיילט‬
‫ווערן‪",‬‬
‫ַּפן‬
‫א‬
‫כ‬
‫צו‬
‫געלונגען‬
‫אונז‬
‫איז‬
‫ַרויס‪,‬‬
‫א‬
‫ענדליך‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫בביאת‬
‫הפסחים‬
‫ומן‬
‫הזבחים‬
‫מן‬
‫ירושלים‬
‫קודש‬
‫בהררי‬
‫לאכול‬
‫זו‬
‫בשנה‬
‫זיידן‪,‬‬
‫גרויסן‬
‫מיין‬
‫פון‬
‫אייניקל‬
‫געטרייע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫הויכע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫אינטערוויו‬
‫זעלטענע‬
‫א ַיואל סימן ט') וזל"ק‪ ,‬וזה דרך המתחדשים להתחכם על דורות הקודמים‬
‫"מיר האָבן א ַסא ַך ערפא ַרונג אין דעם‬
‫געהא ַלטן ביי דאָס מייניגע א ַז אונזער‬
‫בב"א‪.‬‬
‫צדק‬
‫גואל‬
‫ָדע–‬
‫עכ"ל‪ָ.‬סן אין‬
‫תחתונהָנגעשלא‬
‫ידואָבעלאיך זיך א‬
‫המשנה ה‬
‫וכלַלע ביי די‬
‫אונז א‬
‫ַקערקעס וואָס‬
‫קנא‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫וכל דיזהמאכתב‬
‫החסידותפירןר"ל‪,‬‬
‫במעטה‬
‫פעמיםא ַ‬
‫אונז האָבן‬
‫לטלטל העלפט‬
‫שלאוואָס דאָס‬
‫לשנותַראיין‬
‫פא‬
‫מיט'ן‬
‫ָנשטרענגונג‬
‫גרויס א‬
‫מרןנאָך‬
‫נאָז‪.‬‬
‫אדרָך‬
‫ָבער דא‬
‫שוין א ַס‬
‫יום ב' הא‬
‫לעצטע‬
‫ידידודאָס‬
‫ונפשהאָבן‬
‫צום סוף‬
‫מיר וועלן‬
‫געזען‪,‬י' אלח'‬
‫תורתא ַךהעולה‬
‫לס'ָבןזאת‬
‫הכו"ח‬
‫כאוונפ"ה‬
‫הס"ת ב'‬
‫בעניןאוןשרצו‬
‫הק' זי"ע‬
‫רבינו‬
‫שטא ַרקע אויבערהא ַנט אויף די אידישע‬
‫ציען א ַסא ַך הא ַקעלע בענדלעך‪ ,‬האָבן‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫לפ"ק‪.‬אָט זיך אונז טא ַקע‬
‫תשס"ח עס ה‬
‫ב'אָרט‪ ,‬און‬
‫וו‬
‫לקריאת הנשיא יעו"ש‪ ,‬וכש"כ בנידון דידן שרוצים לקצור במקומות שאין‬
‫פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫מיר ענדליך דערגרייכט א ַן ערשטמאָליגע‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫הבד"ץ‬
‫ביחדָלטעם‬
‫מייןדעתי‬
‫גליתי‬
‫ַרימטע זה‪,‬‬
‫וקבלה על‬
‫לנו שום‬
‫פון‬
‫חבירי נחת‬
‫געשעּפט‬
‫זיידע ווא‬
‫וכבר א ַז‬
‫פרויען‬
‫מסורהאָר בא‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפ‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫שלא‬
‫שליט"א‬
‫ָזענבערג‬
‫א‬
‫ר‬
‫דוד‬
‫ר'‬
‫הרה"ג‬
‫האופה‬
‫בית‬
‫להמנהל‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס גיט מיר פיל בא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫שליט"אָנטראָלירן א ַ גרויס חלק פון‬
‫וואָס קא‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫זאָל בא ַפעלן א ַז א ַלע זאָלן — — — איין‬
‫"כאָטש איך בין נישט קיין עמלקית'טע‬
‫אונזער טאָג טעגליכע לעבן‪ .‬מיר זענען‬
‫סוד א ַז מיר הא ַלטן ביים לעצטן קא ַמף‪,‬‬
‫מינוט‪ ,‬מ'האָט מיר ערלויבט צו געבן דעם‬
‫— עס ּפא ַסט מיר ניטא ַמאָל צו רעדן די‬
‫זיכער א ַז איר וועט הנאה האָבן פון דעם‬
‫און איין זייט ווען דא ַרפן א ַראָּפלייגן‬
‫אינטערוויו מיט א ַ קלאָרן תנאי נישט‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫דאָס געווער‪ .‬מיר וועלן קעמפן מיט א ַלע‬
‫א ַרויסצוגעבן קיין סודות פון חדר‪ ,‬און‬
‫בית‬
‫שלום‬
‫ווייניג‬
‫נישט‬
‫געווען‬
‫גורם‬
‫מיטלען!"‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫אינדערהיים‪ ,‬ס'ז‬
‫ביי מיר‬
‫ָבלעמען‬
‫הראשונים ּפרא‬
‫מיר פרויען‬
‫ואלהלאַנג ווא‬
‫אַ גוטן‪ ,‬שוין‬
‫דעם‪".‬‬
‫וועל זיך הא ַלטן‬
‫ישורנה‪ ,‬ונודע מ"ש החתם סופר החדש אסור‬
‫שתוצאותיוצומי‬
‫לחפשאָלחדשות‬
‫דעתי שלא‬
‫גליתי‬
‫שכבר‬
‫מוסיףָסעל‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫די‬
‫אונטער‬
‫שטייט‬
‫עס‬
‫ווער‬
‫וואונדערן זיך‬
‫נייע‬
‫ַרשּפרייט איר די‬
‫ַזוי פא‬
‫וויא‬
‫תורה‪,‬‬
‫מאיסור‬
‫חמורה‬
‫שיש שאלה‬
‫נתוודע‬
‫שכעת‬
‫מדרשו‬
‫בבית‬
‫הופיע‬
‫הקודש‬
‫ורוח‬
‫מקום‪,‬‬
‫בכל‬
‫התורה‬
‫מן‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫ודבר פשוט שאפילו לא יהא רק ספק ספיקא‬
‫אוכל חמץ‪,‬‬
‫מלוחה‬
‫מצה‬
‫האוכל‬
‫המרדכי‬
‫כאילואָבלגאָם‬
‫מיט איר ב‬
‫איין קנא ַק‬
‫צווישן‬
‫כל און‬
‫ָנערשטאָג‪,‬‬
‫שכתבאון דא‬
‫יעדן מאָנטאָג‬
‫בייפא ַלן?‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫לאוכלם‪.‬בייפאַלן‪,‬‬
‫מיט אַנדערע‬
‫יעדע מאָל‬
‫שאסור‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫אויך אויף די נא ַטירליכע פרויענישע‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע‬
‫וועלןהפסחים‬
‫פון ומן‬
‫הזבחים‬
‫לאכול שם‬
‫בשנה‬
‫חמץ‪,‬אָלושנזכה‬
‫כבוד סייעתא דשמיא שלא להכשל ח"ו‬
‫שיהיו לנו‬
‫והשי"ת יעזור‬
‫עס זוא ַביסל‬
‫עודמען‬
‫בעסערט‬
‫באיסוראָר א ַמ‬
‫נ‬
‫געפעלן פא ַר‬
‫מןא ַפטן‬
‫אייגנש‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫אויס‪ ",‬ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫בב"א‪.‬‬
‫וועלכעגואל‬
‫מיט דיבביאת‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫רודער‬
‫צדקביים‬
‫שטייען‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא ַּפס‬
‫צו העלפן פא ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫און [פאַר]דרייען די וועלט‪ .‬ביטע טיילט‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫לפ"קדי אידן אין אונזערע‬
‫תשע"אהא ַלטן‬
‫שני דערמיט‬
‫אדר ענין‪.‬‬
‫איבער דעם‬
‫געפילןלח'‬
‫מיט אייערעטו"ב‬
‫"מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן האָט‬
‫לא ַּפעס ווי לענגער‪".‬‬
‫"איך בין א ַ גלייכע אייניקל פון‬
‫זאָגט זרש מיט שטאָלץ‪ ,‬קרא ַכנדיג ווידער‬
‫מען געדא ַרפט איינדרייען די ּפא ַּפ און עס‬
‫"איך בין א ַ געטרייע טאָכטער פון‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫מיט איר באָבלגאָם‪" .‬מיר א ַרבעטן אויף‬
‫א ַרויפקוועטשן שּפיציג‪ ,‬און היינט איז‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬
‫זיך‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬

‫ישראל חיים מנשה פריעדמאַן‬

‫ישראל חיים מנשה פריעדמאַן‬

‫‪2‬‬

‫משה שטרנבוך‬

‫די קליידער און שיך געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫א ַ סּפעציעלע יופי‪ .‬א ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫פא ַבריקא ַנטן‪ ,‬שייטל מא ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך שווערן א ַז א ַ‬
‫מרדכי'ס קאָּפ האָט מיך דא ַן פא ַרנא ַרט‬
‫דעזיינערס‪ ,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫און איך האָב געמיינט א ַז ער איז מיין‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫ראב"ד‬
‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫און‬
‫"שיין"?‬
‫איז‬
‫אונטערהעמד‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫ַטע‪,‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬
‫האשכנזים‬
‫מקהלות‬
‫לכל‬
‫מיט אויסריידן וועגן די וויכטיגקייט פון‬
‫איינרעדן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ווי‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫ביים הא ַנדלען אין א ַזא ַ פעלד?‬
‫והנהגות‬
‫תשובות‬
‫ושו"ת‬
‫וזמנים‬
‫מועדים‬
‫מח"ס‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫געפערליך‪ .‬בקיצור‪ ,‬מיט די ריכטיגע הילף‬
‫גרעטל"‬
‫און‬
‫"הענסל‬
‫אינעם‬
‫מכשפה‬
‫בייזן‬
‫ָּפ–צודעק און א ַ‬
‫א‬
‫ק‬
‫געהעריגע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫צווישן‬
‫הכנסת הגר"א‪ ,‬ור"מ במרכז התורה הר‪-‬נוף‬
‫רב בית‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫שלאָפן קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫החרדית‬
‫העדה‬
‫נשיא‬
‫סגן‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬
‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬
‫די וואָס טא ַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלא ַכט‬
‫צירונגען וואָס‬
‫זענען בעיה"ק ירושלים ת"ו‬
‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן אויף‬
‫להראב"דעס‬
‫שנשלחזיי וויא ַזוי‬
‫השאלה "פרעגט‬
‫זיך שא ַקנהז‪.‬‬
‫פשוט'ע גלאָז געהאָנגען‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫נמצא‬
‫‪ 24‬כא ַ‪,‬‬
‫בדף כא ַ‪,‬‬
‫שנעל‪...‬‬
‫שליט"אא ַזוי‬
‫צעשּפרייט זיך‬
‫אויף שווא ַרצע אָדער‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫כא ַ‪ ,‬פון וועמען האָבן זיי א ַזוי מורא‬
‫רויטע שטריק‪ ,‬איז‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫בס"ד‬
‫אויסצוזען צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫פעליםא ַז די‬
‫ָנצענטרירט‬
‫הרה"גא‬
‫לכבוד זיך ק‬
‫שליט"א‬
‫לויפער‬
‫אברהם‬
‫הרב‬
‫דאראג‬
‫דקהלת‬
‫אב"ד‬
‫בנש"ק‬
‫רב‬
‫די ערמל‪ ,‬די פא ַרב‪ ,‬די שניט‪,‬‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫די סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫לרבים‪.‬‬
‫וש"ת וטלפן אלי שמחכה לתשובתי דנוגע‬
‫אחדשה"ט‬
‫געצאָלט דערפא ַר‪"...‬‬
‫וואָלטן מיר אין ערגעץ‬
‫געטוא ַכץ און נישט קיין לייכטע‬
‫ָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫מיטועדות נישט‬
‫אודות החיטים ממדינת אריזנוא‪ ,‬שיש הרבה ת"ח‪ ,‬שמשתמשים בזה להידור רב שאין מצומחים‬
‫מרבניאאמריקא‪,‬‬
‫תשובות‬
‫קבלתי‬
‫חבילת טא ַקט‬
‫יעדער אין‬
‫הנה גייט‬
‫וויא ַזוי‬
‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫מיט'ן‬
‫דעריבער‬
‫אבל לדבריו משקים היום גייען‬
‫ָדעס?‬
‫א‬
‫מ‬
‫אייערע‬
‫אברהם‬
‫במגן‬
‫והובא‬
‫במרדכי‬
‫כן‬
‫וכמבואר‬
‫מהר‬
‫דמחמיץ‬
‫לחשוש‬
‫ראוי‬
‫אדרבה‬
‫ולכן‬
‫בחיטים‪,‬‬
‫ונרגש‬
‫מלוחים‬
‫במים‬
‫בגשם‪,‬‬
‫שמה‬
‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫ממש‪.‬אָס‬
‫וועג וו‬
‫איינציגן‬
‫אונטער‪,‬מלוח כאוכל חמץ‬
‫האוכל מצה‬
‫ס"ק‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫טז]ָס קומט‬
‫ַגע ווא‬
‫תנהפרא‬
‫[סימן יעדע‬
‫"ביי‬
‫בלייבט פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫אויפצוקומען מיט קוריאָזע‬
‫ָגישע‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ּפסיכ‬
‫אונזער‬
‫צו‬
‫זיך‬
‫מיר‬
‫ווענדן‬
‫שקר‪ ".‬הוא קולא גדולה מאד של חמץ ממש‪.‬‬
‫מצומחות‬
‫וא"כ האי חומרא שהחטים אינםוועג פון‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬און זיך לאָזן וואוילגיין‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫"מיר נעמען צו פון‬
‫ואינו מוכרח‬
‫בזה הדין‬
‫דנו בנתערב‬
‫הקדמונים‬
‫ציגעלעך‬
‫חשבוןכן‪,‬פון די‬
‫ַנטיילגענומעןגרגיר מלח‪ ,‬ובזה חוששין דמליח כרותח‪ ,‬אבל מה דהחטים צומחים במי מלח מדמה שגםאויפ'ן‬
‫מיר א‬
‫והנהאָך האָבן‬
‫פאָריגע וו‬
‫מענטשן זייער דעת‪",‬‬
‫החיטים‬
‫את‬
‫דמשקין‬
‫שכיון‬
‫שטוען‬
‫ומה‬
‫תנה]‪,‬‬
‫סימן‬
‫הלכה‬
‫בביאור‬
‫[עי'‬
‫בפוסקים‬
‫וכמבואר‬
‫מלוחים‬
‫במים‬
‫ולא‬
‫אדמה‬
‫מלח‬
‫רק‬
‫לאסור‬
‫מחלקינן‬
‫במלח‬
‫וואָס פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫גופאּפסיכאָלאָגישע קאָנווענשאָן‬
‫גרויסע‬
‫אין א ַ‬
‫זאָגט שא ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫געטרייע סאָלדא ַטן‪".‬‬
‫ענינים‪.‬‬
‫מלחדי‬
‫ַרומגערעדט‬
‫נשאר א‬
‫מיר האָבן‬
‫וואו‬
‫מ'זעט שיעור כדי להמליח את הקמח הנאכל‪.‬‬
‫ווען בהם‬
‫ברורא ַזדאין‬
‫דמ"מ‬
‫צ"ב‬
‫ממש‬
‫עליהם‬
‫עצמם‬
‫לאָזונג איז‬
‫"מיר דא ַרפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫לשתיהאָל און‬
‫משוגעת גענוג מ‬
‫ולמעשה כמדומני דמים אלו הרי א ַ‬
‫[ואף שמטוהרים יותר] ולא שמענו שנרגש בהם טעם מלח‪.‬‬
‫ראוים גם‬
‫אונזערע טא ַקטיקן‪ ",‬זאָגט זרש‪,‬‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט עס‬
‫ממוחזריםָס‬
‫היטן פון די ווא‬
‫"מיר דא ַרפן‬
‫מעולם און‬
‫זעלבסטזיכערקייט‪,‬‬
‫שא ַץ און‬
‫משקיםזיךבמים‬
‫ס'איזבמים שמשתנה בין מקום למקום‪ ,‬ובארץ ישראל שאין מספיק מים‪,‬‬
‫המליחות‬
‫מדת‬
‫על‬
‫מדקדקין‬
‫והאמת שלא שמענו‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס‬
‫ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫לויט‬
‫זיך‬
‫זיי‬
‫אידענטיפיצירן‬
‫שיעור מליחות בחיטים ובמים‪.‬‬
‫להקפידנאעל‬
‫דעריבערדהשתמשו בהם‪ ,‬ולא שמענו‬
‫אחר‬
‫ָרמא ַל‬
‫ממדקדקין געווען‬
‫פריער‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫משוגעת‪ .‬איך‬
‫ומה עוד שמעיד על רבנים ת"ח ווערט‬
‫איידל‪,‬עד‬
‫בדיקה‬
‫וצריך‬
‫בחיטים שטוענים שמרגישים שמלוח תמוה מאד שבקיאים בטעם חיטים‬
‫בקיאים א ַגדולים‬
‫און‬
‫ַביסל‬
‫גופאמא ַכן א‬
‫דורכ'ן עס‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫האָב בא ַזונדער הנאה‬
‫לאיסור‪.‬‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫שחוששין א ַלע א‬
‫ניין? אויב‬
‫דאָס צו טון מיט די‬
‫ַרבן‬
‫א‬
‫פ‬
‫ריכטיגע‬
‫די‬
‫מיר‬
‫ווייזן‬
‫שוין‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויב‬
‫ָקס‪.‬‬
‫א‬
‫ַן‬
‫א‬
‫זיין‬
‫אויך‬
‫מוז איך‬
‫ניכר כמשונה שלדעתי הממשלה באמריקא לא היו מתירין‪ ,‬ולכן אניח השאלה לרבני המקום‬
‫בטעם‬
‫ולכן ראוי לבדוק עוד פעם אם‬
‫החיטיםוואָס‬
‫מלבושים‬
‫באמתאָרט‬
‫ס‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫להוכיח המציאות שהם מלוחים‪[ .‬ומה שמביא מקליפה אינו שייך לחיטים עצמם שהרי קולפים‬
‫צריך‬
‫טעם מליחות‬
‫וכיון שבמצה לא נרגש שום‬
‫סּפעציעל‬
‫כלל‪,‬אָגן‬
‫פרויען טר‬
‫א ַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫אותם]‪.‬‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫אינטש ביי אינטש‪ ,‬אָדער אפילו‬
‫צי איך א ַרויס דעם‬
‫הדברמוז איך‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫צוקנייטשטע‬
‫קלעביגע‪,‬‬
‫סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫גדול מאד לענין מצומחות כהנ"ל‪.‬‬
‫שאינו מלוח יש בזה הידור‬
‫אמת‬
‫ובפרט שאם‬
‫קא ַרּפעט פון אונטער‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫איך האָב‬
‫פיסזואון‬
‫ומרוב טירדות אני מקצר ובפרט זייערע‬
‫הרבה לברר המציאות‪ ,‬והמשכיל יוסיף לבאר עוד הדברים *)‪.‬‬
‫צריך‬
‫דבשאלה‬
‫אָקס ווי א ַלע‪ .‬אונזער שווערסטע א ַרבעט‬
‫"ס'זענען א ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫איז טא ַקע מיט די קלוגע מענטשן‪ ,‬די‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫בכליון‬
‫שמים‬
‫לרחמי‬
‫מצפה‬
‫ואני‬
‫די פרויען טוען זיך אָן די היטן לשם‬
‫היטן וואָס דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫צניעות‪ ,‬צוצודעקן דאָס שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫קאָּפ און ליגן א ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫דורך אויפקלערן א ַנדערע וועגן אונזערע‬
‫א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫שייטל‪ .‬פון דאָרט ביז'ן אויסטון דעם הוט‬
‫זיי קומען מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫טערקיש (איך מיין‪ ,‬אויף עמלקי'ש) דורך‬
‫אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫מען טון א ַז נישט א ַלע זענען נא ַריש?‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫שליט"א‬
‫הראב"ד‬
‫לבקשתא ַזויווי א‬
‫נ"ב‪.‬אויסזען‬
‫קענען זיי*)נישט‬
‫ַלע געבן‬
‫להראב"ד נישט א‬
‫ב')מען טון א ַז‬
‫אדרקען‬
‫ַלע שליט"א להוסיף לבאר עוד הדברים‪ ,‬ערכתי מכתב (רצו"פ) ביום ה' פ' ויקרא (ד'וואָס‬
‫הוטן זיי צו מא ַכן אויסזען אויפפא ַלענד‬
‫וועגן דעם‪ .‬טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫המציאות‬
‫המציאות‪,‬‬
‫ושובזיך די‬
‫שטעלן‬
‫בבירור דערנאָך‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און‬
‫הואָלדענע‬
‫שכתבתם א ַ גא‬
‫זייער שכל אויף‬
‫"שלפי א ַוועק‬
‫צלצלתי להראב"ד שליט"א ביום ב' פ' צו (ח' אדר ב')‪ ,‬והשיב כדברים האלה‪ :‬אונז‬
‫און פורים'דיג‪ .‬א ַמאָל לייגן מיר א ַריין‬
‫א ַזוי טשעּפען מיט די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫ושיפסקוָך‬
‫חמורה" ה—אָבן מיר נא‬
‫ַמעס צו‪ .‬א ַזוי‬
‫געטרייע מא‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫וד"ל‪.‬‬
‫באמעריקע"‪,‬‬
‫רבנים‬
‫בזה‬
‫"שאלה‬
‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫פעדערן אין די הוטן וואָס ווא ַקלען זיך‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬
‫מיט יעדע ווינט‪ ,‬א ַמאָל מא ַכן מיר ּפיצלנע‬
‫אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט א ַ‬
‫עזבעה"ח‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫"מיר בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫הייסט שקר החן והבל היופי‪ ",‬זאָגט זרש‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫און צופליען אויף די זייטן‪ .‬איין סיבה‬
‫געוואונטשן פא ַר אונז‪ .‬פון די א ַנדערע‬
‫אבדק"ק דאראג‬
‫אָפן‪" ,‬דאָס טייטשט‪ ,‬מיר געבן פא ַר שקר‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫פא ַרוואָס איך ּפערזענליך פא ַרלייג זיך‬
‫זייט האָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫א ַ פרייליכן פורים!‬
‫א ַזוי אויף די הוטן איז ווייל איך וויל נקמה‬
‫"דרייען א ַ קאָּפ" מיט די הוטן‪ ,‬און אפילו‬
‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫אָנצוהא ַלטן‪ .‬אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב הרהגה"צ ראב"ד העדה החרדית שליט"א‬

‫משה שטרנבוך‬

‫אברהם לויפער‬

‫‪3‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב שנשלח להראב"ד העדה החרדית שליט"א‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫היינט איז אויך ערלויבט‬
‫טורעם‪.‬‬
‫רונדיגע‬
‫איך‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫בושות‬
‫די‬
‫אויף‬
‫היינט‬
‫ביז‬
‫‪RABBI A. LAUFER‬‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫‪‬‬
‫‪25‬סטיל וואָס‬
‫‪ָRoss‬ר‪ ,‬א ַ‬
‫ַמגענומענע הא‬
‫א‬
‫צ‬
‫מיט‬
‫ָסן מיט‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגא‬
‫‪St. Brooklyn N.Y.‬‬
‫‪11211‬‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫‪ Â ""‬‬
‫ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫‪ַFax.‬לס–"נעב" אין די פא ַרגא‬
‫‪ 388-4207‬א‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫‪718-388-5080‬‬
‫‪ ˜˜‬‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫‪‬‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫פיל ‪‬טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫מיט‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫זענען" זייער ציל–א‬
‫"מיר‬
‫‪  ‬א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫ָריענטירט‪"Ú˘˙",‬‬
‫‪˘‬‬
‫‪˘˙Ú˙˘˜‬‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫שטא ַרק א ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫יום ה' לסדר מנחת בכורים לה' ד' לחודש אדר ב' תשע"א לפ"ק‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫סוע"ה‬
‫תפארת ישראל‪,‬‬
‫עטרת‬
‫חו"פאָס מיר‬
‫ַכטן צו וו‬
‫המפורסםמיר טרא‬
‫הגאון מאָדע‪ ,‬נאָר‬
‫ַרויסצוקומען מיט‬
‫מורא האָבן א‬
‫החיים והשלום יחדו יהיו תמים אל הארז אשר בלבנון‪ ,‬נישט‬
‫לויט דעם‬
‫על און‬
‫ָנקומען‪,‬‬
‫יעצט א‬
‫גדר ווילן‬
‫גודר האָט‬
‫עמו‪,‬א ַך מאָל‬
‫ָרשריפטן‪ .‬א ַס‬
‫והדרואָדנע פא‬
‫מ‬
‫תלה‪,‬‬
‫הדת‬
‫להעמיד‬
‫עומד לנס‬
‫נהורא נפישא‪ ,‬ערוגת הבשם גן הדסים‪ ,‬פאר הדור‬
‫שליט"א‪ ,‬טוישט מען די מאָדע‪ .‬עס א ַרבעט יעדעס‬
‫שטערנבוךַז איך בין צו‬
‫משהשוין פא ַרשריגן א‬
‫מען מיך‬
‫ה"ה כק"ש מפוארים מוהר"ר רבי‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫בעיר‬
‫על ישראל הדרתו ראב"ד דעדה החרדית‬
‫תובב"א מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫האָבן‬
‫ירושליםזיך‬
‫הקודש די פרויען‬
‫ָרשלא ַגן וועלן‬
‫מיינע פא‬
‫א ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫פשוט אויסלא ַכן פון אונז און גענצליך‬
‫ברורה‪,‬א ַ‬
‫הלכהאויף מיט‬
‫קומען מיר‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫ָדעס‪.‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫(ע"יָבער‬
‫ּפלענער‪ ,‬א‬
‫אונזערע‬
‫מעכקש"תאָטירן‬
‫באָיק‬
‫הפאקס)‪ ,‬ובתוכו נתבאר‬
‫הגיעני היום‬
‫שליט"א‬
‫אח"ד שה"ט כראוי וכיאות לכבודה של תורה‪ ,‬תשובתו הרמה של‬
‫בייפא ַל פון טראָגן שּפיציגע שיך אויף‬
‫ווען מ'האָט מיך געפאָלגט איז מען צום‬
‫שאם יתברר שמרגישין טעם מלח בהחיטים ובהמצות דבר פשוט שדינם כמו שכתב המרדכי שכל האוכל מצה מלוחה כאילו אוכל חמץ‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫שהביא‬
‫בלשון‬
‫כאילובלויאוכל‬
‫בתולדה‪,‬‬
‫שבמלוחים‬
‫קורצע ולומר‬
‫ממש‪ ,‬ואין מקום לחלק‬
‫טעמעס‪,‬‬
‫קטועלע‬
‫שמועסן איבער ַא‬
‫מען‬
‫המרדכי קומט‬
‫פיס‪ .‬א ַמאָל‬
‫לדייקטון די‬
‫ואמרתיוויי צו‬
‫זיי‬
‫חמץ‪.‬א ‪ַ-‬רץ‬
‫מיט שוו‬
‫מלוחהמא ַכן‬
‫מצהא ַל פון‬
‫אין אומרים שכל האוכל איינפ‬
‫והמרדכי‬
‫וכדומה‪,‬‬
‫בעיסה‬
‫מלח‬
‫נותנין‬
‫שאין‬
‫הלשון‬
‫כתבו‬
‫המלח‬
‫בנידון‬
‫והאחרונים‬
‫הראשונים‬
‫דברי‬
‫ובכל‬
‫מלוחה"‪,‬‬
‫"מצה‬
‫האוכל‬
‫לותיר" כל‬
‫בשם "חכמי‬
‫נדפונקטן‬
‫שטא ּ‬
‫פארשידענע ַ‬
‫רומגענומען פון ַ‬
‫ַא‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫ודו"ק‪.‬‬
‫בעיסה‬
‫וואָס אויסער די א ַלגעמיינע סיבה וואָס‬
‫מלחא ַז קיין‬
‫גרגירא ַכט‬
‫אויסגעל‬
‫שנתנו דא ַן‬
‫מצדאָבן מיך‬
‫דייק וכתב "מצה מלוחה" לומר דאין לחלק אם המצה מלוחה בתולדה או ה‬
‫ליגט אונטער דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫איינער וועט נישט קויפן די מיאוס'ע‬
‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז זיי וועלן *‬
‫לכבוד פורים‪ ,‬א ַ זמן ווען ס'איז יצא‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫קליידער (זעק) מיט די אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫צו‬
‫אויסגעלייזט‬
‫ראוי‬
‫זיין‬
‫נישט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫קיינמ‬
‫רינען‬
‫ַלטענע סודות‬
‫דבריא ַהא‬
‫הנהא ַלע ב‬
‫סוד און‬
‫שוועריגקייטן‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫און‬
‫תפיסה‬
‫ענגע‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ַציע‬
‫א‬
‫ָמבינ‬
‫א‬
‫ק‬
‫אין‬
‫ָכדערצו‬
‫א‬
‫נ‬
‫ָליר‬
‫א‬
‫ק‬
‫בלויע‬
‫הם קולעים אל השערה ולא יחטיא המטרה‪ ,‬אך התבוננתי שחסרתי בשאלתי לצייר את המציאות כראוי‪ ,‬ודין גרמא‬
‫שליט"א‬
‫הדרג"ק‬
‫ַלס‬
‫א‬
‫"‬
‫המלכה‪.‬‬
‫ושתי‬
‫מיט‬
‫טיילט‬
‫ווערן‪",‬‬
‫ַּפן‬
‫א‬
‫כ‬
‫צו‬
‫געלונגען‬
‫אונז‬
‫איז‬
‫ַרויס‪,‬‬
‫א‬
‫ענדליך‬
‫כללָבערשהמהמיט'ן‬
‫זיך א‬
‫איך ה‬
‫שווא ַרץ‪.‬‬
‫שהבין הדרג"ק שהנידון היא רק מה שמשקין את השדות במים מלוחין‪ ,‬אך מיט‬
‫גיין‪"...‬עד שתמה הדרג"ק איך‬
‫מלוחים‪,‬‬
‫אינואָבנרגש‬
‫והמצות‬
‫בהחטים‬
‫זיידן‪,‬‬
‫גרויסן‬
‫מיין‬
‫פון‬
‫אייניקל‬
‫געטרייע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫הויכע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫אינטערוויו‬
‫זעלטענע‬
‫דעם‬
‫אבארַרונג אין‬
‫כאשרַך ערפא‬
‫לגמריאָבן א ַסא‬
‫נידון אחר"מיר ה‬
‫אונזער‬
‫מייניגע‬
‫באמתא ַלטן ביי ד‬
‫א ַבקיאים בטעם חטים להכיר שטעם הנרגש היא מכח המים המלוחים‪ .‬אך געה‬
‫בפרטיות‬
‫דניןא ַזהיא‬
‫המציאותאָסשאנו‬
‫האָב איך זיך אָנגעשלאָסן אין די מאָדע–‬
‫קנא ַקערקעס וואָס פירן אונז א ַלע ביי די‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫בעזר‬
‫החלי‬
‫וזה‬
‫עליה‪.‬‬
‫דנין‬
‫שאנו‬
‫המציאות‬
‫על‬
‫הרמה‬
‫דעתו‬
‫לחוות‬
‫שניות‬
‫בלוחות‬
‫לבוא‬
‫שימחול‬
‫שליט"א‬
‫הדרג"ק‬
‫און מאת‬
‫ָנשטרענגונגבזה‬
‫ופרט‪ .‬ואבקש‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫מיט'ן‬
‫פרטגרויס א‬
‫כלָז‪ .‬נאָך‬
‫נא‬
‫האָבן שוין א ַסא ַך געזען‪ ,‬אָבער דאָך‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫שטא ַרקע אויבערהא ַנט אויף די אידישע‬
‫וגואלי‪.‬הא ַקעלע בענדלעך‪ ,‬האָבן‬
‫צורי א ַסא ַך‬
‫ציען‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫וואָרט‪ ,‬און עס האָט זיך אונז טא ַקע‬
‫וז"ל‪:‬נאָך‪ ,‬ווייס‬
‫ַנצן אונז‬
‫ווען זיי טא‬
‫ָליגע כתבפרויען‪.‬‬
‫ערשטמא‬
‫דערגרייכט א ַן‬
‫ענדליך‬
‫ַגטע‬
‫מער געווא‬
‫ַרויסצוקומען מיט‬
‫טעםאויך הא‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי‬
‫להמליח‬
‫בהם ווישיעור‬
‫יעצט ומ"מא ברור דאין‬
‫איך וכו'‪,‬‬
‫מליחותַלטכלל‬
‫איךלא נרגש שום‬
‫"שבמצה‬
‫שליט"א‬
‫הדרג"ק‬
‫הרמה‬
‫תשובתו‬
‫הנה בתוך‬
‫מיר א)‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫שבקיאים בטעם חטים גופא וכו'‪ ,‬ולכן ראוי לבדוק עוד פעם אם באמת בטעם החיטים‬
‫שהחטיםפוןקולפין אותם וכו'‪ ,‬תמוה מאוד‬
‫את הקמח הנאכל וכו'‪,‬‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס גיט מיר פיל בא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫וואָס קאָנטראָלירן א ַ גרויס חלק‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫זאָל בא ַפעלן א ַז א ַלע זאָלן — — — איין‬
‫מרגישין‬
‫ביים אין‬
‫ובהמצות‬
‫מרגישין‬
‫עמלקית'טעהוא שרק‬
‫שכל הנידון‬
‫ומזהמירנראה‬
‫עכ"ל‪.‬‬
‫כמשונה"‬
‫ניכר‬
‫שליט"אקיין‬
‫מעכקש"ת בין נישט‬
‫זענעןשהבין "כאָטש איך‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫אונזער טאָג‬
‫ַמף‪,‬‬
‫לעצטן קא‬
‫הקמחהא ַלטן‬
‫בתוךא ַז מיר‬
‫אבל סוד‬
‫מלח‪,‬דעם‬
‫טעם געבן‬
‫ערלויבט צו‬
‫מבחוץ מיר‬
‫מינוט‪ ,‬מ'האָט‬
‫הרגישו‬
‫זייטלהם‬
‫אנשיםאייןשיש‬
‫ַסט כן‪,‬‬
‫אינו‬
‫המציאות‬
‫טעם א ַזמלח‪,‬‬
‫הנידון רעדן‬
‫שכלא ַמאָל צו‬
‫מיר ניט‬
‫דנין ּפא‬
‫דעם שאנו— עס‬
‫באמתאָבן פון‬
‫אבל הנאה ה‬
‫איר וועט‬
‫זיכער‬
‫ָּפלייגן‬
‫מומחיות א ַרא‬
‫ווען דא ַרפן‬
‫וכמה און‬
‫מלח‪,‬נישט‬
‫טעם תנאי‬
‫בהמצותקלאָרן‬
‫שהרגישו מיט א ַ‬
‫נולד דיממה אינטערוויו‬
‫אצלדאָס האָט‬
‫המצות [און‬
‫לבדוק עמלקים‬
‫שלחוַך פון די‬
‫בהמצות‪ ,‬ומתחלה שּפרא‬
‫אינטערוויו‪.‬‬
‫עקסקלוסיוון‬
‫את‬
‫קעמפן גם‬
‫וועלן שלחו‬
‫מיר ושוב‬
‫ביותר‪,‬‬
‫מלוחים‬
‫שכנים‬
‫הלאברעטאר"י ואישרו‬
‫טעם מלח‬
‫בוודאות‬
‫ַלע‬
‫מיט א‬
‫געווער‪.‬‬
‫שהמצות דאָס‬
‫הדבריםחדר‪ ,‬און‬
‫סודות פון‬
‫ַרויסצוגעבן קיין‬
‫א‬
‫שלום בית‬
‫ביותר‪.‬ווייניג‬
‫מלוחים נישט‬
‫גורם געווען‬
‫בהחיטיםאיך‬
‫ַנטשולדיגן אויב‬
‫מיר מוזן א‬
‫וועט‬
‫שנתהווה איר‬
‫מיטלען!" ממה שמרגישין בהמצות‬
‫טעם מלח ולא‬
‫שמרגישין‬
‫ממה‬
‫הרעש‬
‫והסיבה‬
‫החיטים לבדיקה ואישרו גם החטים שהם‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ס'ז‬
‫אינדערהיים‪,‬‬
‫מיר‬
‫ביי‬
‫ָבלעמען‬
‫א‬
‫פשוט‪ָ,‬ס מיר‬
‫הואאַנג ווא‬
‫מלח‪,‬שוין ל‬
‫טעםגוטן‪,‬‬
‫אַ‬
‫דעם‪".‬‬
‫צו‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫זיך‬
‫וועל‬
‫ּפר חריפות של מלח ביותר‪ ,‬גם החיטים יכולין לקנות בזול וכאו"א יכול לטעום החיטים‪ ,‬והרבה אנשים ובתוכם‬
‫פרויעןמורגש‬
‫שבחיטים‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫די‬
‫אונטער‬
‫שטייט‬
‫עס‬
‫ווער‬
‫זיך‬
‫וואונדערן‬
‫שטעםאיר די‬
‫ַרשּפרייט‬
‫בהמצותַזוי פא‬
‫וויא‬
‫נייעהוא‬
‫הנרגש‬
‫להכיר‬
‫זרש‪,‬המצות לא אכלו עדיין‪ ,‬גם צריך מומחיות‬
‫אבל‬
‫מרגישים חריפות של מלח בהחיטים‪,‬‬
‫ת"ח ומורי הוראה מובהקים‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫המצותאוןמוטעם‬
‫שטעם‬
‫כאו"א‪ָ.‬בלגאָם‬
‫מרגיש איר בא‬
‫מהמלחא ַק מיט‬
‫יפה איין קנ‬
‫צווישן‬
‫ָנערשטאָג‪,‬‬
‫זאת דא‬
‫אבלָג און‬
‫ממלח‪,‬אָנטא‬
‫יעדן מ‬
‫בייפא ַלן?‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫אויך‬
‫ַרשטיי‬
‫א‬
‫פ‬
‫"איך‬
‫צווייטע‪.‬‬
‫די‬
‫און‬
‫ַלן‪,‬‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫ַנדערע‬
‫א‬
‫מיט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫"מיר איזה‬
‫שמורגש‬
‫חיטים"‬
‫בטעם‬
‫יעדעב) עוד כתב הדרג"ק שליט"א בתשובתו הרמה וז"ל‪" :‬תמוה מאוד‬
‫בויען‬
‫הואושתי‪,‬‬
‫שהנידוןאָגט‬
‫שהביןסעזאָן‪ ",‬ז‬
‫מזה אין‬
‫נראהנוצן‬
‫עכ"ל‪.‬א ַז מיר‬
‫ַלטער סוד‬
‫ס'איז א ַן א‬
‫שבקיאיםאָה‪,‬‬
‫"‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫מוטעם מרגיש‬
‫שטעמו‬
‫החריפות‬
‫שמרגישין‬
‫היא‬
‫טעם‪ ,‬וצריך מומחיות לזה להבין שהוא טעם מלח‪ .‬אך במציאות הדברים הנידון‬
‫פרויענישע‬
‫ַטירליכע‬
‫וזה די נא‬
‫המלח‪,‬אויף‬
‫פריער‪ ,‬של אויך‬
‫ממש יאָרן‬
‫ָדעס פון‬
‫די א ַלטע מא‬
‫איבער‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫מומחיותַר‬
‫געפעלן פא‬
‫אייגנשא ַפטן‬
‫המלח מען עס‬
‫בעסערט‬
‫מרגישין נאָר א ַמ‬
‫וועלןלהם‬
‫אנשיםפוןשאין‬
‫ַביסל יש הרבה‬
‫בהחיטים‪.‬א גם‬
‫חריפותאָלשל‬
‫הוראה‬
‫אנשים‬
‫אבל יש‬
‫מובהקיםָב איך‬
‫דעריבער הא‬
‫ומורי גלות‪.‬‬
‫ת"ח לא ַנגן‬
‫ובתוכםאינעם‬
‫ַקענען‬
‫הרבהצו בא‬
‫ּפערזענליך‬
‫כאו"א‪ ,‬זיך‬
‫און זכי'‬
‫זייער‬
‫אויף‬
‫און‬
‫משפחה‪,‬‬
‫און‬
‫חבר'טעס‬
‫"צום‬
‫ושתי‪.‬‬
‫אונז‬
‫ערקלערט‬
‫אויס‪",‬‬
‫והוא חמור ביותר שהרי בפלפלין אסור אפילו קורט אחד‪ ,‬ורק במלח יש מתירין‪,‬‬
‫היא מן‬
‫להכיר שטעם‬
‫חריף‪ָ,‬מיטע‬
‫טעםָדעס–קא‬
‫איזהדי מא‬
‫מרגישין מיט‬
‫אבלא ַראייניגט‬
‫המלח‪ ,‬זיך פ‬
‫רודער‬
‫המורגש ביים‬
‫וועלכע שטייען‬
‫מיט די‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא ַּפס‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫דאסור‪.‬‬
‫כו"ע‬
‫[פאבפלפלין‬
‫אבל‬
‫צו העלפן פא ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫טיילט‬
‫ס"לביטע‬
‫וועלט‪.‬‬
‫ַר]דרייען די‬
‫און‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫קדישא‬
‫בשו"תא ַ הסבא‬
‫בזה‬
‫צוואולא‬
‫אדמה‬
‫ג) ומה שכתב עוד הדרג"ק שליט"א וז"ל‪" :‬שבביאור‬
‫ַב‪",‬‬
‫געניטע שטא‬
‫ָבן זייער‬
‫האריך הא‬
‫הנהאָטכבר "מיר‬
‫מלוחים"‪.‬א ַן ה‬
‫במיםצוריק נאָר ד‬
‫ָנציג יאָר‬
‫לענגער‪ ".‬הלכה מחלק בין מלחבערך‬
‫לא ַּפעס ווי‬
‫פון‬
‫(למהרש"א א ַ גלייכע‬
‫"איך בין‬
‫ווידער‬
‫ַכנדיג‬
‫א‬
‫קר‬
‫ָלץ‪,‬‬
‫א‬
‫שט‬
‫מיט‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫עס‬
‫און‬
‫ַּפ‬
‫א‬
‫ּפ‬
‫די‬
‫איינדרייען‬
‫ַרפט‬
‫א‬
‫געד‬
‫מען‬
‫נאסרפוןמשום מי פירות‪ ,‬אבל לפי טעם המרדכי שהמלח מחמם‪ ,‬אין לחלק בין מלח‬
‫להטעם‬
‫אייניקל סימן‬
‫אלפאנדרי זצ"ל‪,‬‬
‫שמלחָכטער‬
‫געטרייע טא‬
‫רק א ַ‬
‫שזהו בין‬
‫ָסטן י"ג) "איך‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמא‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫הרצו"פ)"מיר א‬
‫הלכהבאָבלגאָם‪.‬‬
‫מיט איר‬
‫כתב היינט‬
‫שּפיציג‪ ,‬און‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫משהו‬
‫שאפילו‬
‫איזבבירור‬
‫(העתק‬
‫עזרת מצר‬
‫קכ"ג)‪ ,‬אובשו"ת‬
‫ַקנהז‪,‬סימן‬
‫(או"ח‬
‫סופר‬
‫החתם‬
‫אדמה למלח ממים‪ .‬וכן כתב‬
‫המן'ס‬
‫ָגט שא‬
‫המן‪ ",‬זא‬
‫בשו"תא ַטן‬
‫מפורש מיין ט‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬
‫"אייגנטליך בין‬
‫ָכטער‪.‬‬
‫מים מלוחים שנתערבו במים מתוקים טא‬
‫געווען דמחמם‪ ,‬וכן לשיטת הטור שאין ליתן מלח משום ואל תטוש אוסר בדיעבד‪,‬‬
‫שיטתאיךהמרדכי‬
‫בדיעבד לפי‬
‫אוסר‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬
‫זיך‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬

‫‪‬‬
‫‪ ‬פורים‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪4‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪‬‬
‫‪           ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫ד) ומה שכתב הדרג"ק שליט"א וז"ל‪" :‬דבמים אלו לא שמענו שנרגש בהם טעם מלח‪ ,‬וגם שהם מטוהרים ביותר"‪ .‬הנה רצו"פ אישור מאת ראש‬
‫הממונה מטעם הממשלה שהוא המנהל של ‪ ,Yuma Agriculure Center‬שמאשר שהמים שם מלוחים ביותר‪ ,‬גם יש מקומות שיכולים לראות כמו‬
‫שכבה של מלח על הקרקע‪ ,‬גם מאשרים שהסיבה שנרגש טעם המלח בהחיטים הוא מפני שהמים מלוחים שם וגם הקרקע מלוחה ביותר וכו'‪.‬‬
‫הדרג"ק קליידער‬
‫שכתבגעשעפטן‪,‬‬
‫ומהאון שיך‬
‫קליידער‬
‫אויף‬
‫עלקרוין‬
‫היאדער‬
‫שהנידוןאָס‬
‫אין דעם וו‬
‫מזהַזוי נראהנעמען‬
‫אותם"‪.‬וויא‬
‫א ַנדערש‪,‬‬
‫"שהחיטים יופי‪.‬‬
‫וז"ל‪ :‬סּפעציעלע‬
‫שליט"א א ַ‬
‫כדאי‬
‫איז עס‬
‫ּפרייז‪,‬‬
‫אותו א ַמאָל‬
‫שקולפיןקאָסט‬
‫עס‬
‫מבחוץ‪,‬‬
‫המוץ‬
‫דהיינוא ַ על‬
‫הקליפה‬
‫שהבין‬
‫קולפים‬
‫די ה)‬
‫הוטן‬
‫ַכערס‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫שייטל‬
‫ַנטן‪,‬‬
‫א‬
‫ַבריק‬
‫פא‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ַז‬
‫א‬
‫שווערן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַרט‬
‫א‬
‫ַרנ‬
‫א‬
‫פ‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ד‬
‫מיך‬
‫ָט‬
‫א‬
‫ה‬
‫ָּפ‬
‫א‬
‫ק‬
‫מרדכי'ס‬
‫צופיל‪"...‬‬
‫שוין‬
‫כ'רעד‬
‫אוי‪,‬‬
‫ַלטן‪.‬‬
‫א‬
‫ָנצוה‬
‫א‬
‫אך למעשה המציאות שאנו דנין היא על הקליפה שטוחנין אותם בריחיים‪ ,‬ונתערב בהקמח‪ ,‬ואי אפשר לקלוף אותם‪ ,‬גם המציאות מעיד שגם בהמצות‬
‫גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫און‬
‫דעזיינערס‪,‬‬
‫און איך האָב געמיינט א ַז ער איז מיין‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫מרגישין טעם מלח‪.‬‬
‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫א ַרויס א ַן אונטערהעמד איז "שיין"? און‬
‫טא ַטע‪ ,‬און דעריבער האָב איך בא ַגאָסן‬
‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬
‫החיטים‬
‫בכל‬
‫ניתן‬
‫למקום"‪ ,‬הנה‬
‫שמשתנה‬
‫על‬
‫מדקדקים‬
‫"שלאאיזשמענו‬
‫הדרג"ק‬
‫אויסריידןשכתב‬
‫מיט ו) ומה‬
‫וויכטיגקייט פון‬
‫וועגן די‬
‫איינרעדן‬
‫מעולםאָל זיך‬
‫מעגליך א ַז מ'ז‬
‫שליט"א וז"ל‪:‬וויא ַזוי‬
‫מקום דעם‬
‫מיסט‪.‬ביןאויסער‬
‫המים מיט‬
‫מליחת טא ַטן‬
‫מיין‬
‫פעלד?‬
‫להאמרא ַזא ַ‬
‫ַנדלען אין‬
‫בייםזההא‬
‫בעולם‪ ,‬ס'איז‬
‫פרנסה און א ַז‬
‫זייער‬
‫פונעם‬
‫דערמא ַנען‬
‫אב"דשיך וואָס‬
‫שּפיציגע‬
‫נישט עם א ַז‬
‫גדיליםַסערן‬
‫ישראלפא ַרווא‬
‫ּפרובירן מיר צו‬
‫חילוקמי גשמים ואין משקים שם את השדות‪,‬‬
‫דעם על‬
‫החטים‬
‫אמר שבארץ‬
‫שליט"א‪,‬‬
‫קוממיות‬
‫הגה"צ‬
‫אפילו בזה‬
‫וכשדברתי‬
‫הנמצאים‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫להשקות הילף‬
‫לפעמיםדי ריכטיגע‬
‫בקיצור‪ ,‬מיט‬
‫געפערליך‪.‬‬
‫גרעטל"‬
‫און‬
‫מים "הענסל‬
‫מכשפהעםאינעם‬
‫בייזן‬
‫חדשא ַ‬
‫ָּפ–צודעק און‬
‫התחילוקא‬
‫געהעריגע‬
‫צווישן א ַ‬
‫בארץ‬
‫לקצור‬
‫לילך‬
‫לעולמים‪,‬‬
‫הי'‬
‫שלא‬
‫דבר‬
‫עם‬
‫שלפנינו‬
‫בנידון‬
‫משא"כ‬
‫מלוחים‪,‬‬
‫משקין‬
‫אין‬
‫אותם‬
‫צריכין‬
‫ואם‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫ווייט‪".‬‬
‫מען אָן‬
‫מלוחיםאיז "שיין"?‬
‫מעשה'לע‬
‫מוטשעט את‬
‫רגע‪,‬שמשקים‬
‫ובכלקייןפעם‬
‫שמשארת אחריה שכבה של מלח‪ ,‬ומרגישין טעם מלח בהחיטים ובהמצות‪,‬‬
‫שמשקין את השדות במים‬
‫במקום‬
‫קומטח ָה‪,‬‬
‫מְלֵ‬
‫מיך‬
‫שלאָפן‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬
‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫השדות ניתוסף המליחות‪ ,‬וא"כ אין לדמותו למה שלא שמענו מעולם לדקדק על מדת המליחות במים שמשקים השדות‪ .‬א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬
‫די וואָס טא ַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלא ַכט‬
‫צירונגען וואָס זענען‬
‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן אויף‬
‫באמעריקעָנגעןלא היו מתירין"‪ ,‬כבר שמעתי דבר זה מאת הגה"צ אב"ד קוממיות שליט"א‪ ,‬על כן בקשתי‬
‫שליט"א‬
‫עס‬
‫מעכקש"ת וויא ַזוי‬
‫ומש"כ"פרעגט זיי‬
‫זיך שז)א ַקנהז‪.‬‬
‫"שהממשלה גלאָז געהא‬
‫פשוט'ע‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫ענגלישא ַ‪,‬‬
‫שנעל‪ ...‬כא ַ‪ ,‬כ‬
‫אחדזיך א ַזוי‬
‫צעשּפרייט‬
‫זאת אָדער‬
‫שאלה ַרצע‬
‫אויף שווא‬
‫מטעם‬
‫הממונים‬
‫והשיבו‬
‫יותר‪,‬‬
‫מלוח‬
‫הוא‬
‫ששם‬
‫לזה‬
‫הסיבה‬
‫מה‬
‫אריזאנא‪,‬‬
‫ַא‬
‫מ‬
‫ָ‬
‫א‬
‫בי‬
‫מהממשלה‬
‫שישאל‬
‫בשפת‬
‫הבקי‬
‫מת"ח‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫מורא‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫זיי‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫וועמען‬
‫פון‬
‫כא ַ‪,‬‬
‫איז‬
‫שטריק‪,‬‬
‫רויטע‬
‫זת"ד‪ .‬ולפי‬
‫ביותר כנ"ל‪,‬‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מלוחַנטלען‪,‬‬
‫הממשלה בכתב (רצו"פ) הסיבה לזה הוא שהמים מלוחים שם ביותר ונשארת שכבה של מלח על הקרקע‪ ,‬וגם הקרקע מא‬
‫ס'איז‬
‫ַנען?‪...‬‬
‫א‬
‫צוריקגעשט‬
‫אויסצוזען‬
‫ָלטן‬
‫א‬
‫וו‬
‫מיר‬
‫ווען‬
‫"שיין"?‬
‫לאפיית‬
‫להשתמש‬
‫השמועה שמענו שמשתמשין עם החיטים רק לערב בדברים אחרים ובדומה לזה‪ .‬ואם הכוונה איך מתירין הממשלה כאן בנא‬
‫ַקסענע‪,‬‬
‫ערווא‬
‫יארק קינדער‪,‬‬
‫קליידער‪,‬‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז די‬
‫שניט‪,‬‬
‫העוסקיםַרב‪ ,‬די‬
‫ערמל‪ ,‬די פא‬
‫המצות‪ ,‬אך ידוע שאין להביא ראי' מחוקי הממשלה לענינים כאלו‪ ,‬שבודאי גלוי וידוע לפני כבוד הדרג"ק ושאר הרבנים די‬
‫והבקיאים‬
‫שליט"א‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫ַנצע‬
‫ורמשיםא ַ גא‬
‫שקצים ס'איז‬
‫תולעים סחורה‪...‬‬
‫די‬
‫ואינם‬
‫ערגעץ ירקות ופירות ודגים שנמצא בהם כמות מסויימות של‬
‫למכור מיני‬
‫בכשרות‬
‫דערפא ַר‪"...‬‬
‫געצאָלט‬
‫מאשרתמיר אין‬
‫המאכלים‪ ,‬שחוקי הממשלה וואָלטן‬
‫לייכטע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫און‬
‫ַכץ‬
‫א‬
‫געטו‬
‫מירמוזרים ומשונים‪ ,‬ומי יודע מה שיכולים לגרום עי"ז‪ .‬גם היא דבר פשוט אצלי שח"ו למסור‬
‫חוקים‬
‫להממשלה‬
‫בזה‬
‫יש‬
‫גם‬
‫כלל‪,‬‬
‫ע"ז‬
‫ומקפידים‬
‫משגיחים‬
‫נישט אָנגעקומען‪.‬‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫מיט'ןאף שכמה ת"ח אומרים שיש בזה סכנה לחולים שאסור להם לאכול מלח‪ ,‬גם יכולין להציל‬
‫"מסור"‪,‬‬
‫חמורה מדין‬
‫דבר זה‬
‫דעריבער‬
‫להממשלה שיש בזה שאלה גייען‬
‫אייערע מאָדעס?‬
‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫חז"ל וואָס‬
‫אמרו וועג‬
‫איינציגן‬
‫חבירך‪.‬‬
‫שיזכה‬
‫כדי‬
‫חטא‬
‫לאדם‬
‫לו‬
‫אומרים‬
‫וכי‬
‫נ"ה)‬
‫קידושין‬
‫ד'‪,‬‬
‫(שבת‬
‫כבר‬
‫אך‬
‫חמור‪,‬‬
‫מאיסור‬
‫ישראל‬
‫בני‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫אחינויעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫"ביי‬
‫בלייבט פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫רבניםָזע‬
‫כמה קוריא‬
‫אויפצוקומען גםמיט‬
‫ָגישע‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ּפסיכ‬
‫אונזער‬
‫צו‬
‫זיך‬
‫מיר‬
‫שקר‪".‬בחיטי אריזאנא בשביל שלא נמצא בהם מצומחות‪ ,‬הנה זה כמה שנים שנתברר‪,‬‬
‫הידור‬
‫ווענדןח) וראוי להעיר שמה שאומרים שיש‬
‫וועג פון‬
‫וואוילגיין‬
‫ָזן‬
‫א‬
‫ל‬
‫זיך‬
‫און‬
‫ַלן‪,‬‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫ערקלערט‬
‫ַרטמענט‪",‬‬
‫דעּפא‬
‫מעידין‪,‬פוןשגם בחיטי אריזאנא נמצא מצומחות רק שיש עשרות או מאה פעמים ששים‪ ,‬ותלי"ת שגם‬
‫"מיר שנים‬
‫מומחיות הרבה‬
‫שיש להם‬
‫שליט"א‬
‫הגאונים‬
‫נעמען צו‬
‫ציגעלעך‬
‫חשבון פון די‬
‫פאָריגע וואָך האָבן מיר א ַנטיילגענומען‬
‫מצומחות יש גם‬
‫אויפ'ן איזה‬
‫הקדושים זי"ע לקצור אינו נמצא בהם מצומחות‪ ,‬ואם לפעמים נמצא‬
‫ורבותינו‬
‫דעת‪",‬‬
‫אבותינו זייער‬
‫בחיטים הגדלים על מי גשמים שנהגו מענטשן‬
‫וואָס פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫אין א ַ גרויסע ּפסיכאָלאָגישע קאָנווענשאָן‬
‫דלעניןַקנהז‪.‬‬
‫ונמצאָגט שא‬
‫זא‬
‫"מיין אין שום מעלה בחיטי אריזאנא‪ ,‬והנה בביתי נוהגים לבדוק החיטים אחד לאחד‪ ,‬ובשנה זו‬
‫מצומחות‬
‫כן עשרות או מאה פעמים ששים‪,‬‬
‫געטרייע סאָלדא ַטן‪".‬‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫לאָזונג איז א ַז ווען מ'זעט‬
‫ַרמאלספק‬
‫נראה‬
‫שהוא‬
‫חמשים‬
‫בדקו‬
‫ַסקירן‬
‫שהי' פא‬
‫חטים דא ַרפן‬
‫בערך שבע מאות אלפים חטים‪ ,‬ותלי"ת לא נמצא בהם מצומח ממש אפילו אחד‪ ,‬ואפילו איזה"מיר‬
‫זייער פיל‬
‫"פונט" א ַז‬
‫זיך א ַרויס‬
‫שטעלט‬
‫עס‬
‫ובעצםאָל און‬
‫נגדם‪,‬גענוג מ‬
‫משוגעת‬
‫מבוקע או מצומח היו מאות פעמים א ַ‬
‫מלוחים‪,‬‬
‫והמים‬
‫ָה‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ֵ‬
‫מ‬
‫ְ‬
‫ארץ‬
‫שהוא‬
‫במקום‬
‫חטים‬
‫לקצור‬
‫מעולם‬
‫נשמע‬
‫שלא‬
‫חדש‬
‫דבר‬
‫הוא‬
‫הדבר‬
‫ששים‬
‫אונזערע טא ַקטיקן‪ ",‬זאָגט זרש‪,‬‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט‬
‫עסלחפש חדשות‪.‬‬
‫שלא‬
‫הרבנים הגאונים שליט"א‬
‫כתבו והזהירו על זה‬
‫"מיר דא ַרפן זיך היטן פון די וואָס‬
‫זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬
‫וכבר און‬
‫שא ַץ‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫מאודא ַללאכול חמץ ממש ח"ו במקום לקיים מצות מצה כהלכה‪ ,‬וכי יש אפילו איזה ספק ספיקא‬
‫חמור נאָרמ‬
‫באיסורגעווען‬
‫ובאמת אינו מובן כלל שהרי דנין פריער‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫משוגעת‪ .‬איך‬
‫ווערט א ַ‬
‫מצומחות‪ ,‬במקום שיש חטים מהודרים הגדילים על מי גשמים שאין בהם מצומחות‪ ,‬ואפילו אם‬
‫שאין בהם‬
‫חמץ בשביל‬
‫ליקח חטים שיש עליהם חשש‬
‫דורכ'ן עס מא ַכן א ַביסל איידל‪ ,‬און‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫ַזונדער הנאה‬
‫פעמים בא‬
‫נמצא לפעמים יש עשרות או מאות האָב‬
‫נקב‬
‫נעשה‬
‫ולבסוף‬
‫ביותר‬
‫מהודרים‬
‫תפילין‬
‫לעצמו‬
‫שעשה‬
‫לאחד‬
‫דומה‪,‬‬
‫הדבר‬
‫למה‬
‫משל‬
‫ושמעתי‬
‫ששים‪.‬‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫ניין? אויב א ַלע א ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫טון מיט‬
‫לו צו‬
‫בעור שהוא פסול‪ ,‬והתפאר עצמו שישדאָס‬
‫מהודריםדי ביותר במקום שהוא פסול לגמרי‪.‬‬
‫תפילין‬
‫שוין ווייזן מיר די ריכטיגע פא ַרבן‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫סאָרט מלבושים וואָס‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫א ַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫אינטש ביי אינטש‪ ,‬אָדער אפילו‬
‫צי איך א ַרויס דעם‬
‫קלעביגע‪ ,‬צוקנייטשטע שטיוול‪ ,‬מוז איך‬
‫סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫קא ַרּפעט פון אונטער‬
‫במצות מרגישין טעם מלח‪.‬‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫זייערע פיס און איך האָב‬
‫שווערסטע א‬
‫בהחטיםאונזער‬
‫אָקס ווי א ַלע‪.‬‬
‫"ס'זענען א ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫ַרבעט מלח‪.‬‬
‫חריפות של‬
‫מרגישין‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫איז טא ַקע מיט די קלוגע מענטשן‪ ,‬די‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫ומשארתאָן די‬
‫המה‪ ,‬טוען זיך‬
‫מלוחיםפרויען‬
‫די‬
‫הקרקע‪.‬נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫אָס דעקן‬
‫לשם של היטן‬
‫מלח וועל‬
‫היטןשכבה‬
‫אחריה‬
‫המים שמשקין בו את השדות‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫צניעות‪ ,‬צוצודעקן דאָס שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫קאָּפ און ליגן א ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫ַרן‪ .‬צו‬
‫שנעל נא‬
‫נישט א ַזוי‬
‫און לאָזן זיך‬
‫דורך אויפקלערן א ַנדערע וועגן אונזערע‬
‫שהמים מלוחים והיא ארץ מְלֵח ָה‪.‬‬
‫דשם‬
‫הממשלה‬
‫נתאשר ע"י‬
‫א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫שייטל‪ .‬פון דאָרט ביז'ן אויסטון דעם הוט‬
‫זיי קומען מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫לקלוףדורך‬
‫עמלקי'ש)‬
‫ואיאויף‬
‫מלח‪,‬מיין‪,‬‬
‫טערקיש (איך‬
‫אותם‪ .‬אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫אפשר‬
‫הגרעינין עצמם נרגשים בהם חריפות של‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫ַרוואָס‬
‫ע"ימיט זיי‪ ,‬און פא‬
‫שעמען זיך‬
‫זענען נא ַריש?‬
‫נישט א‬
‫טון א ַז‬
‫שלַלעהמלח‪.‬‬
‫חריפות‬
‫מען כח‬
‫שהן החטים והן המצות משונים המה משאר חטים ומצות שבעולם‪ ,‬בשביל שיש בהם‬
‫הלאברעטאר"י‬
‫א ַז זיינתאשר‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫קענען זיי נישט אויסזען א ַזויווי א ַלע‬
‫וואָס קען מען טון א ַז נישט א ַלע געבן‬
‫שישַלענד‬
‫החטים‪,‬אויפפא‬
‫בכלאויסזען‬
‫כמומא ַכן‬
‫זיי צו‬
‫גם בחיטי אריזאנא נמצא בהם הוטן‬
‫נגדם‪.‬אָל נישט‬
‫ששיםַלטן מ'ז‬
‫טייל הא‬
‫ומאהדעם‪.‬‬
‫עשרות וועגן‬
‫פעמים‬
‫מצומחות‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫און פורים'דיג‪ .‬א ַמאָל לייגן מיר א ַריין‬
‫א ַזוי טשעּפען מיט די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫*‬
‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫פעדערן אין די הוטן וואָס ווא ַקלען זיך‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬
‫"והמשכילּפיצלנע‬
‫וז"ל‪:‬אָל מא ַכן מיר‬
‫ווינט‪ ,‬א ַמ‬
‫יעדע‬
‫מיט‬
‫מיט א ַ‬
‫אויסגעטאָן און‬
‫צריך הרבה לברר המציאות"‪ ,‬והנני בזה‬
‫צוגעדעקט זו‬
‫זיך דבשאלה‬
‫הדברים‪,‬‬
‫יוסיף לבאר עוד‬
‫הרמה‬
‫תשובתו‬
‫ַקט‪".‬מעכקש"ת שליט"א סיים‬
‫והנה‬
‫צום טא‬
‫לפי קאָּפ און‬
‫שניתשּפיץ‬
‫ברורהאויפ'ן‬
‫תשובהָס ליגן‬
‫לבקש את מעכקש"ת שליט"א להשיבהיטן ווא‬
‫מיר‬
‫טיכלפההאָבן‬
‫קעגן דעם‬
‫הנכונהכאָטש‬
‫המציאות טיכל‪.‬‬
‫טעם מלח‬
‫בהם‬
‫שמורגש‬
‫ומצות‬
‫חטים‬
‫בענין‬
‫שערכתי‬
‫והנידון‬
‫"מיר בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫דערפון‬
‫לדורותא ַרויספא‬
‫שייטלעך דא ַרפן‬
‫בלי שם המושאל "אריזאנא"‪ ,‬ויהא די‬
‫ויוכלו נישט‬
‫החמורה‪,‬איז עס‬
‫חמץָבער דאָך‬
‫עצות‪ ,‬א‬
‫הרבים אויך‬
‫לקיים מצות מצה כהלכתה‪ .‬ואעתיק כאן‬
‫מאיסור‬
‫להצילַלןאת‬
‫בזה הוראה‬
‫הייסט שקר החן והבל היופי‪ ",‬זאָגט זרש‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫און צופליען אויף די זייטן‪ .‬איין סיבה‬
‫געוואונטשן פא ַר אונז‪ .‬פון די א ַנדערע‬
‫הדבריםא‪ַ.‬ר שקר‬
‫המציאותמיר געבן פ‬
‫בקיצורָס טייטשט‪,‬‬
‫אָפן‪" ,‬דא‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫פא ַרוואָס איך ּפערזענליך פא ַרלייג זיך‬
‫זייט האָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫פרייליכן‬
‫המלוחים א ַ‬
‫פורים!שכבה של מלח‬
‫אחריה‬
‫משארת‬
‫האישור)‬
‫כתבי‬
‫איךע"י‬
‫שנתאשר‬
‫המה‪,‬דיוכמו‬
‫מלוחים‬
‫א) המים שמשקין את השדות‬
‫וויל נקמה‬
‫הוטן איז ווייל‬
‫ַזוי אויף‬
‫א‬
‫שמים אפילו‬
‫הוטן‪ ,‬און‬
‫ָּפ" מיט די‬
‫(רצו"פא ַ קא‬
‫הממשלה "דרייען‬

‫אריזאנע מצות‬

‫רק במקום שאין לו עיסה אחרת מתיר בדיעבד יעו"ש‪.‬‬

‫תמצית השינויים בענין זה ממה שהבין הדרג"ק שליט"א במכתבו‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מדברי הגאון הצדיק המפורסם הישיש‬

‫כש"ת מוה"ר אפרים פישל הערשקאוויטש שליט"א‬
‫אבד"ק האליין — ודומ"ץ קלויזענבורג‬

‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫רונדיגע טורעם‪ .‬היינט איז אויך ערלויבט‬
‫ביז היינט אויף די בושות וואָס איך‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫מיט צא ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגאָסן מיט‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫בלשון‬
‫א ַלס "נעב" אין די פא ַרגא ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫הקודש)זא ַכן‪.‬‬
‫ּפערזענליכע‬
‫(אמרמיינע‬
‫לישנאאָ מיט‬
‫ביום עש"ק פ' צו י"ב אדר ב' – אמר לי הגה"צ הנ"ל כהאי איך ד‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫"קבלתי כל המכתבים ויפה הוא למאוד"‪.‬‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫מיט פיל טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫והוסיף ואמר "שהרי המלח ממהר להחמיץ"‪.‬‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫ציל–א מקומות‬
‫וגם יש‬
‫וגם הקרקע‬
‫מלוחים‪,‬‬
‫ָריענטירט‪",‬‬
‫מלוח‪ ,‬זייער‬
‫"מיר זענען‬
‫ּפערזענליך‬
‫שהמיםבין איך‬
‫שאישרואָר‪ .‬גרא ַדע‬
‫ואמרתי להגה"צ הנ"ל שקבלתי מכתב מה"אגרעקאלטשער" א ַ גא ַנץ י‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫שטא ַרק א ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫שרואים שם שכבה של מלח ממש‪.‬‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫והשיב הגה"צ שליט"א‪:‬‬
‫מאָדע‪ ,‬נאָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫ווילן יעצט אָנקומען‪ ,‬און לויט דעם‬
‫מאָדנע פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל האָט‬
‫אם כן הוא דבר חמור מאוד‪.‬‬
‫טוישט מען די מאָדע‪ .‬עס א ַרבעט יעדעס‬
‫מען מיך שוין פא ַרשריגן א ַז איך בין צו‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען זיך‬
‫א ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫פשוט אויסלא ַכן פון אונז און גענצליך‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫הקרקע‪.‬א ַל פון טראָגן שּפיציגע שיך אויף‬
‫שעל בייפ‬
‫מען צום‬
‫את איז‬
‫להעביראָלגט‬
‫ָט מיך געפ‬
‫מ'הא‬
‫ממש על השדות‪ ,‬ומוכרחין לעשות פעולות ווען‬
‫המלח‬
‫כדי‬
‫שונות‬
‫<<<<<<<<<‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫הוא מלוחה ביותר‪ ,‬וגם זאת נתאשר ע"י הממשלה דשם‪ ,‬ודין גרמא שניתוסף מליחות יותר בתוך‬
‫הקרקע שם‬
‫ב)‬
‫טעמעס‪,‬‬
‫קטועלע‬
‫א‬
‫ַ‬
‫איבער‬
‫שמועסן‬
‫קורצע‬
‫המשך מעמוד הקודם‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫איינפא ַל פון מא ַכן בלוי מיט שווא ַרץ‬
‫ונקטן השדות‪.‬‬
‫משקין את‬
‫פאהמים‬
‫נדפ‬
‫שטא ּ‬
‫שבו ַ‬
‫רשידענע‬
‫ַארומגענומען פון ַ‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫וצריכיןָס‬
‫מוטעםסיבה ווא‬
‫ַלגעמיינע‬
‫אויסער די א‬
‫קייןולא וו‬
‫מלחא ַכט א ַז‬
‫אויסגעל‬
‫שמרגישין מיך דא‬
‫האָבן‬
‫שטעמו‬
‫רקאָסההרגש‬
‫בהחיטים‪,‬‬
‫חריפותַן של‬
‫ג) בהחטים מרגישין טעם מלח‪ ,‬היינו‬
‫פשוט‬
‫עס‬
‫ּפייניגט‬
‫דעם‪,‬‬
‫אונטער‬
‫ליגט‬
‫מיאוס'ע‬
‫די‬
‫קויפן‬
‫נישט‬
‫וועט‬
‫איינער‬
‫מומחיות להכיר שהוא מכח המלח‪ ,‬רק הרבה אנשים ובתוכם ת"ח ומורי הוראה מובהקים מרגישים ממש חריפות של מלח בהחיטים‪ .‬גם הגה"צ‬
‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז זיי וועלן‬
‫לכבוד פורים‪ ,‬א ַ זמן ווען ס'איז יצא‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫קליידער (זעק) מיט די אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫דסאטמאר הרגיש חריפות של מלח בהחיטים‪.‬‬
‫המפורסם כש"ת מוה"ר שלמה לייב וויינבערגער שליט"א אבדק"ק פאיע וחבר הביד"ץ של קהל יטב לב‬
‫קיינמאָל נישט זיין ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫סוד און א ַלע בא ַהא ַלטענע סודות רינען‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫בלויע קאָליר נאָכדערצו אין קאָמבינא ַציע‬
‫גיין‪"...‬לו איזהו מן האריזאנא‪,‬‬
‫מיט'ן גילו‬
‫חיטים‪ ,‬ולא‬
‫מיני‬
‫שני‬
‫הנ"ל‬
‫הגה"צ‬
‫לפני‬
‫והביאו‬
‫המלח‪,‬‬
‫של‬
‫חריפות‬
‫ממש‬
‫מרגיש‬
‫באמת‬
‫שרצו‬
‫אנשים‬
‫גם‬
‫ַלס‬
‫א‬
‫"‬
‫המלכה‪.‬‬
‫ושתי‬
‫מיט‬
‫טיילט‬
‫ווערן‪",‬‬
‫אםא ַּפן‬
‫לבררצו כ‬
‫געלונגען‬
‫איז אונז‬
‫היוא ַרויס‪,‬‬
‫ענדליך‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫הודו לו‬
‫מלח‪,‬אאז‬
‫משניהם‪,‬‬
‫גרויסןמלח‪,‬‬
‫מיין של‬
‫חריפות‬
‫געטרייעמרגיש‬
‫באיזה מהם‬
‫משניהםדילברר‬
‫זעלטענעשיטעום‬
‫א ַובקשוהו‬
‫אייניקל פון‬
‫אַ‬
‫הויכע‬
‫אינטערוויו מיט‬
‫דעם‬
‫ַרונג אין‬
‫שלא ַך ערפ‬
‫חריפות א ַס‬
‫מרגיש טעם"מיר האָבן‬
‫שבשניהםאונזער‬
‫והשיבמייניגע א ַז‬
‫ביי דאָס‬
‫זיידן‪ ,‬וטעםגעהא ַלטן‬
‫מלוח‪,‬‬
‫שאינו‬
‫השני‬
‫ועל‬
‫מלוח‬
‫שהוא‬
‫אחד‬
‫על‬
‫שיאמר‬
‫שחשבו‬
‫מלח‪,‬‬
‫של‬
‫חריפות‬
‫באמת‬
‫מרגיש‬
‫אם‬
‫להוכיח‬
‫רוצים‬
‫שהיו‬
‫רק‬
‫מאריזאנא‪,‬‬
‫היו‬
‫ששניהם‬
‫ָדע–‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫אין‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ָנגעשל‬
‫א‬
‫זיך‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫די‬
‫ביי‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אונז‬
‫פירן‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַקערקעס‬
‫קנא‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫גםָבן א ַ‬
‫בהחיטים‪ ,‬הא‬
‫מלחהעלפט אונז‬
‫ָס דאָס‬
‫חריפות ווא‬
‫מיט'ןטעם פא ַראיין‬
‫ָנשטרענגונג און‬
‫וד"ל‪.‬אָך גרויס‬
‫נאָז‪ .‬נ‬
‫שהחיטים‬
‫של‬
‫שמרגישין‬
‫ונתבררא האמת‬
‫מןָך‬
‫ע"ז דא‬
‫ושאלוָבער‬
‫ביותר‪,‬געזען‪ ,‬א‬
‫הם א ַסא ַך‬
‫מלוחיםשוין‬
‫האלו האָבן‬
‫לעצטע‬
‫הלאברעטאר"יָבן דאָס‬
‫נתאשרמירע"יוועלן צום סוף הא‬
‫מיםדי אידישע‬
‫מכחאויף‬
‫אויבערהא ַנט‬
‫והשיבו שטא‬
‫בענדלעך‪ ,‬האָבן‬
‫המומחיםַך ה‬
‫ציען א ַסא‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫שהשיבו טא ַקע‬
‫מה זיך אונז‬
‫העתקהאָט‬
‫און עס‬
‫המלוחים וכו'וואָרט‪,‬‬
‫המומחים בכתב)‪.‬‬
‫(ורצו"פ‬
‫ַרקעלזה הוא‬
‫שהסיבה‬
‫ַקעלעאריזאנא‬
‫מיאָמַא‬
‫פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫מיר ענדליך דערגרייכט א ַן ערשטמאָליגע‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫העיר דאם כשלוקחים חמשה או עשרה‬
‫פון זאת ע"י הלאברעטאר"י‪ ,‬ות"ח אחד‬
‫נתאשר‬
‫מלח‪ ,‬גם‬
‫שמרגישין‬
‫ד)‬
‫געשעּפט נחת‬
‫טעםאָלט‬
‫זיידע וו‬
‫אנשים א ַז מיין‬
‫הרבהפרויען‬
‫ישַרימטע‬
‫בהמצות בא‬
‫גם ביי א ַּפאָר‬
‫אינטערוויו‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫מלח‪.‬‬
‫של‬
‫חריפות‬
‫הרבה‬
‫יש‬
‫ומצה‬
‫מצה‬
‫שבכל‬
‫נמצא‬
‫חטים‪,‬‬
‫‪1800‬‬
‫בערך‬
‫יש‬
‫אחת‬
‫שבמצה‬
‫החשבון‬
‫לפי‬
‫זה‬
‫ולפי‬
‫מלח‪,‬‬
‫של‬
‫חריפות‬
‫מרגישין‬
‫לטעום‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס גיט מיר פיל בא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫חטיםקאָנטראָלירן א ַ גרויס חלק פון‬
‫וואָס‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫זאָל בא ַפעלן א ַז א ַלע זאָלן — — — איין‬
‫עמלקית'טע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ָטש‬
‫א‬
‫"כ‬
‫זענען‬
‫מיר‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזער‬
‫ַמף‪,‬‬
‫א‬
‫ק‬
‫לעצטן‬
‫ביים‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מיר‬
‫ַז‬
‫א‬
‫סוד‬
‫דעם‬
‫געבן‬
‫צו‬
‫ערלויבט‬
‫מיר‬
‫ָט‬
‫א‬
‫מ'ה‬
‫מינוט‪,‬‬
‫ואכפיל בקשתי ותחנתי לפני מעכקש"ת העומד בראש עדתינו הקדושה ה"ה כבוד הראב"ד וסגן נשיא העדה החרדית שליט"א‪ ,‬שיכתב תשובה‬
‫— עס ּפא ַסט מיר ניטא ַמאָל צו רעדן די‬
‫זיכער א ַז איר וועט הנאה האָבן פון דעם‬
‫ָּפלייגן‬
‫המושאלַרפן א ַרא‬
‫זייט ווען דא‬
‫להשתמש און‬
‫צריךתנאי נישט‬
‫קלאָרן‬
‫אינטערוויו מיט‬
‫"אריזאנא"‪,‬‬
‫איין בשם‬
‫בתשובתו‬
‫מלח‪ ,‬א ַואין‬
‫שנרגש בהם טעם‬
‫המציאות שלפנינו‪ ,‬בענין חטים ומצות‬
‫מאהבה לחוות דעתו הרמה על‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫דאָס געווער‪ .‬מיר וועלן קעמפן מיט א ַלע‬
‫א ַרויסצוגעבן קיין סודות פון חדר‪ ,‬און‬
‫מדבריות שבעולם שהמציאות הוא כן‪ ,‬ובזה יהא שלו' על ישראל‪ ,‬שבאם יבואו‬
‫ווייניגמשאר‬
‫מאריזאנא או‬
‫באים‬
‫שבאמת אינו נפק"מ אם חיטים כאלו‬
‫בית‬
‫שלום‬
‫נישט‬
‫געווען‬
‫גורם‬
‫מיטלען!"‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫המציאות שנשאל ע"ז‪ ,‬כמו שמצינו בספרי שו"ת שנשאלו‬
‫תשובתוהאלפי‬
‫מיר ומענות‪,‬‬
‫טענות‬
‫בזה שום‬
‫כאן לא‬
‫ויאמרו‬
‫אינדערהיים‪ ,‬ס'ז‬
‫ָבלעמען ביי‬
‫פרויען יהא ּפרא‬
‫אינומיר‬
‫שהמציאות וואָס‬
‫גוטן‪ ,‬שוין לאַנג‬
‫אַ‬
‫ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫שהריאָלכתב וועל זיך‬
‫ולאנייעתהא‬
‫למילתא‪,‬‬
‫מילתא‬
‫ומדמין‬
‫שאלה‪,‬‬
‫בכל‬
‫ישראל‬
‫עיני‬
‫והאירו‬
‫לדורות‬
‫הלכה‬
‫נקבע‬
‫שמשם‬
‫השואל‪,‬‬
‫ששאל‬
‫המציאות‬
‫לפי‬
‫מסויימות‬
‫הלכות‬
‫על‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫די‬
‫אונטער‬
‫שטייט‬
‫עס‬
‫ווער‬
‫זיך‬
‫וואונדערן‬
‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די‬
‫המציאות שדנין‬
‫על‬
‫רק‬
‫"אריזאנא"‬
‫המושאל‬
‫שם‬
‫בלי‬
‫להלכה‬
‫תשובה‬
‫לכתוב‬
‫יכולים‬
‫ע"כ‬
‫תורה‪,‬‬
‫של‬
‫לאמיתה‬
‫הלכה‬
‫לברר‬
‫יוכלו‬
‫שלא‬
‫בישראל‬
‫כזאת‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫האמת‪,‬אָם‬
‫איר באָבלג‬
‫איין קנא ַק‬
‫צווישן‬
‫ָנערשטאָג‪,‬‬
‫ובודאיָג און ד‬
‫כאן‪ .‬מאָנטא‬
‫יעדן‬
‫הוראה ברורה לדורות לאפרושי מאיסורא‪ ,‬מאיסור חמץ בפסח‪ ,‬וגם‬
‫ויהא בזה‬
‫הרוציםמיטלידע‬
‫ישראל‬
‫בכלאוןתפוצות‬
‫יתקבלוא דבריו‬
‫ַלן?‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫ונזכה אויך‬
‫א ַרשטיי‬
‫"איך פ‬
‫צווייטע‪.‬‬
‫והשי"ת און די‬
‫כהלכתה‪.‬בייפאַלן‪,‬‬
‫מצהאַנדערע‬
‫מצותמיט‬
‫לקיים מאָל‬
‫יעדע‬
‫מן‬
‫שם‬
‫לאכול‬
‫ברנה‬
‫לציון‬
‫ונעלה‬
‫וחוקתו‪,‬‬
‫משפטו‬
‫ככל‬
‫מצה‬
‫אכילת‬
‫מצות‬
‫לקיים‬
‫חמץ‪,‬‬
‫משהו‬
‫מכל‬
‫ישמרנו‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫גואל צדקזייער‬
‫בביאתפונעם‬
‫אינטערעסאַנט‬
‫הזבחיםמער‬
‫איינס‬
‫בב"א‪.‬‬
‫ומן הפסחים‬
‫אויך אויף די נא ַטירליכע פרויענישע‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫והנשא א ַביסל‬
‫הרם מען עס‬
‫בעסערט‬
‫כבודַמאָל‬
‫וברגשי נאָר א‬
‫הרמהוועלן געפעלן פא ַר‬
‫ַפטן פון‬
‫המחכה אייגנשא‬
‫לתשובתו‬
‫כערכו‬
‫ישראל‬
‫כבוד הדרת‬
‫והנניזיךבזה דורש‬
‫באה"רָב איך‬
‫דעריבער הא‬
‫גאוןַנגןנרגלות‪.‬‬
‫אינעם לא‬
‫שלוםאַקענען‬
‫ּפערזענליך צו ב‬
‫און זכי'‬
‫אויס‪ ",‬ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫מיט די וועלכע שטייען ביים רודער‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא ַּפס‬
‫צו העלפן פא ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫און [פאַר]דרייען די וועלט‪ .‬ביטע טיילט‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫אונזערע‬
‫אין‬
‫אידן‬
‫די‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫דערמיט‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫אבדק"ק דאראג‬
‫"מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן האָט‬
‫לא ַּפעס ווי לענגער‪".‬‬
‫"איך בין א ַ גלייכע אייניקל פון‬
‫זאָגט זרש מיט שטאָלץ‪ ,‬קרא ַכנדיג ווידער‬
‫עס‬
‫השנהדי ‪ּ-‬פא ַּפ און‬
‫ומועדיאיינדרייען‬
‫התורהגעדא ַרפט‬
‫מען‬
‫ושו"ת‬
‫ברמה‬
‫בעמח"ס אַהאשל‬
‫ָכטערעלפון‬
‫געטרייע טא‬
‫"איך בין‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫מיט איר באָבלגאָם‪" .‬מיר א ַרבעטן אויף‬
‫א ַרויפקוועטשן שּפיציג‪ ,‬און היינט איז‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪,‬‬
‫מס'צווישן די‬
‫ישראל‬
‫ולולבי‬
‫המן'ס חטים‬
‫וקצירת‬
‫סנהדרין – מכות – הוריות ‪-‬‬
‫אויסצומישן כללועל‬
‫שביעיתאויפא ַמאָל — אויף‬
‫ַרשידענע פראָנטן‬
‫מצה ‪ -‬פא‬
‫של א ַ רייף‬
‫ומגלגליםָן מיט‬
‫ג"כווען‪ -‬מ'טוט עס א‬
‫בעסער‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬
‫זיך‬

‫ה' יאריך ימיו ושנותיו בנעימים‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬

‫אברהם לויפער‬

‫‪6‬‬

‫יואל מארגענשטערן‬

‫די קליידער און שיך געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫א ַ סּפעציעלע יופי‪ .‬א ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫פא ַבריקא ַנטן‪ ,‬שייטל מא ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך שווערן א ַז א ַ‬
‫מרדכי'ס קאָּפ האָט מיך דא ַן פא ַרנא ַרט‬
‫שארמאש‬
‫דעזיינערס‪ ,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫יצ"וָב געמיינט א ַז ער איז מיין‬
‫איך הא‬
‫און‬
‫אבדק"קזיך‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט‬
‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫און‬
‫"שיין"?‬
‫איז‬
‫אונטערהעמד‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫ַטע‪,‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫קרית יואל‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬
‫מיט אויסריידן וועגן די וויכטיגקייט פון‬
‫איינרעדן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ווי‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫ביים הא ַנדלען אין א ַזא ַ פעלד?‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫געפערליך‪ .‬בקיצור‪ ,‬מיט די ריכטיגע הילף‬
‫בייזן מכשפה אינעם "הענסל און גרעטל"בס"דצווישן א ַ געהעריגע קאָּפ–צודעק און א ַ‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫שלאָפן‬
‫לרבים‬
‫הרה"ג המפורסם סוע"ה בקי נפלא בחדרי תורה מרביץ תורה‬
‫מרובים כטל וכרביבים א"כ‬
‫שלומים‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬
‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫איש חי ורב פעלים גודר גדר ועומד בפרץ בנש"ק מוה"ר אברהם לויפער שליט"א א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬
‫די וואָס טא ַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלא ַכט‬
‫צירונגען וואָס זענען‬
‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן אויף‬
‫וראה"כ אהל שמואל בעואב"י ברוקלין ניו יארק יע"א‪.‬‬
‫זיך שא ַקנהז‪" .‬פרעגט זיי וויא ַזוי עס אבד"ק‬
‫יצ"ואָנגען‬
‫דאראגָז געה‬
‫פשוט'ע גלא‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫צעשּפרייט זיך א ַזוי שנעל‪ ...‬כא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫אויף שווא ַרצע אָדער‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫כא ַ‪ ,‬פון וועמען האָבן זיי א ַזוי מורא‬
‫רויטע שטריק‪ ,‬איז‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫אויסצוזען צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫מבוארא בבית‬
‫קליידער‪ ,‬הדבר‬
‫הפוסקים אם מותר ליתן מלח בעיסה‪ ,‬ולענין לכתחלה‪,‬‬
‫והברכה‪ ,‬הנה בדבר ה' זו הלכה אשר שאל‬
‫אחרי דרך מבוא השלום‬
‫ַקסענע‪,‬‬
‫קינדער‪ ,‬ערוו‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז די‬
‫שניט‪,‬‬
‫שלאַרב‪ ,‬די‬
‫המנהגדי פא‬
‫שפשט ערמל‪,‬‬
‫די‬
‫ליתן מלח‬
‫יוסף ובשולחן ערוך סי' תנ"ה (סעיף ה')‬
‫מהם מצות על‬
‫לאפות‬
‫כשרים‬
‫הם‬
‫אם‬
‫שבאריזאנא‬
‫ממני אודות החטים‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫ַנצע‬
‫א‬
‫ג‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ס'איז‬
‫סחורה‪...‬‬
‫די‬
‫יורה דעה (סי' בעיסה כלל‪ ,‬אפילו במצות שאין יוצאין בהם ידי חובתן‪ ,‬וכיון שאבותינו‬
‫בשו"ת‬
‫ַר‪ "...‬ידוע מ"ש החתם‬
‫דערפאהנה‬
‫הפסח‪,‬‬
‫חג‬
‫געצאָלט‬
‫ערגעץ‬
‫זללה"ה אין‬
‫סופראָלטן מיר‬
‫וו‬
‫לייכטע‬
‫נישט קיין‬
‫געטוא ַכץ‬
‫אלמלי הי' בהם ואבות אבותינו כמה מאות שנים נהגו כן‬
‫הקדמונים‬
‫לחושאוןלדעת‬
‫והנה‬
‫ראיות‪,‬‬
‫מאלף‬
‫יותר‬
‫הוא‬
‫מעיד‬
‫שהנסיון‬
‫דמה‬
‫מ"ה)‬
‫נישט אָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫האוסרים ללוש במלח‪ ,‬ויש אוסרים אפילו בדיעבד כמ"ש הרמ"א ז"ל‪,‬‬
‫דעריבערמלחמיט'ן‬
‫מליחה או רק ספק אם ישגייען‬
‫היו צריכין לדון‬
‫בהם טעם‬
‫חששמאָדעס?‬
‫רקאייערע‬
‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫וועגצ"ח)וואָס‬
‫איינציגן‬
‫חמץ‪,‬‬
‫כאוכל‬
‫מלח‬
‫בו‬
‫שיש‬
‫מצה‬
‫דהאוכל‬
‫המרדכי‬
‫בשם‬
‫אברהם‬
‫המגן‬
‫וכ'‬
‫אם‬
‫פלוגתא‬
‫יש‬
‫(סי'‬
‫יו"ד‬
‫בש"ע‬
‫דהנה‬
‫טעימה‪,‬‬
‫על‬
‫לסמוך‬
‫יכולין‬
‫אם‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫דער‬
‫אונז‪:‬‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫בלייבט‬
‫מיטבמלח‬
‫אויפצוקומעןללוש‬
‫ואף המתירים בדיעבד כתבו דעל כל פנים לכתחלה אין‬
‫ָגישע או לא‪ ,‬דהמחבר ס"ל דסמכינן אעכו"ם‬
‫שמרגישָלאטעם‬
‫נאמן צולומר‬
‫כללָזע‬
‫קוריא‬
‫אונזער ּפסיכא‬
‫עכו"םמיר זיך‬
‫ווענדן‬
‫וועג פון שקר‪".‬‬
‫לאסור מי‬
‫מדור‬
‫משום אל תטוש תורת אמך‪ .‬ואחר שכבר נהגו‬
‫"בלויזסמכינן עלי' ומותר לאכלו‪ ,‬ועיי"ש בט"ז‬
‫איסור‬
‫טעם‬
‫שאין בו‬
‫אםא אומר‬
‫וואוילגיין‬
‫דוריםלאָזן‬
‫און זיך‬
‫בייפא ַלן‪,‬‬
‫ושתי‪,‬‬
‫ערקלערט‬
‫ַרטמענט‪",‬‬
‫דעּפ‬
‫"מיר נעמען צו פון‬
‫ציגעלעך‬
‫(חלק פון‬
‫ענגילחשבון‬
‫יקיל ראשו להתיר עכ"ל‪ ,‬וכ"כ בשו"ת מהר"שאויפ'ן‬
‫ַנטיילגענומען‬
‫דישָך האָבן‬
‫ָריגע ווא‬
‫פא‬
‫ששידי סי' פ"ג)‬
‫אפילו לאו קפילא‪,‬‬
‫קפילא‬
‫דוקא עכו"ם‬
‫מיראיא בעינן‬
‫פלוגתא‬
‫וש"ך‬
‫או דעת‪",‬‬
‫זייער‬
‫מענטשן‬
‫ָלגן אונז אויס ווי‬
‫ָס פא‬
‫דאסור ללוש במים שיש בהם כח מלח דהוי ווא‬
‫ָן‬
‫א‬
‫ָנווענש‬
‫א‬
‫ק‬
‫ָגישע‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ּפסיכ‬
‫גרויסע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫אין‬
‫גמור‪.‬‬
‫חמץ‬
‫"מיין אעכו"ם‪ ,‬וכ'‬
‫ַקנהז‪ .‬לסמוך‬
‫עכשיו‬
‫נוהגין שא‬
‫והנה אנן קיי"ל כהרמ"א שכתב דאין זאָגט‬
‫געטרייע סאָלדא ַטן‪".‬‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫סמכינן‬
‫ישראל‬
‫אטעימת‬
‫אבל‬
‫סמכינן‬
‫מ'זעט‬
‫ווען‬
‫ַז‬
‫א‬
‫איז‬
‫ָזונג‬
‫שם הש"ך דדוקא אעכו"ם הוא דלא לא‬
‫(תהליםא פ"ו)‬
‫הפסוק‬
‫ונודע מה שכתב הבני יששכר זצוק"ל לפרש‬
‫ַסקירן‬
‫ַרפן פא ַרמ‬
‫"מיר דא‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫וכןגענוג מ‬
‫משוגעת‬
‫אפילו אינו אומן דודאי ישראל לא א ַ‬
‫און הפרי מגדים‬
‫כתבאָלשם‬
‫משקר‪,‬‬
‫הדין‪ָ,‬גטדהדין‬
‫משורת‬
‫זרש‪,‬‬
‫ַקטיקן‪ ",‬זא‬
‫לפנים טא‬
‫שמרה נפשי כי חסיד אני‪ ,‬דהנה חסידות הואאונזערע‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫ווערט עס‬
‫לאא ַנג‪,‬‬
‫גענוג ל‬
‫עיי"ש‪.‬‬
‫משקר‬
‫אוןדישראל‬
‫זעלבסטזיכערקייט‪,‬מהני‬
‫און אפילו לאו קפילא‬
‫דישראל‬
‫השי"ת‬
‫מפורש בתורה לעשות כך וכך‪ ,‬והחסיד‬
‫מדקדקָס‬
‫פון די ווא‬
‫לעבודזיך היטן‬
‫המתגעגעדא ַרפן‬
‫"מיר‬
‫שא ַץ‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫ּפלענער‪.‬‬
‫אונזערע‬
‫בה יותר מן הדין המפורש בתורה‪ .‬והנה מה ווילן‬
‫לויט‬
‫זיך‬
‫זיי‬
‫אידענטיפיצירן‬
‫דעריבער‬
‫הדבר באם‬
‫שטערןנעים‬
‫טוב ומה‬
‫ספקַל אם מרגישין‬
‫מעט איסור‬
‫ישאָרמא‬
‫געווען נ‬
‫והנה כל זה מיירי שנתערב בו רק פריער‬
‫ָדע‬
‫מיר א ַ מא‬
‫דברבא ַנייען‬
‫איזהַך מאָל‬
‫ע"י הדקדוק ומילי דחסידי אינו מבטל בזה א ַסא‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫התורה‪,‬‬
‫מעיקרי‬
‫שוםאיךספק וא"צ לזה‬
‫כאן‬
‫אין‬
‫דידן‬
‫בו טעמא דאיסורא או לא‪ ,‬אבל בנידוןווערט א ַ משוגעת‪.‬‬
‫און‬
‫איידל‪,‬‬
‫ַביסל‬
‫א‬
‫ַכן‬
‫א‬
‫מ‬
‫עס‬
‫דורכ'ן‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫אבל אם מבטל עי"ז דבר מעיקרי התורה אין לך טפשות גדול מזה וענוש‬
‫בהחטים הנאה‬
‫מרגישיםבא ַזונדער‬
‫לא אומן ולא קפילא דהרבה אנשים האָב‬
‫שהם מלוחים‪ ,‬וכן‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫ניין? אויב א ַלע א ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫יענוש‪ ,‬הדמיון בזה למשל ציונו השי"ת שלא לאכול חמץ בפסח ומצות‬
‫מיט די‬
‫הםאָס צו‬
‫נתברר ע"י הלאברעטארי שהחטים ד‬
‫וא"כ איך יעלה‬
‫מלוחיםטוןביותר‪,‬‬
‫שוין ווייזן מיר די ריכטיגע פא ַרבן‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫לפסח‪,‬וואָס‬
‫מלבושים‬
‫ָרט‬
‫על הדעת להתיר את החטים לעשות סא‬
‫חסידותו‪,‬‬
‫כדרכי‬
‫לעצמו‬
‫יחמיר‬
‫אם‬
‫הנה‬
‫פסח‪,‬‬
‫בליל‬
‫מצה‬
‫אכילת‬
‫עשה‬
‫הרמ"א‬
‫כ'‬
‫הלא‬
‫מצות‬
‫מהם‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫חמץ‪ ,‬ומכל‬
‫ועי"ז יבטל מצות עשה ולא יאכל הכזית‬
‫בדיעבד נאסר המצה אם נתנו בו מלח‪,‬‬
‫(סעיףא ַן ה')‬
‫ַסטעתנ"ה‬
‫בסימן‬
‫צוביסלעך‪,‬‬
‫חשש גיין‬
‫מטעםַרף מען‬
‫מצהַמאָל דא‬
‫א‬
‫דאפילואויך‬
‫מוז איך‬
‫ערמל‪ ,‬ד‬
‫געּפא‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫חסידות כזה‬
‫דאורייתא‪ ,‬על‬
‫גייען מיט‬
‫ַרומיגע‬
‫המגןא ַלע א‬
‫שם אויב‬
‫ַזוי גיין‪.‬‬
‫אפילו‬
‫אינטש‪ ,‬אָדער‬
‫שכן אם ע"י חומרת חסידותו יעבור על לאו אינטש ביי‬
‫דעם כאוכל חמץ‬
‫מצהַרויסמלוחה‬
‫דהאוכל‬
‫המרדכי‬
‫בשם‬
‫אברהם‬
‫אוכ'‬
‫צי איך א‬
‫איך‬
‫מוז‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫צוקנייטשטע‬
‫קלעביגע‪,‬‬
‫שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי עכתדבה"ק‪ .‬סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫בהנאה‬
‫יעו"ש‪ .‬אונטער‬
‫ַרּפעט פון‬
‫עכ"ל‪ .‬והאלי' רבה כתב שם דאסור קא‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫ורוח הקודש הופיעה בבית מדרשו דבזמנינו אלה אנו רואים שנתקיים‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫איך‬
‫און‬
‫פיס‬
‫זייערע‬
‫שנפל שם רק גרגיר של מלח הי' מקום‬
‫אונזער הי'‬
‫והנהַלע‪.‬אלמלי‬
‫המדוברַרבעט‬
‫שווערסטע א‬
‫אָקס ווי א‬
‫"ס'זענען א ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫ַבריצירן‬
‫דורך פא‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע‬
‫חומרות‬
‫לעשות‬
‫שרוצים‬
‫דאותן‬
‫המלה‪,‬‬
‫מובן‬
‫במלוא‬
‫הקדושים‬
‫דבריו‬
‫אברהם שם (ס"ק ט"ז) דאם נפל לתוכה גרגיר‬
‫קלוגעהמגן‬
‫דהנה כ'‬
‫לפלפלַקעבזה‪,‬‬
‫מענטשן‪ ,‬די‬
‫מיט די‬
‫איז טא‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫די פרויען טוען זיך אָן די היטן לשם‬
‫יותר צו דעם‬
‫דעקן נאָר‬
‫היטן וו‬
‫נכשלים‬
‫זי"ע‪ ,‬הם‬
‫שּפיץורבותינו‬
‫מאבותינו‬
‫וזהירותאָסיתירה‬
‫זעלבסט–שא ַץ‬
‫מיד‪,‬גענוג‬
‫ָבן יאָ‬
‫וועלכע הא‬
‫וועג‬
‫שטיינער אין‬
‫הקדושים אונז‬
‫"און זיי שטעלן‬
‫עכ"ל‪.‬‬
‫מחמם‬
‫אינו‬
‫מלח‬
‫דמעט‬
‫בו‬
‫הכל‬
‫על‬
‫לסמוך‬
‫דיכולין‬
‫תאפה‬
‫מלח‬
‫צניעות‪ ,‬צוצודעקן דאָס שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫קאָּפ און ליגן א ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫עשה של‬
‫צו‬
‫ַרן‪.‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫שנעל‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫נישט‬
‫זיך‬
‫ָזן‬
‫א‬
‫און ל‬
‫אונזערע‬
‫המצותוועגן‬
‫מבטלים א ַנדערע‬
‫שהםאויפקלערן‬
‫בתרתי‪ ,‬הן בחשש חמץ בפסח‪ ,‬והן דורך‬
‫מלוחים‬
‫שהם‬
‫אבל בנידון דידן שמשקין את‬
‫אויף‬
‫ָּפצוטון‬
‫במיםזיי א‬
‫באריזאנא הנאה‬
‫השדות ַ סּפעציעלע‬
‫א‬
‫שייטל‪ .‬פון דאָרט ביז'ן אויסטון דעם הוט‬
‫קינדער‪.‬‬
‫זייערע‬
‫דורך‬
‫צו‬
‫מיר‬
‫קומען‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫אכילת מצה בליל פסח‪.‬‬
‫והוא‬
‫להסתפק בזה‪,‬‬
‫מקום‬
‫זייומרגישים בהחטים שהם מלוחים‪ ,‬א"כ אין‬
‫עמלקי'ש) דורך‬
‫מיין‪ ,‬אויף‬
‫שום(איך‬
‫טערקיש‬
‫אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫ציל–ברעט‬
‫וצריךַלס‬
‫זייערע הוטן א‬
‫בביתוַקע‬
‫חמץ גמור‪ ,‬ואסור אפילו להשהותו נוצן טא‬
‫דערציילן א ַז‬
‫מוז אייך‬
‫קומען ח"ו בחשש חמץ בפסח‪ ,‬ונזכה לקיים‬
‫אייגנטליךנכשול‬
‫השי"ת שלא‬
‫ויעזור לנו‬
‫מן‬
‫לבערו‬
‫בפסח‪,‬‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫מען טון א ַז נישט א ַלע זענען נא ַריש?‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫זללה"ה‬
‫שכתב‬
‫חמץ‬
‫הבית זייכמו‬
‫גמור‪.‬א ַזויווי א ַלע‬
‫אויסזען‬
‫נישט‬
‫קענען‬
‫געבן‬
‫סופר א ַלע‬
‫החתםַז נישט‬
‫מען טון א‬
‫מהָס קען‬
‫המצות עשה של אכילת מצה‪ ,‬ונודע ווא‬
‫הוטן זיי צו מא ַכן אויסזען אויפפא ַלענד‬
‫מצוהנישט‬
‫הואמ'זאָל‬
‫מצהַלטן‬
‫טייל הא‬
‫דמצותדעם‪.‬‬
‫וועגן‬
‫אכילה‬
‫מצות‬
‫מכל‬
‫לנו‬
‫הנשארת‬
‫היחידה‬
‫אכילת‬
‫די‬
‫שמשקיןזיך‬
‫שנתברר שטעלן‬
‫און דערנאָך‬
‫מא ַמעס‪,‬‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫גבי‬
‫על‬
‫מים‬
‫של‬
‫צינורות‬
‫ע"י‬
‫השדות‬
‫את‬
‫ובפרט‬
‫און פורים'דיג‪ .‬א ַמאָל לייגן מיר א ַריין‬
‫השי"תא ַך‬
‫לנוווייל א ַס‬
‫ויעזורהוטן‬
‫מיט די‬
‫טשעּפען‬
‫א ַזוי‬
‫עםָל הקרבן‬
‫לאכלו‬
‫התורה‪,‬‬
‫שבכל‬
‫מלוחים מיר נאָך‬
‫הםא ַזוי האָבן‬
‫והמים צו‪.‬‬
‫החטים‪,‬מא ַמעס‬
‫געטרייע‬
‫געווינט‬
‫ביחדא ַמא‬
‫ָגט מען‪:‬‬
‫שנזכהאונז זא‬
‫במהרהא ַץ? ביי‬
‫ט‬
‫א"כ‬
‫החטים‬
‫ואח"כ נתייבש‬
‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫ַקלען זיך‬
‫עלָס ווא‬
‫והמלח ווא‬
‫המים די הוטן‬
‫פעדערן אין‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫בב"א‪ַ.‬מאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬
‫מען און א‬
‫משיחא ַ צדקינו‬
‫בביאת‬
‫המקדש‬
‫בבית‬
‫פסח‬
‫חייםּפיצלנע‬
‫ַכן מיר‬
‫בשו"תאָל מא‬
‫זללה"הווינט‪ ,‬א ַמ‬
‫נבלע בתוכם המלח ממש‪ ,‬וכ' החת"סמיט יעדע‬
‫אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט‬
‫(סי'‬
‫אורח‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫כעיןקאָּפ און‬
‫נעשהשּפיץ‬
‫מלחאויפ'ן‬
‫גרגירָס ליגן‬
‫היטן ווא‬
‫ליוםהאָבן‬
‫אורטיכל‬
‫באעה"חדעם‬
‫וע"זאָטש קעגן‬
‫טיכל‪ .‬כ‬
‫מיר לס' כתב לך את הדברים האלה כי‬
‫עש"ק‬
‫שאור‬
‫אפילו רק‬
‫זיך מלח‬
‫ַנוצןנתן‬
‫דאם‬
‫קכ"ג)‬
‫בעיסה וואָס‬
‫מיט'ן מיטל‬
‫"מיר בא‬
‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫דערפון‬
‫ַלן‬
‫א‬
‫ַרויספ‬
‫א‬
‫ַרפן‬
‫א‬
‫ד‬
‫שייטלעך‬
‫די‬
‫האלהָך איז‬
‫הדבריםָבער דא‬
‫עפ"י עצות‪ ,‬א‬
‫אויך‬
‫נישטברית ואת ישראל‪ ,‬י"ד לחודש אדר א'‬
‫כרתיעסאתך‬
‫בנידון דידן שכל החטים וכל המצות שנאפו‬
‫וכ"ש‬
‫והבל כולו‪,‬‬
‫העיסה‬
‫ומחמיץ‬
‫ָגט זרש‬
‫היופי‪ ",‬זא‬
‫שקרכלהחן‬
‫הייסט‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫און צופליען אויף די זייטן‪ .‬איין סיבה‬
‫לפ"קַנדערע‬
‫תשע"א די א‬
‫שנתאונז‪ .‬פון‬
‫קטן פא ַר‬
‫געוואונטשן‬
‫פורים‬
‫מלוחים‪ ,‬בוודאי שהוא חמץ גמור‪.‬‬
‫טייטשט‪,‬בהם‬
‫מרגישים‬
‫שהםפא ַר שקר‬
‫מיר געבן‬
‫מהם"דאָס‬
‫אָפן‪,‬‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫פא ַרוואָס איך ּפערזענליך פא ַרלייג זיך‬
‫זייט האָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫א ַ פרייליכן פורים!‬
‫דנחלקו‬
‫איז ג')‬
‫או"ק‬
‫ומצהַזוי(סי'‬
‫ועי' בשדי חמד מערכת חמץ‬
‫נקמה‬
‫שכ'וויל‬
‫ווייל איך‬
‫י"גהוטן‬
‫אויף די‬
‫א‬
‫"דרייען א ַ קאָּפ" מיט די הוטן‪ ,‬און אפילו‬
‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫אָנצוהא ַלטן‪ .‬אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬

‫הק' יואל מארגענשטערן‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב כ"ק הרהגה"צ משאַרמאַש שליט"א‬

‫‪7‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתבים והעתקות שקבלנו מהּפראָפעסאָרן‬
‫העתק שאלות שנשאלו מאת‬
‫הפראפעסער הראשי הממונה מטעם‬
‫שהוא המנהל של ‪,Yuma Agriculure Center‬‬
‫והתשובות אשר השיב בכתב זיך‬
‫ונעתקו מלשון "ענגליש" בדקדוק גדול‬
‫ע"י תלמידי חכמים הבקיאים בשפת ענגליש‪.‬‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫גרינוואלד‬
‫הממשלה‪ַ ,‬‬
‫ח‪.‬‬

‫(‪ - )1‬שאלה‪ :‬מה הסיבה שבחיטים שגדלו ב‪ YUMA-‬אריזאנא יש יותר‬
‫מלח (‪ ,)26.0-MG./100G‬מבאותן הגדילים בניו יארק (‪.)3.00-MG./100G‬‬
‫תשובה‪ :‬במקום שמזג האויר יבש‪ ,‬נאסף שם מלח‪ ,‬משום שיש הרבה מים‬
‫שמתהפכת ל'גאז'‪ .‬כשמים מתהפכת ל'גאז'‪ ,‬משארת אחריהם מלח (בהקרקע‬
‫ובהמים הנשארת)‪.‬‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬

‫(‪ - )2‬שאלה‪ :‬מה הסיבה שבהקרקע ב‪ YUMA-‬יש יותר מלח [מבקומות‬
‫אחרות]‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬דרגת המלח בה‪[ Colorado River-‬שמשם בא מי ה'איריגעישאן'‬
‫ל‪-‬יומע‪ ,‬אריזאנע] היא בערך ‪( ,1.2ds/m‬והוא בערך ‪ 700‬טיפות בתוך ‪1,000,000‬‬
‫טיפות)‪ .‬בהקרקעות הכמות הוא בערך פעם וחצי כזה (היינו הכמות דלמעלה)‬
‫בתוך החֵמָר (מעראסט – באידיש) המיובש‪.‬‬

‫קורצע שמועסן איבער ַאקטועלע טעמעס‪,‬‬
‫נדפונקטן‬
‫שטא ּ‬
‫פארשידענע ַ‬
‫ַארומגענומען פון ַ‬

‫‪8‬‬

‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז זיי וועלן‬
‫לכבוד פורים‪ ,‬א ַ זמן ווען ס'איז יצא‬
‫שנשאלו‬
‫שאלות‬
‫רינעןמאתקיינמאָל נישט זיין ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫ַלטענע סודות‬
‫העתקַלע בא ַהא‬
‫סוד און א‬
‫ב"אוניווערזיטעט" ושתי המלכה‪" .‬א ַלס‬
‫ווערן‪ ",‬טיילט מיט‬
‫הראשיצו כא ַּפן‬
‫אונז געלונגען‬
‫ענדליך א ַרויס‪ ,‬איז‬
‫הפראפעסער‬
‫גרויסן זיידן‪,‬‬
‫לגידוליפון מיין‬
‫געטרייע אייניקל‬
‫של א ַ‬
‫הויכע‬
‫אינטערוויו מיט די‬
‫זעלטענע‬
‫קרקע‪,‬‬
‫החקר‬
‫המחלקה‬
‫אריזאנא‬
‫אַשל‬
‫האָב איך זיך אָנגעשלאָסן אין די מאָדע–‬
‫קנא ַקערקעס וואָס פירן אונז א ַלע ביי די‬
‫בכתב‬
‫והתשובות אשר השיב‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫נאָז‪ .‬נאָך גרויס אָנשטרענגונג און מיט'ן‬
‫ַרקע גדול‬
‫בדקדוק‬
‫"ענגליש"‬
‫אויבערהא ַנט אויף די אידישע‬
‫שטא‬
‫מלשון בענדלעך‪ ,‬האָבן‬
‫ונעתקו הא ַקעלע‬
‫ציען א ַסא ַך‬
‫בשפת‬
‫הבקיאים‬
‫חכמים‬
‫תלמידי‬
‫ע"י‬
‫ענגלישנאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫זיי טא ַנצן אונז‬
‫פרויען‪ .‬ווען‬
‫ערשטמאָליגע‬
‫דערגרייכט א ַן‬
‫ענדליך‬
‫מיר‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס גיט מיר פיל בא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫(‪)1‬אָנטראָלירן א ַ גרויס חלק פון‬
‫וואָס ק‬
‫עמלקית'טע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ָטש‬
‫א‬
‫"כ‬
‫זענען‬
‫מיר‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזער‬
‫שאלה‪ :‬מה הסיבה שבחיטים שגדלו ב‪ YUMA-‬אריזאנא יש יותר מלח‬
‫— עס ּפא ַסט מיר ניטא ַמאָל צו רעדן די‬
‫זיכער א ַז איר וועט הנאה האָבן פון דעם‬
‫אינטערוויו‪.‬מבאותן הגדילים בניו יארק (‪.)3.00-MG./100G‬‬
‫(‪,)26.0-MG./100G‬‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון‬
‫ביתבניו‬
‫שגדלו‬
‫מבחיטים‬
‫מלח‬
‫יותר‬
‫יהי'‬
‫ב‪YUMA-‬‬
‫שגדלו‬
‫בחיטים‬
‫תשובה‪:‬‬
‫גורם געווען נישט ווייניג שלום‬
‫ב‪,YUMA-‬‬
‫מירבהשדות‬
‫ששופכים‬
‫ובהמים‬
‫המלח‬
‫גוטן‪,‬משום‬
‫יארק‪,‬‬
‫אינדערהיים‪ ,‬ס'זאָל‬
‫ָבלעמען ביי‬
‫בהקרקע‪ּ ,‬פרא‬
‫מיר פרויען‬
‫כמות וואָס‬
‫שוין לאַנג‬
‫אַ‬
‫נישט אויסגערעדט זיין]‪ ,‬בין איך זייער‬
‫אונטער די‬
‫מנאשטייט‬
‫ווער עס‬
‫וואונדערן‬
‫יארק‪.‬‬
‫יותרזיךגבוה‬
‫הוא‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫צווישן איין קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫(‪)2‬אָנטאָג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫יעדן מ‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫יעדע מאָל מיט אַנדערע בייפאַלן‪,‬‬
‫שאלה‪ :‬מה הסיבה שבהקרקע ב‪ YUMA-‬יש יותר מלח [מבקומות‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫אחרות]‪.‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫צווייטן‪.‬‬
‫יארק‪,‬‬
‫בניו‬
‫מבקרקעות‬
‫מלח‬
‫יותר‬
‫יש‬
‫ב‪YUMA-‬‬
‫בהקרקעות‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫צו באַקענען‬
‫תשובה‪ּ:‬פערזענליך‬
‫און זכי' זיך‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫משום‪ :‬וועלכע שטייען ביים רודער‬
‫מיט די‬
‫הגשמים‪ ,‬און‬
‫מחמת די מאָדעס‬
‫ַרשּפרייטן‬
‫העלפן פא‬
‫טיילט[מן צו‬
‫בהםוועלט‪.‬‬
‫ַר]דרייען די‬
‫מכיון‬
‫הבא‬
‫הקרקע]‬
‫ביטעהמלח‬
‫העברת‬
‫און [פ‪)1‬א שאין‬
‫ב‪ .YUMA-‬דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מועטת דעם ענין‪.‬‬
‫געפילן איבער‬
‫אייערע‬
‫מיט‬
‫הגשמים‬
‫שירידת‬
‫לענגער‪".‬‬
‫ווי‬
‫ַּפעס‬
‫א‬
‫ל‬
‫יש בה כמות מלח גדולה מבמקומות אחרות‪,‬‬
‫בהשדות פון‬
‫ששופכים אייניקל‬
‫המיםא ַ גלייכע‬
‫‪ )2‬בין‬
‫"איך‬
‫"איך בין א ַ געטרייע טאָכטער פון‬
‫ָסטן‬
‫להקרקעפא ַרמא‬
‫מלח האָט זיך‬
‫וועלכער‬
‫נבוכדנצר‬
‫מהמים‪.‬‬
‫ומיתוספת‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬

‫שיינע‬
‫אין א ַ‬
‫ ‪Laufer‬אָראויס‬
‫‪Sent:‬מ'שטוּפט עס פ‬
‫‪Tuesday,‬און‬
‫‪Mar‬וויי‬
‫טוט ‪1,‬מיר‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס‪PM‬הא ַרץ‬
‫‪From:‬‬
‫‪Abraham‬‬
‫‪2011 7:59‬‬
‫‪Subject: Salt‬‬
‫‪To: Charles‬‬
‫ ‪A. Sanchez‬‬
‫‪in Yuma‬‬
‫ערלויבט‬
‫איז אויך‬
‫רונדיגע טורעם‪ .‬היינט‬
‫איך‬
‫‪ Crops‬וואָס‬
‫ביז היינט אויף די בושות‬
‫‪Dear‬א ַּפס‬
‫‪Dr.‬די ּפ‬
‫‪Sanchez‬אָגן‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טר‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫‪I would‬וואָס‬
‫‪like‬סטיל‬
‫‪ to‬א ַ‬
‫‪ask‬אָר‪,‬‬
‫ַמגענומענע ה‬
‫א‬
‫צ‬
‫מיט‬
‫‪wheat‬מיט‬
‫‪ַgrown‬גאָסן‬
‫‪ָYuma,‬ב‪in‬אים בא‬
‫איך הא‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען‬
‫‪you, what is the reason that‬‬
‫‪Arizona,‬‬
‫‪much‬א ַ‪has‬‬
‫‪more‬‬
‫‪mg/100g),‬‬
‫מיסט‪(3.00.‬‬
‫‬‫מיידל‬
‫ַטיטלט‬
‫‪ salt‬בא‬
‫‪ַ(26.0‬טיש‬
‫אויט‪-‬אָמא‬
‫‪than those‬וואָלט‬
‫‪ַgrown‬רקריך‬
‫‪ָin‬ס פא‬
‫אוי‪N.Y.,‬ווא‬
‫א ַן א ַמּפער‬
‫‪mg/100g).‬‬
‫א ַלס "נעב" אין די פא ַרגא ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫‪I would also like to ask, what is the reason that the soil in yuma has more salt.‬‬
‫קורצע‬
‫‪ —appreciate‬די‬
‫יעדע טויש‬
‫‪answer‬מיט‬
‫זעלבע איז‬
‫‪I would‬‬
‫‪if you‬‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די ‪in length.‬‬
‫ַקטיק‬
‫‪ you,‬טא‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫‪Thank‬‬
‫‪Rabbi Abraham‬‬
‫‪Laufer‬‬
‫איינגעצויגענע‬
‫אויך די‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי‬
‫מיט פיל טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫"מיר זענען זייער ציל–אָריענטירט‪",‬‬
‫א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫ ‪From: Charles A. Sanchez‬‬
‫‪Date: Fri, Mar 4, 2011 at 12:12 PM‬‬
‫‪ To:‬און‬
‫‪Abraham‬זיצן‬
‫נישט א ַז מיר‬
‫"מיינט‬
‫זרש‪.‬‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫שטא ַרק א ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫ ‪Laufer‬‬
‫‪Subject: Re: Salt in Yuma Crops‬‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫‪due‬‬
‫‪evapotranspiration‬‬
‫‪ָarid‬ס‪In‬מיר‬
‫‪ climates‬ווא‬
‫‪salts‬א ַכטן צו‬
‫‪ accumulate‬טר‬
‫ָדע‪ ,‬נאָר מיר‬
‫‪the high‬מא‬
‫מיט‬
‫‪ (ET).‬א ַרויסצוקומען‬
‫‪ When‬האָבן‬
‫נישט מורא‬
‫‪(conversion of liquid to gas) the salts stay behind (soil and‬‬
‫‪water‬דעם‬
‫‪evaporates‬לויט‬
‫ָנקומען‪ ,‬און‬
‫ווילן יעצט א‬
‫מאָדנע פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל האָט‬
‫‪remaining water).   The salinity in the Colorado river is about 1.2 dS/m (about‬‬
‫יעדעס‬
‫‪ soils‬עס‬
‫‪are‬אָדע‪.‬‬
‫די מ‬
‫‪1.5‬מען‬
‫טוישט‬
‫‪ saturated‬בין‬
‫ַרשריגן א ַז איך‬
‫מען מיך שוין פא‬
‫ַרבעט‪700‬‬
‫‪ The‬א‪ppm).‬‬
‫‪about‬‬
‫צו‪times this‬‬
‫‪in the‬‬
‫‪paste extract.‬‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער‪CAS‬דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען זיך‬
‫‪Charles A. Sanchez‬‬
‫אונזערע‬
‫מיט‬
‫פרויען‬
‫אידישע‬
‫די‬
‫ַביסל‬
‫א‬
‫פשוט אויסלא ַכן פון אונז און גענצליך‬
‫‪Professor of Soil, Water, and Environmental Sciences‬‬
‫מיט א ַ‬
‫קומען מיר אויף‬
‫‪Center‬א ַמאָל‬
‫מאָדעס‪.‬‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫‪Director-Yuma‬‬
‫‪Agricultural‬‬
‫בייפא ַל פון טראָגן ‪8th Street‬‬
‫‪6425‬אויף‬
‫שּפיציגע‪W.‬שיך‬
‫ווען מ'האָט מיך געפאָלגט איז מען צום‬
‫‪Yuma Arizona, 85364‬‬
‫פשוט‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪,‬‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫איינפא ַל פון מא ַכן בלוי מיט שווא ַרץ‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫וואָס אויסער די א ַלגעמיינע סיבה וואָס‬
‫האָבן מיך דא ַן אויסגעלא ַכט א ַז קיין‬
‫ליגט אונטער דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫איינער וועט נישט קויפן די מיאוס'ע‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫קליידער (זעק) מיט די אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫שוועריגקייטן‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫און‬
‫תפיסה‬
‫ענגע‬
‫ַן‬
‫א‬
‫‪ַMarch‬ציע‬
‫‪ 2011‬ק‪01,‬אָמבינא‬
‫ָכדערצו אין‬
‫בלויע קאָליר נא‬
‫ ‪From: Abraham Laufer‬‬
‫‪Sent: Tuesday,‬‬
‫‪8:01 PM‬‬
‫‪ Subject:‬גיין‪To: Mike Ottman "...‬‬
‫‪Fwd:‬‬
‫‪Salt‬‬
‫‪in‬‬
‫‪Yuma‬‬
‫‪Crops‬‬
‫מיט'ן‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫"מיר האָבן א ַסא ַך ערפא ַרונג אין דעם‬
‫געהא ַלטן ביי דאָס מייניגע א ַז אונזער‬
‫‪Dr. Mike Ottman,‬‬
‫ַקנהז‪"Dear.‬מיר‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫‪---------‬דאָך‬‫‪Forwarded‬אָבער‬
‫‪ַmessage‬ך געזען‪,‬‬
‫שוין א ַסא‬
‫האָבן‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫‪---------‬‬‫צייטן‬
‫לעצטע‬
‫די‬
‫ָן‬
‫א‬
‫זיך‬
‫מיר‬
‫שטרענגען‬
‫וואָרט‪ ,‬און עס האָט זיך אונז טא ַקע‬
‫ ‪From: Abraham Laufer‬‬
‫‪Sent: Tuesday, Mar 1, 2011 7:59 PM‬‬
‫‪ַTo:‬גטע‬
‫געווא‬
‫ווי‪A.‬מער‬
‫ַרויסצוקומען מיט‬
‫‪ Salt‬א‬
‫יעצט‬
‫‪ Crops‬איך‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט‬
‫‪Charles‬‬
‫ ‪Sanchez‬‬
‫‪Subject:‬‬
‫‪in Yuma‬‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫‪Sanchez‬‬
‫‪Dear‬קיין‬
‫ס'איז‪Dr.‬נישט‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל‬
‫זאָל בא ַפעלן א ַז א ַלע זאָלן — — — איין‬
‫‪I would like to ask you, what is the reason that wheat grown in Yuma, Arizona,‬‬
‫‪has‬א ַמף‪,‬‬
‫‪ much‬ק‬
‫‪more‬לעצטן‬
‫‪salt‬ביים‬
‫‪ַ(26.0‬לטן‬
‫מיר‪ -‬הא‬
‫ַז‬
‫א‬
‫סוד‬
‫געבן דעם‬
‫‪mg/100g), than those‬‬
‫ערלויבט‪in‬צו‪grown‬‬
‫מיר‪N.Y. (3.00‬‬
‫מינוט‪ ,‬מ'האָט ‪-‬‬
‫‪mg/100g).‬‬
‫ָּפלייגן‬
‫און איין זייט ווען דא ַרפן א ַרא‬
‫אינטערוויו מיט א ַ קלאָרן תנאי נישט‬
‫‪also like‬‬
‫‪to ask,‬‬
‫‪ָreason‬ס‪is the‬‬
‫‪soil in‬‬
‫‪has more‬‬
‫‪salt.‬‬
‫‪I would‬א ַלע‬
‫קעמפן מיט‬
‫וועלן‬
‫‪what‬מיר‬
‫געווער‪.‬‬
‫‪ that‬דא‬
‫‪the‬און‬
‫חדר‪,‬‬
‫‪yuma‬פון‬
‫סודות‬
‫ַרויסצוגעבן קיין‬
‫א‬
‫‪I would appreciate if you answer in length.‬‬
‫מיטלען!"‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫‪Thank you,‬‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫‪Rabbi Abraham Laufer‬‬

‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫בייפא ַלן?‬

‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬

‫‪Date: Wed, Mar 2, 2011 at 3:47 PM‬‬
‫"מיר‬
‫‪Subject: Re: Fwd: Salt in Yuma Crops‬‬

‫ ‪From: Mike Ottman‬‬
‫דעם‪To:‬טויש‬
‫ ‪ Laufer‬אויס‬
‫שטענדיג‬
‫‪Abraham‬‬

‫נוצן‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫‪Dear Rabbi‬‬
‫אויך אויף די נא ‪Laufer,‬‬
‫פרויענישע‬
‫ַטירליכע‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫‪Wheat grown in Yuma, AZ would have more salt than wheat grown in New York‬‬
‫געפעלן‪due‬פא ַר‬
‫וועלן‬
‫פון‬
‫ַפטן‬
‫א‬
‫אייגנש‬
‫עס א ַביסל‬
‫מען‬
‫בעסערט‬
‫‪to higher content of salt in the soil and irrigation‬‬
‫‪water‬‬
‫‪in Yuma. ‬‬
‫נאָר א ַמא‪ָin‬ל ‪Soils‬‬
‫‪Yuma‬זייער‬
‫‪have‬אויף‬
‫‪more‬און‬
‫משפחה‪,‬‬
‫‪soils‬און‬
‫חבר'טעס‬
‫ושתי‪"to 1).‬צום‬
‫ערקלערט אונז‬
‫‪salt than‬‬
‫‪in New York due‬‬
‫‪less leaching‬‬
‫אויס‪of salt from ",‬‬
‫‪since‬‬
‫ַּפס‪in Yuma, leaching‬‬
‫‪transport‬א ‪is‬‬
‫‪rainfall,‬וואָס‬
‫איז ניי‪,‬‬
‫‪rainfall‬אָס‬
‫נייגעריגקייט‪less‬צו‪ is‬זען וו‬
‫‪through‬פון‪salt‬די‪of‬הויכע ּפ‬
‫‪ the‬מאָדע‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די‬
‫‪soil profile by the action of water, 2) the irrigation water in Yuma has a relatively‬‬
‫ָגט‪".‬‬
‫א‬
‫טר‬
‫יענער‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫און‬
‫"אין"‪,‬‬
‫איז‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫ַנגען‬
‫א‬
‫ַרומגעג‬
‫א‬
‫איז‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫אין די האָר‪,‬‬
‫‪high salt content and salt is added to the soil from the irrigation water.   ‬‬
‫__________________________‪ ‬א ַב‪",‬‬
‫"מיר האָבן זייער א ַ געניטע שט‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן האָט‬
‫ווידער‬
‫‪ַJ.‬כנדיג‬
‫קרא‬
‫שטאָלץ‪,‬‬
‫‪ The‬זרש מיט‬
‫‪University‬אָגט‬
‫ז‬
‫‪ of‬עס‬
‫‪Arizona‬און‬
‫מען געדא ַרפט איינדרייען די ּפא ַּפ‬
‫‪Michael‬‬
‫‪Ottman,‬‬
‫ ‪Ph.D.‬‬
‫‪Extension‬אויף‬
‫ ‪Agronomist‬א ַרבעטן‬
‫‪Plant‬איר באָבלגאָם‪" .‬מיר‬
‫‪Sciences‬מיט‬
‫‪ Department‬איז‬
‫א ַרויפקוועטשן שּפיציג‪ ,‬און היינט‬
‫‪P.O. Box 210036 - Forbes 303‬‬
‫ אויף‬
‫ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל —‬
‫פא‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬

‫דעזיינערס‪ ,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫א ַרויס א ַן אונטערהעמד איז "שיין"? און‬
‫פון על פני הקרקע במחוז של ‪Lower‬‬
‫וויכטיגקייטמלח‬
‫יכולין לראות‬
‫שאלה‪ :‬אם‬
‫מיט אויסריידן וועגן די‬
‫וויא ַזוי איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך איינרעדן‬
‫‪.]YUMA‬‬
‫המחוז‬
‫‪River‬‬
‫נישט‬
‫[הואאפילו‬
‫‪Colorado‬ס'איז‬
‫פרנסה און א ַז‬
‫זייער‬
‫שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫שבו א ַז‬
‫מ‪2M-‬‬
‫יותר‬
‫היא‬
‫ל'גאז']‬
‫[המים‬
‫שמתהפכות‬
‫זה‪,‬‬
‫במחוז‬
‫תשובה‪:‬‬
‫געפערליך‪ .‬בקיצור‪ ,‬מיט די ריכטיגע הילף‬
‫בייזן מכשפה אינעם "הענסל און גרעטל"‬
‫ווייט‪".‬‬
‫מען אָן‬
‫קומט‬
‫פני "שיין"?‬
‫מעשה'לעעל איז‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫מרובים]‪ ,‬עלול שהמלח יתאסף‬
‫שהם‬
‫[דהיינו‪,‬‬
‫כשמיםפון‬
‫ההתהפכות‪ ,‬פרעגן‬
‫ַגע דא ַרפט איר‬
‫"די פרא‬
‫טעם'לאָזע‬
‫ָדער א ַז‬
‫א‬
‫והגאז יוצא‬
‫מנוזל דיל'גאז'‪,‬‬
‫נתהפכת‬
‫במעשה‬
‫(האטמאספער)‪ָ,‬ך‪ ",‬צעל‬
‫להאויר טא ַנצן אונז נא‬
‫די וואָס‬
‫הקרקע‪ ,‬וואָס‬
‫ַכט פני צירונגען‬
‫זענען בהמים‬
‫המלח שהי'‬
‫נשאראעל‬
‫זיך שא ַקנהז‪" .‬פרעגט זיי וויא ַזוי עס‬
‫פשוט'ע גלאָז געהאָנגען‬
‫שעל הקרקע‪)* .‬‬
‫צעשּפרייט זיך א ַזוי שנעל‪ ...‬כא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫אויף שווא ַרצע אָדער‬
‫שטריק‪,‬מלחאיזעל פני‬
‫נראית של‬
‫מהמקומות‪,‬‬
‫בחלק‬
‫ישַזוי מורא‬
‫זיי א‬
‫וועמען האָבן‬
‫כא ַ‪ ,‬פון‬
‫שכבה רויטע‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫פני‬
‫את‬
‫מקלקלים‬
‫כשאין‬
‫הקרקע‪,‬‬
‫אויסצוזען צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫המלחדי[על פני‬
‫אפשירות שיראו‬
‫נזרעת‪,‬‬
‫במקומות‬
‫שטעלן‬
‫שהקרקעווי זיי‬
‫געלעכטער צו זען‬
‫ממש א ַ‬
‫ָנצענטרירט א ַז‬
‫אין זיך קא‬
‫זיי‬
‫ָלט‬
‫א‬
‫מ'וו‬
‫ווי‬
‫ּפונקט‬
‫געטריי‪,‬‬
‫זיך צו‬
‫שיין‬
‫זיין‬
‫ָלן‬
‫א‬
‫ז‬
‫ָדעס‬
‫א‬
‫מ‬
‫הקרקע]‪ .‬והיא משום שהאנשים שזורעים‪ ,‬נותנים שם הרבה מים‪,‬‬
‫ַר‪"...‬‬
‫א‬
‫דערפ‬
‫ָלט‬
‫געצ‬
‫ערגעץ‬
‫אין‬
‫מיר‬
‫ָלטן‬
‫א‬
‫וו‬
‫כדיא שהתבואה יוליך את המלח היתירה‪ ,‬אל תחת שטח השרשים‪,‬‬
‫בתנאים אלו‪,‬נישט א‬
‫שמה‪.‬א ַקט מיט‬
‫יעדער אין ט‬
‫בהשדותגייט‬
‫וויא ַזוי‬
‫מיר והמלח‬
‫ָנגעקומען‪.‬המים‬
‫התנועה של‬
‫שזורעים‬
‫גייען דעריבער מיט'ן‬
‫ָדעס?‬
‫א‬
‫מ‬
‫אייערע‬
‫שבהם‪ ,‬לתחת הקרקע‪ ,‬יתירים על תנועת המים והמלח שבתוכה‪,‬‬
‫איינציגן וועג וואָס‬
‫הקרקע‪ָ.‬ס קומט אונטער‪,‬‬
‫עלפרא ַגע ווא‬
‫יעדע‬
‫"ביי‬
‫שעולים‬
‫בלייבט פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫ווענדן מיר זיך צו אונזער ּפסיכאָלאָגישע‬
‫וועג פון שקר‪".‬‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫__________________‬
‫"מיר נעמען צו פון‬
‫פאָריגע וואָך האָבן מיר א ַנטיילגענומען‬
‫מענטשן זייער דעת‪",‬‬
‫ָנווענשאָן‬
‫וכמובן‪ָ,‬גישע ק‬
‫ּפסיכאָלא‬
‫מקום אחד‪,‬‬
‫שמוסיפין לשפוך מים על‬
‫שבכלא פעם‬
‫אין א ַ גרויסע *)‬
‫זאָגט שא ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫מוספת ווען‬
‫ָזונג איז א ַז‬
‫הרי בכל פעם המים יוצא‪ ,‬אבל לא‬
‫מ'זעטואחד מן‬
‫והולכת‪.‬‬
‫המלח‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫און‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫גענוג‬
‫משוגעת‬
‫הרבנים המובהקים יש לו העפר א ַ‬
‫יומא אריזאנא מהשדה שקצרו שם‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט עס‬
‫שא ַץ און‬
‫און מלוחה ממש‪.‬‬
‫זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬שהיא‬
‫החיטים‪ ,‬ורואים בחוש‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫פריער געווען נאָרמא ַל‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫ווערט א ַ משוגעת‪ .‬איך‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫האָב בא ַזונדער הנאה‬
‫ניין? אויב א ַלע א ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫דאָס צו טון מיט די‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫סאָרט מלבושים וואָס‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫צי איך א ַרויס דעם‬
‫קלעביגע‪ ,‬צוקנייטשטע שטיוול‪ ,‬מוז איך‬
‫קא ַרּפעט פון אונטער‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫זייערע פיס און איך האָב‬
‫אָקס ווי א ַלע‪ .‬אונזער שווערסטע א ַרבעט‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫איז טא ַקע מיט די קלוגע מענטשן‪ ,‬די‬
‫די פרויען טוען זיך אָן די היטן לשם‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫צניעות‪ ,‬צוצודעקן דאָס שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫זיי קומען מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫טערקיש (איך מיין‪ ,‬אויף עמלקי'ש) דורך‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫קענען זיי נישט אויסזען א ַזויווי א ַלע‬
‫הוטן זיי צו מא ַכן אויסזען אויפפא ַלענד‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫און פורים'דיג‪ .‬א ַמאָל לייגן מיר א ַריין‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫פעדערן אין די הוטן וואָס ווא ַקלען זיך‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫מיט יעדע ווינט‪ ,‬א ַמאָל מא ַכן מיר ּפיצלנע‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫"מיר בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫הייסט שקר החן והבל היופי‪ ",‬זאָגט זרש‬
‫און צופליען אויף די זייטן‪ .‬איין סיבה‬
‫אָפן‪" ,‬דאָס טייטשט‪ ,‬מיר געבן פא ַר שקר‬
‫פא ַרוואָס איך ּפערזענליך פא ַרלייג זיך‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫א ַזוי אויף די הוטן איז ווייל איך וויל נקמה‬

‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫מרדכי'ס קאָּפ האָט מיך דא ַן פא ַרנא ַרט‬
‫און איך האָב געמיינט א ַז ער איז מיין‬
‫טא ַטע‪ ,‬און דעריבער האָב איך בא ַגאָסן‬
‫מיין טא ַטן מיט מיסט‪ .‬אויסער דעם‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫צווישן א ַ געהעריגע קאָּפ–צודעק און א ַ‬

‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫היטן וואָס דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫קאָּפ און ליגן א ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫שייטל‪ .‬פון דאָרט ביז'ן אויסטון דעם הוט‬
‫אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫וועגן דעם‪ .‬טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫א ַזוי טשעּפען מיט די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט א ַ‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫געוואונטשן פא ַר אונז‪ .‬פון די א ַנדערע‬
‫זייט האָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫"דרייען א ַ קאָּפ" מיט די הוטן‪ ,‬און אפילו‬

‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫אָנצוהא ַלטן‪ .‬אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬

‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬
‫ביים הא ַנדלען אין א ַזא ַ פעלד?‬

‫אריזאנע מצות‬

‫העתק שאלות שנשאלו מאת‬
‫הפראפעסער הראשי הממונה מטעם הממשלה‪,‬‬
‫שהוא המנהל של ‪Yuma Agriculure‬‬
‫‪ ,Center‬והתשובות אשר השיב בכתב‬
‫געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫ונעתקואון שיך‬
‫די קליידער‬
‫גדוליופי‪ .‬א ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫סּפעציעלע‬
‫אַ‬
‫בדקדוק‬
‫"ענגליש"‬
‫מלשון‬
‫ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫א‬
‫מ‬
‫שייטל‬
‫ַנטן‪,‬‬
‫ענגליש‪.‬שווערן א ַז א ַ‬
‫בשפתַז מ'זאָל זיך‬
‫הבקיאים מעגליך א‬
‫איז‬
‫ַבריקאתלמידי חכמים‬
‫פאע"י‬

‫‪‬‬

‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫שלאָפן קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬
‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן אויף‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫די ערמל‪ ,‬די פא ַרב‪ ,‬די שניט‪,‬‬
‫די סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫געטוא ַכץ און נישט קיין לייכטע‬
‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫אויפצוקומען מיט קוריאָזע‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬און זיך לאָזן וואוילגיין‬
‫אויפ'ן חשבון פון די ציגעלעך‬
‫וואָס פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫געטרייע סאָלדא ַטן‪".‬‬
‫"מיר דא ַרפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫אונזערע טא ַקטיקן‪ ",‬זאָגט זרש‪,‬‬
‫"מיר דא ַרפן זיך היטן פון די וואָס‬
‫ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫דורכ'ן עס מא ַכן א ַביסל איידל‪ ,‬און‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫שוין ווייזן מיר די ריכטיגע פא ַרבן‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫א ַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫אינטש ביי אינטש‪ ,‬אָדער אפילו‬
‫סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫"ס'זענען א ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫דורך אויפקלערן א ַנדערע וועגן אונזערע‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫מען טון א ַז נישט א ַלע זענען נא ַריש?‬
‫וואָס קען מען טון א ַז נישט א ַלע געבן‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬

‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫א ַ פרייליכן פורים!‬

‫‪9‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב הגה"צ אבד"ק תולדות רפאל קאַשוי שליט"א‬
‫שמחה ישראל בלום‬

‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫רונדיגע טורעם‪ .‬היינט איז אויך ערלויבט‬
‫ביז היינט אויף די בושות וואָס איך‬
‫רפאל‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫קאשויא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫אים פא ַרש‬
‫אבדק"ק תולדות האָב‬
‫מיט צא ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגאָסן מיט‬
‫ברוקלין יצ"ו‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫א ַלס "נעב" אין די פא ַרגא ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫בס"דמאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫מיט פיל טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫תענית אסתר תשע"א לפ"ק‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫לישראל‪,‬‬
‫תורה‬
‫משמרתאָריענטירט‪",‬‬
‫שומרזייער ציל–‬
‫עמוזענען‬
‫עומד לנס"מיר‬
‫ּפערזענליך‬
‫בין איך‬
‫ומרביץגרא ַדע‬
‫תורהא ַנץ יאָר‪.‬‬
‫שלום וברכה לעורך מערכה אשרי שלו ככה‪ ,‬חוב"ט בחדרי א ַ ג‬
‫"מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫גברא זאָגט‬
‫שטענדיג‬
‫מדרך שטוּפ‬
‫מכשלה — איך‬
‫ומסירַרק א ַקטיוו‬
‫קדשי בני ישראל מבלי ליאות‪ ,‬זוכה ומזכה הרבים שטא‬
‫דמארי'זרש‪.‬סייעי'‪,‬‬
‫הרבים‪,‬‬
‫שמואלאָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫און אהלחלומ'ען וו‬
‫דאראגגעווא ַגט‬
‫אבדק"ק צו זיין‬
‫שליט"אָדע–קאָמיטע‬
‫הרב הגאון המפורסם מוהר"ר אברהם לויפער די מא‬
‫וראה"כ‬
‫מאָדע‪ ,‬נאָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫ווילן יעצט אָנקומען‪ ,‬און לויט דעם‬
‫מאָדנע פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל האָט‬
‫קבלתי ממנו לוחות שניות אודות חטים שקצרו באריזאנא לצורך מצות‬
‫שנהגו בו‪,‬‬
‫משהו‬
‫הנידוןצו לשנות‬
‫היתה‬
‫דברו‪,‬פאכאשר‬
‫לקראת‬
‫יעדעס‬
‫וסדרא ַרבעט‬
‫ממנהגָדע‪ .‬עס‬
‫מען די מא‬
‫טוישט‬
‫איך בין‬
‫ַרשריגן א ַז‬
‫מיך שוין‬
‫מען‬
‫דעם‪,‬‬
‫אויסער‬
‫און‬
‫ַם!‬
‫א‬
‫אויסנ‬
‫ָן‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫ָננעמען‬
‫א‬
‫מ'וועט‬
‫ָמער‬
‫א‬
‫ט‬
‫און‬
‫ַגט‪,‬‬
‫א‬
‫געוו‬
‫בפסח‪ ,‬וגם צירוף תכריך כתבים מהמומחים העומדים מטעם הממשלה ביטל עצמו בתכלית לקבל המנהג‪ ,‬וכל הרוחות שבעולם לא יכלו להזיזו‪,‬‬
‫ּפייניגן‬
‫זייטיגע הנאה‬
‫מעלותמיר א ַ‬
‫עולה האָבן‬
‫פרויען זיך‬
‫נראהוועלן‬
‫ָרשלא ַגן‬
‫מיינע פא‬
‫צו כלפי‬
‫הצדדים‬
‫רבות מכל‬
‫דסדרדי החדש‬
‫שהי'‬
‫בכל השייך לגידולי קרקע ונקרא אגריקולטער דעפארטמענט‪ ,‬וגם מחברת הגם‬
‫א ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫פשוט אויסלא ַכן פון אונז און גענצליך‬
‫החוקרים לעבארעטאר"י‪ ,‬אודות מצב החטים שיש בהם מדה גדושה של מנהג הישן‪ .‬ואתו עמו חבריא קדישא כמו אאמו"ר הגה"ק מקאשוי זצ"ל‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫כח המלח יותר משאר חטים הגדלים על מי גשמים‪ ,‬ושכן מעידין הרבה‬
‫שיךכולם‬
‫אשר‬
‫שיריָגן כנה"ג‬
‫אשר בהם‬
‫השרידים‬
‫אויף‬
‫שּפיציגע‬
‫קורא טרא‬
‫בייפד'א ַל פון‬
‫מען צום‬
‫הישןָלגט איז‬
‫דור געפא‬
‫זקני מיך‬
‫ושארמ'האָט‬
‫ווען‬
‫ת"ח וביניהם מורי הוראה מובהקים שטעמו בהחטים טעם מלח שלא‬
‫להשריש‬
‫הטבע‬
‫מן‬
‫למעלה‬
‫הצליחו‬
‫גדלו‬
‫זו‬
‫בכח‬
‫ורק‬
‫בזה‪,‬‬
‫עמו‬
‫החזיקו‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫קטועלע טעמעס‪,‬‬
‫שמועסן איבער‬
‫שקוצרין ַא לפסח‪.‬‬
‫קורצע חטים‬
‫הורגלו עד כה בשארי‬
‫קומטהזה‪,‬‬
‫היום‬
‫ורבבות‬
‫יראים‬
‫מען‬
‫עדַמאָל‬
‫פיס‪ .‬א‬
‫לאלפים טון די‬
‫וחרדיםזיי וויי צו‬
‫שווא ַרץ‬
‫שלימיםמיט‬
‫דורותא ַכן בלוי‬
‫ולנטועַל פון מ‬
‫איינפא‬
‫נדפונקטן‬
‫שטא ּ‬
‫פארשידענע ַ‬
‫ַארומגענומען פון ַ‬
‫שעסלעך‪,‬‬
‫תבל‪,‬פון שמא‬
‫קצויבייפא ַל‬
‫בכלמיט א ַ‬
‫מקומותאויף‬
‫לשארא ַלע‬
‫מייןגםאויפטו‪.‬‬
‫געווען‬
‫סטייליש איז‬
‫וכאשרָלעמתבוננין‬
‫כח זו‬
‫נתפשטה‬
‫ומשם‬
‫וגם מה שהוסיפו חידוש בעת השקאת החטים ע"י זריקת מים‬
‫היתהָס‬
‫סיבה ווא‬
‫ַלגעמיינע‬
‫אויסער די א‬
‫קיין בזה וואָס‬
‫לו א ַז‬
‫אויסגעלכיא ַכט‬
‫רואיןדא ַן‬
‫היטב מיך‬
‫האָבן‬
‫תמוט‪,‬‬
‫כיתד בל‬
‫בכח ואומץ‬
‫החזקנו‬
‫עין בעין‬
‫בצנורות ההולכין סביבות השדה ועל ידיהם משקים את השבלים במים‪,‬‬
‫פשוט‬
‫עס‬
‫ּפייניגט‬
‫דעם‪,‬‬
‫אונטער‬
‫ליגט‬
‫מיאוס'ע‬
‫די‬
‫קויפן‬
‫נישט‬
‫וועט‬
‫איינער‬
‫זאת חומה בצורה נגד כל רוחות זרות הן בעניני ציונות וצניעות ושאר‬
‫וועלן‬
‫ַרזיכערן א‬
‫און פא‬
‫יצאכתביפעלקער‬
‫ס'איז‬
‫זמן ווען‬
‫פורים‪ ,‬א ַ‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫קליידער (זעק) מיט די אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫יראיַז ד'זיי שראו‬
‫בצירוף‬
‫הממשלה‬
‫ולפי‬
‫הרבה‪,‬‬
‫מלוחים‬
‫לכבוד מים‬
‫ואותן‬
‫התורה ומקצועות דת ישראל והן בקיום‬
‫צו פירצות המתחדשים בכל פינות‬
‫אויסגעלייזט‬
‫ראוי‬
‫זיין‬
‫נישט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫קיינמ‬
‫רינען‬
‫סודות‬
‫ַלטענע‬
‫א‬
‫ַה‬
‫א‬
‫ב‬
‫במואון א ַלע‬
‫סוד‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫בלויע קאָליר נאָכדערצו אין קאָמבינא ַציע‬
‫הקרקע‪,‬‬
‫על‬
‫המלח‬
‫נשאר‬
‫הארץ‬
‫שעל‬
‫המים‬
‫כשנתייבש‬
‫עיניהם‬
‫גיין‪"...‬ועוד‪.‬‬
‫מיט'ןשבת‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬טהרה‪,‬‬
‫דוגמת‬
‫שבתורה‪,‬‬
‫המצות‬
‫כל‬
‫ַלס‬
‫א‬
‫"‬
‫המלכה‪.‬‬
‫ושתי‬
‫מיט‬
‫טיילט‬
‫ווערן‪",‬‬
‫ַּפן‬
‫א‬
‫כ‬
‫צו‬
‫געלונגען‬
‫אונז‬
‫איז‬
‫ַרויס‪,‬‬
‫א‬
‫ענדליך‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫מלוחה שהוא גם גורם להצמחים העולין‬
‫ומסיבה זו הקרקע שבשם‬
‫א ַ געטרייע אייניקל פון מיין גרויסן זיידן‪,‬‬
‫א ַ זעלטענע אינטערוויו מיט די הויכע‬
‫"מיר האָבן א ַסא ַך ערפא ַרונג אין דעם‬
‫געהא ַלטן ביי דאָס מייניגע א ַז אונזער‬
‫החטיםמאעם‬
‫שבלי‬
‫זיך אעל‬
‫ששורה‬
‫מלוחים‪,‬‬
‫ממנה‬
‫ַקנהז‪.‬החתם‬
‫רשכבה"ג‬
‫השרישו בן‬
‫ויסודות הללו‬
‫ָדע–‬
‫ָסן אין די‬
‫ָנגעשלא‬
‫המלחאָב איך‬
‫ה‬
‫ועאכו"כדי‬
‫אונז א ַלע ביי‬
‫שיהיואָס פירן‬
‫ַקערקעס וו‬
‫קנא‬
‫"מיר‬
‫מרן זיך שא‬
‫הקדושיםַרימט‬
‫רבותינופעלד‪ ",‬בא‬
‫מיינען און‬
‫שטערקער ווי זיי‬
‫כח איז פיל‬
‫העיסה‬
‫ועלובה‬
‫מעט‪,‬‬
‫מעט‬
‫המים‬
‫יבושת‬
‫אחר‬
‫המים‬
‫בלי‬
‫וכ"ש‬
‫המים‬
‫סופר‬
‫חתם‬
‫שו"ת‬
‫עי'‬
‫מרבותיהם‪,‬‬
‫הם‬
‫שקיבלו‬
‫מה‬
‫ותלמידיו‬
‫זצ"ל‬
‫סופר‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫נאָז‪ .‬נאָך גרויס אָנשטרענגונג און מיט'ן‬
‫האָבן שוין א ַסא ַך געזען‪ ,‬אָבער דאָך‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫שטא ַרקע אויבערהא ַנט אויף די אידישע‬
‫בענדלעך‪ ,‬האָבן‬
‫שנחתומה הא‬
‫ציען א ַסא ַך‬
‫ַקעלעעליה‪.‬‬
‫מעיד‬
‫לעצטע גאון‬
‫הגדולדי מאחיו‬
‫להציע לפני רבו‬
‫סימן נ'‬
‫יור"ד‬
‫צייטן‬
‫הכהןזיך אָן‬
‫שטרענגען מיר‬
‫רצהטא ַקע‬
‫דבבחרותואונז‬
‫עס האָט זיך‬
‫ָרט‪ ,‬און‬
‫ווא‬
‫ַגטע‬
‫געווא‬
‫כמוווי מער‬
‫ַרויסצוקומעןלאמיט‬
‫זצ"ל א‬
‫אדלעריעצט‬
‫מהר"ןא ַלט איך‬
‫וקדושו אויך ה‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי‬
‫וגער‬
‫שקבלנו‬
‫הצעה חדשה‬
‫מיר ענדליך דערגרייכט א ַן ערשטמאָליגע פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך ישראל‬
‫שינויים‬
‫ָלט לעשות‬
‫הענין‬
‫מייןדעצם‬
‫תשס"ח‬
‫אינטערוויוכבר‬
‫הנה‬
‫געשעּפט נחת‬
‫זיידע ווא‬
‫בשנת א ַז‬
‫בכתובים פרויען‬
‫באתי בא ַרימטע‬
‫ביי א ַּפאָר‬
‫נישט‬
‫הי'א ַמאָל‬
‫ָבן זיך‬
‫שלָס מיר‬
‫ַלן‪ ,‬ווא‬
‫דחיה בייפא‬
‫שוםמאָדע‬
‫קומענדיגע‬
‫ולא א ַז די‬
‫ַרבעטן‬
‫אינמיטן א‬
‫נראה לו‬
‫תורההאכי‬
‫בפלפולה‬
‫השיב לו‬
‫בנזיפה‬
‫פון בו‬
‫ַפרידיגונג‪".‬‬
‫פיל בא‬
‫גיט מיר‬
‫במנהג דאָס‬
‫ואפילומיר‪ ,‬און‬
‫השנה פון‬
‫גרויס חלק‬
‫מצוהָלירן א ַ‬
‫באיזהקאָנטרא‬
‫וואָס‬
‫בבבת‬
‫כנוגע‬
‫בלבד‬
‫ישראל‬
‫שיהי' ובכל‬
‫ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫חשדאָס איז‬
‫ערלויבט‪.‬‬
‫דבר— —‬
‫אחרָלן —‬
‫להרהרַלע זא‬
‫ַפעלן א ַז א‬
‫זאָל בא‬
‫להשיבו‪.‬‬
‫איין וע"כ לא‬
‫המקובל‬
‫הפקרות‬
‫עמלקית'טע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ָטש‬
‫א‬
‫"כ‬
‫זענען‬
‫מיר‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזער‬
‫סוד א ַז מיר הא ַלטן ביים לעצטן קא ַמף‪,‬‬
‫מינוט‪ ,‬מ'האָט מיר ערלויבט צו געבן דעם‬
‫עינו של כלל ישראל‪ ,‬נשארנו בעוה"ר דור יתום מגדולי התורה וצדיקים‬
‫די‬
‫צו רעדן‬
‫ניטא ַמאָל‬
‫— עס ּפא‬
‫אשראָבן פון‬
‫באופןהנאה ה‬
‫איר וועט‬
‫זיכער‬
‫ָּפלייגן‬
‫בספרוא ַרא‬
‫נדפסהדא ַרפן‬
‫זייט ווען‬
‫און איין‬
‫גדולנישט‬
‫באורך תנאי‬
‫הארכתי קלאָרן‬
‫אינטערוויו מיט א ַ‬
‫בדרכם‬
‫נמשיך‬
‫מיר אם‬
‫מעולם‪ַ,‬סטורק‬
‫דעם היתה‬
‫כמוה לא‬
‫רוזניא ַזארץ‬
‫האשל‬
‫והיא לו‬
‫בנקודה זו‬
‫וכבר‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫דאָס געווער‪ .‬מיר וועלן קעמפן מיט א ַלע‬
‫א ַרויסצוגעבן קיין סודות פון חדר‪ ,‬און‬
‫שנזכה‬
‫הכבושה והסלולה בטוחים אנן בכחם של אותן קדושים וטהורים‬
‫בית ברמה ח"ג ולא אמרו רבנן בכפילא מה גם שקשה עתיקא מחדתא‪ ,‬עי'‬
‫גורם געווען נישט ווייניג שלום‬
‫מיטלען!"‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫ומצות‬
‫תורה‬
‫מקיימי‬
‫ושלימים‬
‫או"ח סי' קפ"א כתב וכך יפה לנו שלא להבעית את‬
‫סופר‬
‫חתם‬
‫בשו"ת‬
‫אינדערהיים‪ ,‬ס'זאָל‬
‫ביי מיר‬
‫יראיםאָבלעמען‬
‫דורות ּפר‬
‫ולהמשכת פרויען‬
‫דשמיאַנג וואָס מיר‬
‫לסייעתא שוין לא‬
‫אַ גוטן‪,‬‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫שהנהיגו‬
‫ממה‬
‫שמאל‬
‫או‬
‫ימין‬
‫נטה‬
‫ח"ו‬
‫אם‬
‫אבל‬
‫דור‪,‬‬
‫אחר‬
‫דור‬
‫כמקובל‬
‫נייע מן‬
‫החדשדיאסור‬
‫אמורה‬
‫כבר‬
‫ומלתי‬
‫אבותינו‬
‫שערו‬
‫שלא‬
‫בחדשות‬
‫ישראל‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫די‬
‫אונטער‬
‫שטייט‬
‫עס‬
‫ווער‬
‫זיך‬
‫וואונדערן‬
‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר‬
‫אונזהללו‬
‫ודברים‬
‫הדורות ד'‬
‫ועצומה‬
‫גדולה‬
‫הםָססכנה‬
‫ונהגו‬
‫זרש‪,‬‬
‫ירחם‪ ,‬זאָגט‬
‫עמלקים‪",‬‬
‫להמשכתָענט צו די‬
‫נא‬
‫לבקרים‪,‬‬
‫חדשים‬
‫טוישן זיך‬
‫סטיילס ווא‬
‫ואפילו יעלה‬
‫ליקוטיםַזויסימן צ"ו‪,‬‬
‫מקום‬
‫התורהוואובכל‬
‫ע"כ‪ַ,‬לע‬
‫איר די א‬
‫נעמט‬
‫פון‬
‫בליץ–שנעל?‬
‫וכעי"ז בחלק ו' מאָדע א‬
‫ָם‬
‫ָבלגא‬
‫איר בא‬
‫וקדושומיט‬
‫איין קנא ַק‬
‫צווישן‬
‫ממללאָג‪ ,‬און‬
‫אָנערשט‬
‫ברגילותאון ד‬
‫יצאו מאָנטאָג‬
‫יעדן‬
‫של‬
‫עולה‬
‫מקים‬
‫ישראל‬
‫גאון‬
‫רברבן‬
‫מפום‬
‫זו‬
‫דיעה‬
‫נסתר‬
‫כבר‬
‫להחמיר‬
‫תועלת‬
‫יוצא‬
‫החדש‬
‫באופן‬
‫כי‬
‫במחשבתינו‬
‫ַלן?‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫אויך‬
‫ַרשטיי‬
‫א‬
‫פ‬
‫"איך‬
‫צווייטע‪.‬‬
‫די‬
‫און‬
‫ַלן‪,‬‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫ַנדערע‬
‫א‬
‫מיט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫יעדע‬
‫תורה אחרי החורבן הנורא ופה ארצה"ב נעשה מהפכה ממש במסירת נפש‬
‫"מירהיזהר‬
‫ושתי‪ ,‬שם‬
‫המעשהָגטשכתב‬
‫נוצן שעראיןיחוד‬
‫הלבבות‬
‫הקדמונים‬
‫בויען‬
‫סעזאָן‪ ",‬זא‬
‫בחובתא ַז מיר‬
‫ַלטער סוד‬
‫מגדוליס'איז א ַן א‬
‫"אָה‪,‬‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫שנשרשו בהם‪ ,‬הן מצד אוה"ע שאנו דרין‬
‫לעקור ולשרש המנהגים הרעים‬
‫שכלך‬
‫על‬
‫ותסמוך‬
‫הראשונים‬
‫ונתיב‬
‫האבות‬
‫מדרך‬
‫אשורך‬
‫תטה‬
‫שלא‬
‫אויך אויף די נא ַטירליכע פרויענישע‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫ותתבודדעס א ַביסל‬
‫בעסערט מען‬
‫נאָר א ַמ‬
‫לךַר‬
‫שמסרו פא‬
‫במה געפעלן‬
‫אבותיךוועלן‬
‫ַפטן פון‬
‫בסברתך ואלאייגנשא‬
‫מטה‪ ,‬הי'‬
‫שהלכו מטה‬
‫מקדם‬
‫ַקענעןארצה"ב‬
‫תושבי‬
‫והן מצד‬
‫תחשוד‬
‫ותתיחדאָלבעצתך‬
‫איך‬
‫דעריבער האָב‬
‫ַנגן גלות‪.‬‬
‫אינעם לא‬
‫אחב"י בא‬
‫ּפערזענליך צו‬
‫ביניהם‪ ,‬זיך‬
‫און זכי'‬
‫ושתי‪" .‬צום‬
‫מאופני ערקלערט‬
‫אויס‪",‬‬
‫זייער‬
‫ע"כ‪ .‬אויף‬
‫משפחה‪ ,‬און‬
‫שהורו און‬
‫חבר'טעס‬
‫בעל‬
‫זצוק"ל‬
‫מסאטמאר‬
‫רשכבה"ג‬
‫הקדושה‬
‫ועמוד‬
‫התורה‬
‫שר‬
‫הגה"ק‬
‫ובשו"ת‬
‫אותך וכו'‬
‫עצתם במה‬
‫אונז תסתור‬
‫טובותיך ואל‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫ה"נ די וועלכע שטייען ביים רודער‬
‫מיט‬
‫הקבלהָס‬
‫איז ניי‪ ,‬ווא‬
‫דאין וואָס‬
‫י"גצו זען‬
‫נייגעריגקייט‬
‫השיבּפא ַּפס‬
‫בשו"ת הויכע‬
‫מובאָדע פון די‬
‫הרשב"אדי מא‬
‫ביישּפיל‪,‬‬
‫ָדעסממנו‬
‫אשר‬
‫היסודות‬
‫יסוד‬
‫ירה אבןצו פינתה‬
‫ויואלאמשה‬
‫לדחות‬
‫משה או"ח סימן‬
‫און‬
‫די מא‬
‫ַרשּפרייטן‬
‫העלפן פא‬
‫אשרטיילט‬
‫יואל‪,‬ביטע‬
‫ודבריוועלט‪.‬‬
‫ַר]דרייען די‬
‫און [פ‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫ואליו אין‬
‫די אידן‬
‫דערמיט הא‬
‫היתה ענין‪.‬‬
‫איבער דעם‬
‫געפילן‬
‫מיט‬
‫מסר נפשו‬
‫ומגמתַלטןחייו‬
‫מטרת נפשו‬
‫שהו‪ ,‬וזו‬
‫אייערע כל‬
‫לא זז זיז‬
‫אונזערע ביד נשים הזקנות מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ועל‬
‫"מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן האָט‬
‫לענגער‪".‬‬
‫ווי‬
‫ַּפעס‬
‫א‬
‫ל‬
‫פון בו אבותינו הקדושים‪ ,‬ובמקום גדלותם‬
‫אייניקלנהגו‬
‫דבר מאשר‬
‫לשנותא ַשום‬
‫שלא‬
‫בודאי נר‬
‫כמהַרפטוכמה‬
‫גלייכע‬
‫"איך בין‬
‫ווידער‬
‫שהםא ַכנדיג‬
‫והתנהגותםָלץ‪ ,‬קר‬
‫הישןזרש מיט שטא‬
‫זקניעסדור זאָגט‬
‫בידַּפ און‬
‫קבלהדי ּפא‬
‫איינדרייען‬
‫אחתגעדא‬
‫מען‬
‫פון‬
‫ָכטער‬
‫א‬
‫ט‬
‫געטרייע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫בין‬
‫"איך‬
‫עוצםפא ַרמא‬
‫אָט זיך‬
‫וועלכער ה‬
‫נבוכדנצר‬
‫ָסטןרב בינתו וגודל פקחותו וריבוי ידיעתו‬
‫חכמתו‬
‫דעם‬
‫ענותנותו‬
‫שם‬
‫אלרגלינו‬
‫מיט איר באָבלגאָם‪" .‬מיר א ַרבעטן אויף‬
‫לנתיבותינו‪ .‬היינט איז‬
‫ואור שּפיציג‪ ,‬און‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫צווישן די‬
‫ישראל‬
‫רחבי כלל‬
‫אויסצומישן‬
‫חרדו‬
‫העולם‬
‫כל‬
‫אשר‬
‫ובנש"ק‬
‫ונסתר‬
‫נגלה‬
‫והפוסקים‬
‫התלמוד‬
‫בכל‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬
‫זיך‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬

‫‪10‬‬

‫קליידער‬
‫געשעפטן‪,‬‬
‫ובשו"תאון שיך‬
‫די קליידער‬
‫וויא ַזוי‬
‫המתחדשיםַנדערש‪,‬‬
‫סּפעציעלע יופי‪ .‬א‬
‫כתב א ַ‬
‫על‬
‫להתחכם‬
‫שזהו דרך‬
‫סי' ט'‬
‫דברי יואל‬
‫הוטן‬
‫ַכערס‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫שייטל‬
‫ַנטן‪,‬‬
‫פא ַבריק‬
‫אַ‬
‫ַז‬
‫א‬
‫שווערן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫דורותאהקודמים במעטה החסידות רח"ל וכל המשנה ידו על התחתונה‬
‫דעזיינערס‪ ,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫והדרכה‬
‫בקונטרס קצה השמים התנהגות‬
‫עכלה"ק‪ ,‬ודבר פלא ראיתי‬
‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫א ַרויס א ַן אונטערהעמד איז "שיין"? און‬
‫אזהרה‬
‫זצ"לאיזשכתב‬
‫מקאשוי‬
‫אאמו"ר‬
‫אויסריידןמאת‬
‫לדורותינו‬
‫הגה"קפון‬
‫וויכטיגקייט‬
‫וועגן די‬
‫מיט‬
‫בפרקזיךג'איינרעדן‬
‫שם מ'זאָל‬
‫מעגליך א ַז‬
‫וויא ַזוי‬
‫מנהג‬
‫או‬
‫ת"ח‬
‫שום‬
‫לזלזל‬
‫ולא‬
‫ד'‬
‫יראי‬
‫עם‬
‫רק‬
‫להתחבר‬
‫אמת‬
‫בצדיקי‬
‫להדבק‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫ריכטיגע‬
‫מיט די‬
‫בקיצור‪,‬‬
‫בייזן מכשפה אינעם "הענסל און גרעטל"‬
‫הילף עכל"ק‪.‬‬
‫האבות‬
‫בדרך‬
‫מתנהג‬
‫געפערליך‪.‬אם‬
‫ישראל‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון *אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫די וואָס טא ַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלא ַכט‬
‫צירונגען וואָס זענען‬
‫בחטים במדה כה‬
‫המלח‬
‫המצב שנתגלה‬
‫ההלכה‬
‫בענין‬
‫והנה‬
‫לאורַזוי עס‬
‫זיי וויא‬
‫"פרעגט‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫זיך שא‬
‫געהאָנגען‬
‫פשוט'עכחגלאָז‬
‫מאד כא ַ‪,‬‬
‫שנעל‪ ...‬כא ַ‪,‬‬
‫זיך א ַזוי‬
‫ַרצע א‬
‫אויף שווא‬
‫אשרָדערכל מי שיראת‬
‫הראשונה‬
‫מיד ברגע‬
‫פשוט מאד‬
‫צעשּפרייטהיה‬
‫גבוהה‪,‬‬
‫רעד מורא‬
‫יאחזמו א ַזוי‬
‫ללבו האָבן זיי‬
‫נוגעוועמען‬
‫ד'ַ‪ ,‬פון‬
‫כא‬
‫לנגוע רויטע‬
‫איז בשאר ימות‬
‫שטריק‪,‬אפילו‬
‫במצות כאלו‬
‫ס'איז‬
‫ַנען?‪...‬‬
‫א‬
‫צוריקגעשט‬
‫אויסצוזען‬
‫ָלטן‬
‫א‬
‫וו‬
‫מיר‬
‫ווען‬
‫"שיין"?‬
‫הפסח וכ"ש למצות מצוה‪ ,‬הגע עצמך בשנים כתיקונם אם יפרסם בית‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז די‬
‫אופה שי"ל מצות בזול זול‪ ,‬דאלער אחד לפונט‪ ,‬נאפה בתכלית הכשרות‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫אינם מים שלנו‬
‫שלשו בו‬
‫שהמים‬
‫באמת‬
‫וההידורדערפא‬
‫געצאָלט‬
‫ערגעץ‬
‫מיר אין‬
‫ַר‪"...‬אלא חסרון אחד יש בו‪,‬וואָלטן‬
‫מיר דקי"ל בסימן‬
‫ָנגעקומען‪.‬בתרי‪,‬‬
‫שלנו חד‬
‫מים‬
‫תוך‬
‫לנו‬
‫שלא‬
‫מים‬
‫עירבו‬
‫אלא‬
‫כולו‬
‫נישט א‬
‫כלוויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫מיט'ן דעת האביון‬
‫עולה על‬
‫גייעןהכי הי'‬
‫שמותר לאפות בו לכתחילה‪,‬‬
‫תנ"ה‬
‫דעריבער‬
‫ס"דמאָדעס?‬
‫אייערע‬
‫וועגהרבהוואָס‬
‫איינציגן‬
‫יותר מזה‪ ,‬דכאן‬
‫שחמיר‬
‫אונטער‪,‬נידון דידן‬
‫אתמהה‪ ,‬כ"ש‬
‫כאלו‬
‫מצות‬
‫לקנות‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט‬
‫במצות‪ .‬אונז‪ :‬דער‬
‫בלייבט פא ַר‬
‫נאסר מלח‬
‫אונזערשו"ע‬
‫שעפ"י‬
‫הוא‬
‫כברָגישע‬
‫ּפסיכאָלא‬
‫להיפוך צו‬
‫ווענדן מיר זיך‬
‫וועג פון שקר‪".‬‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫להתבונןנעמען‬
‫ובנידון דידן שאנו עסקינן בו יש "מיר‬
‫היטב צודכדפוןמעיינין בטור‬
‫פאָריגע וואָך האָבן מיר א ַנטיילגענומען‬
‫דעת‪",‬‬
‫זייער‬
‫מענטשן‬
‫והרבהָן נוהגין שלא ליתן מלח בפת בפסח וכן‬
‫כתב‬
‫גרויסעתנ"ה‬
‫או"ח סי'‬
‫וז"ל‪ָ,‬נווענשא‬
‫ָגישע קא‬
‫ּפסיכאָלא‬
‫אין א ַ‬
‫זאָגט שא ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫ענינים‪.‬‬
‫ַרומגערעדט די‬
‫בכלָבן א‬
‫מיר הא‬
‫וואו‬
‫מ'זעטלשנות משום‬
‫מקום אין‬
‫ומכל‬
‫לאסרו‪,‬‬
‫ברור‬
‫טעם‬
‫ואין‬
‫אשכנז‪,‬‬
‫נוהגין‬
‫לאָזונג איז א ַז ווען‬
‫פיל‬
‫זייער‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫זיך‬
‫שטעלט‬
‫עס‬
‫און תקצ"ד דיש‬
‫סימן‬
‫העתיק‬
‫ממרדכימאָל‬
‫משוגעת גענוג‬
‫ואל תטוש תורת אמך‪ .‬ובבית יוסף א ַ‬
‫זעלבסט–‬
‫אין‬
‫ַנגל‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַ‬
‫א‬
‫פון‬
‫ליידן‬
‫מענטשן‬
‫חמץעסדהמלח מוסיף‬
‫כאוכל‬
‫ווערט‬
‫מלוחהלא ַנג‪,‬‬
‫ליזהר שלא ליתן מלח והאוכל מצה גענוג‬
‫שא ַץ און זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬
‫הראב"דאון ווא‬
‫חום בעיסה‪ ,‬ומביא עוד מכלבו בשם נאָרמא ַל‪,‬‬
‫ס'איזכ"ז) דאם נתן‬
‫(בח"דָס סי'‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫געווען נאָרמ‬
‫מלח עד שלא יהא נאכל מחמת מלחופריער‬
‫דיעבד‪,‬א ַלואם נתן מעט‬
‫אסורה גם‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫משוגעת‪.‬‬
‫ווערט א ַ‬
‫איךשל מצוה לא‬
‫ובמצה‬
‫לא יתן‬
‫בער‪,‬לכתחילה‬
‫מותרת‪,‬א ַאבל‬
‫מלח אם‬
‫מידאויך זיין‬
‫נאפה איך‬
‫בערן‪ ,‬מוז‬
‫זענען‬
‫האָב בא ַזונדער הנאה‬
‫ָקסן‪,‬‬
‫א‬
‫זענען‬
‫ַרומיגע‬
‫א‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויב‬
‫ניין?‬
‫עשירה היא‪ ,‬וצ"ע‬
‫יתן כלל ואם נתן לא יצא דבעינן לחם עוני וזו מצה‬
‫דאָס צו טון מיט די‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויב‬
‫ָקס‪.‬‬
‫א‬
‫ַן‬
‫א‬
‫זיין‬
‫אויך‬
‫איך‬
‫מוז‬
‫לתתָסשום מלח לא‬
‫ועכשיוָרטנהגו שלא‬
‫אי מקרי מצה עשירה משום מלח‪,‬‬
‫מלבושים ווא‬
‫סא‬
‫ָמּפערס מיט‬
‫מיט דזשא‬
‫וסיים הבית יוסף‬
‫עכ"ל‪ָ,‬גן וכו'‪.‬‬
‫לשנות המנהג‬
‫באחרות ואין‬
‫גייעןולא‬
‫ַרומיגעמצוה‬
‫אבשל‬
‫סּפעציעל‬
‫פרויען טרא‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫ווייל דא ַן‬
‫בזה"ל ועכשיו פשט המנהג שלא ליתן פא ַר‬
‫ונכון הדבר‪ ,‬עכ"ל‬
‫צניעות‪ ,‬כלל‬
‫מלח בעיסה‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫דעם‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫איך‬
‫הבית יוסף‪ .‬ובדרכי משה אות ה' כתב צי‬
‫על סיום דברי הבית יוסף‪ ,‬וכן כתב‬
‫קלעביגע‪ ,‬צוקנייטשטע שטיוול‪ ,‬מוז איך‬
‫ַרּפעט פון‬
‫ק‬
‫אונטערהוי מי פירות‬
‫תס"ב דמלח‬
‫(הטור)אסימן‬
‫מפראג‬
‫רבינוקיין‬
‫דלפמ"ש נישט‬
‫ַנדערש בין איך‬
‫מהרר"אגיין‪ ,‬א‬
‫אויך א ַזוי‬
‫זייערע פיס און איך האָב‬
‫כמיא ַרבעט‬
‫שווערסטע‬
‫פשיטאאונזער‬
‫א"כווי א ַלע‪.‬‬
‫אָקס‬
‫יש‬
‫דיעבד‬
‫דאפילו‬
‫נ"ל‬
‫ולכן‬
‫מים‪,‬‬
‫עם‬
‫פירות‬
‫דהוי‬
‫דאסור‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫די‬
‫מענטשן‪,‬‬
‫קלוגע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫ַקע‬
‫א‬
‫ט‬
‫איז‬
‫אף‬
‫להחמירלשם‬
‫שנהגודי היטן‬
‫מאחרזיך אָן‬
‫מקום טוען‬
‫מכל פרויען‬
‫לאסרה‪ ,‬אע"ג דהרבה גאונים מתירין די‬
‫ַץ‬
‫א‬
‫זעלבסט–ש‬
‫גענוג‬
‫ָ‬
‫א‬
‫י‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫וועלכע‬
‫עכ"ל‪.‬‬
‫כאוכל‬
‫דיעבד יש לאסרה‪ ,‬וכ"כ המרדכי דהאוכל‬
‫חמץאיך האָב‬
‫שייטל‪.‬‬
‫מלוחה דאָס‬
‫מצהצוצודעקן‬
‫צניעות‪,‬‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫קינדער‪.‬‬
‫זייערע‬
‫צו דורך‬
‫זיי קומען‬
‫זה‬
‫אויףהדבר‪,‬‬
‫מיין‪,‬ונכון‬
‫במצה‬
‫שלא ליתן‬
‫נוהגין‬
‫סעיף ה'‬
‫ובשו"עמירשם‬
‫ועלדורך‬
‫עמלקי'ש)‬
‫מלח (איך‬
‫טערקיש‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫ע"כ‪.‬‬
‫טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫כתב הרמ"א ואפילו דיעבד יש לאסור‪,‬נוצן‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫קענען זיי נישט אויסזען א ַזויווי א ַלע‬
‫ליתן‬
‫אויסזען שלא‬
‫הבית יוסף‬
‫אויפפא ַלענד‬
‫כמסקנת מא ַכן‬
‫והמעי' היטב יראה דכוונת השו"עהוטן זיי צו‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫הלכה‬
‫ובביאור‬
‫מבואר בשו"ע‬
‫מיר א ַריין‬
‫הרב‪ָ,‬ל לייגן‬
‫פורים'דיג‪ .‬א ַמא‬
‫מלח בעיסה כלל אפילו משהו‪ ,‬וכן און‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫ַקלען זיך‬
‫אָס ווא‬
‫יעקב‪ ,‬הוטן וו‬
‫פעדערן אין די‬
‫משה‬
‫בדרכי‬
‫והרמ"א‬
‫במגןַקעאברהם וחק‬
‫נראה‬
‫גייען טא‬
‫וכןא ַלע‬
‫נוהגין‪,‬ביז‬
‫ד"הא ַקטיקן‪,‬‬
‫כאןאָך ט‬
‫און נ‬
‫הביתּפיצלנע‬
‫עלא ַכן מיר‬
‫קאיָל מ‬
‫לאסרה א ַמא‬
‫יעדע ווינט‪,‬‬
‫יוסף‪,‬‬
‫מיטיש‬
‫דאחר שנהגו להחמיר אף דיעבד‬
‫שכתבַקט‪".‬‬
‫צום טא‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫יוסף‬
‫דוגמת שו"ת הרשב"א המובא בבית‬
‫זיך שיש‬
‫דאע"ג‬
‫מקילין וואָס‬
‫מיט'ן מיטל‬
‫והכוונהבא ַנוצן‬
‫"מיר‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫היופי‪",‬‬
‫והבל‬
‫החן‬
‫שקר‬
‫הייסט‬
‫המנהג‬
‫שנתפשט‬
‫מכל מקום‬
‫איין סיבה‬
‫מאחרדי זייטן‪.‬‬
‫צופליען אויף‬
‫וכן הראב"ד מיקל דיעבד במלח מעט‪ ,‬און‬
‫שקר‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫געבן‬
‫מיר‬
‫טייטשט‪,‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫"ד‬
‫אָפן‪,‬‬
‫לצרף‬
‫ולא‬
‫לאסרו‬
‫שלא ליתן מלח כלל כמ"ש בבית יוסףפאיש‬
‫ַרלייג זיך‬
‫דיעבד‪ ,‬פא‬
‫איךגםּפערזענליך‬
‫ַרוואָס‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫חמץ‪,‬‬
‫כאוכל‬
‫דהו"ל‬
‫מהמרדכי‬
‫וויל נקמה‬
‫ווייל איך‬
‫הוטן איז‬
‫הביא אויף די‬
‫המקילין אפילו לענין דיעבד‪ ,‬ולזה א ַזוי‬

‫טא ַטע‪ ,‬און דעריבער האָב איך בא ַגאָסן‬

‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬

‫לאסור‬
‫בדיעבדא ַ יש‬
‫דאפילו‬
‫בדרכי משה‬
‫מיסט‪.‬הביא‬
‫ס"ק ט"ז‬
‫מ"שדעם‬
‫אויסער‬
‫וברמ"א מיט‬
‫מיין טא ַטן‬
‫פעלד?‬
‫ַנדלען אין א ַז‬
‫ביים הא‬
‫חילוק‬
‫תס"ב‪ַ,‬סערן‬
‫סי'פא ַרווא‬
‫מיר צו‬
‫המרדכי דאוכל מצה מלוחה כאוכל חמץ‬
‫דעםפסק‬
‫ושכן‬
‫ּפרובירןמ"ש‬
‫עפ"י‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫אברהם א ַ‬
‫ָּפ–צודעק און‬
‫געהעריגעזהקא‬
‫עכ"ל‪ ,‬א ַ‬
‫צווישן‬
‫תאפה‬
‫מלח‬
‫גרגיר‬
‫לתוכה‬
‫נפל‬
‫דאם‬
‫ונ"ל‬
‫המגן‬
‫על‬
‫וכתב‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫שכתב‬
‫הכלבו‬
‫לסמוך‬
‫מיך‬
‫מוטשעט‬
‫קייןעלרגע‪,‬‬
‫מיד כמ"ש סי' תס"ב‪ ,‬ואי משום שמחמם יששלאָפן‬
‫"מיר‬
‫ושתי‪.‬‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫אויס‪",‬‬
‫א‬
‫ַביסלהרב סי' תנ"ה סכ"ט‪-‬ל'‬
‫בשו"ע‬
‫דמעט מלח אינו מחמם ע"כ‪ .‬וכל הרואה‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫שטענדיג‬
‫ַרפן‬
‫א‬
‫ד‬
‫שמפרש כוונת מגן אברהם כך‪,‬‬
‫שהולך בשיטת מגן אברהם כאן יראה‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫דבדרכי משה אוסר בדיעבד מב' טעמים חדא עפ"י סי' תס"ב דהו"ל כמי‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫מלח‪ ,‬אלא‬
‫אפילו במעט‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫וזהא ַנטלען‪,‬‬
‫פירות‪ ,‬ועוד עפ"י מרדכי דמחמם העיסה מ‬
‫דאז‬
‫מיד‬
‫נאפה‬
‫אם‬
‫מלח‬
‫דמעט‬
‫דלמעשה דעת המגן אברהם להקל בדיעבד קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫לסמוך על‬
‫אע"ג דהו"ל כמי פירות שרי‪ ,‬ואי משום‬
‫שניט‪,‬‬
‫אפשרַרב‪ ,‬די‬
‫העיסהדי פא‬
‫שמחמם ערמל‪,‬‬
‫די‬
‫ַנצע‬
‫משהא ַ גא‬
‫ס'איז‬
‫סחורה‪...‬‬
‫ורמ"א‬
‫דלדרכי‬
‫הכלבו דמיקל באינו מלוח מחמת מלחו‪ ,‬ע"כ‪.‬דייוצא‬
‫לייכטע‬
‫ורקקיין‬
‫להקלנישט‬
‫ַכץ און‬
‫אסור אפילו מעט ודיעבד אלא שהמגן אברהםגעטוא‬
‫בדיעבד‪,‬‬
‫סומך‬
‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫אם הוא מעט‪ ,‬וכן כתב בחק יעקב אות י"ז‪.‬‬
‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫ובשו"ע הרב שם נראה דאזיל בשיטת המגן אברהם לאסור לכתחילה‬
‫אויפצוקומען מיט קוריאָזע‬
‫בכל‬
‫מיד‪,‬אָזןוזהו‬
‫אפילו מלח מעט‪ ,‬ולהקל בדיעבד במלח מעט‬
‫וואוילגיין‬
‫נאפה זיך ל‬
‫אםַלן‪ ,‬און‬
‫בייפא‬
‫כתב בס"ק‬
‫ברורה‬
‫והמשנה‬
‫ציגעלעך‬
‫פון די‬
‫חשבון‬
‫מלח גם אותן שנתבשלו ממים כמ"ש להדיא‪ ,‬אויפ'ן‬
‫אויסדעת‬
‫ולמעשה‬
‫ווי‬
‫העיסה‪ ,‬אונז‬
‫מחמם פאָלגן‬
‫מ' דהשו"ע שאוסר לכתחילה זהו מטעם מלח וואָס‬
‫ונאפהא ַטן‪".‬‬
‫געטרייע סאָלד‬
‫מיד‪ ,‬ושלדעת‬
‫המשנה ברורה ס"ק מ"ב להקל דיעבד ורק מעט מלח‬
‫ַסקירן‬
‫במלחפא ַרמא‬
‫רקא ַרפן‬
‫הרמ"א ד‬
‫הפרי חדש שרי גם בלא נאפה מיד‪ ,‬ושדעת "מיר‬
‫שחופרין‬
‫אונזערע טא ַקטיקן‪ ",‬זאָגט זרש‪,‬‬
‫בקרקע עי"ש‪ ,‬וכ"ז להקל דיעבד אבל לכתחילה ודאי אסירי ע"ש‪.‬‬
‫"מיר דא ַרפן זיך היטן פון די וואָס‬
‫ּפלענער‪.‬‬
‫אונזערע שנאכל‬
‫שטערןגם מעט‬
‫ווילן במים‬
‫ובספר נהר שלום תנ"ה אות ד' נוטה דמלח‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫מחמת מלחו מחמם והו"ל כחמי חמה עכ"ד‪ .‬דורכ'ן עס מא ַכן א ַביסל איידל‪ ,‬און‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫ולקושטא דמילתא בענין דיעבד הגם שנראה מדברי פוסקים הנ"ל‬
‫שוין ווייזן מיר די ריכטיגע פא ַרבן‬
‫שכלוכן‬
‫מקדמונים‬
‫—‬
‫גםא ַרף האָבן‬
‫הפוסקיםמ'ד‬
‫להקל‪ ,‬מ"מ למעשה נראה מרהיטת לשון דערפון‪.‬‬
‫משונה‬
‫במצב‬
‫שהעיסה‬
‫כלַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫הורו הרבה רבנים מובהקים שבדור הישן א‬
‫אפילו‬
‫דממהראָדער‬
‫משום אינטש‪,‬‬
‫אינטש ביי‬
‫להחמיץ‪,‬‬
‫מסדר הרגיל והיינו שא"א לאפותו כשאר עיסה‬
‫סענטימעטער‪.‬‬
‫ביי‬
‫סענטימעטער‬
‫אין להכניס עצמו למקום צר ודחוק שבקל יכשל‪ ,‬ושגם אם כבר נעשה‬
‫נישט‪".‬‬
‫שלאָפן‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר‬
‫שבנ"ד‬
‫ויוצא‬
‫בדיעבד‪,‬‬
‫באופן המותר עפ"י שו"ע אין להשתמש בו אפילו‬
‫"ס'זענען א ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך‬
‫ַבריצירןהרב אלא אם נאפה מיד כמו בנילוש מי‬
‫לדעתפאשו"ע‬
‫דלא התירו בדיעבד‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫שּפיץ‬
‫היטבדעם‬
‫(עי'ָר צו‬
‫דעקן נא‬
‫פירותוואָס‬
‫היטן‬
‫סדר‬
‫לסדר‬
‫וצריך‬
‫סי"ח)‬
‫ותס"ב‬
‫ל'‬
‫סעיף‬
‫תנ"ה‬
‫עם מים‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫קאָּפ און ליגן א ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫וועגן בסימן‬
‫כמבואר‬
‫שנילוש במים‬
‫אונזערע‬
‫לבדַנדערע‬
‫אויפקלערן א‬
‫האפייה בזריזות יותר מסתם עיסה דורך‬
‫שייטל‪ .‬פון דאָרט ביז'ן אויסטון דעם הוט‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫להשתמש בו‬
‫תס"בַנצןאין‬
‫כלל‪ָ.‬בער איך‬
‫שּפרונג‪ .‬א‬
‫איז א ַ קא ַצן‬
‫אינגא‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫ַריש?‬
‫זענען נא‬
‫נישט א‬
‫טון א ַז‬
‫בראשונה עי' שו"ת אבני נזר או"ח מען‬
‫צוקער‬
‫שדןַלעלענין‬
‫אות ג'‬
‫תקל"ב‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫געבן‬
‫בשםא ַלע‬
‫קי"טנישט‬
‫טון א ַז‬
‫חינוך מען‬
‫במנחתָס קען‬
‫ווא‬
‫הלכות‬
‫מצוה‬
‫דלפמ"ש‬
‫ַלטןשם‬
‫וכתב‬
‫דעם‪.‬בקמח‬
‫שנתערב‬
‫נישט‬
‫מ'זאָל‬
‫טייל הא‬
‫וועגן‬
‫ָלדענע‬
‫א‬
‫ג‬
‫ַ‬
‫א‬
‫אויף‬
‫שכל‬
‫זייער‬
‫ַוועק‬
‫א‬
‫אונז‬
‫בצוקער ומקיים בזה העשה של במלח תמלח‬
‫קטנות‬
‫קרבנות א ַסא ַך‬
‫למלוחהוטן ווייל‬
‫דמותרמיט די‬
‫טשעּפען‬
‫א ַזוי‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫ַנצן‬
‫א‬
‫אינג‬
‫דעם‬
‫צוליב‬
‫עס‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫פרויען‬
‫מען‪ "...‬אפיית‬
‫ַרלירט לענין‬
‫פלגאאעכ"פ‬
‫שהוא מין מלח‪ ,‬אע"ג דשם לא נקטינן כן נקיט‬
‫מען און א ַמאָל פ‬
‫ובמעטמיט א ַ‬
‫צוגעדעקט‬
‫דצוקער זיך‬
‫אויסגעטאָן און‬
‫מלח שנתערב בעיסה פסק הרב מלאדי‬
‫כמלח‬
‫מצות‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫לעצט? דבריו‬
‫ע"כ‪.‬צוםונפלאים‬
‫ז"ל סי' תנ"ה לאסור בדיעבד‬
‫להקללא ַכן‬
‫נראה וועט‬
‫א"כ אין ווער‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫"עוז וע"כ‬
‫בדיעבד‪.‬‬
‫העתיק‬
‫לאפותוא מיד‬
‫הלא הרב‬
‫והדר‬
‫שאסרומקיים‬
‫ָס זענען‬
‫ַנדערע והאיך די ווא‬
‫שם פון די‬
‫מקיל אונז‪.‬‬
‫געוואונטשן פא ַר‬
‫אחרון!" אפייתו‬
‫שצריך לזרז‬
‫דכיון‬
‫דלהלן‬
‫הפוסקים‬
‫מדברי‬
‫שנראה‬
‫כמו‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום‬
‫הכוונהאָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫זייט ה‬
‫פורים!‬
‫בדידן אין א ַ פרייליכן‬
‫גם דיעבד ואפילו‬
‫להשתמש בו‬
‫הוטן‪,‬אנן‬
‫עיסותדיא"כ‬
‫יותר‬
‫און אפילו‬
‫משארָּפ" מיט‬
‫"דרייען א ַ קא‬

‫אריזאנע מצות‬

‫ועי' שו"ת דברי חיים ח"ב סי' ל' למרן הגה"ק רשכבה"ג מצאנז זי"ע‬
‫שכתב ואנחנו לא נסוג אחור ממנהגי אבותינו אפילו להחמיר‪ ,‬ובעוה"ר‬
‫הרבה דברים שמרננים על מנהגי אבותינו וכו' ולכן יאבדו המה ואנחנו‬
‫בדרכי אבותינו נלך אפילו להקל עכלה"ק‪.‬‬

‫ולא משום דהו"ל כמי פירות‪ ,‬אלא דמחמם העיסה כמבואר במרדכי‬
‫שבבית יוסף‪ ,‬וכן מפורש יוצא ממ"א ט"ז דלדעת הדרכי משה אסור אפילו‬
‫מעט וגם בדיעבד‪ ,‬כדלהלן‪ .‬וכן רואין מלשון הרמ"א סעיף ה' דעל מ"ש‬
‫המחבר נוהגין שלא ליתן מלח במצה‪ ,‬ונכון הדבר‪ ,‬כתב הרמ"א ואפילו‬
‫ועכ"ז‬
‫כמבואר‬
‫ממעט‬
‫המחבר‬
‫בדיעבד‬
‫והלאקרוין‬
‫לאסור‪ָ,‬ס דער‬
‫איןישדעם ווא‬
‫נעמען‬
‫כדאי‬
‫לעילעס‬
‫ּפרייז‪ ,‬איז‬
‫מלחאָל א ַ‬
‫ָסט א ַמ‬
‫אויףמייריעס קא‬
‫לחלק‬
‫שלא‬
‫דבריהם‪,‬‬
‫סתימת‬
‫מורין‬
‫וכן‬
‫בדיעבד‪,‬‬
‫גם‬
‫לאסור‬
‫הרמ"א‬
‫כתב‬
‫מרדכי'ס קאָּפ האָט מיך דא ַן פא ַרנא ַרט‬
‫אָנצוהא ַלטן‪ .‬אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬
‫להרבה‪.‬‬
‫געמיינט א ַז ער איז מיין‬
‫מעטהאָב‬
‫בין איך‬
‫און‬

‫‪11‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫במלח מעט‪ .‬ועי' גם בשדי חמד מערכת חו"מ סימן י"ג סק"י בשם של"ה‬
‫ומשל"מ שלא ללוש אפילו מעט מי פירות לתוך מים‪ ,‬והאמת שכן נוהגין‬
‫כל בעלי הוראות‪ ,‬ומעולם לא שמענו מי שיתיר בזה"ז כשנפל מי פירות‬
‫למים‪ ,‬ואפילו דיעבד כשכבר נאפה לא יהין שום מורה להתיר אכילתו‪,‬‬
‫וא"כ עפ"י שיטת הגר"ז גם במלח כן‪ ,‬ואין להקל באכילתו גם בדיעבד‪.‬‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬

‫ותמכתי יתדותי לפרש כן כיון שכן יוצא משאר פוסקים דלהלן‪ ,‬ועל‬
‫יסוד שהבאתי להלן דכל שנסתמו כוונת פוסק ומצינו הדברים מפורשים‬
‫בשאר פוסקים למדין סתום מן המפורש‪.‬זיך‬
‫מצינו בקדמונים דגם דבר המותר מדינא דגמ' ושו"ע בלי שום חולק אף‬
‫לכתחילה למצות מצוה‪ ,‬מ"מ חששו לה בדורות האחרונים שלא להשתמש‬
‫בו כלל‪ ,‬גלל שבקל באין לידי חימוץ והיינו שעורים ושבולת שועל‪,‬‬
‫והאחרונים הוסיפו לכת דמהאי טעמא יש לאסרן אפילו בדיעבד כשכבר‬
‫נאפו‪ ,‬ואאמו"ר הגה"ק מקאשוי זצ"ל לא התיר אותן אפילו למי שא"א לו‬
‫בלעדן דמוטב שלא יאכל כלל אפילו כזית של מצוה מלאכול הני מצות‪,‬‬
‫והוא הדין בחטים וקמח שכח מלח מעורב בהן שממהרין להחמיץ‪.‬‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬
‫עי' לקט יושר מנהגי הב"ד לברור השעורים שנתערבו בהחטים וגם‬

‫שבולת שועל‪ ,‬דרכים ובקל באין לידי חימוץ‪ ,‬ובדע"ת למהרש"ם תנ"ג‬
‫וכן בערוך השלחן דמהאי טעמא מנהג ישראל ליקח רק חטים למצות‪,‬‬
‫ובשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' מ"ט לאסור מצות של שעורים אפי' דיעבד‬
‫ונימוקו עמו כי רואין בהפוסקים זהירות שונות וחומרות בסדר האפייה‪,‬‬
‫ומאן מפיס מה יש להוסיף באפיית שעורים שממהרין להחמיץ‪ ,‬וכ"ז שייך‬
‫שמועסן איבער ַא‬
‫טעמעס‪,‬משעורים דהרבה‬
‫קטועלע חמיר‬
‫להחמיץ‪ ,‬ועוד‬
‫קורצעממהר‬
‫במלח שלכו"ע עכ"פ‬
‫נדפונקטן‬
‫שטא ּ‬
‫רשידענע ַ‬
‫פא‬
‫מעט ַ‬
‫רומגענומען פון‬
‫ַא‬
‫מלח‪.‬‬
‫דיעבד‪ ,‬אפילו‬
‫אוסרין גם‬
‫והנה המעיין בסימן תס"ב ס"ז ובשו"ע הרב שם יראה‪ ,‬דיש ליזהר‬

‫‪12‬‬

‫וועלן‬
‫ַרזיכערן א ַז זיי‬
‫און פא‬
‫בחטיםיצא‬
‫ווען ס'איז‬
‫לכבוד פורים‪ ,‬א ַ‬
‫ומתחמץ‪ ,‬והנה‬
‫בחטים‬
‫פעלקערמעט‬
‫דנכנס מעט‬
‫שמתלחלחזמןונוגע‬
‫ממלח‬
‫צו‬
‫אויסגעלייזט‬
‫ראוי‬
‫זיין‬
‫נישט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫קיינמ‬
‫רינען‬
‫סודות‬
‫ַלטענע‬
‫א‬
‫מהא ַלע בא ַה‬
‫לפיאון‬
‫סוד‬
‫ששמעתי מנאמנים דכשמשקין השדות מי הזריקה מגיעין גם‬
‫ווערן‪ ",‬טיילט מיט ושתי המלכה‪" .‬א ַלס‬
‫ענדליך א ַרויס‪ ,‬איז אונז געלונגען צו כא ַּפן‬
‫החימום ששולט ונשאר כח המלח‪ ,‬נמצא שיש‬
‫לחטים‪ ,‬והמים נעלמים ע"י‬
‫א ַ געטרייע אייניקל פון מיין גרויסן זיידן‪,‬‬
‫א ַ זעלטענע אינטערוויו מיט די הויכע‬
‫לאטמאלאט‬
‫נכנסין‬
‫כליל‪,‬א והם‬
‫המים‬
‫טרם‬
‫זמן שיש‬
‫ָדע–‬
‫אין די‬
‫ָנגעשלאָסן‬
‫איך זיך‬
‫נתיבשוהאָב‬
‫ביי די‬
‫שמתלחלחא ַלע‬
‫מלחָס פירן אונז‬
‫ַקערקעס ווא‬
‫קנא‬
‫נעשה‬
‫שזה‬
‫מים‬
‫שזורקין‬
‫פעם‬
‫כל‬
‫נעשה‬
‫וזה‬
‫שם‪,‬‬
‫כששוהין‬
‫החטים‬
‫תוך‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫נאָז‪ .‬נאָך גרויס אָנשטרענגונג און מיט'ן‬
‫אידישע‬
‫ואפילוא ַנטאםאויף‬
‫שיגדלו‪.‬אויבערה‬
‫זה האיאָבןאפשרשטא ַרקע‬
‫בענדלעך‪,‬‬
‫שיעורהא ַקעלע‬
‫בלי א ַסא ַך‬
‫ציען‬
‫כלידי הזריקה‬
‫פעמים דבלי‬
‫איך‬
‫ווייס‬
‫ָך‪,‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫אונז‬
‫ַנצן‬
‫א‬
‫ט‬
‫זיי‬
‫ווען‬
‫פרויען‪.‬‬
‫ָליגע‬
‫א‬
‫ערשטמ‬
‫ַן‬
‫א‬
‫דערגרייכט‬
‫ענדליך‬
‫מיר‬
‫למטה מקו החטים עצמם פשוט וברור שאי אפשר להזהר שלא ינוחו גם‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫על החטים‪ ,‬עפ"מ שבירר אחד הרבנים המובהקים בשנים שעברו ששלח‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס גיט מיר פיל בא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫וואָס קאָנטראָלירן א ַ גרויס חלק פון‬
‫ע"פקייןהקרקע כיון‬
‫לאריזאנא‬
‫מיוחד‬
‫עמלקית'טע‬
‫כשהמיםנישט‬
‫דגםָטש איך בין‬
‫המציאות "כא‬
‫לבררזענען‬
‫לעבן‪ .‬מיר‬
‫טעגליכע‬
‫שליח טאָג‬
‫אונזער‬
‫שיגיעו‬
‫בסערה‬
‫שרוחותאירחזקות‬
‫די‬
‫גורםצו רעדן‬
‫שםא ַמאָל‬
‫יש ניט‬
‫המדבריות‪ ,‬מיר‬
‫דעםכדרך — עס ּפא ַסט‬
‫נושביןאָבן פון‬
‫וועט הנאה ה‬
‫זיכער א ַז‬
‫קומתן‬
‫שע"י דיהרוחות‬
‫אינטערוויו‪.‬וגם ישנם קנים רכים‬
‫עקסקלוסיווןלשבולת‬
‫המים גם‬
‫ָט‬
‫כופפיםאָס הא‬
‫עמלקים [און ד‬
‫שּפרא ַך פון‬
‫בית‬
‫שלום‬
‫ווייניג‬
‫נישט‬
‫געווען‬
‫גורם‬
‫ונוגעים במים‪ ,‬ומובא בהאשל ברמה ח"ג‪ .‬ועוד הלא כלל גדול בהפוסקים‬
‫אלאָל‬
‫להקל ס'זא‬
‫אינדערהיים‪,‬‬
‫דרבנןביי מיר‬
‫ספקָבלעמען‬
‫פרויעןיהא ּפרא‬
‫שוין לאַנג וו‬
‫דכלגוטן‪,‬‬
‫אַ‬
‫בלבד אין‬
‫מיר אפי'‬
‫שנתעורראָסספק‬
‫מקום‬
‫נישט אויסגערעדט זיין]‪ ,‬בין איך זייער‬
‫וואונדערן זיך ווער עס שטייט אונטער די‬
‫כשהדבר בתמידות כמו כאן דכל הזמן יש‬
‫בשאלה שאירע באקראי‪ ,‬אבל‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫ָבלגאסי'‬
‫ח"א‬
‫כמבואר‬
‫מיםא עליה‬
‫שנפלו‬
‫ָם‬
‫מהרש"ם בא‬
‫בשו"ת מיט איר‬
‫איין קנא ַק‬
‫להקל בוצווישן‬
‫איןָג‪ ,‬און‬
‫ָנערשטא‬
‫און ד‬
‫להסתפקָנטאָג‬
‫יעדן מא‬
‫וסו"ס‬
‫וכבר‪,‬‬
‫ד"ה‬
‫פ"ח‬
‫סו"ס‬
‫ח"ג‬
‫ובגוף‪,‬‬
‫ד"ה‬
‫ר"ל‬
‫וסימן‬
‫וכה‪,‬‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫ד"ה מיט אַנדערע בייפאַלן‪,‬‬
‫קע"א מאָל‬
‫יעדע‬
‫זייער‬
‫צ"ו‪ ,‬צו‬
‫וסי'שנאה‬
‫טיפע‬
‫סי' י"גזייער‬
‫פונעם‬
‫אינטערעסאַנט‬
‫פ"ג‪ ,‬מער‬
‫איינס‬
‫און יעקב‬
‫אידן צור‬
‫ושו"ת‬
‫אות א'‬
‫ענגעל ח"ד‬
‫ושו"ת מהר"ש‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫איברא‪ .‬גרויסע כבוד‬
‫ד"האונז אַ‬
‫ס'איז‬
‫צווייטן‪.‬‬
‫קנ"ה‬
‫סי'‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫ָמיטע‬
‫ָדעס–קא‬
‫מיט די מ‬
‫ַראייניגט‬
‫זיך פא‬
‫רודער‬
‫מבואר ביים‬
‫דהלא שטייען‬
‫ועוד וועלכע‬
‫מיט די‬
‫סמכינן‬
‫ודאותא ולא‬
‫בעינן‬
‫למצה‬
‫דשמירה‬
‫בפוסקים‬
‫און‬
‫ָדעס‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫ַרשּפרייטן‬
‫א‬
‫פ‬
‫העלפן‬
‫צו‬
‫טיילט‬
‫ביטע‬
‫וועלט‪.‬‬
‫די‬
‫ַר]דרייען‬
‫א‬
‫און [פ‬
‫אספיקא‪ ,‬ואפילו הרבה ספיקות יחד‪ ,‬אע"ג שסמכינן עלה באיסורין חמורין‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫בתורה כאן הצריכה תורה לצאת מכל הספיקות משום דכתיב ושמרתם‬
‫לא ַּפעס ווי לענגער‪".‬‬
‫וכלאייניקל‬
‫גלייכע‬
‫"איך בין‬
‫מקורות‬
‫בענין א ַזה להקל‬
‫הסברותפוןהנאמרים‬
‫מצות א ַמצוה‪,‬‬
‫אצל‬
‫פון‬
‫בליָכטער‬
‫געטרייע טא‬
‫"איך בין‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫ַקנהז‪,‬וליכנס‬
‫חדשות‬
‫כראוי מוצקות עכ"פ מיד ספיקא לא נפקי‬
‫המן'ס‬
‫לעשותָגט שא‬
‫ובפרטהמן‪ ",‬זא‬
‫מיין טא ַטן‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬
‫לספיקות‪.‬‬

‫(עי' היטב חק יעקב תנ"ה ט"ז‪ ,‬שו"ת שואל ומשיב מהד"ק ח"ג סי' פ"ז‪,‬‬
‫ומהד"ת ח"ד קפ"ב‪ ,‬ושם דמוטב ליקח חטים מן השוק מלהשתמש בחטים‬
‫שנקצרו לשמה וספק משומר‪ ,‬שע"ת תנ"ה סק"ט‪ ,‬מהר"ם שיק או"ח סי'‬
‫רי"ז מסתמך על ד' שו"מ הנ"ל‪ ,‬דע"ת תנ"ג סקי"ט‪ ,‬ומשנה ברורה תנ"ג‬
‫שעה"צ ס"ז‪ ,‬בשם בית מאיר‪ ,‬ובשו"ת ערוה"ב או"ח ק"ל דכל שיש ריעותא‬
‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫אויך ושיטה‬
‫וריטב"א‬
‫הרמב"ן‬
‫יסוד‬
‫שבנוי' על‬
‫וחזקה‬
‫היינטרובא‬
‫לא מהני‬
‫ערלויבט‬
‫היינט איז‬
‫טורעם‪.‬‬
‫רונדיגע‬
‫שו"מאיך‬
‫וכד' וואָס‬
‫בושות‬
‫אויף די‬
‫ביז‬
‫פרידבורגּפאסי'‬
‫דברי‬
‫מאיר סי'‬
‫ַּפס‬
‫מרדכיצו טראָגן די‬
‫ָרצוגליך‬
‫ושו"תאָר פא‬
‫בתשובה‪,‬אָדער ג‬
‫תס"ז פון די‬
‫יענעם טאָג‬
‫וביתא ַפט‬
‫מקובצת‪,‬פא ַרש‬
‫האָב אים‬
‫ובבית א ַמאיר‬
‫אדםצאסי' י"ט‪,‬‬
‫קפ"א‪,‬‬
‫דיעה‬
‫או"חָס‬
‫סטיל ווא‬
‫ַמגענומענע האָר‪,‬‬
‫מיטבינתמיט‬
‫סי'ַגאָסן‬
‫אים בא‬
‫ושעריהאָב‬
‫מ"ד‪,‬ווען איך‬
‫מ"גא ַדע‪,‬‬
‫ּפא ַר‬
‫מיידל‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ַטיטלט‬
‫א‬
‫ב‬
‫ַטיש‬
‫א‬
‫ָמ‬
‫א‬
‫אויט‬
‫ָלט‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַרקריך‬
‫א‬
‫פ‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫אוי‪,‬‬
‫מיסט‪.‬‬
‫ַמּפער‬
‫א‬
‫א ַן‬
‫תס"ו דלדעת שו"ת מהר"ם לובלין המובא במגן אברהם תס"ו יוצא דנכון‬
‫תנ"גָס‬
‫ַנגענהייט‪ .‬דא‬
‫וכ"כאין די פא‬
‫מצוה‪",‬נעב"‬
‫במצת א ַלס‬
‫הנופלים זא ַכן‪.‬‬
‫ּפערזענליכע‬
‫בכלמיינע‬
‫להחמיר מיט‬
‫איך דאָ‬
‫מהרש"םַרגאבדע"ת‬
‫ספקות‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫או' י"ט‪ ,‬וכ"כ במשנה ברורה שעה"צ תס"ז י"ז‪ ,‬ובשו"ת זכרון יהודה‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫ע"ע שדי חמד‬
‫סי'ַזויפ"ו‪,‬‬
‫שערי צדק‬
‫מ"ז‪,‬אושו"ת‬
‫סאטמאר ח"ב‬
‫איינגעצויגענע‬
‫אויך די‬
‫דעעשאון א‬
‫אונזערע‪,‬‬
‫ָנצוקליידן די‬
‫טיכטיגעסי'פרויען‬
‫מיט פיל‬
‫בשו"ת‬
‫וכ"ה‬
‫א'‪,‬‬
‫סי'‬
‫לדוד‬
‫קרן‬
‫בשו"ת‬
‫וכעי"ז‬
‫ז'‪,‬‬
‫או'‬
‫י'‬
‫סי'‬
‫חומ"צ‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫מערכת פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫אידישע‬
‫זענעןשיק‪.‬‬
‫ומהר"ם‬
‫קל"ו אות ד'‬
‫חו"מַדעסי'‬
‫זייער ציל–אָריענטירט‪",‬‬
‫ּפערזענליךכשו"מ "מיר‬
‫בין איך‬
‫יואלָר‪ .‬גרא‬
‫דבריַנץ יא‬
‫א ַ גא‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫שטא ַרק א ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫שזהו באמת‬
‫לענין דיעבד‪,‬‬
‫געוואגם‬
‫חששזייןעצום‬
‫מעורר‬
‫קומענדיגע‬
‫נותנתזיין די‬
‫והדעתעס זאָל‬
‫חלומ'ען וואָס‬
‫ַגט און‬
‫ָמיטע צו‬
‫וזהָדע–קא‬
‫די מא‬
‫מיר‬
‫המלח וואָס‬
‫כחא ַכטן צו‬
‫של טר‬
‫המרובה מיר‬
‫לכמותמאָדע‪ ,‬נאָר‬
‫המלוחהמיט‬
‫ַרויסצוקומען‬
‫עםָבן א‬
‫יחד הא‬
‫הגורםמורא‬
‫נישט‬
‫הנמצא‬
‫קרקע‬
‫ווילן יעצט אָנקומען‪ ,‬און לויט דעם‬
‫בחטים‪.‬פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל האָט‬
‫מאָדנע‬
‫טוישט מען די מאָדע‪ .‬עס א ַרבעט יעדעס‬
‫מען מיך שוין פא ַרשריגן א ַז איך בין צו‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען * מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען זיך‬
‫מיט צריכין‬
‫שעדיין‬
‫נעשית‬
‫דהזריקה‬
‫און לומר‬
‫המתעקש‬
‫אונזערע‬
‫בזמןפרויען‬
‫אידישע‬
‫ַביסל די‬
‫א‬
‫גענצליך‬
‫יתעקש פון אונז‬
‫ואםאויסלא ַכן‬
‫פשוט‬
‫יוסףא ַ‬
‫שבבית מיט‬
‫הרשב"אמיר אויף‬
‫בשו"תאָל קומען‬
‫שנראהָדעס‪ .‬א ַמ‬
‫מא‬
‫ָבער‬
‫ּפלענער‪,‬‬
‫אונזערע‬
‫ליניקהָטירן‬
‫באָיקא‬
‫עדיין‪ ,‬אכמו‬
‫נחמצין‬
‫ואז אין‬
‫בייפא ַל פון טראָגן שּפיציגע שיך אויף‬
‫תשובותמען צום‬
‫שלשהאָלגט איז‬
‫תס"ז‪,‬מיך געפ‬
‫סימןמ'האָט‬
‫ווען‬
‫בדבר‪.‬‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫מען‬
‫חימוץאָלגםקומט‬
‫פיס‪ .‬א ַמ‬
‫דעתוטון די‬
‫ס"טוויי צו‬
‫צדקהַרץסימן זיי‬
‫מיט שווא‬
‫הלאמא ַכן‬
‫חדא‪ ,‬פון‬
‫איינפא ַל‬
‫כשהם‬
‫דשייך‬
‫בלוימעיל‬
‫בשו"ת‬
‫שעסלעך‪,‬‬
‫ָלע‬
‫א‬
‫שמ‬
‫פון‬
‫ַל‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫ַ‬
‫א‬
‫מיט‬
‫אויף‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויפטו‪.‬‬
‫מיין‬
‫געווען‬
‫איז‬
‫סטייליש‬
‫רכים וצריכין ליניקה‪ ,‬ונמשך אחריו הגאון האדיר בעל שואל ומשיב‪,‬‬
‫וואָס אויסער די א ַלגעמיינע סיבה וואָס‬
‫האָבן מיך דא ַן אויסגעלא ַכט א ַז קיין‬
‫מפסקי תוס' מנחות (עי' דברי שאול עדות‬
‫והביא בספריו סמך גדול לזה‬
‫ליגט אונטער דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫איינער וועט נישט קויפן די מיאוס'ע‬
‫וכן‬
‫כ"א‪,‬‬
‫סי'‬
‫ח"ג‬
‫מלכיאל‬
‫דברי‬
‫בשו"ת‬
‫הסכים‬
‫מה) וכן‬
‫ליקוטים‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫מיט די‬
‫ביהוסף (זעק)‬
‫קליידער‬
‫מנחת ש"י סי' ל'‬
‫ושו"ת‬
‫ָמבינאהל'‬
‫בנשמתקאאדם‬
‫אדם‬
‫בחיי‬
‫שוועריגקייטן‬
‫און האָבן‬
‫ח"י‪,‬תפיסה‬
‫סי'ענגע‬
‫ַציעפסח א ַן‬
‫ָכדערצו אין‬
‫ָליר נא‬
‫הורה קא‬
‫בלויע‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫ע"ש‪.‬אָבער‬
‫ח"ג זיך‬
‫ברמההאָב‬
‫בהאשל איך‬
‫הובא שווא ַרץ‪.‬‬
‫מיט‬
‫"מיר האָבן א ַסא ַך ערפא ַרונג אין דעם‬
‫געהא ַלטן ביי דאָס מייניגע א ַז אונזער‬
‫ַקנהז‪.‬חומר‬
‫דהלאזיךמיםשאאינו‬
‫הרשב"אאוןי"ל דוקא‬
‫שניתפיל אפילו‬
‫"מיר‬
‫מים‪,‬א ַרימט‬
‫פעלד‪ ",‬ב‬
‫לדעת זיי מיינען‬
‫שטערקער ווי‬
‫כח איז‬
‫פנימיָך‬
‫כחָבער דא‬
‫געזען‪ ,‬א‬
‫עיסה א ַס‬
‫ונעשה שוין‬
‫הקמח האָבן‬
‫שבהצטרףאָסעםלעצטע‬
‫אלא סוף האָבן ד‬
‫וועלן צום‬
‫מיר‬
‫אזא ַךנתעורר‬
‫המחמיץ‬
‫צייטן‬
‫לעצטע‬
‫די‬
‫ָן‬
‫א‬
‫זיך‬
‫מיר‬
‫שטרענגען‬
‫ַקע‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונז‬
‫זיך‬
‫ָט‬
‫א‬
‫ה‬
‫עס‬
‫און‬
‫ָרט‪,‬‬
‫ווא‬
‫הטמון בקמח ובמשך שהייתו נהפך מעיסה לחמץ‪ ,‬ובזה ס"ל להרשב"א‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫דדבר זה לא נעשה כלל כ"ז שהחטים לא נגמרו‪ ,‬אבל כשיש בהן כח מלח‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫עלינו‬
‫סתומים‬
‫שדבריו‬
‫פוסק‬
‫גדולאייןבידינו דכל‬
‫וכלל‬
‫דיבר‪,‬‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫ווייל ס'איז‬
‫אָס איז‬
‫ערלויבט‪ .‬ד‬
‫——‬
‫ָלן —‬
‫לאַלע זא‬
‫מזהא ַז א‬
‫המחמםַפעלן‬
‫זאָל בא‬
‫נ"א‪,‬‬
‫בשו"ת‬
‫דעם כמ"ש‬
‫הפוסקים‪,‬‬
‫כסברת‬
‫לבאר‬
‫ַמף‪,‬‬
‫סימן קא‬
‫ח"זלעצטן‬
‫הרדב"זביים‬
‫מיר הא ַלטן‬
‫סוד א ַז‬
‫רובצו געבן‬
‫ערלויבט‬
‫דעתוָט מיר‬
‫מינוט‪ ,‬מ'הא‬
‫חו"מ ט'‬
‫אוןאו"ח‬
‫ופרי חדש‬
‫שבעה‬
‫נחלת‬
‫ושו"ת‬
‫ָּפלייגן‬
‫יוסף א ַרא‬
‫וברכידא ַרפן‬
‫מ"ז‪ ,‬ווען‬
‫איין זייט‬
‫י"ב‪ ,‬נישט‬
‫סימןתנאי‬
‫קלאָרן‬
‫מיט א ַ‬
‫אינטערוויו‬
‫ַלע‬
‫הלכתא מיט א‬
‫וועלן קעמפן‬
‫געווער‪ .‬מיר‬
‫ד‬
‫שראהאון‬
‫פון חדר‪,‬‬
‫סודות‬
‫ַרויסצוגעבן‬
‫כוותי'‬
‫שקדמו‬
‫האחרוןאָסדברי מי‬
‫דכ"מ‬
‫הלאקייןקי"ל‬
‫אט'‪ .‬ועוד‬
‫סימןאיך‬
‫ַנטשולדיגן אויב‬
‫מוזן א‬
‫וועט מיר‬
‫איר‬
‫מיטלען!" ושו"ת אבקת רוכל סימן‬
‫ש"מ‪ ,‬ושע"ה‪,‬‬
‫יוסף יור"ד‬
‫בבית‬
‫כמבואר‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬

‫ס"א‪ ,‬ובדרכי משה יור"ד קכ"ד אות ט'‪ ,‬וחו"מ קנ"ד י"ג‪ ,‬ושו"ת רמ"א‬
‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫ַלע הפוסקים בשו"ת שמחת יו"ט למהרי"ט אלגאזי‬
‫בספרי‬
‫סימן ט'‪ ,‬וכן מצינו‬
‫פון וואו נעמט איר די א‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫ַלן?שו"ת חתם סופר יור"ד סימן רל"ג‪ ,‬ואבה"ע ח"א קי"ט‪ ,‬ושו"ת‬
‫י"ז‪,‬‬
‫סו"ס‬
‫בייפא‬
‫ועוד‪.‬טויש‬
‫אויס דעם‬
‫שטענדיג‬
‫נוצן‬
‫"מיר‬
‫דברי חיים ח"א יור"ד נ"ב‪ ,‬ושואל ומשיב מהדורא ד' ח"ב ק"ו‪,‬‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫פרויענישע‬
‫ַטירליכע‬
‫א‬
‫נ‬
‫די‬
‫אויף‬
‫אויך‬
‫השלישיתפון יא‬
‫ותשובהַלטע מאָדעס‬
‫איבער די א‬
‫פריער‪,‬בריש סימן תס"ב בנפלו מי פירות על‬
‫הלאָרןקי"ל‬
‫נאָר א ַמאָל בעסערט מען עס א ַביסל‬
‫אייגנשא ַפטן פון וועלן געפעלן פא ַר‬
‫חטים או קמח ונתייבשו יש אוסרין ללוש אותה עם מים ולאפות דכשיבא‬
‫אויס‪ ",‬ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫פירות ותמהר‬
‫תתעורר דיכח מי‬
‫עליהם‬
‫הלכהָס‬
‫בביאורניי‪ ,‬ווא‬
‫ועי'וואָס איז‬
‫להחמיץ‪ ,‬זען‬
‫נייגעריגקייט צו‬
‫הויכע ּפא ַּפס‬
‫מיםמאָדע פון‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די‬
‫ָגט‪".‬שוב‬
‫יתעורר‬
‫לא‬
‫ונתבטלו‬
‫הלחלוחית‬
‫שעלה‬
‫כיון‬
‫ס"ל‬
‫מקילין‬
‫דהיש‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טרא‬
‫שם די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫אין‬
‫וע"כ‬
‫כמו‬
‫המלח שבתוכן‬
‫כאןאָרלא‬
‫ַב‪",‬‬
‫בחוש‪ ,‬שטא‬
‫שרואין געניטע‬
‫ָבן זייער א ַ‬
‫"מיר הא‬
‫כחא ַן האָט‬
‫כלהאָר ד‬
‫צוריק נ‬
‫אבלָנציג י‬
‫ע"כ‪ ,‬צווא‬
‫בערך‬
‫ווידער‬
‫וא"כ קר‬
‫שטאָלץ‪,‬‬
‫זרש מיט‬
‫זא‬
‫אז עס‬
‫גידולן און‬
‫איינדרייען די ּפא ַּפ‬
‫מען געדא‬
‫ַכנדיגשאלת‬
‫ישא בו‬
‫המלח‪.‬‬
‫מתחמציןָגטמכח‬
‫כשהחטיםַרפטבאין לגמר‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫"מיר‬
‫ָם‪.‬‬
‫א‬
‫ָבלג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איר‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫און‬
‫שּפיציג‪,‬‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫אחימוץ של דיעבד‪ ,‬דפשוט שכח המלח שבו נתעורר כשלשין אותו דהלא‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬

‫רואין במצות אפיות שעדיין כל כח חוזק המלח בו (עפ"י בירור של‬

‫וכלל זה נקוט בידך שאין לנו לבדות חילוקים חדשים שלא מצינו בש"ס‬
‫וראשונים‪ ,‬כדמצינו בגיטין לז‪ .‬דאמרי' וכי בשביל שאנו מדמין נעשה‬
‫מעשה‪ ,‬וע"כ ר"ל סברות שמחדשין לרגל השאלות המתעוררין כסברות‬
‫געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫און שיך‬
‫ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫יופי‪ .‬א‬
‫חמורים‪.‬‬
‫בענינים‬
‫סּפעציעלע כ"ש‬
‫להשתמש בוא ַלדינא כלל‪,‬‬
‫מקור חזק אין‬
‫קליידערבלי‬
‫דיבעלמא‬

‫עוד ראוי לדעת דבהיות שישנם בסדר השקעה חששות חמורות מענין‬
‫חמץ כפי הסדרים שנהגו עד הנה כמבואר בחלקי האשל ברמה‪ ,‬ע"כ הגם‬
‫שיתגלה איזה יצירה חדשה לא הועילו כלום משום איזהו חכם הרואה‬
‫אויף‬
‫קרוין‬
‫כפירושָס דער‬
‫הנולד‪,‬דעם ווא‬
‫נעמען אין‬
‫כדאי‬
‫ּפרייז‪ ,‬איז עס‬
‫ָסט א ַמאָל‬
‫שאירעעס קא‬
‫המכשולים‬
‫שנתגלוא ַאח"כ‬
‫בעבר‬
‫ממה‬
‫החת"ס‬
‫את‬
‫מרדכי'ס קאָּפ האָט מיך דא ַן פא ַרנא ַרט‬
‫אָנצוהא ַלטן‪ .‬אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬
‫ונתפטמו בו לעבר‪ ,‬וזה כבר כדאי לעצמו‪ .‬נוסף לזה כבר כתוב בשדי חמד‬
‫און איך האָב געמיינט א ַז ער איז מיין‬
‫שתלוי'‬
‫דהיינו‬
‫בתנאים‬
‫שנאמרו‬
‫היתרים‬
‫אות ג'‬
‫חומ"צ סעיף‬
‫שכלאָסן‬
‫איך בא ַג‬
‫דעריבערי'האָב‬
‫מע'ַטע‪ ,‬און‬
‫טא‬
‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬
‫נשארים‪,‬‬
‫וההתירים‬
‫מתבטלים‬
‫התנאים‬
‫מיוחד‪,‬‬
‫באופן‬
‫בעשיתו‬
‫היתרו‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫ביים הא ַנדלען אין א ַזא ַ פעלד?‬
‫חילוק וחמורים‪ ,‬והחזיק דעתו בשו"ת מנחת‬
‫דעם קלים‬
‫איסורים‬
‫עי"ז‬
‫הרבהא ַסערן‬
‫צו פא ַרוו‬
‫וימשכומיר‬
‫ּפרובירן‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫דבריא ַ‬
‫ָּפ–צודעק און‬
‫כ"ז‪,‬קא‬
‫געהעריגע‬
‫צווישן א ַ‬
‫מרן‬
‫חידש‬
‫ח'‬
‫אות‬
‫ע"ד‬
‫סימן‬
‫יור"ד‬
‫יואל‬
‫ובשו"ת‬
‫סעי'‬
‫ח"ד‬
‫יצחק‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫מוטשעטאופן‬
‫העולם בכל‬
‫בתנאיאָפןיתירו‬
‫מיך‬
‫קיין רגע‪,‬‬
‫רבינו זצ"ל ד"ז מדילי'‪ ,‬וכתב דאם מתירין של‬
‫ושתי‪.‬רצה‬
‫ָגט שלא‬
‫זי"ע‬
‫ַביסלמצאנז‬
‫שלא ידעו לחלק‪ ,‬וזהו סיבת מרן בעל דברי אחיים‬
‫"מיר‬
‫אויס‪ ",‬זא‬
‫אויף‬
‫שטענדיג‬
‫להתיר ה'מאשין ציצית כמבואר בשו"ת דברידא ַרפן‬
‫ַרבעטןא' ב'‪,‬‬
‫או"חא סי'‬
‫חיים ח"ב‬
‫הגדוליםָל‬
‫שהתירו אויפא ַמא‬
‫ַרשידענע פראָנטן‬
‫פא‬
‫שמשנים מאותן‬
‫וכן רואין במאשין מצות שישנם בזה"ז‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫בימים הראשונים כמו שרואים מדבריהם ועכ"ז סומכין על ההיתר הראשון‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫עכדה"ק שם בדברי יואל‪.‬‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬

‫פא ַבריקא ַנטן‪ ,‬שייטל מא ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך שווערן א ַז א ַ‬
‫אע"פא ַנען‬
‫נ"טמיר שּפ‬
‫גלייכן‪.‬‬
‫ובשו"תאון דא‬
‫דעזיינערס‪,‬‬
‫זיך‬
‫שטעקט‬
‫עס‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫פון‬
‫ַק‬
‫א‬
‫ז‬
‫לעכעריגע‬
‫שאפשר לחלק כיון שלא נזכר בשום מקום‬
‫הר"ןָס סי'‬
‫וויסן‪,‬‬
‫זייער‬
‫ָן‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫טייל‬
‫צוהילף‪,‬‬
‫און‬
‫"שיין"?‬
‫איז‬
‫אונטערהעמד‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫זייאיןאייןלהקל בו‪ .‬ובשו"ת נו"ב מהדו"ת יור"ד סימן ק"א שטרח מאד למצוא‬
‫מיט אויסריידן וועגן די וויכטיגקייט פון‬
‫וויא ַזוי איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך איינרעדן‬
‫אני‬
‫וכ"ז‬
‫סיים‪,‬‬
‫חריפותו‬
‫בעוצם‬
‫שחידש‬
‫היתר בענין טהרה ואחרי חידושו‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫עד‬
‫אחרת‬
‫בייזןכלל או‬
‫לסמוך ע"ז‬
‫פלפול‬
‫דרך‬
‫כותב‬
‫חלילה הילף‬
‫אבלריכטיגע‬
‫מיט די‬
‫בקיצור‪,‬‬
‫געפערליך‪.‬‬
‫גרעטל"‬
‫לקולא און‬
‫לצרף "הענסל‬
‫מכשפה אינעם‬
‫איזה סמך לזה‪,‬‬
‫אמצא‬
‫אולי‬
‫בראשונים‬
‫ופוסקים‬
‫בש"ס‬
‫למצוא‬
‫השם‬
‫שיזכני‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫פרעגן פון‬
‫ואםדא ַרפט‬
‫עכלה"ק‪.‬א ַגע‬
‫"די פר‬
‫טעם'לא‬
‫קירַז די‬
‫ָדער א‬
‫יענו א‬
‫היום‪ָ.‬זעוע"ע בשו"ת‬
‫כמוני‬
‫אזובי‬
‫אירכן מה‬
‫בארזים‬
‫קמ"טָך‪ ",‬צעל‬
‫או"חאונז נא‬
‫סופרא ַנצן‬
‫חתםאָס ט‬
‫די וו‬
‫דכוונתוזענען‬
‫וכו' וואָס‬
‫צירונגען‬
‫שלא לפנות אל‬
‫בזה"ל‪,‬א ַכטיפה הורה‬
‫עס‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ווי‬
‫זיי‬
‫"פרעגט‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫זיך‬
‫ָנגען‬
‫א‬
‫געה‬
‫ָז‬
‫א‬
‫גל‬
‫פשוט'ע‬
‫רהבים ושטי כזב לחדש חדשים בהוראה על דמיוני כזב‪ ,‬ובשו"ת דברי‬
‫צעשּפרייט זיך א ַזוי שנעל‪ ...‬כא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫אויף שווא ַרצע אָדער‬
‫שאין לומר שום‬
‫מוראוז"ל‪ ,‬האמת הוא אחת‬
‫סימןַזויק"ל‬
‫חיים ח"ב יורה דעה‬
‫כא ַ‪ ,‬פון וועמען האָבן זיי א‬
‫רויטע שטריק‪ ,‬איז‬
‫זולת מה שגדולי‬
‫האיסור‪,‬‬
‫שייך‬
‫לא‬
‫זה‬
‫בנידון‬
‫לומר‬
‫אויסצוזעןבזה‪ ,‬דהיינו‬
‫סברא‬
‫צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫וכו'‪,‬דיאבל אנן יתמי‬
‫הופיע עליהם‬
‫חכמת ה'‬
‫מגודל‬
‫הראשונים‬
‫ווי זיי‬
‫הביעוצו זען‬
‫געלעכטער‬
‫ממש א ַ‬
‫ָנצענטרירט א ַז‬
‫שטעלן אשרזיך קא‬
‫זיי‬
‫ָלט‬
‫א‬
‫מ'וו‬
‫ווי‬
‫ּפונקט‬
‫געטריי‪,‬‬
‫זיך צו‬
‫שיין‬
‫זיין‬
‫ָלן‬
‫א‬
‫ז‬
‫ָדעס‬
‫א‬
‫מ‬
‫דיתמי אם ניזל בתר סברותינו הבדוית ח"ו תפול היסוד‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ושם בח"א‬
‫ַר‪"...‬‬
‫א‬
‫דערפ‬
‫ָלט‬
‫געצא‬
‫ערגעץ‬
‫אין‬
‫מיר‬
‫ָלטן‬
‫א‬
‫וו‬
‫יור"ד סימן ט' האמת יורה דרכו דאם באנו לחלק לפי שכלינו מסברות‬
‫ָנגעקומען‪.‬‬
‫נישט‬
‫ַקט מיט‬
‫מילתאאין טא‬
‫גייט יעדער‬
‫וויא‬
‫מיר הרבה נכשלו‬
‫ובעוה"ר‬
‫דין אוכו'‪,‬‬
‫נפל בבירא‬
‫למילתא‬
‫הבטןַזויונדמי‬
‫גייען דעריבער מיט'ן‬
‫ָדעס?‬
‫א‬
‫מ‬
‫אייערע‬
‫וז"ל‪ ,‬ונודע שאף‬
‫בזה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ובשו"ת דברי יואל יור"ד סימן ע"ר אות ב'‬
‫איינציגן וועג וואָס‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫לדינאדעראין להשתמש‬
‫אבלאונז‪:‬‬
‫לפלפולא‪ ,‬פא ַר‬
‫בסברות טובות שמשתמשים בהם בלייבט‬
‫מןָגישע‬
‫ברורהאָלא‬
‫אונזער ּפסיכ‬
‫במהזיך צו‬
‫ווענדן מיר‬
‫שקר‪".‬לא בשביל שאנו מדמין‬
‫ז"ל‪ ,‬כי‬
‫הראשונים‬
‫שיש ראי'‬
‫אלא‬
‫וועג פון‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫מובא פון‬
‫נעמען צו‬
‫בבית יוסף או"ח‬
‫"מיר הר"ן‬
‫הריב"ש בשם‬
‫שו"ת‬
‫ועי'‬
‫עכ"ל‪.‬‬
‫מעשה‬
‫נעשה‬
‫פאָריגע וואָך האָבן מיר א ַנטיילגענומען‬
‫בוחר זייער‬
‫מענטשן‬
‫דעת‪ ",‬היותר בטוח‬
‫לנפש דרך‬
‫כלאָןמשכיל‬
‫העולם‬
‫בעסקי‬
‫שאפי'‬
‫ָנווענש‬
‫ָגישע קא‬
‫ּפסיכאָלא‬
‫תר"צגרויסע‬
‫אין א ַ‬
‫באפשריות שא‬
‫זאָגט‬
‫"מיין שיש לעשות‬
‫ַקנהז‪.‬עאכו"כ‬
‫רחוק‪,‬‬
‫ואפי'‬
‫ומכשול‬
‫נזק‬
‫מכל‬
‫ומשומרהאָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫וואו מיר‬
‫לאָזונג איז א ַז ווען מ'זעט‬
‫שהם פיל‬
‫ומצות זייער‬
‫התורהַרויס א ַז‬
‫שטעלט זיך א‬
‫עס‬
‫נניח הדרך אשר‬
‫כבשונו של עולם והיאך‬
‫כן בדרכי‬
‫א ַ משוגעת גענוג מאָל און‬
‫זעלבסט–‬
‫אין‬
‫ַנגל‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַ‬
‫א‬
‫פון‬
‫ליידן‬
‫מענטשן‬
‫הכרמים עכלה"ק‪.‬‬
‫ומשעול‬
‫דרכו בם אבותה"ק ונכניס עצמינו במקום‬
‫ווערט עס‬
‫צרא ַנג‪,‬‬
‫גענוג ל‬
‫שא ַץ און זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫דפתאום שאלה‬
‫המוח שישנו‬
‫כאן‪ָ,‬רמא ַל‬
‫געווען נא‬
‫וכל מי שמח בקדקדו ירגיש בלבול פריער‬
‫מזהא ַרומיגע‬
‫הרבהא ַלע‬
‫חמיר אויב‬
‫ועודא ַרומיגע‪.‬‬
‫זייערע‬
‫לדוןאיךולהורות בכל‬
‫למשפט‬
‫יושבין כסאות‬
‫זו‬
‫משוגעת‪.‬‬
‫ווערט א ַ‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫לקרב את אשר‬
‫ומשונותהנאה‬
‫שונותא ַזונדער‬
‫מיני דוחקין והיתרים בנוים על סברותהאָב ב‬
‫ניין? אויב א ַלע א ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫טון לבמיט די‬
‫ריחקו מעולם‪ ,‬ולהתיר את אשר לאדאָס‬
‫להתיר‪ .‬אולם זהו‬
‫צו על‬
‫עלתה‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫מלבושיםע' וואָס‬
‫חוק טבע האנושי‪ ,‬כפי שמצינו בדחז"לסאָרט‬
‫ע"ב) ויבמות (דף‬
‫קידושין (דף‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫שמורה לאחר שבא מעשה לידו אין שומעין‪,‬‬
‫דת"ח‬
‫איך אויך‬
‫אמרומוז‬
‫שע"ז דא ַן‬
‫ע"א) ערמל‪,‬‬
‫ע"זא ַסטע‬
‫געּפ‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫מיט‬
‫גייען‬
‫ַרומיגע‬
‫שמאא ַלע א‬
‫וברש"י אויב‬
‫א ַזוי גיין‪.‬‬
‫להלכה ביור"ד סי'‬
‫קי"ל‬
‫וכן‬
‫אמרה‪,‬‬
‫לידו‬
‫הבא‬
‫מעשה‬
‫מחמת‬
‫צי איך א ַרויס דעם‬
‫קלעביגע‪ ,‬צוקנייטשטע שטיוול‪ ,‬מוז איך‬
‫לחזק את אשר‬
‫פון גדולה‬
‫נגיעה‬
‫דיש‬
‫אונטער‬
‫ַרּפעט‬
‫רמ"ב (סעיף ל"ו בהג"ה) והכל מטעם קא‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫דאיןאיך האָב‬
‫פיס און‬
‫מושיבין כהן גדול‬
‫זייערעע"ב)‬
‫כבר התירו והקילו בו‪ .‬ובסנהדרין (דף ח'‬
‫אָקס ווי א ַלע‪ .‬אונזער שווערסטע א ַרבעט‬
‫בב"ד בעיבור שנה די"ל נגיעה‪ ,‬ע"ש‪ .‬דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫איז טא ַקע מיט די קלוגע מענטשן‪ ,‬די‬
‫די פרויען טוען זיך אָן די היטן לשם‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫צוצודעקן דאָס‬
‫צניעות‪,‬‬
‫באמתלא‬
‫באריזאנא‬
‫לקצור חטים‬
‫החידוש‬
‫וראי' ברורה לכך כי בתחלת‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫אויף‬
‫ָּפצוטון‬
‫א‬
‫זיי‬
‫הנאה‬
‫סּפעציעלע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫קינדער‪.‬הרבה שאין זכר למים כלל בגלוי והכל‬
‫גשמים טעו‬
‫גדילין צועל מי‬
‫זיישאין‬
‫דורך זייערע‬
‫קומען מיר‬
‫עמלקי'ש) דורך‬
‫מיין‪ ,‬אויף‬
‫טערקיש (איך‬
‫אינו‪,‬‬
‫נתגלה שזה‬
‫ואחר זמן‬
‫באמצעים שונים‪,‬‬
‫בלבד‬
‫לקרקע‬
‫מתחת‬
‫דיהולך‬
‫די מא ַמעס‬
‫טענה'ן צו‬
‫נעמען‬
‫מיידלעך‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫מיםאָס‬
‫באסיפתפא ַרוו‬
‫מיט זיי‪ ,‬און‬
‫שעמען זיך‬
‫עצומות‬
‫על הקרקע ושזה גורם מכשולות‬
‫הקרקע‬
‫א ַזרקזיימשקים‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫בחיבורו א ַלע‬
‫אויסזען א ַזויווי‬
‫וכמו זיי נישט‬
‫קענען‬
‫לדחוק‬
‫כבר‬
‫התחילו‬
‫ואז‬
‫ברמה‪,‬‬
‫האשל‬
‫כ"מ‬
‫שהאריך‬
‫הוטן זיי צו מא ַכן אויסזען אויפפא ַלענד‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫אשר‬
‫צנוריות‬
‫חדש לזרוק‬
‫מיר א ַריין‬
‫ע"י לייגן‬
‫מיםא ַמאָל‬
‫פורים'דיג‪.‬‬
‫בדוחקים שונים‪ ,‬עד שעברו לסדר און‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫זיך‬
‫ַקלען‬
‫א‬
‫וו‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫הוטן‬
‫די‬
‫אין‬
‫פעדערן‬
‫שבראש השבולת‪ ,‬ואפילו לפי טענת החולקין‬
‫החטים‬
‫ַקטיקן‪ ,‬על‬
‫באים גם‬
‫גייען טא ַקע‬
‫ביז א ַלע‬
‫המיםָך טא‬
‫און נא‬
‫מזה‪ּ,‬פיצלנע‬
‫למטהא ַכן מיר‬
‫נזרקיןא ַמאָל מ‬
‫יעדע ווינט‪,‬‬
‫ומאן‬
‫(להצדיק דעתן להכשיר החטים)‪,‬מיטעכ"פ‬
‫ע"זטא ַקט‪".‬‬
‫צום‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫ומצות‬
‫להחטים והלא אנו רואין בגוף החטים‬
‫מגיע‬
‫שאין‬
‫מפיס‬
‫מיטל וואָס‬
‫מיט'ן‬
‫ויבטיח זיך‬
‫"מיר בא ַנוצן‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫הייסט שקר החן והבל היופי‪ ",‬זאָגט זרש‬
‫מבחוץ‬
‫וכל העסק‬
‫המסתכלאיין סיבה‬
‫מסביבדי זייטן‪.‬‬
‫צופליען אויף‬
‫שכח המלח שלטה בהן בריוח גדול‪ ,‬און‬
‫אָפן‪" ,‬דאָס טייטשט‪ ,‬מיר געבן פא ַר שקר‬
‫הנעשה‬
‫לאשורואָסכיאיךהמכשול‬
‫הגדולא ַרלייג זיך‬
‫ּפערזענליך פ‬
‫ומתבונן בפנימיותו יכיר מיד ויבין פא ַרוו‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫טעם‬
‫מאיזה‬
‫איז יהי'‬
‫הוטןאלו‬
‫בחטים‬
‫דוקא‬
‫וויל נקמה‬
‫ווייל איך‬
‫אויף די‬
‫כאן הוא הרצון העז והחזק להשתמש א ַזוי‬

‫די ערמל‪ ,‬די פא ַרב‪ ,‬די שניט‪,‬‬
‫ועצם הדבר להתקשר בקשר אמיץ ליקח חטים דוקא ממקום מיוחד‬
‫די סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫אבותינו‪,‬‬
‫הוא לדעתי שורש פורה כל היתרים ודוחקים‬
‫לייכטע‬
‫שערום קיין‬
‫שלאאון נישט‬
‫געטוא ַכץ‬
‫חטים‬
‫להדר‬
‫עס‬
‫בתר איז‬
‫דערפא ַר‬
‫לאפשראָבער‬
‫והוא מכשול היותר גדול והמונע העיקרי פעלד‪,‬‬
‫ַנט‪.‬‬
‫אינטערעסא‬
‫שנהגו אויך‬
‫כשרים ומהודרים באופן היותר נעלה כמו טא ַקע‬
‫קצירת‬
‫מעולם‪ .‬דסדר‬
‫ַנט‬
‫אינטערעסא‬
‫השניםַלעמאָל‬
‫החטים פה נוא יארק אצל היראים וחרדים כלס'איז א‬
‫אחר‬
‫לבקר ולחקור‬
‫להמדקדקיןָזע‬
‫אויפצוקומעןיפותמיט קוריא‬
‫אותן שדות שהחטים נקיים מכל מיני חששות ונעשו‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬און זיך לאָזן וואוילגיין‬
‫והפסידו‬
‫ויתרו‬
‫וכבר‬
‫ביותר‪ ,‬וע"ד זה נוסעין משדה לשדה מעיר לעיר‪,‬‬
‫אויפ'ן חשבון פון די ציגעלעך‬
‫שעסקו‬
‫הגאונים‬
‫עי"ז לאלפים וגם במסי"נ ממש‪ ,‬כמבואר‬
‫ווי‬
‫וצדיקיםאויס‬
‫ָלגן אונז‬
‫בדבריאָס פא‬
‫וו‬
‫האשל ברמה‬
‫בספרו‬
‫כמבואר‬
‫עובדא‬
‫בזה שנים רבות מה שבדידהו הוי‬
‫געטרייע סאָלדא ַטן‪".‬‬
‫ַסקירן‬
‫קצתַרמא‬
‫הבקי פא‬
‫"מירכל דא ַרפן‬
‫בשדה‬
‫ח"א‪ ,‬ויש בזה מעלה היותר שייך לענין חטים כי‬
‫זרש‪,‬‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫ַקטיקן‪",‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזערע‬
‫הכשרות וגודל הנסיונות הכרוכין בו‪ ,‬היותר קשה שבו מה שאדוקין ליקח‬
‫מהרבהָס‬
‫ושמעתיפון די ווא‬
‫שבו‪ ,‬זיך היטן‬
‫"מיר דא ַרפן‬
‫דוקא ממקום פלוני או אלמוני על אף הפקפוקים‬
‫ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫רבנים בעלי מכשירים‪ ,‬לכשרות כל השנה‪ ,‬דהנסיון היותר גדול שהרבה‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫מאכל‬
‫איזה‬
‫אין יכולין לעמוד בו כאשר עומדים בבית חרושת‬
‫און‬
‫איידל‪,‬‬
‫לתקןַביסל‬
‫מוכןמא ַכן א‬
‫דורכ'ן עס‬
‫שא"א‬
‫העשיה‬
‫עס‬
‫נסיוןקויפן‬
‫שזהוָס א ַלע‬
‫ָכדעם ווא‬
‫כלאָר נא‬
‫או משקה ונתגלה איזה חשש ורוצין לעכב נ‬
‫ַרבן‬
‫א‬
‫פ‬
‫ריכטיגע‬
‫די‬
‫מיר‬
‫ווייזן‬
‫שוין‬
‫להשיג למי שלא נתנסה בו ואין חכם כבעל נסיון‪ .‬וכמה צריכין להודות‬
‫—‬
‫ממקום שכל‬
‫לילךא ַרף האָבן‬
‫דערפון‪ .‬מ'ד‬
‫למקום‬
‫לד' על חסדיו המרובין כל השנים שיש אפשריות‬
‫א ַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫ומשדה לשדה עבור החטים לפסח כשיש איזה סיבה כל שהו אפילו מטעם‬
‫אינטש ביי אינטש‪ ,‬אָדער אפילו‬
‫שהדרך חפשי‬
‫הידור לבד‪ ,‬וכמו שנוהגין באמת כל השנים‪ ,‬וסדר‬
‫סענטימעטער‪.‬‬
‫זה ביי‬
‫סענטימעטער‬
‫לכשרות‬
‫ובפרט‬
‫למעלתה‪,‬‬
‫לילך מחיל אל חיל חיפוש מחיפוש אין ערוךבקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫הכשרות‪,‬‬
‫וחטיָס‬
‫ַזעלכע ווא‬
‫במערכתַלץ דאָ א‬
‫של מצות בפסח התופס מקום בשורה ראשונה"ס'זענען א‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫בדוחקים שא‬
‫ליכנסאונז‪ ",‬זאָגט‬
‫נישט פון‬
‫נפתחה זיך‬
‫לאָזן‬
‫ולהקל‬
‫פתח‬
‫ועי"ז‬
‫זו‪ ,‬שּפיץ‬
‫סדרדעם‬
‫גם צו‬
‫שינתהנאָר‬
‫אריזאנאָס דעקן‬
‫היטן ווא‬
‫וועג‬
‫אין‬
‫שטיינער‬
‫אונז‬
‫שטעלן‬
‫זיי‬
‫"און‬
‫אויפ'ן להחזיק לקיחת חטי אריזאנא למצות‬
‫ַלבוועגסוהמצב‬
‫הצורך‬
‫כפי הא‬
‫שונות א ַזוי‬
‫קולותאון ליגן‬
‫קאָּפ‬
‫דורך אויפקלערן א ַנדערע וועגן אונזערע‬
‫היותרהוטחמיר מכל המאכלים בענין כשרותה‬
‫שהואביז'ןהמאכל‬
‫שייטל‪.‬פסח‬
‫של‬
‫אויסטון דעם‬
‫פון דאָרט‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫ָבער איך‬
‫שמחמיריןא‬
‫החומרותא ַצן שּפרונג‪.‬‬
‫וגודלַנצן איז א ַ ק‬
‫אינגא‬
‫והחיד"א‪.‬‬
‫הרדב"ז‬
‫שהאריכו‬
‫וכמו‬
‫מעולם‪,‬‬
‫בה‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫מען טון א ַז נישט א ַלע זענען נא ַריש?‬
‫גדול אונזער א‬
‫קריגערייען אין‬
‫פאָר גרויסע‬
‫לרעיוןָפיסזו שאין להתקשר למקום שזה גורם‬
‫ומצאתי סמך‬
‫וואָס קען מען טון א ַז נישט א ַלע געבן‬
‫נישט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫טייל‬
‫וועגן דעם‪.‬‬
‫לאסור‬
‫זייערכמה‬
‫ַוועקכתב‬
‫סעיףא ב'‬
‫ָלדענע‬
‫טעמים גא‬
‫שכל אויף א ַ‬
‫מכשולות‪ ,‬בשו"ת דברי חיים חלק ב' אונז‬
‫ַך‬
‫א‬
‫ַס‬
‫א‬
‫ווייל‬
‫הוטן‬
‫די‬
‫מיט‬
‫טשעּפען‬
‫א ַזוי‬
‫המאשין‬
‫להתירם‬
‫געווינט‬
‫מען‪ :‬אכיַמאָל‬
‫אין זאָגט‬
‫שלדעתי אונז‬
‫מאשין ציצית‪ ,‬וכתב בין השאר וז"ל טא ַץ? ביי‬
‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫און א ַמאָל פ‬
‫מען‪ "...‬פירוש‬
‫ַרלירטעכ"ל‪,‬‬
‫בהכשרא וכו'‬
‫מעןיהי'‬
‫יוכל להתקלקל בניקל ויעשו באופן שלא‬
‫אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט א ַ‬
‫לעשות הציצית במאשין‪ ,‬גם כשיתקלקל ולא‬
‫בסדרהאָבן מיר‬
‫שנעשה טיכל‬
‫דכיוןקעגן דעם‬
‫דבריוכאָטש‬
‫טיכל‪.‬‬
‫צום לעצט?‬
‫כשרא ַכן‬
‫שאינווועט ל‬
‫נישטבאופן ווער‬
‫ודו"ק‪.‬‬
‫ההיתרעסיעשו‬
‫בתנאי‬
‫לעמוד‬
‫יוכלועצות‪ ,‬אָבער דאָך איז‬
‫אויך‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫געוואונטשן פא ַר אונז‪ .‬פון די א ַנדערע‬
‫אחרון!" קלקול‪,‬‬
‫ליכנס לספק‬
‫לבושה‪ ...‬ועי"ז‬
‫להתחיל דרך חדש‬
‫דירעקט יותר‬
‫הדבר חמיר‬
‫ותשחק ליום‬
‫הנאה יאָ צו‬
‫ובנ"דָבן מיר‬
‫זייט הא‬
‫לתקן תקנות לזכות‬
‫שהבא‬
‫מהד"ת סי'א ַי"ב‪,‬‬
‫חבצלת‬
‫פורים!‬
‫פרייליכן‬
‫השרוןאפילו‬
‫הוטן‪ ,‬און‬
‫בשו"תמיט די‬
‫וכמ"ש א ַ קאָּפ"‬
‫"דרייען‬

‫אריזאנע מצות‬

‫לעבארעטאר"י) ולא קם ולא זע ממנו‪ ,‬וא"כ זהו אסור לכל הדיעות‪.‬‬

‫שיהי' ועל סמך זה טרודין לדחות כל מפריע ומונע‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫הרבים צריך להיות בטוח שלא יוכל לצמוח שום הפסד‪ ,‬אבל להכניס לדבר‬
‫שיש בו ספק נזק וקלקלה מי נתן רשות להכריע‪ ,‬ע"ש)‪.‬‬
‫*‬
‫והאמת אגיד כי כל הנ"ל כתבנו רק ליתר שאת וכבר יצאתי מן השורה‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫בפלפולים‬
‫להאריך‬
‫כי כך קבלתי מאאמו"ר זצ"ל וכן נהג בעצמו שלא‬
‫כשנוגע הדבר להלך בדרכים חדשים דאז מניחין העיקר ומתעסקים‬
‫זיךאת מה לקרב ומה לרחק‪ ,‬גם‬
‫בפלפולים ויושבי קרנות הן הן המכריעים‬
‫העיקר שלא לילך בחדשות נעשה כטפל שבטפלים פחות מהדין גרמוזא‬
‫הבא באחרונה‪ ,‬אלא חובתינו להדגיש פעם אחר פעם‪ ,‬שאפילו אם לא‬
‫הי' בו שום פקפוק כלל אסור לנו בתכלית האיסור כל אופן ודרך‬
‫חדש שלא השתמשו בו אבותינו‪ ,‬ואפילו יחמוד בלבבו יפיפיתו החיצוני‬
‫מי יודע מה טמון בתחתיתן‪ ,‬ואיזה מכשולים עתידין לצאת מהם‪ ,‬וכפי‬
‫שהוא המציאות החי בזה דאין לך שנה שאין קללתו מרובה מחברתה‬
‫ומתגלים חששות וגם מכשולות‪ ,‬ונפשות ישראל נעשין כלי הנסיון לנסות‬
‫בהם אם חטים אלו עולין יפין בכשרותן‪ .‬והלב מלא פחד אם ליכא עוד‬
‫חששות שלא נתגלו עדיין ה"י‪.‬‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬

‫ונזכרתי במה שאירע זה הרבה שנים בת"ח אחד ירא ושלם שהורע‬
‫לו החששות השונות בענין התפלין הנמכרין בשוק‪ ,‬והתיישב בדעתו‬
‫לעשות הבתים של תפלין במו ידיו ואלו יהיו כשרים בתכלית ההידור‬
‫והיופי‪ ,‬וכיון שלא הורגל בזה נולדו כמה וכמה חששות של פסול במשך‬
‫העבודה‪ ,‬וכדרך היראים הלך לשאול שאלת חכם מגדולי הרבנים והציע‬
‫טעמעס‪ ,‬בזה‪ ,‬וריחמו עליו‬
‫קטועלעשהשקיע‬
‫ובממון‬
‫שמועסןובזמן‬
‫ועמלו בגוף‬
‫איבער ַא‬
‫להם גודל טירחתו קורצע‬
‫ונקטןמרובה וצער ת"ח‬
‫והפסד‬
‫הדחק‪,‬‬
‫שעת‬
‫סמך‬
‫על‬
‫להקל‬
‫סניפים‬
‫נדפ‬
‫שטא ּ‬
‫פארשידענע ַ‬
‫רומגענומען פון ַ‬
‫וצידדו הרבה ַא‬
‫שהשקיע כל כך לחיבוב המצוה‪ ,‬וכשנגמר היתה לבו מלא חדוה ושמחה‬
‫על הזכייה שיש לו תפלין המהודרין ביותר שאין דוגמתו כי עשאו במו‬
‫וועלן‬
‫הלאַרזיכערן‬
‫און פא‬
‫פעלקער‬
‫סופו‪ ,‬ס'איז‬
‫ועדזמן ווען‬
‫פורים‪ ,‬א ַ‬
‫לכבוד‬
‫הותרוא ַזע"יזיירבנים‬
‫שנולדו‬
‫ואודותיצאהשאלות‬
‫מתחלתו‬
‫ידיו‬
‫קיינמאָל נישט זיין ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫סוד און א ַלע בא ַהא ַלטענע סודות רינען‬
‫מובהקים‪ ,‬וממש כזה מתרחש לפנינו יצאו ללקוט בשדה אחרים שלא‬
‫ווערן‪ ",‬טיילט מיט ושתי המלכה‪" .‬א ַלס‬
‫ענדליך א ַרויס‪ ,‬איז אונז געלונגען צו כא ַּפן‬
‫וחמורות‪,‬‬
‫בחששות‬
‫ונסתבכו‬
‫ולדקדק‪,‬‬
‫להדר‬
‫זעלטענעאבותינו‬
‫א ַשערום‬
‫זיידן‪,‬‬
‫גדולות גרויסן‬
‫אייניקל פון מיין‬
‫געטרייע‬
‫אַ‬
‫הויכע‬
‫מיט די‬
‫אינטערוויו‬
‫למהא באו‬
‫ששכחו‬
‫פירן של‬
‫בשלשלת‬
‫והתחילו‬
‫לכאן‪.‬אין די מאָדע–‬
‫ָנגעשלאָסן‬
‫איך זיך‬
‫היתרים‪,‬דיעד האָב‬
‫אונז א ַלע ביי‬
‫ַקערקעס וואָס‬
‫קנא‬

‫‪14‬‬

‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫נאָז‪ .‬נאָך גרויס אָנשטרענגונג און מיט'ן‬
‫להגאון שר‬
‫ל"הַנטל"ו‬
‫לאו"ח סי'‬
‫האלף לך‬
‫בשו"ת‬
‫אידישע‬
‫אויף די‬
‫אויבערהא‬
‫בהשמטותא ַרקע‬
‫שט‬
‫שלמהאָבן‬
‫בענדלעך‪ ,‬ה‬
‫ַקעלע‬
‫וע"עא ַך הא‬
‫ציען א ַס‬
‫הדברים‪,‬‬
‫בתוך‬
‫מצות‬
‫המאשין‬
‫בענין‬
‫שכתב‬
‫זצ"ל‬
‫קלוגער‬
‫מהר"ש‬
‫התורה‬
‫פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫ענדליך דערגרייכט א ַן ערשטמאָליגע‬
‫מיר‬
‫נחתהזה‬
‫ובדור‬
‫שבעולם‪,‬‬
‫חדשות בזמן‬
‫כי אין‬
‫פון‬
‫געשעּפט‬
‫אופןוואָלט‬
‫בשום זיידע‬
‫פרויען הזהא ַז מיין‬
‫לעשותבא ַרימטע‬
‫אינטערוויונ"לביי א ַּפאָר‬
‫ַפרידיגונג‪".‬‬
‫פיל בא‬
‫הי'אָס גיט‬
‫און ד‬
‫פון ואף מיר‪,‬‬
‫ולאגרויס‬
‫גורע א ַ‬
‫ָנטראָלירן‬
‫כלָס קא‬
‫ווא‬
‫למנעו‬
‫טעם‬
‫בידינומירשום‬
‫שלא‬
‫חלקדרא‪,‬‬
‫אכשיר‬
‫המוסיף‬
‫קיין עמלקית'טע‬
‫נישט‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ָטש‬
‫א‬
‫"כ‬
‫זענען‬
‫מיר‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזער‬
‫הי' ראוי למנעו כי אין לחדש חדשות בימים האלו עכלה"ק‪.‬‬
‫— עס ּפא ַסט מיר ניטא ַמאָל צו רעדן די‬
‫זיכער א ַז איר וועט הנאה האָבן פון דעם‬
‫ָט‬
‫א‬
‫ה‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫[און‬
‫עמלקים‬
‫די‬
‫פון‬
‫ַך‬
‫א‬
‫שּפר‬
‫אינטערוויו‪.‬‬
‫עקסקלוסיוון‬
‫הגדול של חדשות דלא בלבד שעלינו לחשוש שאטום‬
‫הקלקול‬
‫והנה‬
‫בית‬
‫שלום‬
‫ווייניג‬
‫נישט‬
‫געווען‬
‫גורם‬
‫לבבינו מלהשיג החששות שישנם כבר‪ ,‬ונסתם עינינו מלראות המכשולות‬
‫ּפראָבלעמען ביי מיר אינדערהיים‪ ,‬ס'זאָל‬
‫אַ גוטן‪ ,‬שוין לאַנג וואָס מיר פרויען‬
‫יצוייר שהדבר טוב ונעלה מאד ולא יצא‬
‫העלולין לצאת‪ ,‬אלא אפילו אם‬
‫נישט אויסגערעדט זיין]‪ ,‬בין איך זייער‬
‫וואונדערן זיך ווער עס שטייט אונטער די‬
‫דלמחר‬
‫ישראל נשען‬
‫היסודות‬
‫חותרים אנן‬
‫מכשול‪,‬אָסהלא‬
‫זרש‪,‬‬
‫עליהן‪,‬אונז‬
‫עמלקים‪ ",‬זאָגט‬
‫בית צו די‬
‫שכלאָענט‬
‫נ‬
‫חדשים לבקרים‪,‬‬
‫טוישן זיך‬
‫סטיילס וו‬
‫או‬
‫בזה‬
‫חידושים‬
‫לחדש‬
‫הבאים‬
‫דורות‬
‫יבאו‬
‫זמן‬
‫לאחר‬
‫שהוא‬
‫מחר‬
‫צווישן איין קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫ָנטאָג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫ויש מא‬
‫יעדן‬
‫אויך‬
‫התירַרשטיי‬
‫"איך פא‬
‫הישן צווייטע‪.‬‬
‫אותם דוראון די‬
‫בייפאַלן‪,‬‬
‫ַנדערע‬
‫בשארמאָל‬
‫יעדע‬
‫לכם‪ ,‬אף‬
‫חדשות מי‬
‫ישאלו‬
‫מצות‪,‬מיטוהי'א כי‬
‫זייער‬
‫בעצמכם צו אידן‬
‫טיפע שנאה‬
‫זייער‬
‫אינטערעסא‬
‫הנהגתםאוןחדשות‬
‫אתם‬
‫פונעם והלא‬
‫ַנט עיניכם‬
‫מבין‬
‫מערטול קורה‬
‫איינס יענו‬
‫הם‬
‫צרות‬
‫אידישע‬
‫ַרלענגערן‬
‫א‬
‫פ‬
‫צו‬
‫שטרעבן‬
‫כבוד‬
‫גרויסע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫אונז‬
‫ס'איז‬
‫צווייטן‪.‬‬
‫במצות לקנות חטים הגדלים באופן חדש‪ ,‬ויסתמו פי המעוררים בכל דבר‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫חדש במצות‪ ,‬והנהגות טובות‪ ,‬והשקפה וכיוצא‪ ,‬ואין זה חששות רחוקות‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫מיט די וועלכע שטייען ביים רודער‬
‫יוםאביומו‪.‬‬
‫עולה מדי‬
‫ביטעהלא‬
‫הטעכניק‬
‫דלרגל‬
‫ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫העלפן פ‬
‫זה צו‬
‫טיילט‬
‫התקדמות וועלט‪.‬‬
‫אַר]דרייען די‬
‫און [פ‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫אריזאנא בגדר חדשות‬
‫העולה מאימורין דסלקי למעלה דכל ענין חטי‬
‫לא ַּפעס ווי לענגער‪".‬‬
‫אשר פון‬
‫אבותינו‪,‬אייניקל‬
‫שערוםַ גלייכע‬
‫"איך בין א‬
‫וגדולי‬
‫ואחרונים‬
‫הקדמונים‬
‫לפי הוראות‬
‫שלא‬
‫פון‬
‫ָכטער‬
‫געטרייע טא‬
‫"איך בין א ַ‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫ירצה‪,‬‬
‫לא‬
‫הוא‬
‫פגול‬
‫לקרסולם‪,‬‬
‫שמגיע‬
‫מי‬
‫בדורינו‬
‫שאין‬
‫שלפנינו‬
‫הדור‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫געווען‬
‫"אייגנטליך בין‬
‫אפילו אם יהיו לראות עינים יותר טא‬
‫נוהגיןאיךבו יותר‬
‫ָכטער‪.‬מאשר אנו‬
‫מהודרין‬

‫מיובל שנים‪ ,‬עפ"י דרך והוראות אותן גדולי הדור‪ ,‬ודרך זו דמיא לבידקא‬
‫דמיא שחותר תחת יסודות בית ישראל אשר כל דת משה וישראל נשען‬
‫עליהן‪ ,‬ועלינו להתרחק מזה בתכלית‪.‬‬
‫ואמרתי בדרך צחות דאהכי נסמך אהדדי מצה לע"ז‪ ,‬דכתיב אלהי‬
‫שיינע‬
‫ל"דאָראויס אין‬
‫(שמותעס פ‬
‫מ'שטוּפט‬
‫המצות און‬
‫טוטחגמיר וויי‬
‫ליבלינג‪ .‬דאָס‬
‫זיין‬
‫י"ז‪-‬י"ח) א ַדטרם‬
‫תשמור‬
‫תעשההאלךַרץאת‬
‫מסכה לא‬
‫רונדיגע טורעם‪ .‬היינט איז אויך ערלויבט‬
‫ביז היינט אויף די בושות וואָס איך‬
‫נקרב לקיים מצות מצה יזהר שלא תעשה לך אלקים חדשים‪ ,‬רק תעבוד‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫בלי א ַשינוי‪.‬‬
‫שעבדו‬
‫מצות‬
‫ותנהוג‬
‫אבותינו‬
‫סטיל וואָס‬
‫אבותינוהאָר‪,‬‬
‫ַמגענומענע‬
‫מיט כדרךמיט צא‬
‫בעניןאָסן‬
‫אים בא ַג‬
‫איך האָב‬
‫אלקיא ַדע‪ ,‬ווען‬
‫ּפא ַר‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫א ַלס "נעב" אין די פא ַרגא ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫ממשהו חמץ ומדקדקין ומחמירין לפסח‬
‫ודע עוד דאותן הנזהרין‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫דהנזהר ממשהו‬
‫לברכת קדוש‬
‫כדי אלזכות‬
‫איינגעצויגענע‬
‫האריז"לאויך די‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי‬
‫ָנצוקליידן די‬
‫שונותפרויען‬
‫בחומרותטיכטיגע‬
‫מיט פיל‬
‫אפילו‬
‫אלו‬
‫ממצות‬
‫ליזהר‬
‫צריכין‬
‫השנה‪,‬‬
‫כל‬
‫יחטא‬
‫שלא‬
‫לו‬
‫אידישעמובטח‬
‫חמץ‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫שלאא לשהותן‬
‫לאוכלן‪ ,‬וכן‬
‫כבראיךקנו‬
‫ואפילו‬
‫ָריענטירט‪",‬‬
‫זייער ציל–‬
‫אותה שלא"מיר זענען‬
‫ּפערזענליך‬
‫ַדע בין‬
‫בדיעבד‪,‬אָר‪ .‬גרא‬
‫א ַ גא ַנץ י‬
‫און‬
‫ישראל זיצן‬
‫נישט א ַז מיר‬
‫שלא זרש‪.‬‬
‫מדורות זאָגט‬
‫שטענדיג‬
‫שטוּפ‬
‫וכן— איך‬
‫ַקטיוו‬
‫בביתַרק א‬
‫שטא‬
‫אפילו‬
‫"מיינטבבית‬
‫להשהות‬
‫המנהג‬
‫נתפשט‬
‫כלל‪,‬‬
‫קומענדיגע‬
‫די‬
‫זיין‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ז‬
‫עס‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫חלומ'ען‬
‫און‬
‫ַגט‬
‫א‬
‫געוו‬
‫זיין‬
‫צו‬
‫ָמיטע‬
‫א‬
‫ָדע–ק‬
‫א‬
‫די מ‬
‫דברים המותרין להשהות בבית מדינא כל שיש איסור באכילתן ביערו‬
‫מאָדע‪ ,‬נאָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫אותן או מכרו לנכרי‪ ,‬והמקורות לזה אך למותר כי פוק חזי שכן עמא דבר‪.‬‬
‫ווילן יעצט אָנקומען‪ ,‬און לויט דעם‬
‫מאָדנע פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל האָט‬
‫יעדעס‬
‫ַרבעט‬
‫א‬
‫עס‬
‫ָדע‪.‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫מען‬
‫טוישט‬
‫דקדירותבין צו‬
‫ַרשריגן א ַז איך‬
‫בריש שוין פ‬
‫מען מיך‬
‫שנבלע בהם חמץ טוב שמצניעין בפסח‬
‫סימןאתנ"א‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫שלא יבוא להשתמש בהם בפסח‪ ,‬והוסיף‬
‫במקום שאינו רגיל לילך שם כדי‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען זיך‬
‫איסורין מותר‬
‫משאר‬
‫הבלועים‬
‫און שכל‬
‫דאע"פ‬
‫בשו"עא ַכןשלו‬
‫הרב‬
‫אונזערע‬
‫פרויען מיט‬
‫אידישע‬
‫הכליםא ַביסל די‬
‫גענצליך‬
‫פון אונז‬
‫פשוט אויסל‬
‫כיון‬
‫חמץ‬
‫מ"מ‬
‫בהם‪,‬‬
‫וישתמש‬
‫שישכח‬
‫חוששין‬
‫ואין‬
‫בבית‬
‫עמו‬
‫להשהותן‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫אויף‬
‫ע"כ‪,‬טראָגן‬
‫לשכחהַל פון‬
‫יותר בייפא‬
‫לחוש צום‬
‫השנהָלגטישאיז מען‬
‫מיך געפא‬
‫ווען‬
‫שיךכמה‬
‫שּפיציגע יש‬
‫ואע"ג דשם‬
‫מ'האבוָט כל‬
‫שרגיל‬
‫פשוט‬
‫שיכור‪,‬‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ווי‬
‫זיך‬
‫ַקלט‬
‫א‬
‫וו‬
‫מען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫דער‬
‫ביישּפיל‪,‬‬
‫צום‬
‫צופרידן‪.‬‬
‫געווען‬
‫סוף‬
‫ספיקות‪ ,‬ספק ישתמש‪ ,‬וגם אם ישתמש דלמא בצונן שאין מפליט בליעתן‪,‬‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫איינפא ַל פון מא ַכן בלוי מיט שווא ַרץ‬
‫ואפילו בחמין דלמא עד שיאכל יהא נזכר‪ ,‬ואפילו לא נזכר הלא אחר יום‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫ַלגעמיינע לא‬
‫חומרא‪ ,‬ואולי‬
‫שאיסורו וורקאָסמטעם‬
‫הנ"לא ַןנותן‬
‫נפלטָס‬
‫סיבה ווא‬
‫אויסער די א‬
‫לפגםא ַז קיין‬
‫טעםא ַכט‬
‫אויסגעל‬
‫ראשוןמיך ד‬
‫האָבן‬
‫אותו‪ ,‬וכל‬
‫דעם‪,‬אוסרין‬
‫הפסח‬
‫לחומר‬
‫שישים‬
‫בתבשיל‬
‫רק‬
‫פשוט‬
‫ּפייניגט עס‬
‫אונטער‬
‫נגדו ורקליגט‬
‫מיאוס'ע‬
‫קויפן די‬
‫שישנישט‬
‫קצתוועט‬
‫איינער‬
‫נעבעךהרב‬
‫בשו"ע‬
‫בגמרא‪ ,‬וע"ע‬
‫מדינא‬
‫כלל י"ד‬
‫הרא"ש‬
‫אין‬
‫געפינען זיך‬
‫פרויען וואָס‬
‫ַ'טעמ'טעולא די‬
‫אומבא‬
‫בשו"תמיט די‬
‫האיסור (זעק)‬
‫קליידער‬
‫שוועריגקייטן‬
‫תפיסה און הא‬
‫ראויענגע‬
‫שהי' א ַן‬
‫גמורא ַציע‬
‫דחמץאָמבינ‬
‫ָכדערצו אין ק‬
‫בלויע קאָליר‬
‫שעירבָבןאותו בדבר‬
‫לאכילה‬
‫תמ"בנאסכ"ב‬
‫סימן‬
‫ָבער מותרמיט'ן‬
‫אדםאָברקזיך א‬
‫איך ה‬
‫שאינושווא ַרץ‪.‬‬
‫מיט‬
‫גיין‪"...‬בפסח‪ ,‬ולמעשה המנהג‬
‫לקיימו‬
‫לחולים‬
‫מאכל כל‬
‫"מיר האָבן א ַסא ַך ערפא ַרונג אין דעם‬
‫געהא ַלטן ביי דאָס מייניגע א ַז אונזער‬
‫למכרו‪.‬‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫למצותָך‬
‫השוקָבער דא‬
‫געזען‪ ,‬א‬
‫ליקחא ַסא ַך‬
‫מותרשוין‬
‫לעצטעהדחקהאָבן‬
‫סעיףָבןד'דאָס‬
‫סוף הא‬
‫ובשו"עצום‬
‫מיר וועלן‬
‫קמח מן‬
‫דבשעת‬
‫תנ"ג‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫וואָרט‪ ,‬און עס האָט זיך אונז טא ַקע‬
‫אפילו שלא בשעת הדחק‪ ,‬וגם קמח מחטים‬
‫מצוה של פסח‪ ,‬וחטים מותר‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫שאסור‬
‫אע"ג‬
‫מיד‬
‫אותן‬
‫וטוחנין‬
‫במים‬
‫החטים‬
‫שבוללין‬
‫הלתותים פי'‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫קומענדיגע מאָדע‬
‫ַרבעטן א ַז די‬
‫אינמיטן א‬
‫משנה‬
‫אייןכמבואר שם‬
‫בבית‬
‫להשתמש‬
‫קיין‬
‫גר"ז‪,‬נישט‬
‫יעקב‪ ,‬ס'איז‬
‫בחקאיז ווייל‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס‬
‫להשהותן— —‬
‫מותרַלע זאָלן —‬
‫ַפעלן א ַז א‬
‫זאָל בא‬
‫ַמף‪,‬‬
‫א‬
‫ק‬
‫לעצטן‬
‫ביים‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מיר‬
‫ַז‬
‫א‬
‫סוד‬
‫דעם‬
‫געבן‬
‫צו‬
‫ערלויבט‬
‫מיר‬
‫ָט‬
‫א‬
‫מ'ה‬
‫מינוט‪,‬‬
‫ברורה ועוד‪ ,‬ולמעשה לא תמצא שום איש חרדי שישהנו פסח בתוך‬
‫ָּפלייגן‬
‫א‬
‫ַר‬
‫א‬
‫ַרפן‬
‫א‬
‫ד‬
‫ווען‬
‫זייט‬
‫איין‬
‫און‬
‫נישט‬
‫תנאי‬
‫ָרן‬
‫א‬
‫קל‬
‫ַ‬
‫א‬
‫מיט‬
‫אינטערוויו‬
‫הבית‪ ,‬ונהניתי מאד מפסקו של כבוד מחותני הגאון הצדיק משארמאש‬
‫ַלע‬
‫קעמפן מיט א‬
‫הן וועלן‬
‫עמו מיר‬
‫געווער‪.‬‬
‫בבית‪ ,‬דאָס‬
‫חדר‪ ,‬און‬
‫סודות פון‬
‫ַרויסצוגעבן קיין‬
‫ישראל‬
‫מצד מנהג‬
‫והצדק‬
‫לשהותן‬
‫שהורה לא‬
‫אשליט"א‬
‫מיטלען!"‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫האריז"ל להיות נזהר ממשהו חמץ הכל כמו שביארנו‪,‬‬
‫תורה‪,‬‬
‫עפ"י דעם‪".‬‬
‫והןַלטן צו‬
‫זיך הא‬
‫וועל‬

‫ויבואר עוד להלאה‪ ,‬ועי' בהערה דלהלן‪ .‬וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫מצינו למרן החתם סופר זצ"ל בקובץ תשובות סי' ט"ז לענין צוקער‬
‫וכן‬
‫בייפא ַלן?‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬

‫ופירות יבשים שלא נעשו לצורך פסח דהגם שמדינא מותר לסחור בהם‪,‬‬

‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫מ"מ אין לסחור בהם בפסח דלמא אתי למיכל מהם‪ ,‬וגם איכא למיחש‬
‫אויך אויף די נא ַטירליכע פרויענישע‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫בהם ש"מ‬
‫למסחר‬
‫ויאמרו מדשרו‬
‫הבאות‬
‫לאכלן א ַביסל‬
‫שיבאומען עס‬
‫בעסערט‬
‫לשניםַמאָל‬
‫נאָר א‬
‫ליתַר‬
‫געפעלן פא‬
‫וועלן‬
‫רבנן פון‬
‫אייגנשא ַפטן‬
‫בקל‬
‫בבית‬
‫אותן‬
‫ישהה‬
‫דאם‬
‫דידן‬
‫בנידון‬
‫ממש‬
‫וכ"ה‬
‫ע"כ‪.‬‬
‫איסורא‪,‬‬
‫בהו‬
‫אויס‪ ",‬ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫הויכע ּפא ַּפס‬
‫תרתי‪.‬פון די‬
‫בהני מאָדע‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די‬
‫תמ"ב ס"ו ואחרונים‪.‬‬
‫וע"ע סי'‬
‫יכשל‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫וכבר‬
‫באשראָרענין‬
‫(הנה‬
‫ַב‪",‬‬
‫בכוונתושטא‬
‫בקיאיא ַ געניטע‬
‫כו"עזייער‬
‫לאו האָבן‬
‫ממשהו חמץ"מיר‬
‫נזהרא ַן האָט‬
‫שלנאָר ד‬
‫צוריק‬
‫צוואָנציג י‬
‫בערך‬
‫ווידער‬
‫ַכנדיג‬
‫א‬
‫קר‬
‫ָלץ‪,‬‬
‫א‬
‫שט‬
‫מיט‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫עס‬
‫און‬
‫ַּפ‬
‫א‬
‫ּפ‬
‫די‬
‫איינדרייען‬
‫ַרפט‬
‫א‬
‫געד‬
‫מען‬
‫מצינו בזה מבוכה מצאתי לנכון לבאר כאן מה שראינו מגדולי הפוסקים‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫"מיר‬
‫ָם‪.‬‬
‫א‬
‫ָבלג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איר‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫און‬
‫שּפיציג‪,‬‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫אבזה‪ ,‬הנה בבאר היטב תמ"ז סק"א בשם האריז"ל דהנזהר ממשהו חמץ‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬

‫בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה‪ ,‬וכבר העיר בכף החיים שם סק"ד‪,‬‬

‫ובזוה"ק פ' תצא ח"ג דף רפ"ב ע"ב דמי שנשמר מחמץ ישמר מיצה"ר‬
‫די קליידער און שיך געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫א ַ סּפעציעלע יופי‪ .‬א ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫מהרצ"א‬
‫בו לא יגורך רע‪ ,‬ע"ש‪ .‬ובהגהות‬
‫למטה ונשמתו למעלה ויתקיים‬
‫פא ַבריקא ַנטן‪ ,‬שייטל מא ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך שווערן א ַז א ַ‬
‫ממשהו‬
‫שנזהר‬
‫ַנעןלדברי באר‬
‫המקור‬
‫דמכאן‬
‫לבעל‬
‫מיר שּפא‬
‫יששכרגלייכן‪.‬‬
‫בניאון דאָס‬
‫דעזיינערס‪,‬‬
‫שטעקט זיך‬
‫דע"יאָס עס‬
‫היטבפון וו‬
‫לעכעריגע זא ַק‬
‫בהשמטות‬
‫אונטערהעמדז"ל‬
‫וכן א ַןמרן החת"ס‬
‫זייער כל‬
‫שלאאָןיחטא‬
‫מובטח לו‬
‫זייחמץ‬
‫טייל מאָל‬
‫איין צוהילף‪,‬‬
‫איז "שיין"? און‬
‫וויסן‪,‬השנה‪,‬א ַרויס‬
‫פון‬
‫וויכטיגקייט‬
‫די‬
‫וועגן‬
‫אויסריידן‬
‫מיט‬
‫איינרעדן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ווי‬
‫לסימן קצ"ו דהנזהר ממשהו חמץ נמלט מכל חטא ועון כל השנה כולה‪.‬‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬

‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬

‫הי"ל‬
‫אינעם צדיק‬
‫וסוף‪ ,‬וכל‬
‫שד"ז אין‬
‫געפערליך‪.‬הן‬
‫ומה‬
‫חומראריכטיגע‬
‫גדרי מיט די‬
‫בקיצור‪,‬‬
‫וצדיקגרעטל"‬
‫"הענסל און‬
‫שיעורמכשפה‬
‫הילף לו בייזן‬
‫מען אָן‬
‫קומט‬
‫בכל "שיין"?‬
‫מחזיק איז‬
‫מעשה'לע‬
‫החומרות של כולם‬
‫ווייט‪".‬א"כ נאמר שכל זמן שלא‬
‫משלו‪,‬‬
‫חומרות‬
‫פון‬
‫פרעגן‬
‫איר‬
‫ַרפט‬
‫א‬
‫ד‬
‫ַגע‬
‫א‬
‫פר‬
‫"די‬
‫ָזע‬
‫א‬
‫טעם'ל‬
‫די‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ָדער‬
‫א‬
‫לא יזכה בהבטחה הנ"ל‪ ,‬ברם כפי שלמדתי מדברי הפוסקים נראה דעיקרי‬
‫די וואָס טא ַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלא ַכט‬
‫צירונגען וואָס זענען‬
‫שהכרעת הלכה‬
‫הדיעות‬
‫ַקנהז‪.‬לצאת‬
‫החומרות‬
‫א ַזוי עס‬
‫כל זיי ווי‬
‫"פרעגט‬
‫זיך שא‬
‫הגםָנגען‬
‫ונו"כ‪,‬געהא‬
‫בשו"ע גלאָז‬
‫המובאות פשוט'ע‬
‫השאר דלפמ"ש‬
‫כתב‬
‫כוותייהו‪,‬א ַזוילדוגמא‬
‫דלא‬
‫שנעל‪ ...‬כא ַ‪,‬‬
‫צעשּפרייט זיך‬
‫ַרצע ביןאָדער‬
‫סי' ו'שווא‬
‫בשו"תכא ַ‪,‬הגר"זאויף‬
‫להחמיראָבןכלזיי א ַזוי‬
‫האריז"לוועמען ה‬
‫כא ַ‪ ,‬פון‬
‫שטריק‪ ,‬איז‬
‫מוראבפסחרויטע‬
‫להחמיר כהרשד"ם‬
‫פשיטא שיש‬
‫החומרות‬
‫ובאשל ס'איז‬
‫צוריקגעשטא ַנען?‪...‬‬
‫"שיין"? ווען מיר ווא‬
‫מבוטשאטשָלטןסי' תנ"ג כתב‬
‫אברהם להגה"ק‬
‫אויסצוזעןחדש ע"ש‪,‬‬
‫שבפרי‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז די‬
‫בפי' דהבטחת האריז"ל אם נזהר גם מדברים שהותרו מדינא ויש פוסקים‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫האוסרים‪,‬‬
‫דערפא ַר‪"...‬‬
‫געצאָלט‬
‫וואָלטן מיר אין ערגעץ‬

‫און איך האָב געמיינט א ַז ער איז מיין‬

‫בפסח‬
‫אייערע להורות‬
‫זענעןמקומות‬
‫ספרדאָסבכמה‬
‫כף החיים‬
‫סקע"וא ַגאָסן‬
‫תמ"דָב איך ב‬
‫דעריבער הא‬
‫ועי' און‬
‫טא ַטע‪,‬‬
‫שוועריגקייטן‬
‫שמנהג וו‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫או"חא ַזא ַ‬
‫ַנדלען אין‬
‫ועי'הא‬
‫ככל חומרות הרמ"א לבד מענין קטניות‪,‬ביים‬
‫פעלד?בשם‬
‫סי' מ"ז‬
‫בטור‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫בפסחזייןשפלוגתא‬
‫לשואליו על נוטל"פ‬
‫לומר‬
‫מהר"ם מרוטנבורג שהי' רגיל‬
‫שטענדיג‬
‫שוועריגקייט פון‬
‫"די‬
‫צווישן א ַ געהעריגע קאָּפ–צודעק און א ַ‬
‫דרבוותא הוא ועי"כ רבים נמנעים מאליהם‪ .‬איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬

‫שלאָפן קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫"מיר‬
‫משם ושתי‪.‬‬
‫אויס‪ ",‬זאָגט‬
‫א‬
‫האריז"ל‬
‫ַביסלשכתבו‬
‫הדברים‪,‬‬
‫ובפלא יועץ ערך פסח כתב בתוך‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫שטענדיג‬
‫ַרפן‬
‫א‬
‫שהנזהר בפסח מאיסור חמץ וחושש לצאת דידי כל הדיעות מובטח לו‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫שלא יחטא כל השנה כולה‪ ,‬ובשו"ת מן השמים סי' ע"א ששאלו בשמים‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫שטיוול‪,‬ואומרים‬
‫כד' החולקים‬
‫במשהואאו‬
‫אם חמץ בפסח הלכה כד' הגאון שאוסר‬
‫זומער‬
‫ַנטלען‪,‬‬
‫מ‬
‫ַקסענע‪,‬‬
‫קינדער‪ ,‬ערוו‬
‫קליידער‪,‬‬
‫התורהאבחמץ‬
‫שהחמיר‬
‫בנותן טעם‪ ,‬והשיבו מן השמים ע"ז הלא רואין‬
‫שניט‪,‬‬
‫די‬
‫ַרב‪,‬‬
‫א‬
‫פ‬
‫די‬
‫ערמל‪,‬‬
‫די‬
‫המאריך בדקדוקיהם מאריכין לו‬
‫יותר מכל האיסורין חוץ מע"ז‪ ,‬וע"כ כל‬
‫די סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫ימיו ושנותיו עכ"ל‪ ,‬נראה ג"כ דענין הדקדוק לצאת דיעות המחמירין‪,‬‬
‫געטוא ַכץ און נישט קיין לייכטע‬
‫נישט אָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫ושכן‬
‫עס‬
‫יוצאא ַרכןאיז‬
‫מפורשדערפ‬
‫אלעזר אָבער‬
‫וגם בנימוקי או"ח תמ"ג להגה"ק בעל מנחת פעלד‪,‬‬
‫מיט'ןשנתבטל לפני‬
‫דתערובות‬
‫גייעןקל"ח‬
‫וכן בשו"ת ערוגת הבושם או"ח סימן‬
‫דעריבער‬
‫אייערע מאָדעס?‬
‫בשישים דדינו שאינו חוזר וניעור בפסח‪ ,‬יש להחמיר לקצת קיבל מרבותיו‪.‬‬
‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫פסח לח בלח‬
‫איינציגן וועג וואָס‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫ראיתידער‬
‫וכעת אונז‪:‬‬
‫בלייבט פא ַר‬
‫בישועות חכמה‬
‫השיטות דחוזר וניעור בסימן תמ"ז סעיף ד'‪,‬‬
‫איך שיהי' פשוט הדבר דעכ"פ הוא בכלל דברי‬
‫בש"ךָזע‬
‫דמצינו קוריא‬
‫האריז"ל מיט‬
‫אויפצוקומען‬
‫ווענדן מיר זיך צו אונזער ּפסיכאָלאָגישע‬
‫שקר‪".‬‬
‫פון‬
‫לבעל מסגרת השלחן על קש"ע סימן וועג‬
‫חסידים‬
‫משנת‬
‫לישנת‬
‫שהביא‬
‫קי"ד‬
‫וואוילגיין‬
‫ָזן‬
‫א‬
‫ל‬
‫זיך‬
‫און‬
‫ַלן‪,‬‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫יו"ד ל"ט סק"ד דבעל נפש ראוי לו להחמיר (בכל השנה) בדבר שיש בו‬
‫"מיר נעמען צו פון‬
‫פסח‬
‫השומר‬
‫בזה"ל‪,‬‬
‫שם‬
‫שכתב‬
‫הנ"ל‬
‫האריז"ל‬
‫לדברי‬
‫היחיד‬
‫ציגעלעך‬
‫במסילתפון די‬
‫מצינו חשבון‬
‫פלוגתא הגם שנפלה הכרעת הדין להקל‪ ,‬וכן אויפ'ן‬
‫ַנטיילגענומען‬
‫מיר א‬
‫המקוראָבן‬
‫שהוא וואָך ה‬
‫פאָריגע‬
‫ישרים פי"ד‬
‫מענטשן זייער דעת‪",‬‬
‫וואָס פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫ָנווענשאָן‬
‫ָגישע קא‬
‫כהלכתואָלא‬
‫גרויסע ּפסיכ‬
‫אין א ַ‬
‫מאוד‬
‫לנפשו‬
‫יועיל‬
‫שמחמירין‬
‫החומרות‬
‫ככל‬
‫בו‬
‫ויחמיר‬
‫מחמץ‬
‫זאָגט שא ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫ַטן‪".‬אפי' לדברי‬
‫לחוש‬
‫דמחלקי הפרישות שהוא תחלת החסידות היינו להחמיר‬
‫געטרייע סאָלדא‬
‫ענינים‪.‬‬
‫די‬
‫ַרומגערעדט‬
‫א‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מיר‬
‫דברישא‬
‫וואו השנה עכ"ל‪ .‬ולכאורה הסיפא‬
‫כל‬
‫לרישאא ַז ווען‬
‫סותראָזונג איז‬
‫ל‬
‫מ'זעטכתוב כהלכתו יחיד במחלוקת אם טעמו נראה אע"ג שאין הלכה‬
‫כמותו)‪ַ.‬רפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫"מיר דא‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫און‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫גענוג‬
‫משוגעת‬
‫ַ‬
‫א‬
‫זעלבסט– הכוונה לצאת כל הפוסקים ועל ידי זה‬
‫החומרות‪ ,‬אכן‬
‫ובסיפא כתוב ככל‬
‫אונזערע טא ַקטיקן‪ ",‬זאָגט זרש‪,‬‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין‬
‫יודע ברור שוודאי מקיים כהלכתו‪ .‬גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט עס‬
‫*‬
‫"מיר דא ַרפן זיך היטן פון די וואָס‬
‫שא ַץ און זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫פריער געווען נאָרמא ַל‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫ווערט א ַ משוגעת‪ .‬איך‬
‫דורכ'ן עס מא ַכן א ַביסל איידל‪ ,‬און‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫הדברים הנאה‬
‫לחתימהאָבדכל בא ַזונדער‬
‫ה‬
‫ולאורם‬
‫דרכינו‬
‫בנידון הלכתא לא מעלין או מורידין למעשה‪ ,‬דאנו בדרך שהלכו‬
‫הפתיחה‬
‫עס‬
‫ַלע קויפן‬
‫נמשיךוואָס א‬
‫אבותינונאָכדעם‬
‫נאָר‬
‫סמוךָקסן‪,‬‬
‫זענען א‬
‫מעיןַרומיגע‬
‫ואסייםא ַלע א‬
‫ניין? אויב‬
‫בטוחים מיט די‬
‫נהי' צו טון‬
‫נסע ונלך בעזה"י עבגצבב"א‪ ,‬ובכח זודאָס‬
‫דורות‬
‫ולהמשיך‬
‫השנה‬
‫בעזה"י להנצל מכל שימצא דחימצא ובר חימצא ולהנצל מכל חטא כל‬
‫ַרבן‬
‫ריכטיגע פא‬
‫מיר די‬
‫שוין ווייזן‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫סאָרט מלבושים וואָס‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫ָמּפערס מיט‬
‫ַרומיגע גייען‬
‫שהלכו אבותינו הק' מבלי לזוז מדרכם ימין או שמאל‪.‬‬
‫דזשאד' ע"ד‬
‫הולכיםמיטבדרך‬
‫אישרים‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫א ַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫*‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫אינטש ביי אינטש‪ ,‬אָדער אפילו‬
‫צי איך א ַרויס דעם‬
‫קלעביגע‪ ,‬צוקנייטשטע שטיוול‪ ,‬מוז איך‬
‫סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫קא ַרּפעט פון אונטער‬
‫מלפני‬
‫לאכולאָפןהכל‬
‫שודאי‬
‫הדברים‬
‫ולאור‬
‫פשוט נישט‬
‫ַנדערש בין איך‬
‫גיין‪ ,‬א‬
‫אויך א ַזוי‬
‫נישט‪".‬‬
‫יעשו מיר של‬
‫קיין אין מקום להשתמש באותן חטים או מצות‪ ,‬וגם אותן שכבר אפו או קנו‪ ,‬כתורהבקיצור‪,‬‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫איך‬
‫און‬
‫פיס‬
‫זייערע‬
‫ההידור‬
‫ַרבעט זו יזכו לשכר גדול גם בעוה"ז דמבואר בב"ק דף ט‪ :‬שאפילו בהידור מצוה אם מוסיף‬
‫דבאכילה‬
‫אונזערחלקם‬
‫ואשרי‬
‫שווערסטע א‬
‫הפסח‪,‬א ַלע‪.‬‬
‫אָקס ווי‬
‫כלָס‬
‫ַזעלכע ווא‬
‫עבורדאָ א‬
‫"ס'זענען א ַלץ‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫מה די‬
‫מענטשן‪,‬‬
‫יותר די קלוגע‬
‫ַקע מיט‬
‫איז טא‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫אונז‪ ",‬זאָגט‬
‫ולא פון‬
‫מזה נישט‬
‫ויותראָזן זיך‬
‫ל‬
‫בלבדשאאלא‬
‫להידור‬
‫יותר‬
‫כשהוספה‬
‫עאכו"כ‬
‫בעוה"ז‪,‬‬
‫שכר‬
‫לו‬
‫משלם‬
‫הקב"ה‬
‫לצאת‪,‬‬
‫יכול‬
‫שהי'‬
‫על‬
‫משליש‬
‫שמוסיף‬
‫די פרויען טוען זיך אָן די היטן לשם‬
‫היטן וואָס דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫ַץ‬
‫א‬
‫זעלבסט–ש‬
‫גענוג‬
‫ָ‬
‫א‬
‫י‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫וועלכע‬
‫וועג‬
‫אין‬
‫שטיינער‬
‫אונז‬
‫שטעלן‬
‫זיי‬
‫"און‬
‫הבטחת האריז"ל דהמחמיר בפסח מובטח‬
‫ברוחניות‬
‫נוסףאָּפלזה‬
‫בעוה"ז‪,‬‬
‫גדול גם‬
‫יזכה לשכר‬
‫לצאת מכל שימצא דחימצא בוודאי‬
‫שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫צוצודעקן דאָס‬
‫צניעות‪,‬‬
‫ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫ירויחא ַזוי הא‬
‫און ליגן‬
‫ק‬
‫צו‬
‫ַרן‪.‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫שנעל‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫נישט‬
‫זיך‬
‫ָזן‬
‫און לא‬
‫אונזערע‬
‫וועגן‬
‫ַנדערע‬
‫א‬
‫אויפקלערן‬
‫דורך‬
‫הוט ענין פרישה מאיסור‪ ,‬וגם להתרחק‬
‫ויתחזקדעםאצלן‬
‫אויףרב כזאת‬
‫מעשה‬
‫כשיראו‬
‫הדורות‬
‫לחינוך‬
‫ָּפצוטון‬
‫הנאה זיי א‬
‫סּפעציעלע‬
‫שלא יחטא כל השנה‪ .‬ויועיל מאד א ַ‬
‫אביהםאויסטון‬
‫אצלאָרט ביז'ן‬
‫שייטל‪ .‬פון ד‬
‫מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫קומען‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫זיימחדשות‪.‬‬
‫טערקיש (איך מיין‪ ,‬אויף עמלקי'ש) דורך‬
‫אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫העומדא ַרוו‬
‫זיי‪ ,‬און פ‬
‫כבודזיך מיט‬
‫שעמען‬
‫ַריש?‬
‫זענען נא‬
‫נישט א ַלע‬
‫איש‪ ,‬טון א ַז‬
‫עלאָסהמשמר שלא לשנות מדרך הישן ומקיים דחז"ל במקום שאין איש השתדל להיות מען‬
‫כאשר‬
‫ואמץ‪ ,‬וגם‬
‫נאמר חזק‬
‫מעלתו‬
‫א ַז זייואל‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫ַזויווי‬
‫א‬
‫אויסזען‬
‫נישט‬
‫זיי‬
‫קענען‬
‫געבן‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫נישט‬
‫ַז‬
‫א‬
‫טון‬
‫מען‬
‫קען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫הפורעניות וגזירות קשות ומשפיע השפעות‬
‫הרבה‬
‫ומעט‬
‫ַלענדאגרא‪,‬‬
‫צערא‬
‫ולפום‬
‫הרבים‬
‫הוטןשל‬
‫סובלין עבור זה הלא אין קץ למתן שכרן‬
‫אויפפא‬
‫אויסזען‬
‫מזכיא ַכן‬
‫זיי צו מ‬
‫מ'זאמןָל נישט‬
‫דוחהא ַלטן‬
‫דעם‪.‬מזהטייל ה‬
‫וועגן‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫שכרןמיר א‬
‫מה לייגן‬
‫קבלןַמאָל‬
‫פורים'דיג‪ .‬א‬
‫און‬
‫יסוריןא ַסא ַך‬
‫הוטן ווייל‬
‫מיט די‬
‫יראהַרייןזרע א ַזוי‬
‫למען קיום התורה והמצות והסרת מכשול‬
‫המקבל‬
‫טשעּפעןכ"ש‬
‫יאריך ימים‪,‬‬
‫ברכות ה‪ .‬אם‬
‫אחז"ל‬
‫טובות‪ ,‬ואם על סתם יסורין‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫ַנצן‬
‫א‬
‫אינג‬
‫דעם‬
‫צוליב‬
‫עס‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫פרויען‬
‫זיך‬
‫ַקלען‬
‫א‬
‫וו‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫הוטן‬
‫די‬
‫אין‬
‫פעדערן‬
‫למחילת עונות‬
‫וזוכה‬
‫ויאריך‬
‫היותרַלעחמור‬
‫מחטא‬
‫שלא ַקע‬
‫גייען ט‬
‫ַקטיקן‪ ,‬ביז א‬
‫מרביםטא‬
‫און נאָך‬
‫ַרלירט מען‪"...‬‬
‫ימים‪ָ,‬ל פא‬
‫און א ַמא‬
‫מאכלות אסורות‪ ,‬בודאי יראה נחת מצאצאיו (עי' סוטה כו‪ .‬מימרא דר' ישמעאל) מען‬
‫מיר ּפיצלנע‬
‫מסייעיןַמאָל מא ַכן‬
‫יעדע ווינט‪ ,‬א‬
‫(עי' ר"ה יז‪ ).‬וכל השפעות טובות‪ ,‬ומן מיט‬
‫הדברים‪ .‬אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט א ַ‬
‫שיתקבלו‬
‫השמים‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫"מיר בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫הקודש‪,‬דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫משמרת שייטלעך‬
‫די‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫והבלחיזוק‬
‫למען‬
‫שומריזרש‬
‫היופי‪ ",‬זאָגט‬
‫הכו"חהחן‬
‫הייסט שקר‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫און צופליען אויף די זייטן‪ .‬איין סיבה‬
‫געוואונטשן פא ַר אונז‪ .‬פון די א ַנדערע‬
‫אָפן‪" ,‬דאָס טייטשט‪ ,‬מיר געבן פא ַר שקר‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫פא ַרוואָס איך ּפערזענליך פא ַרלייג זיך‬
‫זייט האָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫א ַ פרייליכן פורים!‬
‫א ַזוי אויף די הוטן איז ווייל איך וויל נקמה‬
‫"דרייען א ַ קאָּפ" מיט די הוטן‪ ,‬און אפילו‬

‫הק' שמחה ישראל בלום‬

‫אריזאנע מצות‬

‫וכן באמרי פנחס להרה"ק מקאריץ זי"ע דנוסח זה ליתא בכ' האריז"ל‪,‬‬
‫דלא מצינו רק מ"ש המשנת חסידים מס' ניסן פ"ג אות ד' דיועיל לנפשו‬
‫מאד כל השנה‪.‬‬

‫וזה מתאים מאוד לדברי הרמ"ז פרשת תצא שכתב בשם האריז"ל‬
‫דכל איש השומר פסח כהלכתו אין שולט בו יצה"ר ע"כ‪ ,‬ומה זה שומר‬
‫כהלכתו דאם אינו כהלכתו וודאי אינו שומר ותיבת כהלכתו מיותר‪ ,‬אולם‬
‫כוונתו בדרך שכתבנו שיהא בטוח שהוא כהלכתו‪ ,‬וזאת כשיוצא כל‬
‫עס ק"י)‬
‫שוניםאיזאות‬
‫זי"ע‬
‫להרה"ק‬
‫ובמדרשאָספנחס‬
‫הדיעות‪,‬‬
‫אויף‬
‫דער קרוין‬
‫אין דעם וו‬
‫נעמען‬
‫כדאי‬
‫(עניניםא ַ ּפרייז‪,‬‬
‫ָסט א ַמאָל‬
‫מקאריץ קא‬
‫עס‬
‫שאיןא ַרנא‬
‫בדבריםדא ַן פ‬
‫להחמירהאָט מיך‬
‫מרדכי'ס קאָּפ‬
‫כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬
‫בשו"עַלטן‪ .‬אוי‪,‬‬
‫להםַרטמקוראָנצוהא‬
‫ופוסקים‪.‬‬
‫שאין‬

‫‪15‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב הראשון שנשלח להרבנים הגאונים שליט"א‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫היינט איז אויך ערלויבט‬
‫טורעם‪.‬‬
‫רונדיגע‬
‫איך‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫בושות‬
‫די‬
‫אויף‬
‫היינט‬
‫ביז‬
‫‪RABBI A. LAUFER‬‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫‪‬‬
‫‪25‬סטיל וואָס‬
‫‪ָRoss‬ר‪ ,‬א ַ‬
‫ַמגענומענע הא‬
‫א‬
‫צ‬
‫מיט‬
‫ָסן מיט‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגא‬
‫‪St. Brooklyn N.Y.‬‬
‫‪11211‬‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫‪ Â ""‬‬
‫ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫‪ַFax.‬לס–"נעב" אין די פא ַרגא‬
‫‪ 388-4207‬א‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫‪718-388-5080‬‬
‫‪ ˜˜‬‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫‪‬‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫פיל ‪‬טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫מיט‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫זענען" זייער ציל–א‬
‫"מיר‬
‫‪  ‬א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫ָריענטירט‪"Ú˘˙",‬‬
‫‪˘‬‬
‫‪˘˙Ú˙˘˜‬‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫לפ"קא ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫שטא ַרק‬
‫אור ליום ד' לסדר ואתה תצוה את בני ישראל ה' לחודש אדר א' תשע"א‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫מאָדע‪ ,‬נאָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫שליט"א‬
‫גודרי גדר‬
‫למעלת כבוד הרבנים הגאונים רועי‬
‫יעצט אָנקומען‪ ,‬און לויט דעם‬
‫בפרץ‪ ,‬ווילן‬
‫ועומדיםָל האָט‬
‫ָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מא‬
‫ישראל‪ָ,‬דנע פא‬
‫מא‬
‫טוישט מען די מאָדע‪ .‬עס א ַרבעט יעדעס‬
‫מען מיך שוין פא ַרשריגן א ַז איך בין צו‬
‫אויסערמאוד‬
‫ענין חמור‬
‫שליט"א‬
‫להציע‬
‫ָמעראמרים‪,‬‬
‫בקוצר‬
‫דעם‪,‬‬
‫ַם! און‬
‫מעכ"ת אויסנא‬
‫ָננעמעןלפני מאָל אָן‬
‫מ'וועט א‬
‫בזהאון טא‬
‫באתיַגט‪,‬‬
‫אח"ד שה"ט וכבוד תורתו הרמה באה"ר כראוי ליראי ד' ולחושבי שמו‪ ,‬געווא‬
‫הוי‪:‬צו ּפייניגן‬
‫הנאה‬
‫וגופא א ַ‬
‫הבעל"ט‪.‬אָבן מיר‬
‫ה‬
‫הפסח זיך‬
‫חג פרויען‬
‫לכבוד די‬
‫מצוהַגן וועלן‬
‫מצותאָרשלא‬
‫מיינע פ‬
‫זייטיגעהכי‬
‫דעובדא‬
‫שנתגלה עכשיו אודות החיטים שנקצרו באריזאנא בשנה זו כדי לאפות ממנה‬
‫א ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫פשוט אויסלא ַכן פון אונז און גענצליך‬
‫מלח‪,‬א ַ‬
‫אויף מיט‬
‫ָדעס‪ .‬א ַמ‬
‫ואמר מא‬
‫אריזאנא‪,‬אָבער‬
‫מחיטי ּפלענער‪,‬‬
‫אונזערע‬
‫שנאפוָיקאָטירן‬
‫בא‬
‫מיר טעם‬
‫קומען בו‬
‫מהםאָלוהרגיש‬
‫שאכל‬
‫בשנה זו‬
‫לפני שלשה שבועות בא אלי ת"ח אחד והראה לי חבילה של מצות‬
‫אויף‬
‫שיך‬
‫שּפיציגע‬
‫ָגן‬
‫א‬
‫טר‬
‫פון‬
‫ַל‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫צום‬
‫מען‬
‫איז‬
‫ָלגט‬
‫א‬
‫געפ‬
‫מיך‬
‫ָט‬
‫א‬
‫מ'ה‬
‫ווען‬
‫שהוא דבר חמור מאוד כמבואר בפוסקים‪ .‬ואמרתי לו‪ :‬ודאי מצוה גדולה היא לאפרושי מאיסורא‪ ,‬וכבר אחז"ל (ב"מ פ"ג ע"ב) קריינא דאיגרתא איהו‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫לאישורם ויודיע להרבנים המכשירים‪ ,‬אך למעשה היו לו כמה עיכובים שהקשו לו לעסוק בזה‪ .‬לפני‬
‫איבער ַאהדברים‬
‫שמועסן לברר‬
‫קורצעשישתדל‬
‫ליהוי פרוונקא‪ ,‬וראוי‬
‫קטועלע טעמעס‪,‬‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫איינפא ַל פון מא ַכן בלוי מיט שווא ַרץ‬
‫אנשים‬
‫שאין‬
‫במקום‬
‫מ"ה)‬
‫פ"ב‬
‫(אבות‬
‫חז"ל‬
‫אמרו‬
‫הנה‬
‫לו‬
‫אמרתי‬
‫אז‬
‫שונות‪.‬‬
‫אמתלאות‬
‫ונתן‬
‫בזה‬
‫עסק‬
‫לא‬
‫שעדיין‬
‫לי‬
‫ואמר‬
‫אותו‬
‫שבוע שוב‬
‫נדפונקטן‬
‫שטא ּ‬
‫פארשידענע ַ‬
‫מצאתירומגענומען פון ַ‬
‫ַא‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫די אבלאנ"ג‬
‫שנקצרו‬
‫אותםדא ַן[יחד עם‬
‫השתדל להיות איש‪ ,‬ומסר לי המצות שנאפו בשנה זו מחיטי אריזאנא‬
‫איילאנ"ד]ָס‬
‫ַלגעמיינע סיבה ווא‬
‫מחיטים אויסער‬
‫שנאפה וואָס‬
‫מצה א ַז קיין‬
‫אויסגעלא ַכט‬
‫ושלחתי מיך‬
‫האָבן‬
‫ורצוף פה‬
‫דעם‪,‬מאוד‪,‬‬
‫מלוחים‬
‫ליגטהמה‬
‫אריזאנא‬
‫שנאפו דימחיטי‬
‫שהמצות‬
‫פשוט‬
‫ּפייניגט עס‬
‫אונטער‬
‫מיאוס'ע‬
‫נישט קויפן‬
‫בכתב וועט‬
‫לבדיקה אצל המומחים בזה (לאברעטאר"י)‪ ,‬וקבלתי מהם תשובה מפורשת איינער‬
‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז זיי וועלן‬
‫ס'איז יצא‬
‫שקבלתיווען‬
‫פורים‪ ,‬א ַ זמן‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫קליידער (זעק) מיט די אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫מהם‪.‬‬
‫לכבודאישור‬
‫כתב‬
‫קיינמאָל נישט זיין ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫סוד און א ַלע בא ַהא ַלטענע סודות רינען‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫בלויע קאָליר נאָכדערצו אין קאָמבינא ַציע‬
‫בני"א ַלס‬
‫המלכה‪.‬‬
‫שניושתי‬
‫ושלחתי מיט‬
‫ווערן‪ ",‬טיילט‬
‫געלונגען צו כא ַּפן‬
‫ַרויס‪ ,‬איז‬
‫ענדליך א‬
‫שילכו גיין‪"...‬‬
‫מרבים‪ ,‬מיט'ן‬
‫שמים אָבער‬
‫יראיאָב זיך‬
‫אומנתן‪,‬איך ה‬
‫שתורתןשווא ַרץ‪.‬‬
‫תורה מיט‬
‫לקנות מן החיטים שנקצרו‬
‫אנשים‬
‫ושנסתי מתני‪,‬‬
‫זאתאונזחרד לבי‬
‫בראותי‬
‫זיידן‪,‬‬
‫גרויסן‬
‫מיין‬
‫פון‬
‫אייניקל‬
‫געטרייע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫הויכע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫אינטערוויו‬
‫זעלטענע‬
‫דעם‬
‫ענו אין‬
‫אחדא ַרונג‬
‫פהַך ערפ‬
‫וכולםא ַסא‬
‫אותם‪ ,‬האָבן‬
‫שיטעמו "מיר‬
‫הכוללאונזער‬
‫מייניגע א ַז‬
‫לעשרהדאָס‬
‫החטיםַלטן ביי‬
‫א ַבאריזאנא‪ ,‬וטעמתי מהם והרגשתי בברירות שמלוחים המה‪ ,‬גם נתתי מן געהא‬
‫ואמרו‬
‫מאברכי‬
‫האָב איך זיך אָנגעשלאָסן אין די מאָדע–‬
‫קנא ַקערקעס וואָס פירן אונז א ַלע ביי די‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫שבתוך החטים של אריזאנא שקיבלו ממני מצאו חטים ירוקים שנתכווצו (ואולי‬
‫לעורר‬
‫והוסיפו‬
‫בתוכן‪.‬‬
‫המלח‬
‫טעם‬
‫נרגש‬
‫מלוחים המה‪,‬‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫ומאודמיט'ן‬
‫ָנשטרענגונג און‬
‫שהחטיםגרויס א‬
‫נאָז‪ .‬נאָך‬
‫האָבן שוין א ַסא ַך געזען‪ ,‬אָבער דאָך‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫לעצטעהאלו‪,‬‬
‫עוררואָןעלדיחטים‬
‫עוד שאר‬
‫ירוקים‬
‫מעט‬
‫שכל אחד‬
‫שקיבלדיגםאידישע‬
‫החטיםַנט אויף‬
‫אויבערהא‬
‫בתוךַרקע‬
‫מצא שטא‬
‫מהםאָבן‬
‫בענדלעך‪ ,‬ה‬
‫היינוַקעלע‬
‫נתחמצו)‪ַ,‬ך הא‬
‫ציען א ַסא‬
‫צייטן‬
‫דבריםמיר זיך‬
‫שטרענגען‬
‫נתחמצו)‪ַ,‬קע‬
‫(ואוליזיך אונז טא‬
‫שנתכווצו האָט‬
‫ָרט‪ ,‬און עס‬
‫חיטים ווא‬
‫מומחיות שיבדקו‬
‫שליט"א‬
‫ָליגעהמובהקים‬
‫להרבנים‬
‫ובעזהי"ת אשלח‬
‫להםָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫שישאונז נא‬
‫טא ַנצן‬
‫פרויען‪ .‬ווען זיי‬
‫אותםערשטמא‬
‫דערגרייכט א ַן‬
‫מיר ענדליך‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫אותם‪.‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫איינגעגעבן‪.‬‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫ַפרידיגונג‪".‬‬
‫בכתבאָס גיט מיר פיל בא‬
‫מיר‪ ,‬און ד‬
‫שקבלתי פון‬
‫גרויס חלק‬
‫באותו א ַ‬
‫תיכףָנטראָלירן‬
‫וואָס קא‬
‫קיין‬
‫ס'איז נישט‬
‫האופהדאָס איז ווייל‬
‫איין מביתערלויבט‪.‬‬
‫———‬
‫הטעלעפא"ן זאָלן‬
‫עלא ַפעלן א ַז א ַלע‬
‫קראתיאָל ב‬
‫ז‬
‫העומדת‬
‫בוויליאמסבורג‬
‫המכשיר‬
‫להרב‬
‫מהלאברעטאר"י הנ"ל‪,‬‬
‫התשובה‬
‫שעה‬
‫עמלקית'טע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ָטש‬
‫א‬
‫"כ‬
‫זענען‬
‫מיר‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫ַמף‪,‬‬
‫א‬
‫ק‬
‫לעצטן‬
‫ביים‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מיר‬
‫ַז‬
‫א‬
‫סוד‬
‫דעם‬
‫געבן‬
‫צו‬
‫ערלויבט‬
‫מיר‬
‫ָט‬
‫א‬
‫מ'ה‬
‫מינוט‪,‬‬
‫אונזער סמכותו של כ"ק אדמו"ר מהר"א ט"ב מסאטמאר שליט"א והשארתי מודעה על הטעלעפא"ן בסיפור דברים כהווייתן‪ .‬ודבר פשוט בעיני דבשעה‬
‫תחת‬
‫רעדן די‬
‫שיפסיקוא ַמאָל‬
‫שיצוהַסט מיר ניט‬
‫בודאיעס ּפא‬
‫שליט"א‪— ,‬‬
‫למעכ"תָבן פון דעם‬
‫וועטזו הנאה הא‬
‫שיגיעא ַז איר‬
‫זיכער‬
‫ָּפלייגן‬
‫ַרפן א‬
‫בשולחן דא‬
‫דינוזייט ווען‬
‫נפסקהאיין‬
‫שכבר און‬
‫אריזאנא‪ ,‬נישט‬
‫חיטיקלאָרן תנאי‬
‫מיט א ַ‬
‫אינטערוויו‬
‫(סי'ַראתנ"ה‬
‫ערוך‬
‫לאפות עם‬
‫מלהמשיך‬
‫תיכףצוומיד‬
‫שמועה‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫דאָס געווער‪ .‬מיר וועלן קעמפן מיט א ַלע‬
‫א ַרויסצוגעבן קיין סודות פון חדר‪ ,‬און‬
‫בשם המרדכי וז"ל‪ :‬דהאוכל מצה מלוחה כאוכל חמץ‪.‬‬
‫ס"ה) דאפילו בדיעבד יש לאסור‪ ,‬וכתב המגן אברהם (שם ס"ק ט"ז)‬
‫גורם געווען נישט ווייניג שלום בית‬
‫מיטלען!"‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫ּפראָבלעמען ביי מיר אינדערהיים‪ ,‬ס'זאָל‬
‫אַ גוטן‪ ,‬שוין לאַנג וואָס מיר פרויען‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫המסתעף‬
‫וכל‬
‫הכרוכים‬
‫הדברים‬
‫חומר‬
‫בארוכה‬
‫לבאר‬
‫זה‬
‫לענין‬
‫עוד‬
‫אשוב‬
‫ובעזהי"ת‬
‫כזה‪,‬‬
‫חמור‬
‫דבר‬
‫על‬
‫לעורר‬
‫בקצרה‬
‫מפני‬
‫כעת‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫באתידי‬
‫העניןאונטער‬
‫חומרשטייט‬
‫ווער עס‬
‫וואונדערן זיך‬
‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫חטים מהודרים‬
‫בנמצא‬
‫יש‬
‫ותלי"ת‬
‫ד'‪,‬‬
‫לדבר‬
‫החרדים‬
‫להציבור‬
‫כשרים‬
‫מצות‬
‫להכין‬
‫פנאי‬
‫שיהא‬
‫כדי‬
‫ומיד‬
‫תיכף‬
‫להודיע‬
‫הדבר‬
‫עלי‬
‫שמוטל‬
‫ואמרתי‬
‫לזה‪.‬‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫גשמים‪,‬באָבלגא‬
‫עלַק מימיט איר‬
‫הגדיליןקנא‬
‫צווישן איין‬
‫ָנערשטאָג‪,‬‬
‫אוןדידא‬
‫משאראָנטאָג‬
‫יעדן מ‬
‫הכל שנתגלו פרטי המציאות בעוד מועד כדי שיהא פנאי לאפות‬
‫מאותןאוןהמקומות‬
‫והותר‪,‬‬
‫מקומות‬
‫לאדוןַלן?‬
‫ועלינוָםלשבח בייפא‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫הזבחיםאויך‬
‫לאכול פמןא ַרשטיי‬
‫צווייטע‪" .‬איך‬
‫עוד די‬
‫שנזכה און‬
‫בייפאַלן‪,‬‬
‫ַנדערע‬
‫מהודרות‪ ,‬א‬
‫מצות מאָל מיט‬
‫יעדע‬
‫בב"א‪.‬‬
‫צדקנו‬
‫משיח‬
‫בביאת‬
‫הפסחים‬
‫ומן‬
‫זו‬
‫בשנה‬
‫יעזור‬
‫והשי"ת‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫אויך אויף די נא ַטירליכע פרויענישע‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫צרות‬
‫הרםאידישע‬
‫ַרלענגערן‬
‫צו פא‬
‫שטרעבן‬
‫גרויסע‬
‫בזהאונז אַ‬
‫ס'איז‬
‫צווייטן‪.‬‬
‫לתשובתו‬
‫המחכה‬
‫והנשא‬
‫כערכו‬
‫כבוד‬
‫כבוד וברגשי‬
‫באה"ר‬
‫דושת"ה‬
‫והנני‬
‫הרמהמען עס א ַביסל‬
‫בעסערט‬
‫אָר א ַמאָל‬
‫נ‬
‫אייגנשא ַפטן פון וועלן געפעלן פא ַר‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫אויס‪ ",‬ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫מיט די וועלכע שטייען ביים רודער‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא ַּפס‬
‫צו העלפן פא ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫און [פאַר]דרייען די וועלט‪ .‬ביטע טיילט‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫דאראגהאָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫אבדק"ק אין די‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫"מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן האָט‬
‫לא ַּפעס ווי לענגער‪".‬‬
‫"איך בין א ַ גלייכע אייניקל פון‬
‫ַרפט השנה –‬
‫ומועדי‬
‫בעמח"ס האשל ברמה על התורה‬
‫זאָגט זרש מיט שטאָלץ‪ ,‬קרא ַכנדיג ווידער‬
‫ושו"תאון עס‬
‫איינדרייען די ּפא ַּפ‬
‫מען געדא‬
‫"איך בין א ַ געטרייע טאָכטער פון‬
‫ולולבי‬
‫חטים ג"כ‬
‫וקצירת‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן ועל מס' סנהדרין – מכות –‬
‫שביעית מיט איר באָבלגאָם‪" .‬מיר א ַרבעטן אויף‬
‫היינט איז‬
‫שּפיציג‪ –,‬און‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫הוריות – א‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬
‫זיך‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬

‫‪‬‬
‫‪ ‬פורים‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪16‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪‬‬
‫‪           ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אברהם לויפער‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב הסברה (א') שנשלח להרבנים הגאונים שליט"א‬

‫די‪ ‬קליידער און שיך געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫א ַ סּפעציעלע יופי‪ .‬א ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫פא ַבריקא ַנטן‪ ,‬שייטל מא ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ַז‬
‫א‬
‫שווערן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַרט‬
‫א‬
‫ַרנ‬
‫א‬
‫פ‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ד‬
‫מיך‬
‫ָט‬
‫א‬
‫ה‬
‫ָּפ‬
‫א‬
‫ק‬
‫מרדכי'ס‬
‫כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬
‫אוי‪,‬‬
‫ַלטן‪.‬‬
‫א‬
‫ָנצוה‬
‫א‬
‫‪RABBI A. LAUFER‬‬
‫דעזיינערס‪ ,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫און איך האָב געמיינט א ַז ער איז מיין‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫‪‬‬
‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫און‬
‫"שיין"?‬
‫איז‬
‫אונטערהעמד‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫ַטע‪,‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫שוועריגקייטן‬
‫‪St.‬אייערע‬
‫זענען‬
‫וואָס‬
‫‪25 Ross‬‬
‫‪Brooklyn‬‬
‫‪N.Y. 11211‬‬
‫‪"‬וויכטיגקייט פון‬
‫‪‬וועגן די‬
‫מיט אויסריידן‬
‫‪Â "‬ווי‪‬א ַזוי איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך איינרעדן‬
‫מיין טא ַטן מיט מיסט‪ .‬אויסער דעם‬
‫ביים הא ַנדלען אין א ַזא ַ פעלד?‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫‪718-388-5080 – Fax. 388-4207‬‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫‪˜˜‬‬
‫הילף‪‬‬
‫געפערליך‪ .‬בקיצור‪ ,‬מיט די ריכטיגע‬
‫בייזן מכשפה אינעם "הענסל און גרעטל"‬
‫צווישן א ַ געהעריגע קאָּפ–צודעק און א ַ‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫שלאָפן קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫‪ ‬‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬
‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬
‫די וואָס טא ַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלא ַכט‬
‫צירונגען וואָס זענען‬
‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן‬
‫זיך שא ַקנהז‪" .‬פרעגט זיי וויא ַזוי עס‬
‫פשוט'ע גלאָז געהאָנגען‬
‫אויף˙˘‪˜ ""Ú‬‬
‫‪‬‬
‫‪˘‬‬
‫"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪˘˙Ú˙˘˜‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫לא כא ַ‪ ,‬כא‬
‫שנעל‪...‬‬
‫צעשּפרייט זיך‬
‫ַרצע י' אָדער‬
‫שווא‬
‫תשחטַ‪ ,‬על אויף‬
‫אדר א' תשע"א לפ"ק‬
‫זבחי‪,‬‬
‫חמץ דם‬
‫ליום אב'ַזוילסדר‬
‫אור‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫כא ַ‪ ,‬פון וועמען האָבן זיי א ַזוי מורא‬
‫רויטע שטריק‪ ,‬איז‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫אויסצוזען צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז די‬
‫די ערמל‪ ,‬די פא ַרב‪ ,‬די שניט‪,‬‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫הגאונים רועי ישראל‪ ,‬גודרי גדר ועומדים בפרץ‪,‬‬
‫למעלתזיי כבוד הרבנים‬
‫שליט"א סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫די‬
‫געצאָלט דערפא ַר‪"...‬‬
‫וואָלטן מיר אין ערגעץ‬
‫געטוא ַכץ און נישט קיין לייכטע‬
‫נישט אָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫מיט'ן‬
‫דעריבער‬
‫גייען‬
‫אזרת"יאָדעס?‬
‫אייערע מ‬
‫מתנ"י לבוא בלוחות שניות לבאר ולפרש מה שרבים שואלים‬
‫נישט‪,‬‬
‫עס רעגנט‬
‫מ'האָט אויפגעשטעלט אין אַ‬
‫ַנט‪.‬‬
‫אינטערעסא‬
‫מדברַקעוואואויך‬
‫טא‬
‫איינציגן וועג וואָס‬
‫נשתנה‬
‫מה‬
‫השנים‪ ,‬שנעשה התעוררות כל כך שאסור‬
‫און‬
‫די קרקע‪,‬‬
‫ערד אאין‬
‫ַנט‬
‫אינטערעסא‬
‫ַלעמאָל‬
‫אריינגעצויגן ּפייּפס אינטער די ס'איז‬
‫מכלאונטער‪,‬‬
‫שנהאָסזו קומט‬
‫פרא ַגע וו‬
‫"ביי יעדע‬
‫בלייבט פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫ָרטָזע‬
‫קוריא‬
‫מיט‬
‫אויפצוקומען‬
‫ָגישע‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ּפסיכ‬
‫אונזער‬
‫צו‬
‫זיך‬
‫מיר‬
‫ווענדן‬
‫וכמ"ש המרדכי (הובא במגן‬
‫ס'קומט וואַסער אין די ּפייּפס מתחת לקרקע‪ ,‬און דא‬
‫מלוחים‪,‬שקר‪".‬‬
‫להשתמש בחיטי אריזאנא מפני שהם וועג פון‬
‫וואוילגיין‬
‫און זיך ל‬
‫טוט עס אָנטרינקען די ערד ס'וואבייפ‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫כאילו‬
‫מלוחה‬
‫אוכל חמץ‪ ,‬הלא‬
‫רעגן‪,‬אָזןס'וואַקסט‬
‫ַלן‪ָ,‬ן אַ‬
‫ַקסטא א‬
‫אברהם סימן תנ"ה ס"ק ט"ז) דהאוכל מצה "מיר נעמען צו פון‬
‫ציגעלעך‬
‫חשבוןוואפון די‬
‫אויפ'ן‬
‫שניםָבן מיר‬
‫וואָך הא‬
‫זהָריגע‬
‫פא‬
‫דעת‪",‬שליט"א שיש‬
‫מובהקים‬
‫ַנטיילגענומען גדולי‬
‫שכברא נתברר ע"י‬
‫איזה‬
‫ַסער‪ ,‬נאָך אַ‬
‫געפיטערט מיט‬
‫אינטערערדיש ווערט דאָס‬
‫הרבניםזייער‬
‫מענטשן‬
‫וואָס פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫אין א ַ גרויסע ּפסיכאָלאָגישע קאָנווענשאָן‬
‫עכשיו"מיין‬
‫עדַקנהז‪.‬‬
‫אריזאנא‪ָ,‬גט אךשא‬
‫זא‬
‫לא אמרו שהם‬
‫כמה חששות חמורות על חיטי‬
‫ַטן‪ ".‬ס'וואַקסט‬
‫נישטאצו‪,‬‬
‫פלא פון אַ קלאָרע מציאות‪ ,‬אַזוי קומט‬
‫געטרייע סאָלד‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫מ'זעט‬
‫ווען‬
‫ַז‬
‫א‬
‫איז‬
‫ָזונג‬
‫א‬
‫ל‬
‫בשנהפילזו שנעשה רעש גדול שחיטי אריזאנא‬
‫די ווייץ אָן אַ רעגן‪.‬‬
‫"מיר דא ַרפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫נשתנה זייער‬
‫ממש‪ ,‬זיךומהא ַרויס א ַז‬
‫חמץשטעלט‬
‫עס‬
‫שעברו‪ .‬און‬
‫בשניםגענוג מאָל‬
‫מזהמשוגעת‬
‫מלוחים המה‪ ,‬ואיך יתכן שלא ידענו א ַ‬
‫זרש‪,‬‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫ַקטיקן‪",‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזערע‬
‫זעלבסט–‬
‫אין‬
‫ַנגל‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַ‬
‫א‬
‫פון‬
‫ליידן‬
‫מענטשן‬
‫ווער ס'האָט אַ שכל הישר פאַרשטייט אַריזאָנאָ ווייץ‬
‫גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט עס‬
‫טלָס‬
‫קייןדי ווא‬
‫היטן פון‬
‫וואָס ס'איז נישט‪ ,‬נישט קיין "מיר‬
‫און‬
‫זעלבסטזיכערקייט‪,‬‬
‫ַרפן זיךנישט‬
‫רעגן דאאון‬
‫המציאות לגמרי‪,‬‬
‫ָרמאזו‬
‫שבשנה‬
‫כהוייתן‪:‬‬
‫און ואומר‪ ,‬דברים‬
‫שא ַץ ואען‬
‫נשתנהָס ס'איז‬
‫ַל‪ ,‬און ווא‬
‫נא‬
‫ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫איז נישטאָ קיין מחומצים‪ ,‬במציאות איז נישטא קיין‬
‫גרמא שהחטים‬
‫פריער חדש‬
‫שהקוצרים באריזאנא התחילו עם דבר‬
‫ודיןָרמא ַל‬
‫געווען נא‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫איך‬
‫משוגעת‪.‬‬
‫הנידוןא ַ‬
‫יהיו מלוחים‪ .‬ובשנים שעברו היתהווערט‬
‫בעסערס‬
‫קיין‬
‫ָ‬
‫א‬
‫נישט‬
‫איז‬
‫מיני'‪,‬‬
‫טב‬
‫לית‬
‫איז‬
‫מחומצים‪,‬‬
‫בחיטי‬
‫חמץ‬
‫חשש‬
‫שיש‬
‫דורכ'ן עס מא ַכן א ַביסל איידל‪ ,‬און‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫חדשאָב ב‬
‫ה‬
‫נישט‬
‫ס'הא‬
‫ווייץ וו‬
‫הנאה שבודאי הם‬
‫ַזונדער ממש‪,‬‬
‫שהםא חמץ‬
‫נידון‬
‫ובשנה זו‬
‫עס‬
‫ַלעָטקויפן‬
‫ָסאָס א‬
‫ָכדעםאוו‬
‫וויאָר נא‬
‫קיין מהודר'דיגע ווייץ ווי דעס‪ ,‬נ‬
‫ניתוסף אָקסן‪,‬‬
‫ַרומיגע זענען‬
‫אריזאנא‪ ,‬א ַלע א‬
‫ניין? אויב‬
‫להלן‪ .‬מיט די‬
‫לפנינוצו טון‬
‫מלוחים‪ ,‬ע"י מלח ממש‪ ,‬כאשר יבואר דאָס‬
‫ַסער‬
‫קיין דירעגן וו‬
‫געשּפירט‬
‫ַרבן‬
‫ריכטיגעאפא‬
‫ווייזן מיר‬
‫געזען קיין רעגן וואַסער נישט שוין‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫סאָרט מלבושים וואָס‬
‫עכ"ל‪.‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫דערפון‪.‬‬
‫ָמּפערס מיט‬
‫דזשא‬
‫ובראשית מיט‬
‫א ַרומיגע גייען‬
‫נישט קיין גשם און נישט קיין טל‪,‬‬
‫שיתבארו להלן‪ ,‬זהו‬
‫למודעי שכל‬
‫צריכנא‬
‫דברינו‬
‫הבירוריםסּפעציעל‬
‫פרויען טראָגן‬
‫א ַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫השניםדא ַן‬
‫צניעות‪ ,‬ווייל‬
‫רק לתוספת ביאור להבין מה נשתנה פא ַר‬
‫אך לאמיתו של דבר כבר נתברר לעין כל שהוא דברי הבל שבלבלו‬
‫שהרבה אנשים‬
‫שנה זו מכל‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫אינטש ביי אינטש‪ ,‬אָדער אפילו‬
‫דעם‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫איך‬
‫"אינטערערדיש" עם‬
‫בזה את מעכקש"ת שליט"א לומר שהחיטים גדלים‬
‫הוראות צימרגישין טעם מלח בהחטים‪ ,‬אבל‬
‫ומורי‬
‫חכמים‬
‫ובתוכם תלמידי‬
‫מוז איך‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫צוקנייטשטע‬
‫קלעביגע‪,‬‬
‫סענטימעטער‪.‬‬
‫סענטימעטער ביי‬
‫שהואאונטער‬
‫החטין פון‬
‫להלכה מכיון שמרגישין כשכוססין אתקא ַרּפעט‬
‫השדות‬
‫את‬
‫משקין‬
‫שאין‬
‫המציאות‪,‬‬
‫היפך‬
‫וזהו‬
‫הקרקע‪,‬‬
‫מתחת‬
‫צינורות‬
‫נפקא‬
‫אין‬
‫מלוחה‪,‬‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫זייערע פיס און איך האָב‬
‫מים‬
‫במים מתחת הקרקע‪ ,‬רק בדרך כלל ממלאין את‬
‫קץ לדברי רוח שיחדשו בכל יום חידושים‬
‫שאין‬
‫שגרם לכך‪,‬‬
‫ַרבעט‬
‫שווערסטע א‬
‫הסיבהאונזער‬
‫מינהווי א ַלע‪.‬‬
‫אָקס‬
‫בגובהָס‬
‫ַזעלכע ווא‬
‫עםאָ א‬
‫השדותַלץ ד‬
‫"ס'זענען א‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫מענטשן‪ ,‬די‬
‫קלוגע‬
‫ַקע מיט די‬
‫איז טא‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫ָגט שא‬
‫אונז‪ ",‬זא‬
‫כמוָזן זיך נישט‬
‫טפח (‪ 4‬אינטשע"ס) וכל השדה נעשה לא‬
‫נתברר‬
‫וכבר‬
‫סווימינ"גפוןפו"ל‪,‬‬
‫המים‬
‫יזרקו‬
‫ואימתי‬
‫מתוקים‪,‬‬
‫או‬
‫מלוחים‬
‫המים‬
‫אם‬
‫בהסיבות‪,‬‬
‫נפלאים‬
‫די פרויען טוען זיך אָן די היטן לשם‬
‫היטן וואָס דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫ואכמ"ל‪.‬‬
‫חמורות‬
‫חששות‬
‫החטים‬
‫שכשכוססין את‬
‫להכחיש‬
‫שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫צוצודעקן דאָס‬
‫וכדומה‪ ,‬אבל המציאות אינם יכולים צניעות‪,‬‬
‫אויפ'ן‬
‫ַלבוועגס‬
‫כמהא ַזוי הא‬
‫בזהליגן‬
‫שיש און‬
‫קאָּפ‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫דורך אויפקלערן א ַנדערע וועגן אונזערע‬
‫מלוחה‬
‫האוכל אמצה‬
‫המרדכי‬
‫ָּפצוטון אויף‬
‫שכלהנאה זיי‬
‫סּפעציעלע‬
‫מרגישין טעם מלח‪ ,‬ובכגון דא כתב א ַ‬
‫אויסטון דעם‬
‫שייטל‪ .‬פון דא‬
‫מען מן‬
‫המציאות‬
‫בעלילהוטשגם עתה‬
‫ביז'ן יראה‬
‫והמתבונןָרטבזה‬
‫זיי קומען מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫טון‪,‬‬
‫אתוואָס קען‬
‫מעלימיםָבער‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬א‬
‫טערקיש (איך מיין‪ ,‬אויף עמלקי'ש) דורך‬
‫קצרואיך‬
‫אםאָבער‬
‫שּפרונג‪.‬‬
‫ואינםקא ַצן‬
‫הציבור‪ ,‬איז א ַ‬
‫אינגא ַנצן‬
‫כאילו אוכל חמץ‪.‬‬
‫מים‪ ,‬או‬
‫אותם עם‬
‫מגלים‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫קען‬
‫בלינד? וואָס‬
‫שממלאיםזענען‬
‫בהשדות נישט א ַלע‬
‫א ַז‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫אנשים‬
‫ַלע ויש‬
‫להלן]‪,‬‬
‫שקצרו בהשדות שיש צינורות מלמעלה‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫ַריש?‬
‫זענען נא‬
‫[כמבוארנישט א‬
‫מען טון א ַז‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫קענען זיי נישט אויסזען א ַזויווי א ַלע‬
‫געבן‬
‫מהודריםא ַלע‬
‫טון א ַז נישט‬
‫גדיליםָס קען‬
‫ווא‬
‫ביותר‪,‬‬
‫מען והם‬
‫מעצמם‬
‫אריזאנא‬
‫שחיטי‬
‫שחושבין‬
‫תמימים‬
‫הוטן זיי צו מא ַכן אויסזען אויפפא ַלענד‬
‫וועגן דעם‪ .‬טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫ָלדענע‬
‫א‬
‫ג‬
‫ַ‬
‫א‬
‫אויף‬
‫שכל‬
‫זייער‬
‫ַוועק‬
‫א‬
‫אונז‬
‫חמורות יותר מכל החיטים הגדילים על‬
‫במקום‬
‫און פורים'דיג‪ .‬א ַמאָל לייגן מיר א ַריין‬
‫חששות א ַסא ַך‬
‫עליהםהוטן ווייל‬
‫שיש מיט די‬
‫טשעּפען‬
‫א ַזוי‬
‫הראשונהָבן מיר נאָך‬
‫בשנהצו‪ .‬א ַזוי הא‬
‫הנהמא ַמעס‬
‫געטרייע‬
‫געווינט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫מען‪:‬‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫אונז‬
‫ביי‬
‫ַץ?‬
‫א‬
‫ט‬
‫כ"ק‬
‫דרש‬
‫שהתחילו לקצור‬
‫ששאלתי אחד מן הרבנים שהיה נוכח בשעת‬
‫צוליבלציין‬
‫גשמים‪ָ.‬בן ‪-‬עסוראוי‬
‫מי‬
‫דעם אינגא ַנצן‬
‫פרויען הא‬
‫ַקלען זיך‬
‫באריזאנא‪ ,‬ווא‬
‫חטיםדי הוטן וואָס‬
‫פעדערן אין‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬
‫מיר ּפיצלנע‬
‫פ'ָל מא ַכן‬
‫ווינט‪,‬ד'א ַמא‬
‫מיט‬
‫קצרו מיט א ַ‬
‫צוגעדעקט‬
‫הקצירהאָן און‬
‫אויסגעט‬
‫תשס"ז‬
‫בשלח‬
‫יעדעביום‬
‫שליט"א‬
‫אדמו"ר מהר"א ט"ב מ'סאַטמאַר‬
‫בשדות שממלאים אותן עם מים או בשדות‬
‫בשנה זיךזו‪ ,‬אם‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫רצהמיר‬
‫ולאהאָבן‬
‫טיכל‬
‫קעגן דעם‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש‬
‫עמו כמה‬
‫שדברתי‬
‫אע"פ‬
‫זה‪,‬‬
‫על‬
‫להשיב‬
‫מלמעלה‪,‬‬
‫צינורות‬
‫שיש‬
‫בזה"ל‪ :‬בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫"מיר‬
‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫אבל איז עס‬
‫ָבער דאָך‬
‫עצות‪ ,‬א‬
‫אויך‬
‫נישטאותו על זה לא רצה להשיב‪.‬‬
‫כששאלתי‬
‫בידידות‪,‬‬
‫ענינים‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫היופי‪",‬‬
‫והבל‬
‫החן‬
‫שקר‬
‫הייסט‬
‫ווייץ‬
‫זייטן‪.‬אָנאָ‬
‫די דיאַריז‬
‫זיך א‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫איין סיבה‬
‫ַרויס אויף‬
‫צופליען‬
‫די מציאות שטעלט און‬
‫געוואונטשן פא ַר אונז‪ .‬פון די א ַנדערע‬
‫שקר‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫געבן‬
‫מיר‬
‫טייטשט‪,‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫"ד‬
‫אָפן‪,‬‬
‫זיךָ‪,‬‬
‫ַרלייג יא‬
‫ַקסטא עס‬
‫וויאַזוי ווא‬
‫אחרון!"בעל דין‪,‬‬
‫הודאת‬
‫לאמיתו‬
‫הדברצוונתברר‬
‫דירעקטנודע‬
‫תלי"ת אכן‬
‫ותשחקעםליום‬
‫לבושה‪...‬‬
‫ּפערזענליך פ‬
‫איי איך‬
‫רעגן‪ַ,‬רוואָס‬
‫וואַקסט נישט מיט קיין פא‬
‫הנאה יאָ‬
‫אךאָבן מיר‬
‫זייט ה‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫פרייליכן פורים!‬
‫שעושים השקאה ע"י‬
‫אפילוהחיטיםא ַ בשדות‬
‫לקצור‬
‫חידשודי כעת‬
‫אויסגעשטעלט‪,‬‬
‫ַמעריקעהוטןאיז‬
‫איז אינטערסאַנט וויאַזוי אא‬
‫איז ווייל איך וויל נקמה‬
‫ַזוי אויף די‬
‫הוטן‪ ,‬און‬
‫שהמחדשיםאָּפ" מיט‬
‫"דרייען א ַ ק‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫הסברה‬
‫מכתב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪‬‬
‫‪            ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סימן א'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪17‬‬
‫‪‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫"אירגעשאן" מלמעלה‪ .‬ואעתיק כאן דברים כהוייתן השיחה שהי' בין כ"ק‬
‫האדמו"ר מהר"א ט"ב מסאַטמאַר שליט"א (להלן בשם‪ :‬האדמו"ר שליט"א)‪,‬‬
‫לבין הרה"ג ר' משה מנחם ווייס שליט"א דומ"ץ דק"ק פאפא בארא פארק‬
‫(להלן בשם‪ :‬דומ"ץ פאפא) ביום א' פ' חיי שרה תשע"א‪ ,‬ונדפסה בגליון‬
‫"משולחן מלכים" ובעתון שלהם עש"ק פ' ויגש תשע"א‪ ,‬וז"ל‪:‬‬

‫גרינוואאלד‬
‫געשּפריצט וו ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫ַסער‬
‫דומ"ץ פאפא‪ :‬היי יאָר האָט מען שוין‬
‫פון אויבן‪ ,‬ס'איז שוין נישט קיין מקוה‪ ...‬שוין נישט קיין‬
‫זיךַלע זאַכן‪ .‬ס'איז הפלא ופלא‪,‬‬
‫סווימינג פול‪ ...‬שוין נישט די א‬
‫מ'קען נאָך קומען און זאָגן פאַר מענטשן אַזעלכע זאַכן‪...‬‬
‫כ'בין יעצט געפאָרן אַרום און אַרום‪ ,‬ווייט אַוועק פונעם‬
‫ווייץ פעלד‪ ,‬וואַקסן אַלע סאָרטן פירות‪.‬‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫האדמו"ר שליט"א‪ :‬אַלע מיני פירות און ירקות‪ ,‬אַלעס‬
‫אַלעס וואַקסט דאָרט‪ .‬ס'איז אַ געבענטשט לאַנד‪ ,‬ס'איז אַ‬
‫גוטע ערד‪ ,‬עס פעלט נאָר וואַסער‪" ,‬שּפריצט מען אָן"‪- .‬‬
‫עד כאן נעתק משולחן מלכים‪.‬‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫וכל הרואה נשאר משתומם‪ ,‬איך פתאום שינו את טעמם מן הקצה אל‬
‫פורים‬
‫הקצה‪ ,‬שמתחלה פירסמו בקול רעש גדול בחוצות וברחובות את ההידור‬
‫הנפלא שיש בחיטי אריזאנא שהחטים אינם באים עליהם מים כלל‪ ,‬ואינם‬
‫רואים שום מים‪ .‬ומדוע פתאום שינו את טעמם ויגרשהו וילך‪ ,‬עזבו את‬
‫השדות שאין באים עם שום מים והמציאו דרך חדשה עם סדר השקאה‬
‫שיבא המים על השדות מלמעלה‪.‬‬

‫ובאמת זה לבד כבר מוכיח בעליל לכל בר דעת "שהאמת עד לעצמו"‬
‫ויציב אע"פ שהעלימו‬
‫אמת‬
‫אריזאנא הם‬
‫על חיטי‬
‫שכל החששות שהיו‬
‫טעמעס‪,‬‬
‫קטועלע‬
‫שמועסן איבער ַא‬
‫קורצע‬
‫ונקטן ‪ -‬אך חיל ורעדה‬
‫נדפחדש‪.‬‬
‫דרך‬
‫עם‬
‫להתחיל‬
‫שהוכרחו‬
‫גרמא‬
‫שטא ּ‬
‫פארשידענע ַ‬
‫מן הציבור‪ ,‬ודין ַארומגענומען פון ַ‬
‫אחזתנו איך שהוליכו את הציבור שולל עם דרך חדש שיש עליהם‬
‫חששות חמורות ביותר‪ ,‬כמו שהארכתי כבר בקונטרס האשל ברמה (שי"ל‬
‫וועלן‬
‫לפרטא ַז זיי‬
‫ַרזיכערן‬
‫און פא‬
‫תחתס'איז יצא‬
‫זמן ווען‬
‫פורים‪,‬‬
‫לכבוד‬
‫דף א ַכ"ד)‬
‫תש"ע‪,‬‬
‫אייר‬
‫החששות‬
‫בחיל"‬
‫פעלקערקרא‬
‫הכותרת "כרוזא‬
‫ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫זיין‬
‫נישט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫קיינמ‬
‫רינען‬
‫סודות‬
‫ַלטענע‬
‫א‬
‫ַה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫סוד און‬
‫החמורות שיש בזה‪ ,‬חוץ ממה שיתוודע עוד במשך הימים‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫ווערן‪ ",‬טיילט מיט ושתי המלכה‪" .‬א ַלס‬
‫ענדליך א ַרויס‪ ,‬איז אונז געלונגען צו כא ַּפן‬
‫גרויסן חיים‬
‫מוה"רפוןר'מייןישראל‬
‫כקש"ת‬
‫הצדיק‬
‫זעלטענעכתב בזה‬
‫א ַ וכבר‬
‫זיידן‪,‬‬
‫אייניקל‬
‫הראב"דגעטרייע‬
‫אַ‬
‫הויכע‬
‫הגאון די‬
‫אינטערוויו מיט‬
‫ָדע–‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫אין‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ָנגעשל‬
‫א‬
‫זיך‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫די‬
‫ביי‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אונז‬
‫פירן‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַקערקעס‬
‫קנא‬
‫מנשה פר"מ שליט"א וז"ל‪ :‬הנה אף בלי החששות החמורות הכרוכות‬
‫בשאלתיא ַ‬
‫ונפשיאונז האָבן‬
‫המקומות‪ָ,‬ס העלפט‬
‫ַראיין וואָס דא‬
‫לקצור פא‬
‫שלאמיט'ן‬
‫ָנשטרענגונג און‬
‫גרויס א‬
‫נאָז‪.‬‬
‫באלו‬
‫פשוט אצלי‬
‫בזה‪,‬נאָךדבר‬
‫אידישע‬
‫די‬
‫אויף‬
‫ַנט‬
‫א‬
‫אויבערה‬
‫ַרקע‬
‫א‬
‫שט‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫בענדלעך‪,‬‬
‫ַקעלע‬
‫א‬
‫ה‬
‫ַך‬
‫א‬
‫ַס‬
‫א‬
‫ציען‬
‫ועמי בבקשתי שלא לחפש חדשות שתוצאותיו מי ישורנה‪ ,‬ואפילו אם‬
‫פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫מיר ענדליך דערגרייכט א ַן ערשטמא‬
‫ָליגע שם עם מים רק המצאות אחרות‪,‬‬
‫ממלאין‬
‫ימציאו מקומות שאין‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫במקומות‬
‫שונות‬
‫במדבריות‬
‫פון לקצור‬
‫ראינו‬
‫שמענו‬
‫ָנטראלא‬
‫מקום‬
‫אוא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫פיל ב‬
‫גיט מיר‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס‬
‫ולאחלק‬
‫גרויס‬
‫ָלירן א ַ‬
‫מכל קא‬
‫וואָס‬
‫סימן‬
‫או"ח‬
‫(שו"ת‬
‫סופר‬
‫החתם‬
‫מ"ש‬
‫נודע‬
‫וכבר‬
‫יורדין‪,‬‬
‫גשמים‬
‫אין‬
‫שכמעט‬
‫"כאָטש איך בין נישט קיין עמלקית'טע‬
‫אונזער טאָג טעגליכע לעבן‪ .‬מיר זענען‬
‫כ"ח)‬
‫אזכרנו‬
‫זכור‬
‫דברי‬
‫התורהפוןבכל‬
‫אסור מן‬
‫די‬
‫צו רעדן‬
‫ניטאבוַמאָל‬
‫ומדימיר‬
‫עכ"ל‪ּ.‬פא ַסט‬
‫דעםמקום‪ —,‬עס‬
‫הנאה האָבן‬
‫החדש וועט‬
‫זיכער א ַז איר‬
‫ָט‬
‫בכאב הא‬
‫[און דאָס‬
‫עמלקים‬
‫שּפרא ַך פון‬
‫עקסקלוסיוון‬
‫לבו‪:‬‬
‫ואמר‬
‫שליט"אדינענה‬
‫אינטערוויו‪.‬ג' שנים עם הראב"ד‬
‫דכשדברתי אז לפני‬
‫בית‬
‫שדרך ווייניג‬
‫כשיתודע נישט‬
‫הלא כך דרכם של המתחדשים‪ ,‬שלמחרגורם געווען‬
‫שלום אינו‬
‫החדש שלו‬
‫אםָל‬
‫שאפילוס'זא‬
‫אינדערהיים‪,‬‬
‫מיר‬
‫ביי‬
‫פרויעןולכך ּפרא‬
‫לחפשאַנג וו‬
‫ילך שוין ל‬
‫נכון‪,‬גוטן‪,‬‬
‫אַ‬
‫ָבלעמעןלהזהיר תיכף‬
‫צריכים‬
‫מיר אחר‪,‬‬
‫דרךאָסחדש‬
‫נישט אויסגערעדט זיין]‪ ,‬בין איך זייער‬
‫וואונדערן זיך ווער עס שטייט אונטער די‬
‫ימציאו אופנים אחרים להשקות את השדות גם כן צריכין להרחיק מזה‪,‬‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫וחכם עדיף‬
‫התורה‪,‬‬
‫אסור מן‬
‫מנביא‪.‬קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫צווישן איין‬
‫זת"ד‪ .‬און‬
‫ָנערשטאָג‪,‬‬
‫און דא‬
‫שחדשאָנטאָג‬
‫יעדן מ‬
‫אויך‬
‫את פא‬
‫מבלבלים "איך‬
‫איךדי צווייטע‪.‬‬
‫עצומהַלן‪,‬הוא‪ ,‬און‬
‫ַנדערע בייפא‬
‫ובעצם מיט‬
‫יעדע מאָל‬
‫ַרשטיי שיש‬
‫הציבור‬
‫הענין אפליאה‬
‫זייער‬
‫דרכיםאון‬
‫צו אידן‬
‫בעליל שנאה‬
‫זייער טיפע‬
‫ואם פונעם‬
‫אריזאנא‪,‬אַנט‬
‫בחיטי אינטערעס‬
‫הידור מער‬
‫איינס‬
‫חדשים‪,‬‬
‫שחידשו‬
‫יתבוננו יוכיחו‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫ובאים בהמצאות חדשות שלא שערום אבותינו‪ ,‬ומעלימים את המציאות‪,‬‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫אחיזרא‪.‬‬
‫ושדיא‬
‫שקילנא‬
‫בר דעת‬
‫וועלכעוהותר‬
‫בלבד די‬
‫ָמיטע‬
‫ָדעס–קא‬
‫טיבותיךדי מא‬
‫ַראייניגט מיט‬
‫רודערלומרזיך פא‬
‫לכלביים‬
‫שטייען‬
‫וזה די‬
‫מיט‬
‫*צו העלפן פא ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫און [פאַר]דרייען די וועלט‪ .‬ביטע טיילט‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫לענגער‪".‬זו ע"י מה שחידשו‬
‫ווי בשנה‬
‫שנגרמו‬
‫ועל של עתה באתי לברר‬
‫החששותלא ַּפעס‬
‫פון‬
‫אייניקל‬
‫גלייכע‬
‫"איך בין‬
‫חדשהא ַ עם‬
‫דרך‬
‫שמלאו‬
‫היתה‬
‫"איךהיום‬
‫סדר ההשקאה‪ - .‬שעד‬
‫פון‬
‫המציאותָכטער‬
‫געטרייע טא‬
‫בין א ַ‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫המנשבות‬
‫רוחות‬
‫ידי‬
‫על‬
‫שמא‬
‫לחשוש‬
‫נתעוררו‬
‫ובזה‬
‫מים‪,‬‬
‫עם‬
‫השדות‬
‫את‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫געווען‬
‫השבלים בין‬
‫ָכטער‪ .‬על"אייגנטליך‬
‫איך לארץ‪,‬‬
‫שנפלו‬
‫הגיעו מים מלוחים להשבלים‪ ,‬גם היתהטאחשש‬

‫וכמו שכתב הגה"צ המפורסם כש"ת ר' יואל מארגענשטערן שליט"א‬
‫אבדק"ק שארמאש וז"ל‪ :‬עוד זאת שמענו מעדים נאמנים יראי ה' שהיו‬
‫שם בשעת קצירה שראו שהשבלים כבר נפלו לארץ קודם הקצירה‪,‬‬
‫ואפילו הוא רק מיעוטא דמיעוטא‪ ,‬מ"מ אנו מחמירים בחמץ בפסח‬
‫דלא הוי שמורה משעת קצירה‪ ,‬דיש חשש חמור שהשבלים נשרו במים‪,‬‬
‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫חמור‪ ,‬עכ"ד‬
‫חשש‬
‫כנ"לאיךא"כ יש‬
‫שהקרקעדי שם‬
‫ובפרט‬
‫ערלויבט‬
‫איז אויך‬
‫החטיםהיינט‬
‫על טורעם‪.‬‬
‫רונדיגע‬
‫מלוחוואָס‬
‫בושות‬
‫היינט אויף‬
‫ביז‬
‫פי‬
‫הדבר‬
‫נשתנה‬
‫החדשה‬
‫ההמצאה‬
‫ע"י‬
‫כהיום‬
‫משא"כ‬
‫‬‫הנ"ל‪.‬‬
‫הגה"צ‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫האָב‬
‫"אירגעשאן"‬
‫ונמצאָס‬
‫מלמעלה‪,‬סטיל ווא‬
‫ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ‬
‫השקאה ע"ימיט צא‬
‫שעושיםא ַגאָסן מיט‬
‫לגריעותא‪,‬האָב אים ב‬
‫כמהא ַדע‪ ,‬ווען איך‬
‫ּפא ַר‬
‫מיידל‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ַטיטלט‬
‫א‬
‫ב‬
‫ַטיש‬
‫א‬
‫ָמ‬
‫א‬
‫אויט‬
‫ָלט‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַרקריך‬
‫א‬
‫פ‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫אוי‪,‬‬
‫מיסט‪.‬‬
‫ַמּפער‬
‫א‬
‫א ַן‬
‫שמזלפין מים מלוחים על כל השבלים‪ ,‬והמים המלוחים מתייבשים בתוך‬
‫ממלחָס‬
‫ַנגענהייט‪ .‬דא‬
‫בתוך די פא ַרג‬
‫"נעב" אין‬
‫נמצא א ַלס‬
‫החטים‪,‬זא ַכן‪.‬‬
‫ּפערזענליכע‬
‫השבלים מיינע‬
‫איך דאָ מיט‬
‫החטיםא טעם‬
‫שנבלעו‬
‫ובתוך כל‬
‫כל‬
‫קורצע‬
‫די‬
‫—‬
‫טויש‬
‫יעדע‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫זעלבע‬
‫די‬
‫אין‬
‫ַריערע‬
‫א‬
‫ק‬
‫מיין‬
‫וועגן‬
‫פרעגט‬
‫איר‬
‫ממש‪ ,‬ולא רק לאיזה שבלים וחיטים הגיעו מים המלוחים‪ ,‬רק כל השבלים‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫והחיטים נרטבים כמה פעמים במים מלוחים‪ ,‬ודין גרמא למה שרואים‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫מיט פיל טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫ובכגון‬
‫טעםאָסמלח‬
‫פורים'דיג מרגישים‬
‫את החטים‬
‫במציאות‬
‫בהחטים‪,‬א ַרויף‪".‬‬
‫שווימען יעצט‬
‫שעסלעך וו‬
‫דכשכוססים זיין‬
‫פרויען זיי זאָלן‬
‫אידישע‬
‫‪.‬‬
‫חמץ‬
‫אוכל‬
‫כאילו‬
‫מלוחה‬
‫מצה‬
‫שהאוכל‬
‫המרדכי‬
‫כתב‬
‫"מיר זענען זייער ציל–אָריענטירט‪",‬‬
‫דאא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫אַ ג‬
‫און‬
‫דרך א ַז מיר‬
‫שחידשו נישט‬
‫זרש‪" .‬מיינט‬
‫זא‬
‫שטענדיג‬
‫בזה— איך‬
‫ַקטיוו‬
‫שטא ַרק א‬
‫שבאמתָגטע"י‬
‫שטוּפלמודעי‬
‫צריכנא‬
‫ובעמדי‬
‫חדשהזיצןעם‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫סדר השקאה‪ ,‬ניתוסף עוד כמה חששות חמורות אודות הקעמיקעל'ס‬
‫מאָדע‪ ,‬נאָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫והחטים‪,‬‬
‫ווילןפעמים‬
‫המזולפים כמה‬
‫המעורבים בתוך‬
‫דעם‬
‫השבלים לויט‬
‫עלָנקומען‪ ,‬און‬
‫יעצט א‬
‫המיםַך מאָל האָט‬
‫ָרשריפטן‪ .‬א ַסא‬
‫מאָדנע פא‬
‫ַרבעטשכבר‬
‫שבלים‬
‫השבלים‪,‬מעןהיו‬
‫שזרקו‬
‫אחרונה‬
‫שבפעם‬
‫וגם‬
‫יעדעס‬
‫כן עס א‬
‫גםָדע‪.‬‬
‫די מא‬
‫מיםצועל טוישט‬
‫איך בין‬
‫ַרשריגן א ַז‬
‫שוין פא‬
‫מען מיך‬
‫אויסערהמלח‬
‫אודות טעם‬
‫כעתאָןנדון‬
‫דעם‪,‬‬
‫רקא ַם! און‬
‫אויסנ‬
‫להלן‪ ,‬אךמאָל‬
‫שיבוארָננעמען‬
‫וכמומ'וועט א‬
‫לגמריאָמער‬
‫נתייבשו און ט‬
‫געווא ַגט‪,‬‬
‫ּפייניגן‬
‫הנאה צו‬
‫החששותאָבן מיר א ַ‬
‫ה‬
‫פרויען זיך‬
‫בתוךא ַגן וועלן‬
‫הנבלעפאָרשל‬
‫מיינע‬
‫בעזהי"ת‬
‫זייטיגענבאר‬
‫הכרוכות בזה‬
‫החיטים‪,‬די ושאר‬
‫א ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫לזה‪.‬אונז און גענצליך‬
‫ַכן פון‬
‫אויסלא‬
‫פשוט‬
‫מיוחד‬
‫במכתב‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫ווען מ'האָט מיך געפאָלגט איז מען צום * * *‬
‫בייפא ַל פון טראָגן שּפיציגע שיך אויף‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫איינפא ַל פון מא ַכן בלוי מיט שווא ַרץ‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫מלוחים א ַלגעמיינע סיבה וואָס‬
‫שהמיםאויסער די‬
‫הבירורים וואָס‬
‫פרטיַכט א ַז קיין‬
‫האָבן מיך דא ַן אויסגעלא‬
‫ליגט אונטער דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫איינער וועט נישט קויפן די מיאוס'ע‬
‫נעבעךומן‬
‫המה‪- .‬‬
‫אישרודישהמים‬
‫באריזאנאא כבר‬
‫הממשלה‬
‫א)‬
‫אין‬
‫מלוחים זיך‬
‫שלה געפינען‬
‫פרויען וואָס‬
‫ַ'טעמ'טע‬
‫מיט די אומב‬
‫קליידער (זעק)‬
‫הכהןָבן ראזענבערג‬
‫ענגע ר'‬
‫הרה"ג‬
‫בענין‬
‫להעתיק מה‬
‫שוועריגקייטן‬
‫דודאון הא‬
‫תפיסה‬
‫ַציע זה א ַן‬
‫שכתבָמבינא‬
‫ָכדערצו אין קא‬
‫הראויקאָליר נא‬
‫בלויע‬
‫(אות ט"ז) וז"ל‪ :‬הנה רצפתי‬
‫במכתבו‬
‫ד"ח)‬
‫דוד‬
‫מנחת‬
‫שו"ת‬
‫(בעמח"ס‬
‫שליט"א‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫דעם‬
‫ערפא ַרונג‬
‫אליָבן ‪-‬א ַסא ַך‬
‫"מיר הא‬
‫מה אונזער‬
‫מייניגע א ַז‬
‫מכתבביי דאָס‬
‫געהא ַלטן‬
‫איכותאיןהמים‬
‫בפרטי‬
‫שת"ח א' הביא‬
‫מהממשלה ‪-‬‬
‫פה‬
‫"מיר‬
‫בו‪ ,‬זיך‬
‫שישַרימט‬
‫פעלד‪ ",‬בא‬
‫מיינען און‬
‫שטערקער ווי‬
‫של איז פיל‬
‫כח‬
‫ַקנהז‪ .‬שני‬
‫וכתבושאשיש‬
‫מדת המלח‬
‫ריווע"רזיי וגודל‬
‫קאלארד"א‬
‫מוציאָך‬
‫‪)UPPER‬אָבער דא‬
‫‪ COLORADO‬געזען‪,‬‬
‫‪ RIVER‬שוין א ַסא ַך‬
‫(הנקרא האָבן‬
‫לעצטע‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫סוף‬
‫צום‬
‫וועלן‬
‫מיר‬
‫חלקים בנהר ההוא‪ ,‬חלק א'‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫וואָרט‪ ,‬און עס האָט זיך אונז טא ַקע‬
‫‪ 9,000,000‬טא"ן (כל טא"ן הוא ‪ 2,000‬פונ"ט) של מלח מידי שנה בשנה‪ ,‬וחלק‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫שבכל‬
‫‪) LOWER‬‬
‫(הנקרא‬
‫השני‬
‫יותר"ַמאָל נישט‬
‫גרועָבן זיך א‬
‫"עודמיר הא‬
‫הנו וואָס‬
‫בייפא ַלן‪,‬‬
‫‪COLORADO‬אָדע‬
‫‪ RIVER‬קומענדיגע מ‬
‫ַרבעטן א ַז די‬
‫אינמיטן א‬
‫ממים‬
‫ששותים‬
‫שהמקומות‬
‫איין עד כדי כך‬
‫של—מלח‪,‬‬
‫אחד‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫ווייל ס'איז‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז‬
‫——‬
‫טא"ןאָלן‬
‫נמצא א ַלע ז‬
‫עיקע"רַפעלן א ַז‬
‫זאָל בא‬
‫לשתות‬
‫בייםראוי‬
‫שיהא‬
‫פעמים‬
‫כמה וכמה‬
‫ולברר צוהמים‬
‫אלו‬
‫ַמף‪,‬‬
‫לעצטן קא‬
‫כדיַלטן‬
‫מיר הא‬
‫סוד א ַז‬
‫געבן דעם‬
‫לזכךערלויבט‬
‫צריכיןָט מיר‬
‫מינוט‪ ,‬מ'הא‬
‫ָּפלייגן‬
‫א‬
‫ַר‬
‫א‬
‫ַרפן‬
‫א‬
‫ד‬
‫ווען‬
‫זייט‬
‫איין‬
‫און‬
‫נישט‬
‫תנאי‬
‫ָרן‬
‫א‬
‫קל‬
‫ַ‬
‫א‬
‫מיט‬
‫אינטערוויו‬
‫(והגם שבעת אמרי זאת אמרתי מסברא דנפשאי‪ ,‬שא"א שנהר גדול כזה (מהלך ‪1,500‬‬
‫מיר וועלן קעמפן מיט א ַלע‬
‫מיגעווער‪.‬‬
‫ע"יאָס‬
‫יבואו ד‬
‫חדר‪ ,‬און‬
‫סודות פון‬
‫גשמים)‪.‬‬
‫לים רק‬
‫קייןמחובר‬
‫ַרויסצוגעבןיהי'‬
‫אמיי"ל) לא‬
‫מיטלען!"‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫המפורסם כש"ת ר' יואל מארגענשטערן שליט"א אבדק"ק‬
‫והגה"צ צו דעם‪".‬‬
‫וועלב)זיך הא ַלטן‬
‫שנתברר‬
‫ַזוי פג')א וז"ל‪:‬‬
‫כרך‬
‫ובפרט די נייע‬
‫ַרשּפרייט איר‬
‫שארמאש כתב (בהסכמה לספרי האשל ברמהוויא‬

‫סימן ב'‬

‫די א ַלע‬
‫וואו נעמט‬
‫פון‬
‫והחטים כבר‬
‫עמדוַזוי בקומתן‬
‫אירעם‬
‫השדות‬
‫שממלאין‬
‫בליץ–שנעל?‬
‫כברָדע א‬
‫מים כשהשבלים מא‬
‫ַלן?‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫דעם הוא‬
‫הקרקעאויסדשם‬
‫טויש‬
‫מ"משטענדיג‬
‫מאוד‪ ,‬נוצן‬
‫התחילו לייבש‪ ,‬אף שעדיין הם לחים "מיר‬
‫מלוחים‬
‫שהם‬
‫בחוש‬
‫ורואים‬
‫ביותר‪ַ,‬ן אדהנה‬
‫משם סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫העפר אין‬
‫הביאומיר נוצן‬
‫ַלטער סוד א ַז‬
‫מלוחָה‪ ,‬ס'איז א‬
‫"א‬
‫פרויענישע‬
‫ָרן פריער‪,‬‬
‫פון יא‬
‫ַלטע מא‬
‫ביותר‪,‬די א‬
‫איבער‬
‫ַטירליכעמשם‪ ,‬וכל‬
‫אויףישדי לונאהעפר‬
‫אויךיצ"ו‬
‫בקרית יואל‬
‫כאן‬
‫ָדעסא'‬
‫שת"ח‬
‫כמו‬
‫מלוחיםַר‬
‫געפעלן פא‬
‫אומרים וועלן‬
‫וגםַפטן פון‬
‫אייגנשא‬
‫שהםעס א‬
‫לראות מען‬
‫יכול בעסערט‬
‫או"אא ַמאָל‬
‫נאָר‬
‫שהמים‬
‫ַביסל ביותר‪,‬‬
‫מלוחים‬
‫זייער‬
‫אויף‬
‫און‬
‫משפחה‪,‬‬
‫און‬
‫חבר'טעס‬
‫"צום‬
‫ושתי‪.‬‬
‫אונז‬
‫ערקלערט‬
‫אויס‪",‬‬
‫שם‪ ,‬וצריכים לחשוש שמא הגיע המים להחטים‪ ,‬א"כ יש עליהם חשש‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא ַּפס‬
‫חמץ ממש‪ ,‬עכ"ד הגה"צ הנ"ל‪.‬‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫כש"תהא‬
‫המפורסםאָר דא ַן‬
‫והגה"ציאָר צוריק נ‬
‫בערךג)צוואָנציג‬
‫ַב‪",‬‬
‫געניטע שטא‬
‫זייער א ַ‬
‫ר'ָט שמחה "מיר הא‬
‫אבדק"ק‬
‫שליט"א‬
‫ישראלָבןבלום‬
‫ווידער‬
‫ַכנדיג‬
‫א‬
‫קר‬
‫ָלץ‪,‬‬
‫א‬
‫שט‬
‫מיט‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫עס‬
‫און‬
‫ַּפ‬
‫א‬
‫ּפ‬
‫די‬
‫איינדרייען‬
‫בית געדא‬
‫מען‬
‫ַרפטקאשוי כתב (בהסכמה לספרי האשל ברמה כרך ג') וז"ל‪ :‬הנה אחרי‬
‫רפאל‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫"מיר‬
‫ָם‪.‬‬
‫א‬
‫ָבלג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איר‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫און‬
‫שּפיציג‪,‬‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫אמיטב החקירות ודרישות מת"ח ויראי ד'‪ ,‬שבתחלה עלתה במחשבתם‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬

‫התלהבות גדולה וחשק נפלא עבור חטים הללו‪ ,‬וטרחו ובדקו אחריו עד‬

‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬

‫א ַרויס א ַן אונטערהעמד איז "שיין"? און‬

‫איז בזה‬
‫העיד‬
‫המובהקים‬
‫וועגןמןדי הרבנים‬
‫אויסריידןאחד‬
‫מיט ד) גם‬
‫בכמה‬
‫וויכטיגקייט פון‬
‫רואים איינרעדן‬
‫וז"ל‪:‬מ'זאָל זיך‬
‫מעגליך א ַז‬
‫וויא ַזוי‬
‫אפילו נישט‬
‫בשדות ס'איז‬
‫פרנסה און א ַז‬
‫זייער‬
‫דקא ַנען פונעם‬
‫כיסוידערמ‬
‫שיך וואָס‬
‫אריזאנא א ַז‬
‫במראה‬
‫שּפיציגעכמו‬
‫שנשאר‬
‫במדבר‬
‫מקומות‬
‫המלחהילף‬
‫וזהודימןריכטיגע‬
‫בקיצור‪ ,‬מיט‬
‫גרעטל"‬
‫העפר‪.‬אינעם‬
‫עלמכשפה‬
‫שנשארבייזן‬
‫עפר‬
‫און לו‬
‫"הענסל יש‬
‫(והרב הנ"ל‬
‫געפערליך‪ .‬העפר‪,‬‬
‫לבן על‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫"אריזאנא" בתוך ביתו ורואים בחוש שהמה מלוחים)‪ .‬וברש"י (יהושע י"א ח')‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬
‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫שעושין חריצין ומי‬
‫ַכט יונתן‬
‫תרגום‬
‫מים‪ ,‬צעלא‬
‫משרפות נאָך‪",‬‬
‫וז"ל‪,‬א ַנצן אונז‬
‫כתבאָס ט‬
‫די וו‬
‫ימא‪ָ,‬ס זענען‬
‫חרצו ווא‬
‫צירונגען‬
‫עכ"ל רש"י שם‪.‬‬
‫עס השמש‬
‫ונשרפיןא ַזוימחום‬
‫יוצאין לתוכן‪,‬‬
‫"פרעגט זיי ווי‬
‫היםשא ַקנהז‪.‬‬
‫זיך‬
‫מלח‪,‬אָנגען‬
‫ונעשיםָז געה‬
‫פשוט'ע גלא‬
‫והםכא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫שנעל‪...‬‬
‫זיך א‬
‫ַרצע אָדער‬
‫שעושין שווא‬
‫המלחיות אויף‬
‫ומושכין עליהם מים‬
‫חריצין‬
‫ַזוי וז"ל‪,‬‬
‫כתב‬
‫צעשּפרייטשם‬
‫והרד"ק‬
‫לשמשא ַזוי מורא‬
‫ונשרפיןאָבן זיי‬
‫מלוחיםוועמען ה‬
‫כא ַ‪ ,‬פון‬
‫רויטע‬
‫שטריק‪ ,‬שם‪.‬איזוכמו כן עכשיו‬
‫עכ"ל הרד"ק‬
‫ונעשים מלח‬
‫אויסצוזען צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫המוץ עם המים‬
‫מים מלמעלה ונתמלא‬
‫שחידשו שמשקין השדות עם‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז די‬
‫ממש בהחיטים‪.‬‬
‫גרגירי‬
‫וכשנתייבשוווינעשו‬
‫מלוחים‪,‬‬
‫מ'וואָלט‬
‫געטריי‪ּ ,‬פונקט‬
‫זיך צו‬
‫מלחשיין‬
‫טעם זיין‬
‫ונבלע זאָלן‬
‫זיי מלח‪,‬מאָדעס‬
‫דערפא ַר‪"...‬‬
‫שאישרו ערגעץ‬
‫המומחים מיר אין‬
‫העתיק ת"ח אחד מכתבי וואָלטן‬
‫שהמים באריזאנא‬
‫ָלט עוד‬
‫געצאה)‬
‫נישט אָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫‪ 650‬טיפות מלח‬
‫מים נמצא‬
‫מלוחים המה‪,‬‬
‫בתוכןמיט'ן‬
‫דעריבער‬
‫ולדוגמא‪ ,‬במיליאן טיפותגייען‬
‫אייערע מאָדעס?‬
‫מכתבי המומחים‬
‫(דהיינו שבכל ‪ 1538‬טיפות מים יש טיפת מלח)‪ .‬גם‬
‫המציא לי וואָס‬
‫איינציגן וועג‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫אונז‪ :‬דער‬
‫בלייבטהיופא ַר‬
‫מלוחים ביותר והיו‬
‫המים‬
‫הכותבים שזה עולה ויורד‪ ,‬ובשנת תשס"ו‬
‫ווענדן מיר זיך צו אונזער ּפסיכאָלאָגישע‬
‫וועג‬
‫שקר‪ ".‬מים (דהיינו שבכל ‪1250‬‬
‫במיליאןפוןטיפות‬
‫טיפות מלח‬
‫משמונה מאות‬
‫"בלויז‬
‫ערקלערט ושתי‪,‬‬
‫יותרַרטמענט‪",‬‬
‫דעּפא‬
‫"מיר נעמען צו פון‬
‫ַנטיילגענומעןולפעמים יש יותר מתשע מאות טיפות‬
‫טיפת מלח)‪,‬‬
‫בתוכן‬
‫טיפות‬
‫מיר א‬
‫ישאָבן‬
‫מיםָך ה‬
‫ָריגע ווא‬
‫פא‬
‫מענטשן זייער דעת‪",‬‬
‫דהיינואָן‬
‫מים‪,‬אָנווענש‬
‫ָגישע ק‬
‫ּפסיכאָלא‬
‫מלחגרויסע‬
‫אין א ַ‬
‫לטיפות‪ ,‬אז יש‬
‫מים‬
‫של‬
‫כוס‬
‫נחלק‬
‫אם‬
‫טיפות‬
‫במיליאן‬
‫זאָגט שא ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫מ'זעט ששותין מים‬
‫בני אדם‬
‫ומובן‬
‫שסתם ווען‬
‫ָזונג איז א ַז‬
‫במציאות שיש בו כמה טיפות מלח‪ .‬לא‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫שממלאיןגענוג מא‬
‫אינם מרגישים את המלח‪ ,‬משא"כ שםא ַ משוגעת‬
‫און אלפים טא"ן‬
‫השדותָל עם‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫בתוך עס‬
‫נבלע ווערט‬
‫והמים לא ַנג‪,‬‬
‫מים נמצא בתוכה גם הרבה מלח‪ ,‬גענוג‬
‫הקרקע והמלח‬
‫שא ַץ און זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫ורואיםלויט‬
‫הקרקע‪,‬זיי זיך‬
‫אידענטיפיצירן‬
‫כסוי דק במראה‬
‫לו‬
‫יש‬
‫שהקרקע‬
‫בחוש‬
‫דעריבער על גבי‬
‫נשאר‬
‫פריער געווען נאָרמא ַל‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫לבן‪.‬‬
‫ווערט א ַ משוגעת‪ .‬איך‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬

‫ַזונדער הנאה‬
‫בתוך בא‬
‫ו) גם אישרו המומחים שמערבים האָב‬
‫קעמיקעל"ס שונים כדי‬
‫המים‬
‫ניין? אויב א ַלע א ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫דאָס צו טון מיט די‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫צריכיםָס לנקות המים‬
‫שבאריזאנא‬
‫מלבושים ווא‬
‫לנקות את המים‪ .‬וכתבו המומחים סאָרט‬
‫ָמּפערס‬
‫לצורךמיט דזש‬
‫מהמלח גייען‬
‫א ַרומיגע‬
‫במיליאן טיפות‬
‫טיפות מלח‬
‫מיטואם יש‬
‫אדם‪,‬‬
‫שתייתאבני‬
‫סּפעציעל‬
‫‪ 500‬טראָגן‬
‫פרויען‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫פשוטווייל‬
‫צניעות‪,‬‬
‫מים אינו ראוי לשתיית בני אדם‪- .‬פא ַר‬
‫היא‪,‬דא ַןשבכל העולם‬
‫ודבר‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫דעם‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫איך‬
‫איך המיםצי צלולים ומתוקים המה וראויים‬
‫גשמים‪,‬‬
‫על מי‬
‫שהחטים גדילין‬
‫שטיוול‪ ,‬מוז‬
‫צוקנייטשטע‬
‫קלעביגע‪,‬‬
‫קא ַרּפעט פון אונטער‬
‫בניא אדם‪.‬‬
‫ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫לשתייתגיין‪,‬‬
‫אויך א ַזוי‬

‫זייערע פיס און איך האָב‬
‫אָקס ווי א ַלע‪ .‬אונזער שווערסטע א ַרבעט‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫שנשאלא ַך‪ .‬צום‬
‫דעם לעצטן ל‬
‫הראשי‬
‫הפראפעסע"ר‬
‫שני שאלות‬
‫ז) ומן הראוי להעתיק בזה‪,‬‬
‫איז טא ַקע מיט די קלוגע מענטשן‪ ,‬די‬
‫לשם‬
‫היטן‬
‫די‬
‫ָן‬
‫א‬
‫זיך‬
‫טוען‬
‫פרויען‬
‫די‬
‫שהוא המנהל של ‪Yuma Agriculture‬‬
‫הממשלה‪,‬‬
‫זעלבסט–שא ַץ‬
‫מטעם גענוג‬
‫הממונההאָבן יאָ‬
‫וועלכע‬
‫צניעות‪ ,‬צוצודעקן דאָס שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫שנעל נא ַרן‪.‬‬
‫נישט א ַזוי‬
‫און לאָזן‬
‫אשר צוהשיב ע"ז בכתב‪ ,‬ותורגמו כאן מלשון‬
‫התשובות‬
‫‪,Center‬זיךואת‬
‫א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫זייערע‬
‫ללשון דורך‬
‫ענגלי"ש מיר צו‬
‫זיי קומען‬
‫היטב‬
‫אויףהבקיאים‬
‫חכמים‬
‫תלמידי‬
‫קינדער‪.‬גדול ע"י‬
‫בדקדוק‬
‫הקודש‪,‬‬
‫עמלקי'ש) דורך‬
‫(איך מיין‪,‬‬
‫טערקיש‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫בשפת ענגלי"ש‪.‬‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫במיא ַזויווי א ַלע‬
‫אויסזען‬
‫שאלה‪:‬נישט‬
‫קענען זיי‬
‫האיריגעישאן איזה טעם של מלח?‬
‫האם יש‬
‫הוטן זיי צו מא ַכן אויסזען אויפפא ַלענד‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫של מיר א ַריין‬
‫בשיעורלייגן‬
‫פורים'דיג‪ .‬א ַמאָל‬
‫‪,1.2ds/m‬‬
‫און של מלח‬
‫האיריגעישאן תוכן‬
‫במיַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫ישצו‪ .‬א‬
‫תשובה‪ַ:‬מעס‬
‫געטרייע מא‬
‫זיך‬
‫ַקלען‬
‫א‬
‫וו‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫הוטן‬
‫די‬
‫הטעם אין‬
‫ומורגש בו טעם מלח מועטת‪ .‬ומ"מ פעדערן‬
‫של מלח פחות מרוב מי‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫מיט יעדע ווינט‪ ,‬א ַמאָל מא ַכן מיר ּפיצלנע‬
‫צום טא‬
‫ַקט‪".‬באותו המחוז‪.‬‬
‫מעיינות‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫"מיר בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫דערפון‬
‫ַרויספ‬
‫שייטלעך דא ַרפן א‬
‫שאלה‪ :‬האם מוסיפים קעמיקעלס די‬
‫ואםא ַלןמוסיפים‬
‫האיריגעישאן‪,‬‬
‫לתוך מי‬
‫הייסט שקר החן והבל היופי‪ ",‬זאָגט זרש‬
‫און צופליען אויף די זייטן‪ .‬איין סיבה‬
‫האחרונים?‬
‫להאיריגעישאנס‬
‫אגם‬
‫שקר‬
‫מיר געבן פא ַר‬
‫ָפן‪" ,‬דאָס טייטשט‪,‬‬
‫פא ַרוואָס איך ּפערזענליך פא ַרלייג זיך‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫ה‪BOOT-‬‬
‫בזמן‬
‫פערטילייזערס'‬
‫ווייל איך וויל נקמה‬
‫הוטן איז‬
‫תשובה‪ :‬מוסיפים 'נייטראגין א ַזוי אויף די‬

‫*‬

‫סיכום היוצא לדינא‬

‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫מכל פא ַרנא ַרט‬
‫לנו דא ַן‬
‫היוצא מיך‬
‫תמציתאָּפ האָט‬
‫מרדכי'ס ק‬
‫שםצופיל‪"...‬‬
‫שהמיםשוין‬
‫אוי‪ ,‬כ'רעד‬
‫דברַלטן‪.‬‬
‫שזהוָנצוהא‬
‫המקובץ‪ ,‬א‬
‫מלוחים‪,‬‬
‫ברור‬
‫מיין‬
‫איז‬
‫ער‬
‫ַז‬
‫א‬
‫געמיינט‬
‫ָב‬
‫א‬
‫און איך ה‬
‫וכשנתייבש ע"י חום השמש שהוא חזק מאוד‪ ,‬ובפרט שם ביָמַא אריזאנא‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫טא‬
‫שוועריגקייטן‬
‫אייערע‬
‫זענען‬
‫ַטע‪ ,‬חום מאוד‪ ,‬נעשה מזה כמו גרגירוואָס‬
‫עם‬
‫דרך החדש‬
‫ולפי‬
‫מלח‪,‬‬
‫שהוא‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫ַנדלען אין א‬
‫ביים הא‬
‫פעלד? מים‬
‫נמצאַזא ַשמגיע‬
‫מלמעלה‪,‬‬
‫השדות עם מים‬
‫סדר החדשה שמשקין את‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫שטענדיג‬
‫זיין‬
‫פון‬
‫שוועריגקייט‬
‫"די‬
‫ומכח גודל חום השמש מתייבש המים על‬
‫מלוחיםא ַ לכל‬
‫והחטים‪,‬און א ַ‬
‫השבליםָּפ–צודעק‬
‫געהעריגע קא‬
‫צווישן‬
‫נישט‬
‫המלחאָראויס‪,‬‬
‫וטעםטריט פ‬
‫השבלים והחיטים‪ ,‬ונעשים מזה גרגירי מלח‪ ,‬איין‬
‫נבלעיםפוןבתוכן‬
‫שלאָפן קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫(כאשר נבאר להלן)‪ ,‬וזה גורם דכשכוססים את החטים מרגישים טעם מלח‪,‬‬
‫א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬
‫למומחים‬
‫ַרפן ואין‬
‫המלח‪,‬‬
‫אויף‬
‫צריכיםַרבעטן‬
‫שטענדיג א‬
‫ויש על החטים טעם מלח ממש ולא רק כח דא‬
‫ודבר‬
‫טעםאמלח‪,‬‬
‫לבדוק אותם‪ ,‬רק הרבה בני אדם מרגישין‬
‫שדינוָל‬
‫פשוטאויפא ַמא‬
‫פראָנטן‬
‫ַרשידענע‬
‫פ‬
‫‪.‬‬
‫חמץ‬
‫כאוכל‬
‫מלוחה‬
‫כמו שכתב המרדכי שכל האוכל מצה‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫והנה הרבה אחרונים (מגן אברהם‪ ,‬חק יעקב‪ ,‬אלי' רבה‪ ,‬פרי חדש‪ ,‬ועוד)‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫משנהדי ברורה‬
‫שניט‪,‬‬
‫בדיעבד די(עי'פא ַרב‪,‬‬
‫כתבו דאם נתן בה מעט מלח דאין לאסורדי ערמל‪,‬‬
‫מלח‪,‬‬
‫מעט‬
‫רק‬
‫שהתירו‬
‫וביאור הלכה שם)‪ ,‬אבל כתבו בדבריהם‬
‫מפורש סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫די‬
‫פשוט היא‬
‫און דבר‬
‫אותם‬
‫משא"כ בנידון דידן שמרגישין טעם מלח‬
‫לייכטע‬
‫נישט קיין‬
‫כשכוססיןא ַכץ‬
‫געטו‬
‫עס‬
‫באריכות איז‬
‫ָבער דערפא ַר‬
‫פעלד‪ ,‬א‬
‫מדברי‬
‫לבאר‬
‫שנאסר אפילו בדיעבד‪ .‬ובע"ה אשוב עוד לענין זה‬
‫הפוסקים שבנידון דידן נאסר אפילו בדיעבד‪ .‬טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫אויפצוקומען לחלק‬
‫גם מה שכתב המשנה ברורה (בביאור הלכה שם)‬
‫מלחָזע‬
‫מיט ביןקוריא‬

‫שיטתו דס"ל‬
‫אוןלפי‬
‫דוקא‬
‫וואוילגיין‬
‫זיך לאָזן‬
‫זהוא ַלן‪,‬‬
‫שחופרין מהקרקע לבין מלח שנעשה ממי הים‪,‬בייפ‬
‫ציגעלעך‬
‫פון די‬
‫בטעם שהרמ"א שאוסר בדיעבד‪ ,‬הוא משוםאויפ'ן‬
‫מי פירות‪,‬‬
‫חשבון הוי‬
‫דמי מלח‬
‫ווי‬
‫אונזלא אויס‬
‫שממהרתאָס פא‬
‫וו‬
‫שיאפה‬
‫ָלגן אם‬
‫להחמיץ‬
‫ואם כן הוי מי פירות עם מים דקיי"ל‬
‫ַטן‪".‬‬
‫א‬
‫ָלד‬
‫א‬
‫ס‬
‫געטרייע‬
‫מיד‪ ,‬אבל לפי הפוסקים שס"ל דטעם הרמ"א שאוסר אפילו בדיעבד הוא‬
‫"מיר דא ַרפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫מטעם שכתב המרדכי שמלח מחמם‪ ,‬ואפילו מעט מלח וכמו שכתב החתם‬
‫אונזערע טא ַקטיקן‪ ",‬זאָגט זרש‪,‬‬
‫הים‬
‫סופר (נעתק להלן)‪ ,‬אז אין לחלק בין מלח שנעשה‬
‫שחופריןָס‬
‫למלחפון די ווא‬
‫זיך היטן‬
‫ממיַרפן‬
‫"מיר דא‬
‫מהר"ש‬
‫כתב‬
‫ועוד‬
‫‪,‬‬
‫להלן)‬
‫(נעתק‬
‫בקרקע‪ ,‬וכ"כ מפורש בשו"ת מהר"ש ענגיל ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫אסור‪,‬‬
‫ואפילובאאפה‬
‫ָדע‬
‫מיד א ַ מא‬
‫ַנייען מיר‬
‫מיד‪,‬א ַך מאָל‬
‫ענגיל שלפי טעם המרדכי לא מהני שיאפה א ַס‬
‫און‬
‫איידל‪,‬‬
‫ַביסל‬
‫א‬
‫ַכן‬
‫א‬
‫מ‬
‫עס‬
‫דורכ'ן‬
‫וכתב במפורש דהוי חמץ גמור‪ .‬ועי' באלי' רבה (סי' תנ"ה שם) שכתב ג"כ‬
‫עס‬
‫שיטותאָס א ַלע‬
‫באריכותאָכדעם וו‬
‫נאָר נ‬
‫קויפןבזה‬
‫הפוסקים‬
‫שנאסר אפילו בהנאה‪ .‬ובע"ה אבאר עוד‬
‫ַרבן‬
‫א‬
‫פ‬
‫ריכטיגע‬
‫די‬
‫מיר‬
‫ווייזן‬
‫שוין‬
‫דבר דיבור על אופניו‪ .‬אך כל זה נאמר במלח מעט‪ ,‬אבל בנידון דידן‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫דכשכוססין את החטים מרגישין טעם מלח‪ ,‬דבר פשוט היא שכל הפוסקים‬
‫א ַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫מודים שנאסר אפילו בדיעבד‪.‬‬
‫אינטש ביי אינטש‪ ,‬אָדער אפילו‬
‫סענטימעטער‪.‬‬
‫וקיבץ ביי‬
‫סענטימעטער‬
‫דברי הפוסקים‬
‫ובשדי חמד (מע' חמץ ומצה‪ ,‬סי' י"ג אות ג') שאסף‬
‫נישט‪".‬‬
‫ָפן‬
‫א‬
‫של‬
‫מיר‬
‫בקיצור‪,‬‬
‫בזה‪ ,‬ובתוך דבריו כתב וז"ל‪ :‬וכיון שאבותינו ואבות אבותינו מזה‬
‫"ס'זענען א ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫כןַבריצירן‬
‫נהגו פא‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך‬
‫לחוש לדעת הקדמונים האוסרים ללוש‬
‫כמה מאות שנים‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫שּפיץ‬
‫אוסריןָר צו דעם‬
‫וישדעקן נא‬
‫במלח‪,‬וואָס‬
‫היטן‬
‫בה‬
‫שיש‬
‫מצה‬
‫דהאוכל‬
‫וכתבו‬
‫כן‪,‬‬
‫גם‬
‫בדיעבד‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫אויפ'ן‬
‫ַלבוועגס‬
‫א‬
‫ה‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ליגן‬
‫און‬
‫קאָּפ‬
‫וועגןלכתחלה‬
‫פנים‬
‫דעלאכל‬
‫דורך כתבו‬
‫מלח כאוכל חמץ‪ ,‬ואף המתירים בדיעבד‬
‫אונזערע‬
‫ַנדערע‬
‫אויפקלערן‬
‫שייטל‪ .‬פון דאָרט ביז'ן אויסטון דעם הוט‬
‫נענה‬
‫טון‪,‬‬
‫מהמען‬
‫ואנןקען‬
‫וכו'‪ ,‬וואָס‬
‫אמך אָבער‬
‫תורתכוונות‪.‬‬
‫אין ללוש במלח כלל משום אל תטושאמת'ע‬
‫אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫קען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫בלינד?‬
‫זענען‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫נישט‬
‫קומעןדוריםא ַזלאסור מי יקל ראש להתיר‪ ,‬ואף‬
‫אייגנטליךמדור‬
‫שכבר נהגנו‬
‫אבתריה‪ ,‬אחר‬
‫דערציילן א ַז‬
‫מוז אייך‬
‫ַריש?‬
‫ומאשריםזענען נא‬
‫האוסריםנישט א ַלע‬
‫מען טון א ַז‬
‫ומקיימים‬
‫ָפיס ראיות‬
‫לדחות‬
‫שכתבו‬
‫האחרונים‬
‫מרבני‬
‫גרויסע קריגערייען אין אונזער א‬
‫פאָר‬
‫געבן‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫נישט‬
‫ַז‬
‫א‬
‫טון‬
‫מען‬
‫קען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫להתיר בדיעבד כאשר יראה המעיין בגוף‬
‫אלא‬
‫לאַלטןכתבו‬
‫נישט‬
‫מ'זאָל‬
‫המתירים‪ ,‬הא‬
‫ראיותדעם‪ .‬טייל‬
‫וועגן‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫ווייל א ַס‬
‫הוטן‬
‫קדשם‪ ,‬מיט‬
‫דבריטשעּפען‬
‫א ַזוי‬
‫לנוא ַךצורך לדבר בזה לענין לכתחלה דודאי‬
‫כן אין‬
‫הנהדי כי‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫ַנצן‬
‫א‬
‫אינג‬
‫דעם‬
‫צוליב‬
‫עס‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫פרויען‬
‫בשדי חמד‬
‫ואח"כ‬
‫אסור‪ ,‬ורק על דיעבד ארשום בקצרה וכו'‬
‫כתבמען‪"...‬‬
‫ַרלירט‬
‫יעו"ש‪ַ.‬מאָל פא‬
‫מען און א‬
‫מיט א ַ‬
‫צוגעדעקט‬
‫און זיך‬
‫אויסגעטאָן‬
‫מצאתי את שאהבה נפשי בשו"ת חתם‬
‫הפוסקים‬
‫בספרי‬
‫ובחפשי‬
‫וז"ל‪:‬‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫שהביאו ראי'‬
‫הקדמונים‬
‫חכמים‬
‫סופר (או"ח סימן קכ"ג) שכתב‬
‫צום לעצט?‬
‫וועט לא ַכן‬
‫לקיים דברי ווער‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫והעתיק‬
‫המתירים‬
‫ראית‬
‫אונז‪.‬הרי‬
‫מלוח‬
‫מדקיימא‬
‫והדר‬
‫וכו'‪",‬עוז‬
‫מקיים‬
‫ָס זענען‬
‫כרותח‪ ,‬ודחהדי ווא‬
‫הואא ַנדערע‬
‫פון די‬
‫געוואונטשןלןפא ַר‬
‫דברי החתם‬
‫ועפ"י‬
‫באריכות‪,‬‬
‫סופר‬
‫החתם‬
‫של‬
‫הקדושים‬
‫דבריו‬
‫חמד‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫השדיהאָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫זייט‬
‫שהביאופורים!‬
‫א ַ פרייליכן‬
‫המתירים נגד דעת‬
‫אפילו הראיות‬
‫הוטן‪,‬גםאוןשאר‬
‫מיט דיחמד‬
‫השדי‬
‫סופר‬
‫דחהאָּפ"‬
‫"דרייען א ַ ק‬

‫אריזאנע מצות‬

‫כדי לנסוע מהכא להתם לברר מציאות הענין‪ ,‬ואחרי העיון בדאקומענטן‬
‫של ראש הממונים מטעם הממשלה (אגריקולטו"ר דירעקטא"ר) על סדר‬
‫גידול שדות שבשם‪ ,‬יוצא מדבריהם כי יש כאן שינויים גדולים מאותן‬
‫החטים שהשתמשו בהם כל גדולים וצדיקים מאורי תבל דורי דורות‪,‬‬
‫נפילת‬
‫שמצוי שם‬
‫הקרקע‪ .‬וכן‬
‫בחומר‬
‫השקאה‪ ,‬והן‬
‫געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫באופןאון שיך‬
‫דיהןקליידער‬
‫ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫סּפעציעלעמהיופי‪ .‬א‬
‫אַ‬
‫כפיפת‬
‫מעורבא ַזבו‬
‫החטיםהוטן‬
‫עםא ַכערס‪,‬‬
‫שבלים מ‬
‫ַנטן‪ ,‬שייטל‬
‫אוַבריקא‬
‫פא‬
‫אַ‬
‫שבהמים שווערן‬
‫ובפרטא ַז מ'זאָל זיך‬
‫מים‪,‬מעגליך‬
‫לתוך איז‬
‫הגה"צא ַנען‬
‫עכ"ד מיר שּפ‬
‫ועוד‪ ,‬גלייכן‪.‬‬
‫און דאָס‬
‫דעזיינערס‪,‬‬
‫הנ"ל‪ .‬לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫קעמיקעלס‬

‫‪( .STAGE‬היינו זמן שהחיטים מתחילים לצמוח בתוך השבלים)‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫האוסרים יעו"ש‪.‬‬

‫ומי יבוא להקל בדבר איסור חמור כזה‪ ,‬וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫ובשו"ת חתם סופר (שם) כתב וז"ל‪ :‬אך כל זה כשנתן המלח במים‬
‫ונמס בתוכה‪ ,‬אך מלח בקמח או בעיסה‪ ,‬הלא לא יכחיש אדם שהגרגר‬
‫מלח בעצמו רותח‪ ,‬כי הוא אינו נאכל מחמת מלחו‪ ,‬ובמקום שהוא‬
‫בעין העיסה הרי מחמם מקומו ומחמיצו באותו מקום‪ ,‬ואפשר נמי כיון‬
‫גרינוואלד‬
‫שהחמיץ כל שהוא מן העיסה הרי מעט חמץ הזה נעשהח‪ .‬כעין ַ‬
‫שאור‬
‫ומחמיץ כל העיסה כולו‪ ,‬נמצא אפילו נניח דמעט מלח במים אינו‬
‫אוסר‪ ,‬מ"מ בקמח ועיסה אוסר‪ ,‬עכ"ל‪- .‬זיך‬
‫הרי לפנינו הוראת מרן החתם‬
‫סופר זי"ע שבקמח דינו חמור יותר‪ ,‬וגם המתירין בדיעבד לא התירו רק‬
‫אם נתנו מעט מלח במים‪ ,‬משא"כ בקמח חמור טפי ונאסר אפילו דיעבד‬
‫דהוי כמו שאור שמחמיץ‪.‬‬

‫וגם בכל דבר חריף כגון פלפלין כתב הרמ"א (שם סעיף ו') וז"ל‪:‬‬
‫ופלפלין אפילו בדיעבד אסור‪ ,‬וכתב המגן אברהם (שם ס"ק י"ט) דאפילו‬
‫חד קורט עושה כל העיסה חמץ יעו"ש‪ ,‬והלבוש (שם) נקט על שניהם‬
‫ושאר א ַתבלין‬
‫וקצח‬
‫ומלח‬
‫בדיעבד וז"ל‪:‬‬
‫אפילו‬
‫שיינע‬
‫ָראויס אין‬
‫עס פא‬
‫מ'שטוּפט‬
‫און‬
‫וויי‬
‫העיסה מיר‬
‫אתַרץ טוט‬
‫שאוסריםָס הא‬
‫ביחדליבלינג‪ .‬דא‬
‫זיין‬
‫ערלויבט‬
‫אלואויך‬
‫שדברים איז‬
‫טורעם‪ .‬היינט‬
‫רונדיגע‬
‫כל איך‬
‫בושותבווואָס‬
‫וכ"שהיינט‬
‫ביז‬
‫הם חדים‬
‫משום‬
‫ימות הפסח‬
‫אויףאיןדי נותנין‬
‫פלפלין‬
‫ַּפס‬
‫א‬
‫ּפ‬
‫די‬
‫ָגן‬
‫א‬
‫טר‬
‫צו‬
‫ָרצוגליך‬
‫א‬
‫פ‬
‫ָר‬
‫א‬
‫ג‬
‫ָדער‬
‫א‬
‫די‬
‫פון‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫יענעם‬
‫ַפט‬
‫א‬
‫ַרש‬
‫א‬
‫פ‬
‫אים‬
‫ָב‬
‫א‬
‫הומחממין את העיסה‪ ,‬ומחמיצין אותה מהרה‪ ,‬ואפילו בדיעבד יש לאסור‬
‫ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫מיט צא‬
‫אוָסן מיט‬
‫במלחבא ַגא‬
‫שנילושהאָב אים‬
‫ַדע‪ ,‬ווען איך ה‬
‫ּפא ַרא‬
‫העיסה‬
‫יעו"ש‪.‬‬
‫פלפלין וכו'‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫ובשו"ת חתם סופר שם האריך לדחות ראיות המתירין‪ ,‬ובא"ד כתב‬
‫וזל"ק‪ :‬ואין דברי הפרי חדש כדאין בזה נגד המרדכי‪ ,‬והתפשטות מנהגינו‬
‫לאסור אפילו בדיעבד‪ ,‬אך היינו דוקא שיהי' על כל פנים מלח הרבה‬
‫קצת‪ ,‬אבל לא גרגיר אחד וכדומה‪ ,‬וכמו שכתב הר"ן לדעת האוסרים‬
‫וכמו שכתב המגן אברהם‪ ,‬עכל"ק של החתם סופר‪ .‬והיוצא לנו בנידון‬
‫דידן שהרבה אנשים מרגישין טעם מלח כשכוססין החטים‪ ,‬ואין הנידון על‬
‫גרגיר אחד רק בכל החטים מרגישים טעם מלח‪ ,‬דבר פשוט הוא שנאסר‬
‫אפילו בדיעבד‪ ,‬ובכגון דא כתב המרדכי שכל האוכל מצה מלוחה כאילו‬
‫אוכל חמץ‪.‬‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬
‫*‬

‫ושמעתי שיש אלו שרוצים לחלק בין גרגיר מלח שנותנים בעיסה‪ ,‬ובין‬
‫אנו דנין כאן באיסור‬
‫קטועלעדהלא‬
‫מובןא כלל‪,‬‬
‫ואינו‬
‫בהחטים‪.‬‬
‫טעמעס‪,‬‬
‫איבער ַ‬
‫שמועסן‬
‫טעם מלח הנרגשתקורצע‬
‫ונקטןשכל האוכל מצה‬
‫המרדכי‬
‫וכמו‬
‫בפסח‪,‬‬
‫כרת ח"ו לאכול ַא חמץ‬
‫נדפ‬
‫שטא ּ‬
‫שכתב ַ‬
‫רשידענע‬
‫פא‬
‫פון ַ‬
‫רומגענומען‬
‫מלוחה כאילו אוכל חמץ‪ ,‬ומי ירהיב עוז בנפשו לחלק מדעתא דנפשיה בין‬
‫גרגיר מלח לכח המלח‪ ,‬ואדרבה איפכא מסתברא שאם החמירו במקום‬
‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז זיי וועלן‬
‫לכבוד פורים‪ ,‬א ַ זמן ווען‬
‫יצא טעמו כש"כ בנידון דידן שמרגישין בו‬
‫ס'איזנרגש‬
‫שאינו‬
‫שיש רק גרגיר מלח‬
‫קיינמאָל נישט זיין ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫סוד און א ַלע בא ַהא ַלטענע סודות רינען‬
‫מלוח בודאי הוא בכלל מה שכתב המרדכי‬
‫טעם מלח‪ ,‬דכשמרגישין שהוא‬
‫ווערן‪ ",‬טיילט מיט ושתי המלכה‪" .‬א ַלס‬
‫ענדליך א ַרויס‪ ,‬איז אונז געלונגען צו כא ַּפן‬
‫גרויסן ספק‬
‫יש כאן‬
‫געטרייע פנים‬
‫הויכעחמץ‪.‬א ַועל כל‬
‫כאוכל‬
‫האוכל מצה‬
‫א ַשכל‬
‫זיידן‪,‬‬
‫לכו"עמיין‬
‫אייניקל פון‬
‫מלוחה די‬
‫אינטערוויו מיט‬
‫זעלטענע‬
‫לקנות‬
‫שהלא‬
‫אונז אכאן‬
‫פירן אין‬
‫ותלי"ת‬
‫חמץ‬
‫ָדע–‬
‫בנמצאדי מא‬
‫ישאָסן אין‬
‫ָנגעשל‬
‫הדחק‪ ,‬זיך א‬
‫שוםדי שעתהאָב איך‬
‫ַלע ביי‬
‫רח"ל‪,‬וואָס‬
‫ַקערקעס‬
‫קנא‬
‫איךא ַ‬
‫כללאָבן‬
‫מובןאונז ה‬
‫העלפט‬
‫גשמים‪,‬דאָס‬
‫ַראיין וואָס‬
‫ממקומות און מיט'ן‬
‫מהודריםָנשטרענגונג‬
‫חטיםאָך גרויס א‬
‫נאָז‪ .‬נ‬
‫ואינו‬
‫שגדילים עלפאמי‬
‫אידישע‬
‫אויף די‬
‫והאםא ַנט‬
‫אויבערה‬
‫אםאָבן‬
‫בענדלעך‪ ,‬ה‬
‫לצרףא ַקעלע‬
‫יכוליםַסא ַך ה‬
‫ציען א‬
‫זה נצרכו‬
‫בשביל‬
‫ַרקעלא‪,‬‬
‫שטאאו‬
‫הוא חמץ‬
‫צירופים ולדון‬
‫כאלו‪ .‬פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫חטיםאָליגע‬
‫להביאערשטמ‬
‫דערגרייכט א ַן‬
‫ענדליך‬
‫מיר‬
‫לאריזאנא‬
‫ליסע‬

‫‪20‬‬

‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫וכמ"ש‬
‫שאור‬
‫בגרגיר‬
‫דברינו‬
‫לחזק‬
‫ַפרידיגונג‪".‬‬
‫כמופיל בא‬
‫הוי מיר‬
‫מלחָס גיט‬
‫און דא‬
‫שאם מיר‪,‬‬
‫חלק פון‬
‫גרויס‬
‫מצאתי א ַ‬
‫שובָנטראָלירן‬
‫וואָס קא‬
‫עמלקית'טע‬
‫נישט קיין‬
‫בכלאיך בין‬
‫מלחאָטש‬
‫זענעןטעם "כ‬
‫כש"כ לעבן‪ .‬מיר‬
‫טעגליכע‬
‫החתם טאָג‬
‫אונזער‬
‫דהרי בספר יד‬
‫החטים‪,‬‬
‫כשמרגישין‬
‫סופר‬
‫די‬
‫רעדן‬
‫צו‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫ניט‬
‫מיר‬
‫ַסט‬
‫א‬
‫ּפ‬
‫עס‬
‫—‬
‫דעם‬
‫פון‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫הנאה‬
‫וועט‬
‫איר‬
‫ַז‬
‫א‬
‫יוסף‬
‫זיכער (רביד הזהב סי' תס"ה אות ה') תמה על החתם סופר הנ"ל דבעיסה ע"י‬
‫ָט‬
‫ונתפשטאָס הא‬
‫עמלקים [און ד‬
‫בעין פון די‬
‫שּפרא ַך‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫בכולו‬
‫במקום אחד‬
‫והתעסקות לא נשאר הגרגיר‬
‫התערובות‬
‫גורם געווען נישט ווייניג שלום בית‬
‫ונתבטל יעו"ש‪ ,‬הרי לפנינו אדרבא‪ ,‬דבגרגיר אחד חידוש היא שיש לו כח‬
‫ּפראָבלעמען ביי מיר אינדערהיים‪ ,‬ס'זאָל‬
‫אַ גוטן‪ ,‬שוין לאַנג וואָס מיר פרויען‬
‫שייךאיךנתערב‬
‫אויסגערעדטשלא‬
‫נישט בנידון דידן‬
‫בכולו‪ ,‬וכש"כ‬
‫שנתפשט‬
‫ומחמץ‬
‫שאור‬
‫זייער‬
‫זיין]‪ ,‬בין‬
‫אונטער די‬
‫וועראףעס שטייט‬
‫וואונדערן זיך‬
‫אונז דבר‬
‫במליחתן‪,‬‬
‫המה דיומרגישין‬
‫חדשים החטים‬
‫שהרי כל‬
‫ונתפשטאָסבכולו‬
‫זרש‪,‬‬
‫עמלקים‪ ",‬זאָגט‬
‫מלוחיםָענט צו‬
‫נא‬
‫לבקרים‪,‬‬
‫טוישן זיך‬
‫סטיילס וו‬
‫אחד‪.‬‬
‫מגרגיר‬
‫יותר‬
‫חמורה‬
‫שהוא‬
‫לומר‬
‫מקום‬
‫שיש‬
‫צווישן איין קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫אָג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫פשוטמאָנט‬
‫יעדן‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫יעדע מאָל מיט אַנדערע בייפאַלן‪,‬‬
‫*‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫אידישע טעם‬
‫ַרלענגערןמרגישין‬
‫שאפילו אם‬
‫לטעון ולומר‬
‫ואף אם‬
‫צרות‬
‫שטרעבן צו פא‬
‫המתעקשכבוד‬
‫יתעקשאַ גרויסע‬
‫ס'איז אונז‬
‫צווייטן‪.‬‬
‫איך‬
‫דעריבער ה‬
‫אינוַנגן גלות‪.‬‬
‫אינעם לא‬
‫ַקענען‬
‫נתנו בא‬
‫ּפערזענליך צו‬
‫און‬
‫מ"מאָב זאת‬
‫כאוכל חמץ‪,‬‬
‫גרגיר מלח‬
‫בהם‬
‫זכי'כלזיךזמן שלא‬
‫מלח‪,‬‬
‫ָמיטע‬
‫א‬
‫ָדעס–ק‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫מיט‬
‫ַראייניגט‬
‫א‬
‫פ‬
‫זיך‬
‫רודער‬
‫ביים‬
‫שטייען‬
‫וועלכע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫ברור שמעורב בתוך חטים האלו כח חריפות יותר משאר חטים רגילים‪,‬‬
‫צו העלפן פא ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫און [פאַר]דרייען די וועלט‪ .‬ביטע טיילט‬
‫להחמיץ‪ ,‬וכמו שכתב מרן הקדוש בשו"ת‬
‫ויש לחשוש שזה גורם שימהרו‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫ל"ח)‬
‫דברי חיים (או"ח‪ ,‬ח"ב סימן‬
‫בפלפול כעת הזמן קצר‬
‫לעיין‬
‫והנה‬
‫וז"ל‪:‬‬
‫לא ַּפעס ווי לענגער‪".‬‬
‫פון‬
‫אייניקל‬
‫גדול גלייכע‬
‫בין א ַ‬
‫כי"איך‬
‫ָכטערהדין‬
‫דעל פי‬
‫אפשר להכריע‬
‫ובפרט בדבר זה שכמעט אי‬
‫הנושא‬
‫פון‬
‫געטרייע טא‬
‫"איך בין א ַ‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫ַקנהז‪,‬בפי כל‬
‫שגור‬
‫המנהג‬
‫מותר‪ ,‬אך‬
‫נראה שאם אין הרבה שומים‬
‫המן'ס‬
‫וכן שא‬
‫לאסור‪,‬אָגט‬
‫ַטן המן‪ ",‬ז‬
‫מיין טא‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫געווען‬
‫מהרה בין‬
‫"אייגנטליך‬
‫איך למאוד‪,‬‬
‫הרבה‬
‫ָכטער‪.‬מחמץ‬
‫בעלי בתים שרואים שתבואה שיש בהטאשום‬

‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫א ַלס "נעב" אין די פא ַרגא ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫וראוי להתבונן במה שהשיב הגאון מהרש"ם זצ"ל על שאלה שבא‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫שעבר דיעשרים שנה‬
‫והנידון היתה‬
‫שמחמם‪,‬‬
‫מלח‬
‫לפניופילבענין‬
‫איינגעצויגענע‬
‫בריחיםא ַזוי אויך‬
‫אונזערע‪ ,‬און‬
‫ָנצוקליידן די‬
‫פרויען א‬
‫טיכטיגע‬
‫מיט‬
‫סופר‬
‫החתם‬
‫דברי‬
‫ע"ז‬
‫והעתיק‬
‫ממלח‪,‬‬
‫בברזל‬
‫בליעה‬
‫רק‬
‫אידישע בהם‬
‫שהיה‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫כשאור ומחמיץ‬
‫זענעןהמקום‬
‫"מיראותו‬
‫ומחמיצו ונעשה‬
‫במקומו‬
‫שמלח‬
‫ָריענטירט‪",‬‬
‫זייער ציל–א‬
‫ּפערזענליך‬
‫מחמםבין איך‬
‫בקמחגרא ַדע‬
‫ַנץ יאָר‪.‬‬
‫א ַ גא‬
‫און‬
‫זיצן‬
‫מיר‬
‫ַז‬
‫א‬
‫נישט‬
‫"מיינט‬
‫זרש‪.‬‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫שטענדיג‬
‫שטוּפ‬
‫איך‬
‫—‬
‫ַקטיוו‬
‫א‬
‫ַרק‬
‫שטא‬
‫הכל‪ ,‬ואמרתי לנכון להעתיק בזה כל התשובה שהרבה יכולין ללמוד מזה‬
‫קומענדיגע‬
‫די‬
‫זיין‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ז‬
‫עס‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫חלומ'ען‬
‫און‬
‫ַגט‬
‫א‬
‫געוו‬
‫זיין‬
‫צו‬
‫ָמיטע‬
‫א‬
‫ָדע–ק‬
‫א‬
‫די מ‬
‫לנידון שלפנינו‪ ,‬דכשדן המהרש"ם בענין חמור שמלח מחמם לא צירף‬
‫מאָדע‪ ,‬נאָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫כלל שיש מתירין בדיעבד‪ ,‬רק מטעם שכל הבליעה היתה רק כדי קליפה‪,‬‬
‫ווילן יעצט אָנקומען‪ ,‬און לויט דעם‬
‫מאָדנע פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל האָט‬
‫בעלמא‪ ,‬גם‬
‫כעפרא‬
‫חודש‬
‫ולאחר י"ב‬
‫בעלמא‪,‬‬
‫חומרא‬
‫מיך רק‬
‫וקליפה‬
‫יעדעס‬
‫עס א ַרבעט‬
‫הוי מאָדע‪.‬‬
‫מען די‬
‫טוישט‬
‫איך בין צו‬
‫ַרשריגן א ַז‬
‫שוין פא‬
‫מען‬
‫שהרבה‬
‫שלפנינו‬
‫לנידון‬
‫אבתרי'‬
‫בעלמא‪ .‬אומה‬
‫משהו‬
‫שהוא‬
‫דעם‪,‬‬
‫אויסער‬
‫ַם! און‬
‫אויסנא‬
‫אנןאָל אָן‬
‫נענה מ‬
‫ָננעמען‬
‫ָמער מ'וועט‬
‫און טא‬
‫צירףא ַגט‪,‬‬
‫געוו‬
‫הנאהאיךצו יכולין‬
‫זייטיגעכלל‬
‫ואינוא ַ מובן‬
‫ּפייניגן‬
‫ממש‪ ,‬מיר‬
‫מלח האָבן‬
‫טעם זיך‬
‫בהחטיםפרויען‬
‫מרגישין וועלן די‬
‫אנשיםפאָרשלא ַגן‬
‫מיינע‬
‫ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫חמור א‬
‫גענצליך‬
‫פון אונז‬
‫אויסלא ַכן‬
‫פשוט‬
‫כזה‪.‬‬
‫להקלאוןבדבר‬
‫הדעת‬
‫להעלות על‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫(שו"ת ח"ו‬
‫דברי‬
‫וז"ל‪ :‬שּפיציגע שיך אויף‬
‫ל"א)טראָגן‬
‫סי' פון‬
‫בייפא ַל‬
‫המהרש"םצום‬
‫ָלגט איז מען‬
‫כאןגעפא‬
‫ונעתיק מיך‬
‫ווען מ'האָט‬
‫פשוט‬
‫שיכור‪,‬‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ווי‬
‫זיך‬
‫ַקלט‬
‫א‬
‫וו‬
‫מען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫דער‬
‫ביישּפיל‪,‬‬
‫צום‬
‫צופרידן‪.‬‬
‫סוף געווען‬
‫מכתבו הגיעני‪ ,‬ועל דבר שאלתו היות שטחנו חטים בריחים של יד‬
‫מען‬
‫קומט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫פיס‪.‬‬
‫די‬
‫טון‬
‫צו‬
‫וויי‬
‫זיי‬
‫ַרץ‬
‫א‬
‫שוו‬
‫מיט‬
‫בלוי‬
‫ַכן‬
‫א‬
‫מ‬
‫פון‬
‫איינפא‬
‫לצורךַל שמורה‪ ,‬ואחר כך נודע כי עוד לפני עשרים שנה טחנו בה מלח‪,‬‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫קיין חדש במקום שהאבן העליון סובב‪.‬‬
‫נתנוא ַזברזל‬
‫וקודם טחינת החטים‬
‫וואָס אויסער די א ַלגעמיינע סיבה וואָס‬
‫האָבן מיך דא ַן אויסגעלא ַכט‬
‫חתכו‬
‫וכן‬
‫קליפה‪,‬‬
‫מכדי‬
‫יותר‬
‫האומן‬
‫ידי‬
‫על‬
‫נגזזו‬
‫והתחתון‬
‫העליון‬
‫ליגט אונטער דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫נישט קויפן די מיאוס'ע‬
‫והאבניםוועט‬
‫איינער‬
‫נעבעךיצא‬
‫המעשה‬
‫ועתהאָסכשנודע‬
‫חדשים‪,‬‬
‫העצים‬
‫ושאר‬
‫מסביב‬
‫את‬
‫אין‬
‫געפינען זיך‬
‫פרויען וו‬
‫עשו די‬
‫ַ'טעמ'טע‬
‫אומבא‬
‫מיט די‬
‫העץ(זעק)‬
‫קליידער‬
‫שוועריגקייטן‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫און‬
‫תפיסה‬
‫ענגע‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ַציע‬
‫א‬
‫ָמבינ‬
‫א‬
‫ק‬
‫אין‬
‫ָכדערצו‬
‫א‬
‫נ‬
‫ָליר‬
‫א‬
‫ק‬
‫בלויע‬
‫ערעור על הקמח והוא הפסד מרובה ושעת הדחק‪ - .‬והנה מה שכתב רום‬
‫תנ"ה מיט'ן‬
‫חדשזיךסי'אָבער‬
‫הפריהאָב‬
‫מדברי איך‬
‫מעלתושווא ַרץ‪.‬‬
‫מיט‬
‫גיין‪"...‬הב"ח‪ ,‬וס"ל דגם בעיסה‬
‫שחולק על‬
‫דעם‬
‫אין‬
‫ַרונג‬
‫א‬
‫ערפ‬
‫ַך‬
‫א‬
‫ַס‬
‫א‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫"מיר‬
‫אונזער‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מייניגע‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫ביי‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫געה‬
‫שנתן בה מלח יש להתיר‪ ,‬יעויין בתשובת חתם סופר חאו"ח סי' קכ"ג‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫מעט מלח במים ונימס בתוכו לא מיקרי‬
‫שדחה דברי הפרי חדש‪ ,‬דדוקא‬
‫האָבן שוין א ַסא ַך געזען‪ ,‬אָבער דאָך‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫המקום‬
‫אותו‬
‫ונעשה‬
‫ומחמיצו‬
‫מקומו‬
‫מחמם‬
‫רותח‪,‬‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫בקמחאונז טא ַקע‬
‫מלחאָט זיך‬
‫אבלעס ה‬
‫ָרט‪ ,‬און‬
‫ווא‬
‫כשאור‬
‫חשש‬
‫מערהי'‬
‫דידןווישלא‬
‫היטב בזה‪.‬א ‪ -‬אך‬
‫עיי"ש‬
‫ַגטע‬
‫געווא‬
‫בנידון מיט‬
‫ַרויסצוקומען‬
‫איך יעצט‬
‫הכלא ַלט‬
‫ומחמיץאויך ה‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי‬
‫נישט‬
‫הפרי א ַמאָל‬
‫ולשיטתאָבן זיך‬
‫בהברזל‪,‬אָס מיר ה‬
‫הנבלעבייפא ַלן‪ ,‬וו‬
‫מלחאָדע‬
‫קומענדיגע מ‬
‫ַרבעטן א ַז די‬
‫אינמיטן א‬
‫חדש סי'‬
‫מחשש טעם‬
‫בעין‪ ,‬רק‬
‫מלח‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫ס'איז‬
‫ווייל‬
‫איז‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫ערלויבט‪.‬‬
‫איין‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫ָלן‬
‫א‬
‫ז‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ַפעלן‬
‫א‬
‫ב‬
‫זאָל‬
‫צ"ד אות כ"ג אין הברזל בולע בלא אור אלא כדי קליפה‪ ,‬ואף דהמשבצות‬
‫סוד א ַז מיר הא ַלטן ביים לעצטן קא ַמף‪,‬‬
‫מינוט‪ ,‬מ'האָט מיר ערלויבט צו געבן דעם‬
‫זהב סי' י' סק"ו חולק עליו‪ ,‬הנה בשו"ת משיבת נפש חלק יורה דעה‬
‫און איין זייט ווען דא ַרפן א ַראָּפלייגן‬
‫אינטערוויו מיט א ַ קלאָרן תנאי נישט‬
‫שהובא‬
‫וועלןוהיתר‬
‫איסור‬
‫ונודע‬
‫פסקקייןגם כן‬
‫אסי' מ"ט‬
‫ַלע‬
‫קעמפן מיט א‬
‫דעתמיר‬
‫געווער‪.‬‬
‫הפריאוןחדש‪,‬דאָס‬
‫כדעתחדר‪,‬‬
‫סודות פון‬
‫ַרויסצוגעבן‬
‫חומרא בעלמא ואינו אוסר‬
‫שבקליפה הוא‬
‫ברוך דטעם‬
‫בהגהת‬
‫מיטלען!"‬
‫ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫אמרימוזן א‬
‫וועט מיר‬
‫איר‬
‫בדיעבד‪,‬‬
‫דעם‪".‬שאינו מחמיץ כמלח ממש‪ ,‬ועוד דהא מבואר ברמ"א‬
‫ומכלצושכן‬
‫וועל זיך הא ַלטן‬

‫אם דיכןנייע‬
‫ַרשּפרייט איר‬
‫נפגםא ַזוי פא‬
‫סי' קכ"ב ס"ג דגם דבר חריף הנבלע ווי‬
‫טעם‬
‫במעת לעת‪,‬‬
‫נעמט איר די א‬
‫המלחוואו‬
‫פון‬
‫בליץ–שנעל?‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ָדע‬
‫א‬
‫בהריחיםַלע כבר נפגם‪ ,‬מ‬
‫הנבלע‬
‫ולאחר י"ב חודש דעת החכם צבי‬
‫ַלן?‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫בעלמא‪,‬‬
‫כעפרא‬
‫נוצןדהוי‬
‫בכלי‪,‬‬
‫טויש‬
‫אויס דעם‬
‫שטענדיג‬
‫להקל גם לענין חמץ בפסח שבישלו דח'"מיר‬
‫בויען‬
‫טעמו "מיר‬
‫נבלע ושתי‪,‬‬
‫עצמו זאָגט‬
‫שהמלחסעזאָן‪",‬‬
‫דידן אין‬
‫בנידון נוצן‬
‫סוד א ַז מיר‬
‫ס'איז א ַן‬
‫ואףאָה‪,‬‬
‫"‬
‫בהריחים‬
‫ַלטערמ"מ‬
‫קיי"לא כן‪,‬‬
‫דלא‬
‫פרויענישע‬
‫ַטירליכע‬
‫א‬
‫נ‬
‫די‬
‫אויף‬
‫אויך‬
‫פריער‪,‬‬
‫ָרן‬
‫א‬
‫י‬
‫פון‬
‫ָדעס‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַלטע‬
‫א‬
‫די‬
‫איבער‬
‫הרי לכו"ע נפגם‪ ,‬ומכ"ש שכבר עברו עשרים שנה‪ ,‬ועוד דגם בדין מלח‬
‫אייגנשא ַפטן פון וועלן געפעלן פא ַר‬
‫נאָר א ַמאָל בעסערט מען עס א ַביסל‬
‫מילתא דפשיטא היא‪ ,‬שהרי מדברי הטורי‬
‫אי מיחשב דבר חריף לאו‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫אויס‪ ",‬ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫חריף‪,‬‬
‫ַּפס וסקפ"ג מוכח‬
‫ס"ח‬
‫זהב סי'‬
‫ואףָס‬
‫ניי‪ ,‬ווא‬
‫דבר איז‬
‫הוי וואָס‬
‫דלא זען‬
‫נייגעריגקייט צו‬
‫ס"ק ּפא‬
‫וש"ךהויכע‬
‫סק"נפון די‬
‫ס"טמאָדע‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די‬
‫מרבבה‬
‫הדגול‬
‫בזה‬
‫העיר‬
‫וכבר‬
‫להיפוך‪,‬‬
‫מוכח‬
‫סקכ"ה‬
‫צ"ה‬
‫סוסי'‬
‫שמהש"ך‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫שטאכ'‬
‫עברו‬
‫שכבר‬
‫פשוטאָבןדבנ"ד‬
‫ולכן‬
‫איןאָר הדבר‬
‫מ"מ‬
‫פשוט‪ַ,‬ן הא‬
‫צוריק נאָר דא‬
‫ָנציג י‬
‫מה"ק‪,‬צווא‬
‫בערך‬
‫ַב‪",‬‬
‫געניטע‬
‫זייער א ַ‬
‫ָט הדבר"מיר ה‬
‫ווידער‬
‫ַכנדיג‬
‫א‬
‫קר‬
‫ָלץ‪,‬‬
‫א‬
‫שט‬
‫מיט‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫עס‬
‫און‬
‫ַּפ‬
‫א‬
‫ּפ‬
‫די‬
‫איינדרייען‬
‫ַרפט‬
‫א‬
‫געד‬
‫מען‬
‫שנה אין לחוש לא משום מי פירות ולא משום חשש חימום‪ ,‬שכבר‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫"מיר‬
‫ָם‪.‬‬
‫א‬
‫ָבלג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איר‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫און‬
‫שּפיציג‪,‬‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫אנעשה הטעם כעפר‪ ,‬ובפרט שהוא רק משהו בעלמא‪ ,‬ועי' בקרבן‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ‬
‫ע"ה‪,‬רייףולכן הקמח מותר לצורך שמורה בלי‬
‫נתנאל פ"ב דפסחים אות‬

‫*‬
‫גם מעולם לא שמענו דבר מוזר כזה שירגישו בחיטים טעם מלח‪,‬‬
‫ודברתי עם הרבנים הגאונים שליט"א שהולכין לקצירה זה ארבעים‬
‫קליידער און‬
‫מוזרוויא ַזוי‬
‫ַנדערש‪,‬‬
‫יופי‪ .‬א‬
‫כזה‬
‫דבר‬
‫סּפעציעלעדעתם‬
‫קליידערשלא א ַעלתה על‬
‫געשעפטן‪ ,‬אחד‬
‫שנהשיךוכולם פה‬
‫דיוחמשים‬
‫הוטן‬
‫ַכערס‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫שייטל‬
‫ַנטן‪,‬‬
‫פא ַבריקא‬
‫אַ‬
‫ַז‬
‫א‬
‫שווערן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫שירגישו בחיטים טעם מלח‪ ,‬ועל כל פנים הוא דבר חדש‪ ,‬ואין לנו שום‬
‫דעזיינערס‪ ,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫מסורה וקבלה על זה‪ ,‬גם לא נודע לנו גדר שיעור חימוץ בזה‪.‬‬

‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫א ַרויס א ַן אונטערהעמד איז "שיין"? און‬
‫וויכטיגקייט פון‬
‫מהוועגן די‬
‫אויסריידן‬
‫איינרעדן‬
‫לספראָל זיך‬
‫(בהגהותיוא ַז מ'ז‬
‫זצ"ל איז מעגליך‬
‫מהרש"ם וויא ַזוי‬
‫חיים‬
‫ארחות‬
‫שכתב הגאון‬
‫מיט וידוע‬
‫אפילו(סי'נישט‬
‫דבריס'איז‬
‫פרנסהעלאון א ַז‬
‫ַנען פונעם‬
‫ליקחָס דערמא‬
‫דהמנהגשיך ווא‬
‫ס"א) שּפיציגע‬
‫תנ"ג א ַז‬
‫הרמ"א‬
‫זייערתנ"ג)‬
‫סי'‬
‫חטים‪,‬‬
‫לכתחלה‬
‫הילף‬
‫ריכטיגע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫בקיצור‪,‬‬
‫געפערליך‪.‬‬
‫גרעטל"‬
‫און‬
‫"הענסל‬
‫אינעם‬
‫מכשפה‬
‫בייזן‬
‫דבמהרי"ל כתב הטעם משום דלא משתמיט שום תנא למינקט בלישניה‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫אלא חטים‪ ,‬וכתב המהרש"ם שיש להוסיף טעם משום דשעורה ממהר‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬
‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫יצחק (ח"ט סי'‬
‫דברי מהרש"ם‬
‫מ"ט)אָסמבאר‬
‫מנחתא ַכט‬
‫ובשו"תָך‪ ",‬צעל‬
‫יעו"ש‪ ,‬אונז נא‬
‫להחמיץ טא ַנצן‬
‫די וואָס‬
‫זענען‬
‫צירונגען וו‬
‫דיש כמה עניני‬
‫שעורים‪,‬‬
‫קמח‬
‫באפיית‬
‫אבל‬
‫בזה"ל‪:‬‬
‫עלה‬
‫וסיים"פרעגט זיי וויא ַזוי עס‬
‫באורךַקנהז‪.‬‬
‫זיך שא‬
‫פשוט'ע גלאָז געהאָנגען‬
‫עסק‪ָ,‬דערדדינם מבואר‬
‫בלא‬
‫ובהנחה‬
‫במקוםא ַזויוסדר‬
‫זהירות‬
‫לישותא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫שנעל‪ ...‬כ‬
‫צעשּפרייט זיך‬
‫ַרצע א‬
‫שווא‬
‫המצות‪ ,‬אויף‬
‫מורא‬
‫תנ"ט)האָבן זיי‬
‫וועמען‬
‫כא ַ‪,‬‬
‫שטריק‪,‬אבל איז‬
‫מיירי רויטע‬
‫פון (סי'‬
‫בש"ע‬
‫בקמח שעורים‬
‫בקמח חטים‪,‬‬
‫ופוסקים‪,‬א ַזויוכ"ז‬
‫ס'איז‬
‫ַנען?‪...‬‬
‫א‬
‫צוריקגעשט‬
‫אויסצוזען‬
‫ָלטן‬
‫א‬
‫וו‬
‫מיר‬
‫ווען‬
‫"שיין"?‬
‫דממהר להחמיץ לא נתבאר דינם בכל אלה‪ ,‬והיינו צריכים לחבר ש"ע‬
‫פרטשטעלן‬
‫כלווי זיי‬
‫בביאור זען‬
‫געלעכטער צו‬
‫ממש‬
‫עליוַז די‬
‫ָנצענטרירט א‬
‫ופרט‪ ,‬ומיזיך קא‬
‫האחריות בזה‪,‬‬
‫יכול לקבל‬
‫חדשא ַ בזה‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫ממילא יש‬
‫ערגעץאשר לפי ערך‬
‫אין דבר‬
‫מיראיזה‬
‫אירע‬
‫לחשוש אף בדיעבד‪ ,‬אם לא‬
‫געצאָלט דערפא ַר‪"...‬‬
‫וואָלטן‬
‫עכ"ל‪.‬‬
‫נישט אףא בדיעבד‪,‬‬
‫מבחטים מעכב‬
‫החימוץ‬
‫ָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫בשעוריםַקט מיט‬
‫יעדער אין טא‬
‫מהירות גייט‬
‫וויא ַזוי‬
‫מיט'ן‬
‫גייען‬
‫אייערע‬
‫ָדעס?יושר (מנהגי בעל תרומת‬
‫ובספרמאלקט‬
‫וצריכין לברור‬
‫דעריבער וז"ל‪:‬‬
‫הדשן) כתב‬
‫ובאיםוואָס‬
‫רכיםוועג‬
‫איינציגן‬
‫בקל לידי חימוץ‬
‫שועל כי הם‬
‫ושבולת‬
‫אונטער‪,‬‬
‫השעוריםָס קומט‬
‫החטים פרא ַגע ווא‬
‫מן"ביי יעדע‬
‫בלייבט פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫ָגישע‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ּפסיכ‬
‫אונזער‬
‫צו‬
‫זיך‬
‫עכ"ל‪.‬מיר‬
‫ווענדן‬
‫ואסור לנו ללתות בין חטים‬
‫וכ"כ הערוך השלחן (שם ס"ק כ"ד) וז"ל‪:‬‬
‫וועג פון שקר‪".‬‬
‫"בלויז‬
‫ושתי‪,‬‬
‫ערקלערט‬
‫ַרטמענט‪",‬‬
‫דעּפא‬
‫מחטים וממהרין‬
‫אסור דהן‬
‫רכים פון‬
‫נעמען צו‬
‫ובין שעורים‪ ,‬דשעורים גם מדינא דגמרא "מיר‬
‫ַנטיילגענומען‬
‫ולכןאָבן‬
‫להחמיץ‪,‬אָך ה‬
‫פאָריגע וו‬
‫דעת‪",‬משום שקשין‬
‫זייערמחטים‬
‫מצה רק‬
‫ישראל לאפות‬
‫מירכלא בית‬
‫נהגו‬
‫מענטשן‬
‫אין א ַ גרויסע ּפסיכאָלאָגישע קאָנווענשאָן‬
‫"מיין‬
‫כלָגטכך שא‬
‫הן‪ ,‬והקמח קשה והעיסה אינה נדבקת זא‬
‫החיים (שם אות‬
‫ַקנהז‪.‬ובכף‬
‫יעו"ש‪.‬‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫מ'זעט‬
‫ווען‬
‫ַז‬
‫א‬
‫איז‬
‫ָזונג‬
‫א‬
‫מ"ח) מציין לספר ילקוט מעם לועז (פ' ל‬
‫בא‪ ,‬דף נ"ה ע"א) שכתב דצריך להסיר‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫גענוג מ‬
‫משוגעת‬
‫השעורים כשבוררים החטים‪ ,‬והיינו א ַ‬
‫און עליו מים או‬
‫דאיאָלנפל‬
‫משום‬
‫טעמא‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט עס‬
‫אוןשמציין לדברי המגן אברהם וחק יעקב‬
‫זעלבסטזיכערקייט‪,‬עיי"ש‬
‫נבלע בה יותר מחטה‬
‫טלַץ און‬
‫שא‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫לויט‬
‫זיך‬
‫זיי‬
‫אידענטיפיצירן‬
‫דעריבער‬
‫פריערס"ק ה')‬
‫הנזכר וכו' יעו"ש‪ ,‬וז"ל המגן אברהם (שם‬
‫שכתב המחבר‬
‫געוועןעל נאמה‬
‫ָרמא ַל‬
‫ַרומיגע‬
‫ביררוַלע א‬
‫ַרומיגע‪.‬לאאויב א‬
‫זייערע‬
‫כלום‪ ,‬כתב ע"ז‬
‫בכך‬
‫אין‬
‫עכבר‬
‫מאכילת‬
‫החטים‬
‫בשו"ע אשאם‬
‫ווערט א ַ משוגעת‪ .‬איך‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫ואפשר דוקא חטה‬
‫וכו'‪ ,‬הנאה‬
‫קשהַזונדער‬
‫חטה בא‬
‫המגן אברהם דמעט רוק אינו מחמיץ האָב‬
‫ניין? אויב א ַלע א ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫מיט די‬
‫אפילו בשעורים‬
‫יעו"ש‪ .‬ד‪-‬אָסוכלצוזהטוןנאמר‬
‫להחמיץ א ַלע‬
‫ממהראָקס‪ .‬אויב‬
‫שעורהזיין א ַן‬
‫אבלאיך אויך‬
‫מוז‬
‫סאָרט מלבושים וואָס‬
‫הדין‪.‬‬
‫מצד‬
‫דמותרת‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫לנידון איך אויך‬
‫מזהא ַן מוז‬
‫ערמל‪ ,‬ד‬
‫געּפא ַסטע‬
‫אנשיםא ַןמרגישין שיש‬
‫שהרבה‬
‫בחטים‬
‫שלפנינו‬
‫היוצא לנו‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל ד‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫בהם טעם מלח‪,‬‬
‫מרגישיןדעם‬
‫בהם טעם מלח‪ ,‬ואפילו אם היה הנידון צישלאאיךהיו א ַרויס‬
‫קלעביגע‪ ,‬צוקנייטשטע שטיוול‪ ,‬מוז איך‬
‫אונטער‬
‫ַרּפעט‬
‫פון שיודע שיעור החימוץ‬
‫הוא זה‬
‫מלוחים‪ ,‬מ"מקאמי‬
‫רק שהשקו אותו עם מים‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫איך ה‬
‫פיס און‬
‫עלאָבעצמו אחריות‬
‫לקבל‬
‫זייערעיכול‬
‫להכריע בזה‪ ,‬מי‬
‫הזה שיכול‬
‫בדור‬
‫שווערסטע א ַרבעט‬
‫אונזער‬
‫בזה‪,‬ווימיא ַלע‪.‬‬
‫אָקס‬
‫הוטן‪.‬‬
‫די‬
‫ביישּפיל‪,‬‬
‫צום‬
‫ַך‪.‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫לעצטן‬
‫דעם‬
‫בנידון דידן שמרגישין טעם מלח לית דין‬
‫קלוגעומכש"כ‬
‫די ח"ו‪,‬‬
‫כרת‬
‫מענטשן‪ ,‬די‬
‫איסורמיט‬
‫שלטא ַקע‬
‫איז‬
‫די פרויען טוען זיך אָן די היטן לשם‬
‫ביותר‪.‬א ַץ‬
‫זעלבסט–ש‬
‫גענוג‬
‫בושש יאָ‬
‫וועלכע האָבן‬
‫חמור‬
‫שהוא‬
‫צריך‬
‫צניעות‪ ,‬צוצודעקן דאָס שייטל‪ .‬איך האָב‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫*א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫זיי קומען מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫טערקיש (איך מיין‪ ,‬אויף עמלקי'ש) דורך‬
‫שכברא ַמעס‬
‫ראיתיצו די מ‬
‫כותבי טענה'ן‬
‫מיידלעך נעמען‬
‫נשאל בכגון דא בשו"ת מהר"ש ענגיל (ח"ו‬
‫די אחר‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫ללוש‬
‫ָדעס‪ .‬אי‬
‫כחמאמלח‬
‫שישא ַרבהם‬
‫מותרדווקא די‬
‫מיר נוצן‬
‫אונזערע‬
‫סימן פ"ג) וז"ל‪ :‬בדבר השאלה במים פ‬
‫קענען זיי נישט אויסזען א ַזויווי א ַלע‬
‫יש‬
‫עירב‬
‫דאם‬
‫תנ"ה‬
‫בעיסהַלענד‬
‫מלח אויפפא‬
‫אויסזען‬
‫מא ַכן‬
‫זיי צו‬
‫בו מצות‪ - .‬הנה מבואר ברמ"א בסימןהוטן‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫א ַריין‬
‫לייגן מיר‬
‫כרותחַמאָל‬
‫פורים'דיג‪ .‬א‬
‫ב'‬
‫העיסה‪,‬‬
‫ומחמם‬
‫טעמים‪ ,‬א'אוןדמליח‬
‫לאסור אף בדיעבד‪ ,‬ויש ב'‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫זיך‬
‫ַקלען‬
‫א‬
‫וו‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫הוטן‬
‫די‬
‫אין‬
‫פעדערן‬
‫אחרַקעכך מים מתחמץ‪ ,‬ונפקא מיניה אי מהני‬
‫ַלע בא‬
‫ואם‬
‫פירות‬
‫כמי‬
‫גייען טא‬
‫ביז א‬
‫ַקטיקן‪,‬‬
‫דחשיבטא‬
‫און נאָך‬
‫ּפיצלנע‬
‫מיר‬
‫ַכן‬
‫א‬
‫מ‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫ווינט‪,‬‬
‫יעדע‬
‫מיט‬
‫שיאפה‬
‫ַקט‪".‬מיד‪ ,‬דלטעם הראשון אסור‪ ,‬אבל לטעם ב' שרי דבמי פירות‬
‫צום טא‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫ישאָסנפקא מינה דלטעם א' הוי חמץ גמור‪,‬‬
‫אפיה‬
‫עם‬
‫ותו וו‬
‫מיד‪.‬מיטל‬
‫מיט'ן‬
‫מהני זיך‬
‫מיםבא ַנוצן‬
‫"מיר‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫היופי‪",‬‬
‫והבל‬
‫החן‬
‫שקר‬
‫הייסט‬
‫שהאריך‬
‫וכו'‪,‬‬
‫אוןרק‬
‫ולטעם ב' דהוי מי פירות עם מים אינו‬
‫יעו"ש איין סיבה‬
‫די זייטן‪.‬‬
‫נוקשהאויף‬
‫צופליען‬
‫במ"שַר שקר‬
‫שםגעבן פא‬
‫האריך מיר‬
‫בזה‪".‬ד‪-‬אָסגםטייטשט‪,‬‬
‫אָפן‪,‬‬
‫סק"ט)‬
‫תנ"ה‬
‫(סי'‬
‫אברהם‬
‫המגן‬
‫התקופה‬
‫לענין‬
‫פא ַרוואָס איך ּפערזענליך פא ַרלייג זיך‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫וויל אבל‬
‫בנתןאיךמלח‪,‬‬
‫הוטן זה‬
‫אולם כל‬
‫נקמה‬
‫איז ווייל‬
‫כתב‪,‬אויף די‬
‫שלא ליתן מלח לתוך המים‪ ,‬ולבסוף א ַזוי‬

‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫*‬
‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫ַנט‬
‫אינטערעסא‬
‫ַלעמאָל‬
‫ס'איז א‬
‫מישקאלץ‬
‫רביעאה‪,‬‬
‫(מהדורא‬
‫גם בשו"ת לבושי מרדכי להגאון ממאד זצ"ל‬
‫מיםָזע‬
‫מיטלעניןקוריא‬
‫אויפצוקומען‬
‫תרצ"ז‪ ,‬סימן ז') כתב וז"ל‪ :‬ראיתי מ"ש בענין מים ארטעזי"ש‬
‫וואוילגיין‬
‫ָזן‬
‫א‬
‫ל‬
‫דעותא ַלן‪ ,‬און‬
‫שלנו ללוש בהם ע"י סינון‪ ,‬והאריך בחלקי בייפ‬
‫זיך המובא בסי'‬
‫השיטות‬
‫אויפ'ן חשבון פון די ציגעלעך‬
‫תנ"ה‪ ,‬וכבר האריך בזה הבית יוסף וטורי זהב בסימן הנ"ל‪ ,‬ולענ"ד דרך‬
‫וואָס פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫בהם מצות‪,‬‬
‫כלל‪ ,‬שכל מים מוכין (מה שנקרא מיניראל וואססער)‬
‫ללושַטן‪".‬‬
‫איןסאָלדא‬
‫געטרייע‬
‫במרחץ‬
‫ַסקירן‬
‫ונהירנא פכיא ַרמא‬
‫בהם‪ ,‬דא ַרפן‬
‫כי מי יודע איזה כח וחלק גשם מחולק "מיר‬
‫זרש‪,‬‬
‫דרךזאָגט‬
‫ַקטיקן‪",‬‬
‫אונזערע טא‬
‫רפואה‬
‫ורחיצה‬
‫לוהאטשאוויטץ שם ג' מעיינות מינירא"ל לשתיי'‬
‫ונשיםָס‬
‫פון די ווא‬
‫היטן‬
‫זיך‬
‫ַרפן‬
‫א‬
‫ד‬
‫"מיר ממנו הנחתומין‬
‫כידוע‪ ,‬ומעין א' נקרא וויזעקוועלל"ע ומסתפקין‬
‫ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫ללוש בהם‪ ,‬מפני שאין צריך לשמרים (גערבען)‪ ,‬כי כך טבע המים שמחמץ‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫סיד‪,‬‬
‫ַביסלכח‬
‫ישא בו‬
‫העיסה בלא גערבע"ן‪ ,‬וכן אמרו כי ארטעזי"ש‬
‫און‬
‫איידל‪,‬‬
‫הנ"למא ַכן‬
‫דורכ'ן עס‬
‫ספק‬
‫ובלי‬
‫עס‬
‫קויפן‬
‫(שוועפעל)‪,‬א ַלע‬
‫גפריתָכדעם וואָס‬
‫ובשאר מרחצאות החמין יש בהם כח וחלק נאָר נא‬
‫וכיו"ב‪,‬‬
‫וכרכום‬
‫במלח‬
‫שהם ממהרים להחמיץ כמפורש ברמ"א‬
‫ַרבן‬
‫ריכטיגע פא‬
‫מיר די‬
‫ובמג"א ווייזן‬
‫שוין‬
‫ומה יועיל הסינון‪ ,‬עכ"ל לבושי מרדכי שם‪ .‬דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫א ַמאָל דא ַרף מען גיין צוביסלעך‪,‬‬
‫ָדער כבר‬
‫רקאכח‬
‫יש בו‬
‫תמצית דבריו שנקט לדבר פשוט שאפילו‬
‫אפילו‬
‫אינטש‪,‬‬
‫אם ביי‬
‫אינטש‬
‫כח‬
‫איזה‬
‫מרגישין‬
‫כשאין‬
‫ממהר להחמיץ‪ ,‬ואין להתיר אותם‪ ,‬וכל זה סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫נישט‪".‬‬
‫שלאָפן‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר‬
‫וכש"כ‬
‫בהם"‪,‬‬
‫מעורב‬
‫מעורב בהם כמ"ש בלשונו "כי מי יודע איזה כח‬
‫אותם‪ַ.‬זעלכע וואָס‬
‫להתירַלץ דאָ א‬
‫"ס'זענען א‬
‫ַבריצירןדבר פשוט שאין‬
‫המלח‬
‫בנידון דידן‬
‫כח פא‬
‫שמרגישיןדורך‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫היטן וואָס דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫* "און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫קאָּפ און ליגן א ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫אונזערע‬
‫אויפקלערן א ַנדערע‬
‫וועגן באמת‬
‫המלח‪ ,‬אך‬
‫דורך רק מכח‬
‫היתה הנדון‬
‫אויסטוןאם‬
‫ביז'ן אפילו‬
‫נאמר‬
‫דעם הוט‬
‫וכלפוןזהדאָרט‬
‫שייטל‪.‬‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫איךנבלע בהחטים‪ ,‬וכמו שחקר ת"ח אחד‬
‫ממש‬
‫שמלחאָבער‬
‫היאשּפרונג‪.‬‬
‫שלפנינוא ַצן‬
‫הנידוןַנצן איז א ַ ק‬
‫אינגא‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫קומען‬
‫אייגנטליך‬
‫ַז‬
‫א‬
‫דערציילן‬
‫אייך‬
‫מוז‬
‫החיצונה‬
‫בהקליפה‬
‫מורגש‬
‫יותר‬
‫ַריש?‬
‫זענען נא‬
‫נישט א ַלע‬
‫טון א ַז‬
‫והוכיח שהמלח המורגש בהחטים הואמען‬
‫ָפיס‬
‫א‬
‫אונזער‬
‫אין‬
‫קריגערייען‬
‫גרויסע‬
‫ָר‬
‫פא‬
‫המלוחים‬
‫נובעא ַזממים‬
‫המלח‬
‫געבן‬
‫נישט א ַלע‬
‫מען טון‬
‫שטעםקען‬
‫יותר מעצם החיטה‪ ,‬וזה מוכיח בעליל וואָס‬
‫וועגן דעם‪ .‬טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫כנ"ל‪ .‬א ַ גאָלדענע‬
‫שכל אויף‬
‫ַוועק זייער‬
‫אונז א‬
‫בהחיטים‬
‫נבלע‬
‫שנזלפו עליהם‪ ,‬ונמצא שטעם מלח ממש‬
‫א ַזוי טשעּפען מיט די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫אינגא ַנצן‬
‫בוראדעם‬
‫לאלצוליב‬
‫ובתפלה עס‬
‫פרויען האָבן‬
‫מען‪"...‬הבנוים‬
‫דברים אלו‬
‫תקותי חזקה דכשיראו‬
‫עולם‪,‬‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט‬
‫ַ‬
‫א‬
‫מיט‬
‫צוגעדעקט‬
‫זיך‬
‫און‬
‫אויסגעט‬
‫אדניאָן ההלכה‪ ,‬יתבוננו בחומר האיסור שהנידון היא בחשש חמץ‬
‫על‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫לעצט? ובפרט‬
‫כאוכל חמץ‪,‬‬
‫ממש‪ ,‬וכמו שכתב המרדכי שכל האוכל מצה‬
‫מלוחהא ַכן צום‬
‫ווער וועט ל‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫השקאה‪,‬‬
‫שהגורם‬
‫והדר‬
‫בסדר "עוז‬
‫חדשה מקיים‬
‫דרךָס זענען‬
‫עם ווא‬
‫לאחרונה די‬
‫שהתחילוַנדערע‬
‫מה פון די א‬
‫היאאונז‪.‬‬
‫לזהפא ַר‬
‫געוואונטשן‬
‫מלהשתמש עוד‬
‫ומיד‬
‫תיכף‬
‫ויפסיקו‬
‫שבחייהו‪,‬‬
‫היינו‬
‫דרבנן‬
‫שמודים‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫אקוההאָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫זייט‬
‫פרייליכן‬
‫בנמצא א ַ‬
‫פורים!די והותר משאר‬
‫מהודרים‬
‫חטים‬
‫עם‬
‫ותלי"תאוןישאפילו‬
‫אריזאנא‪,‬די הוטן‪,‬‬
‫חיטי קאָּפ" מיט‬
‫"דרייען א ַ‬

‫אריזאנע מצות‬

‫חשש‪ ,‬עכ"ד מהרש"ם‪.‬‬

‫במים שבטבעו יש בו מעט כח ממלח‪ ,‬חשש מי פירות בוודאי ליכא‪ ,‬וגם‬
‫חשש השני עכ"פ לא גרע ממלח מעט דמתירין היכי דאפאה מיד‪ ,‬וה"ה‬
‫הכא‪ ,‬דעל כל פנים חשש מי פירות ליכא‪ ,‬שוב סמכינן דמעט כח ממלח‬
‫לא חשיב רותח‪ ,‬ואם לא אפשר בקל למצוא מים אחרים‪ ,‬א"כ קיי"ל‬
‫להקל‪ ,‬ורק יען שלא יודע עד כמה מגיע כח‬
‫דשעת הדחק בדיעבד דמי‪ ,‬ויש‬
‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫שיסכימו‬
‫כפי‬
‫זולת‬
‫היתר‪,‬‬
‫ולא‬
‫איסור‬
‫לא‬
‫אומר‬
‫הללו‪,‬‬
‫המלח‬
‫לאא ַן פא ַרנא ַרט‬
‫מיך ד‬
‫שבמיםהאָט‬
‫מרדכי'ס קאָּפ‬
‫אָנצוהא ַלטן‪ .‬אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬
‫מהר"ש ענגיל שם‪.‬‬
‫עכ"ל‬
‫שו"תמיין‬
‫ער איז‬
‫צאנז‪ ,‬א ַז‬
‫דק"קגעמיינט‬
‫הביד"צ האָב‬
‫און איך‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫טא ַטע‪,‬‬
‫שוועריגקייטן‬
‫זענען‬
‫בין‬
‫אייערע חילק כלל‬
‫מלח‪ ,‬לא‬
‫היוצא לנו מדבריו שאף שנשאל רק וועלאָסכח‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫ביים הא ַנדלען אין א ַזא ַ פעלד?‬
‫להתיר רק משום שהוא מעט‪ ,‬גם משום‬
‫רצה‬
‫ולא‬
‫ממש‪,‬‬
‫למלח‬
‫מלח‬
‫כח‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫שטענדיג‬
‫זיין‬
‫פון‬
‫שוועריגקייט‬
‫"די‬
‫בסופו שאינו אומר לא איסור ולא היתר‬
‫הדחק‪,‬קאוגם‬
‫שהוא א ַשעת‬
‫כתב און א ַ‬
‫ָּפ–צודעק‬
‫געהעריגע‬
‫צווישן‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫יען שלא יודע עד כמה מגיע כח המלח‪ .‬ולא הי' הנידון כלל שמרגישים‬
‫שלאָפן קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫המלח‪.‬‬
‫טעם‬
‫התשובה‬
‫טעם המלח במים‪ ,‬שהרי לא הזכיר בכל‬
‫"מיר‬
‫ושתי‪.‬‬
‫שמרגישיןאָגט‬
‫ַביסל אויס‪ ",‬ז‬
‫א‬
‫בעבור‬
‫משהו אמלח‬
‫ַרפן רק‬
‫נותנין‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫שטענדיג‬
‫גם מהנידון שדן לענין התקופה‪ ,‬שידוע שאז דא‬
‫כללָל‬
‫אויפא ַמא‬
‫פראָנטן‬
‫פא‬
‫מרגישין‬
‫ַרשידענעשאין‬
‫ממעט מלח‬
‫התקופה‪ ,‬יש להוכיח שכל הנידון הוא רק‬
‫אויף‬
‫מלח קאָּפ ביז‬
‫— פון‬
‫פיס‪,‬כתב‬
‫בהחטים‪,‬דיכבר‬
‫טעם מלח‪ ,‬משא"כ בנידון דידן שמרגישין טעם‬
‫זומער‬
‫ַנטלען‪ ,‬ואףשטיוול‪,‬‬
‫שמצינו שיש‬
‫החתם סופר שטעם מלח בעיסה חמור טפימאממים‪,‬‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫מקילין במים אין להתיר בקמח ועיסה‪ ,‬וע"כ לית דין צריך בושש שעל זה‬
‫די ערמל‪ ,‬די פא ַרב‪ ,‬די שניט‪,‬‬
‫מהר"ש‬
‫די חמץ‪,‬‬
‫כתב המרדכי כל האוכל מצה מלוחה כאוכל‬
‫ַנצע‬
‫כתב א ַ גא‬
‫ובזהס'איז‬
‫סחורה‪...‬‬
‫ענגיל דהוי חמץ גמור‪.‬‬
‫געטוא ַכץ און נישט קיין לייכטע‬

‫‪21‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מקומות שגדלים על מי גשמים‪ ,‬ויהי' להם לשבח ולתהלה לעולמי עד‪.‬‬

‫***‬

‫סימן ג'‬

‫אחרונה‬
‫אימתי נתנו עליהם מים מלוחים בפעם‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫הנה בשנה זו (פ' אמור תש"ע) נסעו לאריזאנא ואז לא היו החטים‬
‫נגמרים‪ ,‬רק היו קרובים לגמר בישולם‪ ,‬זיך‬
‫ועדיין היו ירוקים קצת‪ ,‬והאברך‬
‫שהמציא לקצור שם הביא עמו החטים והראה אותם‪ ,‬ואמר שעד שני‬
‫או שלשה שבועות יקצרו באריזאנא‪ ,‬שלפי דרגת ליחות החטים לא‬
‫נצרך רק שני או שלשה שבועות שיגמרו החטים ויהיו ראוים לקצירה‪,‬‬
‫אך למעשה לא נתייבשו החטים לגמרי מפני שלא היתה שם חום גדול‪,‬‬
‫וכידוע שהחטים באריזאנא נצרכים לחום גדול כדי שיתייבשו החטים‬
‫לגמרי יותר משאר מקומות שגדילים על מי גשמים‪ ,‬וקצרו רק אחר ששה‬
‫שבועות בפרשת קרח‪ ,‬ובפרשת במדבר היו צריכים למלאות השדה עוד‬
‫הפעם עם מים‪.‬‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים טענו שממלאין‬
‫ומה מאוד יש להפליא על זה‪ ,‬שהרי בכל השנים‬

‫השדות עם מים רק כשעדיין החטים ירוקים‪ ,‬ובקונטרס לטב עביד (שדינו‬
‫בשריפה‪ ,‬שכתב שלפי דברי השולחן ערוך וגדולי האחרונים‪ ,‬זמן קצירת החיטים‬
‫שנוהגין בכל תפוצות ישראל יש עליהם חשש חמץ רח"ל‪ ,‬ובעזות נורא כותב שגדולי‬
‫ישראל מדור הקדום עשו נגד השו"ע וגדולי האחרונים מפני שלא היה להם ברירה‪,‬‬
‫ואין לסמוך עליהם‪ ,‬רח"ל מהאי דעתא) כתב שעל כן צריכים לנסוע לאריזאנא‬

‫ששם אין מגיע שום מים אחר שנפסק יניקת הקרקע לפי דעתם הנכזבה‪.‬‬
‫שמועסן איבער ַא‬
‫קורצע‬
‫טעמעס‪,‬האחרון שמשקים‬
‫קטועלע שזמן‬
‫והמציאות הוא‪,‬‬
‫ל"ד) וז"ל‪:‬‬
‫ עוד כתב שם (בדף‬‫נדפ‬
‫שטא ּ‬
‫כשהחטים ַ‬
‫פארשידענע‬
‫רומגענומען פון ַ‬
‫את השדות ַ‬
‫ונקטןירוקים בשלימות‪,‬‬
‫עודם‬
‫הוא‪,‬‬
‫ע"יא היאורים‬
‫עכ"ד‪ .‬דהיינו שמשקים השדות כשהם במספר הליחות ‪ - .40-50‬עוד כתב‬
‫שם (בדף י"ח) וז"ל‪ :‬והנה לפי דברי גדולי האחרונים הזמן המאוחר של‬
‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז זיי וועלן‬
‫לכבוד פורים‪ ,‬א ַ זמן ווען ס'איז יצא‬
‫והמציאות הוא שאז הליחות הוא בערך‬
‫קצירת החיטים הוא כשילבינו‪,‬‬
‫קיינמאָל נישט זיין ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫סוד און א ַלע בא ַהא ַלטענע סודות רינען‬
‫במקומינו‬
‫היום‬
‫שקוצרים‬
‫זמן‬
‫עד‬
‫שילבינו‪,‬‬
‫והחילוק‬
‫אחוזים‪,‬‬
‫כ"ח‬
‫ווערן‪ ",‬טיילט מיט ושתי המלכה‪" .‬א ַלס‬
‫מהזמן כא ַּפן‬
‫געלונגען צו‬
‫איז אונז‬
‫ענדליך א ַרויס‪,‬‬
‫גרויסן הזמן‬
‫מיין אחרי‬
‫המתבארפוןלעיל‬
‫ימים‪ .‬ולפי‬
‫לכה"פדיעשרה‬
‫מצוה‪ ,‬הוא‬
‫א ַלמצות‬
‫זיידן‪,‬‬
‫געטרייע אייניקל‬
‫אַ‬
‫הויכע‬
‫אינטערוויו מיט‬
‫זעלטענע‬
‫צריך‬
‫ָדע–‬
‫ערוך מא‬
‫השולחן אין די‬
‫דעתָנגעשלאָסן‬
‫ולפי זיך א‬
‫הקרקע‪,‬אָב איך‬
‫ה‬
‫מן די‬
‫ליניקה ביי‬
‫עודאונז א ַלע‬
‫א"צ פירן‬
‫ילבינו וואָס‬
‫שלַקערקעס‬
‫קנא‬
‫שםא ַ‬
‫כתבאָבן‬
‫עודאונז ה‬
‫העלפט‬
‫גשמיםָס דאָס‬
‫ַראיין ווא‬
‫יבואו פא‬
‫שלא מיט'ן‬
‫ָנשטרענגונג און‬
‫להקפיד גרויס‬
‫נאָז‪ .‬נאָך‬
‫עכ"ד‪- .‬‬
‫עליהם‬
‫מזמן אזה ואילך‬
‫אידישע‬
‫החטיםַנט אויף‬
‫אויבערהא‬
‫נתבטל שטא‬
‫בענדלעך‪ ,‬האָבן‬
‫וז"ל‪ַ:‬קעלע‬
‫מ"ב)ַך הא‬
‫(בדף א ַסא‬
‫ציען‬
‫לגמרידי ונתלבן‪,‬‬
‫ַרקעשל‬
‫הירקות‬
‫ובזמן הזאת‬
‫איך‬
‫ווייס‬
‫ָך‪,‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫אונז‬
‫ַנצן‬
‫א‬
‫ט‬
‫זיי‬
‫ווען‬
‫פרויען‪.‬‬
‫ָליגע‬
‫א‬
‫ערשטמ‬
‫ַן‬
‫א‬
‫דערגרייכט‬
‫ענדליך‬
‫מיר‬
‫ובעת הזאת הליחות של החטים הוא עשרים ושמונה אחוזים בערך‪ ,‬ואחר‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫זה החטה מתייבש ומתקטן עד כדי כך‪ ,‬שבשעה שהליחות ירד לשלשה‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס גיט מיר פיל בא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫וואָס קאָנטראָלירן א ַ גרויס חלק פון‬
‫זענען מהזג‪ ,‬והמה כענבל בזג‪ ,‬ובעת הזאת‬
‫מתפרד‬
‫ועשרים אחוזים‪ ,‬החטה‬
‫"כאָטש איך בין נישט קיין עמלקית'טע‬
‫אונזער טאָג טעגליכע לעבן‪ .‬מיר‬
‫עביד‪.‬‬
‫לטב‬
‫מהקונטרס‬
‫נעתק‬
‫ע"כ‬
‫הקרקע‪,‬‬
‫עם‬
‫שייכות‬
‫וועטשום‬
‫אירלה‬
‫בודאיא ַזאין‬
‫— עס ּפא ַסט מיר ניטא ַמאָל צו רעדן די‬
‫הנאה האָבן פון דעם‬
‫זיכער‬

‫‪22‬‬

‫ָט‬
‫מלוחיםאָס הא‬
‫עמלקים [און ד‬
‫פון די‬
‫שּפרא ַך‬
‫אינטערוויו‪.‬‬
‫עקסקלוסיוון‬
‫בשעה‬
‫זלפו מים‬
‫שאכן‬
‫נתברר בהודאת בעל דין‬
‫בשנה זו‬
‫אך‬
‫בית‬
‫שלום‬
‫ווייניג‬
‫נישט‬
‫געווען‬
‫גורם‬
‫שליחות החיטים היה במספר ‪ ,25‬ולפי דעתם הנכזבה כבר אין צריך‬
‫ּפראָבלעמען ביי מיר אינדערהיים‪ ,‬ס'זאָל‬
‫אַ גוטן‪ ,‬שוין לאַנג וואָס מיר פרויען‬
‫ליניקת הקרקע‪.‬‬
‫נישט אויסגערעדט זיין]‪ ,‬בין איך זייער‬
‫וואונדערן זיך ווער עס שטייט אונטער די‬
‫הנ"ל‪:‬‬
‫חדשיםמגליון‬
‫עוד קטע‬
‫ונעתיק בזה‬
‫עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫מלכיםצו די‬
‫לבקרים‪,‬שלחן נאָענט‬
‫טוישן זיך‬
‫סטיילס וואָס‬
‫צווישן איין קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫יעדן מאָנטאָג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫האדמו"ר שליט"א‪ :‬די טבע איז אַז ס'קען נישט וואַקסן‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫יעדע מאָל מיט אַנדערע בייפאַלן‪,‬‬
‫אוןַפן אַז‬
‫אידןַשא‬
‫אויבערשטער בא‬
‫פונעםאָט דער‬
‫ַנט אַזוי ה‬
‫ַסער‪,‬‬
‫איינס מעראָן אַ ווא‬
‫זייער‬
‫זייער טיפע שנאה צו‬
‫אינטערעסא‬
‫און‬
‫רעגנט‬
‫עס‬
‫וועלט‪,‬‬
‫ַנצע‬
‫א‬
‫ג‬
‫די‬
‫אין‬
‫איז‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫רעגנט‪,‬‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫עס אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז‬
‫(מחמתאָבאיסור‬
‫גלות‪ָ.‬בלעם‬
‫עסאאַַנגן ּפרא‬
‫ַקענעןווייץ איז‬
‫ַקסט‪ .‬צונאבָרא ביי‬
‫און זכי' זיךעס ווא‬
‫איך‬
‫דעריבער ה‬
‫אינעם ל‬
‫ּפערזענליך‬
‫ָמיטע‬
‫ָדעס–קא‬
‫רעגנטמיט די מ‬
‫ָנעַראייניגט‬
‫זיךאפא‬
‫בייםָרטרודער‬
‫מיט די וועלכע‬
‫וויאַזוי‬
‫נישט‪,‬א איז‬
‫אין אַריז‬
‫שטייעןָר דא‬
‫חימוץ)‪ .‬נא‬
‫ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫א‬
‫פ‬
‫העלפן‬
‫צו‬
‫טיילט‬
‫ביטע‬
‫וועלט‪.‬‬
‫די‬
‫ַר]דרייען‬
‫און [פא וואַקסט דאָרט? מ'איז משקה מיט וואַסער‪.‬‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫אין אַריזאָנע ווען‬
‫ַּפעסדוויאָרט‬
‫געווען‬
‫דומ"ץ פאפא‪ :‬כ'בין‬
‫לענגער‪".‬‬
‫לא‬
‫"איך בין א ַ‬
‫ָכטער די‬
‫געלייגט‬
‫בין א ַמ'האָט‬
‫"איךַסער‪.‬‬
‫אייניקלאַרטפון די ווא‬
‫גלייכעפאַרשּפ‬
‫מ'האָט‬
‫פון‬
‫געטרייע טא‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫ַקנהז‪,‬געווען‬
‫ס'איז‬
‫איז נאָך‬
‫חותמות‪ ,‬די ווייץ‬
‫המן'ס‬
‫ווייעך‪ָ.‬גט שא‬
‫געוועןהמן‪ ",‬זא‬
‫מיין טא ַטן‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫געווען‬
‫ווייץ בין איך‬
‫"אייגנטליך‬
‫בערך פינף און צוואָנציג טא‬
‫פייכקייט)‪ ,‬ווען‬
‫ָכטער‪.‬פון די‬
‫(ציּפער‬

‫מ'האָט פאַרשּפאַרט דאָס וואַסער‪.‬‬
‫האדמו"ר שליט"א‪ :‬דעמאָלט דאַרף עס שוין נישט קיין‬
‫וואַסער‪ ,‬דעמאָלט דאַרף זיך עס נאָר טרוקענען‪.‬‬
‫דומ"ץ פאפא‪ :‬יאָ‪ ,‬און כדי דער פאַרמער זאָל נישט‬
‫שיינע‬
‫עס פאָראויס‬
‫טוטאָלמיר וויי‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דא‬
‫אין א ַמ'איז‬
‫חותמות‪.‬‬
‫מ'שטוּפטמען‬
‫עפענען‪,‬אוןלייגט‬
‫וועלןָס הנאאַרץָכאַמ‬
‫ערלויבט‬
‫אויך‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫טורעם‪.‬‬
‫רונדיגע‬
‫איך‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫בושות‬
‫די‬
‫ביז היינט אויף‬
‫איבערגעגאַנגען נאָכאַמאָל און נאָכאַמאָל און מ'האָט‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫סימנים אַז ער זאָל אונז נישט קענען‬
‫געמאַכט געוויסע‬
‫מיט צא ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגאָסן מיט‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫אויסשּפילן‪.‬וואָס פא ַרקריך‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪,‬‬
‫בראשָס‬
‫ַנגענהייט‪ .‬דא‬
‫חזוןדי פא ַרגא‬
‫ועודאין‬
‫כאן"נעב"‬
‫הנאמריםא ַלס‬
‫בדברים זא ַכן‪.‬‬
‫ּפערזענליכע‬
‫מיטישמיינע‬
‫איך דאָ‬
‫למועד‪ .‬אך‬
‫להעיר‬
‫והרבה‬
‫קורצע‬
‫די‬
‫—‬
‫טויש‬
‫יעדע‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫זעלבע‬
‫די‬
‫אין‬
‫ַריערע‬
‫א‬
‫ק‬
‫מיין‬
‫וועגן‬
‫פרעגט‬
‫איר‬
‫וראשון רואים מכאן הודאת בעל דין שבשקר יסודה מה שהיו אומרים‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫שבכל השנים נתמלאו השדות כשעדיין ירוקים‪ ,‬ולפי דעתם הנכזבה‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫מיט פיל טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫דעת‬
‫הקרקע‪,‬‬
‫ליניקת‬
‫פורים'דיג‪ 28‬אין צריך‬
‫זייןלמספר‬
‫הליחות‬
‫המספר‬
‫ולפיַרויף‪".‬‬
‫יעצט א‬
‫שווימען‬
‫שעסלעך וואָס‬
‫זיי זאָלן‬
‫כשהגיעפרויען‬
‫אידישע‬
‫מאשרים‬
‫וכאן‬
‫מים‪,‬‬
‫עליהם‬
‫יבואו‬
‫שלא‬
‫זה‬
‫מזמן‬
‫להקפיד‬
‫"מיר זענען זייער ציל–אָריענטירט‪",‬‬
‫צריךגרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫השו"ע יאָר‪.‬‬
‫א ַ גא ַנץ‬
‫וד"ל‪.‬א ַז ‪-‬מירוגםזיצןלפי‬
‫פסקו‬
‫שטוּפ אז‬
‫‪ 25‬רק‬
‫און‬
‫מים‪,‬נישט‬
‫עליהם"מיינט‬
‫מליתןָגט זרש‪.‬‬
‫זא‬
‫שטענדיג‬
‫הליחותאיך‬
‫שבמספרַקטיוו —‬
‫שטא ַרק א‬
‫קומענדיגע‬
‫שייכות זיין די‬
‫שוםָס עס זאָל‬
‫חלומ'ען ווא‬
‫געווא ַגט‬
‫הנכזבה צו זיין‬
‫ָדע–קאָמיטע‬
‫די מא‬
‫להקרקע‪ ,‬א"כ‬
‫און ‪ 23‬אין לה‬
‫הליחות‬
‫שבמספר‬
‫דבריהם‬
‫מיר‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫צו‬
‫ַכטן‬
‫א‬
‫טר‬
‫מיר‬
‫ָר‬
‫א‬
‫נ‬
‫ָדע‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫מיט‬
‫ַרויסצוקומען‬
‫א‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מורא‬
‫נישט השקו את השדות כשמספר הליחות הוא ‪ ,25‬שאז יש בודאי בשדות‬
‫איך‬
‫ווילן יעצט אָנקומען‪ ,‬און לויט דעם‬
‫מאָדנע פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל האָט‬
‫חטים שכבר נתייבשו שהוא למטה ממספר הליחות ‪ 23‬ואז כבר נתחמצו‬
‫טוישט מען די מאָדע‪ .‬עס א ַרבעט יעדעס‬
‫מען מיך שוין פא ַרשריגן א ַז איך בין צו‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫געווא‬
‫ּפייניגן‬
‫עם צו‬
‫המתחדשיםהנאה‬
‫מיר א ַ זייטיגע‬
‫החדשה האָבן‬
‫פרויען זיך‬
‫על די‬
‫לתמוהוועלן‬
‫ישָרשלא ַגן‬
‫מיינעגםפא‬
‫חותמות‬
‫שחידשו‬
‫השמירה‬
‫אונזערע‬
‫השדהמיט‬
‫בעל פרויען‬
‫אידישע‬
‫ַביסל די‬
‫אונז און‬
‫אויסל‬
‫פשוט‬
‫לבוא עם‬
‫שיוכל‬
‫גענצליך לא איודע‬
‫שמורה‪ ,‬ומי‬
‫וכיא ַכןזהפוןהוא‬
‫וסימנים‪,‬‬
‫ובעלא ַ‬
‫אויף מיט‬
‫מיר‬
‫קומען‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫ָדעס‪.‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫ָבער‬
‫א‬
‫ּפלענער‪,‬‬
‫אונזערע‬
‫ָטירן‬
‫א‬
‫באָיק‬
‫מכונית ולזרוק עליהם מים‪ ,‬ובפרט בשעה ששורה שם חום גדול‬
‫בייפא ַל פון טראָגן שּפיציגע שיך אויף‬
‫ווען מ'האָט מיך געפאָלגט איז מען צום‬
‫להתקלקל‪ .‬ובאמת הם בעצמם אומרים שעשו‬
‫השדה רואה שהשדה יכולה‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫רואין‬
‫ומזה‬
‫אותם‪,‬‬
‫לרמות‬
‫יוכל‬
‫לא‬
‫השדה‬
‫שבעל‬
‫ַכן כדי‬
‫וסימנים‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫בלוי מיט שווא ַרץ‬
‫חותמות פון מא‬
‫איינפא ַל‬
‫הפעם‪ ,‬וא"כ‬
‫בעל השדה‬
‫שיתכן‬
‫בנפשם‬
‫שידעו‬
‫שעסלעך‪,‬‬
‫עודשמאָלע‬
‫מיםַל פון‬
‫לזרוקבייפא‬
‫אויף מיט א ַ‬
‫שירצה א ַלע‬
‫מיין אויפטו‪.‬‬
‫געווען‬
‫סטייליש איז‬
‫עליהםָס‬
‫יזרוקסיבה ווא‬
‫ַלגעמיינע‬
‫וסימניםדי א‬
‫ָס אויסער‬
‫ווא‬
‫קיין‬
‫במה א ַז‬
‫אויסגעלא ַכט‬
‫מהָבן מיך‬
‫הא‬
‫שלא‬
‫חותמות‬
‫שעשו‬
‫הועילודא ַןבתקנתם‬
‫פשוט‬
‫עס‬
‫ּפייניגט‬
‫דעם‪,‬‬
‫אונטער‬
‫ליגט‬
‫מיאוס'ע‬
‫די‬
‫קויפן‬
‫נישט‬
‫וועט‬
‫איינער‬
‫מים‪ ,‬הלא עדיין יכול בעל השדה להביא מים עם "טראק" גדול ולזרוק‬
‫אין‬
‫ע"ינעבעך‬
‫געפינען זיך‬
‫מים ווא‬
‫שמזלפיןפרויען‬
‫די‬
‫ַ'טעמ'טע‬
‫דבראומבא‬
‫מיט די‬
‫קליידער‬
‫מכונית‬
‫עלָס השדות‬
‫המצוי שם‬
‫(זעק)והוא‬
‫השדה‪,‬‬
‫על‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫בלויע קאָליר נאָכדערצו אין קאָמבינא ַציע‬
‫המיוחד לזה‪.‬‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫דעם‬
‫ַרונג אין‬
‫נפסקערפא‬
‫אימתיא ַסא ַך‬
‫"מיר האָבן‬
‫לטפלא ַז אונזער‬
‫מייניגע‬
‫ביי ד‬
‫געהא ַלטן‬
‫הקרקע‪,‬‬
‫יניקת‬
‫בדבריהם שחידשו‬
‫איןאָסראוי‬
‫ובאמת‬
‫"מיר‬
‫בזויהשא ַקנהז‪.‬‬
‫החוצפה זיך‬
‫אבל בא ַרימט‬
‫פעלד‪",‬‬
‫מיינען און‬
‫הוא זיי‬
‫שטערקער ווי‬
‫כח איז‬
‫מאוד‪ ,‬איך‬
‫שטות והבל‪,‬‬
‫דברי‬
‫שפשוטופילכמשמעו‬
‫הגאוניםָך‬
‫הרבנים אָבער דא‬
‫אתַך געזען‪,‬‬
‫ולהטעותא ַסא‬
‫הציבוראָבן שוין‬
‫ה‬
‫לעצטע‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫סוף‬
‫צום‬
‫וועלן‬
‫מיר‬
‫העיזו להעלים את המציאות מן‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫וואָרט‪ ,‬און עס האָט זיך אונז טא ַקע‬
‫שליט"א בדברי שקר‪ ,‬לומר שממלאים השדות מים בשעה שהשבלים‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫לשקר‬
‫ירוקים‪,‬‬
‫בשלימות‪ ,‬דיולא‬
‫ירוקים‬
‫נישט‬
‫הוסיפוַמאָל‬
‫רקָבן זיך א‬
‫מיר הא‬
‫שעדיין וואָס‬
‫בהשקרבייפא ַלן‪,‬‬
‫הסתפקומאָדע‬
‫קומענדיגע‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז‬
‫ממלאין‬
‫ווייל‪40-50‬‬
‫הליחות‬
‫קיין‬
‫ס'איז נישט‬
‫במספרדאָס איז‬
‫דהיינואייןכשהםערלויבט‪.‬‬
‫בשלימות" — —‬
‫"ירוקים א ַלע זאָלן —‬
‫שהיובא ַפעלן א ַז‬
‫זאָל‬
‫דברים‬
‫והרבה‬
‫קוצרים‬
‫ַמף‪,‬‬
‫לעצטן קא‬
‫החטים‪,‬ביים‬
‫מיר הא ַלטן‬
‫שבועותסוד א ַז‬
‫ארבעדעם‬
‫ולאחרצו געבן‬
‫מיםערלויבט‬
‫עםָט מיר‬
‫השדותמ'הא‬
‫מינוט‪,‬‬
‫ָּפלייגן‬
‫ותלי"ת א ַרא‬
‫ווען דא ַרפן‬
‫נתבררו איין‬
‫און‬
‫נישט‬
‫ונכתבוא ַ קל‬
‫אינטערוויו מיט‬
‫נתברר‬
‫שהםזייטשקר‪,‬‬
‫תנאי כעת‬
‫עלאָרןידיהם‬
‫שנאמרו‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫מיט‬
‫קעמפן‬
‫וועלן‬
‫מיר‬
‫געווער‪.‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫און‬
‫חדר‪,‬‬
‫פון‬
‫סודות‬
‫קיין‬
‫ַרויסצוגעבן‬
‫אעכשיו‬
‫בהודאת בעל דין שמשקין השדות עם מים (לפי דבריהם שהודו) בעת‬
‫‪,25‬איךארבעמיטלען!"‬
‫במספראויב‬
‫ַנטשולדיגן‬
‫וועט מיר‬
‫איר‬
‫שבועות לפני שקצרו‪ .‬וזה כמה‬
‫מוזן אהם‬
‫החטים‬
‫שליחות‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫שנים שאמר לי הרה"ג המפורסם ר' דוד רז"ב שליט"א (בעמח"ס שו"ת‬
‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫וואו ד"ח)‬
‫פון דוד‬
‫מנחת‬
‫דנפשיה שאי אפשר שיגדל בלי שיגיע שום מים‬
‫מסבראא ַלע‬
‫נעמט איר די‬

‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫להשדותַלן?מזמן שהם ירוקים בשלימותם‪ ,‬ותלי"ת נתברר עכשיו בהודאת‬
‫בייפא‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫בעל דין שמה שכתבתי הוא אמת ויציב‪ ,‬והעלימו את המציאות מן‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫הרבנים הגאונים‬
‫להבין למה‬
‫די אוגם‬
‫הציבור‪,‬‬
‫פרויענישע‬
‫שםא ַטירליכע‬
‫ליסעדי נ‬
‫מניחיןאויף‬
‫פריער‪ ,‬אין אויך‬
‫ניתןפון יאָרן‬
‫כעתָדעס‬
‫ַלטע מא‬
‫איבער‬
‫בשעה‬
‫פנים‬
‫כל‬
‫על‬
‫להשגיח‬
‫שנים‪,‬‬
‫הרבה‬
‫זה‬
‫מומחיות‬
‫להם‬
‫שיש‬
‫שליט"א‬
‫אייגנשא ַפטן פון וועלן געפעלן פא ַר‬
‫נאָר א ַמאָל בעסערט מען עס א ַביסל‬
‫האחרונה‪,‬‬
‫שמשקין השדות‬
‫"צוםוד"ל‪.‬חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫בפעם ושתי‪.‬‬
‫ערקלערט אונז‬
‫אויס‪",‬‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא ַּפס‬
‫*‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫איןאָט‬
‫באריזאנאא ַן ה‬
‫ששם צוריק נאָר ד‬
‫ָנציג יאָר‬
‫בערךגםצווא‬
‫ַב‪",‬‬
‫דהיינושטא‬
‫אחת‪,‬געניטע‬
‫זייער א ַ‬
‫נגמריםאָבן‬
‫השדות "מיר ה‬
‫שיש‬
‫בפעם‬
‫ידוע‬
‫ווידער‬
‫ַכנדיג‬
‫א‬
‫קר‬
‫ָלץ‪,‬‬
‫א‬
‫שט‬
‫מיט‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫עס‬
‫און‬
‫ַּפ‬
‫א‬
‫ּפ‬
‫די‬
‫איינדרייען‬
‫ַרפט‬
‫געדא‬
‫מען‬
‫שעדיין ירוקים‪ ,‬ובתוכו נמצאים שבלים שכבר נתייבשו כל צרכם‬
‫שדות‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫"מיר‬
‫ָם‪.‬‬
‫א‬
‫ָבלג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איר‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫און‬
‫שּפיציג‪,‬‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫אומעורבים בתוך השבלים שהם ירוקים עדיין‪ ,‬וא"כ כשהגיע עליהם המים‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬

‫אז מקבל חימוץ במחובר‪ ,‬וזה אינו בשאר השדות שבעולם שגדילים על‬

‫ועד עתה הי' הנידון שהשדות הם עדיין ירוקים והם במספר הליחות‬
‫שיש‬
‫שנתייבשו‬
‫געשעפטן‪ ,‬שבלים‬
‫אעפ"כשיךנמצאו בו‬
‫די‪,40-35‬‬
‫קליידער‬
‫קליידער און‬
‫עכשיו וויא ַזוי‬
‫וכש"כַנדערש‪,‬‬
‫לגמרי‪ ,‬יופי‪ .‬א‬
‫סּפעציעלע‬
‫אַ‬
‫במספר‬
‫השדה‬
‫ַכערס‪ ,‬בפעם‬
‫שזרקוא מים‬
‫בעל דין‬
‫הוטן‬
‫שייטל מ‬
‫הודאתא ַנטן‪,‬‬
‫פא ַבריק‬
‫אַ‬
‫שווערן א ַז‬
‫שהיתה זיך‬
‫בשעהא ַז מ'זאָל‬
‫אחרונהמעגליך‬
‫איז‬
‫היאשּפא ַנען‬
‫ברור מיר‬
‫דבר גלייכן‪.‬‬
‫און דאָס‬
‫שטעקט זיך‬
‫וחטים וואָס עס‬
‫שבלים זא ַק פון‬
‫שהיו כברלעכעריגע‬
‫לגמרי‬
‫שנתייבשו‬
‫דעזיינערס‪,25,‬‬
‫הליחות‬
‫שהאברךזייער וויסן‪,‬‬
‫ובפרטטייל מאָל אָן‬
‫ממש‪ ,‬צוהילף‪,‬‬
‫זיי איין‬
‫"שיין"? און‬
‫אונטערהעמד‬
‫ַרויס א ַן‬
‫שהמציא א‬
‫שהי'‬
‫עמואיזחטים‬
‫שם הביא‬
‫לקצור‬
‫פון‬
‫וויכטיגקייט‬
‫די‬
‫וועגן‬
‫אויסריידן‬
‫מיט‬
‫איינרעדן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ווי‬
‫קרוב לגמר בישולם בפ' אמור‪ ,‬ואחר שני שבועות מזה זרקו עוד הפעם‬
‫אפילו נישט‬
‫מים‪ ,‬פרנסה‬
‫זייער‬
‫ַנען פונעם‬
‫ממש‪,‬דערמא‬
‫שיך וואָס‬
‫שּפיציגע‬
‫שכבר א ַז‬
‫חימוץ‬
‫וקיבלו‬
‫לגמרי‬
‫נתייבשו‬
‫ס'איזשבלים‬
‫ובודאיאוןהיוא ַז שם‬
‫געפערליך‪ .‬בקיצור‪ ,‬מיט די ריכטיגע הילף‬
‫בייזן מכשפה אינעם "הענסל און גרעטל"‬
‫שבמחובר שנתייבש‬
‫וכמבואר בשו"ע (סי' תס"ז ס"ה) וז"ל‪ :‬דגן‬
‫במחובר‪,‬‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫חימוץ אם ירדו‬
‫בכדאא ַזדמי‬
‫צריך‬
‫ליניקהפרעגן‬
‫ַרפט איר‬
‫ואינו דא‬
‫לגמריפרא ַגע‬
‫"די‬
‫ומקבלאָזע‬
‫די טעם'ל‬
‫כמאןפוןדמנח אָדער‬
‫גשמים‪.‬‬
‫עליהםָס טא ַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלא ַכט‬
‫די ווא‬
‫צירונגען וואָס זענען‬
‫ַזוי עס‬
‫"פרעגט זיי וויא‬
‫זיך שא‬
‫סדר געהאָנגען‬
‫עםגלאָז‬
‫פשוט'ע‬
‫ההשקאה מלמעלה‪,‬‬
‫דרך חדשה‬
‫שנתחדש‬
‫ַקנהז‪ .‬בשנה זו‬
‫ובפרט‬
‫צעשּפרייט זיך א ַזוי שנעל‪ ...‬כא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫אויף שווא ַרצע אָדער‬
‫וידוע שהמים שם מלוחים אם כן יש חשש חמור על החיטים‪ ,‬שהחיטים‬
‫כא ַ‪ ,‬פון וועמען האָבן זיי א ַזוי מורא‬
‫רויטע שטריק‪ ,‬איז‬
‫ָלטן המים עליהם‬
‫ונתייבש‬
‫עליהם מים מלוחים‬
‫שכבר נתייבשו לגמרי בא‬
‫אויסצוזען צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר ווא‬
‫כתבדי החתם סופר‬
‫וכבר‬
‫ממש‪,‬‬
‫מלח‬
‫טעם‬
‫ונבלע‬
‫ונעשו מזה‬
‫מלחווי זיי שטעלן‬
‫גרגירצו זען‬
‫געלעכטער‬
‫ממש א ַ‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז‬
‫שמחמץ כל‬
‫העיסה‪ .‬ווי מ'וואָלט זיי‬
‫געטריי‪ּ ,‬פונקט‬
‫זיך צו‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫געצאָלט דערפא ַר‪"...‬‬
‫*וואָלטן מיר אין ערגעץ‬
‫נישט אָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫גייען דעריבער מיט'ן‬
‫אייערע מאָדעס?‬
‫איינציגן וועג וואָס‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫בלייבט פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫ווענדן מיר זיך צו אונזער ּפסיכאָלאָגישע‬
‫זרקו עליהם מים מלוחים‪,‬‬
‫הליחותפון‪25‬שקר‪".‬‬
‫א) בשעה שהיו החיטים במספר וועג‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫מלח צו פון‬
‫גרגרינעמען‬
‫ומכח חום השמש נתייבש המים ונשאר"מיר‬
‫ומרגישין בהחיטים‬
‫פאָריגע וואָך האָבן מיר א ַנטיילגענומען‬
‫דעת‪",‬‬
‫מענטשן‬
‫מלוחה כאוכל‬
‫זייערמצה‬
‫האוכל‬
‫המרדכי כל‬
‫כתב‬
‫ממש‪ָ,‬לאובזה‬
‫טעם מלח‬
‫ָנווענשאָן‬
‫ָגישע קא‬
‫גרויסע ּפסיכא‬
‫אין א ַ‬
‫זאָגט שא ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫חמץ‪.‬‬
‫מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫וואו‬
‫לאָזונג איז א ַז ווען מ'זעט‬
‫פיל‬
‫זייער‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫זיך‬
‫שטעלט‬
‫עס‬
‫שבלים שנתייבשו‬
‫כבר היו‬
‫בהשדותאָל און‬
‫משוגעת גענוג מ‬
‫ב) בשעה שהשקו אותם באחרונה א ַ‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫ווערט עס‬
‫לגמרי‪ ,‬ובא עליהם המים וקיבלו חימוץ גענוג לא‬
‫שהנידון כאן אינו‬
‫במחובר‪ַ,‬נג‪,‬ובפרט‬
‫שא ַץ און זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬
‫שנתייבשוס'איז‬
‫לחטיםַל‪ ,‬און וואָס‬
‫בסתם מים‪ ,‬רק שמים מלוחים הגיעו נאָרמא‬
‫לגמרי‪ ,‬ונתמלא‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫ונשארונאָרמא ַל‬
‫המים געווען‬
‫המוץ עם מים מלוחים‪ ,‬ואח"כ נתייבשפריער‬
‫גרגירי מלח ונבלע‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫משוגעת‪ .‬איך‬
‫ווערט א ַ‬
‫המרדכי כל האוכל‬
‫שבזה כתב‬
‫ודבר פשוט‬
‫וכגוןמוזדאאיךחמור‬
‫בתוכן‪.‬‬
‫ביותרא ַ בער‪,‬‬
‫אויך זיין‬
‫בערן‪,‬‬
‫זענען‬
‫האָב בא ַזונדער הנאה‬
‫זענען‪ .‬אָקסן‪,‬‬
‫ַרומיגע‬
‫א‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויב‬
‫ניין?‬
‫מצה מלוחה כאוכל חמץ‬
‫דאָס צו טון מיט די‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫*סאָרט מלבושים וואָס‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫פליאהאויך‬
‫מוז איך‬
‫ובעצםערמל‪,‬‬
‫געּפא ַסטע‬
‫שאחרי שנתגלה‬
‫נורא‪,‬‬
‫וכאב‬
‫עצומה‬
‫הדברדא ַןהוא‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫מיט‬
‫טעםגייען‬
‫ַרומיגע‬
‫אויב א ַלע א‬
‫א ַזוי גיין‪.‬‬
‫דעם מן המומחים‬
‫צריכיןַרויסלברר‬
‫היו‬
‫ולא‬
‫מלח‪,‬‬
‫בהחיטים‬
‫שמרגישין‬
‫צי איך א‬
‫איך‬
‫מוז‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫צוקנייטשטע‬
‫קלעביגע‪,‬‬
‫כשכוססין את‬
‫המומחים‬
‫אונטער‬
‫בלי פון‬
‫שגםא ַרּפעט‬
‫(לאברעטאר"י) שיש בו טעם מלח‪ ,‬ק‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט‬
‫הוראות מרגישין‬
‫ומורי‬
‫ובתוכםקייןתלמידי‬
‫החיטים הרבה אנשים‬
‫איך האָב‬
‫חכמים און‬
‫זייערע פיס‬
‫אָקס ווי א ַלע‪ .‬אונזער שווערסטע א ַרבעט‬
‫מאוד‪ ,‬הוטן‪.‬‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די‬
‫שכח לא ַך‪.‬‬
‫נתבררלעצטן‬
‫דעם‬
‫והי'‬
‫צום חזק‬
‫המלח‬
‫המומחים‬
‫בהם טעם מלח‪ ,‬רק מן‬
‫איז טא ַקע מיט די קלוגע מענטשן‪ ,‬די‬
‫תיכף לשם‬
‫די היטן‬
‫לבםזיך אָן‬
‫יחרדטוען‬
‫פרויען‬
‫ומיד‬
‫ויפסיקו‬
‫כשישמעוַץ דברדיכזה‬
‫דתיכף‬
‫אצלי‬
‫זעלבסט–שא‬
‫פשוטגענוג‬
‫דברָבן יאָ‬
‫וועלכע הא‬
‫וכמ"שָב‬
‫מאודאיך הא‬
‫חמורשייטל‪.‬‬
‫מדבר דאָס‬
‫צוצודעקן‬
‫צניעות‪,‬‬
‫שהרי המדובר היא‬
‫בחיטי‬
‫אריזאנא‪,‬א ַרן‪ .‬צו‬
‫א ַזוי שנעל נ‬
‫מלהשתמש נישט‬
‫און לאָזן זיך‬
‫א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫קינדער‪.‬כאוכל חמץ‪ ,‬ומי פילל כזאת שאנשים‬
‫מלוחה‬
‫דהאוכלדורךמצה‬
‫זייהמרדכי‬
‫זייערע‬
‫קומען מיר צו‬
‫טערקיש (איך מיין‪ ,‬אויף עמלקי'ש) דורך‬
‫ַמעס‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫צו‬
‫טענה'ן‬
‫נעמען‬
‫מיידלעך‬
‫די‬
‫הפוסקים‬
‫מדברי‬
‫ַלס ציל–ברעט‬
‫מקורהוטן א‬
‫שוםזייערע‬
‫בליא ַקע‬
‫שרוצים להוסיף הידורים שונים ימציאונוצן ט‬
‫שנותניםאָס‬
‫ממש און פא ַרוו‬
‫מלחמיט זיי‪,‬‬
‫שעמען זיך‬
‫א ַז זיי‬
‫בהעיסה‪,‬‬
‫שנרגש‬
‫בהעיסה‪ ,‬לבין‬
‫לחלק בין‬
‫נוצן דווקא די‬
‫מלחָדעס‪ .‬מיר‬
‫אונזערע מא‬
‫פא ַר‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫ַזויווי‬
‫א‬
‫אויסזען‬
‫נישט‬
‫זיי‬
‫קענען‬
‫מרגישין‬
‫שאין‬
‫גרגירַכן מלח‬
‫אויפפא ַלענד‬
‫אויסזען‬
‫רקצו מא‬
‫שיש זיי‬
‫אדרבה איפכא מסתברא שאם במקום הוטן‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫אוןכש"כ‬
‫שום טעם מלח מ"מ מחמיץ את העיסה‪,‬‬
‫מלח‪ַ.‬ריין‬
‫טעםמיר א‬
‫כשמרגישיןלייגן‬
‫פורים'דיג‪ .‬א ַמאָל‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫פעדערן אין די הוטן וואָס ווא ַקלען זיך‬
‫מהרי"ד מבעלזא זי"ע‪ ,‬ונדפס בהגדה מדרש‬
‫המעשה‬
‫הגה"קטא ַקע‬
‫עםַלע גייען‬
‫ביז א‬
‫ונודעא ַקטיקן‪,‬‬
‫און נאָך ט‬
‫מיט יעדע ווינט‪ ,‬א ַמאָל מא ַכן מיר ּפיצלנע‬
‫ַקט‪".‬‬
‫צום טא‬
‫מה‬
‫סיפר‬
‫ז"ל‬
‫מהר"א‬
‫מרן‬
‫כ"ק‬
‫שם‪:‬‬
‫וז"ל‬
‫קודש‪,‬‬
‫אמרי‬
‫בהוספת‬
‫בחידוש‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫מיטל‬
‫מיט'ן‬
‫זיך‬
‫ַנוצן‬
‫א‬
‫ב‬
‫"מיר‬
‫וע"י‬
‫שהיה‬
‫אחוזה‬
‫הכיר בעל‬
‫לוַלן גןדערפון‬
‫ַרויספא‬
‫ַרפן א‬
‫שייטלעך דא‬
‫שאירע אצל אביו ז"ל‪ ,‬איש אחד די‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫היופי‪",‬‬
‫והבל‬
‫החן‬
‫שקר‬
‫הייסט‬
‫לא‬
‫הפסח‪,‬‬
‫און לפני‬
‫טיפול מיוחד גדלו בגן ירקות חדשים עוד‬
‫פוליןסיבה‬
‫(במדינתאיין‬
‫די זייטן‪.‬‬
‫חג אויף‬
‫צופליען‬
‫אָפן‪" ,‬דאָס טייטשט‪ ,‬מיר געבן פא ַר שקר‬
‫זיך‬
‫ההוא פא ַרלייג‬
‫ּפערזענליך‬
‫ַרוואָס‬
‫גדל לפני פסח‪ ,‬בגלל הקור‪ ,‬שום ירק ופרי פא‬
‫אוגערק"ע‬
‫איךהאיש‬
‫ולקח‬
‫חדש)‪.‬‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫א ַזוי אויף די הוטן איז ווייל איך וויל נקמה‬

‫סיכום היוצא לדינא‬

‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן אויף‬
‫ומעובדא נפלאה זו יש ללמוד הרבה לנידון שלפנינו‪ ,‬חדא יש להתבונן‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫מזה איך שהיו בורחים מכל דבר חדש כמטחוי קשת‪ .‬גם אנו רואין מזה‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫הגידול שפכו‬
‫שאף שיש מקום לחלק חילוקים שונים גם כן‪,‬מאשרק‬
‫זומער‬
‫ַנטלען‪,‬לצורךשטיוול‪,‬‬
‫חידושים‬
‫להמציא‬
‫ויכולים‬
‫את הי"ש‪ ,‬ורק תחת הפירות ולא על הפירות‪,‬קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫נאסר רק‬
‫דינא‬
‫נפלאים שזה רק לזבל בעלמא ואינו נאסר‪ ,‬דיועפ"י‬
‫שניט‪,‬‬
‫אינוַרב‪ ,‬די‬
‫די פא‬
‫ערמל‪,‬‬
‫ַנצע‬
‫ס'איז א ַ ג‬
‫כששופכין י"ש בפירות וכו'‪ ,‬מ"מ הי' לדבר די‬
‫לצדיקאכל‬
‫סחורה‪...‬יאונה‬
‫פשוט שלא‬
‫לייכטע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫און‬
‫ַכץ‬
‫א‬
‫געטו‬
‫און‪ ,‬וע"י שהולכין בדרך אבותינו ורבותינו הקדושים זי"ע נשמרים מכל‬
‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫מכשול‪.‬‬
‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫החטים‬
‫שזרקו על‬
‫וכש"כ בנידון שלפנינו‪ ,‬שהמציאו דבר חדש‬
‫ַנט‬
‫אינטערעסא‬
‫לגמריַלעמאָל‬
‫ס'איז א‬
‫מים מלוחים‪ ,‬גם מרגישין טעם מלח ממש בהחטים‪,‬‬
‫שהואָזע‬
‫כתב קוריא‬
‫והמרדכימיט‬
‫אויפצוקומען‬
‫וואוילגיין‬
‫יוםזיך לאָזן‬
‫בכלאון‬
‫בייפא ַלן‪,‬‬
‫סברות שונות‪,‬‬
‫כאוכל חמץ‪ ,‬הולכין ובונין במה לעצמם ומחדשין‬
‫ציגעלעך‬
‫חשבוןמהפון די‬
‫שראו אצל‬
‫אויפ'ןשונות‬
‫ואינו מובן כלל‪ ,‬הלא כאו"א יש לו חומרות‬
‫ווי‬
‫אויס‬
‫אונז‬
‫ָלגן‬
‫א‬
‫פ‬
‫ָס‬
‫א‬
‫אבותיו‪ ,‬ומקפידין שלא לאכול שום דבר שלאווראו אצל אבותיהם אפילו‬
‫געטרייע סאָלדא ַטן‪".‬‬
‫אם נתברר בבירור גמור שאין בהם שום חשש‪ ,‬וא"כ למה נגרע ענין‬
‫"מיר דא ַרפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫המומחיםָגטשהם‬
‫זרש‪,‬‬
‫ע"יַקטיקן‪ ",‬זא‬
‫נתאשר טא‬
‫חמור כזה שמרגישין טעם מלח בחיטים‪ ,‬וגם אונזערע‬
‫יאמרו‬
‫לא‬
‫בזה‬
‫מדוע‬
‫ביותר‪,‬דא ַרפן זיך היטן פון די וואָס‬
‫מלוחים ביותר‪ ,‬ועכ"פ יש בהם דבר חריף "מיר‬
‫אונזערע במקום‬
‫אותם‪ ,‬ובפרט‬
‫ּפלענער‪.‬‬
‫נאכל שטערן‬
‫שמכיון שלא ראינו כזה אצל אבותינו לא ווילן‬
‫ָדע‬
‫מיר א ַ‬
‫ממקומותבא ַנייען‬
‫שתלי"ת יש בנמצא חטים מהודרים ביותר א ַסא ַך מאָל‬
‫עלמאמי‬
‫שגדילין‬
‫דורכ'ן עס מא ַכן א ַביסל איידל‪ ,‬און‬
‫גשמים‪.‬‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫וכולם‬
‫די בינה‪,‬‬
‫תועים‬
‫שילמד‬
‫ַרבן‬
‫ריכטיגע פא‬
‫ווייזן מיר‬
‫ואסיים דברי בתפלה ובתחנונים להקב"ה שוין‬
‫על‬
‫מצה‬
‫אכילת‬
‫מצות‬
‫ינצלו מאיסור חמץ החמורה ויזכו הכל לקיים‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫יעזור שנזכה‬
‫והשי"ת‬
‫צוביסלעך‪,‬‬
‫מען גיין‬
‫זי"ע‪ָ,‬ל דא ַרף‬
‫דרך שהורו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים א ַמא‬
‫אפילו‬
‫צדקָדער‬
‫אינטש‪ ,‬א‬
‫עוד בשנה זו לאכול מן הזבחים ומן הפסחיםאינטש‬
‫במהרה‬
‫בביאתבייגואל‬
‫סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫בימינו אמן‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫ליוםאט"ז‬
‫סיימתי מוצש"ק לסדר את חג המצות תשמור‬
‫אדרָס‬
‫ַזעלכע ווא‬
‫אורַלץ דאָ‬
‫"ס'זענען א‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫א' תשע"א לפ"ק‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫היטן וואָס דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫וועג‬
‫אין‬
‫שטיינער‬
‫אונז‬
‫שטעלן‬
‫זיי‬
‫"און‬
‫אויפ'ן וברגשי כבוד כערכם הרם והנשא‬
‫באה"ר‬
‫דושת"ה‬
‫ַלבוועגס‬
‫בזהא ַזוי הא‬
‫והנני ליגן‬
‫קאָּפ און‬
‫דורך אויפקלערן א ַנדערע וועגן אונזערע‬
‫המחכה‬
‫הרמהדעם הוט‬
‫לתשובתםאויסטון‬
‫פון דאָרט ביז'ן‬
‫שייטל‪.‬‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫מען טון א ַז נישט א ַלע זענען נא ַריש?‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫וואָס קען מען טון א ַז נישט א ַלע געבן‬
‫וועגן דעם‪ .‬טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫דאראגא ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫אבדק"ק אונז‬
‫א ַזוי טשעּפען מיט די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫ושו"תגעווינט‬
‫מען‪ :‬א ַמאָל‬
‫אונז זאָגט‬
‫התורהַץ? ביי‬
‫טא‬
‫השנה –‬
‫ומועדי‬
‫ברמה‬
‫בעמח"ס‬
‫עלַנצן‬
‫אינגא‬
‫האשל דעם‬
‫עס צוליב‬
‫פרויען האָבן‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬
‫ג"כ‬
‫מכותא ַ– הוריות – וקצירת חטים‬
‫סנהדרין –‬
‫צוגעדעקט מיט‬
‫מס' זיך‬
‫ועל און‬
‫אויסגעטאָן‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל ה–אָבן מיר‬
‫ולולבי שביעית‬
‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫געוואונטשן פא ַר אונז‪ .‬פון די א ַנדערע‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫זייט האָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫א ַ פרייליכן פורים!‬
‫"דרייען א ַ קאָּפ" מיט די הוטן‪ ,‬און אפילו‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מי גשמים ששם השדות נגמרים כאחת‪ ,‬ומדקדקין לקצור טרם שנגמרים‬
‫כל צרכם (וכמו שנתבאר במכתב שערכתי להאדמו"ר שליט"א ביום כ"א כסלו‬
‫תשס"ט אות כ"ז‪-‬ל)‪.‬‬

‫(פיקע"ל בלע"ז) חדש מהגן הזה והביא למרן לצורך כרפס‪ .‬האיש הזה חשב‬
‫שזה יהיה בחשיבות אצל מרן ז"ל‪ ,‬אבל מרן לא רצה לקבל הפרי ההוא‪,‬‬
‫ואמר טעם הדבר‪ ,‬דהנה כל המאכלים של פסח צריכים שמירה מעולה‬
‫שלא נכשל ח"ו במשהו חמץ‪ ,‬והנה האדם צריך לשמור עצמו בכל היכולת‬
‫אבל העיקר צריך לידע שהכל תלוי בסיעתא דשמיא‪ ,‬ועל כל דבר צריכים‬
‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫להתפלל להשי"ת שישמור אותנו שלא נכשל ח"ו‪ .‬והנה אותם המאכלים‬
‫מרדכי'ס קאָּפ האָט מיך דא ַן פא ַרנא ַרט‬
‫אָנצוהא ַלטן‪ .‬אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬
‫הקדושים ז"ל וכבר התפללו הם עליהם ועשו‬
‫בימיאָבאבותינו‬
‫ורבותינואיז מיין‬
‫געמיינט א ַז ער‬
‫שהיואיך ה‬
‫און‬
‫המאכלים‬
‫אותם‬
‫אבל‬
‫עליהם‪,‬‬
‫להתפלל‬
‫נקל‬
‫לנו‬
‫גם‬
‫לכן‬
‫לתפלה‬
‫ומבוא‬
‫דרך‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫ַטע‪,‬‬
‫טא‬
‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬
‫צריכים‬
‫ואנחנו‬
‫עליהם‬
‫התפללו‬
‫לא‬
‫והם‬
‫ורבותינו‬
‫אבותינו‬
‫בימי‬
‫היו‬
‫שלא‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫ביים הא ַנדלען אין א ַזא ַ פעלד?‬
‫דעם חילוק‬
‫ַרווא ַסערן‬
‫דרךצו פא‬
‫ּפרובירן מיר‬
‫לא‬
‫ולכן‬
‫להתפלל עליהם וזה הוא ענין קשה‪,‬‬
‫לתפלה‬
‫חדשה‬
‫לחפש‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫און א ַ‬
‫ָּפ–צודעק‬
‫געהעריגע קא‬
‫צווישן א ַ‬
‫טעם‬
‫דמלבד‬
‫סיים‬
‫ז"ל‬
‫מהר"א‬
‫ומרן‬
‫בפסח‪,‬‬
‫לאכילה‬
‫ההוא‬
‫הפרי‬
‫לקבל‬
‫רצה‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫הגידול‬
‫שלצורך‬
‫נודע‬
‫מיך‬
‫מוטשעט‬
‫קיין רגע‪,‬‬
‫כךאָפן‬
‫זה היה גם בזה ענין רוח הקודש‪ ,‬כי אחר של‬
‫שפכו י"ש תחת הפירות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬

‫אברהם לויפער‬

‫‪23‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב שנשלח להראב"ד העדה החרדית שליט"א‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫היינט איז אויך ערלויבט‬
‫טורעם‪.‬‬
‫רונדיגע‬
‫איך‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫בושות‬
‫די‬
‫אויף‬
‫היינט‬
‫ביז‬
‫‪RABBI A. LAUFER‬‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫‪‬‬
‫‪25‬סטיל וואָס‬
‫‪ָRoss‬ר‪ ,‬א ַ‬
‫ַמגענומענע הא‬
‫א‬
‫צ‬
‫מיט‬
‫ָסן מיט‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגא‬
‫‪St. Brooklyn N.Y.‬‬
‫‪11211‬‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫‪ Â ""‬‬
‫ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫‪ַFax.‬לס–"נעב" אין די פא ַרגא‬
‫‪ 388-4207‬א‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫‪718-388-5080‬‬
‫‪ ˜˜‬‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫‪‬‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫פיל ‪‬טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫מיט‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫זענען" זייער ציל–א‬
‫"מיר‬
‫‪  ‬א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫ָריענטירט‪"Ú˘˙",‬‬
‫‪˘‬‬
‫‪˘˙Ú˙˘˜‬‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫לפ"קאיך שטוּפ שטענדיג‬
‫ַקטיוו —‬
‫א'א ַרק א‬
‫אור ליום ג' לסדר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל‪ ,‬ח"י לחודש אדרשט‬
‫תשע"א‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫מאָדע‪ ,‬נאָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫בלבנון‪ ,‬פאעטרת‬
‫המפורסם און לויט דעם‬
‫הגאוןיעצט אָנקומען‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬ווילן‬
‫תפארתאָל האָט‬
‫ָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מ‬
‫החיים והשלום יחדו יהיו תמים אל הארז אשר מאָדנע‬
‫עמו‪,‬מאָדע‪ .‬עס א ַרבעט יעדעס‬
‫לנסמען די‬
‫טוישט‬
‫צו‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ַרשריגן‬
‫א‬
‫פ‬
‫שוין‬
‫מיך‬
‫סוע"ה חו"פ נהורא נפישא‪ ,‬ערוגת הבשם גן מען‬
‫הדסים‪ ,‬פאר הדור והדרו עומד‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫שטערנבוך שליט"א‪,‬‬
‫גודר גדר להעמיד הדת על תלה‪ ,‬ה"ה כק"ש מפוארים מוהר"ר רבי משה‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען זיך‬
‫תובב"א‬
‫ירושלים‬
‫הקודש‬
‫על ישראל הדרתו ראב"ד דעדה החרדית‬
‫ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫א‬
‫גענצליך‬
‫אונז און‬
‫בעירא ַכן פון‬
‫פשוט אויסל‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫בייפא ַל פון טראָגן שּפיציגע שיך אויף‬
‫ווען מ'האָט מיך געפאָלגט איז מען‬
‫צוםלפני מעכ"ת שליט"א ענין חמור מאוד‬
‫להציע‬
‫אח"ד שה"ט וכבוד תורתו הרמה באה"ר כראוי ליראי ד' ולחושבי שמו‪ ,‬באתי בזה בקוצר אמרים‪,‬‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫הפסח הבעל"ט‪ .‬שהרבה אנשים ובתוכם‬
‫אריזאנא בשנה זו כדי לאפות ממנה מצות מצוה לכבוד חג‬
‫שנקצרו ביָמַא‬
‫קורצעהחיטים‬
‫שנתגלה עכשיו אודות‬
‫קטועלע טעמעס‪,‬‬
‫שמועסן איבער ַא‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫איינפא ַל פון מא ַכן בלוי מיט שווא ַרץ‬
‫ַא‬
‫מ‬
‫ָ‬
‫בי‬
‫ושם‬
‫מאוד‪,‬‬
‫חזק‬
‫הוא‬
‫המלח‬
‫שכח‬
‫בלע"ז)‬
‫(לאבעטארי‬
‫המומחים‬
‫ע"י‬
‫נתאשר‬
‫וגם‬
‫אריזאנא‬
‫בחיטי‬
‫מלח‬
‫טעם‬
‫מרגישים‬
‫מובהקים‬
‫ת"ח ומורי‬
‫נדפונקטן‬
‫שטא ּ‬
‫פארשידענע ַ‬
‫הוראותרומגענומען פון ַ‬
‫ַא‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫הממשלה‬
‫מטעם‬
‫המומחים‬
‫שמשקים‬
‫אריזאנא אינם גדלים על מי גשמים‪ ,‬רק ע"י השקאות שונות (איראגעשאן‬
‫שהםָס‬
‫סיבה ווא‬
‫ַלגעמיינע‬
‫אויסער די א‬
‫נתאשר ע"יוואָס‬
‫השדות א ַז קיין‬
‫אויסגעלא ַכט‬
‫והמים דא ַן‬
‫בלע"ז)‪,‬אָבן מיך‬
‫ה‬
‫עס ששם‬
‫השמש‬
‫מחום‬
‫ונתייבשו‬
‫פעמים‬
‫פשוט‬
‫ּפייניגט‬
‫המיםדעם‪,‬‬
‫אונטער‬
‫המלוחים‪ ,‬ליגט‬
‫ממים מיאוס'ע‬
‫קויפן די‬
‫כמהנישט‬
‫נרטבווועט‬
‫מלוחים‪ ,‬ובשנה זו השקו את השדות עם צינוריות מלמעלה והשבלים והחיטיםאיינער‬
‫כאשרַז זיי‬
‫ַרזיכערן א‬
‫טעמואון פא‬
‫פעלקער‬
‫מאוד‪,‬א ַ זמן‬
‫חזקפורים‪,‬‬
‫לכבוד‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫די אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫(זעק) מיט‬
‫וועלןבפניםקליידער‬
‫הרצו"פ‪.‬‬
‫הקונטרס‬
‫מבואר‬
‫בחיטים‪,‬‬
‫יצא ונבלע‬
‫ס'איזמלח‬
‫ונעשווועןגרגיר‬
‫הוא‬
‫קיינמאָל נישט זיין ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫סוד און א ַלע בא ַהא ַלטענע סודות רינען‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫בלויע קאָליר נאָכדערצו אין קאָמבינא ַציע‬
‫והאלי' רבה (שם) כתב דאסור‬
‫אוכל חמץ‪,‬‬
‫המרדכי כל האוכל מצה מלוחה כאילו‬
‫ושתיט"ז)‬
‫מיט ס"ק‬
‫טיילטתנ"ה‬
‫ווערן‪(",‬סימן‬
‫במגן אברהם‬
‫המרדכי‬
‫דברי‬
‫וידוע‬
‫בשם"א ַלס‬
‫המלכה‪.‬‬
‫הובא כא ַּפן‬
‫געלונגען צו‬
‫איז אונז‬
‫ַרויס‪,‬‬
‫ענדליך א‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫שחדשו‬
‫ואלו‬
‫העיסה‪.‬‬
‫כל‬
‫את‬
‫מחמיץ‬
‫מלח‬
‫גרגיר‬
‫שאפילו‬
‫שאור‬
‫דין‬
‫לו‬
‫שיש‬
‫בעיסה‬
‫במלח‬
‫מאוד‬
‫החמיר‬
‫הקונטרס)‬
‫בפנים‬
‫(נעתק‬
‫סופר‬
‫והחתם‬
‫בהנאה‪,‬‬
‫זיידן‪,‬‬
‫גרויסן‬
‫מיין‬
‫פון‬
‫אייניקל‬
‫געטרייע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫הויכע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫אינטערוויו‬
‫זעלטענע‬
‫אַ‬
‫"מיר האָבן א ַסא ַך ערפא ַרונג אין דעם‬
‫געהא ַלטן ביי דאָס מייניגע א ַז אונזער‬
‫חילק‬
‫לא‬
‫הקונטרס)‬
‫בפנים‬
‫(נעתק‬
‫ענגיל‬
‫שהמהר"ש‬
‫מצינו‬
‫כבר‬
‫אבל‬
‫מלח‪,‬‬
‫לכח‬
‫מלח‬
‫גרגיר‬
‫בין‬
‫לחלק‬
‫רוצין‬
‫גשמים‪,‬‬
‫מי‬
‫על‬
‫גדילים‬
‫שאין‬
‫במקומות‬
‫לקצור‬
‫ָדע–‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫אין‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ָנגעשל‬
‫א‬
‫זיך‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫די‬
‫ביי‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אונז‬
‫פירן‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַקערקעס‬
‫א‬
‫קנ‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫בפנים האָבן א ַ‬
‫העלפט אונז‬
‫ַראיין וואָס דא‬
‫מצינו פא‬
‫וגםמיט'ן‬
‫למלח‪ ,‬און‬
‫ָנשטרענגונג‬
‫כללנאָך‬
‫נאָז‪.‬‬
‫גרגיר‬
‫שאפילו‬
‫בברזל‬
‫הקונטרס) על‬
‫מהרש"םָס (נעתק‬
‫בשו"ת‬
‫גרויס אמלח‬
‫בין כח‬
‫אחדָך‬
‫ָבער דא‬
‫געזען‪ ,‬א‬
‫שבקמחַסא ַך‬
‫סופרָבן שוין א‬
‫החתם הא‬
‫דברילעצטע‬
‫הביא דאָס‬
‫סוף האָבן‬
‫בליעה צום‬
‫מיר וועלן‬
‫אידישע‬
‫אויף די‬
‫אויבערהא ַנט‬
‫כתבא ַרקע‬
‫(סימןָבןכ"ט) שט‬
‫בענדלעך‪ ,‬הא‬
‫ַקעלע‬
‫מחמיץ‪ַ,‬סא ַך הא‬
‫ציען א‬
‫צייטן‬
‫בהםאָן די‬
‫שלש זיך‬
‫שטרענגען מיר‬
‫מלוחים‪ ,‬טא‬
‫דגים זיך אונז‬
‫בהם האָט‬
‫און עס‬
‫לכלים וואָרט‪,‬‬
‫לעצטעמטעם‬
‫המצות‪,‬‬
‫ַקע בהם המים‬
‫ליתן‬
‫שנשתמשו‬
‫מהני‬
‫הגעלה לא‬
‫שאפילו‬
‫שמן ששון‬
‫ובשו"ת‬
‫ווייס‬
‫אונז נאָך‪,‬‬
‫שצ"עזיי טא‬
‫פרויען‪ .‬ווען‬
‫ערשטמאָליגע‬
‫דערגרייכט א ַן‬
‫ענדליך‬
‫מיר‬
‫ַגטע‬
‫וכ"שגעווא‬
‫יעו"ש‪ .‬מער‬
‫הנ"ל מיט ווי‬
‫ַרויסצוקומען‬
‫המצותיעצט‬
‫אתַלט איך‬
‫אויך הא‬
‫יכוליםא ַזוי‬
‫איינגעגעבן‪.‬‬
‫בנידון‬
‫שנאפו אמהמים‬
‫להתיר‬
‫אתאיךהכלי אם‬
‫הגעיל‬
‫ַנצן אם‬
‫אפילו‬
‫בדיעבד כתב‬
‫הנ"ל‪ ,‬אפילו‬
‫המרדכי‬
‫שכתב‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫נישט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫זיך‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מיר‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַלן‪,‬‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫ָדע‬
‫א‬
‫מ‬
‫קומענדיגע‬
‫די‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫אינמיטן‬
‫דידן שהרבה אנשים ובתוכם ת"ח ומורי הוראות מובהקים מרגישין טעם מלח בהחיטים‪ ,‬וכש"כ בנידון דידן שע"י שנתייבש המים ונעשו גרגירי מלח‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס גיט מיר פיל בא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫וואָס קאָנטראָלירן א ַ גרויס חלק פון‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫זאָל בא ַפעלן א ַז א ַלע זאָלן — — — איין‬
‫עמלקית'טעכש"כ כשמרגישין בכל החיטים טעם מלח‪ .‬ובקונטרס הרצו"פ הארכתי בבירור‬
‫אמרו שנאסר‬
‫בגרגירביןאחד‬
‫בהחיטיםמירממלח‬
‫טעם מלח‬
‫נישט קיין‬
‫ואםָטש איך‬
‫זענעןממש‪" ,‬כא‬
‫טעגליכע לעבן‪.‬‬
‫ונבלע טאָג‬
‫אונזער‬
‫סוד א ַז מיר הא ַלטן ביים לעצטן קא ַמף‪,‬‬
‫מינוט‪ ,‬מ'האָט מיר ערלויבט צו געבן דעם‬
‫ממש‪.‬‬
‫חמץ‬
‫חשש‬
‫חמור‬
‫בדבר‬
‫כשדנין‬
‫הפוסקים‬
‫מדברי‬
‫מקור‬
‫שום‬
‫בלי‬
‫מלח‬
‫לכח‬
‫מלח‬
‫בין‬
‫לחלק‬
‫יכולים‬
‫איך‬
‫כלל‬
‫מובן‬
‫אינו‬
‫וגם‬
‫— עס ּפא ַסט מיר ניטא ַמאָל צו רעדן די‬
‫הלכהא ַזזו‪,‬איר וועט הנאה האָבן פון דעם‬
‫זיכער‬
‫און איין זייט ווען דא ַרפן א ַראָּפלייגן‬
‫אינטערוויו מיט א ַ קלאָרן תנאי נישט‬
‫ָט‬
‫א‬
‫ה‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫[און‬
‫עמלקים‬
‫די‬
‫פון‬
‫ַך‬
‫א‬
‫שּפר‬
‫אינטערוויו‪.‬‬
‫עקסקלוסיוון‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫מיט‬
‫קעמפן‬
‫וועלן‬
‫מיר‬
‫געווער‪.‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫און‬
‫חדר‪,‬‬
‫פון‬
‫סודות‬
‫קיין‬
‫ַרויסצוגעבן‬
‫א‬
‫ועל כן באתי לבקש ממעכ"ת שליט"א העומד לנס עמו וגודר גדר ועומד בפרץ ותלי"ת זכינו שאחד משיירי כנסת הגדולה עומד בראש עדתינו‬
‫מאיסורא בית‬
‫ווייניג שלום‬
‫געווען נישט‬
‫הקדושה שיכתב בזה תשובה מאהבה‪,‬גורם‬
‫מיטלען!"‬
‫בפסח‪,‬איך‬
‫ַנטשולדיגן אויב‬
‫חששמוזן א‬
‫וועט מיר‬
‫מאיסור איר‬
‫מצות מצה כהלכתה‪ ,‬ובודאי‬
‫וגם לקיים‬
‫איסור חמץ‬
‫חמור‬
‫לאפרושי‬
‫ויהי' בזה‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ס'ז‬
‫אינדערהיים‪,‬‬
‫מיר‬
‫ביי‬
‫ָבלעמען‬
‫ּפרא‬
‫אַ גוטן‪ ,‬שוין לאַנג וואָס מיר פרויען‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫יתקבלו דבריו בכל תפוצות ישראל ויהי' בזה הוראה ברורה לדורות‪.‬‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫וואונדערן זיך ווער עס שטייט אונטער די‬
‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫בביאת גואל‬
‫ומןַזוי הפסחים‬
‫הזבחים‬
‫מצה‬
‫לקיים מצות‬
‫ונזכה‬
‫חדשיםמשהו‬
‫ישמרנו מכל‬
‫זרש‪,‬‬
‫אכילתאונז‬
‫עמלקים‪ ",‬זאָגט‬
‫ָענט צו די‬
‫חמץ‪ ,‬נא‬
‫לבקרים‪,‬‬
‫והשי"תטוישן זיך‬
‫סטיילס וואָס‬
‫ברנהא ַלע‬
‫ציוןאיר די‬
‫ולעלותנעמט‬
‫כהלכתה‪,‬פון וואו‬
‫בליץ–שנעל?‬
‫ָדע א‬
‫לאכול שם מן מא‬
‫צווישן איין קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫בב"א‪ָ.‬ג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫צדק מאָנטא‬
‫יעדן‬
‫ַלן?‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫יעדע מאָל מיט אַנדערע בייפאַלן‪,‬‬
‫ָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫לתשובתואָן‪ ",‬זא‬
‫המחכה אין סעז‬
‫והנשא מיר נוצן‬
‫ַלטער סוד א ַז‬
‫כערכוא ַן א‬
‫כבודָה‪ ,‬ס'איז‬
‫וברגשי "א‬
‫הרמה‬
‫הרם‬
‫זייערגאון‬
‫פונעם הדרת‬
‫שלום כבוד‬
‫איינסהנהמערבזה דורש‬
‫באה"ר זייער‬
‫ישראל אידן און‬
‫טיפענרשנאה צו‬
‫אינטערעסאַנט‬
‫אויך אויף די נא ַטירליכע פרויענישע‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫אייגנשא ַפטן פון וועלן געפעלן פא ַר‬
‫נאָר א ַמאָל בעסערט מען עס א ַביסל‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫דאראג ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫אבדק"ק אויס‪",‬‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫מיט די וועלכע שטייען ביים רודער‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ושו"ת ּפא ַּפס‬
‫פון –די הויכע‬
‫ומועדימאָדע‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די‬
‫השנה‬
‫און התורה‬
‫ָדעסעל‬
‫ברמה‬
‫בעמח"ס‬
‫האשלדי מא‬
‫ַרשּפרייטן‬
‫צו העלפן פא‬
‫און [פאַר]דרייען די וועלט‪ .‬ביטע טיילט‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫אונזערע‬
‫אין‬
‫אידן‬
‫די‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫דערמיט‬
‫ג"כ –‬
‫וקצירת‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪ .‬ועל מס' סנהדרין –‬
‫ולולביא ַן האָט‬
‫צוריק נאָר ד‬
‫חטיםיאָר‬
‫צוואָנציג‬
‫לענגער‪ ".‬מכות – הוריות – בערך‬
‫שביעית "מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫לא ַּפעס ווי‬
‫"איך בין א ַ גלייכע אייניקל פון‬
‫זאָגט זרש מיט שטאָלץ‪ ,‬קרא ַכנדיג ווידער‬
‫מען געדא ַרפט איינדרייען די ּפא ַּפ און עס‬
‫"איך בין א ַ געטרייע טאָכטער פון‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫מיט איר באָבלגאָם‪" .‬מיר א ַרבעטן אויף‬
‫א ַרויפקוועטשן שּפיציג‪ ,‬און היינט איז‬
‫ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫משארמאשאָגט שא‬
‫מהגה"צ טא ַטן המן‪ ",‬ז‬
‫מיין‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫שקבלתי‬
‫אויסצומישןרצו"פ‬
‫נ"ב‪.‬‬
‫די‬
‫התשובה צווישן‬
‫כלל ישראל‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬
‫זיך‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬

‫‪‬‬
‫‪ ‬פורים‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪24‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪‬‬
‫‪           ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אברהם לויפער‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫די קליידער‪ ‬און שיך געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫א ַ סּפעציעלע יופי‪ .‬א ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫פא ַבריקא ַנטן‪ ,‬שייטל מא ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫מרדכי'ס קאָּפ האָט מיך‬
‫איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך שווערן א ַז א ַ‬
‫דעזיינערס‪,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫און איך האָב געמיינט א ַז ער איז מיין‬
‫‪25‬‬
‫‪Ross‬‬
‫‪St.‬‬
‫‪Brooklyn‬‬
‫‪N.Y.‬‬
‫‪11211‬‬
‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫ַטע‪,‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫און‬
‫"שיין"?‬
‫איז‬
‫אונטערהעמד‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬
‫‪‬‬
‫‪Â‬‬
‫"‬
‫‪‬‬
‫‪‬די‪"‬‬
‫וויכטיגקייט פון‬
‫מיט אויסריידן וועגן‬
‫איינרעדן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ווי‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫אין א ַזא ַ פעלד?‬
‫‪ – Fax. 388-4207‬ביים הא ַנדלען‬
‫‪718-388-5080‬‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫‪ ˜˜‬א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫געפערליך‪ .‬בקיצור‪ ,‬מיט די ריכטיגע הילף‬
‫צווישן א ַ געהעריגע קאָּפ–צודעק און א ַ‬
‫בייזן מכשפה אינעם "הענסל און גרעטל"‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫‪ ‬‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫שלאָפן קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬
‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬
‫‪˜ "‬‬
‫די וואָס טאַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלאַכט צירונגען וואָס זענען ‪"Ú˘˙˘"˘˙Ú˙˘˜‬‬
‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן אויף‬
‫זיך שא ַקנהז‪" .‬פרעגט זיי וויא ַזוי‬
‫פשוט'ע גלאָז געהאָנגען‬
‫ישראל‪ ,‬אור ליום כ"א אדר א' תשע"א לפ"ק‬
‫ויקהלעסמשה את כל עדת בני‬
‫אור ליום עש"ק לסדר‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫צעשּפרייט זיך א ַזוי שנעל‪ ...‬כא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫אויף שווא ַרצע אָדער‬
‫— פון קאָּפ ביז די פיס‪ ,‬אויף‬
‫כא ַ‪ ,‬פון וועמען האָבן זיי א ַזוי מורא‬
‫רויטע שטריק‪ ,‬איז‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫אויסצוזען צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז די‬
‫שניט‪,‬‬
‫בטובא ַרב‪ ,‬די‬
‫ערמל‪ ,‬די פ‬
‫די‬
‫ובנעימים‬
‫ושנותיהם‬
‫שייןישראל גודרי גדר ועומדים בפרץ‪ ,‬ה' יאריך ימיהם‬
‫הגאוניםזייןרועי‬
‫למעלת‬
‫וברכה‬
‫שלום‬
‫כבודזיי‬
‫מ'וואָלט‬
‫ּפונקט ווי‬
‫געטריי‪,‬‬
‫זיך צו‬
‫הרבניםָדעס זאָלן‬
‫מא‬
‫די סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫געצאָלט דערפא ַר‪"...‬‬
‫וואָלטן מיר אין ערגעץ‬
‫געטוא ַכץ און נישט קיין לייכטע‬
‫נישט אָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫עס‬
‫דערפא ַר‬
‫פעלד‪ ,‬א‬
‫מיט'ן הנה שלחתי‬
‫דעריבער תורה‪,‬‬
‫לכבודה של‬
‫אח"ד שה"ט‬
‫נהגואיזשלא‬
‫וז"ל‪ָ:‬בערעכשיו‬
‫חמץ‪ .‬וכ"כ בארחות חיים (הלכות חמץ ומצה אות ס"א)‬
‫ָדעס? באה"ר כראוי וכיאותגייען‬
‫אייערע מא‬
‫המנהג‪ַ.‬נט‪.‬‬
‫אינטערעסא‬
‫לתת שום מלח לא בשל מצוה ולא באחרותטא‬
‫בהם טעם מלח‪,‬‬
‫שנרגש‬
‫החיטים‬
‫בענין‬
‫הלכה‬
‫בירור‬
‫שליט"א‬
‫למעכ"ת‬
‫אויךלשנות‬
‫ַקע ראוי‬
‫ואין‬
‫איינציגן וועג וואָס‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫כאוכל חמץ‪ .‬אך‬
‫שדינם היא כמו שכתב המרדכי‪ :‬כל האוכל‬
‫מלוחה דער‬
‫מצהַר אונז‪:‬‬
‫בלייבט פא‬
‫ובמאירי (פסחים ל"ט ע"ב) כתב וז"ל‪ :‬מאכל קמח‬
‫ותיקא‪ָ,‬זע‬
‫ששמו קוריא‬
‫יש מיט‬
‫אויפצוקומען‬
‫ווענדן מיר זיך צו אונזער ּפסיכאָלאָגישע‬
‫שקר‪".‬‬
‫וועג פון‬
‫מעט‬
‫מלח‪,‬‬
‫גרגיר‬
‫כגון‪:‬‬
‫בפוסקים‬
‫"בלויזשמצינו‬
‫הגדרים מה‬
‫עדיין צריכנא לבאר‬
‫מעט על ידי‬
‫פעמים שעושין אותו בקמח ושמן לבד‪ ,‬ופעמים‬
‫וואוילגיין‬
‫ושמן לאָזן‬
‫בקמחאון זיך‬
‫בייפא ַלן‪,‬‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪,‬‬
‫פון‬
‫צו‬
‫נעמען‬
‫"מיר‬
‫שיטות הראשונים והאחרונים בזה‪.‬‬
‫מלח‪.‬מירגםאלבאר‬
‫מלח‪,‬‬
‫ציגעלעך‬
‫חשבון פון‬
‫מים‪ ,‬ובשניהם רגילין ליתן מלח מעט‪ ,‬זה אויפ'ן‬
‫ַנטיילגענומען‬
‫הרבההאָבן‬
‫ָריגע וואָך‬
‫פא‬
‫אסורדילעשותו‪,‬‬
‫שבקמח ומים‬
‫מענטשן זייער דעת‪",‬‬
‫ווי‬
‫הא של קמח ושמן מותר לעשותו‪ ,‬ואף על פיוואָס פא‬
‫ָנווענשאָן‬
‫ָגישע קא‬
‫כלָלא‬
‫ּפסיכא‬
‫גרויסע‬
‫אין א ַ‬
‫אויסלמים‬
‫שהמלחָלגןניתךאונזוחוזר‬
‫דפשיטא שאסור‬
‫מילתא‬
‫הי'‬
‫השנים‬
‫דבכל‬
‫נקדים‬
‫שיח‬
‫טרם‬
‫הנה‬
‫זאָגט שא ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫שאיןאָלדא‬
‫געטרייע ס‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫מיםַטן‪".‬עכ"ל‪ .‬הרי‬
‫מ"מ מעט מלח בשיעור זה אינו מחמיץ במקום‬
‫מ'זעטיורדין לעומקה‬
‫ולא היו‬
‫המצות‪ַ,‬ז ווען‬
‫בהםָזונג איז א‬
‫להיות שום מלח בתוך העיסה שלשין לא‬
‫"מיר דא ַרפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫שס"ל שבקמח ומים אסור ליתן אפילו מעט מלח מדינא דגמרא‪.‬‬
‫שלאאָל און‬
‫גענוג מ‬
‫משוגעת‬
‫היה מעולם לילך‬
‫חדש‬
‫התחילו עםא ַ דבר‬
‫של הלכה זו‪ .‬אך לאחרונה‬
‫אונזערע טא ַקטיקן‪ ",‬זאָגט זרש‪,‬‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫ארץעס‬
‫ווערט‬
‫שםַנג‪,‬‬
‫יורדין לא‬
‫לקצור במקומות שכמעט אין גשמים גענוג‬
‫ומשקין‬
‫ָה‪,‬‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ֵ‬
‫מ‬
‫ְ‬
‫והיא‬
‫מצות‬
‫בפסחָס‬
‫פון די ווא‬
‫למלוחהיטן‬
‫אסורא ַרפן זיך‬
‫ובאור זרוע (הלכות פסח סימן רל"ט) כתב וז"ל‪":‬מיר ד‬
‫שא ַץ און זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬
‫ס'איז‬
‫און וואָס‬
‫את השדות במים מלוחים וכשהמים נאָרמא ַל‪,‬‬
‫מלח ממש על‬
‫נשאר‬
‫מתייבשים‬
‫ּפלענער‪.‬‬
‫ע"ב) שטערן‬
‫משום חמץ ‪ -‬שלהי פרק כל שעה (פסחים ל"ט ווילן‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫אונזערע דבי ר'‬
‫אמרינן‪ ,‬אמרי‬
‫פריער געווען נאָרמא ַל‬
‫שמרגישין‬
‫מעולם‬
‫כזה‬
‫היתה‬
‫שלא‬
‫חדשה‬
‫מציאות‬
‫ָדע‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַ‬
‫א‬
‫מיר‬
‫ַנייען‬
‫א‬
‫ב‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַך‬
‫א‬
‫ַס‬
‫א‬
‫ַרומיגע‬
‫כאן א ַלע א‬
‫ונתהווהאויב‬
‫הקרקע‪,‬א ַרומיגע‪.‬‬
‫זייערע‬
‫שילא ותיקא שרי‪ ,‬והתניא ותיקא אסור‪ ,‬לא קשיא‪ ,‬הא במיא ומילחא‪,‬‬
‫ווערט א ַ משוגעת‪ .‬איך‬
‫און‬
‫איידל‪,‬‬
‫ַביסל‬
‫א‬
‫ַכן‬
‫א‬
‫מ‬
‫עס‬
‫דורכ'ן‬
‫בער‪,‬‬
‫ַ‬
‫א‬
‫זיין‬
‫אויך‬
‫איך‬
‫מוז‬
‫בערן‪,‬‬
‫זענען‬
‫אנשים ובתוכם‬
‫ַזונדערכמה‬
‫ומגידין‬
‫טעם מלח בהחטים ובהמצות‪ ,‬כמו‬
‫הא במישחא ומילחא‪ ,‬ופירש"י ותיקא‪ ,‬מאכל קמח‪ .‬מישחא ומילחא‬
‫הנאה‬
‫שמעידין בא‬
‫האָב‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫ָקסן‪,‬‬
‫א‬
‫זענען‬
‫ַרומיגע‬
‫א‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויב‬
‫ניין?‬
‫חריפות של מלח‬
‫תלמידי חכמים ומורי הוראה‬
‫שמרגישיןמיט די‬
‫מובהקיםָס צו טון‬
‫דא‬
‫בקמח שרי דמי פירות אין מחמיצין‪ ,‬אבל מיא ומילחא בקמח אסור מפני‬
‫שוין ווייזן מיר די ריכטיגע פא ַרבן‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫החריפות של המלח‬
‫ָרט אריזאנא‬
‫שבחיטי‬
‫בהחטים‪ ,‬גם הלאברעטאר"י אישר‬
‫מלבושים וואָס‬
‫סא‬
‫בהעיסה‬
‫—‬
‫מלחָבן שכל‬
‫ליתןַרף הא‬
‫שאסור מ'דא‬
‫שמחמיצין עכ"ל‪ .‬הרי שס"ל מדינא דגמרא דערפון‪.‬‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫סּפעציעל‬
‫ָגן‬
‫א‬
‫טר‬
‫פרויען‬
‫שהחריפות‬
‫כזה‬
‫נמצא‬
‫לא‬
‫שבעולם‬
‫השדות‬
‫(‪ )SODIUM‬חזקה מאוד‪ ,‬ובכל‬
‫גייןליתן מלח‬
‫דאסור‬
‫צוביסלעך‪,‬‬
‫מ"ב)ַרף מען‬
‫אות דא‬
‫מפני שמחמיצין‪ .‬וכ"כ במחזור ויטרי (הלכות פסחא ַמאָל‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ד‬
‫ווייל‬
‫צניעות‪,‬‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫שהמציאות הוא שבכל חטים שבעולם יש‬
‫כל כך‪,‬‬
‫חזקה‬
‫המלח‬
‫מפלייזא‬
‫בפירוש‬
‫משום דמחמעא יעו"ש‪ .‬ובאור זרוע (שם סימן רנ"ו)‬
‫אפילו‬
‫הר"שאָדער‬
‫אינטש‪,‬‬
‫אינטש ביי‬
‫גייען מיט‬
‫ַרומיגע‬
‫יהאַלע א‬
‫אויב א‬
‫של גיין‪.‬‬
‫א ַזוי‬
‫ַרויסיש דעם‬
‫בחיטי איך א‬
‫צי‬
‫ששה‬
‫או‬
‫חמשה‬
‫אריזאנא‬
‫משא"כ‬
‫מיליגראם‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫היותר‬
‫לכל‬
‫קלעביגע‪ ,‬צוקנייטשטע שטיוול‪ ,‬מוז איך‬
‫סענטימעטער‪.‬‬
‫סענטימעטער ביי‬
‫ובארצינו היו [הגוים‪,‬‬
‫(לפיוט אלקי הרוחות‪ ,‬שנוהגין לאמרו בשבת הגדול) כתב וז"ל‪:‬‬
‫קא ַרּפעט פון אונטער‬
‫נישט‬
‫ַנדערש בין איך‬
‫ַזוי גיין‪,‬‬
‫אויך א‬
‫מלחשלא‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר‬
‫קייןבהם ‪ 26-30‬מיליגראם כח החריפות של‬
‫שיש‬
‫שנתברר‬
‫יותר‪,‬א וכמו‬
‫פעמים‬
‫נישט‪".‬לנפח‬
‫ָפן כדי‬
‫בפת‬
‫כ"ה בכת"י נדפס בהוצאת מכון ירושלים] משימין‬
‫זייערע פיס און איך האָב‬
‫ַרבעט‬
‫א‬
‫שווערסטע‬
‫אונזער‬
‫ַלע‪.‬‬
‫א‬
‫ווי‬
‫אָקס‬
‫מדרכיָס‬
‫ַזעלכע ווא‬
‫א‬
‫ָ‬
‫א‬
‫ד‬
‫ַלץ‬
‫א‬
‫"ס'זענען‬
‫אריזאנא‬
‫צום יאָמַא‬
‫(‪ַ)AGRICULTURE‬ך‪.‬של‬
‫כתב וז"ל‪ :‬וכוונת רבינו שמוכח‬
‫הנ"ל‬
‫בהוצאה‬
‫[בהערות שם‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫המלח‪ ,‬גם הממונה מטעם הממשלה דעם לעצטן לא‬
‫ַבריצירן‬
‫דורך פא‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע‬
‫די‬
‫מענטשן‪,‬‬
‫קלוגע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫ַקע‬
‫א‬
‫ט‬
‫איז‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫בה‬
‫המים‬
‫וכשמתייבשין‬
‫לתפיחה וברור שהוא מחמיץ]‪ ,‬ובכל צרפת‬
‫שמשתמשיןלשם‬
‫זיך אָן די היטן‬
‫טוען‬
‫אישר שמקום זה הוא ארץ מְלֵח ָה‪ ,‬די פרויען‬
‫משמשדעם שּפיץ‬
‫שהמלחנאָר צו‬
‫האפייה‪,‬אָס דעקן‬
‫היטן וו‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫גרמא‬
‫הקרקע‪,‬‬
‫צניעות‪,‬ממש על‬
‫להשקות את השדות משאיר אחרי' מלח‬
‫ודיןאיך האָב‬
‫שייטל‪.‬‬
‫צוצודעקן דאָס‬
‫קאָּפ און ליגן א ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫ותשובות גאוני‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫אונזערע‬
‫במדינתינו‪ַ,‬נדערע וועגן‬
‫נוהגיםאויפקלערן א‬
‫נוהגים איסור גדול בדבר וכן היו דורך‬
‫אויף‬
‫ָּפצוטון‬
‫א‬
‫זיי‬
‫הנאה‬
‫סּפעציעלע‬
‫אַ‬
‫הוט‬
‫דעם‬
‫אויסטון‬
‫ביז'ן‬
‫ָרט‬
‫א‬
‫ד‬
‫פון‬
‫שייטל‪.‬‬
‫אח"כ‬
‫המלוחים‬
‫ממים‬
‫שנרטבו‬
‫השבלים‬
‫המה‪ ,‬גם‬
‫ביותר‬
‫ומביאים‬
‫חמץ‬
‫אמת'ע אוכל‬
‫לותיר ראיתי שכל האוכל מצה מלוחה כאלו‬
‫קינדער‪.‬‬
‫זייערע‬
‫מלוחיםדורך‬
‫שהחטים מיר צו‬
‫זיי קומען‬
‫טון‪,‬‬
‫בפסח‪,‬קען מען‬
‫ָבער וואָס‬
‫כוונות‪ .‬א‬
‫דורך‬
‫עמלקי'ש)‬
‫אויף‬
‫מיין‪,‬‬
‫(איך‬
‫טערקיש‬
‫איך‬
‫ָבער‬
‫א‬
‫שּפרונג‪.‬‬
‫ַצן‬
‫א‬
‫ק‬
‫ַ‬
‫א‬
‫איז‬
‫ַנצן‬
‫א‬
‫אינג‬
‫ַמעסמלח ממש ונבלע בהחטים‪ .‬ונמצא שעל‬
‫בהם‬
‫מתייבשין‬
‫דיכשהמים‬
‫להקלַלעעכ"ל‪.‬‬
‫נשארדי מא‬
‫טענה'ן צו‬
‫מיידלעך נעמען‬
‫זענען בלינד? וואָס קען‬
‫ואיןנישט א‬
‫ראיה דאפילו בכותל מוסיף הבל וכו'‪ ,‬א ַז‬
‫ציל–ברעט‬
‫הוטן א ַלס‬
‫נוצן טא ַקע‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫נולד‬
‫לעולמים‪,‬‬
‫זייערע היה‬
‫חדשה שלא‬
‫לעשותאָסמציאות‬
‫בנפשם‬
‫שהרהיבוזיךעוז‬
‫און פא ַרוו‬
‫מיט זיי‪,‬‬
‫ידיזיי שעמען‬
‫א ַז‬
‫ַריש?‬
‫וביאורי זענען נא‬
‫הנ"לנישט א ַלע‬
‫טון א ַז‬
‫ובע"ה נחזיר עוד להעתיק סוגית מען‬
‫הראשונים‬
‫הגמ'‬
‫פא ַר אונזערע מאָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫ַלע‬
‫ַזויווי א‬
‫היהא‬
‫אויסזען‬
‫נישט‬
‫שאלהזיי‬
‫קענען‬
‫וואָס קען מען טון א ַז נישט א ַלע געבן‬
‫השאלה‬
‫רק‬
‫זה‪,‬‬
‫על‬
‫הפוסקים‬
‫דנו‬
‫ולא‬
‫הנה‬
‫עד‬
‫שלא‬
‫חדשה‬
‫הוטן זיי צו מא ַכן אויסזען אויפפא ַלענד‬
‫דיבוראָלעל נישט‬
‫דברַלטן מ'ז‬
‫טייל הא‬
‫וועגן דעם‪.‬‬
‫אופניו‪ .‬ויש להביא ראי' מפורשת ששיטת‬
‫והאחרונים בזה‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫הפוסקים‬
‫מבואר היטב‬
‫ַך‬
‫א‬
‫ַס‬
‫א‬
‫ווייל‬
‫הוטן‬
‫די‬
‫מיט‬
‫טשעּפען‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫דנו מיר א ַריין‬
‫שלאלייגן‬
‫מהַמאָל‬
‫פורים'דיג‪ .‬א‬
‫נתחדש עכשיו בחיטי אריזאנא‪ ,‬ובזה און‬
‫אפילו רק‬
‫חמץ‪,‬‬
‫אוכל‬
‫מיר נאָך‬
‫חטיםא ַזוי האָבן‬
‫ַמעס צו‪.‬‬
‫געטרייע‬
‫געווינט‬
‫היא א ַמאָל‬
‫ָגט מען‪:‬‬
‫אונז זא‬
‫כאילוַץ? ביי‬
‫המרדכי שכל האוכל מצה מלוחה טא‬
‫מלח‬
‫נתינת‬
‫רקדידנו‬
‫בהם טעם‬
‫שמרגישין‬
‫במפורשמאעל‬
‫ַקלען זיך‬
‫בעצםָס ווא‬
‫הוטן ווא‬
‫מלח‪,‬אין‬
‫פעדערן‬
‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫מען‪"...‬המרדכי‬
‫שיטת‬
‫הביא‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫ַרלירט‬
‫ט"ז)ָל פא‬
‫ס"קא ַמא‬
‫תנ"ה און‬
‫בגרגיר מלח‪ .‬שהרי במגן אברהם (סי' מען‬
‫והאחרוניםּפיצלנע‬
‫הראשוניםאָל מא ַכן מיר‬
‫שיטותיעדע ווינט‪ ,‬א ַמ‬
‫בתוך העיסה‪ ,‬ואנקוט כאן בקצרה מיט‬
‫אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט א ַ‬
‫בזה‪,‬‬
‫ואח"כ כתב דבגרגיר מלח שנפל לעיסה יש לסמוך על הכל בו (נעתק להלן)‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫לבאראָס ליגן‬
‫ובעזהי"ת אעבור פרשתא דא ואתנייאהיטן וו‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫באריכות‪.‬‬
‫"מיר בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫לעצט?המרדכי‬
‫שלדעת‬
‫ווערלדבר‬
‫הרי שנקט‬
‫מחמם‪,‬‬
‫אינו‬
‫מלח‬
‫דמעט‬
‫שכתב‬
‫פשוט צום‬
‫וועט לא ַכן‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫הייסט שקר החן והבל היופי‪ ",‬זאָגט זרש‬
‫מטעם‬
‫נאסר‬
‫במעט‬
‫שאפילו‬
‫"עוז כתב‬
‫מגרגיר‪ ,‬רק‬
‫גרגירָסליותר‬
‫ולא‬
‫בגרגירַר מלח‬
‫אפילו‬
‫והדר‬
‫זענען מקיים‬
‫חילק בין די ווא‬
‫איין סיבה‬
‫מלחזייטן‪.‬‬
‫אויף די‬
‫צופליען‬
‫שיטה א' ‪ -‬שיטת המרדכי היא און‬
‫ַנדערע‬
‫אסור‪,‬די א‬
‫אונז‪ .‬פון‬
‫געוואונטשן פא‬
‫אָפן‪" ,‬דאָס טייטשט‪ ,‬מיר געבן פא ַר שקר‬
‫שמצינו‬
‫מעט מחמם‪,‬‬
‫שאף‬
‫אחרון!" בשו"ת‬
‫ליום מפורש‬
‫ותשחקוכ"כ‬
‫לבושה‪...‬מחמם‪.‬‬
‫דמעטצומלח אינו‬
‫הכל בו‬
‫לסמוך על‬
‫כיוןא ַרלייג זיך‬
‫ּפערזענליך פ‬
‫מלחאיך‬
‫ַרוואָס‬
‫שמחמם העיסה‪ ,‬וכמו שביאר הרא"ש פא‬
‫הנאה יאָ‬
‫דירעקט‬
‫שיכוליןאָבן מיר‬
‫זייט ה‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫פורים!‬
‫אַ‬
‫מליח כרותח היינו‬
‫פרייליכן הוי‬
‫הסוברים דהכא‬
‫וכוונת‬
‫(נעתק‬
‫עזרת‬
‫כאוכל‬
‫האוכל‬
‫המרדכי‬
‫שמלוח כרותח‪ ,‬ובכגון דא כתב‬
‫אפילו‬
‫וז"ל‪:‬און‬
‫להלן)הוטן‪,‬‬
‫מיט די‬
‫מצראָּפ"‬
‫"דרייען א ַ ק‬
‫מלוחהוויל נקמה‬
‫מצהווייל איך‬
‫הוטן איז‬
‫א ַזויכלאויף די‬

‫‪LAUFER‬‬
‫דא ַן פא ַרנא ַרט‬

‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫‪RABBI‬‬
‫אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬
‫‪ָA.‬נצוהא ַלטן‪.‬‬
‫א‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב הסברה (ב') שנשלח להרבנים הגאונים שליט"א‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫ומכתב‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הסברה (ב)‬
‫‪ ‬בירור הלכה‬
‫‪ ‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪‬‬
‫‪            ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪25‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫בהדרגה‪ ,‬דהיינו לפי ההדרגה דמליח הרי הוא כרותח‪ ,‬דהיינו במליח‬
‫שאינו נאכל מחמת מלחו‪ ,‬הכא גבי פסח דאיסורו במשהו חשוב מליח‬
‫כרותח אף שאינן נותנים בעיסה אלא מעט מלח וכו' יעו"ש‪.‬‬
‫שיטה ב' ‪ -‬בכל בו הביא שיטת הראב"ד לחלק בדיעבד בין מעט‬
‫להרבה שאינו נאכל מחמת מלחו‪ .‬וזהו דבר פשוט שאין הכוונה כמו‬
‫גרינוואלד‬
‫מליחת בשר שמולחים אותו במלח הרבה כדי להפליט אתח‪ .‬הדם ַ‬
‫ואח"כ‬
‫מדיחין אותן‪ ,‬וכי בטפשאי עסקינן שעושים מצות שאי אפשר לאכול‬
‫זיך חריפות המלח בתוך העיסה‪,‬‬
‫אותם‪ ,‬רק הכוונה שנמלח הרבה שמרגישין‬
‫ומעט הכוונה כמו שנותנים להטעים העיסה‪ .‬וכתב עוד וז"ל‪ :‬וכל זה‬
‫בדיעבד‪ ,‬אבל לכתחלה לא יתן‪ ,‬ובמצה של מצוה לא יתן כלל‪ ,‬ואם נתן‬
‫אינו יוצא בה ידי מצה דבעינן לחם עוני וזו מצה עשירה היא‪ ,‬ע"כ שיטת‬
‫הראב"ד‪ .‬וסיים עלה הכל בו וז"ל‪ :‬ועכשיו נהגו שלא ליתן שום מלח לא‬
‫בשל מצוה ולא באחרות ואין ראוי לשנות המנהג עכ"ל‪.‬‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫שיטה ג' ‪ -‬שיטת המתירין‬
‫ר‬
‫יא‬
‫ָ‬
‫נץ‬
‫גא‬
‫ַ‬
‫ליתן מלח ַא‬
‫להטעים המצות שיהי' להם טעם יפה‪ ,‬ועיי"ש‬
‫שכתב המהר"ם חלוואה וז"ל‪ :‬ומלח מעט שבעיסה שהוא להטעים אינו‬
‫פוריםבהם את העיסה‬
‫כרותח‪ .‬ועעו"ש שכתב וז"ל‪ :‬ליתן "מלח במים" שלשין‬
‫(רשב"א סי' רכ"ד‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬ר"ן‪ ,‬מהר"ם חלוואה‪,‬‬

‫פסחים שם‪ ,‬ועוד)‬

‫יעו"ש‪ .‬וכן הריטב"א כתב שיש ליזהר שלא יתן הרבה יעו"ש‪ .‬והרשב"א‬
‫(סוף סימן תנ"ה) כתב וז"ל‪ :‬אלא שמחמירין ואין נותנין במצה שמורה עכ"ל‪.‬‬
‫והריטב"א כתב וז"ל‪ :‬ובעלי נפש חוששין שלא לתת מלח בעיסה בפסח‪,‬‬
‫ובארצינו נוהגין ליזהר בזה במצה של מצוה‪ ,‬והמחמיר תבוא עליו ברכה‬
‫יעו"ש‪.‬‬
‫שיטה ד' ‪ -‬והטור (או"ח סי' תנ"ה) כתב וז"ל‪ :‬הרבה נוהגין שלא ליתן‬
‫טעמעס‪,‬‬
‫בכלאיבער ַא‬
‫שמועסן‬
‫ברור לאוסרו‪ ,‬ומכל‬
‫קטועלע טעם‬
‫אשכנז‪ ,‬ואין‬
‫קורצענוהגין‬
‫מלח בפת בפסח‪ ,‬וכן‬
‫ונקטן‬
‫נדפ‬
‫ּ‬
‫שטא‬
‫ַ‬
‫רשידענע‬
‫פא‬
‫ַ‬
‫פון‬
‫רומגענומען‬
‫ַ‬
‫לשנותא משום אל תטוש תורת אמך‪ ,‬עכ"ל הטור‪ .‬והמחבר‬
‫מקום אין‬
‫בשו"ע (שם) פסק וז"ל‪ :‬נוהגין שלא ליתן מלח במצה ונכון הדבר‪ ,‬עכ"ל‬
‫ווען מצר‬
‫עזרת‬
‫מים זיימלוחים‬
‫אפילוא במעט‬
‫(נעתק להלן) אוסר‬
‫וועלן‬
‫ַרזיכערן א ַז‬
‫פעלקער און פ‬
‫ס'איז יצא‬
‫ובשו"ת זמן‬
‫המחבר‪.‬פורים‪ ,‬א ַ‬
‫לכבוד‬
‫אויסגעלייזטאם‬
‫ראויתטוש‪ ,‬רק‬
‫טעםזייןדאל‬
‫בדיעבד‪,‬‬
‫אפילו‬
‫צו‬
‫משוםנישט‬
‫קיינמאָל‬
‫רינען‬
‫מתוקיםסודות‬
‫במיםא ַלטענע‬
‫שנתערבוַלע בא ַה‬
‫סוד און א‬
‫במצה‪.‬‬
‫לתת מלח‬
‫הדחק‪,‬א ַּפןיש לסמוך‬
‫אונז ושעת‬
‫אחרת‬
‫אין‬
‫ַלס‬
‫המלכה‪" .‬א‬
‫המתירין ושתי‬
‫ווערן‪",‬עלטיילט מיט‬
‫געלונגען צו כ‬
‫עיסה איז‬
‫ענדליךלוא ַרויס‪,‬‬

‫‪26‬‬

‫א ַ געטרייע אייניקל פון מיין גרויסן זיידן‪,‬‬
‫א ַ זעלטענע אינטערוויו מיט די הויכע‬
‫היא שאפילו בדיעבד אסור‪ .‬וכ"כ הלבוש‬
‫שיטה ה' ‪ -‬שיטת הרמ"א‬
‫האָב איך זיך אָנגעשלאָסן אין די מאָדע–‬
‫קנא ַקערקעס וואָס פירן אונז א ַלע ביי די‬
‫בפלפלים‬
‫או‬
‫במלח‬
‫שנילושה‬
‫העיסה‬
‫לאסור‬
‫וז"ל‪ :‬אפילו בדיעבד יש‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫נאָז‪ .‬נאָך גרויס אָנשטרענגונג און מיט'ן‬
‫שגםדי בהנאה‬
‫והאלי' רבה‬
‫ָבן מותר‪,‬‬
‫שבהנאה‬
‫יעקב ס"ל‬
‫אידישע‬
‫ס"לאויף‬
‫אויבערהא ַנט‬
‫שטא ַרקע‬
‫בענדלעך‪ ,‬הא‬
‫והחקא ַקעלע‬
‫יעו"ש‪ַ.‬סא ַך ה‬
‫ציען א‬
‫שחופרין‬
‫מלח‬
‫בין‬
‫לחלק‬
‫אין‬
‫מחמם‬
‫שמלח‬
‫המרדכי‬
‫טעם‬
‫ולפי‬
‫אסור‪.‬‬
‫פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫דערגרייכט א ַן ערשטמאָליגע‬
‫ענדליך‬
‫מיר‬
‫קדישא‬
‫כמבואר‬
‫הים‪,‬‬
‫הבאה‬
‫אינטערוויולבין‬
‫בקרקע‬
‫פון‬
‫הסבא נחת‬
‫בשו"תגעשעּפט‬
‫באורך וואָלט‬
‫מיין זיידע‬
‫א ַז‬
‫ממיפרויען‬
‫ַרימטע‬
‫מלחָר בא‬
‫ביי א ַּפא‬
‫ַפרידיגונג‪".‬‬
‫מלחפיל ב‬
‫דמי מיר‬
‫הטעםָס גיט‬
‫לפי און דא‬
‫משא"כ מיר‪,‬‬
‫חלק פון‬
‫זצ"ל‪,‬גרויס‬
‫אלפאנדרי א ַ‬
‫(למהרש"אָנטראָלירן‬
‫וואָס קא‬
‫פירות‬
‫הויא מי‬
‫סימן י"ג)‪,‬‬
‫עמלקית'טע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ָטש‬
‫א‬
‫"כ‬
‫זענען‬
‫מיר‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזער מי פירות עם מים‪ ,‬יש לחלק בין מלח שחופרין מקרקע למלח שבאה‬
‫והו"ל‬
‫די‬
‫אבלאָללאצו רעדן‬
‫טעםניטא ַמ‬
‫ליתן מיר‬
‫כדיּפא ַסט‬
‫שנותנין עס‬
‫—‬
‫דעם‬
‫הוא פון‬
‫אםהאָבן‬
‫הנאה‬
‫זיכער א ַז‬
‫בהרבה‬
‫מעט‬
‫וועטרק‬
‫אירוכ"ז‬
‫הים‪,‬‬
‫ממי‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫מלח אע"פ שנעשה ממי הים‪ - .‬וכ"כ במשנה ברורה (סי' תנ"ה ס"ה) בביאור‬
‫גורם געווען נישט ווייניג שלום בית‬
‫גוטן‪,‬שם‪.‬‬
‫הלכה‬
‫ּפראָבלעמען ביי מיר אינדערהיים‪ ,‬ס'זאָל‬
‫שוין לאַנג וואָס מיר פרויען‬
‫אַ‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫די‬
‫אונטער‬
‫שטייט‬
‫עס‬
‫ווער‬
‫זיך‬
‫וואונדערן‬
‫שיטה ו' ‪ -‬שיטת הפרי חדש היא שלכתחלה אסור ובדיעבד מותר‪,‬‬
‫זרש‪,‬‬
‫אתאונז‬
‫להטעיםזאָגט‬
‫שבאעמלקים‪",‬‬
‫מלחצו די‬
‫במעטאָענט‬
‫נ‬
‫לבקרים‪,‬‬
‫עודטוישן‬
‫ויבוארוואָס‬
‫סטיילס‬
‫העיסה‪,‬‬
‫חדשיםזה רק‬
‫זיך שכל‬
‫באורך‬
‫צווישן איין קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫יעדן מאָנטאָג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫וכמו שכתב הפרי חדש וז"ל‪ :‬ומה ענין זה למעט מלח שנותנין בעיסה כדי‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫יעדע מאָל מיט אַנדערע בייפאַלן‪,‬‬
‫בדיעבד‬
‫גם החק‬
‫מוטעמת‬
‫זייער‬
‫להתיר און‬
‫כתבוצו אידן‬
‫רבהשנאה‬
‫ואלי'טיפע‬
‫פונעםיעקבזייער‬
‫יעו"ש‪.‬אַנט‬
‫אינטערעס‬
‫שיהא מער‬
‫איינס‬
‫ברורה‬
‫המשנה‬
‫וכן‬
‫מלח‪,‬‬
‫בגרגיר‬
‫רק‬
‫התיר‬
‫אברהם‬
‫ובמגן‬
‫מלח‪,‬‬
‫במעט‬
‫רק‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫צווייטן‪.‬‬
‫הלכה (שם)‬
‫כדיאָבליתן‬
‫"במלח מעט‬
‫גםאכן‬
‫כתב‬
‫איך‬
‫דעריבער ה‬
‫רק גלות‪.‬‬
‫בדיעבדא ַנגן‬
‫להתיר אינעם ל‬
‫ַקענען‬
‫צו ב‬
‫ּפערזענליך‬
‫בביאור זיך‬
‫און זכי'‬
‫ָמיטע‬
‫ָדעס–קא‬
‫מיט די מ‬
‫ַראייניגט‬
‫בדבריוזיך פא‬
‫רודער‬
‫כמהביים‬
‫שטייען‬
‫מיט‬
‫בהרבה‬
‫מלח"‪.‬א אך‬
‫"מעט‬
‫תיבות‬
‫פעמים‬
‫וועלכעוכפל‬
‫די ושנה‬
‫טעם"‪,‬‬
‫בדיעבד‪.‬און‬
‫ַרשּפרייטןאףדי מאָדעס‬
‫א‬
‫פ‬
‫העלפן‬
‫צו‬
‫טיילט‬
‫ביטע‬
‫וועלט‪.‬‬
‫די‬
‫ַר]דרייען‬
‫א‬
‫[פ‬
‫און‬
‫מלח שמרגישין החריפות של המלח אז כו"ע ס"ל דנאסר‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫השו"ת מצינו מבואר‬
‫ובספרי‬
‫שיטה ז' ‪ -‬בספרי פוסקים‬
‫לענגער‪".‬‬
‫האחרוניםַּפעס ווי‬
‫לא‬
‫"איך בין א ַ גלייכע אייניקל פון‬
‫משהו‬
‫מלח‪,‬אאו‬
‫בהם כח‬
‫"איךשיש‬
‫דאפילו במעט מלח‪ ,‬או טעם מלח‪ ,‬או מים‬
‫פון‬
‫ָכטער‬
‫געטרייע ט‬
‫בין א ַ‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫אוסרין‬
‫בכלי‪,‬‬
‫הבלוע‬
‫מלח‬
‫כח‬
‫מים מלוחים שנתערבו במים‬
‫או טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫מתוקים‪,‬מיין‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫געווען‬
‫בין איך‬
‫"אייגנטליך‬
‫מלוחים או‬
‫מאכלים‬
‫ָכטער‪.‬בצונן‬
‫אפילו בדיעבד‪ .‬וכן כלים שהשתמשוטאבהם‬

‫חרופים בצונן‪ ,‬אפילו הגעלה לא מהני ליתן בהם המים שלנו‪ - .‬ובעזהי"ת‬
‫יבואר בבירור הלכה שהתחלתי לערוך כל דברי הפוסקים בזה‪ ,‬גם יבואר‬
‫הגדרים בלשון‪ :‬גרגיר מלח‪ ,‬טעם מלח‪ ,‬הרבה מלח וכדומה‪ .‬גם יבואר‬
‫שבנידון דידן שיש אנשים ובתוכם כמה תלמידי חכמים ומורי הוראה‬
‫מובהקים שמרגישין טעם מלח ממש‪ ,‬ולא רק שמוטעם יפה‪ ,‬בזה גם‬
‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫בדיעבדדי ס"ל‬
‫המתירין‬
‫לאוכלם‪ .‬רונדיגע טורעם‪ .‬היינט איז אויך ערלויבט‬
‫שאסורָס איך‬
‫בושות ווא‬
‫היינט אויף‬
‫ביז‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די * אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫מיט צא ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגאָסן מיט‬
‫בווארשא‬
‫ז"ל‪ ,‬נדפס‬
‫קאלנא‬
‫בשו"ת‬
‫מיידל‬
‫ַטיטלט א ַ‬
‫ַטיש בא‬
‫אב"דָמא‬
‫להגאוןאויטא‬
‫(סימן כ"טוואָלט‬
‫ששוןַרקריך‬
‫שמןאָס פא‬
‫אוי‪ ,‬וו‬
‫ומצאתימיסט‪.‬‬
‫א ַן א ַמּפער‬
‫תרס"ה)‬
‫מדגים‬
‫אשר‬
‫הכלים‬
‫עם‬
‫להתנהג‬
‫איך‬
‫שאלת‬
‫אשר‬
‫וז"ל‪:‬‬
‫שכתב‬
‫א ַלס "נעב" אין די פא ַרגא ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫בשנתדאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫איך‬
‫קורצע‬
‫מיט יעדע‬
‫להשתמשאין די‬
‫מיין קא ַריערע‬
‫פרעגטאםוועגן‬
‫איר‬
‫— דישצריך‬
‫פשוטטוישהוא‬
‫זעלבע ‪-‬איזדבר‬
‫אתם בפסח‪.‬‬
‫רוצה‬
‫מלוחים‬
‫ַקטיק‬
‫ַלטער טא‬
‫תנ"אזענען‬
‫שעסלעך‬
‫צוזא ַמען‬
‫להאא ַרבעט‬
‫אינדוסטרי? איך‬
‫מאָדעס‬
‫שמולחין‬
‫סעיף א ַןי' אסלים‬
‫בש"ע סימן‬
‫דאיתא‬
‫להגעילם‪ ,‬ודומה‬
‫איינגעצויגענע‬
‫די‬
‫אויך‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫און‬
‫אונזערע‪,‬‬
‫די‬
‫ָנצוקליידן‬
‫א‬
‫פרויען‬
‫טיכטיגע‬
‫פיל‬
‫מיט‬
‫בהם בשר יש מצריכין להם הגעלה עיין במגן אברהם שם ס"ק ך'‪ ,‬והגעלה‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫בודאי מהני‪ ,‬ואם משתמש אותם בלא הגעלה בדיעבד נראה שהתבשיל‬
‫"מיר זענען זייער ציל–אָריענטירט‪",‬‬
‫א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫בהםזיצןמים‬
‫"מיינטאבל‬
‫בפסח‪,‬‬
‫איך וכל‬
‫ס"ק—ל"א‪.‬‬
‫און‬
‫ליתן מיר‬
‫נישט א ַז‬
‫אותםזרש‪.‬‬
‫להשתמש זאָגט‬
‫שטוּפזהשטענדיג‬
‫עייןַקטיוו‬
‫מותרַרק א‬
‫שטא‬
‫חלומ'עןלא‬
‫דאף הגעלה‬
‫נראה‬
‫והחוש יעיד‬
‫להם‪,‬‬
‫קומענדיגע‬
‫זיין די‬
‫מהני זאָל‬
‫וואָס עס‬
‫ַגט און‬
‫מצה געווא‬
‫בהםצו זיין‬
‫לאפותָמיטע‬
‫שלנואָדע–קא‬
‫די מ‬
‫מיר‬
‫ַכטן צו וו‬
‫ס"קמירי"טטרא‬
‫שם נאָר‬
‫זהבאָדע‪,‬‬
‫בטורי מ‬
‫ַרויסצוקומען מיט‬
‫כפי האָבן א‬
‫נישטזהמורא‬
‫אחדאָסשהי'‬
‫באגן‬
‫המעשה שהובא‬
‫על‬
‫דעם‬
‫לויט‬
‫און‬
‫ָנקומען‪,‬‬
‫א‬
‫יעצט‬
‫ווילן‬
‫ָט‬
‫א‬
‫ה‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַך‬
‫א‬
‫ַס‬
‫א‬
‫ָרשריפטן‪.‬‬
‫א‬
‫פ‬
‫ָדנע‬
‫א‬
‫ממיוחד לקיבא וכו'‪ ,‬נמצא אף שיגעל את הכלי‪ ,‬מ"מ המים יהיו מלוחים‪,‬‬
‫יעדעס‬
‫נוהגיןָדע‪ .‬עס‬
‫מען די מא‬
‫בין צו‬
‫דאיתא איך‬
‫להאַרשריגן א ַז‬
‫שוין פא‬
‫מען‬
‫ַרבעט מלח‬
‫שלאא ליתן‬
‫טוישט ה'‬
‫תנ"ה םעיף‬
‫סימן‬
‫וחוזרמיךהדין‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫במצה‪ ,‬ואפילו בדיעבד יש לאסור וכדאיתא במרדכי הובא במגן אברהם‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען זיך‬
‫אלו צ"ע‬
‫ובדיעבדדי אם‬
‫כאוכל‬
‫מלוחה‬
‫אונזערע‬
‫במיםמיט‬
‫לש פרויען‬
‫אידישע‬
‫חמץ‪ ,‬א ַביסל‬
‫גענצליך‬
‫אונז און‬
‫מצהַכן פון‬
‫האוכלאויסלא‬
‫פשוט‬
‫השנה‬
‫כל‬
‫בהם‬
‫שעומדים‬
‫הכלים‬
‫וכש"כ‬
‫‪.‬‬
‫המצה‬
‫לאכול‬
‫להתיר‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫אםָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫בליאָיקא‬
‫מען או‬
‫בוראקעס‬
‫דברים‬
‫שּפיציגעלאשיךמהני‬
‫אוגערקעסָגן בודאי‬
‫אויף‬
‫אוא ַל פון טרא‬
‫צוםקרויטבייפ‬
‫כמוָלגט איז‬
‫חמוצים געפא‬
‫מ'האָט מיך‬
‫ווען‬
‫פשוט‬
‫שיכור‪,‬‬
‫זיך ווי א ַ‬
‫בהםווא‬
‫לאפותָס מען‬
‫ווא‬
‫ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫ליתן צום‬
‫צופרידן‪.‬‬
‫בהםגעווען‬
‫סוף‬
‫יתחמץ‬
‫בודאי‬
‫ַקלט כי‬
‫מצה‬
‫שלנו‬
‫בהם מים‬
‫הגעלה‬
‫וק"ל‪ָ.‬ל קומט מען‬
‫פיס‪ .‬א ַמא‬
‫די‬
‫טון‬
‫צו‬
‫וויי‬
‫זיי‬
‫ַרץ‬
‫א‬
‫שוו‬
‫מיט‬
‫בלוי‬
‫ַכן‬
‫א‬
‫מ‬
‫פון‬
‫ַל‬
‫א‬
‫איינפ‬
‫העיסה‪ ,‬ולא דמי להא דכתב המג"א בסימן תנ"ה ס"ק ט'‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫הגעלה‬
‫דלא אמהני‬
‫כדעתָס רש"י‬
‫האָבןומזה‬
‫לביתָס‬
‫סיבה ווא‬
‫ַלגעמיינע‬
‫אויסער די‬
‫הרמ"א ווא‬
‫פסקא ַז קיין‬
‫בעצמוא ַכט‬
‫הטעם אויסגעל‬
‫מיך דא ַן‬
‫ּפייניגטבועסבפסח‪,‬‬
‫להשתמש‬
‫ליגטהוא‬
‫בהגעלה‬
‫המתירים שם‬
‫שאור‪ ,‬ואף‬
‫פשוט‬
‫דוקא דעם‪,‬‬
‫אונטער‬
‫מיאוס'ע‬
‫לדברי קויפן די‬
‫וועט נישט‬
‫איינער‬
‫אין‬
‫נעבעך‬
‫זיך‬
‫געפינען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫פרויען‬
‫די‬
‫ַ'טעמ'טע‬
‫א‬
‫אומב‬
‫די‬
‫מיט‬
‫(זעק)‬
‫קליידער‬
‫אבל לא ללוש במים האלו שעמדו בהכלי הנ"ל מצה‪ ,‬כי אף שאינו נותן‬
‫שוועריגקייטן‬
‫תפיסה און הא‬
‫הטעם‪,‬א ַן ענגע‬
‫א ַציע‬
‫שבכליאָמבינ‬
‫ָכדערצו אין ק‬
‫טעם‪ ,‬קא‬
‫בלויע‬
‫בתוספותָבןעבודה זרה‪,‬‬
‫כדאיתא‬
‫נותן‬
‫ָליר נאהחוזק‬
‫אבל‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫והובא בטורי זהב שם‪ ,‬וכל זה בהגעלה אבל אם הי' מחזיק שם מים איזה‬
‫"מיר האָבן א ַסא ַך ערפא ַרונג אין דעם‬
‫געהא ַלטן ביי דאָס מייניגע א ַז אונזער‬
‫ַקנהז‪.‬ואחר‬
‫ס"קא ך'‪,‬‬
‫ַרימט שם‬
‫שכתב באהט"ז‬
‫מצה‪,‬‬
‫ללושזיי בו‬
‫איןפיללחוש אף‬
‫"מיר‬
‫זיך ש‬
‫און כמופעלד‪",‬‬
‫מיינען‬
‫שטערקער ווי‬
‫זמן איז‬
‫כח‬
‫עיין‬
‫לגמרי‬
‫הריח‬
‫שנסתלק‬
‫עד‬
‫עפר‬
‫עם‬
‫במים‬
‫אותו‬
‫בישל‬
‫גם‬
‫אם‬
‫שיגעלו‬
‫האָבן שוין א ַסא ַך געזען‪ ,‬אָבער דאָך‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫דמפקפק בזה‬
‫רעק"א‬
‫כ"ט‪ַ,‬קעועיין בחדושי‬
‫יעקב ס"ק‬
‫ס"קאוןכ"ו‪,‬‬
‫צייטן‬
‫שם די לעצטע‬
‫זיך אָן‬
‫שטרענגען מיר‬
‫אונז טא‬
‫וחקאָט זיך‬
‫עס ה‬
‫ט"זָרט‪,‬‬
‫ווא‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫יעצט‬
‫ַלט איך‬
‫אויך הא‬
‫איינגעגעבן‪.‬‬
‫שמן‬
‫עכ"לא ַזוישו"ת‬
‫עי"ש‪,‬‬
‫ששון‪.‬‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫הגעיל‬
‫בצונן‪,‬‬
‫רק‬
‫שהשתמשו בה‬
‫בכלי‬
‫שאף‬
‫היוצא‬
‫קיין‬
‫כברנישט‬
‫וויילגםס'איז‬
‫אָס איז‬
‫ערלויבט‪ .‬ד‬
‫— איין‬
‫——‬
‫מזהזאָלן‬
‫לנו א ַלע‬
‫ַפעלן א ַז‬
‫זאָל בא‬
‫צ"ע‬
‫דאפילו‬
‫המלח‬
‫מיררק כח‬
‫ונשאר‬
‫ַמף‪,‬‬
‫בדיעבד קא‬
‫ביים לעצטן‬
‫כתבהא ַלטן‬
‫מ"מַז מיר‬
‫בבליעה‪,‬סוד א‬
‫געבן דעם‬
‫ערלויבט צו‬
‫אותם‪,‬מ'האָט‬
‫מינוט‪,‬‬
‫נענהא אנן‬
‫בהכליזייטהנ"ל‪,‬‬
‫נישט ששהו‬
‫תנאי במים‬
‫שנאפו‬
‫המצות‬
‫אם‬
‫ָּפלייגן‬
‫ומהַרפן א ַר‬
‫ווען דא‬
‫און איין‬
‫קלאָרן‬
‫להתירמיט א ַ‬
‫אינטערוויו‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫מיט‬
‫קעמפן‬
‫וועלן‬
‫מיר‬
‫געווער‪.‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫און‬
‫חדר‪,‬‬
‫פון‬
‫סודות‬
‫קיין‬
‫ַרויסצוגעבן‬
‫אאבתרי' בשעה שהנידון היא שמרגישין טעם מלח ממש בהחיטים‪ .‬גם‬
‫מיטלען!"‬
‫ַנטשולדיגן אויב‬
‫שרוצים מוזן א‬
‫איר וועט מיר‬
‫היא רק חריפות ולא מלח‪,‬‬
‫שמהאיךשמרגישין‬
‫לטעון ולומר‬
‫מה‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬

‫אנו רואים מכאן שאדרבה בחריפות חמור יותר שלא מהני להו הגעלה‪,‬‬
‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫ונשאר רק בבליעה כח חריפות מ"מ כתב כי בודאי‬
‫דאף שהגעיל הכלים‬
‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫העיסה‪ ,‬כש"כ בנידון דידן שמרגישין חריפות בהחיטים‪ ,‬ואינו‬
‫יתחמץא ַלן?‬
‫בייפ‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫מובן כלל איך יכולין לעמוד מנגד בשעה שדנין בדבר חמור כזה‪ ,‬ועוד‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫מאה תוכחות‪.‬‬
‫דוחה‬
‫אויף א'‬
‫דליצנות‬
‫וכברָרןאמרו‬
‫ליצנות‪,‬‬
‫מזה‬
‫פרויענישע‬
‫ַטירליכע‬
‫די נא‬
‫פריער‪,‬חז"ל אויך‬
‫ָדעס פון יא‬
‫ַלטע מא‬
‫לעשותדי א‬
‫איבער‬
‫וועלן שלא‬
‫שיעזורפוןויושיע‬
‫בתפלה להשי"ת‬
‫נלך לבטח‬
‫יכשלוַר‬
‫געפעלן פא‬
‫אייגנשא ַפטן‬
‫דרכינועס א ַביסל‬
‫בעסערט מען‬
‫ואנחנוַמאָל‬
‫נאָר א‬
‫אויף מצה‬
‫מצות‬
‫"צוםהחמורה‪,‬‬
‫ושתי‪.‬חמץ‬
‫באיסור‬
‫החרדים לדבר‬
‫זייער‬
‫לקיים און‬
‫הכלמשפחה‪,‬‬
‫ויזכו און‬
‫חבר'טעס‬
‫ערקלערטה' אונז‬
‫אויס‪",‬‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫וחוקתו‪ .‬די הויכע ּפא ַּפס‬
‫משפטומאָדע פון‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די‬
‫ככל‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן האָט * "מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫ווידער‬
‫פרטישטאָלץ‪ ,‬קר‬
‫זרש מיט‬
‫שואלים זאָגט‬
‫שרביםאון עס‬
‫מה די ּפא ַּפ‬
‫איינדרייען‬
‫מען געדא‬
‫ַכנדיג כמה‬
‫המציאותא עד‬
‫להבין‬
‫ַרפטלבאר‬
‫ונקדים‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫"מיר‬
‫ָם‪.‬‬
‫א‬
‫ָבלג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איר‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫און‬
‫שּפיציג‪,‬‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫אמגיע גודל כח המלח וטעם המלח שמרגישין בהחיטים ובהמצות‪ ,‬גם‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬

‫לבאר החילוק בין רב למעט ומה שאישר הלאברעטאר"י שיש בהם כח‬

‫מלח מעט ‪ -‬מלח הרבה‬
‫כדי לשבר את האוזן אפתח במשל פי‪ ,‬לבאר הדברים על פי מציאות‬
‫המצוי בכל בית יהודי כשאופין חלות לכבוד שבת קודש‪ ,‬שאם לא נתנו‬
‫געשעפטן‪,‬‬
‫מלח און‬
‫קליידער‬
‫מלח וויא ַזוי‬
‫ַנדערש‪,‬‬
‫יופי‪ .‬א‬
‫מעט‬
‫סּפעציעלענתנו‬
‫קליידערשחסרא ַמלח‪ .‬ואם‬
‫מרגישין‬
‫כללשיךאז הכל‬
‫דיבהם‬
‫כרגיל‬
‫פא ַבריקא ַנטן‪ ,‬שייטל מא ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך שווערן א ַז א ַ‬
‫אז החלות מוטעמת יפה ואינם מרגישין כלל חריפות מלח‪ .‬ואם נתנו‬
‫דעזיינערס‪ ,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫הרבה מלח‬
‫שהוא‬
‫ואומרים‬
‫אנשיםא ַן שמרגישין‬
‫הרגיל‪ ,‬אז‬
‫מןאָן זייער‬
‫יותרמאָל‬
‫צוהילף‪ ,‬טייל‬
‫זיי איין‬
‫"שיין"? און‬
‫אונטערהעמד איז‬
‫וויסן‪ ,‬יש א ַרויס‬
‫ואומרים‬
‫מרגישין את‬
‫אנשים שאין‬
‫לעומתדי זה יש‬
‫ממולח‪ ,‬אך‬
‫וויכטיגקייט פון‬
‫אויסריידן וועגן‬
‫מיט‬
‫החריפותזיך איינרעדן‬
‫מעגליך א ַז מ'זאָל‬
‫וויא ַזוי איז‬
‫שלחן‬
‫על‬
‫יושבים‬
‫אנשים‬
‫שכמה‬
‫המצוי‬
‫דבר‬
‫וזהו‬
‫יפה‪.‬‬
‫מוטעמת‬
‫שהוא‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫ריכטיגע הילף‬
‫בקיצור‪ ,‬מיט‬
‫געפערליך‪.‬‬
‫"הענסל און גרעטל"‬
‫אינעם‬
‫מכשפה‬
‫שהמאכלבייזן‬
‫שמוטעמת‬
‫וזה אומר‬
‫ביותר‪,‬‬
‫מלוח‬
‫ביחד‪ ,‬דיזה אומר‬
‫ואוכלים‬
‫אחד‬
‫ואינואָן ווייט‪".‬‬
‫קומט מען‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫מרגיש כלל שהוא מלוח ביותר‪.‬‬
‫יפה‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬

‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬

‫החיטים הגדילים על‬
‫ַכט בהחיטים‪,‬‬
‫דידן‬
‫בנידון‬
‫צעלא‬
‫המציאותאָך‪",‬‬
‫היא ַנצן אונז נ‬
‫וכןָס טא‬
‫די ווא‬
‫דבאותןָס זענען‬
‫צירונגען ווא‬
‫כוססיןָנגעןאותו מרגישין‬
‫ואם‬
‫כלל‪,‬‬
‫טעם‬
‫לו‬
‫שאין‬
‫מרגישין‬
‫הכל‬
‫גשמים‬
‫ַקנהז‪" .‬פרעגט זיי וויא ַזוי עס‬
‫מי שא‬
‫זיך‬
‫פשוט'ע גלאָז געהא‬
‫ָדער הכוסס אותם‬
‫ואחד‬
‫משא"כ‬
‫רק טעם‬
‫בחיטיא ַ‪ ,‬י כ‬
‫שנעל‪ ...‬כ‬
‫קמח‪.‬א ַזוי‬
‫צעשּפרייט זיך‬
‫אחד א‬
‫כלא ַרצע‬
‫אריזאנאשוו‬
‫אָאמַ‪ַ,‬א אויף‬
‫מוטעמת א ַזוי‬
‫וועמען האָבן זיי‬
‫כא ַ‪ ,‬פון‬
‫שטריק‪ ,‬איז‬
‫מורא מכחרויטע‬
‫בהחיטים‪ ,‬אך כמה‬
‫המלח שיש‬
‫יפה‪ ,‬וזהו‬
‫מרגיש שהוא‬
‫ס'איז‬
‫ַנען?‪...‬‬
‫א‬
‫צוריקגעשט‬
‫אויסצוזען‬
‫ָלטן‬
‫א‬
‫וו‬
‫מיר‬
‫ווען‬
‫"שיין"?‬
‫אנשים מרגישין גם חריפות המלח בהחיטים‪ ,‬וזהו בשביל שיש הרבה‬
‫זען ווי‬
‫געלעכטער צו‬
‫ממש‬
‫כשלוקחים א ַז די‬
‫דאםאָנצענטרירט‬
‫שטעלןהעיר זיך ק‬
‫חמשה או עשרה‬
‫ות"חזיי אחד‬
‫החיטים‪.‬‬
‫מלחא ַ בתוך‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫חטים לטעום מרגישין חריפות של מלח‪ ,‬ולפי זה לפי החשבון שבמצה‬
‫געצאָלט דערפא ַר‪"...‬‬
‫וואָלטן מיר אין ערגעץ‬
‫ָנגעקומען‪ .‬ישמירהרבה חריפות‬
‫מצה ומצה‬
‫שבכל‬
‫נמצא‬
‫חטים‪,‬‬
‫‪1800‬‬
‫בערך‬
‫נישט א‬
‫יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫ישגייט‬
‫אחתא ַזוי‬
‫ווי‬
‫של‬
‫גייען דעריבער מיט'ן‬
‫מלח‪.‬מאָדעס?‬
‫אייערע‬
‫אריזאנא וואָס‬
‫בחיטי וועג‬
‫וראוי לציין שהרבה אנשים מרגישיןאיינציגן‬
‫שהם מלוחים לא‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫בלייבט פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫כשמחזיקים אותו לאיזה מינוטע"ן בקצה הלשון‬
‫אותם רק‬
‫ּפסיכאָלאָגישע‬
‫שכוססיןאונזער‬
‫בשעהמיר זיך צו‬
‫ווענדן‬
‫וועג פון שקר‪".‬‬
‫"בלויז‬
‫ושתי‪,‬‬
‫ערקלערט‬
‫ַרטמענט‪",‬‬
‫דעּפ‬
‫תלוי בטבעיות‬
‫עי"זא מרגישין במליחתם‪ ,‬אך אין זה סתירה כלל שזה‬
‫"מיר נעמען צו פון‬
‫ַנטיילגענומען‬
‫של מיר א‬
‫ההרגשהאָבן‬
‫ָריגע וואָך‬
‫פא‬
‫כאומרם ז"ל‪ .‬אבל‬
‫דיעותיהן שוות‬
‫האדם‪ ,‬ואין‬
‫וכח‬
‫לזה דעת‪",‬‬
‫מענטשן זהזייער‬
‫ָן‬
‫א‬
‫ָנווענש‬
‫א‬
‫ק‬
‫ָגישע‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ּפסיכ‬
‫גרויסע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫אין‬
‫יפהָגטכמושאקליות‬
‫(קריספ"י בלע"ז) יותר‬
‫ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫זאת הכל מרגישין שהוא מוטעמת זא‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫אנשים שאומרים‬
‫שיש‬
‫ישמ'זעט‬
‫בהם‪.‬א ַזגםווען‬
‫ָזונג איז‬
‫מהחטים הרגילים‪ ,‬וזהו בשביל המלח לא‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫וזה מאָל‬
‫חריפותגענוג‬
‫איזה משוגעת‬
‫אַ‬
‫חמוראוןביותר ממלח‪,‬‬
‫מרגישים‬
‫אבל‬
‫מרגישין‬
‫שאין‬
‫אין זעלבסט–‬
‫מלחא ַנגל‬
‫פון א ַ מ‬
‫מענטשן ליידן‬
‫גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט עס‬
‫להלן‪.‬‬
‫כמבואר‬
‫שא ַץ און זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬

‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫פריער געווען נאָרמא ַל‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫ווערט א ַ משוגעת‪ .‬איך‬
‫לאברעטאר"י‪ ,‬ונתברר‬
‫בער‪,‬לבדיקה אצל‬
‫המצות‬
‫זענעןליתר‬
‫שלחו זיין א ַ‬
‫שאתאיך אויך‬
‫בערן‪ ,‬מוז‬
‫האָב בא ַזונדער הנאה‬
‫ָקסן‪,‬‬
‫א‬
‫זענען‬
‫ַרומיגע‬
‫א‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫ניין? אויב‬
‫מיטשלדיהמלח הנקרא‬
‫החריפות‬
‫שהמצות שנאפו מחיטי אריזאנא יש בהם כח‬
‫דאָס צו טון‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויב‬
‫ָקס‪.‬‬
‫א‬
‫ַן‬
‫א‬
‫זיין‬
‫אויך‬
‫מוז איך‬
‫מחיטים הרגילים‬
‫שנאפו וואָס‬
‫מצותמלבושים‬
‫"סאדיום" חמשה פעמים יותר משארסאָרט‬
‫גשמים‪ָ,‬מּפערס‬
‫מיט דזשא‬
‫א ַרומיגע‬
‫סּפעציעל הגדילים על‬
‫שנאפוָגן מהחיטים‬
‫דהיינומיטשבמצות‬
‫גייען מי‬
‫הגדילים על‬
‫פרויען טרא‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫(סאדיום)‬
‫שלא ַר מלח‬
‫רקא ַן‪ 7‬מיליגראם‪,‬‬
‫ווייל ד‬
‫צניעות‪,‬‬
‫מי גשמים לא מצאו כח החריפות פ‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫דעם‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫איך‬
‫צי‬
‫אריזאנא מצאו שיש בהם ‪ 36‬מיליגראם‬
‫שנאפו‬
‫קלעביגע‪ ,‬במצות‬
‫משא"כ‬
‫מחיטי איך‬
‫שטיוול‪ ,‬מוז‬
‫צוקנייטשטע‬
‫נתאשר פון‬
‫כח החריפות של המלח (סאדיום)‪ ,‬ובזה קא ַרּפעט‬
‫אונטערשהטים האלו‬
‫דבר ברור‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫זייערע פיס און איך האָב‬
‫הרגילים‪.‬‬
‫מחטים‬
‫פי כמה‬
‫ביותר‬
‫ַרבעט‬
‫שווערסטע א‬
‫אונזער‬
‫מלוחיםא ַלע‪.‬‬
‫אָקס ווי‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫די‬
‫מענטשן‪,‬‬
‫קלוגע‬
‫די‬
‫מיט‬
‫ַקע‬
‫איז טא‬
‫ושואלין‬
‫והנה שמעתי שהמתחדשים שחידשודילקצור‬
‫תמיהיןהיטן לשם‬
‫באריזאנא אָן די‬
‫פרויען טוען זיך‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫מעולם איך האָב‬
‫נשמעָס שייטל‪.‬‬
‫צוצודעקן דא‬
‫לשלוח‬
‫צניעות‪ ,‬שלא‬
‫ללאברעטאר"י‬
‫היתכן ששלחו לבדוק מצות‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫מהאויף‬
‫ָּפצוטון‬
‫הנאה זיי א‬
‫סּפעציעלע‬
‫ללאברעטאר"י לבדוק כח החריפות א ַ‬
‫(סאדיום)‬
‫של המלח‬
‫זה‬
‫מהמצות‪,‬‬
‫זיי קומען מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫עמלקי'ש) דורך‬
‫מצות מיין‪ ,‬אויף‬
‫טערקיש (איך‬
‫בלאברעטאר"י‪.‬‬
‫לשלוח לבדוק‬
‫נתעוררו‬
‫דיועל מה‬
‫בשנה מזוא ַמעס‬
‫טענה'ן צו די‬
‫מיידלעךזהנעמען‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫זאת‪ָ,‬ס‬
‫שאלוא ַרווא‬
‫זיי‪ ,‬און פ‬
‫לא זיך מיט‬
‫שעמען‬
‫השאלה‬
‫שלאמירנולד‬
‫שזהוא ַרדבר‬
‫מחכמה‬
‫א ַז זייהנה‬
‫נוצן דווקא די‬
‫פשוטאָדעס‪.‬‬
‫אונזערע מ‬
‫פ‬
‫קענען זיי נישט אויסזען א ַזויווי א ַלע‬
‫מלח‬
‫טעםא ַלענד‬
‫שמרגישים אויפפ‬
‫עלצומהמא ַכן אויסזען‬
‫הוא זיי‬
‫בלאברעטאר"י‪ ,‬רק הנידון שאנו דנים הוטן‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫ַריין‬
‫א‬
‫מיר‬
‫לייגן‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫פורים'דיג‪.‬‬
‫און על זה בירור הלאברעטאר"י‪,‬‬
‫ואיןאָךצריכים‬
‫ממש‬
‫ובהמצות‪ ,‬מיר נ‬
‫בהחיטיםצו‪ .‬א ַזוי האָבן‬
‫געטרייע מא ַמעס‬
‫ַקלען זיך‬
‫מרגישיןאָס ווא‬
‫מובהקיםדי הוטן וו‬
‫פעדערן אין‬
‫של‬
‫החריפות‬
‫ַקע הוראה‬
‫ומורי‬
‫ת"ח‬
‫ובתוכם‬
‫אנשים‬
‫והרבה‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא‬
‫ּפיצלנע‬
‫ישמא ַכן מיר‬
‫הלאברעטאר"י‪ַ,‬מאָל‬
‫המלח בהחיטים‪ ,‬גם בלי בדיקת ואישורמיט יעדע ווינט‪ ,‬א‬
‫ע"י‬
‫שמרגישין‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫שמרגישיןוואָס‬
‫מיט'ן מיטל‬
‫אותם‪,‬זיך‬
‫שכוססיןא ַנוצן‬
‫"מיר ב‬
‫מינוטע"ן‬
‫לאיזה‬
‫ששוהין‬
‫הלשון‬
‫טעימת‬
‫ע"י‬
‫ויש‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫זרש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫היופי‪",‬‬
‫והבל‬
‫החן‬
‫שקר‬
‫הייסט‬
‫מבחוץ‬
‫זייטן‪.‬היא‬
‫בהחיטים‬
‫איין סיבה‬
‫מרגישיןאויף די‬
‫המלח צופליען‬
‫בלי כסיסה כלל כנ"ל‪ ,‬שעיקר טעם און‬
‫שקר‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫געבן‬
‫מיר‬
‫טייטשט‪,‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫"ד‬
‫אָפן‪,‬‬
‫במכתב‬
‫שזה‬
‫הסברהפא(א')‪,‬‬
‫ַרלייג זיך‬
‫ּפערזענליך‬
‫שהארכתי איך‬
‫מכח המלח שנבלע בהחיטים‪ ,‬וכמו פא ַרוואָס‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫ונעשו‬
‫השמש‬
‫ע"יאיזחום‬
‫נגרם ממים המלוחים שנזלפו על‬
‫וויל נקמה‬
‫ווייל איך‬
‫ונתייבשוהוטן‬
‫החטיםַזוי אויף די‬
‫א‬

‫בדיקת הלאברעטאר"י‬

‫נשתנה מיין‬
‫מהא ַז ער איז‬
‫און איך האָב געמיינט‬
‫שנה זו מכל השנים‬
‫טא ַטע‪ ,‬און דעריבער האָב איך בא ַגאָסן‬

‫וואָס זענען אייערע שוועריגקייטן‬
‫להשקות‬
‫חדשה‬
‫נתחדשה דרך‬
‫בשנה‬
‫אויסער דעם‬
‫ַטן זומיט מיסט‪.‬‬
‫מיין טא‬
‫שסידרופעלד?‬
‫השדות‪ ,‬אין א ַזא ַ‬
‫בהשקאת הא ַנדלען‬
‫ביים‬
‫מלמעלה‪ ,‬כמו שהארכנו בזה במכתב הסברה‬
‫מים‬
‫זילוף‬
‫ע"י‬
‫השדות‬
‫את‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוק‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫צווישן א ַ געהעריגע קאָּפ–צודעק און א ַ‬
‫המלוחיםפוןונעשו‬
‫נתייבשו‬
‫נישט‬
‫מיםפאָראויס‪,‬‬
‫טריט‬
‫(א')‪ ,‬ומכח גודל חום השמש שם באריזאנא איין‬
‫המציאות‬
‫קיין מן‬
‫ָפן ובר‬
‫החיטים‪.‬‬
‫מיך‬
‫רגע‪,‬דיןמוטשעט‬
‫מזה גרגירי מלח ונבלע טעם המלח בתוך שלא‬
‫ושתי‪.‬שאר‬
‫כטבע‬
‫"מיר‬
‫שלאאָגט‬
‫אחת‪,‬אויס‪ ",‬ז‬
‫היא באריזאנא שאין השדות נגמרים בפעםא ַביסל‬
‫אויף‬
‫שטענדיג א‬
‫דא‬
‫ַרבעטן דעל‬
‫כאחת‪,‬‬
‫ַרפן נגמרות‬
‫שהשדות‬
‫שדות שבעולם הגדילים על מי גשמים‬
‫ואםָל‬
‫אויפא ַמא‬
‫נגמרותאָנטן‬
‫ַרשידענע פר‬
‫ידי שמשקין אותם וע"י חום השמש אין פא‬
‫כאחת‪,‬‬
‫השדות‬
‫אויף‬
‫ברור ביז‬
‫‪ 25‬קאָּפ‬
‫הליחות פון‬
‫—‬
‫פיס‪ ,‬שם‬
‫הואדי שהיו‬
‫זלפו עליהם המים בשעה שהיתה מספר‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫אחר‬
‫המים‬
‫עליהם‬
‫שזרקו‬
‫ונמצא‬
‫כמה שבלים שכבר נתייבשו לגמרי‪,‬‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫שבמחובר‬
‫(סימן תס"ז‬
‫שניט‪,‬‬
‫דגןַרב‪ ,‬די‬
‫ס"ה) פא‬
‫ערמל‪ ,‬די‬
‫שנתייבשו החטים לגמרי‪ ,‬ומבואר בשו"ע די‬
‫חימוץ‬
‫דמנח בכדא‬
‫שנתייבש לגמרי ואינו צריך ליניקה כמאן‬
‫ַנצע‬
‫ומקבלא ַ גא‬
‫סחורה‪...‬דמיס'איז‬
‫די‬
‫לייכטע‬
‫און נישט‬
‫יותרא ַכץ‬
‫אם ירדו עליהם גשמים‪ .‬ובנידון דידן חמור געטו‬
‫קיין המים‬
‫שנתייבש‬
‫דע"י‬
‫עס‬
‫בתוךא ַר איז‬
‫ממש דערפ‬
‫מלחאָבער‬
‫פעלד‪,‬‬
‫החיטים‪.‬‬
‫מחום השמש נעשו מזה גרגירי מלח ונבלע טעם‬

‫טא ַקע אויך אינטערעסא ַנט‪.‬‬
‫ס'איז א ַלעמאָל אינטערעסא ַנט‬
‫אויפצוקומען מיט קוריאָזע‬
‫(‪)SODIUM‬‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬און זיך לאָזן וואוילגיין‬
‫ביותר המה‪,‬‬
‫ציגעלעך‬
‫מלוחיםפון די‬
‫האלו חשבון‬
‫אחר שנתברר ע"י הלאברעטאר"י שמצותאויפ'ן‬
‫יותר‬
‫כמה‬
‫פי‬
‫המלח‬
‫כח פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫נתעוררו הרבה אנשים שמרגישים בהחיטיםוואָס‬
‫שגדילים על‬
‫ממה שמרגישין בהמצות‪ ,‬גם הרגשת החילוק בין‬
‫חיטיםא ַטן‪".‬‬
‫געטרייע סאָלד‬
‫ַסקירן‬
‫אריזאנא פא ַרמא‬
‫ַא דא ַרפן‬
‫"מיר‬
‫שמרגישין‬
‫מי גשמים שאין בהם טעם כלל‪ ,‬לבין חיטי יאָמ‬
‫זרש‪,‬‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫ַקטיקן‪",‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזערע‬
‫שטעמו מוטעם‪ ,‬הוא הרבה יותר מהרגשת החילוק בין המצות‪ ,‬ואף שכבר‬
‫"מיר דא ַרפן זיך היטן פון די וואָס‬
‫נתאשר ע"י הממשלה שהמצות שנאפו מחיטי י ָאמַא אריזאנא מלוחין‬
‫ווילן שטערן אונזערע ּפלענער‪.‬‬
‫מ"מ‬
‫החריפות באשל‬
‫ָדע‬
‫המלח‪,‬א ַ מא‬
‫ַנייען מיר‬
‫ביותר שלפי חשבונם היו ‪ 36‬מיליגראם כח א ַסא ַך מאָל‬
‫איידל‪ ,‬מי‬
‫שגדילים על‬
‫בהחיטים שנבלע טעם המלח מרגישין יותר‪ ,‬נגד‬
‫און‬
‫החיטיםא ַכן א ַביסל‬
‫דורכ'ן עס מ‬
‫שצריכין‬
‫גשמים שאין מרגישין בהם שום טעם רק‬
‫עס‬
‫עוררוַלע קויפן‬
‫ע"כוואָס א‬
‫קמח‪ָ.‬כדעם‬
‫טעםאָר נא‬
‫נ‬
‫ַרבן‬
‫א‬
‫פ‬
‫ריכטיגע‬
‫די‬
‫מיר‬
‫ווייזן‬
‫שוין‬
‫לשלוח עוד הפעם לבדיקה אצל הלאברעטאר"י לברר כח החריפות של‬
‫—‬
‫לבדיקה‪ַ,‬רף האָבן‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא‬
‫שכלע"י‬
‫ונתאשר‬
‫החיטים‪ ,‬ועשיתי כדבריהם ושלחתי את החטים‬
‫צוביסלעך‪,‬‬
‫גיין‬
‫מען‬
‫ַרף‬
‫א‬
‫ד‬
‫ָל‬
‫א‬
‫הלאברעטאר"י (רצו"פ) שאכן כנים הדברים א ַמשחיטי אריזאנא מלוחים‬
‫אינטש ביי אינטש‪ ,‬אָדער אפילו‬
‫ביותר המה‪.‬‬
‫סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫אצל נישט‪".‬‬
‫שחקרשלאָפן‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר‬
‫המומחים‪,‬‬
‫גם כבוד הגה"צ אבדק"ק ‪ .....‬שליט"א אמר לי‬
‫גשמיםָס‬
‫ַזעלכע ווא‬
‫א‬
‫ָ‬
‫א‬
‫ד‬
‫ַלץ‬
‫א‬
‫"ס'זענען‬
‫ַבריצירןהחיטים הרגילים הגדילים על מי‬
‫הנמצאפאבתוך‬
‫ובירר שהסאדיו"ם‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫מיליגראם‪ָ.‬גט שא‬
‫נישט‪5‬פון אונז‪ ",‬זא‬
‫לכלָזן זיך‬
‫במדינות שונות ברחבי העולם‪ ,‬הוא לא‬
‫משא"כ‬
‫היותר‬
‫היטן וואָס דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫כעת‪,‬אויפ'ן‬
‫ַלבוועגס‬
‫אריזאנאַזוי הא‬
‫בחיטיאון ליגן א‬
‫קאָּפ‬
‫שהסאדיו"ם עולה לסך ‪ 26-30‬מיליגראם‪,‬‬
‫נתברר‬
‫דורך אויפקלערן א ַנדערע וועגן אונזערע‬
‫דעם הוט‬
‫אויסטון‬
‫חמשהָרטאוביז'ן‬
‫שייטל‪ .‬פון דא‬
‫הגדילים‬
‫שבעולם‬
‫החיטים‬
‫שאר‬
‫מכל‬
‫יותר‬
‫פעמים‬
‫ששה‬
‫שהיא‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫גשמים‪.‬קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫אינגאמיַנצן איז א ַ‬
‫על‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫* מען טון א ַז נישט א ַלע זענען נא ַריש?‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫וואָס קען מען טון א ַז נישט א ַלע געבן‬
‫וועגן דעם‪ .‬טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫א ַזוי טשעּפען מיט די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬
‫ַ‬
‫א‬
‫בכל מיט‬
‫צוגעדעקט‬
‫לידע זיך‬
‫וראויאָן און‬
‫אויסגעט‬
‫הדברים שבעולם יש קצת כח המלח אפילו‬
‫שבאמת‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫המחבר) וז"ל‪:‬‬
‫בהקדמת‬
‫באדם‪ ,‬וכמו שכתב בשו"ת נודע‬
‫צוםבןלעצט?‬
‫קמאלא ַכן‬
‫(מהדוראוועט‬
‫ביהודה ווער‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫לחלקיו ע"י‬
‫זענעןהאדם‬
‫כשחלקוָסגוויית‬
‫הטבע‬
‫נודע‬
‫והדר‬
‫מקיים "עוז‬
‫הבחינה‪ ,‬די ווא‬
‫עלַנדערע‬
‫שעמדודי א‬
‫אונז‪ .‬פון‬
‫לחכמיפא ַר‬
‫געוואונטשן‬
‫ומלח‪ ,‬ומצאו‬
‫וסיד‬
‫ושמן‬
‫ממים‬
‫מורכב‬
‫האדם‬
‫שגוף‬
‫נמצא‬
‫הכימיא‪,‬‬
‫חכמת‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫זייט האָבן מיר דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫אפילוהיה א ַ‬
‫פורים!שכל יש בו יותר‬
‫פרייליכןובעל‬
‫יותר חריף‬
‫און חייו‬
‫הוטן‪,‬בעת‬
‫אשר‬
‫שכלָּפ"אדם‬
‫מיט די‬
‫במופת א ַ קא‬
‫"דרייען‬

‫אריזאנע מצות‬

‫החריפות של המלח שנקרא "סאדיום" (‪.)SODIUM‬‬

‫מזה גרגירי מלח‪ ,‬וכמו שנאמר משרפות מים‪ ,‬ונמצא שטעם המלח ממש‬
‫נבלע בתוך החיטים‪ .‬ות"ח אחד שיש לו מומחיות בא אלי שמרגיש מאוד‬
‫כח החריפות של המלח בהמצות‪ ,‬וכמו שמבואר במכתב שערכתי באור‬
‫ליום ד' תצוה‪ .‬רק כדי לברר את המציאות שלחו לבדוק את המצות אצל‬
‫המומחים להוכיח אם כנים הדברים שהמצות שנאפו מחיטי אריזאנא‬
‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫ביותר‪.‬‬
‫אוי‪ ,‬המה‬
‫מלוחים‬
‫מהַרנא ַרט‬
‫השיבו פא‬
‫וע"זמיך דא ַן‬
‫המה‪,‬האָט‬
‫מלוחים קאָּפ‬
‫מרדכי'ס‬
‫צופיל‪"...‬‬
‫כ'רעד שוין‬
‫שאכןא ַלטן‪.‬‬
‫שביררו אָנצוה‬

‫אישור הלאברעטאר"י שחיטי י ָאמַא אריזאנא‬
‫ביותר‬
‫יש להם כח החריפות של מלח‬

‫בכל דבר שבעולם נמצא כח המלח ‪ -‬וטעם הדבר‬
‫שחיטי אריזאנא מלוחים ביותר‬

‫‪27‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מחלקי מלח‪ ,‬ובזה יש לפרש כוונת חז"ל במס' קידושין (דף כ"ט ע"ב) הוא‬
‫ללמוד ובנו ללמוד‪ ,‬ר"י אומר אם היה בנו זריז וממולח וכו' הוא קודמו‪,‬‬
‫ולפי"ד הכוונה הוא שבנו ממולח דהיינו שיש לו הרבה חלקי מלח‪ ,‬לרמז‬
‫שהוא חריף ובעל הבנה‪ ,‬ולפי"ז גם השכל והחכמה הוא מסיבת הרכבת‬
‫הגוף ומחלקיו‪ ,‬עכ"ד הנחמדים‪.‬‬

‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫וכן מבואר בספר הברית (חלק א' מאמר ח' פרק ז')‬
‫גרינוואלדמים‬
‫שבכל‬
‫באריכות‬
‫שבעולם יש כח המלח וז"ל‪ :‬חכמים הקדמונים אמרו כי הסיבה למליחות‬
‫זיךומלח אשר בארץ מתחת לים‬
‫הים הוא מפני שהמים שבו קולטים הגפרית‬
‫ממעמקים‪ ,‬ואומרים שכל הנהרות ואשד הנחלים אשר בעולם באים מן‬
‫המעינות‪ ,‬כי הרבה עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר ויורדים למקום‬
‫נמוך ונעשה מהם נחלים‪ ,‬כמה שנאמר המשלח מעינים בנחלים (תהלים‬
‫ק"ד)‪ ,‬והמעינים האלה באים מן הים כי אזלו מים מני ים מתחת לארץ‬
‫במחילות עפר והמה מים מלוחים בעצם‪ ,‬אבל בעבור שהמים נמשכים‬
‫דרך ארץ במחילות עפר בקרב הארץ ואח"כ נמשכים על פני הארץ ממעל‬
‫לו שאין שם גפרית ומלח מתמתקים‪ ,‬כי פני הארץ והחול והעפר מושך‬
‫אצלו חלקי המלח וטעם המלחיי שבו‪ ,‬כי החול באמת מוכשר ומוצלח‬
‫לנקות המים מכל חלאה כי ינוגב בחלקי אבנים אשר בנחל ובחול שבה‬
‫כל חלקי גפרית ומלח שבמים‪ .‬וזה לך האות‪ ,‬שהרי תוכל לעשות ממים‬
‫מלוחים מתוקים אם תרצה ותבא לנסות את הדבר באופן זה‪ ,‬קח לך כמה‬
‫קדרות אשר תחתיהם מנוקב ותמלאם חול ותעמיד אותם זה על גב זה‪,‬‬
‫ונתת שמה מים מלוחים בקדרה העליונה כדי שיזובו דרך כל הקדרות‪,‬‬
‫אזי יוסר מהם המלח וימתקו המים היורדים מלמטה מן הקדרה התחתונה‪,‬‬
‫ובאו המים המרים וחלקי המלח שבו ומתדבקים אל החול והעפר שבתוך‬
‫טעמעס‪,‬‬
‫קטועלע‬
‫איבער ַא‬
‫שבו‪ ,‬כמי שמנגב את‬
‫המלח‬
‫המים מן‬
‫שמועסןאת‬
‫קורצעשמנגב‬
‫הקדרות‪ ,‬כי טבע החול‬
‫נדפונקטן‬
‫שטאזה ּ‬
‫רשידענעולפי ַ‬
‫נגובים ַ‬
‫רומגענומען פון‬
‫ַא‬
‫יפורש הכתוב אל מקום‬
‫פאימתקו‪,‬‬
‫הלכלוך ומים‬
‫ידיו בחול מן‬
‫שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת (קהלת א')‪ ,‬כאשר פירש רש"י ז"ל‪,‬‬
‫שמעינות אשר מהם הנחלים הולכים במחילות תחת הארץ מהים וחוזרים‬
‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז זיי וועלן‬
‫לכבוד פורים‪ ,‬א ַ זמן ווען ס'איז יצא‬
‫עכ"ל‬
‫איננו מלא‪,‬‬
‫אלאָלהים‬
‫רינעןהולכים‬
‫הנחלים‬
‫על כן‬
‫אשר‬
‫צו‬
‫אויסגעלייזט‬
‫והים ראוי‬
‫נישט זיין‬
‫קיינמ‬
‫ַלטענעכלסודות‬
‫א ַהא‬
‫ונובעים‪,‬א ַלע ב‬
‫סוד און‬
‫הברית‪.‬‬
‫ספר‬
‫ווערן‪ ",‬טיילט מיט ושתי המלכה‪" .‬א ַלס‬
‫איז אונז געלונגען צו כא ַּפן‬
‫ענדליך א ַרויס‪,‬‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬

‫זיידן‪,‬‬
‫מיין גרויסן‬
‫אייניקל פון‬
‫געטרייע‬
‫מדבריו הויכע‬
‫אינטערוויו מיט די‬
‫המה‪ ,‬אך‬
‫מלוחים‬
‫בטבעם‬
‫שכל מי א ַ הים‬
‫זעלטענע הנושרין‬
‫א ַ פירות‬
‫האָב איך זיך אָנגעשלאָסן אין די מאָדע–‬
‫קנא ַקערקעס וואָס פירן אונז א ַלע ביי די‬
‫מתמתקים ע"י שנמשכים במחילות העפר כי פני הארץ והחול והעפר‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫נאָז‪ .‬נאָך גרויס אָנשטרענגונג און מיט'ן‬
‫שהמומחים‬
‫אריזאנא‬
‫ַרקע ביָמַא‬
‫שבו‪,‬א אך‬
‫ַקעלעהמלח‬
‫חלקי‬
‫אידישע‬
‫אויף די‬
‫אויבערהא ַנט‬
‫המלחיי שט‬
‫וטעם האָבן‬
‫בענדלעך‪,‬‬
‫אצלוהא‬
‫מושךא ַסא ַך‬
‫ציען‬
‫ווייסיהיו‬
‫שהמים‬
‫מוסיפה‬
‫אדרבה החול‬
‫דערגרייכט אמְַןלֵח ָה‪,‬‬
‫ענדליךשהוא ארץ‬
‫אישרו‬
‫איך‬
‫אונז נאָך‪,‬‬
‫והעפר טא ַנצן‬
‫פרויען‪ .‬ווען זיי‬
‫אזאָליגע‬
‫ערשטמ‬
‫מיר‬
‫שהסיבה‬
‫המומחיםָלטשכתבו‬
‫הקונטרס‬
‫מלוחים‬
‫פון‬
‫געשעּפט נחת‬
‫דברי זיידע ווא‬
‫פרויעןנעתקוא ַז מיין‬
‫ובסוףַרימטע‬
‫ביותר‪ַּ.‬פאָר בא‬
‫אינטערוויו ביי א‬
‫ואח"כַפרידיגונג‪".‬‬
‫מלוחים‪ ,‬פיל בא‬
‫שהמיםָס גיט מיר‬
‫מיר‪ ,‬און דא‬
‫חלק פון‬
‫ָנטראָלירן‬
‫וואָס קא‬
‫כשמים‬
‫היא מפני‬
‫גרויסביותר‬
‫מלוחיםא ַ שם‬
‫שהחיטים‬
‫עמלקית'טע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ָטש‬
‫א‬
‫"כ‬
‫זענען‬
‫מיר‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזער‬
‫עוברים על פני הארץ שהוא משונה מבכל העולם‪ ,‬שאין גשמים יורדין‬
‫די‬
‫רעדן‬
‫צו‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫ניט‬
‫מיר‬
‫ַסט‬
‫א‬
‫ּפ‬
‫עס‬
‫—‬
‫דעם‬
‫פון‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫הנאה‬
‫וועט‬
‫איר‬
‫ַז‬
‫א‬
‫זיכער והיא ארץ מלחה ביותר‪ ,‬דין גרמא שנתרבה המליחות בהמים‪ ,‬ובכמה‬
‫שם‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫מקומות רואים ממש שכבה של מלח על הקרקע‪ ,‬וכפועל יוצא מזה גם‬
‫גורם געווען נישט ווייניג שלום בית‬
‫מזלפין מים‬
‫החדשה‬
‫שהרי לפי‬
‫החטים‬
‫המלוחיםָל‬
‫אינדערהיים‪ ,‬ס'זא‬
‫ביי מיר‬
‫המצאהָבלעמען‬
‫ּפרא‬
‫פרויען‬
‫ביותר‪ָ,‬ס מיר‬
‫מלוחיםאַנג ווא‬
‫גוטן‪ ,‬שוין ל‬
‫אַ‬
‫איך נבלע‬
‫המלח‬
‫אויסגערעדטוטעם‬
‫מלח ממש‪,‬‬
‫וכשהמים‬
‫על‬
‫זייער‬
‫זיין]‪ ,‬בין‬
‫מתייבשדינעשהנישט‬
‫שטייט אונטער‬
‫החטים‪,‬ווער עס‬
‫וואונדערן זיך‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫אָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫סטיילס וו‬
‫בהחטים‪.‬‬
‫צווישן איין קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫יעדן מאָנטאָג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫יעדע מאָל מיט אַנדערע בייפאַלן‪* ,‬‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫מיט די וועלכע שטייען ביים רודער‬
‫צו העלפן פא ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫און [פאַר]דרייען די וועלט‪ .‬ביטע טיילט‬
‫דבר שבעולם נמצא סאדיו"ם‪ ,‬ובחיטים‬
‫הנה כבר כתבתי שבכל‬
‫דערמיט הא ַלטן די אידן אין אונזערע‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫בכל מים שבעולם‬
‫הגדילים על מי גשמים יש בין ‪ 5-1‬מיליגראם‪ .‬גם‬
‫לא ַּפעס ווי לענגער‪".‬‬
‫אייניקל פון‬
‫קצתגלייכע‬
‫בין א ַ‬
‫יש"איך‬
‫ָכטער ודין‬
‫מיליגראם‪,‬‬
‫בערך ‪5-3‬‬
‫ונתברר שבמים‬
‫סאדיו"ם‪,‬‬
‫גם כן‬
‫פון‬
‫געטרייע טא‬
‫"איךישבין א ַ‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫מיליגראם‬
‫חטיםַטן ומים‪,‬‬
‫מתערובות קמח‬
‫גרמא שבמצות שנאפו‬
‫המן'ס‬
‫נמצאש‪7‬א ַקנהז‪,‬‬
‫המן‪ ",‬זאָגט‬
‫מיין טא‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫געווען‬
‫"אייגנטליך בין איך‬
‫סאדיו"ם‪ ,‬דהיינו ‪ 3-2‬מיליגראם שיש טאָכטער‪.‬‬
‫מיליגראם שיש‬
‫בהחיטים ועוד ‪5-4‬‬

‫מהו הסיבה שבהמצות שנאפו מחיטי לאנג איילאנד‬
‫הגדילים על מי גשמים נמצא ‪ 7‬מיליגראם סאדיו"ם‬
‫במקום שבהחיטים לא נמצא רק ‪ 2‬מיליגראם‬

‫‪28‬‬

‫בהמים‪.‬‬
‫ואגב ראוי להזכיר מה שאמר לי הרה"ג המפו' ר' דוד הכהן ראזענבערג‬
‫שליט"א מנהל בית האופה דסאטמאר‪ ,‬שמדי שנה בשנה לפני שמתחילים‬
‫באפיית המצות‪ ,‬נוהגים לשלוח קצת מן המים מהמעיין של בית האופה‪,‬‬
‫אם לא‬
‫לברר‬
‫שיינע‬
‫לברראין א ַ‬
‫גםאָראויס‬
‫חזקתן‪,‬עס פ‬
‫הורעמ'שטוּפט‬
‫הלאברעטאר"ימיראםוויילא און‬
‫אצל דאָס הא ַרץ טוט‬
‫ליבלינג‪.‬‬
‫זיין‬
‫ונתערבו במי‬
‫הסמוכים‬
‫צינורית‬
‫נתקלקלו‬
‫ערלויבט‬
‫להמעיין איז אויך‬
‫טורעם‪ .‬היינט‬
‫מקומותרונדיגע‬
‫משאר איך‬
‫בושות וואָס‬
‫איזה די‬
‫היינט אויף‬
‫ביז‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫יענעם טאָג פון די‬
‫ַפט‬
‫א‬
‫ַרש‬
‫א‬
‫פ‬
‫אים‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ההמעין בעומק הקרקע‪.‬‬
‫מיט צא ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגאָסן מיט‬
‫ַטיטלט א ַנמצא‬
‫איילענד‬
‫מחיטיָמאלאנג‬
‫שנאפו‬
‫שנתברר‬
‫א ַן אובמה‬
‫מיידל‬
‫ַטיש בא‬
‫ָלט אויטא‬
‫שבמצות ווא‬
‫עכשיו פא ַרקריך‬
‫אוי‪ ,‬וואָס‬
‫ַמּפער מיסט‪.‬‬
‫הציבור עם‬
‫המבלבלים‬
‫דוברי‬
‫מיינע יסתום פי‬
‫מיליגראם‪,‬‬
‫רק‬
‫דברָס‬
‫ַנגענהייט‪ .‬דא‬
‫את פא ַרגא‬
‫אין די‬
‫ַכן‪ .‬כזב א ַלס "נעב"‬
‫ּפערזענליכע זא‬
‫איך ‪7‬דאָ מיט‬
‫בעלמא‬
‫מילי‬
‫פטפוטי‬
‫סתם‬
‫וזה‬
‫סאדיו"ם‪,‬‬
‫הרבה‬
‫נמצא‬
‫שבמים‬
‫מלב‬
‫הבדוי‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫ַקטיק‬
‫בתוך טא‬
‫נמצאוא ַלטער‬
‫זענען א ַן‬
‫צוזא ַמען‬
‫הקהל‪ַ,‬רבעט‬
‫אינדוסטרי? איך א‬
‫כדיָדעס‬
‫מא‬
‫המצות‬
‫שעסלעךשלא‬
‫נתאשר עכשיו‬
‫שהרי‬
‫לבלבל דעת‬
‫איינגעצויגענע‬
‫ביחד אויך‬
‫הואאון א ַזוי‬
‫אונזערע‪,‬‬
‫ָנצוקליידן‬
‫מיליגראםפרויען א‬
‫מיט ‪7‬פיל טיכטיגע‬
‫עם דיהמים‪ ,‬נמצא‬
‫כנ"ל‪ ,‬דיומספר זה‬
‫סאדיו"ם‬
‫רק‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫‪ 5-4‬פורים'דיג‬
‫ָלן זיין‬
‫פרויען זיי‬
‫מיליגראם סאדיו"ם‪.‬‬
‫במיםזארק‬
‫אידישענמצא‬
‫שלא‬
‫"מיר זענען זייער ציל–אָריענטירט‪",‬‬
‫א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫כמה‬
‫זרש‪.‬כבר‬
‫המים‬
‫שטוּפכח מלח‬
‫בענין—זהאיךשיש‬
‫און‬
‫לפניזיצן‬
‫נידוןַז מיר‬
‫היהנישט א‬
‫"מיינט‬
‫שטענדיגבתוךזאָגט‬
‫ואגב‪:‬א ַקטיוו‬
‫שטא ַרק‬
‫קומענדיגע‬
‫מלחזיין די‬
‫עס זאָל‬
‫חלומ'ען וו‬
‫שאזַגט און‬
‫לפ"ק)‪,‬געווא‬
‫תשל"חצו זיין‬
‫(בשנתָמיטע‬
‫שניםאָדע–קא‬
‫די מ‬
‫במים‪ ,‬דהיינו‬
‫איזהאָסכח‬
‫נתברר שיש‬
‫מיר‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫צו‬
‫ַכטן‬
‫א‬
‫טר‬
‫מיר‬
‫ָר‬
‫א‬
‫נ‬
‫ָדע‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫מיט‬
‫ַרויסצוקומען‬
‫א‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מורא‬
‫נישט‬
‫ששים טפות בתוך מיליאן טפות (ונקרא בלשונם "‪ ,)"PER M‬ולפי חשבון‬
‫דעם‬
‫‪100,000‬יעצט א‬
‫בתוך ווילן‬
‫מיליגראםָל האָט‬
‫ָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מא‬
‫מאָדנע פא‬
‫לויט אלף‬
‫און ט"ז‬
‫ָנקומען‪,‬שהם‬
‫מיליגראם‪,‬‬
‫מיליגראם הוא ‪6‬‬
‫טוישט מען די מאָדע‪ .‬עס א ַרבעט יעדעס‬
‫מען מיך שוין פא ַרשריגן א ַז איך בין צו‬
‫ושבע מאות פעמים ששים‪ ,‬וכמו שהאריך לבאר הרה"ג ר' דוד הכהן רז"ב‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫שליט"א בספרו שו"ת מנחת דוד (ח"א סימן ל"ו)‬
‫באורך‪.‬‬
‫יעו"ש‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען זיך‬
‫אונזערע‬
‫פרויען מיט‬
‫דידן א‬
‫גענצליך‬
‫שייך און‬
‫פון אונז‬
‫ת"ח ומורי‬
‫אידישעובתוכם‬
‫ַביסל דיאנשים‬
‫שהרבה‬
‫בנידון‬
‫אויסלאזהַכן לא‬
‫פשוטאך כל‬
‫אנשיםא ַ‬
‫אויף מיט‬
‫מיר‬
‫קומען‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫ָדעס‪.‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫ָבער‬
‫א‬
‫ּפלענער‪,‬‬
‫אונזערע‬
‫הוראהָטירן‬
‫באָיקא‬
‫מובהקים מרגישין חריפות של מלח בהחיטים‪ ,‬גם הרבה‬
‫אויף‬
‫שיך‬
‫שּפיציגע‬
‫ָגן‬
‫א‬
‫טר‬
‫פון‬
‫ַל‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫צום‬
‫מען‬
‫איז‬
‫ָלגט‬
‫א‬
‫געפ‬
‫מיך‬
‫ָט‬
‫א‬
‫מ'ה‬
‫ווען‬
‫מרגישין טעם מלח בהמצות‪ ,‬יש שמרגישין שטעמו יפה ויש שמרגישין‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫נתאשרַרץמהלאברעטאר"י שהם מלוחים ביותר‪,‬‬
‫החריפות של המלח‪ ,‬גם‬
‫זיי וויי צו טון די פיס‪ .‬א ַמאָל קומט מען‬
‫איינפא ַל פון מא ַכן בלוי מיט שווא‬
‫כאילו‬
‫מלוחה‬
‫מצה‬
‫האוכל‬
‫שכל‬
‫המרדכי‬
‫כתב‬
‫דא‬
‫שבכגון‬
‫והדבר‬
‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫פשוטגעווען‬
‫סטייליש איז‬
‫וואָס אויסער די א ַלגעמיינע סיבה וואָס‬
‫חמץ‪.‬דא ַן אויסגעלא ַכט א ַז קיין‬
‫אוכל מיך‬
‫האָבן‬
‫איינער וועט נישט קויפן די מיאוס'ע * ליגט אונטער דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫קליידער (זעק) מיט די אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫בהחיטים אמר לי‪,‬‬
‫של מלח‬
‫שוועריגקייטן‬
‫תפיסה און האָבן‬
‫חריפות ענגע‬
‫א ַן‬
‫בעצמוַציע‬
‫שהרגישקאָמבינא‬
‫אחדָכדערצו אין‬
‫ות"חָליר נא‬
‫בלויע קא‬
‫גיין‪"...‬‬
‫יכוליםמיט'ן‬
‫איךָבער‬
‫המכשירזיך א‬
‫איך האָב‬
‫ששאלשווא‬
‫מיט‬
‫שאין מרגישין כלל‪ ,‬הלא‬
‫לומר‬
‫אתַרץ‪.‬הרב‬
‫דעם‬
‫ת"חַרונג‬
‫כמה ערפא‬
‫גםא ַסא ַך‬
‫בהחיטים‪,‬אָבן‬
‫"מיר ה‬
‫אונזער‬
‫הרגישמייניגע א ַז‬
‫ביי דאָס‬
‫הואא ַלטן‬
‫געה‬
‫בניאיןתורה‬
‫מלח‬
‫חריפות של‬
‫בעצמו‬
‫"מיר‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫זיך‬
‫ַרימט‬
‫א‬
‫ב‬
‫פעלד‪",‬‬
‫און‬
‫מיינען‬
‫זיי‬
‫ווי‬
‫שטערקער‬
‫פיל‬
‫איז‬
‫כח‬
‫מרגישין חריפות של מלח בהחיטים‪ ,‬והשיב הרב המכשיר שאין זה מלח‬
‫האָבן שוין א ַסא ַך געזען‪ ,‬אָבער דאָך‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫רק איזה חריפות‪ - .‬ותמה תמה אקרא וכי מלח כתוב בתורה‪ ,‬הלא כל‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫וואָרט‪ ,‬און עס האָט זיך אונז טא ַקע‬
‫דבר שהוא חד וחריף מחמם העיסה‪ ,‬וגם בפלפלין כתב הרמ"א (סוף סימן‬
‫ַגטע‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫ס"קָל י"ט)‬
‫אברהם‬
‫דפלפלין‬
‫תנ"ה)‬
‫נישט‬
‫(שםא ַמא‬
‫ָבן זיך‬
‫המגןָס מיר הא‬
‫וכתבַלן‪ ,‬ווא‬
‫אסור‪ ,‬בייפא‬
‫בדיעבדמאָדע‬
‫אפילוקומענדיגע‬
‫ַרבעטן א ַז די‬
‫אינמיטן א‬
‫איין חמץ‪.‬‬
‫העיסה‬
‫עושה—כל‬
‫קורט‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫——‬
‫ַלע זאָלן‬
‫חד א ַז א‬
‫דאפילוַפעלן‬
‫זאָל בא‬
‫ַמף‪,‬‬
‫א‬
‫ק‬
‫לעצטן‬
‫ביים‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מיר‬
‫ַז‬
‫א‬
‫סוד‬
‫דעם‬
‫געבן‬
‫צו‬
‫ערלויבט‬
‫מיר‬
‫ָט‬
‫א‬
‫מ'ה‬
‫מינוט‪,‬‬
‫וביותר יפלא דאדרבא מצינו להיפוך‪ ,‬דגם לשיטת המתירין ליתן מלח‬
‫און איין זייט ווען דא ַרפן א ַראָּפלייגן‬
‫אינטערוויו מיט א ַ קלאָרן תנאי נישט‬
‫מ"מ בדבר חריף מודי שאסור‪ ,‬וכמ"ש בשו"ת נודע ביהודא (מהדו"ת בחתימת‬
‫דאָס געווער‪ .‬מיר וועלן קעמפן מיט א ַלע‬
‫א ַרויסצוגעבן קיין סודות פון חדר‪ ,‬און‬
‫בחידושי הגהות על‬
‫(מהרל"ח‪,‬‬
‫כוונתו‬
‫וז"ל‪:‬‬
‫מיטלען!"הטור) ליישב סתירת דברי‬
‫אויב איך‬
‫ַנטשולדיגן‬
‫מירכימוזן א‬
‫הספר)וועט‬
‫איר‬
‫טעם ברור לאסור מליתן מלח בעיסת מצה הנילושה‬
‫שאין‬
‫שאמר‬
‫הטורזיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫וועל‬

‫נייעכאן‬
‫למיםדיאין‬
‫מרוכך ונמס‬
‫ַרשּפרייט איר‬
‫אינוא ַזוי פא‬
‫במים‪ ,‬ודעת הטור כי כל זמן שהמלח ווי‬
‫איר די א‬
‫נעמט‬
‫חשש וואו‬
‫פון‬
‫בליץ–שנעל? ושומשמין‬
‫העיסהַזויודומה לקצח‬
‫משום‬
‫חימוץ‪,‬‬
‫שאיןַלעהמלח מחמם אתמאָדע א‬
‫ַלן?‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫דעםמדעת‬
‫לאפוקי‬
‫ומחמם העיסה‪,‬‬
‫טויש‬
‫שטענדיג אויס‬
‫וכדומה‪ ,‬ופלפלין הוא דאסור לפי שהוא חד"מיר נוצן‬
‫(פסחים ארמז‬
‫כאילו‬
‫מלוחה‬
‫מצה‬
‫האוכל‬
‫אין כל‬
‫נוצן שאמר‬
‫וסייעתו‬
‫סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫תקצ"ד) א ַז מיר‬
‫ַלטער סוד‬
‫המרדכיס'איז א ַן‬
‫"אָה‪,‬‬
‫פרויענישע‬
‫ַטירליכע‬
‫בעיסתדי נא‬
‫אויך אויף‬
‫פריער‪,‬‬
‫היהיאָרן‬
‫ָדעס פון‬
‫חמץ‪ַ,‬לטע מא‬
‫איבער די א‬
‫אם לא היה‬
‫מצה אף‬
‫לתת מלח‬
‫אסור‬
‫ולדעתם‬
‫אוכל‬
‫רתיחהַר‬
‫געפעלן פא‬
‫אייגנשא ַפטן‬
‫ולהמוסעס א‬
‫בעסערט מען‬
‫בטבעוַמאָל‬
‫נאָר א‬
‫וועלןלמלח‬
‫הטור פוןשאין‬
‫ַביסלאבל דעת‬
‫במים‪,‬‬
‫להתרכך‬
‫זייער‬
‫היהאוןלואויף‬
‫משפחה‪,‬‬
‫חבר'טעס‬
‫כשנתרכךושתי‪.‬‬
‫ערקלערט אונז‬
‫אויס‪",‬‬
‫לאסור‬
‫און למים‬
‫מעט‬
‫בעיסה"צוםונמס מעט‬
‫להחמיץ‪ ,‬אך‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא ַּפס‬
‫מטעם דהוי מי פירות‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרי לפנינו מפורש שאפילו לדעת המתירין‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫מ"מ‬
‫כו"עא ַן הא‬
‫חריףנאָר ד‬
‫בדברצוריק‬
‫ָנציג יאָר‬
‫במלחצווא‬
‫בערך‬
‫מודיָט דאסור‪".‬מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫ווידער‬
‫המציאות‪,‬שטאָלץ‪ ,‬קר‬
‫אתָגט זרש מיט‬
‫מעלימים זא‬
‫איךַּפ און עס‬
‫להפליאדי ּפא‬
‫איינדרייען‬
‫מען געדא‬
‫ַכנדיג אחד‬
‫שאומריםא לכל‬
‫ַרפטיש‬
‫ובעיקר‬
‫אויף‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫"מיר‬
‫ָם‪.‬‬
‫א‬
‫ָבלג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איר‬
‫מיט‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫און‬
‫שּפיציג‪,‬‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫אואחד שאין מרגישין כלום במקום שתלמידי חכמים בני תורה אומרים‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬
‫בעסער ווען מ'טוט עס אָן מיט א ַ רייף‬

‫בפירוש שמרגישין חריפות של מלח‪ ,‬ואפילו לפי דבריו עכ"פ נקרא‬

‫*‬
‫געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫און שיך‬
‫די קליידער‬
‫ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫סּפעציעלע יופי‪.‬‬
‫אַ‬
‫מרדכי‬
‫ענגיל אולבושי‬
‫דברי מהר"ש‬
‫העתקתי‬
‫הסברה (א')‬
‫ובמכתב‬
‫הוטן‬
‫ַכערס‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫שייטל‬
‫ַנטן‪,‬‬
‫פא‬
‫אַ‬
‫ַז‬
‫א‬
‫שווערן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַבריקאשיש רק כח מלח במים‪ - .‬שוב מצאתי בשו"ת עזרת מצר (סימן‬
‫בנידון‬
‫ַנען‬
‫א‬
‫שּפ‬
‫מיר‬
‫גלייכן‪.‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫און‬
‫דעזיינערס‪,‬‬
‫זיך‬
‫שטעקט‬
‫עס‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫פון‬
‫ַק‬
‫א‬
‫ז‬
‫לעכעריגע‬
‫ט"ז‪ ,‬נדפסה לאחרונה מכת"י להגאון רבי אברהם פינסו ז"ל מח"ס אפי זוטרי‪ ,‬משפט כתוב‪,‬‬
‫ת"ק‪-‬תק"פ)וויסן‪,‬‬
‫בשנתָל אָן זייער‬
‫טייל מא‬
‫צוהילף‪,‬‬
‫זיי‬
‫"שיין"? און‬
‫אונטערהעמד איז‬
‫שהאריךא ַרויס‬
‫עם‬
‫המעורבים‬
‫במיא ַןים המלוחים‬
‫הי' חי‬
‫איין שני‪,‬‬
‫תולעת‬
‫פון‬
‫וויכטיגקייט‬
‫די‬
‫וועגן‬
‫אויסריידן‬
‫מיט‬
‫איינרעדן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ווי‬
‫מים מתוקים לענין ללוש המצה בהם‪ ,‬ונראה מדבריו שנקט כדעת הטור‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫נהגינן‬
‫תטוש‪ ,‬וכמו שכתב שם בא"ד‪ :‬אנן לא‬
‫שלא ליתן מלח משום ואל‬
‫געפערליך‪ .‬בקיצור‪ ,‬מיט די ריכטיגע הילף‬
‫בייזן מכשפה אינעם "הענסל און גרעטל"‬
‫לתת שום מין מלח במצה משום ואל תטוש וכו'‪.‬‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫עם מים מתוקין‬
‫לערב דימי הים‬
‫שו"ת‬
‫מצר‪:‬פון‬
‫עזרתפרעגן‬
‫ַרפט איר‬
‫לשון דא‬
‫"דיוזהפרא ַגע‬
‫טעם'לאָזע‬
‫איןָדער א ַז‬
‫א"כ א‬
‫ָך‪ ",‬צעלא‬
‫בהםַנצן אונז‬
‫וללושָס טא‬
‫די ווא‬
‫מצוה ווא‬
‫צירונגען‬
‫זענען בשאר מצות‬
‫אלאָס אפילו‬
‫מיבעיאַכטבמצת‬
‫המצות‪ ,‬נאלא‬
‫ממלחוויא ַזוי‬
‫"פרעגט זיי‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫נמישא‬
‫זיך‬
‫אנוגעהאָנגען‬
‫גלאָז‬
‫נותנים במצה‪ ,‬ומה‬
‫פשוט'עאין‬
‫עס מימי הים‬
‫הנעשה‬
‫שהרי גם‬
‫לא‪,‬‬
‫ַ‪,‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫ַ‪,‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫שנעל‪...‬‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫זיך‬
‫צעשּפרייט‬
‫ָדער‬
‫א‬
‫ַרצע‬
‫א‬
‫שוו‬
‫אויף‬
‫לי מלח הנעשה ממימי הים מה לי מי הים עצמו‪ .‬ושוב ראיתי בתענית‬
‫מורא‬
‫זיי א ַזוי‬
‫וועמען הא‬
‫כא ַ‪,‬‬
‫רויטע‬
‫שטריק‪ ,‬הם‪,‬איזופירש"י ואין‬
‫אוקייאנוס מלוחים‬
‫והלא מי‬
‫דאמרוָבן שם‬
‫פון ע"ב)‬
‫(דף ט'‬
‫ס'איז‬
‫ַנען?‪...‬‬
‫א‬
‫צוריקגעשט‬
‫אויסצוזען‬
‫ָלטן‬
‫א‬
‫וו‬
‫מיר‬
‫ווען‬
‫"שיין"?‬
‫תבואה מגדלת מהן‪ ,‬אלמא דמים מלוחים מתוך חומם שורפין‪ ,‬ואין לחלק‬
‫לשאר זיי‬
‫אוקייאנוסצו זען ווי‬
‫יםגעלעכטער‬
‫ממש א ַ‬
‫סימן א ַז די‬
‫ָנצענטרירט‬
‫שטעלןכמ"שזיך קא‬
‫ר"א דק"ף ובכ"מ‬
‫הב"י י"ד‬
‫מי הים‬
‫בין‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫פ"ו מהלכות מקואות‪ .‬אמנם אם כבר עירב מעט מים ממימי הים עם מים‬
‫געצאָלט דערפא ַר‪"...‬‬
‫וואָלטן מיר אין ערגעץ‬
‫מתוקין‪ ,‬או שנתערבו בלא ידיעתו‪ ,‬וכבר לש בהם המצות‪ ,‬ואין לו עיסה‬
‫נישט אָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫לתת מלח במצה‬
‫אחרת‪ ,‬הואיל והוא שעת הדחק‪ ,‬יש לסמוך על המתירין‬
‫גייען דעריבער מיט'ן‬
‫אייערע מאָדעס?‬
‫המובהק כמה"ר‬
‫וה"ה ג"כ במצת מצוה‪ - .‬וראיתי תשובת‬
‫מהרבוואָס‬
‫כתב ידוועג‬
‫איינציגן‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫דאינו אסור אלא‬
‫דלדעתא ַרהטור‬
‫אונז‪ :‬דער‬
‫דוד פינטו ז"ל שהשיב בנדון השאלה‪,‬בלייבט פ‬
‫וכו'‪ּ,‬פסיכא‬
‫אונזער‬
‫אלזיך צו‬
‫משוםמיר‬
‫ווענדן‬
‫שקר‪".‬ליתן כל השנה ובפסח‬
‫דנוהגין‬
‫ָגישע במלח‬
‫א"כָלאדוקא‬
‫תטוש‬
‫וועג פון‬
‫"בלויז‬
‫ושתי‪,‬‬
‫ערקלערט‬
‫ַרטמענט‪",‬‬
‫דעּפא‬
‫השנה אין נותנין‬
‫בשאר‬
‫ימותצו פון‬
‫נעמען‬
‫נמנעין אין לשנות‪ ,‬אבל במי הים דגם "מיר‬
‫פאָריגע וואָך האָבן מיר‬
‫דעת‪",‬למיחש‪ ,‬ודאי‬
‫חימום ליכא‬
‫ַנטיילגענומען וכיון דלצד‬
‫דנהגוא דלא ליתן‪,‬‬
‫לא שייך לומר‬
‫מענטשן זייער‬
‫אין א ַ גרויסע ּפסיכאָלאָגישע קאָנווענשאָן‬
‫תנ"ה ס"ל דאפילו‬
‫בסימן "מיין‬
‫ז"לא ַקנהז‪.‬‬
‫ומור"ם ש‬
‫דמותר‪ ,‬אלא הואיל ולדעת המרדכי זאָגט‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫יתןאיז א ַז ווען‬
‫לאאָזונג‬
‫בדיעבד יש לאסור‪ ,‬א"כ במצת מצוה ל‬
‫מ'זעט בשאר מצות‬
‫לכתחילה אבל‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫ליתן און‬
‫גענוג מאָל‬
‫משוגעת‬
‫מותר ע"כ‪ .‬ונראה דמה שחילק בין א ַ‬
‫כל השנה למי‬
‫שנוהגים‬
‫מלח‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫אם עס‬
‫ווערט‬
‫גענוג לא‬
‫חוששין לחימוץ‬
‫לא‪ַ,‬נג‪,‬אלא‬
‫נותנין כלאוןהשנה או‬
‫דאינו תלוי באם‬
‫זעלבסטזיכערקייט‪,‬‬
‫הים‪ ,‬און‬
‫שא ַץ‬
‫גם וואָס‬
‫א"כ און‬
‫כרותח‪ָ,‬רמא ַל‪,‬‬
‫נא‬
‫ס'איז שאין נותנין‬
‫במי הים‬
‫הוא‬
‫הרי‬
‫דמליח‬
‫האומר‬
‫וכסברת אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫דעריבער‬
‫דלאָרמא ַל‬
‫כתב נא‬
‫שהפר"חגעווען‬
‫כל השנה אסור משום חימום‪ ,‬ואע"ג פריער‬
‫אמרו מליח הרי‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫איך‬
‫משוגעת‪.‬‬
‫ַ‬
‫א‬
‫הוא כרותח אלא במליח שאינו נאכלווערט‬
‫מחמת מלחו‪ ,‬ומה ענין זה למעט‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫האָב בא ַזונדער הנאה‬
‫ָקסן‪,‬הר"ן ז"ל חילק בין מעט מלח להרבה‪,‬‬
‫זענען אוגם‬
‫ַרומיגע ע"ש‪,‬‬
‫שנותנין אבעיסה‬
‫מלחאויב א ַלע‬
‫ניין?‬
‫דאָס צו טון מיט די‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויב‬
‫ָקס‪.‬‬
‫א‬
‫ַן‬
‫א‬
‫זיין‬
‫אויך‬
‫איך‬
‫מוז‬
‫וכוונת הסוברים‬
‫היה נלע"ד הפעוט דחמץ בפסח שאני דאיסורו במשהו‪,‬‬
‫סאָרט מלבושים וואָס‬
‫היינו מיט‬
‫כרותחָמּפערס‬
‫מיט דזשא‬
‫ההדרגה דמליח הרי‬
‫דהיינו‬
‫בהדרגה‪,‬‬
‫גייעןמליח‬
‫ַרומיגע הוי‬
‫אדהכא‬
‫לפי סּפעציעל‬
‫טראָגן‬
‫פרויען‬
‫איך אויך‬
‫דהיינו מוז‬
‫ערמל‪ ,‬דא ַן‬
‫א ַסטע‬
‫געּפ‬
‫הכא גבי פסח‬
‫מלחו‪,‬‬
‫מחמת‬
‫נאכל‬
‫שאינו‬
‫במליח‬
‫כרותח‪,‬‬
‫הוא‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫מיט‬
‫גייען‬
‫ַרומיגע‬
‫א‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אויב‬
‫גיין‪.‬‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫דעם בעיסה אלא‬
‫נותנים‬
‫שאינןַרויס‬
‫דאיסורו במשהו חשוב מליח כרותחציאףאיך א‬
‫איך‬
‫מוז‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫צוקנייטשטע‬
‫קלעביגע‪,‬‬
‫נותנים ממנו כל‬
‫שאינן‬
‫מעט מלח‪ .‬מעתה אם יש חשש‬
‫אונטער‬
‫אע"ג פון‬
‫חימוץַרּפעט‬
‫קא‬
‫במצת קיין‬
‫ל"שאיך נישט‬
‫ַנדערש בין‬
‫גיין‪ ,‬א‬
‫אויך א‬
‫ואפילו בדיעבד‪,‬‬
‫מצוה ל"ש‬
‫לאסור‪.‬‬
‫השנהַזוייש‬
‫מצות האָב‬
‫בשאראון איך‬
‫זייערע פיס‬
‫אָקס ווי א ַלע‪ .‬אונזער שווערסטע א ַרבעט‬
‫חשש‬
‫הים אם‬
‫וא"כ גם‬
‫ישדי הוטן‪.‬‬
‫ביישּפיל‪,‬‬
‫במיַך‪ .‬צום‬
‫לעצטן לא‬
‫אם לא שאין לו עיסה אחרת כאמור‪ ,‬דעם‬
‫איז טא ַקע מיט די קלוגע מענטשן‪ ,‬די‬
‫היטן לשם‬
‫מצות‪,‬אָן די‬
‫טוען זיך‬
‫פרויען‬
‫חימוץ אפילו במים מועטים אסור די‬
‫מלח‬
‫דמה לי‬
‫בשאר‬
‫ואפילו‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫מהןהאָב‬
‫שייטל‪ .‬איך‬
‫צוצודעקן דא‬
‫הנעשה ממימי הים מה לי מי הים צניעות‪,‬‬
‫כל‬
‫שאיןָסנותנים‬
‫גופייהו‪ ,‬ואף‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫השנה אסור‪ ,‬עכ"ל שו"ת עזרת מצר‪.‬א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫זיי קומען מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫טערקיש (איך מיין‪ ,‬אויף עמלקי'ש) דורך‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫דס"ל שאין‬
‫דאף לפי‬
‫ציל–ברעט‬
‫שיטתוא ַלס‬
‫זייערע הוטן‬
‫יסודי‪,‬טא ַקע‬
‫הנה בתשובה זו אנו רואין דבר נוצן‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫אפילו‬
‫מאודמאלומר‬
‫החמיר‬
‫די‬
‫שאסורהדווקא‬
‫ָדעס‪ .‬מיר נוצן‬
‫אונזערע‬
‫ליתן מלח רק משום ואל תטוש‪ ,‬מ"מ פא ַר‬
‫עיסהא ַלע‬
‫לוַזויווי‬
‫אויסזען א‬
‫קענען‬
‫לכל‬
‫גדול‬
‫לימוד‬
‫הוא‬
‫וזה‬
‫כאמור‪,‬‬
‫אחרת‬
‫נישטלא שאין‬
‫זיי אם‬
‫בדיעבד‬
‫הוטן זיי צו מא ַכן אויסזען אויפפא ַלענד‬
‫די‬
‫זיך‬
‫שטעלן‬
‫ָך‬
‫א‬
‫דערנ‬
‫און‬
‫ַמעס‪,‬‬
‫מא‬
‫וכש"כ‬
‫תטוש‪,‬‬
‫משום‬
‫און שהוא‬
‫התורה כולה‪ ,‬איך צריכין ליזהר בדברים‬
‫ַריין‬
‫מיר א‬
‫ואל לייגן‬
‫א ַמאָל‬
‫פורים'דיג‪.‬‬
‫ָך‬
‫א‬
‫נ‬
‫מיר‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫צו‪.‬‬
‫ַמעס‬
‫א‬
‫מ‬
‫געטרייע‬
‫אוכל‬
‫כאלו‬
‫האוכל‬
‫לפי מה שנקטינן כשיטת המרדכי שכל‬
‫זיך‬
‫ַקלען‬
‫מלוחהָס ווא‬
‫מצההוטן ווא‬
‫אין די‬
‫פעדערן‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫חמץ‪ ,‬בודאי חמור טפי‪.‬‬
‫מיט יעדע ווינט‪ ,‬א ַמאָל מא ַכן מיר ּפיצלנע‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫*היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫"מיר בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫זרש‬
‫היופי‪ ",‬זאָגט‬
‫אחד והבל‬
‫שקר החן‬
‫שם‬
‫שעברה הי'‬
‫שבשבוע‬
‫סיפר לי‬
‫הייסטות"ח‬
‫שמשקיםסיבה‬
‫למקוםזייטן‪ .‬איין‬
‫סמוךאויף די‬
‫צופליען‬
‫און‬
‫שקר‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫געבן‬
‫מיר‬
‫טייטשט‪,‬‬
‫אָפן‪" ,‬דא‬
‫המציאות‬
‫איך לראות‬
‫שיוכל‬
‫השדותָסע"י "איראגעשאן"‪ ,‬ונסע לשםפאכדי‬
‫אתפא ַרלייג זיך‬
‫ּפערזענליך‬
‫ַרוואָס‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫או‬
‫שהוא‬
‫ומתחלה‬
‫שלגנקמה‬
‫איך וויל‬
‫סברווייל‬
‫הוטן איז‬
‫לבן‪ ,‬אויף די‬
‫מקרוב‪ ,‬וראה שעל השדות יש כסוי א ַזוי‬

‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬

‫* עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬

‫מה פא ַרנא‬
‫להעתיק דא ַן‬
‫ראוי האָט מיך‬
‫מרדכי'ס קאָּפ‬
‫צופיל‪"...‬‬
‫כ'רעד שוין‬
‫ָנצוהא ַלטן‪.‬‬
‫שהיו‬
‫השנים‬
‫אחד‪,‬אוי‪,‬שבכל‬
‫ַרט לי את"ח‬
‫שאמר‬
‫גם‬
‫מיין‬
‫איז‬
‫ער‬
‫ַז‬
‫א‬
‫געמיינט‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫איך‬
‫און‬
‫משתמשים בחיטים הרגילים הגדילים על מי גשמים‪ ,‬אז בערב פסח‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫ַטע‪,‬‬
‫טא‬
‫שוועריגקייטן‬
‫לפעמים זענען‬
‫וואָס‬
‫הח"י‬
‫אייערעהזמן של‬
‫שנתאחר‬
‫בשעה שאפו את המצות‪ ,‬וכשאירע‬
‫דעם‬
‫אויסער‬
‫מיסט‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫פעלד?‬
‫אין א ַזא ַ‬
‫לארץ הא‬
‫מינוטען‪ ,‬אז היו זורקים חתיכות העיסה ביים‬
‫לעכו"ם‪,‬‬
‫המקום‬
‫ַנדלעןאת‬
‫ומכרו‬
‫חילוק‬
‫ַרווא ַסערן‬
‫פסח צו פא‬
‫ּפרובירן מיר‬
‫הכסיפו פוןפניוזייןוכו'‪ ,‬אך‬
‫שנתייבש ורק‬
‫חתיכתדעםהבצק‬
‫מצאו‬
‫ואחר‬
‫שטענדיג‬
‫שוועריגקייט‬
‫"די‬
‫צווישן א ַ געהעריגע קאָּפ–צודעק און א ַ‬
‫נישט‬
‫ָראויס‪,‬‬
‫אז פא‬
‫טריט‬
‫בשנים האחרונות מאז שמשתמשין בחיטי איין‬
‫פוןרואין‬
‫הפסח‬
‫אחר‬
‫אריזאנא‪,‬‬
‫מיך‬
‫שלאָפן‬
‫מוטשעטבהם‬
‫רגע‪,‬כן שיש‬
‫קיין גם‬
‫מוכיח‬
‫איך שחתיכת הבצק נתנפח ונתחמץ ממש‪ ,‬וזה‬
‫ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪" .‬מיר‬
‫כח חריפות עד שמתחמץ ממש‪ ,‬עכ"ד הת"ח אהנ"ל‪.‬‬

‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן אויף‬
‫*‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל‬
‫אויף‬
‫אנשים פיס‪,‬‬
‫שהרבהָּפ ביז די‬
‫— פון קא‬
‫מרגישין‬
‫היוצא לנו מכל המקובץ‪ ,‬שזהו דבר ברור‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫ַנטלען‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫חריפות של מלח בהחיטים ואין צריכין מומחים לזה ולא לאברעטאר"י‪,‬‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫גם היא דבר חדש לגמרי שחידשו המתחדשים לילך לקצור במקומות‬
‫די ערמל‪ ,‬די פא ַרב‪ ,‬די שניט‪,‬‬
‫בחוש‬
‫שונות‪ ,‬גם‬
‫ַנצע‬
‫רואיםַ גא‬
‫סחורה‪...‬שםס'איז א‬
‫שאין גשמים יורדין וגדילים רק ע"י השקאות די‬
‫שנשאר על‬
‫המלח‬
‫געטואמן‬
‫שעל הקרקע יש כסוי דק כמו מראה לבן וזהו‬
‫לייכטע‬
‫נישט קיין‬
‫ַכץ און‬
‫עס‬
‫כאןדערפא ַר‬
‫נתהווהָבער‬
‫העפר אחר יבושת המים מחום השמש‪ ,‬ועי"זפעלד‪ ,‬א‬
‫מציאותאיזחדש‬
‫ַנט‪.‬‬
‫אינטערעסא‬
‫סתםא ַקע‬
‫ט‬
‫טעם‬
‫אויך מרגישים‬
‫המון עם‬
‫שמרגישין טעם מלח בהחיטים‪ ,‬ולא רק‬
‫ַנט‬
‫א‬
‫אינטערעס‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַלעמ‬
‫א‬
‫ס'איז‬
‫מלח ממש‪ ,‬רק כמה תלמידי חכמים ובני תורה ומורי הוראה מובהקים‬
‫אויפצוקומען מיט קוריאָזע‬
‫מרגישים שיש בהם טעם מלח ממש‪ ,‬והוא דבר חמור מאוד וכמו שכתב‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬און זיך לאָזן וואוילגיין‬
‫ואינו דימובן איך‬
‫אויפ'ן חמץ‪,‬‬
‫המרדכי כל האוכל מצה מלוחה כאילו אוכל‬
‫ציגעלעך‬
‫חשבון פון‬
‫בני‬
‫שיכשלו‬
‫ח"ו‬
‫כזו‪,‬‬
‫חמור‬
‫יכולים לישב בחיבוק ידים כשדנין בדבר וואָס פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫וצריכיםסאָלדא‬
‫ישראל החרידים לדבר ד' באיסור חמץ ממש‪ ,‬געטרייע‬
‫ַטן‪ ".‬כל טצדקי‬
‫לעשות‬
‫ַסקירן‬
‫א‬
‫ַרמ‬
‫א‬
‫פ‬
‫ַרפן‬
‫א‬
‫ד‬
‫"מירישראל ינצל מאיסור‬
‫שבעולם‪ ,‬ובתפלות ובתחנונים להשי"ת שכל בר‬
‫אונזערע טא ַקטיקן‪ ",‬זאָגט זרש‪,‬‬
‫חמץ‪ ,‬וכמו שאומרים בתפלה אחר שריפת החמץ יהי רצון לפניך ה'‬
‫"מיר דא ַרפן זיך היטן פון די וואָס‬
‫אפילו מכל‬
‫שטערןחמץ‬
‫מאיסור‬
‫ּפלענער‪.‬‬
‫אונזערע‬
‫אלקינו ואלקי אבותינו שתרחם עלינו ותצילנוווילן‬
‫לעשות‬
‫כאו"א‬
‫שהוא לנו ולכל בתינו "ולכל ישראל"‪,‬‬
‫ָדע‬
‫מיר א ַ מא‬
‫עלא ַנייען‬
‫רמיאאָל ב‬
‫וחיובאַסא ַך מ‬
‫א‬
‫באיסור‬
‫ישראל‬
‫מה שביכולתו לאפרושי מאיסורא שלא יכשלו‬
‫און‬
‫ַביסל איידל‪,‬‬
‫בניא ַכן א‬
‫ח"ועס מ‬
‫דורכ'ן‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫חמץ החמורה‪.‬‬
‫שוין ווייזן מיר די ריכטיגע פא ַרבן‬
‫*‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫צוביסלעך‪,‬‬
‫שליט"א מען‬
‫מעכ"תַמאָל דא ַרף‬
‫א‬
‫גיין לנס עמו‬
‫העומד‬
‫אי לזאת באתי להפיל תחינתי לפני‬
‫אפילו‬
‫ָדער‬
‫א‬
‫אינטש‪,‬‬
‫ביי‬
‫אינטש‬
‫גודר גדר ועומד בפרץ שיכתב בזה תשובה מאהבה‪ ,‬לאפרושי מאיסורא‬
‫סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫כהלכתה‪,‬‬
‫מאיסור חמור חשש איסור חמץ בפסח‪ ,‬גם לקיים מצות מצה‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫דבריו‬
‫יתקבלו‬
‫ובודאי‬
‫ואם אין פנאי לבוא באריכות עכ"פ להשיב בקצרה‪,‬‬
‫ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫"ס'זענען א‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫ישמור‬
‫והשי"ת‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫ָגט שא‬
‫לדורות‪.‬אונז‪ ",‬זא‬
‫ברורהנישט פון‬
‫בכל תפוצות ישראל‪ ,‬ויהי' בזה הוראהלאָזן זיך‬
‫היטן וואָס דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫וועג‬
‫שטיינער אין‬
‫אכילת אונז‬
‫זיי שטעלן‬
‫אותנו מכל משהו חמץ‪ ,‬ונזכה לקיים "און‬
‫משפטו‬
‫מצה ככל‬
‫מצות‬
‫קאָּפ און ליגן א ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫אונזערע‬
‫אויפקלערן א‬
‫וועגןהפסחים‬
‫ַנדערעומן‬
‫הזבחים‬
‫דורךשם מן‬
‫הוט לאכול‬
‫ברנה‬
‫לעלות‬
‫ונזכה‬
‫ציוןדעם‬
‫אויסטון‬
‫ָרט ביז'ן‬
‫וחוקתו‪,‬פון דא‬
‫שייטל‪.‬‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫צדקַצן בב"א‪.‬‬
‫בביאת‬
‫שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫גואלא ַ קא‬
‫ַנצן איז‬
‫אינגא‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫באה"ר‬
‫ישראל‬
‫גאון נר‬
‫ַריש?‬
‫זענען נא‬
‫נישט א ַלע‬
‫הדרתטון א ַז‬
‫הנה בזה דורש שלום כבוד מען‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫וברגשי כבוד כערכו הרם והנשא וואָס קען מען טון א ַז נישט א ַלע געבן‬
‫וועגן דעם‪ .‬טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫א ַזוי טשעּפען מיט די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬
‫אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט א ַ‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫אבדק"ק דאראג‬
‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫מקייםושו"ת‬
‫השנה –‬
‫ברמה על‬
‫"עוז והדר‬
‫ומועדי זענען‬
‫ַנדערעהתורהדי וואָס‬
‫האשלפון די א‬
‫בעמח"סַר אונז‪.‬‬
‫געוואונטשן פא‬
‫ג"כ‬
‫חטים‬
‫וקצירת‬
‫–‬
‫הוריות‬
‫–‬
‫מכות‬
‫–‬
‫סנהדרין‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫מס' דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫ועל מיר‬
‫זייט האָבן‬
‫פרייליכן פורים!‬
‫אַ‬
‫שביעית‬
‫ולולבי‬
‫"דרייען א ַ קאָּפ" מיט די הוטן‪– ,‬‬
‫און אפילו‬

‫אריזאנע מצות‬

‫חריפות‪ .‬וחוץ מזה צריכין לדון משום הקעמיקעל'ס המעורבין בתוך המים‬
‫מכיון שזלפו מים על החיטים‪ ,‬גם צריכין לדון משום מי פירות מעורב עם‬
‫מים‪ ,‬ובעזהי"ת יבואר עוד באריכות‪.‬‬

‫איזה זבל‪ ,‬והי' הדבר בעיניו כמילתא דתמי'‪ ,‬וכששאל ע"ז את הבעל‬
‫השדה השיב לו שזהו מן המים שמשקין את השדות שמזה נעשה מלח‪,‬‬
‫ונתברר לו שזהו מלח ממש הנמצא על השדות מכח המים שמשקין‬
‫אותם‪.‬‬

‫אברהם לויפער‬

‫‪29‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מכתב הסברה (ג') שנשלח להרבנים הגאונים שליט"א‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫היינט איז אויך ערלויבט‬
‫טורעם‪.‬‬
‫רונדיגע‬
‫איך‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫בושות‬
‫די‬
‫אויף‬
‫היינט‬
‫ביז‬
‫‪RABBI A. LAUFER‬‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫‪‬‬
‫‪25‬סטיל וואָס‬
‫‪ָRoss‬ר‪ ,‬א ַ‬
‫ַמגענומענע הא‬
‫א‬
‫צ‬
‫מיט‬
‫ָסן מיט‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגא‬
‫‪St. Brooklyn N.Y.‬‬
‫‪11211‬‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫‪ Â ""‬‬
‫ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫‪ַFax.‬לס–"נעב" אין די פא ַרגא‬
‫‪ 388-4207‬א‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫‪718-388-5080‬‬
‫‪ ˜˜‬‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין די‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫‪‬‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫פיל ‪‬טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫מיט‬
‫שעסלעך וואָס שווימען יעצט א ַרויף‪".‬‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫זענען" זייער ציל–א‬
‫"מיר‬
‫‪  ‬א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫ָריענטירט‪"Ú˘˙",‬‬
‫‪˘‬‬
‫‪˘˙Ú˙˘˜‬‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫לפ"קא ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫שטא ַרק‬
‫יום ה' לסדר ושמרתם את משמרת י"א אדר ב' (תענית אסתר מוקדם) תשע"א‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫מאָדע‪ ,‬נאָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫ווילן יעצט אָנקומען‪ ,‬און לויט דעם‬
‫מאָדנע פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל האָט‬
‫טוישט מען די מאָדע‪ .‬עס א ַרבעט יעדעס‬
‫מען מיך שוין פא ַרשריגן א ַז איך בין צו‬
‫ועומדים בפרץ‪,‬‬
‫שלום וברכה למעלת כבוד הרבנים הגאונים רועי ישראל גודרי גדר‬
‫מאָל אָן אויסנא ַם! און אויסער דעם‪,‬‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אָננעמען‬
‫בטוב‬
‫ה' יאריך ימיהם ושנותיהם‬
‫האָבן מיר א ַ זייטיגע הנאה צו ּפייניגן‬
‫ובנעימים‪.‬פרויען זיך‬
‫ָרשלא ַגן וועלן די‬
‫מיינע פא‬
‫א ַביסל די אידישע פרויען מיט אונזערע‬
‫פשוט אויסלא ַכן פון אונז און גענצליך‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫חדששיךומוזר‬
‫אצלםָגן דבר‬
‫היתה‬
‫הסאדיו"ם‪,‬‬
‫כמות‬
‫געפאמגיע‬
‫היכן‬
‫כשראו‬
‫טרם כל שיח‪ ,‬הנה כבר כתבתי כמ"פ שמתחלה בא אלי ת"ח שמרגיש‬
‫אויף‬
‫שּפיציגע‬
‫פון טרא‬
‫בייפא ַל‬
‫מען צום‬
‫ָלגט איז‬
‫עד מיך‬
‫מ'האָט‬
‫ווען‬
‫כך‪.‬‬
‫כל‬
‫גבוה‬
‫הסאדיו"ם‬
‫כמות‬
‫יהא‬
‫ובהמצות‬
‫שבחיטים‬
‫טעם מלח בהמצות‪ ,‬וכדי לברר הדברים שלחנו המצות ללאברעטאר"י‪.‬‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫שמועסן איבער ַא‬
‫קומטאת‬
‫לבלבל‬
‫מלח‪ ,‬צוזהו‬
‫טעמעס‪ ,‬הוראה מובהקים‬
‫קטועלע ומורי‬
‫ובתוכם ת"ח‬
‫קורצע אנשים‬
‫אח"כ נתעוררו כמה‬
‫מען‬
‫רקא ַמאָל‬
‫הואפיס‪.‬‬
‫טון די‬
‫שה"סאדיום"ַרץאינו זיי וויי‬
‫שאומריםבלוי מיט שווא‬
‫ומה פון מא ַכן‬
‫איינפא ַל‬
‫נדפ‬
‫שטא ּ‬
‫רשידענע ַ‬
‫פא‬
‫רומגענומען פון ַ‬
‫ַא‬
‫שעסלעך‪,‬‬
‫היאשמאָלע‬
‫שהסאדיו"םַל פון‬
‫אויף מיט א ַ בייפא‬
‫הבקיאיםא ַלע‬
‫מיין אויפטו‪.‬‬
‫וכל געווען‬
‫הציבור‪ ,‬איז‬
‫סטייליש‬
‫המלח‪ .‬ואחד‬
‫ענו ואמרו‬
‫האנשים‬
‫ונקטןגם החיטים לבררן‬
‫שלחנו‬
‫לזאת‬
‫בהחיטים‪ ,‬אי‬
‫חריפות של מלח‬
‫שמרגישין‬
‫לומרָס‬
‫סיבה ווא‬
‫ַלגעמיינע‬
‫א‬
‫די‬
‫אויסער‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫קיין‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ַכט‬
‫א‬
‫אויסגעל‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ד‬
‫מיך‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מן הרבנים המובהקים בשדה הכשרות אמר לי שזהו סתם טפשות‬
‫ולעמוד על אמיתתן‪ ,‬ובפעם הראשונה כששלחנו לבדוק המצות בקשנו‬
‫דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫אונטער‬
‫איינער וועט נישט קויפן די מיאוס'ע‬
‫מלח‪.‬‬
‫ליגט אינו‬
‫שסאדיו"ם‬
‫מהן שיבדקו כמות המלח המונח בהמצות‪ ,‬והשיבו‬
‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז זיי וועלן‬
‫לכבוד פורים‪ ,‬א ַ זמן ווען ס'איז יצא‬
‫אין‬
‫נעבעך‬
‫זיך‬
‫געפינען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫פרויען‬
‫די‬
‫ַ'טעמ'טע‬
‫א‬
‫אומב‬
‫די‬
‫מיט‬
‫(זעק)‬
‫קליידער‬
‫עוד ידוע שאלו אנשים שנאסר‬
‫שאצלם העיקר הבדיקה הוא לבדוק הסאדיו"ם ועי"ז‬
‫קיינמאָל נישט זיין ראוי אויסגעלייזט צו‬
‫סוד און א ַלע בא ַהא ַלטענע סודות רינען‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫בלויע קאָליר נאָכדערצו אין קאָמבינא ַציע‬
‫להם אכילת "מלח"‪ ,‬מ"מ מאכל שאין‬
‫החריפות‬
‫כח‬
‫היא‬
‫המלח‪,‬‬
‫כמות‬
‫ידעו‬
‫ַלס‬
‫א‬
‫"‬
‫המלכה‪.‬‬
‫ושתי‬
‫מיט‬
‫טיילט‬
‫ווערן‪",‬‬
‫שהסאדיו"םא ַּפן‬
‫אונז געלונגען צו כ‬
‫ַרויס‪ ,‬איז‬
‫ענדליך א‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫ובשו"ת‬
‫לאכלם‪.‬‬
‫בו‬
‫סאדיו"ם‬
‫כמות‬
‫אינטערוויויהא‬
‫המלח‪ ,‬ואם לא‬
‫א ַשל‬
‫אייניקל פון מיין גרויסן זיידן‪,‬‬
‫געטרייע‬
‫איזה א ַ‬
‫בתוכןהויכע‬
‫מיט די‬
‫זעלטענע‬
‫דעם‬
‫ַרונג אין‬
‫מותריןא ַך ערפא‬
‫"סאדיום" האָבן א ַס‬
‫"מיר‬
‫געהא ַלטן ביי דאָס מייניגע א ַז אונזער‬
‫וז"ל‪:‬‬
‫בזה‬
‫דן‬
‫בו‬
‫נמצא‬
‫אם‬
‫להיפוך‬
‫וכן‬
‫מלח‪,‬‬
‫בו‬
‫שאין‬
‫ברור‬
‫ס"ט)‬
‫סי'‬
‫(יו"ד‬
‫אבי‬
‫בית‬
‫ָדע–‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫אין‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ָנגעשל‬
‫א‬
‫זיך‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫די‬
‫ביי‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אונז‬
‫פירן‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַקערקעס‬
‫אזא‬
‫קנ‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫כח איז פיל שטערקער ווי זיי מיינען און‬
‫הבדיקה דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫אחרַראיין וואָס‬
‫מלח‪ .‬פא‬
‫בתוכומיט'ן‬
‫ָנשטרענגונג און‬
‫גרויס א‬
‫נאָז‪ .‬נאָך‬
‫ברור שיש‬
‫סאדיו"ם אז‬
‫אודותַך המלח‬
‫שאלתו‬
‫שהמציאוָך‬
‫געזען‪ ,‬אָבער דא‬
‫שוין א ַסא‬
‫בדבר האָבן‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫שטא ַרקע אויבערהא ַנט אויף די אידישע‬
‫ציען א ַסא ַך הא ַקעלע בענדלעך‪ ,‬האָבן‬
‫צייטן‬
‫חוליםאָן די‬
‫בשבילמיר זיך‬
‫שטרענגען‬
‫וואָרט‪ ,‬און עס האָט זיך אונז טא ַקע‬
‫לעצטעהלב‪,‬‬
‫במחלת‬
‫הרופאים‬
‫פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫מיר ענדליך דערגרייכט א ַן ערשטמאָליגע‬
‫ַגטע‬
‫המזיקיםגעווא‬
‫מחמריםווי מער‬
‫ַרויסצוקומען מיט‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫להלב‬
‫שהוא אזקוק ונקי‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫נישט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫זיך‬
‫ָבן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מיר‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַלן‪,‬‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫ָדע‬
‫א‬
‫מ‬
‫קומענדיגע‬
‫די‬
‫ַז‬
‫א‬
‫ַרבעטן‬
‫א‬
‫אינמיטן‬
‫כמו "סאדיום" וכדומה‪ ,‬וגם ניתן בו מין‬
‫מיר‪ ,‬און דאָס גיט מיר פיל בא ַפרידיגונג‪".‬‬
‫וואָס קאָנטראָלירן א ַ גרויס חלק פון‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫זאָל בא ַפעלן א ַז א ַלע זאָלן — — — איין‬
‫אחד הנקרא "אמאניום"‪ ,‬וטעם המלח‬
‫"כאָטש איך בין נישט קיין עמלקית'טע‬
‫אונזער טאָג טעגליכע לעבן‪ .‬מיר זענען‬
‫סוד א ַז מיר הא ַלטן ביים לעצטן קא ַמף‪,‬‬
‫מינוט‪ ,‬מ'האָט מיר ערלויבט צו געבן דעם‬
‫להרגישַראטעם‬
‫— עס ּפא ַסט מיר ניטא ַמאָל צו רעדן די‬
‫זיכער א ַז איר וועט הנאה האָבן פון דעם‬
‫ָּפלייגן‬
‫והרוציםדא ַרפן א‬
‫עי"ז‪,‬זייט ווען‬
‫נחלשאיין‬
‫שבו און‬
‫אינטערוויו מיט א ַ קלאָרן תנאי נישט‬
‫הרגיל‬
‫מיר יותר‬
‫לפזר‬
‫צריכים‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫ַלע‬
‫מכפי מיט א‬
‫וועלן קעמפן‬
‫געווער‪.‬‬
‫מלח דאָס‬
‫א ַרויסצוגעבן קיין סודות פון חדר‪ ,‬און‬
‫מיטלען!" האם מותר למלוח בזה‬
‫במלח פשוט‪,‬‬
‫בית‬
‫שלום‬
‫ווייניג‬
‫נישט‬
‫געווען‬
‫גורם‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫ּפראָבלעמען ביי מיר אינדערהיים‪ ,‬ס'זאָל‬
‫אַ גוטן‪ ,‬שוין לאַנג וואָס מיר פרויען‬
‫המלח בשר לקדירה בשביל החולים‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫וואונדערן זיך ווער עס שטייט אונטער די‬
‫במלחנייע‬
‫ַרשּפרייט איר די‬
‫ַזוי פא‬
‫שאינן וויא‬
‫רגיל‪.‬‬
‫להשתמש‬
‫יכולים‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫בליץ–שנעל?‬
‫כתבָדע א‬
‫ובתו"ד מא‬
‫כן מלח דנן‬
‫עודַזוי וז"ל‪ :‬אם‬
‫צווישן איין קנא ַק מיט איר באָבלגאָם‬
‫יעדן מאָנטאָג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫ַלן?‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫דעםממנו‬
‫שנלקח‬
‫שנחלשנוצןכוחו ע"י‬
‫טויש‬
‫שטענדיג אויס‬
‫אעפ"י "מיר‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫יעדע מאָל מיט אַנדערע בייפאַלן‪,‬‬
‫בויען‬
‫טעם "מיר‬
‫ונותןָגטבו ושתי‪,‬‬
‫ה"סאדיום"ָן‪ ",‬זא‬
‫חלק אין סעזא‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫"אומניום"‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫פרויענישע‬
‫ַטירליכע‬
‫הוא נא‬
‫אויף די‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫למליחה וכו'‪.‬‬
‫וכשר‬
‫אויך מלח‬
‫מ"מ עדיין‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע צרות‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫למלוחַר‬
‫געפעלן פא‬
‫וועלן‬
‫דבריוא ַפטן‬
‫ובסוף אייגנש‬
‫נאָר א ַמאָל בעסערט מען עס א ַביסל‬
‫דמותר‬
‫כתבפוןוז"ל‪:‬‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫אויס‪ ",‬ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫זיך פא ַראייניגט מיט די מאָדעס–קאָמיטע‬
‫מיט די וועלכע שטייען ביים רודער‬
‫בשר בשביל החולים במלח הזה רק‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא ַּפס‬
‫און‬
‫ָדעס‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫ַרשּפרייטן‬
‫א‬
‫פ‬
‫העלפן‬
‫צו‬
‫און [פאַר]דרייען די וועלט‪ .‬ביטע טיילט‬
‫יותרָגט‪".‬מכפי‬
‫צריכים לפזר הרבה מלח‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טרא‬
‫אונזערע‬
‫אין‬
‫אידן‬
‫די‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫דערמיט‬
‫מיט אייערע געפילן איבער דעם ענין‪.‬‬
‫שטאלא‬
‫ולהלכה‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן האָט‬
‫ַב‪",‬‬
‫עיי"ש‪.‬געניטע‬
‫פשוטזייער א ַ‬
‫במלח האָבן‬
‫הרגיל "מיר‬
‫לענגער‪".‬‬
‫ווי‬
‫ַּפעס‬
‫א‬
‫ל‬
‫"איך בין א ַ גלייכע אייניקל פון‬
‫דבריו‬
‫כלל‪.‬שטאָלץ‪ ,‬קרא ַכנדיג ווידער‬
‫זרש מיט‬
‫נתקבלואָגט‬
‫ז‬
‫מען געדא ַרפט איינדרייען די ּפא ַּפ און עס‬
‫"איך בין א ַ געטרייע טאָכטער פון‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫שעיקר‬
‫א ַרויפקוועטשן שּפיציג‪ ,‬און היינט איז היוצא‬
‫אויף‬
‫מפורשַרבעטן‬
‫מזהאָם‪" .‬מיר א‬
‫לנובאָבלג‬
‫מיט איר‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫אויף‬
‫—‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַמ‬
‫א‬
‫אויפ‬
‫ָנטן‬
‫א‬
‫פר‬
‫ַרשידענע‬
‫א‬
‫פ‬
‫רייף‬
‫ַ‬
‫א‬
‫מיט‬
‫ָן‬
‫א‬
‫עס‬
‫מ'טוט‬
‫ווען‬
‫בעסער‬
‫כח המלח הוא ה"סאדיום"‪ ,‬ואם נלקח‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬

‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬
‫זיך‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬

‫‪‬‬
‫‪( ‬סאדיו"ם)‬
‫הלאברעטאר"י‬
‫— בענין בדיקת‬
‫מכתב‪‬הסברה ג'‬
‫פורים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪30‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪‬‬
‫‪           ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫די קליידער און שיך געשעפטן‪ ,‬קליידער‬
‫א ַ סּפעציעלע יופי‪ .‬א ַנדערש‪ ,‬וויא ַזוי‬
‫פא ַבריקא ַנטן‪ ,‬שייטל מא ַכערס‪ ,‬הוטן‬
‫איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך שווערן א ַז א ַ‬
‫דעזיינערס‪ ,‬און דאָס גלייכן‪ .‬מיר שּפא ַנען‬
‫לעכעריגע זא ַק פון וואָס עס שטעקט זיך‬
‫זיי איין צוהילף‪ ,‬טייל מאָל אָן זייער וויסן‪,‬‬
‫א ַרויס א ַן אונטערהעמד איז "שיין"? און‬
‫מיט אויסריידן וועגן די וויכטיגקייט פון‬
‫וויא ַזוי איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך איינרעדן‬
‫זייער פרנסה און א ַז ס'איז אפילו נישט‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫געפערליך‪ .‬בקיצור‪ ,‬מיט די ריכטיגע הילף‬
‫בייזן מכשפה אינעם "הענסל און גרעטל"‬
‫קומט מען אָן ווייט‪".‬‬
‫מעשה'לע איז "שיין"?‬
‫"די פרא ַגע דא ַרפט איר פרעגן פון‬
‫אָדער א ַז די טעם'לאָזע‬
‫די וואָס טא ַנצן אונז נאָך‪ ",‬צעלא ַכט‬
‫צירונגען וואָס זענען‬
‫זיך שא ַקנהז‪" .‬פרעגט זיי וויא ַזוי עס‬
‫פשוט'ע גלאָז געהאָנגען‬
‫צעשּפרייט זיך א ַזוי שנעל‪ ...‬כא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫אויף שווא ַרצע אָדער‬
‫כא ַ‪ ,‬פון וועמען האָבן זיי א ַזוי מורא‬
‫רויטע שטריק‪ ,‬איז‬
‫אויסצוזען צוריקגעשטא ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫ממש א ַ געלעכטער צו זען ווי זיי שטעלן‬
‫זיך קאָנצענטרירט א ַז די‬
‫זיך צו געטריי‪ּ ,‬פונקט ווי מ'וואָלט זיי‬
‫מאָדעס זאָלן זיין שיין‬
‫געצאָלט דערפא ַר‪"...‬‬
‫וואָלטן מיר אין ערגעץ‬
‫נישט אָנגעקומען‪ .‬מיר‬
‫וויא ַזוי גייט יעדער אין טא ַקט מיט‬
‫גייען דעריבער מיט'ן‬
‫אייערע מאָדעס?‬
‫איינציגן וועג וואָס‬
‫"ביי יעדע פרא ַגע וואָס קומט אונטער‪,‬‬
‫ממנו ה"סאדיום"‬
‫בלייבט פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫ווענדן מיר זיך צו אונזער ּפסיכאָלאָגישע‬
‫וועג פון שקר‪".‬‬
‫אף שנתנו בו‬
‫דעּפא ַרטמענט‪ ",‬ערקלערט ושתי‪" ,‬בלויז‬
‫פון מ א נ י ו ם "‬
‫"מיר נעמען צו " א‬
‫פאָריגע וואָך האָבן מיר א ַנטיילגענומען‬
‫מענטשן זייער דעת‪",‬‬
‫מכל מקום כבר‬
‫אין א ַ גרויסע ּפסיכאָלאָגישע קאָנווענשאָן‬
‫זאָגט שא ַקנהז‪" .‬מיין‬
‫נחלש כח המלח‬
‫וואו מיר האָבן א ַרומגערעדט די ענינים‪.‬‬
‫לאָזונג איז א ַז ווען מ'זעט‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫ואינו נרגש טעם‬
‫א ַ משוגעת גענוג מאָל און‬
‫זעלבסט–‬
‫חשובַנגל אין‬
‫כוללפון א ַ מא‬
‫מענטשן ליידן‬
‫המלח‪ ,‬וכל זה‬
‫לבדוק‬
‫כן‬
‫שלחו גם‬
‫גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט עס‬
‫און‬
‫זעלבסטזיכערקייט‪,‬‬
‫שא ַץ און‬
‫אייל‬
‫ס'איז נתנו במקום‬
‫ַנד‪,‬און וואָס אם‬
‫אַל‪,‬‬
‫ָרמא‬
‫החיטים מאַריזאָנע ומלאָנג נא‬
‫לויט‬
‫זיך‬
‫זיי‬
‫אידענטיפיצירן‬
‫דעריבער‬
‫ה"סאדיום" מין‬
‫וזאת התשובה שקבלופריער געווען נאָרמא ַל‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫ווערט א ַ משוגעת‪ .‬איך‬
‫הנקרא‬
‫אחר‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫האָב בא ַזונדער הנאה‬
‫"אמאניום"‪ ,‬אך‬
‫ניין? אויב א ַלע א ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫ראוי די‬
‫ואינו מיט‬
‫צו טון‬
‫בלא זה דבר פשוט היא שאין שום כחדאָס‬
‫למלוח בו כלל‪.‬‬
‫למלח‪,‬‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫סאָרט מלבושים וו‬
‫אחראָסשראיתי שיש‬
‫להאריך בזה כלל‪ ,‬אך‬
‫דזשאצורך‬
‫מיטהיה‬
‫גייעןלא‬
‫ובאמת‬
‫ָמּפערס מיט‬
‫א ַרומיגע‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫אויך‬
‫מוז איך‬
‫ערמל‪ ,‬דא ַן‬
‫געּפא ַסטע‬
‫בשו"ת בית אבי‬
‫סריקי‬
‫בוקי‬
‫תולים‬
‫גם‬
‫כל‪,‬‬
‫לעיני‬
‫המציאות‬
‫את‬
‫מכחישין‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫שבשו"ת הנ"ל‬
‫ברביםדעם‬
‫שכתב במפורש להיפך‪ ,‬וכמו שאמר צית"חאיךאחדא ַרויס‬
‫איך‬
‫מלחמוז‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫אונטער שניטל ממנו‬
‫בשר במלח‬
‫כלל‪,‬‬
‫צוקנייטשטעאינו‬
‫קלעביגע‪ ,‬שסאדיום‬
‫מבואר‬
‫למלוח פון‬
‫ומותרא ַרּפעט‬
‫ק‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫המלח"‪" ,‬שצריכין‬
‫כחאיך האָב‬
‫"שנחלש און‬
‫ה"סאדיום"‪ ,‬במקום שמבואר מפורשזייערע פיס‬
‫אָקס ווי א ַלע‪ .‬אונזער שווערסטע א ַרבעט‬
‫די הוטן‪.‬‬
‫אםצום‬
‫לעצטןרקלא ַך‪.‬‬
‫אחר‬
‫ביישּפיל‪,‬כח‬
‫נתנו בו‬
‫נחלש"‪ ,‬גםדעםהתיר‬
‫קלוגעהמלח‬
‫הרבה"‪ ,‬די"וטעם‬
‫מענטשן‪ ,‬די‬
‫לפזרא ַקע מיט‬
‫איז ט‬
‫היטן לשם‬
‫טוען זיך אָן‬
‫פרויען‬
‫עיקר‬
‫ה"סאדיום"די היא‬
‫שהרי‬
‫די כן‬
‫גדולַץ לומר‬
‫טפשות‬
‫היא‬
‫גם‬
‫"אמאניום"‪.‬‬
‫ָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא‬
‫וועלכע הא‬
‫מזכירין האָב‬
‫שייטל‪ .‬איך‬
‫צוצודעקן ד‬
‫המלח כמבואר לעיל‪ ,‬אך לבלבל את צניעות‪,‬‬
‫רק‬
‫והותראָסאם‬
‫הציבור די‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫זייערע‬
‫תיבות צו דורך‬
‫קומען מיר‬
‫קינדער‪ .‬כתב וכו'‪ ,‬אע"פ ששם כתב במפורש‬
‫בית אבי‬
‫שבשו"ת‬
‫זייאיזה‬
‫טערקיש (איך מיין‪ ,‬אויף עמלקי'ש) דורך‬
‫טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫נעמען‬
‫מיידלעך‬
‫דילהיפך מדבריהם‪.‬‬
‫נוצן טא ַקע זייערע הוטן א ַלס ציל–ברעט‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫הלאברעטאר"י‬
‫בדיקת‬
‫שיש להם‬
‫ָדעס‪ .‬מיר נוצן דווקא די‬
‫אונזערע מא‬
‫וכדי לבצע זממם‪ ,‬פרסמו ברבים פא ַר‬
‫קענען זיי נישט אויסזען א ַזויווי א ַלע‬
‫זיוף‬
‫אחרים‪ַ,‬כן וזה‬
‫מחיטים‬
‫פשוטא ַלענד‬
‫הי' אויפפ‬
‫אויסזען‬
‫זיי צו מא‬
‫שבחיטי אריזאנא נמצא פחות מלח הוטן‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫מיר א ַריין‬
‫"למיָל לייגן‬
‫פורים'דיג‪ .‬א ַמא‬
‫נורא‪ ,‬וכמו שיבואר שחור על גבי און‬
‫ולמי‬
‫החותמת‬
‫לבן במאמר‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫לשלוחַקלען זיך‬
‫הוספנווואָס ווא‬
‫פעדערןעלאיןכןדי הוטן‬
‫לבדוק‬
‫ַקע תתפתל‪,‬‬
‫עקש‬
‫נאמר עם‬
‫גייען טא‬
‫וכברביז א ַלע‬
‫הפתילים"‪ַ,‬קטיקן‪,‬‬
‫און נאָך טא‬
‫שבמלחמירישּפיצלנע‬
‫המלח‪,‬אָל מא ַכן‬
‫חלקיווינט‪ ,‬א ַמ‬
‫שאריעדע‬
‫אצל שאר "לאבעטארי'ס" וגם לבדוק מיט‬
‫כמה‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫ב)‬
‫הוא העיקר‪ ,‬כח החריפות של המלח‪,‬‬
‫חומריים‪,‬א א)‬
‫שזהוואָס‬
‫ה"סאדיום"מיטל‬
‫ַנוצן זיך מיט'ן‬
‫"מיר ב‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫זרש‬
‫היופי‪ ",‬זאָגט‬
‫והבל‬
‫החן‬
‫שקר‬
‫הייסט‬
‫פרט‬
‫ובכל‬
‫"קלאררייד"‪,‬‬
‫ג)‬
‫קלאררייד"‪,‬‬
‫"סאדיום‬
‫דהיינו‬
‫מלח‬
‫בשם‬
‫הנקרא‬
‫און צופליען אויף די זייטן‪ .‬איין סיבה‬
‫שקר‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫געבן‬
‫מיר‬
‫טייטשט‪,‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫"ד‬
‫אָפן‪,‬‬
‫מחטים‬
‫אחרים‪.‬א ַרלייג זיך‬
‫ּפערזענליך פ‬
‫יותראיך‬
‫הרבהַרוואָס‬
‫ופרט נתברר שיש בחיטי אריזאנא פא‬
‫ַריין‬
‫א‬
‫מיר‬
‫גיבן‬
‫הבל‬
‫ַר‬
‫א‬
‫פ‬
‫און‬
‫חן‪,‬‬
‫ַביסל‬
‫א‬
‫לנו‬
‫עםַזוישאר‬
‫נתוודענקמה‬
‫לאבעטארי'ס‪ ,‬איך וויל‬
‫אויף די הוטן איז ווייל‬
‫וכגון דא צריך למודעי‪ ,‬כשדברו א‬

‫‪RABBI A. LAUFER‬‬
‫‪25 ROSS STREET‬‬
‫‪BROOKLYN, NY 11211‬‬

‫‪1288203‬‬

‫‪Inv. No:‬‬
‫‪PWSID No:‬‬

‫‪Samp. Date/Time/Temp Sampled by‬‬

‫‪Customer Sampled‬‬

‫‪03/03/11 00:00am NA F‬‬

‫‪Test Date and Analyst‬‬

‫‪PG‬‬

‫‪03/23/11‬‬

‫‪SM‬‬
‫‪SM‬‬

‫‪03/23/11‬‬
‫‪03/23/11‬‬

‫‪Samp. Date/Time/Temp Sampled by‬‬

‫‪Customer Sampled‬‬

‫‪03/03/11 00:00am NA F‬‬

‫‪Test Date and Analyst‬‬

‫‪PG‬‬

‫‪03/23/11‬‬

‫‪SM‬‬
‫‪SM‬‬

‫‪03/23/11‬‬
‫‪03/23/11‬‬

‫‪RABBI A. LAUFER‬‬
‫‪25 ROSS STREET‬‬
‫‪BROOKLYN, NY 11211‬‬

‫‪Account No:F04111, RABBI A. LAUFER‬‬
‫‪Project No: F04111, RABBI A. LAUFER‬‬

‫‪P.O. No:‬‬

‫‪Sample Number Sample Description‬‬

‫‪WHEAT - GROWN IN YUMA, AZ‬‬

‫‪Result‬‬

‫‪Method‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫‪03/23/11 02:05pm‬‬

‫‪Regarding:‬‬

‫שכל לאבעטארי יש לו אופנים שונים‬
‫איך בודקים השלשה חלקי המלח הנ"ל‪,‬‬
‫ורצו"פ כל התשובת שקבלנו במילואו‪,‬‬
‫שהחיטי אריזאנא הם גבוהים בכל‬
‫פרט ופרט‪ ,‬ואינו מובן כלל איך יכולים‬
‫נעמען אין דעם וואָס דער קרוין אויף‬
‫עס קאָסט א ַמאָל א ַ ּפרייז‪ ,‬איז עס כדאי‬
‫לומר שיש להם כתב מלאבעטארי על‬
‫מרדכי'ס קאָּפ האָט מיך דא ַן פא ַרנא ַרט‬
‫אָנצוהא ַלטן‪ .‬אוי‪ ,‬כ'רעד שוין צופיל‪"...‬‬
‫און איך האָב געמיינט א ַז ער איז מייןהקמח (כמובן שהכל נעשה בהסתר במחשך‬
‫הם‬
‫אייערעמי גשמים‬
‫שגדילים על‬
‫שוועריגקייטן‬
‫טא ַטע‪ ,‬און דעריבער האָב איך בא ַגאָסןמעשיהם)וואָס זענען‬
‫פעלד? אינו‬
‫אריזאנא‪ .‬וגם‬
‫מקמח‬
‫יותרהא ַנדלען אין א ַזא ַ‬
‫מיין טא ַטן מיט מיסט‪ .‬אויסער דעםמלוחיםביים‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרווא ַסערן דעם חילוקמובן כלל‪ ,‬שאם אין בהחיטים מלח איך‬
‫"די שוועריגקייט פון זיין שטענדיג‬
‫איין מלח‬
‫צווישן א ַ געהעריגע קאָּפ–צודעק און א ַבהקמח נתהוו‬
‫וד"ל‪ָ.‬ראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫טריט פא‬
‫סופר‬
‫רגע‪ ,‬החתם‬
‫קיין מרן‬
‫שפירש‬
‫וידוע מה‬
‫מיך‬
‫מוטשעט‬
‫שלאָפן‬
‫ושתי‪ .‬את‬
‫חכםָגטהרואה‬
‫ַביסלאיזהו‬
‫זי"ע אומרםאז"ל‬
‫"מיר‬
‫אויס‪ ",‬זא‬
‫אויף‬
‫שטענדיג‬
‫דא‬
‫ַרבעטן ומזה‬
‫הנולד אכבר‪,‬‬
‫שרואהַרפןאת‬
‫הנולד‪,‬‬
‫היאָל‬
‫אויפא ַמא‬
‫ַרשידענע פרא‬
‫פ‬
‫ָנטן וכן‬
‫העתיד‪.‬‬
‫לראותא ולידע‬
‫יוכל‬
‫אויף‬
‫פיס‪,‬‬
‫די‬
‫ביז‬
‫ָּפ‬
‫א‬
‫ק‬
‫פון‬
‫—‬
‫בנידון שלפנינו‪ ,‬שמתחלה היתה מילתא‬
‫זומער‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫מא ַנטלען‪,‬‬
‫דפשיטא שאחרי שיתוודע ויתברר לעין‬
‫קליידער‪ ,‬קינדער‪ ,‬ערווא ַקסענע‪,‬‬
‫מלוחים דיביותר‬
‫שניט‪,‬‬
‫אריזאנאדי פא ַרב‪,‬‬
‫כל שחיטי די ערמל‪,‬‬
‫כדרכה‬
‫זו‬
‫הלכה‬
‫לברר‬
‫המה‪,‬‬
‫ישתדלו סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫די‬
‫ובירורים‬
‫ויכתבו‬
‫לייכטע‬
‫תשובות קיין‬
‫ַכץ און נישט‬
‫של תורה געטוא‬
‫עס‬
‫על איז‬
‫דערפא ַר‬
‫לאָבער‬
‫פעלד‪ ,‬א‬
‫הדעת‬
‫עלתה‬
‫בענין זה‪ ,‬אך‬
‫ַנט‪.‬‬
‫א‬
‫אינטערעס‬
‫אויך‬
‫ַקע‬
‫שיושבי טא‬
‫קרנות יהיו המכריעים בדבר‬
‫ַנט‬
‫א‬
‫אינטערעס‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ַלעמ‬
‫א‬
‫ס'איז‬
‫עם דברי שקר לבלבל את הציבור‪ ,‬ולפי‬
‫הציבור‪ָ,‬זע‬
‫את קוריא‬
‫לבלבלמיט‬
‫אויפצוקומען‬
‫הנראה ימשיכו לבוא עם תחבולות שונות וערמומיות‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬און זיך לאָזן וואוילגיין‬
‫וכדי שלא יבולבלו בכל תחבולה חדשה שיבואו‪ ,‬צריכים לעמוד על‬
‫אויפ'ן חשבון פון די ציגעלעך‬
‫אויס את‬
‫הראיני נא‬
‫ווי‬
‫הלאברעטאר"י אונז‬
‫המשמר לשאול אותם אם יש לכם בדיקת וואָס פאָלגן‬
‫תיכף לכאו"א‬
‫יתברר‬
‫כולו שאוכל לראות מספר הסאדיום גם כן‪ ,‬ועי"ז‬
‫געטרייע סאָלדא ַטן‪".‬‬
‫איך שמבלבלים את הציבור בזה‪.‬‬
‫"מיר דא ַרפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫זרש‪,‬‬
‫מקומות זאָגט‬
‫משארטא ַקטיקן‪",‬‬
‫אונזערע‬
‫הגדילים‬
‫ובאמת היא טפשות גדול לומר שהחיטים‬
‫הטועםָס‬
‫כאו"אפון די ווא‬
‫זיך היטן‬
‫אריזאנא‪,‬דא ַרפן‬
‫"מיר‬
‫שהרי‬
‫על מי גשמים הם מלוחים יותר מחיטי‬
‫ּפלענער‪.‬‬
‫אונזערע‬
‫שטערן‬
‫ווילן‬
‫מהחיטים יודע בוודאות שהחיטים משאר מקומות יש להם טעם קמח‪,‬‬
‫א ַסא ַך מאָל בא ַנייען מיר א ַ מאָדע‬
‫משא"כ בחיטי אריזאנא מרגיש כאו"א שמוטעם יפה‪ ,‬והרבה אנשים‬
‫דורכ'ן עס מא ַכן א ַביסל איידל‪ ,‬און‬
‫קויפןאת‬
‫להכחיש‬
‫עס‬
‫בנפשםאָס א ַלע‬
‫עוזאָכדעם וו‬
‫מרגישין גם חריפות של המלח‪ ,‬ואין ירהיבונאָר נ‬
‫ובעצם‬
‫והותר‪- .‬‬
‫הציבור זה‬
‫המציאות הגלוי לעין כל‪ ,‬אך לבלבל את‬
‫ַרבן‬
‫ריכטיגע פא‬
‫ווייזןדימיר די‬
‫שוין‬
‫של‬
‫ונורא‬
‫חמור‬
‫באיסור‬
‫כאן‬
‫דנין‬
‫הדבר כואב ביותר‪ ,‬איך שמחד גיסא‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫מעןעםגייןדברי הבל‬
‫הציבור‬
‫צוביסלעך‪,‬‬
‫אתָל דא ַרף‬
‫איסור חמץ בפסח ח"ו‪ ,‬ולאידך גיסא מבלבליםא ַמא‬
‫אפילו‬
‫אינטש‪ ,‬אָדער‬
‫אינטש ביי‬
‫תוכחות‪.‬‬
‫דוחה מאה‬
‫ורעות רוח‪ ,‬וכבר אמרו חכמינו ז"ל דליצנות אחת‬
‫סענטימעטער‪.‬‬
‫סענטימעטער ביי‬
‫הגאונים שליט"א‪,‬‬
‫אבל דא עקא שעלה בידם לבלבל את הרבנים‬
‫נישט‪".‬‬
‫ָפן‬
‫מיר שלא‬
‫בקיצור‪,‬‬
‫הרבנים הגאונים‬
‫כבוד‬
‫ונגרם שעי"ז נתאחרו לצאת תשובות והוראת‬
‫"ס'זענען א ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫שידעודורך‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע‬
‫ַבריצירן ובפרט שהחג הקדוש ממשמש ובא‬
‫מה פאלעשות‪,‬‬
‫שליט"א‪ ,‬כדי‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫קצר שּפיץ‬
‫והזמן דעם‬
‫לשלום‪,‬נאָר צו‬
‫לקראתינוָס דעקן‬
‫היטן ווא‬
‫והיא‬
‫ברורה‬
‫הוראה‬
‫תיכף‬
‫לידע‬
‫ונחוץ‬
‫מאוד‪,‬‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫אויפ'ן‬
‫ַלבוועגס‬
‫א‬
‫ה‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ליגן‬
‫קאָּפ‬
‫ודין גרמא‬
‫מבלבלים עם‬
‫שאלהאוןברורה‪ ,‬אך מה יעשו שיש‬
‫אונזערע‬
‫שקרוועגן‬
‫דבריַנדערע‬
‫אויפקלערן א‬
‫דורך‬
‫הוט‬
‫דעם‬
‫אויסטון‬
‫ביז'ן‬
‫ָרט‬
‫א‬
‫ד‬
‫פון‬
‫שייטל‪.‬‬
‫המציאות‬
‫טון‪,‬‬
‫כלקען מען‬
‫עודוואָס‬
‫יתבררָבער‬
‫ובעז"הכוונות‪ .‬א‬
‫לעיכוב הדבר‪ .‬אבל האמת עד לעצמו‪ ,‬אמת'ע‬
‫אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫קען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫בלינד?‬
‫זענען‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫נישט‬
‫כראוי‪ .‬ובתפלה ובתחנונים להשי"ת א ַז‬
‫שלא יכשל שום אחד באיסור חמץ‬
‫מוז אייך דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫ַלע זענען נא ַריש?‬
‫משפטונישט א‬
‫ככל טון א ַז‬
‫החמורה ויזכו כולם לקיים מצות מצה מען‬
‫וחוקתו‪.‬‬
‫פאָר גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫געבן‬
‫והנשא א ַלע‬
‫הרםא ַז נישט‬
‫מען טון‬
‫כבוד קען‬
‫והנני בזה דושת"ה באה"ר וברגשי וואָס‬
‫המחכה‬
‫כערכם‬
‫וועגן דעם‪ .‬טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫לתשובתם‬
‫הרמה די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫טשעּפען מיט‬
‫א ַזוי‬
‫‪L3671266-1‬‬

‫‪Parameter‬‬

‫‪METALS‬‬

‫‪21.1 mg/100gms‬‬

‫‪AOAC-ICP Method‬‬

‫‪0.047 %‬‬
‫‪0.077 %‬‬

‫‪AOAC 986.26‬‬
‫‪AOAC‬‬

‫‪SODIUM‬‬

‫‪FOOD CHEMISTRY‬‬
‫‪CHLORIDES‬‬
‫‪SALT‬‬

‫‪Sample Number Sample Description‬‬

‫‪WHEAT - GROWN IN LONG ISLAND, NY‬‬

‫‪Result‬‬

‫‪Method‬‬

‫‪L3671266-2‬‬

‫‪Parameter‬‬

‫‪METALS‬‬

‫‪<2.5 mg/100gms‬‬

‫‪AOAC- ICP Method‬‬

‫‪0.015 %‬‬
‫‪0.024 %‬‬

‫‪AOAC 986.26‬‬
‫‪AOAC‬‬

‫‪SODIUM‬‬

‫‪FOOD CHEMISTRY‬‬

‫‪This report is a revision of report number 1719045‬‬
‫‪Serial Number: 1719133‬‬

‫‪CHLORIDES‬‬
‫‪SALT‬‬

‫‪Page 1 of 1‬‬

‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬

‫פרויען האָבן עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫אברהם לויפער‬

‫אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט א ַ‬
‫אבדק"ק דאראג‬

‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬

‫צום– לעצט?‬
‫ומועדי לא ַכן‬
‫נישטהתורהווער וועט‬
‫ושו"ת‬
‫השנה‬
‫ברמה על‬
‫האשל איז עס‬
‫בעמח"סָבער דאָך‬
‫אויך עצות‪ ,‬א‬
‫"עוז והדר‬
‫די‬
‫מס'ַר אונז‪ .‬פון‬
‫געוואונטשן פא‬
‫מקיים ג"כ‬
‫זענען חטים‬
‫הוריות וו–אָסוקצירת‬
‫ַנדערע–‬
‫די אמכות‬
‫סנהדרין –‬
‫ועל‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫זייט האָבן מיר דירעקט הנאה– יאָ צו‬
‫ולולבי שביעית‬
‫"דרייען א ַ קאָּפ" מיט די הוטן‪ ,‬און אפילו‬

‫א ַ פרייליכן פורים!‬

‫‪31‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫דבר חמור מאוד להציל אחינו בני ישראל מאיסור‬
‫חמץ החמורה‪ ,‬ובודאי יעשה דבר זה רושם בלב כמה‬
‫אנשים‪ ,‬שכשיראו שחור על גבי לבן הזיופים שעשו‪,‬‬
‫ימנעו מלהשתמש עוד בחיטי אריזאנא‪ ,‬ולכך הורו לי‬
‫הוראה מפורשת שהחיוב מוטל עלי להעתיק המציאות‬
‫והזיופים שעשו‪ .‬ואמרתי לנפשי מצוה לשמוע דברי‬
‫שיינע‬
‫דבריהםאין א ַ‬
‫לקיים פאָראויס‬
‫מ'שטוּפט עס‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫דברים‬
‫למסור‬
‫אוןבאתי‬
‫חכמים‪ ,‬ובזה‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫ערלויבט‬
‫אויך‬
‫איז‬
‫היינט‬
‫טורעם‪.‬‬
‫רונדיגע‬
‫ביז היינט אויף די בושות וואָס איך‬
‫כהוייתן השתלשלות הדברים מתחלתן עד היום‪,‬‬
‫דבריםדי ּפא‬
‫שיעשו טראָגן‬
‫ָרצוגליך צו‬
‫אָר פא‬
‫לא‪-‬לָדער ג‬
‫א‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫אלוַּפסרושם‬
‫עולם‬
‫בורא‬
‫בתפלה‬
‫מיט צא ַמגענומענע האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫ּפא ַרא ַדע‪ ,‬ווען איך האָב אים בא ַגאָסן מיט‬
‫זיך‬
‫בלבות בני ישראל הכשרים‪ ,‬ולא נצטרך להמשיך‬
‫וואָלט אויטאָמא ַטיש בא ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫א ַן א ַמּפער מיסט‪ .‬אוי‪ ,‬וואָס פא ַרקריך‬
‫ד'אָסשבתי‬
‫שאלתי מאת‬
‫עוד‪ ,‬רק‬
‫לכתוב‬
‫ַנגענהייט‪ .‬ד‬
‫אחתדי פא ַרגא‬
‫"נעב" אין‬
‫ַכן‪ .‬בזה א ַלס‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא‬
‫בהיכלו‪,‬‬
‫ולבקר‬
‫בנועם‬
‫זעלבעחיי‬
‫בבית דיד' כל ימי‬
‫קורצע‬
‫ד' — די‬
‫טויש‬
‫לחזותיעדע‬
‫איז מיט‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין‬
‫החלי‪ ,‬בעזר‬
‫וגואלי‪:‬א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫צורי זענען‬
‫שעסלעך‬
‫וזהא ַמען‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוז‬
‫אויך די‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי‬
‫מיט פיל טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫איינגעצויגענעששה‬
‫הקודמים‪ ,‬שלפני‬
‫במכתבים‬
‫הנה כבר כתבתי‬
‫אחדיעצט א‬
‫שווימען‬
‫שעסלעך וו‬
‫אידישע פרויען זיי זאָלן זיין פורים'דיג‬
‫ַרויף‪".‬שמרגיש‬
‫ואמר לי‬
‫אליאָסת"ח‬
‫שבועות בערך בא‬
‫ָריענטירט‪",‬‬
‫א‬
‫ציל–‬
‫זייער‬
‫זענען‬
‫"מיר‬
‫ּפערזענליךמלח בהמצות‪ ,‬ומתחלה השבתי לו קריינא‬
‫א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך טעם‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫שטא ַרק א ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫קומענדיגעלברר‬
‫וישתדל בעצמו‬
‫דאגרתא איהי ליהוי פרוונקא‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫מלעסוק‬
‫שמשתמט‬
‫שראיתי‬
‫הדברים‬
‫אחרָר מיר טרא ַכטן צו וואָס מיר‬
‫כראוי‪ָ,‬דע‪ ,‬נא‬
‫מא‬
‫נישט מורא האָבן א ַרויסצוקומען מיט‬
‫דעםאמרו‬
‫לויט כבר‬
‫לנפשי הנה‬
‫אמרתי‬
‫באמתלאות‬
‫ָנקומען‪ ,‬און‬
‫שונות‪ ,‬א‬
‫ווילן יעצט‬
‫בזההאָט‬
‫מאָדנע פאָרשריפטן‪ .‬א ַסא ַך מאָל‬
‫השתדל‬
‫אנשים‬
‫במקום‬
‫(אבות פ"ב‬
‫יעדעס‬
‫שאיןַרבעט‬
‫ָדע‪ .‬עס א‬
‫מ"ה) די מא‬
‫טוישט מען‬
‫חז"ל צו‬
‫מען מיך שוין פא ַרשריגן א ַז איך בין‬
‫אויסער דעם‪,‬‬
‫אויסנא ַם!‬
‫ָננעמעןאיש‪ ,‬מאָל א‬
‫לאברעטאר"י‪,‬‬
‫אוןאצל‬
‫המצות‬
‫ושלחנוָןלבדוק‬
‫געווא ַגט‪ ,‬און טאָמער מ'וועט אלהיות‬
‫בהםהנאה‬
‫זייטיגע‬
‫שיבדקו א ַ‬
‫זיך מהםהאָבן מיר‬
‫מיינע פאָרשלא ַגן וועלן די פרויען‬
‫ּפייניגן שעל‬
‫מלח‪,‬צווהשיבו‬
‫אם יש‬
‫ובקשנו‬
‫שמתבונן‬
‫נצרתי‪,‬‬
‫ז') מזקנים אתבונן כי פקודיך‬
‫תלי"ת זכינו לאחרונה לסדר בירור בעומקה של‬
‫אונזערע‬
‫מיט‬
‫פרויען‬
‫אידישע‬
‫די‬
‫ַביסל‬
‫א‬
‫גענצליך‬
‫שמיַכן פון אונז‬
‫אויסלא‬
‫פשוט‬
‫עליהם‪ ,‬און זה צריכין לבדוק ה"סאדיום" שהוא כח החריפות של‬
‫מתחכם‬
‫ואינו‬
‫בדרכיהם‬
‫והולך‬
‫הזקנים‬
‫בדרכי‬
‫הלכה בענין החיטים שמורגש בהם טעם מלח‪ ,‬ואודה‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫והעיקר‬
‫דברים‪,‬‬
‫כמה‬
‫מעורב‬
‫מלח‬
‫של‬
‫שבחומר‬
‫מלח‪,‬‬
‫בשלימות‪.‬‬
‫הרי הוא בטוח שמקיים‬
‫לה' שנתקבלו הדברים אצל שלומי אמוני ישראל‪,‬‬
‫בייפא ַל פון טראָגן שּפיציגע שיך אויף‬
‫מיך געפאָלגט איז מען צום‬
‫המצוות מ'האָט‬
‫ווען‬
‫פשוט עשו‬
‫ה"סאדיום"‪ ,‬וכן‬
‫המלח‬
‫בתוך‬
‫הנותן‬
‫הוא ווי א ַ שיכור‪,‬‬
‫ַקלט זיך‬
‫מען ווא‬
‫חריפותאָס‬
‫וו‬
‫דער‬
‫ישובח‪,‬ביישּפיל‪,‬‬
‫צופרידן‪ .‬צום‬
‫געווען‬
‫יגונה ולא‬
‫סוףלא‬
‫אך כבר אמר החכם ההכרח‬
‫וכש"כ אצל אלו שגם עד היום לא רצו להשתמש עם‬
‫קורצע שמועסן איבער ַאקטועלע טעמעס‪,‬‬
‫שנאפו‬
‫בהמצותמען‬
‫המלחַמאָל קומט‬
‫של פיס‪ .‬א‬
‫החריפותטון די‬
‫וביררוַרץ שכחזיי וויי צו‬
‫שכמה מיט שווא‬
‫הדברַכן בלוי‬
‫פון מא‬
‫ַל‬
‫א‬
‫איינפ‬
‫ואחר שנתפרסם על פני חוצות מציאות‬
‫חיטי אריזאנא בשביל שלא רצו לילך אחרי חדשות‪,‬‬

‫מאמר‬

‫למי החותמת‬
‫ולמי הפסילים‬
‫לאמיר‬
‫ָ‬
‫צונויפרעדן‬

‫יאר‬
‫גאנץ ָ‬
‫ַא ַ‬
‫פורים‬

‫‪32‬‬

‫נדפונקטן‬
‫שטא ּ‬
‫לברוח ַ‬
‫רשידענע‬
‫פא‬
‫ַארומגענומען פון ַ‬
‫סטייליש איז געווען מיין אויפטו‪ .‬א ַלע‬
‫תלמידי חכמים ובתוכם מורי הוראה מובהקים‬
‫נתברר להם עכשיו ביתר שאת איך שצריכין‬
‫האָבן מיך דא ַן אויסגעלא ַכט א ַז קיין‬
‫מרגישין טעם מלח בחיטי אריזאנא‪ ,‬גם נתאשר ע"י‬
‫מכל דבר חדש אפילו בשעה שנראה לפי ראות העין‬
‫איינער וועט נישט קויפן די מיאוס'ע‬
‫המה‪,‬‬
‫ביותר‬
‫מלוחים‬
‫שחטים‬
‫היסודות שלא לחפש‬
‫הלאברעטאר"י זיי‬
‫פעלקער און פא ַרזיכערן א ַז‬
‫יסודס'איז יצא‬
‫שזהו ווען‬
‫ביותר‪,‬א ַ זמן‬
‫מהודר פורים‪,‬‬
‫שהוא לכבוד‬
‫אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫מיט די‬
‫(זעק)‬
‫וועלן האלוקליידער‬
‫ישתדלו‬
‫ראוילמילתא‬
‫חשבתי‬
‫ַלטענע בטוח‬
‫הרוצהַהאלהיות‬
‫חדשות‪,‬‬
‫אויסגעלייזט צו‬
‫המצותָל נישט זיין‬
‫שמקיים קיינמא‬
‫סודות רינען‬
‫רק א ַלע בא‬
‫סוד און‬
‫אין קאָמבינא ַציע‬
‫מעתהָכדערצו‬
‫שבודאיאָליר נא‬
‫דפשיטא בלויע ק‬
‫ַלס‬
‫א‬
‫"‬
‫המלכה‪.‬‬
‫ושתי‬
‫מיט‬
‫טיילט‬
‫ווערן‪",‬‬
‫ַּפן‬
‫א‬
‫כ‬
‫צו‬
‫געלונגען‬
‫אונז‬
‫איז‬
‫ַרויס‪,‬‬
‫א‬
‫ענדליך‬
‫לאשורןָב זיך אָבער‬
‫הדברים איך הא‬
‫לברר שווא ַרץ‪.‬‬
‫גם הקוצרים באריזאנא מיט‬
‫כתיקונן‪ ,‬יזהר שלא ישנה זיז כל שהוא ממה שראינו‬
‫האמתזיידן‪,‬‬
‫מיין גרויסן‬
‫ועי"ז פון‬
‫א ַ געטרייע אייניקל‬
‫הויכע‬
‫אינטערוויו מיט‬
‫מייניגע א ַז אונזער‬
‫ביי דאָס‬
‫לאמתו געהא‬
‫תורה‪ ,‬ולא‬
‫ַלטן של‬
‫וכדרכה‬
‫יבורר‬
‫הקדושיםדיזי"ע‪.‬‬
‫זעלטענעורבותינו‬
‫אצל א ַאבותינו‬
‫ָדע–‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫אין‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ָנגעשל‬
‫א‬
‫זיך‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫די‬
‫ביי‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אונז‬
‫פירן‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַקערקעס‬
‫קנ‬
‫השואלזיי מיינען און‬
‫שטערקער ווי‬
‫לשמוראיז פיל‬
‫כח‬
‫מלגלות שם‬
‫עלתה על דעתי שצריכין‬
‫ומןאהראוי להעתיק בזה לשון רבינו הבית יוסף‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫נאָז‪ .‬נאָך גרויס אָנשטרענגונג און מיט'ן‬
‫מיר וועלן צום סוף האָבן דאָס לעצטע‬
‫אידישע יתחילו לעשות זיופים וכו'‪,‬‬
‫מהלאברעטאר"י שעי"ז‬
‫הריב"ש וז"ל‪ :‬רואה‬
‫(או"ח סימן תר"צ) שהביא בשם‬
‫שטא ַרקע אויבערהא ַנט אויף די‬
‫ציען א ַסא ַך הא ַקעלע בענדלעך‪ ,‬האָבן‬
‫וואָרט‪ ,‬און עס האָט זיך אונז טא ַקע‬
‫ווייסעדאיךהיכן הדברים‬
‫שראיתי‬
‫טובים‬
‫דבריך‬
‫אחראונז נאָך‪,‬‬
‫העולםווען זייגםטא ַנצן‬
‫בעסקי פרויען‪.‬‬
‫שאפילוָליגע‬
‫ונכונים‪ַ,‬ן ערשטמא‬
‫דערגרייכט א‬
‫ענדליך‬
‫אני מיר‬
‫לסלףַלט איך יעצט‬
‫מגיעיםאויך הא‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי‬
‫לבוא‬
‫ראוי‬
‫שאין‬
‫לנכון‬
‫אמרתי‬
‫הציבור‬
‫את‬
‫ולבלבל‬
‫והמשומר‬
‫בטוח‬
‫היותר‬
‫הדרך‬
‫לנפשו‬
‫בוחר‬
‫משכיל‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫כל אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫לגלות‬
‫ַפרידיגונג‪".‬‬
‫בכתוביםפיל בא‬
‫אחת דאָס גיט מיר‬
‫רחוק‪ ,‬עלמיר‪ ,‬און‬
‫חלק פון‬
‫ואפילוגרויס‬
‫ומכשול‪ָ,‬לירן א ַ‬
‫נזקָס קאָנטרא‬
‫מכל ווא‬
‫באפשר‬
‫להמשיך— — — איין‬
‫צריכיםַז א ַלע זאָלן‬
‫רקבא ַפעלן א‬
‫הזיופים‪ ,‬זאָל‬
‫עמלקית'טע‬
‫נישט קיין‬
‫ָטש איך בין‬
‫בדרכי "כא‬
‫לעשותמירכןזענען‬
‫טעגליכע לעבן‪.‬‬
‫וכמהטאָג‬
‫כמהאונזער‬
‫ערלויבט צו געבן דעם‬
‫בזה‪ ,‬מיר‬
‫הפוסקיםמ'האָט‬
‫ודברי מינוט‪,‬‬
‫ולא לטפל‬
‫המציאות‬
‫בבירורי‬
‫התורה‬
‫שיש לנו‬
‫שבלבלו‪.‬די‬
‫בדבריהם צו רעדן‬
‫מיר ניטא ַמאָל‬
‫דעם נניח— עס‬
‫הנאה האָבן‬
‫שהםאיר וועט‬
‫זיכער א ַז‬
‫אינטערוויו מיט א ַ קלאָרן תנאי נישט‬
‫הדרךּפא ַסטכלל‬
‫עולם‪,‬פוןואיך‬
‫כבשונו של‬
‫והמצות‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫מ"ד)פון חדר‪ ,‬און‬
‫פ"בסודות‬
‫(אבות קיין‬
‫ַרויסצוגעבן‬
‫א‬
‫אבל כבר אמרו חכמינו ז"ל‬
‫אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמינו‬
‫גורם געווען נישט ווייניג שלום בית‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫רצונואָל[של השי"ת] כדי שיבטל רצון‬
‫מפני‬
‫רצונך‬
‫בטל‬
‫ּפראזהב‬
‫פרויעןובטורי‬
‫מיר עכ"ל‪.‬‬
‫הכרמים‪,‬‬
‫במקוםאַצר‬
‫ָבלעמען ביי מיר אינדערהיים‪ ,‬ס'ז‬
‫ובמשעולאַנג וואָס‬
‫גוטן‪ ,‬שוין ל‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫ופירוש הרע"ב וז"ל‪ :‬יפר עצת כל‬
‫נישט בו‬
‫הדרך שדרכו‬
‫שטייטלהניח‬
‫וז"ל‪:‬עסשאין‬
‫(שם ס"ק ז')‬
‫רצונך‪,‬זייער‬
‫מפניבין איך‬
‫אחריםזיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫אונטער די‬
‫כתבווער‬
‫וואונדערן זיך‬
‫מליסקא‬
‫הגה"ק‬
‫וכק"ז‬
‫יעו"ש‪.‬‬
‫לרעה‬
‫עליך‬
‫הקמים‬
‫"בהכשר"‬
‫ודוחק‬
‫צר‬
‫בדרך‬
‫ולילך‬
‫הקדושים‬
‫אבותינו‬
‫נאָענט צו די עמלקים‪ ",‬זאָגט אונז זרש‪,‬‬
‫סטיילס וואָס טוישן זיך חדשים לבקרים‪,‬‬
‫פון וואו נעמט איר די א ַלע‬
‫אךָבלגא‬
‫(בספה"ק בא‬
‫זי"עַק מיט איר‬
‫צווישן איין קנא‬
‫עכ"ל‪.‬יעדן מאָנטאָג און דאָנערשטאָג‪ ,‬און‬
‫בא) כתב וזל"ק‪:‬‬
‫פריָם תבואה פ'‬
‫בייפא ַלן?‬
‫אויך‬
‫מבוארא ַרשטיי‬
‫הנה "איך פ‬
‫קדושים‪ ,‬צווייטע‪.‬‬
‫בפ' און די‬
‫דמצינואַלן‪,‬‬
‫ַנדערע בייפ‬
‫ואמרתימאָל‬
‫יעדע‬
‫הדבר‬
‫הוא‬
‫ד'‬
‫עבדות‬
‫דעיקר‬
‫בספה"ק‬
‫לפרשמיטבזהא מה‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫זייער‬
‫און‬
‫אידן‬
‫צו‬
‫שנאה‬
‫טיפע‬
‫זייער‬
‫פונעם‬
‫ַנט‬
‫א‬
‫אינטערעס‬
‫מער‬
‫איינס‬
‫לעשות‬
‫שהוא נגד רצונו וטבעו‬
‫שבין שתי עבירות החמורות ביותר עבודה זרה וגילוי‬
‫פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫עצמואָדעס‬
‫את ַלטע מ‬
‫כופה די א‬
‫צרותוהואאיבער‬
‫שטרעבן צו פא ַרלענגערן אידישע‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז אַ גרויסע כבוד‬
‫רצונו‬
‫מפני‬
‫רצונך‬
‫בטל‬
‫חז"ל‬
‫שאמרו‬
‫כמו‬
‫יתברך‬
‫רצונו‬
‫עריות שהם ביהרג ואל יעבור‪ ,‬כתיב בפסוק (כ' ט')‬
‫נאָר א ַמאָל בעסערט מען עס א ַביסל‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫און זכי' זיך ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫אויס‪ ",‬ערקלערט אונז ושתי‪" .‬צום‬
‫ה' יעו"ש‪.‬‬
‫עובד‬
‫הואמאנקרא‬
‫יומתַראייניגטובזה‬
‫אמו מות‬
‫בייםואת‬
‫שטייעןאביו‬
‫יקלל את‬
‫איש אשר‬
‫כי איש‬
‫ָמיטע‬
‫ָדעס–קא‬
‫מיט די‬
‫זיך פא‬
‫רודער‬
‫וועלכע‬
‫מיט די‬
‫אצלי הויכע ּפא ַּפס‬
‫היה פון די‬
‫שמתחלהמאָדע‬
‫שלפנינו‪,‬ביישּפיל‪ ,‬די‬
‫בנידון‬
‫הוא‬
‫וכן‬
‫ושמרתם‬
‫ביטע זה‬
‫וועלט‪.‬ולפני‬
‫לאחרדימיתה‪,‬‬
‫לרבות‬
‫העלפן פא ַרשּפרייטן די מאָדעס און‬
‫כתוב צו‬
‫טיילט‬
‫ַר]דרייען‬
‫ופירש"י [פא‬
‫און‬
‫ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫עםָר‪ ,‬דאָס‬
‫לטפלדי הא‬
‫כדאי אין‬
‫איז אואין‬
‫הזיופים‬
‫שאינו‬
‫מקדשכם‪.‬‬
‫געפילןאותם‬
‫ועשיתם‬
‫חקותי‬
‫אונזערע‬
‫פשוט אין‬
‫לדברדי אידן‬
‫שבא הא ַלטן‬
‫דערמיט‬
‫ה' ענין‪.‬‬
‫איבעראנידעם‬
‫אייערע‬
‫את מיט‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן האָט‬
‫שהואווי לענגער‪".‬‬
‫פון אע"פלא ַּפעס‬
‫להעתיקם כלל‪ ,‬רק האמת נר לרגלי ודברי שקר אין‬
‫אייניקלאביו‬
‫שמקלל את‬
‫בזה‪ ,‬א ַשמיגלייכע‬
‫לרמז בין‬
‫הכתוב "איך‬
‫מען געדא ַרפט איינדרייען די ּפא ַּפ און עס‬
‫פון‬
‫ָכטער‬
‫א‬
‫ט‬
‫געטרייע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫בין‬
‫הוא חמור"איך‬
‫קאי‪.‬‬
‫לא‬
‫ושיקרא‬
‫קאי‬
‫קושטא‬
‫וכמשאחז"ל‬
‫רגלים‪,‬‬
‫לו‬
‫כמו‬
‫מיתה‪,‬‬
‫לאחר‬
‫ואפילו‬
‫לבד‬
‫רק דיבור‬
‫נבוכדנצר וועלכער האָט זיך פא ַרמאָסטן‬
‫א ַרויפקוועטשן שּפיציג‪ ,‬און היינט איז‬
‫המן'ס‬
‫ַקנהז‪,‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫המן‪",‬‬
‫ַטן‬
‫א‬
‫ט‬
‫מיין‬
‫צווישן די‬
‫ישראל‬
‫החמורותכלל‬
‫אויסצומישן‬
‫ווען שגילו‬
‫שליט"א‬
‫אבל כבוד הרבנים‬
‫הקדושה‪ ,‬שזהו‬
‫שבתורתינו‬
‫ביותר‬
‫עבירות‬
‫דעתםָן מיט א ַ רייף‬
‫מ'טוט עס א‬
‫הגאוניםבעסער‬
‫טאָכטער‪" .‬אייגנטליך בין איך געווען‬
‫יסוד כל התורה כולה לילך בדרכי אבותינו ורבותינו‬
‫הק'‪ ,‬וכמו שפירשו בספרי קודש מאה"כ (תהלים קי"ט‬

‫שאסור להשתמש בחיטי אריזאנא‪ ,‬חייבו אותי לצאת‬
‫מגדרי ולגלות כל מה שעשו‪ ,‬שהרי הנידון כאן הוא‬

‫אויף מיט א ַ בייפא ַל פון שמאָלע שעסלעך‪,‬‬
‫וואָס אויסער די א ַלגעמיינע סיבה וואָס‬
‫ליגט אונטער דעם‪ּ ,‬פייניגט עס פשוט‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫"מיר האָבן א ַסא ַך ערפא ַרונג אין דעם‬
‫פעלד‪ ",‬בא ַרימט זיך שא ַקנהז‪" .‬מיר‬
‫האָבן שוין א ַסא ַך געזען‪ ,‬אָבער דאָך‬
‫שטרענגען מיר זיך אָן די לעצטע צייטן‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫סוד א ַז מיר הא ַלטן ביים לעצטן קא ַמף‪,‬‬
‫און איין זייט ווען דא ַרפן א ַראָּפלייגן‬
‫דאָס געווער‪ .‬מיר וועלן קעמפן מיט א ַלע‬
‫מיטלען!"‬

‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫מאָדע א ַזוי בליץ–שנעל?‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫אויך אויף די נא ַטירליכע פרויענישע‬
‫אייגנשא ַפטן פון וועלן געפעלן פא ַר‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫"מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫זאָגט זרש מיט שטאָלץ‪ ,‬קרא ַכנדיג ווידער‬
‫מיט איר באָבלגאָם‪" .‬מיר א ַרבעטן אויף‬
‫פא ַרשידענע פראָנטן אויפא ַמאָל — אויף‬

‫מכתב ע"י הפעקס שקבלנו מהלאַבעטאָרי‬

‫אריזאנע מצות‬

‫שכל המספרים הולכים על הסדר זה אחר זה במספר‬
‫‪ ,)LAB# AH47023‬ב) חיטי לאנג איילענד שנקצרו‬
‫מחיטי אריזאנא הוא כפל חמשה פעמים יותר מן‬
‫האחרון ‪ 3-4-5-6-7-8-9‬שזה מוכיח בעליל שקיבלו כל‬
‫בקיץ תש"ע שמשתמשין בהם לאפיית המצות לחג‬
‫המצות שנאפו מחיטי לאנ"ג איילענ"ד (לעיל נמצא‬
‫החטים ביחד‪ ,‬גם כשקבלנו הפעק"ס אישרו שקיבלו‬
‫המצות לשנה זו הבעל"ט (מספר ‪,)LAB# AH47024‬‬
‫העתק מזה)‪ ,‬אחר שקבלנו בירור זה‪ ,‬ונתגלה שאכן יש‬
‫כל החטים ונתנו תשובה על השאלה ששאלנו במדת‬
‫ג) חיטי מערילענד שנקצרו בקיץ תש"ע (מספר‬
‫כאן חשש חמור על מצות האלו וכמו שפסק המרדכי‬
‫הסאדיו"ם הנמצא בתוך החטים‪ ,‬גם מדת הסאדיו"ם‬
‫‪ ,)LAB# AH47025‬ד) חיטי איידיהא שנקצרו בקיץ‬
‫"כל האוכל מצה מלוחה כאוכל חמץ"‪ ,‬אזרת"י מתנ"י‬
‫הנמצא בתוך חיטי אריזאנא‪ ,‬ואעפ"כ כשקבלנו‬
‫תש"ע (מספר ‪ ,)LAB# AH47026‬ה) חיטי אינדיאנא‬
‫ושלחתי מכתב עם בירור הדברים לכבוד הרבנים‬
‫קליידער‬
‫געשעפטן‪,‬‬
‫און שיך‬
‫הגאוניםקליידער‬
‫די‬
‫ַנדערש‪ ,‬וויא‬
‫סּפעציעלע יופי‪.‬‬
‫מאוד‪ ,‬א ַ‬
‫דער קרוין אויף‬
‫דעם וואָס‬
‫תש"עַזוי(מספרנעמען אין‬
‫עס כדאי‬
‫ממנה איז‬
‫נחסרהא ַ ּפרייז‪,‬‬
‫ָסט א ַמאָל‬
‫עס קא‬
‫אריזאנא‪,‬‬
‫חיטי‬
‫דואר‬
‫התשובה בבי‬
‫‪,)LAB#‬‬
‫‪AH47027‬‬
‫שנקצרו אבשנת‬
‫ונתהווה‬
‫נתפרסם‬
‫ומכתב זה‬
‫שליט"א‪,‬‬
‫הוטן‬
‫ַכערס‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫שייטל‬
‫ַנטן‪,‬‬
‫א‬
‫ַבריק‬
‫א‬
‫ַרט‬
‫א‬
‫ַרנ‬
‫א‬
‫פ‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ד‬
‫מיך‬
‫ָט‬
‫א‬
‫ה‬
‫ָּפ‬
‫א‬
‫ק‬
‫מרדכי'ס‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ַז‬
‫א‬
‫שווערן‬
‫זיך‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ'ז‬
‫ַז‬
‫א‬
‫מעגליך‬
‫איז‬
‫צופיל‪"...‬‬
‫שוין‬
‫כ'רעד‬
‫אוי‪,‬‬
‫ַלטן‪.‬‬
‫א‬
‫ָנצוה‬
‫א‬
‫ואחר שחקרנו על הדבר נתוודע לנו שזה היתה ע"י‬
‫ו) חיטי אינדיאנא שנקצרו בשנת תשס"ט (מספר‬
‫מזה פרעש גדול בעולם התורה‪.‬‬
‫ַנען‬
‫א‬
‫שּפ‬
‫מיר‬
‫און דא‬
‫דעזיינערס‪,‬‬
‫זיך‬
‫שטעקט‬
‫עס‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫פון‬
‫ַק‬
‫א‬
‫ז‬
‫לעכעריגע‬
‫מיין‬
‫איז‬
‫ער‬
‫ַז‬
‫א‬
‫געמיינט‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫איך‬
‫און‬
‫תחבולות אינשי דלא מעלי הנ"ל שהרבו בזיופים‬
‫‪ ,)LAB# AH47028‬ז) חיטי יאמא אריזאנא שנקצרו‬
‫גלייכן‪ .‬על דעתי כלל‪ ,‬דבעת‬
‫לאָס עלתה‬
‫שעה‬
‫באותה‬
‫וויסן‪,‬‬
‫זייער‬
‫ָן‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫טייל‬
‫צוהילף‪,‬‬
‫זיי איין‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ַג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫דעריבער‬
‫און‬
‫ַטע‪,‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫און‬
‫"שיין"?‬
‫איז‬
‫אונטערהעמד‬
‫ַן‬
‫א‬
‫ַרויס‬
‫א‬
‫שוועריגקייטן‬
‫אייערע‬
‫זענען‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ותחבולות שונות (בשם השואל) כדי שלא נקבל‬
‫בקיץ תש"ע (מספר ‪ .)LAB# AH47029‬את כל‬
‫שדנין בדבר חמור כזה מאיסור חמץ בפסח ח"ו‪,‬‬
‫מיט אויסריידן וועגן די וויכטיגקייט פון‬
‫וויא ַזוי איז מעגליך א ַז מ'זאָל זיך איינרעדן‬
‫מיין טא ַטן מיט מיסט‪ .‬אויסער דעם‬
‫ביים הא ַנדלען אין א ַזא ַ פעלד?‬
‫חילוק על חיטי אריזאנא‪ ,‬אף שבקשנו כמה פעמים‬
‫ַסערן דעםתשובה‬
‫לבדוקא כח‬
‫הלאברעטאר"י‬
‫אצל‬
‫ביחד‬
‫שלחנו‬
‫החטים‬
‫זיופים‬
‫לעשות‬
‫מעלי‬
‫פרנסהדלא‬
‫זייעראינשי‬
‫ימצאו‬
‫שישתדלונישט‬
‫ס'איז אפילו‬
‫און א ַז‬
‫א ַז שּפיציגע שיך וואָס דערמא ַנען פונעם‬
‫ּפרובירן מיר צו פא ַרוו‬
‫שטענדיג‬
‫זיין‬
‫פון‬
‫שוועריגקייט‬
‫"די‬
‫שישלחו לנו המכתב "הארגינעל" מחיטי אריזאנא‪ ,‬לא‬
‫לברר‬
‫ולא בקשנו‬
‫"סאדיום"‪.‬‬
‫המלח‬
‫החריפות‬
‫בייזןא"ע‬
‫הילף מנעתי‬
‫ריכטיגע שלא‬
‫ודין גרמא‬
‫הציבור‪,‬‬
‫כדי לבלבל‬
‫מיט די‬
‫אתבקיצור‪,‬‬
‫געפערליך‪.‬‬
‫ָּפ–צודעק און א ַ‬
‫געהעריגע קא‬
‫צווישן א ַ‬
‫גרעטל"‬
‫של און‬
‫"הענסל‬
‫מכשפה אינעם‬
‫איין טריט פאָראויס‪ ,‬פון נישט‬
‫אריזאנא‪,‬‬
‫שלחו לנו כלל מכתב "הארגינעל" מחיטי‬
‫חלקי המלח רק הכל כנ"ל‪.‬‬
‫כהוייתן עם שם השואל גם שם‬
‫דברים‬
‫מלפרסם‬
‫ווייט‪".‬‬
‫מען אָן‬
‫כלל קומט‬
‫שאר"שיין"?‬
‫מעשה'לע איז‬
‫שלאָפן קיין רגע‪ ,‬מוטשעט מיך‬
‫פון‬
‫פרעגן‬
‫ַרפט איר‬
‫הלאברעטאר"י‪ַ,‬גע דא‬
‫"די פרא‬
‫אחראָזע‬
‫לכלא ַז די טעם'ל‬
‫פתוחָדער‬
‫א‬
‫"מיר שום‬
‫ולרמות בלי‬
‫לזייף‬
‫שהחציפו‬
‫איך‬
‫כלל‬
‫מובן‬
‫ואינו‬
‫מהלאברעטאר"י‬
‫פעק"ס‬
‫קבלנו‬
‫ימים‬
‫איזה‬
‫הדבר‬
‫אדרבא‬
‫וחשבתי‬
‫א ַביסל אויס‪ ",‬זאָגט ושתי‪.‬‬
‫שרוצהצעלא‬
‫מי נאָך‪",‬‬
‫אונז‬
‫שום טא‬
‫כאןוואָס‬
‫ואין די‬
‫עם זענען‬
‫צירונגען וואָס‬
‫בושה כלל‪.‬‬
‫תשובות על כל השאלות ששאלנו (רצו"פ הפעק"ס‬
‫לבררַכטהדבר בעצמו‬
‫ַנצןוכל‬
‫סוד‪,‬‬
‫דא ַרפן שטענדיג א ַרבעטן אויף‬
‫עס‬
‫ַזוי‬
‫א‬
‫ווי‬
‫זיי‬
‫"פרעגט‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫זיך‬
‫ָנגען‬
‫א‬
‫געה‬
‫ָז‬
‫א‬
‫גל‬
‫פשוט'ע‬
‫מעליא ַמאָלבקשו‬
‫עוד ראינו פאשאינשי‬
‫שקבלנו)‪ .‬בתוך הפעקס נתברר ביותר שבכל החיטים‬
‫יוכל לברר‪ ,‬ובאמת כן עשו אחד מחשובי הכוללים פה‬
‫דלאָנטן אויפ‬
‫ַרשידענע פרא‬
‫צעשּפרייט זיך א ַזוי שנעל‪ ...‬כא ַ‪ ,‬כא ַ‪,‬‬
‫אויף שווא ַרצע אָדער‬
‫המלחפיס‪,‬‬
‫חלקביז די‬
‫לבררפוןגםקאָּפ‬
‫מהלאברעטאר"י —‬
‫אויףלאנג‬
‫בחיטי‬
‫הרגיליםאיזלא נמצא סאדיו"ם רק בין מספר ‪3-1‬‬
‫חיטי אריזאנא‬
‫בוויליאמסבורג‪ ,‬ששלחו גם כן לבדוק‬
‫כא ַ‪ ,‬פון וועמען האָבן זיי א ַזוי מורא‬
‫רויטע שטריק‪,‬‬
‫שטיוול‪,‬‬
‫איילענד ובחיטי מא‬
‫זומערחשבו‬
‫השואל‪ ,‬גם‬
‫ַנטלען‪ ,‬בשם‬
‫אריזאנא‪,‬‬
‫בחיטי אריזאנא נמצא הרבה פעמים ככה‪,‬‬
‫משא"כ‬
‫העתק‬
‫נמצא‬
‫(לעיל‬
‫איילענד‬
‫חטים מלאנג‬
‫יחד עם‬
‫ַנען?‪ ...‬ס'איז‬
‫צוריקגעשטא‬
‫אויסצוזען‬
‫"שיין"? ווען מיר וואָלטן‬
‫ַקסענע‪,‬‬
‫א‬
‫ערוו‬
‫קינדער‪,‬‬
‫קליידער‪,‬‬
‫הוצאת בדיקת המלח על הקרעדיט קארד של השואל‬
‫אחדדייכול לראות ה"מספרים" של הלאברעטאר"י‬
‫וכל‬
‫שכתבתי‪,‬‬
‫כנים‬
‫שאכן‬
‫ונוכחו לדעת‬
‫זיי שטעלן‬
‫זען ווי‬
‫געלעכטער צו‬
‫מזה)‪,‬ממש א ַ‬
‫ָנצענטרירט א ַז‬
‫הדברים זיך קא‬
‫די ערמל‪ ,‬די פא ַרב‪ ,‬די שניט‪,‬‬
‫היום לא‬
‫בלי רשותו‪ ,‬והוא פשוט גניבת ממון‪ ,‬ועד‬
‫החיטים‪ ,‬ולא עלתה על דעתינו כלל שיעשו כאן‬
‫מעלי‬
‫געטריי‪ ,‬אינשי‬
‫להם איך‬
‫ָלט זיי‬
‫דלאמ'ווא‬
‫ּפונקט ווי‬
‫ונתברר צו‬
‫זיך‬
‫כל שיין‬
‫כאן זאָלןעלזיין‬
‫עשואָדעס‬
‫הנ"ל מ‬
‫די סחורה‪ ...‬ס'איז א ַ גא ַנצע‬
‫ַר‪"...‬‬
‫א‬
‫דערפ‬
‫ָלט‬
‫א‬
‫געצ‬
‫ערגעץ‬
‫אין‬
‫מיר‬
‫ָלטן‬
‫א‬
‫וו‬
‫המספר‬
‫מהלאברעטאר"י על‬
‫איזה עלילה‪.‬‬
‫זיופים וכו'‪.‬‬
‫לייכטע‬
‫המלחא ַכץ און נישט קיין‬
‫קבלנו תשובה על געטו‬
‫שובמיר‬
‫נישטאיךאָנגעקומען‪.‬‬
‫מיט‬
‫ַקט‬
‫א‬
‫ט‬
‫אין‬
‫יעדער‬
‫גייט‬
‫ַזוי‬
‫לאחרא‬
‫ווי‬
‫אריזאנא‪.‬‬
‫חיטי‬
‫שהוא‬
‫‪LAB#‬‬
‫‪AH47029‬‬
‫קראו‬
‫מעלי‬
‫דלא‬
‫שאינשי‬
‫לנו‬
‫נתוודע‬
‫חוצות‬
‫פני‬
‫על‬
‫הדבר‬
‫שנתפרסם‬
‫פעלד‪ ,‬אָבער דערפא ַר איז עס‬
‫מיט'ן‬
‫דעריבער‬
‫גייען‬
‫ָדעס?‬
‫א‬
‫מ‬
‫אייערע‬
‫ַנט‪ .‬אינו‬
‫איילענד‬
‫בחיטי לאנג‬
‫להלאברעטאר"י ודברו בשמינו כאילו אנו קוראים‪,‬‬
‫שמרגישין בתוך המצות טעם מלח‪ ,‬נתעוררתי ע"י‬
‫אינטערעסא‬
‫המלח אויך‬
‫גם התשובה עלטא ַקע‬
‫איינציגן וועג וואָס‬
‫אינטערעסא‬
‫ַלעמאָל‬
‫שאינשי א‬
‫נכון‪ ,‬וכשראינו ס'איז‬
‫אונטער‪,‬‬
‫הגאונים וואָס‬
‫יעדע פרא ַגע‬
‫כבוד "ביי‬
‫זייפוַנט כמה‬
‫מעלי הנ"ל‬
‫דלא‬
‫זיופים שונים‪ ,‬והיתה זה דבר פלא אצלינו מה‬
‫ועשו‬
‫הראוי ליקח‬
‫קומטשמן‬
‫שליט"א‬
‫הרבנים‬
‫כל פא ַר אונז‪ :‬דער‬
‫בלייבט‬
‫ָזע‬
‫א‬
‫קורי‬
‫מיט‬
‫אויפצוקומען‬
‫ָגישע‬
‫א‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ּפסיכ‬
‫אונזער‬
‫צו‬
‫זיך‬
‫מיר‬
‫ווענדן‬
‫דברים אצל הלאברעטאר"י‪ ,‬שלחנו שוב (תחת השם‬
‫לבדיקה‪ ,‬שקר‪".‬רוצים האנשים האלו‪ ,‬הלא אם רוצים לברר האמת‬
‫מיני חיטים שמשתמשין בהם‪ ,‬ולשלוח הכל וועג פון‬
‫וואוילגיין‬
‫ָזן‬
‫א‬
‫ל‬
‫זיך‬
‫און‬
‫ַלן‪,‬‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫"בלויז‬
‫ושתי‪,‬‬
‫ערקלערט‬
‫ַרטמענט‪",‬‬
‫כדי דעּפ‬
‫שלי) ללאברעטאר"י הנ"ל לברר מציאות המלח בתוך‬
‫יכולים גם הם לשלוח חטים ולברר‪ ,‬מה זה‬
‫לבררא ולהעמיד הדברים והמציאות על‬
‫לאמיתופון‬
‫אמיתתן‪ ,‬נעמען צו‬
‫"מיר‬
‫אויפ'ן חשבון פון די ציגעלעך‬
‫פאָריגע וואָך האָבן מיר א ַנטיילגענומען‬
‫דעת‪",‬‬
‫הן‪ :‬זייער‬
‫מענטשן‬
‫החטים‪ ,‬וקבלנו תשובתן שחיטי אריזאנא הם במספר‬
‫זה קוראים בשמינו ועושים זיופים‪ ,‬אך עדיין‬
‫ועל מה‬
‫חיטים‪ ,‬ואלו‬
‫וכן עשינו ושלחנו לברר שבעה מיני‬
‫וואָס פאָלגן אונז אויס ווי‬
‫אין א ַ גרויסע ּפסיכאָלאָגישע קאָנווענשאָן‬
‫"מיין‬
‫ַקנהז‪.‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫ָגט‬
‫א‬
‫ז‬
‫ַטן‪ ".‬מזה רק ‪.0.12%‬‬
‫פחות‬
‫לא עלתה על דעתינו שעיקר כוונתם היא להעליל‬
‫תשס"ט (מספר‬
‫בקיץ‬
‫איילענד‬
‫א) חיטי‬
‫הםָלדא‬
‫איילענדסא‬
‫‪ 0.21%‬וחיטי לאנג געטרייע‬
‫ענינים‪.‬‬
‫שנקצרו די‬
‫ַרומגערעדט‬
‫לאנגהאָבן א‬
‫וואו מיר‬
‫מ'זעט‬
‫לאָזונג איז א ַז ווען‬
‫ולעמוד‬
‫המציאות‬
‫לברר‬
‫לאברעטאר"י‬
‫לעוד‬
‫שלחנו‬
‫גם‬
‫עלינו‪.‬‬
‫עלילות‬
‫"מיר דא ַרפן פא ַרמא ַסקירן‬
‫עס שטעלט זיך א ַרויס א ַז זייער פיל‬
‫א ַ משוגעת גענוג מאָל‬
‫שקבלנו‪.‬‬
‫און שני ימים פרסמו אינשי דלא מעלי הנ"ל‬
‫לאחר‬
‫התשובותָגט זרש‪,‬‬
‫כלַקטיקן‪ ",‬זא‬
‫העתקנו טא‬
‫על אמיתתן‪ ,‬ולעיל אונזערע‬
‫מענטשן ליידן פון א ַ מא ַנגל אין זעלבסט–‬
‫גענוג לא ַנג‪ ,‬ווערט עס‬
‫הואוואָס‬
‫דבאמתפון די‬
‫שהתחלתי‪,‬זיך היטן‬
‫ואסיים במה "מיר דא ַרפן‬
‫שא ַץ און זעלבסטזיכערקייט‪ ,‬און‬
‫פליאה‬
‫מהלאברעטאר"י ובתוכו כתוב שחיטי לאנג‬
‫פעקס‬
‫נאָרמא ַל‪ ,‬און וואָס ס'איז‬
‫ּפלענער‪.‬‬
‫אונזערע‬
‫שטערן‬
‫ווילן‬
‫דעריבער אידענטיפיצירן זיי זיך לויט‬
‫עצומה היתכן כזאת שבשעה שדנין על איסור חמור‬
‫איילענדא ַלהם מלוחים יותר (רצו"פ מה שפרסמו)‪,‬‬
‫פריער געווען נאָרמ‬
‫ָדע‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַ‬
‫א‬
‫מיר‬
‫ַנייען‬
‫א‬
‫ב‬
‫ָל‬
‫א‬
‫מ‬
‫ַך‬
‫א‬
‫ַס‬
‫א‬
‫זייערע א ַרומיגע‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע‬
‫של חמץ בפסח מרהיבים עוז בנפשם לעשות מעשים‬
‫הפעקס לידינו ראינו תיכף שהיא מזויף מתוכו‪,‬‬
‫כשהגיעאיך‬
‫ווערט א ַ משוגעת‪.‬‬
‫דורכ'ן עס מא ַכן א ַביסל איידל‪ ,‬און‬
‫זענען בערן‪ ,‬מוז איך אויך זיין א ַ בער‪,‬‬
‫האָב בא ַזונדער‬
‫הפסיקו‬
‫אשר לא יעשו‪ ,‬אך לדאבונינו הרב עדיין לא‬
‫הנאהיכול לראות שהמספרים של הלאברעטאר"י‬
‫וכל אחד‬
‫נאָר נאָכדעם וואָס א ַלע קויפן עס‬
‫ניין? אויב א ַלע א ַרומיגע זענען אָקסן‪,‬‬
‫מיט די‬
‫שונים‪,‬‬
‫הציבור‬
‫לבלבל‬
‫אריזאנא מה שפרסמו הוא מספר ‪LAB#‬‬
‫דאָס צו טוןמחיטי‬
‫באופניםַרבן‬
‫ריכטיגע פא‬
‫אתמיר די‬
‫ווייזן‬
‫מזה רק ממשיכים שוין‬
‫מוז איך אויך זיין א ַן אָקס‪ .‬אויב א ַלע‬
‫סאָרט מלבושים וואָס‬
‫יתברר‬
‫סוף‬
‫כל‬
‫סוף‬
‫שבעזהי"ת‬
‫לידע‬
‫צריכים‬
‫אבל‬
‫פשוט‬
‫וזהו‬
‫אינדיאנא‪,‬‬
‫בחיטי‬
‫אצלינו‬
‫הוא‬
‫‪AH47028‬‬
‫דערפון‪ .‬מ'דא ַרף האָבן שכל —‬
‫א ַרומיגע גייען מיט דזשאָמּפערס מיט‬
‫פרויען טראָגן סּפעציעל‬
‫ולדראון‪,‬‬
‫לחרפה‬
‫צוביסלעך‪,‬‬
‫להם גיין‬
‫זאתַרף מען‬
‫ויהאאָל דא‬
‫האמת לאמיתו‪ ,‬א ַמ‬
‫געּפא ַסטע ערמל‪ ,‬דא ַן מוז איך אויך‬
‫זיוף הנראה לעין כל‪ ,‬ואינו מובן כלל איך הרהיבו‬
‫פא ַר צניעות‪ ,‬ווייל דא ַן‬
‫אפילו‬
‫אינטש‪ ,‬א‬
‫אינטש ביי‬
‫א ַזוי גיין‪ .‬אויב א ַלע א ַרומיגע גייען מיט‬
‫יתברר‬
‫האמתָדערועי"ז‬
‫לילך עם‬
‫ולא זו הדרך רק צריכין‬
‫לעשות זיוף כזה להחליף המספר‪ ,‬שהרי שלחנו‬
‫בנפשם‬
‫צי איך א ַרויס דעם‬
‫קלעביגע‪ ,‬צוקנייטשטע שטיוול‪ ,‬מוז איך‬
‫סענטימעטער ביי סענטימעטער‪.‬‬
‫הלכה לאמיתה של תורה‪.‬‬
‫חיטין ביחד‪ ,‬וקבלנו המספרים על הסדר זה‬
‫קא ַרּפעט פוןז' מיני‬
‫אונטער‬
‫אויך א ַזוי גיין‪ ,‬א ַנדערש בין איך נישט קיין‬
‫בקיצור‪ ,‬מיר שלאָפן נישט‪".‬‬
‫*‬
‫זה‪,‬אָבוהלכו הם והחליפו החיטין שבמספר הנ"ל‬
‫אחר‬
‫איך ה‬
‫זייערע פיס און‬
‫אָקס ווי א ַלע‪ .‬אונזער שווערסטע א ַרבעט‬
‫"ס'זענען א ַלץ דאָ א ַזעלכע וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די הוטן‪.‬‬
‫דעם לעצטן לא ַך‪.‬‬
‫בענד‪/‬בענדל‪/‬בענדעלע דורך פא ַבריצירן‬
‫אינדיאנא לחיטי אריזאנא‪,‬‬
‫צום חיטי‬
‫שהוא‬
‫איז טא ַקע מיט די קלוגע מענטשן‪ ,‬די‬
‫לאָזן זיך נישט פון אונז‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪.‬‬
‫כלל לשם‬
‫פרסמוהיטן‬
‫לא אָן די‬
‫גם זיך‬
‫די פרויען טוען‬
‫דעקן נאָר צו דעם שּפיץ‬
‫התשובהוואָס‬
‫עיקר היטן‬
‫שמספר‬
‫וועלכע האָבן יאָ גענוג זעלבסט–שא ַץ‬
‫"און זיי שטעלן אונז שטיינער אין וועג‬
‫בחיטי האָב‬
‫שייטל‪ .‬איך‬
‫צניעות‪ ,‬צוצודעקן דאָס‬
‫ובשארא ַזוי הא ַלבוועגס אויפ'ן‬
‫און ליגן‬
‫לאנג קאָּפ‬
‫איילענד‬
‫ה"סאדיום"‬
‫און לאָזן זיך נישט א ַזוי שנעל נא ַרן‪ .‬צו‬
‫דורך אויפקלערן א ַנדערע וועגן אונזערע‬
‫א ַ סּפעציעלע הנאה זיי אָּפצוטון אויף‬
‫שייטל‪ .‬פון דאָרט ביז'ן אויסטון דעם הוט‬
‫זיי קומען מיר צו דורך זייערע קינדער‪.‬‬
‫אמת'ע כוונות‪ .‬אָבער וואָס קען מען טון‪,‬‬
‫דורך מיליגראם‪ ,‬ובחיטי‬
‫עמלקי'ש) ‪3-1‬‬
‫אויףהיא רק‬
‫מקומות‬
‫טערקיש (איך מיין‪,‬‬
‫אינגא ַנצן איז א ַ קא ַצן שּפרונג‪ .‬אָבער איך‬
‫די מיידלעך נעמען טענה'ן צו די מא ַמעס‬
‫א ַז נישט א ַלע זענען בלינד? וואָס קען‬
‫מיליגראם עשרה‬
‫ַלסגבוה מאד‬
‫היא‬
‫אריזאנא‬
‫הוטן א‬
‫נוצן טא ַקע זייערע‬
‫דערציילן א ַז אייגנטליך קומען‬
‫ציל–ברעט ‪ 26‬מוז אייך‬
‫א ַז זיי שעמען זיך מיט זיי‪ ,‬און פא ַרוואָס‬
‫מען טון א ַז נישט א ַלע זענען נא ַריש?‬
‫הרגילים‪.‬‬
‫משאר‬
‫פעמים‬
‫דווקא די‬
‫יותרנוצן‬
‫ָדעס‪ .‬מיר‬
‫פא ַר אונזערע מא‬
‫גרויסע קריגערייען אין אונזער אָפיס‬
‫חטים פאָר‬
‫קענען זיי נישט אויסזען א ַזויווי א ַלע‬
‫וואָס קען מען טון א ַז נישט א ַלע געבן‬
‫תשובה‬
‫הוטן זיי צו מא ַכןשוב‬
‫איזהַלענד‬
‫עברואויפפא‬
‫אויסזען‬
‫טייל הא ַלטן מ'זאָל נישט‬
‫וקבלנודעם‪.‬‬
‫ימים וועגן‬
‫מא ַמעס‪ ,‬און דערנאָך שטעלן זיך די‬
‫אונז א ַוועק זייער שכל אויף א ַ גאָלדענע‬
‫מיט די הוטן ווייל א ַסא ַך‬
‫דואר א ַזוי טשעּפען‬
‫הביא ַריין‬
‫ע"ימיר‬
‫הארגינעלילייגן‬
‫און פורים'דיג‪ .‬א ַמאָל‬
‫מהלאברעטאר"י‪,‬‬
‫געטרייע מא ַמעס צו‪ .‬א ַזוי האָבן מיר נאָך‬
‫טא ַץ? ביי אונז זאָגט מען‪ :‬א ַמאָל געווינט‬
‫ראינוזיך‬
‫הפלאא ַקלען‬
‫ולמרביתוואָס וו‬
‫פעדערן אין די הוטן‬
‫עס צוליב דעם אינגא ַנצן‬
‫כל האָבן‬
‫פרויען‬
‫החיטים‬
‫שנזכרו בו‬
‫און נאָך טא ַקטיקן‪ ,‬ביז א ַלע גייען טא ַקע‬
‫מען און א ַמאָל פא ַרלירט מען‪"...‬‬
‫מיט יעדע ווינט‪ ,‬א ַמאָל מא ַכן מיר‬
‫אויסגעטאָן און זיך צוגעדעקט מיט א ַ‬
‫ּפיצלנע חיסרו את המספר‬
‫לבדיקה‪ ,‬אך‬
‫ששלחנו‬
‫צום טא ַקט‪".‬‬
‫היטן וואָס ליגן אויפ'ן שּפיץ קאָּפ און‬
‫טיכל‪ .‬כאָטש קעגן דעם טיכל האָבן מיר‬
‫"מיר בא ַנוצן זיך מיט'ן מיטל וואָס‬
‫ווער וועט לא ַכן צום לעצט?‬
‫חיטי‬
‫של‬
‫המספר‬
‫שהיא‬
‫‪LAB#‬‬
‫‪AH47029‬‬
‫די שייטלעך דא ַרפן א ַרויספא ַלן דערפון‬
‫אויך עצות‪ ,‬אָבער דאָך איז עס נישט‬
‫הייסט שקר החן והבל היופי‪ ",‬זאָגט זרש‬
‫סיבהמזה)‪ ,‬וכל אחד‬
‫אייןהעתק‬
‫(רצו"פ‬
‫די וואָס זענען מקיים "עוז והדר‬
‫אריזאנאזייטן‪.‬‬
‫און צופליען אויף די‬
‫יכול אונז‪ .‬פון די א ַנדערע‬
‫געוואונטשן פא ַר‬
‫אָפן‪" ,‬דאָס טייטשט‪ ,‬מיר געבן פא ַר שקר‬
‫עיניו‬
‫פא ַרוואָס איךלראות‬
‫לבושה‪ ...‬ותשחק ליום אחרון!"‬
‫ַרלייג זיך‬
‫במו פא‬
‫ּפערזענליך‬
‫מהלאברעטאר"י דירעקט הנאה יאָ צו‬
‫אישור זייט האָבן מיר‬
‫א ַביסל חן‪ ,‬און פא ַר הבל גיבן מיר א ַריין‬
‫א ַ פרייליכן פורים!‬
‫אחדמיט די הוטן‪ ,‬און אפילו‬
‫ביוםקאָּפ"‬
‫"דרייען א ַ‬
‫מינינקמה‬
‫איך וויל‬
‫א ַזוי אויף די הוטן איז‬
‫חטין ביחד‪,‬‬
‫ווייל הז'‬
‫שקבלו כל‬
‫מכתב האָריגינעל שנתקבל מהלאַבעטאָרי‬
‫מכתב המזויף שפרמסו אינשי דלא מעלי‬
‫למספרם ‪ ,FEB. 11 2011‬גם יכולים לראות‬

‫‪33‬‬

‫אריזאנע מצות‬

‫מאמר שקבלנו מאת תלמוד חכם‬
‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פ' צו ט' אדר ב' תשע"א‬

‫און מ'שטוּפט עס פאָראויס אין א ַ שיינע‬
‫זיין ליבלינג‪ .‬דאָס הא ַרץ טוט מיר וויי‬
‫גרינוואלד‬
‫ַ‬
‫ח‪.‬‬
‫רונדיגע טורעם‪ .‬היינט איז אויך ערלויבט‬
‫ביז היינט אויף די בושות וואָס איך‬
‫אָדער גאָר פאָרצוגליך צו טראָגן די ּפא ַּפס‬
‫האָב אים פא ַרשא ַפט יענעם טאָג פון די‬
‫שמעתתא‬
‫דהלכתא‪ ,‬האָר‪ ,‬א ַ סטיל וואָס‬
‫אליבא צא ַמגענומענע‬
‫מיט‬
‫מיט‬
‫לאסוקיָב אים בא ַגאָסן‬
‫רבַדע‪,‬לוווען איך הא‬
‫שוכט"ס אל מע"כ הרה"ג המפורסם סוע"ה‪ ,‬ידיוּפא ַרא‬
‫יע"א‬
‫אויטאיָמאאָרק‬
‫ָלט ניו‬
‫ברוקלין‬
‫שמואל‬
‫כש"ת מוה"ר ר' אברהם לויפער שליט"א אבדק"ק‬
‫ַטיטלט א ַ מיידל‬
‫ַטיש בא‬
‫ווא‬
‫ַרקריך‬
‫אהלאָס פא‬
‫וראה"כ אוי‪ ,‬וו‬
‫דאראגַמּפער מיסט‪.‬‬
‫א ַן א‬
‫א ַלס "נעב" אין די פא ַרגא ַנגענהייט‪ .‬דאָס‬
‫איך דאָ מיט מיינע ּפערזענליכע זא ַכן‪.‬‬
‫זעלבע איז מיט יעדע טויש — די קורצע‬
‫איר פרעגט וועגן מיין קא ַריערע אין‬
‫בעירדי לוחם מלחמתה של תורה וקול ברמה‬
‫העלים לתרופה של מעכ"ת בענין חיטי אריזאנא לנכון הגיענו והי' לי למשיב נפש לראות איך אחד‬
‫שעסלעך זענען א ַן א ַלטער טא ַקטיק‬
‫מאָדעס אינדוסטרי? איך א ַרבעט צוזא ַמען‬
‫אונזערע‪ ,‬און א ַזוי אויך די איינגעצויגענע‬
‫נשמע ליראי השם החרדים אל דברו וקוי ה' יחליפו כח ילכו מחיל אל חיל‪ .‬מיט פיל טיכטיגע פרויען אָנצוקליידן די‬
‫קודם א ַרויף‪".‬‬
‫שווימען יעצט‬
‫שעסלעך וואָס‬
‫פורים'דיג‬
‫ָלן זיין‬
‫דבריזיי זא‬
‫שיכנסופרויען‬
‫והנני בזה להוסיף נופך ממה שעלה ברעיוני ומקום הניחו להתגבר‪ ,‬ואקוהאידישע‬
‫שיעיינו‬
‫בנטיעות אלו‬
‫יחפזו לקצץ‬
‫העם‪ ,‬לבל‬
‫באזני‬
‫"מיר זענען זייער ציל–אָריענטירט‪",‬‬
‫א ַ גא ַנץ יאָר‪ .‬גרא ַדע בין איך ּפערזענליך‬
‫היטב וכל מי שיש לו תשובה ישיב‪.‬‬
‫זאָגט זרש‪" .‬מיינט נישט א ַז מיר זיצן און‬
‫שטא ַרק א ַקטיוו — איך שטוּפ שטענדיג‬
‫חלומ'ען וואָס עס זאָל זיין די קומענדיגע‬
‫די מאָדע–קאָמיטע צו זיין געווא ַגט און‬
‫בהקרקעָסחוץ‬
‫אבל כח‬
‫שעשו אמלפנים‪,‬‬
‫במים כמו‬
‫מיר‬
‫הנשארַכטן צו ווא‬
‫והחריפותמיר טרא‬
‫המלחאָדע‪ ,‬נאָר‬
‫מ‬
‫מיט‬
‫ַרויסצוקומען‬
‫מורא האָבן‬
‫נישט‬
‫בהחטים‪,‬‬
‫החטים‪,‬‬
‫יניקת‬
‫שהקרקע‬
‫ממה‬
‫דעם‬
‫נכנסים לויט‬
‫ָנקומען‪ ,‬און‬
‫יעצט א‬
‫שמשם כלווילן‬
‫מלוח‪,‬אָל האָט‬
‫עצמהַסא ַך מ‬
‫ָרשריפטן‪ .‬א‬
‫ָדנע פא‬
‫מא‬
‫שמוע שמענו שבשנים הקודמים היו ממלאים כל השדה כמו סווימינג‬
‫גדילתן‪,‬‬
‫עס אעם‬
‫ביחד‬
‫טוישטכח‬
‫יותר ויותר‬
‫וכל‬
‫יעדעס‬
‫ַרבעט‬
‫המלחאָדע‪.‬‬
‫מען די מ‬
‫מקבליןבין צו‬
‫בקרקע א ַז איך‬
‫שהםפא ַרשריגן‬
‫זמן שוין‬
‫מען מיך‬
‫פול ובשנה זו חידשו שזורקים המים מלמעלה על השבלים‪.‬‬
‫דעם‪,‬‬
‫אויסנא ַם!‬
‫אפייתןמאָל‬
‫ָננעמען‬
‫שמשעתָמער‬
‫ַגט‪ ,‬און טא‬
‫געוו‬
‫אויסער בהם‬
‫און המיוצר‬
‫הבלוע‪,‬‬
‫שהואָןבתוכן‬
‫מ'וועטועדא זמן‬
‫קצירה‬
‫ומהאגם‬
‫ּפייניגן‬
‫אדם צו‬
‫בידי הנאה‬
‫זייטיגע‬
‫מיר א ַ‬
‫החריפות‪ ,‬ה‬
‫לחוזקפרויען זיך‬
‫וועלן די‬
‫ָרשלא ַגן‬
‫מיינע פ‬
‫עוד חידוש נתהוה בשנה זו‪ ,‬שעד עכשיו לא שמענו שיש בהחטים‬
‫בלא מי‬
‫נעשה‬
‫וכיוןאָבןשכ"ז‬
‫מועיל‬
‫בתולדה‪,‬א וזה‬
‫אונזערע‬
‫מיט‬
‫פרויען‬
‫אידישע‬
‫די‬
‫ַביסל‬
‫א‬
‫גענצליך‬
‫און‬
‫אונז‬
‫פון‬
‫ַכן‬
‫א‬
‫אויסל‬
‫פשוט‬
‫טעם מלח אבל בשנה זו שמענו מזה‪.‬‬
‫גשמים‪ ,‬ונגד טבע הבריאה דשם‪ ,‬עי"ז נתהווים כמין חטים חריפים‪ ,‬ואח"כ‬
‫מאָדעס‪ .‬א ַמאָל קומען מיר אויף מיט א ַ‬
‫באָיקאָטירן אונזערע ּפלענער‪ ,‬אָבער‬
‫בשעת לישה תיכף כשנותנים המים להקמח‪ ,‬כח החריפות שבהחיטים‬
‫לאור זו התחילו הרבה אנשים לטעום החטים קצתם טעמו טעם מלח‬
‫בייפא ַל פון טראָגן שּפיציגע שיך אויף‬
‫ווען מ'האָט מיך געפאָלגט איז מען צום‬
‫הבית‬
‫בתורת‬
‫חריף‬
‫דבר‬
‫לענין‬
‫זה‬
‫כעין‬
‫מצינו‬
‫וכבר‬
‫העיסה‪,‬‬
‫את‬
‫מחמיץ‬
‫וקצתם לא‪ ,‬ואני בעצמי כשהלכתי לכולל אחד שעסקו בענין זה לברר‬
‫וואָס מען ווא ַקלט זיך ווי א ַ שיכור‪ ,‬פשוט‬
‫סוף געווען צופרידן‪ .‬צום ביישּפיל‪ ,‬דער‬
‫קטועלע טעמעס‪,‬‬
‫שמועסן איבער ַ‬
‫פסקו‬
‫המושך‪ָ,‬ל וכן‬
‫בטבעו‬
‫שיש‬
‫חריף‬
‫להרשב"א‬
‫מען‬
‫קומט‬
‫כחפיס‪ .‬א ַמא‬
‫טון די‬
‫וויי צו‬
‫ַרץ רק זיי‬
‫אינושווא‬
‫דסילקאמיט‬
‫שכ'א ַכן בלוי‬
‫פון מ‬
‫איינפא ַל‬
‫בהטעימת החיטים‪.‬‬
‫מבוכיםא מאוד‬
‫קורצע שהמה‬
‫הדבר על אופניו ראיתי‬
‫ועפי"זאָלעכ' הדרכי‬
‫(בשפ"ד‬
‫חדש‬
‫הפרי‬
‫נדפונקטן‬
‫שטא ּ‬
‫פארשידענע ַ‬
‫ַארומגענומען פון ַ‬
‫שעסלעך‪,‬‬
‫עיי"ש‪,‬פון שמ‬
‫לחומראא ַ בייפא ַל‬
‫סי' צ"ו)אויף מיט‬
‫יו"דא ַלע‬
‫אויפטו‪.‬‬
‫והפרמ"גמיין‬
‫איז געווען‬
‫סטייליש‬
‫אחרי קצת התבוננות אמרתי להם שהטעימה צריך להיות בישוב‬
‫החריפותָס‬
‫ַלגעמיינע סיבה ווא‬
‫אויסער די‬
‫וו‬
‫ַכט א ַז קיין‬
‫אויסגעלא‬
‫האָבן‬
‫שאיןאמרגישין‬
‫לבנהאָסאעפ"י‬
‫שקליפתו‬
‫בצנון‬
‫תשובהמיך(שםדא ַןאות א')‬
‫הדעת‪ ,‬כי אפילו כשנרגש טעם המלח הרי בטל בהרוק מקטנות החטה‬
‫פשוט‬
‫אפילוּפייניגט‬
‫המושך דעם‪,‬‬
‫ליגט אונטער‬
‫מיאוס'ע‬
‫נישט קויפן‬
‫במקוםעסהפסד‬
‫יש לו כח‬
‫החריפותדי שבו‬
‫וועטמעט‬
‫איינערמ"מ‬
‫כ"כ‪,‬‬
‫זיי ואינם‬
‫זע"ז‪,‬‬
‫יצא חטה שאינו‬
‫אח"כ‬
‫וכשטועמין‬
‫וועלן‬
‫מערבבין א ַז‬
‫נמלחפא ַרזיכערן‬
‫פעלקער און‬
‫ס'איז‬
‫המלח‪,‬א ַ זמן ווען‬
‫וממיעוטפורים‪,‬‬
‫לכבוד‬
‫די פרויען וואָס געפינען זיך נעבעך אין‬
‫עיי"ש‪ .‬מיט די אומבא ַ'טעמ'טע‬
‫קליידער (זעק)‬
‫מרובה‬
‫צו‬
‫אויסגעלייזט‬
‫ראוי‬
‫זיין‬
‫נישט‬
‫ָל‬
‫א‬
‫קיינמ‬
‫רינען‬
‫סודות‬
‫ַלטענע‬
‫א‬
‫ַה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫סוד‬
‫א ַן ענגע תפיסה און האָבן שוועריגקייטן‬
‫בלויע קאָליר נאָכדערצו אין קאָמבינא ַציע‬
‫און כלום‪ ,‬ובכן אמרתי להם שאני רוצה לטעום החטים על סדר זה‪,‬‬
‫יודעין‬
‫חרוסת שחימוצן קשה מפני‬
‫ובית‬
‫שאור‬
‫בית‬
‫לדין‬
‫דומה‬
‫זה‬
‫והרי‬
‫ַלס‬
‫א‬
‫"‬
‫המלכה‪.‬‬
‫ושתי‬
‫מיט‬
‫טיילט‬
‫ווערן‪",‬‬
‫ַּפן‬
‫א‬
‫כ‬
‫צו‬
‫געלונגען‬
‫אונז‬
‫איז‬
‫ַרויס‪,‬‬
‫א‬
‫ענדליך‬
‫מיט'ן גיין‪"...‬‬
‫מיט שווא ַרץ‪ .‬איך האָב זיך אָבער‬
‫דהם יתנו לי החטים מבלי שאדע מאיזה מין שהיא כמובן‪ ,‬אבל מכל מין‬
‫זיידן‪,‬‬
‫גרויסן‬
‫פון מיין‬
‫אייניקל‬
‫הויכע וכו'‪,‬א ַ געטרייע‬
‫אינטערוויו מיט‬
‫זעלטענע‬
‫מדיןאיןכבוש‬
‫אונזער(לשון רש"י‬
‫שםא ַזבלילה‬
‫שהואאָסשוהה‬
‫דעם‬
‫(ולאוַרונג‬
‫ע"ב)‪,‬ערפא‬
‫פסחיםָבןל'א ַסא ַך‬
‫"מיר הא‬
‫מייניגע‬
‫שפעמים ביי ד‬
‫געהא ַלטן‬
‫ואמרתי‬
‫בפ"ע‬
‫חטה‬
‫וטעמתי כל‬
‫ואח"כדיחמשה‬
‫יהי' חמשה‬
‫א ַשיתנו‬
‫ָדע–‬
‫א‬
‫מ‬
‫די‬
‫אין‬
‫ָסן‬
‫א‬
‫ָנגעשל‬
‫א‬
‫זיך‬
‫איך‬
‫ָב‬
‫א‬
‫ה‬
‫די‬
‫ביי‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫אונז‬
‫פירן‬
‫ָס‬
‫א‬
‫וו‬
‫ַקערקעס‬
‫קנא‬
‫"מיר‬
‫מזרחי שא ַקנהז‪.‬‬
‫ַרימט זיך‬
‫בשם בא‬
‫אוןהב"חפעלד‪",‬‬
‫במעת זיי‬
‫שטערקער ווי‬
‫כמבושלפיל‬
‫כח איז‬
‫דהטעם הוא‬
‫הר"א‬
‫מיינעןוכ'‬
‫לעת) ‪,‬‬
‫שהוא רק‬
‫להם איזה חמשה מלוחים ואיזה אינם מלוחים‪ ,‬והמלוחים הי' מאריזאנא‬
‫פא ַראיין וואָס דאָס העלפט אונז האָבן א ַ‬
‫נאָז‪ .‬נאָך גרויס אָנשטרענגונג און מיט'ן‬
‫סעיףָך‬
‫ָבער דא‬
‫געזען‪ ,‬א‬
‫העיסה‪,‬שוין א ַס‬
‫לעצטעאת האָבן‬
‫הנשארָבן ד‬
‫החימוץ סוף הא‬
‫דריחוועלן צום‬
‫מיר‬
‫(תנ"א‬
‫ומבוארא ַךבשו"ע‬
‫בואָסמחמיץ‬
‫ַרקע כמה‬
‫עשיתי‬
‫מלאנג‬
‫מלוחים‬
‫פעמים‪.‬אויף די אידישע‬
‫אויבערהא ַנט‬
‫איילאנד‪ָ.‬בןוככהשטא‬
‫בענדלעך‪ ,‬הא‬
‫ַקעלע‬
‫והאינםַסא ַך הא‬
‫ציען א‬
‫צייטן‬
‫לעצטע‬
‫די‬
‫ָן‬
‫א‬
‫זיך‬
‫מיר‬
‫שטרענגען‬
‫ַקע‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונז‬
‫זיך‬
‫ָט‬
‫א‬
‫ה‬
‫עס‬
‫און‬
‫ָרט‪,‬‬
‫א‬
‫וו‬
‫כ"ב ומג"א סקמ"ב) שאסור ללוש בהם אפילו בהגעלה‪ ,‬ואפילו בהפסק מפה‬
‫*פרויען‪ .‬ווען זיי טא ַנצן אונז נאָך‪ ,‬ווייס איך‬
‫מיר ענדליך דערגרייכט א ַן ערשטמאָליגע‬
‫א ַרויסצוקומען מיט ווי מער געווא ַגטע‬
‫איינגעגעבן‪ .‬א ַזוי אויך הא ַלט איך יעצט‬
‫(שם סקל"ג)‪ ,‬ומדין זה נלמד דין מדוכה ועריבה (סעיפים ט"ז י"ז) שה"ה כבית‬
‫א ַז מיין זיידע וואָלט געשעּפט נחת פון‬
‫אינטערוויו ביי א ַּפאָר בא ַרימטע פרויען‬
‫בייפא ַלן‪ ,‬וואָס מיר האָבן זיך א ַמאָל נישט‬
‫אינמיטן א ַרבעטן א ַז די קומענדיגע מאָדע‬
‫הוא‬
‫בהענין אם‬
‫שמפלפלין‬
‫ובחדא‬
‫איין סקמ"ב)‪.‬‬
‫מתכות—(א"א‬
‫ואפילו אהן‬
‫ַפרידיגונג‪".‬‬
‫מיר פיל בא‬
‫ראיתידאָס גיט‬
‫בהכוללמיר‪ ,‬און‬
‫שם פון‬
‫כשהייתיחלק‬
‫מחתא א ַ גרויס‬
‫ָנטראָלירן‬
‫וואָס קא‬
‫ערלויבט‪ .‬דאָס איז ווייל ס'איז נישט קיין‬
‫כליָלן — —‬
‫ַלע זא‬
‫שאור‪,‬א ַפעלן א ַז‬
‫זאָל ב‬
‫טעמים‪.‬‬
‫ועוד‬
‫מלחו‬
‫מחמת‬
‫ונאכל‬
‫מעט‬
‫רק‬
‫הוא‬
‫שהמלח‬
‫מחמת‬
‫גמור‬
‫חמץ‬
‫עמלקית'טע‬
‫קיין‬
‫נישט‬
‫בין‬
‫איך‬
‫ָטש‬
‫א‬
‫"כ‬
‫זענען‬
‫מיר‬
‫לעבן‪.‬‬
‫טעגליכע‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ט‬
‫אונזער‬
‫ַמף‪,‬‬
‫א‬
‫ק‬
‫לעצטן‬
‫ביים‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫מיר‬
‫ַז‬
‫א‬
‫סוד‬
‫דעם‬
‫געבן‬
‫צו‬
‫ערלויבט‬
‫מיר‬
‫ָט‬
‫א‬
‫מ'ה‬
‫מינוט‪,‬‬
‫ואל תשיבנו הרי שם המדובר בכח החמץ שיש בהם‪ ,‬ומה שייכות‬
‫רעדן די‬
‫מב'ַמאָל צו‬
‫גמורניטא‬
‫ַסט מיר‬
‫עס ּפא‬
‫שלפענ"ד פון‬
‫להםהנאה האָבן‬
‫ואמרתי וועט‬
‫זיכער א ַז איר‬
‫ָּפלייגן‬
‫מדברי א ַרא‬
‫ווען דא ַרפן‬
‫המג"א און‬
‫שם נישט‬
‫כ"כתנאי‬
‫דבאמתאָרן‬
‫מיט א ַ קל‬
‫אינטערוויו‬
‫טעמים‪.‬‬
‫חמץ‬
‫דעם הללו— הן‬
‫חטים‬
‫רש"י (ל'‬
‫זייט נובע‬
‫אייןוהוא‬
‫(סקמ"א)‬
‫לנידונינו‪.‬‬
‫זה‬
‫שּפרא ַך פון די עמלקים [און דאָס האָט‬
‫עקסקלוסיוון אינטערוויו‪.‬‬
‫ַלע‬
‫א‬
‫מיט‬
‫קעמפן‬
‫וועלן‬
‫מיר‬
‫געווער‪.‬‬
‫ָס‬
‫א‬
‫ד‬
‫און‬
‫חדר‪,‬‬
‫פון‬
‫סודות‬
‫קיין‬
‫ַרויסצוגעבן‬
‫א‬
‫ע"ב מ' ע"ב) שמצייר האיך עושין החרוסת (בכל השנה)‪ ,‬והמדובר שאעפ"י‬
‫נופלים על‬
‫בית‬
‫המים שלום‬
‫הרי ווייניג‬
‫מלמעלהנישט‬
‫המים געווען‬
‫א) דלפי ההידור החדשה שזורקים גורם‬
‫מיטלען!"‬
‫איר וועט מיר מוזן א ַנטשולדיגן אויב איך‬
‫שלא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן אסור להשתמש בהן מצה בחמין‪ ,‬וזה‬
‫החטים‬
‫על‬
‫נשארו‬
‫מלוחים‬
‫שם‬
‫בהמוץ‪,‬מירובאשר‬
‫ָל‬
‫א‬
‫ס'ז‬
‫אינדערהיים‪,‬‬
‫מיר‬
‫ביי‬
‫ָבלעמען‬
‫שהמיםא‬
‫ּפר‬
‫פרויען‬
‫ונבלעיםַנג וואָס‬
‫השבלים שוין לא‬
‫אַ גוטן‪,‬‬
‫וועל זיך הא ַלטן צו דעם‪".‬‬
‫במ"ש‬
‫אבל‬
‫שם‪.‬‬
‫המג"א‬
‫זאת‬
‫כתב‬
‫זה‬
‫ולענין‬
‫חמץ‪,‬‬
‫בו‬
‫כשנותנין‬
‫רק‬
‫בודאי‬
‫זייער‬
‫איך‬
‫בין‬
‫זיין]‪,‬‬
‫אויסגערעדט‬
‫נישט‬
‫די‬
‫אונטער‬
‫שטייט‬
‫עס‬
‫ווער‬
‫זיך‬
‫וואונדערן‬
‫הגרגירי מלח אחר שנתייבשו המים (וכמו שמבואר בדברי הפוסקים ובספרי‬
‫וויא ַזוי פא ַרשּפרייט איר די נייע‬
‫היכא שנותנין‬
‫ַזוי אפילו‬
‫בודאי‬
‫בטוש"ע‬
‫אח"ז‬
‫זרש‪,‬‬
‫עמלקים‪ ",‬זאָגט‬
‫צו די‬
‫נא‬
‫לבקרים‪,‬‬
‫טוישן‬
‫המחקרוואָס‬
‫סטיילס‬
‫"אבלדי א ַלע‬
‫נעמט איר‬
‫פון וואו‬
‫אונז טעם‬
‫מרגישים‬
‫מה שרבים‬
‫ָענטוזה‬
‫מלוחים)‪,‬‬
‫מימות‬
‫חדשיםבכל‬
‫שזהזיךנתהווה‬
‫והטבע‪,‬‬
‫בליץ–שנעל?‬
‫זהאָדע א‬
‫אסור ללוש בהם" מ‬
‫ַלן? ודברים חריפים בלא חמץ‪ ,‬וכן כתבו להדיא הרא"ש (סי' ט')‬
‫תבלין‬
‫רק‬
‫ָם‬
‫א‬
‫ָבלג‬
‫א‬
‫ב‬
‫איר‬
‫מיט‬
‫ַק‬
‫א‬
‫קנ‬
‫איין‬
‫צווישן‬
‫און‬
‫ָג‪,‬‬
‫א‬
‫ָנערשט‬
‫א‬
‫ד‬
‫און‬
‫ָג‬
‫א‬
‫ָנט‬
‫א‬
‫מ‬
‫יעדן‬
‫א‬
‫בייפ‬
‫המלח מבחוץ יותר מאשר מבפנים‪ ,‬וכשטוחנין החיטים מתערבים הגרעיני‬
‫"מיר נוצן שטענדיג אויס דעם טויש‬
‫און די צווייטע‪" .‬איך פא ַרשטיי אויך‬
‫יעדע מאָל מיט אַנדערע בייפאַלן‪,‬‬
‫והמרדכי (סי' תקפ"ה) כשדברו מענין לישה‪ ,‬וז"ל דוקא ללוש בה מצה‬
‫מלח עם החטים‪ ,‬ואח"כ בשעת לישה תיכף כשנותנין המים בהקמח נעשה‬
‫אין סעזאָן‪ ",‬זאָגט ושתי‪" ,‬מיר בויען‬
‫"אָה‪ ,‬ס'איז א ַן א ַלטער סוד א ַז מיר נוצן‬
‫זייער טיפע שנאה צו אידן און זייער‬
‫איינס מער אינטערעסאַנט פונעם‬
‫לקמן‬
‫כדאמרינן‬
‫להחמיץ‬
‫לעיסה‬
‫גורם‬
‫התבלין‬
‫שכח‬
‫לפי‬
‫הכא‬
‫אסר‬
‫קא‬
‫כשנתן מלח‬
‫וכ"ז‬
‫קכ"גפאוז"ל‪,‬‬
‫כבוד חת"ס סי'‬
‫גרויסעבשו"ת‬
‫שאור אַהנזכר‬
‫העיסה כמין‬
‫אויך אויף די נא ַטירליכע פרויענישע‬
‫איבער די א ַלטע מאָדעס פון יאָרן פריער‪,‬‬
‫צרות‬
‫אידישע‬
‫ַרלענגערן‬
‫צו‬
‫שטרעבן‬
‫צווייטן‪ .‬ס'איז אונז‬
‫ַביסלג"כ בת'‬
‫הקמח‪ .‬אועי'‬
‫שחרוסתאָלמחמיץ‬
‫שהחמיצותַר‬
‫קי"א) געפעלן פא‬
‫(סי' וועלן‬
‫תשב"ץ פון‬
‫אייגנשא ַפטן‬
‫בעסערטאתמען עס‬
‫נאָר א ַמ‬
‫אדם‬
‫יכחיש‬
‫לא‬
‫הלא‬
‫בעיסה‬
‫או‬
‫בקמח‬
‫מלח‬
‫אבל‬
‫בתוכם‪,‬‬
‫במים‬
‫אינעם לא ַנגן גלות‪ .‬דעריבער האָב איך‬
‫ונמס ּפערזענליך צו באַקענען‬
‫זכי' זיך‬
‫און‬
‫אויס‪",‬חרוסת היא‬
‫של‬
‫חבר'טעס און משפחה‪ ,‬און אויף זייער‬
‫חמץ‪" .‬צום‬
‫ערקלערט גםאונזבליושתי‪.‬‬
‫ובמקום‬
‫מלחו‪,‬‬
‫אינוא נאכל‬
‫רותח כי‬
‫שהגרגיר‬
‫ָמיטע‬
‫ָדעס–קא‬
‫מחמתדי מא‬
‫ַראייניגט מיט‬
‫רודערהיא זיך פ‬
‫בעצמו ביים‬
‫מלח שטייען‬
‫וועלכע‬
‫מיט די‬
‫נייגעריגקייט צו זען וואָס איז ניי‪ ,‬וואָס‬
‫ביישּפיל‪ ,‬די מאָדע פון די הויכע ּפא‬
‫ָדעס נמי‬
‫ואפשר‬
‫באותו‬
‫ומחמיצו‬
‫מחמם‬
‫שהיאא בעין‬
‫און‬
‫מקום‪,‬די מא‬
‫ַרשּפרייטן‬
‫העלפן פא‬
‫מקומו צו‬
‫טיילט‬
‫הרי ביטע‬
‫העיסהוועלט‪.‬‬
‫ַר]דרייען די‬
‫און [פ‬
‫כ"טַּפס(יש לי העתקה מהספר ת"י) שלמד מדין זה‬
‫ועי' שו"ת שמן ששון סי'‬
‫אין די האָר‪ ,‬דאָס איז א ַרומגעגא ַנגען פא ַר‬
‫איז "אין"‪ ,‬און וואָס יענער טראָגט‪".‬‬
‫אונזערע‬
‫אין‬
‫אידן‬
‫די‬
‫ַלטן‬
‫א‬
‫ה‬
‫דערמיט‬
‫ענין‪.‬‬
‫דעם‬
‫איבער‬
‫געפילן‬
‫אייערע‬
‫מיט‬
‫כיון שהחמיץ כל שהוא מן העיסה הרי מעט חמץ הזה נעשה כעין שאור‬
‫דאףאָטבהגעלה לא מהני ליתן בהם מים שלנו‬
‫בכלי שהי' בה דגים מלוחים‬
‫בערך צוואָנציג יאָר צוריק נאָר דא ַן ה‬
‫"מיר האָבן זייער א ַ געניטע שטא ַב‪",‬‬
‫לענגער‪".‬‬
‫ווי‬
‫ַּפעס‬
‫א‬
‫ל‬
‫אפי' נניח דמעט מלח במים אינו אוסר‪,‬‬
‫גלייכעכולו‪,‬‬
‫כל א ַהעיסה‬
‫ַכנדיג מצה‬
‫דהאוכל‬
‫המג"א‬
‫זרשעפ"י‬
‫כהמרדכי‬
‫געדאבוַרפטמצה‪,‬‬
‫לאפות‬
‫נמצאפון‬
‫אייניקל‬
‫ומחמיץ בין‬
‫"איך‬
‫ווידער‬
‫ָלץ‪ ,‬קרא‬
‫מיט שטא‬
‫נוהגין זאָגט‬
‫דאנואון עס‬
‫דמכיוןדי ּפא ַּפ‬
‫איינדרייען‬
‫מען‬
‫פון‬
‫ָכטער‬
‫א‬
‫ט‬
‫געטרייע‬
‫ַ‬
‫א‬
‫בין‬
‫"איך‬
‫בקמח‬
‫מ"מ‬
‫עכ"ל‪ָ.‬סטן‬
‫אוסר פא ַרמא‬
‫ועיסהאָט זיך‬
‫וועלכער ה‬
‫נבוכדנצר‬
‫ַרבעטןאבל‬
‫נותןאטעם‬
‫שבכלי זו‬
‫ממילא‬
‫כאוכל חמץ‪,‬‬
‫אמלוחה‬
‫אויף‬
‫שאינו"מיר‬
‫אףָבלגאָם‪.‬‬
‫איר בא‬
‫מלח מיט‬
‫כח איז‬
‫היינט‬
‫שּפיציג‪ ,‬און‬
‫ַרויפקוועטשן‬
‫מיין טא ַטן המן‪ ",‬זאָגט שא ַקנהז‪ ,‬המן'ס‬
‫אויסצומישן כלל ישראל צווישן די‬
‫לאכול‬
‫ומסיים‬
‫שבכלי‬
‫החוזק‬
‫אויף‬
‫להתירָל —‬
‫צ"עָנטןאםאויפא ַמא‬
‫בדיעבד פ